https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T23:57:07Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=519188חסידות ביאלא2022-02-03T15:18:56Z<p>חיים שלמה: </p>
<hr />
<div><gallery><br />
<gallery><br />
<gallery><br />
<br />
</gallery><br />
[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]<br />
[[קובץ:חלקת יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יחיאל יהושע מביאלא]]<br />
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]<br />
[[קובץ:ביאלא 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]<br />
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].<br />
<br />
==השושלת==<br />
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].<br />
<br />
לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.<br />
<br />
ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה הייתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.<br />
<br />
בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].<br />
<br />
== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==<br />
<br />
שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.<br />
<br />
לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.<br />
<br />
בנוסף הקים ישיבה בשם "אור קדושים" בבני ברק שפעלה עד ל[[הסתלקות]]ו בשנת [[תשמ"ב]].<br />
<br />
רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.}}<br />
<br />
== החסידות כיום ==<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו רבי דוד מתתיהו שהיה ראש ישיבת ביאלא, והיו חסידים שמינו את בנו הצעיר את שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. במקביל הוא מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים, ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ"ה' הוסיפו בנוסח ה"אני מאמין", בשם האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש"אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת ה[[רשב"י]] ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש ב[[שמחת תורה]] לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]] ורבנים נוספים{{הערה|עיוני הלכות חלק ג', [[בני ברק]] [[תשס"ט]].}}.<br />
<br />
=== ביאלא בני ברק ===<br />
לאחר כחצי שנה מינו חסידי ביאלה את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסלו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו "[[בחזקת משיח]]". רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]] הבן השלישי נוסף רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל) והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (נפטר כ' תמוז ה'תשע"ה).<br />
#הפניה [[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&mobileaction=toggle_view_mobile]]<br />
[[קובץ:האדמו"ר מביאלא בית שמש|ממוזער|האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש]<br />
<br />
=== ביאלא רמת אהרן ===<br />
לאחר תקופה נוספת נתמנה גם בנו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] כאדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב [[ראש השנה]] [[תשע"א]])<br />
<br />
רבי יעקב יצחק היה בקשר עם [[הרבי]].<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ לאדמו"ר מביאלא רמת אהרן, בן נוסף הוא רבי [[ברוך שלמה רבינוביץ]] האדמו"ר מביאלא - הר יונה (מתגורר בבורו פארק).<br />
<br />
=== ביאלא פשיסחא ===<br />
בן נוסף של רבי יחיאל יהושע, הוא רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] שמונה כאדמו"ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]).<br />
<br />
גם רבי ירחמיאל צבי יהודה היה בקשר עם הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי רבי אלימלך לאדמו"ר מביאלא פשיסחא ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"נ]]. כמו כן, השתתף ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בישיבת חב"ד חיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]}}. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך מכהן כאדמו"ר מביאלא - לונדון, חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס האדמו"ר מספינקא, בני ברק.<br />
<br />
==גלריית תמונות==<br />
<gallery><br />
<br />
קובץ:ביאלא_בב.JPG|רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br />
קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|רבי יעקב מנחם רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br />
קובץ:שידלובצא.jpg|רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא<br />
קובץ:רבינוביץ'.JPG|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלא רמת אהרן<br />
קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'<br />
קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|ציונו של רבי ירחמיאל צבי<br />
קובץ: ביאלא בית שמש [רבי פנחס ירמיהו] מביאלא בית שמש<br />
<gallery><br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
</gallery><br />
</gallery><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66389 האדמו"ר מביאלא רמת אהרן אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ"ג חשון תנש"א)]{{וידאו}}<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/724771 לתת ולקבל]''' {{וידאו}}{{בית חב"ד}} האדמו"ר מביאלא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>חיים שלמהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=518057חסידות ביאלא2022-01-26T17:28:16Z<p>חיים שלמה: /* גלריית תמונות */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]<br />
[[קובץ:חלקת יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יחיאל יהושע מביאלא]]<br />
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]<br />
[[קובץ:ביאלא 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]<br />
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].<br />
<br />
==השושלת==<br />
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].<br />
<br />
לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.<br />
<br />
ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה הייתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.<br />
<br />
בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].<br />
<br />
== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==<br />
<br />
שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.<br />
<br />
לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.<br />
<br />
בנוסף הקים ישיבה בשם "אור קדושים" בבני ברק שפעלה עד ל[[הסתלקות]]ו בשנת [[תשמ"ב]].<br />
<br />
רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].<br />
<br />
רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.}}<br />
<br />
== החסידות כיום ==<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו רבי דוד מתתיהו שהיה ראש ישיבת ביאלא, והיו חסידים שמינו את בנו הצעיר את שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. במקביל הוא מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים, ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ"ה' הוסיפו בנוסח ה"אני מאמין", בשם האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש"אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת ה[[רשב"י]] ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש ב[[שמחת תורה]] לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]] ורבנים נוספים{{הערה|עיוני הלכות חלק ג', [[בני ברק]] [[תשס"ט]].}}.<br />
<br />
=== ביאלא בני ברק ===<br />
לאחר כחצי שנה מינו חסידי ביאלה את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסלו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו "[[בחזקת משיח]]". רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], אח נוסף רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל), והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (נפטר כ' תמוז ה'תשע"ה).<br />
<br />
=== ביאלא רמת אהרן ===<br />
לאחר תקופה נוספת נתמנה גם בנו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] כאדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב [[ראש השנה]] [[תשע"א]])<br />
<br />
רבי יעקב יצחק היה בקשר עם [[הרבי]].<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ לאדמו"ר מביאלא רמת אהרן, בן נוסף הוא רבי [[ברוך שלמה רבינוביץ]] האדמו"ר מביאלא - הר יונה (מתגורר בבורו פארק).<br />
<br />
=== ביאלא פשיסחא ===<br />
בן נוסף של רבי יחיאל יהושע, הוא רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] שמונה כאדמו"ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]).<br />
<br />
גם רבי ירחמיאל צבי יהודה היה בקשר עם הרבי.<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי רבי אלימלך לאדמו"ר מביאלא פשיסחא ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"נ]]. כמו כן, השתתף ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בישיבת חב"ד חיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]}}. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך מכהן כאדמו"ר מביאלא - לונדון, חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס האדמו"ר מספינקא, בני ברק.<br />
<br />
==גלריית תמונות==<br />
<gallery><br />
<br />
קובץ:ביאלא_בב.JPG|רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br />
קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|רבי יעקב מנחם רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br />
קובץ:שידלובצא.jpg|רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא<br />
קובץ:רבינוביץ'.JPG|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלא רמת אהרן<br />
קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'<br />
קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|ציונו של רבי ירחמיאל צבי<br />
קובץ:file:///G:/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A9%D7%9E%D7%A9.jpg<br />
</gallery><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66389 האדמו"ר מביאלא רמת אהרן אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ"ג חשון תנש"א)]{{וידאו}}<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/724771 לתת ולקבל]''' {{וידאו}}{{בית חב"ד}} האדמו"ר מביאלא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>חיים שלמהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=518055דוד מתתיהו רבינוביץ'2022-01-26T17:25:56Z<p>חיים שלמה: /* ציפייה לגאולה */הוספתץי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ביאלא_בב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק]]<br />
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' (כ"ד [[כסלו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] בנו של הרה"ק בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא, וקודם לכן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[תש"ב]] הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[תש"ג]], אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערה|בטאון עולם החסידות, כסלו תשנ"ח.}} <br />
<br />
עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ.<br />
<br />
הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי [[הרבי]], אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערה|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}.<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערה|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערה|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}.<br />
<br />
באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בנו האדמו"ר מביאלא בית שמש ומשמשו ר' אברהם לור לרבי להתברך מפיו. הרבי בירך אותו בחום, ונתן לו שבעה דולרים כנגד שבעת האדמורי"ם בשושלת ביאלא.<br />
<br />
== ציפייה ל[[גאולה]] ==<br />
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]<br />
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|ימין|ממוזער|250px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]]<br />
[[קובץ:ביאלא בית שמש רבי פנחס ירמיהו מביאלא]]<br />
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערה|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד".<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתרו לאדמורי"ם בניו. השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], רבי פנחס ירמיהו הוכתר לאדמו"ר - מביאלא בבית שמש (חתן רבי אברהם מזוהיעל), ופתח בית מדרש ומרכזי קירוב ברחבי עולם, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מ[[סערעט ויז'ניץ']].<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ']] מביאלא|רשימה=אדמו"רי [[ביאלא]] [[בני ברק]]|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ח]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי [[אברהם רבינוביץ']] מאוסטרובה, האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש, האדמו"ר רבי [[אהרן שלמה רבינוביץ']] מביאלא [[בורו פארק]], והאדמו"ר רבי [[זאב וולף קורנרייך]] משידלובצא}}<br />
file:///G:/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A9%D7%9E%D7%A9.jpg<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ', דוד מתתיהו}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי ביאלא]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]</div>חיים שלמהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=518054דוד מתתיהו רבינוביץ'2022-01-26T17:23:23Z<p>חיים שלמה: /* ציפייה לגאולה */תיקנתי שגאה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ביאלא_בב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק]]<br />
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' (כ"ד [[כסלו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] בנו של הרה"ק בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא, וקודם לכן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[תש"ב]] הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[תש"ג]], אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערה|בטאון עולם החסידות, כסלו תשנ"ח.}} <br />
<br />
עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ.<br />
<br />
הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי [[הרבי]], אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערה|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}.<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערה|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערה|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}.<br />
<br />
באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בנו האדמו"ר מביאלא בית שמש ומשמשו ר' אברהם לור לרבי להתברך מפיו. הרבי בירך אותו בחום, ונתן לו שבעה דולרים כנגד שבעת האדמורי"ם בשושלת ביאלא.<br />
<br />
== ציפייה ל[[גאולה]] ==<br />
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]<br />
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|ימין|ממוזער|250px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]]<br />
[[קובץ:ביאלא בית שמש רבי פנחס ירמיהו מביאלא]]<br />
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערה|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד".<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתרו לאדמורי"ם בניו. השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], רבי פנחס ירמיהו הוכתר לאדמו"ר - מביאלא בבית שמש (חתן רבי אברהם מזוהיעל), ופתח בית מדרש ומרכזי קירוב ברחבי עולם, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מ[[סערעט ויז'ניץ']].<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ']] מביאלא|רשימה=אדמו"רי [[ביאלא]] [[בני ברק]]|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ח]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי [[אברהם רבינוביץ']] מאוסטרובה, האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש, האדמו"ר רבי [[אהרן שלמה רבינוביץ']] מביאלא [[בורו פארק]], והאדמו"ר רבי [[זאב וולף קורנרייך]] משידלובצא}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ', דוד מתתיהו}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי ביאלא]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]</div>חיים שלמהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=518053דוד מתתיהו רבינוביץ'2022-01-26T17:20:50Z<p>חיים שלמה: /* ציפייה לגאולה */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ביאלא_בב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק]]<br />
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' (כ"ד [[כסלו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] בנו של הרה"ק בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא, וקודם לכן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[תש"ב]] הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[תש"ג]], אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערה|בטאון עולם החסידות, כסלו תשנ"ח.}} <br />
<br />
עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ.<br />
<br />
הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי [[הרבי]], אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערה|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}.<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערה|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערה|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}.<br />
<br />
באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בנו האדמו"ר מביאלא בית שמש ומשמשו ר' אברהם לור לרבי להתברך מפיו. הרבי בירך אותו בחום, ונתן לו שבעה דולרים כנגד שבעת האדמורי"ם בשושלת ביאלא.<br />
<br />
== ציפייה ל[[גאולה]] ==<br />
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]<br />
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|ימין|ממוזער|250px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]]<br />
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערה|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד".<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתרו לאדמורי"ם בניו. השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], רבי פנחס ירמיהו הוכתר לאדמו"ר - מביאלא בבית שמש (חתן רבי אברהם מזוהיעל), ופתח בית מדרש ומרכזי קירוב ברחבי עולם, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מ[[סערעט ויז'ניץ']].<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ']] מביאלא|רשימה=אדמו"רי [[ביאלא]] [[בני ברק]]|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ח]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי [[אברהם רבינוביץ']] מאוסטרובה, האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש, האדמו"ר רבי [[אהרן שלמה רבינוביץ']] מביאלא [[בורו פארק]], והאדמו"ר רבי [[זאב וולף קורנרייך]] משידלובצא}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ', דוד מתתיהו}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי ביאלא]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]</div>חיים שלמהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=518052דוד מתתיהו רבינוביץ'2022-01-26T17:19:24Z<p>חיים שלמה: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ביאלא_בב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק]]<br />
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' (כ"ד [[כסלו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] בנו של הרה"ק בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא, וקודם לכן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[תש"ב]] הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[תש"ג]], אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערה|בטאון עולם החסידות, כסלו תשנ"ח.}} <br />
<br />
עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ.<br />
<br />
הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי [[הרבי]], אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערה|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}.<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערה|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערה|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}.<br />
<br />
באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בנו האדמו"ר מביאלא בית שמש ומשמשו ר' אברהם לור לרבי להתברך מפיו. הרבי בירך אותו בחום, ונתן לו שבעה דולרים כנגד שבעת האדמורי"ם בשושלת ביאלא.<br />
<br />
== ציפייה ל[[גאולה]] ==<br />
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]<br />
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|ימין|ממוזער|250px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]]<br />
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערה|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".<br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד".<br />
<br />
לאחר פטירתו הוכתרו לאדמורי"ם בניו. השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], רבי פנחס ירמיהו הוכתר לאדמו"ר - מביאלא בבית שמש (חתן רבי אברהם מזוהיעל), והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מ[[סערעט ויז'ניץ']].<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ']] מביאלא|רשימה=אדמו"רי [[ביאלא]] [[בני ברק]]|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ח]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי [[אברהם רבינוביץ']] מאוסטרובה, האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש, האדמו"ר רבי [[אהרן שלמה רבינוביץ']] מביאלא [[בורו פארק]], והאדמו"ר רבי [[זאב וולף קורנרייך]] משידלובצא}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבינוביץ', דוד מתתיהו}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי ביאלא]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]</div>חיים שלמה