https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E 2026-04-18T07:54:32Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%92_(%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F)&diff=650487 2024-01-03T01:15:59Z

<p>חיים מ: /* בחסידות חב&quot;ד */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[תמונה:Meteg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מֶֽתֶג]]<br /> '''מֶתֶג''' (מכונה גם '''מאריך''', '''מעמיד''' או '''גַּעְיָא''') הוא אחד מסימני הניקוד, המורה על צורת ההגיה הנכונה של התיבה באמצעות קו מאונך קטן הממוקם תחת אחת מאותיות המילה אותה צריך להדגיש בהגיה{{הערה|בטקסט אליו נלווים גם טעמי המקרא, יש להבדיל בין המתג לבין הטעם המקראי [[סוף פסוק]] הדומה לו בצורתו, אך משמש עבור תפקיד שונה.}}.<br /> <br /> ==פירוש השם 'מתג'==<br /> בלשון הקודש, משמעות המושג 'מתג' הוא פִּסת המתכת ששמים בפי הבהמה כחלק מהרסן; אל המתג מתחברות המושכות בכדי לנהוג באמצעותו את הבהמה{{הערה|ראו בלשון הפסוקים: &quot;אַל־תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין; בְּמֶתֶג־וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם, בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ&quot; (תהלים לב, ט) &quot;שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר; וְשֵׁבֶט, לְגֵו כְּסִילִים&quot; (משלי כו, ג).}}.<br /> <br /> בהשאלה, סימן ה'מתג' המונח תחת המילה, מעכב את ההגיה שלה שתהיה מודגשת יותר.<br /> <br /> כדי להבדיל בין הסוגים השונים של המתג, הוא קיבל במרוצת הזמן כינויים נוספים: כשהמתג מופיע באות המנוקדת ב[[שבא]] נקרא 'געיא', וכשהוא מופיע באות המנוקדת באחת משאר התנועות, נקרא מאריך{{הערה|כיוון שאת השבא לא ניתן 'להאריך'. ראו לדוגמא מנחת שי שמות כ, כג: &quot;ולא תעלה בְמַעֲלֹת: אין בבי&quot;ת געיא, ולא מאריך במ&quot;ם&quot;.}}.<br /> <br /> ==השימוש העיקרי==<br /> הצורך במתג קיים לרוב במילה בת שלוש הברות או יותר, בעיקר כאשר בדרך כלל היא נקראת ב[[מלרע]], וההברות הראשונות עלולות להיקרא במהירות, בצורה שתבליע חלק מהן והן לא יישמעו כיאות. במקרה כזה יבוא מתג תחת אחת ההברות הראשונות, בדרך כלל הראשונה במילה, לסימן שצריך להפסיק מעט בקריאה לפני ההברה הבאה, וכתוצאה מכך היא תישמע היטב כראוי. ההברה שתחתיה המתג הופכת להברה מוטעמת '''הטעמה משנית''', כלומר הטעמה פחות חזקה ביחס להטעמה העיקרית שבמילה (בהברה בה מופיע הטעם מטעמי המקרא).<br /> <br /> להלן דוגמאות לשימוש במתג אחד במילה (המתג תחת האות המודגשת):&lt;big&gt; '''שַֽׁ'''עַטְנֵז, לִרְ'''צֹֽ'''נְכֶם, '''תֹּֽ'''אכְלֶנּוּ&lt;/big&gt;. במילה שעטנז למשל, יקרא הקורא את ההברה הראשונה - &quot;שַ&quot; - מעט יותר ארוכה מאלו שאחריה, אך פחות ארוכה מן ההברה האחרונה - &quot;נֵז&quot; - המוטעמת.<br /> <br /> במילה ארוכה במיוחד ניתן למצוא שני מתגים. לדוגמה:&lt;big&gt; '''מֹֽ'''שְׁ'''בֹֽ'''תֵיכֶם, '''וּֽ'''לְאֶבְ'''יֹֽ'''נְךָ&lt;/big&gt;.<br /> <br /> פעמים רבות בא מתג לפני אחד ה[[ניקוד#סימני הניקוד|חטפים]], במטרה למנוע חטיפת יתר של ההברה החטופה. כך למשל במילים: &lt;big&gt;'''וַֽ'''אֲשֶׁר, לְ'''אַֽ'''הֲבָה, '''אַֽ'''חֲרֵי, '''נַֽ'''עֲרָה&lt;/big&gt;.<br /> <br /> למתג השפעה רבה על הגיית המילה, מלבד ההפסקה הקלה בקריאתה. לעיתים הוא גורם ל[[שווא]] שאחריו להיקרא כשווא נע, כאשר לולא המתג היה השווא נח. כך למשל במילה &quot;'''וּֽ'''לְהַבְדִּיל&quot;{{הערה|בראשית א, יח.}}, או במילה &quot;'''וּֽ'''בְשָׁכְבְּךָ&quot; {{הערה|דברים ו, ז.}}. בלעדי המתג היה השווא שאחרי השורוק [[שווא נח|שווא מרחף]], ועל ידי המתג - שגרם להפסקה קלה בקריאה - הפך השווא ל[[שווא נע]], ככל שווא בראש הברה. (אבל יש לציין שלדעת אחרים, אלה דוגמאות של &quot;מאריך כבדה&quot; והשווא אינו הופך לשווא נע.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> על קריאת התורה של אדמו&quot;ר הזקן מסופר שצדיקי הדור הביעו את התפעלותם מכך ש&quot;הוא היה כולו למעלה, ולא החסיר אפילו מתג אחד למטה&quot;{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד נה.}}, ומכך ש&quot;הוא כיוון את כל כוונות [[הרמ&quot;ק]] ו[[האריז&quot;ל]] ולא טעה באף מתג&quot;{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גליון 537.}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> ראשית החינוך היא דוגמת המתג, שהאדם צריך לדחות ולרסן את הנטיה הטבעית שלו, בדוגמת המתג שנותנים בפי הסוס שמכריח אותו לשמוע בקול המנהיג שלו{{הערה|אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ?) חלק ז' עמוד קלו. וראו באופן קצת שונה, שיחת ליל א' דראש השנה תש&quot;ס בעת הסעודה.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניקוד]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%91_%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=475077 2021-05-11T23:11:37Z

<p>חיים מ: תקלדה</p> <hr /> <div>עס זיינען דא צווייערליי חוקים: א) א געזעץ וועלכער שאפט לעבען ב) א געזעץ וועלכער ווערט באשאפען פון לעבען. מענשליכע געזעצען זיינען געשאפען פון לעבען, דערפאר זיינען זיי אין יעדער לאנד פארשידען, לויט די תנאים פון לאנד. [[תורה|תורת ה']], איז דער ג-טליכער געזעץ וועלכער שאפט א לעבען. תורת ה' איז תורת [[אמת]], די תורה איז אין אלע ערטער און אין אלע צייטען גלייך, תורה איז נצחית.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': ישנם שני סוגי חוקים: א) חוק שיוצר חיים. ב) חוק שנוצר מהחיים. חוקים אנושיים נוצרו מהחיים, לכן הם שונים בכל מדינה, לפי תנאי המדינה. [[תורה|תורת ה']], היא חוקה אלוקית שיוצרת חיים. תורת ה' היא תורת [[אמת]], התורה היא בכל [[מקום|המקומות]] ובכל [[זמן|הזמנים]] בשווה, תורה נצחית.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;א שבט|כ&quot;א שבט]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ג שבט|כ&quot;ג שבט]]}}[[קטגוריה:היום יום|ג]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%96_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=473231 2021-04-29T20:41:00Z

<p>חיים מ: הקדוש ברוך ← הקדוש ברוך הוא</p> <hr /> <div>''לב לעומר. אין אומרים צדקתך.''<br /> <br /> בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם ה[[תפלה]] - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות, ומסיימים בתיבת &quot;אמת&quot;. בקריאת שמע ד[[תפילין]] דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים &quot;אמת&quot;.<br /> <br /> [[ל&quot;ג בעומר]] שנת [[תר&quot;ד]] - לערך - סיפר ה[[צמח צדק]] תורת ה[[בעל שם טוב]]: עס שטעהט &quot;כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות&quot;. אט אזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע, [[טבע]]יות'דיגע אוצרות, וועלכע השם יתברך האט טובע געווען בארץ, אז הכל היה מן העפר, אט אזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואס ליגען אין אידען, וואס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ברוך הוא ארץ חפץ. וסיים הבעל שם טוב: איך וויל מאכען פון אידען, אז זיי זאלען געבען דעם יבול, וואס דעם אויבערשטענס ברוך הוא א ארץ חפץ קען געבען.<br /> ----<br /> '''תרגום ה[[אידיש]]''': [[ל&quot;ג בעומר]] שנת [[תר&quot;ד]] - לערך - סיפר ה[[צמח צדק]] תורת ה[[בעל שם טוב]]: כתוב &quot;כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות&quot;. כמו שהחכמים הגדולים ביותר אף פעם לא ישיגו את גודל אוצרות הטבע, שטבע השם יתברך בארץ, ש&quot;הכל היה מן העפר&quot;, כך לא יכול אף אחד להשיג את האוצרות הגדולים הנמצאים אצל יהודים, שהם חפצו של הקדוש ברוך הוא. וסיים הבעל שם טוב: ברצוני לעשות מיהודי, שיתנו את היבול שרצונו של הקדוש ברוך הוא, ארץ חפץ, יכול לתת.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ט&quot;ז אייר|ט&quot;ז אייר]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;ח אייר|י&quot;ח אייר]]}}[[קטגוריה:היום יום|ז]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91)&diff=439486 2020-12-18T12:32:47Z

<p>חיים מ: פיסוק, הגהה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שניאור שניאורסון מרמת אביב|אחר=משמעות אחרת|ראו=שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:שניאור שניאורסון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שניאור שניאורסון]]<br /> הרב '''שניאור שניאורסון''' הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בשכונת [[רמת אביב]]. [[משפיע]] ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]], מחבר סדרת הספרים &quot;[[אחדות בתורה (ספר)|אחדות בתורה]]&quot; ובעבר מנהל בית חב&quot;ד לישראלים במלבורן, [[אוסטרליה]]. מתעסק רבות בקיום רצונו של הרבי בבניית ה[[ארמון למלך המשיח]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[משה זלמן שניאורסון]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. והתחנך במוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ונודע כמתמיד גדול.<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. <br /> <br /> לאחר ה'[[קבוצה]]', המשיך בלימודים ב-[[770]] ובין היתר התעסק בקירוב דוברי עברית לתורה ומצוות, ועסק בפעילות סעודות שבת בשכונת אפר וועס סייד ב[[מנהטן]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] נסע למלבורן [[אוסטרליה]], יחד עם ידידו הרב [[אורי למברג]] על מנת לשכנע את הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] להמשיך בתוכניות בבניית והרחבת [[770]].<br /> <br /> במהלך שהותו במלבורן יסד יחד עם הרב אורי למברג בית חב&quot;ד למטיילים דוברי עברית. הבית חב&quot;ד פעל במסגרת בית הכנסת &quot;אוהל דבורה&quot;, השייך לקהילה קטנה במלבורן שתרמו את האולם לפעילות{{הערה|מאז [[תשס&quot;ד]] מנהל את הבית חב&quot;ד הרב [[דודו לידר]].}}.<br /> <br /> התחתן עם ביתו של הרב [[גידי שרון]] מ[[קריית טבעון]].<br /> <br /> בהמשך קבע את מושבו בשכונת [[רמת אביב]] שם פועל רבות במבצעי הקודש של הרבי כשסדר יומו כולל הליכה עם [[תפילין]] בהיכון להניחם לכל יהודי שיבוא איתו במגע. בנוסף, משמש הרב שניאורסון כמשפיע ב[[ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ובעבר היה גם משפיע בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> ==ספרו אחדות בתורה==<br /> ספרו '''[[אחדות בתורה (ספר)|אחדות בתורה]]''' הוא חיבור תורני המראה איך מחלוקות רבות בכל התורה הם &quot;לשיטתייהו&quot;, כלומר, מוצא את הקו המשותף בין החולקים בכל מחלוקותיהם.<br /> <br /> בספר מוצע הסבר לרוב המחלוקות בין תנאים ואמוראים ב[[ש&quot;ס]], מחלוקות בין [[רש&quot;י]] ל[[תוספות]] ובין מחלוקות ה[[תלמוד בבלי]] וה[[תלמוד ירושלמי]].<br /> <br /> הספר יצא לאור בשלושה כרכים.<br /> <br /> ==הארמון למלך המשיח==<br /> הרב שניאורסון פועל במרץ רב בנוגע למימוש רצונו הקדוש של הרבי בבניית ה[[ארמון למלך המשיח]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> מידי שנה מארגן כנסים לתמימים ואנ&quot;ש השוהים במחיצת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] בחודש [[תשרי]], בהם מעוררים את הקהל לפעול בנושא. כמו&quot;כ פתח ביוזמה להחתמה המונית על עצומה הקוראת לכל מי שנוגע בדבר, להביא למימוש רצונו של הרבי. בנוסף אסף התחייבויות כספיות מחסידים רבים כשבניית הארמון תגיע לידי פועל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://hageula.com/news/chabad/19061.htm|פרויקט נסיעה לרבי: הרב שניאור שניאורסון]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: שניאורסון, שניאור}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=434763 2020-11-29T02:53:04Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>{{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|&lt;big&gt;פורטל ניגוני חב&quot;ד&lt;/big&gt;|{{שם הדף המלא}}/מבוא}}<br /> {{{{שם הדף המלא}}/מבוא}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה|&lt;big&gt;פורטל ניגוני חב&quot;ד&lt;/big&gt;|{{שם הדף המלא}}/מבוא}}<br /> <br /> {| style=&quot;width: 100%; margin: auto;&quot; cellpadding=&quot;4&quot;<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> &lt;!-- צד ימין --&gt;<br /> | style=&quot;width:49.5%; min-width: 350px;&quot; |<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניח&quot;ח|{{שם הדף המלא}}/ניח&quot;ח}}<br /> {{{{שם הדף המלא}}/ניח&quot;ח}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגוני [[רבותינו נשיאנו]]|}}<br /> [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר האמצעי|ניגוני אדמו&quot;ר האמצעי]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק|ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ניגוני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|בעלי מנגנים|{{שם הדף המלא}}/בעל מנגן}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/בעל מנגן}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|סוגי ניגונים|{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}}<br /> {{{{שם הדף המלא}}/סוגי ניגונים}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> &lt;!-- צד שמאל--&gt;|<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי|{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{{{שם הדף המלא}}/מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגונים על פרקי הרבי|{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}}<br /> {{{{שם הדף המלא}}/ניגונים על פרקי הרבי}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/תמונה נבחרת}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/הידעת?}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|[[:קטגוריה:ניגונים לפי תוכן מילולי|ניגונים לפי תוכן המילים]]|}}<br /> [[:קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|ניגוני גאולה ומשיח]] | [[:קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים|ניגוני תפילה לימים נוראים]] | [[:קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי|ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]] | [[:קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|ניגונים על פרקי הרבי]] | [[:קטגוריה:ניגונים לפי שפות|ניגונים לפי שפות]]<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|מעלת הנגינה|}}<br /> מקובל מרבותינו נשיאינו בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ש&quot;כל האומר שמועה&quot; הרי זה רק &quot;כאילו בעל השמועה עומד כנגדו&quot;, אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו.<br /> <br /> וב[[תבנית:היום יום/כ&quot;ב תמוז|היום יום כ&quot;ב תמוז]]: &quot;ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה&quot;.<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> |}<br /> <br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת עליונה|[[ספר הניגונים]]|}}<br /> {|<br /> |}<br /> &lt;big&gt;&lt;big&gt;'''כרך א':'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;<br /> <br /> [[ניגון א']] | [[ניגון ב']] | [[ניגון ג']] | [[ניגון ד']] | [[ניגון ה']] | [[ניגון ו']] | [[ניגון ז']] | [[ניגון ח']] | [[ניגון ט']] | [[ניגון י']] | [[ניגון י&quot;א]] | [[ניגון י&quot;ב]] | [[ניגון י&quot;ג]] | [[ניגון י&quot;ד]] | [[ניגון ט&quot;ו]] | [[ניגון ט&quot;ז]] | [[ניגון י&quot;ז]] | [[ניגון י&quot;ח]] | [[ניגון י&quot;ט]] | [[ניגון כ']] | [[ניגון כ&quot;א]] | [[ניגון כ&quot;ב]] | [[ניגון כ&quot;ג]] | [[ניגון כ&quot;ד]] | [[ניגון כ&quot;ה]] | [[ניגון כ&quot;ו]] | [[ניגון כ&quot;ז]] | [[ניגון כ&quot;ח]] | [[ניגון כ&quot;ט]] | [[ניגון ל']] | [[ניגון ל&quot;א]] | [[ניגון ל&quot;ב]] | [[ניגון ל&quot;ג]] | [[ניגון ל&quot;ד]] | [[ניגון ל&quot;ה]] | [[ניגון ל&quot;ו]] | [[ניגון ל&quot;ז]] | [[ניגון ל&quot;ח]] | [[ניגון ל&quot;ט]] | [[ניגון מ']] | [[ניגון מ&quot;א]] | [[ניגון מ&quot;ב]] | [[ניגון מ&quot;ג]] | [[ניגון מ&quot;ד]] | [[ניגון מ&quot;ה]] | [[ניגון מ&quot;ו]] | [[ניגון מ&quot;ז]] | [[ניגון מ&quot;ח]] | [[ניגון מ&quot;ט]] | [[ניגון נ']] | [[ניגון נ&quot;א]] | [[ניגון נ&quot;ב]] | [[ניגון נ&quot;ג]] | [[ניגון נ&quot;ד]] | [[ניגון נ&quot;ה]] | [[ניגון נ&quot;ו]] | [[ניגון נ&quot;ז]] | [[ניגון נ&quot;ח]] | [[ניגון נ&quot;ט]] | [[ניגון ס']] | [[ניגון ס&quot;א]] | [[ניגון ס&quot;ב]] | [[ניגון ס&quot;ג]] | [[ניגון ס&quot;ד]] | [[ניגון ס&quot;ה]] | [[ניגון ס&quot;ו]] | [[ניגון ס&quot;ז]] | [[ניגון ס&quot;ח]] | [[ניגון ס&quot;ט]] | [[ניגון ע']] | [[ניגון ע&quot;א]] | [[ניגון ע&quot;ב]] | [[ניגון ע&quot;ג]] | [[ניגון ע&quot;ד]] | [[ניגון ע&quot;ה]] |[[ניגון ע&quot;ו]] | [[ניגון ע&quot;ז]] | [[ניגון ע&quot;ח]] | [[ניגון ע&quot;ט]] | [[ניגון פ']] | [[ניגון פ&quot;א]] | [[ניגון פ&quot;ב]] | [[ניגון פ&quot;ג]] | [[ניגון פ&quot;ד]] | [[ניגון פ&quot;ה]] | [[ניגון פ&quot;ו]] | [[ניגון פ&quot;ז]] | [[ניגון פ&quot;ח]] | [[ניגון פ&quot;ט]] | [[ניגון צ']] | [[ניגון צ&quot;א]] | [[ניגון צ&quot;ב]] | [[ניגון צ&quot;ג]] | [[ניגון צ&quot;ד]] | [[ניגון צ&quot;ה]] | [[ניגון צ&quot;ו]] | [[ניגון צ&quot;ז]] | [[ניגון צ&quot;ח]] | [[ניגון צ&quot;ט]] | [[ניגון ק']] | [[ניגון ק&quot;א]] | [[ניגון ק&quot;ב]] | [[ניגון ק&quot;ג]] | [[ניגון ק&quot;ד]] | [[ניגון ק&quot;ה]] | [[ניגון ק&quot;ו]] | [[ניגון ק&quot;ז]] | [[ניגון ק&quot;ח]] | [[ניגון ק&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;י]] | [[ניגון קי&quot;א]] | [[ניגון קי&quot;ב]] | [[ניגון קי&quot;ג]] | [[ניגון קי&quot;ד]] | [[ניגון קט&quot;ו]] | [[ניגון קט&quot;ז]] | [[ניגון קי&quot;ז]] | [[ניגון קי&quot;ח]] | [[ניגון קי&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;כ]] | [[ניגון קכ&quot;א]] | [[ניגון קכ&quot;ב]] | [[ניגון קכ&quot;ג]] | [[ניגון קכ&quot;ד]] | [[ניגון קכ&quot;ה]] | [[ניגון קכ&quot;ו]] | [[ניגון קכ&quot;ז]] | [[ניגון קכ&quot;ח]] | [[ניגון קכ&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;ל]] | [[ניגון קל&quot;א]] | [[ניגון קל&quot;ב]] | [[ניגון קל&quot;ג]] | [[ניגון קל&quot;ד]] | [[ניגון קל&quot;ה]] | [[ניגון קל&quot;ו]] | [[ניגון קל&quot;ז]] | [[ניגון קל&quot;ח]] | [[ניגון קל&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;מ]] | [[ניגון קמ&quot;א]] | [[ניגון קמ&quot;ב]] | [[ניגון קמ&quot;ג]] | [[ניגון קמ&quot;ד]] | [[ניגון קמ&quot;ה]] | [[ניגון קמ&quot;ו]] | [[ניגון קמ&quot;ז]] | [[ניגון קמ&quot;ח]] | [[ניגון קמ&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;נ]] | [[ניגון קנ&quot;א]] | [[ניגון קנ&quot;ב]] | [[ניגון קנ&quot;ג]] | [[ניגון קנ&quot;ד]] | [[ניגון קנ&quot;ה]] | [[ניגון קנ&quot;ו]] | [[ניגון קנ&quot;ז]] | [[ניגון קנ&quot;ח]] | [[ניגון קנ&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;ס]] | [[ניגון קס&quot;א]] | [[ניגון קס&quot;ב]] | [[ניגון קס&quot;ג]] | [[ניגון קס&quot;ד]] | [[ניגון קס&quot;ה]] | [[ניגון קס&quot;ו]] | [[ניגון קס&quot;ז]] | [[ניגון קס&quot;ח]] | [[ניגון קס&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;ע]] | [[ניגון קע&quot;א]] | [[ניגון קע&quot;ב]] | [[ניגון קע&quot;ג]] | [[ניגון קע&quot;ד]] | [[ניגון קע&quot;ה]]<br /> <br /> &lt;big&gt;&lt;big&gt;'''כרך ב':'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;<br /> <br /> '''חלק א':''' [[ניגון קע&quot;ו]] | [[ניגון קע&quot;ז]] | [[ניגון קע&quot;ח]] | [[ניגון קע&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;פ]] | [[ניגון קפ&quot;א]] | [[ניגון קפ&quot;ב]] | [[ניגון קפ&quot;ג]] | [[ניגון קפ&quot;ד]] | [[ניגון קפ&quot;ה]] | [[ניגון קפ&quot;ו]] | [[ניגון קפ&quot;ז]] | [[ניגון קפ&quot;ח]] | [[ניגון קפ&quot;ט]] | [[ניגון ק&quot;צ]] | [[ניגון קצ&quot;א]] | [[ניגון קצ&quot;ב]] | [[ניגון קצ&quot;ג]] | [[ניגון קצ&quot;ד]] | [[ניגון קצ&quot;ד]] | [[ניגון קצ&quot;ה]] | [[ניגון קצ&quot;ו]] | [[ניגון קצ&quot;ז]] | [[ניגון קצ&quot;ח]] | [[ניגון קצ&quot;ט]] | [[ניגון ר']] | [[ניגון ר&quot;א]] | [[ניגון ר&quot;ב]] | [[ניגון ר&quot;ג]] | [[ניגון ר&quot;ד]] | [[ניגון ר&quot;ה]] | [[ניגון ר&quot;ו]] | [[ניגון ר&quot;ז]] | [[ניגון ר&quot;ח]] | [[ניגון ר&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;י]]<br /> <br /> '''חלק ב':''' [[ניגון רי&quot;א]] | [[ניגון רי&quot;ב]] | [[ניגון רי&quot;ג]] | [[ניגון רי&quot;ד]] | [[ניגון רט&quot;ו]] | [[ניגון רט&quot;ז]] | [[ניגון רי&quot;ז]] | [[ניגון רי&quot;ח]] | [[ניגון רי&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;כ]] | [[ניגון רכ&quot;א]] | [[ניגון רכ&quot;ב]] | [[ניגון רכ&quot;ג]] | [[ניגון רכ&quot;ד]] | [[ניגון רכ&quot;ה]] | [[ניגון רכ&quot;ו]] | [[ניגון רכ&quot;ז]] | [[ניגון רכ&quot;ח]] | [[ניגון רכ&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;ל]] | [[ניגון רל&quot;א]] | [[ניגון רל&quot;ב]] | [[ניגון רל&quot;ג]] | [[ניגון רל&quot;ד]] | [[ניגון רל&quot;ה]] | [[ניגון רל&quot;ו]] | [[ניגון רל&quot;ז]] | [[ניגון רל&quot;ח]] | [[ניגון רל&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;מ]] | [[ניגון רמ&quot;א]] | [[ניגון רמ&quot;ב]] | [[ניגון רמ&quot;ג]] | [[ניגון רמ&quot;ד]] | [[ניגון רמ&quot;ה]] | [[ניגון רמ&quot;ו]] | [[ניגון רמ&quot;ז]] | [[ניגון רמ&quot;ח]] | [[ניגון רמ&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;נ]] | [[ניגון רנ&quot;א]] | [[ניגון רנ&quot;ב]] | [[ניגון רנ&quot;ג]] | [[ניגון רנ&quot;ד]] | [[ניגון רנ&quot;ה]] | [[ניגון רנ&quot;ו]] | [[ניגון רנ&quot;ז]] | [[ניגון רנ&quot;ח]] | [[ניגון רנ&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;ס]] | [[ניגון רס&quot;א]] | [[ניגון רס&quot;ב]] | [[ניגון רס&quot;ג]] | [[ניגון רס&quot;ד]] | [[ניגון רס&quot;ה]] | [[ניגון רס&quot;ו]] | [[ניגון רס&quot;ז]] | [[ניגון רס&quot;ח]] | [[ניגון רס&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;ע]] | [[ניגון רע&quot;א]] | [[ניגון רע&quot;ב]] | [[ניגון רע&quot;ג]] | [[ניגון רע&quot;ד]] | [[ניגון רע&quot;ה]] |[[ניגון רע&quot;ו]] | [[ניגון רע&quot;ז]] | [[ניגון רע&quot;ח]] | [[ניגון רע&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;פ]] | [[ניגון רפ&quot;א]] | [[ניגון רפ&quot;ב]] | [[ניגון רפ&quot;ג]] | [[ניגון רפ&quot;ד]] | [[ניגון רפ&quot;ה]] | [[ניגון רפ&quot;ו]] | [[ניגון רפ&quot;ז]] | [[ניגון רפ&quot;ח]] | [[ניגון רפ&quot;ט]] | [[ניגון ר&quot;צ]] | [[ניגון רצ&quot;א]] | [[ניגון רצ&quot;ב]] | [[ניגון רצ&quot;ג]] | [[ניגון רצ&quot;ד]] | [[ניגון רצ&quot;ה]] | [[ניגון רצ&quot;ו]] | [[ניגון רצ&quot;ז]] | [[ניגון רצ&quot;ח]] | [[ניגון רצ&quot;ט]] | [[ניגון ש']] | [[ניגון ש&quot;א]] | [[ניגון ש&quot;ב]] | [[ניגון ש&quot;ג]] | [[ניגון ש&quot;ד]] | [[ניגון ש&quot;ה]] | [[ניגון ש&quot;ו]] | [[ניגון ש&quot;ז]] | [[ניגון ש&quot;ח]] | [[ניגון ש&quot;ט]] | [[ניגון ש&quot;י]] | [[ניגון שי&quot;א]] | [[ניגון שי&quot;ב]] | [[ניגון שי&quot;ג]] | [[ניגון שי&quot;ד]] | [[ניגון שט&quot;ו]] | [[ניגון שט&quot;ז]] | [[ניגון שי&quot;ז]] | [[ניגון שי&quot;ח]] | [[ניגון שי&quot;ט]] | [[ניגון ש&quot;כ]] | [[ניגון שכ&quot;א]] | [[ניגון שכ&quot;ב]] | [[ניגון שכ&quot;ג]] | [[ניגון שכ&quot;ד]] | [[ניגון שכ&quot;ה]] | [[ניגון שכ&quot;ו]] | [[ניגון שכ&quot;ז]] | [[ניגון שכ&quot;ח]] | [[ניגון שכ&quot;ט]] | [[ניגון ש&quot;ל]] | [[ניגון של&quot;א]] | [[ניגון של&quot;ב]] | [[ניגון של&quot;ג]] | [[ניגון של&quot;ד]] | [[ניגון של&quot;ה]] | [[ניגון של&quot;ו]] | [[ניגון של&quot;ז]] | [[ניגון של&quot;ח]] | [[ניגון של&quot;ט]] | [[ניגון ש&quot;מ]] | [[ניגון שמ&quot;א]] | [[ניגון שמ&quot;ב]] | [[ניגון שמ&quot;ג]] | [[ניגון שמ&quot;ד]] | [[ניגון שמ&quot;ה]] | [[ניגון שמ&quot;ו]] | [[ניגון שמ&quot;ז]]<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> {|<br /> |}<br /> {{פורטלים|צבע רקע=#88cc88}}<br /> [[קטגוריה:פורטלים|ניגוני]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=406060 2020-09-14T05:54:41Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>{{ניגון<br /> |שם=ד' בבות<br /> |תמונה=[[קובץ:ארבע בבות.jpg|250px]]<br /> |תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]<br /> |מחבר=[[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> }}<br /> '''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב&quot;ד]]. את הניגון חיבר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו. <br /> <br /> לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב&quot;ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי&quot;צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ&quot;ה]].}}. <br /> <br /> ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==משמעות הניגון==<br /> הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב&quot;ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מט&quot;ו [[כסלו]] [[תר&quot;צ]], בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] משיחה [[י&quot;ט כסלו]] [[תרס&quot;ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:<br /> *[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].<br /> *[[אותיות|אות]] מ[[שם הויה]].<br /> *דרגה ב[[נשמה]].<br /> *[[אור]] [[אלוקי]].<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;<br /> ! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי&quot;ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות<br /> |-<br /> |'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה&quot;א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].<br /> |-<br /> |'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא&quot;ו]] || [[רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.<br /> |-<br /> |'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה&quot;א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.<br /> |-<br /> |'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו&quot;ד]] || [[חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו&quot;ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.<br /> |}<br /> <br /> ==זמנים בהם מנגנים את הניגון==<br /> בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב&quot;ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח&quot;ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי&quot;צ).}}.<br /> <br /> בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תרפ&quot;ח]], עמ' 12.}}, [[י&quot;ט כסלו]], [[י&quot;ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא ש[[י&quot;ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].<br /> <br /> קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדיות]] שהיה הרבי עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.<br /> <br /> ==מסגולות הניגון==<br /> [[הרבי המהר&quot;ש]]: &quot;בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה&quot;.{{ש}}<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: &quot;כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים&quot;.{{ש}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו&quot;ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל&quot;{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] תש&quot;ז עמוד 101.}}. עוד אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> כשמנגנים ניגון זה אצל [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית, חוזרים שלוש פעמים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון הכנה לד' בבות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> ===מידע===<br /> * הצ&quot;צ אומר אודות הניגון &quot;יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו&quot;:<br /> **[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי&quot;ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי&quot;ת, עמ' 92].<br /> **[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי&quot;ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי&quot;ב, עמ' קכו].<br /> :באתר ספריית חב&quot;ד<br /> *יקותיאל יהודה גנדל, '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ&quot;ה טבת ה'תש&quot;פ 22.01.2020<br /> ===מדיה===<br /> <br /> ;שמע<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=288 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=420 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=374 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1006 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת &quot;ניחח&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=837 'ארבע בבות' מתוך &quot;הניגונים המכוונים&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=405 'ארבע בבות' מתוך &quot;נעימות חב&quot;ד&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/001.rm&amp;gif=001 'ארבע בבות' מפי ר' דוד הורביץ] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48474 'ארבע בבות' ב[[התוועדות]] של הרבי (ו' [[תשרי]] תשמ&quot;ד)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58351 'ארבע בבות' ב[[התוועדות]] של הרבי ([[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשמ&quot;ד)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63858 'ארבע בבות' בביצוע להקה בניצוחו של ישראל לאם]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52526 'ארבע בבות' בביצוע הזמר ר' שלומי גרטנר (שבט תש&quot;ע)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2388 'ארבע בבות' בביצוע של הכנר דניאל אהביאל (סיוון תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54941 'ארבע בבות' מושר בחופת בית אלכסנדר (סיוון תש&quot;ע)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60544 'ארבע בבות' מושר אצל האדמו&quot;ר מפשוורסק (שושן פורים תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61589 'ארבע בבות' מושר בהדלקה במירון עם האדמו&quot;ר מבויהן (ל&quot;ג בעומר תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2737 'ארבע בבות' בביצוע הפסנתרן אליה זאבאלי]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2951 'ארבע בבות' בביצוע להקת 'המנגנים' בחופה ב-770, ניו יורק]{{וידאו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id= 'ארבע בבות' בביצוע להקת 'ידידים' בחופה ב-770, ניו יורק] {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73087 'ארבע בבות' בביצוע הילד נחום אופנר] {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76179 ד' בבות בחתונת הענק בבעלזא] {{וידאו}} יג [[סיוון]] התשע&quot;ג (22.05.2013)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76659 להקה מקסיקנית מנגנת ד' בבות בחתונה חב&quot;דית] {{וידאו}} טז תמוז התשע&quot;ג (24.06.2013)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79844 חיליק פראנק מבצע ארבע בבות] {{וידאו}} ט&quot;ו שבט התשע&quot;ד (16.01.2014)<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=406057 2020-09-14T05:50:41Z

<p>חיים מ: וזמנים שמחה ← וזמני שמחה, הערה כפולה, קישורים, קישורים חיצונים</p> <hr /> <div>{{ניגון<br /> |שם=ד' בבות<br /> |תמונה=[[קובץ:ארבע בבות.jpg|250px]]<br /> |תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]<br /> |מחבר=[[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> }}<br /> '''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב&quot;ד]]. את הניגון חיבר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו. <br /> <br /> לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב&quot;ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי&quot;צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ&quot;ה]].}}. <br /> <br /> ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==משמעות הניגון==<br /> הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב&quot;ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מט&quot;ו [[כסלו]] [[תר&quot;צ]], בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] משיחה [[י&quot;ט כסלו]] [[תרס&quot;ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:<br /> *[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].<br /> *[[אותיות|אות]] מ[[שם הויה]].<br /> *דרגה ב[[נשמה]].<br /> *[[אור]] [[אלוקי]].<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;<br /> ! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי&quot;ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות<br /> |-<br /> |'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה&quot;א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].<br /> |-<br /> |'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא&quot;ו]] || [[רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.<br /> |-<br /> |'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה&quot;א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.<br /> |-<br /> |'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו&quot;ד]] || [[חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו&quot;ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.<br /> |}<br /> <br /> ==זמנים בהם מנגנים את הניגון==<br /> בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב&quot;ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח&quot;ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי&quot;צ).}}.<br /> <br /> בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תרפ&quot;ח]], עמ' 12.}}, [[י&quot;ט כסלו]], [[י&quot;ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא ש[[י&quot;ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].<br /> <br /> קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדיות]] שהיה הרבי עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.<br /> <br /> ==מסגולות הניגון==<br /> [[הרבי המהר&quot;ש]]: &quot;בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה&quot;.{{ש}}<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: &quot;כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים&quot;.{{ש}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו&quot;ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל&quot;{{הערה|ראה[[ספר השיחות]] תש&quot;ז עמוד 101.}}. עוד אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> כשמנגנים ניגון זה אצל [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית, חוזרים שלוש פעמים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון הכנה לד' בבות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> ===מידע===<br /> * הצ&quot;צ אומר אודות הניגון &quot;יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו&quot;:<br /> **[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי&quot;ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי&quot;ת, עמ' 92].<br /> **[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי&quot;ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי&quot;ב, עמ' קכו].<br /> :באתר ספריית חב&quot;ד<br /> *יקותיאל יהודה גנדל, '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ&quot;ה טבת ה'תש&quot;פ 22.01.2020<br /> ===מדיה===<br /> <br /> ;שמע<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=288 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=420 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=374 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1006 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת &quot;ניחח&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=837 'ארבע בבות' מתוך &quot;הניגונים המכוונים&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=405 'ארבע בבות' מתוך &quot;נעימות חב&quot;ד&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/001.rm&amp;gif=001 'ארבע בבות' מפי ר' דוד הורביץ] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48474 'ארבע בבות' ב[[התוועדות]] של הרבי (ו' [[תשרי]] תשמ&quot;ד)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58351 'ארבע בבות' ב[[התוועדות]] של הרבי ([[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשמ&quot;ד)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63858 'ארבע בבות' בביצוע להקה בניצוחו של ישראל לאם]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52526 'ארבע בבות' בביצוע הזמר ר' שלומי גרטנר (שבט תש&quot;ע)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2388 'ארבע בבות' בביצוע של הכנר דניאל אהביאל (סיוון תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54941 'ארבע בבות' מושר בחופת בית אלכסנדר (סיוון תש&quot;ע)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60544 'ארבע בבות' מושר אצל האדמו&quot;ר מפשוורסק (שושן פורים תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61589 'ארבע בבות' מושר בהדלקה במירון עם האדמו&quot;ר מבויהן (ל&quot;ג בעומר תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2737 'ארבע בבות' בביצוע הפסנתרן אליה זאבאלי]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2951 'ארבע בבות' בביצוע להקת 'המנגנים' בחופה ב-770, ניו יורק]{{וידאו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id= 'ארבע בבות' בביצוע להקת 'ידידים' בחופה ב-770, ניו יורק] {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73087 'ארבע בבות' בביצוע הילד נחום אופנר] {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76179 ד' בבות בחתונת הענק בבעלזא] {{וידאו}} יג [[סיוון]] התשע&quot;ג (22.05.2013)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76659 להקה מקסיקנית מנגנת ד' בבות בחתונה חב&quot;דית] {{וידאו}} טז תמוז התשע&quot;ג (24.06.2013)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79844 חיליק פראנק מבצע ארבע בבות] {{וידאו}} ט&quot;ו שבט התשע&quot;ד (16.01.2014)<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%9A_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=405834 2020-09-13T12:55:05Z

<p>חיים מ: תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר שלמה ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרה&quot;ג ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]]]<br /> '''[[ניגון]] ר&quot;ג''' הינו [[ניגון געגועים]], מנגינת רועים שמקורה בוולכי' המזרחית, שמלא ברגשיות ה[[לב]] ועריבות ומתיקות ה[[נפש]], שבאות לידי ביטוי בתנועותיו המסולסלות ומלאי החן. תחילת הניגון מביע עוצב ו[[מרירות]] וסופו - רגשי [[תקוה]] ו[[שמחה]]. הרב הרה&quot;ג ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] - סבו של [[הרבי]], שהיה [[רב]] בעיר [[ניקולייב]], היה רגיל לשורר ניגון זה.<br /> <br /> ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[פנחס אלטהויז]] ששמע הניגון מסבו של הרבי.<br /> <br /> על ניגון זה מסופר{{הערה|תולדות לוי&quot;צ חלק א' עמ' 72 ואילך}} בשם נכדו ר' [[אברהם דוד ינובסקי]]: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנו, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים &quot;וואלאח&quot;, (הנ&quot;ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר - נענה ואמר ברצינות יתירה: &quot;אויב עס איז ח&quot;ו עפעם באשערט אויף איהם - וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם [=באם ח&quot;ו נגזר עליו רצוני להיות תמורתו]!&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/4/4c/203_Vollach%2C_R%27_Meir_Shlomoh_Yanovski.mp3 ניגון ר&quot;ג, מבוצע על ידי הרב דוד הורביץ] {{שמע}}<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני געגועים]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%94&diff=405821 2020-09-13T12:36:54Z

<p>חיים מ: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון ע&quot;ו וניגון רמ&quot;ג בספר הניגונים|אחר=ניגון יעלה שחיבר ר' שלום חריטונוב|ראו=[[שלום חריטונוב (ניקולייב)#ניגוניו|שלום חריטונוב]]}}<br /> '''יעלה''' הינו [[ניגון]] לבבי המושר על הפיוט &quot;יעלה תחנוננו&quot; הנאמר בליל [[יום כיפור]]. הניגון מושר ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]] ובשאר בתי כנסיות חב&quot;ד בעולם.<br /> <br /> הניגון מביע תחנונים ו[[בטחון]] חזק ב[[הקב&quot;ה|קדוש ברוך הוא]] שימלא משאלות עמו-ישראל.<br /> <br /> הלחן מופיע ב[[ספר הניגונים]] פעמיים, כ'ניגון ע&quot;ו' ללא מילים וכ'ניגון רמ&quot;ג' עם מילות הפיוט 'יעלה'.<br /> <br /> לא ידוע מי מחברו.<br /> <br /> ==המילים 'טאטעניו'==<br /> ב[[תשמ&quot;ג]] כתב ר' [[אברהם פריד]] מילים לניגון זה. השיר נקרא 'טאטעניו', והמילים באידיש. השיר מספר על האהבה העצומה שיש לאבינו שבשמים לכל יהודי ואפילו שגורשנו משולחנו הוא עוד עתיד להביא אותנו כולם יחד לירושלים, ללא יוצא מן הכלל נהיה כולנו יחד עם אבותינו.<br /> <br /> מפי המשב&quot;ק ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]]:<br /> <br /> כשהיינו נוסעים במכונית, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] אהבה מאוד לשמוע קלטות של אברהם פריד. שיר אחד שהיה אהוב עליה במיוחד, הוא השיר הידוע בשם 'טאטעניו'.<br /> <br /> בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת [[הדלקת נרות]], אפילו באי הבית הקרובים. בעדינותה מעולם לא ביקשה מהנוכחים לעזוב את החדר, אך בתבונתה חיכתה עד שיעשו זאת מעצמם. אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ו]], בזמן הדלקת הנרות, ושמעה אותה מפזמת בדביקות רבה את השיר 'טאטעניו'.<br /> <br /> ===מילות השיר===<br /> א טאטע ביסטו גאר א געטרייער,<br /> דיין ליבשאפט צו אונז איז דאך אין לשער,<br /> און נאך מער פון דעם,<br /> זאגט דער הייליגער בעל שם,<br /> אז יעדער איד איז ביי דיר וויא בן יחיד.<br /> געזעצן זיינען מיר אין איינעם ביי דיין טיש,<br /> פארשיקט זיינען מיר אין גלות אין א וויסטעניש,<br /> קומען מיר, דיינע קינדער'לאך, בעטן ביי דיר:<br /> &quot;אבינו אב הרחמן רחם עלינו&quot;,<br /> דיין בן יחיד בענקט נאך דיר, <br /> געוואלד! טאטע'ניו!<br /> אוי, וויא לעכטיג, אוי וויא הייליג, עס איז דאן געווען,<br /> וויא דערלעבט מען נאכאמאל דיר זען.<br /> &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון&quot;,<br /> ווען וועט שוין אונזער גואל אנטאן זיין קרוין,<br /> &quot;בכל יום אחכה לו&quot;,<br /> מיר ווערן גארנישט מיד,<br /> ברענג אונז משיח בן דוד.<br /> און טאקע באלד וועלן אידן קומען אין בית מקדשך,<br /> ייעדן שבת און ראש חודש להשתחוות לפניך,<br /> ס'וועט זיין &quot;ונגלה כבוד ה'&quot;,<br /> אלע וועלן דינען אים.<br /> &quot;אבינו אב הרחמן רחם עלינו&quot;,<br /> דיין בן יחיד בענקט נאך דיר,<br /> געוואלד-געוואלד! טאטע'ניו!,<br /> אוי וויא לעכטיג, אוי וויא הייליג, עס איז דאן געווען, וויא דערלעבט מען נאכאמאל דיר זען,<br /> &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון&quot;, <br /> ווען וועט שוין אונזער גואל אנטאן זיין קרוין,<br /> &quot;בכל יום אחכה לו&quot;,<br /> מיר ווערן גארנישט מיד,<br /> ברענג אונז משיח בן דוד.<br /> מיט ליבשאפט וועסטו נעמען ייעדן אידן פארן האנט,<br /> מיט ניסים אים צוריק פירן אין אונזער הייליג לאנד,<br /> א גאנצע פאלק, גרויס און קליין,<br /> קיינער וועט פארלוירן גיין,<br /> צוזאמען קומען וועלן מיר זיך ברידער לאנג צו שייד,<br /> מיט אהבת אחים אין [[ירושלים]] מיט שמחה און מיט פרייד,<br /> און וויסן וועט די וועלט גענוי,<br /> אז &quot;אין עוד מלבדו&quot;!.<br /> <br /> ===תרגום===<br /> אבא אתה מאד נאמן לנו,<br /> מי יוכל לשער את גודל אהבתך אלינו, <br /> והרבה עוד יותר,<br /> הבעל שם הקדוש אומר,<br /> כי כל יהודי הוא אצלך כבן יחיד.<br /> ישבנו כולנו יחד על שולחנך,<br /> גורשנו לגלות אל מדבר שממה,<br /> באים אנו, ילדך, מבקשים מאיתך:<br /> &quot;אבינו אב הרחמן רחם עלינו&quot;,<br /> בנך יחידך מתגעגע אחריך,<br /> געוואלד! טאטעניו!,<br /> אוי, איזה אור, איזו קדושה אז לנו היה,<br /> איך זוכים עוד פעם לראותך.<br /> &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון&quot;,<br /> מתי כבר ילבש הגואל את הכתר לתמיד,<br /> &quot;בכל יום אחכה לו&quot;,<br /> אנו כלל לא מתעייפים לישון,<br /> שלח כבר את משיח בן דוד.<br /> ואכן כבר יבואו היהודים לבית מקדשך,<br /> בכל שבת וראש חודש להשתחוות לפניך,<br /> אז יתקיים &quot;ונגלה כבוד ה'&quot;,<br /> כולם יעבדו אותך,<br /> &quot;אבינו אב הרחמן רחם עלינו&quot;,<br /> בנך יחידך מתגעגע אחריך,<br /> געוואלד-געוואלד! טאטעניו!,<br /> אוי, איזה אור, איזו קדושה אז לנו היה,<br /> איך זוכים עוד פעם לראותך,<br /> &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון&quot;,<br /> מתי כבר ילבש הגואל את הכתר לתמיד,<br /> &quot;בכל יום אחכה לו&quot;,<br /> אנו כלל לא מתעייפים לישון,<br /> שלח כבר את משיח בן דוד.<br /> ב[[אהבה]] עצומה אתה תיקח כל יהודי בידו,<br /> בניסים גדולים אל הארץ הקדושה תחזיר אותו,<br /> עם שלם, גדולים וקטנים,<br /> לא יהיו כל אבודים,<br /> יחד נבוא כולנו אחים שהופרדו לפני שנים,<br /> באהבת אחים, בירושלים שמחים וצוהלים,<br /> וידע העולם כולו,<br /> כי &quot;אין עוד מלבדו&quot;!.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|1013|יעלה|אוצר ניגוני חב&quot;ד 2 בלי מקהלה}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|493|ניגון לשבת ויו&quot;ט|ולנר - דיסק #4}}<br /> * {{קישור חבד אינפו|80304 |&quot;טאטעניו&quot; מושר על ידי שלומי דאסקל||{{תע|02/13/2014}}}}<br /> * {{קישור חבד אינפו|85510|ניגון 'יעלה' בדיסק השביעי בסדרת 'רילקס'||{{תע|12/29/2014}}}}<br /> *'''[https://anash.org/the-story-of-tatenyu/ טאטעניו]''', סיפור הניגון מפי ר' אברהם פריד וקליפ של מקהלת אהלי תורה בקראון הייטס המנגנים אותו<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%94&diff=405813 2020-09-13T12:27:32Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון ע&quot;ו וניגון רמ&quot;ג בספר הניגונים|אחר=ניגון יעלה שחיבר ר' שלום חריטונוב|ראו=[[שלום חריטונוב (ניקולייב)#ניגוניו|שלום חריטונוב]]}}<br /> '''יעלה''' הינו [[ניגון]] לבבי המושר על הפיוט &quot;יעלה תחנוננו&quot; הנאמר בליל [[יום כיפור]]. הניגון מושר ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]] ובשאר בתי כנסיות חב&quot;ד בעולם.<br /> <br /> הניגון מביע תחנונים ו[[בטחון]] חזק ב[[הקב&quot;ה|קדוש ברוך הוא]] שימלא משאלות עמו-ישראל.<br /> <br /> הלחן מופיע ב[[ספר הניגונים]] פעמיים, כ'ניגון ע&quot;ו' ללא מילים וכ'ניגון רמ&quot;ג' עם מילות הפיוט 'יעלה'.<br /> <br /> לא ידוע מי מחברו.<br /> <br /> ==המילים 'טאטעניו'==<br /> ב[[תשמ&quot;ג]] כתב ר' [[אברהם פריד]] מילים לניגון זה. השיר נקרא 'טאטעניו', והמילים באידיש. השיר מספר על האהבה העצומה שיש לאבינו שבשמים לכל יהודי ואפילו שגורשנו משולחנו הוא עוד עתיד להביא אותנו כולם יחד לירושלים, ללא יוצא מן הכלל נהיה כולנו יחד עם אבותינו.<br /> <br /> מפי המשב&quot;ק ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]]:<br /> <br /> כשהיינו נוסעים במכונית, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] אהבה מאוד לשמוע קלטות של אברהם פריד. שיר אחד שהיה אהוב עליה במיוחד, הוא השיר הידוע בשם 'טאטעניו'.<br /> <br /> בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת [[הדלקת נרות]], אפילו באי הבית הקרובים. בעדינותה מעולם לא ביקשה מהנוכחים לעזוב את החדר, אך בתבונתה חיכתה עד שיעשו זאת מעצמם. אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ו]], בזמן הדלקת הנרות, ושמעה אותה מפזמת בדביקות רבה את השיר 'טאטעניו'.<br /> <br /> ===מילות השיר===<br /> א טאטע ביסטו גאר א געטרייער,<br /> דיין ליבשאפט צו אונז איז דאך אין לשער,<br /> און נאך מער פון דעם,<br /> זאגט דער הייליגער בעל שם,<br /> אז יעדער איד איז ביי דיר וויא בן יחיד.<br /> געזעצן זיינען מיר אין איינעם ביי דיין טיש,<br /> פארשיקט זיינען מיר אין גלות אין א וויסטעניש,<br /> קומען מיר, דיינע קינדער'לאך, בעטן ביי דיר:<br /> &quot;אבינו אב הרחמן רחם עלינו&quot;,<br /> דיין בן יחיד בענקט נאך דיר, <br /> געוואלד! טאטע'ניו!<br /> אוי, וויא לעכטיג, אוי וויא הייליג, עס איז דאן געווען,<br /> וויא דערלעבט מען נאכאמאל דיר זען.<br /> &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון&quot;,<br /> ווען וועט שוין אונזער גואל אנטאן זיין קרוין,<br /> &quot;בכל יום אחכה לו&quot;,<br /> מיר ווערן גארנישט מיד,<br /> ברענג אונז משיח בן דוד.<br /> און טאקע באלד וועלן אידן קומען אין בית מקדשך,<br /> ייעדן שבת און ראש חודש להשתחוות לפניך,<br /> ס'וועט זיין &quot;ונגלה כבוד ה'&quot;,<br /> אלע וועלן דינען אים.<br /> &quot;אבינו אב הרחמן רחם עלינו&quot;,<br /> דיין בן יחיד בענקט נאך דיר,<br /> געוואלד-געוואלד! טאטע'ניו!,<br /> אוי וויא לעכטיג, אוי וויא הייליג, עס איז דאן געווען, וויא דערלעבט מען נאכאמאל דיר זען,<br /> &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון&quot;, <br /> ווען וועט שוין אונזער גואל אנטאן זיין קרוין,<br /> &quot;בכל יום אחכה לו&quot;,<br /> מיר ווערן גארנישט מיד,<br /> ברענג אונז משיח בן דוד.<br /> מיט ליבשאפט וועסטו נעמען ייעדן אידן פארן האנט,<br /> מיט ניסים אים צוריק פירן אין אונזער הייליג לאנד,<br /> א גאנצע פאלק, גרויס און קליין,<br /> קיינער וועט פארלוירן גיין,<br /> צוזאמען קומען וועלן מיר זיך ברידער לאנג צו שייד,<br /> מיט אהבת אחים אין [[ירושלים]] מיט שמחה און מיט פרייד,<br /> און וויסן וועט די וועלט גענוי,<br /> אז &quot;אין עוד מלבדו&quot;!.<br /> <br /> ===תרגום===<br /> אבא אתה מאד נאמן לנו,<br /> מי יוכל לשער את גודל אהבתך אלינו, <br /> והרבה עוד יותר,<br /> הבעל שם הקדוש אומר,<br /> כי כל יהודי הוא אצלך כבן יחיד.<br /> ישבנו כולנו יחד על שולחנך,<br /> גורשנו לגלות אל מדבר שממה,<br /> באים אנו, ילדך, מבקשים מאיתך:<br /> &quot;אבינו אב הרחמן רחם עלינו&quot;,<br /> בנך יחידך מתגעגע אחריך,<br /> געוואלד! טאטעניו!,<br /> אוי, איזה אור, איזו קדושה אז לנו היה,<br /> איך זוכים עוד פעם לראותך.<br /> &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון&quot;,<br /> מתי כבר ילבש הגואל את הכתר לתמיד,<br /> &quot;בכל יום אחכה לו&quot;,<br /> אנו כלל לא מתעייפים לישון,<br /> שלח כבר את משיח בן דוד.<br /> ואכן כבר יבואו היהודים לבית מקדשך,<br /> בכל שבת וראש חודש להשתחוות לפניך,<br /> אז יתקיים &quot;ונגלה כבוד ה'&quot;,<br /> כולם יעבדו אותך,<br /> &quot;אבינו אב הרחמן רחם עלינו&quot;,<br /> בנך יחידך מתגעגע אחריך,<br /> געוואלד-געוואלד! טאטעניו!,<br /> אוי, איזה אור, איזו קדושה אז לנו היה,<br /> איך זוכים עוד פעם לראותך,<br /> &quot;ותחזינה עינינו בשובך לציון&quot;,<br /> מתי כבר ילבש הגואל את הכתר לתמיד,<br /> &quot;בכל יום אחכה לו&quot;,<br /> אנו כלל לא מתעייפים לישון,<br /> שלח כבר את משיח בן דוד.<br /> ב[[אהבה]] עצומה אתה תיקח כל יהודי בידו,<br /> בניסים גדולים אל הארץ הקדושה תחזיר אותו,<br /> עם שלם, גדולים וקטנים,<br /> לא יהיו כל אבודים,<br /> יחד נבוא כולנו אחים שהופרדו לפני שנים,<br /> באהבת אחים, בירושלים שמחים וצוהלים,<br /> וידע העולם כולו,<br /> כי &quot;אין עוד מלבדו&quot;!.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|1013|יעלה|אוצר ניגוני חב&quot;ד 2 בלי מקהלה}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|493|ניגון לשבת ויו&quot;ט|ולנר - דיסק #4}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80304 &quot;טאטעניו&quot; מושר על ידי שלומי דאסקל] {{צליל}}<br /> * {{קישור חבד אינפו|85510|ניגון 'יעלה' בדיסק השביעי בסדרת 'רילקס'||{{תע|12/29/2014}}}}<br /> *'''[anash.org/the-story-of-tatenyu/ טאטעניו]''', סיפור הניגון מפי ר' אברהם פריד וקליפ של מקהלת אהלי תורה בקראון הייטס המנגנים אותו<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=405737 2020-09-13T07:41:35Z

<p>חיים מ: פיסוק, קישורים חיצוניים (קרדיט)</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון המכונה מארש נפוליאון|אחר=ניגון ר&quot;י - 'מארש ביסמרק', שיש אומרים שהוא מארש נפוליון|ראו=מארש ביסמרק}}<br /> [[קובץ:מארש נפוליאון יחיאל אופנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת מארש נפוליאון בסיום [[תפילת נעילה]]. ציור: יחיאל אופנר]]<br /> '''[[ניגון]] מארש נפוליון''' הינו ניגון מיוחד המצטיין בתנועות חזקות ובהפסקות מוחלטות וקצובות המביעות רגשי נצחון. מסורת בידי [[חסידי חב&quot;ד]] שמקור הניגון הוא מהקיסר [[נפוליאון בונפרטה]] בשעה שכבשו את מדינת [[רוסיה]]. כששרו ניגון זה (לגירסא אחת) לפני [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר: &quot;זהו ניגון נצחון&quot;.<br /> <br /> בכמה קהילות מנגנים את 'מארש' נפוליון בסיום [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]], אחרי אמירת החצי הראשון של ה[[קדיש]] שקודם ה[[תקיעה]] של &quot;תתקבל&quot;{{הערה|ספר-השיחות תשמ&quot;ט, כרך ב, עמ' 571, בהערה 83}} וכן הוא המנהג בחב&quot;ד כפי שהובא ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|&quot;מנגנים כל המתפללים 'מארש'. אחר כך - התקיעה&quot;}}.<br /> <br /> מחזה מיוחד היה לראות את [[הרבי]] מנופף בידיו בעידוד ה&quot;מארש&quot; (עד שנת [[תשמ&quot;א]] היה עולה על כסאו, בשנים שלאחר מכן, התקינו לשם כך גרם מדרגות מיוחד, כדי לאפשר לכל הקהל לראותו).<br /> <br /> מספר פעמים הורה הרבי, בהזדמניות שונות, לנגן את המארש{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3628&amp;CategoryID=931 'מארש נפוליון'] - סקירה על שירת הניגון בפני הרבי}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ע ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מארש ביסמרק]] - יש אומרים שזהו מארש נפוליאון<br /> *[[ניגון ניצחון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=211 הניגון 'מארש נפוליון' מושר ב[[התוועדות]] של הרבי]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3628&amp;CategoryID=931 מארש נפוליאון] ניצוצי רבי, הרב משה מרדכי לאופר. התקשרות 653<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=587 הניגון 'מארש נפוליון' בביצוע אלאור ולנר]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d6%b7%d7%90%d7%a8%d6%b0%d7%a9%d7%81-%d7%a0%d6%b7%d7%a4%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9c%d6%b5%d7%99%d7%90%d7%95%d6%b9%d7%9f-%e2%80%a2-%d7%9c/ רבי לילדים: מארש נפוליון]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני נצחון]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%94&diff=405733 2020-09-13T07:35:36Z

<p>חיים מ: הפניה לדף תקיעת שופר</p> <hr /> <div>#הפניה [[תקיעת שופר]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=405724 2020-09-13T07:04:39Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>'''[[ניגון מכוון|ניגונים מכוונים]]'''<br /> <br /> [[ניגון ארבע בבות]] | [[ניגון אשרי איש]] | [[ניגון בני היכלא]] | [[ניגון לכה דודי]] | [[ניגון המקהלה]] | [[ניגון מן המיצר]] | [[ניגון ישן (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון ישן]] | [[ניגון צאינה וראינה]] | [[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]] | [[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]] • '''[[:קטגוריה:הניגונים המכוונים|לרשימה המלאה]]''' •<br /> <br /> '''[[ניגון געגועים|ניגוני געגועים]]'''<br /> <br /> [[ניגון דבקות חב&quot;ד]] | [[ניגון דונאי]] | [[ניגון הש&quot;ץ]] | [[וואלאח לר' אהרן שו&quot;ב]] | [[וואלאח'על מניקולייב|וואלאח מניקולייב]] | [[ניגון לר' שלום חריטונוב (וקרב פזורנו)|ניגון לר' שלום חריטונוב]] | [[ניגון קל&quot;ח]] | [[ניגון געגועים לר' חיים בער|ניגון לר' חיים בער]] | [[ניגון ש&quot;ט]] | [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] • '''[[:קטגוריה:ניגוני געגועים|לרשימה המלאה]]''' •<br /> <br /> '''[[ניגון התוועדות|ניגוני התוועדות]]'''<br /> <br /> [[ניגון אדיר הוא]] | [[ניגון אך לאלוקים]] | [[ניגון אלו ואלו אומרים]] | [[ניגון שמעו בנים]] | [[ניגון הורודישטשר]] | [[ניגון הצילני נא]] | [[ניגון קי&quot;ט]] | [[ניגון עזרני א-ל חי]] | [[ניגון לא אמות]] | [[ניגון כאטש מי כודי]] • '''[[:קטגוריה:ניגוני התוועדות|לרשימה המלאה]]''' •<br /> <br /> '''[[ניגון טעמים|ניגוני טעמים]]'''<br /> <br /> [[ניגון טעמים להפטרה]] | [[ניגון טעמים למגילת אסתר]] | [[ניגון טעמים לראש השנה ויום הכיפורים|ניגון טעמים לר&quot;ה ויוה&quot;כ]] | [[ניגון קריאת התורה לחול, שבת ויום טוב|ניגון טעמים לקריאות התורה]] • '''[[:קטגוריה:ניגוני טעמים|לרשימה המלאה]]''' •<br /> <br /> '''[[ניגון נצחון|ניגוני נצחון]]'''<br /> <br /> [[מארש נפוליאון]] | [[מארש ביגסמרק]] | [[דידן נצח]] | [[ווייק אפ יידן (ניגון)|ווייק אפ יידן]] | [[יפנסקי מארש]] | [[שלוחי אדוננו (ניגון)|שלוחי אדוננו]] | [[ניגון שמ&quot;ו]] | [[ניגון שמ&quot;ז]] • '''[[:קטגוריה:ניגוני נצחון|לרשימה המלאה]]''' •<br /> <br /> '''[[ניגון ריקוד|ניגוני ריקוד]]'''<br /> <br /> [[ניגון אום אני חומה]] | [[ניגון בסיסמת ופרצת]] | [[ניגון זבחו זבחי צדק]] | [[ניגון קס&quot;ד]] | [[ניגון וכל קרני רשעים]] | [[ניגון על הסלע הך]] | [[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]] | [[ניגון והרקותי לכם]] | [[ניגון ר&quot;ט]] | [[ניגון אך - דו פאנקע]] • '''[[:קטגוריה:ניגוני ריקוד|לרשימה המלאה]]''' •<br /> <br /> '''[[ניגון לשבת ויום טוב|ניגוני שבת ויום טוב]]'''<br /> <br /> [[ניגון הרועה]] | [[ניגון פדה בשלום נפשי]] | [[ניגון ידיד נפש]] | [[ניגון כל עצמותי]] | [[ניגון מזמור לדוד]] | [[ניגון ע']] | [[ניגון מנוחה ושמחה]] | [[ניגון הראש מז'בין]] | [[ניגון הלב מז'בין]] | [[ניגון המבדיל]] • '''[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|לרשימה המלאה]]''' •<br /> <br /> '''[[ניגון שמחה|ניגוני שמחה]]'''<br /> <br /> [[ניגון אימתי קאתי מר]] | [[ניגון הרבי שליט&quot;א]] | [[ניגון דוברובנר]] | [[ניגון יפרח בימיו צדיק]] | [[ניגונו של ר' פרץ הזקן]] | [[ניגון קנ&quot;ג]] | [[ניגון פונקע (א)]] | [[ניגון בך ה' חסיתי]] | [[ניגון קלימוביץ']] | [[ניגון ראש חודש כסלו]] | • '''[[:קטגוריה:ניגוני שמחה|לרשימה המלאה]]'''• <br /> <br /> '''[[ניגון תפילה לימים נוראים|ניגוני תפילה לימים נוראים]]'''<br /> <br /> [[ניגון ידעתי ה']] | [[ניגון ארשת שפתינו]] | [[ניגון הבן יקיר לי]] | [[ניגון שאו שערים ראשיכם]] | [[ניגון והכהנים]] | [[ניגון יעלה]] | [[ניגון כאהל הנמתח]] | [[ניגון אדון הסליחות]] | [[ניגון על חטא]] |[[ניגון ונסלח]] • '''[[:קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים|לרשימה המלאה]]''' •<br /> <br /> '''[[ניגון מיוחס|ניגונים מיוחסים]]'''<br /> <br /> [[ניגון שלוש תנועות]] | [[ניגון להקפות]] |[[ניגון השתפכות הנפש]] | [[ניגון קול ביער]] | [[ניגון מסלביטה]] | [[ניגון לר' משה ווילנקר]] | [[ניגון הבינוני]] | [[ניגון דבקות (מהרי&quot;ל)|ניגון דבקות]] | • '''[[:קטגוריה:ניגונים מיוחסים|לרשימה המלאה]]''' •</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2_(%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2)&diff=405723 2020-09-13T06:55:29Z

<p>חיים מ: סידור פסקאות, תיקון קישור שבור</p> <hr /> <div>'''&quot;מְהֵרָה יִשָׁמַע&quot;''' [&quot;עוד ישמע&quot;] הוא ניגון חב&quot;די מסורתי ל[[חתונה]], המושר עם סיום ה[[חופה]]. <br /> <br /> ==מקור הניגון==<br /> מקורו הראשוני של הניגון הם שילוב שניים מפסוקי הנחמה בנבואת ירמיהו{{הערה|[[ירמיהו]] פרק ל&quot;ג פסוקים י'-י&quot;א}}:'''&quot;כֹּה אָמַר [[ה']] עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא... בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר [[ה']]&quot;'''.<br /> <br /> בהשראת פסוקים אלו נתקנה גם נוסח הברכה השביעית והאחרונה מ[[שבע ברכות]] ה[[נישואין]] הנאמרות תחת ה[[חופה]] ('''&quot;מְהֵרָה ה' אֱלֹקינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה...&quot;''').<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבע ברכות של חתן וכלה טריים בשנת [[תש&quot;מ]], החל [[הרבי]] לשיר את הניגון המסורתי &quot;עוד ישמע&quot; כאשר הוא מחליף את המילים &quot;עוד ישמע&quot; (הנוסח המקורי של הפסוק בירמיה) עם &quot;'''מהרה''' ישמע&quot; - כנוסח הברכה השביעית בחופה, בה מודגשת עוד יותר האמונה התקוה והציפיה לגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> מילות הניגון: '''מְהֵרָה יִשָׁמַע בְּעָרֵי יְ-הוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָלָיִם, קוֹל שָׂשוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָה.'''<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[שיחות קודש]] [[תש&quot;מ]], חלק א' עמוד 288.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/child/324815 רבי לילדים: ניגון &quot;מהרה ישמע&quot; לרגל חתונה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%AA%D7%A6%D7%90%D7%95&diff=405711 2020-09-13T05:42:39Z

<p>חיים מ: מקור הפסוק</p> <hr /> <div>את ה[[ניגון]] '''כי בשמחה תצאו''' שרים [[חסידי חב&quot;ד]] בעת פרידה (זמנית, כמובן) מ[[הרבי]] בשעת סיום [[התוועדות]], סיום סעודות יום טוב או בשאר [[יומא דפגרא]].<br /> <br /> [[הרבי מלך המשיח]] מתחיל ניגון זה ריבוי פעמים בסיום ההתוועדות. באחת השנים בסיום [[התוועדות]] הכריז הרבי שעם הניגון הזה ילכו לקבל פני משיח{{הערה|מפי ר' [[דוד גולדשטיין]], פורסם ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 914.}}.<br /> <br /> מילות הניגון הם: &quot;כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַ[[שדה|שָּׂדֶה]] יִמְחֲאוּ כָף&quot;{{הערה|[[ישעיהו]] נה, יב.}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קנ&quot;ט ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=190 לשמיעת הניגון בקולו של הרבי]<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=16 הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=740 לשמיעת] הניגון בביצוע אברהם פריד (7:48){{שמע}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA&diff=405698 2020-09-13T05:23:17Z

<p>חיים מ: /* רקע */ הסרת ציטוט, תיקון קישור (שיחת י&quot;ב תמוז תשח&quot;י)</p> <hr /> <div>'''ניגון ופרצת''' הינו ניגון חסידי ישן שמקורו מחסידים בעיר [[דוברובנה]], ומופיע ב[[ספר הניגונים]] ב'''ניגון קמ&quot;ג'''.<br /> <br /> בשנת [[תשח&quot;י]] פתח הרבי בהתעוררות לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] תחת הסיסמא &quot;[[ופרצת]]&quot;. בהמשך לכך, הותאמו על ניגון זה מילות הפסוק{{הערה|ויצא כח, יד.}} &quot;'''וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה'''&quot;, על ידי הרב [[יוסף מרטון]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ופרצת}}<br /> בהתוועדות [[חג הגאולה י&quot;ב תמוז]] [[תשח&quot;י]] החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק &quot;ופרצת&quot;. באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק &quot;ופרצת&quot; על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/151.htm שיחת י&quot;ב תמוז תשח&quot;י].}}. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: &quot;עד שילחינו ניגון על &quot;ופרצת&quot; - יכריזו &quot;ופרצת&quot;, ללא ניגון&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/21/249.htm שיחת כ' מנחם אב תשח&quot;י].}}.<br /> <br /> בהמשך ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק &quot;ופרצת&quot; לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת ל[[ניגון דיינו]] וכך שרו זאת כמה פעמים. בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשי&quot;ט]] הורה הרבי לנגן &quot;ופרצת&quot; וניגנו בניגון זה. ב[[י&quot;ג תמוז]] באותה שנה החל הרבי בעצמו לנגן &quot;ופרצת&quot; בניגון זה. אמנם, הניגון לא נקלט היטב בקהל.<br /> <br /> ==התאמת הניגון לניגון מדוברובנה==<br /> באותה תקופה עלה בדעתו של המוזיקאי החב&quot;די הרב [[יוסף מרטון]] להתאים את המילים לניגון מדוברובנה שבספר הניגונים. לאחר ששלח את ההצעה לרבי התקשר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] לחזן הרב [[משה טלישבסקי]] וביקש ממנו לנגן את הניגון בטלפון. לאחר מכן התברר שהרבי היה על הקו והאזין לניגון, ולאחר מכן הביע את הסכמתו לניגון זה{{הערה|ראה בכתבה &quot;'ופרצת - ניגון וסיסמה&quot; בקישורים חיצוניים.}}.<br /> <br /> מאז התקבל הניגון כניגון &quot;ופרצת&quot;, והושר פעמים רבות אצל הרבי כשפעמים רבות זכה לעידודים נמרצים. הניגון התפרסם גם בציבור הרחב והוא אחד הניגונים החב&quot;דיים הנפוצים ביותר.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> [[שליח]] [[הרבי]] במיניסוטה הרב [[משה פלר]] מספר שכאשר ערך שבתון קהילתי וערך שירון בו הכניס מספר [[ניגונים]] חב&quot;דיים, הוא הגיש לרבי את הטיוטה להגהה והרבי העיר שיש להקפיד לשיר &quot;ופרצת ימה וקדמה '''ו'''צפונה ונגבה&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36640 מתוך ראיון עם הרב פלר] {{COL}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/15/299415244997.html 'ופרצת' - ניגון וסיסמה]''' {{בית משיח}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=275 לשמיעת הניגון בקולו של הרבי] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85483 קטע נדיר: עידוד נפלא בשירת &quot;ופרצת&quot;] - {{וידפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2077 הרבי עומד ומעודד את השירה בשתי ידיים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=5 לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח]{{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%AA%D7%99_%D7%A7%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%A8&diff=405691 2020-09-13T05:06:37Z

<p>חיים מ: פיסוק</p> <hr /> <div>הניגון '''אימתי קאתי מר''' הינו ניגון שמחה המושר תכופות בעת [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ובזמני שמחה. ניגון זה הוא ניגון שט&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב&quot;ד==<br /> המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים &quot;מתי יבנה המקדש&quot;. <br /> <br /> ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשט&quot;ז]], בעת חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], חיבר הרב [[צבי אייזנבך]] על המנגינה העתיקה את המלים &quot;אמתי קאתי מר&quot;{{הערה|אף ש[[באגרת הגאולה]] להבעש&quot;ט הידועה נאמר ששאל את משיח צדקנו &quot;אימת אתי מר&quot; וגם במענה יש שינוי בין הניגון למענה המדוייק, נוסח כעין הניגוןמעותק בספרים רבים.}} מתוך [[אגרת הגאולה]] להבעש&quot;ט, שנדפסה לראשונה בספר [[בן פורת יוסף]] לרב [[יעקב יוסף מפולנאה]] ונדפסה גם בספר [[כתר שם טוב]]. כחודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי&quot;ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[יונה גרינוולד]] לשיר &quot;מזמרת הארץ&quot; כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. הרבי עודד והניגון התקבל כניגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]], ציוה [[הרבי]] לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]]{{הערה|מנהל חברת [[ניגוני ישראל חסידי חב&quot;ד]] ומפיק [[ספר הניגונים]] של חסידי חב&quot;ד.}} (בתרגום חופשי מאידיש): &quot;עשה בניגון &quot;שינוי שאינו חוזר לברייתו&quot;, אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים&quot;{{הערה|שיחות קודש - תשי&quot;ט, ע' מז - מח.}}.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> מקורם של מילות הניגון, הוא ב[[אגרת הגאולה]] שכתב ה[[בעל שם טוב]] לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], בו הוא מספר לו על עליית ה[[נשמה]] שעשה ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]]. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: &quot;'''אימתי קאתי מר?'''&quot; (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: &quot;'''לכשיפוצו מעיינותיך''' (היינו מעיינות תורת החסידות) '''חוצה'''&quot;. - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של [[חסידות חב&quot;ד]] בדור השביעי, וקיבלה הסבר נרחב בתורתו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/290641/ ניגון &quot;אימתי קאתי מר&quot; בהתוועדות אצל הרבי: מתי החל? ומה מקורו? • צפו]<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/ln16.htm ניגון אימתי קאתי מר] בספר ליקוט [[ניגונים]] חלק ב' - קה&quot;ת, י&quot;א [[ניסן]] ה'תשנ&quot;ב - אתר moshiach.net<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=245 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ&quot;ק שליט&quot;א]{{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/316.rm&amp;gif=316 הניגון מפי ר' דוד הורביץ]{{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=19 הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]{{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60454 הניגון] מושר ב'טיש' פורים, של חסידות בעלז{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%97_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95_%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&diff=405670 2020-09-13T04:22:16Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> ישנם שני [[ניגונים]] המכונים בשם ''' 'יפרח בימיו צדיק'''':<br /> <br /> * ניגון שהתקבל כאחד מה[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בשנת תשל&quot;ג.<br /> * [[ניגון שי&quot;א]] ב[[ספר הניגונים]] מר' [[שלמה דער געלער]], שהוצע גם הוא בשנת תשל&quot;ג, אך לא התקבל לבסוף. <br /> המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כניגון לפרק של [[הרבי]].<br /> <br /> ==הניגון המקובל כ'יפרח בימיו'==<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשל&quot;ג]], לכבוד [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], התאים ר' [[שלמה קונין]] ניגון למילים מתוך פרק התהלים החדש של הרבי: &quot;יפרח בימיו [[צדיק]] ורוב שלום עד בלי ירח: וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו&quot;{{הערה|[[תהלים ע&quot;ב]] פסוקים ז'-ח'}}. הצעה זו, היא שהתקבלה לבסוף כפרקו של הרבי למזמור ע&quot;ב.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ד]] הוסיף הרב קונין לניגון מילים מהפרק החדש (פרק ע&quot;ג פסוקים כ&quot;ה - כ&quot;ו): &quot;מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם&quot;.<br /> <br /> ==ניגון שי&quot;א==<br /> ניגון שי&quot;א בספר הניגונים, הוא ניגון שמח שנרשם מפי ר' שמואל זלמנוב. <br /> <br /> ===הצעתו כניגון לפרק הרבי===<br /> ר' שמואל זלמנוב הציע לחבר את ניגון שי&quot;א עם מילים מפרקו החדש של הרבי לי&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ג]] - ע&quot;ב. אך לבסוף ניגון זה לא התקבל '[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כניגון השנה על פרקו של הרבי]]'. <br /> <br /> ===שאלת המקור===<br /> מקורו של ניגון שי&quot;א לא ברור, בחסידות חב&quot;ד מקובל שמקור הניגון הוא מר' [[שלמה דער געלער]], שהיה [[מלמד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], אך בחסידות מודז'יץ מקובל שהניגון הוא של האדמו&quot;ר הראשון לחסידות מודז'יץ, האדמו&quot;ר בעל ה&quot;דברי ישראל&quot;, זצ&quot;ל. ובמודז'יץ קרוי הניגון בשם 'ריקוד הקאזאק'ל'.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[[מדיה:311_Yifrach_Beyomov_Tzadik,_R'_Shlomoh_Der_Geller.mp3|ניגון שי&quot;א]]''' (שהוצע על ידי הרב זלמנוב) {{צליל}} <br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|95|יפרח בימיו|ניחו&quot;ח - ניגוני חסידי חב&quot;ד #8}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552709 חסידים מנגנים את הניגון 'יפרח בימיו' בשעת [[התוועדות]] אצל הרבי] - [[מגזין תורת חיים]] {{וידאו}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *[[מדיה:פרק_ע&quot;ב_ע&quot;ג.mp3|גרסת הניגון 'יפרח בימיו' עם ההוספה משנת תשל&quot;ד]], ר' דוד הורביץ {{צליל}} <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%97_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95_%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&diff=405665 2020-09-13T04:03:07Z

<p>חיים מ: /* הניגון המקובל כ&#039;יפרח בימיו&#039; */</p> <hr /> <div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> ישנם שני [[ניגונים]] המכונים בשם '''יפרח בימיו צדיק''''. <br /> <br /> * המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כאחד מה[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בשנת תשל&quot;ג.<br /> * ניגון שי&quot;א ב[[ספר הניגונים]] מר' [[שלמה דער געלער]], שהוצע גם הוא בשנת תשל&quot;ג, אך לא התקבל לבסוף. <br /> <br /> ==הניגון המקובל כ'יפרח בימיו'==<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשל&quot;ג]], לכבוד [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], התאים ר' [[שלמה קונין]] ניגון למילים מתוך פרק התהלים החדש של הרבי: &quot;יפרח בימיו [[צדיק]] ורוב שלום עד בלי ירח: וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו&quot;{{הערה|[[תהלים ע&quot;ב]] פסוקים ז'-ח'}}. הצעה זו, היא שהתקבלה לבסוף כפרקו של הרבי למזמור ע&quot;ב.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ד]] הוסיף הרב קונין לניגון מילים מהפרק החדש (פרק ע&quot;ג פסוקים כ&quot;ה - כ&quot;ו): &quot;מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם&quot;.<br /> <br /> ==ניגון שי&quot;א==<br /> ניגון שי&quot;א בספר הניגונים, הוא ניגון שמח שנרשם מפי ר' שמואל זלמנוב. <br /> <br /> ===הצעתו כניגון לפרק הרבי===<br /> ר' שמואל זלמנוב הציע לחבר את ניגון שי&quot;א עם מילים מפרקו החדש של הרבי לי&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ג]] - ע&quot;ב. אך לבסוף ניגון זה לא התקבל '[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כניגון השנה על פרקו של הרבי]]'. <br /> <br /> ===שאלת המקור===<br /> מקורו של ניגון שי&quot;א לא ברור, בחסידות חב&quot;ד מקובל שמקור הניגון הוא מר' [[שלמה דער געלער]], שהיה [[מלמד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], אך בחסידות מודז'יץ מקובל שהניגון הוא של האדמו&quot;ר הראשון לחסידות מודז'יץ, האדמו&quot;ר בעל ה&quot;דברי ישראל&quot;, זצ&quot;ל. ובמודז'יץ קרוי הניגון בשם 'ריקוד הקאזאק'ל'.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[[מדיה:311_Yifrach_Beyomov_Tzadik,_R'_Shlomoh_Der_Geller.mp3|ניגון שי&quot;א]]''' (שהוצע על ידי הרב זלמנוב) {{צליל}} <br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|95|יפרח בימיו|ניחו&quot;ח - ניגוני חסידי חב&quot;ד #8}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552709 חסידים מנגנים את הניגון 'יפרח בימיו' בשעת [[התוועדות]] אצל הרבי] - [[מגזין תורת חיים]] {{וידאו}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *[[מדיה:פרק_ע&quot;ב_ע&quot;ג.mp3|גרסת הניגון 'יפרח בימיו' עם ההוספה משנת תשל&quot;ד]], ר' דוד הורביץ {{צליל}} <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%97%D7%99_(%D7%96%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=405664 2020-09-13T03:55:49Z

<p>חיים מ: /* ניגון &quot;יחי&quot; */</p> <hr /> <div>[[תמונה:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> <br /> הניגון על המילים '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' (במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה') הוא ניגון שנוגן לפני [[הרבי]] פעמים רבות וזכה לעידודיו הנמרצים, ומאז התקבל אצל חסידי חב&quot;ד ומושר בהזדמנויות רבות כניגון העיקרי על המילים 'יחי אדוננו'.<br /> <br /> ==מקורו==<br /> {{להשלים}}<br /> הניגון הוא ניגון יהודי-חסידי כללי שהושר על המילים &quot;'''זאל שוין זיין [[הגאולה האמיתית והשלימה|די גאולה]], [[משיח]] זאל שוין קומען'''&quot; (=שתבוא כבר הגאולה, שהמשיח יבוא).<br /> <br /> בחסידות חב&quot;ד התקבל הניגון והושר - בנוסף למילים המקוריות, &quot;זאל שוין זיין די גאולה&quot; - בגלגולים שונים על מילים שונות:<br /> <br /> *בשנת [[תשל&quot;א]], כאשר [[פרק אישי (מנהג)|אמר הרבי את]] [[תהלים ע'|פרק ע']] ב[[תהלים]], [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חובר לכבודו]] ניגון במנגינה זו ובמילים: {{ציטוטון|יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ, בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וְיֹאמְרוּ תָמִיד, יִגְדַּל אֱלֹקים, אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ. וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֱלֹקים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, ה' אַל תְּאַחַר}}.<br /> <br /> *בשנת [[תשל&quot;ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר [[הרבי]] ב[[שמיני עצרת תשל&quot;ח|שמיני עצרת]], הושר הניגון ב[[הקפות]] שנערכו ב[[שמחת תורה]], על המילים &quot;דער רבי זאל געזונט זיין&quot; [בשפת ה[[אידיש]] = הרבי שיהיה בריא], מאוחר יותר - &quot;דער רבי וועט געזונט זיין&quot; [=הרבי יהיה בריא] ומאוחר יותר &quot;דער רבי איז געזונט&quot; [=הרבי הוא בריא]. היו ששרו כך גם לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> *בהזדמנויות רבות היו מנגנים את הניגון במילים &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו, יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;.<br /> <br /> הניגון לפרק ע' הגיע ל770 ע&quot;י הרב אהרון מרדכי זילברשטרום ע&quot;ה וכפי שהוא סיפר:<br /> &quot;איש חסיד היה בירושלים, הלא הוא המשפיע הנודע הרה&quot;ח ר' יהושע (&quot;שייע&quot;) ליפקין ע&quot;ה. להתוועדויותיו יצא שם טוב בציבור החרדי בירושלים, וגם רבים שלא נמנו על חסידי חב&quot;ד היו מגיעים להשתתף בהתוועדויותיו ולשמוע את דבריו. הניגון האמור היה ידוע ומושר אצל ציבור החרדי, אולם המשפיע ר' שייע התאים את המילים מהפרק של הרבי לניגון זה, ובכל פארבריינגען שהיה נוכח בו, היו מנגנים זאת בהתלהבות גדולה.<br /> בחודש תשרי תשל&quot;ב זכיתי להגיע לרבי. בהתוועדות שמחת תורה, לקראת סיומו, ניגשתי לבעל מנגן הרה&quot;ח ר' צבי הירש (היישקע) גאנזבורג, ואמרתי לו שיש לי ניגון חדש מירושלים על הקאפיטל של הרבי, וביקשתיו שישיר זאת. אך הוא הגיב שכבר מאוחר מדאי ואין אפשרות לנגן זאת.<br /> שעה קלה לאחר מכן, משנסתיימה ההתוועדות ולאחר מעריב, התקיים מעמד חלוקת &quot;כוס של ברכה&quot;. בהזדמנות זו ניגשתי לחזן ר' משה טלישבסקי וביקשתי את עזרתו בהנחלת השיר עם המילים בפני קהל החסידים, לכבודו של הרבי. ר' משה היסס אך החל לנגן זאת בקול לא גדול, אך גם לא נמוך. אט אט החלו הסובבים לתפוס את הניגון ולהצטרף.<br /> לפתע פנה הרבי אליו (עמדתי אז לידו), הביט בו, ואז הניח הכוס על השולחן והחל מעודד בשתי ידיו הקדושות כמה וכמה פעמים, וכך גם בהמשך החלוקה עוד כמה פעמים. מובן שהקהל העצום הצטרף אף הוא בהתלהבות גדולה, והשיר קיבל 'אישור רשמי' בחצרו של הרבי. מאז החלו לנגנו בהתוועדויות של הרבי עד י&quot;א ניסן תשל&quot;ב, שאז כבר הבינו כי ראוי להתאים ניגון על הפרק החדש לכבוד י&quot;א ניסן. הפעם כל אחד ביקש לעצמו את הזכות הזאת, כך שעל פרק ע&quot;א בתהלים הולחנו ארבעה ניגונים...&quot;<br /> <br /> גירסא שונה במקצת: טלישבסקי אמר שהניגון קצת צולע. לר' אהרון מרדכי זילברשטרום לא הייתה בררה, ובאמצע כוס של ברכה עשו שקט, והוא נעמד ליד הרבי, עם תהלים, והחל לשיר, הרבי נתן לו לנגן את כל הניגון. הרבי האט קצת את החלוקה, כי הקשיב, ובפעם השניה שהתחילו &quot;ואני עני ואביון&quot; הרבי התחיל לעודד בתנועות יד.<br /> <br /> ==ניגון &quot;יחי&quot;==<br /> ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]], [[ו' באייר]] [[תנש&quot;א]], שרו החסידים את המנגינה עם המילים 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ולאחר מכן גם ביום ט&quot;ו אייר - בעת חלוקת [[קונטרס דבר מלכות (י&quot;ב)|קונטרס דבר מלכות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 [[ט&quot;ו באייר]] [[תנש&quot;א]], הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}. בשתי ההזדמנויות עודד הרבי את השירה.<br /> <br /> במשך השנה שלאחר מכן המשיכו החסידים לשיר את הניגון עם המילים &quot;זאל שוין זיין די גאולה&quot;. במקרים רבים התייחס לכך הרבי בפתיחת ההתוועדות - כאשר התבטא &quot;בהמשך לניגון ששרו עתה...&quot; והחל לדבר בנושא הגאולה. בחורף [[תשנ&quot;ב]], שרו מידי פעם את הניגון עם המילים &quot;'''עס קומט שוין די גאולה, משיח קומט שוין'''&quot; [=באה כבר הגאולה, משיח באה כבר], בעידודו של הרבי.<br /> <br /> החל מתחילת שנת [[תשנ&quot;ג]], החלו החסידים לשיר בתדירות מול [[הרבי]] את הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' כשהרבי מעודד את השירה. ומאז ועד [[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]] היה זה השיר העיקרי ששרו בפני הרבי. בהזדמנויות רבות ראו כיצד מעוניין הרבי לעודד ניגון זה דוקא, ולא אחר.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> '''הניגון'''<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=237 הניגון מושר ב[[התוועדות]] עם הרבי] ללא מילים {{אינפו}} {{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=905 מקהלת הילדים] [[קעמפ אורו של משיח]] {{אינפו}} {{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=2077 שרים למלך] שירה: אלעזר פרץ תזמורת: משה אברהם.<br /> <br /> '''שירת הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' מול הרבי'''<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> '''ביצועים מיוחדים'''<br /> * [http://www.hageula.com/vid/general/1857.html ניגון באמצעות שופר] בכינוס בארץ הקודש - אתר הגאולה {{וידאו}}<br /> * [http://www.hageula.com/news/moshiach/5435.html ניגון באמצעות כינור] בפארק ב[[מנהטן]] - אתר הגאולה {{וידאו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59653 נגינה על כלי ההקשה Steelpans (מחבת פלדה)] גוי אפרו-אמריקני במנהטן {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה|יחי אדוננו]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%94%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A9&diff=405662 2020-09-13T03:41:46Z

<p>חיים מ: עיצוב, ציטוט</p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''&quot;וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ&quot;''' הוא [[ניגון]] חסידי לפסוק הראשון ב[[מגילת אסתר]].<br /> <br /> מילות הניגון:<br /> {{ציטוטון|'''וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה'''}}{{הערה|[[מגילת אסתר]] א, א}}.<br /> <br /> == מקור הניגון ==<br /> הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.<br /> <br /> יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מה[[זאל הקטן]] ל[[שאלאש]] לאחר ששתה '[[משקה]]' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון{{הערה|מקור הדברים מר' [[שמואל קראוס]]}}.<br /> <br /> [[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]].<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] שנת [[תשכ&quot;ח]] אמר [[הרבי]] &quot;וויבאלד ס'איז דא א ניגון אויפן ווערטער פון &quot;ושמחת&quot; איז ביז מ'גייט ניט מחבר זיין א ניגון אויף [[פורים]] מ'גייט זינגען די ווערטער&quot;. (- כיוון שישנו ניגון על המילים של &quot;ושמחת&quot;, אז עד שיחברו ניגון בשביל פורים, שישירו את המילים האלו).<br /> <br /> בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] בלי המילים עד לשנות המ'מים. בשנת [[תשמ&quot;ב]] [[תשמ&quot;ג]] ו[[תשד&quot;מ]] ניגנו את ה[[ניגון]] עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היה לפעמים עם המילים ולפעמים בלי.<br /> <br /> ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי [[חג הפורים]] של [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/649128 הרבי מעודד את שירת הניגון] &quot;ויהי בימי אחשוורוש&quot;, באתר [[בית חב&quot;ד (אתר)|בית חב&quot;ד]] {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]<br /> [[קטגוריה:פורים]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%91%D7%97%D7%95_%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99_%D7%A6%D7%93%D7%A7&diff=405654 2020-09-13T03:25:59Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>'''זבחו זבחי צדק''' הינו [[ניגון]] [[שמחה]] ישן המכיל ב' בבות (קטעים). את הניגון שרים [[חסידי חב&quot;ד]] בזמני [[שמחה]] ו[[מועד]]ים.<br /> <br /> מילות הניגון מקורם בספר [[תהלים]]{{הערה|[[תהלים ד'|פרק ד']] פסוקים ו-ז}}: &quot;זבחו זבחי צדק ובטחו אל ה'. רבים אומרים מי יראני טוב&quot;.<br /> <br /> החלק השני בניגון הינו מילים ברוסית.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון שי&quot;ח ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=133 לשמיעת הניגון ממקהלת ניח&quot;ח]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%94&diff=405653 2020-09-13T03:23:27Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''אום אני חומה''' הוא [[ניגון ריקוד]] מהפיוט &quot;הושענות&quot; אותו אומרים ביום ג' של [[חג הסוכות]] אותו חיבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> מילות הניגון הם: &quot;אבער א מעלה - ווידער א מעלה, אום אני חומה. אבער א מעלה - ווידער א מעלה, ברה כחמה. חאטש חאטש חאטש, גולה וסורה. דאך דאך דאך, דמתה לתמר&quot;.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון קס&quot;ב ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> '''משמעות מילות הניגון:''' הנה מעלה ועוד מעלה! האומה הקדושה (&quot;אום&quot;) של בני ישראל היא תקיפה וחזקה כמו מבצר (&quot;אני חומה&quot;). אפילו כאשר אומה זו נמצאת בגלות ובחושך, עדיין היא דומה לעץ התמר המרהיב ביפיו (&quot;צדיק כתמר יפרח&quot;) !!<br /> <br /> '''על הפיוט עצמו (מאתר פיוט):''' בהושענא קדומה זו, שיש המייחסים אותה לר' אלעזר הקליר, בסמוך לקריאה הקבועה 'הושע נא' מתחלפים בסדר אלפא-ביתי כינוייהם של ישראל, שעליהם תחול הישועה המאֻווה. הכינויים המופלאים שנמנים בפיוט מתארים את מסירותה ואהבתה של כנסת ישראל לקבל את עול ה' ולייחד את שמו, אף בשעות של מצוקה קשה. <br /> <br /> אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התאריים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4266758 חסידים שרים את הניגון לפני הרבי, בהתוועדות י&quot;ד שבט תשמ&quot;ה]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|103|אום אני חומה|ניחו&quot;ח - ניגוני חסידי חב&quot;ד #8}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|579|אום אני חומה|ולנר - דיסק #6}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני רבי לוי יצחק מברדיטשוב]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%91%D7%97%D7%95_%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99_%D7%A6%D7%93%D7%A7&diff=405650 2020-09-13T03:17:34Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>== משוב ==<br /> <br /> אין חלק שני ואין מילים ברוסית!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/173.220.28.227|173.220.28.227]] 02:31, 19 בפברואר 2016 (UTC)<br /> : מנין לך זאת? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 04:32, 19 בפברואר 2016 (UTC)<br /> <br /> ==ניגון שמחה או ניגון ריקוד?==<br /> בגוף הערך כתוב שזהו ניגון שמחה, אך הדף משויך לקטגוריה ניגוני ריקוד&amp;nbsp;•&amp;nbsp;[[משתמש:חיים מ|חיים מ]] • [[שיחת משתמש:חיים מ|שיחה]] • [[ימות המשיח]], כ&quot;ד באלול ה'תש&quot;ף 03:17, 13 בספטמבר 2020 (UTC)</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=405273 2020-09-13T00:36:26Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>&lt;div style=&quot;height:355px; overflow-y:scroll;&quot;&gt;<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/סוגי ניגונים/רשימה}}<br /> &lt;/div&gt;</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=405272 2020-09-13T00:35:54Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>&lt;div style=&quot;height:356px; overflow-y:scroll;&quot;&gt;<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/סוגי ניגונים/רשימה}}<br /> &lt;/div&gt;</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=405271 2020-09-13T00:35:27Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>&lt;div style=&quot;height:360px; overflow-y:scroll;&quot;&gt;<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/סוגי ניגונים/רשימה}}<br /> &lt;/div&gt;</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=405270 2020-09-13T00:35:04Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>&lt;div style=&quot;height:350px; overflow-y:scroll;&quot;&gt;<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/סוגי ניגונים/רשימה}}<br /> &lt;/div&gt;</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=405269 2020-09-13T00:29:57Z

<p>חיים מ: overflow → overflow-y</p> <hr /> <div>&lt;div style=&quot;height:385px; overflow-y:scroll;&quot;&gt;<br /> {{פורטל:ניגוני חב&quot;ד/סוגי ניגונים/רשימה}}<br /> &lt;/div&gt;</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94&diff=405015 2020-09-11T14:25:57Z

<p>חיים מ: /* תולדות חיים */ ויקיזציה</p> <hr /> <div>{{קובץ|ר' גיא מלכה}}<br /> הרב '''גיא מלכה''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הינו איש חינוך הפועל עם השכבות הצעירות, משפיע בישיבת חב&quot;ד ברעננה ומופיע לעיתים כמרצה אורח, וכאומן בידור בכינוסי ילדים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בת ים]] ב[[כ&quot;ו אייר]] [[תשל&quot;א]] למקסים וישראלה מלכה.<br /> <br /> התקרב לחב&quot;ד יחד עם הוריו ואחיו על ידי השליח הרב [[זמרוני ציק]] וקיבלו ל[[עשה לך רב|משפיע]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רבקה למשפחת וקנין מ[[קריית גת]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בהדרכת נוער.<br /> <br /> על מנת לקנות שפה משותפת עם הגילאים הצעירים, התמחה בביצוע פעלולים אותם החל לשלב בהרצאות ובמפגשים שלו עם בני הנוער, אותם הוא מציג תחת השם המקצועי &quot;גיא המשמח&quot;.<br /> <br /> במשך תקופה, שימש כ[[משפיע]] במרכז 'נוער בתנופה' בשיכון ה' ב[[בני ברק]], ובמשך שנים רבות מנחה בשכונה את [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> כיום [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד ברעננה.<br /> <br /> מארגן בקביעות מידי ליל שישי התוועדויות רחוב בעיר תל אביב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל ניימרק<br /> <br /> {{מיון רגיל:מלכה, גיא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=404867 2020-09-11T09:03:46Z

<p>חיים מ: פיסוק</p> <hr /> <div>[[תמונה:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]]]<br /> '''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב&quot;ד]]. את הניגון חיבר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו. <br /> <br /> לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב&quot;ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים{{הערה|1= [[אגרות קודש מוהריי&quot;צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ&quot;ה]].}}. <br /> <br /> ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==משמעות הניגון==<br /> הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], ברכות [[קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב&quot;ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מט&quot;ו [[כסלו]] [[תר&quot;צ]], בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] משיחה [[י&quot;ט כסלו]] [[תרס&quot;ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:<br /> *[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].<br /> *[[אותיות|אות]] מ[[שם הויה]].<br /> *דרגה ב[[נשמה]].<br /> *[[אור]] [[אלוקי]].<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;<br /> ! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי&quot;ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות<br /> |-<br /> |'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה&quot;א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].<br /> |-<br /> |'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא&quot;ו]] || [[רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.<br /> |-<br /> |'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה&quot;א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.<br /> |-<br /> |'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו&quot;ד]] || [[חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו&quot;ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.<br /> |}<br /> <br /> ==זמנים בהם מנגנים את הניגון==<br /> בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב&quot;ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים{{הערה|1= [[אגרות קודש מוהריי&quot;צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ&quot;ה]].}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח&quot;ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי&quot;צ).}}.<br /> <br /> בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תרפ&quot;ח]], עמ' 12.}}, [[י&quot;ט כסלו]], [[י&quot;ב תמוז]], חודש אלול, ימי הסליחות{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא ש[[י&quot;ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה.<br /> <br /> קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ב[[התוועדות|התוועדיות]] שהיה הרבי עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.<br /> <br /> ==מסגולות הניגון==<br /> [[הרבי המהר&quot;ש]]: &quot;בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה&quot;.{{ש}}<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: &quot;כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים&quot;.{{ש}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו&quot;ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל&quot;{{הערה|ראה[[ספר השיחות]] תש&quot;ז עמוד 101.}}. עוד אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> כשמנגנים ניגון זה אצל [[הרבי]] ב[[התוועדות|התוועדויות]], הוא מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון הכנה לד' בבות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> ===מידע===<br /> * הצ&quot;צ אומר אודות הניגון &quot;יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו&quot; [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/92&amp;search=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2+%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA תורת מנחם – א' – שנת ה'שי&quot;ת, משיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'שי&quot;ת, עמ' 92], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/13/126&amp;search=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2+%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA תורת מנחם – ה' – שנת [[תשי&quot;ב]] – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי&quot;ב, עמ' קכו], באתר ספריית חב&quot;ד<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/16/5998&amp;search=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2+%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA מתי מנגנים את הניגון], אגרות קודש, כרך טז, ה'תתקצח, באתר ספריית חב&quot;ד<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/5/21/145&amp;search=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2+%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA שירת הניגון בליל הסדר] אוצר מנהגי חב&quot;ד, בהתקדש חג הפסח, &quot;שלחן עורך&quot;, עמ' קמה, באתר ספריית חב&quot;ד<br /> *לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/26/322821148702.html ניגון הניגונים לאדמו&quot;ר הזקן]''' - סקירה אודות הניגון {{בית משיח}} מתוך הספר בהוצאות מכון 'נגינה לאור החסידות' בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *יקותיאל יהודה גנדל, '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ&quot;ה טבת ה'תש&quot;פ 22.01.2020<br /> ===מדיה===<br /> <br /> ;שמע<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=288 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=420 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=374 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1006 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת &quot;ניחח&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=837 'ארבע בבות' מתוך &quot;הניגונים המכוונים&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=405 'ארבע בבות' מתוך &quot;נעימות חב&quot;ד&quot;]{{שמע}}<br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/001.rm&amp;gif=001 'ארבע בבות' מפי ר' דוד הורביץ] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48474 'ארבע בבות' ב[[התוועדות]] של הרבי (ו' [[תשרי]] תשמ&quot;ד)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58351 'ארבע בבות' ב[[התוועדות]] של הרבי ([[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשמ&quot;ד)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63858 'ארבע בבות' בביצוע להקה בניצוחו של ישראל לאם]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52526 'ארבע בבות' בביצוע הזמר ר' שלומי גרטנר (שבט תש&quot;ע)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2388 'ארבע בבות' בביצוע של הכנר דניאל אהביאל (סיוון תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54941 'ארבע בבות' מושר בחופת בית אלכסנדר (סיוון תש&quot;ע)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60544 'ארבע בבות' מושר אצל האדמו&quot;ר מפשוורסק (שושן פורים תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61589 'ארבע בבות' מושר בהדלקה במירון עם האדמו&quot;ר מבויהן (ל&quot;ג בעומר תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2737 'ארבע בבות' בביצוע הפסנתרן אליה זאבאלי]{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2951 'ארבע בבות' בביצוע להקת 'המנגנים' בחופה ב-770, ניו יורק]{{וידאו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id= 'ארבע בבות' בביצוע להקת 'ידידים' בחופה ב-770, ניו יורק] {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73087 'ארבע בבות' בביצוע הילד נחום אופנר] {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76179 ד' בבות בחתונת הענק בבעלזא] {{וידאו}} יג [[סיוון]] התשע&quot;ג (22.05.2013)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76659 להקה מקסיקנית מנגנת ד' בבות בחתונה חב&quot;דית] {{וידאו}} טז תמוז התשע&quot;ג (24.06.2013)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79844 חיליק פראנק מבצע ארבע בבות] {{וידאו}} ט&quot;ו שבט התשע&quot;ד (16.01.2014)<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%92%27&diff=403734 2020-09-10T05:22:28Z

<p>חיים מ: תיקון הפניה</p> <hr /> <div>#הפניה [[ניגון אלי אתה]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%97_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=399267 2020-09-08T03:04:39Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>{{חודש אלול}}<br /> '''י&quot;ח באלול''' הוא היום השמונה עשר ב[[חודש אלול]]. יום זה נקרא בפי [[חסידי חב&quot;ד]] &quot;ח&quot;י אלול&quot;, על שם המאורעות החב&quot;דיים שהתרחשו בו, ישנם [[מנהגי ח&quot;י אלול|מנהגים מיוחדים ליום זה]].<br /> <br /> שנים עשר הימים מי&quot;ח ב[[אלול]] ועד ל[[ראש השנה]], הם מקבילים לחודשי השנה החולפת והתשובה והתיקון בכל יום, מתקן את החודש אליו הוא שייך (י&quot;ח ב[[אלול]] - [[חודש תשרי]], [[י&quot;ט באלול]] - [[חודש חשוון]] וכן הלאה).<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מנהגי ח&quot;י אלול]]}}<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *שס&quot;ט - רבי יהודה ליוואי, [[המהר&quot;ל מפראג]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> *[[תפ&quot;ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.<br /> *[[תצ&quot;ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.<br /> *[[תקע&quot;ג]] - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].<br /> *[[תרנ&quot;ז]] - התחלת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]].<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - ראש העיר [[קריית גת]] היה ראש העיר הראשון שמסר לרבי כאות כבוד את [[מפתח העיר]] באמצעות השליח הרב [[יעקב פלס]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *'''[[תנ&quot;ח]] - [[הבעל שם טוב]] - רבי ישראל, נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ומרת שרה'''. <br /> *'''[[תק&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]] פוזנר'''.<br /> *[[תרפ&quot;ב]] - הרב [[יעקב שפרינגר]].<br /> *[[תרצ&quot;ד]] - הרב [[שלום בער בוטמן]], משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]], ומנהל בית חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> *[[תשי&quot;ט]] - הרב [[שלמה מאיר יששכר מארק]], מתרגם סידרת ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרל&quot;ז]] - ר' גרשון יהודה לייב קוגל, בנו של ה[[משפיע]] הרב [[חנוך הענדל קוגל]].<br /> *[[תש&quot;ב]] - הרב [[יהושע זעליק אהרונוב]], מחסידי חב&quot;ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=151 ח&quot;י באלול, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> <br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ח|אלול}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש אלול|ב יח]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=378866 2020-08-11T04:54:49Z

<p>חיים מ: /* ענינו */ ניסוח, פיסוק, תקלדה, קישור</p> <hr /> <div>{{חודש תמוז}}<br /> '''חודש תמוז''' הינו החודש העשירי בחודשי השנה.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> בחודש תמוז רואים בגלוי את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br /> <br /> הביאור בזה: חודש תמוז הוא חודש של העלם והסתר. משום שבו החלה הגלות, לכן אין בו חג כי אם צום [[י&quot;ז בתמוז]], ובו מתחילים ה[[ימי בין המצרים|שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות.<br /> דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה{{הערה|ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.}}.<br /> אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י&quot;ב תמוז]].<br /> <br /> הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז (שמסמל את החורבן) יום גאולה, היא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור!) עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי&quot;צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחו אותם, אלא הם בעצמם עם כל תוקפם הורו לשחרר אותו. כמו כן עניין זה מתבטא גם בשם של החודש שנקרא על שם של [[עבודה זרה]], אולם [[תורת החסידות]] מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]].<br /> <br /> התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) מתבטאת במיוחד ביום [[ג' בתמוז]]. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי&quot;ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br /> <br /> וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י&quot;ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א&quot;ת ב&quot;ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו ש[[תשעה באב]] וי&quot;ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י&quot;ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום י&quot;ז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[ג' בתמוז]] [[תרי&quot;א]] - פרצה [[שריפה]] גדולה ב[[עיירה]] ליובאוויטש, וכילתה את ביתו ואת כתבי החסידות של אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]].<br /> *[[ג' בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרפ&quot;ז]]) בכלא 'שפולערקע', בתנאי שיסע לעיר מקלט 'קסטרמה'.<br /> *[[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]] - [[הרבי]] התכסה מעינינו. בעיניים [[גשמיות]] ייתכן שיתפרש הדבר כ[[הסתלקות]], אך על פי [[תורה]] ועל פי שיחותיו של הרבי אין זה כך.<br /> *[[ח' בתמוז]] [[תרנ&quot;א]] - מרת [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]], בתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], באה בקישרי שידוכים עם הרב [[משה הורנשטיין]].<br /> *[[ח' בתמוז]] [[תרנ&quot;ח]] - פרצה [[שריפה]] ב[[ליובאוויטש]], שישים ושלושה בתים נשרפו, ביניהם בתים של [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]].<br /> *[[י&quot;א בתמוז]] [[תרנ&quot;א]] - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החל להניח תפילין, בהיותו בן 11 שנים.<br /> *[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרנ&quot;ג]] - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע לגיל 13 שנים וחגיגת ה[[בר מצווה]] התקיימה [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|בזאל הגדול שבליובאוויטש]].<br /> *[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרנ&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הכניס את בנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לעסקנות ציבורית ומינה אותו למזכירו.<br /> *[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבשר על ידי פקיד ממשלתי, שהגיע פקודה לשחרורו המלא.<br /> *[[י&quot;ג בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יצא מבית האסורים (ממאסרו מיום [[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרפ&quot;ז]]).<br /> *[[ט&quot;ו בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע לביתו ב[[לנינגרד]] לאחר ששוחרר מגלותו בקסטרמה.<br /> *[[ט&quot;ו בתמוז]] [[תשמ&quot;ו]] - הושלמה בנייתו של בניין [[770 כפר חב&quot;ד|770]] ב[[כפר חב&quot;ד]], שנבנה על פי הוראת [[הרבי]].<br /> *[[י&quot;ט בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הוכנס ב[[ברית]]ו של [[אברהם אבינו]].<br /> *[[כ&quot;א בתמוז]] [[תר&quot;צ]] - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חזר ל[[ריגה]] מביקוריו ב[[ארצות הברית]] (ביום [[י&quot;ב באלול]] [[תרפ&quot;ט]]) ו[[ארץ ישראל]] (ביום [[ב' במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]]).<br /> *[[כ&quot;ו בתמוז]] [[תקי&quot;ט]] - [[הבעל שם טוב]] ניצח את ה[[פרנקיסטים]] בעיר [[לבוב]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[י&quot;ט בתמוז]] [[תרי&quot;ח]] - [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר&quot;ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]], בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], נולד.<br /> *[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ה[[אדמו&quot;ר]] השישי מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], נולד.<br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> *[[ד' בתמוז]] [[תקע&quot;ט]] - מרת [[אסתר מרים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|אסתר מרים]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נפטרה{{הערת שוליים|על פי מצבה שמצאו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תש&quot;נ]].}}.<br /> *[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרכ&quot;ה]] - הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], [[חסיד]]ם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נפטר.<br /> *[[כ&quot;ז בתמוז]] [[תרנ&quot;ג]] - הרב [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|יהודה לייב סלונים]], נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (מבתו [[מנוחה רחל (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|מנוחה רחל]]), נפטר.<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] -הרה&quot;ח מנחם מענדל פוטרפאס, נפטר באנגליה אצל בנו, בדרכו לחצרות קודשינו, ולאחר מחלה ממושכת.<br /> [[י&quot;ב בתמוז]] [[תשע&quot;ה]] - הרה&quot;ח [[יקותיאל מנחם ראפ]], נפטר שעה קלה לאחר שנדרס על ידי אפרו-אמריקאי, ומנוחתו כבוד [[בית העלמין מונטיפיורי|בית העלמין מונטיפיורי]]. <br /> <br /> [[ט&quot;ו תמוז]] [[ה'תשע&quot;ז]] - הרה&quot;ח [[נפתלי צבי גוטליב]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=87 [[חודש תמוז]] [[ראש השנה]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=82 ימי בין המצרים [[ראש השנה]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש תמוז|*]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=317684 2018-12-30T09:49:38Z

<p>חיים מ: /* תולדות חיים */ הגהה / ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם דונין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם דונין]]<br /> [[קובץ:חוברת דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער חוברת שי&quot;ל לזכרו]]<br /> הרב '''אברהם דונין''' ([[ז' חשון]] [[תרצ&quot;ח]]-[[כ&quot;ב טבת]] [[תשע&quot;א]]) היה חסיד נלהב של [[הרבי]], ו[[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל תענך.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אברהם דונין נולד באור ל[[ז' חשון]] [[תרצ&quot;ח]] ב[[חיפה]], לאביו הרב [[תנחום דונין|תנחום]] ולאמו מרת פייגא-רייזל. <br /> <br /> למשפחה אמנם היו שרשים חב&quot;דיים, ואב סבו, ר' אברהם דאנין היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אך עם השנים הקשר החב&quot;די של המשפחה לחסידות התרופף. <br /> <br /> אביו ר' תנחום למד בבחרותו בישיבה ליטאית, והחינוך בבית היה באווירה ליטאית, ולאחר שסיים את לימודיו בתלמוד-תורה ליטאי מפורסם בחיפה, עבר (בשנת [[תשי&quot;ד]]) ללמוד בישיבה הקטנה &quot;עטרת ישראל&quot;, ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה קטנה, הלך ללמוד בישיבה הליטאית הגדולה בבני-ברק - ישיבת פונביז'. באותה התקופה התיידד עם הרב [[אליהו לנדא]] והחל להתקרב מעט ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> מה שפעל בו את השינוי הפנימי היה מופת אישי גלוי של [[הרבי]] שזכה לחוות בקשר לסיבוך בהריון של אחותו הגדולה. הקשר שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]] התחזק כאשר לאחר אחד משיעורי המוסר בהם השתתף יחד עם ידידו [[אליהו לנדא]], תבע ממנו חברו להשקיע יותר בלימוד החסידות, וסיפר לו על שיעור [[חסידות]] המתקיים באופן מחתרתי, המיועד לתלמידי הישיבה הליטאית.<br /> <br /> השיעור נמסר על ידי ר' [[לייב זלמנוב]], והבחורים למדו בהתחלה את [[קונטרס &quot;ומעיין&quot;]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובהמשך השיעור - את ספר ה[[תניא]].<br /> <br /> נפשו נמשכה אל לימוד החסידות, וחברו הציע לו ללמוד שיעור נוסף ב[[חסידות]] (בנוסף לשיעור עם הרב זלמנוב) יחד עם אביו, רבה של [[בני ברק]] בימים ההם, הרב [[יעקב לנדא]]. במקביל לשיעורים השבועיים, השתתפו תלמידי השיעור ב[[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות שהתקיימו מפעם לפעם עם ר' [[פולע כהן|רפאל (פולע) כהן]], והדברים שאמר ב[[התוועדות]] השאירו עליו רושם בל ימחה.<br /> <br /> ===ה[[התקשרות]] לרבי===<br /> לאחר שכבר נכנס עמוק בעולמה של החסידות, כתב מכתב לרבי בו הודיע שהוא מגזע חסידי חב&quot;ד ועל לימוד החסידות שלו, וביקש את ברכתו. הרבי עודד אותו בדרכו החדשה בה צעד והורה לו ליצור קשר עם רבני חב&quot;ד.<br /> <br /> חודשים ספורים עברו, והוא עבר ללמוד [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים בלוד]]. בתחילה נרתע מהמצב הגשמי הקשה ששרר במקום, אך לאחר שכתב לרבי וקיבל את ברכתו ועידודו, עבר ללמוד במקום באופן קבוע.<br /> <br /> כשסיים את תקופת הלימודים בישיבה, הנהלת הישיבה רצתה לצרף אותו לצוות המגידי שיעורים בישיבה בשל כשרונותיו, הוא כתב על כך לרבי, ובמענה הרבי הורה לו להתעסק דוקא במשרה הקשורה עם בתי הספר של '[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]'.<br /> <br /> ===הנסיעה לרבי===<br /> בערב חג הפסח [[תש&quot;כ]] נסע לראשונה אל הרבי יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם יצחק ששונקין]]{{הערה|1=לימים התחתן הרב דונין עם מרת רחל ששונקין, בת דודתו של אברהם יצחק ששונקין, והם הפכו לבני משפחה.}}, על-אף כל הקשיים שעמדו בדרכם, ולמרות ההוצאת כספים הגדולה שהיתה כרוכה בנסיעה באותם ימים. מי שלקח ערבות על חזרתם על מנת שיקבלו אישור יציאה מהצבא, היה מר יונה כסה, יליד העיר [[יקטרינוסלב]] שהיה ידיד אישי של משפחת הרבי, וכיהן באותה תקופה כמזכיר מרכז מפלגת מפא&quot;י.<br /> <br /> נכנס ל[[יחידות]] בפעם הראשונה בסמיכות לל&quot;ג בעומר, ולאחר מכן - לקראת יום הולדתו, בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ&quot;א]]. במהלך ה[[יחידות]] הגיש לרבי פתק בו היה כתוב כי יום הולדתו חל ב-ו' בחשוון. הרבי לקח את הפתק לידיו, וכשהגיע לתאריך יום ההולדת קרא בקול: &quot;ו', ז'&quot; ומהתייחסות זו של הרבי הבין בצורה ברורה שחלה טעות בחישוב תאריך יום-ההולדת שלו, דבר שקיבל את אישור אימו לאחר שחזר לארץ.<br /> <br /> למרות שנגמרה אשרת השהיה שלהם, קיבלו השניים אישור מהרבי להישאר תקופת זמן נוספת, אך לאחר תקופת זמן נוספת הורה להם הרבי לחזור לארץ על מנת שלא לנעול את הדלת בפני בחורים אחרים.<br /> <br /> בדרכו חזרה לארץ נסע באניה והרבי הטיל עליו ועל כל אחד מאלו שהיו בנסיעה עמו, לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות. אלו שהיו עמו היו הרב [[דב טייכמן]] שעצר באיטליה והרב [[אברהם ששונקין]] שעצר באנגליה, והוא עצר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> ===ההצטרפות ל'רשת' והחתונה===<br /> כשחזר משהותו אצל הרבי, חזר ללמוד בישיבה במשך חצי שנה, עד שבאחד הימים הגיע הרב [[זלמן אבלסקי]] לישיבה, וניסה לגייס מורים ל'[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'. בעקבות תשובה ברורה שקיבל מהרבי, פנה לרב [[דוד חנזין]], והצטרף לעבודה ב'רשת' בבית הספר ב[[קרית גת]].<br /> <br /> ב[[יו&quot;ד סיון]] [[תשכ&quot;ב]] התחתן עם רעייתו מרת רחל, בתו של ר' [[אשר ששונקין]] ונכדתו של [[נחום שמריהו ששונקין]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[ירושלים]]. החתונה התקיימה בחצר בית הספר, ואף בבוקרו של אותו יום לימד ר' אברהם את תלמידיו. בשנה הראשונה שלאחר נישואיו המשיך בעבודתו בבית הספר לבנים בקריית-גת, ורעייתו לימדה בכיתה א' בבית הספר לבנות, ולאחר מכן בעקבות בקשתו של הרב דוד חנזין והוראתו של הרבי, עברו הזוג הצעיר יחד עם ר' [[משה סלונים]] לבית הספר של הרשת בחבל התענכים שבצפון הארץ.<br /> <br /> לאחר מספר שנים, נקרא ר' אברהם לנהל את בית הספר של ה'רשת' במושב ברוש שבנגב, וניהל אותו במשך שש שנים במסירות נפש, כשאשתו נותרת באביטל, וממשיכה את תפקידה כמורה בבית הספר. רק לאחר שש שנים חזר לתענך, ואת מקומו בניהול בית הספר במושב ברוש החליף ר' [[ישבעם סגל]].<br /> <br /> הם התגוררו בישוב 'מיטב', ולאחר ששימש במשך שנה כמורה בכיתה ח', מונה למנהל בית הספר, וניהל אותו ביד רמה במשך ארבע שנים. בחלוף ארבע שנים, סיים את תפקידו כמנהל, והמשיך לשמש כמורה בבית הספר. <br /> <br /> ===פעילות תוססת===<br /> באותם שנים, מספרם של חסידי חב&quot;ד בכל הצפון היה מועט ביותר, והחסידים המעטים שהתגוררו באזור היו צריכים לפעול בכל האזור כולו. הזוגות הצעירים שהתרכזו סביב בית הספר בתענך, היו יוצאים ל&quot;ערבי חב&quot;ד&quot;ול'מבצעים' בכל אזור הצפון.<br /> <br /> עוד לפני שהרבי יצא ב'מבצע חינוך', הבינו הרב דונין ואשתו כי הרבי רוצה שיפעלו עם הילדים הצעירים של המושב, ויצאו במבצע 'יבנה וחכמיה', במהלכו שיננו התלמידים את י&quot;ב הפסוקים, צברו נקודות, חזרו דברי תורה, וקיבלו ממתקים ופרסי עידוד. הרבי רווה נחת רוב רב מפעולות אלו, ובאחת מהיחידויות שנכנסו בני הזוג דונין, רמז להם הרבי כי ברצונו לקבל אלבום תמונות מהפעילות הברוכה.<br /> <br /> יחד עם עיסוקיו הרבים בהפצת היהדות, דאג גם לעזרה גשמית ליהודים שהתגוררו בסמיכות אליו, ומידי יום חמישי היה יוצא אל השוק ב[[עפולה]] ומתרים את בעלי הדוכנים על הסחורה שנותרה להם עבור משפחות נזקקות.<br /> <br /> כשהוקם תיכון 'בית חנה' ב[[צפת]], התנדב ר' אברהם להגיע מידי שבוע למסור חוג שבועי לבנות התיכון, כשאת הדרך הארוכה היה עושה בטרמפים, ומכתת את רגליו במשך שעות רבות.<br /> <br /> לאחר שפרש לגימלאות, הקים את ארגון הבוגרים הפרטי שלו, בו איגד את הכתובות ומספרי הטלפון של תלמידיו, ושמר עמם על קשר לאורך כל השנה, בביקורי בית ובשיחות טלפוניות. שיאה של הפעילות היה בסמיכות לחג הפורים, בו היה שולח אלפי משלוחי מנות לתלמידיו הרבים הפזורים ברחבי הארץ.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות, שימש כמשגיח של מחלבת תנובה ב'תל יוסף' מטעם הרב ויטמן, ובזמנו הפנוי היה פועל בקרב העובדים בחיזוק היהדות ובהפצת מעיינות החסידות.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> ב[[יום הכיפורים]] [[תשע&quot;א]] חש ברע, וכאשר ביקר ב[[חודש חשון]] אצל חתניו בדרום הארץ, חש חולשה רבה והובל לבדיקה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] סורוקה שב[[באר שבע]], ובצילומי CT התגלתה בגופו המחלה הארורה.<br /> <br /> במשך חצי שנה סבל הרב דונין את כאביו וייסוריו בדומיה, ונשאר צלול בדעתו עד יומו האחרון. ביום שלישי [[כ&quot;א טבת]], היה שרוי בחולשה גדולה, ולא יכל להניח [[תפילין]]. <br /> <br /> בשעת אחר הצהריים, התאספו אצלו שלשת חתניו שיחיו והוא ביקש לפתע [[טלית קטן]] חדשה. בשעה ארבע אחר-הצהריים סייעו לו שלושת חתניו להתעטר בתפילין, לבקשתו, והוא קרא 'שמע ישראל'. כמה דקות אחר כך - בשעת בין השמשות, איבד את הכרתו, וזמן קצר לאחר מכן השיב את נשמתו ליוצרה{{הערה|1=יום קודם לכן, במוצאי כ' טבת, כתב אחד מחתניו בקשת ברכה מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]], ובמענה קיבל מכתב בכרך טז, עמ' רי&quot;ב: &quot;נעם לי לקבל ידיעות אשר השיעור נלמד בקביעות ובהמשך ובאותם הענינים בם למדו בחיים חיותו של בעלה הרב ע&quot;ה להבדיל בין חיים וכו'. והרי זוהי המעלה הכי גדולה בקורת רוח שגורמים לנשמת הנפטר כשממשיכים באותן ד' אמות כפשוטו ובד' אמות רוחנים, ז.א. המשפחה בכללה ובני הבית ביחוד, באותו הכיוון הגורם עליית [[נשמה]] בעולם האמת&quot;.}}, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==אל המעיין==<br /> בשנת [[תשל&quot;א]] החל לעסוק בהכנת דף שבועי, המלקט את [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] על פרשת השבוע, שנקרא בשם 'אל המעיין'.<br /> <br /> היוזמה התחילה כעזרה טכנית לאחותו הצעירה מרת שרה אייברהמס, שלמדה באותה עת בתיכון 'בית יעקב', ונדרשה להגיש חומר שבועי על פרשת השבוע, וביקשה את עזרתו בהכנת החומר ועריכתו. לאחר תקופת זמן ממושכת, הצטבר אצלו חומר תוכני ערוך, וכאשר הוקם הסניף של ה'רשת' בבית הספר ב[[נצרת עלית]] בניהולו של ר' [[איצ'קע גאנזבורג]] - חליט ר' איצקע להוציא לאור דף צבעוני שבועי (דבר נדיר ביותר באותם ימים) ובו נקודה אקטואלית משיחותיו של הרבי בקשר עם פרשת השבוע.<br /> <br /> בתחילת הוצאתו לאור, יועד הדף ל[[בית כנסת|בתי כנסת]], שם היו תולים את הדף על לוח המודעות, ותדירות הוצאתו לאור של הגליון היתה אחת לחודש. לאחר שר' איצ'קע נפל למשכב ונאלץ לעזוב את תפקידו כמנהל בית הספר, חיפש אדם אחראי שיקח על עצמו את המשך הוצאתו לאור של הגליון, והרב דונין לקח זאת על עצמו יחד עם גיסו, הסופר יצחק מרקוביץ' מבני ברק.<br /> <br /> מיד כשלקח על עצמו את האחריות, הגביר את תדירות הוצאתו לאור של הגליון, ואף הרחיב את דפי הגליון לארבעה עמודים שבועיים, בהם הופיעו מלבד הנקודות משיחותיו של הרבי, אמרות חסידיות, תשבץ הקשור עם תוכן הפרשה, ושאלות ותשובות מעוררות ענין, שנועדו לגרות את סקרנותם של הקוראים.<br /> <br /> באותה תקופה עדיין לא הומצא מכשיר הפקס, ולצורך הכנת הגליון היה הרב דונין נוסע מידי שבוע עד לבני ברק, שם היה עמל במשך לילה שלם יחד עם גיסו על כתיבת העלון, ומיד עם סיום הכתיבה היה יוצא בדרך חזרה לתענך, לשם היה מגיע בשעות הבוקר המוקדמות, ומתחיל להתכונן ל[[תפילת שחרית]] ולסדר יומו הרגיל - לימוד עם בני כיתתו, וביקורי בית במושב מיטב. כשנצרך, היה לוקח כדורי מרץ, על מנת שלא להירדם על משמרתו.<br /> <br /> העלון הופץ על ידי [[בית חב&quot;ד]] ב[[עפולה]], ואף נשלח בדיוור ישיר לאלפי מנויים בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> לאחר מספר שנים של הוצאה לאור, התאספו גליונות רבים שהיוו יחד חומר רב ויקר ערך. הרב דונין אסף את כל השיחות הערוכות שהתפסמו בגליון במשך הזמן שחלף, הדפיס אותן בספר, ושלח עותק אחד ל[[מזכירות הרבי]], [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|לרב חדקוב]]. באותה הזדמנות לא זכה לקבל מענה מהרבי, אך כשהגיע לאחר מספר שנים לביקור אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]], דיבר איתו הרבי על החשיבות הרבה בהפצת המעיינות, ואז הבין שהרבי מכוון להדפסת הספר.<br /> <br /> כשחזר לארץ החל להתעסק במשנה מרץ בהוצאתו לאור של הספר, וקרא לו בשם &quot;מן המעיין&quot;. הביקוש לספר היה גדול ביותר, והוא אזל מן השוק במהירות. המהדורה השניה, &quot;נחטפה&quot; אף היא תוך פרק זמן קצר, וכך גם אירע עם שאר המהדורות שיצאו לאחר מכן. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת שרה, אשת הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי ב[[אופקים]]<br /> *בתו מרת סימה, אשת הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]]<br /> *בתו מרת חנה, אשת הרב חיים ישראל ליפש - משלוחי הרבי ב[[נתיבות]]<br /> <br /> ==מקורביו==<br /> *ה[[שליחות|שליחה]], מרת זיוה פש, קיבוץ 'עין הנציב'.<br /> *פרופסור [[אליהו סורקין]], מנהל יחידת טיפול נמרץ ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בבאר שבע.<br /> *הרב [[דוד קרץ]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[עפולה]] (ז&quot;ל).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/66284_he_1.pdf חוברת זכרון]''', (שכתב נכדו) [[שלמה צבי ריזל]], כ&quot;ב טבת תשע&quot;ב. {{אינפו}}<br /> *'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59122 הראיון הראשון והאחרון של הרב דונין]''' {{וידאו}} - אתר COL<br /> *'''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66267 המושבניקים לא שוכחים את הרב דונין]''' - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=54414 תחנות חייו של הרב אברהם דונין]''' - שטורעם. נט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דונין, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד תענך: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=317683 2018-12-30T08:57:45Z

<p>חיים מ: /* פטירתו */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם דונין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם דונין]]<br /> [[קובץ:חוברת דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער חוברת שי&quot;ל לזכרו]]<br /> הרב '''אברהם דונין''' ([[ז' חשון]] [[תרצ&quot;ח]]-[[כ&quot;ב טבת]] [[תשע&quot;א]]) היה חסיד נלהב של [[הרבי]], ו[[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל תענך.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אברהם דונין נולד באור ל[[ז' חשון]] [[תרצ&quot;ח]] ב[[חיפה]], לאביו הרב [[תנחום דונין|תנחום]] ולאמו מרת פייגא-רייזל. <br /> <br /> למשפחה אמנם היו שרשים חב&quot;דיים, ואב סבו, ר' אברהם דאנין היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אך עם השנים הקשר החב&quot;די של המשפחה לחסידות התרופף. <br /> <br /> אביו ר' תנחום למד בבחרותו בישיבה ליטאית, והחינוך בבית היה באווירה ליטאית, ולאחר שסיים את לימודיו בתלמוד-תורה ליטאי מפורסם בחיפה, עבר (בשנת [[תשי&quot;ד]]) ללמוד בישיבה הקטנה &quot;עטרת ישראל&quot;, ולאחר מכן בישיבה הגדולה הליטאית הנחשבת בבני-ברק, ישיבת פונביז'. באותה התקופה התיידד עם הרב [[אליהו לנדא]] והחל להתקרב מעט לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> מה שפעל בו את השינוי הפנימי היה מופת אישי גלוי של [[הרבי]] שזכה לחוות בקשר לסיבוך בהריון של אחותו הגדולה. הקשר שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]] התחזק כאשר לאחר אחד משיעורי המוסר בהם השתתף יחד עם ידידו אלי לנדא, תבע ממנו חברו הצעיר להשקיע יותר בלימוד החסידות, וסיפר לו על שיעור [[תניא]] מחתרתי המיועד לתלמידי הישיבה הליטאית. <br /> <br /> השיעור נמסר על ידי ר' [[לייב זלמנוב]], והבחורים למדו בהתחלה את [[קונטרס &quot;ומעיין&quot;]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובהמשך השיעור - את ספר ה[[תניא]].<br /> <br /> נפשו של אברהם נמשכה אל לימוד החסידות, וחברו הציע לו ללמוד שיעור נוסף ב[[חסידות]] יחד עם אביו (בנוסף לשיעור עם הרב זלמנוב), רבה של [[בני ברק]], הרב [[יעקב לנדא]]. במקביל לשיעורים השבועיים, השתתפו תלמידי השיעור מפעם לפעם ב[[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות שהתקיימו מפעם לפעםעם ר' [[פולע כהן|רפאל (פולע) כהן]], והדברים שאמר ב[[התוועדות]] השאירו עליו רושם בל ימחה.<br /> <br /> ===ה[[התקשרות]] לרבי===<br /> לאחר שכבר נכנס עמוק בעולמה של החסידות, כתב מכתב לרבי בו הודיע שהוא מגזע חסידי חב&quot;ד ועל לימודי החסידות שלו, וביקש את ברכתו. הרבי עודד אותו בדרכו החדשה בה צעד, והורה לו ליצור קשר עם רבני חב&quot;ד.<br /> <br /> חודשים ספורים עברו, ואברהם הצעיר עבר ללמוד [[תומכי תמימים לוד|בישיבה בלוד]]. בתחילה נרתע מהמצב הגשמי הקשה ששרר במקום, אך לאחר שכתב לרבי וקיבל את ברכתו ועידודו, עבר ללמוד במקום באופן קבוע.<br /> <br /> לכשסיים את חוק לימודיו בישיבה, רצתה הנהלת הישיבה לצרף אותו לצוות המגידי שיעורים בישיבה בשל כשרונותיו הברוכים, אך הוא שאל את הרבי, והרבי הורה לו להתעסק דוקא במשרה הקשורה עם בתי הספר של '[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]'.<br /> <br /> ===הנסיעה לרבי===<br /> בערב חג הפסח [[תש&quot;כ]] נסע לראשונה אל הרבי יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם יצחק ששונקין]]{{הערה|1=לימים התחתן הרב דונין עם מרת רחל ששונקין, בת דודתו של אברמ'ל, והם הפכו לבני משפחה.}}, לרבי חרף כל הקשיים שעמדו בדרכם, ולמרות ההוצאה הכספים הגדולה שהיתה כרוכה בנסיעה באותם ימים. מי שלקח ערבות על חזרתם על מנת שיקבלו אישור יציאה מהצבא, היה מר יונה כסה, יליד העיר [[יקטרינוסלב]] שהיה ידיד אישי של משפחת הרבי, וכיהן באותה תקופה כמזכיר מרכז מפלגת מפא&quot;י. <br /> <br /> בפעם הראשונה נכנס ל[[יחידות]] בסמיכות לל&quot;ג בעומר, ובפעם השניה - לקראת יום הולדתו, בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ&quot;א]]. במהלך ה[[יחידות]] הגיש לרבי את הפתק, בו היה כתוב כי יום הולדתו חל ב-ו' בחשוון. הרבי לקח את הפתק לידיו, וכשהגיע לתאריך יום ההולדת קרא בקול: &quot;ו', ז'&quot; ומהתייחסות זו של הרבי הבין בצורה ברורה שחלה טעות בחישוב תאריך יום-ההולדת שלו, דבר שקיבל את אישור אימו לאחר שחזר לארץ.<br /> <br /> למרות שנגמרה אשרת השהיה שלהם, קיבלו השניים אישור מהרבי להישאר תקופת זמן נוספת, אך לאחר תקופת זמן נוספת הורה להם הרבי לחזור לארץ על מנת שלא לנעול את הדלת בפני בחורים אחרים.<br /> <br /> בדרכם חזור, נסעו באניה, והרבי הטיל על כל אחד מהשלושה לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות. הרב [[דב טייכמן]] עצר באיטליה, הרב [[אברהם ששונקין]] באנגליה, והרב דונין ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> ===ההצטרפות ל'רשת' והחתונה===<br /> כשחזר משהותו אצל הרבי, חזר ללמוד בישיבה במשך חצי שנה, עד שבאחד הימים הגיע הרב [[זלמן אבלסקי]] לישיבה, וניסה לגייס מורים ל'[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'. בעקבות תשובה ברורה שקיבל מהרבי, פנה לרב [[דוד חנזין]], והצטרף לעבודה ב'רשת' בבית הספר ב[[קרית גת]].<br /> <br /> ב[[יו&quot;ד סיון]] [[תשכ&quot;ב]] התחתן עם רעייתו מרת רחל, בתו של ר' [[אשר ששונקין]] ונכדתו של [[נחום שמריהו ששונקין]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[ירושלים]]. החתונה התקיימה בחצר בית הספר, ואף בבוקרו של אותו יום לימד ר' אברהם את תלמידיו. בשנה הראשונה שלאחר נישואיו המשיך בעבודתו בבית הספר לבנים בקריית-גת, ורעייתו לימדה בכיתה א' בבית הספר לבנות, ולאחר מכן בעקבות בקשתו של הרב דוד חנזין והוראתו של הרבי, עברו הזוג הצעיר יחד עם ר' [[משה סלונים]] לבית הספר של הרשת בחבל התענכים שבצפון הארץ.<br /> <br /> לאחר מספר שנים, נקרא ר' אברהם לנהל את בית הספר של ה'רשת' במושב ברוש שבנגב, וניהל אותו במשך שש שנים במסירות נפש, כשאשתו נותרת באביטל, וממשיכה את תפקידה כמורה בבית הספר. רק לאחר שש שנים חזר לתענך, ואת מקומו בניהול בית הספר במושב ברוש החליף ר' [[ישבעם סגל]].<br /> <br /> הם התגוררו בישוב 'מיטב', ולאחר ששימש במשך שנה כמורה בכיתה ח', מונה למנהל בית הספר, וניהל אותו ביד רמה במשך ארבע שנים. בחלוף ארבע שנים, סיים את תפקידו כמנהל, והמשיך לשמש כמורה בבית הספר. <br /> <br /> ===פעילות תוססת===<br /> באותם שנים, מספרם של חסידי חב&quot;ד בכל הצפון היה מועט ביותר, והחסידים המעטים שהתגוררו באזור היו צריכים לפעול בכל האזור כולו. הזוגות הצעירים שהתרכזו סביב בית הספר בתענך, היו יוצאים ל&quot;ערבי חב&quot;ד&quot;ול'מבצעים' בכל אזור הצפון.<br /> <br /> עוד לפני שהרבי יצא ב'מבצע חינוך', הבינו הרב דונין ואשתו כי הרבי רוצה שיפעלו עם הילדים הצעירים של המושב, ויצאו במבצע 'יבנה וחכמיה', במהלכו שיננו התלמידים את י&quot;ב הפסוקים, צברו נקודות, חזרו דברי תורה, וקיבלו ממתקים ופרסי עידוד. הרבי רווה נחת רוב רב מפעולות אלו, ובאחת מהיחידויות שנכנסו בני הזוג דונין, רמז להם הרבי כי ברצונו לקבל אלבום תמונות מהפעילות הברוכה.<br /> <br /> יחד עם עיסוקיו הרבים בהפצת היהדות, דאג גם לעזרה גשמית ליהודים שהתגוררו בסמיכות אליו, ומידי יום חמישי היה יוצא אל השוק ב[[עפולה]] ומתרים את בעלי הדוכנים על הסחורה שנותרה להם עבור משפחות נזקקות.<br /> <br /> כשהוקם תיכון 'בית חנה' ב[[צפת]], התנדב ר' אברהם להגיע מידי שבוע למסור חוג שבועי לבנות התיכון, כשאת הדרך הארוכה היה עושה בטרמפים, ומכתת את רגליו במשך שעות רבות.<br /> <br /> לאחר שפרש לגימלאות, הקים את ארגון הבוגרים הפרטי שלו, בו איגד את הכתובות ומספרי הטלפון של תלמידיו, ושמר עמם על קשר לאורך כל השנה, בביקורי בית ובשיחות טלפוניות. שיאה של הפעילות היה בסמיכות לחג הפורים, בו היה שולח אלפי משלוחי מנות לתלמידיו הרבים הפזורים ברחבי הארץ.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות, שימש כמשגיח של מחלבת תנובה ב'תל יוסף' מטעם הרב ויטמן, ובזמנו הפנוי היה פועל בקרב העובדים בחיזוק היהדות ובהפצת מעיינות החסידות.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> ב[[יום הכיפורים]] [[תשע&quot;א]] חש ברע, וכאשר ביקר ב[[חודש חשון]] אצל חתניו בדרום הארץ, חש חולשה רבה והובל לבדיקה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] סורוקה שב[[באר שבע]], ובצילומי CT התגלתה בגופו המחלה הארורה.<br /> <br /> במשך חצי שנה סבל הרב דונין את כאביו וייסוריו בדומיה, ונשאר צלול בדעתו עד יומו האחרון. ביום שלישי [[כ&quot;א טבת]], היה שרוי בחולשה גדולה, ולא יכל להניח [[תפילין]]. <br /> <br /> בשעת אחר הצהריים, התאספו אצלו שלשת חתניו שיחיו והוא ביקש לפתע [[טלית קטן]] חדשה. בשעה ארבע אחר-הצהריים סייעו לו שלושת חתניו להתעטר בתפילין, לבקשתו, והוא קרא 'שמע ישראל'. כמה דקות אחר כך - בשעת בין השמשות, איבד את הכרתו, וזמן קצר לאחר מכן השיב את נשמתו ליוצרה{{הערה|1=יום קודם לכן, במוצאי כ' טבת, כתב אחד מחתניו בקשת ברכה מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]], ובמענה קיבל מכתב בכרך טז, עמ' רי&quot;ב: &quot;נעם לי לקבל ידיעות אשר השיעור נלמד בקביעות ובהמשך ובאותם הענינים בם למדו בחיים חיותו של בעלה הרב ע&quot;ה להבדיל בין חיים וכו'. והרי זוהי המעלה הכי גדולה בקורת רוח שגורמים לנשמת הנפטר כשממשיכים באותן ד' אמות כפשוטו ובד' אמות רוחנים, ז.א. המשפחה בכללה ובני הבית ביחוד, באותו הכיוון הגורם עליית [[נשמה]] בעולם האמת&quot;.}}, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==אל המעיין==<br /> בשנת [[תשל&quot;א]] החל לעסוק בהכנת דף שבועי, המלקט את [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] על פרשת השבוע, שנקרא בשם 'אל המעיין'.<br /> <br /> היוזמה התחילה כעזרה טכנית לאחותו הצעירה מרת שרה אייברהמס, שלמדה באותה עת בתיכון 'בית יעקב', ונדרשה להגיש חומר שבועי על פרשת השבוע, וביקשה את עזרתו בהכנת החומר ועריכתו. לאחר תקופת זמן ממושכת, הצטבר אצלו חומר תוכני ערוך, וכאשר הוקם הסניף של ה'רשת' בבית הספר ב[[נצרת עלית]] בניהולו של ר' [[איצ'קע גאנזבורג]] - חליט ר' איצקע להוציא לאור דף צבעוני שבועי (דבר נדיר ביותר באותם ימים) ובו נקודה אקטואלית משיחותיו של הרבי בקשר עם פרשת השבוע.<br /> <br /> בתחילת הוצאתו לאור, יועד הדף ל[[בית כנסת|בתי כנסת]], שם היו תולים את הדף על לוח המודעות, ותדירות הוצאתו לאור של הגליון היתה אחת לחודש. לאחר שר' איצ'קע נפל למשכב ונאלץ לעזוב את תפקידו כמנהל בית הספר, חיפש אדם אחראי שיקח על עצמו את המשך הוצאתו לאור של הגליון, והרב דונין לקח זאת על עצמו יחד עם גיסו, הסופר יצחק מרקוביץ' מבני ברק.<br /> <br /> מיד כשלקח על עצמו את האחריות, הגביר את תדירות הוצאתו לאור של הגליון, ואף הרחיב את דפי הגליון לארבעה עמודים שבועיים, בהם הופיעו מלבד הנקודות משיחותיו של הרבי, אמרות חסידיות, תשבץ הקשור עם תוכן הפרשה, ושאלות ותשובות מעוררות ענין, שנועדו לגרות את סקרנותם של הקוראים.<br /> <br /> באותה תקופה עדיין לא הומצא מכשיר הפקס, ולצורך הכנת הגליון היה הרב דונין נוסע מידי שבוע עד לבני ברק, שם היה עמל במשך לילה שלם יחד עם גיסו על כתיבת העלון, ומיד עם סיום הכתיבה היה יוצא בדרך חזרה לתענך, לשם היה מגיע בשעות הבוקר המוקדמות, ומתחיל להתכונן ל[[תפילת שחרית]] ולסדר יומו הרגיל - לימוד עם בני כיתתו, וביקורי בית במושב מיטב. כשנצרך, היה לוקח כדורי מרץ, על מנת שלא להירדם על משמרתו.<br /> <br /> העלון הופץ על ידי [[בית חב&quot;ד]] ב[[עפולה]], ואף נשלח בדיוור ישיר לאלפי מנויים בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> לאחר מספר שנים של הוצאה לאור, התאספו גליונות רבים שהיוו יחד חומר רב ויקר ערך. הרב דונין אסף את כל השיחות הערוכות שהתפסמו בגליון במשך הזמן שחלף, הדפיס אותן בספר, ושלח עותק אחד ל[[מזכירות הרבי]], [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|לרב חדקוב]]. באותה הזדמנות לא זכה לקבל מענה מהרבי, אך כשהגיע לאחר מספר שנים לביקור אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]], דיבר איתו הרבי על החשיבות הרבה בהפצת המעיינות, ואז הבין שהרבי מכוון להדפסת הספר.<br /> <br /> כשחזר לארץ החל להתעסק במשנה מרץ בהוצאתו לאור של הספר, וקרא לו בשם &quot;מן המעיין&quot;. הביקוש לספר היה גדול ביותר, והוא אזל מן השוק במהירות. המהדורה השניה, &quot;נחטפה&quot; אף היא תוך פרק זמן קצר, וכך גם אירע עם שאר המהדורות שיצאו לאחר מכן. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת שרה, אשת הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי ב[[אופקים]]<br /> *בתו מרת סימה, אשת הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]]<br /> *בתו מרת חנה, אשת הרב חיים ישראל ליפש - משלוחי הרבי ב[[נתיבות]]<br /> <br /> ==מקורביו==<br /> *ה[[שליחות|שליחה]], מרת זיוה פש, קיבוץ 'עין הנציב'.<br /> *פרופסור [[אליהו סורקין]], מנהל יחידת טיפול נמרץ ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בבאר שבע.<br /> *הרב [[דוד קרץ]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[עפולה]] (ז&quot;ל).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/66284_he_1.pdf חוברת זכרון]''', (שכתב נכדו) [[שלמה צבי ריזל]], כ&quot;ב טבת תשע&quot;ב. {{אינפו}}<br /> *'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59122 הראיון הראשון והאחרון של הרב דונין]''' {{וידאו}} - אתר COL<br /> *'''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66267 המושבניקים לא שוכחים את הרב דונין]''' - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=54414 תחנות חייו של הרב אברהם דונין]''' - שטורעם. נט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דונין, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד תענך: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%90_%D7%98%D7%91%D7%AA&diff=317671 2018-12-28T12:31:57Z

<p>חיים מ: עריכת תרגום</p> <hr /> <div>דעם מענשענס לעבען איז תלוי אין דעם אויר וואו ער געפינט זיך. אהן אויר קען מען ניט לעבען, און אין וואס פאר א אויר מען לעבט, אזא לעבען איז דאס. ווען מען לעבט אין א [[תורה]] ו[[מצות]] אויר, איז דער לעבען א געזונטער. ווען מען לעבט אין [[כפירה]]-אוויר, איז דאס א קראנקער לעבען, און מען איז כסדר אין געפאהר קראנק צו ווערען מיט אנשטעקענדע מחלות. די ערשטע אלגעמיינע [[רפואה]] איז צו מאכען ריין די לופט. די ארבעט פון [[טהרת האויר]] ליגט אויף די יודעי [[ספר]] און יודעי תורה. טהרת האויר איז דורך [[אותיות]] התורה. ווען מ'שטעהט אין סטאר, אדער ווען מען געהט אין גאס, אדער ווען מ'פאהרט אין סאבוויי און מען זאגט אותיות שבתורה, מאכט מען מיט דעם ריין דעם אויר. יעדער איינער פון די יודעי ספר און יודעי תורה מוז האבען עפעס אויסגעלערנט בעל פה: [[חומש]], [[תהלים]], [[משניות]], [[תניא]], אזוי, אז צו יעדער צייט און אין יעדען ארט, זאל ער קענען טראכטען און זאגען די הייליגע אותיות שבתורה.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': חיי ה[[אדם]] תלויים ב[[אויר]] בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר ל[[חיים|חיות]], ולפי סוג האויר שנושמים, כך הם החיים. כאשר חיים באויר של [[תורה]] ו[[מצוות]], אלו חיים בריאים. כשחיים באויר של [[כפירה]], הרי אלו חיים בלתי־בריאים עם נטיה מתמדת לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית־בסיסית הראשונה לכך היא לטהר את האויר, המשימה של [[טיהור האויר]] רובצת על יודעי ספר ויודעי [[תורה]]. טהרת האויר היא על־ידי [[אותיות]] התורה. כשנמצאים בחנות, הולכים ברחוב, נוסעים ברכבת ואומרים אותיות של תורה, מטהרים בכך את האויר. על כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה לזכור כלשהו בעל־פה: [[חומש]], [[תהלים]], [[משניות]], [[תניא]], כך, שבכל הזדמנות ובכל [[מקום]], יוכל [[מחשבה|לחשוב]] ולומר את האותיות ה[[קדוש]]ות שבתורה.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י' טבת|י' טבת]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;ב טבת|י&quot;ב טבת]]}}[[קטגוריה:היום יום|ב]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=315577 2018-08-21T21:01:11Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=ברוך בער לייבוביץ'<br /> |כינוי=ר' ברוך בער לייבוביץ'<br /> |תמונה=[[קובץ:ברוך בער לייבוביץ.jpg|250px]]<br /> |תיאור= יושב בחברת תלמידיו<br /> |תאריך לידה=[[תר&quot;ל]]<br /> |מקום לידה= פולדובצה<br /> |תאריך פטירה=[[ה' בכסליו]] [[ת&quot;ש]]<br /> |מקום פטירה= קמניץ<br /> |מקום פעילות=[[בריסק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]<br /> |תלמידיו= רבי [[נחום פרצוביץ]] <br /> |חיבוריו= ברכת שמואל, חידושי ושיעורי רבי ברוך בער <br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''', ([[תר&quot;ל]] - [[ה' בכסלו]] ה'[[ת&quot;ש]]) ראש ישיבה, וממנחילי דרך הלימוד הישיבתית בדורנו.<br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב ברוך בר נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, על פי המקובל ברית המילה התקיימה ב[[חג הגאולה]] [[י&quot;ט כסלו]]{{הערת שוליים|או בי&quot;ח כסלו יומא דהילולא של ר&quot;ב ממזיבוז'.}}, מסופר כי אביו נכנס לבית מדרש חסידי וראה [[חסידים]] מתוועדים אודות היומא דהילולא של רבי [[ברוך ממזיבוז']] שיום ההילולא שלו חל ב[[י&quot;ח בכסלו]], ו[[המגיד ממזריטש]] שיומא דהילולא שלו חל ב[[חג הגאולה]] [[י&quot;ט כסלו]], וכאשר שמע אודות גדלותם של שני ענקי עולם אלו, החליט לקרוא לבנו על שמם, ואכן הוא נקרא רבי &quot;ברוך&quot; על שמו של רבי ברוך ממזיבוז, ורבי &quot;דוב בער&quot;{{הערת שוליים|שמו השני ידוע בעולם כ&quot;בער&quot;, אבל הוא עצמו נקרא רבי ברוך דוב בער, וגם באגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נקרא כ&quot;רבי ברוך דוב&quot;.}} על שמו של רבי [[דוב בער ממזריטש]].<br /> <br /> בצעירותו למד במקום הולדתו בסלוצק, נודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.<br /> <br /> הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב&quot;ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת [[תרפ&quot;א]] העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי ל[[וילנה]], וב[[תרפ&quot;ו]] לקמניץ, הישיבה נזכרת ב[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;hilite=d033c970-eca4-41a5-bc24-a52f70b1b212&amp;st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8&amp;pgnum=194 חלק י&quot;א עמ' קס&quot;א].}}.<br /> <br /> על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר &quot;הרבי בא&quot; וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.<br /> <br /> הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.<br /> <br /> כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם &quot;חדושי ושיעורי רבי ברוך בער&quot;, שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: [[ב&quot;ק]], [[ב&quot;מ]], [[ב&quot;ב]], [[כתובות]], [[יבמות]], [[נדרים]], [[גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]].<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ה, לאחר חצי שנה של חיפושים, נמצא קברו בביה&quot;ח בקמניץ שבליטא. ביום היארצייט שלו, הוקמה מצבה על קברו, בהשתתפות צאצאיו ובראשם הגרח&quot;ש לייבוביץ ראש ישיבת [[פוניבז']], ונגידים רבים מכל רחבי העולם.<br /> <br /> == הקשר לחב&quot;ד==<br /> הרב לייבוביץ' השתתף באחד ממסיבות [[י&quot;ב תמוז]] בהשתתפות בעל הגאולה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיירת הנופש דרוסעניק. רבי ברוך בער הגיע במיוחד לבקר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובעת בואו שכב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנוח, ולכן הורה לחתנו הרבי לקבל את רבי ברוך בער ולשוחח עימו עד קומו. והנוכחים התבטאו כי מסכתות [[בבלי]] ו[[ירושלמי]] ממש 'עפו' מפיהם בגאונות מפליאה{{הערת שוליים|רבי [[יהודה לייב סלונים]], [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 121, [[ימי מלך]].}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיוון]] [[תרצ&quot;ב]], בו התקיימה חתונתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]], שוחחו ר' ברוך בער ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] נפגש עמו הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20).]}} בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע [[הרבי]] לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות רבות בסוגיות הש&quot;ס, אך הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו של ר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות שנשלח מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ויצא החוצה. לאחר יציאתו מהחדר, קרא הרבי לתלמידים וענה להם אחת לאחת בצורה גאונית על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער שעמד וצפה מהצד &quot;מעיקרא מאי קא-סבר ולבסוף מאי קא סבר?&quot; ענה לו הרבי: כאשר הייתי ב[[שליחות]], לא רציתי להסיט את מעייני לכל דבר אחר&quot;. <br /> <br /> באותה הזדמנות, כאשר דיבר הרבי עם תלמידיו של רבי ברוך בער, ובמהלך השיחה כאשר שמע רבי ברוך בער את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורה, הרים ר' ברוך בער את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: &quot;בא אלי לישיבתי, ואעשיך לגודל הדור!&quot;. ענה לו [[הרבי]]: &quot;אך אני הנני [[חסיד]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי השווער]]&quot;.{{הערת שוליים|1=תקליטור 'שנים ראשונות' 1. מובא גם [http://www.jem.co.il/contentManagment/uploadedFiles/fileGallery/kfarearly.pdf כאן]}}.<br /> <br /> לפי גרסא אחרת{{הערת שוליים|מפי רב משה חייפ ספוטשינסקי ממונטריאל, מובא ב[[ימי מלך]] עמ' 354.}} היה זה כאשר רבי ברוך בער נסע אל ידידו רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. באותה עת בא הרבי בשליחות מחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כדי להחתים את רבי חיים עוזר על כרוז מסוים שיצא באותה עת. הרבי המתין בחוץ, ובאותה עת התפלפלו תלמידיו של רבי ברוך בער בחוץ, אך הרבי לא התערב בנידון. לבסוף כאשר נכנס הרבי אל החדר בו שהו רבי חיים עוזר ורבי ברוך בער, שאלו הם את הרבי לסיבת בואו, וכן שאלוהו על תוכן השיחה בחוץ. הרבי הסביר את סיבת בואו, וחזר על כל המשא ומתן התלמודי שנאמר בחוץ ואת הקושיות הרבות, ותירץ אותם אחת לאחת בגאונות מפליאה. רבי ברוך בער התפעל מאוד מדברי התורה של הרבי ובמיחד מהעמקות &quot;טיפקייט&quot; של התירוצים, וביקש מהרבי שיסע עימו ללמוד בישיבתו ושם מבטיחו שיעשהו ל&quot;גדול בישראל&quot;, ומשהתברר לו כי הדבר בלתי אפשרי פרץ בבכי מר.<br /> <br /> ==הנצחת זכרו על ידי רבותינו==<br /> כאשר בשנת [[תש&quot;ב]] התאספו תלמידיו להנציח את זכרו ביומא דהילולא השני שלו, הם שלחו מכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|1=מכתב זה נדפס בשלימותו ב[[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&amp;hilite=bc669196-7ec3-44c9-8dd1-08bf15f2134e&amp;st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%93%D7%95%D7%91&amp;pgnum=143 חלק ו'].}}, שישתתף במעמד שהתקיים לזכרו, במכתב זה מכנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את רבי ברוך בער בתואר &quot;ידידי&quot;, ואף מתאר את שיחותיו הידועות שנשא בישיבה, בהם עורר על אהבת התורה וחיבת המצוות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף צירף באותו מכתב סכום כסף להשתתפות בהוצאות ההתכנסות.<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב&quot;ה ג' כסליו תש&quot;ב, ברוקלין. אל הסתדרות תלמידי רבי ברוך דוב נשמתו עדן, ה' עליהם יחיו!<br /> <br /> במענה על הזמנתם להשתתף בהילולא של ידידי הגאון מורם ורבם רבי ברוך דוב, יקר לי במאד זכרו ושיחותיו באהבת התורה<br /> וחבת המצות, והנני שולח בזה המחאה על סך עשרים שקלים - לעילוי<br /> נשמתו הקדושה - על ישיבת קאמעניץ, ויחד עם זה הנני שולח את ברכתי<br /> להרבנים המנהלים ולהתלמידים יחיו שיצליחו בעבודתם הקדושה<br /> ויגדיל תורה ויאדיר.}}<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]], שלח שוב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב ברכה{{הערת שוליים|1=נדפס ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&amp;st=&amp;pgnum=109&amp;hilite= חל' ח' עמ' ע&quot;א].}} לרגל ההתכנסות, ובו הוא מדגיש בראש המכתב מיד אחרי גאונותו העצומה, כי היה &quot;בעל מידות נעימות&quot;. באותו מכתב מברכם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי יזכו ללכת בעקבי תורתו ו&quot;מידותיו הכי תרומיות&quot;, ובסוף המכתב הוא כולל את רבי ברוך בער בקרב &quot;גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם&quot;.<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב&quot;ה ג' כסליו תש&quot;ד [[ברוקלין]]. אל הסתדרות התלמידים ישיבת קאמעניץ ה' עליהם יחיו, שלום וברכה!<br /> במענה על כרטיס ההזמנה לקחת חלק בהזכרת ידידי הגאון האדיר בעל מדות נעימות כבוד שם תפארתו מוה&quot;ר ברוך דובער ביום היאר צייט, הנני משתתף עם מוקירי שמו וזכרו, והנני מברכם כי יהיה נועם ה' עליהם ללכת בעקבי תורתו ונועם מידותיו הכי תרומיות, וזכותו יגן עליהם ועל כל מחבבי גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם זי&quot;ע.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|לייבוביץ' ברוך בער]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=313380 2018-07-02T21:57:56Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בית העלמין צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העלמין העתיק בצפת. בחלק השמאלי בתמונה ניתן לראות את מתחם הציון של רבי [[לייב בעל היסורים]] ומצד ימין את אנדרטת שבעת עולי הגרדום שנרצחו על ידי הבריטים בשנת [[תש&quot;ז]]]]<br /> '''[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]]''' הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד ועל פי השמועה התבטא כי בבית עלמין זה קבורים נפטרים במספר של כפליים מיוצאי מצרים (דהיינו 1,200,000 איש).<br /> <br /> בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם השניה]], השתלטו הערבים על דרכי הגישה ל[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים בירושלים]] שם ממוקמת חלקת חב&quot;ד בה נהגו לטמון את חסידי חב&quot;ד שנפטרו, ובעקבות כך הפך בית העלמין בצפת למקום הקבורה המרכזי של הקהילה החב&quot;דית בארץ ישראל, מצב שנמשך שנים ארוכות.<br /> <br /> ==תולדות בית העלמין==<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] משתטח על ציונו של ה[[משפיע]] שלו, ר' [[זלמן משה היצחקי]] הנמצא בבית העלמין]]<br /> לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום.<br /> <br /> בשנת ה' אלפים ש&quot;ל ליצירה, הגיע [[האר&quot;י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, , התנא [[רבי יהושע בן חנניה]], רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}.<br /> <br /> בשנת ה'של&quot;ב נפטר האריז&quot;ל ונטמן במקום לצד מורו ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של [[האר&quot;י]] לצפת.}}, ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי [[יוסף קארו]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי משה מטראני, ורבי [[משה אלשיך]].<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע להיקף של מאה וחמישים דונם.<br /> <br /> כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין.<br /> <br /> ==אתרים בבית העלמין==<br /> [[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין|בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי&quot;ט]]']]<br /> ===מצבתו של רבי יצחק לוריא===<br /> מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז&quot;ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר&quot;י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום.<br /> <br /> מידי שנה ביום ההילולא [[ה' מנחם אב]] פוקדים את המתחם עשרות אלפי אנשים, וההילולא נחשבת לאירוע ההילולא השני בגודלו לאחר ההילולא של [[רבי שמעון בן יוחאי]] ב[[מירון]] ב[[ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> מקום זה נחשב לאחד האתרים התירותיים המרכזיים של העיר, ומבקרים בו מאות אלפי אנשים במהלך השנה.<br /> <br /> ===מקווה האריז&quot;ל===<br /> [[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר&quot;י]]<br /> בתחומי בית העלמין בסמוך למצבתו של האר&quot;י, מצוי [[מקווה טהרה]] לגברים, בו על פי המסורת הורה האריז&quot;ל לטבול את גופתו בטקס הטהרה לפני הקבורה. מי המקווה הינם מי מעיין, וברוב ימות השנה הטמפרטורה של המים הינה קרובה לאפס מעלות.<br /> <br /> המקום נחשב לאתר תירותי, וישנם הנוהגים לטבול במקום ומייחסים לטבילה משמעות רוחנית סגולית.<br /> <br /> המקווה ממוקם בתחתית המדרגות המערביות של בית העלמין, ובשנת [[תשנ&quot;ח]] הוקם שביל גישה רחב ומפואר המוביל אל המקווה, כחלק מתכנית השיפוץ הכללית של 'המועצה לישראל יפה', והמועצה העירונית בצפת, בתרומתה של משפחת כוכבי ממקסיקו.<br /> <br /> ===מצבת רבי ישראל אריה לייב===<br /> [[קובץ:קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משתטחים על קברו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]]]]<br /> בחלקו הצפוני של בית העלמין הישן, נמצאת מצבתו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו הצעיר של [[הרבי]]. הוא נפטר בליברפול שבאנגליה, ועל פי בקשתו של הרבי הועלתה גופתו לישראל ונטמנה בבית העלמין בצפת בשנת [[תשי&quot;ב]].<br /> <br /> ביוזמתם של מספר חסידי חב&quot;ד תושבי צפת, אורגנה בשנת [[תש&quot;ל]] עלייה על קברו ביום ה[[יארצייט]] [[י&quot;ג אייר]], ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את העליה על קברו באמצעות פרסומים בריכוזי חב&quot;ד, וסידור גישה נוחה לעולים לציון.<br /> <br /> ===ציון רבי לייב בעל היסורים===<br /> רבי [[לייב בעל היסורים]] שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר.<br /> <br /> במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד&quot;ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי [[גור]] לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו&quot;ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו.<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשס&quot;ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין.<br /> <br /> התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, ב[[ט&quot;ו חשון]].<br /> <br /> ==בית העלמין החדש==<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום המצבה המשופצת של רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]]]<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד.<br /> <br /> פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה{{הערה|מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי [[מנשה קליין]] אב&quot;ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.}}.<br /> <br /> בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת לרבני העיר, בה נטמנו הרב שמחה קפלן והרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> <br /> ==אישים חב&quot;דיים הטמונים בבית העלמין==<br /> בבית העלמין טמונים [[חסידים]] רבים, שנטמנו במקום בעיקר בין השנים [[תרצ&quot;ד]]-[[תשכ&quot;ב]].<br /> <br /> להלן רשימה חלקית:<br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - עסקן חב&quot;די ומראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] - [[השלוחים לארץ הקודש|שליח הרבי לצפת]], ורב העיר<br /> *הרב [[דוד ברוומן]] - מנהל סניף [[קה&quot;ת]] באירופה, ויו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]]<br /> *הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] - מפעילי [[צא&quot;ח]] ב[[בני ברק]]<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] וממייסדי הקהילה ב[[חיפה]]<br /> *הרב [[זלמן משה היצחקי]] - מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בין חסידי חב&quot;ד בדור השישי<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - מזכיר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - אחיו של [[הרבי]]<br /> *הרב [[בנימין לוין]] - [[בעל מנגן]] חסידי ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[ישראל לוין]] - מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *הרב [[צבי ליברמן]] - מראשי המחתרת החסידית ב[[רוסיה]] הסובייטית<br /> *רבי [[לייב בעל היסורים]] - מגדולי תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] - מרבני חב&quot;ד בדור השישי<br /> *הרב [[אריה לייב קפלן]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]]<br /> *רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> *מרת [[גניה שניאורסון]], רעייתו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] וגיסתו של [[הרבי]]{{הערה|טמונה בחלקת חב&quot;ד החדשה.}}<br /> }}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צפת]]<br /> [[קטגוריה:בתי עלמין|צפת]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C&diff=313378 2018-07-02T21:39:06Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=<br /> |כתובית=<br /> |עיר=נצרת עילית<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> |מנכ&quot;ל המוסדות = הרב דני לוי<br /> |רב בית כנסת חב&quot;ד הר יונה=הרב [[משה קורנוויץ]]<br /> |מנהל הת&quot;ת ובית הספר=הרב דניאל (דני) לוי<br /> |משפיע הקהילה=הרב [[דוד טייכטל]]<br /> |מוסדות בקהילה=גני חב&quot;ד, מעון חב&quot;ד, תלמוד תורה חב&quot;ד, בית ספר בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב דני לוי, הרב מרדכי ביטון, הרב שמשון הלפרין<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-150<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נצרת עלית: אישים|אישים בקהילת חב&quot;ד נצרת עילית]]<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[נצרת עילית]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל&quot;ד]]. על-פי נתוני הלמ&quot;ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר רונן פלוט. רבה של העיר הינו הרב [[ישעיהו הרצל]].<br /> <br /> == ראשית ההתיישבות החב&quot;דית בעיר ==<br /> ראשית ההתיישבות החב&quot;דית ופעילותה בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי&quot;ם, עם בואם של כמה משפחות חב&quot;דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, ועוד. בשנת [[תשנ&quot;ו]] בשתדלותו של הרב דני לוי חבר המועצה הדתית בעיר, הוכתר הרב [[ישעיהו הרצל]] שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב העיר ורב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ניידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]]}}<br /> בשנות הלמ&quot;דים הקים הרב [[ישראל דוד נחשון]] את [[ניידות חב&quot;ד]] בכיכר מד&quot;א בנצרת עילית, משם מתנהלת הפעילות השוטפת של הטנקים. בשנות המ&quot;מים הקים את תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]], על ידי ניידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> [[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נצרת עילית מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע&quot;ג)]]<br /> [[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.<br /> <br /> == הקהילה כיום ==<br /> כיום, קהילת חסידי חב&quot;ד בנצרת-עילית מונה כמאה משפחות הפזורות ברחבי העיר, כאשר חלק גדול מהקהילה הם עובדי ניידות חב&quot;ד לשעבר ובהווה, מחנכים וצוות הישיבות.<br /> <br /> רב בית הכנסת בהר יונה הינו הרב [[משה קורנוויץ]].<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ו החלה בנית קמפוס חינוך קרית מנחם שבו ישכנו מוסדות החינוך בעיר.<br /> <br /> את הבית ספר בנות וכן את התלמוד תורה ובית הספר העל יסודי בנות מנהל הרב דני לוי.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> * [[בית חב&quot;ד]].<br /> * שבעה בתי-כנסת חב&quot;ד.<br /> * ארבעה גני חב&quot;ד.<br /> * מעון רבקה - חב&quot;ד.<br /> * [[תלמוד תורה]] חב&quot;ד.<br /> * בית-ספר ממלכתי דתי חב&quot;ד - בנות.<br /> * בית ספר על יסודי בית רבקה.<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבה גדולה]].<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה]].<br /> * מרכז [[צבאות השם (ישראל)|תנועת הנוער צבאות השם בארה&quot;ק]].<br /> * מרכז [[ניידות חב&quot;ד]].<br /> * שלושה מקוואות בשיטת חב&quot;ד.<br /> * כולל &quot;תפארת זקנים&quot;.<br /> * ארגון &quot;[[שפרה ופועה]]&quot;.<br /> * בית-תבשיל &quot;חסדי מנחם&quot;.<br /> * ארגון &quot;[[נקודת אור]]&quot;.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נצרת עלית|*]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%9D&diff=312703 2018-06-07T12:19:59Z

<p>חיים מ: /* מאפיינים */</p> <hr /> <div>{{חשיבות}}<br /> '''ממשיכים להלחם''' הוא ארגון שהוקם בשנת [[תשס&quot;ב]] ע&quot;י צוות קעמפ [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]] שמטרתו להמשיך את הקעמפ לכל השנה. במהלך השנה מתקיימים מבצעים עונתיים לחיילי הקעמפ, שבתות עם הקעמפ בקהילות אנ&quot;ש, שבתות סיירת, מבצע יום הולדת, שיחות בין חייל למפקד ועוד. אחת הפעולות הבולטות של הארגון הוא '''עלון ממשיכים להלחם'''.<br /> <br /> ==מאפיינים==<br /> בשונה מהנהוג ברוב מחנות הקיץ בארץ ובעולם, שהקעמפ נועד 'למלא' את זמן החופש ולהעביר את הזמן של הילדים בהנאה, מטרתו המוצהרת של מחנה הקיץ כפי שקבע הרבי, הוא להשפיע על הילדים בחינוך לא-פורמלי, ולהחדיר בהם ערכים חסידיים של אמונה והתקשרות.<br /> <br /> בשל כך, בשונה משאר מחנות הקיץ בהם מסתיים תפקידו של המדריך עם יומו האחרון של המחנה, במחנות הקיץ החב&quot;דיים מחפשים המנהלים כיצד להמשיך את הקשר בין הילדים והמפקדים ולשמר אותו לאורך השנה. פעולות אלו מרוכזות תחת ארגון 'ממשיכים להלחם'.<br /> <br /> ==שבת עם הקעמפ==<br /> במהלך השנה מתקיימות 4 שבתות לחיילי הקעמפ באיזור הצפון, מרכז, דרום, ירושלים והסביבה<br /> בשבת זו החיילים חוזרים להויי הקעמפ למשך 24 שעות, הגנרל, הסיירות, הפעיליות, התפילות בסעודות שבת מתארחים החיילים בבתי אנ&quot;ש ומכניסים גם אליהם את הקעמפ הביתה בליל שבת לאחר הסעודה מתקיימת התוועדות קצרה עם צוות הקעמפ למחרת בבוקר חוזרים עם כוחות ולומדים חסידות עם המפקדים ולאחר התפילה מתיישבים לסעודת שבת והתוועדות חסידית מיוחדת שלאחריה יוצאים לפעילות מאתגרת ובומצאי שבת מתקיים באנקעט עוצמתי שמסכם את אירועי השבת, כותבים פ&quot;נ לרבי ויוצאים עם החלטות טובות לאחרי שירת המנון &quot;ממשיכים להלחם&quot; החיילים מתפזרים לבתים וממשיכים להלחם עד הגאולה האמיתית והשלימה<br /> <br /> ==עלון ממשיכים להלחם==<br /> [[קובץ:ממשיכים להלחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד העלונים]]<br /> העלון '''ממשיכים להילחם''' הינו בטאון חודשי של מחנה הקיץ [[קעמפ אורו של משיח]], שנועד לשמור על הקשר עם החיילים, לדווח על פעילויות מקומיות והתוועדויות הנערכות עם החיילים באזורים שונים בארץ לאורך ימות השנה, ולהחזיר את הילדים לאווירת הקעמפ מתוך מטרה לשמר את ההישגים החינוכיים בנפשם של הילדים שהצליחו לפעול בהם בחינוך הבלתי פורמלי של הקעמפ.<br /> ===ייסוד===<br /> עם סיום המחזור הראשון של [[קעמפ אורו של משיח]] בקיץ [[תשנ&quot;ח]], החליטו המארגנים על הוצאה לאור של עלון שיישלח בדיוור ישיר לבתיהם של החניכים ויחזיר אותם לאווירת הקעמפ, ייצור ביניהם נושאי שיחה משותפים, ויהווה כר פעולה נוח לעודד את המפקדים לשוחח עם הילדים ששהו בקעמפ תחת הדרכתם בקשר לנושאים שנכתבו בעלון.<br /> <br /> שמו של העלון נגזר מתפקידו ומטרתו, &quot;ממשיכים להילחם&quot;, והוא גזור מהטרימינולוגיה המלווה את כל הפעילות החב&quot;דית עם ילדים, המשאילה את עולם המושגים שלה מהמערכה הצבאית, כשהמטרה היא להילחם בכוחות ה[[סטרא אחרא]] ולהביא לעולם את אור הגאולה.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> בשל ייעודו של העלון, ומטרתו להזכיר לילד את תקופת החופשה ואווירת מחנה הקיץ, נושא הגיליון אופי קליל והוא משלב לאורכו סיפורים וקטעי הומור רבים, כאשר רוב הכתבות מלוות בתמונות של המפקדים והחיילים מהקעמפ האחרון.<br /> <br /> מערכת העלון מתחלפת בכל שנה והיא מורכבת מצוות המדריכים של המחזור האחרון. העלון נכתב נערך מעוצב ומופק מראשיתו ועד סופו על ידי [[תמימים]], והוא מודפס מתרומות שהבחורים אוספים.<br /> <br /> בחודש אדר, משתנה שמו של העלון ל&quot;נלחמים בהמשכים&quot; (משחק מילים על שמו הקבוע של העלון: ממשיכים להילחם), ובחודשי הקיץ הוא נושא אופי פרסומי מובהק כשהוא מנצל את הבמה לעידוד ולתעמולה בקרב הילדים להירשם למחנה הקיץ 'אורו של משיח'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ז]], יצאו לאור מאה ושלוש גליונות.<br /> <br /> ===מדורים קבועים===<br /> *'''רדיו אורו''' - דיווחים על פעילות משרד 'ממשיכים להילחם' ברחבי הארץ.<br /> *'''מזל טוב''' - תאריכי [[יום הולדת|יום ההולדת]] של החיילים והמפקדים החלים באותו חודש.<br /> *'''מאחורי הקלעים''' - חשיפת פרטים שהתרחשו מאחורי מאורעות לאורך הקעמפ האחרון.<br /> *'''דמויות בקעמפ''' - מדור סאטירי הסוקר בצורה דמיונית את שנות ילדותם של אנשי מפתח מרכזיים בקעמפ.<br /> *'''א.ב. של חייל''' - 'שליפות' בנושאים העומדים על הפרק עם חייל מזדמן.<br /> *'''א חסידישע מעשה''' - סיפור חסידי מעובד לילדים.<br /> <br /> מידי חודש מגיע לבתי החיילים עלון מיוחד מבית [[ממשיכים להלחם]] בשל ייעודו של העלון, ומטרתו להזכיר לילד את תקופת החופשה ואווירת מחנה הקיץ, נושא הגיליון אופי קליל והוא משלב לאורכו סיפורים וקטעי הומור רבים, כאשר רוב הכתבות מלוות בתמונות של המפקדים והחיילים מהקעמפ האחרון.<br /> <br /> מערכת העלון מתחלפת בכל שנה והיא מורכבת מצוות המדריכים של המחזור האחרון. העלון נכתב נערך מעוצב ומופק מראשיתו ועד סופו על ידי תמימים, והוא מודפס מתרומות שהבחורים אוספים.<br /> <br /> בחודש אדר, משתנה שמו של העלון ל&quot;נלחמים בהמשכים&quot; (משחק מילים על שמו הקבוע של העלון: ממשיכים להילחם), ובחודשי הקיץ הוא נושא אופי פרסומי מובהק כשהוא מנצל את הבמה לעידוד ולתעמולה בקרב הילדים להירשם למחנה הקיץ 'אורו של משיח'.<br /> <br /> נכון לשנת תשע&quot;ז, יצאו לאור מאה ושלוש גליונות<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> '''עלונים לדוגמא''' באתר {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/58688_he_1.pdf טבת תשע&quot;א] <br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/79832_he_1.pdf שבט תשע&quot;ד] - עלון השמונים<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/80762_he_1.pdf אדר שני תשע&quot;ד] <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ]]<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=312700 2018-06-07T11:58:35Z

<p>חיים מ: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}<br /> [[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|450px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]<br /> '''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[אנ&quot;ש|חסידי חב&quot;ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי &quot;[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]&quot; שתחת &quot;[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]&quot;. 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב&quot;די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב&quot;די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.<br /> <br /> הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית - [[תש&quot;ע]]]]<br /> [[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע&quot;ג]]]]<br /> [[קובץ:אורו תשע&quot;ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע&quot;ו]]]]<br /> קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.<br /> <br /> הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים &quot;חיילים&quot;, כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג&quot;ד והסמג&quot;ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח&quot;ט והדמות המרכזית היא &quot;הגנרל&quot;. כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.<br /> <br /> עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.<br /> <br /> אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ&quot;ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש&quot;ע] - {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מאז שנת [[תשע&quot;ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שתי מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.<br /> <br /> *שנת [[תשנ&quot;ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ט]], קמפוס ישיבת &quot;מגדלור&quot; ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.<br /> *שנת [[תש&quot;ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.<br /> *שנת [[תשס&quot;א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.<br /> *שנת [[תשס&quot;ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].<br /> *שנת [[תשס&quot;ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.<br /> *שנת [[תשס&quot;ו]], לב הגן הלאומי הבשור - &quot;פארק אשכול&quot;. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.<br /> *שנת [[תשס&quot;ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.<br /> *שנת [[תשס&quot;ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.<br /> *שנת [[תשס&quot;ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.<br /> *שנת [[תש&quot;ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.<br /> *שנת [[תשע&quot;א]], קמפוס אולפנת בהר&quot;ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב&quot;די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.<br /> *שנת [[תשע&quot;ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא&quot;ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.<br /> *שנת [[תשע&quot;ג]], כפר הנוער 'סילבר' ע&quot;י [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח&quot;טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.<br /> *שנת [[תשע&quot;ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.<br /> *שנת [[תשע&quot;ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח&quot;ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אברהם אריה לוי וישראל גדסי, מח&quot;ט: אליהו קטורזה.<br /> *שנת [[תשע&quot;ו]], קמפוס אולפנת בהר&quot;ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח&quot;טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק מג&quot;ד שמחה גינזבורג.<br /> *שנת [[תשע&quot;ז]], קמפוס כפר הרוא&quot;ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח&quot;ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.<br /> <br /> ==מושגים בקעמפ ==<br /> *'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] <br /> *'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים &quot;מלחמת ופרצת&quot; - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של &quot;מלחמת ופרצת&quot;. בשנים האחרונות המנהג בוטל ומכריזים על &quot;מלחמת ופרצת&quot; בסוף יום הורים.<br /> *'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.<br /> <br /> ===לקסיקון===<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> *'''הרמטכ&quot;ל''' - הרבי מלך המשיח שליט&quot;א.<br /> *'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..<br /> *'''מח&quot;ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).<br /> *'''מג&quot;ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).<br /> *'''סמג&quot;ד''' - סגן מפקד גדוד.<br /> *'''עמג&quot;ד''' - עוזר מפקד גדוד.<br /> *'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.<br /> *'''חייל''' - חניך.<br /> *'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.<br /> *'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.<br /> *'''[[770]]''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ .<br /> *'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.<br /> *'''מג&quot;דיה''' - חדר המגדים.<br /> *'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.<br /> *'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.<br /> *'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ ששה גדודים).<br /> *'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).<br /> *'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.}}<br /> <br /> ===גדודים===<br /> הקעמפ מתחלק לשני חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה גדודים, ובכך הכל יש ששה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.<br /> <br /> * '''אח&quot;ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.<br /> * '''מת&quot;ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.<br /> * '''דק&quot;ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.<br /> * '''שמ&quot;ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.<br /> * '''קש&quot;ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.<br /> * '''קב&quot;ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.<br /> :בשנים תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, ותשע&quot;ז התחברו הגדודים 'קש&quot;ת' ו'קב&quot;ע', וכל החיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה התגבשו יחד בקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.<br /> <br /> ==ממשיכים להילחם==<br /> {{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}<br /> [[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]<br /> צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם &quot;ממשיכים להלחם&quot; והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ &quot;שבתות עם הקעמפ&quot; בכמה מקהילות חב&quot;ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.<br /> <br /> ==הפקות==<br /> ===עלון &quot;ממשיכים להלחם&quot;===<br /> העלון &quot;ממשיכים להלחם&quot; נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.<br /> <br /> === מקהלת &quot;אורו של משיח&quot;===<br /> [[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]<br /> [[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]<br /> הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב&quot;ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] ו[[תשס&quot;ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס&quot;ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.<br /> <br /> ===סרט &quot;קוד קב&quot;ע&quot;===<br /> סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב&quot;ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס&quot;ז והופץ בריכוזי חב&quot;ד בארץ ובחו&quot;ל .הסרט באורך של כ-45 דקות. <br /> <br /> סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב&quot;ע.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ממשיכים להילחם]]<br /> *[[גן ישראל]]<br /> *[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://oro.org.il האתר] - אתר הרישום לקעמפ.<br /> *'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]<br /> <br /> *[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/רגע-לפני-הקעמפ-הגדול-בעולם-מוכן-בדריכ רגע לפני: הקעמפ הגדול בעולם בדריכות שיא] - גלריית תמונות מהימי כוננות לקעמפ תשע&quot;ו {{אינפו}}<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע&quot;ד{{PDF}}<br /> <br /> ;וידיאו<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63214 הסרט 'קוד קב&quot;ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש&quot;ע{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63606 קעמפ קיץ תשע&quot;א - וידאו מסכם]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%96%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%95/ קליפ מרגש: &quot;תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן&quot;] - המנון שבת דבר מלכות, תשע&quot;ה{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:צבאות השם]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=310362 2018-04-30T06:09:17Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בועז_לרנר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בועז לרנר]]<br /> ר' '''בועז לרנר''' ([[תשי&quot;ב]], 1951 - [[י&quot;ד אייר]] [[תשע&quot;ה]]), היה [[חסיד חב&quot;ד]] שליח הרבי, מומחה ל[[מקווה|מקוואות]], טייס בחיל האוויר לשעבר ועסקן ציבורי בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:לרנר במקווה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לרנר בבדיקת מקווה ב[[קריית אונו]]]]<br /> {{קובץ|מצבת הרב לרנר}}<br /> נולד ב[[רמת גן]] ב[[ב' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] להוריו יהודית ועזרא לרנר.<br /> <br /> בשנות שירותו ב[[צה&quot;ל]] התנדב בחיל האוויר, הוכשר כטייס במגמת קרב ושירת בזמן [[מלחמת יום הכיפורים]] תחת פיקודו של תא&quot;ל במילואים [[יפתח ספקטור]]. <br /> <br /> לאחר שירותו הצבאי נחשף לתורת החסידות, החליט [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] והחל להשתתף בשיעורי חסידות באופן קבוע, עד שהפך ל[[חסיד]]. <br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> הרב לרנר היה ידוע כמומחה בעל שם עולמי ל[[מקווה|מקוואות]], בעיקר ב[[מקווה חב&quot;ד|שיטת חב&quot;ד]], ונסע תדיר למקומות נידחים בעולם, לסייע בבניית ופיקוח מקוואות. בסך הכול בנה והכשיר לרנר מאות מקוואות במקומות שונים בעולם, ושימש כבא כוחם של [[בית דין רבני חב&quot;ד|רבני חב&quot;ד]] בארץ.<br /> <br /> הרב לרנר השתתף בעסקנות ציבורית לטובת הקהילה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ובין הפעולות בנה את המקווה נשים בנחלת הר חב&quot;ד, ייסד את שכונת חב&quot;ד [[נחלת מנחם]] (נחלת מנחם א' ונחלת מנחם ב') ב[[קריית מלאכי]], בנה [[בית כנסת]] חב&quot;ד בשכונה ו[[מקווה]] לגברים המפואר ביותר באזור.<br /> <br /> הרב לרנר המציא מספר פטנטים המסייעים ל[[עשרת המבצעים|מבצעים]] השונים, כמו 'ערכת מגן' הכוללת [[חת&quot;ת]] קטן ו[[קופת צדקה]] לרכבים שהורכבו באלפי אוטובוסים של תחבורה ציבורית. וכן 'ערכת שמירה והצלה' ערכה לחיילים הכוללת [[חת&quot;ת]] קטן ו[[קופת צדקה]], הערכה חולקה בעשרות אלפי עותקים לחיילים.<br /> <br /> כן המציא מספר פטנטים בתחום המקוואות, במהלך עיסוקו בהלכות אלו ובבדיקת מקוואות ברחבי העולם.<br /> <br /> הרב לרנר עמד בראש ארגון &quot;עזרת חיה מושקא&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשע&quot;ה]], נסע לחנוכת מקווה חב&quot;ד בפיליפינים, נפטר בפתאומיות במהלך [[התוועדות]] י&quot;ד [[אייר]] - פסח שני - מדום לב והוא בן 64 שנים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[שלום בער שמולביץ]] - שליח הרבי ל[[בית שאן]]<br /> <br /> ==חיבורו==<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] הוציא לאור קונטרס &quot;מקווה על גבי האוצר&quot;, בעניין [[מקווה בור על גבי בור]] כשיטת חב&quot;ד לפי תקנת [[הרבי הרש&quot;ב]]. בקונטרס סקירה על השתלשלות הדברים שהביאו לתקנת הרבי הרש&quot;ב, וביאורים של הרבי לאורך השנים על תקנה זו. גם ניתנים הוראות למעשה בפועל באופן הכשרת מי העיר במקוה על גבי האוצר כפי הוראות הרבי הרש&quot;ב והרבי מלך המשיח.<br /> <br /> קונטרס זה היה אמור להוות תדפיס, מתוך ספר שהיה אמור לצאת. אך עקב פטירתו נעצרה יוזמה זו.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * קונטרס &quot;[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/05/10-05-2017-10-17-44-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%A2%D7%92-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%96-%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8.pdf מקוה על גבי האוצר]&quot; להורדה, באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> * [http://chabad.info/blogs/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%98-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/ - משיחיסט בהמראה - על קרקע המציאות, טור לדמותו]<br /> * [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8/ ידיעות אודות הרב לרנר] {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/616212678709.html זורע מקוואות מצמיח ישועות]''', זכרון להולכים, במלאות שנה לפטירת בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל: לרנר בועז}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=309540 2018-04-12T20:04:59Z

<p>חיים מ: /* הוצאה לאור */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]<br /> '''שיחת ה[[גאולה]]''' הינו עלון שבועי צבעוני היוצא לאור על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] בעריכת הרב [[זמרוני זעליג ציק]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן). העלון יוצא גם ברוסית ובצרפתית, עם תוכן שונה ועורכים אחרים. העלון מופץ בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי בתי חב&quot;ד מקומיים. בנוסף לכך, העלון מחולק על ידי התמימים במבצע תפילין. כמו כן הוא מודפס גם בארצות הברית. העלון מופץ באלפי עותקים. רוב העותקים נרכשים על ידי בתי חב&quot;ד בארץ. <br /> <br /> ב[[חודש סיון]] [[תשע&quot;ד]] חגג העלון את הוצאתו לאור של גליון ה-1000.<br /> <br /> == מדורי העלון ==<br /> *'''מאמר מערכת (מאת העורך)''' - מופיע בעמוד הראשון והוא עוסק בנושאים אקטואלים תוך מתן דגש על [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]] וגאולה.<br /> *'''רעיון שבועי מתורתו של משיח''' - [[שיחה]] מעובדת של [[הרבי]] על פרשת השבוע.<br /> *'''ניצוצות של גאולה''' - ליקוטי מדרשים מפרשת השבוע בנושא משיח וגאולה.<br /> *'''נפלאות עכשיו''' - סיפור מופת מהרבי, בדרך כלל מתשובות של אנשים באמצעות ה[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אגרות קודש]].<br /> *'''אור החיים''' - ראיון עם דמות ציבורית או כתבה על כינוס אקטואלי. <br /> *'''עצה והדרכה''' - ליקוט מכתבים של הרבי במגוון נושאים.<br /> <br /> לקראת [[י&quot;א ניסן]] וערבי חג יוצא העלון במתכונת מיוחדת.<br /> <br /> == הוצאות לאור ==<br /> '''נפלאות עכשיו''' - סדרת ספרים, שהם ליקוט סיפורי נפלאות שארעו באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;, והתפרסמו במשך השנים ב&quot;שיחת הגאולה&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/sg-index.htm מאגר עלוני 'שיחת הגאולה']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלוני גאולה ומשיח]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=309471 2018-04-11T02:48:08Z

<p>חיים מ: עריכה</p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה - על שם מקום משכנה הראשון - בשכונת רוממה שבירושלים), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי שלשה חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. כשהישיבה נפתחה התחילה עם תלמיד אחד, והגיעה בזמנים טובים למעל 30 תלמידים. כשהישיבה החלה משכנה היה בבנין בשכונת רוממה בירושלים ובתחילת שנת [[תשע&quot;ח]] עברה לבנין מפואר בשכונת קרית משה הסמוכה.<br /> <br /> ראש הישיבה הוא הרב שקד מיינר, בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[ראש הישיבה]] - הרב שקד מיינר<br /> <br /> הרב אביב תורג'מן - [[משפיע]]<br /> <br /> הרב ינון גלעדי - [[ר&quot;מ]]<br /> <br /> הרב שמואל ללום - מוסר שיעורים ב[[סמיכה לרבנות]]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F)&diff=309470 2018-04-11T02:45:13Z

<p>חיים מ: קישורים</p> <hr /> <div>[[קובץ:עולמות.PNG|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער של המגזין הראשון, [[חודש ניסן]] [[תשע&quot;ד]]]]<br /> מגזין '''עולמות''', הינו מגזין חודשי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. ופונה לציבור הרחב ומקורבי חב&quot;ד, מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב&quot;ד אינפו]]. <br /> <br /> העיתון החל לצאת ב[[חודש ניסן]] [[תשע&quot;ד]], ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו &quot;עולמות - [[מחשבה]] יהודית ב[[ימות המשיח|עידן הגאולה]]&quot;. בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, וטורים. מאחורי המיזם עומד [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]], ומעורבים בו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שיצאו מתוך נקודת הנחה שאין יהודי שלא נחשף ל[[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי כמלך המשיח|הגואל]], אך עדיין חסר רבות בהסברת עניני הגאולה, זאת לצד הגברת המודעות לקיום מצוות והוספה במעשי חסד על מנת לזרז את בא הגאולה.<br /> <br /> כיום העיתון יוצא לאור על ידי '[[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]]'.<br /> ==ערב השקה==<br /> בכ&quot;ט [[אייר]] תשע&quot;ד, נערך למגזין ערב השקה בבית העיתונאים בית סוקולוב. את הערב הנחה מר עודד מנסטר, שגולל את ספור חייו האישי. בין הדוברים היו: ר' [[עמי מימון]], שדרן; ר' [[מתי טוכפלד]], כתב פוליטי; השר גלעד ארדן; הרב [[אסף פרומר]], מהכותבים הבולטים של 'בית משיח'; הרב [[שמשון גולדשטיין]], שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בפושקר, [[הודו]]; הרב אהליאב אבוטבול, מנהל '[[בית משיח]]' בישראל; הרב [[דוד נחשון]], יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] וארגון [[צבאות השם (ישראל)]]; הרב שמואל הנדל, יו&quot;ר [[מטה משיח]].<br /> <br /> == ראיונות ==<br /> במגזין התפרסמו ראיונות בלעדיים עם אישי ציבור, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, רופאים ויוצרים מהשורה הראשונה. ביניהם ניתן למנות:<br /> *'''רבנים:''' הרב [[ישראל מאיר לאו]] שליט&quot;א, רבה של ת&quot;א.<br /> *'''אנשי ממשל:''' 'פרזידנט' מדינת ישראל [[ראובן ריבלין|ראובן (רובי) ריבלין]], ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]{{הערה|1=הראיון עם בנימין נתניהו עורר הדים והגיע לתקשורת הישראלית [http://www.neshei.com/2014/04/11/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%94%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99/ כתבה בערוץ 2]}}; סגן ראש הממשלה אופיר אקוניס, השר וראש השב&quot;כ לשעבר יעקב פרי, חבר הכנסת משה פייגלין, חברת הכנסת ציפי חוטובלי <br /> *'''אנשי אקדמיה:''' ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], ד&quot;ר יוסף גיל שחר<br /> *'''אמנים:''' [[עמיר בניון]], [[גילי שושן]], [[אריאל זילבר]], [[אברהם פריד]], יובל שם טוב (יובל המבולבל), רמי לוי, קובי אפללו, אילן דמרי, יהושוע לימוני, דוד דאור, [[דניאל זמיר]]<br /> *'''עיתונאים:''' צבי יחזקאלי, אלי ישראלי, קובי אריאלי, עמי מימון, נתי רביץ<br /> <br /> ==תפוצה== <br /> * במהלך שנת [[תשע&quot;ד]] יצאה מערכת עולמות במבצע הפונה לכל אחד מאנ&quot;ש לחתום מנוי חודשי לעשרה יהודים מקורבים, ולהשתתף בהגרלת ענק על [[טיסה לרבי]] לכל המשפחה (עד 5 כרטיסים). בסוף [[חודש אלול]] התקיימה ההגרלה, בה זכה הרב [[שמשון פיזם]] מנכ&quot;ל ישיבת [[תות&quot;ל קרית שמואל]] ב-5 כרטיסי טיסה לרבי.<br /> <br /> * למגזין תפוצה גדולה בכל הארץ.<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==מערכת מגזין עולמות==<br /> *מו&quot;ל: [[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]] - בסיוע [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] <br /> *ניהול והפקה: אהליאב אבוטבול <br /> *עורכת ראשית: בלומה נחשון, יעל אמיתי <br /> *עורך משנה: שלום בער קרומבי<br /> *עיצוב קונספט: קובי שומר<br /> *עיצוב ועימוד: ארנון פרידמן <br /> *רכז מערכת: יוסי ברקוביץ' <br /> *כותבים: נדב כהן, שלום בער קרומבי, אהליאב אבוטבול, ישראל לפידות, חיים ברוק, שמוליק דיקשטיין, נתן אברהם, רבקי קמינקר ועוד.<br /> <br /> ==מדורים== <br /> *'''עבודת הבירורים''' - טור נשי נכתב על ידי נעמה טוכפלד. <br /> *'''מכתב מהרבי''' - מכתבים של הרבי בנושאי החודשים והחגים.<br /> *'''נקודת נפגש''' - סיפורים מבתי חב&quot;ד.<br /> *'''קרה באמת''' – סיפורי מופת מהרבי.<br /> *'''מבט אישי''' - חוויות אישיות בדרך לחסידות.<br /> *'''דבר המערכת''' - <br /> *'''על פרשת דרכים''' – מסע לתוך הנפש לאור תורת החסידות, נכתב על ידי הרב שלום בער קרומבי.<br /> *'''770 מילה עם''' – שליפות עם אומנים ואישי ציבור.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3933 נאומו של שר התקשורת גלעד ארדן] {{וידפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3943 השאלה המכשילה: האם אתה משיחיסט?] נאומו של [[עמי מיימון]] {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA חב&quot;ד אינפו תגית: עולמות] {{אינפו}}<br /> <br /> ==המגזינים לצפיה אונליין==<br /> * [http://www.upload.chabad.info/Olamot%2001/index.html לצפיה אונליין במגזין הראשון - [[חודש ניסן]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2002/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אייר]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2003/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש סיון]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2004/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש תמוז]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2005/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אב]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2006/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אלול]] תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2007/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש תשרי]] תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2008/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש חשוון תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2009/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש כסלו תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2010/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש טבת תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot11/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש שבט]] תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2012/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אדר]] תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2013/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש ניסן]] תשע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=309469 2018-04-11T02:41:01Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:איסר_שפרינגר..jpg |שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר שפרינגר]]<br /> הרב '''איסר שפרינגר''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ו]], 1986) הינו [[ר&quot;מ]] בישיבה קטנה [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת]], וחבר מערכת ההוצאה לאור של גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] וחוברות הלימודים של [[את&quot;ה העולמי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאביו ר' [[נפתלי שפרינגר]] ולאמו מרת חנה (בת הרב [[מאיר פריימן]]), [[שליח|שליחי]] [[הרבי]] ב[[נהריה]].<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] [[צבאות מנחם קרית שמואל]], בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חח&quot;ל בצפת]], ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)|סניף הישיבה בחיפה]] ובשנת [[תשס&quot;ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בישיבות בצפת וב-770 היה מעורכי [[ספר הפלפולים]] וקובצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]].<br /> <br /> עם סיום שנת ה'קבוצה' שימש כ[[התלמידים השלוחים|שליח]] בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]], ובשנת [[תשס&quot;ט]] שימש כשליח ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבה גדולה בצפת]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ע]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה מושקא, בתו של הרב [[משה דב גינזבורג]] שליח הרבי ב[[חיפה]], והוא מתגורר כיום ב[[צפת]].<br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כמשיב ונו&quot;נ ב[[ישיבת חב&quot;ד צפת]], עם סיום שנת תש&quot;ע, עבר לשמש כר&quot;מ של שיעור ב' בישיבה קטנה בצפת. כעבור שנה החל ללמד את שיעור ג'.<br /> <br /> הרב איסר מסייע בשליחות בצפת ולחותנו הרב [[משה דב גינזבורג]], כמו כן משמש כעורך מדור ההלכה בחוברות הלימודים של [[את&quot;ה העולמי]], והחל משנת [[תשע&quot;ה]] הוא כותב במדור שערי תורה בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] היוצא לאור על ידי ארגון זה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * אביו - הרב [[נפתלי שפרינגר]], שליח הרבי ב[[נהריה]].<br /> * חותנו - הרב [[משה דב גינזבורג]], שליח הרבי ב[[חיפה]].<br /> * גיסו - הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג (חיפה)]], שליח הרבי בחיפה.<br /> * גיסו - הרב מנחם מענדל גינזבורג, מנהל רוחני ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]] וממנהלי [[את&quot;ה המרכזי 770]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:שפרינגר, איסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%A8%D7%91&diff=309468 2018-04-11T02:31:58Z

<p>חיים מ: /* שליח הרבי בקרית חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל גולדפרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדפרב, שליח הרבי בקרית חיים מזרחית חיפה]]<br /> הרב '''שמואל עזרא גולדפרב''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]], 1981) הוא [[שלוחים|שליח הרבי]] בקרית חיים מזרחית (המשוייכת לרשות המונציפלית של [[חיפה]]), רב [[בית הכנסת]] המרכזי 'שוחרי תפילה', ומחנך ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם קריות|צבאות מנחם]]' ב[[קרית שמואל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ' תמוז]] [[תשמ&quot;א]] ביישוב [[מעלות]] שבצפון הארץ להוריו ר' אהרן משה ודינה שרה גולדפרב.<br /> <br /> ב[[ישיבה קטנה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], וב[[ישיבה גדולה]] נכנס ללמוד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשס&quot;א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר סיום שהותו אצל הרבי, נסע לשליחות בונציה לישיבתו של הרב [[נועם ווגנר]] שפעלה שם במשך מספר שנים ושילבה לימודי [[סמיכה לרבנות]] עם פעילות אצל המטיילים הישראליים הרבים הפוקדים את העיר.<br /> <br /> [[קידושין ונישואין|נשא את]] רות בתו של הרב [[בועז קלי]] וקבע את מגוריו ב[[קרית שמואל]], כאשר עם תחילת שנת הלימודים התמנה כ[[מגיד שיעור]] בשיעור א' ו[[משפיע]] בסדר חסידות בוקר ב[[תומכי תמימים קרית שמואל|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> ===שליח הרבי בקרית חיים===<br /> [[קובץ:התוועדות גולדפרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בחצר בית חב&quot;ד עם הרב [[אסף פרומר]]]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] החל לפעול כשליח הרבי בקרית חיים מזרחית, כשעיקר פעילותו מתמקדת במסירת שיעורי תורה. עם כניסתו לפעילות בצורה רצינית וממוסדת, עזב את תפקידו בישיבה{{הערה|בשנת [[תשע&quot;ד]]}} והחל לשמש כמחנך{{הערה|כיתה ח'}} ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] המקומי.<br /> <br /> כיום, מלבד שיעורים והתוועדויות המתקיימים בחצר ביתו באופן סדיר, פותח הרב גולדפרב מידי ליל שבת לקראת חצות שולחן שבת ברחוב המרכזי של השכונה, ומזמין את הצעירים היוצאים לבלות לעשות קידוש, לשמוע פנינים וסיפורים מהרבי, ולברך על התקרובת.<br /> <br /> עם יציאתו לגמלאות של רבה האשכנזי של קרית חיים הרב יעקב קליין, מונה הרב גולדפרב בה' אדר [[תשע&quot;ה]] כממלא מקומו בתפקיד רב [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית חיים. המעמד התקיים בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, ובמקום נערכה גם הדפסת התניא בפעם הראשונה בקרית חיים מזרחית{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%91-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%A7/ רב חב&quot;די הוכתר כרב [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית חיים] {{אינפו}} {{תמונה}} ה' באדר ה'תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גולדפרב, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קרית שמואל: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקריות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9&diff=309467 2018-04-11T02:29:54Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>הרב '''פנחס קדיש''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1987) הוא רב ומו&quot;צ בעיר [[רחובות]], ומרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' סיון]] [[תשמ&quot;ז]] לאביו ר' יצחק יעקב, ולאמו מרת אסתר.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים - מאור מנחם - חב&quot;ד רחובות]], לאחר מכן בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר ניכרו כישרונותיו כאשר [[סיים את הש&quot;ס]] כולו, ואף הוסמך לרבנות כבר בזמן לימודיו בישיבה ע&quot;י הרב עזריה פיג'ו - מהרבנות המקומית פתח תקווה, ומהרב ירוסלבסקי. <br /> <br /> לאחר נישואיו התיישב בקהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]] והתמסר ללימודי הלכה, בכולל [[אור יעקב אור זרוע]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לכהן כרב עיר]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]]. במקביל, החל לשמש כדמות רוחנית בבית הכנסת [[הדר מנחם]] בעיר, ובמשך הזמן הפך לכתובת הלכתית עבור צעירי הקהילה, ואף עונה לכל השלוחים ואנ&quot;ש, בארץ ובעולם, במענה הלכתי בכל שעות היממה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הצטרף ל[[מכון הלכה - חב&quot;ד]], ונמנה על הרבנים המשיבים לשאלות ההלכתיות המופנות למכון.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב שלמה קדיש - רב בית הכנסת 'התקווה' ב[[פתח תקווה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34111 - סיום הש&quot;ס בהתוועדות י&quot;ט כסלו בפתח תקווה]'''<br /> <br /> {{מיון רגיל:קדיש, פנחס}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]</div>

חיים מ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=309466 2018-04-11T02:21:40Z

<p>חיים מ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע&quot;ו]]]]<br /> [[קובץ:הרב נחשון בכינוס בתשרי תשעו 2016-09-01 04-37.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס שנערך במהלך חודש החגים [[תשרי]] [[תשע&quot;ו]] ב-[[770]]]]<br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון (במרכז) עם מר נתניהו (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) הוא יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]] ומוסדות חב&quot;ד [[נצרת עילית]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[מטה משיח בארץ הקודש]] ודמות מרכזית בקרב חסידי חב&quot;ד בישראל.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב נחשון נולד לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש&quot;ח]]. למד בישיבת נחלים, הנימנת על הזרם הדתי לאומי, עד גיל 17 אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במהלכה זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, שנמשכו גם בשנים שלאחר מכן. אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב&quot;ד]] [[נצרת עילית]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> ב[[תשל&quot;ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות באה&quot;ק. פעולותיו זכו ליחס ולמענה מהרבי על כל צעד ושעל ומונים אלפי מענות. זכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הקודש פנימה 17 פעמים ופעם אחת הרבה אחרי שנסתיימו היחידויות פרטיות בו' [[תשרי]] תש&quot;מ. מתשד&quot;מ בהוראת הרבי סייע רבות למר בנימין נתניהו להצלחת תפקידו כשגריר ב[[או&quot;ם]].<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ז]]-[[תש&quot;נ]] זכה לשמש כשליח אישי יחד עם ידידו ומקורבו הנגיד הרב [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ האוהלים הקדושים ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]] ובהמשך לפעול במסגרת עזרת אחים ברחבי המדינות הנ&quot;ל. הרבי שלחו לשליחויות חשאיות רבות בשנים לפני המהפיכה. כשהכניס ר' ליפא ברענען את תכנית כינוס השלוחים העולמי ב[[תשמ&quot;ח]] שאל הרבי &quot;מדוע נחשון לא מדבר?!&quot; גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי ומאז עד [[תשנ&quot;ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצש&quot;ק שבמסגרת הכינוס השלוחים. <br /> <br /> מיד עם שיחת הרבי ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]] התגייס בכל המרץ למשימה ויזם הקמת מטה עולמי להבאת המשיח שבמסגרתו דנו על הדרכים להבאת הגאולה. על פי המסקנות פנו לרבנים חשובים מרבני חב&quot;ד שינסחו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש&quot;א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' [[אבי טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: &quot;ישר כח, ישר כח&quot;. הרב נחשון הינו ה[[חסיד]] הראשון שהכריז &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; לפני [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת [[תנש&quot;א]], יחד עם חברו ר' [[אברהם טאוב]] - מנכ&quot;ל חברת [[שפע ימים]]. בימים שלאחר מכן מנוהו [[רבני חב&quot;ד]] לשליח בית דין יחד עם ר' אבי טאוב למסור את הפסק דין הנ&quot;ל באוהלים הק' של רבותינו נשיאנו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * הרב [[שלום דובער נחשון]], שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה. <br /> * הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש ה[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבה גדולה]] וה[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה]] ב[[נצרת עילית]].<br /> * הרב שמואל נחשון - רב הנח&quot;ל החרדי, יו&quot;ש. <br /> * הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב&quot;ד נצרת עילית ומנכ&quot;ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה&quot;ק]]. <br /> * הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב&quot;ד]], ירושלים.<br /> ;חתניו: <br /> * הרב [[שלום דובער פריימן]] - שליח בכפר תבור. <br /> * הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ&quot;ל [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארה&quot;ק.<br /> * הרב יעקב ריבקין - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;שיעורים:<br /> *{{קישור VOD|davidgmail-com}}<br /> <br /> ;חדשות:<br /> *[http://www.chabad.info/?string=%E3%E5%E3+%F0%E7%F9%E5%EF&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 ידיעות על הרב נחשון בחב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57415 בפגישה עם יו&quot;ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}<br /> <br /> ;ראיונות:<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44782&amp;ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת &quot;פעילות הטנקים רק תתרחב&quot;] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%97%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע&quot;ו<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע&quot;ז<br /> <br /> ;נאומים וסרטי וידאו:<br /> *[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נחשון, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צבאות השם]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נצרת עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שובאוו]]</div>

חיים מ