https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9B.חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T04:33:42Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769349משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:46:57Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בשנת [[תר"מ]], ביום [[י"א בסיוון]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית {{הערה|הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים, שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון {{הערה|הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב}}<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769348משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:46:33Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בשנת [[תר"מ]], ביום , נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית {{הערה|הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים, שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון {{הערה|הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב}}<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769347משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:46:10Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בשנת [[תר"מ]], ביום [[י"א בסיון]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית {{הערה|הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים, שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון {{הערה|הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב}}<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769296משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:11:28Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון{{הערה|הרב [[דובער אשכנזי]], המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון.}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים שקדו בלימודי [[נגלה]] ו[[חסידות]] יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]] שעלה לארץ זמן קצר לפני כן{{הערה|לאחר מכן התמנה הרב [[דובער אפרת|אפרת]] כרבה של חברון}}.<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769294משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:10:58Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון{{הערה|הרב [[דובער אשכנזי]], המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון.}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים שקדו בלימודי [[נגלה]] ו[[חסידות]] יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]] שעלה לארץ זמן קצר לפני כן{{הערה|לאחר מכן התמנה הרב [[אפרת|דובער אפרת]] כרבה של חברון}}.<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769293משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:08:22Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון{{הערה|הרב [[דובער אשכנזי]], המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון.}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים שקדו בלימודי [[נגלה]] ו[[חסידות]] יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון {{הערה|הרב אפרת עלה לארץ הקודש זמן קצר לפני כן ולאחר מכן התמנה גם כרבה של חברון}}.<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769292משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:06:55Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית {{הערה|הרב [[דובער אשכנזי]], המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים שקדו בלימודי [[נגלה]] ו[[חסידות]] יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון {{הערה|הרב אפרת עלה לארץ הקודש זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון}}.<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769291משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:06:24Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית {{הערה|הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים שקדו בלימודי [[נגלה]] ו[[חסידות]] יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון {{הערה|הרב אפרת עלה לארץ הקודש זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון}}.<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769290משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:05:23Z<p>חיים כ.: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בשנת [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית {{הערה|הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים שקדו בלימודי [[נגלה]] ו[[חסידות]] יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון {{הערה|הרב אפרת עלה לארץ הקודש זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון}}.<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769287משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:02:37Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], "[[חוזר]]" אצל ה[[צמח צדק]] ו[[מהר"ש|המהר"ש]] וממנהיגי הקהילה בחברון. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרב הרב הגאן החסיד [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון באותו הזמן והרב הגדול ו[[מקובל|המקובל]] [[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]]<ref>זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה.</ref>.<br />
<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769286משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T19:00:13Z<p>חיים כ.: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.<br />
<br />
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חייו==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], "[[חוזר]]" אצל ה[[צמח צדק]] ו[[מהר"ש|המהר"ש]] וממנהיגי הקהילה בחברון. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרב הרב הגאן החסיד [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון באותו הזמן והרב הגדול ו[[מקובל|המקובל]] [[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]]<ref>זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה.</ref>.<br />
<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B.&diff=769285משתמש:חיים כ.2025-05-21T18:55:44Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div><br />
== דף משתמש חיים כ. ==<br />
<br />
<br />
<br />
{{יחי}} <br />
<br />
שלום וברכה,<br />
עקב תקלה טכנית באתר, תקופה ארוכה לא יכולתי (ואיני יכול גם עכשיו) לגשת לחשבון הישן שלי - [[משתמש:חיים_כ]], שבו תרמתי במשך תקופה לעולם התוכן של [[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד:]] [[חבדפדיה|*חבדפדיה*]]. <br />
<br />
לאחר תקופה ארוכה של הפסקה מעריכה עקב אילוצים אישיים, חזרתי כעת בכוחות מחודשים עם חשבון חדש זה, כדי להמשיך את עבודת הקודש של חיזוק [[חב"דפדיה]] כמקור איכותי ומהימן לתורת החסידות והפצת בשורת הגאולה. <br />
<br />
אני ממשיך לערוך ולתרום תחת חשבון זה. ניתן לפנות אלי בדף השיחה בכל עניין, ואשמח לסייע. <br />
חיים כ. <span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span> 14:24, 19 במאי 2025 (IDT)<br />
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|ימין|ממוזער|הרבי והספר תורה של האחים מסלוויטא]]<br />
<br />
::::::::::::::::::::::::::::::<br />
{{תיבות משתמש|<br />
{{משתמש - יחי}}<br />
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br />
{{משתמש - כיפת יחי}}<br />
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}<br />
{{משתמש - ארה"ק}}<br />
{{משתמש - קארליק}}<br />
{{משתמש - חב"ד אינפו}}<br />
{{משתמש - מצפה לגאולה}} <br />
{{משתמש - חסיד חב"ד}}<br />
{{משתמש - תמים}}<br />
{{משתמש - התגלות היום}} <br />
{{משתמש - עיתון בית משיח}}<br />
{{משתמש - אגו"ח }} <br />
{{משתמש - מקווה}}<br />
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br />
{{משתמש - נגד ציונות}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}<br />
{{משתמש - יודע היסטוריה}}<br />
}}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{תחזוקה}}<br />
<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#3A6EA5; -moz-border-radius:8px" ><br />
<br />
<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|10|{{גופן|4|גוטמן וילנא|{{יחי}}}}}}}}</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769228משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:51:01Z<p>חיים כ.: /* ייסוד ישיבת 'מגן אבות' */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.<br />
<br />
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], "[[חוזר]]" אצל ה[[צמח צדק]] ו[[מהר"ש|המהר"ש]] וממנהיגי הקהילה בחברון. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרב הרב הגאן החסיד [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון באותו הזמן והרב הגדול ו[[מקובל|המקובל]] [[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]]<ref>זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה.</ref>.<br />
<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769227משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:49:06Z<p>חיים כ.: /* ייסוד ישיבת 'מגן אבות' */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.<br />
<br />
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], "[[חוזר]]" אצל ה[[צמח צדק]] ו[[מהר"ש|המהר"ש]] וממנהיגי הקהילה בחברון. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרב הרב הגאן החסיד [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון באותו הזמן והרב הגדול ו[[מקובל|המקובל]] [[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]]<ref>זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה.</ref>.<br />
<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === <br />
בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מענדל נאה|מנחם מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר}}.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769226משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:44:21Z<p>חיים כ.: ניסוח, ויקיזציה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.<br />
<br />
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בתאריך [[י"א בסיוון]] [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], "[[חוזר]]" אצל ה[[צמח צדק]] ו[[מהר"ש|המהר"ש]] וממנהיגי הקהילה בחברון. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרב הרב הגאן החסיד [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון באותו הזמן והרב הגדול ו[[מקובל|המקובל]] [[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]]<ref>זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה.</ref>.<br />
<br />
<br />
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===<br />
בגיל 26 בלבד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, ייסדו את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. <br />
השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את . בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. <br />
<br />
בשנת [[תרמ"ט]], אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. <br />
<br />
בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769225משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:32:06Z<p>חיים כ.: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.<br />
<br />
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בשנת [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרבנים [[שמעון מנשה חייקין]] ו[[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון, זמן קצר אחרי שהאחרון עלה לארץ והתמנה כרבה של חברון.<br />
<br />
<br />
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===<br />
בגיל 26 בלבד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, ייסדו את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. <br />
השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את . בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. <br />
<br />
בשנת [[תרמ"ט]], אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. <br />
<br />
בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769223משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:28:27Z<p>חיים כ.: ביטול גרסה 769222 של חיים כ. (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.<br />
<br />
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]], בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.<br />
<br />
בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]]. <br />
<br />
בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום [[י"א בסיון]] [[תר"מ]], [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". (הרב בער'ל היה '[[חוזר]]' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חברותא]] שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת [[אדמו"ר המהר"ש]] והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית).<br />
<br />
לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. <br />
<br />
בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של [[חברון]] בימים ההם ואצל הרב הגדול ה[[קבלה|מקובל]] ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות.<br />
<br />
הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה. <br />
<br />
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===<br />
בגיל 26 בלבד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, ייסדו את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. <br />
השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את . בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. <br />
<br />
בשנת [[תרמ"ט]], אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. <br />
<br />
בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769222משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:27:11Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]], בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.<br />
<br />
בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]]. <br />
<br />
בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום [[י"א בסיון]] [[תר"מ]], [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". (הרב בער'ל היה '[[חוזר]]' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חברותא]] שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת [[אדמו"ר המהר"ש]] והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית).<br />
<br />
לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. <br />
<br />
בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של [[חברון]] בימים ההם ואצל הרב הגדול ה[[קבלה|מקובל]] ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות.<br />
<br />
הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה. <br />
<br />
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===<br />
בגיל 26 בלבד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, ייסדו את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. <br />
השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את . בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. <br />
<br />
בשנת [[תרמ"ט]], אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. <br />
<br />
בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769220משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:26:13Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.<br />
<br />
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]], בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.<br />
<br />
בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]]. <br />
<br />
בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום [[י"א בסיון]] [[תר"מ]], [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". (הרב בער'ל היה '[[חוזר]]' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חברותא]] שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת [[אדמו"ר המהר"ש]] והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית).<br />
<br />
לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. <br />
<br />
בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של [[חברון]] בימים ההם ואצל הרב הגדול ה[[קבלה|מקובל]] ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות.<br />
<br />
הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה. <br />
<br />
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===<br />
בגיל 26 בלבד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, ייסדו את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. <br />
השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את . בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. <br />
<br />
בשנת [[תרמ"ט]], אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. <br />
<br />
בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769219משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:23:22Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
בשנת [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרבנים [[שמעון מנשה חייקין]] ו[[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון.<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]], נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון.<br />
<br />
=== רבנות בחברון === בשנת [[תרס"ג]], לאחר עזיבת הרב [[דובער אפרת]], הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים בחברון. בתמיכת הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] ("שדי חמד") ובהסכמת [[אדמו"ר הרש"ב]], קיבל את המינוי. הרבי הרש"ב הביע תמיכה במינוי במברק ובאגרות, והדגיש כי הרב אליעזרוב מתאים לתפקיד בשל בקיאותו ותרומתו לקהילה ([[אגרות קודש]], חלק א', אגרות קכד-קכה). כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה.<br />
<br />
=== קשר עם ה"שדי חמד" === הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה הספרדי של חברון. השניים התייעצו בנושאי הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים בחברון. היכרותם החלה בשנת [[תרנ"ג]], כאשר הרב אליעזרוב ביקר כשד"ר בקראסו-באזר, שם כיהן ה"שדי חמד" כרב. ה"שדי חמד" הזכיר את הרב אליעזרוב בספרו 'פאת שדה' והילל את בקיאותו וחסידותו.<br />
<br />
=== תורת אמת - חברון === הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '[[תורת אמת חברון]]', שהמשיכה את פעילות 'מגן אבות'. בשנת [[עת"ר]] שהה ב[[ליובאוויטש]] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, בתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה נפתחה ב[[תער"ב]] בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה ל[[בית רומנו]]. הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה]] ניהלו את העברת הכספים לישיבה ופעלו לחיזוק הלימוד החסידי בחברון.<br />
<br />
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו חסידי חב"ד מחברון על ידי הטורקים, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. הרב אליעזרוב שהה באותה עת ב[[סמרקנד]], ורעייתו ומשפחתו גורשו למצרים.<br />
<br />
=== תורת אמת - ירושלים === לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב ב[[ירושלים]], שם סייע בהקמת ישיבת '[[תורת אמת]]' ב[[תרפ"ב]], בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא פעל עם הרב [[מנחם מענדל נאה]] לגיוס תלמידים ותמיכה כספית לישיבה. כמו כן, התכתב עם [[רבותינו נשיאינו]] בנושאים שונים, כולל קריאות לתשובה ותפילות ב[[מערת המכפלה]] וב[[הכותל המערבי]].<br />
<br />
הרב אליעזרוב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו.<br />
<br />
== ספרו ==<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
'''בנו''': ר' אברהם אליעזרוב<br />
<br />
<br />
<br />
'''נכדו''': הרב [[דובער אליעזרוב]], חבר [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
<br />
<br />
<br />
[[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
<br />
<br />
<br />
[[נודע בשיעורים]]<br />
<br />
<br />
<br />
[[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''', חלק ראשון מסדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, [[חב"ד אינפו]], ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
<br />
<br />
<br />
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
<br />
<br />
<br />
[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}} [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] [[קטגוריה:אישים בירושלים]] [[קטגוריה:אישים בחברון]] [[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]] [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]] [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]] [[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769218משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:22:43Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>\[\[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב\]\] הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' (\[\[תרכ"ג\]\] - \[\[כ"ז טבת\]\] \[\[תשי"ב\]\]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב\[\[חברון\]\] וב\[\[ירושלים\]\]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "\[\[מגן אבות (חברון)\]\]" ו"\[\[תורת אמת חברון\]\]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים ב\[\[סמרקנד\]\] ובירושלים, ופעל לרכישת \[\[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו\]\]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.<br />
<br />
== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת \[\[תרכ"ג\]\] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל\[\[ארץ הקודש\]\] והשתקע ב\[\[חברון\]\], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית \[\[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים\]\], בת \[\[אדמו"ר האמצעי\]\].<br />
<br />
בשנת \[\[תר"מ\]\], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית \[\[חנה ברכה אשכנזי\]\], בתו של הרב \[\[דובער אשכנזי\]\], ממנהיגי הקהילה החברונית. לאחר נישואיו למד עם הרב \[\[שניאור זלמן סלונים\]\], נין \[\[אדמו"ר האמצעי\]\], ועם הרבנים \[\[שמעון מנשה חייקין\]\] ו\[\[אליהו מני\]\], מהם קיבל \[\[סמיכה\]\] לרבנות. בשנת \[\[תרנ"ב\]\] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב \[\[דובער אפרת\]\], רבה של חברון.<br />
<br />
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === בשנת \[\[תרמ"ט\]\], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '\[\[מגן אבות (חברון)\]\]' בחברון, יחד עם גיסו הרב \[\[מנחם מענדל נאה\]\] והרב \[\[שניאור זלמן סלונים\]\]. הישיבה, שכללה גם \[\[תלמוד תורה\]\], נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון.<br />
<br />
=== רבנות בחברון === בשנת \[\[תרס"ג\]\], לאחר עזיבת הרב \[\[דובער אפרת\]\], הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים בחברון. בתמיכת הרב \[\[חיים חזקיהו מדיני\]\] ("שדי חמד") ובהסכמת \[\[אדמו"ר הרש"ב\]\], קיבל את המינוי. הרבי הרש"ב הביע תמיכה במינוי במברק ובאגרות, והדגיש כי הרב אליעזרוב מתאים לתפקיד בשל בקיאותו ותרומתו לקהילה (\[\[אגרות קודש\]\], חלק א', אגרות קכד-קכה). כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה.<br />
<br />
=== קשר עם ה"שדי חמד" === הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב \[\[חיים חזקיהו מדיני\]\], רבה הספרדי של חברון. השניים התייעצו בנושאי הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים בחברון. היכרותם החלה בשנת \[\[תרנ"ג\]\], כאשר הרב אליעזרוב ביקר כשד"ר בקראסו-באזר, שם כיהן ה"שדי חמד" כרב. ה"שדי חמד" הזכיר את הרב אליעזרוב בספרו 'פאת שדה' והילל את בקיאותו וחסידותו.<br />
<br />
=== תורת אמת - חברון === הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '\[\[תורת אמת חברון\]\]', שהמשיכה את פעילות 'מגן אבות'. בשנת \[\[עת"ר\]\] שהה ב\[\[ליובאוויטש\]\] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, בתמיכת \[\[אדמו"ר הרש"ב\]\] ו\[\[אדמו"ר הריי"צ\]\]. הישיבה נפתחה ב\[\[תער"ב\]\] בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה ל\[\[בית רומנו\]\]. הרב אליעזרוב והרב \[\[מנחם מענדל נאה\]\] ניהלו את העברת הכספים לישיבה ופעלו לחיזוק הלימוד החסידי בחברון.<br />
<br />
במהלך \[\[מלחמת העולם הראשונה\]\], גורשו חסידי חב"ד מחברון על ידי הטורקים, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. הרב אליעזרוב שהה באותה עת ב\[\[סמרקנד\]\], ורעייתו ומשפחתו גורשו למצרים.<br />
<br />
=== תורת אמת - ירושלים === לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב ב\[\[ירושלים\]\], שם סייע בהקמת ישיבת '\[\[תורת אמת\]\]' ב\[\[תרפ"ב\]\], בהוראת \[\[אדמו"ר הריי"צ\]\]. הוא פעל עם הרב \[\[מנחם מענדל נאה\]\] לגיוס תלמידים ותמיכה כספית לישיבה. כמו כן, התכתב עם \[\[רבותינו נשיאינו\]\] בנושאים שונים, כולל קריאות לתשובה ותפילות ב\[\[מערת המכפלה\]\] וב\[\[הכותל המערבי\]\].<br />
<br />
הרב אליעזרוב נפטר ב\[\[ירושלים\]\] ב\[\[כ"ז טבת\]\] \[\[תשי"ב\]\]. בשנת \[\[תשמ"ז\]\] קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו.<br />
<br />
== ספרו ==<br />
<br />
- '''שו"ת שאילת שלמה''', \[\[ירושלים\]\] תשס"ב<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
- '''בנו''': ר' אברהם אליעזרוב<br />
- '''נכדו''': הרב \[\[דובער אליעזרוב\]\], חבר \[\[בית דין רבני חב"ד\]\] בארץ הקודש<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
- \[\[תולדות חב"ד בארץ הקודש\]\]<br />
- \[\[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע\]\]<br />
- \[\[נודע בשיעורים\]\]<br />
- \[\[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה\]\]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
- שניאור זלמן ברגר, '''\[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א\]''', חלק ראשון מסדרת כתבות ביוגרפיות, \[\[שבועון בית משיח\]\] גיליון 686, \[\[חב"ד אינפו\]\], ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
- \[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו\] {{היברובוקס|}}<br />
- \[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו\] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}} \[\[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש\]\] \[\[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב\]\] \[\[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ\]\] \[\[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב\]\] \[\[קטגוריה:אישים בירושלים\]\] \[\[קטגוריה:אישים בחברון\]\] \[\[קטגוריה:חברי כולל חב"ד\]\] \[\[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי\]\] \[\[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת\]\] \[\[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג\]\] \[\[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב\]\] \[\[קטגוריה:אישים בגאורגיה\]\]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769217משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T14:21:23Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]<br />
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.<br />
<br />
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.<br />
<br />
{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]<br />
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]], בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.<br />
<br />
בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]]. <br />
<br />
בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום [[י"א בסיון]] [[תר"מ]], [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". (הרב בער'ל היה '[[חוזר]]' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חברותא]] שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת [[אדמו"ר המהר"ש]] והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית).<br />
<br />
לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. <br />
<br />
בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של [[חברון]] בימים ההם ואצל הרב הגדול ה[[קבלה|מקובל]] ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות.<br />
<br />
הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה. <br />
<br />
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===<br />
בגיל 26 בלבד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, ייסדו את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. <br />
השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את . בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. <br />
<br />
בשנת [[תרמ"ט]], אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. <br />
<br />
בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.<br />
<br />
===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===<br />
הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.<br />
<br />
ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.<br />
<br />
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. <br />
<br />
הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).<br />
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).<br />
<br />
כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד. <br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).<br />
<br />
ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש. <br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".<br />
<br />
===עם ה"שדי חמד"===<br />
[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]<br />
קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.<br />
<br />
היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".<br />
<br />
בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".<br />
<br />
מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".<br />
<br />
בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".<br />
<br />
רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים. <br />
<br />
כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.<br />
<br />
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".<br />
<br />
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.<br />
<br />
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===<br />
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.<br />
<br />
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון. <br />
<br />
===תורת אמת - חברון===<br />
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:<br />
<br />
"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה. <br />
<br />
"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי. <br />
<br />
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש". <br />
<br />
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]]. <br />
<br />
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.<br />
<br />
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.<br />
<br />
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. <br />
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.<br />
<br />
כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.<br />
===השליחות בסמרקנד===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==='תורת אמת' - ירושלים===<br />
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.<br />
<br />
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.<br />
<br />
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.<br />
<br />
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. <br />
<br />
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב<br />
<br />
== בנו == <br />
* ר' אברהם אליעזרוב <br />
<br />
== נכדו ==<br />
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)<br />
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B.&diff=769164משתמש:חיים כ.2025-05-21T13:25:05Z<p>חיים כ.: /* דף משתמש חיים כ. */</p>
<hr />
<div><br />
== דף משתמש חיים כ. ==<br />
<br />
<br />
<br />
{{יחי}} <br />
<br />
שלום וברכה,<br />
עקב תקלה טכנית באתר, תקופה ארוכה לא יכולתי (ואיני יכול גם עכשיו) לגשת לחשבון הישן שלי - [[משתמש:חיים_כ]], שבו תרמתי במשך תקופה לעולם התוכן של [[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד:]] [[חבדפדיה|*חבדפדיה*]]. <br />
<br />
לאחר תקופה ארוכה של הפסקה מעריכה עקב אילוצים אישיים, חזרתי כעת בכוחות מחודשים עם חשבון חדש זה, כדי להמשיך את עבודת הקודש של חיזוק [[חב"דפדיה]] כמקור איכותי ומהימן לתורת החסידות והפצת בשורת הגאולה. <br />
<br />
אני ממשיך לערוך ולתרום תחת חשבון זה. ניתן לפנות אלי בדף השיחה בכל עניין, ואשמח לסייע. <br />
חיים כ. <span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span> 14:24, 19 במאי 2025 (IDT)<br />
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|ימין|ממוזער|הרבי והספר תורה של האחים מסלוויטא]]<br />
<br />
::::::::::::::::::::::::::::::[[קובץ:תמונה 9.png]]<br />
{{תיבות משתמש|<br />
{{משתמש - יחי}}<br />
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br />
{{משתמש - כיפת יחי}}<br />
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}<br />
{{משתמש - ארה"ק}}<br />
{{משתמש - קארליק}}<br />
{{משתמש - חב"ד אינפו}}<br />
{{משתמש - מצפה לגאולה}} <br />
{{משתמש - חסיד חב"ד}}<br />
{{משתמש - תמים}}<br />
{{משתמש - התגלות היום}} <br />
{{משתמש - עיתון בית משיח}}<br />
{{משתמש - אגו"ח }} <br />
{{משתמש - מקווה}}<br />
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br />
{{משתמש - נגד ציונות}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}<br />
{{משתמש - יודע היסטוריה}}<br />
}}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{תחזוקה}}<br />
<table cellpadding="4" cellspacing="4" style="background-color:#3A6EA5; -moz-border-radius:8px" ><br />
<br />
<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|10|{{גופן|4|גוטמן וילנא|{{יחי}}}}}}}}</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B.&diff=769163משתמש:חיים כ.2025-05-21T13:24:54Z<p>חיים כ.: /* דף משתמש חיים כ. */</p>
<hr />
<div><br />
== דף משתמש חיים כ. ==<br />
<br />
<br />
<br />
{{יחי}} <br />
<br />
שלום וברכה,<br />
עקב תקלה טכנית באתר, תקופה ארוכה לא יכולתי (ואיני יכול גם עכשיו) לגשת לחשבון הישן שלי - [[משתמש:חיים_כ]], שבו תרמתי במשך תקופה לעולם התוכן של [[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד:]] [[חבדפדיה|*חבדפדיה*]]. <br />
<br />
לאחר תקופה ארוכה של הפסקה מעריכה עקב אילוצים אישיים, חזרתי כעת בכוחות מחודשים עם חשבון חדש זה, כדי להמשיך את עבודת הקודש של חיזוק [[חב"דפדיה]] כמקור איכותי ומהימן לתורת החסידות והפצת בשורת הגאולה. <br />
<br />
אני ממשיך לערוך ולתרום תחת חשבון זה. ניתן לפנות אלי בדף השיחה בכל עניין, ואשמח לסייע. <br />
חיים כ. <span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span> 14:24, 19 במאי 2025 (IDT)<br />
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|ימין|ממוזער|הרבי והספר תורה של האחים מסלוויטא]]<br />
<br />
::::::::::::::::::::::::::::::[[קובץ:תמונה 9.png]]<br />
{{תיבות משתמש|<br />
{{משתמש - יחי}}<br />
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br />
{{משתמש - כיפת יחי}}<br />
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}<br />
{{משתמש - ארה"ק}}<br />
{{משתמש - קארליק}}<br />
{{משתמש - חב"ד אינפו}}<br />
{{משתמש - מצפה לגאולה}} <br />
{{משתמש - חסיד חב"ד}}<br />
{{משתמש - תמים}}<br />
{{משתמש - התגלות היום}} <br />
{{משתמש - עיתון בית משיח}}<br />
{{משתמש - אגו"ח }} <br />
{{משתמש - מקווה}}<br />
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br />
{{משתמש - נגד ציונות}}<br />
{{משתמש - אוהב תבניות}}<br />
{{משתמש - יודע היסטוריה}}<br />
}}<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|10|{{גופן|4|גוטמן וילנא|{{יחי}}}}}}}}</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93&diff=769152זיגמונד פרויד2025-05-21T13:20:33Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:Sigmund Freud LIFE.jpg|ממוזער|זיגמונד פרויד]]<br />
פרופסור '''זִיגְמוֹנְד (זיגיסמונד שלמה) פְרוֹיְד''' ([[א' אייר]] [[תרט"ז]]-[[י' תשרי]] [[ת"ש]]) היה מומחה יהודי לתורת הנפש, פסיכולוג ומטפל, מההוגים הבולטים והמשפיעים ביותר בפסיכולוגיה המודרנית בתחום תורת האישיות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בפרייברג שבמוראביה שבתחומי [[אוסטריה]]{{הערה|כיום בצ'כיה.}} ב[[א' אייר]] [[תרט"ז]] להוריו יעקב ואמליה פרויד, משפחה יהודית גליציאנית כבן בכור מתוך שני בנים וחמש בנות שנולדו להוריו מנישואיהם המשותפים (בנוסף לשני אחים-מאב גדולים ממנו מנישואיו הקודמים של אביו לאשה בשם רבקה). אביו היה סוחר צמר, ואמו התייחסה למשפחת נתנזון, <br />
<br />
בהיותו ילד בגיל שנה, בעקבות משבר כלכלי אזורי, ירד אביו מנכסיו, ובשנת [[תרי"ט]] עברה משפחתו להתגורר ב[[לייפציג]], ושנה לאחר מכן היגרו ל[[ווינה]], בה נשלח ללימודים במוסדות נחשבים על אף מצבם הכלכלי הרעוע של הוריו, והוא בלט בכשרונותיו ובהצלחתו בלימודים.<br />
<br />
בגיל 17, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת [[תרל"ט]] ערך הפסקה של שנה אחת ושירת בצבא האוסטרי בטיפול בחיילים חולים, ובשנת [[תרמ"א]] קיבל את התואר דוקטור לרפואה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] הכיר את רעייתו מרת מרתה ברנייס, נכדת הרב יצחק ברנייס.<br />
<br />
לאחר החתונה החל בעבודה מעשית במחלקות השונות של בית הרפואה הכללי בוינה, והתקדם בתפקידיו בהדרגה עד שכעבור שלוש שנים מונה ל'מומחה ראשון' - רופא בכיר במחלקה. במקביל עבד במכון לאנטומיה וערך בו מחקרים בתחום המוח המוארך שבגזע המוח ובמחלות עצבים.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ה]] נסע לפריז והשתלם בתחום מחלות עצבים אצל הנוירולוג ז'אן-מרטן שארקו והושפע ממנו עמוקות ובעקבות כך שינה את עיסוקו לטיפול קליני בתחום הפסיכולוגי, ובדרכו חזרה לביתו בווינה עבר והתעכב בה מספר שבועות בהן עסק במחקר על מחלות ילדים.<br />
<br />
עם חזרתו לוינה, פתח בשנת [[תרמ"ו]] מרפאה פרטית שהתמחתה בהפרעות מוח ועצבים, ולצד טיפול קליני ערך בה ניסויים בהיפנוזה עם מטופליו, ובהמשך אותה שנה גם התחתן בפועל עם רעייתו לאחר ארבע שנים שהקשר ביניהם היה בעיקר באמצעות קשרי מכתבים.<br />
<br />
במהלך שנים אלו העלה על הכתב עשרות מחקרים ותובנות פורצי דרך שהפכו במשך השנים לאבן יסוד בפסיכולוגיה המודרנית, וזיכו אותו בהערכה רבה ובהכרה בינלאומית.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ב]] התקבל למשרת פרופסור באוניברסיטת וינה, ונהג לכנס את עמיתיו לדיון שבועי בשיטתו ומחקריו.<br />
<br />
על אף התמיכה הרחבה שזכה לה בתחילה, החל משנת תר"ע, החלו עמיתיו לחלוק על חלקים משיטתו באופן פומבי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] חלה בסרטן הפה, ובשל כך עבר מעל 30 טיפולים במהלכם אף הסירו את הלסת העליונה שלו.<br />
<br />
היה חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית, וביטא סולדיריות עם יהודי ארץ ישראל בפעולות שונות, בין השאר בכך שוויתר על תמלוגים לאחד מספריו שתורגם לעברית.<br />
<br />
עם סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית ערב ה[[שואה]], הקצין הנאצי שהופקד על חילוט נכסי היהודים במדינה שהושפע עמוקות מכתביו סייע לו - תוך שהוא מועל בתפקידו - למלט את כספו ומשפחתו המורחבת, הסתיר את דבר קיומם של חשבונות בנק שווייצריים בבעלות משפחת פרויד, וסייע בהשגת 16 אשרות יציאה לבני המשפחה באמצעותם נמלטו לאנגליה, כאשר ב[[ה' סיון]] [[תרח"צ]] עברו את הגבול לצרפת, משם המשיכו ללונדון והתגוררו בשכונת המפסטד, ברחוב מאנספילד גארדנס.<br />
<br />
כתביו של פרויד עצמו, הושמדו על ידי הנאצים בפומבי.<br />
<br />
בעקבות הסבל הרב שנגרם לו מסרטן הפה, בהיותו בגיל 83, בעיצומו של יום הכיפורים [[י' תשרי]] [[ת"ש]], ביקש מרופאו האישי לשים קץ לייסוריו, ומת ממנת יתר של מורפיום שניתנה על ידי רופא. <br />
שלושה ימים לאחר מותו, שרפו את גופתו של פרויד בבית הלוויות של גולדרס גרין בצפון לונדון.<br />
<br />
==שיטתו ועיסוקו==<br />
לאחר שפרויד שם את לבו לכך ששיטות הטיפול שהיו נהוגות אז אינן יעילות מספיק, פיתח שיטת טיפול בה עודד את המטופלים לשכב בנוחות על ספה, ולספר את כל מה שעולה בדעתם, דבר שהביא לשחרור נפשי אצל המטופלים.<br />
<br />
פרויד המשיך לחקור ולפתח רעיונות פסיכולוגיים על נושאים נפשיים שונים, ובמהלך שנת תרנ"ה החלה להתגבש אצלו תורת ה'פסיכואנליזה', שהקנתה לו את עיקר פרסומו. בשיטתו, כלל המועקות הנפשיות והביטויים הנפשיים של האדם בבגרותו כגון חלומות וכיוצא בזה, נובעים מהתרחשויות ואירועים שחווה בילדותו המוקדמת.<br />
<br />
על פי שיטתו זו, ניתח את חלומותיו של מטופליו, ותיאר התרחשויות שנודעים כיום בשם "פליטה פרוידיאנית", ביטוי לא מודע של האדם באמצעות פליטת-פה או פליטת-קולמוס, החושפים את החלקים המודחקים באישיותו.<br />
<br />
פרויד טען כי תכונות רבות בנפש נובעות מדחף מודחק ליחסים שונים, ומדחף לשליטה ותוקפנות, שהם המרכיבים הדומיננטיים ביותר המשפיעים על האישיות, והוא הגדיר את הלחצים והדחפים השונים המשפיעים לדעתו על הנפש, כגון ערכים ונורמות סביבתיות וה'סופר אגו' - אידיאלים וערכים, ובחלק הנמוך יותר: גירויים, וחלקים נוספים המרכיבים את 'עקרון העונג'.<br />
<br />
בנוסף, טען כי בנפש יש חלוקה ל'סתמי', ה'אני' של האדם, והחלק הלא מודע - ה'אני עליון'.<br />
<br />
לפי עקרונות אלו, ניתח סוגים שונים של חרדות, ותופעות נפשיות נוספות.<br />
<br />
אף שראה את עצמו כמדען, מחקרו ופרסומיו עסקו במקומות רבים גם בשאלות אתיות דוגמת מהו הטוב והרוע, מהו מוסר ומה מקורו, ועוד, כשמחקריו ושיטתו נוגעים בקשת רחבה של הפילוסופיה, האנתרופולוגיה, הסוציולוגיה, האטימולוגיה, האמנות ועוד.<br />
<br />
אף שפרויד לא ראה עצמו כיהודי מאמין והתנכר למורשת אבותיו, כתב באחד מרשימותיו שמעולם לא הכחיש את השתייכותו לעמו, חש את עצמיותו כיהודית ולא ביקש שתהיה אחרת, ובהזדמנויות שונות אף התגאה בהיותו יהודי.<br />
<br />
==עם אדמו"ר הרש"ב==<br />
[[קובץ:מכתב של אדמור הרשב.jpg|ממוזער]]<br />
בשנת [[תרס"ג]] נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[וינה]] שב[[אוסטריה]] לצורך טיפול באובדן תחושת היד השמאלית.<br />
<br />
במהלך נסיעה זו ביקר ב[[י"ד שבט]] אצל פרופסור פרויד, יחד עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] (וככל הנראה במקום שהה גם תלמידו, פרופסור שטקל{{הערה|חוקרים בני זמננו ניסו לטעון ולזהות את אדמו"ר הרש"ב כמטופל האנונימי המופיע ברשימותיו של שטקל, ולהסיק מכך מסקנות מופרכות אודות שנות ילדותו ונעוריו של אדמו"ר הרש"ב. ההיסטוריונים החב"דיים הפריכו זאת הן בשל העובדה ששטקל עצמו סבל מהפרעות שונות שגרמו בסופו של דבר אף להתרחקות בינו לבין מורו פרופסור פרויד, והן בשל הפרטים הבסיסיים השונים בזיהוי המוטעה והמופרך: המטופל של שטקל התחתן בגיל 18, שלח גם את בתו לטיפול, הטיפול עזר, והוא הגיע מפולין, ואילו אדמו"ר הרש"ב התחתן בגיל 14, לא הייתה לו בת, הטיפול לא עזר והוא המשיך לסבול מהכאב ביד, והוא הגיע מרוסיה. זאת בנוסף להבנה מוטעית של החוקרים בכתבי אדמו"ר הרש"ב וזכרונות אדמו"ר הריי"צ ואי התאמות נוספות.}}).<br />
<br />
לפי האבחון של פרופסור פרויד אובדן התחושה התחיל כבר בנעוריו, והציע לתת לו טיפול ב[[חשמל]], את הטיפול ב[[חשמל]] התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[י"ח שבט]] [[תרס"ג]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך בטיפולים האלו גם כשחזר לביתו אולם הציוד ב[[רוסיה]] לא היה יעיל.<br />
<br />
בכתבי אדמור"י חב"ד מופיעים פרטים נוספים על הביקור אצל פרויד. בהזדמנות זו, בה ביקר הרבי הרש"ב אצל פרויד לצורך הטיפול בידו, הוסיף הרבי הרש"ב ושוחח עימו גם בענין 'נמיכות הרוח' ממנה סבל באותה שנה, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר שהסיבה לנמיכות הרוח היא מפני ש{{ציטוטון|"המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל את מה שהמוח משיג"}} והמליץ (ככל הנראה לאדמו"ר הריי"צ) שסביבתו ומקורביו של הרבי הרש"ב יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו לו נחת רוח{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב, תורת מנחם, חלק לג, עמ' 431. ובהרחבה ברשימות הרבי מל"ג בעומר תרצ"ב [מה ששמע מחותנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ], תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' רכט. וראו: אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 79-78.}}.<br />
כמו כן, סיפר הרבי הריי"צ כי בהיותו בווינה בחורף תרס"ג ביקר הרבי הרש"ב אצל אחד הפרופסורים הגדולים [ייתכן שהיה זה פרויד]. הפרופסור התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר אדמו"ר הרש"ב לפרופסור כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית {{הערה|ראו בהרחבה: ליקוטי דיבורים, מהדורת לה"ק, ליקוט ד, עמ' 110. אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה, עמ' 57.}}. <br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נחשף מכתב של [[אדמו"ר הרש"ב]] בו יש תיאור לפגישה עם פרופסור פרויד {{הערה|ראו בקישורים החיצוניים שבסוף הערך, וראו בערך: המסע לוינה (תרס"ג).}}.<br />
<br />
== יחסו של הרבי לשיטתו של פרויד ==<br />
<br />
[[הרבי מליובאוויטש]] הביע הסתייגות משיטתו של זיגמונד פרויד וראה בה מיקוד בצדדים הנמוכים והשליליים שבנפש האדם. לעומת זאת, הרבי הדגיש כי כאשר ניגשים לנפש בצורה נכונה, ניתן לחשוף בה תכנים רוחניים וחיוביים. כך, במענה לקבוצת אקדמאים שהתעניינה בתפקידו של [[רבי]], הסביר [[הרבי]] את ההבדל בין גישות פסיכואנליטיות לבין תפקודו של [[רבי]]: {{ציטוט|תוכן=פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו.|מקור={{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5564990 לקרב את הקרובים], [https://chabad.info/blogs/470207/ התייחסותו של [[הרבי]] לגישות טיפוליות שונות], [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הציר המרכזי ב[[חסידות]]]; ראו גם: ''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה'', עמ' 80; שם, עמ' 259–258.}}}}<br />
<br />
במכתב אחר כתב [[הרבי]], כי אף שבקרב רופאי נפש יש כאלו שנקטו בגישה חיובית והועילו למטופליהם בדרכים ישרות, הרי יש מקום להיזהר מגישות המבוססות על פסיכואנליזה שאינן רואות ערך בכבוד שמים, אמונה או ערכי מוסר בסיסיים. הרבי ציין לטובה את גישתו של פרופ' [[ויקטור פרנקל]], שבניגוד לשיטת פרויד, הציב את האמונה, התקווה והמטרה כיסודות חיוניים לבריאות הנפש{{הערה| [[אגרות קודש]], חלק כ"ב, עמ' רכז. לשון המכתב: ''"ועוד להעיר בקשר לכותבו שהנ"ל נמצא בטיפול אצל רופא העוסק בבריאות הנפש, אשר אף שאינו ברור כל כך לאיזה רופא מתכוון, אבל בכלל, בעוונותינו הרבים, סוג מיוחד ישנו מהנ"ל מתחילים הטיפול מדיבור על ה' וכבוד שמים וכבוד אב ואם וכו', וצריך עיון ובירור גודל השכר ואפילו אם חשוב הוא, האם אינו יוצא בהפסדו במשך הימים. פשוט שכמה רופאים מהנ"ל שהועילו וריפאו בדרכים ישרים, ובפרט מעת שפרופסור אחד [=כוונת הרבי לויקטור פרנקל] מצא עוז בנפשו להכריז ולהודיע אשר (היפך שיטת מייסד טיפול זה - הידוע [=כוונת הרבי לפרויד]) הרי האמונה בה', נטי' דתית בכלל המביא תוכן בחיים וכו' וכו' - הרי זה מדרכים הכי יעילים לרפואה וכו', הרי עדיין מכמה סיבות לא חדרה שיטה זו לחוגים רחבים של רופאים הנ"ל, ובמילא מקום לבירור".'' }}.<br />
<br />
במכתב נוסף משנת [[תש"כ]], שכתב [[הרבי]] ב[[אנגלית]], הוא קובע כי התיאוריה של פרויד לוקה בפרצות רבות, ושרבים מתלמידיו המרכזיים נטשו את שיטתו ופיתחו גישות עצמאיות השוללות את יסודותיה – ובהם יונג, אדלר ו[[ויקטור פרנקל|פרנקל]]. הרבי ראה בכך אינדיקציה לכך שגם בתוך העולם הטיפולי עצמו, גישתו של פרויד אינה מקובלת או מוחלטת{{הערה|מורה לדור נבוך, חלק ג', עמ' 241. עמ' שעח. לשון המכתב (מתורגם): ''"בנוגע להתייחסות שלך למטרה בחיים, ואתה מביע התנגדות לפרויד, אף על פי שמתוך הטקסט של המכתב שלך נראה שאתה סבור התיאוריה של פרויד היתה נכונה ונוחה. הרשה לי לומר שלאחר בדיקה מדוקדקת וקרובה יותר, אכן מוצאים הרבה פרצות בתיאוריה שלו, ולמעשה ראוי לציין כי רבים מהתלמידים הכי בולטים שלו - התפזרו והתרחקו מהתיאוריות שלו והקימו תיאוריות משליהם, ואף על פי שהן עשויות להיות שונות זו מזו, יש לכולן דבר אחד משותף, והוא - ההכחשה של הגישה הבסיסית של פרויד. מספיק להזכיר רק את יונג, אדלר, ולאחרונה גם את פרנקל. הדבר מעניין במיוחד שד"ר ויקטור פרנקל, פרופסור באוניברסיטת וינה, עושה את המטרה בחיים לאבן הפינה של שיטתו הפסיכואנליטית" ''}}.<br />
<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ויקטור פרנקל]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', [עורך: הרב [[זושא וואלף]]], תשע"ד, עמוד 81-77 (וראו שם עמ' 47-46).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/55582 מסמך היסטורי נחשף: אדמו"ר הרש"ב על הביקור אצל פרויד {{COL}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רופאים]]<br />
[[קטגוריה:אישים באוסטריה]]<br />
[[קטגוריה:פסיכולוגים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A&diff=769144מנחם מענדל אייזנבך2025-05-21T12:05:01Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סיור-בחדר-השידורים.jpeg|ממוזער|250px|סיור בחדר השידורים]]<br />
[[קובץ:בית חבד חדר השידורים.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|ר' '''מענדל אייזנבאך''' מדריך ב-[[770]] את ראש מועצה אזורית שומרון מטעם הבית חב"ד]]<br />
הרב '''מנחם מענדל אייזנבאך''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987). הוא עסקן חב"די ומנהל [[בית חב"ד 770 (חדר השידורים)|בית חב"ד 770 שע"י חדר השידורים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ"ט ניסן]] [[תשמ"ז]] כבן הבכור לאביו הרב [[אשר אייזנבאך]] ולאמו ביילי (בת הרב [[מאיר פריימן]]).<br />
<br />
בילדותו למד ב[[חיידר]] [[אהלי תורה כפר חב"ד]], ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר מכן נסע ל'[[קבוצה]]' בשנת [[תשס"ח]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]], היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ולאחר מכן נסע חזרה ל[[770]]. שם החל לעזור לרב [[חיים ברוך הלברשטם]] בתחזוקה של קומת הכניסה של 770 והציע לאחרון לפתוח את חדר השידורים לציבור הרחב.<br />
<br />
בחודש אייר [[תשע"ח]] השתדך{{הערה|[https://col.org.il/news/110757 וְיִבְנוּ בַּיִת ביִשְׂרָאֵל בִּנְיָן עֲדֵיּ עַד], יום י' אייר ה׳תשע״ח, COL}} ובחודש [[תמוז]] של אותו שנה התחתן עם ברכה, ביתו של הרב [[שלום וויס|שלום וייס]] מ[[אנגליה]], וקבע את מושבו ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
===בית חב"ד 770 (חדר השידורים)===<br />
{{ערך מורחב|בית חב"ד 770 (חדר השידורים)}}<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ע]], הקים ר' מענדל את [[בית חב"ד 770 (חדר השידורים)|בית חב"ד 770 שבחדר השידורים]] שיתן מענה לאלפי המבקרים ב[[מרכז חב"ד העולמי 770]] ויסביר להם על חשיבות וקדושת המקום. הבית חב"ד נפתח ב[[חדר השידורים]] לאחר התאמתו לתנאי המקום.<br />
<br />
פעילי הבית חב"ד מוצאים את המקורבים ונותנים להם הסבר על היסטוריית שידורי ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] לכל העולם. בנוסף קיימים בבית חב"ד רמקולים וחפצים נוספים משנים קודמות בהם [[הרבי]] השתמש.<br />
<br />
המבקרים מקבלים סיור ברחבי 770 ומתקבלים באולם [[ספריית ליובאוויטש]] שנמצאת בקומה השלישית של [[770]]. כל אורח שמגיע צופה בסרטון קצר המסביר על מעלת [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] והרבה פעמים גם מקבל ליווי לנסיעה לאוהל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, מנחם מענדל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ווייס]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:212.76.105.68&diff=769142שיחת משתמש:212.76.105.682025-05-21T12:02:14Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>{{תבנית:אזהרה 1}}<br />
{{תבנית:אזהרה 2}}</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=769141חדר הרבי2025-05-21T12:01:50Z<p>חיים כ.: ביטול גרסה 769138 של 212.76.105.68 (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחידות שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל בחדרו ל[[יחידות]] את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז"ר]]]]<br />
[[קובץ:קומה ראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הקומה הראשונה שב-770, בה ממופה חדר הרבי כמספר 13]]<br />
{{מפנה|גן עדן העליון|מקום משכן [[נשמה|נשמות]] הצדיקים לאחר ההסתלקות|גן עדן}}<br />
'''חדרו של הרבי''' (מכונה גם '''גן עדן העליון'''), וקודש הקדשים שבזמן הגלות{{הערה|שם=ספר השיחות|[[התמים (ורשה)|'''התמים''']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49984&st=&pgnum=252&hilite= חוברת ב' עמוד קכו]: '''"עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, ו[[הרבי]] הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך"'''. מובא ב[[קונטרס בית רבנו שבבבל]] הערה 74.<br />
<br />
ביטוי דומה ניתן למצוא במענה ששיגר [[הגאון הרוגוצ'ובר]] על תמיכה כספית ששלח לו [[אדמו"ר הרש"ב]] "גם עתה מונחת צמצת המן בקודש הקודשים" (כידוע שצנצנת ופרשת המן הינם סגולה לפרנסה, שממנה ניזונו בני ישראל במדבר). שבועון כפר חב"ד 1929 עמוד 30.}} הוא משרדו הפרטי של [[הרבי]] הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל-[[770]] במקביל ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]], בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ל[[יחידות]], ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת [[תשמ"ט]] גם הועברה מיטת הרבי ומגוריו לחדרו באופן קבוע.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
החל מרכישת בניין 770 (בשנת [[ת"ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ"ח סיוון]] [[תש"א]]) שימש החדר כחדר ה[[יחידות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלישי. עם [[הצלת הרבי והרבנית|הגעת הרבי לארצות הברית]], הוסב החדר לדירה זמנית לו ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]], עד ששכרו דירה על רחוב "ניו יורק", לפני שעברו לבניין ב[[פרזידנט 1304]].<br />
<br />
עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון ה[[מרכז לענייני חינוך]] (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על שינוי כיוון עמידת שולחנו של אדמו"ר הריי"צ אותו השאיר שם{{הערה|שם=שולחן|השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של אדמו"ר הריי"צ.}}. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת [[המרכז לענייני חינוך]]. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך ל[[זאל הקטן]] בשנת [[תש"ז]] הועבר חדר זה לרשות המל"ח{{הערה|ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]}} והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת [[תש"ט]] העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 14-16]}}.<br />
<br />
==תכולת ומבנה החדר==<br />
כשם שבעולמות הרוחניים הדרך ל'גן עדן העליון' עוברת דרך 'גן עדן התחתון', כך גם מכונה החלל דרכו עוברים ונכנסים לחדר הרבי (המכונה 'גן עדן העליון') 'גן עדן התחתון'. הכניסה אליו היא על ידי פניה שמאלה מהכניסה ל770. המסדרון נבנה על ידי הרופא לו היה שייך הבניין (לפני רכישתו עבור הרבי הריי"צ ו[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]) בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשויה מעץ (כבתוך חדרו של הרבי) ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. במשך השנים הייתה הדלת הפונה ללובי הכניסה לבניין פתוחה, אך בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ליחידות. בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.<br />
<br />
בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והקיר הפונה לרחוב [[איסטרן פארקווי]] שלאורכו ישנם חלונות), השולחן בו השתמש הרבי הריי"צ בעת שהותו בחדר{{הערה|שם=שולחן}}, ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו"ר המהר"ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת [[אדמו"ר המהר"ש]] בת בנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]], שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים עמוד רע"ז]}}. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי. משני צידי מקום הישיבה של הרבי היו בעבר שני חלונות גדולים הפונים ל{{ה|שלאש}}, ועם אטימתו ובניית הבניין בצמוד להם הם נסתמו, והרבי הפך את שני החללים לספריות.<br />
<br />
בפתח החדר היו נערכים מעמדים שונים, כמו [[קבלת פ"נים]], [[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] (ראה תמונה), ו[[חלוקת מצות]] לקהל החסידים בערב [[חג הפסח]]. ארבע פעמים נערך מעמד [[חלוקת דולרים]], שהתנהל בדרך כלל בלובי 770, בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד קבלת פ"נים. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר חלוקת הלעקאח. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.<br />
<br />
==היחס אל החדר==<br />
חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של [[טבילה במקווה]], אמירת פרקי [[תהלים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו"{{הערה|שם=ספר השיחות}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו.}}.<br />
<br />
בספרות החסידית מובאים סיפורים שונים המבטאים את היחס המיוחד הנרכש לחדריהם של [[רבותינו נשיאינו]] גם לאחר שהסתלקותם. בולט מביניהם הוא סיפור אותו סיפר הרבי הריי"צ בתוך [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שנשא לאחר הסתלקותו של אביו, [[הרבי הרש"ב]], שכאשר באחת משנות ילדותו המוקדמות{{הערה|שנת [[תרמ"ה]] או [[תרמ"ו]]}}, תקופה לאחר הסתלקות סבו [[הרבי המהר"ש]]. הרבי הריי"צ שהה בחדרו כשהוא שקוע במחשבות, כשלפתע שמע קול בכי, אז הסתובב וראה את אביו, הרבי הרש"ב, עומד מול שולחנו של אביו הרבי המהר"ש, כשהוא קורא בדמעות [[פ"נ]] כביכול לפני אביו, הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ הסביר מכך את גודל השפעת הצדיק בעולם והמשכת הקדושה בעולם על ידו שפועלת באופן נצחי, עד כדי כך שהקדושה בחדרו היא ברמת עשר הספירות שב[[עולם האצילות]], ועל ידי כך נפעלת נצחיותו בעולם הגשמי{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& "ראשית גויים עמלק"], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& עמוד י'], והובא ביתר הרחבה ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=14&hilite= עמוד 6] (אידיש). הרבי מבאר ומרחיב בעניין זה ב[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=32 חלק ל"ב עמוד 19] (הסיפור עצמו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=37 עמוד 24])}}.<br />
<br />
מהתייחסויות אלו, למדים החסידים לדורנו זה מקל וחומר, שאם הדברים הנאמרים מתייחסים לרבותינו נשיאינו שהסתלקו, קל וחומר שעלינו לנהוג בקדושה כלפי חדרו של [[הרבי]] שהוא חי וקיים{{הערה|ראו [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של הרבי]]}}.<br />
<br />
===הכניסה אליו===<br />
אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ב[[יום הכיפורים]] אל [[קודש הקדשים]].<br />
<br />
ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] (ובדורות הקודמים ה[[משב"ק|משבקי"ם]]) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]] כי בכל פעם שנכנס (למרות שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה"[[גארטל]]" מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.<br />
<br />
כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב [[ראובן דונין]], הרב [[שלום הכט]] והרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]].<br />
<br />
כיום יש המנהלים בחדר הרבי מניינים ב[[תפילת שחרית]] של ימי שני וחמישי, שבתות וימים טובים, ואף קבעו בו ארון קודש קטן. רבים מ[[חסידי חב"ד]] נמנעים מהכניסה אל החדר, כחלק מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|שם=הרב חזן|'''[https://chabad.info/blogs/490778/ "אין שינוי דגניזה": 770 – מקומו הנצחי של נשיא הדור]''', {{אינפו}}}}. וחלקם נמנעים מהכניסה אליו בשל העובדה שזהו חדרו הפרטי של [[הרבי]] והקדושה נמצאת בו תמיד, גם לאחר [[ג' תמוז]]. כמו כן מפני שהרבי גילה את דעתו על ההימנעות מהכניסה אל חדרו, לאחר שנת הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|עלותו על כס הנשיאות]]{{הערה|שם=הרב חזן}}.<br />
<br />
{{גלריה חדר הרבי}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49984&st=&pgnum=252&hilite= '''ליובאוויטש היא ירושלים שלנו'''] התמים, חוברת ב' עמוד קכ"ו {{הב}}<br />
* הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/blogs/490778/ "אין שינוי דגניזה": 770 – מקומו הנצחי של נשיא הדור]''', {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/news/184200/ העתק מינאטורי מדהים של חדרו של הרבי מה"מ] {{אינפו}}<br />
* תמונות שצולמו בחדר הרבי בשנת תשנ"א [https://tablet.otzar.org/#/b/174887/p/60/t/17420.7778436345619713/fs/0/start/0/end/0/c/1743644694556] [https://chabad.info/special/556217/] {{אינפו}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[גן עדן התחתון]]<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:212.76.105.68&diff=769140שיחת משתמש:212.76.105.682025-05-21T11:57:53Z<p>חיים כ.: יצירת דף עם התוכן "{{תבנית:אזהרה 1}}"</p>
<hr />
<div>{{תבנית:אזהרה 1}}</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A&diff=769139מנחם מענדל אייזנבך2025-05-21T11:57:50Z<p>חיים כ.: ביטול גרסה 769134 של 212.76.105.68 (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סיור-בחדר-השידורים.jpeg|ממוזער|250px|סיור בחדר השידורים]]<br />
[[קובץ:בית חבד חדר השידורים.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|ר' '''מענדל אייזנבאך''' מדריך ב-[[770]] את ראש מועצה אזורית שומרון מטעם הבית חב"ד]]<br />
הרב '''מנחם מענדל אייזנבאך''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ"ט ניסן]] [[תשמ"ז]] כבן הבכור לאביו הרב [[אשר אייזנבאך]] ולאמו ביילי (בת הרב [[מאיר פריימן]]).<br />
<br />
בילדותו למד ב[[חיידר]] [[אהלי תורה כפר חב"ד]], ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר מכן נסע ל'[[קבוצה]]' בשנת [[תשס"ח]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]], היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ולאחר מכן נסע חזרה ל[[770]]. שם החל לעזור לרב [[חיים ברוך הלברשטם]] בתחזוקה של קומת הכניסה של 770 והציע לאחרון לפתוח את חדר השידורים לציבור הרחב.<br />
<br />
בחודש אייר [[תשע"ח]] השתדך{{הערה|[https://col.org.il/news/110757 וְיִבְנוּ בַּיִת ביִשְׂרָאֵל בִּנְיָן עֲדֵיּ עַד], יום י' אייר ה׳תשע״ח, COL}} ובחודש [[תמוז]] של אותו שנה התחתן עם ברכה, ביתו של הרב [[שלום וויס|שלום וייס]] מ[[אנגליה]], וקבע את מושבו ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
===בית חב"ד 770 (חדר השידורים)===<br />
{{ערך מורחב|בית חב"ד 770 (חדר השידורים)}}<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ע]], הקים ר' מענדל את [[בית חב"ד 770 (חדר השידורים)|בית חב"ד 770 שבחדר השידורים]] שיתן מענה לאלפי המבקרים ב[[מרכז חב"ד העולמי 770]] ויסביר להם על חשיבות וקדושת המקום. הבית חב"ד נפתח ב[[חדר השידורים]] לאחר התאמתו לתנאי המקום.<br />
<br />
פעילי הבית חב"ד מוצאים את המקורבים ונותנים להם הסבר על היסטוריית שידורי ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] לכל העולם. בנוסף קיימים בבית חב"ד רמקולים וחפצים נוספים משנים קודמות בהם [[הרבי]] השתמש.<br />
<br />
המבקרים מקבלים סיור ברחבי 770 ומתקבלים באולם [[ספריית ליובאוויטש]] שנמצאת בקומה השלישית של [[770]]. כל אורח שמגיע צופה בסרטון קצר המסביר על מעלת [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] והרבה פעמים גם מקבל ליווי לנסיעה לאוהל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, מנחם מענדל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ווייס]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%A8%D7%97%22%D7%9C&diff=769135אהל רח"ל2025-05-21T11:52:20Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב|לשון}}<br />
[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה|שואה]].<br />
<br />
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', בטאון [[הצפירה]], ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%A8%D7%97%22%D7%9C&diff=769133שיחה:אהל רח"ל2025-05-21T11:50:36Z<p>חיים כ.: /* הורדת תווית "לשכתב לשונית" */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>==הוספת ביקורת==<br />
הבאתי בתמונה את דעתו של הרבי שאין לעשות השוואות בספרי גרשם שלום , מה שחיים ליברמן עשה, להזכיר זאת כביקורת? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:28, 1 בפברואר 2021 (UTC)<br />
:נראה יותר כ"יחס/הערות הרבי", וכיו"ב בכיוון זה.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 12:49, י"ט בשבט, ה'תשפ"א 12:49, 1 בפברואר 2021 (UTC)<br />
<br />
== הורדת תווית "לשכתב לשונית" ==<br />
<br />
ערכתי מחדש את כל הערך לשונית, והורדתי כמה דברים לא ברורים והוספתי פסקה על חשיבות הספר, ל[[מנטר]]: ניתן להוריד את התווית?.--חיים כ. <span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span> 14:50, 21 במאי 2025 (IDT)</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%A8%D7%97%22%D7%9C&diff=769132אהל רח"ל2025-05-21T11:46:18Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב|לשון}}<br />
[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', בטאון [[הצפירה]], ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769131משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:45:00Z<p>חיים כ.: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', בטאון [[הצפירה]], ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769130משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:44:40Z<p>חיים כ.: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', בטאון הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769129משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:44:15Z<p>חיים כ.: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', בטאון הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769128משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:42:20Z<p>חיים כ.: /* חלק א' */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769127משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:40:13Z<p>חיים כ.: /* חלק א' */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר [[מילין דרבנן הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769126משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:34:31Z<p>חיים כ.: /* הוצאה לאור */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר [[מילין דרבנן הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769125משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:31:45Z<p>חיים כ.: /* חלק א' */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
מי שדחף את ר' חיים ליברמן להדפיס את הספר היה ר' [[זלמן חנין]], על פי הוראת [[הרבי]], שהרבי עצמו מימן את הוצאת הספר באמצעות ר' זלמן. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר [[מילין דרבנן הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769124משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:30:48Z<p>חיים כ.: /* חלק א' */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
מי שדחף את ר' חיים ליברמן להדפיס את הספר היה ר' [[זלמן חנין]], על פי הוראת [[הרבי]], שהרבי עצמו מימן את הוצאת הספר באמצעות ר' זלמן. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומוכיח כי ר' ישעיה היה מגיה בבית הדפוס ב[[צפת]], מבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769123משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:23:26Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה]].<br />
<br />
מי שדחף את ר' חיים ליברמן להדפיס את הספר היה ר' [[זלמן חנין]], על פי הוראת [[הרבי]], שהרבי עצמו מימן את הוצאת הספר באמצעות ר' זלמן. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתאות]], או ש[[רבי יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומוכיח כי ר' ישעיה היה מגיה בבית הדפוס ב[[צפת]], מבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== חשיבות הספר ==<br />
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769120משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:16:54Z<p>חיים כ.: /* חלק ג' */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב|לשון}}<br />
<br />
[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר **אהל רחל** על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[שואה]].<br />
<br />
מי שדחף את ר' חיים ליברמן להדפיס את הספר היה ר' [[זלמן חנין]], על פי הוראת [[הרבי]], שהרבי עצמו מימן את ההוצאות באמצעות ר' זלמן. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", **אהל רחל**, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתאות]], או ש[[רבי יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|**אהל רחל**, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים **נזד הדמע** ו**משמרת קודש** נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וטוען נגד ביאורו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], שלטענתו פירש את האגרת באופן שגוי.{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר חיים דב פרידברג, שספר **אגרות קודש** של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]] וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של ר' [[נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|**אהל רחל**, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומוכיח כי ר' ישעיה היה מגיה בבית הדפוס ב[[צפת]], מבאר את יחסו של בעל **חיי אדם** ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר **מילין דרבנן** הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר חיים דב פרידברג ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של ר' [[נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. לפיכך, מרבית תוכנו חופף לתכנים שבכרך הקודם, הכוללים מאמרים בענייני חסידות, ספרות והיסטוריה (ובהם: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש", "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", בירור סיבת התיישבותו של ר' נחמן מברסלב באומן, וחקר זהות מחברים כדוגמת ר' יחיאל מיכל עפשטיין).<br />
<br />
עם זאת, חלק ג' כולל גם נספחים עשירים שנוספו במיוחד למהדורה זו: צילומים ביבליוגרפיים רבים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת חלקי ''אהל רח"ל'' (כולל מפתחות לפי שמות ספרים, אישים ומקומות דפוס), וכן פרק "זוטות" הכולל פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", **מדעי היהדות** 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של דוד אסף, **השלב האחרון**, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, **ייווא בלעטער** 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית ב**אהל רחל**, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, **השלב האחרון**, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]: {{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', **הצפירה**, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=769119משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-21T11:07:57Z<p>חיים כ.: /* חלק ג' */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב|לשון}}<br />
<br />
[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר **אהל רחל** על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[שואה]].<br />
<br />
מי שדחף את ר' חיים ליברמן להדפיס את הספר היה ר' [[זלמן חנין]], על פי הוראת [[הרבי]], שהרבי עצמו מימן את ההוצאות באמצעות ר' זלמן. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", **אהל רחל**, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתאות]], או ש[[רבי יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|**אהל רחל**, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים **נזד הדמע** ו**משמרת קודש** נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וטוען נגד ביאורו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], שלטענתו פירש את האגרת באופן שגוי.{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר חיים דב פרידברג, שספר **אגרות קודש** של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]] וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של ר' [[נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|**אהל רחל**, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומוכיח כי ר' ישעיה היה מגיה בבית הדפוס ב[[צפת]], מבאר את יחסו של בעל **חיי אדם** ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר **מילין דרבנן** הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר חיים דב פרידברג ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של ר' [[נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
החלק השלישי של אהל רח"ל הוא תרגום לעברית של מאמרים שנדפסו בחלק השני של הסדרה, אשר נכתב ביידיש. את התרגום ביצע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. חלק זה כולל מאמרים העוסקים בהיבטים ספרותיים, היסטוריים וביבליוגרפיים של החסידות, תוך כדי מענה לביקורת שתפנה כלפי החסידות ולמחקר שעסקו בה, ובפרט לגרשם שלום ותלמידיו. בין המאמרים המרכזיים: בירור יחס החסידות לשפת היידיש, דיון במעמדם של בתי הדפוס החסידיים, מחקר על רבי נחמן מברסלב, וזהות מחברים של ספרים שונים. הספר כולל גם נספחים עשירים ובהם צילומי שערים, תיקונים, הערות והשלמות לחלקים הקודמים. כן צורפה רשימת מפתחות מקיפה לכל שלושת הכרכים.<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", **מדעי היהדות** 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של דוד אסף, **השלב האחרון**, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, **ייווא בלעטער** 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית ב**אהל רחל**, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, **השלב האחרון**, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]: {{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', **הצפירה**, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=769112שיחת משתמש:שיע.ק2025-05-21T09:57:20Z<p>חיים כ.: /* באג באתר שמונע כניסה לחשבון */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div><br />
[[en:User:Shia.k]]<br />
<!--ב"ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--><br />
<br />
== ביקורת? ==<br />
שלום וברכה!<br />
<br />
רציתי בבקשה להבין עניין מסויים:<br />
<br />
ב[[חב"דפדיה:ועדה רוחנית]], מובא '''שאלה''' שנשאלה בזה הלשון:<br />
<br />
"מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב"דפדיה.<br />
<br />
כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב"דית ברשת חב"דפדיה.<br />
<br />
מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור."<br />
<br />
'''תשובת''' הועדה כפי שמובאת שם:<br />
<br />
{{ציטוטון|אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.}}<br />
<br />
'''אם''' איני טועה בהבנת תשובת הועדה - הועדה ענתה ש'''אין''' להציג הדברים כביקורת.<br />
<br />
אשר לפי זה לא הבנתי מדוע בערך [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ומסתמא בעוד ערכים - מופיעה פיסקת ביקורת.<br />
<br />
יש"כ. בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 08:53, כ"ב באב, ה'תשפ"ג 08:53, 9 באוגוסט 2023 (UTC)<br />
<br />
=== אשמח כבר לתשובה ===<br />
<br />
אשמח בבקשה שכבר תענה לי לגבי מה ששאלתי אצלך בדף שיחה שלך בפיסקה "ביקורת?".<br />
<br />
ענית על דברים שאחרי זה ואילו על זה לא ענית..<br />
<br />
בברכה ובתודה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:26, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 05:26, 1 בספטמבר 2023 (UTC)<br />
:שלום לך 613770, ישר כח על העלאת הנושא, הוא בהחלט חשוב ואצטרך לבחון אותו לעומק כולל פניה לוועדה במקרה הצורך. הבחנת יפה שענית על דברים אחרים. בזמן המוגבל שיש לי בחב"דפדיה, אני בוחר להתמקד בדברים מסויימים, לפעמים משיקולי חשיבות, לפעמים משיקולי זמן ולפעמים משיקולי עניין אישי. יחד עם זאת נושאים שלא טופלו מחכים בדף השיחה שלי ובעז"ה יגיע גם זמנם. למשל [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 17#פורטל:הפצת המעיינות]] כאן תוכל לראות פניה מלפני זמן רב שטופלה רק בימים האחרונים בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באלול ה'תשפ"ג 20:59, 2 בספטמבר 2023 (UTC)<br />
::יישר כח! תודה רבה! בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:06, כ"ז באלול, ה'תשפ"ג 05:06, 13 בספטמבר 2023 (UTC)<br />
<br />
<br />
== הפרת זכויות יוצרים ==<br />
האתר [[COL]] ממשיך להעתיק מחב"דפדיה ללא ציון קרדיט גם לאחר שכמדומני שלחו להם מכתב אזהרה תוכל לראות ב[[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]] שהם ממשיכים להעתיק ללא מתן קרדיט --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span>]] - י"ח בחשוון 13:22, 2 בנובמבר 2023 (UTC)<br />
:{{מצטרף}} ל{{א|חיים כ}}, אכן נראה שהם לא מבינים אזהרות.. מבחינתי למשל כשאני משקיע בכתיבת ערך ויושב על יצירתו שעות רבות ביום - ולאחר כמה זמן פתאום הוא מופיע באתרים ללא כל ציון קרדיט זה קצת יותר ממתסכל, אם לא בשביל אמינות האתר אז לפחות בשביל המשתמשים. אני לא מוצא סיבה להשקיע בכתיבת ערכים בחב"דפדיה בשביל יצירת כתבות בcol. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:30, 4 בדצמבר 2023 (UTC)<br />
::שיע, אולי אפשר לפנות לרשויות בנידון ולתבוע אותם? הרי כתוב "טוב מאוחר מאף פעם לא" בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:08, 2 בספטמבר 2024 (IDT)<br />
<br />
==באג==<br />
[[מיוחד:סטטיסטיקות]] אינו עובד. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 03:24, י"ד באדר, ה'תשפ"ה 03:24, 14 במרץ 2025 (IST)<br />
:תודה. יועבר למתכנת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 00:01, 17 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== עובר כל גבול ==<br />
<br />
חב"ד בדרך משנה את שם הדף [[רשימות הרבי]] בפעם העשירית לפחות בחודש, אחרי שיוסף בן מלמד הסביר לו כמ"פ את העניין. מספיק להבליג, אזהרה חמורה ומיידית בדף שיחתו!!--בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 22:46, 24 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
שיע רצית שאני יראה לך את כל ההשחתות שלו בחב"דפדיה אז אני ועוד כמה משתמשים הכנו מסמך שעכשיו הוא במרחב של [[משתמש:מ. רובין]] אז בבקשה תעיין בו ותחסום אותו כבר לצמיתות כי זה כבר בלתי נסבל לגמרי! [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:49, 24 במרץ 2025 (IST)<br />
:[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]], אתה האחרון שתטיף למישהו על השחתות, היית אמור להחסם עשרות פעמים ובסוף מחלו לך, אז בבקשה אל תדבר על אחרים שצריכים להחסם בזמן שאתה אמור להיות עמוק עמוק בחסימה לצמיתות {{מחוץ לחשבון|הלוחם החסידי}}<br />
::{{א|הלוחם החסידי|הלוחם המטריד!}} אתה האחרון שתטיף למשתמשים כמוני וכמו מ. רובין מה לעשות ומה לא. דבר שני אתה ובעיקר {{א|שיע.ק}} מוזמן להסתכל בדף [[משתמש:מ. רובין/משימות בחב"דפדיה]] ולראות על כמה דברים עבר מענדל סופר. רק חזרת ואתה כבר מציק?? תתרכז בעשייה חיובית בבקשה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 12:33, 25 במרץ 2025 (IST)<br />
:::חבל שאזכיר לך כמה פעמים בעבר כמעט נחסמת וברגע האחרון התחננת ל*** לא להחסם והוא ויתר לך, שזה שמענדל סופר אינו סובר כמוך בדעותיו לא אומר שהוא משחית, הוא עורך מעולה --- [[משתמש:הלוחם החסידי|<font face="Guttman stam">הלוחם החסידי</font>]] - [[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|<font face="Guttman yad-brush">ודברת בם</font>]] 13:00, 25 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
גם אם הוא היה סובר כמוני הוא עדיין היה משחית כי משתמש שעד עכשיו כמעט כל עריכה שלו הייתה שחזור ומחיקה של עריכות מועילות חייב להיחסם מהר! אגב מה אתה קשור?? אתה לא היית פה כבר שנתיים. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 13:24, 25 במרץ 2025 (IST)<br />
::::{{הזחה}} לאחרונה חזרתי לחב"דפדיה לכמה וכמה עריכות ואני לא מבין את ההזייה שאתה מבקש חסימה על משתמש שעשה כ"כ עריכות מועילות, אין טעם שאתווכח איתך, זו דעתי בנוגע לנושא, {{סוף דיון}} --- [[משתמש:הלוחם החסידי|<font face="Guttman stam">הלוחם החסידי</font>]] - [[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|<font face="Guttman yad-brush">ודברת בם</font>]] 18:21, 25 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== בירור מלחמות עריכה משתמשים: חב"ד בדרך, מ. סופר. מ. רובין==<br />
להלן העתקה מהדף [[מ. רובין/משימות בחב"דפדיה#חסימת משתמש:מענדל סופר]]. ההעתקה היא לצורך מתן אפשרות לדיון ותגובות. מתוגיים הנוגעים והעוסקים בדבר {{א|מענדל סופר}}, {{א|מ. רובין}}, {{א|חב"ד בדרך לגאולה}}<br />
# [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&curid=83820&diff=750135&oldid=750120&diffmode=source שחזור עריכה של משתמש ללא סיבה]<br />
#[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/744158?diffmode=source השחתות חוזרות ונשנות בערך רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א]<br />
# [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/749989?diffmode=source מחק אזהרה מדף שיחה.]<br />
# [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/749505?diffmode=source ביצע אאוטינג על משתמש! שעל זה לכשעצמו היה צריך להיחסם במידית!]<br />
# [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/746906?diffmode=source מחק אזהרה חמורה שמשתמש אחר כתב לו!]<br />
# [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/746621?diffmode=source כתב דברים חמורים וחסרי תקדים על המשיחיסטים! ואפילו לא הביע על זה התנצלות (ראו בדף שיחתו) בין דבריו החמורים: צריך לקבור את המשיחיסטים, צריך לעשות בתי כנסת נפרדים ולהכריז על הבתי כנסת שלהם כעל כנסיות ח"ו וח"ו! ועוד.]<br />
# [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/734822?diffmode=source מחק פסקה נחוצה שכל חסידי חב"ד מסכימים עליה מהערך על יחזקאל סופר]<br />
# [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=prev&oldid=745657&diffmode=source הורדת תמונה מערך ללא הסכמה].<br />
===דיון לגופם של ההפרות===<br />
====שחזור עריכה של משתמש ללא סיבה====<br />
[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&curid=83820&diff=750135&oldid=750120&diffmode=source שחזור עריכה של משתמש ללא סיבה]. <br />
א. כאן התבצעה מלחמת עריכה במקום דיון בדף השיחה בהשתתפות: מענדל סופר, חב"ד בדרך לגאולה. (רובין שחזר פעם אחת בלבד) ב. איני מבין מדוע רובין וחב"ד בדרך מחקו את התבנית שהוסיף סופר. ולהפך מהאמור שהוא שחזר עריכת משתמש אתם אלו ששחזרתם את שלו, לכאורה היא הייתה במקומה ומי שמחק פה ללא סיבה היו רובין וחב"ד בדרך. אפשר להשאיר את הערך גם בדף השיחה (זה טוב למקרה שבעתיד יוצע ערך , אבל אין שום בעיה שיהיה גם בדף השיחה וגם יועבר למרחב האישי של המשתמש. מאידך סופר מחק את הנקודתיים שהוספתם בקטגוריות שחובה לשים בכל תבנית של דף שאינו ערך כדי שלא יוכלל בקטגוריה. אבל כנראה שעשה זאת בטעות. <br />
==== השחתות חוזרות ונשנות בערך רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א ====<br />
[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/744158?diffmode=source השחתות חוזרות ונשנות בערך רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א].<br />
א. שוב מלחמת עריכה בין סופר לחב"ד בדרך. ב. צודק משתמש מ. סופר שמדיניות חב"דפדיה לכתוב בכל הערכים 'הרבי' בלבד. מדיניות זו כוללת גם שמות ערכים ואציין זאת בפירוש כעת גם בדף המדיניות. <br />
==== מחק אזהרה מדף שיחה ====<br />
[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA/749989?diffmode=source מחק אזהרה מדף שיחה.]<br />
א. משתמש רובין הפר את מדיניות חב"דפדיה כפי שכתובה ב[[חב"דפדיה:מדיניות חסימות#שימוש באזהרות]]: אזהרות אינם כלי קסם לפתרון בעיות ולקיצור דרך במקרים הדורשים שיח . . במקרה של משתמש רשום, רק מפעילי מערכת רשאים לרשום לו אזהרות. משתמשים אחרים רשאים לשוחח, להעיר ולהאיר, וכמובן לפנות למפעיל מערכת במקרה הצורך. סוף ציטוט. ב. צדק משתמש סופר שמחק את האזהרה והסביר שהיא נכתבה בניגוד לכללים. <br />
<br />
==== כתב דברים חמורים וכו' ====<br />
אכן לא ראוי, מחק והתנצל. לא חושב שצריך טיפול מעבר לזה כל עוד מדובר בפעם ראשונה. <br />
<br />
==== חשף שם משתמש ====<br />
אכן מנוגד לכללים, אך המדיניות בניגוד לנטען שם היא לא חסימה אלא הבהרת הכלל. במקרה של הפרה חוזרת נשקול חסימה לפי העניין. <br />
<br />
==== מחק פסקה נחוצה ====<br />
בניגוד לנטען על ידי 'חב"ד בדרך' זו לא הייתה פסקה נחוצה, אלא פסקה כפולה שנכתבה פעם שניה במיקום לא מתאים, בזמן שכבר הופיע במיקום המתאים בביקורת. ולכן מחקתי אותה מיד אחרי ש'חב"ד בדרך' שיחזר את סופר. <br />
<br />
==== הורדת תמונה ====<br />
שוב סיפור של מלחמת עריכה שצריכה הייתה להפתר בדיון בדף השיחה, ובכל מקרה אשמת שני הצדדים בהתנהלותה. אגב, לאחר שהבעתי את דעתי בדף השיחה, משום מה רובין וחב"ד בדרך החליטו שהדיון נגמר ושינו את הערך. כך לא מתנהלים, כל עוד מפעיל מערכת לא הבהיר זאת במפורש שהוא פועל מכח סמכותו ושהוא בוחר להכריע בסכסוך עמדתו שקולה לעמדתו של כל משתמש. <br />
===סיכום===<br />
:{{א|מענדל סופר}} הייתה כאן הפרת כלל מצדך (חשיפת משתמש), ובנוסף סדרה של מלחמות עריכה שבהן אתה אשם לצד האחרים. אין שום הצדקה לחסימה, אך בהחלט אבקשך לשמור על הכללים, ובכלל לנהוג בשיקול דעת ובמתינות. <br />
:'''אבהיר: מלחמות עריכה נוספות יטופלו בחסימה ארוכה של כל הצדדים.'''<br />
:{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} א. כבר נחסמת בעבר ובמקום שתפנה את מרצך לתרומה ובניה בלבד. אתה שותף פעיל במלחמות וכיו"ב. ורשימת התלונות, היא כמעט כולה סדרה של מלחמות עריכה שהשתתפת בהם. ב. הפגנת שיקול דעת שגוי, שפוגע בחב"דפדיה ומבזבז זמן יקר של כל מי שבא לתרום כאן. 1. בקשר למדיניות של כתיבת הרבי לעומת הרבי שליט"א. 2. התעקשת להשאיר בערך על י. סופר פסקה מיותרת, כפולה. <br />
:{{א|מ. רובין}} גם אתה השתתפת בכמה מלחמות עריכה ובנוסף נתת אזהרה בניגוד לכללים, נא להפנות את מרצך לתרומות מועילות, אתה ב"ה תורם הרבה דברים טובים המשך כך. <br />
:בברכת ברכנו אבינו כולנו כאחד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר ה'תשפ"ה 21:23, 25 במרץ 2025 (IST)<br />
::כעת עובר על דף השיחה שלי במטרה לארכב ומגלה את הפסקה הבאה [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 18#אזהרה]] שבה דנו גם על האזהרה, וגם על הפסקה הכפולה שסופר הוריד בצדק מהערך. זה רק מעלה את החומרה של ההתנהלות של חב"ד בדרך ורובין, שגם לאחר הדיון שם והבהרתי, ממשיכים להפוך את היוצרות לטעון שסופר עבר על הכללים. עוד ועוד זמן מיותר שאני נאלץ לבזבז במקום לשפר את חב"דפדיה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר ה'תשפ"ה 21:51, 25 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== בקשת מפעיל ==<br />
<br />
אשמח להתמנות ל[[מפעיל מערכת]] ב[[חב"דפדיה האנגלית]], ישנם הרבה אנונימים שיוצרים סתם דפים וצריך למוחקם. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:09, 26 במרץ 2025 (IST)<br />
:ישר כח. זה נבע מתקלה זמנית במסנן הספאם שתוקנה. זה לא מה שצריך שם. הנכונות שלך לתרום מוערכת מאוד יש שני פרוייקטים חשובים שתוכל לסייע שם: הוספת תמונות. וקישורי שפה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ה<br />
::נראה לי שצריך גם קישורים רגילים בין ערכים. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:09, 26 במרץ 2025 (IST)<br />
:::נכון מאוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ה 18:42, 26 במרץ 2025 (IST)<br />
::::יש תרגום בחב"דפדיה באנגלית? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 23:35, 30 במרץ 2025 (IDT)<br />
<br />
לא הבנתי את השאלה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשפ"ה 15:04, 1 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
למה הקישור בינוויקי בערך [[ספרי אדמו"ר שליט"א]] לא עובד? בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:15, 22 באפריל 2025 (IDT)<br />
:אתה מתכוון הקישור לאתר חב"דטקסט? כי בינוויקי פירושו קישור בתוך האתר לערכים אחרים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 19:02, 22 באפריל 2025 (IDT)<br />
::ב[[מיוחד:בינוויקי]] רשום שזה קישור לאתרי ויקי שונים ולאתרים חיצוניים אחרים. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:06, 22 באפריל 2025 (IDT)<br />
:::צודק, לא זכרתי אבל המילה אכן משמשת לתיאור הקישור בין מיזמים. לגופו של עניין, אולי זה בגלל הגרשיים בשם הערך? אולי אפשר ליצור בחב"דטקסט ערך בלי גרשיים שיפנה ל'ספרי אדמו"ר שליט"א ואז זה יעבוד, רוצה לנסות [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בניסן ה'תשפ"ה 12:09, 23 באפריל 2025 (IDT)<br />
::::זה לא עובד גם אחרי ששינתי. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:38, 23 באפריל 2025 (IDT)<br />
:::::טופל. מסתבר שהבלבול הייתה במיקום של הסימן נקודתיים (:). זה מבלבל בגלל שהקוד משלב טקסט באנגלית ועברית ולכן מוצג בצורה בעייתית. להלן קוד שגוי שבו הנקודתיים צמודים לסוגריים <nowiki>[[ספרי אדמו"ר שליט"א:text]]</nowiki> להלן קוד תקין שבו הנקודתיים בין הקידומת text לבין שם הערך <nowiki>[[text:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</nowiki>. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בניסן ה'תשפ"ה 18:40, 23 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
== בקשה ==<br />
<br />
תוכל לחסום את {{א|מענדל סופר}} מלערוך ב{{תב|ערכים חדשים}} הוא מפר את הכללים ומבטל עריכות. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:41, 28 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
תן בבקשה דוגמאות? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בניסן ה'תשפ"ה 10:51, 28 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
כשמתקבל שוויון קולות בהצבעה, ניתן להכריע ע"פ קולות משתמשים שאינם בעלי זכות הצבעה? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 22:52, 28 באפריל 2025 (IDT)<br />
:שאלה טובה. צריך לקבוע כללים. על איזו הצבעה מדובר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשפ"ה 18:30, 29 באפריל 2025 (IDT)<br />
::ערך החייל (ח. ג. אינו בר הצבעה מכיון שאין לו ותק של ג"ח, אף שלטענתו ערך באנונימי עוד לפני יצירת המשתמש - ולא מסוגל להבין שזה לא נחשב). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 19:08, 29 באפריל 2025 (IDT)<br />
:::נראה לי שנכון יהיה לקבוע כלל, שבמקרה של שוויון ההצבעה תיפתח לשבוע נוסף. במקרה הנ"ל אכתוב בדף השיחה את דעתי. בנוסף יצרתי במיוחד עבורך את הדף [[חב:מהומה]] {{חיוך}} [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשפ"ה 22:03, 29 באפריל 2025 (IDT)<br />
::::א"כ לגבי ערך החייל נפתרה הבעי', שכן [[משתמש:יוסף חיים]] חתם אחר תום זמן ההצבעה. באופן כללי לדעתי כדאי במקרה כזה לתת כח גם לכאלו שאינם ברי זכות הצבעה, שכן מספר המשתמשים הפעילים בפועל ביום יום בעלי כל הקריטריונים וכו' די נמוך, כך שממילא ההצבעה לא בדיוק ממצה ומשקפת את כל הדעות, ולפחות במקרה של שוויון כדאי להתייחס לקולות אלו (אם רוצים אפשר לקבוע לגבי זה קריטריונים בסיסיים יותר של ותק תרומות וכו'). וגם אם לא תתקבל דעתי, נראה שבמקרה הנ"ל עדיף יותר להעמיד את הנושא על חזקתו (כלפני ההצבעה) מאשר שהמפעילים יקבעו (ע"פ מה בדיוק יקבעו? במקרים רבים יש צדדים שווים לכאן ולכאן. ומה אם בין המפעילים עצמם יתגלעו חילוקי דעות?) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 07:49, 30 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
הגבתי בדף השיחה שם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באייר ה'תשפ"ה 12:33, 30 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
== גם אחרי ג' תמוז.. ==<br />
<br />
כתבתי בנושא בדף שיחתי, אשמח להתייחסותך, סליחה על החפירה, אבל ממש חשוב לי שתחזיר את המשפט המלא.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 08:36, ג' באייר, ה'תשפ"ה 08:36, 1 במאי 2025 (IDT)<br />
:הגבתי שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באייר ה'תשפ"ה 23:24, 1 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
== חב"דפדי גאולתי ==<br />
<br />
מדובר בבובת קש מובהקת של חב"ד בדרך לגאולה, לאחר בדיקה העריכות הן באותו הסגנון<br />
:גם חב"דפדי גאולתי נכנס למריבות עם מענדל סופר בסגנון כמו של חב"ד בדרך לגאולה<br />
::בנוסף: חב"ד בדרך לגאולה שם בתמונת הפרופיל במייל שלו לוגו התואם במדויק מבחינת עיצוב ללוגו של חב"דפדי גאולתי<br />
:::הלוגו הוא מאותו האתר, וכמעט אותה צורה, אשמח שתבדוק את כתובות הIP ותחסום מיידית, גם בדף המשתמש הוא כותב "שהיה כאן באתר" ונאלץ לעזוב עקב סיבות טכניות<br />
::::כלומר: הוא היה כאן באתר, נחסם וחזר ממשתמש חדש, מדובר באותו משתמש, יש לחסום את חב"דפדי גאולתי ולהאריך את תקופת החסימה עקב החוצפה לפתוח בובת קש ולהשחית מחדש<br />
:אשמח לתשובה מהירה ממך, תודה מראש! --- [[משתמש:הלוחם החסידי|<font face="Guttman stam">הלוחם החסידי</font>]] - [[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|<font face="Guttman yad-brush">ודברת בם</font>]] 09:25, 2 במאי 2025 (IDT)<br />
בנוסף אעיר שאחר חסימתו כתב לי חב"ל במייל שעומד לפתוח משתמש חדש, אותו יאחד יוסף בן מלמד עם משתמשו הותיק של חב"ל כעבור זמן קצר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 11:56, 2 במאי 2025 (IDT)<br />
::הרב שיע, זה שקר גס שכביכול אני חזרתי לסורי. הרב בן מלמד סיכם איתי שאני אלך על המשתמש הזה בגלל שעוד שנה הוא פותח לי את החסימה של חב"ד בדרך לגאולה. [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 09:29, ט"ו באייר, ה'תשפ"ה 09:29, 13 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
== פרסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א וזיהוי הרבי כמלך המשיח ==<br />
<br />
"פרסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א וזיהוי הרבי כמלך המשיח (דהבוט)" לא עדיף מתומצת יותר "פרסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי וזיהויו כמלך המשיח"? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 23:39, 3 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
== חב"דטקסט ==<br />
<br />
ברצוני לבשר לך שהגענו ל1000! דפים ובכך הגיע הזמן לפרסם. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:37, 8 במאי 2025 (IDT)<br />
:שיע אני גם מצטרף לבקשה. אגב מזל טוב! [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 21:27, י"ג באייר, ה'תשפ"ה 21:27, 11 במאי 2025 (IDT)<br />
::תודה, יקח כמה ימים לבדוק איך לקדם את זה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באייר ה'תשפ"ה 21:45, 11 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
== באג באתר שמונע כניסה לחשבון ==<br />
<br />
שלום [[משתמש:שיע.ק|שיע]]!<br />
כבר כמעט שנה שיש באג באתר שמונע ממני כניסה לחשבון שלי ([[משתמש:חיים כ|חייים כ]]).<br />
יש כיוון להתקדמות כלשהי בעניין?<br />
בברכה. חיים כ. <span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span> 12:57, 21 במאי 2025 (IDT)</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9B./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=768738משתמש:חיים כ./טיוטה2025-05-19T19:17:19Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב|לשון}}<br />
<br />
[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]]<br />
<br />
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר **אהל רחל** על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[שואה]].<br />
<br />
מי שדחף את ר' חיים ליברמן להדפיס את הספר היה ר' [[זלמן חנין]], על פי הוראת [[הרבי]], שהרבי עצמו מימן את ההוצאות באמצעות ר' זלמן. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.<br />
<br />
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== תוכן הספר ==<br />
=== חלק א' ===<br />
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", **אהל רחל**, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתאות]], או ש[[רבי יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|**אהל רחל**, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים **נזד הדמע** ו**משמרת קודש** נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}<br />
<br />
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וטוען נגד ביאורו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], שלטענתו פירש את האגרת באופן שגוי.{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר חיים דב פרידברג, שספר **אגרות קודש** של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]] וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של ר' [[נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}<br />
<br />
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|**אהל רחל**, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומוכיח כי ר' ישעיה היה מגיה בבית הדפוס ב[[צפת]], מבאר את יחסו של בעל **חיי אדם** ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר **מילין דרבנן** הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר חיים דב פרידברג ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}<br />
<br />
=== חלק ב' ===<br />
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של ר' [[נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}}<br />
<br />
=== חלק ג' ===<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", **מדעי היהדות** 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של דוד אסף, **השלב האחרון**, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, **ייווא בלעטער** 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית ב**אהל רחל**, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, **השלב האחרון**, עמ' 86–87}}<br />
<br />
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]: {{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', **הצפירה**, ט"ו תמוז תשמ"א<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]<br />
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=768662שיחה:הפצת המעיינות חוצה2025-05-19T15:36:47Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>== משוב ==<br />
<br />
ההערה האחרונה היא שלי ומאחר ואי אפשר לערוך הערות שוליים ( למה ? ) הכנסתיה בגוף הערך ומאחר ואז לא ידעתי שצריך להשתמש בגרשיים ולא שניים נפרדים לא נכנסו הגרשיים ואין באפשרותי לערכם כנ"ל אם תרצו אין זו אגדה {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.169|37.60.47.169]] 06:39, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br />
:ההערה הוכנסה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(06:44, ד' באלול, ה'תשפ"ג)</font><br />
<br />
== שילוב או הפנייה לערך [[אגרת הגאולה]] ==<br />
<br />
גם ערך [[הפצת המעיינות]] וגם ערך [[אגרת הגאולה]] הינם בבסיסם מדברים על אותו העניין.<br />
<br />
האם כאן בערך צריך להרחיב בעיקר על המושג כפי שהוא בחסידות חב"ד, ולהפנות לערך [[אגרת הגאולה]] בפסקת המקור, ובמקביל למחוק את כל הסבר בערך אגרת הגאולה על המושג בחסידות ולהפנות לפה?<br />
או שצריך סוף סוף לשלב את שני הערכים יחדיו?. [[משתמש:חיים כ.|מסמ ציכל חיים כ.]] - [[שיחת משתמש:חיים כ.|שיחה]], 13:31, כ"א באייר, ה'תשפ"ה 13:31, 19 במאי 2025 (IDT)<br />
:שיניתי את הערך [[אגרת הגאולה]] כדי שיפנה לכאן, וחתכתי משם הסברים מיותרים, כמו כן קישרתי מכאן לשם.חיים כ. <span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span> 18:36, 19 במאי 2025 (IDT)</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=768661אגרת הגאולה2025-05-19T15:34:44Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|אגרת הגאולה|במשמעות האגרת בחסידות חב"ד |הפצת המעיינות חוצה}}<br />
[[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]]<br />
'''אגרת הגאולה''' הידועה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט'''{{הערה|ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט}}, היא מכתב שכתב רבי [[ישראל בעל שם טוב]] (הבעש"ט) לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" {{הערה|כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",}}(מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם{{הערה|על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".}}.<br />
<br />
האגרת היא מסמך מכונן בחסידות [[חב"ד]], המהווה אבן יסוד לשיטתה הדוגלת בהפצת תורת החסידות כהכנה לגאולה השלימה{{הערה|באגרת מבואר שמהות התגלות תורת החסידות נועדה להביא את הגאולה, ודרך זו מיושמת בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד. כנ"ל בפנים}}.<br />
<br />
==תולדות האגרת==<br />
אגרת זו ייחודית כמסמך היחיד שבו הבעש"ט מתאר באריכות גדולה חזיונות מעליית הנשמה, בשונה מרוב תורתו שלא הועברה באופן ישיר, אלא רק בקיצור ובעל פה על ידי תלמידיו{{הערה|בלשון אדמו"ר הזקן בתניא, אגרת הקודש כ"ה: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)".}}. <br />
<br />
האגרת נכתבה פעמיים: הראשונה נשלחה דרך תלמידו רבי [[יהודה אריה ליב]] [[המוכיח מפולנאה]], אך לא הגיעה ליעדה. השנייה, נשלחה דרך תלמידו רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] מפולנאה, אך גם היא לא הגיעה ליעדה. לבסוף, רבי יעקב יוסף (בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]") הדפיס את האגרת השנייה בספרו [[בן פורת יוסף]] בשנת תקמ"א (1781), מה שהעניק לה תוקף וחשיבות{{הערה|הבעש"ט הביע צער על אובדן האגרת הראשונה, שכללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.}}. האגרת השנייה כוללת תוספות, כגון עליית נשמה משנת תק"י, ועוד.<br />
<br />
==נוסחאות האגרות==<br />
קיימות שלוש נוסחאות עיקריות:<br />
# נוסח בן פורת יוסף (תקמ"א) – הנוסח הראשון שנדפס על ידי ה"[[תולדות יעקב יוסף]]".<br />
# נוסח תרפ"ג – נדפס בספר "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" מאת הרב דוד פרענקיל ב[[לבוב]], עם תוספות והשמטות, ועורר מחלוקת בין החוקרים{{הערה|אברהם חיים רובינשטיין טען כי הנוסח מזויף (סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט); מרדכי שרגא באומינגר סבר כי זהו כתב יד אותנטי, מכיוון שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט. (סיני כרך עא, עמ' רמח-רסט).}}.<br />
# נוסח תקל"ו – כתב יד שהתגלה מאוחר יותר, הכולל תיאור עליית נשמה נוספת.<br />
<br />
הרב [[יהושע מונדשיין]] משווה בספרו [[שבחי הבעש"ט]] בין הנוסחאות ומציע כי ייתכן ששתי האגרות ששלח הבעש"ט משולבות בנוסח בן פורת יוסף{{הערה|ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.}}.<br />
<br />
== חשיבות האגרת והפגישה עם המשיח == <br />
{{הפניה לערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}{{ציטוט-צף|חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד מ"יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו) גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.}}<br />
האגרת היא מסמך מרכזי בחסידות, ובמיוחד בחסידות חב"ד, בשל תיאור עליית הנשמה של הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה הגיע להיכל המשיח{{הערה|הבעש"ט כתב: "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שילך עמי, כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים."}}. הוא ראה את המשיח מלמד תורה עם התנאים, הצדיקים ושבעת הרועים, וחזה שמחה גדולה שסיבתה לא הובררה{{הערה|הבעש"ט חשש תחילה שהשמחה קשורה לפטירתו, אך הובהר כי היא נובעת מהיחודים שהוא עושה.}}. הבעש"ט שאל "אימת אתי מר", והמשיח השיב: "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה." הבעש"ט הביע צער על משך הזמן הנדרש, אך למד שלוש סגולות ושלושה שמות קדושים, שלא הורשה לגלות.<br />
<br />
הבעש"ט ותלמידיו ייחסו לאגרת חשיבות עליונה. הבעש"ט השקיע מאמץ רב בכתיבתה ושליחתה פעמיים, והביע צער על אובדן האגרת הראשונה{{הערה|הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.}}. היא נדפסה בשנת תקמ"א בספר [[בן פורת יוסף]] על ידי בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]], והתפשטה בקהילות ישראל{{הערה|בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".}}. נכד הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקוב, התייחס אליה ב[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת בשלח.}}, ורבי [[אורי מסטרליסק]] למד אותה מדי יום וראה בה רמז לקץ הגאולה{{הערה|אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.}}. בחסידות חב"ד, האגרת נתפסת כאבן יסוד המדגישה את תפקיד תורת החסידות כהכנה לגאולה{{הערה|כפי שמפורט בערך [[הפצת המעיינות]] וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.}}.<br />
<br />
== לשון האגרת על פי נוסח בן פורת יוסף ==<br />
{{ציטוט|תוכן="עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.<br />
<br />
ותמהתי על זה והיה לי צער גדול{{הערה|הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין.}} באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".}}<br />
בחלק מהנוסחאות מופיע הביטוי "ויוכר טובך בעולם", שנתפס בחב"ד כהנחיה להפיץ את תורת הבעש"ט ואת דרכם של אדמו"רי חב"ד{{הערה|ראו גם [[הפצת המעיינות]].}}.<br />
<br />
== מחלוקות סביב פרשנות האגרת ==<br />
חלק טענו כי המונח "יחודים" מרמז על לימוד קבלה (כגון תורת הרמח"ל או הגר"א) ולא רק תורת חב"ד{{הערה|ראה לקוטי תורה שלח מג,ב; הערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33.}}. [[הרבי מליובאוויטש]] השיב כי:<br />
1. הפצת המעיינות ויחודים הם עניינים נפרדים.<br />
2. יחודים מושגים בסגולות, בעוד הפצת המעיינות דורשת פעולה ממשית.<br />
3. ספרי קבלה אינם נכללים ב"מעיינותיך" של הבעש"ט{{הערה|ראה אגרת הרבי, כב סיון (?).}}.<br />
<br />
== ניגון האגרת ==<br />
הניגון החב"די [[ניגון אימתי קאתי מר]] מבוסס על הדו-שיח בין הבעש"ט למשיח{{הערה|לשון האגרת היא "אימת אתי מר".}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* הרב טוביה בלוי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54764 ראיון לבית משיח: הבעש"ט ביקש במכוון להיפגש עם המשיח] {{אינפו}}<br />
* מערכת החייל, '''אגרת עליית הנשמה''', בטאון 'החייל', גיליון 43, עמ' 12 (חלק שני), מבוסס על שיעורי הרב [[שמעון וייצהנדלר]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אגרות]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=768660הפצת המעיינות חוצה2025-05-19T15:30:47Z<p>חיים כ.: :שיניתי את הערך אגרת הגאולה כדי שיפנה לכאן, וחתכתי משם הסברים מיותרים, כמו כן קישרתי מכאן לשם. ראה בדף השיחה.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד תורת החסידות]]<br />
{{מפנה|הפצת המעיינות חוצה|אגרת שבה כתב הבעש"ט את המונח|אגרת הגאולה}}<br />
'''הפצת המעיינות''' הוא מושג בסיסי ב[[חסידות חב"ד]], לפיו בהפצת ו[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] תלויה ביאת [[הגאולה]], לפי הבטחת [[המשיח]] ל[[בעל שם טוב]].<br />
<br />
==המקור==<br />
{{הפניה לערך מורחב|אגרת הגאולה}}<br />
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה ה[[בעל שם טוב]] עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. על עליית נשמה זו הוא מספר באיגרתו לגיסו, רבי [[גרשון מקיטוב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&st=&pgnum=40 כתר שם טוב בתחילתו].}} המכונה [[אגרת הגאולה]],<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת קאתי מר?{{ש}}והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות [[יחוד (קבלה)|יחודים]] ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.}}<br />
<br />
מאז, במשך כל הדורות עסקו [[רבותינו נשיאינו|נשיאי]] [[חסידות חב"ד]] בלהט להפיץ את החסידות לכל אחד ואחד עד הקטן שבקטנים, דבר שלפני התגלות הבעש"ט לא היה מצוי כלל ורק הצדיקים הגדולים שהיו אז נסתרים היו לומדים את סודות התורה בחלק הפנימי של התורה.<br />
<br />
==חשיבות הפצת מעיינות חסידות==<br />
<br />
הפצת [[תורת החסידות]] על אף שהיא ענין נעלה מאוד, אין חשש שתתפרסם ותופץ גם לאנשים פשוטים ולא יתייחסו אליה כראוי, כי העיקר הוא שמשהו מתורה זו יחדור ללב אחד מהם.<br />
<br />
ענין זה הוסבר על ידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג עמ' שכו.}}, שכאשר ניגש אליו הרב [[פנחס מקוריץ]] שמצא כתבי חסידות מתגלגלים ברחובות ולא הייתה דעתו נוחה מכך, [[אדמו"ר הזקן]] אמר לו שעדיף שיהיה כך והסביר זאת על ידי [[משל]] מבן [[מלך]] שנחלה במחלה קשה ולא נמצא מרפא עד שרופא ה[[מלך]] מצא תרופה אך בכדי להכין תרופה זו היה צורך ביהלום היקר הנמצא בכתרו של המלך, לשחוק אותו ולהכניס לתוך פיו של בנו ובלבד שטיפה אחת תיכנס לתוך פיו והוא ינצל, וכמו שהמלך מוכן לוותר על היהלום ושישחקו ויכתשו אותו ובלבד שבנו יבריא. כך [[הקב"ה]] מוכן לוותר על הסודות שעד אז היו שמורים רק לצדיקים בשביל לרפאות את העולם מהחושך העמוק שאליו נכנס בזמן של הדורות האחרונים אף שזה כרוך בכך שכתבי חסידות יתגלגלו ברחובות. <br />
<br />
ובכך בעצם ביטל [[אדמו"ר הזקן]] קטרוג שהיה כבר בזמן [[המגיד ממעזריטש|המגיד]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1rmtCL4kSm-sGQfpVqtUur_VdDv9gWZjE/view לקוטי שיחות חלק ל' שיחה לי"ט כסלו.]}}.<br />
<br />
==המיוחד שבחסידות==<br />
<br />
לכאורה היה ניתן לשאול{{הערה|לקו"ש חלק א' - שיחה לש"פ יתרו.}} - אם לימוד [[תורת החסידות]] הוא כ"כ נחוץ אז למה זה לא היה בכל הדורות ואם היה אפשר להסתפק בכל הדורות ללא [[חסידות]] הרי זו הוכחה שזה לא הכרחי?<br />
<br />
בכדי לענות על כך, [[הרבי]] מקדים שתופעות רבות הקיימות בחולי ורפואת הגוף קיימות גם בחולי ורפואת הנפש{{הערה|שמונה פרקים לרמב"ם פ"ג, הל' דעות פ"ב ה"א.}} ובמילא ניתן ללמוד מאחד לשני.<br />
<br />
בחולי הגוף, מחלה היא שחסר או לקוי חלק מהגוף, אבל ישנה מחלה (ל"ע) שלא חסר דבר מהגוף אלא יש גידול ותוספת על הגוף שלעיתים חמור יותר מכשחסר דבר בגוף{{הערה|עד כדי כך שלא רוצים לקרוא למחלה זו בשם.}}, כשם שמחלה זו שונה משאר המחלות כך גם תרופתה שונה, הדרך לרפאות את האדם במצב כזה הוא להרוס את החלק הנוסף אל הגוף. הרפואה למחלה זו הומצאה לפני מספר דורות ועדיין נמשך המחקר אודות השימוש בתרופה.<br />
<br />
בעבר מחלה זו לא הייתה גלויה ומצויה כעתה ומשום כך לא חיפשו (ומשמיים לא זימנו) תרופה עבורה, לעו"ז כשהמחלה התרבתה (ר"ל) להקדים הקב"ה רפואה למכה וזימן את ה[[רפואה]].<br />
<br />
לפי כהנ"ל מובן מאליו שמי שאינו רוצה להשתמש ברפואה זו בגלל שלא השתמשו בה בעבר ואין הוא חושב שעליו לשמוע לרופאים החדשים ולכן יתנהג כפי שנהגו בעבר - טועה, לפי שצריך לחזק רק את החלק הבריא של הגוף ולא את החלק שנוסף לגוף שלעיתים אף מזיק ולכן יש להרוס אותו.<br />
<br />
כל דבר שרואים ב[[גשמיות]] נובע משרשו ב[[רוחניות]], כך גם המחלה והרפואה הנ"ל שבאה בדורות האחרונים הרי זה מפני שהדומה לה ברוחניות בא רק בדורות האחרונים.<br />
<br />
תיכף ומיד בגאולה יהיה "קץ שם לחושך" לכן עכשיו בזמן שקודם ה[[גאולה]] מתחזקת ה[[קליפה]], חוצפה ו[[ישות]] ללא טעם. גם בעבר הייתה [[גאווה]] וישות אך לא במדה גסה כעתה - כך נבע הדבר בגשמיות למציאות שאין לה טעם אשר גוזלת את כוחות הגוף כאילו הייתה היא עיקר המציאות ולכן הקדים הקב"ה רפואה למכה וגילה את תורת החסידות היוצרת הרס וחורבן בחלק החולני של [[ישות|מציאות היש]] ובכך להכניע את הקליפה לפני בא הגאולה{{הערה|בפרט אחד אין הדבר דומה לנמשל - ב[[משל]], באם מתמידים זמן רב בקיום הרפואה עלול להיות נזק גם בחלק הבריא של הגוף. ב[[נמשל]], אפשר ללמוד חסידות ללא גבול והדבר אכן יהרוס את החלק הנוסף (הישות) ולגבי החלק ה[[בריא]] יתן הדבר אדרבה תושיה ל[[נפש הבהמית]] ועוז ל[[נפש האלוקית]].}}.<br />
<br />
==הקטרוג על ההפצה==<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ט]] [[אדמו"ר הזקן]] נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד ה[[מתנגדים]] אך הסיבה האמיתית למאסרו הייתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול (יותר מהקיטרוג שהיה בזמן [[המגיד]] ואותו ביטל אדמו"ר הזקן באמצעות נתינת המשל הנ"ל) בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו [[המגיד ממעזריטש]] והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות.<br />
<br />
==ההפצה בדור השביעי==<br />
<br />
ב[[דור השביעי]] הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו הענין הכי כללי בדורנו, המצוה המיוחדת שבה צריכים להזהר אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד.}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]] ותיקן את [[עשרת המבצעים]] שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.<br />
<br />
הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]].}}<br />
<br />
בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה; צריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות.}}.<br />
<br />
==השטורעם להפצת המעיינות בחב"ד==<br />
ב[[ה' אדר]] [[תשכ"ז]], נכנסו שני תלמידי ישיבה ליחידות אצל [[הרבי]], ושאלו בין השאר, מדוע חסידות חב"ד לקחה על עצמה שטורעם מיוחד להפצת המעיינות (בשונה מחסידויות שונות שאינם עוסקים בכך) ומה מיוחד בהפצת מעיינות תורת החסידות.<br />
<br />
הרבי השיב להם ראשית, שבנוגע לשאלה הראשונה צריך לשאול את החסידויות השונות מדוע אין עוסקים הם בכך. הרבי הוסיף שמפני שלמגיד היו תלמידים רבים, וכל אחד קיבל מתורתו בקו שונה. אדמו"ר הזקן לקח באופן של הרחבה והפצה ושאר תלמידי המגיד אמנם אכן לקחו באופן של העמקה, אך לא באופן של הרחבה וכיון שהם לא "לקחו" זאת בצורה של הרחבה – אין באפשרות הדורות הבאים להפיצם.<br />
<br />
הרבי מביא דוגמה לכך על דרך ההבדל בין אדם שעוסק בגמרא ופירושים שונים, שהוא אכן לומד בעמקה, אך מצטמצם בתחום הפשט. אך הלימוד בפירוש התוספות באופן של קושיא ותירוץ, ראיות וכו' - באופן של הרחבה. אך הרבי מבהיר שאין ספק עם זאת שגם התוספות וגם הרש"י לומדים בצורה הטובה ביותר {{הערת שוליים|שיחות קודש תשכ''ז מהדורת תשנ''ד עמ' 492}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* סיפור מרתק על התקרבות בחורים מישיבת קול תורה לחסידות ע"י הרב [[יוסף צבי סגל ]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 684 (מתאריך ער"ה תשנ"ו) גרסה נוספת, מאוחרת, מתוקנת ומפורטת יותר: בגיליון 1886{{הערה|ועיין עוד בערך הרב [[ברוך דב לשס]] בעניין זה}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_11.html מתי משיח יגיע? כשיפוצו מעינותיך חוצה ויעשו יחודים כמוך • אגרת הבעל שם טוב המלאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אגרת הגאולה]]<br />
*[[הפצת היהדות]]<br />
*[[חסידות]]<br />
*[[חסידות חב"ד]]<br />
*[[תורת החסידות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:הפצת המעיינות|*]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]</div>חיים כ.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=768659שיחה:הפצת המעיינות חוצה2025-05-19T15:29:19Z<p>חיים כ.: </p>
<hr />
<div>== משוב ==<br />
<br />
ההערה האחרונה היא שלי ומאחר ואי אפשר לערוך הערות שוליים ( למה ? ) הכנסתיה בגוף הערך ומאחר ואז לא ידעתי שצריך להשתמש בגרשיים ולא שניים נפרדים לא נכנסו הגרשיים ואין באפשרותי לערכם כנ"ל אם תרצו אין זו אגדה {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.169|37.60.47.169]] 06:39, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br />
:ההערה הוכנסה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(06:44, ד' באלול, ה'תשפ"ג)</font><br />
<br />
== שילוב או הפנייה לערך [[אגרת הגאולה]] ==<br />
<br />
גם ערך [[הפצת המעיינות]] וגם ערך [[אגרת הגאולה]] הינם בבסיסם מדברים על אותו העניין.<br />
<br />
האם כאן בערך צריך להרחיב בעיקר על המושג כפי שהוא בחסידות חב"ד, ולהפנות לערך [[אגרת הגאולה]] בפסקת המקור, ובמקביל למחוק את כל הסבר בערך אגרת הגאולה על המושג בחסידות ולהפנות לפה?<br />
או שצריך סוף סוף לשלב את שני הערכים יחדיו?. [[משתמש:חיים כ.|מסמ ציכל חיים כ.]] - [[שיחת משתמש:חיים כ.|שיחה]], 13:31, כ"א באייר, ה'תשפ"ה 13:31, 19 במאי 2025 (IDT)<br />
:שיניתי את הערך [[אגרת הגאולה]] כדי שיפנה לכאן, וחתכתי משם הסברים מיותרים, כמו כן קישרתי מכאן לשם.</div>חיים כ.