https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%99+%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AAחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T07:21:31Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=116825רפאל וילשאנסקי2011-12-12T05:26:51Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הרב '''רפאל ווילשנסקי''' נולד לר' [[בצלאל ווילשאנסקי|בצלאל]] וחיה, חתנו של ר'[[אלכסנדר סנדר מנקין|סנדר מנקין]]. למד במחלקת ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]] ונאסר עם ראשי הישיבה וחבריו התלמידים.<br />
<br />
מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ובתוקף תפקידו אחראי על הדפסת ספרי חסידות בצרפתית במסגרת הוצאת ספרים קה"ת, תרגום "שיחות לנוער", ניהול הכספים ועוד.<br />
<br />
בשמחת תורה [[תשל"א]] מונה על ידי [[הרבי]] ל"בעל הבית" על מדינת טוניס.<br />
<br />
חבר בועד [[קופת רבינו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
===בניו===<br />
* הרב [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות חסידי חב"ד - צפת וחיפה.<br />
* ר' חיים אליהו ווילשאנסקי - קראון הייטס.<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=116824רפאל וילשאנסקי2011-12-12T05:26:35Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הרב '''רפאל ווילשנסקי''' נולד לר' [[בצלאל ווילשאנסקי|בצלאל]] וחיה, חתנו של ר'[[אלכסנדר סנדר מנקין|סנדר מנקין]]. למד במחלקת ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]] ונאסר עם ראשי הישיבה וחבריו התלמידים.<br />
[[קובץ:15.8360|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה הרב רפאל וילשאנסקי]]<br />
מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ובתוקף תפקידו אחראי על הדפסת ספרי חסידות בצרפתית במסגרת הוצאת ספרים קה"ת, תרגום "שיחות לנוער", ניהול הכספים ועוד.<br />
<br />
בשמחת תורה [[תשל"א]] מונה על ידי [[הרבי]] ל"בעל הבית" על מדינת טוניס.<br />
<br />
חבר בועד [[קופת רבינו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
===בניו===<br />
* הרב [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות חסידי חב"ד - צפת וחיפה.<br />
* ר' חיים אליהו ווילשאנסקי - קראון הייטס.<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=116823רפאל וילשאנסקי2011-12-12T05:25:37Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הרב '''רפאל ווילשנסקי''' נולד לר' [[בצלאל ווילשאנסקי|בצלאל]] וחיה, חתנו של ר'[[אלכסנדר סנדר מנקין|סנדר מנקין]]. למד במחלקת ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]] ונאסר עם ראשי הישיבה וחבריו התלמידים.<br />
[[קובץ:file:///C:/Users/Chabad%20Info/Desktop/15.8360.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה הרב רפאל וילשאנסקי]]<br />
מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ובתוקף תפקידו אחראי על הדפסת ספרי חסידות בצרפתית במסגרת הוצאת ספרים קה"ת, תרגום "שיחות לנוער", ניהול הכספים ועוד.<br />
<br />
בשמחת תורה [[תשל"א]] מונה על ידי [[הרבי]] ל"בעל הבית" על מדינת טוניס.<br />
<br />
חבר בועד [[קופת רבינו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
===בניו===<br />
* הרב [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות חסידי חב"ד - צפת וחיפה.<br />
* ר' חיים אליהו ווילשאנסקי - קראון הייטס.<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=110489שמעון פרידמן2011-07-25T00:09:08Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הרב '''שמעון הכהן פרידמן''' המכונה "שמעון הצדיק" נולד בי"ב [[טבת]] [[תרצ"ד]] להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רחל פרידמן. על פי הוראת [[הרבי מלך המשיח]] מעולם לא יצא מ[[ארץ הקודש]].<br />
למד בישיבות "עץ חים" "תורת אמת" ו "צמח צדק"<br />
<br />
הרב פרידמן הוא מצאצאי אדמו"ר הזקן (דור שביעי) דרך אימו שהיא נינה של הרבנית מנוחה רחל סלונים.<br />
<br />
אשתו מרת שושנה (בת ר' ישראל נח) למשפחת דוכמן נפטרה בתאריך ח"י אלול ה'תשס"ח<br />
<br />
הרב פרידמן גר ב[[שיכון חב"ד ירושלים]] ונוהג לברך כל יהודי הנקרא בדרכו.<br />
<br />
*בנו הוא הרב [[מנחם מענדל פרידמן]] שליח כ"ק אד"ש מה"מ בעיר אור יהודה<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרידמן שמעון]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=110488שמעון פרידמן2011-07-25T00:08:41Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[0.21798200 1288524874.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון הכהן פרידמן]]הרב '''שמעון הכהן פרידמן''' המכונה "שמעון הצדיק" נולד בי"ב [[טבת]] [[תרצ"ד]] להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רחל פרידמן. על פי הוראת [[הרבי מלך המשיח]] מעולם לא יצא מ[[ארץ הקודש]].<br />
למד בישיבות "עץ חים" "תורת אמת" ו "צמח צדק"<br />
<br />
הרב פרידמן הוא מצאצאי אדמו"ר הזקן (דור שביעי) דרך אימו שהיא נינה של הרבנית מנוחה רחל סלונים.<br />
<br />
אשתו מרת שושנה (בת ר' ישראל נח) למשפחת דוכמן נפטרה בתאריך ח"י אלול ה'תשס"ח<br />
<br />
הרב פרידמן גר ב[[שיכון חב"ד ירושלים]] ונוהג לברך כל יהודי הנקרא בדרכו.<br />
<br />
*בנו הוא הרב [[מנחם מענדל פרידמן]] שליח כ"ק אד"ש מה"מ בעיר אור יהודה<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרידמן שמעון]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=110487מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)2011-07-25T00:06:05Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מנחם מענדל פרידמן.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל פרידמן]]<br />
ר' '''מנחם מענדל פרידמן''' הוא השליח הראשי ו[[משפיע]] בעיר [[אור יהודה]], מנהל [[בית חב"ד אור יהודה]] ושאר המוסדות בעיר.<br />
<br />
הרב פרידמן נולד להרב [[שמעון פרידמן]] המכונה "שמעון הצדיק".<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרידמן מנחם]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=110486ישעיהו הרצל2011-07-25T00:04:41Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישעיהו הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו הרצל]]<br />
[[הרב]] '''ישעיה הרצל''' הינו רב העיר [[נצרת עילית]] וממייסדי [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב הרצל נולד לרב [[פנחס לייבוש הרצל]], [[משפיע]] [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] מונה הרב הרצל ל[[שליח]] ורב בכפר תבור. החל משנת [[תשנ"ו]] עבר לשמש כרב העיר [[נצרת עילית]].<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' [[ברוך פריז]]), אלמנת ר' [[מאיר פריימן]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בניו<br />
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)| אור מנחם]] ב[[קראון הייטס]] ועורך מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]].<br />
*הרב מנחם מענדל הרצל - [[רב]] ו[[שליח]] בישובי הגליל התחתון.<br />
*הרב שלום דובער הרצל - שליח בעיר [[יקנעם]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב משה צבי היילפרין - מראשי איגוד הצאצאים של ה[[אדמו"ר הזקן]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן]] - שליח הרבי ל[[אור יהודה]].<br />
*הרב יוסף חיים רוזנבלט - רב מועצת ישובי הגליל התחתון.<br />
*הרב שלמה רוזנבלט - משפיע בישיבת חב"ד [[נתניה]].<br />
*הרב דובער משה ליפש - רב ביכנ"ס ב[[נצרת עילית]].<br />
*הרב שלום בער הניג - מחנך ו[[משפיע]] ב[[צפת]].<br />
*הרב אברהם רבינוביץ' - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] ושליח בשכונת נוה אורנים, [[צפת]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20210 לא לתת למשיח לרדת מסדר היום!] מאמר שכתב לקראת כ"ח בניסן - {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הרצל ישעיה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|הרצל ישעיה]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=110325זלמן טוביה אבלסקי2011-07-19T20:56:46Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אבלסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן טוביה אבלסקי]]<br />
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]<br />
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה.<br />
<br />
הרב זלמן אבלסקי נולד בשנת [[תש"ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. בעקבות שליחות זו, כפי הנראה, מינהו הרבי ל"שגריר" רומניה ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]] (בה מינה הרבי חסידים ידועים כ"שגרירי מדינות" בעולם), למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות.<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארצות הברית]] ובשנת [[תשי"א]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם הקים וניהל את קהילת חב"ד, בית הכנסת חב"ד ובית הספר "אהלי יוסף יצחק" ממנה התפתחה הקהילה. הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים הדרום, תחת הארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי.<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ב[[קישינב]] שב[[מולדובה]]. הוא שאל על כך את הרבי שנתן את הסכמתו וברכתו והרב אלבסקי נסע לקישינב. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;בניו<br />
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].<br />
*הרב יוסף אבלסקי - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]].<br />
*הרב משה אבלסקי - [[אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].<br />
*הרב ישעיה זושא אבלסקי - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].<br />
*הרב נחמן מיידנצ'יק - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].<br />
*הרב משה זלמנוב - מנהל ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית]].<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום|אבלסקי זלמן]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אבלסקי זלמן]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=110167יצחק יהודה ירוסלבסקי2011-07-17T04:16:39Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ירוסלבסקי הרב.jpg|left|thumb|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br />
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br />
<br />
הרב ירוסלבסקי נולד ב[[חודש תשרי]] בשנת [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים 770]] ובקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].<br />
<br />
נישא למרת שולמית (לבית הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) ואחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]] מאת [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת הרבי, יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' דסליחות של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.<br />
<br />
במהלך השנים מינה הרב [[שלמה יוסף זווין]] את הרב ירוסלבסקי למחליפו של הרב [[חנוך גליצנשטיין]], שהיה מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], באותה תקופה מינה גם את הרבנים [[דוד חנזין]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. בשנת [[תש"ע]] מונה הרב ירוסלבסקי לאב"ד העיר קרית מלאכי. בתהליך המינוי היה מעורב הרב חיים פינטו, רב העיר, והרב יוסף ישראל בלוי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ירוסלבסקי יצחק יהודה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|ירוסלבסקי יצחק יהודה]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=110166יצחק יהודה ירוסלבסקי2011-07-17T04:15:45Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:ירוסלבסקי הרב.jpg|left|thumb|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br />
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br />
<br />
הרב ירוסלבסקי נולד ב[[חודש תשרי]] בשנת [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים 770]] ובקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].<br />
<br />
נישא למרת שולמית (לבית הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) ואחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]] מאת [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת הרבי, יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' דסליחות של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.<br />
<br />
במהלך השנים מינה הרב [[שלמה יוסף זווין]] את הרב ירוסלבסקי למחליפו של הרב [[חנוך גליצנשטיין]], שהיה מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], שמנה באותה תקופה גם את הרבנים [[דוד חנזין]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. בשנת [[תש"ע]] מונה הרב ירוסלבסקי לאב"ד העיר קרית מלאכי. בתהליך המינוי היה מעורב הרב חיים פינטו, רב העיר, והרב יוסף ישראל בלוי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ירוסלבסקי יצחק יהודה]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|ירוסלבסקי יצחק יהודה]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=110028שלמה רוזנברג2011-07-13T01:29:54Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הרב [[שלמה רוזנברג]] ע"ה היה מחלוצי העסקנות החב"דית בעיר בני ברק. בתחילת דרכו שימש בתפקיד מנהל תלמוד-תורה חב"ד בעיר, מאוחר יותר ייסד וניהל בהצלחה רבה את ישיבת חב"ד [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
<br />
בי' תמוז תשע"א הלך לבית עולמו, אחרי שמספר חודשים סבל ממחלה קשה. פטירתו הכתה בהלם את קהילת חב"ד בארץ הקודש בכלל ואת קהילת חב"ד בבני ברק בפרט.</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=110027שלמה רוזנברג2011-07-13T01:29:39Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הרב [[שלמה רוזנברג]] ע"ה היה מחלוצי העסקנות החב"דית בעיר בני ברק. בתחילת דרכו שימש בתפקיד מנהל תלמוד-תורה חב"ד בעיר, מאוחר יותר ייסד וניהל בהצלחה רבה את ישיבת חב"ד [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
<br />
בי' תמוז תשע"א הלך לבית עולמו, אחרי שמספר חודשים סבל ממחלה קשה. פטירתו הכתה בהלם את קהילת חב"ד בארץ הקודש בכלל ואת קהילת חב"ד בבני ברק בפרט.<br />
[[קובץ:http://chabad.info/php/bigpic.php?lang=he&imageid=407082&mode=undefined]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=110026שלמה רוזנברג2011-07-13T01:28:47Z<p>חי להחיות: דף חדש: הרב שלמה רוזנברג ע"ה היה מחלוצי העסקנות החב"דית בעיר בני ברק. בתחילת דרכו שימש בתפקיד מנהל תלמוד-תור…</p>
<hr />
<div>הרב [[שלמה רוזנברג]] ע"ה היה מחלוצי העסקנות החב"דית בעיר בני ברק. בתחילת דרכו שימש בתפקיד מנהל תלמוד-תורה חב"ד בעיר, מאוחר יותר ייסד וניהל בהצלחה רבה את ישיבת חב"ד [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
<br />
בי' תמוז הלך לבית עולמו, אחרי שמספר חודשים סבל ממחלה קשה. פטירתו הכתה בהלם את קהילת חב"ד בארץ הקודש בכלל ואת קהילת חב"ד בבני ברק בפרט.</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=110025תומכי תמימים בני ברק2011-07-13T01:18:45Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:בני ברק.jpg|left|thumb|280px|מבנה הישיבה קטנה בבני ברק]]<br />
ישיבת תומכי תמימים בני ברק נוסדה בשנת [[תשנ"ה]]. בתחילה הייתה הישיבה הקטנה יחד עם הישיבה הגדולה כשהרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] משמש כראש הישיבה והרב [[שלמה רוזנברג]] כמנהל הישיבה. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] עברו הישיבות ממקום משכנם - בנין נדבורנא בעיר - למשכנים חדשים. הישיבה הקטנה עברה לשכונת פרדס כץ, שם בנה הרב שלמה רוזנברג בנין שש קומות רחבות-ידיים, עם ’[[זאל]]’ גבוה ורחב ידיים שיכול להכיל כמאתיים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
<br />
*מנכ"ל הישיבה: הרב שלמה רוזנברג<br />
*ראש הישיבה: הרב מנחם והבה,<br />
*מנהל רוחני: הרב ישראל וינפלד.<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זושא פויזנר]].<br />
*משגיח ראשי: הרב דניאל אהרון.<br />
*משגיח: הרב שניאור גול.<br />
* ממנהלי הישיבה: הרב לוי רוזנברג, הרב שמואל רוזנברג <br />
==קישורים חיצונים==<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=109874שיחה:יצחק יואל רפאלוביץ2011-07-08T00:54:12Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>ליקוט על חסיד זה - [[חסידים הראשונים]] ח"ב, ראיתי עוד אודותיו שלא מופיע בכאן, ב[[תשורה]] לחתונת ווילשאנסקי-ראזענבלאט. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
האם ידוע למישהו מכם האם הוא מונה/ נשלח להיות רבה של קרמנ'וג בשליחות הרבי המהר"ש? --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 00:53, 8 ביולי 2011 (UTC)</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=109873שיחה:יצחק יואל רפאלוביץ2011-07-08T00:53:53Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>ליקוט על חסיד זה - [[חסידים הראשונים]] ח"ב, ראיתי עוד אודותיו שלא מופיע בכאן, ב[[תשורה]] לחתונת ווילשאנסקי-ראזענבלאט. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
האם ידוע למישהו מכם האם הוא מונה/ נשלח להיות רבה של קרמנ'וג בשליחות הרבי המהר"ש? --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 00:53, 8 ביולי 2011 (UTC)</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=109789שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)2011-07-07T03:29:45Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]][[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם ע"י היבסקציה בעת מאסרו. נחשף ע"י [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]ר' '''שמואל שניאורסון''', דוד של [[אדמו"ר שליט"א]] נולד בשנת [[תרמ"ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו הרה"ח ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס"ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם "כמורה ל[[לשון הקודש]]". <br />
<br />
בשנת [[תר"ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום א' ב[[אלול]] [[תרע"א]], נשא<ref>ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י"ג סימן ו'</ref>לאישה את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרה"ח ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]], על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]], כיוון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ג עמ' קפ"ב</ref>. <br />
<br />
ביום כ"ח ב[[אלול]] [[תרע"ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ז]] נתמנה לרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר"פ]], במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת"ש]].<br />
<br />
במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]<ref>[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ב סכ"ה</ref>. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה<ref>ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ג סכ"ו</ref>.<br />
<br />
ביום ד' ב[[תמוז]] [[תש"א]] נעצר ע"י השלטונות באשמת "תעמולה אנטי סובייטית". נגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שבסיביר.<br />
<br />
בשנה האחרונה לימי חייו הוא התגורר אצל בנו מנחם מענדל, בעיר [[טשארזוב]] שבמדינת [[קירגיזיה]].<br />
<br />
הוא נפטר ביום ט' ב[[כסלו]] בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br />
<br />
*אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]]<br />
<br />
*חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]<br />
<br />
*אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]<br />
<br />
*בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)]]<br />
<br />
==מקורות והערות==<br />
<br />
<references/><br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שניאורסון שמואל]] [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=109608חיים סולובייצ'יק2011-07-05T04:03:01Z<p>חי להחיות: /* פועלו וקירבתו לחסידות */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=חיים סולובייצ'יק<br />
|כינוי=ר' חיים מבריסק<br />
|תמונה=[[קובץ:Chaim Soloveitchik.JPG|250px]]<br />
|תיאור= ראש ישיבת וולוז'ין ומחבר ספרים<br />
|תאריך לידה=[[שושן פורים]] [[תרי"ג]]<br />
|מקום לידה= <br />
|תאריך פטירה=[[כ"א במנחם אב]][[תרע"ח]]<br />
|מקום פטירה= <br />
|מקום פעילות=[[בריסק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו= רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] רבי [[שמעון יהודה שקופ]], רבי [[אלחנן בונם ווסרמן]], העילוי ממייצ'עט, רבי [[יחזקאל אברמסקי]], רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], רבי [[איסר זלמן מלצר]].<br />
|חיבוריו= חידושי רבי חיים הלוי, חידושי הגר"ח <br />
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
[[רב|הרב]] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק''' או '''ר' חיים בריסקער'''), ([[שושן פורים]] [[תרי"ג]] - [[כ"א במנחם אב]] [[תרע"ח]]), מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ממשפחת [[שושלת בריסק|רבני משפחת בריסק]], ואבי השיטה הלימודית הידועה - שיטת בריסק.<br />
==ביוגרפיה==<br />
רבי חיים נולד בשנת [[תרי"ג]] לאביו רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי", שהיה מגדולי הדור. בצעירותו למד עם הגאון ר' [[יוסף רוזין]] (שבא ללמוד אצל אביו ה"בית הלוי"). הוא למד בישיבת וולוז'ין, ובהגיעו לפרקו לקח אותו הנצי"ב מוולוז'ין ששימש כראש הישיבה, כחתן לנכדתו (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וולוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וולוז'ין). לאחר נישואיו הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה בשנת [[תרל"ג]]. בגיל 27 התמנה לר"מ בישיבה, וכמשנה לראש הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.<br />
<br />
בשנת [[תרנ"ב]] עם סגירת הישיבה נעשה ל[[רב]] העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.<br />
<br />
== פועלו וקירבתו לחסידות ==<br />
רבי חיים היה ידוע במיוחד בחכמתו{{הערת שוליים|ראה [[רשימות הרבי]] חוברת ח', "הוא היה אדם חכם מאוד".}} ובצדקתו. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ובהתאם לכך הוא גם רצה להשתדך עם יהודים שנמנו על תנועת החסידות. כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד{{הערה|יש אומרים ששידוך זה נעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו}}. <br />
<br />
רבי חיים היה ממנהיגי היהדות האורתודוקסית באותה תקופה, אותה הנהיג יחד עם שאר גדולי ישראל: אדמו"ר הרש"ב, [[החפץ חיים]] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, רבי דוד פרידמן מקרלין, האדמו"ר [[מגור]] - רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]] (לאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים) ועוד.<br />
<br />
== ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב ==<br />
היה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה ב[[עיון]] ובהעמקה כנהוג בחב"ד, הוא רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה, והציע לו את ההצעה, אך ההצעה לא יצאה לפועל מסיבות שונות.<br />
<br />
השתתפו יחד בפעולות ואסיפות שונות לחיזוק היהדות. באסיפות השתתפו גם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי חיים מבריסק]], [[רבי דוד מקרלין]] ועוד גדולי ישראל<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&pgnum=367 אגרות קודש - אדמ"ר הרש"ב]</REF>. <br />
===האסיפה בשנת תע"ר===<br />
ב[[שבט]] [[תע"ר]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}. <br />
<br />
בהפסקות שהתקיימו באותה אסיפה, הוא היה נוהג לספר סיפורי צדיקים כדרכו. הוא סיפר כי אמירת ה[[כתר]] של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ב[[ימים הנוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה, ורבי חיים אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערת שוליים|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}<br />
<br />
בימים שבהם התנהלו אותם אסיפות, שהו הגאונים גדולי הדור במלון מיוחד לשם כרך, שהה רבי חיים ברוב הזמן עם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]]. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן [[קדושה]] באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערת שוליים|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, כי הוא היה משמש את הגדולים שהשתתפו באסיפה. באחת מהפעמים נכנס לחדרו של רבי חיים כדי לגיש לפניו צלוחית מים חמים. במקום שהה רבי [[יעקב ליפשיץ]] שדיבר אודות חסידים ומתנגדים. באמצע דיבוריו של הרב ליפשיץ נפלט מפיו של אדמו"ר הריי"צ: מתנגד הוא בעצם, דבר מזוהם.. רבי חיים שמע ושתק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=66&hilite=66dc6e09-66b4-4442-b5a9-094ed730d5d9 ספר השיחות] [[תרפ"ד]] {{הב}}}}. <br />
<br />
באחת מהאסיפות הכפויות שקיימה הממשלה, השתתפו גדולי הדור החרדים ולהבדיל המשכילים. הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר הסתלקותו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו אדמו"ר הרש"ב בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני מקנא ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.<br />
<br />
===המסע לאסיפה ובחזור===<br />
<br />
אחר אותה אסיפה, ב[[אייר]] תע"ר באו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב ל[[פטרבורג]], והתעכבו בה עד סוף [[חודש סיוון]], בכדי לסדר ענינים נחוצים עבור הכלל. ב[[חג השבועות]] התארח הגר"ח אצל אדמו"ר הרש"ב, שהתגורר בעיר באותה תקופה. אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר על המדרש רבה {{ציטוטון|ברכי נפשי את ה', מה [[הקב"ה]] ממלא את כל ה[[עולם]] אף [[נשמה]] ממלאת את כל הגוף}}, והסביר אותה על פי שיטת [[הרס"ג]], שכמו שהאדם מכיר חיותו על ידי שרואה בעין חיות נפשו, כך נכרת חיות ה' הממלאת ומחיית את כל העולם בעין. הגר"ח אמר מאמר על הפסוק תורת ה' תמימה, וע"פ המובא במדרש רבה: {{ציטוטון|[[רבי ירמיה]] וחרינא, רבי ירמיה אמר למה היא תמימה משום שהיא משיבת נפש, וחרינא אמר למה היא משיבת נפש לפי שהיא תמימה}}{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מכתב א' תל"ט, תורת חיים עובדות ואמרות לבית בריסק.}}.<br />
<br />
מסופר, כי כאשר נסעו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב יחד בדרכם לאסיפה, ועברו דרכם בעיירות שונות, באו החסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הרש"ב, ואילו את הגר"ח לא באו לקבל. אמר הגר"ח: עכשיו אני מבין את החילוק בין [[חסידים]] למתנגדים. החסידים מכבדים את רבם בחייו, אך כאשר רבם נפטר הם קוברים אותו מיד ללא שהיות והספדים. לעומת זאת, ה[[מתנגדים]] מכבדים את רבם דווקא לאחר [[מיתה|פטירתו]], ואז הם מכבירים בהספדים ארוכים, אך בעודו חי אינם מעוניינים לכבדו{{הערת שוליים|תורת חייפ לפרשת ויקרא עמ' קי"ב.}}.<br />
<br />
באחד ממסעותיהם, נעצרו הגר"ח והרש"ב בעיירה נידחת, והתפללו בבית כנסת של קנטוניסטים. הם ראו את אחד מהקנטוניסטים ניגש לעמוד התפילה ואומר: רבונו של עולם, מה יש לנו להתפלל אליך. נתפלל על אריכות ימים? מה טעם יש לנו מחיים כאלו. בָּנֵי? אנו כבר זקנים מדי, ודבר זה לא יתכן על פי דרך ה[[טבע]]. מזוני? יש לנו ממון ומזון די הצורך. אלא על מה נתפלל רבונו של עולם? ש{{ציטוטון|יתגדל ויתקדש שמיה רבה!}}{{הערת שוליים|ספר זכרון לרבי [[יעקב ליפשיץ]], קונטרס נאד של דמעות.}}.<br />
==סמיכת רבנים להוראה==<br />
רבי חיים, כגדול הדור, היה סומך רבנים אחרים [[סמיכה להוראה|להוראה]]. כאשר הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי [[הרבי]], רצה לקבל סמיכה, בא רבי לוי יצחק לרבי חיים מבריסק, שאכן הסמיך אותו. דרכו היה שבנוסף לשאלות אותם שאל את הנבחן, היה גם נותן לנבחן להשיב על שאלות שבאו לפניו בשעת מעשה. <br />
<br />
כאשר בא אליו רבי יצחק לוי, היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותה זמן שאלה בנוגע למקום מסוים ששכחו לערב בו [[ערובי חצרות]], וממילא לא יכלו תושבי המקום לבשל ביום טוב לכבוד [[שבת קודש]], ולקיים את מצוות עונג שבת. השאלה באה לפני רבי חיים, שהציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, ורבי לוי יצחק פסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ובדיעבד אפשר לבשל גם במקרה כזה, את מאכלי השבת ביום החג.<br />
<br />
הרבי הסביר את הפסק בכך ש"עירוב חצירות" ענינו שהחצר כולה נעשית רשות אחת, והיינו על ידי זה שלוקחים פת או איזה ענין של מזון שבו משתתפים כל דיירי החצר, ומניחים בדירתו של אחד מהם, וכיון ש"דירתו של אדם אינה נמשכת אלא אחר מקום פתו", נעשה מקום זה רשות משותפת של כל דיירי החצר. ובכן במה דברים אמורים שיש צורך בכך - בשבתות של כל השנה, שכל אחד אוכל בדירתו, ולא בדירת חבירו, ולכן, כדי שיוכלו לטלטל בחצר, צריך להוסיף ענין בפני עצמו , שתהי' גם פת ואכילה משותפת לכל דיירי החצר; אבל ב[[חג הסוכות]], שממילא אוכלים כולם בסוכה שבחצר, ודעתו של אדם היא במקום שאוכל סעודתו - אין צורך בעירוב בפני עצמו, כיון שסעודת כל דיירי החצר היא באותו מקום ובאותו ענין<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב ח"ג עמ' 214 (241)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=119&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 91 (עמ' 119)]</REF>.<br />
<br />
==שיטתו==<br />
===שיטתו הלימודית===<br />
רבי חיים חידש שיטת לימודית הידועה בשם "שיטת בריסק". שיטה זו נפוצה ביותר בעולם הישיבות.<br />
<br />
שיטה זו הוגדרה בזמנה על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|"אישים ושיטות" ע' 46.}}, כשהוא מטיב להגדיר את יחודיותו של הרב חיים, וקורא לזה "ראשוניות": <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויש ו"ראשוניות" גם משום שלימות. הקרעים והחצאים, הפיזור והפירוד, באים בריחוק מקום בריחוק זמן מן המקור והשרש. בנקודה השרשית אין "קיצוץ בנטיעות". ושלימות ראשונית זו יש במשנתו של רבי חיים. לא שלימות בשטח ובהיקף, אלא זו החודרת לתוך תוכו של דבר ותופסת את מהותו ועצמותו. כל מהותו וכל עצמותו. כל עוד שלא השגנו את הדבר בעמקי גנזיו, איננו ברשותנו בכל שלימותו. אפשר, למשל, שיודע אדם את "כל התורה" ואף על דבר אחד מן התורה לא נוכל להגיד ש"תלמודו בידו". אפשר, שיבין אדם סוגיא שלימה על כל נושאי כליה, ראשונים ואחרונים, ואת תמצית הנקודה לא ירגיש. אפשר, שיפלפל אדם בסוגיא ידועה גם בחריפות וגם בבקיאות, ולאו דוקא בפלפול של הבל, אלא בדברים של טעם, ובכל זאת הוא סובב הולך מסביב לנקודה ואליה לא הגיע. לקוי'ה אז השלימות בשני מובנים: בחסר וביתר. חסר ה"מעמקים", פנימיותו של דבר, ויתרים כל אותם הסברות והחידושים, שנדבקו לנושא הנידון מן החוץ, ובעצם אינם עניין לכאן. השלימות מחברת ומבדלת כאחת. מחברת את כל חלקי הדבר, ומבדלת את הזמורות הזר, שנתערבו לתוכו.}}<br />
===אודות ההתנגדות לחסידות===<br />
רבי חיים היה נכד של הגאון [[רבי חיים מוולוז'ין]], שהיה היחיד מתלמידי ה[[גר"א]] שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. כאשר שאלו את רבי חיים מבריסק לימים אודות התחברותו עם החסידים למרות המלחמה נגדם על ידי הגר"א ותלמידיו, אמר: בשעת המחלוקת עם החסידים היו שתי מחנות בקרב המתגדים; אלו שחיפשו את האמת ומצאו אותה לבסוף, ולעומתם אלו שחיפשו לחרחר ריב. מנכדיהם של האחרונים, צריכים לשמור מרחק כמפני אש{{הערת שוליים|תורת חיים.}}. <br />
<br />
רבי חיים התנצל לפני רבה של מינסק, על ריבוי התלאות שהיו לאנשי עירו מצד ה[[מתנגדים]], והסביר את המנעותו של ה[[גר"א]] מלקבל את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], בכך שהיה אנוס בגזירת [[מצוות כיבוד אב ואם|כיבוד אם]]. {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}<br />
<br />
<br />
רבי חיים מבריסק נפטר בשנת [[תרע"ח]], ונקבר ליד סב אשתו, הנצי"ב מוולוז'ין.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם". הספר נודע בחשיבותו המיוחדת, ואף הרבי מזכירו ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=284bb8b3-971b-462e-92b2-9da33225bbd9&st=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%97&pgnum=83 לקוטי שיחות חלק ל"ד].}} מספר פעמים ודן בו, בייחוד בחידושו בהלכות תפילה{{הערה|ראה אגרות קודש חלק ח' עמ' של"ב, ולקו"ש חלק כ"ב שיחה הא' לפ' אמור.}}.<br />
<br />
ספרים נוספים יצאו לאחר פטירתו מתוך כתבי ידיו וכתבי תלמידיו, והם:<br />
<br />
*חידושי הגר"ח על הש"ס.<br />
*חידושי הגר"ח על ב"ק (מ' אורייתא).<br />
*חידושי הגר"ח על ב"מ (מ' אורייתא).<br />
<br />
== תלמידיו ==<br />
*הגאון רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] - בעל ה"ברכת שמואל"<br />
*הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]] - בעל ה'שערי יושר'<br />
*הגאון רבי [[אלחנן בונם ווסרמן]] בעל ה'קובץ שיעורים'<br />
*העילוי ממייצ'עט.<br />
*הגאון רבי [[יחזקאל אברמסקי]] <br />
*בנו הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] - ר' ועלול'ה.<br />
*הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] מסלוצק.<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=33 ר' חיים סולובייצ'יק]''', בספר אישים ושיטות"<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=108847שיחה:יוסף רוזין2011-06-22T22:32:42Z<p>חי להחיות: /* הוא חסיד ליובאוויטש? */</p>
<hr />
<div>נראה לי שמצד זכויות יוצרים אתם צריכים לציין שלקחתם מויקיפדיה העברית. בכל מקרה, עשיתי לכם את העבודה...<br />
<br />
חוצמזה, צריך לבדוק אם אדמו"ר הרש"ב היה מעורב במינויו לרב בדווינסק, כי ככל הידוע לי דווינסק "נשלטה" באותה תקופה ע"י הקאפוסטער, והוא לבדו המליכו, אם כי אומרים כי התחרט אח"כ על כך (כנראה כי לא היה מקושר אליו מספיק).--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:07, 19 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
== הקשר לרבי? ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי להוסיף על הקשר שלו ל[[רבי]]. עם כל הכבוד לויקי העברי, כאן זה '[[אינפופדיה חב"ד]]'... צריך להיות מודגש יותר הקשר שלו לחב"ד ולרבי מלך המשיח.<br />
:אכן, ומי שלא תהיה, אתה מוזמן לכתוב על זה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:35, 4 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
== הוא חסיד ליובאוויטש? ==<br />
<br />
לא נראה כל כך. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 11:20, 12 אוגוסט 2007 (EDT)<br />
<br />
הרוגוצ'ובר היה מקושר לרבותינו נשיאנו, על אף שאכן מונה לרב בדווינסק על-ידי חסידי קאפוסט (שהיו רוב המשפחות החסידיות). כפי שזכור לי, אביו היה חסיד קאפסוט, אבל היה בביטול גמור כלפי רבותינו נשיאנו. כמו"כ היה מכבד מאוד את תלמידי ישיבות תומכי תמימים שהיו נקלעים לעיירה שלו בדרכם לרבי --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 22:29, 22 ביוני 2011 (UTC)<br />
<br />
אגב, הוא כיהן כרב הקהילה החסידית, כאשר לצידו כיהן רב הקהילה הליטאית בעל ה"אור שמח" הרב מאיר שמחה הכהן.--[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 22:32, 22 ביוני 2011 (UTC)</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=108846שיחה:יוסף רוזין2011-06-22T22:32:18Z<p>חי להחיות: /* הוא חסיד ליובאוויטש? */</p>
<hr />
<div>נראה לי שמצד זכויות יוצרים אתם צריכים לציין שלקחתם מויקיפדיה העברית. בכל מקרה, עשיתי לכם את העבודה...<br />
<br />
חוצמזה, צריך לבדוק אם אדמו"ר הרש"ב היה מעורב במינויו לרב בדווינסק, כי ככל הידוע לי דווינסק "נשלטה" באותה תקופה ע"י הקאפוסטער, והוא לבדו המליכו, אם כי אומרים כי התחרט אח"כ על כך (כנראה כי לא היה מקושר אליו מספיק).--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:07, 19 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
== הקשר לרבי? ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי להוסיף על הקשר שלו ל[[רבי]]. עם כל הכבוד לויקי העברי, כאן זה '[[אינפופדיה חב"ד]]'... צריך להיות מודגש יותר הקשר שלו לחב"ד ולרבי מלך המשיח.<br />
:אכן, ומי שלא תהיה, אתה מוזמן לכתוב על זה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:35, 4 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
== הוא חסיד ליובאוויטש? ==<br />
<br />
לא נראה כל כך. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 11:20, 12 אוגוסט 2007 (EDT)<br />
<br />
הרוגוצ'ובר היה מקושר לרבותינו נשיאנו, על אף שאכן מונה לרב בדווינסק על-ידי חסידי קאפוסט (שהיו רוב המשפחות החסידיות). כפי שזכור לי, אביו היה חסיד קאפסוט, אבל היה בביטול גמור כלפי רבותינו נשיאנו. כמו"כ היה מכבד מאוד את תלמידי ישיבות תומכי תמימים שהיו נקלעים לעיירה שלו בדרכם לרבי --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 22:29, 22 ביוני 2011 (UTC)<br />
<br />
אגב, הוא כיהן כרב הקהילה החסידית, כאשר לצידו כיהן רב הקהילה הליטאית בעל ה"אור שמח" הרב מאיר שמחה הכהן.</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=108845שיחה:יוסף רוזין2011-06-22T22:30:17Z<p>חי להחיות: /* הוא חסיד ליובאוויטש? */</p>
<hr />
<div>נראה לי שמצד זכויות יוצרים אתם צריכים לציין שלקחתם מויקיפדיה העברית. בכל מקרה, עשיתי לכם את העבודה...<br />
<br />
חוצמזה, צריך לבדוק אם אדמו"ר הרש"ב היה מעורב במינויו לרב בדווינסק, כי ככל הידוע לי דווינסק "נשלטה" באותה תקופה ע"י הקאפוסטער, והוא לבדו המליכו, אם כי אומרים כי התחרט אח"כ על כך (כנראה כי לא היה מקושר אליו מספיק).--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:07, 19 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
== הקשר לרבי? ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי להוסיף על הקשר שלו ל[[רבי]]. עם כל הכבוד לויקי העברי, כאן זה '[[אינפופדיה חב"ד]]'... צריך להיות מודגש יותר הקשר שלו לחב"ד ולרבי מלך המשיח.<br />
:אכן, ומי שלא תהיה, אתה מוזמן לכתוב על זה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:35, 4 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
== הוא חסיד ליובאוויטש? ==<br />
<br />
לא נראה כל כך. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 11:20, 12 אוגוסט 2007 (EDT)<br />
<br />
הרוגוצ'ובר היה מקושר לרבותינו נשיאנו, על אף שאכן מונה לרב בדווינסק על-ידי חסידי קאפוסט (שהיו רוב המשפחות החסידיות). כפי שזכור לי, אביו היה חסיד קאפסוט, אבל היה בביטול גמור כלפי רבותינו נשיאנו. כמו"כ היה מכבד מאוד את תלמידי ישיבות תומכי תמימים שהיו נקלעים לעיירה שלו בדרכם לרבי --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 22:29, 22 ביוני 2011 (UTC)</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=108844שיחה:יוסף רוזין2011-06-22T22:29:36Z<p>חי להחיות: /* הוא חסיד ליובאוויטש? */</p>
<hr />
<div>נראה לי שמצד זכויות יוצרים אתם צריכים לציין שלקחתם מויקיפדיה העברית. בכל מקרה, עשיתי לכם את העבודה...<br />
<br />
חוצמזה, צריך לבדוק אם אדמו"ר הרש"ב היה מעורב במינויו לרב בדווינסק, כי ככל הידוע לי דווינסק "נשלטה" באותה תקופה ע"י הקאפוסטער, והוא לבדו המליכו, אם כי אומרים כי התחרט אח"כ על כך (כנראה כי לא היה מקושר אליו מספיק).--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:07, 19 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
== הקשר לרבי? ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי להוסיף על הקשר שלו ל[[רבי]]. עם כל הכבוד לויקי העברי, כאן זה '[[אינפופדיה חב"ד]]'... צריך להיות מודגש יותר הקשר שלו לחב"ד ולרבי מלך המשיח.<br />
:אכן, ומי שלא תהיה, אתה מוזמן לכתוב על זה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:35, 4 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
== הוא חסיד ליובאוויטש? ==<br />
<br />
לא נראה כל כך. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 11:20, 12 אוגוסט 2007 (EDT)<br />
<br />
הרוגוצ'ובר היה מקושר לרבותינו נשיאנו, על אף שאכן מונה לרב בדווינסק על-ידי חסידי קאפוסט (שהיו רוב המשפחות החסידיות). כפי שזכור לי, אביו היה חסיד קאפסוט, אבל היה בביטול גמור כלפי רבותינו נשיאנו. כמו"כ היה מכבד מאוד את תלמידי ישיבות תומכי תמימים שהיו נקלעים לעיירה שלו --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 22:29, 22 ביוני 2011 (UTC)</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=108843שיחה:יוסף רוזין2011-06-22T22:28:48Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>נראה לי שמצד זכויות יוצרים אתם צריכים לציין שלקחתם מויקיפדיה העברית. בכל מקרה, עשיתי לכם את העבודה...<br />
<br />
חוצמזה, צריך לבדוק אם אדמו"ר הרש"ב היה מעורב במינויו לרב בדווינסק, כי ככל הידוע לי דווינסק "נשלטה" באותה תקופה ע"י הקאפוסטער, והוא לבדו המליכו, אם כי אומרים כי התחרט אח"כ על כך (כנראה כי לא היה מקושר אליו מספיק).--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:07, 19 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
== הקשר לרבי? ==<br />
<br />
נראה לי שכדאי להוסיף על הקשר שלו ל[[רבי]]. עם כל הכבוד לויקי העברי, כאן זה '[[אינפופדיה חב"ד]]'... צריך להיות מודגש יותר הקשר שלו לחב"ד ולרבי מלך המשיח.<br />
:אכן, ומי שלא תהיה, אתה מוזמן לכתוב על זה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:35, 4 יולי 2007 (EDT)<br />
<br />
== הוא חסיד ליובאוויטש? ==<br />
<br />
לא נראה כל כך. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 11:20, 12 אוגוסט 2007 (EDT)<br />
<br />
הרוגוצ'ובר היה מקושר לרבותינו נשיאנו, על אף שאכן מונה לרב בדווינסק על-ידי חסידי קאפוסט. כפי שזכור לי, אביו היה חסיד קאפסוט, אבל היה בביטול גמור כלפי רבותינו נשיאנו. כמו"כ היה מכבד מאוד את תלמידי ישיבות תומכי תמימים שהיו נקלעים לעיירה שלו<br />
----</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=108768יהושע פישל שניאורסון2011-06-22T03:46:28Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:פישל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]]<br />
פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' נולד בד' [[תמוז]] [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן מסטארדוב]] שהיה נינו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
אביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון, היה רבם של העיירות החסידיות רעפקא, הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר רבי שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.<br />
<br />
פישל היה סופר ופרופסור לפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. ניחן בזכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר סיפורי [[חסיד]]ים רבים שלא הגיעו לשמע אוזנים של החסידים והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד.<br />
<br />
היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לשוחח עימו אודות דברים שונים.<br />
<br />
מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי נ"ע ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי.<br />
<br />
יש עדות אחת עכ"פ לכך ש[[אדמו"ר שליט"א]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' [[אברהם פריז]] - "אחד היה אברהם", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער ע"ה) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן שמבין לרוח הבחור החב"די, לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה ... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי".<br />
<br />
חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "[[כוחה של סנגוריה]]", ספרי סיפורי חסידים כמו "[[סיפורי התגלות חסידיים]]", ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, פעמים כתב באהדת החסידים ופעמים בביקורת. הידוע מבין ספריו מהסוג השני הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון. <br />
<br />
בצעירותו השתייך ל[[ציונות]], אך בספריו מהשנים המאחרות יותר ניתן שוב להבחין ברוח האוהדת את דרכו המקורית - דרך [[חב"ד]]. <br />
<br />
נפטר בה' [[סיון]], ערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשי"ח]]. <br />
[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]]<br />
<br />
==התייחסויות הרבי לספריו==<br />
<br />
כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סיפורי התגלות חסידיים (ספר)|סיפורי התגלות חסידיים]]<br />
*[[חיים גראביצר (ספר)|חיים גראביצר]]<br />
*[[כוחה של סנגוריה (ספר)|כוחה של סנגוריה]]<br />
*[[איש מפי איש (ספר)|איש מפי איש]]<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=108767יהושע פישל שניאורסון2011-06-22T03:45:25Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:פישל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]]<br />
פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' נולד בד' [[תמוז]] [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן מסטארדוב]] שהיה נינו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
אביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון, היה רבם של העיירות החסידיות רעפקא, הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר רבי שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.<br />
<br />
פישל היה סופר ופרופסור לפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. ניחן בזכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר סיפורי [[חסיד]]ים רבים שלא הגיעו לשמע אוזנים של החסידים והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד.<br />
<br />
היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לשוחח עימו אודות דברים שונים.<br />
<br />
מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי נ"ע ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי.<br />
<br />
יש עדות אחת עכ"פ לכך ש[[אדמו"ר שליט"א]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' אברהם פריז - "[[אחד היה אברהם]]", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער ע"ה) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן שמבין לרוח הבחור החב"די, לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה ... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי".<br />
<br />
חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "[[כוחה של סנגוריה]]", ספרי סיפורי חסידים כמו "[[סיפורי התגלות חסידיים]]", ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, פעמים כתב באהדת החסידים ופעמים בביקורת. הידוע מבין ספריו מהסוג השני הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון. <br />
<br />
בצעירותו השתייך ל[[ציונות]], אך בספריו מהשנים המאחרות יותר ניתן שוב להבחין ברוח האוהדת את דרכו המקורית - דרך [[חב"ד]]. <br />
<br />
נפטר בה' [[סיון]], ערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשי"ח]]. <br />
[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]]<br />
<br />
==התייחסויות הרבי לספריו==<br />
<br />
כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[סיפורי התגלות חסידיים (ספר)|סיפורי התגלות חסידיים]]<br />
*[[חיים גראביצר (ספר)|חיים גראביצר]]<br />
*[[כוחה של סנגוריה (ספר)|כוחה של סנגוריה]]<br />
*[[איש מפי איש (ספר)|איש מפי איש]]<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=108766שיחה:יהושע פישל שניאורסון2011-06-22T03:36:25Z<p>חי להחיות: /* בירור */</p>
<hr />
<div><br />
== פישל שניאורסון האיש וערכו ==<br />
<br />
אוי, הפעם הגזמתם. ויקיחבדי"ם, א' מכם מסכים שבנו יגדל כמו פישל זה, אם התשובה חיובית, תשאירו את הערך על כנו [[משתמש:פיני|פיני]] 02:19, 31 מאי 2009 (EDT)<br />
<br />
:אז לדעתך לא צריך לעשות עליו ערך? ברור שיש מקום לערוך אותו שיהיה מתאים, אבל אותה שאלה תוכל לשאול על ר' ישראל אריה לייב ועוד רבים אחרים. הלא כן?<br />
<br />
::הוא מ"בית רבי". נקודה. '''ועל "בית רבי" לא שואלים שאלות ובוודאי שלא מתבטאים בכאלו ביטויים!!!''' איפוא גדלת???? [[משתמש:יואל|יואל]]<br />
::: נכנעתי. כל צאצא לבית רבי, זכאי לערך. אז קדימה - האדמו"רים לבית סאטמר, שאול יהלום, אברום בורג וילדיו, כולם צאצאי אדמו"ר הזקן, ועלינו לכתוב עליהם ערכים עם תמונות, ועם רשימת ספריהם [[משתמש:פיני|פיני]] 01:51, 1 יוני 2009 (EDT)<br />
::::האדם הזה היה מקורב ל[[חב"ד]] - שישים אחוז מספריו הם על ב"ד. צרף לזה את היותו מבית רבי ובן לרב חסידי, נכד ונין לאדמו"רי [[קאפוסט]] - וקבל את כל הסיבות למה לתת ערך כזה את הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::::: ובספר גראביצר הוא מסביר כיצד ירד מהדת בגלל חב"ד. ממש כבוד לנו לארח אותו כאן [[משתמש:פיני|פיני]] 05:03, 1 יוני 2009 (EDT)<br />
:::::"משנה אחרונה" היא שקובעת. בספרו "סיפורי התגלות חסידיים" הוא מסביר הפוך - שמי הוריד אותו מחב"ד (לא מהדת! הוא תמיד היה דתי) היה הגבאי הלא חב"די והציוני של סבו - האדמו"ר מרצ'יצ'ה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
:::::: עקשנות מוזרה להכניס את מחלל שם חב"ד לתוך חב"דפדיה [[משתמש:פיני|פיני]] 05:11, 1 יוני 2009 (EDT)<br />
::::::: יש צדק בדברים של פיני, האם לבערי גורארי' גם יתנו ערך רק בגלל שהוא משפחת בית הרב? לאידך, אכן הייתי נותן ערך לאדמו"רים מסטמר וכו' אלה שלא נלחמו ברבי.<br />
::::::::פישל לא נלחם ברבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
:::::::::וכאן זה מחזיר את כולם לשאלה הבסיסית שעדיין נותרה ללא מענה: מהי מטרת החב"דפדיה? כי אם המטרה היא לתת תשובה לכל שאלה אז צריך גם ערך על פישל שניאורסאהן וגם על בערי גוראריה. ואם המטרה היא פשוט לתת גישה קלה לחומר חסידי - אז אולי לא. ואפשר להמשיך כאן רבות אבל הדברים פשוטים וזועקים.<br />
<br />
אגב, כמדומני (ותקנו אותי אם אני טועה) שהוא היה גם "ידיד" של הרבי הריי"צ שהיה מדבר איתו בענינים אישיים.<br />
:צודק במאה אחוז. עוד סיבה לתת לו ערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::חלק א' בספר חיים גראביצר, נקרא הנופל [[משתמש:פיני|פיני]] 09:25, 2 יוני 2009 (EDT)<br />
:::באמת דיון מעניין! על [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] בוודאי שאין אפילו הווה אמינא לשאלה. <br />
על בערי ועל פישל שניאורסון, בהחלט יש מקום לשאלה. בערי מצד אחד נלחם ברבי, וזאת אמורה להיות סיבה מספקת במאת האחוזים לא להכניס עליו ערך. לעומת זאת, אולי דווקא כאן המקום לכתוב עליו. מי שיחפש עליו חומר יגיע למקומות אחרים עם מידע שיכול להיות מוטעה. על פישל שניאורסון לא הייתי ממהר לכתוב ערך. גם אם יש מקום, זה בוודאי לא בוער. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:31, 2 יוני 2009 (EDT)<br />
::::אם זה אנציקלופדיה חב"דית צריך ערך גם על פישל וגם על בערי. אין שום טעם בעידן האינטרנט שלא לכתוב. זה לא משרת את המטרה של אף אחד, להיפך. צריך לכתוב אבל בצורה נכונה.<br />
<br />
::::: לידיעת המתדיינים: הרב שלום בער וולפא באחד מספריו, מכנה את פישל "הרב פישל שניאורסון ז"ל" וכן מביא סיפור מאחד מספריו. ואולי זו אינה הוכחה, כי בספריו מביא הרב ו. גם את תולדות חייו של הרב עובדיה יוסף והרב מזוז שלא תמיד היו בשלום עם חב"ד והרבי [[משתמש:פיני|פיני]] 03:21, 4 יוני 2009 (EDT)<br />
::::::דבר נוסף: אמנם היה לו קפידא קשה מ[[הרבי]] על העניין הידוע, אך האם בגלל זה נמחק את הערכים על [[שמואל זלמנוב]] וכו'? האם נתעלפ מפעלם הגדול? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
:::::::נוסף לכך - למרות הקפידא, הרי [[הרבי]] כתב לו מכתב ידוע בשנת [[תשט"ו]] בו הוא מתייחס לספריו וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
:::::::: לפניכם מתוך הספר במהדורתו הראשונה - ברלין 1922. בחלק הראשון של הספר עוסק הוא בחסידויות אחרות, ואילו בחלק השני הוא מבזה את חב"ד. שני חלקי הספר נקראים חיים גראוויצער.<br />
<br />
להלן השער:<br />
<br />
פישל שניאורסאן<br />
חיים גראוויצער<br />
(די גשעכיטע פון דער געפאלענעם)<br />
פון דער חבדישער וועלט<br />
<br />
המשך הספר ידוע - במאה ושנים עשר עמודים, שופך המחבר אש וגופרית תוך ביזוי כל הקדוש לחב"ד ולרבותנו נשיאינו, כאשר הוא מטיל את אשמת ירידתו מדרך היהדות, בחסידי חב"ד המתוועדים ושותים לחיים, ומצד שני, מדגישים את ההערצה לאדמו"ר.<br />
<br />
אין מילים בפי. אבל אין מה להתווכח, כי כאן כבר הוחלט כי ערך זה הוא נשגב [[משתמש:128.139.226.37|128.139.226.37]] 04:43, 9 יוני 2009 (EDT)<br />
:ומהי ה"משנה אחרונה"? סיפורי התגלות חסידיים וכוחה של סנגוריה - כמה אהבה והערצה יש בהם לחב"ד...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
<br />
::אפיקורס וקטיגור שכותב גם סניגוריה. מתוק כמו חלב חמוץ [[משתמש:128.139.226.37|128.139.226.37]] 05:08, 9 יוני 2009 (EDT)<br />
:::צאצא בית רבי וסניגור שכתב גם קטגוריה, חמוץ כמו סוכריית לימון. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
:::: הוא חזר בו, ביקש סליחה, או כתב ספרים משפילים וספרי תשבחות כי כך עלה ברצונו? [[משתמש:פיני|פיני]] 02:07, 10 יוני 2009 (EDT)<br />
:::::הוא לא בדיוק היה החסיד הקלאסי. על מה שהוא לא ראה בעין יפה - כתב ביקורת ועל מה שראה בעין יפה - כתב שבח. אבל השבח גדול לא"ע על הביקורת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]<br />
::::::לא יודע מה אתם רוצים. אם זה אנציקלופדיה צריך לעשות ערך על כולם כולל עליו וגם על בערי. לא מתאים לכם - אל תעשו אנציקלופדיה. מה שכן, ניתן לערוך את הערך בצורה שיהיה ברור מה הוא היה. לעצם הספר, לא יודע למה אתם רואים את זה בצורה כזאת, אני קראתי את הספר כמה פעמים והיה לי הרבה מה ללמוד מזה איך להסתכל על עולם הפוילישר והמתנגדים. למיטב הבנתי סיום הספר (כשהוא חוזר לליובאוויטש ולא מסתדר) אמור להראות שלמרות שלא מצא את עצמו בחב"ד - אם היה חוזר לדרך מסויימת בדת זה היה בודאי ליובאוויטש.<br />
::::::::חשוב להבחין בין דמויות שונות שלא היו בהנהגתם חסידים מן השורה. לא להכניס את כולם לאותה קטגוריה. סוגיה זו ראויה לדיון רחב. ככלל - כמו בהרבה דיונים, לדעתי, חשוב לנסות לחשוב מה היה מגיב הרבי לנוכח הערך והטקסט. למשל אמירה כמו: אנו מבצעים ערכים כמו ערכים שבויקיפדיה. אינה טענה, לדעתי<br />
ועתה לגופם של דברים:יש לבחון שלושה נקודות,לפחות.א.האם האדם לחם באדמורי"ם - בחסידות חב"ד.ב. השמר תורה ומצוותי.ג.ההיה יחס מהאדמורי"ם, בנקודות האמורות,ביחס לאותו אדם.<br />
ראוי לציין שבדעת הרבי יש לעיין, בנקודה הא'. ואציין נקודות למחשבה. הרח"א ביחואובסקי, למרות כל מיני דברים בעבר,דברים לגמרי לא פשוטים, הדפיס הרבי ספרו, הלא דבר הוא זה. בדעת קודשו "אילו וכו'" היה להדפיס חסידות גם מקאפוסט, ושאר בני הצ"צ, ועוד.<br />
ועתה בנוגע לר' פישל. הנה שמר תומ"צ באופן מלא. נקודת הבעיה היתה-מפי שמועה, שטען שדעת הרבי הקודם בעד הציונות. שמעבר לכך שאין זאת האמת, היינו, שלא זו דעתו של הרבי הקודם. הנה היה זה בניגוד לרצון הרבי, התעסקותו בהנ"ל. אבל אחרי זמן לא רב, פסק הדבר. והנה אנו מוצאים, אחרי הנ"ל, בתשט"ז, מכתב של הרבי איליו עם תוארים וכו'. "וישלחו לו תניא מכאן כו'". [[משתמש:מורכבות|מורכבות]]<br />
:מורכבות כותב דברים "עמוקים ומורכבים", שאפשר בהחלט להפוך בהם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
<br />
<br />
== בנוגע לפ"ש ==<br />
<br />
עיין [[התמים]] (של בי"מ) חוברת ג' עמ' 22 - "איך אעזוב התוועדות?", בתוך "חסידים מספרים - התוועדויות חסידיות" - הרב [[שלום בער רייכמן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]<br />
<br />
הסיפור הוא, שאדמו"ר הריי"צ ביקשו בבקשות חוזרות ונשנות להגיע להתוועדות, וכאשר ביקש לאחר כמה זמן לעזוב את ההתוועדות, ביקשו להישאר. ע"כ. ולכן? פרס ולובה אליאב גם היו אצל הרבי, ואם יוציאו ספרים שמקנטרים איש לא אמור לכתוב אודות ספרים אלו. פיני 17:47, 16 יולי 2009 (IDT)<br />
:לא רציתי להביא הוכחה, רק להעיר סתם על הקשר לחב"ד-ליובאוויטש. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
::כמדומני שהדיון כעת הוא לא על נושא חב"דפדי מצומצם, וכלדהלן: על הערך נראה שמוסכם על כולנו שצריך להיות. מובן ופשוט של גראביצר לא תהיה התייחסוץת, לעומת ספריו האוהדים (שכתב בזקנותו) - אלא שהדיון הוא כללי יותר - על האיש וקשריו לליובאוויטש - לטוב ולרע.<br />
:::פיני, אני ממליץ לך לשאול כל-מיני יהודים כמו ר' לייבל זלמנוב או ר' טוביה בלוי. מצפה לך הפתעה בקשר ליחס של פ' לליובאוויטש. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
:::ואני גם ממליץ לעבור על התוארים הרבים שכותבים לו אדמו"ר הריי"צ והרבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
::::ולעומת זאת - אני לא אומר שלא היו לו גם חסרונות ותקרים. עיין לדוגמא שמועות וסיפורים ח"א עמ' 145. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
:::::[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23108 באמצע המאמר יש עוד משהו שלא לשבחו של פישל], כי ספציפית לסיפור הזה שמעתי כמה גרסאות-שמות-עדויות-פקפוקים וכו'. ואם יחקור ר"י מונדשיין הוא ימצא בסיפור זה כר נרחב. ובכל זאת...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
::::::פ"ש לא פסול אצל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3715&search=%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%9c+%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%90%d7%94%d7%9f רשד"ב לוין] ואצל [http://chm-tanya.blogspot.com/2008/05/blog-post_11.html היכל הבעש"ט]. וגם ב"בית חיינו" פורסמו כמה מסיפוריו כסדרה תחת הכותרת "איש מפי איש" (נדפס בכרך ג'). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
:::::::"[[מגדל עז]]" עמ' קצ"ט. ראה גם "[[עבד מלך]]" פרק ט"ז בתחילתו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
<br />
== תוארים ==<br />
<br />
[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5282&search=%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%9c '''כבוד ידידי ש"ב החכם הנודע לשם תהלה ותפארת, בעל מדות תרומיות גזע תרשישים, וו"ח אי"א מוה"ר'''] פישל שי', המכונה פרופסור שניאורסון. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
:[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/2/3&search=%d7%aa%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9d::"....איני מפזר תוארים. כשאני כותב "ידיד נפשי" או "ידידי עוז" הרי שהמציאות היא כך. (ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:) הגם שמצד המקבל יתכן שלעת-עתה עדיין אין הדבר כן, אבל סופו להיות כן..."]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
::ראה גם "ספר השיחות תש"ד" ע' 115. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]<br />
<br />
::::: בקישור הבא: http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3715&search=%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%9c פישל שניאורסאהן ללא תארים כלל. פיני 14:52, 15 אוקטובר 2009 (IST)<br />
::::::ידידי, על מכתב זה לא מופיע שמו של שניאורסון.<br />
:::::::אגב, ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1787 זה]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
:::::::: בשוה"ג מופיע שמו ללא תארים, וזאת בספר חב"די רישמי פיני 08:36, 16 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:::::::::ככל הידוע לי ברע'ל לוין עדיין לא האדמו"ר מלובביץ' ומורה הדרך של התנועה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
<br />
== סיפורי התגלות חסידיים ==<br />
<br />
הנני מחזיק בידי כעת ספר בשם "סיפורי התגלות חסידיים". המחבר: "ר' יהושע פישל שניאורסון ז"ל". ההוצאה: "מכון כפליים". זמן הוצאה: "אלול תשס"ט". נספחים: "מכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בנוגע לספר".<br />
<br />
מה דעתכם? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br />
<br />
חיש הפצת המעיינות, הדפיסו את הספר פיני 21:41, 15 ספטמבר 2009 (IDT)<br />
:וזאת מניין לכב'? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br />
:: למה המו"לים מסתתרים? ממה הם חוששים? למה בתולדות חייו הם מסתירים את נפילתו והתיעוד בספרו 'הנופל'? והאם מישהו מכל הכותבים החזיק פעם בידו את הספר 'גראוויצער'/הנופל? פיני 08:40, 16 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:::לדעתי האישית הם חוששים בדיוק מהחברה החב"דית שתאכל אותם מיד. '''נכון שהוא נפל, וזה ללא סוד, אז מה?'''<br />
::::יובהר: איני ממו"לי הספר, וכל הנאמר כאן הוא על דעתי האישית. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
:ספרו "הנופל" אינו תיעוד של נפילת המחבר, כפי שאתה מציג. כנראה שרק החזקת את ספר ותו לא. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 16 אוקטובר 2009 (IST)<br />
::בספר לא נכתב שחיים גראוויצער הוא פישל שניאורסאהן, אבל הדבר ידוע ומפורסם, שהסיפור מבוסס על מה שהוא חווה פיני 08:25, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:::'''ידוע ומפורסם'''? לי למשל, לא. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
:::הוברר לי מי המו"ל, אבל אכבד את רצונם להסתתר. מדובר באברך חסידי מאוד, ממשפחה חסידית גזעית, ובני משפחתו לוחמים בחירוף נפש, בכדי למנוע ירידה של אחינו בנ"י מהדרך, אולם כאן שינה המו"ל מדרך משפחתו, והוא תומך ללא סייג במי שהתגאה בכך שירד מהדרך. ובכדי לחדד את דבריי, אבקש ממי שיודע, היכן מה ומתי כתב פישל שהוא חזר בו/מבקש סליחה על הספר חיים גראוויצער פיני 08:28, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
::::את ביטאון "העבר" קראת?<br />
:::::אגב, מניין המקור שלך שפישל שניאורסון לחם ברבי? תוכל לספר לנו? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
פיני: עובדות אמינות ובדוקות, מקומן פה. השערות, גם באם הן ידועות ומפורסמות לכל, עדיין שמועות הנה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:57, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
<br />
:::::::: בכל מקרה, גראוויצער נכתב על ידי פישל, ובספר זה הוא מבזה את חב"ד. עד עתה לא ידוע לי בכל אופן, שהוא חזר בו מהדברים. אלא מאי, כאשר היה נח לו כתב גם סיפורי חסידים ברוח בה היה שרוי. פיני 17:00, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:::::::::בסדר גמור. אף אחד לא אמר שהוא מושלם. בנוגע לפועל שני דברים: א) בכל מקרה ערך צריך שיהיה. ב) אסור להציג אותו כ"רק רע". וויכוח על האיש פיני, תוכל להמשיך באתר "שטורעם נט.", בכתבה הסוערת..'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
:::::::::: אדרבה, תכתוב מה היה רע בו וגם מה היה טוב. אבל אי אפשר לכתוב רק טוב, ואלו שאינם יודעים, יקראו סיפורים חסידיים שכתבם מבזה חב"ד פיני 17:10, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:::::::::::אני מעדיף שלא לענות עלך כך. מבחינתי '''חתמנו''' את הנושא. ואגב, אני מתקן עכשיו את הערך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
:אין טעם לצטט כאן את המכתב, זה לא פורום דיונים ובאם אתה דווקא רוצה, חלקו נמצא באג"ק חי"א ע' שכט או כדומה. העתק אותו ל[[אולם דיונים]] ופתח שם דיון. כאן זה גם לא מדור הקניות [[חב"דשופ]]. הגולשים צריכים לדעת את העובדות הקשורות לאדם מ[[בית רבי]] ושזכה שהרבי התייחס אליו ולחיבוריו, יחס פרטני ומיוחד. כמו כל ערך בחב"דפדיה, בנוי לפי סדר כרנולוגי כשלכל לראש מופיע הסבר קצת ותמציתי על נושא הערך. סגנון ורוח הדברים הינה חב"דית ובזה ייחודיותינו. אין אנו מתעלמים משום דבר ואין אנו דוחים או דוחקים - פרט כלשהו. העניין ברור ופשוט וחבל שצריך לחזור עליו שוב ושוב. ערכתי את הערך כפי שלדעתי הוא אמור להיראות. הערות והערות נא לכתוב כאן. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:42, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
<br />
:::::::::::: חיים נהר, אשריך שניסחת והגדרת נכון את האיש פיני 08:48, 19 אוקטובר 2009 (IST)<br />
<br />
==מכתב הרבי על סיפורי התגלות חסידיים==<br />
לחסיד וחיים נהר, אתם מעריצים כ"כ את הספר, אז בודאי מחזיקים בו. בואו בבקשה הקלידו נא לכאן, את המכתב של הרבי על הספר. המכתב מודפס כאמור בסוף הספר במהדורה החדשה. הקלידו ואז נוכל לראות את דברי הרבי פיני 17:02, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:איני סבור שכאן זה המקום. נסחפנו יותר מדי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
:: אהה. נסוגת אחרונית. אתה חושש מלצטט את מכתב הרבי? הכיצד? עד עתה הספר היה קודש קדשים, תביא את המכתב ונראה מה יקרה כאן לכל התמימים שנסחפים אחרי המושפעים של פישל פיני 17:08, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:::לא חושש. אתה רוצה, צטט את המכתב במקומות אחרים ודון בו שם, ומוכן אגב לענות לך. כאן זה לא המקום (מודה ומתוודה שגם אני נסחפתי, אבל לדעתי זהו, זה כבר יותר ממוגזם). '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
::: למרות בקשתך, חושבני כי הגולשים כאן חייבים לדעת את תוכן המכתב של הרבי, עוד לפני שהם יודעים את כל ספרי הפסיכולוגיה שהוציא פישל. אולם, לבינתיים נמנע אני מלרכוש את הספר פיני 17:11, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
<br />
== מקור התמונות ==<br />
מי שהעלה את התמונות, בבקשה שיציין מהיכן הן הועלו, והאם יש אישור לפרסמן. שלא נפר זכויות יוצרים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:14, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br />
:אחת צולמה על-ידי מתוך אחד מספרי המחבר והשניה הועלתה ע"י "שרגא" מתוך חב"ד אינפו. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
<br />
== רוח אוהדת ==<br />
<br />
בערך נכתב "בספריו מהשנים המאחרות יותר ניתן היה להבחין ברוח אוהדת". אוהדת את מה? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:45, 20 בדצמבר 2009 (UTC)<br />
:את [[חב"ד]] ואת הרביים. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br />
<br />
== בירור ==<br />
<br />
בערך של פישל שניאורסון, כתוב שהרבי הריי"צ שלח חסיד לטיפול אצל פרופ' ש"ס. אך לפי מיטב ידיעתי הסיפור היה עם הרבי מה"מ והחסיד איתו הרבי התכתב זה ר' אברהם פריז. לא רציתי לשנות, אך למישהו ידוע הפרטים שבזה? --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 03:38, 19 ביוני 2011 (UTC)<br />
:אכן כדבריך. מכתבו של הרבי שליט"א נדפס בספר [[אחד היה אברהם]] בחלק המכתבים, ובו כותב הרבי כי פישל מבין לרוח הבחור החב"די ולכן כותב הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער ע"ה) לפישל. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::האם לשון המכתב המובא כאן בשם אדמו"ר הריי"צ, זהו המכתב הנדפס בספר הנ"ל? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בסיוון ה'תשע"א, למניינם 18:14, 19 ביוני 2011 (UTC)<br />
מסתבר שכן. אלא א"כ היה מקרה ממש דומה עם הפרטים הנ"ל אצל הרבי הריי"צ. על-כן אשנה את זה. --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 03:36, 22 ביוני 2011 (UTC)</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=108765גיליון אורות במדינה2011-06-22T03:33:47Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>'''אורות במדינה''' הינו גיליון דו-חודשי היוצא לאור על ידי לשכת עזרת אחים ליהדות מולודבה, ובו סיקור מפעילות מוסדות התורה והחסד במדינת מולדובה וגלילותי'ה, בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב הראשי למולדובה.<br />
<br />
בגיליון, טפח זעיר מן השליחות לקבלת פני משיח במדינה, נשלח לידידי [[חב"ד]] מולדובה על מנת שיעמדו מקרוב על הפעילות הברוכה.<br />
<br />
הגליון יוצא כהמשך לגיליון שיצא לאור בזמנו על ידי לשכת עזרת אחים בהנהלת הרב [[משה סלונים]], גיליון באנגלית הנקרא בשם: ליובאוויטש בחבר העמים - חדשות עזרת אחים, שם דווח בזמנו על פעילותו הענפה של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו לצד יתר השלוחים במרחבי חבר העמים (ברית המועצות לשעבר).</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108760אשר לעמיל כהן2011-06-22T00:44:18Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אלה.jpg|left|thumb|250px|הרב אשר לעמל הכהן]]<br />
הרב '''אשר לעמיל כהן''' הינו רב קהילת חב"ד בעיר [[ביתר עילית]]. <br />
בנו של הרב [[אברהם צבי כהן]], ראש הכולל בכפר חב"ד וראש ישיבת תולדות אהרן ירושלים.<br />
<br />
בעבר שימש כראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;ילדיו<br />
*יוסף יצחק, ברוקלין ניו יורק<br />
*ישעיהו אבא, אלמא אטא קזחסטאן<br />
*אלחנן, אלמא אטא קזחסטאן<br />
*משה דוד, ביתר עילית<br />
*מנחם מענדל, ביתר עילית<br />
*לוי, עמנואל<br />
*מרדכי, בני ברק<br />
*שניאור זלמן, כפר חב"ד<br />
<br />
;חתניו<br />
*יוסף יצחק בקרמן, באר יעקב<br />
*יוסף יצחק קירש, צור הדסה<br />
*אברהם פריז, באר יעקב<br />
*רפאל שחר, ביתר עילית<br />
*דניאל בלשניקוב, ביתר עילית<br />
*טורנהיים, קזחסטאן<br />
*שמריהו בוטמן, ביתר עילית<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כהן אשר לעמיל]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%9F&diff=108625שיחת חב"דפדיה:פארבריינגען2011-06-19T03:38:42Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>חושבני שעדיף שההתוועודויות יהיו מחולקות, כדי שיהי' נקל למצוא התוועדויות ישנות. אשמח לשאול את דעת מתוועדים, ובאם לא יהיו התנגדויות - אשחזר. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:בשביל למצוא התוועדויות, אפשר לבדוק ב"תוכן העניינים". זה הרבה יותר קל מאשר לעבור על פני דפים רבים. כך גם נהוג במיזם דומים.--[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:44, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
::אכן צדקת ממני. וראה [[שיחה:שי"ת]]. אני מתחיל (שם) לנטות לדעתך אך אחכה לדעות נוספות. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::ממ"נ. אם אתה מחכה לדעתי, היא כבר כתובה שם. ואם אתה מחכה לדיעות של מתמשים אחרים, עדיף שתקנה כרטיס הגרלה בלוטו. הסיכויים שם סבירים יותר מאשר כאן. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:12, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::שלום, למה אתה אומר כך? רק בשבוע האחרון נרשמו כעשר משתמשים חדשים. ובכלל חסיד יספר לך שהיו כאן תקופות שהוא היה כאן לבד עם חב"דניק וכעת, ת"ל, יש כאן למעלה מעשרה תורמים (על בסיס שבועי) באופן קבוע, הוסף על כך את הפירסום השבוע בבית משיח. ללא ספק שיצטרפו תורמים חשובים נוספים על אלה הקיימים מכבר. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:20, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::ח"ו לא דיברתי על מספר התורמים, אלא על מספר התורמים שמגיבים על דיונים שלא נערכים ב[[אולם הדיונים]], כפשוט. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:22, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::הנחת דעתי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:25, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
אישית הייתי מעדיף שלהגיגים יהי' מדור הערות נפרד,כי ישנם כאלה (ואני בתוכם) שעוברים על ההערות בנפרד, ומפני עוד-כמה סיבות, אך אבטל דעתי. למה אני כותב זאת - סתם, שתדעו. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:הרעיון בהתוועדות הוא (תקן אותי היוזם..) שכל אחד מוסיף את מה שעל ליבו וכולם מגיבים ומתוועדים על זה. לדעתי, דווקא הגיוון של סגנונות הכתיבה, מבטא ונותן דגש למיוחדותו של כל משתמש והיכולת להתדבר עם מגוון כשרונות ולהחכים זה את זה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:03, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::נכון. אך בענ"ד לא הבנתי הקשר? ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::האם לא ביקשת שיהיו דפים נפרדים להערות והגיגים? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:07, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::לא! כלל וכלל לא! כזה לא עלה בדעתי! ה"ז היפך מטרת המיזם, כפשוט! כוונתי הייתה להערות שוליים נפרדות לפיסקאת הגיגי פ"ש, וע"ז חל מ"ש לעיל. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
בערך של פישל שניאורסון, כתוב שהרבי הריי"צ שלח חסיד לטיפול אצל פרופ' ש"ס. אך לפי מיטב ידיעתי הסיפור היה עם הרבי מה"מ והחסיד איתו הרבי התכתב זה ר' אברהם פריז. לא רציתי לשנות, אך למישהו ידוע הפרטים שבזה? --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 03:38, 19 ביוני 2011 (UTC)</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%9F&diff=108624שיחת חב"דפדיה:פארבריינגען2011-06-19T03:38:23Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>חושבני שעדיף שההתוועודויות יהיו מחולקות, כדי שיהי' נקל למצוא התוועדויות ישנות. אשמח לשאול את דעת מתוועדים, ובאם לא יהיו התנגדויות - אשחזר. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:בשביל למצוא התוועדויות, אפשר לבדוק ב"תוכן העניינים". זה הרבה יותר קל מאשר לעבור על פני דפים רבים. כך גם נהוג במיזם דומים.--[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 14:44, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
::אכן צדקת ממני. וראה [[שיחה:שי"ת]]. אני מתחיל (שם) לנטות לדעתך אך אחכה לדעות נוספות. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::ממ"נ. אם אתה מחכה לדעתי, היא כבר כתובה שם. ואם אתה מחכה לדיעות של מתמשים אחרים, עדיף שתקנה כרטיס הגרלה בלוטו. הסיכויים שם סבירים יותר מאשר כאן. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:12, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::שלום, למה אתה אומר כך? רק בשבוע האחרון נרשמו כעשר משתמשים חדשים. ובכלל חסיד יספר לך שהיו כאן תקופות שהוא היה כאן לבד עם חב"דניק וכעת, ת"ל, יש כאן למעלה מעשרה תורמים (על בסיס שבועי) באופן קבוע, הוסף על כך את הפירסום השבוע בבית משיח. ללא ספק שיצטרפו תורמים חשובים נוספים על אלה הקיימים מכבר. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:20, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::ח"ו לא דיברתי על מספר התורמים, אלא על מספר התורמים שמגיבים על דיונים שלא נערכים ב[[אולם הדיונים]], כפשוט. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:22, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::הנחת דעתי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:25, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
אישית הייתי מעדיף שלהגיגים יהי' מדור הערות נפרד,כי ישנם כאלה (ואני בתוכם) שעוברים על ההערות בנפרד, ומפני עוד-כמה סיבות, אך אבטל דעתי. למה אני כותב זאת - סתם, שתדעו. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:הרעיון בהתוועדות הוא (תקן אותי היוזם..) שכל אחד מוסיף את מה שעל ליבו וכולם מגיבים ומתוועדים על זה. לדעתי, דווקא הגיוון של סגנונות הכתיבה, מבטא ונותן דגש למיוחדותו של כל משתמש והיכולת להתדבר עם מגוון כשרונות ולהחכים זה את זה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:03, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::נכון. אך בענ"ד לא הבנתי הקשר? ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::האם לא ביקשת שיהיו דפים נפרדים להערות והגיגים? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 19:07, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::לא! כלל וכלל לא! כזה לא עלה בדעתי! ה"ז היפך מטרת המיזם, כפשוט! כוונתי הייתה להערות שוליים נפרדות לפיסקאת הגיגי פ"ש, וע"ז חל מ"ש לעיל. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
בערך של פישל שניאורסון, כתוב שהרבי הריי"צ שלח חסיד לטיפול אצל פרופ' ש"ס. אך לפי מיטב ידיעתי הסיפור היה עם הרבי מה"מ והחסיד איתו הרבי התכתב זה ר' אברהם פריז. לא רציתי לשנות, אך למישהו ידוע הפרטים שבזה?</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=108623משתמש:חי להחיות2011-06-19T03:35:19Z<p>חי להחיות: דף חדש: תפקידו של חסיד הוא לחיות בכדי להחיות יהודי אחר</p>
<hr />
<div>תפקידו של חסיד הוא לחיות בכדי להחיות יהודי אחר</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%9F&diff=108622חב"דפדיה:פארבריינגען2011-06-19T03:34:15Z<p>חי להחיות: /* רעיון */</p>
<hr />
<div>{{אידישעפדיה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען/ארכיון 1|תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת]]<br />
}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו בתחתית העמוד. --><br />
<br />
__TOC__<br />
<br />
<br />
== רעיון ==<br />
<br />
לכל אחד מאיתנו יוצא ב"ה, לפתוח בכל שבוע לפחות שיחה אחת של הרבי על פרשת הרבי.<br />
כמעט בכל שיחה כזו ניתן למצוא מבט של הרבי על נושא בפרשת השבוע. לדוגמא השבוע הרבי לוקח את קרח ומסביר בדיוק איך האותיות ק ר ח מסמלות את השאלות והטענות של קורח, מה הייתה בדיוק הבעיה שלו ומה ההוראה בעבודת ה' שניתן ללמוד מקורח. (לקו"ש ח"ח שיחה ראשונה לפרשת קרח).<br />
<br />
אולי כדאי בכל שבוע להעלות ערך שיכלול מבט חסידי על עניין בפרשת השבוע מתוך ביאורי תורת החסידות, הרבי וביאורי חסידים (בחסידשע פארבריינען...).<br />
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:27, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
:מצטרף. מעניין לראות את ה[[שיחה]] המדוברת. אבל לענ"ד יש קודם כל להתמקד בחלקים א'-ד' מ[[לקוטי שיחות]], שהם היסוד והעיקר לכל תורתו של משיח. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::למה ומנין שהם היסוד? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:40, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::בפי [[חסיד]]ים מקובל, וי"א שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך, שבארבעת החלקים הראשוים של לקו"ש נמצאים יסודות תורותו של [[משיח]]; יסודות השקפה [[יהודי]]ת; יסודות ההשקפה ה[[חסיד]]ית; ויסודות המופיע בלקו"ש כולו. ר' [[יואל כהן]] שי' קורא לחלקים אלו 'שולחן ערוך של הרבי'; היו וישנם [[חסיד]]ים שלא היו מתחילים ל[[תפילה|התפלל]] [[קבלת שבת]] עד שלא סיימו את כל השיחות לאותה [[פרשת שבוע]] מהחלקים הנ"ל, וכן נוהגים עד היום ריבוי גדול מ[[חסידי]] [[חב"ד]], וכותב השורות בתוכם. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::להקדים לדברי חסיד, שעצם זה שהם הכרכים הראשונים, הרי"ז כיון שהם יסודיים, שקודם מניחים היסודות ואח"כ הבניין, כידוע בכל עניין (ועיין לקו"ש ח"ה שיחה א' לפרשת בראשית על הרש"י הראשון). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:20, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
כדאי להעיר ולהאיר שוודאי שיש עניין חשוב בכרכים הראשונים המכונים ה'שולחן ערוך של הרבי', אך אין לשכוח גם ללמוד מידי שבוע את שיחות ה"דבר מלכות" של נ"א נ"ב, שם הרבי מנחיל לנו את כל היסודות כולל "המעשה הוא העיקר". וכפי ששמעתי בשם הרב גנץ ממוריסטאון; אין אף אחד בעולם שחזר ואמר את צמד המילים "מעשה בפועל" כמו הרבי שלנו. נקודה למחשבה --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 03:34, 19 ביוני 2011 (UTC)<br />
<br />
==אברהם פריז==<br />
מי שמעריך את ר' אברהם פריז יהנה מהסיפור:<br />
<br />
באחת הסעודות ב"בית-יוסף" בקומה השניה של [[770]], הרבי כידוע ישב משמאל לכסאו של כ"ק מוהריי"ץ, בצידו המערבי של חדר האוכל, אנ"ש המסובים ישבו לאורך השולחן, ור"א פאריז ע"ה ישב - כהרגלו - מצטנף בקצה, למרגלות השולחן. בקצהו המזרחי של השולחן, בסמוך למטבח שם.<br />
<br />
הקהל ישב, הרבי יושב על מקומו, והנה יצאה גב' מ. (רעייתו של "הנכד") מן המטבח וראתה את ר"א. בהכירה את ר"א מהשנים הארוכות שהוא שהה בבית רבי - קראה לעברו "או ר' אברהם, הגעת? ברוך הבא" (או נוסח דומה), ואחר המשיכה ואמרה -<br />
<br />
"אמאל האסטו געזאגט, אז דער איז משיח - בהצביעה על מקום מושבו של כ"ק מוהריי"ץ,<br />
<br />
"היינט - זאגסטו אז דער איז משיח - בהצביעה לעבר הרבי, <br />
"וואס ווסעטו זאגן שפעטער?..."<br />
<br />
כזכור - החדר מלא בחסידים, והרבי יושב על מקומו...<br />
<br />
הקהל כבש פניו בתוך הצלחות, היה רגע מתוח מאוד -<br />
ואז בהרף עין, קם לעברה ר' אברהם בעוז וצעק למולה - תוך שהוא מניף בידו "שיקצע - ארויס"!!!<br />
<br />
נראה לי כי סיפור כזה יכולים לספר אך ורק אל ר' אברהם... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 16:39, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
:סיפור איום. מה מקורו? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:08, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
::הגיע לידי דו-שיח מ'אנשי שעדרין' --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 17:50, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::מתאים לאופיו של ר' אברהם, ולאופי' של מינא גורארי'.<br />
:::אגב, ר' [[מרדכי מנטליק]] לא הי' עולה לסעודות שם, כי לא רצה להגיע למקום בו [[הרבי]] לא יושב ברא שהשולחן.<br />
:::[[בן ציון שם טוב|בענצ'ע שמטוב]] - עוד מעט יארצייט - אף הוא לא הי' עולה, כי לא רצה לראות את הרבי ב[[גלות]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
אני לא משתמש רשום, ועל כן איני מעיז למחוק. אבל אם מטרת האתר המכונה חב"דפדיה הינה הפצת המעיינות ונח"ר לרבי מלך המשיח, הרי שהשורות האחרונות צריכות להימחק.<br />
אני מאד בעד סיפורים כאלה, אבל זה חייב להיות בפורום סגור, שזכות כניסה אליו תינתן רק אחרי בירור מסויים שהמבקש נמצא בתנועה כבר כמה שנים טובות. אם תעשו דבר כזה, אני הראשון להצטרף.<br />
:גם משתמש רשום אינו רשאי למחוק. המקום פה הוא די 'פנימי' ובפרט שהסיפור הוא באידיש. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], א' בשבט ה'תשע"א 00:53, 6 בינואר 2011 (UTC)<br />
חיים, מה לעשות וחלק מאלה שאני קורא להם 'חוצה' מבינים אידיש? {{שכח|אנונימי}}<br />
:אותם 'חוצה' שמבינים אידיש, דומה שיש להם גם כניסה לפורום הסגורים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ט' בשבט ה'תשע"א 18:26, 14 בינואר 2011 (UTC)<br />
<br />
== הגיגים לפרשיות השבוע (חסיד) ==<br />
<br />
בבואינו מ[[פרשת שלח]], ואנו נמצאים ב[[פרשת קרח]], הנני מעלה כמה מהגיגי בלי אחריות כלל וכלל!<br />
<br />
;שלב א' - המרגלים<br />
<br />
המרגלים, נשיאי העדה, ראשי בני ישראל המה{{הערת שוליים|ישנה שמועה שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[נחשון בן עמינדב]] הי' מהם, והי' בזה דיון ואכ"מ (ראה במוסף 'העבודה היחידה' ל[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ב]] (כמדומני) ועוד. פעם שמעתי משהו מהררי"י ווילשאנסקי שי', ואיני זוכר בברור.).}}, ובכ"ז נפלו בטעות כה חמורה, עיכבו אותנו ב[[מדבר]] ארבעים שנה, והקב"ה קט בנו במאד. כך של[[ארץ הקודש]] הגיעו רק ב' או ד' איש{{הערת שוליים|ממש 'ראש חתול'! איני זוכר דבר הכי פשוט!...}} שראו את גילוי [[הקדוש ברוך הוא]] בזה העולם! וכ"ז בגלל עשרה{{הערת שוליים|עדה מישראל! ו[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[תניא]] שעל קבוצה כזו - אפי' אם אינם עוסקים ב[[תורה]] - "'''אכל''' בי [[עשרה]] שכינתא שריא", ועאכו"כ נשיאי ישראל.}} מראשי בני ישראל!<br />
<br />
ומדוע זה - <br />
<br />
מפרש [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[לקו"ש]].}}, שהי' זה כיוון שהם היו "עצה", "'''עצת''' המרגלים". אם הם דוחפים השקפות אישיות שלהם ומפרשים בזה את דברי ה[[נשיא]] - [[משה רבינו]] {{הערת שוליים|שבדור..}} ע"פ הבנתם, עם פשעטלא'ך וכו', ויש להם יסודות איתנים{{הערת שוליים|ראה ב[[שליט"א]] מאת הרב [[שניאור זלמן הרצל]] פרק 'שיטת הדיוק'.}}, וזו ה'נקודה'{{הערת שוליים|חב"דית.}} לעשירות-דעתם-הרחבה - <br />
<br />
אם הם מכניסים את דעצתם הרחבה הנ"ל לדברי הנשיא - <br />
<br />
הם חוטאים, מוציאים דיבת ה[[ארץ]] רעה, וגורמים לכזה דבר...<br />
<br />
;שלב ב' - קרח<br />
<br />
קרח! מיוחס! עשיר! ת"ח!{{הערת שוליים|ראה [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ו]] (כמדומני), ואכ"מ.}}, ש[[רש"י|רבן של ישראל]] מעיד עליו ש"פיקח הווה" - <br />
<br />
חולק על [[משה רבינו]] בצורה כה גסה! האיך? בגלל 'משרה'? הייתכן לומר ש[[אדם]] כזה נעלה, שזכה ש[[פרשה]] בתורה נקראת על-שמו{{הערת שוליים|ראה גם ההו"א שלי ב[[שיחה:שי"ת]].}}, מ[[דור דעה]], ראה עין בעין את הבורא ית' שמו - <br />
<br />
יחלוק על בן-דודו ו[[נשיא הדור]]?<br />
<br />
וחשבתי בזה, שזהו שלב ב' של המרגלים{{הערת שוליים|עוד על הקשר בין [[קרח]] להמרגלים ראה גם לקו"ש ח"ד לפ' קרח, ועוד.}} - <br />
<br />
אם מתחילים לערב דעות אישיות ופשעטלא'ך מבית היוצר '''שלך''' - <br />
<br />
עלולים להגיע רח"ל לשאול תחתית - לחלוק בגלוי על משה, ועד ל- מתחת לאדמה...<br />
<br />
ויש עוד להרחיב בזה, ו[[יסוד העפר]] בצירוף לשעה מכבידים עלי כרגע.<br />
<br />
[כל הדברים נכתבו על-דעת הכותב בלבד ללא כל כוונה של היפך [[אהבת ישראל]] ח"ו{{הערת שוליים|ואיני [[גנב]] ואין לי כרגע [[כובע]]...וד"ל.}}.<br />
<br />
[[לחיים]] [[חסיד]]ים! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
::המוסר השכל שמבואר בזה כשמערבים אפי' מעט נגיעות אישיות, מזעזע, ואין צריך להוסיף מילה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:26, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::יפה העניין העולה מדבריך, שכשמכניסים דעות במשה רבינו, תחילה זה בקדושה, אח"כ מוצאים את עצמם "מתחת האדמה" לחפש איך לחלוק עליו.. ייש"כ. -[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 09:59, 11 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
;שלב ג' -חוקת<br />
[[קובץ:לא ללמוד פשטלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתי"ק]]<br />
אנו נמצאים כעת ב[[פרשת חוקת]], ואולי יש לקשר את הפרשה עם הנושא.<br />
<br />
אוקיי, הבנו שאין להכניס פשעטלא'ך שלנו לתוך דבריו של [[משה רבינו]].<br />
<br />
אבל מה נעשה אם פתאום מגיע משה, [[הרבי]] האהוב שלנו, ופתאום זורק 'בומבה' לאויר - [[פרה אדומה]].<br />
<br />
זה, עפעס, נראה קצת לא מובן. מה הטעם? ועונה משה: '[[חוק]]'! בלי טעם!{{הערת שוליים|ראה בארוכה בקונטרס [[גדרן של מצוות]] של [[הרבי]], וש"נ.}}. בלי סיבה!<br />
<br />
הזהו משה? הלא אתה לימדתנו שה'ונפלנו' שלנו, שאנו שואלים, מתבוננים, לא סומכים על ה[[צדיק]] לבדו. הלא אתה זה שדאגת להטעמינו בים תורתך: "וביאור העניין". אתה הסברתנו - על ידי [[משפיע]]ינו-שלוחיך - שם נסתפק ב[[אמונה]] פשוטה נוכל לסגור את ה[[גמרא|גמרות]]. לשם מה לשאול "מנא הני מילי?", נענה "כך מקובלנו מפי [[חז"ל]] שקיבלו מפי [[משה רבינו]] שקיבל מפי [[הקדוש ברוך הוא|הגבורה]]", ושלום על ישראל{{הערת שוליים|ראה בארוכה בס' [[נשמה עם עצמה]] לר' [[מנחם מענדל ברוד]].}}!. עלינו להבין, להשכיל, להתבונן. ומי אם לא [[הרבי שליט"א|אתה]] חזרת אינספור פעמים על דברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] כי צריך ללמוד "הלכות '''בטעמיהם'''" דווקא{{הערת שוליים|[[הלכות תלמוד תורה]].}}, ודאגת 'להתאים' את [[הרמב"ם]] ז"ל לזה{{הערת שוליים|ראה ב[[רמב"ם חזק]] בהקדמה.}} - <br />
<br />
אז ריבונו של עולם, מה נשתנה?!<br />
<br />
ועוד, דהרי [[פרה אדומה]] (צהובה?...) הזו, סותרת במפורש לדברים אחרים שאמרת{{הערת שוליים|[ל[[אברהם פריז]] ב[[תשכ"ה]], ל[[שלום דובער וולפא]] ב[[תשמ"ה]], לכלל הציבור ב[[תשנ"ב]], ועוד (:].}} - <br />
<br />
סיפרת לנו על ה[[קרבן|קרבנות]], קירוב החושים להשי"ת{{הערת שוליים|ראה בכל [[ספר המאמרים באתי לגני]], ובמיוחד ב[[ד"ה]] זה [[השי"ת]] ו[[תש"ל]].}}, הגיוני, מובן. ופתאום הפרה הזו, אינה קרבן{{הערת שוליים|ראה פרשתינו י"ט ה'.}}, עשייתה בכל פרטי'צריכה להיות דווקא בחוץ{{הערת שוליים|ראה ס' החינוך על מצווה זו}}, מצוותה בסגן{{הערת שוליים|[[רש"י]] פרשתינו י"ט ה'.}}(כן! לא ברשכבה"גים הגדולים, ה[[צדיק]]ים והחשובים, דווקא בסגנים הפיצקלא'ך{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=40479 5 ראה (גם) פה].}} האלו...{{הערת שוליים|(נדמה לי שיש ל)עיין ב[[ביאורים לפרקי אבות]] על משנת [[רבי חנינא סגן הכהנים]].}}, מזים אותה אל פתח [[אוהל מועד]], ובכלל - '''היא כקדשים'''{{הערת שוליים|[[רש"י]] י"ט, ט'}}. (ולכן היא נחשבת ב[[יהדות]] כחוק הכי גדול שיש{{הערת שוליים|לכל הנושא הזה ראה ב[[לקוטי שיחות]] ח"ח שיחה א' לפ' חוקת.}}.) בקיצור - כלום פה לא מובן.<br />
<br />
ופה מלמדת אותנו [[תורת חיים]], שם נקרא אותה למפרע - לא נצא: "אל תהיו כמרגלים"! אל תתחילו עם פרשנויות, דקדוקים ודיוקים! משה אמר להאמין - האמינו! משה אמר לפרסם - פרשמו. משה אמר "לחיות את זה" - תחיו! - <br />
<br />
אז מה אם הוא אמר פעם להיפך...{{הערת שוליים|על אלו אמרו שכשיבוא [[משיח]], הם יעמדו במרכז ה[[עזרה]] ויזעקו "עד מתי?!", וכאשר יבוא אליהם [[מלך המשיח]] בכבודו ובעצמו, הם יגידו לו: הלא אתה דיברת וזעקת על חשיבות ההכרזה הזו...}}., '''עכשיו''' הוא אומר ככה - קיימו בלי פשעטלאך!<br />
<br />
[כל הערות הסיום - הן בעניין ההמשך וה בעניין ה[[אהבת ישראל]] וכו' - רלוונטיות גם לפה].<br />
<br />
ג' [[תמוז]] שמח! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
:חזק ביותר!! המשך להביא כאן את הגיגיך הנפלאים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 14:47, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::ממש מרתק )-: [[משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|מענדל'ה, 444]] - [[שיחת משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|תא דואר]] 10:35, 17 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::מענדל'ה, נפגעת? אל תתדאג, לא התכוונתי אליך...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::שמעתי פעם תירוץ פשוט על הסתירה לכאורה בין דברי הרבי עד שנת תשנ"ב - ואח"כ. אחד מהסימנים הידועים של מלך המשיח הוא כידוע, שהוא מלא בפצעים ויסורים, ואחד מהסימנים אותו אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי הוא שמלך המשיח יושב על פתחי רומי וחובש פצעיו עיי"ש ומובא בסנהדרין פרק חלק, ואין צריך להאריך בראיות בנושא זה, (ועיין ברש"י ומהרש"א בגמ' ד"אי מן חיי" וכו'.) ולכן הרבי האמין על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא משיח וגם אמר עליו כמ"פ, מכיון שאדמו"ר הריי"צ כידוע סבל כל ימיו יסורים ונאסר 7 פעמים כידוע, משא"כ הרבי מעולם לא סבל יסורים (כפי הידוע) עד שנת תשנ"ב. רק משנת תשנ"ב בה החל הרבי לסבול יסורים, אז הסכים הרבי למפרע לאפשרות כי הוא [[מלך המשיח]] ע"פ ההלכה. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 03:17, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::צע"ג שהרי גם בתשנ"ב יש שהרבי אמר על אדמו"ר הריי"צ שהוא משיח וכן גם לפני נ"ב "חולינו הוא נשא". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:47, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::סקרלט דווקא כותב לענין, שהרי עד תשנ"ב הרבי אמר בפירוש רק על אדמו"ר הריי"צ, שכאמור סבל יסורים כל ימיו, ורק מתשנ"ב הגיעו הרמזים השקופים שהרבי עצמו משיח, ועודד שירת יחי אדונינו, בהיפך גמור למה שכ"ק עצמו מחה כשנה קודם! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ח' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:55, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::ועדצ"ע שגם לפני נ"ב היו רמזים וגם לאחרי נ"ב הרמזים לא היו כ"כ "שקופים". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:42, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::רבינו כל ימיו סבל חולאים וייסורים נוראים: החל משנות השלושים באירופה שנפלו כל שיניו למעט אחת. האירוע בתשכ"ה, הצינון בראשית הלמ"דים שהרבי סבל בגללו בצורה איומה, ועד שהגיעו רופאים ואכ"מ, [[שמיני עצרת תשל"ח]], ה'חום' שהרבי קיבל ריבוי פעמים. לומר שהרי לא סבל יסורים עד ז"ך אד"ר?! ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
== התוועדות כ"ח סיון ==<br />
<br />
חובה לקיים התוועדות לרגל התחלת יובל השבעים להצלת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, איש וביתו ב[[כ"ח סיון תש"א]].<br />
<br />
התוועדות גדולה התקיימה ב-770. לא כ"כ הבנתי את הנאומים שהושמעו מזקני החסידים שזוכרים את התקופה ההיא (אתם בטח מבינים בני כמה הם היום וכמה הם זוכרים... את רוב הנאום השלימו הנוכחים בהתוועדות ששמעו את הסיפורים לפני 20 שנה..).<br />
<br />
המנחה [[שניאור זלמן הרצל]] אמר בין השאר שיום זה הוא י"ט כסלו של דורנו. כשם שאז היה א. הצלה של הרבי. ב. מתן תורה של תורת החסידות, כך אצלנו גם הרבי ניצל וגם התחילה תנופה חדשה בהפצת המעיינות בחצי כדור התחתון.<br />
<br />
ב-770 נשאר המון סעלצער (מי סודה), קרקרים והערינג מההתוועדות. סחבתי קצת לפה בשביל כולנו. אז לחיים לחיים ולברכה! --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:40, 11 ביוני 2010 (UTC)<br />
:לחיים לחיים! בעבר שמעתי מר' [[מרדכי דוב אלטיין]], שר' [[דוד שיפרין]] - חסיד [[אדמו"ר המהר"ש]], מייסד [[חסידות חב"ד]] ב[[ארה"ב]] ואיש מאד ביקורתי, ראה את [[הרבי מלך המשיח]] מ[[תפילה|תפלל]] בר"ח [[תמוז]] [[תש"א]]. כששאלו אותו "מה אתה אומר על האיידים שהגיע", אמר: "זה נראה טוב" (או משהו דומה). זה הי' מחמאה אדירה..---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
== ג' תמוז ה'פרצת ==<br />
<br />
איי רבי! ראטוועט!<br />
<br />
די ל[[מחלוקת]]!<br />
<br />
כעת עלינו לצאת בקיראה לכלל [[אנ"ש]] יחיו - רק לא טו"ב! רק שלא נגיע לג' תמוז הטו"ב, והמצב ישאר כמות שהוא(כמו ש[[הרבי]] מבאר, הרי שבפנימיותו בוודאי הוא [[טוב]], אך למרות הביאור, בכ"ז..)!!.<br />
<br />
[[ניגון שאמיל|ניגון - כמובן - שאמיל]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
'''סערת האמונה בבית חיינו'''<br />
<br />
התוועדות מיוחדת במינה התקיימה ב-770. זו ההתוועדות הראשונה בקריירה הנוכחית של הגבאים, יש לציין שהם מפתיעים לטובה. שמחה גדולה יחד עם דרישה אחת ויחידה - רצוננו לראות את מלכנו!!!. כפי המסורת, פורצת בשעת חצות קבוצה גדולה של מקורבים מברזיל ומתחילים ריקודי 'יחי' סוערים במשך שעות(!) ארוכות.--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 05:56, 16 ביוני 2010 (UTC)<br />
:ייש"כ על הדיווח הקצר ולעניין. נשמח שעדכן מידי פעם הקורות את בית רבינו שליט"א. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 07:56, 16 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
;עוד על אחדות<br />
<br />
[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55418 מה דעתכם?]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
<br />
== פרשת פנחס ==<br />
הפרשה ממשיכה את הסיפור מסוף הפרשה הקודמת, על פנחס שדקר למוות את זמרי נשיא שמעון והמדיינית כזבי, בעת שחטאו לעיני העם, ובכך עצר את המגיפה שהשתוללה. חז"ל מספרים, שבאותם רגעים שלפני הדקירה שררה מבוכה רבה, ובני ישראל בראשות ההנהגה שהיתה במקום, לא ידעו כיצד לפעול. בתוך כך, פנה פנחס- נכדו של אהרן הכהן, למשה רבינו, והזכיר שעל פי ההלכה "קנאים פוגעים בו". משמעות הדין הוא, שאם אדם חילל את הקודש (לדוגמא קילל את ה' באמצעות קסם, או חטא עם גויה) הרי שבזמן אמת, מקרה זה לא מטופל באמצעות מערכת אכיפת החוק, אלא ניתנת רשות לאדם מהציבור לפגוע במחלל הקודש. ההיתר לבודד ליטול את החוק לידיו, הינו חריג ושברירי, שכן אם האדם ילך לבית הדין ויבקש היתר לפעול, הוא לא יקבל אותו. במקרה זה האדם נדרש לפעול עצמאית (בזהירות הנדרשת על פי דין התורה בלבד, תוך ווידוא שמדובר פה בקנאות אמיתית למטרה ולא מסיבות אישיות אחרות), תוך נכונות לשלם מחיר אישי. בסופו של דבר, פנחס לא נענש על מעשהו, אלא זכה לכהונת עולם לו ולזרעו- מתנה שמיימית ללא תקדים בהסטוריה.<br />
<br />
ככל סיפור בתורה, גם מקרה נדיר זה נושא מסר עבורנו. כשנמצאים בדור האחרון, ואנו מחוייבים לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להביא את ההתגלות בפועל, הרבי כבר הראה לנו את כל הדברים שצריכים לעשות, בלי פטנטים חדשים, בלי פסק דין לעצמנו, אלא הרבי אומר אני לא יכול לעשות אלא בידיים שלכם, אפילו של אחד מכם!!!<br />
<br />
משיח נאו--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 15:50, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::דומני כי מעולם לא הוסברה טוב יותר צעקתו של הרבי '''"טוט וואס איר קענט"!'''{{הערת שוליים|איני זוכר הנוסח המדויק.}} --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:23, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
"און טוט אַלץ וואָס איר קענט" משיחת [[כ"ח ניסן תנש"א]]--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 18:32, 3 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== 'ימות המשיח' - למען הערך על 'משיח'! ==<br />
<br />
כבר דשו בכ"ז בכ"מ (ראה ריבוי הערות ופלפולים מר' שא"ס ווילשאנסקי בקבצי העערות והפלפולים של צפת ו-770, הערות בערל'ה וואלף, התמים תשרי ש.ז., פלפול גרנובטר ב'בתוך רבים אהללנו' ח"ב (:', ועוד), ולא באתי אלא להעלות ממחשבותי.<br />
<br />
ובהקדים:<br />
[[קובץ:והזמג ימוהמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשובה דומה - י"א ניסן תנש"א, לרשד"ב וולפא.]]<br />
בשיחת כ' כסלו [[תשנ"ב]] ([[מוגה]]) אומר נשיא דורנו, וזלה"ק: "...ובפרט בימינו אלה - ימות המשיח - שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ושם בהע' 1 מסביר, שזהו ע"ד הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני כו"כ שנים, שכבר סיימו את כל ענייני העבודה וכו'.<br />
<br />
ולכא' תמוה, דהרי במקום אחר{{הערה|כמדומני 'בך יברך ישראל'.}} מסביר הרבי שמ[[י"א שבט תשי"א]] החלה תקופה חדשה בנשיאות (מו"ח אדמו"ר), ימות המשיח{{הערה|ולהעיר שעל תקופות קודומות אומר 'כמו לפני מתן-תורה' וכיו"ב, ופה 'ימוה"מ', כפשוטו.}}. והרי מהשיחה דכ' כסלו משמע דתקופה זו החלה עוד בימי אדמוהריי"צ, בזמן הכרזתו ש'כלו כל הקיצין', 'עמדו הכן כולכם', בשנים תש"א ואילך!<br />
<br />
ויותר קשה, דהרי ההגדרה '''ההלכתית''' וה'''תורנית''', (ולמעלה מזה,) '''המקובלת''' לימות המשיח, היא כמו שמאריך הרמב"ם בהלכות מלך המשיח פי"ב, "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, והטובה תהי' מרובה" וכו', "ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר ומלאה הארץ" כו'; האם יעודים אלו קיימים עכשיו? פשיטא שלא!<br />
<br />
וי"ל{{הערה|כהתי' בכ"מ}}, על-יסוד דברי הגמרא "שני אלפים ימות המשיח{{הערה|סנהדירן, צ"ז:.}}", וכביאור אדמו"ר בזה, שזה הזמן המוכשר לביאת משיח.<br />
<br />
ועל-יסוד זה י"ל, שלושה עניינים בימוה"מ 'שלנו', שכולם קשורים לעניין דקיימת האפשרות והמציאות דמשיח{{הערה|ראה בכ"ז ב'כתר מלכות' וכו'.}} - <br />
<br />
א. התחלת הזמן ש"לא נותר אלא לצחצח את הכפתורים", שזהו לאחר שיצא ידי-חובה ב[[מלחמת גוג ומגוג]], ו[[משיח בן יוסף]] ניצל משחיתותם... ואדמוהריי"צ זי"ע, החל בקריאה ד'לאלתר לגאולה', היינו, שנותר רק ה'עמדו הכן כולכם' - <br />
<br />
אמנם עדיין חסר התנאים הבסיסים ל[[משיח בן דוד]], גואל ישראל, "יעמוד מלך" כו'.<br />
<br />
ב. מ[[י"א שבט תשי"א]] החל מעמד ומצב של 'נשמתו בי', כאשר מנהיג השלב הראשון, עם מנהיג השלבים האחרונים ('דור התשיעי', 'דור העשירי' - ראה לקמן{{הערה|וראה במאמר [[ד"ה]] 'באתי לגני' [[תשמ"ח]] - מוגה: "יב) והנה, כאמור לעיל, דע"י שהנשיאים גילו לנו כל זה, ניתוסף עוד יותר בהנתינת כח לכאו"א מהצבאות הוי' [ובפרט צבאות הוי' דדורנו זה, דור השביעי מאדמו"ר הזקן, ודור התשיעי מהבעש"ט, ומיד נעשה דור זה (דור האחרון דהגלות) דור הגאולה, דור העשירי שהולך לקראת משיח צדקנו], שעבודתו תהי' בתוקף בלי שינויים (מכיון שכאו"א מישראל שייך לעתיק שאין שייך בו שינוי)...".}}.) - פועלים יחד למען הפצת המעיינות. מתחיל להירקם פה שלב של 'מלך מבית דוד' - 'שהוא כבר מלך'{{הערה|הוספת כ"ק אדמו"ר '''בכתי"ק''' - ראה צילום ב[[צדי"ק למלך]] חו' ז'.}}, 'הוגה בתורה' וכו', 'כופה כל ישראל', 'לוחם מלחמות השם' - מתחיל להיווצר הכשרה והכנה, מציאות כזו של מלך, משיח{{הערה|כדברי 'שיר הגאולה' שפורסם בתחילת השלב הראשון: "הוא מלך והוא משוח, בעל זרוע וגם איש רוח"..}}, וכו' (ולהעיר שבזמן ההוא הרבי כל הזמן "מתקרבים לימות המשיח"{{הערה|שמח"ת תשי"א, ועוד.}}, ובזה הסגנון).<br />
<br />
ג. שלב ש(לענ"ד, כפשוט)התחילת ב[[תש"נ]]-[[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. תחילה ב[[תש"נ]], הרבי כל-הזמן דיבר בסביבות י' שבט על "לב לדעת", "ארבעים שנה ימות המשיח" און מיט אלע עניינים. בתנש"א - <br />
<br />
;"מתחיל מה״נפלאות״ שכבר ראו (נוסף על אלה שיראו בעתיד, ״אראנו״) בפועל ובגלוי לעיני כל העמים בשנה זו, שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני: ״שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס כו׳ מלך ערבי כו', ואומר להם (הקב׳׳ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם״, ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר ״בשעה שמלך המשיח בא (״הנה זה בא״).. ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם{{הערה|(ש"פ נשא תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 595)}}".<br />
<br />
". . וחידוש נוסף בדורנו זה גופא - בשנה זו:<br />
<br />
;נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, הרי, שנה זו היא "(תהא( שנת נפלאות אראנו" (כהר"ת דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל), השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" (כדברי הילקוט שמעוני), ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה{{הערה|(ש"פ בלק תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 690).}}".<br />
<br />
שמתחיל להיות גילוי מציאות המלך המשיח, ו"רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולת המלך המשיח"{{הערה|משפטים תשנ"ב.}}. אין רק מציאות כזו, יש כבר 'גילוי מציאות', ש"עומדים כבר על [[סף הגאולה]], על סף ימות המשיח (המושג ההלכתי)".<br />
<br />
;(כ"ז כתבתי בחפזי ובחוסר זהירות, ויש עוד להרחיב בזה, אבל [[יסוד העפר]] פועל חזק...)<br />
<br />
מדוע הכנסתי את הפלפול המייגע הזה לכאן? כדי שנדע ונזכור "טאפרו דא פאלחו", [[מלך המשיח]], שאנו מחכים לו כבר 1940{{הערה|או 1942, תלוי לפי איזה גרסא.}} שנה - '''בפתח''', אנחנו '''על הסף'''!!<br />
<br />
הכל צריך להיראות אחרת לגמרי! (ואני לא יכול בלי לדבר על עצמי -) הערך על [[משיח]] צ"ל '''פורטל''', '''ערך מומלץ'''!<br />
<br />
והמעשה הוא העיקר - ובחב"דפדיה גופא -- בואו לעזרת ה' בגיבורים, בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:ולהעיר מדברי הוד כ"ק אד"ש מה"מ בשיחת פ' בחוקותי [[תשמ"ט]]: ". . בימות המשיח ישנם כמה תקופות, החל מהמזמן ש"יעמוד מלך מבית דוד כו'", ועד "בחזקת שהוא משיח", ועד ל"משיח ודאי"". ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
=== הצעה ===<br />
<br />
::בקשר לתמצות והבנת התקופות - יש לנו לומר רק מילה אחת: ודברי פי חכם, חן!<br />
<br />
::ובקשר לדרישה, הצעתי, שמה שכתוב עכשיו זה יהיה דף הפורטל, ומשם יפנו לכל הערכים העוסקים בגאולה ומשיח - מאות ערכים! עשרות רבות של ערכים על בית המקדש לבד, שהאתר הפופלרי חב"ד בישראל העתיק כמה מהם לאחרונה... --בברכה, היום כ"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:04, 8 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::לזה הייתה כוונתי מלכתחילה, אבל - מה שכתוב עכשיו ה"ז כלום ממש! לענ"ד יש לאחד ('''בצורה מכובדת''') ערכים רבים לתוך הערך הזה, וד"ל ואכ"מ. בל"נ ארחיב את הערך על משיח מחר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
{{הר הבית}}<br />
<br />
== מי זה? ==<br />
[[קובץ:הכה את המומחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי זה?]]<br />
[[קובץ:הכה את המומחה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי זה?]]<br />
[[קובץ:הכה את המומחה 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזה אירוע?]]<br />
מי אלו? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ו באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:32, 6 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
:השני כמדומני מר שווארץ עורך דזשואיש פערסס; השלישי התוועדות בשנים הראשונות, אחת מאלו שהיו נערכים באולמות. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
== משהו נחמד שראיתי השבוע ==<br />
<br />
משיחת פרשת בא (השבת שעברה) שנת תשד"מ (ההדגשות במקור):<br />
<br />
{{כתב קטן|<br />
<br />
:''הביאור בהערות אאמו"ר על הזהר דפ' וארא –בענין "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום":<br />
<br />
:''הדרשה בפסוק "אתה שלום וגו'" נאמרה בקשר '''לתורתו''' של רשב"י, וזהו הקשר עם ענין השלום – כי ענינו של רשב"י הוא החיבור דנגלה דתורה עם פנימיות התורה, ע"ד ענין השלום המחבר ב' הפכים כו'.<br />
<br />
:''ובענין זה (תורתו של רשב"י) – ג' דרגות: תורתו של רשב"י עצמו – "'''אתה''' שלום", תורתם של תלמידיו – "'''ביתך''' שלום", והתורה הנלמדת ע"י תלמידי תלמידיו, גידולי גידולין, כמבואר באוה"ת (בהר ע' תרא) שזהו ע"ד ענין הספיחים שנשארים מהזריעה כו', ע"ד רוחא דשבק בה כו' – "'''וכל אשר לך''' שלום".<br />
<br />
:''וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – בקשר להפצת פנימיות התורה, תורתו של רשב"י, כפי שנתגלתה ונתבארה ע"י אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד:<br />
<br />
:''נוסף על לימוד תורתו של אדמו"ר הזקן בעצמו – "אתה שלום", ונוסף על לימוד תורתו ע"י תלמידיו – "ביתך שלום", ישנו גם הענין ד"כל אשר לך שלום" – הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו וכו', באופן של גידולי גידולין כו', עד לדור זה – דור השביעי, השמיני כו'.<br />
<br />
:''וענין זה הי' כבר בזמנו של אדמו"ר הזקן – שהרי לאחר שמיעת התורה מפיו, שמעו פעם נוספת מפי תלמידיו, ונוסף לזה תבע אדמו"ר הזקן שיכתבו את התורות ויפיצו אותם בקונטרסים וכיו"ב, שעי"ז נפעלת ההפצה באופן של גידולי גידולין כו'.<br />
<br />
:''וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – שהענין דהפצת המעינות חוצה צריך להיות בכל ג' אופנים הנ"ל.''<br />
<br />
}}<br />
<br />
השאלה שלי היא: נראה מהשיחה שהרבי שליט"א רואה את עצמו באופן השלישי, תלמידי תלמידיו, דור השביעי. אך מדוע הוא ממשיך לפרט דור השמיני (עיינו במקור - ככה זה מופיע שם)? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ה' בשבט ה'תשע"א.<br />
<br />
:הדור השמיני הכוונה היא להחל מ[[ג' תמוז תשנ"ד]] בו הרבי התכסה מעינינו, כך שלגבי המקבל יש בעצם דור חדש, אבל לגבי המשפיע אין השתנות, יעקב אבינו לא מת. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בשבט ה'תשע"א, למניינם 18:13, 10 בינואר 2011 (UTC)<br />
<br />
::השיחה נאמרה בתשד"מ, ולדבריך פירוש הדברים שנאמרו בשיחה הוא שהרבי רמז ש10 שנים מאוחר יותר הוא עתיד להתכסות. זה מקובל עלי, אבל לא הבנתי, לפי הסבר זה, מה זה אומר "''הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו... עד לדור זה דור השביעי, '''השמיני כו'.'''''", מה זה הפצת תורת הדור השמיני? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ה' בשבט ה'תשע"א. <br />
<br />
::::אין הכוונה לתורת הדור השמיני, אלא ל'''הפצה''' שנעשית על ידי הדור השמיני, כפשוט. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בשבט ה'תשע"א, למניינם 00:44, 11 בינואר 2011 (UTC)<br />
<br />
:::::באמת מעניין. צריך לעיין במקור. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ו' בשבט ה'תשע"א 01:03, 11 בינואר 2011 (UTC)<br />
<br />
:::::זה בדיוק מה ששאלתי - אם ההפצה דדור השמיני היא מה שאנו פועלים, זה חידוש גדול שהרבי רואה את עצמו איתנו באותה מדרגה! ואם ההפצה דדור השמיני היא מה שהרבי מלמד '''לאחר''' [[ג' תמוז תשנ"ד]], הדבר צריך ביאור! ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ו' בשבט ה'תשע"א.<br />
::::::ב[[מאמר]] [[ד"ה]] [[באתי לגני]] [[תשמ"ח]] (הארחון לע"ע) הרבי מתבטא שבביאת משיח צדנקו עוברים כולנו ל'דור עשירי' (דהיינו - להבעש"ט), ועד"ז י"ל גם כאן שהמדובר הוא על דור השמיני לאדה"ז שהוא בביאת [[משיח צדקנו]] תומ"י ממ"ש{{הערה|ומעכניין דלכא' נפק,מ מהכא שישנם ב' דורות ונשיא א'.}}. וכן יש לדייק בלשון. ואכמ"ל. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::::::אם כן, לפי הסבר זה ששמיני הולך על ביאת המשיח, מה פשר ה'''כו'''' שאחרי השמיני? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> י"ב באייר ה'תשע"א.<br />
::::::::ראשית כל צ"ע מה הייתה לשון קדשו של רבינו והאם המניחים דייקו (בשמיני וכן ובעיקר ב'וכוו', כידוע שנפלו בזה רביוי טעויות, ואדרבא ישווה כאו"א הנחות מימי חול עם הקלטה ויראה שמילים כעי"ז נוספו ונשמטו כו'). וגם אי נקבל הוכו',, י"ל בפשיטות שקאי - או על תקופה שני' של ימוה"מ או על עולם התחי', או על עוה"ב וכו'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
{{הערות שוליים}}</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%9F&diff=108621חב"דפדיה:פארבריינגען2011-06-19T03:33:46Z<p>חי להחיות: /* רעיון */</p>
<hr />
<div>{{אידישעפדיה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען/ארכיון 1|תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת]]<br />
}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה - בבקשה כיתבו בתחתית העמוד. --><br />
<br />
__TOC__<br />
<br />
<br />
== רעיון ==<br />
<br />
לכל אחד מאיתנו יוצא ב"ה, לפתוח בכל שבוע לפחות שיחה אחת של הרבי על פרשת הרבי.<br />
כמעט בכל שיחה כזו ניתן למצוא מבט של הרבי על נושא בפרשת השבוע. לדוגמא השבוע הרבי לוקח את קרח ומסביר בדיוק איך האותיות ק ר ח מסמלות את השאלות והטענות של קורח, מה הייתה בדיוק הבעיה שלו ומה ההוראה בעבודת ה' שניתן ללמוד מקורח. (לקו"ש ח"ח שיחה ראשונה לפרשת קרח).<br />
<br />
אולי כדאי בכל שבוע להעלות ערך שיכלול מבט חסידי על עניין בפרשת השבוע מתוך ביאורי תורת החסידות, הרבי וביאורי חסידים (בחסידשע פארבריינען...).<br />
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:27, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
:מצטרף. מעניין לראות את ה[[שיחה]] המדוברת. אבל לענ"ד יש קודם כל להתמקד בחלקים א'-ד' מ[[לקוטי שיחות]], שהם היסוד והעיקר לכל תורתו של משיח. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::למה ומנין שהם היסוד? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:40, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::בפי [[חסיד]]ים מקובל, וי"א שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך, שבארבעת החלקים הראשוים של לקו"ש נמצאים יסודות תורותו של [[משיח]]; יסודות השקפה [[יהודי]]ת; יסודות ההשקפה ה[[חסיד]]ית; ויסודות המופיע בלקו"ש כולו. ר' [[יואל כהן]] שי' קורא לחלקים אלו 'שולחן ערוך של הרבי'; היו וישנם [[חסיד]]ים שלא היו מתחילים ל[[תפילה|התפלל]] [[קבלת שבת]] עד שלא סיימו את כל השיחות לאותה [[פרשת שבוע]] מהחלקים הנ"ל, וכן נוהגים עד היום ריבוי גדול מ[[חסידי]] [[חב"ד]], וכותב השורות בתוכם. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::להקדים לדברי חסיד, שעצם זה שהם הכרכים הראשונים, הרי"ז כיון שהם יסודיים, שקודם מניחים היסודות ואח"כ הבניין, כידוע בכל עניין (ועיין לקו"ש ח"ה שיחה א' לפרשת בראשית על הרש"י הראשון). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:20, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
כדאי להעיר ולהאיר שוודאי שיש עניין חשוב בכרכים הראשונים המכונים ה'שולחן ערוך של הרבי', אך אין לשכוח גם ללמוד מידי שבוע את שיחות ה"דבר מלכות" של נ"א נ"ב, שם הרבי מנחיל לנו את כל היסודות כולל "המעשה הוא העיקר". וכפי ששמעתי בשם הרב גנץ ממוריסטאון; אין אף אחד בעולם שחזר ואמר את צמד המילים "מעשה בפועל" כמו הרבי שלנו. נקודה למחשבה<br />
<br />
==אברהם פריז==<br />
מי שמעריך את ר' אברהם פריז יהנה מהסיפור:<br />
<br />
באחת הסעודות ב"בית-יוסף" בקומה השניה של [[770]], הרבי כידוע ישב משמאל לכסאו של כ"ק מוהריי"ץ, בצידו המערבי של חדר האוכל, אנ"ש המסובים ישבו לאורך השולחן, ור"א פאריז ע"ה ישב - כהרגלו - מצטנף בקצה, למרגלות השולחן. בקצהו המזרחי של השולחן, בסמוך למטבח שם.<br />
<br />
הקהל ישב, הרבי יושב על מקומו, והנה יצאה גב' מ. (רעייתו של "הנכד") מן המטבח וראתה את ר"א. בהכירה את ר"א מהשנים הארוכות שהוא שהה בבית רבי - קראה לעברו "או ר' אברהם, הגעת? ברוך הבא" (או נוסח דומה), ואחר המשיכה ואמרה -<br />
<br />
"אמאל האסטו געזאגט, אז דער איז משיח - בהצביעה על מקום מושבו של כ"ק מוהריי"ץ,<br />
<br />
"היינט - זאגסטו אז דער איז משיח - בהצביעה לעבר הרבי, <br />
"וואס ווסעטו זאגן שפעטער?..."<br />
<br />
כזכור - החדר מלא בחסידים, והרבי יושב על מקומו...<br />
<br />
הקהל כבש פניו בתוך הצלחות, היה רגע מתוח מאוד -<br />
ואז בהרף עין, קם לעברה ר' אברהם בעוז וצעק למולה - תוך שהוא מניף בידו "שיקצע - ארויס"!!!<br />
<br />
נראה לי כי סיפור כזה יכולים לספר אך ורק אל ר' אברהם... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 16:39, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
:סיפור איום. מה מקורו? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:08, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
::הגיע לידי דו-שיח מ'אנשי שעדרין' --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 17:50, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::מתאים לאופיו של ר' אברהם, ולאופי' של מינא גורארי'.<br />
:::אגב, ר' [[מרדכי מנטליק]] לא הי' עולה לסעודות שם, כי לא רצה להגיע למקום בו [[הרבי]] לא יושב ברא שהשולחן.<br />
:::[[בן ציון שם טוב|בענצ'ע שמטוב]] - עוד מעט יארצייט - אף הוא לא הי' עולה, כי לא רצה לראות את הרבי ב[[גלות]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
אני לא משתמש רשום, ועל כן איני מעיז למחוק. אבל אם מטרת האתר המכונה חב"דפדיה הינה הפצת המעיינות ונח"ר לרבי מלך המשיח, הרי שהשורות האחרונות צריכות להימחק.<br />
אני מאד בעד סיפורים כאלה, אבל זה חייב להיות בפורום סגור, שזכות כניסה אליו תינתן רק אחרי בירור מסויים שהמבקש נמצא בתנועה כבר כמה שנים טובות. אם תעשו דבר כזה, אני הראשון להצטרף.<br />
:גם משתמש רשום אינו רשאי למחוק. המקום פה הוא די 'פנימי' ובפרט שהסיפור הוא באידיש. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], א' בשבט ה'תשע"א 00:53, 6 בינואר 2011 (UTC)<br />
חיים, מה לעשות וחלק מאלה שאני קורא להם 'חוצה' מבינים אידיש? {{שכח|אנונימי}}<br />
:אותם 'חוצה' שמבינים אידיש, דומה שיש להם גם כניסה לפורום הסגורים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ט' בשבט ה'תשע"א 18:26, 14 בינואר 2011 (UTC)<br />
<br />
== הגיגים לפרשיות השבוע (חסיד) ==<br />
<br />
בבואינו מ[[פרשת שלח]], ואנו נמצאים ב[[פרשת קרח]], הנני מעלה כמה מהגיגי בלי אחריות כלל וכלל!<br />
<br />
;שלב א' - המרגלים<br />
<br />
המרגלים, נשיאי העדה, ראשי בני ישראל המה{{הערת שוליים|ישנה שמועה שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[נחשון בן עמינדב]] הי' מהם, והי' בזה דיון ואכ"מ (ראה במוסף 'העבודה היחידה' ל[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ב]] (כמדומני) ועוד. פעם שמעתי משהו מהררי"י ווילשאנסקי שי', ואיני זוכר בברור.).}}, ובכ"ז נפלו בטעות כה חמורה, עיכבו אותנו ב[[מדבר]] ארבעים שנה, והקב"ה קט בנו במאד. כך של[[ארץ הקודש]] הגיעו רק ב' או ד' איש{{הערת שוליים|ממש 'ראש חתול'! איני זוכר דבר הכי פשוט!...}} שראו את גילוי [[הקדוש ברוך הוא]] בזה העולם! וכ"ז בגלל עשרה{{הערת שוליים|עדה מישראל! ו[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[תניא]] שעל קבוצה כזו - אפי' אם אינם עוסקים ב[[תורה]] - "'''אכל''' בי [[עשרה]] שכינתא שריא", ועאכו"כ נשיאי ישראל.}} מראשי בני ישראל!<br />
<br />
ומדוע זה - <br />
<br />
מפרש [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[לקו"ש]].}}, שהי' זה כיוון שהם היו "עצה", "'''עצת''' המרגלים". אם הם דוחפים השקפות אישיות שלהם ומפרשים בזה את דברי ה[[נשיא]] - [[משה רבינו]] {{הערת שוליים|שבדור..}} ע"פ הבנתם, עם פשעטלא'ך וכו', ויש להם יסודות איתנים{{הערת שוליים|ראה ב[[שליט"א]] מאת הרב [[שניאור זלמן הרצל]] פרק 'שיטת הדיוק'.}}, וזו ה'נקודה'{{הערת שוליים|חב"דית.}} לעשירות-דעתם-הרחבה - <br />
<br />
אם הם מכניסים את דעצתם הרחבה הנ"ל לדברי הנשיא - <br />
<br />
הם חוטאים, מוציאים דיבת ה[[ארץ]] רעה, וגורמים לכזה דבר...<br />
<br />
;שלב ב' - קרח<br />
<br />
קרח! מיוחס! עשיר! ת"ח!{{הערת שוליים|ראה [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ו]] (כמדומני), ואכ"מ.}}, ש[[רש"י|רבן של ישראל]] מעיד עליו ש"פיקח הווה" - <br />
<br />
חולק על [[משה רבינו]] בצורה כה גסה! האיך? בגלל 'משרה'? הייתכן לומר ש[[אדם]] כזה נעלה, שזכה ש[[פרשה]] בתורה נקראת על-שמו{{הערת שוליים|ראה גם ההו"א שלי ב[[שיחה:שי"ת]].}}, מ[[דור דעה]], ראה עין בעין את הבורא ית' שמו - <br />
<br />
יחלוק על בן-דודו ו[[נשיא הדור]]?<br />
<br />
וחשבתי בזה, שזהו שלב ב' של המרגלים{{הערת שוליים|עוד על הקשר בין [[קרח]] להמרגלים ראה גם לקו"ש ח"ד לפ' קרח, ועוד.}} - <br />
<br />
אם מתחילים לערב דעות אישיות ופשעטלא'ך מבית היוצר '''שלך''' - <br />
<br />
עלולים להגיע רח"ל לשאול תחתית - לחלוק בגלוי על משה, ועד ל- מתחת לאדמה...<br />
<br />
ויש עוד להרחיב בזה, ו[[יסוד העפר]] בצירוף לשעה מכבידים עלי כרגע.<br />
<br />
[כל הדברים נכתבו על-דעת הכותב בלבד ללא כל כוונה של היפך [[אהבת ישראל]] ח"ו{{הערת שוליים|ואיני [[גנב]] ואין לי כרגע [[כובע]]...וד"ל.}}.<br />
<br />
[[לחיים]] [[חסיד]]ים! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
::המוסר השכל שמבואר בזה כשמערבים אפי' מעט נגיעות אישיות, מזעזע, ואין צריך להוסיף מילה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:26, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::יפה העניין העולה מדבריך, שכשמכניסים דעות במשה רבינו, תחילה זה בקדושה, אח"כ מוצאים את עצמם "מתחת האדמה" לחפש איך לחלוק עליו.. ייש"כ. -[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 09:59, 11 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
;שלב ג' -חוקת<br />
[[קובץ:לא ללמוד פשטלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתי"ק]]<br />
אנו נמצאים כעת ב[[פרשת חוקת]], ואולי יש לקשר את הפרשה עם הנושא.<br />
<br />
אוקיי, הבנו שאין להכניס פשעטלא'ך שלנו לתוך דבריו של [[משה רבינו]].<br />
<br />
אבל מה נעשה אם פתאום מגיע משה, [[הרבי]] האהוב שלנו, ופתאום זורק 'בומבה' לאויר - [[פרה אדומה]].<br />
<br />
זה, עפעס, נראה קצת לא מובן. מה הטעם? ועונה משה: '[[חוק]]'! בלי טעם!{{הערת שוליים|ראה בארוכה בקונטרס [[גדרן של מצוות]] של [[הרבי]], וש"נ.}}. בלי סיבה!<br />
<br />
הזהו משה? הלא אתה לימדתנו שה'ונפלנו' שלנו, שאנו שואלים, מתבוננים, לא סומכים על ה[[צדיק]] לבדו. הלא אתה זה שדאגת להטעמינו בים תורתך: "וביאור העניין". אתה הסברתנו - על ידי [[משפיע]]ינו-שלוחיך - שם נסתפק ב[[אמונה]] פשוטה נוכל לסגור את ה[[גמרא|גמרות]]. לשם מה לשאול "מנא הני מילי?", נענה "כך מקובלנו מפי [[חז"ל]] שקיבלו מפי [[משה רבינו]] שקיבל מפי [[הקדוש ברוך הוא|הגבורה]]", ושלום על ישראל{{הערת שוליים|ראה בארוכה בס' [[נשמה עם עצמה]] לר' [[מנחם מענדל ברוד]].}}!. עלינו להבין, להשכיל, להתבונן. ומי אם לא [[הרבי שליט"א|אתה]] חזרת אינספור פעמים על דברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] כי צריך ללמוד "הלכות '''בטעמיהם'''" דווקא{{הערת שוליים|[[הלכות תלמוד תורה]].}}, ודאגת 'להתאים' את [[הרמב"ם]] ז"ל לזה{{הערת שוליים|ראה ב[[רמב"ם חזק]] בהקדמה.}} - <br />
<br />
אז ריבונו של עולם, מה נשתנה?!<br />
<br />
ועוד, דהרי [[פרה אדומה]] (צהובה?...) הזו, סותרת במפורש לדברים אחרים שאמרת{{הערת שוליים|[ל[[אברהם פריז]] ב[[תשכ"ה]], ל[[שלום דובער וולפא]] ב[[תשמ"ה]], לכלל הציבור ב[[תשנ"ב]], ועוד (:].}} - <br />
<br />
סיפרת לנו על ה[[קרבן|קרבנות]], קירוב החושים להשי"ת{{הערת שוליים|ראה בכל [[ספר המאמרים באתי לגני]], ובמיוחד ב[[ד"ה]] זה [[השי"ת]] ו[[תש"ל]].}}, הגיוני, מובן. ופתאום הפרה הזו, אינה קרבן{{הערת שוליים|ראה פרשתינו י"ט ה'.}}, עשייתה בכל פרטי'צריכה להיות דווקא בחוץ{{הערת שוליים|ראה ס' החינוך על מצווה זו}}, מצוותה בסגן{{הערת שוליים|[[רש"י]] פרשתינו י"ט ה'.}}(כן! לא ברשכבה"גים הגדולים, ה[[צדיק]]ים והחשובים, דווקא בסגנים הפיצקלא'ך{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=40479 5 ראה (גם) פה].}} האלו...{{הערת שוליים|(נדמה לי שיש ל)עיין ב[[ביאורים לפרקי אבות]] על משנת [[רבי חנינא סגן הכהנים]].}}, מזים אותה אל פתח [[אוהל מועד]], ובכלל - '''היא כקדשים'''{{הערת שוליים|[[רש"י]] י"ט, ט'}}. (ולכן היא נחשבת ב[[יהדות]] כחוק הכי גדול שיש{{הערת שוליים|לכל הנושא הזה ראה ב[[לקוטי שיחות]] ח"ח שיחה א' לפ' חוקת.}}.) בקיצור - כלום פה לא מובן.<br />
<br />
ופה מלמדת אותנו [[תורת חיים]], שם נקרא אותה למפרע - לא נצא: "אל תהיו כמרגלים"! אל תתחילו עם פרשנויות, דקדוקים ודיוקים! משה אמר להאמין - האמינו! משה אמר לפרסם - פרשמו. משה אמר "לחיות את זה" - תחיו! - <br />
<br />
אז מה אם הוא אמר פעם להיפך...{{הערת שוליים|על אלו אמרו שכשיבוא [[משיח]], הם יעמדו במרכז ה[[עזרה]] ויזעקו "עד מתי?!", וכאשר יבוא אליהם [[מלך המשיח]] בכבודו ובעצמו, הם יגידו לו: הלא אתה דיברת וזעקת על חשיבות ההכרזה הזו...}}., '''עכשיו''' הוא אומר ככה - קיימו בלי פשעטלאך!<br />
<br />
[כל הערות הסיום - הן בעניין ההמשך וה בעניין ה[[אהבת ישראל]] וכו' - רלוונטיות גם לפה].<br />
<br />
ג' [[תמוז]] שמח! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
:חזק ביותר!! המשך להביא כאן את הגיגיך הנפלאים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 14:47, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
::ממש מרתק )-: [[משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|מענדל'ה, 444]] - [[שיחת משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|תא דואר]] 10:35, 17 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::מענדל'ה, נפגעת? אל תתדאג, לא התכוונתי אליך...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
::::שמעתי פעם תירוץ פשוט על הסתירה לכאורה בין דברי הרבי עד שנת תשנ"ב - ואח"כ. אחד מהסימנים הידועים של מלך המשיח הוא כידוע, שהוא מלא בפצעים ויסורים, ואחד מהסימנים אותו אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי הוא שמלך המשיח יושב על פתחי רומי וחובש פצעיו עיי"ש ומובא בסנהדרין פרק חלק, ואין צריך להאריך בראיות בנושא זה, (ועיין ברש"י ומהרש"א בגמ' ד"אי מן חיי" וכו'.) ולכן הרבי האמין על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא משיח וגם אמר עליו כמ"פ, מכיון שאדמו"ר הריי"צ כידוע סבל כל ימיו יסורים ונאסר 7 פעמים כידוע, משא"כ הרבי מעולם לא סבל יסורים (כפי הידוע) עד שנת תשנ"ב. רק משנת תשנ"ב בה החל הרבי לסבול יסורים, אז הסכים הרבי למפרע לאפשרות כי הוא [[מלך המשיח]] ע"פ ההלכה. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 03:17, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::צע"ג שהרי גם בתשנ"ב יש שהרבי אמר על אדמו"ר הריי"צ שהוא משיח וכן גם לפני נ"ב "חולינו הוא נשא". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:47, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::סקרלט דווקא כותב לענין, שהרי עד תשנ"ב הרבי אמר בפירוש רק על אדמו"ר הריי"צ, שכאמור סבל יסורים כל ימיו, ורק מתשנ"ב הגיעו הרמזים השקופים שהרבי עצמו משיח, ועודד שירת יחי אדונינו, בהיפך גמור למה שכ"ק עצמו מחה כשנה קודם! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ח' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:55, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
:::::::ועדצ"ע שגם לפני נ"ב היו רמזים וגם לאחרי נ"ב הרמזים לא היו כ"כ "שקופים". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:42, 20 ביוני 2010 (UTC)<br />
::::::::רבינו כל ימיו סבל חולאים וייסורים נוראים: החל משנות השלושים באירופה שנפלו כל שיניו למעט אחת. האירוע בתשכ"ה, הצינון בראשית הלמ"דים שהרבי סבל בגללו בצורה איומה, ועד שהגיעו רופאים ואכ"מ, [[שמיני עצרת תשל"ח]], ה'חום' שהרבי קיבל ריבוי פעמים. לומר שהרי לא סבל יסורים עד ז"ך אד"ר?! ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
== התוועדות כ"ח סיון ==<br />
<br />
חובה לקיים התוועדות לרגל התחלת יובל השבעים להצלת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, איש וביתו ב[[כ"ח סיון תש"א]].<br />
<br />
התוועדות גדולה התקיימה ב-770. לא כ"כ הבנתי את הנאומים שהושמעו מזקני החסידים שזוכרים את התקופה ההיא (אתם בטח מבינים בני כמה הם היום וכמה הם זוכרים... את רוב הנאום השלימו הנוכחים בהתוועדות ששמעו את הסיפורים לפני 20 שנה..).<br />
<br />
המנחה [[שניאור זלמן הרצל]] אמר בין השאר שיום זה הוא י"ט כסלו של דורנו. כשם שאז היה א. הצלה של הרבי. ב. מתן תורה של תורת החסידות, כך אצלנו גם הרבי ניצל וגם התחילה תנופה חדשה בהפצת המעיינות בחצי כדור התחתון.<br />
<br />
ב-770 נשאר המון סעלצער (מי סודה), קרקרים והערינג מההתוועדות. סחבתי קצת לפה בשביל כולנו. אז לחיים לחיים ולברכה! --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:40, 11 ביוני 2010 (UTC)<br />
:לחיים לחיים! בעבר שמעתי מר' [[מרדכי דוב אלטיין]], שר' [[דוד שיפרין]] - חסיד [[אדמו"ר המהר"ש]], מייסד [[חסידות חב"ד]] ב[[ארה"ב]] ואיש מאד ביקורתי, ראה את [[הרבי מלך המשיח]] מ[[תפילה|תפלל]] בר"ח [[תמוז]] [[תש"א]]. כששאלו אותו "מה אתה אומר על האיידים שהגיע", אמר: "זה נראה טוב" (או משהו דומה). זה הי' מחמאה אדירה..---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
== ג' תמוז ה'פרצת ==<br />
<br />
איי רבי! ראטוועט!<br />
<br />
די ל[[מחלוקת]]!<br />
<br />
כעת עלינו לצאת בקיראה לכלל [[אנ"ש]] יחיו - רק לא טו"ב! רק שלא נגיע לג' תמוז הטו"ב, והמצב ישאר כמות שהוא(כמו ש[[הרבי]] מבאר, הרי שבפנימיותו בוודאי הוא [[טוב]], אך למרות הביאור, בכ"ז..)!!.<br />
<br />
[[ניגון שאמיל|ניגון - כמובן - שאמיל]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
'''סערת האמונה בבית חיינו'''<br />
<br />
התוועדות מיוחדת במינה התקיימה ב-770. זו ההתוועדות הראשונה בקריירה הנוכחית של הגבאים, יש לציין שהם מפתיעים לטובה. שמחה גדולה יחד עם דרישה אחת ויחידה - רצוננו לראות את מלכנו!!!. כפי המסורת, פורצת בשעת חצות קבוצה גדולה של מקורבים מברזיל ומתחילים ריקודי 'יחי' סוערים במשך שעות(!) ארוכות.--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 05:56, 16 ביוני 2010 (UTC)<br />
:ייש"כ על הדיווח הקצר ולעניין. נשמח שעדכן מידי פעם הקורות את בית רבינו שליט"א. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 07:56, 16 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
;עוד על אחדות<br />
<br />
[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55418 מה דעתכם?]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
<br />
== פרשת פנחס ==<br />
הפרשה ממשיכה את הסיפור מסוף הפרשה הקודמת, על פנחס שדקר למוות את זמרי נשיא שמעון והמדיינית כזבי, בעת שחטאו לעיני העם, ובכך עצר את המגיפה שהשתוללה. חז"ל מספרים, שבאותם רגעים שלפני הדקירה שררה מבוכה רבה, ובני ישראל בראשות ההנהגה שהיתה במקום, לא ידעו כיצד לפעול. בתוך כך, פנה פנחס- נכדו של אהרן הכהן, למשה רבינו, והזכיר שעל פי ההלכה "קנאים פוגעים בו". משמעות הדין הוא, שאם אדם חילל את הקודש (לדוגמא קילל את ה' באמצעות קסם, או חטא עם גויה) הרי שבזמן אמת, מקרה זה לא מטופל באמצעות מערכת אכיפת החוק, אלא ניתנת רשות לאדם מהציבור לפגוע במחלל הקודש. ההיתר לבודד ליטול את החוק לידיו, הינו חריג ושברירי, שכן אם האדם ילך לבית הדין ויבקש היתר לפעול, הוא לא יקבל אותו. במקרה זה האדם נדרש לפעול עצמאית (בזהירות הנדרשת על פי דין התורה בלבד, תוך ווידוא שמדובר פה בקנאות אמיתית למטרה ולא מסיבות אישיות אחרות), תוך נכונות לשלם מחיר אישי. בסופו של דבר, פנחס לא נענש על מעשהו, אלא זכה לכהונת עולם לו ולזרעו- מתנה שמיימית ללא תקדים בהסטוריה.<br />
<br />
ככל סיפור בתורה, גם מקרה נדיר זה נושא מסר עבורנו. כשנמצאים בדור האחרון, ואנו מחוייבים לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להביא את ההתגלות בפועל, הרבי כבר הראה לנו את כל הדברים שצריכים לעשות, בלי פטנטים חדשים, בלי פסק דין לעצמנו, אלא הרבי אומר אני לא יכול לעשות אלא בידיים שלכם, אפילו של אחד מכם!!!<br />
<br />
משיח נאו--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 15:50, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
::דומני כי מעולם לא הוסברה טוב יותר צעקתו של הרבי '''"טוט וואס איר קענט"!'''{{הערת שוליים|איני זוכר הנוסח המדויק.}} --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:23, 2 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
"און טוט אַלץ וואָס איר קענט" משיחת [[כ"ח ניסן תנש"א]]--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 18:32, 3 ביולי 2010 (UTC)<br />
<br />
== 'ימות המשיח' - למען הערך על 'משיח'! ==<br />
<br />
כבר דשו בכ"ז בכ"מ (ראה ריבוי הערות ופלפולים מר' שא"ס ווילשאנסקי בקבצי העערות והפלפולים של צפת ו-770, הערות בערל'ה וואלף, התמים תשרי ש.ז., פלפול גרנובטר ב'בתוך רבים אהללנו' ח"ב (:', ועוד), ולא באתי אלא להעלות ממחשבותי.<br />
<br />
ובהקדים:<br />
[[קובץ:והזמג ימוהמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשובה דומה - י"א ניסן תנש"א, לרשד"ב וולפא.]]<br />
בשיחת כ' כסלו [[תשנ"ב]] ([[מוגה]]) אומר נשיא דורנו, וזלה"ק: "...ובפרט בימינו אלה - ימות המשיח - שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ושם בהע' 1 מסביר, שזהו ע"ד הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני כו"כ שנים, שכבר סיימו את כל ענייני העבודה וכו'.<br />
<br />
ולכא' תמוה, דהרי במקום אחר{{הערה|כמדומני 'בך יברך ישראל'.}} מסביר הרבי שמ[[י"א שבט תשי"א]] החלה תקופה חדשה בנשיאות (מו"ח אדמו"ר), ימות המשיח{{הערה|ולהעיר שעל תקופות קודומות אומר 'כמו לפני מתן-תורה' וכיו"ב, ופה 'ימוה"מ', כפשוטו.}}. והרי מהשיחה דכ' כסלו משמע דתקופה זו החלה עוד בימי אדמוהריי"צ, בזמן הכרזתו ש'כלו כל הקיצין', 'עמדו הכן כולכם', בשנים תש"א ואילך!<br />
<br />
ויותר קשה, דהרי ההגדרה '''ההלכתית''' וה'''תורנית''', (ולמעלה מזה,) '''המקובלת''' לימות המשיח, היא כמו שמאריך הרמב"ם בהלכות מלך המשיח פי"ב, "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, והטובה תהי' מרובה" וכו', "ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר ומלאה הארץ" כו'; האם יעודים אלו קיימים עכשיו? פשיטא שלא!<br />
<br />
וי"ל{{הערה|כהתי' בכ"מ}}, על-יסוד דברי הגמרא "שני אלפים ימות המשיח{{הערה|סנהדירן, צ"ז:.}}", וכביאור אדמו"ר בזה, שזה הזמן המוכשר לביאת משיח.<br />
<br />
ועל-יסוד זה י"ל, שלושה עניינים בימוה"מ 'שלנו', שכולם קשורים לעניין דקיימת האפשרות והמציאות דמשיח{{הערה|ראה בכ"ז ב'כתר מלכות' וכו'.}} - <br />
<br />
א. התחלת הזמן ש"לא נותר אלא לצחצח את הכפתורים", שזהו לאחר שיצא ידי-חובה ב[[מלחמת גוג ומגוג]], ו[[משיח בן יוסף]] ניצל משחיתותם... ואדמוהריי"צ זי"ע, החל בקריאה ד'לאלתר לגאולה', היינו, שנותר רק ה'עמדו הכן כולכם' - <br />
<br />
אמנם עדיין חסר התנאים הבסיסים ל[[משיח בן דוד]], גואל ישראל, "יעמוד מלך" כו'.<br />
<br />
ב. מ[[י"א שבט תשי"א]] החל מעמד ומצב של 'נשמתו בי', כאשר מנהיג השלב הראשון, עם מנהיג השלבים האחרונים ('דור התשיעי', 'דור העשירי' - ראה לקמן{{הערה|וראה במאמר [[ד"ה]] 'באתי לגני' [[תשמ"ח]] - מוגה: "יב) והנה, כאמור לעיל, דע"י שהנשיאים גילו לנו כל זה, ניתוסף עוד יותר בהנתינת כח לכאו"א מהצבאות הוי' [ובפרט צבאות הוי' דדורנו זה, דור השביעי מאדמו"ר הזקן, ודור התשיעי מהבעש"ט, ומיד נעשה דור זה (דור האחרון דהגלות) דור הגאולה, דור העשירי שהולך לקראת משיח צדקנו], שעבודתו תהי' בתוקף בלי שינויים (מכיון שכאו"א מישראל שייך לעתיק שאין שייך בו שינוי)...".}}.) - פועלים יחד למען הפצת המעיינות. מתחיל להירקם פה שלב של 'מלך מבית דוד' - 'שהוא כבר מלך'{{הערה|הוספת כ"ק אדמו"ר '''בכתי"ק''' - ראה צילום ב[[צדי"ק למלך]] חו' ז'.}}, 'הוגה בתורה' וכו', 'כופה כל ישראל', 'לוחם מלחמות השם' - מתחיל להיווצר הכשרה והכנה, מציאות כזו של מלך, משיח{{הערה|כדברי 'שיר הגאולה' שפורסם בתחילת השלב הראשון: "הוא מלך והוא משוח, בעל זרוע וגם איש רוח"..}}, וכו' (ולהעיר שבזמן ההוא הרבי כל הזמן "מתקרבים לימות המשיח"{{הערה|שמח"ת תשי"א, ועוד.}}, ובזה הסגנון).<br />
<br />
ג. שלב ש(לענ"ד, כפשוט)התחילת ב[[תש"נ]]-[[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. תחילה ב[[תש"נ]], הרבי כל-הזמן דיבר בסביבות י' שבט על "לב לדעת", "ארבעים שנה ימות המשיח" און מיט אלע עניינים. בתנש"א - <br />
<br />
;"מתחיל מה״נפלאות״ שכבר ראו (נוסף על אלה שיראו בעתיד, ״אראנו״) בפועל ובגלוי לעיני כל העמים בשנה זו, שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני: ״שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס כו׳ מלך ערבי כו', ואומר להם (הקב׳׳ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם״, ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר ״בשעה שמלך המשיח בא (״הנה זה בא״).. ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם{{הערה|(ש"פ נשא תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 595)}}".<br />
<br />
". . וחידוש נוסף בדורנו זה גופא - בשנה זו:<br />
<br />
;נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, הרי, שנה זו היא "(תהא( שנת נפלאות אראנו" (כהר"ת דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל), השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" (כדברי הילקוט שמעוני), ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה{{הערה|(ש"פ בלק תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 690).}}".<br />
<br />
שמתחיל להיות גילוי מציאות המלך המשיח, ו"רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולת המלך המשיח"{{הערה|משפטים תשנ"ב.}}. אין רק מציאות כזו, יש כבר 'גילוי מציאות', ש"עומדים כבר על [[סף הגאולה]], על סף ימות המשיח (המושג ההלכתי)".<br />
<br />
;(כ"ז כתבתי בחפזי ובחוסר זהירות, ויש עוד להרחיב בזה, אבל [[יסוד העפר]] פועל חזק...)<br />
<br />
מדוע הכנסתי את הפלפול המייגע הזה לכאן? כדי שנדע ונזכור "טאפרו דא פאלחו", [[מלך המשיח]], שאנו מחכים לו כבר 1940{{הערה|או 1942, תלוי לפי איזה גרסא.}} שנה - '''בפתח''', אנחנו '''על הסף'''!!<br />
<br />
הכל צריך להיראות אחרת לגמרי! (ואני לא יכול בלי לדבר על עצמי -) הערך על [[משיח]] צ"ל '''פורטל''', '''ערך מומלץ'''!<br />
<br />
והמעשה הוא העיקר - ובחב"דפדיה גופא -- בואו לעזרת ה' בגיבורים, בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:ולהעיר מדברי הוד כ"ק אד"ש מה"מ בשיחת פ' בחוקותי [[תשמ"ט]]: ". . בימות המשיח ישנם כמה תקופות, החל מהמזמן ש"יעמוד מלך מבית דוד כו'", ועד "בחזקת שהוא משיח", ועד ל"משיח ודאי"". ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
=== הצעה ===<br />
<br />
::בקשר לתמצות והבנת התקופות - יש לנו לומר רק מילה אחת: ודברי פי חכם, חן!<br />
<br />
::ובקשר לדרישה, הצעתי, שמה שכתוב עכשיו זה יהיה דף הפורטל, ומשם יפנו לכל הערכים העוסקים בגאולה ומשיח - מאות ערכים! עשרות רבות של ערכים על בית המקדש לבד, שהאתר הפופלרי חב"ד בישראל העתיק כמה מהם לאחרונה... --בברכה, היום כ"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:04, 8 ביולי 2010 (UTC)<br />
:::לזה הייתה כוונתי מלכתחילה, אבל - מה שכתוב עכשיו ה"ז כלום ממש! לענ"ד יש לאחד ('''בצורה מכובדת''') ערכים רבים לתוך הערך הזה, וד"ל ואכ"מ. בל"נ ארחיב את הערך על משיח מחר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
{{הר הבית}}<br />
<br />
== מי זה? ==<br />
[[קובץ:הכה את המומחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי זה?]]<br />
[[קובץ:הכה את המומחה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי זה?]]<br />
[[קובץ:הכה את המומחה 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזה אירוע?]]<br />
מי אלו? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ו באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:32, 6 באוגוסט 2010 (UTC)<br />
:השני כמדומני מר שווארץ עורך דזשואיש פערסס; השלישי התוועדות בשנים הראשונות, אחת מאלו שהיו נערכים באולמות. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
== משהו נחמד שראיתי השבוע ==<br />
<br />
משיחת פרשת בא (השבת שעברה) שנת תשד"מ (ההדגשות במקור):<br />
<br />
{{כתב קטן|<br />
<br />
:''הביאור בהערות אאמו"ר על הזהר דפ' וארא –בענין "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום":<br />
<br />
:''הדרשה בפסוק "אתה שלום וגו'" נאמרה בקשר '''לתורתו''' של רשב"י, וזהו הקשר עם ענין השלום – כי ענינו של רשב"י הוא החיבור דנגלה דתורה עם פנימיות התורה, ע"ד ענין השלום המחבר ב' הפכים כו'.<br />
<br />
:''ובענין זה (תורתו של רשב"י) – ג' דרגות: תורתו של רשב"י עצמו – "'''אתה''' שלום", תורתם של תלמידיו – "'''ביתך''' שלום", והתורה הנלמדת ע"י תלמידי תלמידיו, גידולי גידולין, כמבואר באוה"ת (בהר ע' תרא) שזהו ע"ד ענין הספיחים שנשארים מהזריעה כו', ע"ד רוחא דשבק בה כו' – "'''וכל אשר לך''' שלום".<br />
<br />
:''וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – בקשר להפצת פנימיות התורה, תורתו של רשב"י, כפי שנתגלתה ונתבארה ע"י אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד:<br />
<br />
:''נוסף על לימוד תורתו של אדמו"ר הזקן בעצמו – "אתה שלום", ונוסף על לימוד תורתו ע"י תלמידיו – "ביתך שלום", ישנו גם הענין ד"כל אשר לך שלום" – הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו וכו', באופן של גידולי גידולין כו', עד לדור זה – דור השביעי, השמיני כו'.<br />
<br />
:''וענין זה הי' כבר בזמנו של אדמו"ר הזקן – שהרי לאחר שמיעת התורה מפיו, שמעו פעם נוספת מפי תלמידיו, ונוסף לזה תבע אדמו"ר הזקן שיכתבו את התורות ויפיצו אותם בקונטרסים וכיו"ב, שעי"ז נפעלת ההפצה באופן של גידולי גידולין כו'.<br />
<br />
:''וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – שהענין דהפצת המעינות חוצה צריך להיות בכל ג' אופנים הנ"ל.''<br />
<br />
}}<br />
<br />
השאלה שלי היא: נראה מהשיחה שהרבי שליט"א רואה את עצמו באופן השלישי, תלמידי תלמידיו, דור השביעי. אך מדוע הוא ממשיך לפרט דור השמיני (עיינו במקור - ככה זה מופיע שם)? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ה' בשבט ה'תשע"א.<br />
<br />
:הדור השמיני הכוונה היא להחל מ[[ג' תמוז תשנ"ד]] בו הרבי התכסה מעינינו, כך שלגבי המקבל יש בעצם דור חדש, אבל לגבי המשפיע אין השתנות, יעקב אבינו לא מת. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בשבט ה'תשע"א, למניינם 18:13, 10 בינואר 2011 (UTC)<br />
<br />
::השיחה נאמרה בתשד"מ, ולדבריך פירוש הדברים שנאמרו בשיחה הוא שהרבי רמז ש10 שנים מאוחר יותר הוא עתיד להתכסות. זה מקובל עלי, אבל לא הבנתי, לפי הסבר זה, מה זה אומר "''הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו... עד לדור זה דור השביעי, '''השמיני כו'.'''''", מה זה הפצת תורת הדור השמיני? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ה' בשבט ה'תשע"א. <br />
<br />
::::אין הכוונה לתורת הדור השמיני, אלא ל'''הפצה''' שנעשית על ידי הדור השמיני, כפשוט. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בשבט ה'תשע"א, למניינם 00:44, 11 בינואר 2011 (UTC)<br />
<br />
:::::באמת מעניין. צריך לעיין במקור. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ו' בשבט ה'תשע"א 01:03, 11 בינואר 2011 (UTC)<br />
<br />
:::::זה בדיוק מה ששאלתי - אם ההפצה דדור השמיני היא מה שאנו פועלים, זה חידוש גדול שהרבי רואה את עצמו איתנו באותה מדרגה! ואם ההפצה דדור השמיני היא מה שהרבי מלמד '''לאחר''' [[ג' תמוז תשנ"ד]], הדבר צריך ביאור! ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ו' בשבט ה'תשע"א.<br />
::::::ב[[מאמר]] [[ד"ה]] [[באתי לגני]] [[תשמ"ח]] (הארחון לע"ע) הרבי מתבטא שבביאת משיח צדנקו עוברים כולנו ל'דור עשירי' (דהיינו - להבעש"ט), ועד"ז י"ל גם כאן שהמדובר הוא על דור השמיני לאדה"ז שהוא בביאת [[משיח צדקנו]] תומ"י ממ"ש{{הערה|ומעכניין דלכא' נפק,מ מהכא שישנם ב' דורות ונשיא א'.}}. וכן יש לדייק בלשון. ואכמ"ל. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:::::::אם כן, לפי הסבר זה ששמיני הולך על ביאת המשיח, מה פשר ה'''כו'''' שאחרי השמיני? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> י"ב באייר ה'תשע"א.<br />
::::::::ראשית כל צ"ע מה הייתה לשון קדשו של רבינו והאם המניחים דייקו (בשמיני וכן ובעיקר ב'וכוו', כידוע שנפלו בזה רביוי טעויות, ואדרבא ישווה כאו"א הנחות מימי חול עם הקלטה ויראה שמילים כעי"ז נוספו ונשמטו כו'). וגם אי נקבל הוכו',, י"ל בפשיטות שקאי - או על תקופה שני' של ימוה"מ או על עולם התחי', או על עוה"ב וכו'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
{{הערות שוליים}}</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108277גאולה כהן2011-06-15T04:25:26Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הגב' '''גאולה כהן''' (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום המדינה שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה בתפקידה הראשון כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות במאבק על [[שלימות הארץ]], שעמד בסימן חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות ל[[אדמו"ר שליט"א]] במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון כהן בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]<br />
<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גאולה כהן]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108276גאולה כהן2011-06-15T04:24:40Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הגב' '''גאולה כהן''' (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות במאבק על [[שלימות הארץ]], שעמד בסימן חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות ל[[אדמו"ר שליט"א]] במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון כהן בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]<br />
<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גאולה כהן]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108275גאולה כהן2011-06-15T04:22:33Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הגב' '''גאולה כהן''' (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות ל[[אדמו"ר שליט"א]] במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון כהן בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]<br />
<br />
[[קובץ:[[קטגוריה]]: [[ידידי חב"ד]]]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108274גאולה כהן2011-06-15T04:22:07Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הגב' '''גאולה כהן''' (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות ל[[אדמו"ר שליט"א]] במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון כהן בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]<br />
<br />
[[קטגוריה]]: [[ידידי חב"ד]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108273גאולה כהן2011-06-15T04:21:14Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הגב' '''גאולה כהן''' (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות ל[[אדמו"ר שליט"א]] במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה כי באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון כהן בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108272גאולה כהן2011-06-15T04:20:18Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>הגב' '''גאולה כהן''' (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר [[מנחם בגין]] למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות ל[[אדמו"ר שליט"א]] במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108271גאולה כהן2011-06-15T04:19:27Z<p>חי להחיות: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>הגב' גאולה כהן (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות לאדמו"ר שליט"א במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108270גאולה כהן2011-06-15T04:18:20Z<p>חי להחיות: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>הגב' גאולה כהן (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות לאדמו"ר שליט"א במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מהרבי על ההתיישבות ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108269גאולה כהן2011-06-15T04:17:49Z<p>חי להחיות: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>הגב' גאולה כהן (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות לאדמו"ר שליט"א במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מהרבי מדוע אינו מורה להתיישב ביש"ע]<br />
<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108268גאולה כהן2011-06-15T04:17:35Z<p>חי להחיות: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>הגב' גאולה כהן (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות לאדמו"ר שליט"א במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון וידאו על הרבי]<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731מכתב מהרבי מדוע אינו מורה להתיישב ביש"ע]<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108267גאולה כהן2011-06-15T04:16:04Z<p>חי להחיות: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>הגב' גאולה כהן (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות לאדמו"ר שליט"א במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון וידאו על הרבי]<br />
<br />
[http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731<br />
מכתב של הרבי לגאולה כהן מדוע אינו מורה להתיישב ביש"ע]<br />
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731<br />
"עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108266גאולה כהן2011-06-15T04:15:32Z<p>חי להחיות: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>הגב' גאולה כהן (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות לאדמו"ר שליט"א במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143בראיון וידאו על הרבי]<br />
[מכתב של הרבי לגאולה כהן מדוע אינו מורה להתיישב ביש"ע]http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731<br />
["עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=108265גאולה כהן2011-06-15T04:13:25Z<p>חי להחיות: דף חדש: הגב' גאולה כהן (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר ב…</p>
<hr />
<div>הגב' גאולה כהן (נולדה בח' טבת תרפ"ו) הינה דמות ציבורית ידועה ממחנה הימין בישראל שבעברה כיהנה כסגנית שר בממשלת ישראל, חברת כנסת ועיתונאית. לפני קום מדינת ישראל שירתה בארגון האצ"ל ועם הימים אף הצטרפה ללח"י, שם החלה כהן בתפקידה הראשוני כעיתונאית בתחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון המשתחררת".<br />
<br />
כהן פעלה בזירה הציבורית רבות לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כהן גם הייתה אחת המתנגדות הבולטות להחלטת ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין למסור את חבל סיני וימית בהסכם עם מצרים.<br />
<br />
במסגרת תפקידיה הרבים, זכתה לקשר מיוחד עם הרבי שכלל רצף התכתבויות. בעת ששימשה כעיתונאית בכירה ב'מעריב', אף זכתה להיכנס ליחידות לאדמו"ר שליט"א במהלכו קיימה ראיון נדיר עם הרבי בנושאי שלימות העם והארץ.<br />
<br />
במשך שנים רבות סירבה לפרסם מספר דברים מרטיטים שהרבי אמר לה באותה היחידות. אך לפני תקופת הגירוש מחבל קטיף וצפון השומרון, גילתה באותה היחידות שהתקיימה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אמר לה הרבי כי יש אצלו חשש כי עוד יצטרכו לכבוש את ירושלים מחדש. "כבשנו את ירושלים לא מתוך רצון לכבוש את ירושלים. לא היינו מוכנים לירושלים, לא לחמנו כאילו זה הבית שלנו וחיכינו לבית הזה. ולכן חושש אני שנצטרך לשוב ולכבוש אותה מחדש".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת שאלה את הרבי מתי יעלה לארץ ישראל, הרבי השיב לה: "אני אבוא לארץ רגע אחד לפני שהמשיח יגיע".<br />
<br />
בכ"ד אלול תשמ"א קיבלה כהן מכתב מהרבי, מדוע אינו מורה לחסידיו להתיישב בישובי יש"ע, כיוון שתכלית ההתיישבות בהם היא פוליטית ולא תהיה בת קיימה - מכתב שנחשף בימי גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון וסימן על נבואת הרבי לדברי הימים.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
<br />
[בראיון וידאו על הרבי]http://www.chabadaviv.com/contents.asp?aid=20143<br />
[מכתב של הרבי לגאולה כהן מדוע אינו מורה להתיישב ביש"ע]http://chabad.info/php/big_no_stamp.php?lang=he&imageid=42731<br />
["עוד יצטרכו לשחרר את ירושלים מחדש"]http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54731</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9&diff=108264מאיר פרוש2011-06-15T03:39:40Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:פרוש.jpg|left|thumb|250px|פרוש אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]<br />
ר' '''מאיר פרוש''' (ח"כ לשעבר) הינו בנו של הרב [[מנחם פרוש]], והוא ממשיך את מסורת פרוש בקשרים עם חב"ד. <br />
<br />
בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו".<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] עמד בראש רשימת "יהדות התורה" לכנסת, הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן שר במעמד שר במשרד השיכון בממשלתו של [[בנימין נתניהו]]. במסגרת תפקידו סייע לאלפי חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד. אנשי "שלומי אמונים" - סיעתו הפנימית אמרו בבדיחות כי "הסיוע שנותן פרוש לחב"ד הוא כפול מהסיוע שנותן לאנשיו".<br />
<br />
במשך השנים הבאות סייע למאבק על [[שלימות הארץ]], לצד סיוע לכלל חסידי חב"ד. המפלגות שרצו מטעמו לעיריות עזרו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.<br />
<br />
בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חב"ד]]. לרבים זכור נאומו המרטיט בדיון על תוכנית ההתנתקות, בו ציטט קטעים מתוך שיחותיו הקדושות של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים.<br />
<br />
בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכנית.<br />
<br />
כאשר נכנסה אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרף, ואף וויתר על תפקיד סגן שר, על מעשהו זה זכה לשבחים רבים.<br />
<br />
לאחר ההתנתקות הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים פיקוח נפש ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מערלוי, בוסטון וסדיגורא.<br />
<br />
באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.<br />
<br />
בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". ביומון זוכה חב"ד ליחס אוהד.<br />
<br />
במסגרת הסכם רוטציה בתוך אגודת ישראל, סיים את כהונתו בכנסת הנוכחית לטובת נציג חסידות בעלז ר' <nowiki>ישראל אייכלר</nowiki>.<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|פרוש מאיר]]</div>חי להחיותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&diff=108261יצחק טוביה וייס2011-06-15T03:20:50Z<p>חי להחיות: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווייס]]<br />
רבי '''יצחק טוביה וויס''', הינו גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
<br />
הרב וייס נולד בסלובקיה. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] למד בישיבת פרשבורג {{מקור}}. אחר כך נדד מ[[ברטיסלאבה|פרשבורג]] ל[[לונדון]] שב[[אנגליה]]. בלונדון למד בישיבת שניידר ומשם הצפין ל[[גייטסהד]] ולמד בכולל גייטסהד. אחר כך חזר ללמד בישיבה בלונדון.<br />
<br />
משם עבר ל[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] שבה גר כשלושים ושבע שנים. בתחילה היה [[ראש ישיבה|ר"מ]] בישיבת עץ חיים בווילרייק. בהמשך התמנה לדיין בית הדין שב[[אנטוורפן]]. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי [[חסידות גור|גור]] באנטוורפן. <br />
<br />
החל לכהן כגאב"ד העדה החרדית ב([[י"ד בתמוז]] [[תשס"ג]]) לאחר פטירת קודמו בתפקיד, הרב [[ישראל משה דושינסקיא]].<br />
<br />
הרב וייס נישא לאלמנתו של הרב [[פרץ אוריאל צימר]].<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
<br />
הגאב"ד ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]]. <br />
<br />
בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, יום לפני מאורע [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות.<br />
<br />
הגאב"ד זכה ללמוד בקביעות את [[תורת החסידות]] עם המשפיע הנודע ר' [[מענדל פוטרפס]] ז"ל, בתקופת שהותו ב[[לונדון]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: ה[[חוזר]] רבי [[יואל כהן]], הגה"ח רבי [[אברהם מנדל ווכטר]], הגה''ח ר' [[אהרן שפירא]] גאב"ד פרדס כץ בב"ב, הרב [[יעקב גלבשטיין]] והרב [[שמעון רבינוביץ]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51538 הגאב"ד עם הרב יואל כהן מספר על ביקורו אצל הרבי]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>חי להחיות