חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2018-03-04T05:49:20Z

חכם באשי: /* חב"דפדיה - באנצקלופדיה */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


== האם יש טעם להוסיף לערכי התאריכים ==

את המידע באלו ימים בשבוע הם יכולים "ליפול".

== '''שדרוג נוסף!''' ==

חב"דפדיה עברה שדרוג נוסף שהתאפשר בזכות הקודם. אם שמתם לב לבעיה כלשהי אנא עדכנו כאן.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ח' באדר ה'תשע"ח, 15:42 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:יש תכנון להוסיף גם את העורך החזותי (כמו בויקיפדיה)? ולהעיר שבשעת העריכה אין את הכפתור של החתימה למעלה אלא צריך לחתום ידנית [[מיוחד:תרומות/213.151.46.123|213.151.46.123]] 12:48, 23 בפברואר 2018 (UTC)
::מזל טוב. {{תודה רבה}} למשתמש men770, שעמל שעות רבות! ושדרג אותנו לתוכנת mediawiki המעודכנת. ובעז"ה כעת יתאפשרו עוד שדרוגים חשובים ונחוצים. כי המדיה-ויקי היא הבסיס לכל התוספים עיצובים וכו' שאפשר לשנות בחב"דפדיה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשע"ח 13:33, 23 בפברואר 2018 (UTC)
:::שמת לב שכל הפורטלים לא עובדים, לחלקם ישתנה השם וחלק הפכו לדפי הפניה עם הרבה קישורים שבורים וכו'[[מיוחד:תרומות/95.86.114.105|95.86.114.105]] 17:09, 24 בפברואר 2018 (UTC)
בקשר לפורטלים - {{טופל}}. בקשר לעורך החזותי - תכננתי לעשות זאת אך יש בעיה כלשהי שאנסה בעז"ה לאתר בהמשך. {{א|שיע.ק}}, שים לב שהוספתי את המיזוג + מחיקת משתמשים ואת שינוי שם המשתמש (ניתן על ידי מפעיל בלבד לפי הזכור לי. ייתכן שגם לביורקרט)--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ט' באדר ה'תשע"ח, 21:25 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
חסיד של הרעבע כתב בדיון [[#שבת]] שצריך לסגור את האתר. וזה נכון. יש בעיה כי אנו מרוויחים מהביקורים של מנועי החיפוש דירוג בדף החיפוש וזה לפעמים בשבת ולכן יש צורך לסגור את האתר בשבת--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ט' באדר ה'תשע"ח, 21:39 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:# אם אפשר, פעם הבאה נא להודיע שעקב שדרוג האתר יושבת..
:# תצוגה לנייד מושבתת.
:# ישר כח {{א|Men770}}! מגיע לרבי אתר משודרג! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:13, ט' באדר, ה'תשע"ח ''(24 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::בנוסף לכך, איבדתי את האפשרות לשחזר עריכות מדף השינויים אחרונים (הג'אדט לא עובד..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:04, י' באדר, ה'תשע"ח ''(25 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
1. זה היה אמור לקחת דקות ספורות...
2. יטופל.
4.{{טופל}} מלבד הצפייה בשינויים דרך הדף בלי להיכנס לקישור הבדל הצלחתי.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י' באדר ה'תשע"ח, 17:20 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:::: מה שחב"דפדיה זקוקה לו בדחיפות, זה אפליקציה. שימו לב! עדיף לא לעשות אפליקציה מאשר לעשות אפליקציה דפוקה. [[מיוחד:תרומות/37.26.149.191|37.26.149.191]] 18:16, 26 בפברואר 2018 (UTC)
:::::#יישר כח על השידרוג ועל המאמצים. איפה אפשר להתעדכן על הדברים שהשתנו בעקבותיו?
:::::#כמו כן: אם אפשר להחזיר את האופציה לבחור בעריכה מתוך האופציות לסמן מה עשיתי (עריכה, הגהה, תקלדה, תמונה וכו'). וכן אם אפשר להגדיל האותיות בחלונית העריכה, שהם קטנות מאוד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:59, י"א באדר ה'תשע"ח
:::::#עוד משהו: נוסף שינוי מציק, שכל דף שאני עורך בו נכנס אוטומטית לרשימת המעקב שלי. חשוב לבטל את זה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:10, י"ב באדר ה'תשע"ח
:::::#ועוד משהו: מה עם מספר הצפיות? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:20, י"ב באדר ה'תשע"ח
'''יצרתי דף חדש לעדכון על שינויים ודיווח על בעיות: [[חב"דפדיה:שדרוג]]'''--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י"ב באדר ה'תשע"ח, 14:30 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:יישר כח. בדף כתוב שיש מידע על השינויים שחלו, אבל אין את המידע... בכל אופן עידכנתי שם את הבעיות ואשמח לטיפול בהקדם. תודה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:28, י"ז באדר ה'תשע"ח

== 'ליב' או 'לייב' ==

הרבי נהג לכתוב 'ליב' ביו"ד אחת, אך ע"פ כללי הכתיב באידיש המקובלים כיום יש לכתוב 'לייב'. אולי כדאי לשנות לכתיב בו נהג הרבי? [[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 18:42, 24 בפברואר 2018 (UTC)

== חב"דפדיה - באנצקלופדיה ==

גונבה שמועה לאזני שבפתח הכרך הארבעים של האנצ"ת, היו"ל בימים אלו לרגל היארצייט הארבעים של הרב [[שלמה יוסף זוין]] ע"ה, מופיעים קו,ח שלו, ובפתחם אזכור לערכו באתרנו. חכמים היזהרו בדברנו. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 05:49, 4 במרץ 2018 (UTC)

שיחה:פרעות תרפ"ט

2017-08-10T00:14:03Z

חכם באשי: /* הרבי באוניה */

הרבי הריי"צ ביקר ימים בחברון ימים ספורים לפני פרוץ המהומות. היה לזה איזכור בבית משיח בשבוע שעבר (מקסימום שבועיים). (בכתבה על העסקן הליטאי שעזר להשיג את האישור להיכנס למערה (כתבת עליו ערך אז). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 20:40, 4 ביולי 2013 (UTC)
:זה היה חודש ימים קודם לכן, איך זה מתקשר לערך? העסקן הוא [[ישראל זיסל דבורץ]]. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג • 23:16, 4 ביולי 2013 (UTC)
::ראה בסוף הערך --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בכסלו ה'תשע"ד, למניינם 07:47, 10 בנובמבר 2013 (UTC)

== משוב ==

"כחודש וחצי קודם פרוץ המאורעות ביקר אדמו"ר הריי"צ במקומות הקדושים"???
הרבי הקודם הגיע לארץ בב' מנ''א שלושה שבועות לפני הפרעות ועזב בטז כשבוע קודם.
אשמח אם הנתונים יתוקנו{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/80.178.88.26|80.178.88.26]] 05:32, 22 באוגוסט 2016 (UTC)

== הרבי באוניה ==
הוספתי שם סיפור על הרבי הקודם באוניה והרופא אשמח אם מישהו יכתוב לזה מקור כי כמדומני שהרבי מספר את זה. וכן אני גם לא זוכר כרגע את שמו של הרופא אם מישהו יוכל להשלים קטע זה אשמח. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 23:43, 9 באוגוסט 2017 (UTC)
:לקו"ש ח"ל ויצא? ד"ר וואלך. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 00:14, 10 באוגוסט 2017 (UTC)

שיחה:חיים אריה לייב זקס

2017-07-16T20:45:30Z

חכם באשי:

[[משתמש:שיע.ק|שיע]] למה ויתרת על ההנחה שחסיד חב"ד היה כפי שכתב זה שסיפק את כל החומר עליו (כנראה כי לא מצאת בגוף הדברים שום סממן חבד"י)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:46, 10 במאי 2015 (UTC)

לא היה חסיד חב"ד. וצ"ע הקטגוריות. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:45, 16 ביולי 2017 (UTC)

מנחם מענדל רייצעס

2017-07-16T20:40:41Z

חכם באשי: ביטול גרסה 297286 של 37.142.173.185 (שיחה)

{{בעבודה מתמשכת}}
הרב '''מנחם מענדל רייצעס''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הוא משלוחי הרבי בקרית גת, עורך ומוציא ספרים וכותב טורים, וחבר במכון הוצאה לאור [[היכל מנחם (ירושלים)]]

==תולדות חייו==
נולד ביסוד המעלה לרב [[יעקב רייצס|יעקב]] וברכה רייצעס, למד בתלמוד תורה חב"ד בצפת, ישיבה קטנה בלוד ישיבה גדולה בקריית גת
ב[[תש"ן]] נבחר לחתן תורה בספר המצוות לרמב"ם
בשבט תשס"ב התחתן עם בתו של הרב [[משה הבלין]]
בתשס"ה החל לשמש משפיע בישיבה קטנה בקרית גת ועזב בשנת תשע"ה

==ספריו==
* '''הנה ימים באים…''', שתי כרכים המכילים מבחר מאמרים בנושא גאולה ומשיח לפי סדר פרשיות השבוע ומועדי ישראל שפירסם בעיתון כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=101428 בניומינ'ס קמפיוטר ● מחשבות ערב י"ט כסלו, מנדי רייצס]

שיחה:בר כוזיבא

2017-07-16T20:39:04Z

חכם באשי: יצירת דף עם התוכן "כשלמישהו תהיה סבלנות: המענה של הרבי למונדשיין (קס"ד דרע"ק). והמשמעות בחכ"ז וכו'. ~~~~"

כשלמישהו תהיה סבלנות: המענה של הרבי למונדשיין (קס"ד דרע"ק). והמשמעות בחכ"ז וכו'. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:39, 16 ביולי 2017 (UTC)

שיחה:השגחה פרטית

2017-07-16T20:36:56Z

חכם באשי:

== צריך עיון ==

עכשיו אני שם לב שיש לעיין קצת איך לתווך את הביאור שהוספתי עכשיו (מלקו"ש חכ"ג יב-יג תמוז), עם הביאור המובא בערך (בפרק 'ההבדל בין ההשגחה על ישראל ושאר העולם', מלקו"ש ח"ל וישלח).

בטוחני שלהרה"ג {{א|הנחה}} יהיה מה לומר בעניין. -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:56, י"ז בתמוז ה'תשע"ז
:עד שיענה הרב הנ"ל. הרי הלקו"ש חכ"ג הובא בח"ל שם. ופשוט לכא' שחכ"ג בא לבטא העקרון: שכל פרט נוגע וממילא השגחה על כל פרט (שזה חידוש הבעש"ט) והביארו בח"ךל בהערה מוסיף שבתוך זה גופא יש חילוק דרגות בהתאם למשמעות הפרט כנ"ל. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 14:03, 11 ביולי 2017 (UTC)
::יישר כח על המענה!
::לא שמתי לב שמביא שם מחכ"ג. ועדיין קשה לי להבין ההתאמה ביניהם, ולכאורה גם זו הכוונה בכך שמביאו בלשון "'''ולהעיר ג"כ מ'''משנ"ת בלקו"ש חכ"ג" - שזו משמעות של סתירה מסויימת. כי אין לומר שבחכ"ג כל החידוש הוא רק שיש השגחה על כל פרט (שזהו פשט דברי הבעש"ט ולא ביאור הרבי), אלא החידוש שם הוא שבכל פרט יש השגחה מיוחדת, מבלי הבט על מדרגתו, כי כל פרט איזה שיהיה נוגע לכוונה העליונה '''באותה מידה'''.
::אם נאמר שגם ע"פ הביאור דחכ"ג יש חילוקי דרגות, יפול כל הביאור שם - שהרבי הריי"צ קיבל מזה כח למאסר, כיון שזה עורר אותו לכך שגם במאסר יש אלוקות כמו בגאולה.
::{{קטן|והערה לסיום ל{{א|חכם באשי}}, אם כבר נפגשתי עם כבודו לאחר הפסקה ארוכה - הריני לבקשך להסתובב קצת ימינה ושמאלה כאן באתר, להפנים עד כמה המצב קשה ועד כמה חב"דפדיה זקוקה ליהודים עם ראש על הכתפיים, ואז לנסות להגיע לכאן יותר...}} -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:54, י"ז בתמוז ה'תשע"ז
:::עניתי מהזכרון. עתה עוררתני לעיין. ולהערתך: אשתדל, בלי נדר. אם כי החוש שלי בכתיבה, בטח בכתיבה אנצקלופדית, דל מכדי שחב"דפדיה תפיק ממני תועלת ממשית...[[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:36, 16 ביולי 2017 (UTC)

שיחת פורטל:גאולה ומשיח/ציטוט נבחר/אוסף ציטוטים

2017-07-16T20:34:59Z

חכם באשי: /* עזרה */

ל{{א|רון}} היקר, כל הכבוד על עבודתך בקודש להרחבת הנושא החשוב מכל. רק רציתי להעיר כמה הערות, ברשותך:
ראשית, עבור ציטוט נבחר כדאי להשתמש ב{{תב|ציטוט}} שתהפוך את זה ליפה יותר (ראה דוגמא דומה ב[[חב"דפדיה:פתגם חסידי/ארכיון 1]]).
#שנית, נראה לי קצת מוזר שלכל הציטוטים יש סימני קריאה בסוף. אפילו בעטרת חיה לא כותבים עם כ"כ הרבה סימני קריאה... נראה לי שכדאי להשאיר רק איפה שיש במקור סימן קריאה, ובשאר להוריד.
#ציטוט 2 מופיע מיליון פעמים ולכן קצת מוזר לציין לשיחה בנ"א. במקום זה הייתי מעתיק, אולי, ציטוט מסוף ס"ג במאמר באתי לגני הראשון.
#ציטוט 3 אינו ציטוט מקורי, אלא (אולי) מתוך העיבוד שעושים במדור 'פניני גאולה' ב[[הגאולה מעניין ועכשווי]]. צריך להחליפו בציטוט אמיתי או למחוק.
ושוב יישר כח על העבודה החשובה, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:57, א' בתמוז ה'תשע"ז

תודה על הביקורת הבונה:
:חשבתי בהתחלה לעשות את זה אבל לא ידעתי איך,([[משתמש:מחלק דולרים|מחלק דולרים]] כבר שינה את זה).
:# רציתי להעמיד אותך על טעותך שמתי סימני קריאה רק במה שהיה כתוב כבר במקור.
:# ציטוט2 לא מופיע מליון פעם. אם אתה רוצה תשנה לציטוט אחר, אבל מה זה משנה מאיפה הציטוט?
:# ציטוט 3 לא אני כתבתי אלא מחלק דולרים , גם אני חושב שצריך לשנות אותו אבל אין לי במה.

:נ.ב. בקשו ממני לכתוב את האמרות והפתגמים כי אין מי שיעשה את זה אבל אני רואה ששיש מי שמתעסק בנושא, מוחק, משנה, אני לא יודע לעשות מושלם אז אולי תעשו את זה אתה ו[[משתמש:מחלק דולרים|מחלק דולרים]]. לפי הלשון שלך מובן שיש לך אפשרות למצוא פתגמים אז אולי תוסיף אתה. [[משתמש:רון|רון]] [[משתמש:רון|שיחה]] ב' תמוז התשע"ז -[[יחי המלך]] 06:31, 26 ביוני 2017 (UTC)

::{{א|רון}} תהיה בטוח שכולם מעריכים את עבודתך, אני באופן אישי אהבתי שאחרי ההצעה שהציעו לך, פשוט הלכת ועשית. אף אחד לא מתכוון להתנשא עליך (ודאי לא {{א|קרייזי אבאוט משיח}} כפי שהספקתי להכיר אותו כאן), טבע הדברים באתר הוא שכשמאן דהו מתחיל לערוך משהו מסויים מיד מתעוררים החברים ומנסים לעזור.. (תאמין לי שצריך להתפלל שימשיכו לעזור...) {{כתב קטן| ועכשיו להערתי (הבונה {{בלבול}}{{?}}) כדאי היה - אם ביכולתך - להביא ציטוטים כלליים מגדולי ישראל בכלל ומרבותינו נשיאנו חסידים ואנשי מעשה ולא רק משיחותיו של רבינו.}} תודה ובהצלחה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:30, 26 ביוני 2017 (UTC)
:::{{מצטרף}} לדברי {{א|הנחה}}. יותר קל לעבור אחרי משהו לתקן, להאיר ולהעיר מאשר לעשות לבד. כשמשהוא עבד וכותב אפשר אח"כ לעזור קצת. {{א|קרייזי אבאוט משיח}} ציטוט שלוש נכתב מילה במילה מהמקור (שצוין גם בציטוט) בהיום יום. או שהכוונה בכלל שהיום יום מתורגם זה עיבוד? בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 09:42, ב' בתמוז, ה'תשע"ז ''(26 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

תודה רבה לשניכם לא חשבתי שמישהו מתנשא עלי מצטער אם הובנתי כך.([[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] למה חשבת את זה כי כתבתי שאני לא יודע לעשות מושלם?) תודה [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|שיחה]] --[[יחי המלך]] 18:14, 26 ביוני 2017 (UTC)

== עזרה ==
יש לי ציטוט שזקוק למקור (הוא הולך בערך כך): "ההוספה בלימוד התורה ובעניני [[משיח]] וה[[גאולה]] היא הדרך הישרה לפעול [[התגלות]] וביאת ה[[משיח]] ו[[הגאולה]] בפועל ממש". מישהו יכול לעזור לי במקור? תודה [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|שיחה]] - [[ג' תמוז]] ה[[תשע"ז]] - '''יום התגלותו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]]'''
--[[יחי המלך]] 18:51, 26 ביוני 2017 (UTC)
:דבר מלכות תזריע מצורע אולי אות י''ג. תבדוק בפנים.[[משתמש:Av1235|Av1235]] - [[שיחת משתמש:Av1235|שיחה]] 05:20, 27 ביוני 2017 (UTC)
::תודה [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|שיחה]] --[[יחי המלך]] 20:42, 27 ביוני 2017 (UTC)

== עריכה ==
אני חושב שציטוט תשע צריך להיות רק ה[[הלכה]] בלי מה ש[[הרבי]] אמר על ה[[הלכה]] כי המקור זה [[הרמב"ם]] ולא השיחה של הרבי, השיחה היא הוספה על ה[[רמב"ם]]. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] [[ה' תמוז]] ה[[תשע"ז]] --[[יחי המלך]] 17:00, 29 ביוני 2017 (UTC)
:עיקר הציטוט הוא החידוש (של הרבי) שמובא בסוגריים. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 05:41, ו' בתמוז, ה'תשע"ז ''(30 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::מסכים עם רון, ולכן אני מערר קצת על מיקומו כ"פתגם" וזה נכון לעוד הרבה מהציטוטים כמו 14, 19 20.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:41, 30 ביוני 2017 (UTC)
:::לא הבנתי. מהציטוט של ההלכה ברמב"ם מובן החיוב להאמין שמלך המשיח מבית דוד נשמה בגוף? כשהעתקתי את הציטוט חשבתי בעיקר על החידוש הזה. ציטוטים 14 ו19 ודאי שאינו ציטוט של ציטוט. אני מסכים שציטוט 20 הוא ציטוט מציטוט, אבל רק הוא. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 14:34, ו' בתמוז, ה'תשע"ז ''(30 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== כללים לבחירת ציטוט ==

הכללים דלהלן הם הכללים שלדעתי מחוייבים לבחירת ציטוט:
#ציטוט מתוך הכתב מילה במילה בתוספת מקור(דבר הפשוט).
#במקום שבמקור מופיע עם ניקוד - ניקוד חובה.
#ציטוט מכיל משפט או שתיים שמהווה עניין שלם בפני עצמו.
#בציטוט נדרש חידוש כל שהוא.
#לקשר לערכים ב[[חב"דפדיה]], אך לא להפריז בכך.
#ניתן להוסיף הסבר קצר בשורת המקור.
משהוא חולק? יש דעות נוספות? בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 06:41, ח' בתמוז, ה'תשע"ז ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:אני חושב שזה מגוחך לכתוב שצריך מקור זה כמו לכתוב שלחם עשוי (בין השאר) מקמח. גם אני חושב שנדרש חידוש לכן איזה חידוש יש בפורטל[[ גאולה ומשיח]] ציטוט 21? אגב, לפני שאתה מוחק משנה מרחיב וכו' צריך להתייעץ, אי אפשר לכתוב ואז לשאול. (אני מדבר על ציטוטים כמו: 12 10 וכו' ובכלל אתה לא יכול לבוא ולשנות על דעת עצמך אחרת [[חב"דפדיה]] תהפוך לג'ונגל (עיין ערך פיל בחנות חרסינה) זה מוחק זה משנה וכו'. שים לב למשל על ציטוט 9 תסכים אתי עם זה שאני זה שכותב ועורך את פורטל הציטוטים, ולמרות זאת שאלתי אותך על זה כי זה לא דרך ארץ לבוא ולהרוס בלי להתייעץ. תודה. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] --[[יחי המלך]] 23:56, 2 ביולי 2017 (UTC)

== עזרה ==

יש לי ציטוט שזקוק למקור: "לכל יהודי ישנה אחריות להביא את ה[[גאולה]] לעולם כולו", תודה. [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] --[[יחי המלך]] 00:01, 3 ביולי 2017 (UTC)
:זה נראה כמו עיבוד לפורים תשמ"ז או לשמיני נ"א. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:34, 16 ביולי 2017 (UTC)

שיחת משתמש:24.228.88.30

2017-07-16T20:31:40Z

חכם באשי:

שלום לך אנונימי ותודה לך על תרומותיך לחב"דפדיה. שים לב, שחלק גדול ממה ששינית וכתבת נמחק ושוחזר. אנא הקפד על הכללים והשתמש בדף שיחה קודם שאתה מבצע שינויים שעלולים להיות שנויים במחלוקת. חבל להתאמץ ולגלות שהשינויים שעשית שוחזרו בהנף יד. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בטבת ה'תשע"ז 22:29, 2 בינואר 2017 (UTC)

:לאחר שראיתי שמחקו את כל הפוליטיקה מדף "ועד רבני ליובאוויטש", אזי השלמתי את העבודה. מחקתי את שאר הפוליטיקה משאר הערכים. אינו ראוי שיהיה פוליטיקה רק לצד אחד. אם ברצונכם לשמור על רמה נאותה, בלי פוליטיקה, אזי תמחקו כל דבר פוליטי מסריח, ועשיתי לכם את העבודה.

:אגב, איני אנונימי, אלא מאז ומתמיד כתבתי ותיקנתי עשרות ערכים, אלא שלא תמיד אני נרשם עם שמי, וכתובת הIP משתנית.--{{אנונימי}}
::ביצעת עריכות רבות, שכללו השמטת פרטים והטיה ברורה. אם זה ימשך כך אאלץ לחסום אותך וחבל כי אתה משתמש תורם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בטבת ה'תשע"ז 22:56, 2 בינואר 2017 (UTC)
:::אחרי שבוע צינון, נשמח שתחזור לפה ותעבוד בצורה שתועיל לאתר ולא תבזבז את זמנך לריק. עצה קטנה לסיום, בכל עניין שיתכן והוא שנוי במחלוקת פנה לדף השיחה בטרם תבצע שינוי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בטבת ה'תשע"ז 23:02, 2 בינואר 2017 (UTC)

האמנם יצא לאור ס' הדרנים מהדורה חדשה? לא שמעתי בלתי היום. או שזה משהו שהולך לצאת? [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:31, 16 ביולי 2017 (UTC)

שיחה:נשיא הדור

2017-07-16T20:28:26Z

חכם באשי: /* מקורו בחז"ל */

חלש ביותר. בכלל לא מוגדר. אני פונה בזאת בקריאה נרגשת (במיוחד ל[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] ול[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]) לערוך ערך זה. אף אני אינני פוטר עצמי מעבודה זו ואצטרף אי"ה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

== שם הערך ==

אבקש ממנהלי האתר (ע"פ עריכתי האחרונה) לשנות שם הערך ל"נשיא הדור" או הדומה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:מן הראוי להמתין מעט לתגובות נוספות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 00:22, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
::האם אפשר כבר להעביר? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:12, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
==ממוצע המחבר לאחר ההסתלקות==
[[משתמש:שיע.ק|שיע]], תעיין היטב ותמצא שמדובר שם על "מנהיג ונשיא ישראל '''בדורו'''".--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:38, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:תפקידו העקרי של נשיא היא להיות ממוצע המחבר ואכן זה כן מובא בשיחה (והוא מקור נפלא) ששיך גם לארח ההסתלקות. ככל הידוע לי נושא זה רחב ויש הרבה מה להוסיף בו, מתבקשים הידענים להוסיף ולהשקיע בו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
::{{א|ד. שטרן}} אין צורך בעיונים ופרשניות בגוף הערך כתוב ש"באמצעות ההליכה אל האוהל" משמש הנשיא כ"ממוצע המחבר" שזהו תפקידו כנשיא, וזה כתוב במפורש בציטוט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:::הרבי מדבר שם על רבותינו נשיאנו, שהיו נשיאי ישראל בדורם, וגם היום יש להם מעמד מיוחד של מי שהיה 'נשיא ישראל בדורו' - בדור שלו. כמובן שאין כוונת הרבי שהם נשיאי ישראל בדור זה. כידוע התשובה במשפט הספרים שהנשיאות החלה בתש"י. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בכסלו ה'תשע"ז 07:27, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
::::(אין במקרה זה חזקה כלל שהרי כל הקטע לא היה כתוב קודם, ולכן אין כאן - לדעתי - טיעון של גרסה יציבה). עכ"פ, בשיחה כתוב שיתכן העניין של ממוצע המחבר לאחר ההסתלקות, לטענתך יש צורך גם בנשיא חי וקיים, תוסיף, תוכיח, תסתמך על שיחות, אבל מה המקום למחוק נתון שכתוב '''במפורש''' בשיחה?! חוץ מזה שזה נראה מחיקה מגמתית...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:04, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::הציטוט הוא המגמתי. לקחת קטע אחד שמדבר על מקום מנוחת הצדיקים, ועוד קטע בדילוג של 2 עמודים(!) שמדבר על ממוצע המחבר, ולהציגם כמשוואה: קבר+ממוצע=הרבי..(ח"ו) - זה בהחלט פרשנות (אפשר להתווכח אם היא נכונה או לא, אבל מפורש זה לא).
:::::אישית לדעתי גם את הציטוט הראשון צריך להוריד. הרי אין חולק שבעת ובעונה שאמר הרבי את הדברים, הוא לא זנח את תפקידו כנשיא הדור. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 13:35, י"ט בכסלו, ה'תשע"ז ''(19 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::1.סיפא יוכיח על הרישא.. וכי מה המקום להוריד בגלל הנהגה (וכי מי אנו שנחליט איזו מהדברים לקבל כי במבט שטחי שלנו נראה כי יש סתירה), אתה חושב שיש סתירה תציין וחפש הסברה, הבהרה וכיו"ב.
::::::2.וזה הרי מה שכתבתי בנוגע לפסקה שהושמטה אם הנך סבור, ובטח יש לך סימוכין, שא"א שיהיה העניין של ממוצע המחבר לאחרי ההסתלקות תביא מקור, תציין על הסתירה, ותחפש הבהרה.
::::::3.מצידי תצטט את כל השני עמודים... (כלשונך) ויראה ברור שכל העניין מדבר כלשונו של הרבי על '''נשיא הדור'''!.
הנה הציטוט {{ציטוט|תוכן=העזר והסיוע של '''נשיא הדור''' לצאן מרעיתו ('''שבשביל זה מנוחתו כבוד בגלות''') נעשה עי"ז שהולכים על הציון ומבקשים ("מ'קומט אויפן ציון און מ'בעט") על כל המצטרך להם,
:ועוד ועיקר – שבעת ההשתטחות מתקשרת ה"יחידה" עם ה"יחיד"... וענין זה מהוה נתינת-כח על כללות העבודה, עי"ז שממשיכים ההתעוררות שנעשית בעת ההשתטחות על כל הימים שלאח"ז, שתפעל פעולתה בנוגע למחשבה דיבור ומעשה שיהיו כדבעי למהוי (כאן דילגתי קצת..)
:ויש להוסיף, שעצם העובדה שמנוחתו כבוד של '''נשיא הדור''' בקירוב מקום מהוה עזר וסיוע בעבודה שבכל יום ויום:
:בשעה שהולכים על הציון, אזי העזר והסיוע הם בתוקף יותר, אבל, גם בשעה שאין הולכים על הציון אלא נמצאים בקירוב מקום, ישנו עזר וסיוע מצד זה שיכולים לילך על הציון שנמצא בקירוב מקום, (דילגתי קצת..)
:טז. ועוד ענין בהעזר והסיוע של '''נשיא הדור''' ל'''צאן מרעיתו'''
}}
:::::::4.בקשר לקטע השיחה שהושמט - אולי יסביר לי מאן דהו מה הפירוש שנשיאי ישראל בדורם נשארים לאחר הסתלקותם דווקא בגלות בחוץ לארץ, כדי "להמשיך" (לשון השיחה!!) להיות ממוצע המחבר וכו' (וכאמור גם אם יש לך שיחות המבארות כי בכל דור חייב להיות נשיא בחיים גשמיים אין בידך למחוק ולהתכחש (רח"ל) לשיחה זו, והאמת גם איני רואה שום סיבה לכך, וראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/18/index.htm#_ftnref_1332 כאן].)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:11, 19 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::::כמו שכתב שייע, המשמעות הפשוטה היא ש"נשיא ישראל '''בדורו'''" ממשיך לסייע ל"צאן מרעי'''תו'''", ולא שהוא ממשיך להיות נשיא הדור הבא. דאל"כ תפקידם של כל נשיאי הדורות מאז הסתלקות משה רבינו הוא מיותר ח"ו... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 16:46, כ' בכסלו, ה'תשע"ז ''(20 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::::אני לא יודע למה אתה מתכוון שאינו ממשיך להיות נשיא הדור הבא, (מי רצה ללמוד רעיון כזה מהשיחה?) אבל אם נתייחס למה שכתוב, שיש אדם שתפקידו להיות ממוצע המחבר, ותפקיד זה ממשיך אחרי הסתלקותו על ידי הציון שלו (להוציא מהרעיון שהסתלקות מבטל את העניין), איני רואה שום סיבה בעולם למחוק את זה. לטענתך ישנו מימד בעניין נשיא הדור אותו אינו ממלא הנשיא לאחרי ההסתלקות (ולכן צריך נשיא בגוף גשמי וכו') ויש לך ראיה לדבר ציין את הדברים ותביא סימוכין. אני לא רואה שום תשובה או תוספת הסברה לכל מה שכתבתי בדבריך. ({{א|שיע.ק}} מחכה לתגובתך).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:57, 20 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::::::אני לא אמשיך כאן בפלפולים וסברות כדי להסביר את השיחה (למרות שיש לכך מקום ואפילו צורך). אלא אתמקד בכך שהיא לא קשורה לנושא לשמו היא הוכנסה לערך: האם מישהו ממעלה על דעתו שהפירוש בדברי הרבי הוא שהנשיאים שנפטרו (ונטמנו בחוץ לארץ) מממשיכים להיות ממוצע המחבר ונשיאי הדור הנוכחי? הרי כל הדיון פה הוא האם להכניס את הציטוט הנ"ל בהקשר לנשיא הדור הנוכחי, כביכול נשיא הדור יכול להמשיך ולהיות נשיא דור גם לאחר שנפטר. וזה ברור שלא זו הייתה כוונת השיחה. שכן הרבי דיבר אודות נשיאים שנשמתם כבר התלבשה בנשיא הדור ההבא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 25 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::::::ואתה על סמך פרשנות שלך (כמובן שהיא מיוסדת אצלך על ידיעות קודמות במושג נשיא הדור וכו') מחליט להסביר שדברי הרבי בשיחה אודות "נשיא הדור" לאו דווקא, וממילא לא להכניס בגוף הערך!! (לא, להכניס ולהסביר, אלא לגמרי להשמיט.. וכלשונו של הרבי על כגון דא :דבר שאינו מובן כלל וכלל!!) אתה טוען שנשמת הנשיא מיד עם הסתלקותה מועברת לנשמה אחרת בגוף, ויש לך לכך הסתמכויות, אנא כתוב וציין. ואם יש לך גם הסבר ותיווך בין השיחות, שבאחדים מבואר כי עניינו של נשיא (ממוצע המחבר) יתכן על ידי הציון ובאחרים מבואר כי צריך דווקא חי בגוף ויש לך הסבר לכך (ולא פלפולים וסברות שלך או מאן דהו אחר, אלא שיחות וכיו"ב) ציין גם אותם, ואם לא, ציין רק על הסתירה.. אנציקלופדיה, לא?!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:09, 25 בדצמבר 2016 (UTC)
{{שבירה}}
{{מצטרף}} לדעת {{א|שיע.ק}}, ואוסיף שיש לי תמיהה גדולה: הרי כדי להוכיח את מה שרוצה המוסיף להוכיח לא צריך להעמיק בשיחות היו"דים, אפשר לפתוח כמעט כל שיחה אקראית ולראות איך הרבי אומר על הרבי הקודם "נשיא דורנו". אבל כנראה ששומעי השיחות האלו הלכו לישון טוב בלילה, לאף אחד זה לא עורר שום שאלות, ולא ניסו לחפש ציטוטים נגדיים כדי לחזק את האמונה שזה לא סותר לכך שהרבי הוא נשיא הדור בגוף גשמי. כי ברור, שכל אותם ענינים מופלאים שהרבי מייחס לרבי הריי"צ, נמשכים ועוברים דרך הנשיא שבגוף גשמי. אז מה, בגלל שהיה ג' תמוז באמצע ומישהו צריך שתהיה כזאת שיחה, הפשט בשיחות השתנה?!

'''יודגש''': אין אף אחד שמנסה "להתעלם" חלילה משיחות, רק שהבאת שיחות שלא במקומן - גם אם זה נראה מתאים לאי מי - לא משרתת את הקורא.

לדוגמא, אם ישנה פסקה "מותר להדליק נרות חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק, ובדיעבד כל הלילה כל עוד בני הבית ערים". יבוא מישהו ויוסיף משיחה, שהאור של מצות נרות חנוכה נמשך כל השנה. ועכשיו נצטרך להוסיף לו פרשנות בהערת שוליים "אם כי אין זה סותר להלכה האמורה, כי הרבי מתכוון לאור הרוחני"... זו בדיחה, כי המקום של השיחה הזו הוא בפסקה על נרות חנוכה "בתורת החסידות". ולענייננו, מקום כל הנושא הזה הוא בערך [[הסתלקות]] שם צריך לפתוח פסקה "השפעת הצדיק לאחר הסתלקותו", ובא לציון גואל. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:20, כ"ח בכסלו ה'תשע"ז
:קרייזי אתה לא שם לב לעירוב פרשיות, כל הדיון הוא בהשפעתו של נשיא הדור לאחר ההסתלקות, ההתעלמות מנושא זה בערך נשיא הדור הוא התעלמות נטו. הנושא שאתה עוסק בו הוא במעבר מנשיא לנשיא, ואם ההשפעה של נשיא לאחר ההסתלקות "מספקת" (וכתבתי לעיל ''כמה פעמים''' שראוי וחובה להביא בערך אבל אינו סתירה לפסקה הנידונה). ואיני מבין כלל איך זה שייך לרבי ולרבי הריי"צ הרי המדובר כאן אודות פירושים ברורים בעניין נשיא הדור כשמשון ומשה וכו' וכיו"ב שגם לאחרי ההסתלקות שמשו כממוצע המחבר (עניינו של נשיא הדור) דרך מקום קבורתם.
:דא"ג קרייזי לפי כללי הדיון מכיוון שהדיון לא הסתיים אין רשות לעשות שינויים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:57, 28 בדצמבר 2016 (UTC)
::שים לב שלא הבאת מקור אחד לזה שהוא חייב להיות חי חיים גשמיים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 07:05, 28 בדצמבר 2016 (UTC)
:::אם יש משהו שאני שונא הוא הדיונים מה גירסא יציבה ומה לא וכו' וכו', למרות שלענ"ד היציבה היא לפני שהגיע ידידנו 5778. אבל בודאי שהעריכה שלך חורגת מהיציבות, כי שינית את נושא הפסקא...
:::עכ"פ, יש כאן ניסיון ברור לייצר "סתירה" (נשיא הדור חייב להיות גשמי? או שהוא יכול להיות גם רוחני או להשפיע דרך קברו?) והסתירה אינה אלא בדיחה, שכן איך שלא נפרש את ההשפעות של הנשיא שהסתלק (שבוודאי גדולות ונצורות, ועוברות דרך קברו, ואף יתיר מבחיוהי) - אין זה שייך כלל לעובדה שיש נשיא בגוף גשמי, והוא הנשיא הבא (כמו שהיה אחרי שמשה ושמשון הסתלקו).
:::אני לא מוחק שוב, אני כן חוזר לערך ומפריד בסתירה המדומה, ומחכה להמשך הדיון. עומד על דעתי שהכללת הנושא בערך הנדו"ד יוצרת שעטנז וערבוב: זה שנשיא הדור ממשיך לחבר יהודים לקב"ה לאחר הסתלקותו, הוא בדיוק כמו שכל צדיק ממשיך לפעול לאחר הסתלקותו, זה '''לא''' שייך לנשיא שבגוף, זה '''כן''' שייך לערך [[הסתלקות]]. והעובדה שהעורך הנכבד לא טרח להרחיב את הערך הנ"ל (וגם לא יעשה זאת לעולם, כי זה לא מספיק מקדם את האג'נדה שלו בשהותו כאן), לא שוללת את ההגיון הפשוט הזה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:52, כ"ח בכסלו ה'תשע"ז
:::ובנוגע להערת האגב: לא זכיתי להבין ההבדל בין "חיים גשמיים" ל"חיים רוחניים בגוף גשמי", ובכלל לא מוזכר בערך "חיים גשמיים" אלא "גוף גשמי". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:55, כ"ח בכסלו ה'תשע"ז
::::זה שאינך רואה סתירה הוא מצד פרשנות שלך ש"הוא בדיוק כמו שכל צדיק ממשיך לפעול וכו'" ולכן גם נקבל את הפרשנות הזאת (למרות הדחק שהלשון הוא נשיא הדור הלשון של הרבי בעניין שהוא שורש הנשמות וכו', ועוד והוא העיקר, שלא בתוארים עסקינן אלא בגופו של עניין שענינו של נשיא הוא ממוצע המחבר ומפורש בשיחה שעניין זה עצמו ממשיך גם לאחרי ההסתלקות) אין להשמיטו מהערך העוסק בנשיא.
::::השתמשתי בביטוי זה כי לדעתי חיים בגוף גשמי הוא ביטוי שלא מגדיר היטב את העניין, וכמבואר בקונטרס ההשטתחות שחייו הרוחניים של הצדיק נמצאים בגופו הגשמי בקבר. ועיקר הדיוק הוא חיים גשמיים. כלומר, חיים הבאים לידי ביטוי גשמי בגופו הגשמי.
::::(בנוגע לגרסא יציבה באמת שלא זו הייתה כוונתי, אין לעניין בזה ולא כח לזה - בפרט לא אתך {{קריצה}} רק שזה לא נחמד לקיים דיון, ופתאום בא מישהו ועושה מחטף ועורך וכו')
::::הנושא שונה בעקבות ההוספה שלך.. כי רציתי להשאירו. לדעתי עדיין לא מובהר בערך היטב ההכרח המקור והביאור לכך שנשיא הדור חייב להיות חי בגוף גשמי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:14, 28 בדצמבר 2016 (UTC)

==מקורו בחז"ל==
נראה באופן שטחי שהעניין מתקשר למושג [[מלך]] אבל פשוט (בעיני עכ"פ) שכללות העניין של נישא הדור הוא הגדרה בפנימיות התורה כלומר בנשמות יותר מאשר בגדרי ההלכה והנגלה. והייטב דרוש שלא לבלבל בין הנביא, המלך, האב בי"ד, וכו' שהיו בכל דור, לבין נשיא הדור המבואר כאן, ובשביל זה דרוש לכל הפחות פרק העוסק במקור העניין באופן הכי ברור (בעיני ייתכן שלמרות שנשיא הדור אינו המלך של הדור ואעפ"כ נלמדים כמה גדרים ועניינים מעניין המלך) האם יש מקור בחז"ל לכל העניין או משמקורו בתניא וגם שם הלשון "ראשי אלפי ישראל שבדורם" וכו' וכו'.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:01, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:בלי להיכנס בגוף הדיון, בסוף שנות הכ"פים (ג' תמוז כ"ח או כ"ט כמדומה) התבטא רבינו כי רשב"י לא הי' נשיא הדור, וממשמעות הדברים - כי לא הי' 'נשיא הסנהדרין'. (יש הקבלה כזו גם באלול חכ"ד). וא"כ הרי לן מקור בדחז"ל. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:28, 16 ביולי 2017 (UTC)

חב"דפדיה:פארבריינגען

2017-07-16T20:17:26Z

חכם באשי: /* מי אמר? */

{{אידישעפדיה}}

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]
{{ארכיון|מספר ארכיון=*[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען/ארכיון 1|תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת]]

*[[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 2|תמוז ה'פרצת - עד ער"ה תהא שנת גאולת עולם]]

*[[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 3|שנת תשע"ג]]

*[[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 4|שנת הקהל - ופרצ"ת - תשע"ו]]
}}


__TOC__

== בית משיח - זמן אחים ==

{{ציטוט| תוכן=ר' שרגא חתום על שורת יוזמות מהפכניות בתחום המדיה: חב"דפדיה - האנציקולפדיה החב"דית ברשת...|מקור= [[בית משיח]], מוסף "זמן אחים"|מרכאות=כן}}
--פתקא טבא, [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 20:36, 22 באוקטובר 2016 (UTC)

== העברה מאולם דיונים ==

== דברי צדיקים חיים וקיימים לעד - עזרה באיתור מקור ==

ראיתי את דברי הרב גורנר בהתועדות י' סיוון התש"ע [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=168&article=406 פה]

בהמשך דבריו מביא הרב גרונר כי הרבי הסביר למישהו כי חיים הכוונה גדלים-עניין חי
אשמח לקבל מראה מקום לדברי הרב גרונר היכן מופיעים דברי הרבי

וכך כותב הרב הרב גרונר

דברי הצדיק חיים וקיימים לעד / התוועדות
"אם יושב צדיק שיכול לעלות למעלה ולראות את כל ספרי השידוכין, ואומר לנו שהוא בדק ואין שום התנגדות בשמים - מי אנחנו שנוכל למנוע ולהתנגד?!”... - כשהרבי אומר למשפחה שהוא עולה למעלה ובדק את ספרי השידוכין, זו יציאה מכל גדר רגיל שלו; הרבי מגלה מעט מהכוחות שלו וזאת בכדי לעשות טובה למשפחה העיקר שלא תהיה בה מחלוקת... ● מתוך התוועדות של הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי מלך המשיח

י סיון התש"ע (23.05.2010)

לחיים! לחיים ולברכה!

כנהוג בעת מלווה מלכה, מספרים סיפור חסידי.

מה פירוש “דברי צדיקים חיים וקיימים לעד”. הרבי הסביר למישהו: מילא ‘קיימים’ אנחנו מבינים, אך לא מובן מה פירוש ‘חיים’, עניין אותו כתב הרבי לפני מאתיים שנה איך אפשר לומר על זה ‘חיים’? '''ומסביר הרבי, מה הסימן של חי? כשהוא גדל זה סימן של ‘חיים’. אם הציפורניים או השערות גדלות, או כאשר כל התאים בגוף מתחדשים מחדש, זה הפירוש של ‘חיים’. כשלומדים עניין בתורה ומוצאים שם דבר חדש ומבינים איך הוא מתאים למצב ולמקום העכשווי, זה פירוש המושג ‘חיים’. העניין נעשה חי.'''. אשמח אם אפשר להפנות אותי לדברי הרבי היכן כתובים. תודה מראש ישראל תאומים [[מיוחד:תרומות/176.12.239.255|176.12.239.255]] 19:55, 25 בדצמבר 2016 (UTC)

== שיחה יומית ==

'''[[י"ב טבת]] [[תשע"ז]]'''

ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"!

'''[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]'''

מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת האדם צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.]

'''[[י"ד טבת]] [[תשע"ז]]'''

איתא במדרש עה"פ ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם – "...את סבור קודם לבריתו של עולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון. אדם נברא בששי, ג"ע בשלישי. הה"ד 'ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ', ראו פעלא טבא שהתקין הקב"ה שכרי עד שלא עמדתי לפעול". ולכאו' צ"ע מהו החידוש וה"טוב" בזה שה' ה"יודע עתידות" מכין את השכר לפני עשיית הפעולה?! ויובן עפ"י מ"ש הצ"צ עה"פ "מראש מקדם נסוכה", ש"ראש", אף שהוא חלק הנעלה ביותר אבל הוא חלק מהדבר, משא"כ "מקדם" הוא למעלה מהדבר לגמרי, כמו "כתר" שהוא למעלה (אפי') מהראש ונבדל ממנו. ובעניננו: כאשר השכר מגיע מבחי' "ראש", הרי אף שזה נעלה ביותר וב"תוספת המרובה על העיקר" וכו' – אבל זה עדיין בערך, משא"כ מבחי' "מקדם". וזהו החידוש שאת השכר הכין ה' כבר ביום הג', לפני ולמעלה מבריאת האדם ועבודתו, בחי' "מקדם", שכר שלא לפי ערך.

== אוי, מה היה לנו ==

עמונה נפלה "בזכות" בג"ץ אוהבי הערבים--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[ו' בשבט]] [[ה'תשע"ז]]
:יש להיזהר בלשונך כאשר הינך מדבר על יהודי אחר, הרבי אומר בפארברענגען של יו"ד שבט תשמ"א בנוגע לג'ימי קרטר (יוזם הסכם [[קמפ דייוויד]] האומלל) אשר יש להכיר לו טובה בגלל שהשתדל בהשכנת שלום, אף שבפועל עשה זה באופן הכי בלתי רצוי... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:04, 2 בפברואר 2017 (UTC)
::אך פה לצערנו, לא היו כאלה מטרות...--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[ו' בשבט]] [[ה'תשע"ז]]
:::כנ"ל, תיזהר כאשר אתה מדבר על יהודי. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:18, 2 בפברואר 2017 (UTC)
:מצטרף לדעתו של '''שף ויתיב'''--[[משתמש:הרב הגאון|גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב"דפדיה]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 16:12, 23 בפברואר 2017 (UTC)
::::לא הבנתי על מה יצא הקצף ובמה יש להזהר? אכן עמונה נפלה, אכן זו זכות במרכאות של בג"ץ ואכן הם אוהבי ערבים (אלא אם כן הם עושים הרבה [[אתכפיא]]...). חבר ציין את העובדות, הוא לא הביע דעתו אם זה דבר חיובי או לא... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:53, 23 בפברואר 2017 (UTC)

== ספר התמונות ==

באגרות קודש חלק ג מופיעים שני מכתבים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=168 ראה כאן] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=192 כאן]}} מדובר אודות "ספר התמונות" שהרבי הרי"צ הורה להוציא עם תמונות כל החסידים ובני משפחתם. הרבי במכתב השני עונה לטענות שונות נגד הענין. מישהו יודע במה מדובר? האם הענין יצא לפועל ונדפס? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:45, 15 במרץ 2017 (UTC)
:צריך לראות את המכתב מבפנים. ייתכן שמדובר על תמונות מרוסיה שביקש שישלחו החסידים דשם. [[מיוחד:תרומות/63.143.198.205|63.143.198.205]] 14:56, 15 במרץ 2017 (UTC)
::זה ספר שנועד עבור הרבי הריי"צ, ולא להפצה [[מיוחד:תרומות/217.132.186.95|217.132.186.95]]
:::ציטוט מהמכתב השני שם: "ואם הי׳ מכיר את הרב חדקוב לא הי׳ כלל ספק אצלו שאינו שייך לדברי שקר וגוזמא"... יעיד עליו יודע תעלומות --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:11, 15 במרץ 2017 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== נס מדהים באגרות! ==

חברים יקרים, אני עדיין בסערת רגשות וקשה לי להעלות על הכתב את רחשי ליבי. אתמול בלילה מתקשר אליי בחור י.ר. מישיבה חסידית מפורסמת, שהוא מהקבוצות שמגיעות אליי בקביעות לשבתות ושיעורים, ומספר אודות חברו ישראל כהן שכיום אברך שאף הוא היה בשבת אצלי והתוועדנו יחד ארוכות.
אתמול הוא יצא לטייל עם מס' חברים מאותה ישיבה בנחל אוג והוא סטה מהדרך ונעלם וכולם היו במצב של התייבשות ותשישות, יחל"צ מגילות יחד עם צוותי חילוץ ומתנדבים נוספים חיפשו אותו וככל שנהי' מאוחר יותר נשקפה סכנה ממשית לחייו.

ואז מתקשר אליי חברו י.ר. ומבקש שאכתוב בקשה ועצה מהרבי שליט"א המלך המשיח עבור אותו אברך שהוא בסכנת חיים ממשית, התמהמתי קצת כי חשבתי שהמצב אבוד והשעה היתה קרוב ל 2 בלילה ופתאום קלטתי שזו שאלה של חיים ומוות ורק הרבי מה"מ יכול להציל את המצב.

מיד התיישבתי לכתוב את מכתב הבקשה לישועה וברכה, וקיבלתי ע"ע לתת צדקה לעניינים של הרבי מה"מ לישועתו, והתשו' שהתקבלה היא בכרך ד' עמ' [http://www.igrot.com/answer.html?volume=4&page=292 רצב-רצג] שאומר שבוודאי יהי' בריא והחששות לבריאותו הם גוזמא, ובוודאי הצדקה והתפילה עוזרים וישים בטחונות בה' וייטב המצב.

התקשרתי מיד לחבר להודיע שהוא חי ובריא, אבל הוא כבר ישן, ובבוקר הוא מתקשר אליי לבשר שבבוקר מצאו אותו תשוש אבל בריא ושלם.

יש רבי בישראל והוא למעלה מהגבלות טבע העולם! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הרב [[ישראל שלום שנייבלג]], כפר חב"ד.

--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ד בניסן]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח.
:הנס הוא באגרות או מהרבי? בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:30, 20 באפריל 2017 (UTC)
::כל נס באגרות הוא מהרבי--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ד בניסן]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח.
:::שף ויתיב, הציניות שלך היא מהסבא או מעצמך ('איש מזריע . . אשה מזרעת'...)? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:19, 20 באפריל 2017 (UTC)
::::אני מוחה בשם כבודו של הסבא קדישא! כנראה הציניות מגיעה מהשורשים בהרצליה... {{כתב קטן|רק שלא יחסמו אותי על חשיפת פרטי משתמש...}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:33, 20 באפריל 2017 (UTC)
:::::גם אני מצטרף למחאה על הדימוי. סבי שיחי' הוא סרקסטי ואילו אני ציני, ההבדל בין הסרקזם האיכפתי שלו והציניות הקרה (על גבול עמלק) שלי הוא כרחוק מזרח ממערב. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:42, 20 באפריל 2017 (UTC)

== שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה! מזל טוב! 10 שנים! ==

אני פותח את ההתוועדות המרכזית לרגל 10 שנים לחב"דפדיה!--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ג בסיוון]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]
:[https://www.chabad.fm/144/10017.html כתבה בחב"ד אף אם על עשור]--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשע"ז]] יום ההולדת העשירי של [[חב"דפדיה]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]

נתחיל להתוועד, אבל על מה?... [[משתמש: רון |רון]] - [[שיחת משתמש: רון |שיחה]] [[כ"ז בסיוון]] [[ה'תשע"ז]] --יחי המלך 13:24, 21 ביוני 2017 (UTC)

== מי אמר? ==

"כי מי שאין בו מדה טובה הזאת לראות תמיד רק טוב וישר בישראל, ואין בו מדה הטובה הקדושה לספר תמיד בשבחי ישראל, ושישראל יהיו משובחין ומפוארין תמיד בעיניו. ואין בו המידה טובה הקדושה ללמד זכות וסנגוריא על ישראל עם קדושו, אזי ידע נאמנה שלא יזכה כל ימי חייו לכנוס בפתח שער עבודת הבורא."?

רמז: לא כ"כ קשה לנחש... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:35, 12 ביולי 2017 (UTC)
:קדושת לוי (כמדומני). [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:17, 16 ביולי 2017 (UTC)

חב"דפדיה:פארבריינגען

2017-07-16T20:17:11Z

חכם באשי: /* מי אמר? */

{{אידישעפדיה}}

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]
{{ארכיון|מספר ארכיון=*[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען/ארכיון 1|תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת]]

*[[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 2|תמוז ה'פרצת - עד ער"ה תהא שנת גאולת עולם]]

*[[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 3|שנת תשע"ג]]

*[[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 4|שנת הקהל - ופרצ"ת - תשע"ו]]
}}


__TOC__

== בית משיח - זמן אחים ==

{{ציטוט| תוכן=ר' שרגא חתום על שורת יוזמות מהפכניות בתחום המדיה: חב"דפדיה - האנציקולפדיה החב"דית ברשת...|מקור= [[בית משיח]], מוסף "זמן אחים"|מרכאות=כן}}
--פתקא טבא, [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 20:36, 22 באוקטובר 2016 (UTC)

== העברה מאולם דיונים ==

== דברי צדיקים חיים וקיימים לעד - עזרה באיתור מקור ==

ראיתי את דברי הרב גורנר בהתועדות י' סיוון התש"ע [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=168&article=406 פה]

בהמשך דבריו מביא הרב גרונר כי הרבי הסביר למישהו כי חיים הכוונה גדלים-עניין חי
אשמח לקבל מראה מקום לדברי הרב גרונר היכן מופיעים דברי הרבי

וכך כותב הרב הרב גרונר

דברי הצדיק חיים וקיימים לעד / התוועדות
"אם יושב צדיק שיכול לעלות למעלה ולראות את כל ספרי השידוכין, ואומר לנו שהוא בדק ואין שום התנגדות בשמים - מי אנחנו שנוכל למנוע ולהתנגד?!”... - כשהרבי אומר למשפחה שהוא עולה למעלה ובדק את ספרי השידוכין, זו יציאה מכל גדר רגיל שלו; הרבי מגלה מעט מהכוחות שלו וזאת בכדי לעשות טובה למשפחה העיקר שלא תהיה בה מחלוקת... ● מתוך התוועדות של הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי מלך המשיח

י סיון התש"ע (23.05.2010)

לחיים! לחיים ולברכה!

כנהוג בעת מלווה מלכה, מספרים סיפור חסידי.

מה פירוש “דברי צדיקים חיים וקיימים לעד”. הרבי הסביר למישהו: מילא ‘קיימים’ אנחנו מבינים, אך לא מובן מה פירוש ‘חיים’, עניין אותו כתב הרבי לפני מאתיים שנה איך אפשר לומר על זה ‘חיים’? '''ומסביר הרבי, מה הסימן של חי? כשהוא גדל זה סימן של ‘חיים’. אם הציפורניים או השערות גדלות, או כאשר כל התאים בגוף מתחדשים מחדש, זה הפירוש של ‘חיים’. כשלומדים עניין בתורה ומוצאים שם דבר חדש ומבינים איך הוא מתאים למצב ולמקום העכשווי, זה פירוש המושג ‘חיים’. העניין נעשה חי.'''. אשמח אם אפשר להפנות אותי לדברי הרבי היכן כתובים. תודה מראש ישראל תאומים [[מיוחד:תרומות/176.12.239.255|176.12.239.255]] 19:55, 25 בדצמבר 2016 (UTC)

== שיחה יומית ==

'''[[י"ב טבת]] [[תשע"ז]]'''

ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"!

'''[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]'''

מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת האדם צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.]

'''[[י"ד טבת]] [[תשע"ז]]'''

איתא במדרש עה"פ ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם – "...את סבור קודם לבריתו של עולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון. אדם נברא בששי, ג"ע בשלישי. הה"ד 'ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ', ראו פעלא טבא שהתקין הקב"ה שכרי עד שלא עמדתי לפעול". ולכאו' צ"ע מהו החידוש וה"טוב" בזה שה' ה"יודע עתידות" מכין את השכר לפני עשיית הפעולה?! ויובן עפ"י מ"ש הצ"צ עה"פ "מראש מקדם נסוכה", ש"ראש", אף שהוא חלק הנעלה ביותר אבל הוא חלק מהדבר, משא"כ "מקדם" הוא למעלה מהדבר לגמרי, כמו "כתר" שהוא למעלה (אפי') מהראש ונבדל ממנו. ובעניננו: כאשר השכר מגיע מבחי' "ראש", הרי אף שזה נעלה ביותר וב"תוספת המרובה על העיקר" וכו' – אבל זה עדיין בערך, משא"כ מבחי' "מקדם". וזהו החידוש שאת השכר הכין ה' כבר ביום הג', לפני ולמעלה מבריאת האדם ועבודתו, בחי' "מקדם", שכר שלא לפי ערך.

== אוי, מה היה לנו ==

עמונה נפלה "בזכות" בג"ץ אוהבי הערבים--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[ו' בשבט]] [[ה'תשע"ז]]
:יש להיזהר בלשונך כאשר הינך מדבר על יהודי אחר, הרבי אומר בפארברענגען של יו"ד שבט תשמ"א בנוגע לג'ימי קרטר (יוזם הסכם [[קמפ דייוויד]] האומלל) אשר יש להכיר לו טובה בגלל שהשתדל בהשכנת שלום, אף שבפועל עשה זה באופן הכי בלתי רצוי... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:04, 2 בפברואר 2017 (UTC)
::אך פה לצערנו, לא היו כאלה מטרות...--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[ו' בשבט]] [[ה'תשע"ז]]
:::כנ"ל, תיזהר כאשר אתה מדבר על יהודי. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:18, 2 בפברואר 2017 (UTC)
:מצטרף לדעתו של '''שף ויתיב'''--[[משתמש:הרב הגאון|גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב"דפדיה]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 16:12, 23 בפברואר 2017 (UTC)
::::לא הבנתי על מה יצא הקצף ובמה יש להזהר? אכן עמונה נפלה, אכן זו זכות במרכאות של בג"ץ ואכן הם אוהבי ערבים (אלא אם כן הם עושים הרבה [[אתכפיא]]...). חבר ציין את העובדות, הוא לא הביע דעתו אם זה דבר חיובי או לא... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:53, 23 בפברואר 2017 (UTC)

== ספר התמונות ==

באגרות קודש חלק ג מופיעים שני מכתבים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=168 ראה כאן] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=192 כאן]}} מדובר אודות "ספר התמונות" שהרבי הרי"צ הורה להוציא עם תמונות כל החסידים ובני משפחתם. הרבי במכתב השני עונה לטענות שונות נגד הענין. מישהו יודע במה מדובר? האם הענין יצא לפועל ונדפס? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:45, 15 במרץ 2017 (UTC)
:צריך לראות את המכתב מבפנים. ייתכן שמדובר על תמונות מרוסיה שביקש שישלחו החסידים דשם. [[מיוחד:תרומות/63.143.198.205|63.143.198.205]] 14:56, 15 במרץ 2017 (UTC)
::זה ספר שנועד עבור הרבי הריי"צ, ולא להפצה [[מיוחד:תרומות/217.132.186.95|217.132.186.95]]
:::ציטוט מהמכתב השני שם: "ואם הי׳ מכיר את הרב חדקוב לא הי׳ כלל ספק אצלו שאינו שייך לדברי שקר וגוזמא"... יעיד עליו יודע תעלומות --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:11, 15 במרץ 2017 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== נס מדהים באגרות! ==

חברים יקרים, אני עדיין בסערת רגשות וקשה לי להעלות על הכתב את רחשי ליבי. אתמול בלילה מתקשר אליי בחור י.ר. מישיבה חסידית מפורסמת, שהוא מהקבוצות שמגיעות אליי בקביעות לשבתות ושיעורים, ומספר אודות חברו ישראל כהן שכיום אברך שאף הוא היה בשבת אצלי והתוועדנו יחד ארוכות.
אתמול הוא יצא לטייל עם מס' חברים מאותה ישיבה בנחל אוג והוא סטה מהדרך ונעלם וכולם היו במצב של התייבשות ותשישות, יחל"צ מגילות יחד עם צוותי חילוץ ומתנדבים נוספים חיפשו אותו וככל שנהי' מאוחר יותר נשקפה סכנה ממשית לחייו.

ואז מתקשר אליי חברו י.ר. ומבקש שאכתוב בקשה ועצה מהרבי שליט"א המלך המשיח עבור אותו אברך שהוא בסכנת חיים ממשית, התמהמתי קצת כי חשבתי שהמצב אבוד והשעה היתה קרוב ל 2 בלילה ופתאום קלטתי שזו שאלה של חיים ומוות ורק הרבי מה"מ יכול להציל את המצב.

מיד התיישבתי לכתוב את מכתב הבקשה לישועה וברכה, וקיבלתי ע"ע לתת צדקה לעניינים של הרבי מה"מ לישועתו, והתשו' שהתקבלה היא בכרך ד' עמ' [http://www.igrot.com/answer.html?volume=4&page=292 רצב-רצג] שאומר שבוודאי יהי' בריא והחששות לבריאותו הם גוזמא, ובוודאי הצדקה והתפילה עוזרים וישים בטחונות בה' וייטב המצב.

התקשרתי מיד לחבר להודיע שהוא חי ובריא, אבל הוא כבר ישן, ובבוקר הוא מתקשר אליי לבשר שבבוקר מצאו אותו תשוש אבל בריא ושלם.

יש רבי בישראל והוא למעלה מהגבלות טבע העולם! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הרב [[ישראל שלום שנייבלג]], כפר חב"ד.

--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ד בניסן]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח.
:הנס הוא באגרות או מהרבי? בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:30, 20 באפריל 2017 (UTC)
::כל נס באגרות הוא מהרבי--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ד בניסן]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח.
:::שף ויתיב, הציניות שלך היא מהסבא או מעצמך ('איש מזריע . . אשה מזרעת'...)? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:19, 20 באפריל 2017 (UTC)
::::אני מוחה בשם כבודו של הסבא קדישא! כנראה הציניות מגיעה מהשורשים בהרצליה... {{כתב קטן|רק שלא יחסמו אותי על חשיפת פרטי משתמש...}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:33, 20 באפריל 2017 (UTC)
:::::גם אני מצטרף למחאה על הדימוי. סבי שיחי' הוא סרקסטי ואילו אני ציני, ההבדל בין הסרקזם האיכפתי שלו והציניות הקרה (על גבול עמלק) שלי הוא כרחוק מזרח ממערב. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:42, 20 באפריל 2017 (UTC)

== שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה! מזל טוב! 10 שנים! ==

אני פותח את ההתוועדות המרכזית לרגל 10 שנים לחב"דפדיה!--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ג בסיוון]] [[ה'תשע"ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]
:[https://www.chabad.fm/144/10017.html כתבה בחב"ד אף אם על עשור]--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשע"ז]] יום ההולדת העשירי של [[חב"דפדיה]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]

נתחיל להתוועד, אבל על מה?... [[משתמש: רון |רון]] - [[שיחת משתמש: רון |שיחה]] [[כ"ז בסיוון]] [[ה'תשע"ז]] --יחי המלך 13:24, 21 ביוני 2017 (UTC)

== מי אמר? ==

"כי מי שאין בו מדה טובה הזאת לראות תמיד רק טוב וישר בישראל, ואין בו מדה הטובה הקדושה לספר תמיד בשבחי ישראל, ושישראל יהיו משובחין ומפוארין תמיד בעיניו. ואין בו המידה טובה הקדושה ללמד זכות וסנגוריא על ישראל עם קדושו, אזי ידע נאמנה שלא יזכה כל ימי חייו לכנוס בפתח שער עבודת הבורא."?

רמז: לא כ"כ קשה לנחש... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:35, 12 ביולי 2017 (UTC)
:קדושת לוי. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:17, 16 ביולי 2017 (UTC)

תענית בכורות

2017-07-11T22:34:32Z

חכם באשי:

'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו הבכורות בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה.

מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים {{מקור}} להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור. לגבי מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות.
{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תעניות]]

תענית בכורות

2017-07-11T22:33:14Z

חכם באשי:

'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו הבכורות בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה.

מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים {{מקור}} להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, ף על פי שלא היה בכור. לגיב מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות.
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תעניות]]

שיחה:חיים גראביצר (ספר)

2017-07-11T22:28:08Z

חכם באשי: /* אזכורו בספרות החב"דית */

==מתאים או לא מתאים?!==
רק לי לא מריח פה משהו? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:קודם כתיבת הערך, קדם דיון ביני לבין המשתמש יוסי ג. האם מתאים להכניס או לא, מהי התועלת ומה ההפסד בכך. אני חושב שהגעתי יחד איתו לעמק השווה, אבל לא נראה לי שמתאים להתדיין בנושא זה מעל גבי בימה הפתוחה לציבור הרחב. אם ברצונך, אשמח להמשיך להתכתב באימייל ולהסביר את עמדתי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 11:51, 3 באפריל 2013 (IDT)

==איות==
'גרביצער' או 'גראביצער'? איך האיות בספר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:האיות שם אינו קדוש (בכל מהדורה מאייתים אחרת...), ובתור מפעיל מערכת אתה יכול לשנות כפי רצונך. למיטב זכרוני האיות במהדורה האחרונה הינו כמו שכתבתי, והספר אינו בסמיכות אלי כרגע. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 12:04, 3 באפריל 2013 (IDT)
::כיוון שמאז שיצא הספר בהוצאה חדשה יש התעניינות מאד גדולה בציבור בספר, אני בסך הכל רוצה שיגיעו אליו יותר בגוגל... מישהו ראה את המהדורה החדשה? איך האיות שם? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::בחיפוש קצר בגוגל מתברר שהאיות שהם נתנו לו באתרי המכירות הוא "גראביצר". • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 12:17, 3 באפריל 2013 (IDT)
::::כך נראה לי גם כתוב בהוצאה האחרונה שיצאה (תל אביב, תשי"ז לערך - לפני ידיעות אחרונות). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ"ג בניסן ה'תשע"ג 12:47, 3 באפריל 2013 (IDT)
:::::חיפוש קצר בגוגל מעלה שגם בחדשה כ"ה האיות. הועבר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==הבהרה חשובה==
בעקבות מה שכתוב בפיסקה 'ביקורת', השתדלתי מאוד מאוד לא להכניס את דברי ומחשבות הכפירה שלו בגוף הערך. אני לא אשמיט בעצמי, אבל אני חושב כי מן הראוי שמי שהוסיף זאת, יראה לנכון להשמיט. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 15:32, 3 באפריל 2013 (IDT)
:ובפרט שהספר לא כל כך '''גדוש'''. יותר מתואר שם על הכנסת ספר תורה ופלפול תורני מאשר 'שאלות ותמיהות על דרכי ההנהגה' [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ"ג בניסן ה'תשע"ג 15:40, 3 באפריל 2013 (IDT)
::לא הבנתי מה ה'בפרט' כאן. כל המטרה של כתיבת הערך (על פי מה ששוחחתי עם יוסי ג.) היא כדי שהקוראים הבלתי חקרנים יבואו על סיפוקם בקריאה זו, וממילא, צריך להשמיט כל בדל לענינים כגון דא, גם אם הם מעטים ביותר. לענ"ד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 15:44, 3 באפריל 2013 (IDT)
:::אני גם לא חושב שנכון לומר שהספר אינו גדוש בהנ"ל. כל צורת ההסתכלות והשיפוט שלו לענ"ד כפירתית בהחלט. אבל זה בלי קשר לעצם הדיון כאן (לגבי מחיקת הענין) בו אני מסכים עם זוננשיין--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:33, 4 באפריל 2013 (IDT)

==מטרת המחבר==
שלא כפי שחושבים רבים מאנ"ש, המחבר היה יהודי ירא ושלם מתחילתו ועד סופו, ולאחר שעלה לארה"ק התחתן עם ביתו של א' האדמו"רים בתל אביב וכו'. במכתב שכתב המחבר לידידו (נדפס בסוף המהדורה החדשה של 'ידיעות ספרים') מבאר המחבר כי מטרתו היא ליצור סוגה ספרותית חדשה, שתמשוך את לבב הקורא, ותכניס אותו לעולם של חיפוש ותשוקה רוחנית, שאיפה אחר האמת, ותעורר בו רצון פנימי להתקרב לאלוקיו. לצורך כך הוא השתמש בידיעותיו כפסיכולוג, ובמורשתו הרוחנית החב"דית. עד כאן לדבריו. לא ידעתי איך האם וכיצד להתייחס למכתב זה, ולכן הבאתי פה את עיקרו, ואשאיר זאת לחכמים ממני. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 15:45, 3 באפריל 2013 (IDT)
:אכן הי' ירא ושלם. לא היה נשוי לבתו של אדמו"ר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::כמו שכתבתי למעלה, גם אם כוונתו הייתה טובה, הדרך אליה רצופה בזלזול קשה ביהודים וצדיקים (ראה ר' נחום מטשערנוביל)--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:35, 4 באפריל 2013 (IDT)
:::סליחה חסיד. אכן לא היה נשוי לביתו של אדמו"ר (התבלבלתי עם יהודי אחר שקראתי עליו לאחרונה). יוסי, מה ההבדל אם הזלזול הוא בע"פ או בכתב? {{חיוך}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 15:10, 4 באפריל 2013 (IDT)
::::לא הבנתי עומק כוונך.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 12:58, 5 באפריל 2013 (IDT)
:::::היא לא עמוקה, אלא נכתבה בדרכים עקלקלות מפני ההכרח שבדבר. אתה מוזמן להמשיך את הדיון באימייל... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 14:54, 5 באפריל 2013 (IDT)
::::::למה במייל? המשיכו כאן, לפי איך שהבנתי הספר הוא מעט בעייתי... במה? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 15:48, 5 באפריל 2013 (IDT)
ובכן, בראש ובראשונה חשוב מאוד להדגיש שהספר אינו 'מעט' בעייתי, אלא בעייתי '''מאוד!'''. הבעיות בספר הינם רבות, ואת חלקם אפשר להבין באמת רק אחרי שקוראים את הספר... {{שכח|זוננשיין}}

==ביקורת==
ובכל זאת, אשתדל לכתוב פה את הנקודות העיקריות הבעייתיות בספר, ויש לשלבם בגוף הערך, ועוד חזון למועד, וכל המקדים תבוא עליו הברכה:
*א. למרות שהסופר היה שומר תורה ומצוות, הספר רצוף בהתבטאויות לא ראויות, שאינם תואמות את רוח '''ההלכה'''.
*ב. ציור דמותו של החסיד ושל המתנגד על ידי המחבר, שונות בתכלית ואף הפוכות ממה שמתוארים על ידי רבותינו נשיאינו.
*ג. זלזול (כמו שכתבת).
*ד. המחבר כותב 'בשם' הצמח צדק מאמרי חסידות, שהינם דומים במקצת למאמרים אמיתיים שנאמרו על ידו, אך מסלף אותם בצורה שיטתית, על מנת להתאימם לתוכן הספר.
*ה. כמו שנכתב בגוף הערך - תוכן הספר הינו שאלות ותמיהות אמוניות על אופן ההשגחה האלוקית על הנבראים, והנחות יסוד שאין להם יסודות בספרים הקדושים, והינם פרי הגותו האישית של המחבר.
*ה"חסיד" שמתואר בספר, אינו חסיד!! מי שאין לו "[[מח שליט על הלב]]" - גם אם על פטירת בנו - ומה הקשר בין נפילתו לפרישתו מחב"ד??? אם היה לו טיפה "מוח שליט", הוא היה מתחיל להתעלות שוב. מי שאין לו אפילו טיפה של "מוח שליט", לא יול להקרא חסיד, וק"ו להיות חסיד, וק"ו "מגדולי החסידים בעלי המדרגה"!!

מי שיש לו פסקאות נוספות של ביקורת על הספר, מוזמן להוסיף ברשימה דלמעלה, וכן הרשות נתונה ל[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג.]] לערוך את הרשימה דלעיל, על פי מה שנדברנו בעל פה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 17:32, 5 באפריל 2013 (IDT)

:בנוגע לשאלה של ר'ובן, מה שהשמטתי מדף השיחה והתכתבי במייל, אינו קשור לתוכן הערך כלל וכלל, אלא זה היה מענה צדדי על א' מהמשפטים שנכתבו כאן. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 17:32, 5 באפריל 2013 (IDT)

::זוננשיין, כשאתה כותב למעלה "ג. זלזול (כמו שכתבת)", למה אתה מתכווין? מי כתב? {{קריצה}}--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:19, 19 באפריל 2013 (IDT)

:::כוונות - במקוה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באייר ה'תשע"ג • 00:39, 19 באפריל 2013 (IDT)
::::לענ"ד יש כאן עוד בעיה, מילא אדם שעבר משבר ונפל וכו' עד כאן הכל בסדר אבל אם הוא היה מסיים שהוא קלט את הטעות שלו ושאם נפלת אז אתה גם אמור לעלות חזרה.... אז זה היה '''מזכיר''' לנו את דרך רבותינו נשיאנו, אבל שם הוא מסיים הפוך וכאילו זה נגמר בשום כלום כזה. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 06:53, 2 בנובמבר 2016 (UTC)

== ספר נפלא ==

בעוונותי הרבים קראתי את הספר ואני מוכרח לומר שהספר יפה ומרתק מאין כמוהו, סגנון הכתיבה מדהים ואחטא לאמת אם אומר שלא נהנתי ממנו עד לב השים ושזה אחד הספרים היפים ביותר שזכיתי לקרא - עם או בלי הבעיות שבו.

על גוף הערך רציתי להעיר שהקורא את הערך עלול להתרשם שהוא חזר להיות חסיד גדול כפי שהיה ולא כהמסופר באמת בספר שהוא יצא למסע לעזור לקנטוניסטים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:10, 23 במאי 2013 (UTC)
:לכותב הערך, משהו הרווחת. עוד מישהו קרא את הספר בזכותך... {{חחח}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 23:48, 23 במאי 2013 (UTC)
::ואולי זו ההזדמנות לשקול שוב את מעמדו של הערך בחב"דפדיה.... סתאאם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 23:48, 23 במאי 2013 (UTC)
:::ר'ובן: א) אני מאוד מקווה שלא קראת את זה בעקבות הערך כאן בחב"דפדיה. ב) אין לי כח להתפלסף על מה שלא קרה... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 01:17, 24 במאי 2013 (UTC)
::::אל תדאג, לא קראתי את זה בגלל הערך, פשוט אחד החברים הביא את הספר והביא לי לקרוא... מה יש להתפלסף? בסוף הספר הוא עוזב את ליובאוויטש והולך לצבא, הקורא את הערך ייתרשם כאילו שהוא חזר למעמדו הקודם... אם שנוזעל מתתכוון להמלצת הערך לדעתי זה לא כדאי, במיוחד לאור העובדה שהוא אינו ארוך, אין בו עניין מיוחד לחב"ד ועוד... [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:01, 24 במאי 2013 (UTC)
:::::א. אני שמח. ב. אמרתי כבר שאין ברצוני להתפלסף, רק שתדע שיש על מה. (אל) תקרא שוב. ג. אני מסכים איתך באופן כללי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 12:19, 24 במאי 2013 (UTC)
::::::משום מה אני לא מצליח לקלוט על מה בדיוק אתה (לא) רוצה להתפלסף, אתה חושב שהספר כן נגמר כשהוא חוזזר למעמדו הקודם או שאתה חוב שהניסוח כאן בסדר? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:34, 24 במאי 2013 (UTC)

==מה זה אמור להביע?!==
אם משפיעי חב"ד,קראו לא לקרוא בספר הזה, מדוע מביאים את תוכנו של הספר?!
בכלל, הרבה פעמים בחב"ד פדיה, יש יותר מידי "נייטרליות", מביאים את כל הגישות, הן את הטענות של צד הקדושה, והן את של היפך הקדושה, אפילו בלא להדגיש מה צד הקדושה ומה להיפך. ועוד אחרי זה שנוזעל כותב שיצא טוב מזה שמישהו קרא את ערך זה.
כמובן שכל זה ענינית ולא אישית ח"ו.ראה עוד בענין זה בארוכה בדברי [[קרייזי אבאוט משיח]], בענין פיל בחנות חרסינה.
--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 22:11, 6 ביולי 2016 (UTC)
:משפיעי חב"ד זו הגדרה רחבה. חלק מהם דווקא המליצו ודחפו לקרוא. אם תכיר את שנוזל, את חוש ההומור והציניות שלו, ואת נשוא המשפט אליו כתב, לא תהיה לך קושיא מעיקרא. הספר הזה הוא ספר עשיר, על חב"ד, שאין שום סיבה שלא יהיה כאן. בל נשכח שקהל היעד העיקרי של חב"דפדיה הוא לא תמימים בתומכי תמימים, ומשכך, ערך זה מחב"ד ומוסיף לחב"דפדיה ולא גורע. זו עכ"פ דעתי האישית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:32, 23 באוגוסט 2016 (UTC)

== אזכורו בספרות החב"דית ==

{{א|שף ויתיב}}, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&curid=25856&diff=293290&oldid=293289 מה הנימוק למחיקה]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באייר ה'תשע"ז 22:52, 20 במאי 2017 (UTC)

:פשוט כי זה לא נכון, לא כל ספר שהכותב הנכבד לא ראה מתעלמים ממנו, יכול מאוד להיות שאין סיבה שיזכירו אותו (איפה רצית שיהיה מוזכר ואינו מוזכר). צריך לזכור שהספר הינו סך הכל רומן על רקע היסטורי ולא איזה ספר הגות וכדומה (וע"ד שיש התעלמות בביבליוגרפיה החבדית מהספר דרכים). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:39, 21 במאי 2017 (UTC)

עכשיו אני רואה שהספר מוזכר בספר בתוך הגולה של אלישיב קפלון עמוד 72 הערה 95. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:04, 14 ביוני 2017 (UTC)
:וכן בהיכל הבעש"ט כמ"פ. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:28, 11 ביולי 2017 (UTC)

== חשיבות ==

לדעתי, אין מקום לערך זה ויש לשלב תמציתו בערך פישל שניאורסון.

הנ"ל לא קשור לדעתי על הספר עצמו, אשר סבורני שמצוה רבה לקראו. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:15, 12 ביוני 2017 (UTC)

יבניאל

2017-07-11T22:23:53Z

חכם באשי:

[[קובץ:יבניאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר ברחוב הראשי ביבניאל]]
'''יבניאל''' היא מושבה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בבקעת יבנאל, דרומית-מערבית ל[[טבריה]]. רב המושבה הוא הרב [[סיני מאיר פרנקל]], בנו של האדמו"ר מ[[בוטשאן]].

במושבה פועלים [[בית חב"ד]] ובית ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בהנהלת ה[[שליח]] ר' אריה וזוגתו פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניארסאהן, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (בשכונת סמדר), הרב שמואל קאפ, הרב דניאל עמרם, ר' יוסי חדד, ר' מיכאל ברוק.

במושבה קיימת גם שכונה חב"דית בשם 'לוי יצחק', במרכזה מניין חב"די נוסף.
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:יבניאל

2017-07-11T22:22:57Z

חכם באשי: יצירת דף עם התוכן "יבואו מכירי הנהלים ויגידו אם יש משמעות לכל הרשימה השמית המפורטת הזו. (והאם אכן כולם שלוחי..."

יבואו מכירי הנהלים ויגידו אם יש משמעות לכל הרשימה השמית המפורטת הזו. (והאם אכן כולם שלוחים?). [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:22, 11 ביולי 2017 (UTC)

יבניאל

2017-07-11T22:22:25Z

חכם באשי:

[[קובץ:יבניאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר ברחוב הראשי ביבניאל]]
'''יבניאל''' היא מושבה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בבקעת יבנאל, דרומית-מערבית ל[[טבריה]]. רב המושבה הוא הרב [[סיני מאיר פרנקל]], בנו של האדמו"ר מ[[בוטשאן]].

ביישוב פועלים [[בית חב"ד]] ובית ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בהנהלת ה[[שליח]] ר' אריה וזוגתו פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניארסאהן, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (בשכונת סמדר), הרב שמואל קאפ, הרב דניאל עמרם, ר' יוסי חדד, ר' מיכאל ברוק.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

יבניאל

2017-07-11T22:22:16Z

חכם באשי: הסרת מידע מיותר

[[קובץ:יבניאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר ברחוב הראשי ביבניאל]]
'''יבניאל''' היא מושבה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בבקעת יבנאל, דרומית-מערבית ל[[טבריה]]. רב המושבה הוא הרב [[סיני מאיר פרנקל]], בנו של האדמו"ר מ[[בוטשאן]].

ביישוב פועלים [[בית חב"ד]] ובית ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בהנהלת ה[[שליח]] ר' אריה וזוגתו פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניארסאהן, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (בשכונת סמדר), הרב שמואל קאפ, הרב דניאל עמרם, ר' יוסי חדד, ר' מיכאל ברוק.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

חב"דפדיה:בקשת ערכים/מקורות

2017-07-11T21:51:59Z

חכם באשי: /* שונות */

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| בדף זה תוכלו למצוא מקורות לערכים אותם אתם רוצים לשפר

אתם מוזמנים להזין מקורות שנתקלתם בהם, ואין ביכולתכם לנצל בעצמכם

אופן רשימת המקור: רשמו את שם הערך (לא הפניה - כדי שיקל על החיפוש) בקישור פנימי, מקף, ולאחריו את המקור. לדוגמא:
*[[כפר חב"ד]] - תקציב הדת. בית משיח, 868 עמ' 42 ואילך.

|-
|}

== אישים ==

{{טורים|מספר=3|תוכן=
'''א'''
*[[אדמו"ר הריי"צ]] - קטעי עיתונות ישראלית מתקופות שונות, בית משיח גיליון 866.
*[[אדמו"ר הריי"צ]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63178 פרטים על הביקור בארה"ק], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47721 פרטים נוספים]
*[[אדמו"ר הרש"ב]] - [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A9%D7%A7%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%94%D7%A7_76110.html התוכנית להעלאת גופו לארץ הקודש].
*[[אדמו"ר הזקן]] - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73293 על תולדות חייו] (פרטים שלא כתובים עדיין בפדיה), כתבה בעיתון שעה טובה. {{כתב קטן|יש לשקול בזהירות הכנסת פרטים ממקורות לא חב"דיים, שעלולים להתברר כסותרים את הפרטים שסיפו לנו רבותינו נשיאינו או כיו"ב. לתשומת לב העורך.}}.
*[[אייזיק שוויי]] - בית משיח גיליון 877 (רוב החומר כבר נמצא בערך).

'''ב'''
*[[בנימין קלוגר]] - בית משיח גיליון 877

'''ג'''
*[[גרשון בער יעקובסון]] - בית משיח גיליון 877

'''ד'''
*[[דובער רובינסון]] - בית משיח גיליון 866.

'''ח'''
*[[חיים ריזל]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61981 סיפור הצלתו מהשואה]
*[[חיים נאה]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63097 מחקר על יחסו של הרב יוסף שלום אלישיב], שניאור זלמן ברגר.

'''י'''
*[[ישראל שנייבלג]] - בית משיח, גיליון 866.
*[[ישראל שמעון פוזן]] (הרב משאפאראן) - [http://www.shturem.net/images/blogs/1235720019.pdf?lang=hebrew מאמר של פרץ בלוי]
*[[יעקב מאיר גץ]] - (שליח, חוקר, ופרופסור בתחום הפסיכולוגיה) - בית משיח גיליון 877.

'''ל'''
*[[לענצ'טער רב]] - בית משיח גיליון 877.

'''מ:'''
*[[מאיר אשכנזי]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76389 מתוך הספר אוצר החסידים].

'''נ'''
*[[נאור כרמי]] - בית משיח, גיליון 877.

*'''ע'''
*[[עינב וספי]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76891 כתבה מבית משיח, באינפו]. צריך גם לעשות חיפוש באינפו ולמצוא פרטים נוספים.

'''צ'''
*[[יחיאל צבי גוראריה]] - סדרת כתבות בבית משיח, גיליונות 866, 877, 888, 889.

'''ר'''
*[[רון נחמן]] - ראש עיריית אריאל, בית משיח 866 וכתבות באינפו.
*[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)]] - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=9517 על פטירתה. רשימת אדמו"ר הריי"צ]

'''ש'''
*[[שלום בער וולפא]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61948 סקירה על הספרים שהוציא]
*[[שמעון אייזנבך]], שליח באילת, בית משיח גיליון 835.
*[[שניאור זלמן גרליק]] - הרב הראשון של כפר חב"ד, בית משיח גיליון 835.
*[[שגיא גבעול]] - '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66628 מהסמים באוסטרליה ללהקה החסידית]'''.

}}

== אירועים בחסידות | היסטוריה חב"דית ==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
'''א'''
*[[אדמו"ר הריי"צ]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63178 ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47721 פרטים נוספים]

'''ה'''
*[[השיחה הידועה]] - ועד חיילי בית דוד 770, קובץ כ''ח ניסן תשע"ג.
*[[המשך תער"ב]] - סקירה על ההמשך, בית משיח גיליון 835.

'''כ'''
*[[כ"ח סיון]] - יום ההצלה של הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62391 כל הפרטים]

'''מ'''
*[[מלחמת נפוליון]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71069 מסע הבריחה של אדמו"ר הזקן], ופרטים נוספים על המלחמה.

'''ת'''
*[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר הראשונות, שנת תש"מ]] - סקירה כללית על תהלוכות משנת תש"מ, בית משיח גיליון 877.
*[[תניא|הדפסות תניא]] - הדפסת התניא (ערך מורחב?) - ברוסיה הקומוניסטית, בית משיח גיליון 866.

}}

== מוסדות וארגונים ==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
'''א'''
*[[אור מנחם (קראון הייטס)]] - בית משיח גיליון 877.

'''ה'''
*[[הרבנות הראשית]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75701 לא לדחות את הבחירות] מכתב של הרבי

'''ל'''
*[[לשכת עזרת אחים]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76026 חוברת שיצאה לאור לרגל חמישים ללשכה]

}}

== ערים, קהילות ובתי חב"ד ==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
'''א'''
*[[אדלייד (אוסטרליה)]] - בית משיח גיליון 877

'''ב'''
*[[בית כנסת צמח צדק צפת]] - סיפור הגניבה והמציאה של ספרי התורה, בית משיח גיליון 835.
*[[באברויסק]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=32659 הכול על הקהילה החסידית, בת 140 שנה] - שניאור זלמן ברגר.

'''ג'''
*[[גבעת אסף]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64937 ראיון עם מייסד הגבעה, באתר חב"ד אינפו]

'''ה'''
*[[הולנד]] - טקס השבעת המלך (הקהילה היהודית אז), בית משיח גיליון 877

'''כ'''
*[[כפר חב"ד]] - תקציב הדת. בית משיח, 868 עמ' 42 ואילך.

'''מ'''
*[[מלזיה]] - כתבה על פעילות של יהודי תושב המקום, בית משיח גיליון 866.

'''ק'''
*[[קוצ'ין]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64908 כתבה בחב"ד אינפו]

'''ש'''
*[[שביל ישראל]] - בית חב"ד בשביל ישראל, בית משיח גיליון 877.
*[[שומרון]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=9432 צפון השומרון].

}}

== שונות ==
{{טורים|מספר=|תוכן=

'''ה'''
*מקהלת [[הלב והמעיין]] - בית משיח גיליון 877

'''נ'''
*[[נמנע הנמנעות]] - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/49865_he_1.pdf התמים לא], מאמרו של הרב א"ח פרומר. (דומה שעסקו בזה גם בגליונות שלאח"ז)

'''ס'''
*[[סטנדר]] - הסטנדר של הרבי, יכול להיות ערך מאוד מעניין. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62143 כל הפרטים על בנייתו וכו']

*[[אוסטריה]]. ראו הספר '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''' של זושא וולף.

}}

חב"דפדיה:בקשת ערכים

2017-07-11T21:51:01Z

חכם באשי: /* מושגים בחסידות */

{{בקשת ערך}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



==תבניות==

==כללי==
*'''[http://www.chabad.org.il/Lexicon/Index.asp?CategoryID=151 לקסיקון באתר צעירי חב"ד]''' - למי שיש זמן לעבור על כל הערכים בלקסיקון ולראות מה מתוכם צריך שיהיה אצלנו, ובתוספת מרובה על העיקר.

==מושגים ביהדות==
*[[פיקוח נפש]]
*[[תשמישי קדושה]]
*[[מסורת ישראל]]
*[[סיני]]
*[[עין הרע]]/[[עין רעה]]
*[[עוקר הרים]] התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.
*[[אויבעשטער]], כנ"ל, יש הסבר עליו בדבר מלכות וירא (העליון).
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם תפילה]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/אסם שונות]]
*[[פירוש המילות]] בתפילה, כרגע דף הפניה ל[[פירוש המילות (ספר)]]

===מצוות===
*[[הלווייה]]
*[[תרומות ומעשרות]]
*[[הסגת גבול]]
*[[שחיטה]] - מפנה לערך [[שחיטת ליובאוויטש]]. מן הראוי לתת ערך בפני עצמו עם הפניה לערך מורחב.
*[[חג]] / [[מועדי ישראל]]
*[[טומאה וטהרה]]
*[[ביכורים]]
*[[וידוי מעשר]]
*[[ארבעת המינים]] - כרגע פיסקה בערך [[סוכות]]
*[[ליל הסדר]] - כרגע פיסקה בערך [[פסח]]
*ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי"ג]]
*[[שלום בית]] - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה סימפסון עמוד 11, מענה ארוך].

===סיפורי תורה===
*[[שעבוד מצרים]]
*[[קריעת ים סוף]] - כרגע הפניה
*[[חטא העגל]]
*[[חטא המרגלים]]

* ראו [[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ"ך]]

==מושגים בחסידות==
{{ערך מורחב|פורטל:חסידות/ערכים מבוקשים}}
*[[ידיעת השם]]
*[[עשירות]] ו[[עניות]] - אין עשיר אלא בדעת ואין עני אלא בדעת (כרגע מפנה לערך דל בשם [[עני ועשיר]])
*אותיות האל"ף בי"ת השונות - לא די בערך [[אותיות]].
*[[כסא הכבוד]]
*[[מאור]]
*[[עליון]]
*[[תחתון]]
*[[אויר קדמון]]
*[[אור קדמון]]
*[[טהירו תתאה]]
*[[שמי השמים]]
*[[התלבשות]]
*[[דבש]] למען האמת צריך לכתוב גם בנגלה (למה מותר לאוכלו..)
*אם דבש אז שיהיה גם [[שמן]], [[מים]] (הפניה ל[[מים התחתונים]]), [[דם]]
*[[מוחין השייכים למידות]] ו[[מוחין בעצם]] (אולי בערך א'?)
* [[ה' מוצאות הפה]]
*[[אורות דתהו בכלים דתיקון]] - שונה מ[[אורות וכלים]] ואולי אפי' לפצל לשתיים.
*[[נמנע הנמנעות]]

===אברים וביאורם באופן של מבשרי אחזה אלוק==
[[אף]]

[[גרון]]

[[דם]]

[[עצבים]]

[[ה' מוצאות הפה]]

[[יד]]

[[אצבעות]]

[[כבד]]

== גאולה ומשיח ==
*[[תורת הגאולה (אתר)]]

==אישים==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[אריה פרקש]] [[שליח הרבי]] לעיר [[יבנאל]]
*הרב [[בנימין מאירי]].
*הרב [[יעקב צירקוס]].
*הרב [[לוי פריז]].
*הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו"ר [[ מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).
*הרב [[שמואל גרומך]]
*הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]]. גבאי בית הכנסת חב"ד צפת
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] - מעסקני חב"ד בצפת
*הרב [[ מנחם קרץ]].
*הרב [[שניאור שניאורסון]].(מחבר הספרים: [[אחדות בתורה (ספר)]]).
*הרב [[שמשון גולדשטיין]] שליח הרבי שליט"א בהודו
*הרב [[מענדי קליין]] שליח ב[[אילת]]
*הרב [[מנחם מענדל קרומבי]].
*הרב [[שלום דובער קרומבי]].
*הרב [[מנחם מינצברג]] מרצה ידוע בחב"ד ידוע בעיקר בעקבות הרצאותיו ב[[בית רבקה]] ונגד האינטרנט
*הרב [[נתן אשכנזי]]
*הרב [[בן ציון שוורץ]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים רמת אביב]], ולשעבר המנהל הרוחני של המקום.
*הרב [[יגאל קירשנזפט]] שליח הרבי לגוש קטיף
*ר' [[יונה מנדלסון]] - 'שר המשקים' של הרבי.
*הרב [[אביגדור חייקין]] {{הערה| ראה אודותו ס' אהלי שם (פינסק תרע"ב) עמ' 455, אג"ק ריי"צ ח"א עמ' תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש"ד (לה"ק) עמ קנח.}}
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - משפיע בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל צבאות השם באה"ק.
*הרב [[יעקב לנצ'נר]].
*הרב [[חיים טברדוביץ]].
*הרב [[משה הורביץ]] כפר חב"ד מנחה כנסים.
*הרב [[ירון בר זוהר]].
*הרב [[אריאל גורן]] שליח בראשון לציון.
*הרב [[אמיר כהנא]]
*מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - {{ הערה| ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].}}
*הרב [[יוני כהנא]]
*הרב [[יוסי אלגזי]] שליח הרבי לקריית יובל ירושלים
* הרב [[פנחס סטזובסקי]] קרית גת.
*הרב [[חיים זילבר]]
*הרב [[אורי למברג]].
*הרב [[מנחם נוימן]] - שליח הרבי באבן יהודה.
*הרב [[שמטוב אברביה]] - מחנך ומנחה.
*הרב [[לוי הכט]] שליח באילת.
*הרב [[הנדל ליברמן]] צייר
* הרב [[יונה יעקובוביץ]]
*ר' [[שי סלומון]] מנהל [[חב"ד שופ]].
*הרב [[יצחק פרומר]] (כפר- חב"ד).
*הרב [[שמואל רייניץ]].
*הרב [[חיים פוזן]].
*הרב [[מאיר כהן (צורן))]]
*הרב [[יוסי הלפרין (ירושלים)]] - מפעילי חב"ד בכותל המערבי
*ר' [[אלעזר פרץ]]
*הרב [[ישראל ליפסקר (רמות)]].
*הרב [[יום טוב (טובי) והבה]].,
*הרב שרגא זלמנוב - האדמו"ר מאופלע.
*הרב [[חיים ברוד]] - השליח במקסיקו.
* הרב [[חיים ציק]]
* [[בנימין קלוגר]] - פעיל [[יד לאחים]] - ובעבר מסיונר שהתגייר..
* רבי [[קהת הצדיק הנסתר]] - {{הערה|(ספר הזכרונות לכ"ק אדמו"ר הריי"ץ, וכן ביום יום ובשאר רשימות הרבי הריי"צ)}}
*הרב [[צפריר ולנר]].
*ר' [[עמי פייקובסקי]]
}}
===רבנים שחתמו על הפסק דין===
*אפשר לראות את הערך [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתור דף בקשת ערכים; שכן בפסקה [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין]] ישנם עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.

==עיירות==
(מתוך התבניות החסרות. יש בודאי עוד עיירות חשובות שלא כתובות שם, וייתכן שחלק מהכתובות שם מיותרות)

'''באוקראינה''': [[ז'יטומיר]] * [[ברדיצ'ב]] * [[לוצק]] * [[קוריץ]] * [[רובנו]] * [[חמלניצקי]] * [[חרסון]] * [[סומי]] * [[רומני]] * [[אוסטרוה]]

'''ב[[ליטא]]''': [[סלובודקה]]

'''ברוסיה הלבנה''': [[בריסק]] (כרגע עוסק בשושלת בריסק, אולי להשאיר כך?) * [[מאזיר]] * [[רהצ'וב]] * [[גרודנא]] * [[לידא]] * [[סלונים]] (כרגע הפניה ל[[סלונים (פירושונים)]]) * [[סלוצק]] * [[אורשה]] * [[דוברובנה]] * [[דישקע]] * [[דרויה]] * [[לפל]] * [[הרדוק]] * [[טולצ'ין]] * [[סיינו]] * [[סוראז]] * [[פולאצק]] * [[מינסק]] * [[בוריסוב]] * [[וולוז'ין]] (כרגע הפניה ל[[בריסק]]) * [[קלצק]]

==קהילות==
*[[ערד]]
*[[עכו]]

==מוסדות וארגונים==
*[[גן ישראל אור הגאולה]]
*[[אולפנת חב"ד איתמר]] (או 'אולפנת בית שרה')
*[[שכונת שמי"ר]]
*[[יד לילד המיוחד]], כרגע משמש כהפניה לאגו"ח. זכאי לערך בפני עצמו.
*[[ישיבת תמים לכתחילה]]
*[[מכון ממש#ישיבה ליום אחד]] - [[ישיבה ליום אחד]] (ערך מורחב)
*[[גן ישראל חיילי הגאולה]]
*[[מכון התורני טכנולוגי]]
*[[סינון בי"ד רבני חב"ד לאינטרנט]]
*[[ישיבת חב"ד לבעלי תשובה בקטמון ירושלים]] = פעלה בשנים תשנ"ט עד תשס"ב.
*[[ מרכז ממש נתניה]]
* קייטרינג ריבקין
*ישיבת תות"ל בולטימור

==ספרים==
'''לפני כתיבת ערך על ספרים, נא לעיין [[שיחת קטגוריה:ספרים|כאן]]'''
*[[הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]] {{קטן|(אולי צ"ל בתוך [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]? לא נראה לי...)}}
*[[שולחן מנחם]] - (דף הפניה ל'היכל מנחם')
*[[חידושים וביאורים בש"ס]] - ספר של הרבי בהוצאת קה"ת בעריכת [[אברהם ברוך פבזנר]].
*[[עמודי חב"ד (ספר)]] תולדות אדמו"ר הזקן מוזכר בספר מבית הגנזים.
*[[חומש חזק]] - החומש של חזק עם כל המנהגים, פולמס בארוכה בשטורעם.
*[[ביאורים במאמרי רבינו]] - סדרה של עשרות קונטרסים של מאמרי הרבי מבוארים שנערכו ע"י הרמ"מ אשכנזי, כולם ניתנים להורדה באתרו biurim.022.co.il
*[[מכון לעבדך באמת]] ואתר [[אוצר החסידות]] - הוציאו עשרות מאמרים מתו"א ולקו"ת, וכן ביאורים בתניא, כולם ניתנים להורדה באתר otzerhachassidus.com
*[[משנת חב"ד]] - ספר ערכים מקוצר מאת הרב [[משה מילר]] משיקגו.
*[[הפרדס (חוברת)]] - אולי מספיק פיסקה בערך על [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)]], או ב[[שמחה עלברג]], עם דף הפניה כמובן לפסקה הרלוונטית.
*[[קובץ מעייני הישועה]] - הקובץ הראשון של שיחות לא מוגהות שהרבי אישר להדפיסם עם חותמת קה"ת
*[[ליובאוויטש וחייליה (ספר)]] - כעת הפניה ל[[רפאל נחמן כהן]].

==ערכים חב"דים==
*[[אנ"ש]] - כרגע הערך מפנה ל[[חסידים]]. וזו טעות.
*[[המשך וככה הגדול - תרל"ז]]
*[[יחידות לגבירים]] - כרגע הפניה ל[[יחידות]]
*[[ערוב בקראון הייטס]]
*[[פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות]]

==אירועים==
*[[מלחמת לבנון השניה]]

===אירועים בחסידות===
*[[כנס מנהלים שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] (אם אתם רוצים, אפשר שם יותר קצר...)
*[[יום צבאות השם]]
*[[הסטרוק הראשון]] בכז אדר תשנ"ב, [[הסטרוק השני]] בכז אדר תשנ"ד. (עדיף שמות יותר יהודיים, אולי [[הארוע הבריאותי תשנ"ב]]??)
*[[החתונה הגדולה בז'לובין]]

== כללי ==
*[[אוניברסיטה]]
*[[כנסת]]
*[[בית חבד מעצ]]
*[[חקירה]]

==בקשות נוספות==
למעוניינים, [[מיוחד:דפים מבוקשים|רשימה נוספת]] של (נכון לג' אייר ע"ו [[שנת הקהל]]) לא פחות מ-'''12,601 ערכים (!!!)''' שיש אליהם הפניה מערכים קיימים בחב"דפדיה. בהצלחה. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 17:47, 11 במאי 2016 (UTC)

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בקשת תמונות]]
*[[חב"דפדיה:בקשת ערכים/מקורות]]
*[[:קטגוריה:דפי הפניה|דפי הפניה שראוים בעקרון להיות ערכים]]

{{הערות שוליים}}

יהושע דוברבסקי

2017-07-11T14:16:41Z

חכם באשי:

[[קובץ:יהושע דובראווסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהושע דובראווסקי]]
[[קובץ:דובראבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהושע בילדותו (יושב במרכז השורה הראשונה) שני שורות מעליו: עומד אביו הרב אליעזר ליפמאן]]

הרב '''יהושע דובראווסקי''' היה מהסופרים ה[[חב"ד]]יים המפורסמים בדורנו. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". שימש כחבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]".

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב אליעזר ליפא דובראווסקי - שנפטר בהיות יהושע נער בן 12.

בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה [[ביציאת רוסיה תש"ו]], והתיישב ב[[פריז]], שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסייא (אוסנת), בתו של הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]]. לאחר שנים מספר התיישב ב[[קראון הייטס]], ועבד בבית הדפוס של האחים שלוזינגר.

כישוריו המיוחדים בכתיבה וערכיה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת רבינו. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות בחלקים ט"ו והלאה) וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון [[די אידישע היים]].

עם הקמת [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשנת [[תשל"ב]] הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו ב[[לשון הקודש]] ב[[שבועון בית משיח]], בתרגומו של ר' [[אסף פרומר]].

בשנת [[תשנ"ו]] צורף לועד הנהלת [[קופת רבינו]].

בהוראת [[הרבי]] החל בכתיבת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] - על תולדותיו של ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]], פרקים ממנו תורגמו ללה"ק ופרסמו בבית משיח.

נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ"ט אייר]] [[תש"ע]].

==משפחתו==
*אביו, הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
*בנו, הרב [[אליעזר ליפמן דוברבסקי]]
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] לקהילת דוברי צרפתית ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].
*חתנו, הרב שמואל הלוי גורעוויטש - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר ליאון צרפת
*חתנו, הרב בן ציון גייסינסקי - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר בתסדע ארצות הברית
*חתנו, הרב משה הכהן כצמן - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר סטטן איילנד ארצות הברית

==ספרו==
*'''[[אלה תולדות פרץ]]''' - תולדות חייו של הרב [[פרץ מוצ'קין]], שכתיבתו החלה בהוראתו הישירה של הרבי לרב יהושע דובראווסקי - דרך המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]].

==לקריאה נוספת==
*אברהם רייניץ, '''הרבי: "על דובראווסקי אפשר לסמוך"''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 742
*'''אי, היישקע! אי=אי=אי=י=י, היישקע!!!''' - א. אברהם משרטט קווים ליצירות הספרותיות החסידיות של הרב דובראווסקי - {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 742

== קישורים חיצונים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61955 במלאת שנה לפטירתו: זוכרים את גדול הסופרים החסידיים] - {{אינפו}}

===מאמריו של הרב דובראווסקי בנושאים:===

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 'יום העצמאות']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34410 'קנאות מעושה']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23090 'הצעירים בליובאוויטש']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55370 'התמימים של "אחרי ג' תמוז"']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55230 '"שיר השירים" שבין רבי לחסיד']

{{מיון רגיל:דוברבסקי, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

שיחה:השגחה פרטית

2017-07-11T14:03:09Z

חכם באשי:

שיחת משתמש:5778

2017-07-11T13:57:41Z

חכם באשי: /* תמיהה */

{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}

אשמח אם תיצרו לכאן קישור לכל הודעה שאתם משאירים לי. תודה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:45, 9 באוגוסט 2015 (UTC)

== האוהל ==

5778 שלום. עניתי לדבריך ב[[שיחה:האוהל#מקומו של הרבי]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:30, 27 באוגוסט 2015 (UTC)

בנוגע למה שכתבת לדי העכסטע צייט '''איזו אידיאולוגיה בדיוק תקבע את נקודת המבט של חב"דפדיה. האם דעתם של הבחורים, הנהלת הישיבות, רבני ומשפיעי אנ"ש, או רק המשתתפים במערכת.'''

לפי מה שנראה בינתיים אלה שקובעים את האידיאולוגיה הם רק המשתתפים במערכת ובהם גופא רק אותם שהיו על המחשב בחודשיים האחרונים. כי כשאני התחלתי בחב"דפדיה לפני שנתיים וחצי למיטב זכרוני הקו הי' שונה ממה שאתה ושאר החברה, החלטתם לקבוע בזמן האחרון--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 02:46, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

:אני שמח, מלך, שהתחלת לענות בהיגיון ולא סתם למחות. כתשובה לדבריך רק אחזור על בקשתי: האם תוכל להביא שם של אחד מהמשפיעים, הרבנים או הנהלת הישיבות, שסובר כך וגם פירסם את דעתו ברבים? רב שאכן ראוי לשמש מורה דרך בעיצוב ההשקפה?

:באם כן, טענתי בטלה ומבוטלת. אני לא בא לשנות את האידיאולוגיה באתר (למרות שאני חולק עליה ואנסה להתווכח), אלא בנושא זה ספציפית נדמה לי שהוא לא נכתב ע"פ הכללים. אם תוכיח אחרת - זה יהיה לתועלת בדיון. יישר כח!

:נ.ב. אם ממש תציק לך הראיה משיחת ש"פ שופטים תנש"א, אשתדל לענות עליה כאן. בכל אופן, לראשי הישיבה בצפת למשל זה לא מפריע. כל טוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 07:28, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::א. בצוות בנתניה, זה ששום רב לא מוחה זה לא בגלל שכולם מסכימים לראש הישיבה, אלא בגלל שהם כפופים לו. אבל בפועל המשפיע(ים) הרב רוזנבלט (שהוא דרך אגב דווקא כן קבוצה נ"ד) שממנו מחזיקים רוב הבחורים ולו יש הכי הרבה מושפעים בישיבה וממילא , אומר בפירוש שהרבי ב770 וכששואלים אותו בנוגע לאהל בער"ה, עונה שצריך ללכת כי יש הוראה של הרבי והרבי מקפיד ללכת בער"ה.
::ב. בצפת הרבה המשפיעים העיקרים בישיבה רובם מורים לא ללכת ויש שלא הולכים בעצמם וגם הר"י שכן מחזיק מהמקום לא הופך את זה למקום הקבוע של הרבי, ודבר ראשון כשמגיע הולך ל770
וידוע לי כמעט בוודאות על פעם, שנסע לרבי וברגע האחרון וויתר על הנסיעה לאהל.--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 16:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

:::א. '''מניסיון אישי''' אני יודע שגם הרב רוזנבלט סובר שבאהל הק' טמון גופו הק' של הרבי. ייתכן שהוא שינה את דעתו בשנים האחרונות, אך כך היה ידוע לי. מלבדו - אם אתה מכיר את הצוות שם - אין אף אחד שחושב אפילו בכיוון. הוא בהחלט עונה כך לבחורים שלא שואלים אותו בצורה ישירה, משום שכמו הרבה משפיעים, לצערנו, הוא מעדיף שלא להיכנס לויכוח הזה. אך בחור ששואל אותו בצורה ישירה הוא עונה ברור מאוד את דעתו.

ב. אדגיש שוב - לא דיברתי כלל על להחזיק מהמקום, בסה"כ ביקשתי שהערך ייכתב כפי שהוא צריך להיכתב, משום שאין רב שסובר שהערך צריך להיות כתוב כך. אז מה אתה מבלבל לי את המוח (ומתנצל על ההתלהמות, אבל תודה שבאמת כבר הצלחת להרגיז אותי...) האם הם הולכים יותר או פחות, אני מדבר על עצם העניין, ובזה נשאלת השאלה מי הקובע אתה או הוא. שוב, ביקשתי שתנקוט בשמו של רב שמסכים עם דעתך! מה לא ברור? ואם תוכל לעשות זאת בדף השיחה של 'האוהל'. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 12:01, 18 באוקטובר 2015 (UTC)

== ימי חב"ד ==

כל הכבוד על העבודה. תכנס לזה קצת ובעז"ה תגלה שזה פשוט.

רק שים לב, הוספת את לתבנית לא רק את הימי חב"ד, אלא גם את האירועים ביהדות. לא שאני מתנגד - רק שבדיוק על זה החלק השני של הדיון שפתחתי באולם דיונים... ולכאורה צריך לחכות להכרעה ברורה לאחר דיון, מה תהיה המדיניות הקבועה בנדון. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:54, 2 במאי 2016 (UTC)

== ימי חב"ד ==

יישר כח על תרומתך למיזם החדש!

אך שים לב לפרמטר ה'''שלישי''':
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר בכל פעם צריך לשנות שלושה פרמטרים: 1. הקודם. 2. הבא. ואת המספר הסידורי שבסוף התבנית בשורה שמתחילה "קטגוריה:תבניות אירועים" בדוגמה זה א01, בב' תשרי זה יהיה א02, בג' תשרי א03, בא' חשון זה ב01, ב' חשון - ב02, וכן הלאה}}, שים לב לתקן זאת גם בערכים שעשית כבר.

::בוצע.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:40, 2 במאי 2016 (UTC)

== תבניות משתמש שיצרת ==

לא מומלץ לשכפל תבניות בהוספת הספרה 2 בלבד, כיון שמשתמש אחר שירצה לשים תבנית לא יבדיל בקלות בין התבניות, וצריך להגדיר בשם התבנית את ההבדל בינה לבין הקודמת. ציין אם אתה מתנגד -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 15:19, כ"ה בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(3 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

{{קטן|(נ.ב. תודה על ההשראה לעדכון החתימה...)}}

:אוקיי, אין לי שום בעיה. רק תעדכן אותי מה השם ששינית, כדי שאשנה אצלי בדף המשתמש.
:אגב, היאך הצלחת לעשות חתימה מיוחדת כ"כ (היינו, הקהל, התאריך הלועזי בסוגריים וכו'...)?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ה בניסן ה'תשע"ו 19:59, 3 במאי 2016 (UTC)
==דף משתמש==
שלום וברכה א) כתבת אני גאה וכאן המקום לאמר לך ולכל מי ( ויש פה כמה וכמה) שמשתמש במילה גאה זה לא מתאים ליהודים וודאי לא לחסידים שהרי גאווה וגם בדברים טובים זה מגונה ונאמר "הגאווה והגדולה לחי עולמים" אתה יכול לדוגמא לכתוב במקום: אני שמח ב) כתבת הקיצו כו' זכותך ( כי יש בחירה) לא להאמין בחיים הנצחיים של הרבי שליט"א אבל מדוע אתה אומר בראשם ויותר מתאים בראשנו ( וגם ראיתי שכך כותבים כמה וכמה שכותבים והקיצו כו ומסיימים בראשנו וזה לא סותר) עכפ תמשיך לכתוב וגם בנושאים שלא שנויים במחלוקת. שבת שלום וחודש טוב, יחי המלך המשיח. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 14:38, 2 בספטמבר 2016 (UTC)

:א. טעות. גאווה בעניינים קדושים - חיובית בהחלט, כמפורש בשיחות רבינו כמ"פ. ב. לשון רבינו פעמים כך ופעמים כך. למאי נפק"מ?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ל' באב ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:27, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::שאלה קטנה מסקרנת: מי הם הרשעים שבאבדם תהיה לך רינה? אותם משתמשים שלדעתך לא הגיבו עניינית לטענותיך?
::וגם, כמה פעמים ראית בשיחות רבינו את הפסוק הנ"ל?? {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:52, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::הערה קטנה. 'והוא בראשם' הכוונה בראש הקמים לתחיה, ולכן זה לא יהיה נכון לומר 'והוא בראשנו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באלול ה'תשע"ו 14:52, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי]] היקר, אענה בשמחה לשאלתך הסקרנית: לא כתבתי כלל שיש רשעים שבאבדם תהיה '''לי''' רינה, בסך הכל כתבתי פסוק מפורסם, שאין מה לחלוק עליו. כאשר רשעים אובדים, יש רינה בעולם.
::::כמה פעמים ראיתי בשיחות רבינו הפסוק הנ"ל? איני זוכר כרגע מקורות, אבל למאי נפק"מ? כמה פעמים ראית את זה {{קריצה}} בתורת רבינו?...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:40, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

== '''שנה''' ==

ממש משמח אותנו המסקנות שלך מ'שנה של פעולות' (אגב, באמת היתה שנה של פעולות? או רק ב'בין הזמנים'. האם היו בכלל 'פעולות', או רק הצקות? יש לבדוק את זה), כי אולי זה יגרום לך להסיק כבר שמקומך לא כאן.
ואין פה מה להיפגע, אלא כמו שאם תהיה אנציקלופדיה יהודית, אז אין שם מקום למישהו שלא יהודי, כמו כן באנציקלופדיה חב"דית-משיחית, אין מקום למישהו שלא רואה את עצמו שייך לזה.
כמו שאובייקטיביות מגיע אחרי הנחות יסוד במהות היהדות, כך גם כאן, האובייקטיביות מתחילה אחרי הנחות יסוד שדברי הרבי אמת ונצחיים. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו

:א. אני שמח בשמחתך (בשם מי אתה עוד כותב?).
:ב. מעולם לא כתבתי באופן רצוף. כרגע אין אצלי מושג של "בין הזמנים", משום שסיימתי זה מכבר את הלימודים בתו"ת (לצערי).
:ג. בכתבי 'פעולות' התכוונתי בכיוון מטרתי אותה הצגתי מלכתחילה - להתאים את האתר כך שיתאים לשמו, "חב"דפדיה" ולא "משיחיסטפדיה". ייתכן שלטעמך אלו 'הצקות', מכל מקום - לא אתה הוא המוסמך לקבוע זאת.
:ד. מעולם לא נפגעתי מדבריו של אי מי, זה רק חיזק אצלי את השערתי מתחילה, שקצת קשה לדבר ולהתדיין עם אנשים שאינם יודעים מה הם אומרים (כך לפחות עולה מ'טיעוניהם' שהועלו ללא בושה על גבי המרשתת).
:ה. הנחת היסוד שלי (אני מקווה שגם שלך) היא שכל דבריו של רבינו אמת ויציב, נצחיים לעולמי עד ולעולם לא ישתנו. כמה חבל שכדי להתמודד עם דברי הטעם שהעליתי, אתה בוחר להגדיר אצלי הנחת יסוד שגויה.
:האתר אינו חב"די-משיחי כי אם חב"די מנקודת מבט משיחית. ידעתי זאת היטב, אלא שהדבר אינו מצדיק כתיבת עובדות [[שיחה:צבאות השם (ישראל)|'''שקריות''']], או התעלמות מעובדות [[שיחה:רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|'''שנכונות לכולי עלמא''']]. ב[[שיחה:האוהל|מקרים שלא]], ניסיתי להסביר מדוע העובדות שהעליתי מתאימות גם לאתר (אינני זוכר אותך כמשתתף פעיל בדיון על האוהל, תנסה לבדוק שם).
:בינתיים, העורכים הנכבדים הוכיחו את בורותם המדהימה בנושאים אלו, או את החוסר המדהים בכישרון ההסברה שלהם (וכידוע שחיסרון בהסברה הוא גם חיסרון בהבנה), או את עצלותם להעלות את דעתם על גבי האתר.
:כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ונזכה זעה'ן זיך מיט'ן רבי'ן נאו.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ל' באב ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:41, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::א. אם אתה מתכנן להמשיך ולכתוב עוד הערות בדפי שיחה כאן, הצעתי כחבר שתתקן את חתימתך שהמספר בה הפוך.
::ב. מצטרף למ. פינחסי בנוגע לכך שאנציקלופדיה זו תמשיך להיות חב"דית-משיחית, דהיינו "חב"די מנקודת מבט משיחית" (- פשוט, כי אין עוד נקודת מבט חב"דית אחרת. נכון שיש חב"דניקים שלא יוצאים למבצע תפילין, וחב"דניקים שמצביעים ליכוד, וחב"דניקים שמאמינים בציונות, וגם חב"דניקים שלא סגורים אם הרבי הוא משיח או שלא מכירים בנצחיות חייו. ואף אחד מהם לא יכול לגרום שיהיו כמה נקודות מבט בחב"ד). ובמילא, לעניננו, אם זו המטרה היחידה שלך בשהותך כאן, שהות זו אכן מיותרת.
::ג. לאידך, לא הייתי ממהר להסיק שמקומך אינו כאן. וזה כבר תלוי בך, כי יכול להיות שיש לך הרבה מה לתרום, אך רק מתוך הבנה בכך שהדברים הנ"ל לא ישתנו כאן אף פעם. אתה יכול לתרום בערכים 'סתם' שקשורים לחסידות וגאולה ומשיח, או (אם זה ממש קשה) אפילו בערכים כמו שאתה אוהב, אך בלי לנגוע בהנחות היסוד כאן שלא יזוזו [דוגמא: אם תשווה בין פסקת ההיסטוריה בערך [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]] לבין הערך על הקעמפ האהוב עליך, תגלה שאתה יכול לתרום הרבה לערך ההוא בלי שאף אחד יפריע לך. וכיו"ב]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:11, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

:::א. עשיתי זאת בכוונה, כי שם המשתמש שלי הוא ההפוך. ייש"כ.
:::ב. אין לי כל כוונה לחלוק ע"כ (כפי שכתבתי), מטרתי המוצהרת הינה לתקן את העובדות המתאימות גם לקו זה (ואינן מופיעות כאן מפני הקצנת-יתר של העורכים, אך הדבר אינו תואם את רוחה של חב"דפדיה).
:::ג. תודה על הרעיון. אינני יודע מי וכיצד הבין שאני מתעתד לפרוש, כהרגלי אני מציץ מידי פעם ומנסה לתקן. תודה על הרעיון. כוח"ט.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 09:46, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מענין מה רומז שם המשתמש שלך.... שאתה עכשיו מנסה להסתיר....--[[מיוחד:תרומות/95.86.126.36|95.86.126.36]] 10:08, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::לא חשבתי שישקיעו כ"כ הרבה זמן בניסיון לפצח טעות שלי... שיהיה לך בהצלחה. את כל השערותיך תכתוב כאן, ואם יהיה לי זמן גם אקרא אותם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:23, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::הדבר העיקרי שהעורכים הוכיחו זה שאין להם מוטיבציה לאבד את זמנם לשווא בוויכוחי סרק. אנחנו מעדיפים להשקיע את הזמן בהפצת האור. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:08, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר, כתבתי לך כבר כמה פעמים שלא כל מה שלא מוצא חן בעיניך הוא "סרק", "חסר תועלת" או "טפשי". הפצת האור צריכה להיעשות בצורה הנכונה, ולא תוך השמטת עובדות שנכונות לכולי עלמא, מצד חששות שאין בינן לבין כתיבת אנציקלופדיה כל קשר (קרא שוב את דבריך [[שיחה:האוהל|כאן]] ותחשוב לבד). בהצלחה, כוח"ט.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:23, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::ואגב, את זה קיבלת בזמנו בדף השיחה שלך, ולא ראיתי ששינית את מעשיך וסגנון כתיבתך בעקבות כך. כמה חבל.
::::::::"להתראות היקר, קרייזי היקר, זכותכם שלא להסכים עם הדברים הבאים, אך אנא קראו בתשומת לב, אני מקווה שהיות שאיני חשוד באמונותיי, תוכלו לחשוב על הדברים לגופם של דברים ולא לגופו של אדם.
::::::::מצער אותי מאוד לראות את צורת הכתיבה שלכם ל-5778. אני מוצא שמשתמש 5778 נוקט באופן עקבי בסגנון כתיבה כנה וענייני. הוא לא מסתיר את דעותיו, אך מגיב תמיד בצורה עניינית ולא לגופם של אנשים או בהסטה של הדיון. לצערי לא נראה שהוא מקבל תגובות באותו מטבע. אני מתפלא הביטוי 'הצקות' והסגנון הנלווה אליו שהוא רחוק ואולי אפילו הפוך מהמתרחש בפועל, לדעתי. את דעתי על עצם הטענות של 5778 אפרט בדיון הרלוונטי באולם הדיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו".
::::::::--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:41, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
לצערי ולבושתי, מרפרוף קל בדפי השיחה, והמעקב הלא רציף שלי על הנכתב בדפי השיחה בערכים השונים, המצב לא השתנה והדברים שכתבתי אז נכונים גם היום. הלוואי שאני טועה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באלול ה'תשע"ו 14:54, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני גם לא מסתיר את דעותי. היות ואני יודע מה המסקנה שפותח הדיון רוצה להוביל ואני לא מוכן להסכים איתה בשום פנים ואופן, אני לא רואה שום צורך לפתוח בדיון עניני ולהסביר את עצמי. ייתכן ואני טועה, ובהרבה דברים אחרים לא אכפת לי להתפשר, אבל בנושאים האלו אני לא רואה שום ענין בויכוח שלדעתי הוא חסר תועלת היות ושום הגיון לא ישכנע אותי, כי האמונה שלי היא בהחלט למעלה (ויהיו שיאמרו למטה) מהגיון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:54, 8 בספטמבר 2016 (UTC)

::[[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר, קצת קשה לי להאמין שאתה באמת חושב שהדיונים הללו הם דיונים באמונה. אתה יודע למה? כי לא מצאתי אפילו פעם אחת שהרבי שלנו - ששנינו מאמינים בו - התייחס כך לשאלות באמונה. הרבי לא פחד לדון בשום דבר, הוא הסביר היטב את דעותיו והתייחס לכל שאלה.
::כמובן, זכותך להוסיף תמיד שדעתך בנושא נקבעת ע"פ האמונה {{קטן|(וכאן הבן שואל, הרי אני טוען שאמונתך משוללת יסוד '''בתורתנו הקדושה''', אז איזו מן אמונה זו להאמין במשהו שלא נכון ע"פ תורה? אבל לא ניכנס לזה עכשיו).}} אבל ההימנעות המוחלטת מדיון ענייני (כפי שהודית בעצמך) על ידי תירוץ שכזה - אומרת דרשני.
::חודש אלול, חודש של חשבון נפש, חשוב היטב על האמונה שלך - ובלי קשר בכלל מה תוכנה, אלא כיצד הינך ניגש לנושאי אמונה, במה אתה מאמין, ועל פי מה אתה קובע את אמונותיך.
::כוח"ט לשנטו"מ, שנה של גאולה שלימה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:38, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
::: אינני מכירך, ואינני נכנס לגופו של הוויכוח, אבל כמדומני שישנו הבדל בין ויכוח על נושא לבין הצגת עמדה רשמית בו.
::: אינני חושב שמר להתראות אכן מתנגד לכמה עניינים כפי שהם, אלא על אופן הצגתם וכדעה רשמית, וד"ל. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:50, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], רואים שלא נכנסת לגופו של דיון... המדובר הוא לא בהצגת '''דעה''' רשמית, המדובר הוא פשוט ב'''עובדות''', שמר להתראות וחבריו מעדיפים להתעלם מהם. את התירוץ לכך קראת בעצמך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 22:05, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::ידוע מאמר העולם 'מי שלא עושה לא טועה'. ואכן, בדברים צדדיים ייתכן ומותר להתדיין, אך בענינים אותם אני רואה כיסוד מוסד בתורתנו ואמונתנו (וכך ראו זאת כל החסידים בשעת אמירת הדברים, ורק בעקבות הנסיון שינו את דעתם ואמונתם) - אני מעדיף לא להיות חכם, ולא לבוא לידי נסיון. ועל פי דברי היום יום הידועים שבדורנו צריכים כל בעלי השכל להניח שכלם על הצד, אני מעדיף להמשיך באמונה נאיבית ופשוטה בלי לנסות אפילו להסביר.
:::::אגב, אם תנסה לברר עלי אצל מכירי, תשמע שאני אכן הולך לאוהל, קורא בספרים עם זי"ע, ועוד ועוד 'עוונות' כגון דא, ורבים מידידיי הם מהצד המדומה ה'שני' של המפה הפוליטית, אך בכל הנ"ל אין בשביל לגרום לי להיכנס לדיון שהמטרה המוצהרת בו היא לשכנע אותי להפסיק להאמין אמונה שלמעלה מהדעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:30, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::למעלה מהדעת, למטה מהדעת, העיקר שלא בדעת ידברו...[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]

:::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], שאלה מעניינת: האם את אותה מידה של זלזול ואפס רצון להסביר את דעתך למישהו אחר (גם כשהלה מנסה לשכנע אותך) תפנה כלפי יהודי שאינו שומר תומ"צ לע"ע, כאשר יבוא אליך בשאלות ותמיהות על אמונתך? האם אחיך, חסידי חב"ד, גרועים ממנו?
:::::::אגב, דברי ההיום יום הידועים לא באו למנוע ממך לעיין היטב בדברי התורה הקדושה ולבדוק האם "אמונתך" מתאימה להם. ואכ"מ.
:::::::איני מכירך, ולכן לא אוכל לפנות למכיריך - אך זה כלל לא משנה. בא נראה אותך עכשיו חוזר, ללא קשר אלי, אל [[שיחה:האוהל]], ומנסה להסביר מדוע לא שייך לכתוב בערך את '''העובדות''', כדי שכל יהודי שיכנס לאתר (וב"ה יש רבים כאלו) יוכל לראות היכן יכול הוא להיפגש עם רבינו '''בגשמיות'''.
:::::::כוח"ט לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:18, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::א. אם מטרתו המוצהרת היא לשכנע אותי - אכן לא אקיים איתו שום דיון. מלבד זאת, שחצי אמת הוא שקר שלם, ומדעות שקרובות יותר לאמת, קשה יותר להישמר מאשר דעות הרחוקות ממנה כמטחווי קשת. ב. תוכל לשאול את מכיריי שנמצאים כאן בחב"דפדיה. ג. לא אחזור לשם כי הסברתי מדוע אינני רואה צורך לבזבז על כך זמן. ד. עיינתי ושמעתי את כל הדעות וההסברים, והשתכנעתי שאכן אם מנתחים את דברי הרבי מנקודת מבט שכלית אפשר להגיע למסקנה הינך רוצה להוביל, וזו בדיוק הסיבה שאני רוצה להניח שכלי על הצד ולא לקיים על כך דיון, בגלל שאני מפחד להתקרר וליפול בפח יוקשים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:26, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

בעברית פשוטה - אתה לא רוצה ללמוד את דברי הרבי, כי אתה מפחד לגלות שאמונתך אינה נכונה ע"פ תורה... נו, על זה אמר רש"י בתחילת פרק חלק "מה לנו ולאמונתו".

[ויודגש: בכהנ"ל אין אף טיפת זלזול בעצם האמונה, אלא אך ורק בהסתכלות, השגויה לענ"ד].

כוח"ט!--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 14:44, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
:לא רוצה, אלא לומד בפועל, אך לא מנקודת מוצא שכלית אלא מנקודת מוצא אמונית. ואכהמ"ל היות וכנ"ל אין כאן מטרה לקיים דיון, אלא כל אחד מאיתנו כבר קבע מראש את דעתו ורק רוצה לכפות אותה על הזולת. אם היה לי ולו שמץ של הרגשה שאתה באמת מחפש לשמוע, יש סיכוי טוב שהייתי מנסה לענות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:09, 27 בספטמבר 2016 (UTC)

::אבהיר עצמי שוב (ואקווה שלא אצטרך לעשות זאת יותר): בדיון זה אינני מעוניין לשכנע אותך. לא כתבתי בערך [[ג' תמוז]] שברצוני שייכתבו העובדות כפי שאני מבין אותם, מכיוון שאני יודע את המצב - שהאתר הזה הוא משיחי, וכך הוא רואה את פני הדברים. דפי השיחה אינם המקום המתאים לדון בנושאים אלו.
::הדיון אותו אני מנסה לנהל הוא על הערך [[האוהל]] דווקא, שלטענתי - העובדות אמורות להופיע בו גם מנקודת מבט משיחית. לא משיחית שאתה וחבריך מייצגים, אלא משיחית-כללית, בה מחזיקים וממנה אוחזים (רוב) הרבנים המשיחיסטים.
::[ובלי קשר, ביקשתי לנהל דיון נפרד, על כללות ההנהגה של האתר. כי אף אם הוא כותב מנקודת מבט משיחית, שומה עליו להתייחס לעובדות. אבל לזה אין כל קשר לדיון הנ"ל].
::ועל טענה זו לא קיבלתי תשובה, לא ממך ולא משאר מכיריך.
::בהצלחה רבה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ב' בחשוון ה'תשע"ז, שנת [[הקהל]] 20:59, 3 בנובמבר 2016 (UTC)

== תמיהה ==
כמה דברים:1.אם אתה לא מאמין ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות נשיא הדור]] ניחא, ב[[גאולה]] תתפקח.
2.למה אתה כותב דברים אנטים באתר שמאמין בנצחיות [[מלך המשיח]] וגם מפרסם את זה? אתה לא חושב שזה מוגזם? הרי אתה בעצמך יוצא מגוחך לעיני הגולשים בזה שאתה כותב הפוך מכולם.
3.לגבי עובדות "שקריות" מי שאומר(במקרה הזה כותב) לאחרים הוא בעצמו, וד"ל.
4. זה שלא עונים לך על דבריך ה"שכליים" זה לא מפני שאין מה לענות, זה מפני שיש דברים יותר חשובים לעשות באתר מאשר להתווכח ויכוחי סרק על דבריך המעוררי רחמנות,ואין לאנשים כח להתווכח על דברים מובנים וברורים ולהסביר לך איפה אתה טועה. שגם ככה אתה לא מבין שמתיחסים לדבריך כאל דברי הבל לא מצחיקים, את דבריך תכתוב באתר אחר עם אנשים עם דעות משונות כמוך. (אגב, מצד אחת אתה כותב שהאתר הוא מנקודת מבט משיחיסטית, ומצד שני אתה כוב שהאתר משיחיסטי אולי תחליט?)
5.(אני לא בא להתווכח אתך על דעות (שכבר כתבתי את משנתי בנושא) אני רק מנסה להאיר את עיניך.) אתה שוכח את דברי הרבי על פסק דין מפורש מהרמב"ם, [[הרבי]] אומר על זה שמי שלא מאמין בזה שהוא נשמה בגוף הוא כופר בתורה כולה!ואני מצטט(מה שבסוגרים זה דברי הרבי.): "כל מי שאינו מאמין בו (ב[[מלך המשיח]], "מלך מבית דוד כו'", נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי) או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר [[נביא|נביאים]] בלבד כופר אלא בתורה ובמשה רבינו"! התוועדויות ה'תשמ"ו חלק א' עמוד 155. אז זה מה ש[[הרבי]] אומר בנושא ואתה בכל זאת מאמין שדברי ה[[רבי]] חיים וקיימים (כנ"ל לגבי הנבואה שמלך המשיח עומד להתגלות).
'''הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקים בגוף גשמי'''. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]]. --[[יחי המלך]] 22:51, 4 ביולי 2017 (UTC)
:{{א|רון}} היקר, אין ענין להילחם נגד הרוח, המשתמש הנ"ל לא פעיל כבר המון זמן, ואף אם היה פעיל לא היה טורח כנראה להסביר לך את טעותך (אני לא הייתי טורח ללהסביר למשתמש אנונימי). ושלא יהיו לך אשליות - לא תשכנע אף אחד. ולא, הטעם הוא לא כי האנשים האלה לא מאמינים לרבי, אלא מהסיבה הפשוטה שרוב האנשים האלה לומדים קצת יותר שיחות של הרבי ממך וחביריך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:22, 6 ביולי 2017 (UTC)
::לימוד לחוד ואמונה לחוד, ולא דרושה רק אמונה בנותן התורה, אלא גם אמונה בכך שהתורה ניתנה מאת ה'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:06, 9 ביולי 2017 (UTC)
:::ולטענתך {{א|להתראות}}, {{א|5778}} {{א|שף ויתיב}} ואני הקטן (ועוד כמה וכמה..) מחקנו את שמו של הרבי מספריו הק'?! רק בגלל שאנו לא סוברים כמוך?! (לפעמים מרוב פחד לאבד את בסיס החנוך (המעוות) כבר לא שמים לב לטיעונים המצחיקים שמעלים..)-- - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:50, 9 ביולי 2017 (UTC)
::::{{א|שף ויתיב|שף}}, לצערנו הוא פעיל אף פעיל, רק שהוא מצא לעצמו זירה אחרת... [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 15:26, 9 ביולי 2017 (UTC)
:::::סלך לי [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] כלום הנך יודע את כמות השיחות שאני לומד? מי שמך להחליט כך? נ.ב. אף אחד לא טורח וגם לא יטרח להסביר לי את "טעותי" כי פשוט היא לא קימת (זה מזכיר לי קצת את הבדיחה ששאלו בן אדם למה הוא נוסע בנתיב השמאלי, הוא ענה שהוא לא מבין למה כולם נוסעים הפוך...).
:::::[[משתמש:הנחה|הנחה]] אתה יכול להסביר לי על איזה ספרים אתה מדבר? לגבי חינוך מי שמדבר... אתה נראה לי לא רק מפחד לאבד חינוך, אלא גם מפחד שידעו שאין לך חינוך. ומעוות זה לפעמים הישר (ולהפך עיין בבדיחה). נ.ב. אתה מוזמן לענות לי בדף שיחתי. ולפני שאתה מנסה לתקן אחרים תתקן את עצמך ולפחות תחזור בך מדבריך שכתבת בלי למצמץ. (לפעמים מרוב שחדורים ברוח קרב לא שמים לב לשטויות ולפגיעות שכותבים (אני כותב על פגיעה בגלל מה שאתה כתבת)).
:::::{{מצטרף}} לדברי {{א|יעקב בן שמואל}} ואני חושב שכדאי אולי ש {{א|5778}} יאמר בפירוש מיהו ולא יענה ממשמשים אחרים. [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]].
::::::אני רק תפרתי כובעים, מי שחושב שמתאים לו שילבש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:02, 10 ביולי 2017 (UTC)
:::::::{{א|רון}}, כוונתי היתה ש5778 עבר לעשות נזקים במקומות אחרים (וד"ל), ולא שהוא פעיל כאן ממשתמשים אחרים [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 21:57, 10 ביולי 2017 (UTC)
::::::::{{א|רון}}, דבר ראשון, תן לי לנחש שאת השיחה שציטטת מעולם לא למדת והינך מכירה רק מציטוטים. דבר שני, זהותי ממש אינה סוד, וכל המשתמשים כאן יוכלו להעיד שלא רק שאינני 5778 היקר אלא דיעותיי ודיעותיו שונים לחלוטין. {{א|שף ויתיב}} מחוץ לחשבון
:::::::::ול{{א|להתראות}}, כתבת לי פעם שתמימות היא מעלה נפלאה. באמת חכמה גדולה לתקוף חצי מחסידי חב"ד אישית ואז לבוא ולומר "רק תפרתי כובע". מלבד זאת, עצם טענתך תדמה לאחד שיטען שכתוב בתורה שיש"ו הוא ... ואז אם תבוא לפרוך לו יבוא ויאמר "אינך מאמין בנותן התורה", ואח"כ כשתאמר לו שאינך מתעם מנותן התורה יענה "רק תפרתי כובע"... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:15, 11 ביולי 2017 (UTC)
::::::::::א. היא אכן מעלה נפלאה. ב. כתבתי דברים נכונים שגם אתה מסכים איתם, לדעתי הם אכן מתאימים לחלק מהמשתמשים, אבל לא תקפתי '''אישית''' לא חצי מחב"ד ולא רבע מחב"ד (וממה נפשך, אם זה אישית, זה לא חצי מחב"ד), אלא כתבתי נקודה כואבת כ'תפירת כובע'. ג. אינני טוען שהם לומדים פחות, אלא טוען שאצל רבים מהם כל הגישה ללימוד לוקח בחסר גדול. לטעון עלי שאני תוקף בלי להכיר, זה פשוט בדיחה. אתה יודע בדיוק היכן מקומי ב-770 בשנים הטובות, ומי הם חברי. ברור לי שלדעתם זו הדרך הנכונה וזוהי האמונה האמיתית בנותן התורה, והסתכלות אחרת היא נאיביות ועצימת עיניים הבנה מסולפת ועיוות הכתובים, ולכן אני לא מוצא מקום להתדיין על פירושים בשיחות, כי זה לא יוביל לשום מקום כי אכן אני מכיר בכך שאנו מחולקים על יסודות ולא על פירושים. וכמובן שזה לא סותר לאהבת ישראל ואחדות החסידים והערכה אישית על פעולות ותובנות של חסידים ידידים קרובים בלב ונפש, אבל בעניני '''אמונה''' אני לא מוכן לפתוח בדיון, בגלל הנקודות האמורות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:15, 11 ביולי 2017 (UTC)
ובכן {{א|להתראות}} אם אינך רוצה לפתוח דיון אז אל תכתוב דברים שמצריכים דיון ואל תתדיין. להזכירך זה לא שמחולקים אתה מביא את השיטה החולקת, אתם קוראים לעצמכם בשם נגד, זה לא 2 שיטות זה שיטה ומתנגדיה אין לכם שום שיטה. זה כמו שהמתנגדים אין להם דרך אלא הם פשוט נגד.
{{א|שף ויתיב}} א'. כן למדתי את השיחה אני לא מצטט אם אני לא יודע את ההקשר, (וכנ"ל לגבי כל השיחות זה שאתה מכיר בודדים זה לא אומר שכולם ככה). ותן לי לנחש ש'''אתה''' לא למדת אותה. ב'. לא הבנת אני לא אמרתי שאתה זה הוא, אני אומר שמישהו פה שלוח שלו לכתוב דעות(למשל, אני מצטט: רוב האנשים האלה לומדים '''קצת''' יותר שיחות של הרבי ממך וחביריך. מי בדיוק אנשים? אני דיברתי ספציפית. אתה פשוט מנסה להגן על מה שלא התקפתי.).בהתחלה בכלל לא דיברתי אליך אבל אתה כמו צעקת לי "אני המגן שלו", (ואגב על ראש הגנב בוער הכובע בככל לא התכוונתי אליך אתה קפצת בראש. וגם אתה כותב אנשים למה אתה לא כותב פשוט דעה?), התגובה שלך הראתה לי את זה שזה חשוב לך אישית. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 08:19, 11 ביולי 2017 (UTC).
:באיזו קלות נסחפים כאן לדיון אישי ולא ענייני...
:מה שבטוח, שאף אחד לא ישנה את דעתו בכיוון מתאים יותר לכוונת הרבי מלך המשיח שליט"א, על ידי דיונים בחב"דפדיה. כן יש סיכוי שזה יקרה בזכות לימוד שיחות של הרבי. אז עזבו את הדיון הזה, ולכו ללמוד שיחות (כמובן שבסיום לימוד השיחות ניתן להכנס לחב"דפדיה על מנת להרחיב בערכים השייכים...). -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:11, י"ז בתמוז ה'תשע"ז
:{{קטן|הערת אגב, ל{{א|יעקב בן שמואל}}: בין הנזקים שלו - לגבי הטיעון המופרך על חיי שרה נ"ב - רציתי להעיר רק שבכינוס השלוחים של הארגון הרשמי וכו', מידי שנה מתקיימים כמה שיעורים והרצאות אודות השיחה של נ"ב, וגם ציטוט מן השיחה מופיע כל שנה בשער התוכניה שלהם, כפי שאפשר לראות שם. ומכיוון שלא ראיתי ציטוטים ולא שיעורים מיוחדים על שיחת חיי שרה תשמ"ז, מ"ח, מ"ט וכו' - יש להניח שהארגון (שהוא אבי אבות חב"ד הרשמית) רואה בשיחה חידוש 'כלשהו'. -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:31, י"ז בתמוז ה'תשע"ז}}
::להתראות מה שאתה כותב מאד מעניין. תוכל אולי לפרט יותר? איזה טעות יסודית אתה מזהה אצל כמה מאנ"ש, לדבריך? [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 13:57, 11 ביולי 2017 (UTC)

== ציונות ==
לכבוד הרב 5778 הנכבד!
שלום וברכה!
בתימהון '''הכי גדול''' ראיתי שהינך נמנה על מתנגדי הציונות לכל זרמיו וכו'. על אף שהרבי מתנגד לרעיון ה'אתחלתא דגאולה' שבציונות, היכן מצינו שהרבי מתנגד לצינות בכלל?
--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 06:02, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

:[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] החביב, יישר כח על תשומת הלב. למעשה, הנוהג כאן בחב"דפדיה הוא שכאשר ישנו מונח שרוצים להזכירו בקצרה, ללא הרחבת יתר ופרשון מושגים - פשוט עושים הפניה פנימית בתוך האתר אל הערך עצמו.
:כך בדיוק נהגתי בקשר לעניין הנ"ל.
:כוח"ט לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:43, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
::כתבת שהינך מתנגד לכל [[יום העצמאות|השלכותיו]] [[מדינת ישראל|המעשיות]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק|הרעיוניות]]. ועל זה תמהתי. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::לא הבנתי, בהתחלה הערת לי שהרבי אינו מתנגד לציונות בכלל, והגבתי שאני לא מתכוון למשמעות המילולית של העניין, אלא למושג כפי שנתפרש בארוכה בערך אליו מפנה הקישור.
:::אשר על כן, הנני בהחלט נמנה על המתנגדים ל[[יום העצמאות|כל]] [[מדינת ישראל]|עניינים] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק|אלו]]. בנוגע למדינת ישראל ספציפית יש להעיר, כי אף שפשיטא שאין להתנגד לעצם הרעיון (ובוודאי כאשר הוא כבר מציאות קיימת, דלא כשיטת הטועים משכונות מסויימות בעיר הבירה), הרי לא נכתב שהנני מתנגד לעצם העניין, אלא לעניין כפי שהוא מ"השלכותיו" של ה[[ציונות]]. וק"ל.
:::כוח"Y לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:22, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

שיחה:אין עצם מסתיר על עצמו

2017-06-28T23:06:19Z

חכם באשי: /* יש מה להוסיף??? */

הדוגמא מנגלה של יד על הראש. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 00:23, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:אכן, מובא בכמה מקומות בדא"ח (ויש להעמיק בביאורו לכאורה הרי הראש עצמו מכוסה, לא?!) ובעז"ה יבוא בערך במקומו. אם ידוע לך על עוד פרטים ועניינים אשמח לשמוע, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:13, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== יש מה להוסיף??? ==

--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:25, 16 בנובמבר 2016 (UTC)
:כדאי להעיר כי בפלח הרימון איתא שמקור המשל של רב ותלמיד הוא מהה"מ ז"ל. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 21:27, 28 ביוני 2017 (UTC)
::אשמח מאוד אם תועיל לשלוח לי מיקום מדוייק, ותודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:31, 28 ביוני 2017 (UTC)
:::ויקרא. לכשייקלע לידי אחפשו בל"נ. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 23:06, 28 ביוני 2017 (UTC)

מילון חסידי:חצי כדור התחתון

2017-06-28T21:29:05Z

חכם באשי:

[[קובץ:כדור הארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כדור הארץ]]
'''חצי כדור התחתון''' מתייחס לחצי השני של כדור הארץ - בה נכללת יבשת אמריקה, לעומת חצי הכדור העליון - חלק היבשה העליון, הכולל את [[ארץ ישראל]] (ומדבר סיני).

[[מתן תורה]], שהתרחש ב[[הר סיני]] שבחצי כדור העליון, המשיך את ה[[שכינה]] לעולם הזה, אך הוא לא היה בחצי כדור התחתון והתפקיד שלנו [[דור השביעי]], תפקיד בו החל [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא להמשיך את ה[[שכינה]] גם בחצי כדור התחתון.

[[קטגוריה:מילון חסידי]]

שיחה:אין עצם מסתיר על עצמו

2017-06-28T21:27:34Z

חכם באשי:

הדוגמא מנגלה של יד על הראש. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 00:23, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:אכן, מובא בכמה מקומות בדא"ח (ויש להעמיק בביאורו לכאורה הרי הראש עצמו מכוסה, לא?!) ובעז"ה יבוא בערך במקומו. אם ידוע לך על עוד פרטים ועניינים אשמח לשמוע, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:13, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== יש מה להוסיף??? ==

--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:25, 16 בנובמבר 2016 (UTC)

כדאי להעיר כי בפלח הרימון איתא שמקור המשל של רב ותלמיד הוא מהה"מ ז"ל. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 21:27, 28 ביוני 2017 (UTC)

שיחת קובץ:עשה לך רב בקשה נפשית.jpg

2017-06-28T21:26:37Z

חכם באשי:

מה נפלא הדבר שלאנשים אין חוש, מה לא חושבים שהתמונה לא מכבדת?!...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:06, 20 ביוני 2017 (UTC)
:ענין של טעם... אני הקטן לא מצליח למצוא פגם. אולי באמת אני צריך יותר חוש {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:30, כ"ו בסיוון ה'תשע"ז
::{{מצטרף|}} לדברי {{א|הנחה}}, התמונה ממש לא "מכובדת", וכידוע שאד"ש לא הסכים להדפיס תמונות שלו ללא אישור.. יש פרמטרים של מה מראים. כאלו פנים הם מאוד מרשימות ורציניות, אך אינן מיועדות לפרוספקטים.. וד"ל • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:51, כ"ו בסיוון, ה'תשע"ז ''(20 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::מה חבל שחלפו הימים בהם כל הדפסת תמונה של רבינו הייתה צריכה אישור מהמוסמכים לכך באה"ק... (וכמובן שאשמים בכך גם המדפיסים בלי חוש והתייעצות וגם העובדה שכל מועמד אפשרי לתפקיד מוסמך הפך לסובייקטיבי ואיש מלחמה). [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 21:26, 28 ביוני 2017 (UTC)

שיחה:שלמה קרליבך

2017-06-28T21:20:38Z

חכם באשי: /* אידעלאך שרייט */

[[קובץ:5712.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות בשנת [[תשי"ב]] ישנו שמועה כי השני מימין הרבי היינו שלמה קרליבך. מישהו יודע?]]
יש תמונה של שלמה קרליבך עומד ע"י הרבי לאחר סידור קידושין באחד מהשנים הראשונות. יש למישהו את הספר 'מקדש ישראל'?--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 22:16, 24 במאי 2010 (UTC)
:שמעתי ג"כ כך - בקשר לתמונה שהבאת. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==לעריכה דחוף==
הערך זקוק בדחיפות לעריכה יסודית. בושה לחב"דפדיה איך שזה נראה עכשיו! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בשבט ה'תשע"א 02:37, 25 בינואר 2011 (UTC)
:ערכתי לפי ידיעתי, כמובן שיש עוד להוסיף --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 12:18, 29 ביולי 2012 (IDT)

== ווי וואנט משיח נאו ==

האם מישהו יכול לתקן (אני פשוט לא יודע איך לכתוב את זה) שהניגון ווי וואנט משיח נאו '''אינו''' של שלמה קרליבך אלא ניגון אחר המושר גם: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין. ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו כו'".
[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]

==יחס הרבי אליו==
מועתק בזה מידע שהיה כתוב בערך ללא מקורות. נא לא להחזיר לערך, ולא להוסיף דברים אחרים ללא מקורות.
;תחילת ציטוט
כאמור ר' שלמה מספר: בהתחלה כמובן שעבדתי עבור ליובאוויטש, אף פעם לא לחצתי יד לאישה. הייתי מוכן לקפוץ מחלון ולא לתת יד לאישה. כשהייתי מגיע לסטודנטים, בני נוער, תמיד אמרתי: "בבקשה גברים בצד אחד , נשים בצד שני". יום אחד נכנסתי לרבי ואמרתי לו המציאות היא שאם באים מאה איש ואני אומר להם "גברים בצד אחד נשים בצד שני" איבדתי תשעים מתוכם אני רואה בעיניהם שכבר החליטו שזה לא בשבילם. ואחר כך בבואי לפתוח בניגון שלפני ההתועדות אני אומר "בבקשה שהנשים לא ישירו בקול רם" אני מאבד עוד תשעה. כך שנשאר אחד לדבר איתו. ממשיך ר' שלמה ואומר, אמרתי לרבי "הצעירים האלה לא יודעים כלום ביהדות הם מוכנים לההפך לגויים מחר בבוקר" הרבי הבין את שאלתי הסתובב בחדר במשך כעשרים דקות בלי לומר מילה פתח את החלון והביט החוצה... בסוף אמר לי "לא אומר לך מה לעשות ולא אומר לך מה לא לעשות. רק שכל עוד אתה מופיע כחסיד ליובאוויטש, לא תוכל לחרוג מהמקובל. אם תרצה לעשות משהוא על דעת עצמך, אני מברך אותך שתצליח"הוא נתן לי לחיצת יד ארוכה והבנתי שזאת בעצם פרידה... - ולאחר זמן אין ספק שברכתו של הרבי התגשמה אך ר' שלמה כבר איש כשלעצמו. לפי זה הרבי מעולם לא הקפיד על ר' שלמה אלה חיבב אותו מאוד.

יש אומרים, בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא"{{מקור}}. כשר' יחזקאל דערען הזכיר את שלמה קרליבך בשיחה עם [[הרבנית חנה]], הגיבה "א מענטש וואס האט גורם געווען עגמת נפש צו מיין זון ("הוא איש שגרם עגמת נפש לבני"), מיד שינתה את נושא השיחה
;סוף ציטוט
[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשע"ז 20:05, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
==אידעלאך שרייט==
{{א|שיע.ק|שיע}}, זה ששרו את זה אצל הרבי לא מספיק? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 05:44, 2 ביוני 2017 (UTC)
:ראשית לא ידעתי ששרו את זה אצל הרבי, לא הייתי ממהר להסיר... שנית האם זה היה יותר מפעם אחת והאם הרבי עודד זאת? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תשע"ז 12:27, 4 ביוני 2017 (UTC)
::מוצאי שבת שובה תשמ"ח בעידוד נמרץ. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 21:20, 28 ביוני 2017 (UTC)

שיחה:מנחם מענדל מרדכי דייטש

2017-04-16T00:39:57Z

חכם באשי: יצירת דף עם התוכן "אף שאי"ז ממהות המיזם, אציבה כאן יד ושם לע"נ. על אף פער הגילאים בינינו זכיתי ממנו לעזר וסיוע..."

אף שאי"ז ממהות המיזם, אציבה כאן יד ושם לע"נ. על אף פער הגילאים בינינו זכיתי ממנו לעזר וסיוע בהארת פנים בכמה הזדמנויות. הוש"ע והוא בתוכם נאו! [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 00:39, 16 באפריל 2017 (UTC)

מנחם מענדל מרדכי דייטש

2017-04-16T00:38:30Z

חכם באשי:

[[תמונה:מנחם מענדל דייטש.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל דייטש מברך [[שבע ברכות]] בסעודת חתונה]]
הרב '''מנחם מענדל מרדכי דייטש''' ([[ד' שבט]] [[תשי"ג]]-[[י"ט ניסן]] [[תשע"ז]]) היה משלוחי הרבי ב[[צרפת]], מנהל מוסדות חב"ד 'אור שניאור' בעיר [[אוברוויליע]] ומייסד 'היכל אדמו"ר הזקן', (על ה[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]] בהאדיטש.. נמנה על קהילת חסידי חב"ד ב[[מגדל העמק]], וסייע רבות לקהילה היהודית ב[[אוקראינה]] ובמקומות נוספים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ד' שבט]] [[תשי"ג]] לאביו ה[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] "אנשי מעמד" ולאמו מרת מרים.

התקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות אחיו הבכור הרב [[חיים שלום דייטש]], ולמד במוסדות חב"ד.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה, בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר [[אוברוויליע]] שב[[צרפת]].

לאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר אוברביליע, ושימש כמנהל מוסדות הקהילה.

בשנת [[תש"ס]] עלה עם משפחתו לארץ הקודש, וקבע את מגוריו בשכונת 'נוף העמק' שב[[מגדל העמק]], והמשיך לנהל את המוסדות כשלצורך כך קיים נסיעות תכופות מסביב לעולם לצורך גיוס כספים וניהול המוסדות. בד בבד, החל, יחד עם אחיו הרב משה שמואל, בהקמת היכל ובניין אש"ל ליד [[אוהל אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שהקמתו הושלמה בשנת [[תשע"ג]].

במסגרת פעילותו ב[[רוסיה]] עזר וסייע רבות, במעש ובעצה, לשלוחים ולקהילות היהודיות במדינות חבר העמים.

בראש השנה [[תשע"ז]] נסע לעיר [[ז'יטומיר]] שבאוקראינה, במטרה לסייע לקהילה היהודית בעיר במשך ימי החג. בליל ה' תשרי הותקף בסמיכות לתחנת הרכבת בעיר על ידי קבוצת שיכורים אנטישמיים ששדדו והיכו אותו באורח קשה, והותירו אותו במצב אנוש ללא הכרה. הרב דייטש התגלה יממה שלימה לאחר התקיפה, והוכנס לניתוח חירום באוקראינה, ובמוצאי השבת הוטס לישראל להמשך טיפול בבית הרפואה תל השומר.

במשך חצי שנה הוגדר כצמח, ונפטר בגיל 64 בשבת [[חול המועד פסח]] ב[[י"ט ניסן]] [[תשע"ז]].

הותיר אחריו משפחה ברוכה בת 12 ילדים, חלקם משמשים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.

== משפחתו ==
;אחיו:
*ר' משה דייטש - מנהל ארגון חסדי יוסף (מיסודו של אביו ר' יוסף אליהו).
*ר' שניאור זלמן דייטש - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לקבלה "אנשי מעמד".
*ר' [[חיים שלום דייטש]] - [[משפיע]] ב[[ירושלים]] וראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה
*מרת שרה בקר.

;גיסיו:
*הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שוחט ושליח של הרבי בקהילת חב"ד במילאנו, איטליה
*הרב [[שלום ברוכשטט]] - בעל מנגן חסידי, אנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]

;בניו וחתניו:
*הרב שלום בער פרידלנד - ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה
*הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק
*ר' ישראל דייטש - ירושלים
*ר' אשר אלפנביין - מגדל העמק
*ר' שאול פרדקין - מגדל העמק
*ר' לוי יצחק דייטש - ירושלים
*ר' יוסף אליהו דייטש - קריות
*ר' שמואל דייטש - קרית גת

{{מיון רגיל:דייטש, מנחם מענדל מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:משפחת דייטש]]
[[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

שמריהו פלדמן

2017-04-14T09:23:33Z

חכם באשי:

[[קובץ:ר' שמריהו פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו פלדמן בצעירותו]]
הרב '''שמריהו פלדמן''', ([[י' בשבט]] [[תרע"ב|תער"ב]] - [[י"ח באייר|ח"י אייר]] [[תשנ"ט]]) [[בעל מנגן]] חסידי. נולד ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']], לר' שלמה חיים ואסתר הדסה. נשא את מרת בתיה, בתו של ר' [[ישראל נעוולער]] ואשתו בזיוו"ר של ר' דוד פייסין. עלה לארץ והתגורר ב[[כפר חב"ד]]. היה בעל מנגן דייקן, ואצר בזכרונו ניגוני חב"ד רבים. רבים מהניגונים המופיעים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו. כמו כן עסק בהפצת נגוני חב"ד, בשירה ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] רבים, בתקליטי [[ניחו"ח]] ובהוצאת תקליטים משלו.

הרב פלדמן נפטר ב[[ל"ג בעומר]] [[תשנ"ט]].
{{ערך חסר}}

==משפחתו==
*בנו (חורגו), ר' [[שלום פלדמן]] - [[משפיע]] ומנהל [[דפוס יד החמשה]], [[כפר חב"ד]]
*חתנו, הרב [[משה קזיניץ]] - שליח הרבי ורבה של ליווינגסון, ניו ג'רזי, וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*חתנו, פרופ' ר' בנימין בלפר - [[פתח תקווה]].
{{מיון רגיל:פלדמן, שמריהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

ניגון אוּב ווָאדיֶע

2017-04-14T09:21:27Z

חכם באשי: /* שירתו לפני הרבי */

'''אִי ווָאדיֶע''' הוא [[ניגון]] [[חסיד]]י תוסס שהושר על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ברית המועצות]] בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות [[מסירות נפש]] עזה ו[[ביטחון]] עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד באותם שנים קשות.

ניגון זה הוא ניגון שכ"א ב[[ספר הניגונים]].

נוסחא נוספת לניגון זה, ללא המילים ברוסית ובשינויים קלים - נרשם מפי ר' [[שמריהו פלדמן]] (כפר חב"ד) - מופיע כניגון שכ"ב בספר הניגונים.

== מילות הניגון ==
;מילות הניגון:

אִי ווָאדיֶע{{ש}}
מִי ניֶע פַּאטָאנִים,{{ש}}
אִי וו'אָגְניֶע{{ש}}
מִי ניֶע זְגַארִים.

;בתרגום לעברית:
בְּמַיִם{{ש}}
לֹא נִיטָבַע,{{ש}}
וּבָאֵשׁ{{ש}}
לֹא נִישָׂרֵף.

== שירתו לפני הרבי ==
הניגון הושר רבות בפני [[הרבי]] ב{{קישור אם קיים|שנות הל"מדים|שנות תש"ל}}, לאחר חסידים רבים הצליחו לצאת מ[[רוסיה]] והרבי ביקש ב[[התוועדות]] שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי [[רוסיה]] כאשר עדיין היו כלואים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית.

הפעם הראשונה בה ניגנו את הניגון לפני הרבי, היתה ב[[שמחת תורה]] [[תש"ל]], כאשר ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שהיה ממונה על התחלת הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי, החל לשיר ניגון זה בפני הרבי. החסידים היו המומים, היות ואשתו נפטרה פחות משבוע קודם לכן, בגיל 37 בלבד, והותירה אותו לבד לגדל את חמשת ילדיהם, אך הרבי החל לעודד את הניגון בשמחה ובהתלהבות גדולה כשהוא עומד על מקומו.

ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשל"ד]], הסביר הרבי את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] מבלי [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] בפועל:

{{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"[[רצוא]]" יהיה "[[שוב]]", ול"שוב" יהיה "רצוא"}}.

{{ציטוטון|ובפרטיות יותר: "[[מים]]" {{מונחון|קאי|הולך}} על ענין ה[[תורה]], "אין [[מים]] אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר {{מונחון|כל העניינים|הגשמיים}} לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים ל{{ה|קב"ה}}, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם [[מים]] טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם}}.

{{ציטוטון|ובסגנון ד[[נגלה]] דתורה, לשון ה[[גמרא]] ב[[מסכת יבמות]] - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה ו[[גמילות חסדים]]"}}.

{{ציטוטון|ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא [[מצוות]], {{מונחון|מארי עובדין טבין|}}, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות [[מים]] ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי [[ספירת הדעת|הדעת]] הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...}}.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm חסידים מנגנים את הניגון ב[[התוועדות]] עם הרבי] באתר [[חב"ד אורג]]
*[[מדיה:321_Uv_Vadeh_Ume'utonim.mp3 |לשמיעת ניגון שכ"א מפי ר' דוד הורביץ]]
*[[מדיה:322_Simchas_Torah,_Nevel.mp3|לשמיעת ניגון שכ"ב מפי ר' דוד הורביץ]]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: אִי ווָאדיֶע ניגון}}
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד]]
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]
[[קטגוריה:ניגונים לפי תוכן מילולי]]

יעקב בן ציון יורקוביץ'

2017-04-14T09:19:55Z

חכם באשי:

הרב '''יעקב בן ציון יורקוביץ' (יורקאוויטש)''' (?-[[תשס"ה]]) היה מחסידי חב"ד ב[[מונטריאול]]. כיהן בעבר כ[[ר"מ]] בישיבה ליטאית בפריז.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] למשפחה ששורשיה נמנו על גזע חסידי חב"ד.

לאחר נישואיו עם מרת עטיא בת השוחט החסידי ר' [[נפתלי יוניק]] מ[[מונטריאול]], החל להתקרב לחסידות חב"ד יותר ויותר, ובזמן [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] מרוסיה הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול באמצעות זהות פולנית בדויה, והתיישב בפריז, שם מונה כ[[ר"מ]] בישיבה ליטאית בעיר.

כעבור מספר שנים בשנת [[תשי"א]] עבר להתגורר בקהילה החב"דית ב[[מונטריאול]] והיה מחשובי החסידים שם במשך עשרות שנים והיה ידיד קרוב לראשי הקהילה החב"דית במקום דוגמת הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] ועוד. בשבתו במונטריאול עסק בהרבצת תורה בקרב בני הקהילה תושבי העיר, ואף מסר שיעור [[דף היומי]] קבוע - בברכתו ובעידודו של הרבי.

בשנת [[תשי"ד]] ובשנת [[תשי"ח]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, כאשר בפעם השניה היה זה יחד עם בנו [[ברוך בועז יורקוביץ'|ברוך בועז]] (כיום רב קהילת חב"ד בלוד).

נפטר בשנת [[תשס"ה]].

==משפחתו==
*גיסו, ר' [[דובער יוניק]] - [[משב"ק]] בבית הרבי
*בנו, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]]
*בנו, הרב שמשון אהרן יורקוביץ' - מנהל בית חב"ד במלוורן מלבורג
*בתו מרת בתיה גיטל, רעיית הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]] - ספרן ראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]], [[קראון הייטס]]
*בתו מרת ברכה תרצה, רעיית הרב [[אברהם אלטיין]] - שלוחי הרבי בוויניפעג, קנדה
*בתו מרת פסיה, רעיית הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]] וב[[נחלת הר חב"ד]]
*בתו מרת רחל, רעיית הרב זושא הלפרין - מונטריאול, קנדה
*בתו מרת נחמה ענגעל, לאנג ביטש [[קליפורניה]]

{{מיון רגיל:יורקוביץ', יעקב בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

שיחה:חב"ד ליובאוויטש - עסקנות ציבורית

2017-04-14T09:17:20Z

חכם באשי: יצירת דף עם התוכן "נשמע מוזר שמוט'ל חן הדפיס חוברת בשנת תשי"א. ~~~~"

נשמע מוזר שמוט'ל חן הדפיס חוברת בשנת תשי"א. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 09:17, 14 באפריל 2017 (UTC)

שיחה:ועד רבני ליובאוויטש

2017-04-14T01:36:41Z

חכם באשי: /* ??? */

==בירור==
השם "שלום דובער ליפסקר" המופיע ברשימת הרבנים כוונתו לחשד"ב ליפסקר? - באם כן, יש לתקן את הקישור. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 13:43, 10 ביולי 2012 (IDT)
:ברור שלא...[[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 09:10, 11 ביולי 2012 (IDT)

למי שלא מבין עברית, או לא למד חסידות:
המושג בריאה בחסידות הינו יש מאין.
הוי אומר, שכשהרבי כתב מי בראם וכו', הרבי התכוון לענות להם על דבר אחד:
אתם טוענים שאתם המשך של וכו',
אתם לא. אתם משהו חדש.
ומדוע נכתב בערך כי הם המשך? יש לכתוב שהם טוענים להמשך.
אם צריך הרחבה אוכל להבהיר עוד בהזדמנות. {{אנונימי}}
:אנונימי שלום, אם ברצונך לתקן פרט בערך, נא פרט בשפה פשוטה וברורה את הטעון תיקון. באיזו פסקה מדובר, מה התיקון שאתה מציע, ומקורות לדבריך אם ישנם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 22:52, 1 בינואר 2013 (IST)

== ??? ==

ערך מלוכלך ומלא עד צוואר ברפש, השייך לפורומים שונים ומשונים ברשת, אך לא לאנציקלופדיה שמטרתה "הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה". אם לא יקום מתנדב הבקי בפרטים לערוך בצורה עדינה ומכובדת, לדעתי יש למחקו ויפה שעה אחת קודם. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:08, 7 בפברואר 2016 (UTC)‎
:לדאבוננו, המצב כאן הוא אשר בכל מקום שאפשר להכניס פוליטיקה יכניסו, ואם יבוא מישהו למחוק ישחזרו בטענה "מה אתה רוצה אלו העובדות". בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:30, 9 באפריל 2017 (UTC)
::כדאי פעם לדון בצורה רצינית בשאלה האם ספר ערכים חב"די איננו מחוייב להלכות לשון הרע ורכילות. לשון אחר, האם חב"דפדיה הייתה קמה בצורה שכזו לפני ג' בתמוז. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 01:06, 14 באפריל 2017 (UTC)

:::מה השאלה שלך? אם השאלה אם זה היה קם כך לפני ג' תמוז, אז התשובה היא חד משמעית כן. באם אתה שואל מה היה הרבי אומר על זה אז זה ענין אחר. בכלל, למה נראה לך שלפני ג' תמוז מישהו התחשב ברצון הרבי? (להעיר שלגבי ערך זה כבר הוסר רוב הרפש, ועדיין יש מקום לשיפור ובכתיבת האמת כפי שהיא בלא עיוות, וכן להוציא רפש מערכים אחרים). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:32, 14 באפריל 2017 (UTC)
::::זה לא, כי לרוב אימת רבינו הייתה על חסידיו בכל הנוגע לפומביות ותקשורת. אבל כדי שהדיון יהי' ענייני, אחליף את השאלה בשאלה של האם כך הרבי הי' רוצה לראות את המיזם. ולא במובן הרחב, אלא במובן הצר של איסורי דאורייתא. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 01:36, 14 באפריל 2017 (UTC)

מנחם מענדל גרוזמן

2017-04-14T01:28:23Z

חכם באשי: /* תולדות חיים */

[[File:מענדי_גרוזמן_2016-08-25_14-53.jpg|thumbnail|מענדי גרוזמן]]

הת' '''מענדי גרוזמן''' הוא עיתונאי חב"די המשמש ככתב ופרשן לענייני חרדים ובעל טור בעיתון מקור ראשון ובאתר nrg וגר בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד ניסן]] [[תשמ"ח]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב ישראל יוסף, סבו הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] הוא ראש ישיבת חב"ד המרכזית בכפר חב"ד וסבו (אבי אמו) היה הרב דובער רובינזון.
בילדותו הגרה המשפחה בשליחות הרבי למדינת [[בלרוס]] שם ניהל אביו תקופה ארוכה את מוסדות חב"ד בעיר מינסק.

בנערותו התחנך בישיבות חב"ד ב[[לוד]], ב[[כפר חב"ד]] וב[[מגדל העמק]]. למד ב[[קבוצה]] ב[[תשס"ז]]
לאחר מכן שימש כשליח בישיבת חזון אליהו בתל אביב ובישיבת תומכי תמימים בחולון.

===קריירה תקשורתית===
עם סיום לימודיו בישיבות פנה לעסוק בעיתונאות, והשלים לימודי תקשורת באוניברסיטה הפתוחה.

בשנת [[תשע"ב]] החל את דרכו העיתונאית כשהתקבל ככתב באתר כיכר השבת, אתר [[שטורעם]] ובשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]].

בשנת [[תשע"ג]] עבר לאתר בחדרי חרדים שם שימש כעורך תוכן.

בשנת [[תשע"ד]] התקבל גרוזמן ככתב לענייני חרדים של קבוצת מעריב - מקור ראשון שהחזיקה אז בבעלות על העיתונים מעריב ומקור ראשון ובאתר nrg.

עם הפרדות העיתון מעריב מהקבוצה עבר גרוזמן לשמש ככתב בעיתון מקור ראשון ובאתר nrg.

לקראת הבחירות לכנסת בשנת [[תשע"ה]] עורר סערה בחב"ד כשחשף הקלטה של הרב [[מאיר מזוז]] ששימש כמנהיג הרוחני של מפלגת 'יחד' בה נשמע מתבטא בראיון במילים חריפות כנגד אדמו"רי וחסידי חב"ד, הרב מזוז מסר הבהרה בה הסביר כי דבריו הוצאו מהקשרם ולא התכוון לפגוע בכבודו של הרבי, או לערער על מנהגי חב"ד.

בשנת [[תשע"ה]] החל לפרסם טור שבועי במוסף מוצ"ש בשם 'חרדי בעיר הגדולה' בו הוא מתאר בהומור את חייו בתור בחור [[רווק]] חרדי מתבגר בירושלים.

.

[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]

יעקב לרנר

2017-04-14T01:27:08Z

חכם באשי: /* קורות חייו */

הרב ד"ר '''יעקב לרנר''' (מכונה '''יאשה''') הוא חסיד חב"ד ומדען מפורסם גם בזכות ריקודיו.

כמדען הוא משמש כפיזיקאי, מהנדס ומומחה למדעים, המחזיק בתואר דוקטור. חיבר 34 ספרים ומאמרים - ביניהם הספר "פיזיקה בשירות ההלכה" המשמש ספר בסיסי בתחומו, יועץ מדעי במכון המדעי טכנולוגי להלכה וממציא טכנולוגיית "מערכת בין יבשתית לניהול מרחוק של אובייקטים תעשייתיים, במיוחד בשבתות" מערכת להפעלת מכשירים, עסקאות ודלתות חשמליות תוך מניעת חילול שבת באמצעות 'שלט רחוק' ממספר נקודות ברחבי העולם, שאומצה ומתופעלת במפעלים ובבתי חולים בישראל, ביניהם בתי החולים שיבא, הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, סורוקה ובילינסון.

מוכר ובולט כרקדן בשמחות רבות של חסידות חב"ד (כאשר כמעט מידי לילה הוא נוהג להופיע בחתונות באולם האירועים בכפר חב"ד), והופיע באירועים, הופעות וקבלות פנים ברחבי העולם. באדר ב' ה'תשע"ו הופיע בשער ה[[שבועון כפר חב"ד|שבועון 'כפר חב"ד']] תחת הכותרת 'החסיד המרקד'.

הרב לרנר, מרצה ומתוועד בישראל ובחו"ל, באירועים אלו הוא מספר על קורות חייו בילדותו ובצעירותו ברוסיה הסובייטית, בה נאלץ לשמור שבת בסודיות ושימש מרצה באוניברסיטת סמרקנד, ובחלקם הוא מוסר הרצאות בנושאי תורה ומדע. סרטונים שלו בעברית וברוסית זכו לאלפי צפיות ברשת יוטיוב בהם הוא נראה רוקד באירועים או מוסר הרצאות.

== קורות חייו ==
נולד בסמרקנד שבאוזבקיסטן בתקופת מלחמת העולם השנייה להורים שברחו מרוסיה לעיר. בהגיעו לגיל גיוס המיר זאת בלימודי מקצוע ורכש השכלה במכון פוליטכני בהנדסאות בניין, הנדסת מכונות, הנדסת חום ופיזיקה. בשבתות בהם נאסר עליו לחסר היה נאלץ כשומר שבת ללכת רגלית מידי שבת מרחק של 22 ק"מ מביתו לפקולטה ולשוב מיד. את המסע היה מתחיל בשעה 2 בלילה ומגיע לפקולטה בכ-10 בבוקר.

הוא עסק בנוסף בספורט, עובדה שסייעה לו לרכוש התמחות בריקודים שונים, והיה מופיע בשמחות רבות בקהילה היהודית.

כשהוכתר בתואר מהנדס החל לעבוד כמהנדס במפעל ביטחוני אך המקצוע הקשה על שמירת השבת ולכן עבר לעסוק בהוראה. בהמשך התקבל ללימודי דוקטורט ב'אוספירנטורה', במהלכם נישא לשרה, בתו של ר' [[שלום זאב קרוגליאק]]. באותה תקופה הפך למרצה בכיר באוניברסיטת סמרקנד ובכל שבת היה מתחמק מעבודתו באמתלאות שונות, לתקופה קצרה הוזמן לשהות בעבודה משותפת בקולחוז בקזחסטן לשם הביא עמו תפילין במזוודתו, ונודע לו מידיד יהודי אשר סטודנט אחד שהיה אנטישמי מוצהר וישן בחדרו חיטט במזוודתו. ד"ר לרנר נבהל אך במהרה התעשת ברעיון מקורי - הוא הודיע בפומבי כי נעלמו 1000 רובלים ממזוודתו, אותו סטודנט נבהל והחל לשכנעו כי הוא לא נגע בחפציו - וכך ניצל. תקופה מסוימת שהה עם משפחתו במוסקבה שברוסיה, ובראשית שנות השבעים עלה לישראל.
בישראל היה חבר בעמותת "בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש לעולי רוסיה - סנהדריה המורחבת ירושלים" בה פעל עם כמה מידידיו להקמת בית כנסת מפואר ולצורכי קהילה שונים לחסידי חב"ד עולי רוסיה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים בה התגורר במשך כשלושים שנה, ועבד כיועץ מדעי וכמדען במכון המדעי טכנולוגי להלכה, נכון לשנת 2017 הוא מתגורר בכפר חב"ד.

הוא כתב 34 ספרים ומאמרים, חלקם בסיסיים, והמציא את הפטנט 'מערכת בין יבשתית לניהול מרחוק של אובייקטים תעשייתיים במיוחד בשבתות' שזכה להתעניינות רבה ולשימוש במפעלים ובבתי חולים. בד בבד הוא מוזמן לשחק, להרצות את סיפור חייו, להורות בנושאי תורה ומדע ובמיוחד לערוך ריקודים מסובכים באירועים שונים בישראל ובעולם.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד און ליין|93530|סודו של ר' יעקב לרנר: ביום מדען, בלילה רקדן ● מפעים||י"ד כסלו תשע"ו}}
* {{קישור שטורעם|16588|news|ר' יעקב לרנר בראיון ל'משפחה'|מערכת שטורעם|י"ב בתמוז תשס"ז}}
* {{קישור חבד און ליין|95974|החסיד המרקד, בשער [[שבועון כפר חב"ד]]||י"ב אדר תשע"ו}}
{{מיון רגיל:לרנר, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)

2017-04-14T01:25:57Z

חכם באשי: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שלמה סגל קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל (מימין) לצד רבני [[קראון הייטס]] הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] (ג' תמוז תש"ע)]]
הרב '''שלמה יהודה סגל''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1960) הוא [[מורה צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:שלמה סגל1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל עושה [[סיום מסכת]] ב-[[770]] ב[[תשעת הימים]] (תש"ע)]]
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ב' חשון]] [[תשכ"א]] לאביו הרב [[פנחס דוד סגל]] (בן הרב חיים שלום סגל, ואחיו של הרב [[בנימין זאב סגל]] ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]). סבו מצד אמו, היה הרב צבי מאיר, ממובחרי ישיבות מיר וסלבודקא, ומעשרת המייסדים של ישיבת 'חברון' הליטאית.

בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חיה שיינא מיכלא בת הרב [[שלום דובער בוטמן]] מ[[תל אביב]], וכעבור תקופה קצרה קבע את מושבו ב[[קראון הייטס]] והתמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]{{דרוש מקור}}.

באמצע שנות הנו"נ חזר לארץ הקודש, ושימש במשך מספר שנים כ[[שליח]] ב[[רמת השרון]] (לצד גיסו הרב [[יהודה בוטמן]]). בהמשך, חזר לקראון הייטס והחל לשמש גם כמ"צ בשכונה.

בשנת [[תשס"ו]] התקיימו בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה{{הערה|לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.}}, ובמהלכם נבחר לכהן כחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] (יחד עם הרב [[יצחק רייטפארט]] והרב זירקינד). בחירות אלו בוטלו מאוחר יותר, על ידי בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם מראש שפסקיו יקבלו על ידי כל הצדדים המעורבים. עם זאת, בית הדין פסק כי הרב סגל ימשיך לשאת בתואר דיין בבד"צ.

משרדו של הרב ממוקם ב[[788 איסטערן פארקווי|בנין המשרדים מעל 770]].

==פסקיו==
*כאשר הוקם הערוב המפוקפק ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשע"ו]], הצטרף לדעתם של חברי הבד"צ ב[[קראון הייטס]] ופסק שהוא מנוגד לפסקי רבותינו נשיאינו

==משפחתו==
*גיסו, הרב שלום דוד גייסינסקי
*בנו, הרב [[חיים שמריהו סגל]] - [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, שלמה יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]

יקותיאל פרקש

2017-04-14T01:23:12Z

חכם באשי: /* משפחתו */

[[קובץ:קותי פרקש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרקש]]
[[קובץ:פרקש.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בסיור ביערות הסמוכים למוסקבה]]
הרב '''יקותיאל פרקש''' הינו [[חסיד]] [[חב"ד]] פוסק [[הלכה]] מרכזי ומחבר ספרים, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.

==תולדות חיים==
הרב יקותיאל נולד במחנה פליטים פוקינג שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש, הגיע מבית של חסידי [[ויז'ניץ]] למד בישיבת תולדות אהרן, ולאחר נישואיו עם רחל גרומן (נכדת ר' עמרם בלוי), והסמכתו לרבנות החל לכהן כ[[מורה צדק]] בבית הדין של [[העדה החרדית]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות [[שבת]] ולהלכות טומאה וטהרה.

נחשב כתלמידו המובהק של הרב [[שמואל וואזנר]], והיה מקורב לגדולי רבני ירושלים, כמו האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק טוביה ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד.

בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות ובצעדים איטיים החל להפוך את ביתו לבית חב"די. תהליך זה נמשך עד ל[[נסיעה לרבי|נסיעתו לחצר הרבי]] בשנת [[תש"מ]], אז נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי יחד עם רעייתו, ולאחריה החליט באופן סופי להפוך לחסיד חב"ד מוצהר.

במהלך ה[[יחידות]] הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלוי]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידות]] גם על ידי נשים.

== ספריו ==
*[[שבת כהלכה]]
*[[טהרה כהלכה (ספר)|טהרה כהלכה]]
*[[חול המועד כהלכתו (ספר)|חול המועד כהלכתו]]
*[[כללי הפוסקים וההוראה (ספר)|כללי הפוסקים וההוראה]] - משולחן ערוך ושו"ת אדמו"ר הזקן

==משפחתו==
לרב פרקש 14 ילדים. ביניהם
*בנו, הרב מרדכי, שליח הרבי בסיאטל
*בנו, הרב זאב וולף (וועלוועל) פרקש - מנהל מרכז קהילתי למשמעות החיים, ניו יורק
*בנו, ר' דודי פרקש - גבאי [[בית הכנסת]] 'בית שמואל' ומזכיר משרד [[ועד הנחות התמימים]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[אשר פרקש]] - מנהל ו[[משפיע]] ראשי בישיבה גדולה חב"ד [[ארגנטינה]]
*בנו, הרב שניאור זלמן פרקש - שליח הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה
*בנו, הרב שלום דובער פרקש - משלוחי הרבי במדינת וושינגטון, ארצות הברית
*בנו, הרב אלימלך פרקש - נו"נ בישיבת [[תורת אמת ירושלים (גדולה)]]
*חתנו, הרב [[אריה זאב רסקין]] - שליח הרבי בקפריסין
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]]
*חתנו יוסף יצחק גל, (בנו של הרב [[מוטי גל]]), שליח הרבי ברמת גן

== קישורים חיצוניים ==
;וידאו:
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1373 הרב פרקש אצל הרבי בחלוקת דולרים (22:15)]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2373073 לימוד חסידות לנשים]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1854615 אשתו של הרופא שהבריאה במפתיע (א)]''' '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1854620 (ב)]''' - הרב פרקש מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

;אודיו:
*'''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63029 שיעור בדיני תשעת הימים בהלכה ובמנהגי ישראל]'''{{שמע}} {{אינפו}}

;כתבות:
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2597182 אשת הכותל]''' - כתבה על הרבנית פרקש {{בית חבד}}
*מנחם זיגלבוים, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/29/189539986369.html רפואה כעבור ארבעים שנה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת בחוקותי י"ט [[אייר]] תשע"ו

{{מיון רגיל:פרקש יקותיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

מרדכי לוין

2017-04-14T01:22:17Z

חכם באשי:

הרב '''מרדכי (מוט'ל) לוין''' ([[י"ב טבת]] [[תרפ"ב]]-[[כ"ג אלול]] [[תשמ"ח]]) היה מנהל [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] ו[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], בעל חוש הסברה וידע נרחב במתמטיקה ופיזיקה. היה שותף פעיל בארגון [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] בקיבוצים ובמושבות.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[ישראל לוין (נעוולער)|ישראל לוין]] ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ב]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].

בהסכמת הרבי, למד באוניברסיטה ורכש השכלה כללית, והיה בעל ידע נרחב במתמטיקה ופיזיקה.

לאחר עלייתו לארץ, התיישב ב[[כפר חב"ד]] ועסק במשך תקופה בחקלאות.

נישא עם רעייתו מרת יהודית, בת המשפיע הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין).

לאחר נישואיו שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. לאחר מכן, מונה למנהל החינוכי של בית רבקה בכפר חב"ד.

כאשר חסידי חב"ד החלו לארגן [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] בקיבוצים ובמושבות, נטל חלק פעיל בכינוסים אלו, והיה מראשי הנואמים בהם וזכה לקרב רבים לאור החסידות.

כאשר ביקשו בהנהלת [[קה"ת]] לתרגם את [[המשך תרס"ו]] ל[[אנגלית]] הציע הרבי את שמו כמועמד מתאים לתרגום, בשל שליטתו הרחבה בשפה האנגלית.

בשנותיו האחרונות נישא בשנית והתגורר ב[[קראון הייטס]]

נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תשמ"ח]].

==משפחתו==
*בנו ר' יהודה אריה לייב
*בנו ר' ישראל (חתנו של הרב [[יהודה לייב גרונר]]) - [[קראון הייטס]]
*בנו ר' שניאור זלמן משה - ראש ישיבת [[אור שמחה כפר חב"ד]]
*בנו ר' יוסף יצחק - קראון הייטס
*בנו ר' מנחם מעדנל - קראון הייטס
*בתו מרת רבקה, רעייתו הרב [[יוסף יצחק סגל]] - משפיע ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]

{{מיון רגיל:לוין, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

משה שייעוויץ

2017-04-14T01:19:22Z

חכם באשי: /* תולדותיו */

ר' '''משה הכהן שייעוויץ''' (ה'תרמ"ט - י [[תשרי]] ה'תשמ"ב) היה חסיד חב"ד מחסידי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]].
==תולדותיו==
ר' משה נולד לאביו ר' בנימין בשנת [[תרמ"ט]] בעיר [[בריסק]]. רוב משנותיו הצעירות בילה ר' משה בלימוד התורה באחד מבתי הכנסת בבריסק. בגיל שבע עשרה (תרס"ו) נסע מעיר מולדתו לארה"ב הרחוקה והתיישב בעיר שיקאגו. מיד בהגיעו לשיקגא בחר לו את [[בית הכנסת]] "בני ראובן" למקום תפילתו והתפלל בו קרוב לשמונים שנה עד פטירתו.

בשנת [[תרע"ד]] [[נישואין|נשא]] את אשתו מרת רחל והתחיל לנהל את עסקיו ברוב הצלחה. בשנת תר"צ כשהרבי הריי"צ ביקר בשיקגא התקרב אליו ר' משה בעבותות של [[אהבה]] ונעשה למקושר גדול וידיד נאמן לבית רבי.

הרבי הריי"צ כתב אליו קרוב למאה וחמישים מכתבים, והרבי כתב אליו לערך חמישים מכתבים. כשביקרו בשיקגא ר' איטשע דער מתמיד והשד"ר ר' מרדכי חפץ עזר להם ר' משה במסירה ונתינה בכל מה דאפשר. וכך נהג בכל פעם כשהגיע שד"ר כמו ר' שמואל לוויטין ר' קדיש ראמאנאוו ור' שלמה אהרן קזרנווסקי.

ר' משה סיפר שהרבי הריי"צ הורה לו ללמוד [[של"ה הקדוש]] ומאז היה זהיר לסיים את [[השל"ה]] הקדוש מדי שנה בשנה. פעם אמר עליו הריי"צ "מיין של"ה איד" [ה'יהודי של של"ה' שלי (על אדמו"ר הזקן מספר הרבי הריי"צ שהי' 'יהודי של של"ה' ("א של"ה איד"), כי הי' לומד של"ה בקביעות ומתנהג ע"פ הוראותיו - לפני שהתקרב למגיד ממעזריטש)]. כשביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע בשיקגא בשנת תש"ב אמר לו: "וואו איר וועט זיין וועל איך זיין, און וואו איך וועל זיין וועט איר זיין" [= איפה שאתם תהיו אני אהי', והיכן שאני אהי' תהיו (גם) אתם].

בחול המועד סוכות [[תש"י]] קיבל מברק מהרבי הריי"צ להשתדל להגיע לשמע"צ ושמח"ת ואכן נסע מיד. הוא אכל סעודות יום טוב בבית הרב. באמצע אחת מהסעודות אמר לריי"צ שהוא נזהר לכוון על הרבי בכל פעם שהוא נושא את כפיו. הרבי הגיב: "אזוי דארף טאקע זיין. פריער גייט די קאפ און דערנאך גייען די אברים" [= כך צריך באמת להיות. תחילה הולך הראש, ואח"כ הולכים האברים].

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]] הודיע לרבי שמהיום והלאה יכוון על הרבי וזכה לקבל ברכתו הק' לאריכות ימים ושנים טובות.

הרבי מסר על ידי הרב שוסטרמאן הוראות מפורטות איך שיסדר ר' משה את צוואתו, וחילק את נכסיו למחנה ישראל וישיבת תות"ל. בתחילת שנת [[תשד"מ]] חלה ר' משה במחלה הנוראה ל"ע. בערב ר"ה כבר נשם עם כלי נשימה. כשבא ר' יצחק קליין לבקרו אמר לו ב[[קול]] נמוך: איך טראכט נאר וואס דער רבי האט מיר געזאגט אז מיר וועלן זיין צוזאמען [= אני חושב רק שהרבי אמר לי שנהי' ביחד].
במוצאי [[יום הכיפורים]] [[תשד"מ]] נפטר, והוא בן 96.

==מקורות==
ר' יצחק קליין, תשורה לבר מצוה, תמוז ה'תשנ"ז.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שייעויץ משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שייעויץ משה]]

שמואל אריה ישראל שפריצר

2017-04-14T01:18:13Z

חכם באשי: /* משפחתו */

[[קובץ:שפריצער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפריצר בשיעור ב-[[770]]]]
הרב '''שמואל אריה ישראל שפריצר''' הוא גביר חסידי, מעסקני שכונת [[קראון הייטס]] העומד בראש ארגון '[[Review out]]' הפועל עם אסירים יהודיים בארצות הברית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ט]] לאביו ר' [[צבי הירש שפריצר]].

בעודו בחור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], יצא מטעם [[המרכז לעניני חינוך]] למיניסוטה יחד עם הרב [[שלום בער קלמנסון]], ובשנת [[תשכ"ט]] יצא לשליחות בפורטלנד יחד עם חברו לספסל הלימודים חיים ג'ייקובס.

נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת הרב [[יקותיאל דובער קלמנסון]] (משמשת כיום כמחנכת ב[[בית רבקה קראון הייטס]]).

בשנת [[תשמ"ו]] ייסד בהוראת הרב חודוקוב את ארגון [[Review out]] הפועל עם האסירים היהודיים בבתי הכלא בארצות הברית.

הרב שפריצער מחזיק באמתחמתו ארכיון רב ערך הכולל מענות קודש רבים שנכתבו על ידי הרבי, וכן יומנים וחומרי ארכיון נוספים, המתפרסמים על ידו מעת לעת בתשורות ובקבצים שונים היוצאים לאור לרגל שמחות משפחתיות, וכן בקבצים היוצאים לאור על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].

נמנה על התומכים הקבועים בהוצאה לאור של קבצי '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', '[[ועד חיילי בית דוד]]', ו[[הערות התמימים ואנ"ש 770]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ומחסר ספר 'אפיקי מים'
*אחיו, הרב [[יעקב שפריצר]] - מעסקני קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב ירחמיאל בלינוב - משלוחי הרבי לברזיל.
{{מיון רגיל:שפריצר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי ארגונים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]

שיחה:אהבת ישראל

2017-04-14T01:16:09Z

חכם באשי: /* הערך לא ויקפדי */

היות והרבי דיבר כמה וכמה פעמים שאהבת ישראל ואחדות ישראל הם מצווה אחת, ראה ערך [[אחדות ישראל]], אולי היה כדאי לאחד את שני הערכים יחד.

ועדיין צ"ע.{{אנונימי}}

== הערך לא ויקפדי ==

דרוש עריכה בדחיפות, מישהו יואיל--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 09:44, 4 אוגוסט 2009 (IDT)
:מה הפשט 'אהבת ישראל כיום'?... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 07:54, 25 ביוני 2013 (UTC)
::הפשט הוא שאהבת ישראל כיום היא באופן '''אחר לגמרי''' ממה שהיא היתה לפני שלושים שנה. חל בנושא הזה שינוי מהותי! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 14:07, 25 ביוני 2013 (UTC)
:::בלי קשר, אפשר להכניס כאן את הציור של מבצע אהבת ישראל, מתוך הציורים של עשרת המבצעים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 14:07, 25 ביוני 2013 (UTC)

לתשומת לב בחנוכה נ"ב, כמודמה בעוד שיחה גם בקיץ נ"א, הרבי המשיך ודיבר על אהב"י כתיקון סיבת הגלות. וצריך לחשוב בשום שכל איך לנסח הפיסקא הזו. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 01:16, 14 באפריל 2017 (UTC)

שיחה:קופת רבינו

2017-04-14T01:14:20Z

חכם באשי: /* הפרדה */ פסקה חדשה

"בשנת ה'תשנ"ד פתח הרבי מחדש את הקופה", א: אולי מישהו מוכן להרחיב על פרטי ההמצאה. ב: גם פתי לא יאמין להבל זה!
:דומני שזה קשור ללייבל גרונר. צריך לציין זאת בהערת שוליים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:17, 8 בינואר 2010 (UTC)
:::"להנהלת הקופה מינה הרבי את מזכיריו הרבנים שלום מענדל סימפסון ויהודה לייב גרונר." דומני שהרבי מינה את כל מזכיריו או לכה"פ גם את בנימין. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 04:47, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

== וידאו ==

מישהו רוצה לתת לנו אפשרות לראות את ה'וידאו' שהרבי מניד בראשו על תקנון הקופה?
תודה מראש!--[[מיוחד:תרומות/93.172.108.243|93.172.108.243]] 10:18, 30 בדצמבר 2016 (UTC)
:היכן התפרסם הוידאו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בשבט ה'תשע"ז 21:46, 7 בפברואר 2017 (UTC)

== הפרדה ==

לפענ"ד חובה להפריד בין מה שקראו קופת רבינו שנוסד בתרפא, ושהרבי הי' עורך לו מגבית בפורים, וכו', לבין המוסד מנ"ד. ופשוט לכל בר דעת. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 01:14, 14 באפריל 2017 (UTC)

הידורים וחומרות בפסח

2017-04-14T01:08:43Z

חכם באשי: /* חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו */

{{בעבודה מתמשכת}}
'''הידורים וחומרות בחג הפסח''' הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג הפסח כדי להישמר מחשש חמץ. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי האריז"ל, ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".

חסידי חב"ד נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]] והאכילה אך ורק בבית, מבלי להתארח; חומרות המעוגנות בכתבי רבותינו נשיאינו.

==המקור לחומרות==
איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|שם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א].}}. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ו[[עונש|ענשה]] עליו [[כרת]]{{הערה|שם=רשי|רש"י פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.}}.
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"[[חמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]]"{{הערה|תוספות חולין צ, א ד"ה אמר.}}.
*כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}.

בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{מקור}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}.

היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}}

==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו==
===ההכנות לפסח===
*'''ניקיון''': אף שמעיקר הדין חמץ פחות מכזית די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}
*'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}.

===מצות===
*'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא היתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - היתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}.
*'''שמירת החיטים למצות''': לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש"ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה"שמורה" - החיטים והמצות].}}.
*'''רכישת מצות ממוסד חב"די''': על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב"ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16.}}.
*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''':
*'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''': נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}.

===מאכלי הפסח===
*'''לא לכבד באכילה ושתיה''': בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן.}}.
*'''הימנעות מאכילה במזלג''': אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.
*'''זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה''': הרבי הריי"צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&st=&pgnum=113&hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846].}}.
*'''זהירות בעת סינון המים''': בשנת [[תשל"ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש"ע, ע' 28. הנ"ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}.

===מוצרים שאין משתמשים בהם===
*'''קטניות''':
*'''הימנעות משימוש בתבלינים''': [[אדמו"ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/467/index.htm אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכורכום. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.
*'''יין-שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])''': תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראה בארוכה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי"ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}.
*'''צנון''': קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.
*'''[[סוכר]]''' – [[אדמו"ר הרש"ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראה באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם זאת, הרבי הרש"ב התבטא על מנהגו זה "אינני אוהב שמחקים אותי"{{הערה|הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.}}.
:יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.

===חומרות נוספות===
*'''זהירות בדיבור אודות 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}.

==חומרות מקובלות בין חסידי חב"ד==
להלן לקט חומרות והידורים שונים הרווחות בין חסידי חב"ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:

*'''לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה''' – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.
*'''רכישת כל המוצרים לפני החג''' – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.
*'''הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים''' – על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתיים שיוצרו במפעל{{הערה|כך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן-אייר תש"ע, ע' 56.}}. ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות (ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ"ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842.htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב]).
{{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.
*'''הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב''' – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=56141 הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי.}}.
*'''שימוש במצות חבורה''' – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.
*'''שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ'''.
*'''קילוף כל הפירות והירקות''' – נוהגים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד (למעט השימוש בחסה בליל הסדר).
*'''בישול האוכל קודם חג הפסח''' - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.
*'''שימוש בירקות מסויימים בלבד''' – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'[[קבוצה]]'.}} להשתמש בבישולים בחג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל בלבד, היות ובעבר לא היו אצל חסידי חב"ד ירקות נוספים.

==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==
*'''אכילת דגים''': רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.
*'''אכילת שום''': למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב. ראה בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%A4-%D7%9E%D7%A0%D7%94/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע"פ מנהגי חב"ד] {{אינפו}}}}.
*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''': אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.
*'''שטיפת הביצים לפני החג''': אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, על אף שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.
*'''בית נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.
*'''שימוש בכלי חרס וכלים צבועים''': למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]''' {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]]
*'''[http://chabad.info/special/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7/ חומרות או הידורים? {{*}} ראיון מקיף ומרתק]''' {{אינפו}} ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] על הידורים וחומרות בפסח
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב"ד לא אוכלים כלום בפסח]''' {{בית חבד}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14235 בחב"ד "הפסח אינו נאכל"]''' {{שטורעם}} מתוך עיתון 'בקהילה'

;אודיו:
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב אייזיק לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1103 פסח הלכה למעשה: הרב אליהו לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]

הידורים וחומרות בפסח

2017-04-14T01:07:35Z

חכם באשי: /* מצות */ ולא ממאפיה בבעלות חב"דית. כמו שלא מקפידים לרכוש חליפות במקום הנכון בכפ"ח דווקא

{{בעבודה מתמשכת}}
'''הידורים וחומרות בחג הפסח''' הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג הפסח כדי להישמר מחשש חמץ. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי האריז"ל, ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".

חסידי חב"ד נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]] והאכילה אך ורק בבית, מבלי להתארח; חומרות המעוגנות בכתבי רבותינו נשיאינו.

==המקור לחומרות==
איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|שם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א].}}. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ו[[עונש|ענשה]] עליו [[כרת]]{{הערה|שם=רשי|רש"י פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.}}.
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"[[חמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]]"{{הערה|תוספות חולין צ, א ד"ה אמר.}}.
*כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}.

בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{מקור}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}.

היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}}

==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו==
===ההכנות לפסח===
*'''ניקיון''': אף שמעיקר הדין חמץ פחות מכזית די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}
*'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}.

===מצות===
*'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא היתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - היתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}.
*'''שמירת החיטים למצות''': לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש"ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה"שמורה" - החיטים והמצות].}}.
*'''רכישת מצות ממוסד חב"די''': על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב"ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16.}}.
*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''':
*'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''': נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}.

===מאכלי הפסח===
*'''לא לכבד באכילה ושתיה''': בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן.}}.
*'''הימנעות מאכילה במזלג''': אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.
*'''זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה''': הרבי הריי"צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&st=&pgnum=113&hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846].}}.
*'''זהירות בעת סינון המים''': בשנת [[תשל"ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש"ע, ע' 28. הנ"ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}.

===מוצרים שאין משתמשים בהם===
*'''קטניות''':
*'''הימנעות משימוש בתבלינים''': [[אדמו"ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/467/index.htm אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכורכום. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.
*'''יין-שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])''': תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראה בארוכה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי"ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}.
*'''צנון''': קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.
*'''[[סוכר]]''' – [[אדמו"ר הרש"ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראה באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם זאת, הרבי הרש"ב התבטא על מנהגו זה "אינני אוהב שמחקים אותי"{{הערה|הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.}}.
:יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.

===חומרות נוספות===
*'''זהירות בדיבור אודות 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}.

==חומרות מקובלות בין חסידי חב"ד==
להלן לקט חומרות והידורים שונים הרווחות בין חסידי חב"ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:

*'''לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה''' – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.
*'''רכישת כל המוצרים לפני החג''' – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.
*'''הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים''' – על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתיים שיוצרו במפעל{{הערה|כך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן-אייר תש"ע, ע' 56.}}. ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות (ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ"ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842.htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב]).
{{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.
*'''הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב''' – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=56141 הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי.}}.
*'''שימוש במצות חבורה''' – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.
*'''שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ'''.
*'''קילוף כל הפירות והירקות''' – נוהגים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד (למעט השימוש בחסה בליל הסדר).
*'''בישול האוכל קודם חג הפסח''' - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.
*'''שימוש בירקות מסויימים בלבד''' – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'[[קבוצה]]'.}} להשתמש בבישולים בחג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל בלבד, היות ובעבר לא היו אצל חסידי חב"ד ירקות נוספים.

==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==
*'''אכילת דגים''': רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.
*'''אכילת שום''': למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב. ראה בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%A4-%D7%9E%D7%A0%D7%94/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע"פ מנהגי חב"ד] {{אינפו}}}}.
*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''': אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.
*'''שטיפת הביצים לפני החג''': אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, על אף שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.
*'''מטבח נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.
*'''שימוש בכלי חרס וכלים צבועים''': למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]''' {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]]
*'''[http://chabad.info/special/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7/ חומרות או הידורים? {{*}} ראיון מקיף ומרתק]''' {{אינפו}} ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] על הידורים וחומרות בפסח
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב"ד לא אוכלים כלום בפסח]''' {{בית חבד}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14235 בחב"ד "הפסח אינו נאכל"]''' {{שטורעם}} מתוך עיתון 'בקהילה'

;אודיו:
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב אייזיק לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1103 פסח הלכה למעשה: הרב אליהו לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]

שיחה:ועד רבני ליובאוויטש

2017-04-14T01:06:00Z

חכם באשי: /* ??? */

משה וישצקי

2017-04-14T01:04:20Z

חכם באשי:

[[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]
הרב '''משה וישצקי''' (כונה בפי ידידיו: ''''ר' משה ויטעבסקער'''' על שם עיירת הולדתו, [[תרע"א]]-[[י"ג טבת]] [[תשמ"ו]]), מחסידי חב"ד שמסרו נפשת על הפצת יהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, ממשפיעי [[כפר חב"ד]], ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"א]] בעיר [[ויטבסק]] לאביו הרב [[יצחק פנחס וישצקי]] ולאמו שרה פרומה.

בילדותו למד ב'[[חיידר]]' המקומי ששוכן באחד מבתי הכנסת בעיר, ובהיותו בגיל 12 נסגר ה'חיידר' על ידי השלטונות הקומוניסטיים ובמשך שנתיים הוא נותר ללא מסגרת לימודית ונותר ללמוד עם [[מלמד]] פרטי בבית.

בשנת [[תרפ"ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], ובהמשך בעקבות רדיפותיהם של אנשי הבולשת נדד בין הסניפים השונים ברחבי [[רוסיה]], ביניהם גם למד במשך תקופה מסויימת בעיר [[יקטרינוסלב]] והתחבב על ידי אביו של [[הרבי]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].

===בעסקנות הכלל===
כאשר הגיע במהלך נידודיו ל[[לנינגרד]] פגש בו ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] וביקש ממנו חרף גילו הצעיר לקחת על עצמו לעמוד בראש ארגון [[תפארת בחורים]], ובמסגרת זו שימש כראש ישיבה והדריך עשרות בחורים צעירים בדרך החסידות.

באותה תקופה בה בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.

בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.

לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש"ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.

במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס.

===המעצר===
ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ט]], נעצר במפתיע על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.

כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.

עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י"ג ניסן]] [[תשי"ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.

===בארץ הקודש===
במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].

מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.

בשנת [[תש"ל]] ב[[ערב חב"ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.

את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י"ג טב]]ת [[תשמ"ו]].

נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]]
*בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - ראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס
*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - כפר חב"ד
*בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]]
*בתו שרה (זקלס)
*בנו הרב שלמה וישצקי-כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|58925|"המשפיע" מסביר את תפקידו: "לחדור לכל נפש" ● האזינו||י"ג טבת תשע"א}}
*{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}

==לקריאה נוספת==
*מנחם זיגלבוים, '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]

חיים בן ציון וישצקי

2017-04-14T01:03:16Z

חכם באשי: /* תולדות חיים */

[[קובץ:בן ציון וישצקי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון וישצקי]]
הרב '''חיים בן ציון וישצקי''' הוא מנהל [[תלמוד תורה|חיידר]] [[אהלי תורה כפר חב"ד|"אוהלי תורה" (אידיש) כפר חב"ד]] שנוסד על ידו על פי הוראתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
נולד כבנו של ה[[משפיע]] החב"די הרב [[משה וישצקי]] ב[[ברית המועצות]]. משפחתו נותרה מעבר למסך הברזל עד שנת [[תשכ"ו]] אז עלה יחד עם רוב בני המשפחה והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה בתו של הרב [[אברהם פלדמן]], עבד ב[[בית הספר למלאכה]], ומאוחר יותר קיבל הוראה מה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטערפס]] להקים [[חיידר]] שהלימודים בו יהיו על טהרת הקודש.

ה'חיידר' הוקם על ידי הרב פוטרפס והמד"א הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] תחת ניהולו של הרב וישצקי, כשבימיו הראשונים למדו בו חמשה ילדים בלבד, והרב וישצקי המשיך במקביל לעסוק בעבודתו בבית הדפוס 'יד החמשה' בכפר חב"ד. בשנת [[תש"מ]], נערכה אסיפת הנהלה של ה[[חיידר]] יחד עם ר' מענדל, והוא נדרש לעזוב את עבודתו בדפוס ולקבל על עצמו את ניהול ה[[חיידר]] באופן מלא.

כיום משמש הרב וישצקי כמנהל הכללי של ה'חדר', כשלצידו מסייע בנו, הרב שלמה וישצקי.
[[קובץ:בן ציון וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וישצקי ב[[770]]]]

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שלום בער וישצקי]], ראש ישיבת '[[הדר התורה]]', [[קראון הייטס]]
;בניו וחתניו:
*הרב פנחס וישצקי - שליח הרבי ורב העיר דוניצק, אוקראינה
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]]
*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]
*הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל [[אהלי תורה כפר חב"ד|"אוהלי תורה" (אידיש) כפר חב"ד]]
*הרב שניאור זלמן וישצקי - שליח הרבי לבאזל, שוויץ

{{מיון רגיל:וישצקי, בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]

חיים בן ציון וישצקי

2017-04-14T01:03:01Z

חכם באשי: /* תולדות חיים */

[[קובץ:בן ציון וישצקי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון וישצקי]]
הרב '''חיים בן ציון וישצקי''' הוא מנהל [[תלמוד תורה|חיידר]] [[אהלי תורה כפר חב"ד|"אוהלי תורה" (אידיש) כפר חב"ד]] שנוסד על ידו על פי הוראתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
נולד כבנו של ה[[משפיע]] החב"די הרב [[משה וישצקי]] ב[[ברית המועצות]]. משפחתו נותרה מעבר למסך הברזל עד שנת [[תשכ"ו]] אז עלה יחד עם רוב בני המשפחה והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה בתו של הרב [[אברהם פלדמן]], עבד ב[[בית הספר למלאכה]], ומאוחר יותר קיבל הוראה מה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטערפס]] להקים [[חיידר]] שהלימודים בו יהיו על טהרת הקודש.

ה'חיידר' הוקם על ידי הרב פוטרפס והמד"א הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] תחת ניהולו של הרב וישצקי, כשבימיו הראשונים למדו בו חמשה ילדים בלבד, והרב וישצקי המשיך במקביל לעסוק בעבודתו בבית הדפוס 'יד החמשה' בכפר חב"ד. בשנת [[תש"מ]], נערכה אסיפת הנהלה של ה[[חיידר]] יחד עם ר' מענדל, והוא נדרש לעזוב את עבודתו בדפוס ולקבל על עצמו את ניהול ה[[חיידר]] באופן מלא.

כיום משמש הרב וישצקי כמנהל הכללי של ה'חדר', כשלצידו מסייע בנו, הרב שמלה וישצקי.
[[קובץ:בן ציון וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וישצקי ב[[770]]]]

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שלום בער וישצקי]], ראש ישיבת '[[הדר התורה]]', [[קראון הייטס]]
;בניו וחתניו:
*הרב פנחס וישצקי - שליח הרבי ורב העיר דוניצק, אוקראינה
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]]
*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]
*הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל [[אהלי תורה כפר חב"ד|"אוהלי תורה" (אידיש) כפר חב"ד]]
*הרב שניאור זלמן וישצקי - שליח הרבי לבאזל, שוויץ

{{מיון רגיל:וישצקי, בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]