חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מאיר גרינברג

2016-09-15T18:16:58Z

חי גאולה: /* "חזק כחלמיש צור" */

[[תמונה:גרינברג.jpg|left|thumb|250px|הרב גרינברג]]ר' '''מאיר גרינברג''' נולד ב[[י"ד חשוון]] [[תרע"ז]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] להוריו ר' יהושע פאלק וזוגתו, שהיגרו לשם מהעיירה אזאריץ שב[[רוסיה]]. הרב גירנברג כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] וכרבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]] למעלה מארבעים שנים. הוא זכה להיות מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[אמריקה]], ומראשוני ה[[שליח|שלוחים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח]]. נפטר בגיל תשעים ואחד שנים בג' [[אלול]] [[תשס"ח]].

הרב גרינברג היה בעל [[נגלה]], [[עובד]], [[שליח]] ורב. הוא היה ממחזקי האמונה ברבי כמלך המשיח עוד לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] וגם אחריו. זכה לקירובים נדירים מ[[רבותינו נשיאינו]].

== ימי נעוריו ==
בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת [[תרפ"ו]], התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מ[[רוסיה]] כרב [[בית הכנסת]] - ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד ולימד אותו לומר "[[שש זכירות]]", קרבנות וכדומה.

לקראת בר המצוה של מאיר, בחשון [[תר"צ]], שידל ר' ישראל ג'יקובסון את אביו להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז בביקור בארצות הברית, לקבל ברכתו לבר המצוה. האב והבן אכן נכנסו והרבי בירך אותם.

ב[[חורף]] תר"צ, נרשם מאיר ל[[ישיבת "תורה ודעת"]]. הוא שובץ למחלקת התחלת לימוד גמרא. הרב ג'יקובסון שרצה לקדם אותו למד איתו שעה וחצי כל יום, על מנת שב[[חודש אלול]] [[תרצ"א]], יכנס כבר לכיתה המתקדמת יותר. ואכן בשנה הבאה היה הוא כבר במחלקה הגבוהה של הישיבה, בה לימד הרב שפירא.

ר' ישראל סיפר למאיר על שיטת חב"ד ואדמו"רי חב"ד, וקבע איתו שיעור ב[[ספר התניא]] פעם בשבוע. עם הזמן השיעור התרחב וכמעט כל הבחורים שהגיעו לחב"ד בשנים ההם, הגיעו משיעור זה.

מאיר היה רשום כחבר ועד הפועל של "[[אחי תמימים]]" - בא כוח "תורה ודעת" וכך זכה לקרב יהודים לחסידות, כבר מגיל צעיר.

ר' מאיר, היה תלמידו המובהק של הרב שלמה היימן, ראש הישיבה הידוע של "תורה ודעת".

== נסיעתו לרבי הריי"צ ==
בשנת [[תרצ"ט]] היה ר' מאיר מששת הבחורים האמריקאים הראשונים שנסעו לרבי הריי"צ, ל[[אטווצק]]. בדרך לאטווצק, עברו ב[[פריז]], שם פגשו את [[הרבי מלך המשיח]], שהעביר באמצעותם תרופות לרבי הריי"צ. בהמשך הנסיעה, נפגשו הבחורים בחיילים גרמנים שבדקו את כל חפציהם, וכשהגיעו לחבילה שאלו מה יש בה. ר' מאיר ענה: "כלום", ובנס המשיכו החיילים הלאה.

הבחורים הגיעו לרבי בתחילת [[חודש אלול]] תרצ"ט, ולא זכו לשהות שם זמן רב, מחמת [[מלחמת העולם השניה]] שפרצה בי"ז [[אלול]] תרצ"ט.
למחרת כבר היו הם ברכבת ל[[וורשה]], משם ל[[ריגא]], שם שהו בחודש החגים, ומשם בחזרה ל[[ארצות הברית]].

לפני שנסעו, נכנסו לרבי הריי"צ ליחידות, והרבי הריי"צ בירך אותם. [[הרבי הריי"צ]] התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט[=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות].
בסיום היחידות ביקש הרבי מכל הבחורים לצאת, מלבד מאיר גרינברג. כשנשאר לבד, בירך אותו הרבי אישית, ואז מסר לו שליחות לר' [[מרדכי דובין]], העסקן החסידי הנודע מ[[לטביה]], שעסק רבות בהצלת הרבי.

כשחזר לאמריקה, זכה ר' מאיר להיות מה[[תמים|תמימים]] הראשונים שהחלו ללמוד ב"[[תומכי תמימים 770]]" שהקים הרבי הקודם, עם בואו לאמריקה.

== השליחות לשיקגו ==
כבר ב[[אלול]] [[ת"ש]], נשלח ר' מאיר בשליחותו של הרבי הקודם לשיקגו למשך חצי שנה, בה ביקר גם ב[[דטרויט]] ו[[מילווקי]] (כיום בתו ובעלה ר' יוסף שלמה סעמיועלס נמצאים שם בשליחות הרבי). מטרת השליחות היתה להפיץ את אור החסידות, ולפעול בין היהודים בעיקר בקרב אלו שהיו מגזע חסידי חב"ד.

לפני שהגיע למקום שלח הרבי מכתב לקהילת [[אנ"ש]] בעיר ובה הוא מבקשם לדאוג לתלמידו החשוב. כך כתב הרבי גם לר' [[שלום פויזנר]] שהתגורר אז בעיר. במכתב זה מכנה הרבי את ר' מאיר "תלמידנו היקר והחביב".

במסגרת השליחות, ביקר ר' מאיר אצל רבנים מכל האיזור.

ב[[חודש חשוון]] [[תש"א]], הגיע ל[[ארצות הברית]] ר' [[משה לייב רודשטיין]], ונשלח לשיקגו על ידי הרבי. בשיקגו הקים הוא את [[אגודת חסידי חב"ד]]. במכתב אליו, כותב לו הרבי לחזק את ידיו של ר' מאיר, ששהה שם בשליחות.

== חבר הנהלה בתומכי תמימים ==
ר' מאיר המשיך ללמוד בשקידה והתמדה, וקבל [[סמיכה לרבנות]] מהישיבה ב-[[770]], מתורה ודעת, ומר' [[משה פיינשטיין]]. הוא היה מהראשונים שקבלו [[סמיכה]] מהגאון, שבשביל לקבל ממנו סמיכה, היה צריך לדעת כמעט את כל השולחן ערוך, והמבחן בביתו היה אורך כמה שבועות.

אחרי שסיים את ה"סמיכה", התמנה ר' מאיר ללמד את התלמידים הצעירים ב-[[770]]. אחד מתלמידיו היה [[יהודה קלמן מארלו]], ה[[מד"א]] של שכונת [[קראון הייטס]]. אחרי שחלה, והרופא אסר עליו להמשיך ללמד, התמנה ר' מאיר כ[[משגיח]] ב[[זאל]].

בשנת תש"ב, היה ר' מאיר אחד מארבעים הרבנים שנקראו לאסיפה מיוחדת אצל הרבי הקודם, באסיפה זו אמר הרבי "ה' עזר ויסדנו פה ישיבה, אולם כעת צר לנו המקום". הרבי תבע מהרבנים המשתתפים לעזור ב"[[קרן הבנין]]", עבור ישיבת תומכי תמימים.

בשנים שאחר כך, ניתן למצוא את שמו של ר' מאיר מופיע כחבר ההנהלה המרכזית באסיפות "[[אחי תמימים]]", אותם ישיבות שנפתחו על מנת לשמור את הנוער היהודי באמריקה מהתבוללות ומרדת שחת.

בשנת [[תש"ד]], בתאריך [[י"ד כסלו]], נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי, בו מסביר לו הרבי את ענין ה[[חתונה]], שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם. בהתוועדות [[חג השבועות]] של אותה שנה, הקים אדמו"ר הריי"צ 'בית דין' שנועד לקרב את בני הישיבות ב[[ארצות הברית]] לתורת החסידות, ומינה בו את ר' מאיר לצד ר' [[בערל בוימגארטן]] ו[[מענדל פלדמן]]{{הערה|לפי רשימת אחד השומעים, אמר אדמו"ר הריי"צ כאשר מינה אותם: אם ערבת לרעך, רעך זה הקב"ה, אויב דו ווילסט זיס מאַכען דעם אויבערשטען, נוקשת באמרי פיך תקעת לזר כפיך וגו'. איר זאָלט דורכלערנען דעם דין פון ערב אין שולחן ערוך חושן משפט. איר דאַרפט גיין און מאַכען אסיפות אין אַלע כשר'ע ישיבות און זען אַז עס זאָלען זיין בעת די אסיפות אַלע תלמידים און זאָגען זיי דאָס וואָס מען האָט פריער גערעדט: עס איז ברור הדבר וכו' וכו' און די עצה איז ג' ענינים א) תורה מיט [[יראת שמים]], אַלע טאָג לערנען 15 מינוט חסידות אָדער מוסר, ב) הנהגה על פי תורה, דאָס וואָס זיי מוזען לערנען די לימודי חול זאָל אַלץ זיין עפ"י תורה און די גאַנצע הנהגה זאָל זיין עפ"י תורה, ג) אַז יעדערער זאָל האָבען אַ קבוצה וואָס ער זאָל מיט זיי לערנען.}}. ב[[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו.

כשנתיים אחרי החתונה יצאו בני הזוג ל[[שליחות]] בעיר וואסטר שבמסצ'וסטס, שם התמנה ר' מאיר לרב הראשי של העיר, תפקיד שמחייב להיות גם הרב של חמשת בתי הכנסת ששכנו בה.

בשנת [[תש"י]], היה ר' מאיר בקשר רציף עם הרבי בעניני עסקנות הכלל, אולם שיחות הטלפון הארוכות שהתקיימו ביניהם, לא הסתפקו בכך, והרבי מצא בו בן שיחה ראוי גם לשיחה לימודית. ר' מאיר סיפר, שבכל פעם שהרבי ענה לו לשאלה, היה זה באופן של נדמה לי, אני חושב וכדומה. כמובן, שכל מה שהרבי אמר היה בדיוק מוחלט.

== "חזק כחלמיש צור" ==
ב[[חודש חשון]] [[תשי"ד]], עבר לעיר [[פטרסון]] שב[[ניו ג'רזי]], בה כיהן כרב במשך 45 שנה. פטרסון באותם הימים היתה מרכז יהודי גדול מאד. בעיר התגוררו ארבעים אלף יהודים, והרב גרינברג מונה כרבם של שבעת בתי הכנסת. שם התגלה כוח הנאום שלו. ב[[יום הכיפורים]], היה הרב עובר בכל שבעת בתי הכנסת, כאשר בכל בית כנסת היה נושא דרשה שונה. כאשר שאלו אותו למה להכין שבע דרשות, הרי בכל בית כנסת מתפללים אחרים - אמר, שמכיון שיש אדם מלווה אותו, הוא לא רוצה שהוא ישתעמם לשמוע שוב ושוב אותה דרשה.

בכ"א [[אייר]] [[תש"ח]], עוד שהיה רב בוואסטר, קיבל הרב גרינברג מכתב מהרבי ובו כותב לו:
".. במענה על כתבו על אודות השתתפותו בישיבת ועד העיר, ודרש מהם כי יסגרו עסקיהם ביום השבת. הנה מילא חובתו עפ"י התורה, ובשום ענין ואופן אין לעשות שום קולות והתחכמות, רק לעמוד חזק - בדברי אהבה וקירוב - אבל חזק כחלמיש צור, שהוא בתולדתו אבן המוציא אש להבה. מנהיג עדה בישראל בכל הנוגע לשמירת התורה והמצוה צריך להיות קשה כאבן. ובהנוגע לעשות טובה בעניני פרנסה והסתדרות צריך הרב להשתדל בשביל כל אחד ואחד מבני ובנות קהילתו בהתעוררות הלב.. "

בתור ראש ישיבה, כיבד מאד את הרבנים שעבדו תחתיו ואת תלמידיו. הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], שהחליף אותו כראש הישיבה במוריסטון, סיפר כי הוא התייחס אליהם ממש כאילו היו בגילו.

ב[[תשי"ח]], נכנס ר' מאיר ל[[יחידות]] ביחד עם אחד מאנשי הקהילה אותו הביא לרבי. סתם כך, לא היה ר' מאיר נכנס ליחידות, אולם מכיון שהביא עמו מקורב, נכנס עמו. באמצע היחידות, פרץ היהודי בבכי: "רבי, אני מת. הרופאים אומרים שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות." הרבי ענה: "חס ושלום. דער אויבערשטער קען געבן נאך צוואנציג יאר לעבן" ([[הקב"ה]] יתן לך עוד 20 שנה לחיות). היהודי נפטר בשנת [[תשל"ח]], בערך באותה התקופה.

באותה היחידות הרבי שאל את היהודי אם הוא מכיר את הרבי הקודם. כשהשיב היהודי בשלילה, נענה הרבי: "אה (כמו חבל). אבער, דו וויסט וואס? קוק אויף ראביי גרינבערג'ס אייגן, ער האט געזען מיין שווער, קוק אויף עם און דו קענסט זען מיין שווער דורך עם." [=אבל אתה יודע מה? תסתכל על העיניים של הרב גרינברג, הוא ראה את השווער, ואתה יכול לראות את השווער דרכו].

== ראש ישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי ==
ב[[תשי"ט]], התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. גם כאן, מי שדחף אותו לתפקיד היה מורו - ר' ישראל ג'יקובסון. בין תלמידיו מהשנה הראשונה, ניתן למצוא את הרב [[מרדכי אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]. הוא כיהן כראש הישיבה במשך שנים, גם אחרי שהישיבה עברה למוריסטון.

השיעורים שלו היו מאד עמוקים, והיה צריך "לאחוז ראש" בשביל להבין אותם, אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכל. מי שרשם את שיעוריו, היה ר' [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת [[אהלי תורה]], שהיה אז [[משגיח]] בישיבה.

כחלק מעבודת הרבנות שלו, היה ר' מאיר חבר ב"[[איגוד הרבנים בארה"ב וקנדה]]", ואף כיהן כנשיאו, תפקיד בו זכה לפעול גדולות ונצורות בעבור הרבי, בעניינים שבהם הרבי לא רצה לפעול רשמית בשם חב"ד. הרב [[חדקוב]] התקשר, למשל, פעם בשביל שהרב גרינברג ישלח מכתב דחוף לממשלת [[רוסיה]], דבר שלא יכל היה להיות בשם חב"ד, כידוע.

ב[[שנות המ']] נשלח הרב גרינברג על ידי הרבי ל[[ברזיל]], לדאוג לכך שהרב בלומנפלד, יקבל את עול הרבנות של אביו.

== למדן אדיר ==
באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, הביא דוגמא משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, האחד "גרויסע למדן" (למדן גדול), השני "גרויסע משכיל" (משכיל גדול) והשלישי יהודי פשוט, ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא הצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדן" שבסיפור, הוא ר' מאיר גרינברג.

אחרי פטירתו של ר' [[זלמן שמעון דבורקין]], החלו הדיבורים על בחירות בשכונה. כשר' [[שניאור זלמן גוראריה]] היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, וכשאמר את שמו של ר' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) וורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]".

גם בעולם הליטאי החזיקו ממנו כלמדן עצום. הוא עמד בהתכתבויות בהלכה עם רבים מגדולי התורה, כמו ר' [[משה פיינשטיין]] ועוד. בכל שנה בתאריך י"ח כסלו, יום היארצייט של הרב היימן שהיה ראש הישיבה שלו ב"תורה ודעת", היה מוסר שיעור בישיבה.

עוד בהיותו תלמידו של הרב היימן ב"תורה ודעת", הגיע פעם לבקר בישיבה ר' [[יצחק הוטנר]], בעל ה"פחד יצחק", שכבר אז היה נחשב לאחד מגדולי הדור. הרב הוטנר הציג בפני תלמידי השאלה קושיא עצומה שהייתה לו, ואמר שאם למישהו תהיה תשובה עליה, הוא "יאכל את הכובע". ר' מאיר שנכח במקום ענה לו תשובה שעלתה בדעתו. כששמע הרב היימן את התשובה, פנה לר' יצחק ואמר לו: "דו דארפסט עסן די היטל (אתה צריך לאכול את הכובע).

הרב גרינברג, היה אף בידידות רבה עם הרב [[יוסף בער סולובייצ'יק]], שהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[יצחק שפרינגר]] ור' אליעזר טורן, לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת - אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יק, כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.

== סגן יו"ר "עדינו" ומזכיר "ועד ביקור חולים" ==

ב[[תש"ה]], בעת שהקים הרבי הקודם את חברת "[[עדינו]]" שמטרתה הייתה כלשונו הק' "בשביל אברכים ותלמידי הישיבות העוסקים בתורה, להזדמן ולהפגש מזמן לזמן, בכינוס של תלמידי חכמים, לשוחח בחידושי תורה ולהתועד בסעודת מצוה ויומא טבא לרבנן", מונה ר' מאיר כ"סגן מנהל יושב ראש הועד" - יושב הראש היה ר' [[מרדכי מנטליק]].

בשנת [[תש"ז]], היה ר' מאיר מזכיר הנהלת "[[ועד ביקור חולים]]" שתחת "[[מחנה ישראל]]". הועד, שקיבל ברכות ועידודים לרוב מהרבי הריי"צ, היה יוזמה ראשונית מסוגה, לדאגה לחולים מקרב [[אנ"ש]], וכן לחיילים ופצועי המלחמה היהודים.

== אמונתו ברבי כמלך המשיח ==

הרב גרינברג חי באמונה פשוטה שהרבי הוא [[מלך המשיח]], וכך חינך אף את ילדיו.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]], המשיכה אמונתו שהרבי מלך המשיח חי וקיים ללא ספקות. הוא היה מראשוני החותמים על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].

== פטירתו ==
כשהיה בגיל שבעים, ברך אותו הרבי "יאריך ימים על ממלכתו". הברכה התקיימה. הרב מאיר גרינברג, זכה להאריך ימים ולכהן עוד עשרות שנים כרב וראש ישיבה.

ב[[ג' אלול]] [[תשס"ח]] נפטר.

== ספריו==
*'''שיעורי גיטין''' - על [[מסכת גיטין]].
*'''שיעורי מסכתות''' - על [[סדר מועד]].

== משפחתו==
'''בניו''':
*ר' העשיל גרינברג, [[שליח]] הרבי ב[[בופאלו]] וראש ישיבת חב"ד בניו ג'רזי.
*ר' יוסף יצחק גרינברג, מראשי ישיבת [[תפארת מנחם סיגייט]].
*ר' מנחם מענדל גרינברג - ניו ג'רזי.

'''בנותיו'''
*מרת שטערנא.
*מרת חאשע פריידא - אשת ר' יוסף שלמה סמיועלס, שליח הרבי ב[[מילווקי]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרינברג מאיר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרינברג מאיר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גרינברג מאיר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

מנחם מענדל פוטרפס

2016-09-15T18:13:21Z

חי גאולה:

{{דמות
|שם= הרב מנחם מענדל פוטרפס
|תמונה=[[קובץ:מענדל פוטרפס.jpg|250xp]]
|כינוי= ר' מענדל
|תיאור= [[משפיע]]
|תאריך לידה= [[כ' בתשרי]] [[תרס"ח]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[חסיד חב"ד]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]]-[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת תשל"א שימש כ[[משפיע]] ומחנך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

הפך למושג ולסמל עוד בחייו, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבות המחתרתיות על אף רדיפות אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]], פיקד וניהל על מבצע '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' בתום [[מלחמת העולם השנייה]], וישב שנים ארוכות בגלות קשה בסיביר. לאחר יציאתו מרוסיה, ייסד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון, ובשנת [[תשל"א]] מונה בהוראת הרבי לשמש כמשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וזכה להעמיד דורות של תמימים [[התקשרות|מקושרים]] ומסורים בלב ונפש ל{{ה|רבי}}.

== ילדות ונעורים ==
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] בעיירה [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו מנחם מענדל ולאמו מריאשא, הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.
=== ביחידויות אצל אדמו"ר הרש"ב ===

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] היתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף [[יחידות]] און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מידי שנה, לקחתו עמה בנסיעותיה לרבי. ב[[חודש תשרי]] תר"פ כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].

=== לימודיו בישיבה ===
[[תמונה:ר' מענדלPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד הכפרות אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ"ב]]
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב התמים [[זלמן משה היצחקי]] הרב התמים [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב התמים [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.

בשנת [[תרפ"ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן נקרא הוא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

=== מטפל בשידוכי אחיותיו ===
ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].

=== השידוך ===
באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]].

== אחרי החתונה ==

אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך יחד עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.

== תקופת השואה ==

ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, אך כשהנאצים ימ"ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ברבים מאנ"ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם.שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.

בד בבד נטל חלק פעיל ביסוד "חדרים". החל משלהי החורף של שנת ה'תש"ג, בעיצומה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת "[[תומכי תמימים]]", שהכילה במשך הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.

==תקופת לבוב וגלות סיביר==
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]

לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.

בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ"ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.

ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שנאסר והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].

גם לאחר ששוחרר ממחנה העבודה בסיביר נותר בגבולות ברית המועצות, ורק בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.
==מלונדון לישראל==
לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל"א]], הורה הרבי לר' מענדל שיעבור לכפר חב"ד ויתמנה כממלא מקומו בתפקיד המשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ועם מינויו לתפקיד רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש.

==עסקנות==
[[תמונה:ר מענדל מתוועד עם בליזינסקי.jpg|left|thumb|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בין היתר היה נוסע לארה"ב לגיוס כספים עם ה[[שד"ר]] [[שמואל דוד רייטשיק]].
ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל.

גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך הוא לעודד את הנסיעה וההתקשרות לרבי.
==איש שמח==

ר' מענדל נודע כאיש פיקח ואיש שמח, ותמיד השרה שמחה על הסובבים אותו, ושלל עצבות לגמרי. ר' מענדל טען תמיד כי על פי חסידות העצבות מגיעה תמיד מיצר הרע.

ר' מענדל עצמו עבר בחייו יסורים קשים ביותר. הוא היה יתום מלידה.
שכל 4 ילדים (!) בילדותם, עבד בסיביר בעבודת פרך 8 שנים, ואף לאחר שהשתחרר הק.ג.ב. הצמידו לו מלווה צמוד, למשך כמה שנים.
לאחר מכן במשך עוד כ 10 שנים לא יכל לצאת מברית המועצות.
שבע שנים אחרי שיצא נהרגה בתו בתאונה מבהילה, והשאירה לו 11 יתומים כאשר חציים גדלו אצלו בבית,
כאשר הגיע לארץ הקודש עסקנים שדרכו הייתה זרה להם מיררו את חייו, ופעם הרבי שאל אותו ביחידות: מה קורה, אזי הוא נאנח (והתחרט על זה), וע"ז אמר הרבי: גרוע מסביר קיין נישט זיין. (והוא אמר על זה, הרבי התכוון לעורר רחמים, שזה לא יותר גרוע, אבל לכאו' שזה גרוע יותר).
ועדיין תמיד הי' שמח ומשמח.

==פטירתו==
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו עד לפטירתו, ב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]], ושם מנוחתו כבוד.

לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] כתב סדרה ארוכה של זכרונות מהתוועדיותיו, כתבות אלו לוקטו על ידי [[אליהו וולף]] לספר בשם ר' מענדל.
הרב גינזבורג הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.

==משפחתו==
* רעייתו מרת לאה - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]. בת ר' [[בן ציון רובינסון]], משפחה חסידי חב"ד בעלי מסירות נפש.
* אחיו הצייר החסידי הרב [[הענדל ליברמן]].

;ילדיו:
לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם, בימים הקשים ברוסיה הסובייטית.

מספרים בשמו שכאשר בנו יבלחט"א ר' בערל חלה ונטה למות, ביקש רחמים עליו בעד הזכות שתמיד נשאר בהתוועדות חסידית עד סיומה, וב"ה ר' בערל הבריא והאריך ימים.

* בתו: מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים בשנת [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדי'ה.
* בנו: הרב שלום דובער (בערל) בעבר [[שליח]] הרבי בלונדון, עבר בתשס"ח ל[[שכונת המלך]] קראון הייטס.
* בנו: לייבל. - נפטר בילדותו.
* בנו:אברהם. - נפטר בילדותו.
* בתו: רחל. - נפטרה בילדותה.
* בתו: אלטע. - נפטרה בילדותה.

==לקריאה נוספת==

[[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]
* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאות 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.chabadinfo.com/newvideo/video.php?id=1965 ר' מענדל מכריז "יחי"] כנס חיזוק, [[ניסן]] [[תשנ"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
* מ. פריד, "[http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html ר' מענדל מטרפד את האסיפה...]", אתר הגאולה
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר col.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]

מנחם מענדל פוטרפס

2016-09-15T18:03:51Z

חי גאולה: /* איש שמח */

{{דמות
|שם= הרב מנחם מענדל פוטרפס
|תמונה=[[קובץ:מענדל פוטרפס.jpg|250xp]]
|כינוי= ר' מענדל
|תיאור= [[משפיע]]
|תאריך לידה= [[כ' בתשרי]] [[תרס"ח]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[חסיד חב"ד]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פוטרפס אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]]-[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]], איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת תשל"א שימש כ[[משפיע]] ומחנך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

הפך למושג ולסמל עוד בחייו, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבות המחתרתיות על אף רדיפות אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]], פיקד וניהל על מבצע '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' בתום [[מלחמת העולם השנייה]], וישב שנים ארוכות בגלות קשה בסיביר. לאחר יציאתו מרוסיה, ייסד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון, ובשנת [[תשל"א]] מונה בהוראת הרבי לשמש כמשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וזכה להעמיד דורות של תמימים [[התקשרות|מקושרים]] ומסורים בלב ונפש ל{{ה|רבי}}.

== ילדות ונעורים ==
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] בעיירה [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו מנחם מענדל ולאמו מריאשא, הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.
=== ביחידויות אצל אדמו"ר הרש"ב ===

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] היתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף [[יחידות]] און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מידי שנה, לקחתו עמה בנסיעותיה לרבי. ב[[חודש תשרי]] תר"פ כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].

=== לימודיו בישיבה ===
[[תמונה:ר' מענדלPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד הכפרות אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ"ב]]
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב התמים [[זלמן משה היצחקי]] הרב התמים [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב התמים [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.

בשנת [[תרפ"ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן נקרא הוא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

=== מטפל בשידוכי אחיותיו ===
ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].

=== השידוך ===
באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]].

== אחרי החתונה ==

אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך יחד עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.

== תקופת השואה ==

ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, אך כשהנאצים ימ"ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ברבים מאנ"ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם.שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.

בד בבד נטל חלק פעיל ביסוד "חדרים". החל משלהי החורף של שנת ה'תש"ג, בעיצומה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת "[[תומכי תמימים]]", שהכילה במשך הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.

==תקופת לבוב וגלות סיביר==
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]

לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.

בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ"ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.

ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שנאסר והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].

גם לאחר ששוחרר ממחנה העבודה בסיביר נותר בגבולות ברית המועצות, ורק בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.
==מלונדון לישראל==
לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל"א]], הורה הרבי לר' מענדל שיעבור לכפר חב"ד ויתמנה כממלא מקומו בתפקיד המשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ועם מינויו לתפקיד רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש.

==עסקנות==
[[תמונה:ר מענדל מתוועד עם בליזינסקי.jpg|left|thumb|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בין היתר היה נוסע לארה"ב לגיוס כספים עם ה[[שד"ר]] [[שמואל דוד רייטשיק]].
ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל.

גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך הוא לעודד את הנסיעה וההתקשרות לרבי.
==איש שמח==
ר' מענדל נודע כאיש פיקח ואיש שמח, ותמיד השראה שמחה על הסובבים והמושפעים ושלל עצבות לגמרי. וטען שהעצבות על פי חסידות מגיע תמיד מיצר הרע.
ר' מענדל עצמו הי' עבר בחייו יסורים קשים. הי' יתום מלידה (נקרא מנחם מענדל על שם אביו שנקרא מנחם מענדל).
שכל 4 ילדים (!) בילדותם,
ישב במאסר בסביר 8 שנים, בעבודת פרך (מתוך 10 שנגזר עליו), כשהשתחרר הק.ג.ב. הצמידו לו מלווה צמוד, למשך כמה שנים.
לאחר מכן לא עוד כ 10 שנים לא יכל לצאת מברית המועצות (השתחרר בתור מחוה בין ממשלת [[אנגליה]] ל[[רוסיה]])
שבע שנים אחרי שיצא נהרגה בתו בתאונה מבהילה, והשאירה לו 11 יתומים כאשר חציים גדלו אצלו בבית,
כאשר הגיע לארץ הקודש עסקנים שדרכו הייתה זרה להם מיררו את חייו, ופעם הרבי שאל אותו ביחידות: מה קורה, אזי הוא נאנח (והתחרט על זה), וע"ז אמר הרבי: גרוע מסביר קיין נישט זיין. (והוא אמר על זה, הרבי התכוון לעורר רחמים, שזה לא יותר גרוע, אבל לכאו' שזה גרוע יותר).
ועכ"ז תמיד הי' שמח ומשמח.

==פטירתו==
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו עד לפטירתו, ב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]], ושם מנוחתו כבוד.

לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] כתב סדרה ארוכה של זכרונות מהתוועדיותיו, כתבות אלו לוקטו על ידי [[אליהו וולף]] לספר בשם ר' מענדל.
הרב גינזבורג הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.

==משפחתו==
* רעייתו מרת לאה - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]. בת ר' [[בן ציון רובינסון]], משפחה חסידי חב"ד בעלי מסירות נפש.
* אחיו הצייר החסידי הרב [[הענדל ליברמן]].

;ילדיו:
לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם, בימים הקשים ברוסיה הסובייטית.

מספרים בשמו שכאשר בנו יבלחט"א ר' בערל חלה ונטה למות, ביקש רחמים עליו בעד הזכות שתמיד נשאר בהתוועדות חסידית עד סיומה, וב"ה ר' בערל הבריא והאריך ימים.

* בתו: מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים בשנת [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדי'ה.
* בנו: הרב שלום דובער (בערעל) בעבר [[שליח]] הרבי בלונדון, עבר בתשס"ח ל[[שכונת המלך]] קראון הייטס.
* בנו: לייבל. - נפטר בילדותו.
* בנו:אברהם. - נפטר בילדותו.
* בתו: רחל. - נפטרה בילדותה.
* בתו: אלטע. - נפטרה בילדותה.

==לקריאה נוספת==

[[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]
* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאות 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.chabadinfo.com/newvideo/video.php?id=1965 ר' מענדל מכריז "יחי"] כנס חיזוק, [[ניסן]] [[תשנ"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
* מ. פריד, "[http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html ר' מענדל מטרפד את האסיפה...]", אתר הגאולה
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר col.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]

שיחה:ניגון אודה לא-ל

2016-09-15T17:58:30Z

חי גאולה: יצירת דף עם התוכן "אפשר לתרגם את הניגון?--~~~~"

אפשר לתרגם את הניגון?--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה - חי להחיות ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:58, 15 בספטמבר 2016 (UTC)

חיים דובער חן

2016-09-15T17:55:41Z

חי גאולה: מיותר

{{לעריכה|סיבה=לא אנציקלופדי}}
[[תמונה:חן.jpg|left|thumb|280px|הרב דובער - בערק'ה - חן]]
החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: "ר' בערק'ה". [[תרס"ח]]-[[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ'מלמד דרדקי'(מלמד ילדים).

==ילדותו==
נולד בשנת [[תרס"ח]], בעיירה ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה.

בשנות ילדותו קיבל חינוך [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה מגדולי החסידים וגביר גדול.

חסידים רבים היו מתארחים בבית הסבא ר' [[מאיר שמחה חן]], ומהם היה בערק'ה הצעיר אוהב לשמוע דברי תורה וחסידות.

כנער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס הסבא ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה הצעיר. הרבי שוחח עם הסבא והוא מרוב התרגשות הסתתר מאחורי הסבא. לפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: "דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען" [= תלמד, משום שאתה צריך ללמוד].

בבחרותו שקד בסניפי ישיבות ‘[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות בלימוד [[נגלה]] וחסידות, ואף דאג שאחיו ר' אברהם-אהרן, ר' דוד-לייב ור' פייביש, ילמדו בישיבות ‘תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, כיון שידע כי אם הוריו ישכנעו את אחיו ללמוד ‘בתומכי תמימים', הרי שביום מן הימים הם, ההורים, עלולים להינזק בשל כך על ידי השלטונות. לכן שיכנע אותם בעצמו ללכת ללמוד בישיבות ‘תומכי תמימים'.

בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי החסידות, והם החלו לרדוף את בני המשפחה. כשהרדיפות לא הועילו, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, והם נותרו בחוסר כל ממש. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים.

לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.

==מסוחר ל'עובד'==

בשנת [[תרצ"ג]] בא ר' בערק'ה בברית ה[[נישואין]] עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]].

לאחר [[נישואין]] התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב"דית קטנה.

לאחר נישואיו נמשך ר' בערק'ה למסחר ולעסקים. רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.

מחלה קשה תקפה אותו בתקופת מגוריו באזור לנינגרד. באזור זה שרר אקלים קר מאוד, ורבים שלא הורגלו לקור מקפיא שכזה, חלו. ר' בערק'ה חלה בשחפת, מחלה שנחשבה לקשה מסוכנת. רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו, ולא פעם התבטא כי הוא חייב לה בגין כך.

כאשר גברה מחלתו, נואשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה. ואכן התפילות התקבלו ור' בערק'ה קם מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון.

לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים. באותה תקופת נופש שנמשכה כשמונה חודשים, החל ללמוד בשקידה ובהתמדה ‘נגלה' וחסידות, והתעורר לעבודת ה'.

כאשר חזר ללנינגרד כבר היה ר' בערק'ה אדם אחר. הוא היה לאחר החלטה נפשית-פנימית לעבוד עם עצמו עד הסוף. הוא שינה את אורחותיו והנהגותיו מקצה אל הקצה; החל [[תפילה|להתפלל]] [[עבודת השם|ב'עבודה']], וללמוד חסידות בחיות מחודשת; אף השקיע כל מרצו בלימוד תורה ב[[מסירות נפש]] עם צעירי הצאן.

==נידודים==
בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש"א]], היתה גם קבוצה חסידית מיוחדת עליה נמנה ר' בערק'ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו.

בנסים גדולים הצליחה הקבוצה לעלות על אחת הרכבות האחרונות שיצאו את לנינגרד. ר' בערק'ה, כמו שאר המשפחות, הפקיר את כל רכושו שנותר בעיר, ועלה על הרכבת למרות שלא ידע את יעדה. העיקר להמלט הרחק ככל האפשר.

לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת לעיירה ירוסלבל. האוכל שאנ"ש הביאו עמם - אזל, והנשים החלו לקבץ עשבים וזרעונים מהם הכינו קציצות שהיו מרות כלענה, אך היה בהן כדי להחיות את הנפש.

לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת "סופיה פירובסקי" ששייטה במעלה הוולגה. הייתה זו ספינת טיולים שהפאר עדיין ניכר בה. הסכנה עוד לא תמה; מטוסי הגרמנים המשיכו להפציץ גם את הספינה, ורק בנסים גלויים לא הצליחו הגרמנים ימ"ש במזימתם (לאחר זמן נודע לחברי הקבוצה כי בדרך חזור הוטבעה הספינה מפגזי הגרמנים).

לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם ‘בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות.

כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה, מנותקים כמעט לחלוטין מהעולם הגדול שבחוץ. החסיד חתם בשם משרד המשפטים הרוסי...

בתחילת שנת תש"ג הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב"ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם.

בני המשפחה בישרו לכל המשפחות החב"דיות בבורטיוק כי יש פתח הצלה. מיד החלו כולם בהכנות לנסיעה.

לאחר שבועיים של נסיעה ברכבת, הגיעה קבוצת החסידים לטשקנט, וחברה אל קבוצת החסידים במקום. חלקם נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה.

עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת ‘תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר צ'רנוביץ.

זמן קצר לאחר מכן, כאשר שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' דוד לייב שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי.

ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אלא שהוא לא ידע כי השלטונות עקבו אחריו כל העת, וברגע שביקש לצאת את המדינה - נתפס ונכלא.

==במאסר==

מתחנת הרכבת של לבוב הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה בעינויים קשים. השלטונות ביקשו לדעת מי ארגן את בריחת המוני החסידים דרך הגבול הפולני, אלא שר' בערק'ה לא פצה פיו כלל.

לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות! נס אירע לר' בערק'ה, ולאחר זמן המירו את העונש החמור ב-‏18 שנות עבודת פרך בארץ גזירה. לאחר מכן הקלו שוב בעונש והפעם ל-‏10 שנות מאסר.

==שחרורו==

רעייתו פייגא החליטה להוציא את בעלה מהכלא. בדרך-לא-דרך הצליחה לשחד במקומות הנכונים, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה משערי הכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט.

לאחר שיצא את בית הסוהר, המשיך לגור בלבוב, בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. כעת היה עליו למצוא לעצמו עבודה בכדי להתפרנס, אולם מציאת עבודה לאסיר נמלט, ובוודאי מבלי לחלל את השבת, היתה משימה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית.

אחת העבודות בה עבדו שומרי השבת הייתה מלאכת הצילום, שכן הצלם יכול היה להעמיד את מצלמתו בכל עת שחפץ. ר' בערק'ה שכל עיסוקו היה בלימוד ותפילה, למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית, חצובה עם שרוול שחור ומתקן לנוזלים לשריית הנגטיב.

הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד.

באותם ימים קשים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה.

==מקושר לאדמו"ר שליט"א==

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], התקשר ר' בערק'ה [[הרבי|לרבי]].

ר' בערק'ה כתב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. זו הייתה הדרך הפשוטה ביותר, אך ארוכה ומייגעת, שכן עד שהתשובה הייתה חוזרת, היו חולפים חודשים ארוכים. פעמים היה ר' בערק'ה כותב [[פ"נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]].

יחד עם זאת, ר' בערק'ה המשיך לחיות בפחד ולהסתתר מאימת זרועות אנשי ה[[ק.ג.ב.]] שחיפשו אותו ועל כן עבר לעיר [[סמרקנד]].

באחת השנים הגיעה הוראה שמימית של הרבי: לבקש היתר יציאה לכל המשפחה.

אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ברורה ומפתיעה: 'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם!

בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)".

בעקבות הוראתו הברורה של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו.

כעבור שנה ומחצה, בשנת תשכ"א, נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור הנכסף. ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ.

לאחר כמה שעות כבר היה ר' בערקע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש, שם נפגש עם משפחתו אותם לא ראה 14 שנה.

==בארץ ישראל==

ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב"ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.

חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בער'קה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"ב. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]].

לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים.

התקשרותו לרבי הייתה יוצאת מגדר הרגיל. הוא עשה השתדלות מיוחדת להיות בכל תפילה ובכל [[התוועדות]] כדי לראות את הרבי.

הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.

==ר' בערקע כותב לרבי בתואר: "מלך המשיח"==

כבר אז, לפני כארבעים שנה, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו "כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א". כך היה מתבטא אף בעת היחידות כשפנה לרבי.

פעם שאל אותו הרבי ביחידות מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב.

אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח. ואכן בצילומים ממכתבים שכתב לרבי באותן שנים, הוא כותב "כ"ק אדמו"ר מלך משיח". לא מצינו כי הרבי הקפיד על כינוי זה, ואדרבה, על כל מכתבים אלו קיבל מענה.

ב[[חודש אלול]] תשכ"ח, לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי 'מעמד', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב"ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.

בסוף שנות המ"מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.

בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של "[[ופרצת]]".

כשקיבל את רשות הדיבור, השתדל לתאר בקצרה את מסירות הנפש של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית. חברי הקיבוצים האזינו לכל מילה שיצאה מפיו של מי שעד לא מכבר נאלץ להתחבא מפני השלטונות הקומוניסטים. באותם ימים, יהודי שיצא מעמק הבכא, היה נחשב לאטרקציה.

את נאומו המרתק היה מסיים בקריאה נרגשת: "אשריכם בני אברהם יצחק ויעקב שזכיתם לגור בארצנו הקדושה בלי נוגש ומפריע. על כן, אל נא אחי תרעו; הניחו תפילין, שימרו שבת, אכלו כשר, קיימו תורה, והיה הדבר הזה לעזר ולסעד לאחיכם אשר נשארו עדיין שם, כי יצליחו לשמור על הגחלת במסירות נפש".

לא היה כנס, [[התוועדות]] או כל מאורע חב"די אחר, שביקשו ממנו להשתתף והוא לא נענה. הוא השתתף גם כשהדבר היה כרוך במאמצים קשים מחמת מצב בריאותו הרופף, כיוון שראה בזאת חלק ממילוי רצונו של הרבי.

==פטירתו==

בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] תש"נ, הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב.

בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהילים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש"נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82.

בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב"ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י"ב בחשוון]] [[תשס"ד]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב"די תושב [[קראון הייטס]]
*חתנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב"דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בעיר

==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

==קישורים חיצונים==
*'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1467 גיליון 471]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}}
*יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:חן דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מלמדים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]

חיים דובער חן

2016-09-15T17:42:06Z

חי גאולה:

{{לעריכה|סיבה=לא אנציקלופדי}}
[[תמונה:חן.jpg|left|thumb|280px|הרב דובער - בערק'ה - חן]]
החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: "ר' בערק'ה". [[תרס"ח]]-[[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ'מלמד דרדקי'(מלמד ילדים).

==ילדותו==
נולד בשנת [[תרס"ח]], בעיירה ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה.

בשנות ילדותו קיבל חינוך [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה מגדולי החסידים וגביר גדול.

חסידים רבים היו מתארחים בבית הסבא ר' [[מאיר שמחה חן]], ומהם היה בערק'ה הצעיר אוהב לשמוע דברי תורה וחסידות.

כנער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נכנס הסבא ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה הצעיר. הרבי שוחח עם הסבא והוא מרוב התרגשות הסתתר מאחורי הסבא. לפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: "דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען" [= תלמד, משום שאתה צריך ללמוד].

בבחרותו שקד בסניפי ישיבות ‘[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות בלימוד [[נגלה]] וחסידות, ואף דאג שאחיו ר' אברהם-אהרן, ר' דוד-לייב ור' פייביש, ילמדו בישיבות ‘תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, כיון שידע כי אם הוריו ישכנעו את אחיו ללמוד ‘בתומכי תמימים', הרי שביום מן הימים הם, ההורים, עלולים להינזק בשל כך על ידי השלטונות. לכן שיכנע אותם בעצמו ללכת ללמוד בישיבות ‘תומכי תמימים'.

בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי החסידות, והם החלו לרדוף את בני המשפחה. כשהרדיפות לא הועילו, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, והם נותרו בחוסר כל ממש. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים.

לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.

==מסוחר ל'עובד'==

בשנת [[תרצ"ג]] בא ר' בערק'ה בברית ה[[נישואין]] עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]].

לאחר [[נישואין]] התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב"דית קטנה.

לאחר נישואיו נמשך ר' בערק'ה למסחר ולעסקים. רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.

מחלה קשה תקפה אותו בתקופת מגוריו באזור לנינגרד. באזור זה שרר אקלים קר מאוד, ורבים שלא הורגלו לקור מקפיא שכזה, חלו. ר' בערק'ה חלה בשחפת, מחלה שנחשבה לקשה מסוכנת. רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו, ולא פעם התבטא כי הוא חייב לה בגין כך.

כאשר גברה מחלתו, נואשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה. ואכן התפילות התקבלו ור' בערק'ה קם מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון.

לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים. באותה תקופת נופש שנמשכה כשמונה חודשים, החל ללמוד בשקידה ובהתמדה ‘נגלה' וחסידות, והתעורר לעבודת ה'.

כאשר חזר ללנינגרד כבר היה ר' בערק'ה אדם אחר. הוא היה לאחר החלטה נפשית-פנימית לעבוד עם עצמו עד הסוף. הוא שינה את אורחותיו והנהגותיו מקצה אל הקצה; החל [[תפילה|להתפלל]] [[עבודת השם|ב'עבודה']], וללמוד חסידות בחיות מחודשת; אף השקיע כל מרצו בלימוד תורה ב[[מסירות נפש]] עם צעירי הצאן.

==נידודים==
בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש"א]], היתה גם קבוצה חסידית מיוחדת עליה נמנה ר' בערק'ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו.

בנסים גדולים הצליחה הקבוצה לעלות על אחת הרכבות האחרונות שיצאו את לנינגרד. ר' בערק'ה, כמו שאר המשפחות, הפקיר את כל רכושו שנותר בעיר, ועלה על הרכבת למרות שלא ידע את יעדה. העיקר להמלט הרחק ככל האפשר.

לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת לעיירה ירוסלבל. האוכל שאנ"ש הביאו עמם - אזל, והנשים החלו לקבץ עשבים וזרעונים מהם הכינו קציצות שהיו מרות כלענה, אך היה בהן כדי להחיות את הנפש.

לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת "סופיה פירובסקי" ששייטה במעלה הוולגה. הייתה זו ספינת טיולים שהפאר עדיין ניכר בה. הסכנה עוד לא תמה; מטוסי הגרמנים המשיכו להפציץ גם את הספינה, ורק בנסים גלויים לא הצליחו הגרמנים ימ"ש במזימתם (לאחר זמן נודע לחברי הקבוצה כי בדרך חזור הוטבעה הספינה מפגזי הגרמנים).

לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם ‘בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות.

כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה, מנותקים כמעט לחלוטין מהעולם הגדול שבחוץ. החסיד חתם בשם משרד המשפטים הרוסי...

בתחילת שנת תש"ג הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב"ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם.

בני המשפחה בישרו לכל המשפחות החב"דיות בבורטיוק כי יש פתח הצלה. מיד החלו כולם בהכנות לנסיעה.

לאחר שבועיים של נסיעה ברכבת, הגיעה קבוצת החסידים לטשקנט, וחברה אל קבוצת החסידים במקום. חלקם נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה.

עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת ‘תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר צ'רנוביץ.

זמן קצר לאחר מכן, כאשר שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]"), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' דוד לייב שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי.

ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אלא שהוא לא ידע כי השלטונות עקבו אחריו כל העת, וברגע שביקש לצאת את המדינה - נתפס ונכלא.

==במאסר==

מתחנת הרכבת של לבוב הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה בעינויים קשים. השלטונות ביקשו לדעת מי ארגן את בריחת המוני החסידים דרך הגבול הפולני, אלא שר' בערק'ה לא פצה פיו כלל.

לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות! נס אירע לר' בערק'ה, ולאחר זמן המירו את העונש החמור ב-‏18 שנות עבודת פרך בארץ גזירה. לאחר מכן הקלו שוב בעונש והפעם ל-‏10 שנות מאסר.

==שחרורו==

רעייתו פייגא החליטה להוציא את בעלה מהכלא. בדרך-לא-דרך הצליחה לשחד במקומות הנכונים, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה משערי הכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט.

לאחר שיצא את בית הסוהר, המשיך לגור בלבוב, בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. כעת היה עליו למצוא לעצמו עבודה בכדי להתפרנס, אולם מציאת עבודה לאסיר נמלט, ובוודאי מבלי לחלל את השבת, היתה משימה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית.

אחת העבודות בה עבדו שומרי השבת הייתה מלאכת הצילום, שכן הצלם יכול היה להעמיד את מצלמתו בכל עת שחפץ. ר' בערק'ה שכל עיסוקו היה בלימוד ותפילה, למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית, חצובה עם שרוול שחור ומתקן לנוזלים לשריית הנגטיב.

הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד.

באותם ימים קשים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה (כיום פרידמן בצפת).

==מקושר לאדמו"ר שליט"א==

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], התקשר ר' בערק'ה [[הרבי|לרבי]].

ר' בערק'ה כתב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. זו הייתה הדרך הפשוטה ביותר, אך ארוכה ומייגעת, שכן עד שהתשובה הייתה חוזרת, היו חולפים חודשים ארוכים. פעמים היה ר' בערק'ה כותב [[פ"נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]].

יחד עם זאת, ר' בערק'ה המשיך לחיות בפחד ולהסתתר מאימת זרועות אנשי ה[[ק.ג.ב.]] שחיפשו אותו ועל כן עבר לעיר [[סמרקנד]].

באחת השנים הגיעה הוראה שמימית של הרבי: לבקש היתר יציאה לכל המשפחה.

אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ברורה ומפתיעה: 'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם!

בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)".

בעקבות הוראתו הברורה של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו.

כעבור שנה ומחצה, בשנת תשכ"א, נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור הנכסף. ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ.

לאחר כמה שעות כבר היה ר' בערקע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש, שם נפגש עם משפחתו אותם לא ראה 14 שנה.

==בארץ ישראל==

ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב"ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.

חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בער'קה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"ב. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]].

לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים.

התקשרותו לרבי הייתה יוצאת מגדר הרגיל. הוא עשה השתדלות מיוחדת להיות בכל תפילה ובכל [[התוועדות]] כדי לראות את הרבי.

הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.

==ר' בערקע כותב לרבי בתואר: "מלך המשיח"==

כבר אז, לפני כארבעים שנה, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו "כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א". כך היה מתבטא אף בעת היחידות כשפנה לרבי.

פעם שאל אותו הרבי ביחידות מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב.

אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב "מלך משיח" ללא האות ה"א שלפני המילה משיח. ואכן בצילומים ממכתבים שכתב לרבי באותן שנים, הוא כותב "כ"ק אדמו"ר מלך משיח". לא מצינו כי הרבי הקפיד על כינוי זה, ואדרבה, על כל מכתבים אלו קיבל מענה.

ב[[חודש אלול]] תשכ"ח, לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי 'מעמד', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב"ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.

בסוף שנות המ"מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.

בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של "[[ופרצת]]".

כשקיבל את רשות הדיבור, השתדל לתאר בקצרה את מסירות הנפש של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית. חברי הקיבוצים האזינו לכל מילה שיצאה מפיו של מי שעד לא מכבר נאלץ להתחבא מפני השלטונות הקומוניסטים. באותם ימים, יהודי שיצא מעמק הבכא, היה נחשב לאטרקציה.

את נאומו המרתק היה מסיים בקריאה נרגשת: "אשריכם בני אברהם יצחק ויעקב שזכיתם לגור בארצנו הקדושה בלי נוגש ומפריע. על כן, אל נא אחי תרעו; הניחו תפילין, שימרו שבת, אכלו כשר, קיימו תורה, והיה הדבר הזה לעזר ולסעד לאחיכם אשר נשארו עדיין שם, כי יצליחו לשמור על הגחלת במסירות נפש".

לא היה כנס, [[התוועדות]] או כל מאורע חב"די אחר, שביקשו ממנו להשתתף והוא לא נענה. הוא השתתף גם כשהדבר היה כרוך במאמצים קשים מחמת מצב בריאותו הרופף, כיוון שראה בזאת חלק ממילוי רצונו של הרבי.

==פטירתו==

בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] תש"נ, הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב.

בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהילים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש"נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82.

בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב"ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י"ב בחשוון]] [[תשס"ד]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב"די תושב [[קראון הייטס]]
*חתנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב"דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בעיר

==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

==קישורים חיצונים==
*'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1467 גיליון 471]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}}
*יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:חן דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מלמדים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]

ראש חודש כסלו

2016-09-15T17:40:31Z

חי גאולה: /* ליל שמחת תורה */

ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== ערב האירוע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהי' קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב..

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיראת "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהי' לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]. {{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק'של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה)נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו יין ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על יין. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בנתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב". כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר [[שמיני עצרת]] ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפלללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" (=עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם').

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" (צריך שהרבי יבריא), ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין"(הרבי יבריא) ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" (הרבי בריא), כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל - כך אמר - שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי" -, ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]"... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!"...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!"}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר [[התוועדות]] בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" וצפה הכל מראש ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי יין ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה". שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה"... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים, אחרי השיחה - על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שניאור זלמן פרדקין

2016-09-15T17:38:56Z

חי גאולה: /* הענקת ברכות */

'''רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' '''בעל ה"תורת חסד"''', נודע כגאון גדול בכל תפוצות העם היהודי.

==תולדות חיים==

בשנת [[תק"צ]] בחודש [[אדר]] בעיירה [[ליאדי]] נולד רבי שניאור זלמן פרדקין לאביו רבי שלמה ולאימו מרת איידל.

לידתו נעוצה בברכת [[אדמו"ר הזקן]] לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".

ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' דובער ליד אדמו"ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל [[אדמו"ר הזקן]]: "היכן היא, ממנה יצא אור גדול".

במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור ה[[צמח צדק]]', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו ה[[צמח צדק]]' שאלו: "וכי אני דוב?", ובירכו שיזכה ל"בנים רבנן".

אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו.

אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו.

ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק "ולנפש חיה".

מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם [[רש"י]] ואונקלוס.

בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: "בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף.." נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.

כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.

כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר "שניאור זלמן הוא נער נפלא".

לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.

ואכן, בשנת [[תרט"ו]] מונה ר' שניאור זלמן לרבה של פולצק.

== עם אדמו"רי חב"ד ==

בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' ל[[ליקוטי תורה]], ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".

כאשר ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פלוצק, אמר לו [[הצמח צדק]], אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.

גם ל[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות.

התורת חסד גם נתן [[סמיכה]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים [[יצחק אייזיק מהומיל]] [[הלל מפריטש]] ו[[יצחק אייזיק מויטבסק]].

פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"

== בלובלין ==

במלאות לו י"ג שנה לישיבתו בפלוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.

עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי [[חב"ד]] בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג בינהם.

בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: "אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני..."

בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.

כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו איליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.

== בירושלים ==

בשנת ה'[[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.

למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי [[ירושלים]] ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.

רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש [[בית הכנסת]] צמח צדק.

לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי [[ירושלים]] כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.

לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.

ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".

== הענקת ברכות ==

הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.

ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.

== תורת חסד ==

כבר בהיותו בפלוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".

רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").

== פטירתו ==

אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"

וב[[ה' ניסן]] [[תרס"ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.

מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

== משפחתו ==

'''בניו:'''

*הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.

*הגאון רבי דוב בער לאדיער ממלא מקום אביו.

'''ביתו:'''

*הגב' שפירא אם משפחת שפירא החב"דית-ירושלמית.

'''נכדיו:'''

*רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי [[חב"ד]].
* יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח (בן בתו).

==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/1739 שו"ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 "אני הייתי ממייסדי ליובאוויץ"] מאגרות ה'תורת חסד' - אתר שטורעם
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25119_17.pdf רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד], ח. י. אייזנבאך, [http://www.hebrewbooks.org/25119 בטאון חב"ד אלול תשכ"ט] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב"ד [[ניסן]] תשל"ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}
* דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]

== לקריאה נוספת ==

*"הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל ([[חנניה יוסף איזנבך]]) בהוצאת [[כולל חב"ד]] בירושלים.

*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".

*"חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב"ד.

{{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]

שיחה:ניגון אנה אמצאך

2016-09-15T17:34:56Z

חי גאולה: יצירת דף עם התוכן "אפשר אולי לתרגם את הניגון?--~~~~"

אפשר אולי לתרגם את הניגון?--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה - חי להחיות ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:34, 15 בספטמבר 2016 (UTC)

חב"דפדיה:לוח מודעות

2016-09-15T17:33:31Z

חי גאולה: /* בקשה כללית ממי שיכול לעזור */

__NEWSECTIONLINK__
{{לוח מודעות}}

<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude>

== דרוש מתנדב - קטגוריות ==
===בניית עץ הקטגוריות===
בשעטו"מ יש לנו תוסף שמאפשר שינוי קטגוריות של ערכים רבים בקלות ובפשטות, כעת רק דרוש מתנדב שיקח על עצמו את המשימה ליישם את מבנה הקטגוריות החדש המוצע ב[[משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות]]. על הכלי תוכלו לקרוא ב[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Cat-a-lot]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בכסלו ה'תשע"ה 18:32, 22 בדצמבר 2014 (UTC)
=== תיקון ויצירת קטגוריות ===
הדף הזה צריך להיות ריק. תכוונתי כפשוט '''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 לדף הזה]''' שאין כל הגיון שהוא יהיה מלא. מה שצריך - נפתח קטוגריות, ומה שלא, נמחק בערכים המקושרים אליהם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 20 באפריל 2014 (UTC)
:צודק. צריך לעבוד על זה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 15:42, 22 באפריל 2014 (UTC)
::התחלתי. אמשיך בהזדמנות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 11:22, 24 באפריל 2014 (UTC)
==הפניות כפולות==
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 גם הדף הזה]!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:48, 2 במאי 2014 (UTC)'''
:לתשומת לב הטכנאי - בויקיפדיה יש בוט פשוט שעושה זאת בקלות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באייר ה'תשע"ד, למניינם 00:55, 2 במאי 2014 (UTC)
::'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA מתנדב?]''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 19:32, 26 במאי 2014 (UTC)
:::בוצע חלקית. משהו השתגע שם גם עם הפורטלים וגם עם 770. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:27, 26 במאי 2014 (UTC)
::::770 תמיד היה משוגע. הפורטלים מאז שהכניסו את המושג 'פורטל' לממשק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז באייר ה'תשע"ד 13:53, 27 במאי 2014 (UTC)
:::::אך מסמנים שההפניה תוקנה?--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 11:09, 10 ביולי 2015 (UTC)--[[מיוחד:תרומות/31.44.132.54|31.44.132.54]] 11:07, 10 ביולי 2015 (UTC)
::::::לא מסמנים, ברגע שההפניה מתוקנת, הערך יורד מהרשימה הנ"ל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:49, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

==דרוש מתנדב - הפניות 'האוהל'==
כרגע 'האוהל' מפנה לדף פירושונים, מה שגורם לכך שכל אחד שלוחץ על קישור בגוף אחד מהערכים, מגיע לדף פירושונים ועלול להתבלבל. צריך לעבור על כל אחד מהדפים המופיעים בקישורים דלקמן, לבדוק לאיזה אוהל התכוון המקשר, ולקשר ישירות לערך הרצוי.

*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D) דפים המקשרים לדף אוהל (פירושונים)]
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F&target=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C דפים המקשרים לדף האוהל]

תודה מראש לכל המסייעים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:19, 3 ביוני 2014 (UTC)
:אני חושב שהמשמעות הראשית היא [[אוהל הרבי הריי"צ]] ושם להניח תבנית פירוש נוסף. הרבה יותר פשוט והרבה יותר נכון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תשע"ד 16:14, 3 ביוני 2014 (UTC)
::אולי. אבל תמיד כדאי שזה יקשר ישירות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:37, 3 ביוני 2014 (UTC)

בוצע (חצי ראשון) --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 12:23, 17 באפריל 2015 (UTC)

== ניסוח ותיקון לשון ==

חברה, אשמח לקבל עזרה והצעות ל'תיקוני לשון וניסוח' בערך [[משתמש:הנחה/טיוטה-כח העצמות]] ובדף ה[[שיחת משתמש:הנחה/טיוטה-כח העצמות|שיחה]] דווקא בתוכן דייקתי מאוד אמנם בניסוח הוא נראה לי כבד ומדי מתפלפל יש לכם תיקונים אשמח, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:56, 16 ביולי 2015 (UTC)

== האהל הק' ==

כרגע מתנהל דיון ארוך ומעניין בדף השיחה של הערך 'האהל', בקשר להתאמת הגדרתו עם דעתה של חב"דפדיה, כשיש לכך השלכות מהותיות רבות על מהותה ועיצוב השקפתה.

כולם מוזמנים להביע את דעתם בצורה עניינית, מתוך שמירה על דיון נוח לקריאה והבנה. יישר כח!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:23, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
===הפניה לוועדה===
:צד א' מתבקש לכתוב את דעתו. כל אחד הסבור כדעה זו מוזמן לכתוב את דעתו, מדוע להשאיר את הנוסח הנוכחי, ולכל היותר חבריו יתקנו אותו. נשאיר את נוסח הפנייה מספר ימים על מנת שיהיה מוסכם על כולם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 14:12, 20 באוקטובר 2015 (UTC)

== תבניות מחיקה ==

לתשומת לבכם:

[[תבנית:למחוק]] עשויה למחיקת ערכים שמחיקתם טעונה דיון ואינה ברורה מאליה.

[[תבנית:למחיקה]] עשויה לערכי הבל ושטויות שמחיקתם ברורה מאליה.

--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 14:30, 20 באוקטובר 2015 (UTC)

== פיצול הערך [[סעודת שור הבר והלווייתן]] ==

[[שיחה:סעודת שור הבר והלווייתן#פיצול|כאן]] מתנהל דיון בנוגע לפיצול הערך. כולם מוזמנים להביע את דעתם!• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:53, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== אסדר לסעודתא ==

[[אסדר לסעודתא|יש שני ערכים עם אותו תוכן]], כשהחילוק ביניהם הוא רק הקישורים למנגינות... ועל כן הוצע לאחדם!!!• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 07:55, 24 בדצמבר 2015 (UTC)
:מה מקום לדיון? פשוט תאחד.. ותציב תבנית מחיקה על הערך 'ניגון שבת ויו"ט' הוא פשוט לא נכון.. ואין צורך בסתם הפניות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:17, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== חשוב מאוד! '''6,000 ערכים''' ==

יאלה לעבודה! גומרים עד פסח!--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 15:25, 14 בפברואר 2016 (UTC)

:ראה [[אולם דיונים#5900]] ושם [[אולם דיונים#חישוב מסלול מחדש...]] וראה גם [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה]], כמובן איני בא להחליש ולהוריד מהמרץ, אבל בכל אופן כדאי להשקיע באיכות יותר...(חתימתי הרשמית--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:00, 14 בפברואר 2016 (UTC))
==עמוד ראשי==
אם משהו יודע ויכול לארכב את [[שיחה:עמוד ראשי]] שיעשה את זה ויעזור לכולם --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 17:55, 14 בפברואר 2016 (UTC)
:{{בוצע|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באדר א' ה'תשע"ו, למניינם 18:36, 14 בפברואר 2016 (UTC)

== [[פרדס (ארגון הסברה)]] ==

אני חושב שצריך לעשות על זה ערך אבל לא ידוע לי עליו מספיק פרטים--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:09, 18 בפברואר 2016 (UTC)
:[[משתמש:חבר|חבר]], אתה יכול לחפש בכתבות על זה.. שהיו בCOL ובשטורעם. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 18:55, 18 בפברואר 2016 (UTC)
::עכשיו יש ערך--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 11:32, 14 במרץ 2016 (UTC)

== השבוע בימי חב"ד ==

מעי חמרמרו בראותי בעמוד הראשי של חב"דפדיה - שהשבוע אנחנו עדיין אוחזים בפרשת משפטים. זאת בשעה שבעולם כולו שקועים מיליוני יהודים בלימוד דבר מלכות תצוה, ועוד מעט דבר מלכות תשא!!!...

כל מי שיודע ויכול לעדכן את הנ"ל, תבוא עליו הברכה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 08:03, 19 בפברואר 2016 (UTC)
:{{טופל}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:23, 21 בפברואר 2016 (UTC)
בשם כל העם היהודי בארץ ובתפוצות, {{תודה רבה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 03:34, 22 בפברואר 2016 (UTC)

== ויקיחת"ת ==

מה דעתכם לעשות אתר ויקי של אמירת [[חת"ת]]--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:57, 28 בפברואר 2016 (UTC)
:פלטפורמת ויקי לא קשורה לזה, ויקי זה פלטפורמה לאתר שכל אחד יכול לשנות ולתקן, חת"ת צריך אתר סטטי שמאפשר לומר אותו, ויש כבר אתרים רבים שעושים את זה וביניהם חב"ד אינפו, אז לשם מה צריך עוד אחד? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:37, 15 במרץ 2016 (UTC)

== דרוש מתנדב ממפיעילי המערכת ==

לעדכן כל מוצ"ש את תבניות העמוד הראשי (היעדת, ימי חב"ד, תמונה נבחרת, וכדאי גם להוסיף פינה של ערך מומלץ)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:10, 31 במרץ 2016 (UTC)
:לא צריך בשביל זה מפעיל. על כל אחד מהתבניות כבר התקיימו דיונים רבים, ומכיון שמדובר בעבודה תמידית, לא נמצא מתנדב. מי שמעונין להתנדב לעזור שיכתוב באיזה תחום הוא מסכים לעזור. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 21:52, 8 באפריל 2016 (UTC)
::כמדובר בארוכה ב[[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד#תעצרו רגע, תקשיבו!]] אם יבנה מאגר 'ימי חב"ד' הידעת וכו' לכל ימי השנה, שזו עבודה רבה, נוכל להכניס קוד שיחליף אותם אוטומטית כל יום, ולא יצטרכו לשנות את זה ידנית. עדיף להשקיע לטווח הארוך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:11, 17 במאי 2016 (UTC)

== השיחה הידועה ==

הנני לבקש בזאת את משתמשי חב"דפדיה אשר עניני גאומ"ש יקרים לליבם (ומי לא?), לסייע בעריכת הערך החשוב [[השיחה הידועה]], אשר [[שיחה:השיחה הידועה|הוצע]] להפכו לערך מומלץ - דבר שיתאפשר בזכות עבודתנו המשותפת. תודה מראש! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:35, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:לאחר העבודה הארוכה והרצינית הערך הועמד להמלצה. הריני לפנות בזאת לכל העורכים היקרים שליט"א בבקשה לקרוא ברצינות את הערך, ולאחר מכן לחוות את דעתם אודות ההמלצה ב[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים|דיון ההצבעה]]. אם יש דברים שלדעתכם דרושים שיפור נא תקנו בערך או עכ"פ ציינו בדף השיחה. תודה מראש על שיתוף הפעולה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:43, ט"ו באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== דרוש מתנדב להתאמת דף עזרה - תחביר ויקי ==

ישנם תכונות רבות בעריכת חב"דפדיה, שאינן ידועות למשתמשים (ואני הק' בתוכם), משום שאין בחבדפדי' דף מתאים של [[עזרה:תחביר ויקי|תחביר ויקי]].

מה שנדרש הוא להעתיק את הדף הנ"ל מאתר המינות ויקיפדיה, ולהתאימו כנדרש (בעיקר בשינוי הדוגמאות המובאות שם).

(בונוס מיוחד: רכישת בקיאות וידע נרחב בתחביר ויקי תוך כדי עבודה...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 19:21, כ"ה באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(2 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== העברת קטגוריות ==

הננו להודיע לקהל, כי אם ברצונכם להעביר ערכים רבים מקטגוריה אחת לשניה, ישנה אפשרות קלה ונוחה לעשות זאת באמצעות הבוט של מפעילי מערכת, ומעלה יתירה בזה שזה מוסתר בדף השינויים אחרונים. אם מדובר ביותר מ10 שינויים כדאי בהחלט להעדיף אפשרות זאת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באייר ה'תשע"ו, למניינם 21:54, 2 ביוני 2016 (UTC)

== ערך מובחר ==

ע"פ מה נקבע ערך בתור "ערך מובחר" - (ראה קטגוריה:ערכים מובחרים)?--[[מיוחד:תרומות/46.116.198.2|46.116.198.2]] 12:02, 3 ביוני 2016 (UTC)

== בקשה כללית ממי שיכול לעזור ==
בערכים רבים מופיע פתגם או וורט של סיפור בשפת האידיש, לעיתים מופיע אחר כך בסוגריים תרגום של קטע האידיש, אבל בדרך כלל לא. הייתי מאוד מבקש מדוברי האידיש, שיעניקו לנו את הפתגם או הסיפור גם בלשון הקודש. ניתן למצוא את רוב או כל המקומות על ידי חיפוש מילים בסיסיות באידיש, כמו: מיר, ווער, וכיו"ב [אני לא יודע אידיש, אז כדאי שמישהו שיודע יציע מילים נוספות]. יישר כח לכל מי שיטול את היוזמה. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 03:14, 5 ביולי 2016 (UTC)
:אם תרכז לכאן רשימה של ערכים שבהם זה חסר, אוכל אני או מישהו אחר לנסות לעזור. בהצלחה ותודה על תשומת הלב, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:08, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

::לדוגמא [[משה שייעוויץ|כאן]] ו[[שמיני עצרת תשל"ח|כאן]]--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 21:24, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== חי וקיים ==

משתמשים יקרים וחסידים, לקראת ג' תמוז הבעל"ט כדאי ונחוץ להעלות לכאן את הערך שחסרונו מורגש ביותר - על נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א. התחלתי מזמן וכעת כמעט סיימתי להכין אותו ב[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/חי וקיים|מרחב המשתמש שלי]], אלא שיש כמה בעיות שמציקות לי ואני זקוק לעזרתכם והערותיכם החשובות [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/חי וקיים|בשיחה שם]].

אשמח לדעתכם החשובה בהקדם הכי אפשרי, כי הרי אוטוטו הערך כבר לא רלוונטי וכולם רואים בעיני בשר את הרבי מלך המשיח שליט"א בהתגלותו! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:13, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

==טעות נפוצה החוזרת בערכים רבים==
בערכים רבים כתוב על פלונית ביתו של פלוני, אך כידוע בלשון הקודש - בתו = הבת שלו, ביתו = הבית שלו או אשתו. כנראה אחד מותיקי העורכים טעה בזאת בצורה קבועה. אני לא יודע האם אפשר לתקן עם בוט - כי לפעמים באמת הכוונה לביתו של אדם (למשל ביתו של מלך המשיח), אשמח אם מישהו יודע אם אפשר לתקן זאת על ידי בוט. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:32, 7 ביולי 2016 (UTC)
:הענין תוקן בלמעלה מ100 דפים (בבוט יש אפשרות לבחור באיזה ערכים לשנות ובאיזה לא). בכל זאת יתכנו טעויות ספורות בערכים שמופיעים בהם גם ביתו במשמעות של בת וגם במשמעות של בית, ולכן טוב שרוב ההחלפות בוצעו תחת חשבון גלוי (ולא תחת חשבון בוט), כדי שהעורכים יוכלו מעט לעבור על כך (אך אין צורך כי לא סביר שיש יותר מטעויות בודדות). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:43, 7 ביולי 2016 (UTC)
::כל הכבוד. יישר כח. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:47, 9 ביולי 2016 (UTC)

== [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]] ==

בואו להצביע ולהשפיע! הקול שלכם קריטי! זה או אנחנו או הוא! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 19:51, 17 ביולי 2016 (UTC)

== דחוף!!! ==

לשנות את הסמל בתבנית קצרמר לסמל החדש!--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י"ב באב ה'תשע"ו 17:43, 16 באוגוסט 2016 (UTC)

ראש חודש כסלו

2016-09-15T17:30:53Z

חי גאולה: /* ליל שמחת תורה */

ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== ערב האירוע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהי' קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב..

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיראת "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהי' לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]. {{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק'של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה)נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו יין ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על יין. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בנתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב". כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר [[שמיני עצרת]] ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפלללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" (=עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם').

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" (שהרבי יהיה בריא), ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" (הרבי בריא), כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל - כך אמר - שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי" -, ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]"... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!"...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!"}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר [[התוועדות]] בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" וצפה הכל מראש ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי יין ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה". שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה"... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים, אחרי השיחה - על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

חב"דפדיה:לוח מודעות

2016-09-15T17:15:56Z

חי גאולה: /* בקשה כללית ממי שיכול לעזור */

__NEWSECTIONLINK__
{{לוח מודעות}}

<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude>

== דרוש מתנדב - קטגוריות ==
===בניית עץ הקטגוריות===
בשעטו"מ יש לנו תוסף שמאפשר שינוי קטגוריות של ערכים רבים בקלות ובפשטות, כעת רק דרוש מתנדב שיקח על עצמו את המשימה ליישם את מבנה הקטגוריות החדש המוצע ב[[משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות]]. על הכלי תוכלו לקרוא ב[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Cat-a-lot]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בכסלו ה'תשע"ה 18:32, 22 בדצמבר 2014 (UTC)
=== תיקון ויצירת קטגוריות ===
הדף הזה צריך להיות ריק. תכוונתי כפשוט '''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 לדף הזה]''' שאין כל הגיון שהוא יהיה מלא. מה שצריך - נפתח קטוגריות, ומה שלא, נמחק בערכים המקושרים אליהם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 20 באפריל 2014 (UTC)
:צודק. צריך לעבוד על זה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 15:42, 22 באפריל 2014 (UTC)
::התחלתי. אמשיך בהזדמנות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 11:22, 24 באפריל 2014 (UTC)
==הפניות כפולות==
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 גם הדף הזה]!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:48, 2 במאי 2014 (UTC)'''
:לתשומת לב הטכנאי - בויקיפדיה יש בוט פשוט שעושה זאת בקלות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באייר ה'תשע"ד, למניינם 00:55, 2 במאי 2014 (UTC)
::'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA מתנדב?]''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 19:32, 26 במאי 2014 (UTC)
:::בוצע חלקית. משהו השתגע שם גם עם הפורטלים וגם עם 770. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:27, 26 במאי 2014 (UTC)
::::770 תמיד היה משוגע. הפורטלים מאז שהכניסו את המושג 'פורטל' לממשק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז באייר ה'תשע"ד 13:53, 27 במאי 2014 (UTC)
:::::אך מסמנים שההפניה תוקנה?--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 11:09, 10 ביולי 2015 (UTC)--[[מיוחד:תרומות/31.44.132.54|31.44.132.54]] 11:07, 10 ביולי 2015 (UTC)
::::::לא מסמנים, ברגע שההפניה מתוקנת, הערך יורד מהרשימה הנ"ל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:49, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

==דרוש מתנדב - הפניות 'האוהל'==
כרגע 'האוהל' מפנה לדף פירושונים, מה שגורם לכך שכל אחד שלוחץ על קישור בגוף אחד מהערכים, מגיע לדף פירושונים ועלול להתבלבל. צריך לעבור על כל אחד מהדפים המופיעים בקישורים דלקמן, לבדוק לאיזה אוהל התכוון המקשר, ולקשר ישירות לערך הרצוי.

*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D) דפים המקשרים לדף אוהל (פירושונים)]
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F&target=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C דפים המקשרים לדף האוהל]

תודה מראש לכל המסייעים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:19, 3 ביוני 2014 (UTC)
:אני חושב שהמשמעות הראשית היא [[אוהל הרבי הריי"צ]] ושם להניח תבנית פירוש נוסף. הרבה יותר פשוט והרבה יותר נכון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תשע"ד 16:14, 3 ביוני 2014 (UTC)
::אולי. אבל תמיד כדאי שזה יקשר ישירות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:37, 3 ביוני 2014 (UTC)

בוצע (חצי ראשון) --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 12:23, 17 באפריל 2015 (UTC)

== ניסוח ותיקון לשון ==

חברה, אשמח לקבל עזרה והצעות ל'תיקוני לשון וניסוח' בערך [[משתמש:הנחה/טיוטה-כח העצמות]] ובדף ה[[שיחת משתמש:הנחה/טיוטה-כח העצמות|שיחה]] דווקא בתוכן דייקתי מאוד אמנם בניסוח הוא נראה לי כבד ומדי מתפלפל יש לכם תיקונים אשמח, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:56, 16 ביולי 2015 (UTC)

== האהל הק' ==

כרגע מתנהל דיון ארוך ומעניין בדף השיחה של הערך 'האהל', בקשר להתאמת הגדרתו עם דעתה של חב"דפדיה, כשיש לכך השלכות מהותיות רבות על מהותה ועיצוב השקפתה.

כולם מוזמנים להביע את דעתם בצורה עניינית, מתוך שמירה על דיון נוח לקריאה והבנה. יישר כח!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:23, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
===הפניה לוועדה===
:צד א' מתבקש לכתוב את דעתו. כל אחד הסבור כדעה זו מוזמן לכתוב את דעתו, מדוע להשאיר את הנוסח הנוכחי, ולכל היותר חבריו יתקנו אותו. נשאיר את נוסח הפנייה מספר ימים על מנת שיהיה מוסכם על כולם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 14:12, 20 באוקטובר 2015 (UTC)

== תבניות מחיקה ==

לתשומת לבכם:

[[תבנית:למחוק]] עשויה למחיקת ערכים שמחיקתם טעונה דיון ואינה ברורה מאליה.

[[תבנית:למחיקה]] עשויה לערכי הבל ושטויות שמחיקתם ברורה מאליה.

--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 14:30, 20 באוקטובר 2015 (UTC)

== פיצול הערך [[סעודת שור הבר והלווייתן]] ==

[[שיחה:סעודת שור הבר והלווייתן#פיצול|כאן]] מתנהל דיון בנוגע לפיצול הערך. כולם מוזמנים להביע את דעתם!• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:53, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== אסדר לסעודתא ==

[[אסדר לסעודתא|יש שני ערכים עם אותו תוכן]], כשהחילוק ביניהם הוא רק הקישורים למנגינות... ועל כן הוצע לאחדם!!!• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 07:55, 24 בדצמבר 2015 (UTC)
:מה מקום לדיון? פשוט תאחד.. ותציב תבנית מחיקה על הערך 'ניגון שבת ויו"ט' הוא פשוט לא נכון.. ואין צורך בסתם הפניות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:17, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== חשוב מאוד! '''6,000 ערכים''' ==

יאלה לעבודה! גומרים עד פסח!--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 15:25, 14 בפברואר 2016 (UTC)

:ראה [[אולם דיונים#5900]] ושם [[אולם דיונים#חישוב מסלול מחדש...]] וראה גם [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה]], כמובן איני בא להחליש ולהוריד מהמרץ, אבל בכל אופן כדאי להשקיע באיכות יותר...(חתימתי הרשמית--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:00, 14 בפברואר 2016 (UTC))
==עמוד ראשי==
אם משהו יודע ויכול לארכב את [[שיחה:עמוד ראשי]] שיעשה את זה ויעזור לכולם --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 17:55, 14 בפברואר 2016 (UTC)
:{{בוצע|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באדר א' ה'תשע"ו, למניינם 18:36, 14 בפברואר 2016 (UTC)

== [[פרדס (ארגון הסברה)]] ==

אני חושב שצריך לעשות על זה ערך אבל לא ידוע לי עליו מספיק פרטים--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:09, 18 בפברואר 2016 (UTC)
:[[משתמש:חבר|חבר]], אתה יכול לחפש בכתבות על זה.. שהיו בCOL ובשטורעם. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 18:55, 18 בפברואר 2016 (UTC)
::עכשיו יש ערך--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 11:32, 14 במרץ 2016 (UTC)

== השבוע בימי חב"ד ==

מעי חמרמרו בראותי בעמוד הראשי של חב"דפדיה - שהשבוע אנחנו עדיין אוחזים בפרשת משפטים. זאת בשעה שבעולם כולו שקועים מיליוני יהודים בלימוד דבר מלכות תצוה, ועוד מעט דבר מלכות תשא!!!...

כל מי שיודע ויכול לעדכן את הנ"ל, תבוא עליו הברכה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 08:03, 19 בפברואר 2016 (UTC)
:{{טופל}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:23, 21 בפברואר 2016 (UTC)
בשם כל העם היהודי בארץ ובתפוצות, {{תודה רבה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 03:34, 22 בפברואר 2016 (UTC)

== ויקיחת"ת ==

מה דעתכם לעשות אתר ויקי של אמירת [[חת"ת]]--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:57, 28 בפברואר 2016 (UTC)
:פלטפורמת ויקי לא קשורה לזה, ויקי זה פלטפורמה לאתר שכל אחד יכול לשנות ולתקן, חת"ת צריך אתר סטטי שמאפשר לומר אותו, ויש כבר אתרים רבים שעושים את זה וביניהם חב"ד אינפו, אז לשם מה צריך עוד אחד? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:37, 15 במרץ 2016 (UTC)

== דרוש מתנדב ממפיעילי המערכת ==

לעדכן כל מוצ"ש את תבניות העמוד הראשי (היעדת, ימי חב"ד, תמונה נבחרת, וכדאי גם להוסיף פינה של ערך מומלץ)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:10, 31 במרץ 2016 (UTC)
:לא צריך בשביל זה מפעיל. על כל אחד מהתבניות כבר התקיימו דיונים רבים, ומכיון שמדובר בעבודה תמידית, לא נמצא מתנדב. מי שמעונין להתנדב לעזור שיכתוב באיזה תחום הוא מסכים לעזור. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 21:52, 8 באפריל 2016 (UTC)
::כמדובר בארוכה ב[[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד#תעצרו רגע, תקשיבו!]] אם יבנה מאגר 'ימי חב"ד' הידעת וכו' לכל ימי השנה, שזו עבודה רבה, נוכל להכניס קוד שיחליף אותם אוטומטית כל יום, ולא יצטרכו לשנות את זה ידנית. עדיף להשקיע לטווח הארוך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:11, 17 במאי 2016 (UTC)

== השיחה הידועה ==

הנני לבקש בזאת את משתמשי חב"דפדיה אשר עניני גאומ"ש יקרים לליבם (ומי לא?), לסייע בעריכת הערך החשוב [[השיחה הידועה]], אשר [[שיחה:השיחה הידועה|הוצע]] להפכו לערך מומלץ - דבר שיתאפשר בזכות עבודתנו המשותפת. תודה מראש! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:35, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:לאחר העבודה הארוכה והרצינית הערך הועמד להמלצה. הריני לפנות בזאת לכל העורכים היקרים שליט"א בבקשה לקרוא ברצינות את הערך, ולאחר מכן לחוות את דעתם אודות ההמלצה ב[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים|דיון ההצבעה]]. אם יש דברים שלדעתכם דרושים שיפור נא תקנו בערך או עכ"פ ציינו בדף השיחה. תודה מראש על שיתוף הפעולה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:43, ט"ו באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== דרוש מתנדב להתאמת דף עזרה - תחביר ויקי ==

ישנם תכונות רבות בעריכת חב"דפדיה, שאינן ידועות למשתמשים (ואני הק' בתוכם), משום שאין בחבדפדי' דף מתאים של [[עזרה:תחביר ויקי|תחביר ויקי]].

מה שנדרש הוא להעתיק את הדף הנ"ל מאתר המינות ויקיפדיה, ולהתאימו כנדרש (בעיקר בשינוי הדוגמאות המובאות שם).

(בונוס מיוחד: רכישת בקיאות וידע נרחב בתחביר ויקי תוך כדי עבודה...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 19:21, כ"ה באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(2 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== העברת קטגוריות ==

הננו להודיע לקהל, כי אם ברצונכם להעביר ערכים רבים מקטגוריה אחת לשניה, ישנה אפשרות קלה ונוחה לעשות זאת באמצעות הבוט של מפעילי מערכת, ומעלה יתירה בזה שזה מוסתר בדף השינויים אחרונים. אם מדובר ביותר מ10 שינויים כדאי בהחלט להעדיף אפשרות זאת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באייר ה'תשע"ו, למניינם 21:54, 2 ביוני 2016 (UTC)

== ערך מובחר ==

ע"פ מה נקבע ערך בתור "ערך מובחר" - (ראה קטגוריה:ערכים מובחרים)?--[[מיוחד:תרומות/46.116.198.2|46.116.198.2]] 12:02, 3 ביוני 2016 (UTC)

== בקשה כללית ממי שיכול לעזור ==
בערכים רבים מופיע פתגם או וורט של סיפור בשפת האידיש, לעיתים מופיע אחר כך בסוגריים תרגום של קטע האידיש, אבל בדרך כלל לא. הייתי מאוד מבקש מדוברי האידיש, שיעניקו לנו את הפתגם או הסיפור גם בלשון הקודש. ניתן למצוא את רוב או כל המקומות על ידי חיפוש מילים בסיסיות באידיש, כמו: מיר, ווער, וכיו"ב [אני לא יודע אידיש, אז כדאי שמישהו שיודע יציע מילים נוספות]. יישר כח לכל מי שיטול את היוזמה. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 03:14, 5 ביולי 2016 (UTC)
:אם תרכז לכאן רשימה של ערכים שבהם זה חסר, אוכל אני או מישהו אחר לנסות לעזור. בהצלחה ותודה על תשומת הלב, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:08, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

::לדוגמא [[משה שייעוויץ|כאן]]--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 21:24, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== חי וקיים ==

משתמשים יקרים וחסידים, לקראת ג' תמוז הבעל"ט כדאי ונחוץ להעלות לכאן את הערך שחסרונו מורגש ביותר - על נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א. התחלתי מזמן וכעת כמעט סיימתי להכין אותו ב[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/חי וקיים|מרחב המשתמש שלי]], אלא שיש כמה בעיות שמציקות לי ואני זקוק לעזרתכם והערותיכם החשובות [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/חי וקיים|בשיחה שם]].

אשמח לדעתכם החשובה בהקדם הכי אפשרי, כי הרי אוטוטו הערך כבר לא רלוונטי וכולם רואים בעיני בשר את הרבי מלך המשיח שליט"א בהתגלותו! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:13, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

==טעות נפוצה החוזרת בערכים רבים==
בערכים רבים כתוב על פלונית ביתו של פלוני, אך כידוע בלשון הקודש - בתו = הבת שלו, ביתו = הבית שלו או אשתו. כנראה אחד מותיקי העורכים טעה בזאת בצורה קבועה. אני לא יודע האם אפשר לתקן עם בוט - כי לפעמים באמת הכוונה לביתו של אדם (למשל ביתו של מלך המשיח), אשמח אם מישהו יודע אם אפשר לתקן זאת על ידי בוט. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:32, 7 ביולי 2016 (UTC)
:הענין תוקן בלמעלה מ100 דפים (בבוט יש אפשרות לבחור באיזה ערכים לשנות ובאיזה לא). בכל זאת יתכנו טעויות ספורות בערכים שמופיעים בהם גם ביתו במשמעות של בת וגם במשמעות של בית, ולכן טוב שרוב ההחלפות בוצעו תחת חשבון גלוי (ולא תחת חשבון בוט), כדי שהעורכים יוכלו מעט לעבור על כך (אך אין צורך כי לא סביר שיש יותר מטעויות בודדות). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:43, 7 ביולי 2016 (UTC)
::כל הכבוד. יישר כח. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:47, 9 ביולי 2016 (UTC)

== [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]] ==

בואו להצביע ולהשפיע! הקול שלכם קריטי! זה או אנחנו או הוא! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 19:51, 17 ביולי 2016 (UTC)

== דחוף!!! ==

לשנות את הסמל בתבנית קצרמר לסמל החדש!--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י"ב באב ה'תשע"ו 17:43, 16 באוגוסט 2016 (UTC)

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-09-01T18:27:19Z

חי גאולה: /* הנחת תפילין דר"ת */

{{בעבודה מתמשכת}}

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כתוב כתוה: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם".

על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.

[[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

שיחה:תפילין רבינו תם

2016-09-01T18:25:09Z

חי גאולה: יצירת דף עם התוכן "==על שיטת ר"ת יש חומר כאן--~~~~"

==על שיטת ר"ת יש חומר [[משתמש:חי גאולה/ארבעה זוגות תפילין|כאן]]--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה - חי להחיות ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 18:25, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-09-01T18:23:31Z

חי גאולה:

{{בעבודה מתמשכת}}

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-09-01T18:23:13Z

חי גאולה:

{{בעריכה מתמשכת}}

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

ה"גזרה"

2016-08-30T20:38:04Z

חי גאולה: הפניה לדף תקנת המשקה

#הפניה:[[תקנת המשקה]]

הגזרה

2016-08-30T20:37:26Z

חי גאולה: הפניה לדף תקנת המשקה

#הפניה:[[תקנת המשקה]]

דב בעריש רוזנברג

2016-08-30T20:36:01Z

חי גאולה: /* משפיע שיכון חב"ד בלוד */

[[תמונה:בעריש.jpg|left|thumb|280px|הרב דב בעריש רוזנברג]]
הרב '''דב בעריש רוזנברג''', (ידוע בשם ר' בעריש), נולד לאביו הרב שמעון ולאמו מרת רבקה בעיר טעשין שבצ'כיסלובקיה, ביום [[י"ז בסיון]] [[תרע"ט]]. ר' בעריש נולד למשפחה מכובדת. סבו של אביו, הרב שמעון, היה תלמיד-חבר של ה'בני יששכר' מדינוב. אמו מרת רבקה הייתה מצאצאי בעל ה'תוספות יום טוב'.

במשך כמה שנים עבד בסניף הדואר בעיר [[לוד]] ובהמשך התמנה גם למנהל הסניף. בעבודה היה מנצל כל רגע פנוי ללימוד. בזמן עבודתו הוא למד לעצמו וגם קירב אחרים ליהדות. ביתו היה פתוח לרווחה בפני כל אורח קרוא או מזדמן.

שקדן גדול היה. בביתו היו ספרי קודש רבים, והוא עבר עליהם מתחילתם ועד סופם. בעת שהיה אוכל, תמיד היה אוכל כשספר לימוד מונח לפניו. מידי שנה סיים מסכתות רבות, מלבד שיעוריו הקבועים בדף היומי, וכך קנה לעצמו בקיאות רבה.

ב[[יום שישי]] [[י' בשבט]] [[תשמ"ה]], ניכרה בו הנהגה מיוחדת. שילם את כל חובותיו עד לפרוטה האחרונה, אם זה דמי ‘מעמד' או במקומות בהם קנה בהקפה. בליל שבת, לאחר שסיים את לימודו, הכין [[נטילת ידיים]] ליד המיטה ועלה על יצועו. לפתע חש שלא בטוב. הוא ביקש מרעייתו כוס [[מים]] ושתזעיק אמבולנס. טרם הגיע האמבולנס השיב את נשמתו לבוראה.

==ילדותו==

ר' דב בעריש היה ילד שביעי מבין תשעה ילדים במשפחה.

עד הגיעו לגיל [[בר מצווה]], למד בעריש עם הרב מאיר טייטלבוים, רב העיירה טעשין ונכדו של בעל ה'ישמח משה' מאוהל. לאחר בר המצוה שלו, נסע ללמוד בישיבות ‘כתר התורה' בעיירה קשאנוב ובישיבה נוספת בעיר קראקא. בישיבות אלו כונה "בעריש טעשינער". שם שקד ר' בעריש על לימודו, והנהגתו הייתה ייחודית ונפלאה. הוא היה נער שקט וצנוע, עדין-נפש וכמעט שלא הכירו אותו חבריו ללימודים.

בהיותו בן 18 החל ללמוד בבית המדרש שומרי שבת בעירו. באותם שנים נמנה על חסידי ראדומסק, והיה מגיע מידי פעם להתסופף בצילו של האדמו"ר מראדמוסק.

ר' בעריש לא זכה ללמוד ב[[תומכי תמימים]].

==מלחמת העולם השניה==

כשפרצה מלחמת העולם השנייה, גוייסו כל הגברים לשורות הצבא. גם ר' בעריש נאלץ להתייצב בצבא ובטרם התייצבותו נסע לרבו האדמו"ר מראדמוסק כדי לבקש ממנו ברכה. אמר לו הרבי: "אתה לא תחזיק רובה!" ואכן, נס גדול היה שלא גוייס לצבא כל שנות המלחמה.

לאחר פרוץ המלחמה, פנה האבא ר' שמעון אל שלושת בניו: שלמה, ליבוש ובעריש, ואמר להם: "ברחו על נפשותיכם והצילו את עצמכם! ואתה, שלמה הגדול שבאחים, השגח על בעריש באופן מיוחד!" בעריש היה אז בחור כבן עשרים.

שלשת האחים ברחו לכיוון [[רוסיה]]. בדרכים הארוכות שעברו, סבלו מאוד מתלאות המלחמה - בעיקר מרעב, קור ומחסור. הרעב הפיל חללים רבים, והמצב היה בכי רע. למרות זאת ר' בעריש סירב בתוקף להכניס לפיו מאכלים אסורים.
בהיותם ברוסיה נפטר שלמה הגדול מדיזנטריה. מאז נטל על עצמו האח לייבוש את האחריות על בעריש הצעיר. שני האחים התגלגלו ממקום למקום וניצלו ממוות רק בניסים גדולים. כך התגלגלו עד שהגיעו לעיר למברג (לבוב) שעל גבול [[פולין]] רוסיה. בעיר זו פגש ר' בעריש את החסיד הרב [[חיים מאיר ליס]] שקירבו, והטעימו לראשונה מטעמה של חסידות חב"ד.

השלטונות הרוסים לא ראו בעין טובה את התקבצותם של פליטים בעיר הגבול, בתקופה שהמדינה היתה במצב מלחמה. לכן הודיעו השלטונות כי כל מי שירצה יוכל לקבל אזרחות רוסית, ומי שיסרב - יוחזר לגרמניה. היו יהודים שהעדיפו לסבול מהגרמנים ולא מהקומוניסטים, וביניהם גם האחים רוזנברג. הם חתמו כי הם רוצים לחזור לגרמניה. רק לאחר מכן התבררה התרמית. הרוסים הודיעו כי כל מי שחתם שרוצה לחזור לגרמניה, הנו בוגד ברוסיה ואחת דינו להישלח ל[[סיביר]].

==בגלות סיביר==

ר' בעריש נלקח ל[[מחנה עבודה]] ב[[סיביר]] הרחוקה. גם שם עמד בעקשנות יהודית טיפוסית שלא להתגעל ב[[מאכלות אסורות|מאכלי טריפה]] או [[חמץ]] ב[[פסח]]. הוא גם מסר את נפשו עבור [[תפילה]] ו[[תפילין]].

ב[[ז' באלול]] [[תש"ב]] השתחרר מסיביר, ולאחר שלושה שבועות, בערב [[ראש השנה]] תש"ג, הגיע לסמרקנד, שם היה ריכוז גדול של פליטים יהודיים ובהם חסידי חב"ד רבים. בעיר זו פגש שוב בר' חיים מאיר ליס שהמשיך ללמדו חסידות.

תקופת המלחמה הייתה קשה במיוחד. ר' בעריש התחבט כל הזמן בגורלם של שאר בני משפחתו שנשארו מאחור.

==נישואיו==

בין כה וכה פתח דף חדש בחייו, וביום [[י' בכסלו]] [[תש"ד]] בא בקשרי השידוכין עם מרת איטא לישנר. בחתונתם של בני הזוג השתתפו חשובי וגדולי החסידים שהיו ב[[סמרקנד]]. את ה[[קידושין]] סידר הרב [[שמריה מרינובסקי]], ואת הכתובה כתב הרב [[נחום שמריה ששונקין]].

החתונה עצמה התקיימה ביום שישי, כדי שלא להטריח קהל רב, וגם בגלל הרעב ששרר באותם ימים, ובין כה וכה כמעט ולא היה מה להגיש לאורחים שבאו להשתתף בשמחת החתונה.

למחרת, ב'שבת שבע-ברכות', באו אורחים רבים ששרו ורקדו כל הלילה. הרב [[יעקב גלינסקי]], ידיד טוב של בעריש, רקד על השולחן בשמחה גדולה והשמיע דברי בדחנות.

לאחר החתונה התגוררו ר' בעריש וזוגתו בבית החמות, על פי בקשתה, וזאת כיון שחמיו נפטר חודשים ספורים קודם כן. ר' בעריש נכנס במהירות רבה לנעלי ראש המשפחה; הוא דאג לחנך ולפרנס את בני משפחת רעייתו.

זמן קצר לאחר החתונה, בתקופת פסח [[תש"ד]], חלה ר' בעריש בדלקת ריאות חריפה ורק בניסים גדולים הבריא. לאחר חודשיים קיבל שוב חום גבוה. הוא התמודד עם החום במשך חודשיים ימים (הרופא הסביר שזה "פארא-טיף", שלא נדע). גם בזה [[הקב"ה]] עזר ובסופו של דבר הבריא.

==התקרבות לחסידות חב"ד==

בין כה וכה החל הזוג הצעיר להתקרב לחב"ד בצעדים משמעותיים, לא מעט בזכות אברמ'ל, בחור חב"די אלמוני שהציג עצמו בשם זה. הם לא ידעו עליו מאום, מלבד העובדה שלמד בישיבות חב"ד. אברמ'ל הירבה לבוא לבית וללמוד חסידות חב"ד עם ר' בעריש. על ידו התקשרו בני הזוג ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בלב ונפש, למרות שמעולם לא פגשוהו, וראו את פניו בתמונה בלבד.

קשר מיוחד שרר בין ר' בעריש לבין הרב [[חיים זלמן קוזלינר]]. הוא היה מגלה לו איפה מתקיימות התוועדויות. באותם ימים של שלטון קומוניסטי רודני, מיקום ה[[התוועדות]] היה בבחינת סוד גמור, אולם ר' חיים זלמן קוזלינר הכיר כי ר' בעריש רוצה מאוד להתקרב לחסידות, ולכן הסתכן וגילה לו בכל פעם היכן תתקיים התוועדות. ידידותם הייתה כה גדולה, עד שכאשר נפטר ר' בעריש, לא הודיעו על כך לר' חיים עד יומו האחרון.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ה]] נולדה לר' בעריש בתו הראשונה. מכיון שאך לפני שנתיים וחצי נפטר חמיו הרב שלום לישנר, התייעץ אפוא עם החסיד הנודע ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] כיצד לקרוא לבת. ר' ניסן אמר שכדאי לקרוא לה שולמית. ר' בעריש שמע לעצת ה[[משפיע]], ונקרא שמה בישראל שולמית (כיום רעייתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]]).

==בארץ ישראל==

רק בתום המלחמה (בשלהי [[חודש אייר]] [[תש"ה]]), התברר לר' בעריש כי הוריו וכמה מבני משפחתו נהרגו.

ר' בעריש יצא את גבולות רוסיה כמו חסידים רבים נוספים ב"[[יציאת רוסיה תש"ו]]", ובערב [[חג השבועות]] [[תש"ו]] עלה עם רעייתו עם התינוקת על רכבת שיעדה [[פולין]]. בכל המסעות עד הגיעו ל[[ארץ הקודש]], השתדל להיות עם [[חסידי חב"ד]]. כל הדרך ל[[פולין]] החביאו בקרון שלהם את אברמ'ל, שאמנם היה צעיר אולם לימדם חסידות.

בתחילת [[חודש תמוז]] הגיעה הרכבת סמוך לעיר וורוצ'לב שבפולין, שם ירדו ר' בעריש ומשפחתו. בני המשפחה קיבלו חדר קטן במרתף בבניין הקהילתי, שם התגוררו פליטים יהודים רבים. באותו מרתף נולדה בתם השנייה - אסתר ביילה (כיום רעייתו של הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], רבה של מגדל העמק). לידתה היתה מלווה בניסים גדולים.

בראות ר' בעריש כי האנטישמיות גואה, החליט ר' בעריש לעזוב את פולין. התינוקת הייתה רק בת שבועיים כאשר משפחת רוזנברג המשיכה במסע הנדודים, במהלכו עברו גם דרך עיר הולדתו של ר' בעריש, טעשין, שהייתה חצויה בין [[פולין]] וצ'כיה. משם המשיכו לאוסטריה ומאוסטריה לגרמניה.

כאשר הגיעו למינכן מצאו בהשגחה פרטית מופלאה את הורי הילדים למשפחת זילבר. לא היה גבול להתרגשותם של בני המשפחה. כך הציל ר' בעריש את שני הילדים בהפגישם עם הוריהם. מובן מאליו כי שני הילדים הצטרפו להוריהם, ומאז נפרדו הדרכים.

ממינכן הגיעה משפחת רוזנברג למחנות הפליטים בפאקינג שבגרמניה. רק אז, כשהיו הרחק מידם של הקומוניסטים הארורים, גילה להם ‘אברמ'ל' כי שמו האמיתי הוא אלחנן, הלא הוא החסיד ר' [[אלחנן רייצס]].

משפחת רוזנברג הגיעה לפאקינג בסוף [[חודש אלול]] שנת תש"ו, ושם שהו במשך שנתיים וחודשיים תחת חסות אמריקאית.

חסידי חב"ד הקימו במקום ישיבה ששכנה בצריף, ור' בעריש שתמיד אהב להשקיע עצמו בלימוד התורה, ישב שם וחזר לשקוד על אוהלי תורה כפי שעשה בימי נעוריו, וכפי שהתגעגע כל ימי טרדות המלחמה והנדודים.

לר' בעריש ורעייתו היתה עגמת [[נפש]] רבה מעצם העובדה שהם מתגוררים במחנות בהם העבידו יהודים, וגם הרגו רבים מהם. לכן, באותם ימים כאשר [[צרפת]] פתחה את שעריה, תכנן ר' בעריש להגר לצרפת.

כעת, כאשר כבר היה במדינה מערבית והיתה האפשרות לשאול את הרבי, כתב ר' בעריש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וביקש ברכה לנסיעה לצרפת.

בין כה וכה החל להתארגן לנסיעה. החבילות כבר היו ארוזות, כאשר הגיע מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בו הורה לעלות לארץ הקודש! באותם ימים שלטו הבריטים בארץ ישראל, והם הגבילו את העליה, ועשו כל מאמץ כדי להגביל את העליה ולאפשר רק למתי מעט להיכנס בשערי ארץ ישראל. לפיכך האפשרות לעלות לארץ הקודש, היתה נראית רחוקה מהעין.

ביום [[יום העצמאות|ה' באייר]] [[תש"ח]], עזבו הבריטים את ארץ הקודש, ו[[מדינת ישראל|ממשלה יהודית]] תפסה את השלטון. או אז הבינו ר' בעריש ורעייתו איטא את כוונת אדמו"ר הריי"צ, לעלות לארץ הקודש; הרי בארץ יוכלו לחנך את ילדיהם לתורה וחסידות באופן הטוב ביותר.

ביום [[י' בכסלו]] [[תש"ח]] יצאו בשלום ובמזל טוב מפאקינג לארץ ישראל. התחנה הראשונה היתה על אדמת גרמניה בעיר גרסטריט. אספו אותם במקום קטן וצפוף תחת פיקוח.

מגרסטריט נסעו במשאיות לעבר תחנת הרכבת, ועמה המשכו לעיר הנמל מרסל שבצרפת. הגעו למרסל ביום שישי בבוקר. מזג האוויר היה סוער, ולא יכולו להפליג בים, על כן היו מוכרחים להישאר ולחכות כמה ימים עד שמזג האוויר ישתפר. משום מה לא נתנו להם מקום שהייה במרסל אלא הובילו אותם למקום גדול בנדול, שהיה כנראה מחנה עבודה.

ביום [[ה' בטבת]] [[תש"ט]] עלו ר' בעריש רעייתו ושלושת בנותיו (בפאקינג נולדה בתו השלישית, רבקה) על האוניה "מולדת".

במוצאי עשרה בטבת, לאחר נסיעה ממושכת בה חלו כל הילדים במחלת ים, נראו מרחוק אורות חיפה המרצדים. למחרת ירדו ר' בעריש, רעייתו איטה ושלושת בנותיהן הקטנות אל אדמת ארץ הקודש.

מנמל חיפה הועברו למחנה העולים בפרדס חנה. שבועיים לאחר מכן הגיעה למקום משלחת של חסידי חב"ד, והם שלקחו את משפחת רוזנברג עם עוד עשר משפחות חב"דיות, אל שכונת הרכבת ב[[לוד]].

המצב הכלכלי ששרר באותם ימים, היה קשה מנשוא. המקום בו הקימו את ביתם, לא היה מחובר לחשמל ולמים. לא היתה בנמצא עבודה מכובדת. בתחילה עבד ר' בעריש בניקוי רחובות העיר לוד, אולם לאחר שבועיים ימים פוטר. לאחר מכן מצא עבודה מפרכת יותר - פריקת וטעינת בלוקים. זו הייתה עבודת פרך. בעקבות זאת נחלש וחלה, וגם עבודה זו נפסקה.

בבית לא היה כסף למחיה, ובני הבית הירבו לקטוף תפוזים וסברס שגדלו מסביב לשכונה.

עם הזמן השכונה התמלאה בתושבים, ובחנות המכולת של חמותו היתה עבודה רבה. הוחלט אפוא שיש צורך לחלק את החלב לבתים. עבודה זו קיבל ר' בעריש. זו היתה עבודה קשה מאוד. מידי יום העמיס שלושה כדים כאשר בכל אחד 30 ליטר חלב, וכך היה מסיע את העגלה עם החלב מבית לבית. הוא סחב בזרועותיו את כדי החלב עם העגלה. בעבודה מפרכת זו התעסק חמש שנים עד לידתה של בתו נחמה.

ביום בו נולדה, התקבל לעבודה בדואר המרכזי בלוד כעובד קבוע. באותם ימים גם הבית חובר לחשמל, ומזלה של משפחת רוזנברג האיר ביתר שאת.

במשך השנים התקדם בעבודתו, ומפקיד זוטר התקדם עד שהגיע לתפקיד מנהל סניף הדואר בלוד. חביריו בעבודה העריצו ואהבו אותו.

שלושים שנה עבד בשירות הדואר הישראלי עד שהגיע לגיל פנסיה, ואז פרש.

==דמות חסידית==

ר' בעריש לא ביזבז את זמנו לריק. כאשר היה יושב ומקבל קהל, היה מנצל כל רגע פנוי ללימוד.

הוא הקפיד על צניעות ושמירת העינים עד הקצה האחרון. מידי יום נסע לעבודתו על גבי אופניו כשראשו מורכן למטה, על מנת שלא יפגוש בדברים בלתי רצויים. כל העובדים ידעו כי כאשר קיבל כסף מאישה, הוא שם מטפחת על ידו.

בזמן העבודה הוא למד לעצמו וגם קירב אחרים ליהדות.

כשהרבי יצא ב[[מבצע אות בספר התורה]], הוא רשם את ילדי העובדים לאות בספר התורה. הוא אירגן תפילות בציבור, ובסוכות זיכה את העובדים בנטילת לולב; בפורים היה מחלק משלוחי מנות, ולקראת פסח חילק מצות שמורה. לפני שנסע ל-‏770 כל העובדים שלחו דרכו מכתבים לרבי.

במשך השנים עורר ועודד את עובדי הדואר לשמור מצוות. גם בגשמיות היה מעודד ומחזק תמיד את חביריו העובדים. כאשר קרה שעובד התרשל בתפקידו והיה צריך לכתוב מכתב התנצלות למנהל, ר' בעריש היה עוזר לו לנסח את המכתב. הוא גם סייע לעובדים בהלוואות שונות, וכו'.

את עבודתו בדואר עשה במסירות רבה, ובשל כך זכה בפרס העובד המצטיין.

==סופר סת"ם==

ר' בעריש ביקש להיות סופר סת"ם, ושאל על כך את [[הרבי]]. הוא קיבל תשובה חיובית: "ונכון הדבר במאוד ומכמה טעמים". הוא החל ללמוד אפוא את מלאכת הסופרות, ואת התפילין הראשונות כתב עבור בנו של הרב אהרן אופן לקראת ה[[בר מצווה]] שלו. אצל ר' בעריש יראת שמיים היתה קודמת לכל, אי לכך כתב את התפילין בקדושה ובטהרה. בכל פעם שהגיע לשם ה', הלך לטבול במקווה. לא פלא שמלאכת הכתיבה נמשכה זמן רב, וכשהסתיימה שמח להעניק את התפילין לנער הבר מצוה.

כעבור זמן שמע ר' בעריש סיפור על יהודי בן שמונים, שמצאוהו מתייפח בבכי תמרורים. נודע לו שהתפילין אותן הניח מהבר מצוה, היו פסולות מעיקרא. הווי אומר שהלה לא הניח [[תפילין]] מעודו... ר' בעריש אמר לעצמו ‘אם סיפור זה נודע לי עכשיו, כשהתחלתי את מלאכת הסופרות, אות הוא משמיים שאיני צריך להיות סופר'.

ומה יעשה עם התפילין שכבר כתב? הוא פנה אפוא לאחד הסופרים המפורסמים בירושלים, והזמין אצלו פרשיות תפילין. לאחר מכן ביקש מהרב אופן להחזיר לו את פרשיות התפילין שכתב, ותמורתן נתן לו את התפילין המהודרות שקנה.

ובכל זאת, מה יעשה עם הוראת הרבי כי עליו להיות סופר סת"ם? הוא יצא ידי חובתו כאשר מידי פעם עשה תיקונים בספרי תורה של בית כנסת חב"ד בלוד, ובמלאכה זו המשיך עד סוף ימיו.

בית משפחת רוזנברג, היה פתוח לרווחה בפני כל אורח קרוא או מזדמן. את כולם הוא הביא הביתה, ומי שהוא לא הביא, בא לבד. כל תושבי השכונה ידעו זאת, ובאופן טבעי כשהגיע לשכונה אורח שצריך היה מקום לישון, נשלח מיד לביתו של ר' בעריש.

שקדן גדול היה. בביתו היו ספרי קודש רבים, והוא עבר עליהם מתחילתם ועד סופם. בעת שהיה אוכל, תמיד היה אוכל כשספר לימוד מונח לפניו. מידי שנה סיים מסכתות רבות, מלבד שיעוריו הקבועים בדף היומי, וכך קנה לעצמו בקיאות רבה.

==[[משפיע]] שיכון חב"ד בלוד==

הנהגותיו אלו ואישיותו המיוחדת הביאו את תושבי שיכון חב"ד בלוד לקבלו כ[[משפיע]] חסידי. רבים התייעצו עמו בעניינים גשמיים ורוחניים, [[התוועדות|ובהתוועדויות]] היה הוא מדבר ומתוועד, אם כי היה רגיל לדבר בקצרה.

תפקיד נוסף קיבל על עצמו - גבאות [[בית הכנסת]] חב"ד בלוד. גם תפקיד זה לקח על עצמו ברצינות האופיינית לו, כמו את שאר תפקידיו. הוא דאג לוודא תמיד שהכל כשורה; היה מגיע בשבתות ובחגים מוקדם לבית הכנסת כדי לסדר הכל על מקומו. הוא ראה עצמו יותר כשמש [[בית הכנסת]] מאשר גבאי.

משלהי [[מנחם אב]] [[תשל"ד]] החל למסור כל ערב שיעור חסידות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לעילוי נשמת ביתו נחמה שנפטרה בתאונה מחרידה ב[[ז' סיוון]] [[תשל"ד]] (לאחר חתונה של אברך חב"די בירושלים, חזרו כמה מחסידי חב"ד במונית לאיזור המרכז. בצומת בית שמש סטתה המונית מנתיב הנסיעה והתהפכה. בתאונה המחרידה קיפחו את חייהם ארבעה מיושבי המונית: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הישיש של כפר חב"ד. הרב [[ישעיה וייס]] מלוד, הרב [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]], חתנו של ר' בעריש, בעלה של בתו מרת שפרה, ונחמה רוזנברג, בתו של ר' בעריש). אך לאחר שנה הפסיק. התמימים באו לביתו והתחננו שימשיך בשיעור, אך הוא סירב.

==פטירתו==
כמה חודשים לפני פטירתו, ביום י"א בתמוז תשד"מ, ביום הולדת של אביו, אמר לבני הבית: "כתוב בספרים כאשר אדם מגיע לגיל אבותיו עליו להתכונן ליום מותו...

אביו נרצח על ידי הנאצים ימ"ש בגיל 65 וחמישה חודשים, ור' בעריש נפטר בגיל זהה - 65 וחמישה חודשים.

ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]], האחרון בחייו, הוא היה אצל הרבי. כאשר הרבי עבר לידו עם ספר התורה בדרך להקפות, איחל לרבי: ‘דערלעבט איבער א יאר' [= שתזכה לשנה הבאה]. בדרך כלל הרבי ענה באותה מטבע לשון, אולם הרבי שתק ולא ענה. ר' בעריש נענה מיד ואמר: "אוי! דאס איז דאס!" (אוי, זהו זה).

באותו חודש [[תשרי]] קרו לו דברים מוזרים. היין מ[[כוס של ברכה]] שקיבל מהרבי, נשפך לו, וה'[[לעקח]]' שקיבל מהרבי בערב יום כיפור, אבד לו. משנודע הדבר למחותנו הרב [[משה ירוסלבסקי]], נתן לו מהחלה המיוחדת שקיבל מהרבי עבור הכנסת אורחים. ר' בעריש שמח מאד והביא את החלה עמו לארץ הקודש בכדי לחלק ממנה לבני המשפחה. עם הגיעו ארצה, פתח את הנייר בו הייתה החלה, וגילה כי העלתה עובש ואינה ראויה לאכילה.

ביום האחרון לחייו הייתה הנהגתו מיוחדת במינה. היה זה ביום שישי י' בשבט תשמ"ה. ביום זה שילם את כל חובותיו עד לפרוטה האחרונה, אם זה דמי ‘מעמד' או במקומות בהם קנה בהקפה.

באותו יום נכנס לדואר ואמר לכולם "באתי לומר לכם שלום"... לפני שיצא לפנסיה השאיר בדואר את זוג התפילין שהיו במקום כל זמן שעבד שם, בכדי שהעובדים ימשיכו להניח [[תפילין]] מידי יום. בביקורו זה האחרון שאל: "האם אכן אתם מניחים את התפילין? שלא ישארו מיותמות", הזהיר.

לאחר [[תפילת מנחה]] לימד את הקהל בבית כנסת ‘בית אריה' חב"ד בלוד, את המאמר ‘[[באתי לגני]]' כנהוג בי' שבט. לאחר תפילת קבלת שבת חזר הביתה, אכל סעודת שבת, וישב ללמוד עד קרוב לשעת חצות. הוא למד את שיעוריו הקבועים בדף היומי,[[תקנת הרמב"ם|רמב"ם]] (תמיד נהג ללמוד בלילה את השיעור של יום המחרת), שיעור היומי בירושלמי, ועוד. הוא אף למד עם נכדתו מרים גרוסמן מענינא דיומא - פרשת בשלח, שבת שירה - על נתינת אוכל לציפורים בשבת, על פי שיחת הרבי.

כשסיים את לימודו הכין נטילת ידיים ליד המיטה ועלה על יצועו. לפתע חש שלא בטוב. הוא ביקש מרעייתו כוס מים ושתזעיק אמבולנס. הוא חש כי מצבו לא טוב. טרם הגיע האמבולנס השיב את נשמתו לבוראה.

==משפחתו==
*בנו הרב [[שמעון רוזנברג]] מ[[עפולה]].
*בנו הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] מירושלים.
*חתנו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].
*חתנו הרב שמואל שנור ממגדל העמק.
*חתנו הרב יוסף הרשקוביץ.
*חתנו הרב נפתלי גרינברג.
*חתנו הרב אברהם רייך מניו יורק.
*חתנו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ממגדל העמק.

*נכדתו, הרבנית [[רבקה הולצברג]] [[שליח|שלוחה]] של [[הרבי]] ב[[בית חב"ד בומביי|בומביי]] שב[[הודו]], שנרצחה על ידי מחבלים.

{{מיון רגיל:רוזנברג, דב בעריש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:39:49Z

חי גאולה:

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:38:14Z

חי גאולה: /* ד' השיטות */

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:38:02Z

חי גאולה: /* ד' השיטות */

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|מוגדל|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:36:27Z

חי גאולה: /* ד' השיטות */

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|מרכז|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:36:14Z

חי גאולה: /* ד' השיטות */

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|אמצע|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:36:01Z

חי גאולה: /* ד' השיטות */

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|ימין|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:35:32Z

חי גאולה: /* ד' השיטות */

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|750px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:34:59Z

חי גאולה: /* ד' השיטות */

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:34:49Z

חי גאולה: /* מיקום הפרשיות */

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:33:49Z

חי גאולה: /* שורש מחלוקתם */

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:32:55Z

חי גאולה:

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]
===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:29:54Z

חי גאולה:

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]
===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-29T17:29:15Z

חי גאולה:

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg]]
===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

קובץ:תרשים ארבע אופנים.jpg

2016-08-29T17:28:00Z

חי גאולה: תרשים של ארבעה זוגות תפילין. עשיתי בעצמי.

תרשים של ארבעה זוגות תפילין.

עשיתי בעצמי.

תהלוכת ל"ג בעומר

2016-08-29T16:19:28Z

חי גאולה: /* ההוראות מהרבי */

[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]]
'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]] יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח.

תהלוכות אלו המתקיימות כיום במקומות רבים ברחבי העולם, התחילו מאז שנת [[תש"מ]], בעוד שבחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש"ג]].
הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.

{{ציטוט-צף|'''"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב"י]] ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".'''
{{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}}

==התהלוכות ב-770==
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר [[תשנ"ג]] ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]
התהלוכות החלו למעשה בשנים לאחר [[י' שבט תשי"א|עלייתו לנשיאות]] של [[הרבי]], אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר [[770]] ולא בארץ ובעולם. תהלוכות אלו נקראות בשם [[פאראד]] (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]].

התהלוכה היא חלק מפעולת הארגון [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.
התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נשא [[שיחת קודש]] ועודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:
*[[תשי"ג]] - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר [[קבלת הנשיאות]], במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם ל[[אנגלית]] הרב [[שלמה זלמן הכט]].
*[[תשט"ז]] - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד" והשתתפו כאלפיים ילדים, נושא הפאראד היה שמירת השבת, לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים, והיה מאד מרוצה.
*[[תשי"ז]] - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב [[יוסף גולדשטיין]] ואת שיחות הרבי תרגם הרב [[יעקב יהודה הכט]] אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.
*[[תש"כ]] - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]].
*[[תשכ"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.
*[[תשכ"ו]] - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכן לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.
*[[תשכ"ז]] - הפאראד התקיים בימי ערב [[מלחמת ששת הימים]] והרבי נשא שיחה הפתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ- 20.000 ילדים.
*[[תש"ל]] - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על '[[מיהו יהודי]]', וזו היתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2189981/jewish/Lag-Bomer-Parade.htm ל"ג בעומר תש"ל, וידאו], חב"ד אורג}}.
*[[תשל"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, וב[[שבת]] גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך [[אהבת ישראל]].
*[[תשל"ו]] - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות ש[[הרבי]] קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו-כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75661 ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.
*[[תש"מ]] - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התרחשו בכל הריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היתה מושקעת במיוחד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית.
*[[תשמ"ג]] - הרבי נכח בפאראד למעלה מ- 3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו ל[[אוהל]] ליד הפארק בה שיחקו הילדים.
*[[תשד"מ]] - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!", לפני שהרבי נסע לאוהל, הורה להדפיס את ה[[מאמר]] של [[אדה"ז]] "להבין ענין ל"ג בעומר" ואת שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשמ"ז]] - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכה מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה [[חלוקת דולרים]], יתקיים כעת השלמה.
*[[תש"נ]] - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי בתהלוכה, על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים, כשעברו מול הרבי כ- 200 ילדות שנקראו בשם [[חיה מושקא]] על שם [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]], היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי [[יחי]], הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו.
*[[תשנ"ב]] - במשך הפאראד שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי {{הערה|כפ"ח גליון 525 בחלק של 'בית חיינו' עמוד 6}}.
*[[תשנ"ג]] - במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי "אהלי תורה" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" {{הערה|כפ"ח גליון 571 עמוד 61}}.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

גם בתהלוכות שנערכו מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, המשיכו המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.

==ההוראות מהרבי==
{{חלונית
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות
|תוכן=

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית הצניעות כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (לשדה) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].

י. בודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.
|רוחב=30em}}
[[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל"ג בעומר [[תשמ"ח]]]]
בשנת [[תש"מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" להסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ההסתלקות של [[רבי שמעון בר יוחאי]].

ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש"מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]] (אזכיר על הציון)}}.

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.

==התהלוכות הראשונות==
[[תמונה:תהלוכה.jpg|left|thumb|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, [[התוועדות]] שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] ו[[צדקה]]. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ו[[רשב"י]] בתוכם ובראשם".

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:

{{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך}}.

בהמשך הוסיף הרבי:

{{ציטוטון|[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת [[רשב"י]] - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}.

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

אחת ההחלטות היתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.

==המלחמה בתהלוכות==
[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".

שני רבנים ליטאיים - ראש ישיבת פונוביז' והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף.

בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.

אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי. הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".

ב[[ד' סיוון]] אור לערב [[חג השבועות]] בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" וטען כי אין להתפעל מהפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:
{{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?

ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?

ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..

איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..

[{{כתב קטן|"וכאן באה הרחמנות הרבה:מהיכן אכן זה נובע? הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם? ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!.. אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)}}]|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=226 שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193]}}

בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות.
הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

==חבר העמים==
בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]].
בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות התלמידים השלוחים ר' זושא אבלסקי ור' פניע וישצקי, יחד עם ר' זאב ביטקין.
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.
לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}.
בשנה שלאחר מכן - [[תנש"א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

==התהלוכות כיום==
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]
משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל אהבת ה' ואהבת התורה.

בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש".

בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] בעיר [[אילת]] כתב הרב [[יוסף הכט]] לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים". לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראו בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ"א]], וזאת בעקבות פנייית הנ"ל לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח! ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]}}.

כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

משנת [[תשס"ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח"י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות.

== קישורים חיצונים ==
;מדיה
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ"ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל"ו]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר]{{וידאו}}

;כתבות היסטוריות
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75711 העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ"ג|ה'תשנ"ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}

;מאמרי דעה
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל"ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח] מאמר דעה {{אינפו}}
* אחד השלוחים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75644 התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!]''', מאמר דעה {{אינפו}}

;חוברות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב"י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש"ע
*'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב"ד]], [[סיוון]] תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

נשיא הדור

2016-08-29T16:17:56Z

חי גאולה: /* נשיא הדור בגוף גשמי */

::{{פירוש נוסף|נוכחי=נשיא הדור הכולל את כל [[נשמה|נשמות]] בני ישראל|אחר=תנא שחיבר את ה[[משניות]]|ראו=[[רבי יהודה הנשיא]]}}
'''ראש בני ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''רב"י''') נקרא גם '''נשיא הדור''' הינו [[צדיק]] אשר נמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין [[ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]].

==הגדרה==
על פי התפיסה היהודית, עם ישראל בכללותו, מצד [[נשמה|נשמותיהם]], מהווים יחד קומה אחת שלימה{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים}}, כאשר כל יהודי נחשב לאבר פרטי בגוף הכללי ויש יהודים שנחשבים לראש. כמו שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי ודרכו נמשכת החיות לאברים, כך נשיא הדור הוא [[נשמה]] כללית, הכולל בתוכו את כל [[נשמה|נשמות]] הדור ודרכו נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר [[תניא]] פרק ב'}}

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי")}} הדור הראשון הינו [[משה רבינו]] עליו אומר [[רש"י]]{{הערה|רש"י. במדבר כא, כא}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}} ובכל דור {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה{{הערה|בראשית רבה פרק נ"ו, ז}}}} וכן נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקוני זוהר, תס"ט (קיד, א)}}: {{ציטוטון|אתפשטותיה בכל דרא ודרא}} שבכל דור יש את נשמתו של משה המלובשת בנשיא הדור.

במשך הדורות ישנם זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי וישנם שנים אשר היה זה בהעלם, מאז התחלתו של רבי [[ישראל בעל שם טוב]] להיות נשיא דור ועם התגלותה של [[תורת החסידות]] ו[[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותו ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}, הרבי מקשר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}} תהליך זה לכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]].

==מאפיינים==
===דואג לכל יהודי בכל עניין===
נשיא הדור, הוא אדם שדואג לאנשי הדור כל אחד לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה 'ראש' - '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד ה[[קבלה]] ו[[פנימיות התורה]], ללימוד [[תורת הנגלה]], לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"{{הערה|[[התוועדות]] י"א שבט תשכ"ד}}.
===ממוצע המחבר===
ה[[גוף]] הגשמי וה[[נפש הבהמית]] שבכל יהודי מעלימים על הניצוץ האלוקי שבו, ובכדי להתקשר ל[[הקב"ה]] זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור, וכך אומר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תרל"ה}}: {{ציטוטון|נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה}}.

כמו שכתוב על משה רבינו{{הערה|דברים ה, ה}} "אנכי עומד בין ה' וביניכם", ועוד נאמר בו{{הערה|דברים לג, א}} "משה איש האלוקים", ומבארים חז"ל{{הערה|מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א}}: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, שמצד אחד הוא יהודי בשר ודם, אך מצד שני נשמתו נמצאת בגלוי בגלל ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל{{הערה|ראה בהרחבה בשיחת הרבי י"א [[ניסן]] תשנ"א}}. כך אצל נשיא הדור, קיים חיבור של האלקות שלמעלה מהעולם עם [[גשמיות]] העולם, בתכלית השלימות, כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]] בעולם כולו, ולכן על ידי חיבור עליו יכול יהודי להתחבר לה'.

===רעיא מהימנא===
רעיא מהימנא (= הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"[[אמונה]]" של בני ישראל.

דהיינו, שעם היות שלכל יהודי יש אמונה בה', אבל לא תמיד האמונה הופכת להיות דבר אחד עם האדם, ולכן שייך למצוא גנב, שלפני שהולך לגנוב הוא מתפלל לה' שיעזור לו, אפילו שהוא יודע שזה נגד רצון ה'. ותפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי שתהיה בפנימיות, שתהפוך להיות חלק ממנו.

אופן הפעולה הוא - שמשה רבינו מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור באלקות, ממילא הוא (גם כפי שהוא בגוף) קשור באלקות, וזהו העצם שלו. גלוי זה מביא לכך שהלימוד שלו אודות [[הקב"ה]] לא נשאר באופן מקיף, אלא חודר לפנימיות (על דרך מי שילמד על דבר שהוא מוחשי לו, שיגרום לו להתחבר לדבר, מה שאין כן, אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}.

==נשיא שבדור הוא המשיח שבדור==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
אותו נשיא הוא גם ה[[משיח שבדור]], כיוון שהנשיא כולל את [[נשמה|נשמות]] ישראל ו[[ניצוץ משיח]] שבכל אחת מהם ([[יחידה]] הפרטית), הרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470}}.

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות{{הערה|1=דוגמאות: [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=343&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y התוועדויות - שנת תשמ"ו כרך א' עמוד 343], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=350&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y התוועדויות - שנת תשמ"ו כרך א' עמוד 350], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=360&cPartLetter=B&nBookId=105&refrashBookNav=Y לקוטי שיחות - כרך כ"ט עמוד 360, ליל שמחת תורה תשמ"ו], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=B&nBookId=111&refrashBookNav=Y התוועדויות שנת תנש"א כרך ד']
, [ http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=420&cPartLetter=B&nBookId=45&refrashBookNav=Y התוועדויות - שנת תשנ"ב כרך א' עמוד 420],}}: {{ציטוט| תוכן=נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.|מקור= [[שמחת תורה]] תשמ"ו, [[התוועדויות]] חלק א' עמ' 3342|מרכאות=כן}}

===נשיא הדור בגוף גשמי===
מיסודות האמונה, כמבואר בחסידות, שנשיא הדור חי בגוף גשמי כאן בעוה"ז הגשמי. זוהי המשמעות של המובא על משה רבינו שלא מת, מכיון שאתפשטותא דנשמת משה ישנה בכל דור ומתלבשת בגופו הגשמי של נשיא הדור (לא כבצדיקים אחרים שעל-אף שנאמר בהם "צדיקים אף במיתתם קרואים חיים", הרי זה במשמעות הרוחנית בלבד). (ראה כ"ז לקו"ש חכ"ו פ' שמות ובעוד מקומות).

==ראו גם==
*[[התקשרות|התקשרות לרבי]]
*[[שבעה רועים]]
*[[אדמו"ר]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/79637_he_1.pdf '''נשיא זה מלך'''] {{PDF}} - לקט שיחות ומכתבים מהרבי אודות ענינו של נשיא ישראל, בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*[http://www.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf '''ראש בני ישראל'''] {{PDF}} - לקט מאמרים מהרב [[חיים אשכנזי]] בנושא "רבי".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

משתמש:חי גאולה

2016-08-29T16:13:43Z

חי גאולה: /* העבודה בחב"ד פדיה */

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}
{{משתמש - 770}}
{{משתמש - מפרסם גאולה}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגד ציונות}}
{{משתמש - אוהב תבניות}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
}}

==העבודה בחב"ד פדיה==

נרשמתי ב[[ל' סיוון]] ה[[תשע"ו]] - שנת [[הקהל]].

'''ערכים חדשים שיצרתי:'''

[[קהל גדול]].

[[תפילין של ימות המשיח]]

'''ערכים ששיניתי משמעותית:'''

[[אברהם משולם זלמן לנדא]].

[[מאיר רפאל'ס]]

[[אברהם אליהו אקסלרוד]].

[[אהרן יוסף בלניצקי]]

[[חיים שניאור זלמן מרוזוב]]

[[משולם ישעיהו זושא שובאוו]]

'''לעריכה'''

[[משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין|ארבעה זוגות תפילין]]

==בקשה==
'''[[חב"דפדיה:לוח מודעות#בקשה כללית ממי שיכול לעזור|בקשה חשובה למי שיודע אידיש:]]'''

חב"דפדיה:לוח מודעות

2016-08-29T16:05:42Z

חי גאולה: /* בקשה כללית ממי שיכול לעזור */

__NEWSECTIONLINK__
{{לוח מודעות}}

<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude>

== דרוש מתנדב - קטגוריות ==
===בניית עץ הקטגוריות===
בשעטו"מ יש לנו תוסף שמאפשר שינוי קטגוריות של ערכים רבים בקלות ובפשטות, כעת רק דרוש מתנדב שיקח על עצמו את המשימה ליישם את מבנה הקטגוריות החדש המוצע ב[[משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות]]. על הכלי תוכלו לקרוא ב[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Cat-a-lot]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בכסלו ה'תשע"ה 18:32, 22 בדצמבר 2014 (UTC)
=== תיקון ויצירת קטגוריות ===
הדף הזה צריך להיות ריק. תכוונתי כפשוט '''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 לדף הזה]''' שאין כל הגיון שהוא יהיה מלא. מה שצריך - נפתח קטוגריות, ומה שלא, נמחק בערכים המקושרים אליהם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 20 באפריל 2014 (UTC)
:צודק. צריך לעבוד על זה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 15:42, 22 באפריל 2014 (UTC)
::התחלתי. אמשיך בהזדמנות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 11:22, 24 באפריל 2014 (UTC)
==הפניות כפולות==
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 גם הדף הזה]!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:48, 2 במאי 2014 (UTC)'''
:לתשומת לב הטכנאי - בויקיפדיה יש בוט פשוט שעושה זאת בקלות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באייר ה'תשע"ד, למניינם 00:55, 2 במאי 2014 (UTC)
::'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA מתנדב?]''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 19:32, 26 במאי 2014 (UTC)
:::בוצע חלקית. משהו השתגע שם גם עם הפורטלים וגם עם 770. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:27, 26 במאי 2014 (UTC)
::::770 תמיד היה משוגע. הפורטלים מאז שהכניסו את המושג 'פורטל' לממשק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז באייר ה'תשע"ד 13:53, 27 במאי 2014 (UTC)
:::::אך מסמנים שההפניה תוקנה?--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 11:09, 10 ביולי 2015 (UTC)--[[מיוחד:תרומות/31.44.132.54|31.44.132.54]] 11:07, 10 ביולי 2015 (UTC)
::::::לא מסמנים, ברגע שההפניה מתוקנת, הערך יורד מהרשימה הנ"ל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:49, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

==דרוש מתנדב - הפניות 'האוהל'==
כרגע 'האוהל' מפנה לדף פירושונים, מה שגורם לכך שכל אחד שלוחץ על קישור בגוף אחד מהערכים, מגיע לדף פירושונים ועלול להתבלבל. צריך לעבור על כל אחד מהדפים המופיעים בקישורים דלקמן, לבדוק לאיזה אוהל התכוון המקשר, ולקשר ישירות לערך הרצוי.

*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D) דפים המקשרים לדף אוהל (פירושונים)]
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F&target=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C דפים המקשרים לדף האוהל]

תודה מראש לכל המסייעים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:19, 3 ביוני 2014 (UTC)
:אני חושב שהמשמעות הראשית היא [[אוהל הרבי הריי"צ]] ושם להניח תבנית פירוש נוסף. הרבה יותר פשוט והרבה יותר נכון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תשע"ד 16:14, 3 ביוני 2014 (UTC)
::אולי. אבל תמיד כדאי שזה יקשר ישירות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:37, 3 ביוני 2014 (UTC)

בוצע (חצי ראשון) --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 12:23, 17 באפריל 2015 (UTC)

== ניסוח ותיקון לשון ==

חברה, אשמח לקבל עזרה והצעות ל'תיקוני לשון וניסוח' בערך [[משתמש:הנחה/טיוטה-כח העצמות]] ובדף ה[[שיחת משתמש:הנחה/טיוטה-כח העצמות|שיחה]] דווקא בתוכן דייקתי מאוד אמנם בניסוח הוא נראה לי כבד ומדי מתפלפל יש לכם תיקונים אשמח, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:56, 16 ביולי 2015 (UTC)

== האהל הק' ==

כרגע מתנהל דיון ארוך ומעניין בדף השיחה של הערך 'האהל', בקשר להתאמת הגדרתו עם דעתה של חב"דפדיה, כשיש לכך השלכות מהותיות רבות על מהותה ועיצוב השקפתה.

כולם מוזמנים להביע את דעתם בצורה עניינית, מתוך שמירה על דיון נוח לקריאה והבנה. יישר כח!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:23, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
===הפניה לוועדה===
:צד א' מתבקש לכתוב את דעתו. כל אחד הסבור כדעה זו מוזמן לכתוב את דעתו, מדוע להשאיר את הנוסח הנוכחי, ולכל היותר חבריו יתקנו אותו. נשאיר את נוסח הפנייה מספר ימים על מנת שיהיה מוסכם על כולם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 14:12, 20 באוקטובר 2015 (UTC)

== תבניות מחיקה ==

לתשומת לבכם:

[[תבנית:למחוק]] עשויה למחיקת ערכים שמחיקתם טעונה דיון ואינה ברורה מאליה.

[[תבנית:למחיקה]] עשויה לערכי הבל ושטויות שמחיקתם ברורה מאליה.

--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 14:30, 20 באוקטובר 2015 (UTC)

== פיצול הערך [[סעודת שור הבר והלווייתן]] ==

[[שיחה:סעודת שור הבר והלווייתן#פיצול|כאן]] מתנהל דיון בנוגע לפיצול הערך. כולם מוזמנים להביע את דעתם!• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:53, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== אסדר לסעודתא ==

[[אסדר לסעודתא|יש שני ערכים עם אותו תוכן]], כשהחילוק ביניהם הוא רק הקישורים למנגינות... ועל כן הוצע לאחדם!!!• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 07:55, 24 בדצמבר 2015 (UTC)
:מה מקום לדיון? פשוט תאחד.. ותציב תבנית מחיקה על הערך 'ניגון שבת ויו"ט' הוא פשוט לא נכון.. ואין צורך בסתם הפניות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:17, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== חשוב מאוד! '''6,000 ערכים''' ==

יאלה לעבודה! גומרים עד פסח!--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 15:25, 14 בפברואר 2016 (UTC)

:ראה [[אולם דיונים#5900]] ושם [[אולם דיונים#חישוב מסלול מחדש...]] וראה גם [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה]], כמובן איני בא להחליש ולהוריד מהמרץ, אבל בכל אופן כדאי להשקיע באיכות יותר...(חתימתי הרשמית--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:00, 14 בפברואר 2016 (UTC))
==עמוד ראשי==
אם משהו יודע ויכול לארכב את [[שיחה:עמוד ראשי]] שיעשה את זה ויעזור לכולם --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 17:55, 14 בפברואר 2016 (UTC)
:{{בוצע|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באדר א' ה'תשע"ו, למניינם 18:36, 14 בפברואר 2016 (UTC)

== [[פרדס (ארגון הסברה)]] ==

אני חושב שצריך לעשות על זה ערך אבל לא ידוע לי עליו מספיק פרטים--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:09, 18 בפברואר 2016 (UTC)
:[[משתמש:חבר|חבר]], אתה יכול לחפש בכתבות על זה.. שהיו בCOL ובשטורעם. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 18:55, 18 בפברואר 2016 (UTC)
::עכשיו יש ערך--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 11:32, 14 במרץ 2016 (UTC)

== השבוע בימי חב"ד ==

מעי חמרמרו בראותי בעמוד הראשי של חב"דפדיה - שהשבוע אנחנו עדיין אוחזים בפרשת משפטים. זאת בשעה שבעולם כולו שקועים מיליוני יהודים בלימוד דבר מלכות תצוה, ועוד מעט דבר מלכות תשא!!!...

כל מי שיודע ויכול לעדכן את הנ"ל, תבוא עליו הברכה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 08:03, 19 בפברואר 2016 (UTC)
:{{טופל}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:23, 21 בפברואר 2016 (UTC)
בשם כל העם היהודי בארץ ובתפוצות, {{תודה רבה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 03:34, 22 בפברואר 2016 (UTC)

== ויקיחת"ת ==

מה דעתכם לעשות אתר ויקי של אמירת [[חת"ת]]--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:57, 28 בפברואר 2016 (UTC)
:פלטפורמת ויקי לא קשורה לזה, ויקי זה פלטפורמה לאתר שכל אחד יכול לשנות ולתקן, חת"ת צריך אתר סטטי שמאפשר לומר אותו, ויש כבר אתרים רבים שעושים את זה וביניהם חב"ד אינפו, אז לשם מה צריך עוד אחד? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:37, 15 במרץ 2016 (UTC)

== דרוש מתנדב ממפיעילי המערכת ==

לעדכן כל מוצ"ש את תבניות העמוד הראשי (היעדת, ימי חב"ד, תמונה נבחרת, וכדאי גם להוסיף פינה של ערך מומלץ)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:10, 31 במרץ 2016 (UTC)
:לא צריך בשביל זה מפעיל. על כל אחד מהתבניות כבר התקיימו דיונים רבים, ומכיון שמדובר בעבודה תמידית, לא נמצא מתנדב. מי שמעונין להתנדב לעזור שיכתוב באיזה תחום הוא מסכים לעזור. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 21:52, 8 באפריל 2016 (UTC)
::כמדובר בארוכה ב[[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד#תעצרו רגע, תקשיבו!]] אם יבנה מאגר 'ימי חב"ד' הידעת וכו' לכל ימי השנה, שזו עבודה רבה, נוכל להכניס קוד שיחליף אותם אוטומטית כל יום, ולא יצטרכו לשנות את זה ידנית. עדיף להשקיע לטווח הארוך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:11, 17 במאי 2016 (UTC)

== השיחה הידועה ==

הנני לבקש בזאת את משתמשי חב"דפדיה אשר עניני גאומ"ש יקרים לליבם (ומי לא?), לסייע בעריכת הערך החשוב [[השיחה הידועה]], אשר [[שיחה:השיחה הידועה|הוצע]] להפכו לערך מומלץ - דבר שיתאפשר בזכות עבודתנו המשותפת. תודה מראש! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:35, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:לאחר העבודה הארוכה והרצינית הערך הועמד להמלצה. הריני לפנות בזאת לכל העורכים היקרים שליט"א בבקשה לקרוא ברצינות את הערך, ולאחר מכן לחוות את דעתם אודות ההמלצה ב[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים|דיון ההצבעה]]. אם יש דברים שלדעתכם דרושים שיפור נא תקנו בערך או עכ"פ ציינו בדף השיחה. תודה מראש על שיתוף הפעולה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:43, ט"ו באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== דרוש מתנדב להתאמת דף עזרה - תחביר ויקי ==

ישנם תכונות רבות בעריכת חב"דפדיה, שאינן ידועות למשתמשים (ואני הק' בתוכם), משום שאין בחבדפדי' דף מתאים של [[עזרה:תחביר ויקי|תחביר ויקי]].

מה שנדרש הוא להעתיק את הדף הנ"ל מאתר המינות ויקיפדיה, ולהתאימו כנדרש (בעיקר בשינוי הדוגמאות המובאות שם).

(בונוס מיוחד: רכישת בקיאות וידע נרחב בתחביר ויקי תוך כדי עבודה...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 19:21, כ"ה באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(2 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== העברת קטגוריות ==

הננו להודיע לקהל, כי אם ברצונכם להעביר ערכים רבים מקטגוריה אחת לשניה, ישנה אפשרות קלה ונוחה לעשות זאת באמצעות הבוט של מפעילי מערכת, ומעלה יתירה בזה שזה מוסתר בדף השינויים אחרונים. אם מדובר ביותר מ10 שינויים כדאי בהחלט להעדיף אפשרות זאת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באייר ה'תשע"ו, למניינם 21:54, 2 ביוני 2016 (UTC)

== ערך מובחר ==

ע"פ מה נקבע ערך בתור "ערך מובחר" - (ראה קטגוריה:ערכים מובחרים)?--[[מיוחד:תרומות/46.116.198.2|46.116.198.2]] 12:02, 3 ביוני 2016 (UTC)

== בקשה כללית ממי שיכול לעזור ==
בערכים רבים מופיע פתגם או וורט של סיפור בשפת האידיש, לעיתים מופיע אחר כך בסוגריים תרגום של קטע האידיש, אבל בדרך כלל לא. הייתי מאוד מבקש מדוברי האידיש, שיעניקו לנו את הפתגם או הסיפור גם בלשון הקודש. ניתן למצוא את רוב או כל המקומות על ידי חיפוש מילים בסיסיות באידיש, כמו: מיר, ווער, וכיו"ב [אני לא יודע אידיש, אז כדאי שמישהו שיודע יציע מילים נוספות]. יישר כח לכל מי שיטול את היוזמה. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 03:14, 5 ביולי 2016 (UTC)
:אם תרכז לכאן רשימה של ערכים שבהם זה חסר, אוכל אני או מישהו אחר לנסות לעזור. בהצלחה ותודה על תשומת הלב, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:08, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

::לדוגמא: [[אברהם משולם זלמן לנדא|כאן]], [[לוי ביסטריצקי#חתונתו|פה]] ו[[משה שייעוויץ|שם]], וראה גם [[שיחה:אברהם משולם זלמן לנדא|כאן]] --[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 21:24, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== חי וקיים ==

משתמשים יקרים וחסידים, לקראת ג' תמוז הבעל"ט כדאי ונחוץ להעלות לכאן את הערך שחסרונו מורגש ביותר - על נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א. התחלתי מזמן וכעת כמעט סיימתי להכין אותו ב[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/חי וקיים|מרחב המשתמש שלי]], אלא שיש כמה בעיות שמציקות לי ואני זקוק לעזרתכם והערותיכם החשובות [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/חי וקיים|בשיחה שם]].

אשמח לדעתכם החשובה בהקדם הכי אפשרי, כי הרי אוטוטו הערך כבר לא רלוונטי וכולם רואים בעיני בשר את הרבי מלך המשיח שליט"א בהתגלותו! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:13, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

==טעות נפוצה החוזרת בערכים רבים==
בערכים רבים כתוב על פלונית ביתו של פלוני, אך כידוע בלשון הקודש - בתו = הבת שלו, ביתו = הבית שלו או אשתו. כנראה אחד מותיקי העורכים טעה בזאת בצורה קבועה. אני לא יודע האם אפשר לתקן עם בוט - כי לפעמים באמת הכוונה לביתו של אדם (למשל ביתו של מלך המשיח), אשמח אם מישהו יודע אם אפשר לתקן זאת על ידי בוט. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:32, 7 ביולי 2016 (UTC)
:הענין תוקן בלמעלה מ100 דפים (בבוט יש אפשרות לבחור באיזה ערכים לשנות ובאיזה לא). בכל זאת יתכנו טעויות ספורות בערכים שמופיעים בהם גם ביתו במשמעות של בת וגם במשמעות של בית, ולכן טוב שרוב ההחלפות בוצעו תחת חשבון גלוי (ולא תחת חשבון בוט), כדי שהעורכים יוכלו מעט לעבור על כך (אך אין צורך כי לא סביר שיש יותר מטעויות בודדות). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:43, 7 ביולי 2016 (UTC)
::כל הכבוד. יישר כח. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:47, 9 ביולי 2016 (UTC)

== [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]] ==

בואו להצביע ולהשפיע! הקול שלכם קריטי! זה או אנחנו או הוא! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 19:51, 17 ביולי 2016 (UTC)

== דחוף!!! ==

לשנות את הסמל בתבנית קצרמר לסמל החדש!--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י"ב באב ה'תשע"ו 17:43, 16 באוגוסט 2016 (UTC)

חב"דפדיה:לוח מודעות

2016-08-29T16:04:14Z

חי גאולה: /* בקשה כללית ממי שיכול לעזור */

__NEWSECTIONLINK__
{{לוח מודעות}}

<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude>

== דרוש מתנדב - קטגוריות ==
===בניית עץ הקטגוריות===
בשעטו"מ יש לנו תוסף שמאפשר שינוי קטגוריות של ערכים רבים בקלות ובפשטות, כעת רק דרוש מתנדב שיקח על עצמו את המשימה ליישם את מבנה הקטגוריות החדש המוצע ב[[משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות]]. על הכלי תוכלו לקרוא ב[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Cat-a-lot]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בכסלו ה'תשע"ה 18:32, 22 בדצמבר 2014 (UTC)
=== תיקון ויצירת קטגוריות ===
הדף הזה צריך להיות ריק. תכוונתי כפשוט '''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 לדף הזה]''' שאין כל הגיון שהוא יהיה מלא. מה שצריך - נפתח קטוגריות, ומה שלא, נמחק בערכים המקושרים אליהם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 20 באפריל 2014 (UTC)
:צודק. צריך לעבוד על זה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 15:42, 22 באפריל 2014 (UTC)
::התחלתי. אמשיך בהזדמנות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ד 11:22, 24 באפריל 2014 (UTC)
==הפניות כפולות==
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&limit=500&offset=0 גם הדף הזה]!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:48, 2 במאי 2014 (UTC)'''
:לתשומת לב הטכנאי - בויקיפדיה יש בוט פשוט שעושה זאת בקלות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באייר ה'תשע"ד, למניינם 00:55, 2 במאי 2014 (UTC)
::'''[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA מתנדב?]''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 19:32, 26 במאי 2014 (UTC)
:::בוצע חלקית. משהו השתגע שם גם עם הפורטלים וגם עם 770. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:27, 26 במאי 2014 (UTC)
::::770 תמיד היה משוגע. הפורטלים מאז שהכניסו את המושג 'פורטל' לממשק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז באייר ה'תשע"ד 13:53, 27 במאי 2014 (UTC)
:::::אך מסמנים שההפניה תוקנה?--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 11:09, 10 ביולי 2015 (UTC)--[[מיוחד:תרומות/31.44.132.54|31.44.132.54]] 11:07, 10 ביולי 2015 (UTC)
::::::לא מסמנים, ברגע שההפניה מתוקנת, הערך יורד מהרשימה הנ"ל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:49, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

==דרוש מתנדב - הפניות 'האוהל'==
כרגע 'האוהל' מפנה לדף פירושונים, מה שגורם לכך שכל אחד שלוחץ על קישור בגוף אחד מהערכים, מגיע לדף פירושונים ועלול להתבלבל. צריך לעבור על כל אחד מהדפים המופיעים בקישורים דלקמן, לבדוק לאיזה אוהל התכוון המקשר, ולקשר ישירות לערך הרצוי.

*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D) דפים המקשרים לדף אוהל (פירושונים)]
*[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F&target=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C דפים המקשרים לדף האוהל]

תודה מראש לכל המסייעים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:19, 3 ביוני 2014 (UTC)
:אני חושב שהמשמעות הראשית היא [[אוהל הרבי הריי"צ]] ושם להניח תבנית פירוש נוסף. הרבה יותר פשוט והרבה יותר נכון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תשע"ד 16:14, 3 ביוני 2014 (UTC)
::אולי. אבל תמיד כדאי שזה יקשר ישירות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:37, 3 ביוני 2014 (UTC)

בוצע (חצי ראשון) --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 12:23, 17 באפריל 2015 (UTC)

== ניסוח ותיקון לשון ==

חברה, אשמח לקבל עזרה והצעות ל'תיקוני לשון וניסוח' בערך [[משתמש:הנחה/טיוטה-כח העצמות]] ובדף ה[[שיחת משתמש:הנחה/טיוטה-כח העצמות|שיחה]] דווקא בתוכן דייקתי מאוד אמנם בניסוח הוא נראה לי כבד ומדי מתפלפל יש לכם תיקונים אשמח, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:56, 16 ביולי 2015 (UTC)

== האהל הק' ==

כרגע מתנהל דיון ארוך ומעניין בדף השיחה של הערך 'האהל', בקשר להתאמת הגדרתו עם דעתה של חב"דפדיה, כשיש לכך השלכות מהותיות רבות על מהותה ועיצוב השקפתה.

כולם מוזמנים להביע את דעתם בצורה עניינית, מתוך שמירה על דיון נוח לקריאה והבנה. יישר כח!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:23, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
===הפניה לוועדה===
:צד א' מתבקש לכתוב את דעתו. כל אחד הסבור כדעה זו מוזמן לכתוב את דעתו, מדוע להשאיר את הנוסח הנוכחי, ולכל היותר חבריו יתקנו אותו. נשאיר את נוסח הפנייה מספר ימים על מנת שיהיה מוסכם על כולם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 14:12, 20 באוקטובר 2015 (UTC)

== תבניות מחיקה ==

לתשומת לבכם:

[[תבנית:למחוק]] עשויה למחיקת ערכים שמחיקתם טעונה דיון ואינה ברורה מאליה.

[[תבנית:למחיקה]] עשויה לערכי הבל ושטויות שמחיקתם ברורה מאליה.

--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 14:30, 20 באוקטובר 2015 (UTC)

== פיצול הערך [[סעודת שור הבר והלווייתן]] ==

[[שיחה:סעודת שור הבר והלווייתן#פיצול|כאן]] מתנהל דיון בנוגע לפיצול הערך. כולם מוזמנים להביע את דעתם!• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:53, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== אסדר לסעודתא ==

[[אסדר לסעודתא|יש שני ערכים עם אותו תוכן]], כשהחילוק ביניהם הוא רק הקישורים למנגינות... ועל כן הוצע לאחדם!!!• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 07:55, 24 בדצמבר 2015 (UTC)
:מה מקום לדיון? פשוט תאחד.. ותציב תבנית מחיקה על הערך 'ניגון שבת ויו"ט' הוא פשוט לא נכון.. ואין צורך בסתם הפניות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:17, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

== חשוב מאוד! '''6,000 ערכים''' ==

יאלה לעבודה! גומרים עד פסח!--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 15:25, 14 בפברואר 2016 (UTC)

:ראה [[אולם דיונים#5900]] ושם [[אולם דיונים#חישוב מסלול מחדש...]] וראה גם [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה]], כמובן איני בא להחליש ולהוריד מהמרץ, אבל בכל אופן כדאי להשקיע באיכות יותר...(חתימתי הרשמית--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:00, 14 בפברואר 2016 (UTC))
==עמוד ראשי==
אם משהו יודע ויכול לארכב את [[שיחה:עמוד ראשי]] שיעשה את זה ויעזור לכולם --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 17:55, 14 בפברואר 2016 (UTC)
:{{בוצע|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באדר א' ה'תשע"ו, למניינם 18:36, 14 בפברואר 2016 (UTC)

== [[פרדס (ארגון הסברה)]] ==

אני חושב שצריך לעשות על זה ערך אבל לא ידוע לי עליו מספיק פרטים--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:09, 18 בפברואר 2016 (UTC)
:[[משתמש:חבר|חבר]], אתה יכול לחפש בכתבות על זה.. שהיו בCOL ובשטורעם. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 18:55, 18 בפברואר 2016 (UTC)
::עכשיו יש ערך--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 11:32, 14 במרץ 2016 (UTC)

== השבוע בימי חב"ד ==

מעי חמרמרו בראותי בעמוד הראשי של חב"דפדיה - שהשבוע אנחנו עדיין אוחזים בפרשת משפטים. זאת בשעה שבעולם כולו שקועים מיליוני יהודים בלימוד דבר מלכות תצוה, ועוד מעט דבר מלכות תשא!!!...

כל מי שיודע ויכול לעדכן את הנ"ל, תבוא עליו הברכה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 08:03, 19 בפברואר 2016 (UTC)
:{{טופל}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:23, 21 בפברואר 2016 (UTC)
בשם כל העם היהודי בארץ ובתפוצות, {{תודה רבה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 03:34, 22 בפברואר 2016 (UTC)

== ויקיחת"ת ==

מה דעתכם לעשות אתר ויקי של אמירת [[חת"ת]]--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 18:57, 28 בפברואר 2016 (UTC)
:פלטפורמת ויקי לא קשורה לזה, ויקי זה פלטפורמה לאתר שכל אחד יכול לשנות ולתקן, חת"ת צריך אתר סטטי שמאפשר לומר אותו, ויש כבר אתרים רבים שעושים את זה וביניהם חב"ד אינפו, אז לשם מה צריך עוד אחד? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:37, 15 במרץ 2016 (UTC)

== דרוש מתנדב ממפיעילי המערכת ==

לעדכן כל מוצ"ש את תבניות העמוד הראשי (היעדת, ימי חב"ד, תמונה נבחרת, וכדאי גם להוסיף פינה של ערך מומלץ)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:10, 31 במרץ 2016 (UTC)
:לא צריך בשביל זה מפעיל. על כל אחד מהתבניות כבר התקיימו דיונים רבים, ומכיון שמדובר בעבודה תמידית, לא נמצא מתנדב. מי שמעונין להתנדב לעזור שיכתוב באיזה תחום הוא מסכים לעזור. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 21:52, 8 באפריל 2016 (UTC)
::כמדובר בארוכה ב[[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד#תעצרו רגע, תקשיבו!]] אם יבנה מאגר 'ימי חב"ד' הידעת וכו' לכל ימי השנה, שזו עבודה רבה, נוכל להכניס קוד שיחליף אותם אוטומטית כל יום, ולא יצטרכו לשנות את זה ידנית. עדיף להשקיע לטווח הארוך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:11, 17 במאי 2016 (UTC)

== השיחה הידועה ==

הנני לבקש בזאת את משתמשי חב"דפדיה אשר עניני גאומ"ש יקרים לליבם (ומי לא?), לסייע בעריכת הערך החשוב [[השיחה הידועה]], אשר [[שיחה:השיחה הידועה|הוצע]] להפכו לערך מומלץ - דבר שיתאפשר בזכות עבודתנו המשותפת. תודה מראש! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:35, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:לאחר העבודה הארוכה והרצינית הערך הועמד להמלצה. הריני לפנות בזאת לכל העורכים היקרים שליט"א בבקשה לקרוא ברצינות את הערך, ולאחר מכן לחוות את דעתם אודות ההמלצה ב[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים|דיון ההצבעה]]. אם יש דברים שלדעתכם דרושים שיפור נא תקנו בערך או עכ"פ ציינו בדף השיחה. תודה מראש על שיתוף הפעולה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:43, ט"ו באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== דרוש מתנדב להתאמת דף עזרה - תחביר ויקי ==

ישנם תכונות רבות בעריכת חב"דפדיה, שאינן ידועות למשתמשים (ואני הק' בתוכם), משום שאין בחבדפדי' דף מתאים של [[עזרה:תחביר ויקי|תחביר ויקי]].

מה שנדרש הוא להעתיק את הדף הנ"ל מאתר המינות ויקיפדיה, ולהתאימו כנדרש (בעיקר בשינוי הדוגמאות המובאות שם).

(בונוס מיוחד: רכישת בקיאות וידע נרחב בתחביר ויקי תוך כדי עבודה...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 19:21, כ"ה באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(2 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== העברת קטגוריות ==

הננו להודיע לקהל, כי אם ברצונכם להעביר ערכים רבים מקטגוריה אחת לשניה, ישנה אפשרות קלה ונוחה לעשות זאת באמצעות הבוט של מפעילי מערכת, ומעלה יתירה בזה שזה מוסתר בדף השינויים אחרונים. אם מדובר ביותר מ10 שינויים כדאי בהחלט להעדיף אפשרות זאת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באייר ה'תשע"ו, למניינם 21:54, 2 ביוני 2016 (UTC)

== ערך מובחר ==

ע"פ מה נקבע ערך בתור "ערך מובחר" - (ראה קטגוריה:ערכים מובחרים)?--[[מיוחד:תרומות/46.116.198.2|46.116.198.2]] 12:02, 3 ביוני 2016 (UTC)

== בקשה כללית ממי שיכול לעזור ==
בערכים רבים מופיע פתגם או וורט של סיפור בשפת האידיש, לעיתים מופיע אחר כך בסוגריים תרגום של קטע האידיש, אבל בדרך כלל לא. הייתי מאוד מבקש מדוברי האידיש, שיעניקו לנו את הפתגם או הסיפור גם בלשון הקודש. ניתן למצוא את רוב או כל המקומות על ידי חיפוש מילים בסיסיות באידיש, כמו: מיר, ווער, וכיו"ב [אני לא יודע אידיש, אז כדאי שמישהו שיודע יציע מילים נוספות]. יישר כח לכל מי שיטול את היוזמה. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 03:14, 5 ביולי 2016 (UTC)
:אם תרכז לכאן רשימה של ערכים שבהם זה חסר, אוכל אני או מישהו אחר לנסות לעזור. בהצלחה ותודה על תשומת הלב, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:08, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

::לדוגמא: [[אברהם משולם זלמן לנדא|כאן]], [[לוי ביסטריצקי#חתונתו|פה]] ו[[משה שייעוויץ]|ושם], וראה גם [[שיחה:אברהם משולם זלמן לנדא|כאן]] --[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 21:24, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== חי וקיים ==

משתמשים יקרים וחסידים, לקראת ג' תמוז הבעל"ט כדאי ונחוץ להעלות לכאן את הערך שחסרונו מורגש ביותר - על נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א. התחלתי מזמן וכעת כמעט סיימתי להכין אותו ב[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/חי וקיים|מרחב המשתמש שלי]], אלא שיש כמה בעיות שמציקות לי ואני זקוק לעזרתכם והערותיכם החשובות [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/חי וקיים|בשיחה שם]].

אשמח לדעתכם החשובה בהקדם הכי אפשרי, כי הרי אוטוטו הערך כבר לא רלוונטי וכולם רואים בעיני בשר את הרבי מלך המשיח שליט"א בהתגלותו! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:13, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

==טעות נפוצה החוזרת בערכים רבים==
בערכים רבים כתוב על פלונית ביתו של פלוני, אך כידוע בלשון הקודש - בתו = הבת שלו, ביתו = הבית שלו או אשתו. כנראה אחד מותיקי העורכים טעה בזאת בצורה קבועה. אני לא יודע האם אפשר לתקן עם בוט - כי לפעמים באמת הכוונה לביתו של אדם (למשל ביתו של מלך המשיח), אשמח אם מישהו יודע אם אפשר לתקן זאת על ידי בוט. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:32, 7 ביולי 2016 (UTC)
:הענין תוקן בלמעלה מ100 דפים (בבוט יש אפשרות לבחור באיזה ערכים לשנות ובאיזה לא). בכל זאת יתכנו טעויות ספורות בערכים שמופיעים בהם גם ביתו במשמעות של בת וגם במשמעות של בית, ולכן טוב שרוב ההחלפות בוצעו תחת חשבון גלוי (ולא תחת חשבון בוט), כדי שהעורכים יוכלו מעט לעבור על כך (אך אין צורך כי לא סביר שיש יותר מטעויות בודדות). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:43, 7 ביולי 2016 (UTC)
::כל הכבוד. יישר כח. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:47, 9 ביולי 2016 (UTC)

== [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]] ==

בואו להצביע ולהשפיע! הקול שלכם קריטי! זה או אנחנו או הוא! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 19:51, 17 ביולי 2016 (UTC)

== דחוף!!! ==

לשנות את הסמל בתבנית קצרמר לסמל החדש!--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י"ב באב ה'תשע"ו 17:43, 16 באוגוסט 2016 (UTC)

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-28T20:14:49Z

חי גאולה:

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}
{{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע). ''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], [[י"ד שבט תש"י]], [[ואתחנן]] [[תשמ"ט]], [[תרומה]] [[תשנ"ב]].

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין

2016-08-28T20:10:38Z

חי גאולה:

קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==שורש מחלוקתם==

===התפילין===

''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):''

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''"

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב ב[[כתב סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

===מיקום הפרשיות===

בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר צד ימין לכיוון פנים, וצד שמאל לחוצה. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם צד ימין וגם צד שמאל לכיוון פנים {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==

שיטת [[רש"י]] {{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.}} - סדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח).

שיטת [[רבינו תם]] {{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוני, האשכול.}}: סדר הפרשיות הוא מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין הקורא.'''

שיטת השימושא רבא {{הערה|ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.}}: הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) '''מימין המניח'''. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.{{הערה| בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}} הנחתם נחשבת כמיועדת לבעלי סגולה בלבד.

שיטת [[הראב"ד]]: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. אין לשיטתו [[תפילין]] של יד מיוחדות.

==עניינם על פי חסידות==

==בתורת הרבי==

[[היום יום]] [[י"ט אב|י"ט מנחם אב]], י"ד שבט תש"י, ואתחנן תשמ"ט, תרומה תשנ"ב.

==הנחתם==

===הנחת תפילין דר"ת===

===צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין===

'''בית הרב''':

רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.

הרבי ''- להרחיב''.

'''חסידים ואנשי מעשה:'''

ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן {{הערה| היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}} ר' ברוך פריז.

'''צדיקי פולין:'''

מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א
==הספר תפילין של ימות המשיח==

{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

{{הערות שוליים}}

איתן פיזם

2016-08-28T17:27:47Z

חי גאולה: חי גאולה העביר את הדף איתן פיזם ל־איתן יעקב פיזם תוך דריסת הפניה: זה שמו המלא

#הפניה [[איתן יעקב פיזם]]

איתן יעקב פיזם

2016-08-28T17:27:47Z

חי גאולה: חי גאולה העביר את הדף איתן פיזם ל־איתן יעקב פיזם תוך דריסת הפניה: זה שמו המלא

הרב איתן יעקב [[פיזם]] הוא מנהלה הגשמי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת תומכי תמימים בקריות]]

==קורות חייו==

נולד לאביו הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות ב[[תשכ"ט]]. ולמד ב[[תומכי תמימים צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]].

עוד בתור בחור נכנס לעזור לאביו בניהול העסקנות בקריות ביחד עם אחיו הרב [[שמשון פיזם]] ומאז חלה תנופה אדירה בכל הפעילות בקריות.

בשנת [[תשנ"ד]], כשאביו נסע למשך שנתיים ל[[צרפת]]. נשארו הוא ואחיו הרב שמשון, וניהלו לבדם את מוסדות "נפש חיה", שכללו כולל וישיבה לחוזרים (הישיבה אינה קיימת היום). בשלהי [[תשנ"ו]], לאחר סערת הרוחות בקהילת חבד בקריות הוחלט לקרוא לרב יגאל פיזם לבוא לשמש כרב לקהילה ב[[קריית שמואל]]. וכשבא אביו לכהן כרב הציע לו הרב איתן שיפתחו ישיבה קטנה בקריית שמואל. בהתחלה היסס אביו אך לאחר שקיבל מכתב חיובי מ[[הרבי]] החליט לפתחה. עוד קודם לכן ב[[תשנ"ד]] כשעלה הרעיון קיבל הרב איתן מהרב [[אפרים וולף]] אישור לקרוא לישיבה [[תומכי תמימים]].

לאחר כמה שנים כשהמצב הכלכלי של [[תומכי תמימים קריות|הישיבה בקריות]] היה בכי רע התבקש על ידי הנהלת הישיבה בקריות לשמש כמנהל גשמי של הישיבה ומאז עלה המצב הכספי של הישיבה.

הרב איתן יוצא מידי פעם להתרמות בחוץ לארץ.

כמו כן הוא משמש כ[[גבאי]] ראשי ב[[בית הכנסת]] של מרכז [[נפש חיה]] ב[[קריית שמואל]], ואף מתוועד בשבתות מברכים אחר תפילת שחרית עם אנ"ש בקריות.

==משפחתו==

'''אביו'''
*הרב [[יגאל פיזם]], [[רב]] הקהילה וראש [[תומכי תמימים| ישיבת חב"ד]] ב[[קרית שמואל]]

'''אחיו'''
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|"צבאות מנחם"]] חב"ד [[חיפה]] וה[[קריות]].
*הרב [[משה זאב פיזם]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[שדרות]].
*הרב [[שמשון פיזם]] - מנכ"ל מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות" ו[[רב]] שכונת גבעת התמרים, עכו.
*הרב חננאל יהושוע פיזם - [[שליח]] ב[[בית חב"ד]] [[שדרות]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מזכ"ל ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

'''גיסיו'''
*ר' דובי חיימסון, [[קראון הייטס]].
*הרב [[שניאור זלמן הלמן]], רב [[בית הכנסת]] "[[אני מאמין]]" קרית מוצקין ומחנך ב[[תלמוד תורה "צבאות מנחם"]] [[חב"ד]] [[חיפה]] והקריות.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: משפחת פיזם]]
[[קטגוריה: קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]
[[קטגוריה: צוות ישיבת תומכי תמימים קרית שמואל]]
[[קטגוריה: עסקנים חב"דיים]]

משתמש:חי גאולה/סמלים

2016-08-26T00:12:38Z

חי גאולה:

'''ריכזתי לי כאן כל מיני סמלים''':
{{קריצה|}}{{חיוך|}}{{כל הכבוד|}}{{חחח|}} {{וי|}} {{איקס|}} {{תבנית:סימן קריאה}} {{בעד}} {{נגד}} {{בוצע}} {{טופל}} {{לייק}} {{תודה רבה}} {{מזל טוב}} [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]]

איתן יעקב פיזם

2016-08-25T22:08:07Z

חי גאולה:

הרב איתן יעקב [[פיזם]] הוא מנהלה הגשמי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת תומכי תמימים בקריות]]

==קורות חייו==

נולד לאביו הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות ב[[תשכ"ט]]. ולמד ב[[תומכי תמימים צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]].

עוד בתור בחור נכנס לעזור לאביו בניהול העסקנות בקריות ביחד עם אחיו הרב [[שמשון פיזם]] ומאז חלה תנופה אדירה בכל הפעילות בקריות.

בשנת [[תשנ"ד]], כשאביו נסע למשך שנתיים ל[[צרפת]]. נשארו הוא ואחיו הרב שמשון, וניהלו לבדם את מוסדות "נפש חיה", שכללו כולל וישיבה לחוזרים (הישיבה אינה קיימת היום). בשלהי [[תשנ"ו]], לאחר סערת הרוחות בקהילת חבד בקריות הוחלט לקרוא לרב יגאל פיזם לבוא לשמש כרב לקהילה ב[[קריית שמואל]]. וכשבא אביו לכהן כרב הציע לו הרב איתן שיפתחו ישיבה קטנה בקריית שמואל. בהתחלה היסס אביו אך לאחר שקיבל מכתב חיובי מ[[הרבי]] החליט לפתחה. עוד קודם לכן ב[[תשנ"ד]] כשעלה הרעיון קיבל הרב איתן מהרב [[אפרים וולף]] אישור לקרוא לישיבה [[תומכי תמימים]].

לאחר כמה שנים כשהמצב הכלכלי של [[תומכי תמימים קריות|הישיבה בקריות]] היה בכי רע התבקש על ידי הנהלת הישיבה בקריות לשמש כמנהל גשמי של הישיבה ומאז עלה המצב הכספי של הישיבה.

הרב איתן יוצא מידי פעם להתרמות בחוץ לארץ.

כמו כן הוא משמש כ[[גבאי]] ראשי ב[[בית הכנסת]] של מרכז [[נפש חיה]] ב[[קריית שמואל]], ואף מתוועד בשבתות מברכים אחר תפילת שחרית עם אנ"ש בקריות.

==משפחתו==

'''אביו'''
*הרב [[יגאל פיזם]], [[רב]] הקהילה וראש [[תומכי תמימים| ישיבת חב"ד]] ב[[קרית שמואל]]

'''אחיו'''
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|"צבאות מנחם"]] חב"ד [[חיפה]] וה[[קריות]].
*הרב [[משה זאב פיזם]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[שדרות]].
*הרב [[שמשון פיזם]] - מנכ"ל מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות" ו[[רב]] שכונת גבעת התמרים, עכו.
*הרב חננאל יהושוע פיזם - [[שליח]] ב[[בית חב"ד]] [[שדרות]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מזכ"ל ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

'''גיסיו'''
*ר' דובי חיימסון, [[קראון הייטס]].
*הרב [[שניאור זלמן הלמן]], רב [[בית הכנסת]] "[[אני מאמין]]" קרית מוצקין ומחנך ב[[תלמוד תורה "צבאות מנחם"]] [[חב"ד]] [[חיפה]] והקריות.

קטגוריות: [[קטגוריה: משפחת פיזם|משפחת פיזם]]

איתן יעקב פיזם

2016-08-25T22:05:14Z

חי גאולה: /* משפחתו */

איתן יעקב פיזם

2016-08-25T22:04:56Z

חי גאולה: /* משפחתו */

הרב איתן יעקב [[פיזם]] הוא מנהלה הגשמי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת תומכי תמימים בקריות]]

==קורות חייו==

נולד לאביו הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות ב[[תשכ"ט]]. ולמד ב[[תומכי תמימים צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]].

עוד בתור בחור נכנס לעזור לאביו בניהול העסקנות בקריות ביחד עם אחיו הרב [[שמשון פיזם]] ומאז חלה תנופה אדירה בכל הפעילות בקריות.

בשנת [[תשנ"ד]], כשאביו נסע למשך שנתיים ל[[צרפת]]. נשארו הוא ואחיו הרב שמשון, וניהלו לבדם את מוסדות "נפש חיה", שכללו כולל וישיבה לחוזרים (הישיבה אינה קיימת היום). בשלהי [[תשנ"ו]], לאחר סערת הרוחות בקהילת חבד בקריות הוחלט לקרוא לרב יגאל פיזם לבוא לשמש כרב לקהילה ב[[קריית שמואל]]. וכשבא אביו לכהן כרב הציע לו הרב איתן שיפתחו ישיבה קטנה בקריית שמואל. בהתחלה היסס אביו אך לאחר שקיבל מכתב חיובי מ[[הרבי]] החליט לפתחה. עוד קודם לכן ב[[תשנ"ד]] כשעלה הרעיון קיבל הרב איתן מהרב [[אפרים וולף]] אישור לקרוא לישיבה [[תומכי תמימים]].

לאחר כמה שנים כשהמצב הכלכלי של [[תומכי תמימים קריות|הישיבה בקריות]] היה בכי רע התבקש על ידי הנהלת הישיבה בקריות לשמש כמנהל גשמי של הישיבה ומאז עלה המצב הכספי של הישיבה.

הרב איתן יוצא מידי פעם להתרמות בחוץ לארץ.

כמו כן הוא משמש כ[[גבאי]] ראשי ב[[בית הכנסת]] של מרכז [[נפש חיה]] ב[[קריית שמואל]], ואף מתוועד בשבתות מברכים אחר תפילת שחרית עם אנ"ש בקריות.

==משפחתו==

'''אביו'''
*הרב [[יגאל פיזם]], [[רב]] הקהילה וראש [[תומכי תמימים| ישיבת חב"ד]] ב[[קרית שמואל]]

'''אחיו'''
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|"צבאות מנחם"]] חב"ד [[חיפה]] וה[[קריות]].
*הרב [[משה זאב פיזם]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[שדרות]].
*הרב [[שמשון פיזם]] - מנכ"ל מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות" ו[[רב]] שכונת גבעת התמרים, עכו.
*הרב חננאל יהושוע פיזם - [[שליח]] ב[[בית חב"ד]] [[שדרות]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מזכ"ל [[ארגון]] [[התאחדות החסידים]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

'''גיסיו'''
*ר' דובי חיימסון, [[קראון הייטס]].
*הרב [[שניאור זלמן הלמן]], רב [[בית הכנסת]] "[[אני מאמין]]" קרית מוצקין ומחנך ב[[תלמוד תורה "צבאות מנחם"]] [[חב"ד]] [[חיפה]] והקריות.

איתן יעקב פיזם

2016-08-25T22:03:06Z

חי גאולה: /* משפחתו */

הרב איתן יעקב [[פיזם]] הוא מנהלה הגשמי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת תומכי תמימים בקריות]]

==קורות חייו==

נולד לאביו הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות ב[[תשכ"ט]]. ולמד ב[[תומכי תמימים צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]].

עוד בתור בחור נכנס לעזור לאביו בניהול העסקנות בקריות ביחד עם אחיו הרב [[שמשון פיזם]] ומאז חלה תנופה אדירה בכל הפעילות בקריות.

בשנת [[תשנ"ד]], כשאביו נסע למשך שנתיים ל[[צרפת]]. נשארו הוא ואחיו הרב שמשון, וניהלו לבדם את מוסדות "נפש חיה", שכללו כולל וישיבה לחוזרים (הישיבה אינה קיימת היום). בשלהי [[תשנ"ו]], לאחר סערת הרוחות בקהילת חבד בקריות הוחלט לקרוא לרב יגאל פיזם לבוא לשמש כרב לקהילה ב[[קריית שמואל]]. וכשבא אביו לכהן כרב הציע לו הרב איתן שיפתחו ישיבה קטנה בקריית שמואל. בהתחלה היסס אביו אך לאחר שקיבל מכתב חיובי מ[[הרבי]] החליט לפתחה. עוד קודם לכן ב[[תשנ"ד]] כשעלה הרעיון קיבל הרב איתן מהרב [[אפרים וולף]] אישור לקרוא לישיבה [[תומכי תמימים]].

לאחר כמה שנים כשהמצב הכלכלי של [[תומכי תמימים קריות|הישיבה בקריות]] היה בכי רע התבקש על ידי הנהלת הישיבה בקריות לשמש כמנהל גשמי של הישיבה ומאז עלה המצב הכספי של הישיבה.

הרב איתן יוצא מידי פעם להתרמות בחוץ לארץ.

כמו כן הוא משמש כ[[גבאי]] ראשי ב[[בית הכנסת]] של מרכז [[נפש חיה]] ב[[קריית שמואל]], ואף מתוועד בשבתות מברכים אחר תפילת שחרית עם אנ"ש בקריות.

==משפחתו==

'''אביו'''
*הרב [[יגאל פיזם]], [[רב]] הקהילה וראש [[ישיבת חב"ד]] ב[[קרית שמואל]]

'''אחיו'''
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|"צבאות מנחם"]] חב"ד [[חיפה]] וה[[קריות]].
*הרב [[משה זאב פיזם]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[שדרות]].
*הרב [[שמשון פיזם]] - מנכ"ל מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות" ו[[רב]] שכונת גבעת התמרים, [[עכו]].
*הרב [[חננאל יהושוע פיזם]] - [[שליח]] בבית חב"ד [[שדרות]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מזכ"ל ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

'''גיסיו'''
*ר' דובי חיימסון, [[קראון הייטס]].
*הרב [[שניאור זלמן הלמן]], רב [[בית הכנסת]] "[[אני מאמין]]" [[קרית מוצקין]] ומחנך ב[[תלמוד תורה "צבאות מנחם"]] חב"ד [[חיפה]] והקריות.

איתן יעקב פיזם

2016-08-25T22:01:04Z

חי גאולה: /* קורות חייו */

הרב איתן יעקב [[פיזם]] הוא מנהלה הגשמי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת תומכי תמימים בקריות]]

==קורות חייו==

נולד לאביו הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות ב[[תשכ"ט]]. ולמד ב[[תומכי תמימים צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]].

עוד בתור בחור נכנס לעזור לאביו בניהול העסקנות בקריות ביחד עם אחיו הרב [[שמשון פיזם]] ומאז חלה תנופה אדירה בכל הפעילות בקריות.

בשנת [[תשנ"ד]], כשאביו נסע למשך שנתיים ל[[צרפת]]. נשארו הוא ואחיו הרב שמשון, וניהלו לבדם את מוסדות "נפש חיה", שכללו כולל וישיבה לחוזרים (הישיבה אינה קיימת היום). בשלהי [[תשנ"ו]], לאחר סערת הרוחות בקהילת חבד בקריות הוחלט לקרוא לרב יגאל פיזם לבוא לשמש כרב לקהילה ב[[קריית שמואל]]. וכשבא אביו לכהן כרב הציע לו הרב איתן שיפתחו ישיבה קטנה בקריית שמואל. בהתחלה היסס אביו אך לאחר שקיבל מכתב חיובי מ[[הרבי]] החליט לפתחה. עוד קודם לכן ב[[תשנ"ד]] כשעלה הרעיון קיבל הרב איתן מהרב [[אפרים וולף]] אישור לקרוא לישיבה [[תומכי תמימים]].

לאחר כמה שנים כשהמצב הכלכלי של [[תומכי תמימים קריות|הישיבה בקריות]] היה בכי רע התבקש על ידי הנהלת הישיבה בקריות לשמש כמנהל גשמי של הישיבה ומאז עלה המצב הכספי של הישיבה.

הרב איתן יוצא מידי פעם להתרמות בחוץ לארץ.

כמו כן הוא משמש כ[[גבאי]] ראשי ב[[בית הכנסת]] של מרכז [[נפש חיה]] ב[[קריית שמואל]], ואף מתוועד בשבתות מברכים אחר תפילת שחרית עם אנ"ש בקריות.

==משפחתו==

'''אביו'''
*הרב [[יגאל פיזם]], רב הקהילה וראש ישיבת חב"ד ב[[קרית שמואל]]

'''אחיו'''
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|"צבאות מנחם"]] חב"ד חיפה וה[[קריות]].
*הרב [[משה זאב פיזם]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[שדרות]].
*הרב [[שמשון פיזם]] - מנכ"ל מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות" ורב שכונת גבעת התמרים, עכו.
*הרב חננאל יהושוע פיזם - שליח בבית חב"ד [[שדרות]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מזכ"ל ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

'''גיסיו'''
*ר' דובי חיימסון, [[קראון הייטס]].
*הרב שניאור זלמן הלמן, רב [[בית הכנסת]] "אני מאמין" קרית מוצקין ומחנך ב[[תלמוד תורה "צבאות מנחם"]] חב"ד חיפה והקריות.

איתן יעקב פיזם

2016-08-25T22:00:15Z

חי גאולה:

הרב איתן יעקב [[פיזם]] הוא מנהלה הגשמי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת תומכי תמימים בקריות]]

==קורות חייו==

נולד לאביו הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות ב[[תשכ"ט]]. ולמד ב[[תומכי תמימים צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]].

עוד בתור בחור נכנס לעזור לאביו בניהול העסקנות בקריות ביחד עם אחיו הרב [[שמשון פיזם]] ומאז חלה תנופה אדירה בכל הפעילות בקריות.

בשנת [[תשנ"ד]], כשאביו נסע למשך שנתיים ל[[צרפת]]. נשארו הוא ואחיו הרב שמשון, וניהלו לבדם את מוסדות "נפש חיה", שכללו כולל וישיבה לחוזרים (הישיבה אינה קיימת היום). בשלהי [[תשנ"ו]], לאחר סערת הרוחות בקהילת חבד בקריות הוחלט לקרוא לרב יגאל פיזם לבוא לשמש כרב לקהילה ב[[קריית שמואל]]. וכשבא אביו לכהן כרב הציע לו הרב איתן שיפתחו ישיבה קטנה בקריית שמואל. בהתחלה היסס אביו אך לאחר שקיבל מכתב חיובי מ[[הרבי]] החליט לפתחה. עוד קודם לכן ב[[תשנ"ד]] כשעלה הרעיון קיבל הרב איתן מהרב [[אפרים וולף]] אישור לקרוא לישיבה [[תומכי תמימים]].

לאחר כמה שנים כשהמצב הכלכלי של [[תומכי תמימים קריות|הישיבה בקריות]] היה בכי רע התבקש על ידי הנהלת הישיבה בקריות לשמש כמנהל גשמי של הישיבה ומאז עלה המצב הכספי של הישיבה.

הרב איתן יוצא מידי פעם להתרמות בחוץ לארץ.

כמו כן הוא משמש כגבאי ראשי בבית הכנסת של מרכז נפש חיה ב[[קריית שמואל]], ואף מתוועד בשבתות מברכים אחר תפילת שחרית עם אנ"ש בקריות.

==משפחתו==

'''אביו'''
*הרב [[יגאל פיזם]], רב הקהילה וראש ישיבת חב"ד ב[[קרית שמואל]]

'''אחיו'''
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|"צבאות מנחם"]] חב"ד חיפה וה[[קריות]].
*הרב [[משה זאב פיזם]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[שדרות]].
*הרב [[שמשון פיזם]] - מנכ"ל מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות" ורב שכונת גבעת התמרים, עכו.
*הרב חננאל יהושוע פיזם - שליח בבית חב"ד [[שדרות]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מזכ"ל ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

'''גיסיו'''
*ר' דובי חיימסון, [[קראון הייטס]].
*הרב שניאור זלמן הלמן, רב [[בית הכנסת]] "אני מאמין" קרית מוצקין ומחנך ב[[תלמוד תורה "צבאות מנחם"]] חב"ד חיפה והקריות.

שיחה:תהלוכת ל"ג בעומר

2016-08-25T21:56:56Z

חי גאולה: /* תפילין פסולות */

יש לציין, כי הערך מבולבל מאוד - כפי הנראה בגלל שכמה משתמשים "טיפלו" בו. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::ניתן להוסיף מפה: http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2052 [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 03:25, 29 באפריל 2010 (UTC)
::: בבית משיח ל"ג בעומר אשתקד, ראיון עם דיקשטיין. מי שיש תח"י יכול להוסיף. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 03:26, 29 באפריל 2010 (UTC)

==עריכה==
בקרוב אעלה גירסא ערוכה ומעודכנת. אבקש עד אז שלא לערוך. תודה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

אם כבר אתה עורך, הייתי מציע לשנות את הטקסט הבא:

"בשנת ה'תנש"א כתב הרב יוסף הכט לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים"; בנוסף, לקראת ל"ג בעומר תנש"א הייתה הוראה מהמזכירות להוריד שלטי 'הגיע זמן הגאולה'[1]. בפירוש הדבר ישנם חולקים.[2]."

זה ממש כמו שיהיה כתוב על ערך [[יחי אדוננו]]: "כיום לא מכריזים הכרזה זו, אך ישנם חולקים"...

הרי באילת באותה שנה כן פירסמו משיח ולא רק זה, בכל השנים לפני ואחרי כן פירסמו משיח, אז פתאום התעורר ברוד וזה כבר נכנס לעובדה קיימת בחב"דפדיה. קצת מצחיק. הייתי מציע לבדוק בהפניה לבית משיח (חבל שלא כתוב באיזה מס' גליון מדובר).

::בהמשך למה שכנתב פה, בשני ההערות בערך: ההערה הראשונה מפנה לאתר שם אבל אין שם כלום. שום מקור. צריך להוסיף לכאורה "מקור?", בההערה השניה באמת לא כתוב באיזה גליונות לעיין בכפר חב"ד ובית משיח, אלא רק עיין בעיתון..--[[משתמש:חסידים|חסידים]] - [[שיחת משתמש:חסידים|שיחה]] 12:06, 17 במאי 2011 (UTC)--[[משתמש:חסידים|חסידים]] - [[שיחת משתמש:חסידים|שיחה]] 12:06, 17 במאי 2011 (UTC)

== בנוגע לפיסקה "התהלוכות ב-770" ==

מי שראה - פתחתי שם את השנים. כוונתי היא, שבכל שנה יכתבו את המיוחד שהיה בשנה זו, תוכן השיחות וכדומה - בכמה מילים, כפי שנעשה בכמה מהם. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

== פרסום התהלוכות בארץ היום ==
בשנת תשע"א הוציא צעירי אגודת חב"ד סינגל 'גם אני מגיע' (יש לכתוב את מילות השיר, עדיף בצירוף קובץ שמע. (יש תבנית מיוחדת להנ"ל בויקיפדיה, אשמח לעזור).
בשנת תשע"ג עלה מיזם אינטרנטי לפרסום התהלוכות השונות ברחבי הארץ. באתר, שמגובה על ידי אתר ברשת החברתית 'פייסבוק', נמצאים הפרטים על תהלוכות ל"ג בעומר השונות ברחבי הארץ. {{שכח|שנוזל}}
==pdf==
מישהו יודע לסדר את הקובץ בצורה יפה יותר?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:51, 4 בנובמבר 2015 (UTC)

==תפילין פסולות==

בנוגע לתפילין הפסולות של 'אותו האיש' - יש להעיר שלאחר שפיו התמלא עפר, בדקו את תפיליו (או יותר נכון '''לא תפיליו'') ונמצאו פסולות.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 21:56, 25 באוגוסט 2016 (UTC)