חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שאול אלתר

2026-03-25T21:06:35Z

חיים כ: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ש אלתר.jpg|ממוזער|הרב שאול אלתר נואם בישיבת חב"ד אור אלחנן שבלוס אנג'לס (תשפ"ב)]]
הרב '''שאול אלתר''' (נולד ב[[ז' בתמוז]] [[תשי"ז]], 6 ביולי 1957) מנהיג קהילת "פני מנחם" ב[[חסידות גור]] ובנו של [[פנחס מנחם אלתר|האדמו"ר השישי מגור]] בעל 'פני מנחם'.
[[קובץ:ר'_שאול_אלתר_חבד_אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שאול אלתר נואם בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] (תשע"א)]]
[[קובץ:שאול אלתר.png|ממוזער|מכתב הרבי לרב שאול אלתר לרגל הולדת בנו]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' תמוז]] [[תשי"ז]] לאביו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר השישי לשושלת גור (משנת [[תשנ"ב]] עד לפטירתו ב[[תשנ"ו]]).

בשנת [[תשל"ז]] נשא לאישה את גב' נעמי, ביתו של ר' חיים דב רובינשטיין מחיפה, מבוגרי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ונכדו של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]]. לאחר נישואיו מונה לראש ישיבת "אור שמחה" של חסידות גור. בשנת [[תשנ"ג]] מונה לראש ישיבת "שפת אמת" של חסידות [[גור]] בה שימש כראש הישיבה עד לסגירתה בשנת [[תשע"ו]].

חלק מחסידי גור רואים בו כמנהיגם הרוחני. בעקבות מחלוקת שהתפשטה בחסידות, פרש הרב אלתר בתחילת שנת [[תש"פ]] יחד עם קבוצה מחסידיו והקים מוסדות עצמאיים מ[[חסידות גור]], בשם "מוסדות פני מנחם". הרב אלתר אינו רואה עצמו כאדמו"ר{{הערה|כך למשל, באדר א' תשפ"ב, בסעודת היארצייט של אביו ה"פני מנחם", התבטא: "אני לא רבי ואני לא קורא לעצמי רבי, ובוודאי לא הרבי מגור, בשעה שיש את האדמו"ר מגור שליט"א. אני לא רבי" (כיכר השבת, 17.02.2022)}}.

==קשריו עם חב"ד==
בילדותו השתתף בקייטנת חב"ד שב[[כפר חב"ד]]. לקראתו [[חתונה|חתונתו]] שלח אביו ה[[פני מנחם]] שהיה בקשר הדוק עם [[הרבי]], מכתב לרבי בו הוא מבשר על החתונה ומציין את מעלותיו של החתן כ[[תלמיד חכם]] בעל כשרונות גדולים שגמר את ה[[ש"ס]] כמה פעמים. בתגובה שיגר הרבי לאביו מכתב ובו נוסח הברכה הקבוע לרגל החתונה הנושא את התאריך [[כ"ז אייר]] [[תשל"ז]].

במשך שבע שנים לאחר החתונה עד שנולד לו ולרעייתו בן הזכיר לברכה אצל הרבי כמה פעמים. כשנולד הבן הודיע זאת הרב אלתר לרבי כשבמענה משגר הרבי את מכתב הברכה השגרתי ללידת הבן. המכתב נושא את התאריך [[כ"א אייר]] [[תשד"מ]] ובשוליו חתימת יד קדשו של הרבי. תארו של הרב אלתר בראש המכתב הוא: "הרה"ח{{הערה|בטיוטת המכתב נכתב: "הוו"ח [הוותיק וחסיד] והרבי תיקן ל"הרה"ח"}} אי"א נו"נ וכו' מוה' שאול שי'"{{הערה|עפ"י צילום המכתב נדפס ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf ראיון עימו בשבועון כפר חב"ד במלאת עשרים שנה לפטירת אביו ה"פני מנחם"]}}.

הרב שאול אלתר הצטרף לאביו הפני מנחם במהלך ביקורו אצל [[הרבי]] בשנת [[תשל"ט]] (בקשר לחתונת אחיו), ואף נכנס עם אביו ל[[יחידות]]. בהזדמנות סיפר למזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהוא לא זוכר את דבריו של הרבי אז, כיוון שהיה עסוק כל הזמן לחקוק במחשבתו את דמותו של הרבי{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], מ[[ט' תמוז]] [[תשע"ט]].}}.

ב[[תשרי]] [[תשס"ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ"ז תשרי תשס"ח}}}}.

השתתף באירועים חב"דים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/4305 אלפי משתתפים בחגיגת הבר/בת מצווה ברחבת הכותל] {{חב"ד און ליין}}, [https://col.org.il/news/14052 מעמד סיום הרמב"ם] {{חב"ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע"ז]] השתתף באירועי [[י"ט כסלו]] בבנייני האומה, ונאם על החשיבות ב[[לימוד חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/101902 כעת לצפיה: נאומו של הגאון רבי שאול אלתר שליט"א] {{חב"ד און ליין}}.}}. הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] כתוצאה מכתבותיו ב[[שבועון כפר חב"ד]], לו הוא מנוי מאז התראיין אליו לפני שנים אחדות, ואף ביקרו ב[[בית רפואה]] כאשר חלה בשנת [[תש"פ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/122760 הרבי נמצא איתכם - השלוחים - גם כאן] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[סיון]] תשפ"ב הגיע לביקור בישיבת חב"ד [[אור אלחנן - חב"ד]] ב[[לוס אנג'לס]] כשהוא מתקבל על ידי ראש הישיבה הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://chabad.info/news/798043/ הרב שאול אלתר בישיבת חב"ד בלוס אנג'לס] באתר {{חב"ד אינפו}}}}. הוא התפלל בישיבה עם תלמידי התמימים את תפילת מנחה ואחר כך נשא דברי דרוש בפני התלמידים כשבסיום הדברים מציין את ייחודיותה של הישיבה בה לומדים את פנימיות התורה ופועלים בדרכה{{הערה|[https://col.org.il/news/139199 משאו בביקורו בישיבת 'אור אלחנן' חב"ד בלוס אנג'לס] {{חב"ד און ליין}}}}.

לרב אלתר חביבות בקריאת ספרי סיפורים על הרבי{{הערה|הוא העיד על כך כשקיבל לפגישה משלחת חסידי חב"ד שהעניקו לו את חלקו השני של הספר [[אבא (ספר)|אבא]], במהלך הפגישה העיד שקרא בשקיקה את חלקו השני של הספר. (מפי ר' לוי אורנשטיין שנכח בפגישה).}}.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf הרב אלתר בשיחה לשבועון כפר חב"ד במלאות עשרים שנה להסתלקות אביו] {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://chabad.info/meoravut/682557 נחשף הקשר בין הגר"ש אלתר מגור לחב"ד]''' באתר {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/146242 על מה דיברו ראש הישיבה מגור והמשפיע הרב ח"ש דייטש?]''' {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://www.torahanytime.com/lectures/308351 בתוך אבלי ציון וירושלים - מדברי הרבי מליובאוויטש ועוד - סדרת ניחום אבלים # 3]''', משלחת חב"דית ב[[ניחום אבלים]] אצל הרב אלתר. באתר Torah any time {{וידאו}} (יידיש)
*'''[https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/playShiur/42272599/-1/0/false ביאור נפלא על דברי בעל התניא זי"ע באגרת באיסור מחשבה לא טובה על רעהו]''', מתוך שיעור של הרב אלתר. באתר בתורה {{צליל}} (יידיש)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:חסידי גור]]
[[קטגוריה:משפחת אלתר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

ישיבת צעירי השלוחים (דוברי עברית)

2026-03-25T20:52:48Z

חיים כ:

ישיבת תות"ל '''צעירי השלוחים (דוברי עברית)''' היא מסגרת חב"דית המותאמת לבני נוער המתקשים במסגרת ומנוהלת על ידי הרב [[פישי הניג]].

== על הישיבה ==
הישיבה הוקמה לקראת שנת ה'[[תשפ"ו]] על ידי הרב [[פישי הניג]] תחת רשת מוסדות 'צעירי השלוחים' בקמפוס [[קמפוס ישראל ארי' לייב]] תחת ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן קפלן]] והרב [[חיים קפלן]].

הישיבה מתאפיינת ביחס האישי המיוחד שבה. הרב הניג ראה את הצורך המיוחד בישיבה נוספת עבור בחורים שמתקשים ופתח את הישיבה.

בישיבה לומדים לערך כעשרה עד חמישה-עשר בחורים (נכון לשנתה הראשונה - [[תשפ"ו]]).

== צוות הישיבה ==
הנהלה רוחנית
* הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - ראש ישיבה.
* הרב [[פישי הניג]] - מנהל ומשפיע.
* הרב [[ברוך אייזנבך]] - משפיע.
* הרב בר-נתן - ר"מ.
הנהלה גשמית

* הת' יענקי וועבער - מנהל
* הת' מענדי בלאך - מזכיר

{{תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות בצפת]]

שמואל בוטלר

2026-02-07T20:51:38Z

חיים כ:

{{שכתוב|}}
[[קובץ:שמואל בוטלר.jpg|ממוזער|הרב שמואל בוטלר נואם בהתוועדות [[כ' מנחם אב]] [[תשפ"ג]] [[שנת הקהל]], בבהכנ"ס [[בית מנחם]], בעת ביקורו בארה"ק עבור סיום ספר תורה השמיני [[אות בספר התורה לילדי ישראל|של ילדי ישראל]].]]
[[קובץ:בוטלר דוד יוסף.jpeg|ממוזער|הרב בוטלר מעניק לקט משיחות הרבי להראשון לציון הרב [[דוד יוסף]]]]
הרב '''שמואל באטלער''' (בוטלר) הוא מחנך ומשפיע ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]] ו[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ישיבת תומכי תמימים 'ליובאוויטשער ישיבה]]', מהפעילים הבולטים של [[בית חב"ד נמל התעופה JFK|חב"ד בשדה התעופה קנדי]] ועסקן ציבורי בשכונת קראון הייטס.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תשנ"ז]] לאביו הרב מיכאל (מדרום אפריקה) ואימו מרת אלנה לבית נירנברג נצר לבעלי מסירות נפש ברוסיה הסובייטית ונצר ל[[חסידות סקווירא]] (הישנה{{הערה|מחסידי ומקושרי הרה"ק רבי משה דן טברסקי אדמו"ר בדור השלישי בשושלת סקווירא}}){{הערה|[https://teshura.com/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf ע' רסד ואילך].}}.

בצעירותו התחנך ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]], ולאחר מכן בישיבות [[תומכי תמימים חולון]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול]].

בשנת תשע"ג למד מלאכת הזביחה <ref>עם ידידו ר' שניאור זלמן הלוי פייפ</ref> וקיבל 'הודעה' מהרב [[לייב חיים טורק|ליב חיים טורק]] ו'קבלה' לשחיטה מהרב [[מרדכי זאב גוטניק (מלבורן)]].

בשנת [[תשע"ט]] קיבל סמיכה 'יורה יורה' מהרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

ב[[י"ג אלול]] [[תשפ"ג]] נישא לרעייתו מרת חוה בת השלוחים למדינת דנמרק, הרב יצחק הלוי, (בן הרב ד"ר [[נפתלי חיים לוונטל]]) ומרת מנוחה רחל{{הערה|(נכדה של החסידים הרב [[יוסף ראדאל]] והרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]]).}} לוונטל, (נצר למשפחת גרונר מצאצאי כ"ק אדמו"ר האמצעי{{הערה|[https://baalhatanya.org.il/איגוד-הצאצאים-של-בעל-התניא-האדמור-הזקן/אילן-היחס/?i=132302] מצאצאי [[הרבנית מנוחה רחל]] בת כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] ומני אז משתדל להביא חשובי הרבנים שהם מצאצאי אדמו"ר הזקן למלווה מלכה של [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]]. נצר גם מגזע רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (המהרי"ל) ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].}}), החתונה התקיימה (ברוב פאר והדר בהשתתפות קהל נכבד מחשובי השלוחים אנ"ש ותמימים מכל רחבי תבל{{הערה|[https://anash.org/wedding-butler-lowenthal/][https://chabad.info/simches/997404/] וראה גם ווידיאוס בערוץ יוטיוב לובאוויטש לעבט/יום שכולה משקה.}}) בקופנהגן שבדנמרק.

ר' שמואל נחשב לחוקר היסטוריה חב"די וקיבל הרבה מהת' [[ישראל מרדכי קוזומינסקי]] ומהרבנים [[בן ציון בנימין אלטהויז|בינקע אלטהויז]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] והרב [[מענדל מרוזוב]] שהיה מהמשתתפים הקבועים בהתוועדויות שלו מדי שבת במשך מספר שנים אשר מהם הוא קיבל ומשמר ומעניק לצעירי הצאן ובפרט לילדי תשב"ר מתוך מסירה ונתינה.

להרב בוטלר יש אוסף של כתבים וחפצים נדירים ובמשך השנים תרם רבות ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|[https://chabadinfo.com/news/rare-sefer-kehillos-yaakov-once-owned-by-tzemach-tzedeks-son-presented-to-the-rebbes-library/] [https://anash.org/a-first-for-the-rebbes-library-in-honor-of-yud-alef-nissan/] [https://collive.com/sefer-from-alter-rebbes-family-donated-to-the-rebbes-library/] [https://chabad.info/special/883691/].|כיוון=שמאל}}.

ע"פ השמועה ר' שמואל הוא מיחידי הסגולה שנוסע לציון הקדוש בכל יום מימי החול.

== עסקנות ציבורית ==

ר' שמואל הוא מהפעילים הכי נמרצים במבצעים ב[[בית חב"ד נמל התעופה JFK]] תחת הנהלת הרב [[יוסף יצחק ראפ]]. ובמסגרתו הוא עוסק רבות במבצע [[אות בספר תורה]] ו[[אות בספר התורה של ילדי ישראל]]{{הערה|משך השנים פעל רבות אצל התמימים ואנ"ש להגברות המבצעים אלו. ובשנת הקהל תשפ"ג פעל יחד עם ידידו ר' שלום בער מרזל שיצליחו לסיים הספר תורה השמיני של ילדי ישראל, ואף טס מיוחד לארה"ק להשתתף בהסיום ביום כ' מנחם אב{{הערה|[https://chabad.info/news/987316/].}}}}.

ר' שמואל נחשב לעסקן ציבורי עם פוליטיקאים בניו יורק{{הערה|[https://collive.com/ny-comptroller-hears-the-megillah-3/] [https://chabad.info/news/539280/] [https://collive.com/nyc-comptroller-blesses-the-lulav/].|כיוון=שמאל}} ונחשב לעמוד תווך בין חצרות חסידיות לבין ליובאוויטש אשר פועל רבות להרמת קרן חב"ד בין קהילות וחוגים שונים בהפצת המעיינות חוצה{{הערה|[https://col.org.il/news/139839] [https://anash.org/lubavitch-brings-irans-chief-rabbi-to-bobov-45-lelov-rebbes/].|כיוון=שמאל}} ובפרט בין [[חסידות גור]] וליובאוויטש{{הערה|[https://chabad.info/news/987867/] [https://anash.org/gerrer-rebbes-son-asks-to-implement-ideas-from-770-after-visit/] [https://collive.com/gerrer-rebbes-son-returns-visit-to-chabad/] [https://anash.org/gerrer-rebbe-makes-exception-for-lubavitcher-bochurim/] [https://chabadinfo.com/news/gerrer-rebbes-son-visits-chabad-at-the-airport/].|כיוון=שמאל}}.[[קובץ:האדמו''ר מבאבוב 45 עם הרב שמואל בטלר.jpeg|ממוזער|הרב באטלער משוחח עם הרב [[מרדכי דוד אונגר]] אדמו"ר מבאבוב 45 לאחר שהרב באטלער העניק לו את הספר [[ימות המשיח בהלכה]] (תשפ"ד) (צילום: מנדי שיף מרכז 302)]]

ר' שמואל דאג להדפיס בעצמו ביותר ממאתיים ערים ומדינות שונות ברחבי תבל את [[הדפסת התניא|ספר התניא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/481798/] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3754968/jewish/In-Vietnam-Rabbinical-Students-Find-Feed-and-Befriend-Jews.htm] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3416381/jewish/Printing-Tanyas-in-Jamaica-and-Everywhere-Else-Jews-Live.htm][https://anash.org/tanya-started-on-beth-israels-7th-floor-finished-30-years-later/] [https://collive.com/tanya-printed-in-new-york-state-executive-mansion-with-gov-hochul/] [https://chabadinfo.com/news/historic-tanya-printed-in-qatar/].|כיוון=שמאל}}{{הערה|בקיץ תשע"ד הדפיס בכו"כ עיירים ואיים במדינת מסצ'וסטס וביכנ"ס צמח צדק נוסח האר"י הישן בבלטימור עם ידידו הרב ניסן אייזיק וואגעל.

בקיץ תשע"ה הדפיס בכו"כ עיירים במדינת ג'מייקה עם ידידו הרב ארי' ליב הרסון.

בקיץ תשע"ו במדינת קולורדו עם ידידו הרב מנחם מענדל מינץ. בקיץ תשע"ז במדינת וייטנאם עם ידידו הרב ארי' ליב הרסון. בקיץ תשע"ח במדינת יוטה ובמדינת אלסקה.

בט"ז אייר תשע"ט הדפיס התניא במדינת קטר. בקיץ תשע"ט במדינת קליפורני'ה. בקיץ תשפ"ג הדפיס בחב"ד בשדה התעופה סניף בוסטון.
בג' תמוז תשפ"ד בבית רפואה 'בית ישראל' ליד חדרו הק' על קומה השביעית. בי"ט כסלו תשפ"ה הדפיס התניא בבית מושל מדינת ניו יורק{{הערה|https://collive.com/tanya-printed-in-new-york-state-executive-mansion-with-gov-hochul/}} בחסות העסקן הרב [[חנינא שפרלין|חנינא משולם הכהן שפערלין]].}}, עוזר ומתעסק וגם תומך בממונו בעוד הדפסות רבים אשר נעשות בהשתדלותו.

נמנה עם מקימי מאגר [[רבי דרייב]] אשר מזכה רבבות ב[[ציור פני הרב]] ושמיעת קולו הק' ופעל שחברת [[JEM]] יפרסמו את כל הארכיון שלהם{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/603bdc28e756a_1614535720.pdf] [https://col.org.il/news/129580] [https://crownheights.info/chabad-news/748549/breaking-agreement-reached-in-principle-between-jem-and-rebbedrive/] [https://chabad.info/magazine/355120/].|כיוון=שמאל}}. כמו כן הוא חבר במערכת [[מפתח]] לתורת הרבי ואחראי על הוצאתו לאור של הגיליון השבועי "עלי ההגהה"{{הערה|[https://www.mafteiach.app/about].}} ועל שיעור בלימוד החוברת לעיונא המתקיים בכל ליל שבת קודש במערב 770 מאז תשפ"ג כאחד מההחלטות של שנת הקהל.

בזכות ידידות שהייתה לו עם המשב"ק הרב [[מאיר הארליג]]{{הערה|[https://chabadinfo.com/simches/r-meir-harlig-celebrates-his-birthday/].}} זכה לחשוף לציבור במסגרת [[רבי דרייב]] יומנים של הרב הארליג שכתב מדי יום ביום משך כל שנות הנשיאות של הרבי. הרב הארליג הפקיד אחריות בלעדית זו לר' חיים ישראל הכהן שפרלין ולר' שמואל{{הערה|[https://col.org.il/news/125577] [https://chabad.info/beis-medrash/615869/] [https://www.rebbedrive.com/single-post/2020/07/05/treasure-trove-of-new-diaries-published].|כיוון=שמאל}}.

בשנת [[תשע"ב]] נתמנה כאחראי על בניית ה[[סוכה]] הפרטית של [[הרבי]] בחצר [[770]] יחד עם ידידו ר' [[חיים דוד גרוסבוים|חיים גרוסבוים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/1009751/] [https://collive.com/rebbes-sukkah-built-at-770-8/] [https://anash.org/rebbes-sukkah-built-moments-after-yom-kippur/].|כיוון=שמאל}}

בכלל הוא מסור ונתון לכל עניני בית חיינו, ומתקן דברים שהוזנחו ב-770, כגון החלונות השבורים בזאל למעלה.

החל משנת [[תשע"ג]] מארגן מדי שנה לקראת [[י' שבט]] אירוע לכלל תלמידי הישיבות בשם "שעה עם הרבי". כחלק מהאירוע מכינים את בית המדרש 770 עם פירמידות בכדי לתת תחושה של [[התוועדות עם הרבי]].

לקראת [[ג' תמוז]] תשע"ג אירגן ביחד עם ר' [[מנחם מענדל מינץ]] כינוס התעוררות על שדרת [[איסטרן פארקוויי]] לכלל [[חסידי חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/143709].}}, ומני אז השניים אירגנו עשרות כינוסים כגון זה.

לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] תשע"ד, מארגני התהלוכה - [[של"ה (ארגון)|של"ה]], (רצו שיהיה עשר הצגות בנושא [[עשרת הדברות]]) לתלמידי [[אהלי תורה מתיבתא]] פקדו בבנית מצגת בנושא "לא תגנוב", ר' שמואל קיבל את המשימה על הפרויקט הזה. ובנה מצגת בנושא גאולת כל הספרים כתבים וחפצים מ[[אוסף שניאורסון]] הנמצאים בשביה במוסקווה, ר' שמואל קיבל בזה יעוץ והדרכה מהרב [[ברוך שלמה אליהו קונין|שלמה קונין]], ומני אז הם בידידות ונתחנך על ידו לנהל את חייו באופן של [[לכתחילה אריבער (פתגם)|לכתחילה אריבער]] {{הערה|ואף מארגן התוועדות סעודה בשרי כיד מלך לכבוד ימי "לכתחילה אריבער" ב' אייר וי"ג תשרי.

ע"פ מענה מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח להרב [[שלמה קונין]] לאחרי י"ג ניסן תשמ"ג "...בטח יערכו התוועדות בלאס אנדלעס באור ליום ו' עש"ק (לאחרי הספירת העומר של) תפארת שבתפארת יום הולדת של המגלה ומפרסם של מלכתחילה אריבער. אזכיר עה"צ ויבשר טוב" - [[ליקוט מענות קודש]] תשמ"ג, צח}} וגם נחשב לאחד מגדולי המתעסקים ומרעישים אודות שחרור ופדיית ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים לעת עתה בשביה ברוסיא.

החל מקיץ תשע"ד נסע למדינת קולורדו עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מינץ]] על [[שליחות המל"ח]] בכל קיץ, חנוכה, וחג הפסח עד שנת תשפ"ב לארגן אירועים עבור היהודים המפוזרים בערי השדה שם וכתוצאה מזו נפתחו כמה בתי חב"ד בפועל במשך השנים ובעוד מקומות.

בשנת תשע"ה (יחד עם ידידו ר' [[מנחם מענדל מינץ]]) פתח קבוצת וואטסאפ "[[פאקס א שיחה]]" שהיה הראשון במינו לאחד בין כל חסידי חב"ד.

ב[[שנת הקהל]] - [[תשע"ו]], נתמנה על ידי הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] מטעם [[צא"ח מונטריאול]] להיות אחראי על כינוסי 'הקהל' בכל רחבי קנדה{{הערה|[https://chabad.info/news/126439/] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3240709/jewish/Multifaceted-Montreal-Campaign-Inspires-Jewish-Gatherings.htm].|כיוון=שמאל}}. בשנת הקהל - [[תשפ"ג]], התמנה לחבר ועד מטה הקהל העולמי{{הערה|[https://anash.org/crown-heights-ended-the-year-with-a-grand-good-bye-hakhel-in-770/].}}.

בעת שהותו ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] היה אחראי על מערכת הערות וביאורים של הישיבה{{הערה|הוציא לאור את גיליון [https://drive.google.com/file/d/1JJ7y9DbevEFfVn2S2H42m4u9vNEqg0Ld/view ק"ג] ו[https://drive.google.com/file/d/1ezeXA2g9epbNhCrswmlI_LtIeye1_2RX/view ק"ד].}}. במשך השנה אירגן לתלמידי ישיבה גדולה מעמד [[סיום הרמב"ם]] לכל סיום ספרי הרמב"ם וכן למד דברי חסידות בקביעות עם המשפיע הרב [[יצחק מאיר גוראריה]].

בשנת [[תשע"ו]] התמנה כאחראי מטעם [[צא"ח המרכזית]] על ה[[תהלוכה]] שבסוף חודש החגים{{הערה|[https://collive.com/hundreds-walked-on-tahalucha/].}} ברחבי העיר ניו יורק וגם עוזר בארגון 'הקהלת קהילות' בכל שבת. במסגרת עבודתו בצא"ח היה נחשב ליד ימינו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] ומאוחר יותר גם מונה אותו להיות חבר בוועד [[סיום הרמב"ם]] העולמי{{הערה|[https://col.org.il/news/131842][https://anash.org/grand-siyum-harambam-celebration-attended-by-thousands/]}}.

החל משנת [[תשע"ז]] לקראת חודש [[תשרי]] מקים מדי שנה יחד עם ר' [[מנחם מענדל מינץ]] טענט מול 770 על מנת להתמודד עם חוסר המקום לקהל הרחב{{הערה|[https://collive.com/new-glass-paneled-tent-goes-up-at-770/].}}.

החל משנת תש"פ בכל יום חול מוסר "שיעור התקשרות" במוסדות החינוך של חב"ד בכל גלילות ניו יורק{{הערה|[https://anash.org/monsey-boys-view-historic-treasures-for-yud-daled-kislev/].}}.[[קובץ:שמואל בוטלר בישיבה.jpg|ממוזער|ר' שמואל נואם באהלי תורה]]

בשנת [[תשפ"ב]] התמנה על ידי הרב [[אברהם יצחק ברוך גערליצקי]] למפיק סדרת הספרים של [[ימות המשיח בהלכה]] (ג' כרכים){{הערה|[https://anash.org/first-copy-of-upcoming-sefer-was-a-touching-gift-for-rabbi-gerlitzky/].}}.

בחודש [[אייר]] [[תשפ"ג]] ארגן את [[סיום הרמב"ם]] בערי קהיר ואלכסנדריה ב[[מצרים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/145548] [https://www.bhol.co.il/news/1544998] [https://collive.com/first-time-in-25-years-siyum-harambam-in-egypt/].|כיוון=שמאל}}.

בשנת [[תשפ"ד]], מינה אותו הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] סמוך לפטירתו להיות השליח למפרץ העליון של העיר ניו יורק הכולל בתוכו שלושה איים. ליברטי איילנד, גבנורס איילנד ואליס איילנד. בחודש תשרי תשפ"ה קיבל את האישורים והקים שם לראשונה סוכה על מנת לזכות בה את אלפי המבקרים במצוות [[לולב]] ובהדלקת [[חנוכיה]] ב[[חנוכה]].

בשנת תשפ"ד ותשפ"ה שימש לתקופה קצרה כמנהל של [[ספריית לוי יצחק]]{{הערה|[https://collive.com/new-mesibas-shabbos-programs-at-levi-yitzchok-library/] [https://collive.com/vov-tishrei-programs-at-the-levi-yitzchok-library/].|כיוון=שמאל}}.

לרגל בר המצווה של אחיו, הוציא לאור תשורה מיוחדת, שכללה צילומים נדירים שהתפרסמו לראשונה{{הערה|[https://teshura.com/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf].}}. לקראת חתונתו, הוציא לאור חוברת נוספת כהמשך לתשורה זו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A6mejbIlmjeMMnSsOZjw7RLLGET-mQQV/view?usp=sharing].}}.

ר' שמואל גם ידוע כבעל מכניס אורח גדול ונוהג לארח עשרות מתלמידי התמימים לסעודת שבת בביתו בכל שבת וכן עורך [[מסיבות שבת]] לתלמידיו.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוטלר, שמואל}}
[[קטגוריה:עסקנים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:חברי ועד סיום הרמב"ם]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אהלי תורה]]
[[קטגוריה:חסידות סקווירא]]
[[קטגוריה:משפחת לוונטל]]

שמואל בוטלר

2026-02-07T20:50:05Z

חיים כ: ביטול גרסה 823028 של חנוך רולניק (שיחה) הערך בהחלט צריך שכתוב

{{שכתוב|}}
{{עריכה|}}
[[קובץ:שמואל בוטלר.jpg|ממוזער|הרב שמואל בוטלר נואם בהתוועדות [[כ' מנחם אב]] [[תשפ"ג]] [[שנת הקהל]], בבהכנ"ס [[בית מנחם]], בעת ביקורו בארה"ק עבור סיום ספר תורה השמיני [[אות בספר התורה לילדי ישראל|של ילדי ישראל]].]]
[[קובץ:בוטלר דוד יוסף.jpeg|ממוזער|הרב בוטלר מעניק לקט משיחות הרבי להראשון לציון הרב [[דוד יוסף]]]]
הרב '''שמואל באטלער''' (בוטלר) הוא מחנך ומשפיע ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]] ו[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ישיבת תומכי תמימים 'ליובאוויטשער ישיבה]]', מהפעילים הבולטים של [[בית חב"ד נמל התעופה JFK|חב"ד בשדה התעופה קנדי]] ועסקן ציבורי בשכונת קראון הייטס.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תשנ"ז]] לאביו הרב מיכאל (מדרום אפריקה) ואימו מרת אלנה לבית נירנברג נצר לבעלי מסירות נפש ברוסיה הסובייטית ונצר ל[[חסידות סקווירא]] (הישנה{{הערה|מחסידי ומקושרי הרה"ק רבי משה דן טברסקי אדמו"ר בדור השלישי בשושלת סקווירא}}){{הערה|[https://teshura.com/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf ע' רסד ואילך].}}.

בצעירותו התחנך ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]], ולאחר מכן בישיבות [[תומכי תמימים חולון]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול]].

בשנת תשע"ג למד מלאכת הזביחה <ref>עם ידידו ר' שניאור זלמן הלוי פייפ</ref> וקיבל 'הודעה' מהרב [[לייב חיים טורק|ליב חיים טורק]] ו'קבלה' לשחיטה מהרב [[מרדכי זאב גוטניק (מלבורן)]].

בשנת [[תשע"ט]] קיבל סמיכה 'יורה יורה' מהרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

ב[[י"ג אלול]] [[תשפ"ג]] נישא לרעייתו מרת חוה בת השלוחים למדינת דנמרק, הרב יצחק הלוי, (בן הרב ד"ר [[נפתלי חיים לוונטל]]) ומרת מנוחה רחל{{הערה|(נכדה של החסידים הרב [[יוסף ראדאל]] והרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]]).}} לוונטל, (נצר למשפחת גרונר מצאצאי כ"ק אדמו"ר האמצעי{{הערה|[https://baalhatanya.org.il/איגוד-הצאצאים-של-בעל-התניא-האדמור-הזקן/אילן-היחס/?i=132302] מצאצאי [[הרבנית מנוחה רחל]] בת כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] ומני אז משתדל להביא חשובי הרבנים שהם מצאצאי אדמו"ר הזקן למלווה מלכה של [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]]. נצר גם מגזע רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (המהרי"ל) ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].}}), החתונה התקיימה (ברוב פאר והדר בהשתתפות קהל נכבד מחשובי השלוחים אנ"ש ותמימים מכל רחבי תבל{{הערה|[https://anash.org/wedding-butler-lowenthal/][https://chabad.info/simches/997404/] וראה גם ווידיאוס בערוץ יוטיוב לובאוויטש לעבט/יום שכולה משקה.}}) בקופנהגן שבדנמרק.

ר' שמואל נחשב לחוקר היסטוריה חב"די וקיבל הרבה מהת' [[ישראל מרדכי קוזומינסקי]] ומהרבנים [[בן ציון בנימין אלטהויז|בינקע אלטהויז]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] והרב [[מענדל מרוזוב]] שהיה מהמשתתפים הקבועים בהתוועדויות שלו מדי שבת במשך מספר שנים אשר מהם הוא קיבל ומשמר ומעניק לצעירי הצאן ובפרט לילדי תשב"ר מתוך מסירה ונתינה.

להרב בוטלר יש אוסף של כתבים וחפצים נדירים ובמשך השנים תרם רבות ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|[https://chabadinfo.com/news/rare-sefer-kehillos-yaakov-once-owned-by-tzemach-tzedeks-son-presented-to-the-rebbes-library/] [https://anash.org/a-first-for-the-rebbes-library-in-honor-of-yud-alef-nissan/] [https://collive.com/sefer-from-alter-rebbes-family-donated-to-the-rebbes-library/] [https://chabad.info/special/883691/].|כיוון=שמאל}}.

ע"פ השמועה ר' שמואל הוא מיחידי הסגולה שנוסע לציון הקדוש בכל יום מימי החול.

== עסקנות ציבורית ==

ר' שמואל הוא מהפעילים הכי נמרצים במבצעים ב[[בית חב"ד נמל התעופה JFK]] תחת הנהלת הרב [[יוסף יצחק ראפ]]. ובמסגרתו הוא עוסק רבות במבצע [[אות בספר תורה]] ו[[אות בספר התורה של ילדי ישראל]]{{הערה|משך השנים פעל רבות אצל התמימים ואנ"ש להגברות המבצעים אלו. ובשנת הקהל תשפ"ג פעל יחד עם ידידו ר' שלום בער מרזל שיצליחו לסיים הספר תורה השמיני של ילדי ישראל, ואף טס מיוחד לארה"ק להשתתף בהסיום ביום כ' מנחם אב{{הערה|[https://chabad.info/news/987316/].}}}}.

ר' שמואל נחשב לעסקן ציבורי עם פוליטיקאים בניו יורק{{הערה|[https://collive.com/ny-comptroller-hears-the-megillah-3/] [https://chabad.info/news/539280/] [https://collive.com/nyc-comptroller-blesses-the-lulav/].|כיוון=שמאל}} ונחשב לעמוד תווך בין חצרות חסידיות לבין ליובאוויטש אשר פועל רבות להרמת קרן חב"ד בין קהילות וחוגים שונים בהפצת המעיינות חוצה{{הערה|[https://col.org.il/news/139839] [https://anash.org/lubavitch-brings-irans-chief-rabbi-to-bobov-45-lelov-rebbes/].|כיוון=שמאל}} ובפרט בין [[חסידות גור]] וליובאוויטש{{הערה|[https://chabad.info/news/987867/] [https://anash.org/gerrer-rebbes-son-asks-to-implement-ideas-from-770-after-visit/] [https://collive.com/gerrer-rebbes-son-returns-visit-to-chabad/] [https://anash.org/gerrer-rebbe-makes-exception-for-lubavitcher-bochurim/] [https://chabadinfo.com/news/gerrer-rebbes-son-visits-chabad-at-the-airport/].|כיוון=שמאל}}.[[קובץ:האדמו''ר מבאבוב 45 עם הרב שמואל בטלר.jpeg|ממוזער|הרב באטלער משוחח עם הרב [[מרדכי דוד אונגר]] אדמו"ר מבאבוב 45 לאחר שהרב באטלער העניק לו את הספר [[ימות המשיח בהלכה]] (תשפ"ד) (צילום: מנדי שיף מרכז 302)]]

ר' שמואל דאג להדפיס בעצמו ביותר ממאתיים ערים ומדינות שונות ברחבי תבל את [[הדפסת התניא|ספר התניא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/481798/] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3754968/jewish/In-Vietnam-Rabbinical-Students-Find-Feed-and-Befriend-Jews.htm] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3416381/jewish/Printing-Tanyas-in-Jamaica-and-Everywhere-Else-Jews-Live.htm][https://anash.org/tanya-started-on-beth-israels-7th-floor-finished-30-years-later/] [https://collive.com/tanya-printed-in-new-york-state-executive-mansion-with-gov-hochul/] [https://chabadinfo.com/news/historic-tanya-printed-in-qatar/].|כיוון=שמאל}}{{הערה|בקיץ תשע"ד הדפיס בכו"כ עיירים ואיים במדינת מסצ'וסטס וביכנ"ס צמח צדק נוסח האר"י הישן בבלטימור עם ידידו הרב ניסן אייזיק וואגעל.

בקיץ תשע"ה הדפיס בכו"כ עיירים במדינת ג'מייקה עם ידידו הרב ארי' ליב הרסון.

בקיץ תשע"ו במדינת קולורדו עם ידידו הרב מנחם מענדל מינץ. בקיץ תשע"ז במדינת וייטנאם עם ידידו הרב ארי' ליב הרסון. בקיץ תשע"ח במדינת יוטה ובמדינת אלסקה.

בט"ז אייר תשע"ט הדפיס התניא במדינת קטר. בקיץ תשע"ט במדינת קליפורני'ה. בקיץ תשפ"ג הדפיס בחב"ד בשדה התעופה סניף בוסטון.
בג' תמוז תשפ"ד בבית רפואה 'בית ישראל' ליד חדרו הק' על קומה השביעית. בי"ט כסלו תשפ"ה הדפיס התניא בבית מושל מדינת ניו יורק{{הערה|https://collive.com/tanya-printed-in-new-york-state-executive-mansion-with-gov-hochul/}} בחסות העסקן הרב [[חנינא שפרלין|חנינא משולם הכהן שפערלין]].}}, עוזר ומתעסק וגם תומך בממונו בעוד הדפסות רבים אשר נעשות בהשתדלותו.

נמנה עם מקימי מאגר [[רבי דרייב]] אשר מזכה רבבות ב[[ציור פני הרב]] ושמיעת קולו הק' ופעל שחברת [[JEM]] יפרסמו את כל הארכיון שלהם{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/603bdc28e756a_1614535720.pdf] [https://col.org.il/news/129580] [https://crownheights.info/chabad-news/748549/breaking-agreement-reached-in-principle-between-jem-and-rebbedrive/] [https://chabad.info/magazine/355120/].|כיוון=שמאל}}. כמו כן הוא חבר במערכת [[מפתח]] לתורת הרבי ואחראי על הוצאתו לאור של הגיליון השבועי "עלי ההגהה"{{הערה|[https://www.mafteiach.app/about].}} ועל שיעור בלימוד החוברת לעיונא המתקיים בכל ליל שבת קודש במערב 770 מאז תשפ"ג כאחד מההחלטות של שנת הקהל.

בזכות ידידות שהייתה לו עם המשב"ק הרב [[מאיר הארליג]]{{הערה|[https://chabadinfo.com/simches/r-meir-harlig-celebrates-his-birthday/].}} זכה לחשוף לציבור במסגרת [[רבי דרייב]] יומנים של הרב הארליג שכתב מדי יום ביום משך כל שנות הנשיאות של הרבי. הרב הארליג הפקיד אחריות בלעדית זו לר' חיים ישראל הכהן שפרלין ולר' שמואל{{הערה|[https://col.org.il/news/125577] [https://chabad.info/beis-medrash/615869/] [https://www.rebbedrive.com/single-post/2020/07/05/treasure-trove-of-new-diaries-published].|כיוון=שמאל}}.

בשנת [[תשע"ב]] נתמנה כאחראי על בניית ה[[סוכה]] הפרטית של [[הרבי]] בחצר [[770]] יחד עם ידידו ר' [[חיים דוד גרוסבוים|חיים גרוסבוים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/1009751/] [https://collive.com/rebbes-sukkah-built-at-770-8/] [https://anash.org/rebbes-sukkah-built-moments-after-yom-kippur/].|כיוון=שמאל}}

בכלל הוא מסור ונתון לכל עניני בית חיינו, ומתקן דברים שהוזנחו ב-770, כגון החלונות השבורים בזאל למעלה.

החל משנת [[תשע"ג]] מארגן מדי שנה לקראת [[י' שבט]] אירוע לכלל תלמידי הישיבות בשם "שעה עם הרבי". כחלק מהאירוע מכינים את בית המדרש 770 עם פירמידות בכדי לתת תחושה של [[התוועדות עם הרבי]].

לקראת [[ג' תמוז]] תשע"ג אירגן ביחד עם ר' [[מנחם מענדל מינץ]] כינוס התעוררות על שדרת [[איסטרן פארקוויי]] לכלל [[חסידי חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/143709].}}, ומני אז השניים אירגנו עשרות כינוסים כגון זה.

לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] תשע"ד, מארגני התהלוכה - [[של"ה (ארגון)|של"ה]], (רצו שיהיה עשר הצגות בנושא [[עשרת הדברות]]) לתלמידי [[אהלי תורה מתיבתא]] פקדו בבנית מצגת בנושא "לא תגנוב", ר' שמואל קיבל את המשימה על הפרויקט הזה. ובנה מצגת בנושא גאולת כל הספרים כתבים וחפצים מ[[אוסף שניאורסון]] הנמצאים בשביה במוסקווה, ר' שמואל קיבל בזה יעוץ והדרכה מהרב [[ברוך שלמה אליהו קונין|שלמה קונין]], ומני אז הם בידידות ונתחנך על ידו לנהל את חייו באופן של [[לכתחילה אריבער (פתגם)|לכתחילה אריבער]] {{הערה|ואף מארגן התוועדות סעודה בשרי כיד מלך לכבוד ימי "לכתחילה אריבער" ב' אייר וי"ג תשרי.

ע"פ מענה מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח להרב [[שלמה קונין]] לאחרי י"ג ניסן תשמ"ג "...בטח יערכו התוועדות בלאס אנדלעס באור ליום ו' עש"ק (לאחרי הספירת העומר של) תפארת שבתפארת יום הולדת של המגלה ומפרסם של מלכתחילה אריבער. אזכיר עה"צ ויבשר טוב" - [[ליקוט מענות קודש]] תשמ"ג, צח}} וגם נחשב לאחד מגדולי המתעסקים ומרעישים אודות שחרור ופדיית ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים לעת עתה בשביה ברוסיא.

החל מקיץ תשע"ד נסע למדינת קולורדו עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מינץ]] על [[שליחות המל"ח]] בכל קיץ, חנוכה, וחג הפסח עד שנת תשפ"ב לארגן אירועים עבור היהודים המפוזרים בערי השדה שם וכתוצאה מזו נפתחו כמה בתי חב"ד בפועל במשך השנים ובעוד מקומות.

בשנת תשע"ה (יחד עם ידידו ר' [[מנחם מענדל מינץ]]) פתח קבוצת וואטסאפ "[[פאקס א שיחה]]" שהיה הראשון במינו לאחד בין כל חסידי חב"ד.

ב[[שנת הקהל]] - [[תשע"ו]], נתמנה על ידי הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] מטעם [[צא"ח מונטריאול]] להיות אחראי על כינוסי 'הקהל' בכל רחבי קנדה{{הערה|[https://chabad.info/news/126439/] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3240709/jewish/Multifaceted-Montreal-Campaign-Inspires-Jewish-Gatherings.htm].|כיוון=שמאל}}. בשנת הקהל - [[תשפ"ג]], התמנה לחבר ועד מטה הקהל העולמי{{הערה|[https://anash.org/crown-heights-ended-the-year-with-a-grand-good-bye-hakhel-in-770/].}}.

בעת שהותו ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] היה אחראי על מערכת הערות וביאורים של הישיבה{{הערה|הוציא לאור את גיליון [https://drive.google.com/file/d/1JJ7y9DbevEFfVn2S2H42m4u9vNEqg0Ld/view ק"ג] ו[https://drive.google.com/file/d/1ezeXA2g9epbNhCrswmlI_LtIeye1_2RX/view ק"ד].}}. במשך השנה אירגן לתלמידי ישיבה גדולה מעמד [[סיום הרמב"ם]] לכל סיום ספרי הרמב"ם וכן למד דברי חסידות בקביעות עם המשפיע הרב [[יצחק מאיר גוראריה]].

בשנת [[תשע"ו]] התמנה כאחראי מטעם [[צא"ח המרכזית]] על ה[[תהלוכה]] שבסוף חודש החגים{{הערה|[https://collive.com/hundreds-walked-on-tahalucha/].}} ברחבי העיר ניו יורק וגם עוזר בארגון 'הקהלת קהילות' בכל שבת. במסגרת עבודתו בצא"ח היה נחשב ליד ימינו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] ומאוחר יותר גם מונה אותו להיות חבר בוועד [[סיום הרמב"ם]] העולמי{{הערה|[https://col.org.il/news/131842][https://anash.org/grand-siyum-harambam-celebration-attended-by-thousands/]}}.

החל משנת [[תשע"ז]] לקראת חודש [[תשרי]] מקים מדי שנה יחד עם ר' [[מנחם מענדל מינץ]] טענט מול 770 על מנת להתמודד עם חוסר המקום לקהל הרחב{{הערה|[https://collive.com/new-glass-paneled-tent-goes-up-at-770/].}}.

החל משנת תש"פ בכל יום חול מוסר "שיעור התקשרות" במוסדות החינוך של חב"ד בכל גלילות ניו יורק{{הערה|[https://anash.org/monsey-boys-view-historic-treasures-for-yud-daled-kislev/].}}.[[קובץ:שמואל בוטלר בישיבה.jpg|ממוזער|ר' שמואל נואם באהלי תורה]]

בשנת [[תשפ"ב]] התמנה על ידי הרב [[אברהם יצחק ברוך גערליצקי]] למפיק סדרת הספרים של [[ימות המשיח בהלכה]] (ג' כרכים){{הערה|[https://anash.org/first-copy-of-upcoming-sefer-was-a-touching-gift-for-rabbi-gerlitzky/].}}.

בחודש [[אייר]] [[תשפ"ג]] ארגן את [[סיום הרמב"ם]] בערי קהיר ואלכסנדריה ב[[מצרים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/145548] [https://www.bhol.co.il/news/1544998] [https://collive.com/first-time-in-25-years-siyum-harambam-in-egypt/].|כיוון=שמאל}}.

בשנת [[תשפ"ד]], מינה אותו הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] סמוך לפטירתו להיות השליח למפרץ העליון של העיר ניו יורק הכולל בתוכו שלושה איים. ליברטי איילנד, גבנורס איילנד ואליס איילנד. בחודש תשרי תשפ"ה קיבל את האישורים והקים שם לראשונה סוכה על מנת לזכות בה את אלפי המבקרים במצוות [[לולב]] ובהדלקת [[חנוכיה]] ב[[חנוכה]].

בשנת תשפ"ד ותשפ"ה שימש לתקופה קצרה כמנהל של [[ספריית לוי יצחק]]{{הערה|[https://collive.com/new-mesibas-shabbos-programs-at-levi-yitzchok-library/] [https://collive.com/vov-tishrei-programs-at-the-levi-yitzchok-library/].|כיוון=שמאל}}.

לרגל בר המצווה של אחיו, הוציא לאור תשורה מיוחדת, שכללה צילומים נדירים שהתפרסמו לראשונה{{הערה|[https://teshura.com/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf].}}. לקראת חתונתו, הוציא לאור חוברת נוספת כהמשך לתשורה זו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A6mejbIlmjeMMnSsOZjw7RLLGET-mQQV/view?usp=sharing].}}.

ר' שמואל גם ידוע כבעל מכניס אורח גדול ונוהג לארח עשרות מתלמידי התמימים לסעודת שבת בביתו בכל שבת וכן עורך [[מסיבות שבת]] לתלמידיו.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוטלר, שמואל}}
[[קטגוריה:עסקנים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:חברי ועד סיום הרמב"ם]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אהלי תורה]]
[[קטגוריה:חסידות סקווירא]]
[[קטגוריה:משפחת לוונטל]]

שיחת קובץ:הקדש.jpg

2026-02-05T20:24:36Z

חיים כ:

== מנורה עגולה הייתכן?? ==

{{חב"דפדים פעילים}}
לא מתאים לאתר חב"דפדיה שתהיה בו תמונה שמראה את הקודש ב[[בית המקדש]] בה [[המנורה]] עגולה ולא אלכסונית כשיטת [[הרמב"ם]] ו[[רש"י]] וביאורו המפורסם של [[הרבי]] על כך.

בנוגע לערך שהשתמש בתמונה זו אחפש ואעלה בע"ה תמונה אחרת, אך להבא כדאי לשים לב לכך.
תודה. [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 06:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ו 06:57, 23 בינואר 2026 (IST)

:👍👍👍 [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:11, ז' בשבט, ה'תשפ"ו 20:11, 25 בינואר 2026 (IST)
::אכן ובמיוחד שהמנורה העגולה היא לא הבעיה היחידה בציור --~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י"ח בשבט 22:24, 5 בפברואר 2026 (IST)

שיחת משתמש:213.151.54.217

2026-02-05T20:16:55Z

חיים כ: /* אזהרה */ פסקה חדשה

== אזהרה ==

{{אזהרה|משתמש:שיע.ק}} ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י"ח בשבט 22:16, 5 בפברואר 2026 (IST)

יהודה לייב איידלקופ

2026-01-22T16:33:44Z

חיים כ: עריכה

[[קובץ:64cf82e285d05 1691321058 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב איידלקופ מדבר (תשפ"ג)]]
הרב '''יהודה לייב איידלקופ''' (יליד שנת [[תשי"ד]]) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מראשי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[זאוויל איידלקופ]] בשנת [[תשי"ד]] שהיה מחסידי חב"ד שלאחר יציאתם מ[[ברית המועצות]] התיישבו ב[[פריז]].

נבחר על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]] להימנות על הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]].

התחתן עם רעייתו מרת ציפורה לבית קנייבסקי מנחלת הר חב"ד.

בשנת תשמ"ד חיפש הרב אפרים וולף אדם שינהל את הפעילות בשבת בבית הכנסת צמח צדק והרב איידלקופ ניהל את הפעילות במקום.

מארגן מדי שנה את [[כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ובני משפחותיהם. כינוס שמשתתפיו זכו לקבל התייחסות מיוחדת ומכתבים מיוחדים מהרבי במהלך השנים, בחיבה גדולה והתייחסות לפרטי פרטים על מקום הכינוס וכיוצא בזה

הכינוס מתקיים מידי שנה בשבת הסמוכה לכ' אב.

הרבי בירך אותו באופן אישי בברכה מיוחדת, שבזכות עבודתו במוסדות של הרבי יראה ברכה במעשיו ויקויים בו "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם"{{הערה|השליחות לארץ הקודש עמ' סג.}}.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שארגן הרב [[זמרוני ציק]] בשנת [[תשנ"ה]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]].

בעבר התגורר ב[[נחלת הר חב"ד]], כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].

==משפחתו==
*בנו, לוי יצחק איידלקופ.
*בנו - הרב אליהו איידלקופ - מרכז רבני אירופה.
*בנו, הרב מנחם מענדל איידלקופ - ניו הייבן.
*בנו, הרב שניאור זלמן איידלקופ.
*חתנו, הרב אברהם ברקוביץ' - מוסקבה.
*גיסו, הרב [[אהרן קנייבסקי]].
*אחיו הגדול, הרב [[יוסף יצחק איידלקאפ]].
*

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: איידלקופ, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת איידלקופ]]
[[קטגוריה:משפחת פאר]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

ניגון אליהו הנביא

2026-01-22T15:17:54Z

חיים כ: הסרת קטגוריה:ניגוני הבעל שם טוב באמצעות HotCat

ה'''ניגון [[אליהו הנביא]]''', הינו זמר המיוחס ל{{ה|בעל שם טוב}}, ונהוג לנגן אותו ב[[מוצאי שבת]] בעת סעודת [[מלווה מלכה]].

ניגון זה הוא ניגון ב' בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].

==מאחורי הניגון==
ב[[מנהג ישראל]] מקובל להזכיר את אליהו הנביא ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ"ט.}}, והוא סגולה לפרנסה ולזכרון.

בטעם הדבר שיש להזכיר דווקא את אליהו במוצאי שבת ישנם מספר הסברים בספרי הקודש{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4817501 מה הקשר בין אליהו הנביא למוצאי שבת?].}}:
*כיון שבמוצאי שבת אליהו יושב בגן עדן וכותב את זכויותיהם של ישראל{{הערה|מדרש רבה על רות, ה, ו.}}.
*כיון שמובטח לישראל שאליהו לא בא לא בערב שבת ולא בשבת, וכעת כשיצאה שבת יכול לבוא ולבשר על הגאולה{{הערה|על פי הגמרא בעירובין מג, ב, ובעל הפרישה על הגמרא. וכן בטור סימן רצה.}}.
*כיון ששבת היא זמן מסוגל לגאולה, ובמוצאי שבת אליהו מקבל על עצמו את דינם של אלו שיצאו מהגהינום ונותר להם רק מעט להתכפר בו{{הערה|האבודרהם על פי הנאמר בגמרא קיח, ב.}}.

בספרי הקבלה שהתחברו בדורות שאחרי [[האריז"ל]] מופיע שמנהגו היה לחזור על שמו של אליהו הנביא פעמים רבות, ובזה עצמו מובאים גרסאות שונות האם נהג לומר 52 פעמים (כמנין ה[[גימטריא]] של השם 'אליהו'), 120 פעמים (כמנין הצירופים שניתן ליצור מאותיותיו), ועוד.

במסורת חב"ד מקובל בשם [[הבעל שם טוב]] להזכיר את שמו של אליהו הנביא 120 פעמים{{הערה|ראו בהקלטת ר' דוד הורביץ, שבקישורים החיצוניים. זאת בשונה מעדות הגאון הרב [[חיים נאה]] בספרו 'בדי השולחן' חלק ג' סימן ק, על פי האליה רבה, שנוהגים לנגן ארבעים פעמים 'אליהו הנביא', ארבעים פעמים 'אליהו התשבי' וארבעים פעמים 'אליהו הגלעדי', ולאחר מכן שלוש פעמים כל אחד מהם ופעם אחת לחתום 'אליהו הנביא' כשבסך הכל אומרים 130 פעמים, ומשלימים באמירת 'במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד'.}}.

==אודות הניגון==
ניגון זה, שהשתמר במסורת החסידית לזמר במוצאי שבת, מיוחס לבעל שם טוב, והוא כולל בכל מחזור שלם של ניגון - 60 פעמים את שמו של אליהו.

הניגון מורכב מ-4 חלקים, כאשר בחלק הראשון חוזרים שלוש פעמים על המקטע הכולל חזרה של עשר פעמים על הכינוי 'אליהו הנביא'.

בחלק השני חוזרים שלוש פעמים על המקטע הכולל חזרה של עשר פעמים על הכינוי 'אליהו התשבי'.

בחלק השלישי חוזרים שלוש פעמים על המקטע הכולל חזרה של עשר פעמים על הכינוי 'אליהו הגלעדי'.

ובחלק הרביעי חוזרים בלולאה על הכינויים אחד אחרי השני ("אליהו הנביא אליהו התשבי אליהו הגלעדי"), כשכל מקטע מתחיל בכינוי אחר{{הערה|כיון שכל מקטע בניגון בנוי מחזרה של עשר פעמים על שמו של אליהו, בהכרח שהוא מסיים באותו כינוי שבו הוא החל.}}, ויחד הם משלימים 30 פעמים נוספות את שמו של אליהו בכינויים השונים.

מילות הניגון:

{{ציטוט|תוכן=אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא - אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא - אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. (שלוש פעמים)

אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי - אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי - אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי. (שלוש פעמים)

אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי - אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי - אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי. (שלוש פעמים)

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי - אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי - אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.
אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא - אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא - אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי.
אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי - אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי - אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי.}}

==ראו גם==
*[[מלווה מלכה]]

==לשמיעת הניגון==
*הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{שמע|קובץ=NSH 002 Eliyahu Hanovi, Baal Shem Tov.mp3}}
*[https://www.chassidus.com/audio/nigun/02-04-Eliyohu-Hanavi-Z-Miros-Motzoei-Shabbos-sung-by-Melaveh-Malkah-by-The-Baal-Shem-Tov.mp3 לשמיעת הניגון] באתר היכל נגינה

{{ניגוני רבו"נ}}
{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו]]

מעייני ישראל

2026-01-22T07:47:01Z

חיים כ: שוחזר מעריכה של 83.229.22.25 (שיחה) לעריכה האחרונה של 213.8.151.177

[[קובץ:מעייני ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עלון היוצא על ידי הארגון]]
'''ארגון מעייני ישראל''' הוא ארגון כלל ארצי להפצת לימוד ה[[חסידות]], שנוסד על ידי ר' [[מרדכי לוסטיג]] שליט"א מנכ"ל מרכז מעייני ישראל באה"ק הארגון מיועד לאברכים חסידים ההוגים בתורת [[חסידות חב"ד]] מהמשפעים של הארגון המשפיע הרה"ג ר' [[זלמן גופין|זלמן גופין שליט"א.]] והמשפיע המפורסם [[חיים שלום דייטש|הגרח"ש דייטש]] בתמיכת הנגידים החסידים הנה"ח ר' [[דוד פישר|דוד פישער]] שליט"א ר' [[אליהו שלוסברג]] שליט"א ו[[חיים יעקב לייבוביץ']] שליט"א, והוא על שמו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש. לארגון סניפים ב[[אשדוד]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש|בית שמש - קריה, בית שמש - רמה ד', בית שמש - רמת אברהם.]], [[אלעד]], [[חיפה|ביתר עילית]], [[חיפה]], [[מודיעין עילית]] [[קריית גת]] ו[[צפת]].

== ראשית הארגון ==
ראשיתו של הארגון היה ב[[ירושלים]],הקים ר' מרדכי לוסטיג שליט"א מנכ"ל מרכז מעייני ישראל [[כולל אברכים]] , ללימוד תורת [[חסידות|החסידות]] וה[[נגלה]] בשם "צדקת ישראל". בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב [[נפתלי צבי וויס]]. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב [[פישל וינגרטן]]. בהמשך השנים הוחלט לקרוא לארגון בשם מרכז '''מעייני ישראל'''

ראשי הכולל: הרב [[מנחם מנדל פויגל]] (חסיד וויזניץ) . ממשפיעי הכולל: ר' יהושע רוזנבוים - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לפני הצהרים, והרב [[ישעיה יוסף בעק]]. מגייסי הכספים והעובדים בארגון הוא הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] ואיתו עימו הרב [[אהרן גרוס|אהרן הכהן גראס]].

בחודש [[סיוון]] [[תש"ע]] הכולל עבר למשכנו הזמני בשכירות, ברחוב אהלי יוסף 14 ב[[ירושלים]], בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי"ג תמוז התקיים מעמד [[חנוכת הבית]].

הארגון גם הקים בשנת [[תש"ע]] כולל ללימוד [[חסידות]] ברח' [[רש"י]] 26 ב[[בני ברק]], בראשות הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]. בעבר כיהנו גם הרב אליעזר פרנקל, הרב פישל בידרמן, הרב דובער בלינוב, הרב יהושע גרינפלד, כיום הרב [[יואל פרידמן]] מכהן כראש הכולל.

בחורף [[תשע"ד]] הוקם בביהמ"ד מעייני ישראל בירושלים ישיבת בוקר לבחורים מישיבות חסידיות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] כהכנה לתפילת שחרית, בראשות הרב דוד שלאמע ובהשתתפות ה[[משפיע]] ר' יצחק וואלפין. הפעילות במסגרת 'איגוד בחורים לומדי חסידות' התרחבה וגדלה על ידי הרב ישראל וינשטוק (לשעבר חסיד בויאן), כשבוגריה פועלים בפתיחת סניפים נוספים ברחבי הארץ של קהילת מעייני ישראל.

באלול תשפ"ב עברו לבית מרכז מעייני ישראל בארה"ק, בית כנסת ובית מדרש לקהילת מעייני ישראל בירושלים ברחוב אלעזר המכבי 3.

==מפעולות הארגון==
[[קובץ:מעייני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בבית המדרש מעייני ישראל בירושלים (תש"ע)]]
הארגון מפעיל בית מדרש בירושלים, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ובמועדים. לפני התפילה נמסרים שיעורים בתורת חסידות חב"ד על ידי [[משפיע]] בית המדרש הרב [[חיים שלום דייטש]] רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יקותיאל פרקש]]. בבית הכנסת נערכות התוועדויות במועדים חסידיים כמו [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[י"ב תמוז]] וכו'. וכן ב[[שבת מברכים]] בהשתתפות המשפיע המקומי הרב דייטש ומשפיעים אורחים וכל שבת בהשתתפות משפיעים אורחים כגון הרב [[יעקב משה וולברג|יעקב משה וואלבערג]].

כמו כן הוקמו בתי מדרש בערים ביתר עילית, 3 בבית שמש, אשדוד, בני ברק, חיפה, קרית גת, אלעד, צפת, בתשפ"ב הוקמו עוד 2 סניפים בעיר בית שמש ברמת אברהם ורמה ד' בנוסף לקיים.
אנשי הארגון עורכים ישיבות בין הזמנים ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].

אנשי הארגון, יזמו מערכת כנסי חגים ושיעורי חסידות לנשים מהציבור החרדי. בסיס השיעורים הן נשות האברכים המשתתפים בשיעורי חסידות של 'מעייני ישראל' וכן נשות אברכי הכוללים של 'מעייני ישראל'. מייסד השיעורים לנשים הוא הרב משה ארנפלד מחברי הכולל, ובסיוע מאסיבי של הגב' גיטל פישר ובתה הגב' נחמה בריקמאן שהחלו להרים את הפעילות המיוחדת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35827 חב"ד אינפו]}}, וכן שיעורים שבועיים קבועים הנמסרים על ידי הרבנית זילברשטרום. היום פעילות נשי מעייני ישראל "מעיין רבקה" ע"ש בתו של הפוסק המפורסם הרה"ג ר' יקותיאל פרקש שליט"א תרומת הנגיד ר' דודי פרקש שיחי'

מידי שנה מארגן הארגון שבת אחדות לכלל האברכים הרואים עצמם שייכים לתורת החסידות ומושפעים ממנו. המשפיעים הקבועים שם הם: המשפיע ראשי הרה"ג ר' [[זלמן גופין]] שליט"א והמשפיע המפורסם הרה"ג [[חיים שלום דייטש]] שליט"א וכן הרה"ח ר' [[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]] שליט"א והרה"ג ר' יעקב משה וואלבערג שליט"א ומשפיעים אורחים נוספים. מספר המשתתפים מגיע קרוב לכ-1600 איש מכל רחבי הארץ. בכמה מהשנים השתתפו באירוע גם משפחות האברכים.

כמו כן, מדי שנה, הארגון מארגן קבוצה גדולה של כ-100 איש [[נסיעה לרבי|הטסים לרבי]] ל[[שמחת תורה]] ול[[ג' תמוז]]. לאחרונה התחילו לטוס גם קבוצות קהילתיות מהסניפים.

הארגון מוציא לאור מדי תקופה עלון המסקר את פעילות הארגון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35696 אינפו].}}.

=== התפתחות הארגון בשנים האחרונות ===
עם השנים התפתחה הארגון לפעילות מסועפת ועניפה הכולל בתוכו מעל חמש עשרה בתי כנסת ברחבי הארץ ומעל שלושים נקודות של כוללים ללימוד החסידות ברחבי הארץ, כמו כן הוחל פעילות רחבה בציבור הנשים החל משיעורים וימי גיבוש ועד שבתות אחדות. בתקופה האחרונה התחיל הארגון בפעילות רחבה בקרב הנוער והילדים.

בשנת [[תשפ"א]] חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק ב[[ירושלים]] שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות [[חב"ד]], וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: [[ביתר]], [[בית שמש]], [[אשדוד]], [[חיפה]] ו[[בני ברק]]. בערב ראש השנה [[תשפ"ג]] חנכו את הבניין החדש.

במסע הקבוצה ב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ד]] הוחלט להרחיב הפצת המעיינות בפתיחת ישיבת 'המאור שבתורה' לצעירים מקרב הציבור החרדי, אשר תתנהל באופן דומה לישיבות תומכי תמימים, מיד בחזרת הקבוצה לארץ התחילו להתארגן בגיבוש הצוות ורישום התלמידים.

הישיבה זכתה עד מהרה בהצלחה נרחבת כאשר נרשמו עשרות רבות של בחורים לישיבה.

בראשות הישיבה עומדים הרב [[יהושע רוזנבוים]] והרב [[אהרן ברייער]] תחת הדרכתו של המשפיע הרב [[זלמן גופין]] והיא ממוקמת בבית מרכז מעייני ישראל בארה"ק ברחוב אלעזר המכבי 3 בירושלים.

==פעילות לילדים==
כדי להעניק מענה לצורך הגובר והולך של אברכים שהתקרבו לחסידות חב"ד ובניהם לומדים במוסדות הציבור הכלל-חסידי, הקים הארגון סניף המקיים פעילויות סדירות כולל מפגשי לימוד, מבצעי לימוד, התוועדויות והוצאה לאור ייעודית לקהל זה, בשם 'ליכטעלעך' הפועל תחת 'קרן דורות'{{הערה|1=[https://anash.org/lichtelach-has-children-inspired-with-chassidus-like-their-parents/ סקירה ודוגמאות תצלומים מהפעילות המתקיימת לאורך מעגל השנה] {{אנש}} (אנגלית)}}.

העמותה הוקמה בשנת [[תשפ"ב]], ובפעילות העמותה משתתפים מעל ל-300 ילדים ברחבי [[ארץ הקודש]].

כחלק מתוכנית העמותה, מתקיימת פעילות שבועית, בה מקבלים הילדים תכנים חסידיים והעשרה של ניגוני חב"ד ועוד, המונגשים לרמתם של הילדים.

בשלוש הזדמנויות לאורך השנה, בסביבות י"ט כסלו, חג השבועות, ולקראת חגי תשרי, מתקיים כינוס מרכזי לכל הילדים השייכים לארגון.

==לקריאה נוספת==
{{בית|מנחם זיגלבוים|תחקיר: תופעת מעייני צוברת תאוצה|1431||תשפ"ה}}
תגיות: [https://col.org.il/feed?keyword=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C מעייני ישראל] באתר COL.
[https://sinun770.org/?s=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#tab2 מעייני ישראל,] באתר סינון חב"ד.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]

אברהם פרקש

2026-01-22T07:44:32Z

חיים כ: שוחזר מעריכה של חיייייייי (שיחה) לעריכה האחרונה של זמן הגאולה

[[קובץ:הרב אברהם פרקש.jpeg|ממוזער|הרב אברהם פרקש]]
הרב '''אברהם פרקש''' (נולד ב[[כ"ח באלול]] [[תשמ"ב]] ,1982) הוא משלוחי הרבי ב[[פתח תקוה]] מנהל [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה]]. ומ"אישי חב"ד בפתח תקווה",

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח באלול]] [[תשמ"ב]] ב[[צפת]] לשמעון ולשולמית (שולה) פרקש.

למד בישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

לקראת שנת [[תשס"ג]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו אסתר רחל, בת הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי שמעון ועקנין]], משלוחי הרבי ורב כמה וכמה שכונות ב[[לוד]].

בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]] הצטרף למערך שלוחי הרבי בפתח תקווה כ'שליח תורה', ועסק במשך חמש שנים כאחראי על מערך שיעורי התורה ומרכז 'נשמה' שעל ידי בית חב"ד המקומי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41078 דיווח באתר COL].}}. במקביל שימש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד צמח צדק בעירו.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]], התמנה לשמש בתפקיד מנהל [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה חב"ד 'צמח צדק']]{{הערה|1=[https://chabad.info/child/298404/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

משקיע רבות בביסוס הת"ת ופיתוחו, ומאז שנכנס לשמש כמנהל מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית בכל שנה.

מייסד שיטה ללימוד השפה הארמית. וחיבר את ספרו רב המכר סיפורי גמרא.

ממקימי קהילת חב"ד כפר גנים.

== ספריו ==
* סיפורי גמרא (חוברת לימוד ארמית - מיועדת ללמידה בתלמודי התורה)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרקש, אברהם}}
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:משפחת פרקש]]
[[קטגוריה:משפחת ועקנין]]
[[קטגוריה:שלוחים בפתח תקווה]]

רבי ישמעאל ברבי יוסי

2026-01-22T07:39:10Z

חיים כ: העבר תוכן מ- רבי ישמעל ברבי יוסי, הועבר

התנא '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי''' (במקור שם לידה מלא; '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף''' או '''רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה''') היה [[תנאים|תנא]] בדור החמישי. הוא היה בנו של [[רבי יוסי]] ו[[רב מובהק|תלמידו המובהק]], אך למד גם אצל [[רבי יהודה]]. בזקנותו ישב לפני [[רבי יהודה הנשיא]] ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו{{הערה|{{בבלי|ביצה|כח|א}}}}. היה חברו של [[רבי חייא]] ורבו של [[רבי חנינא בר חמא]].

לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ו[[רבי מנחם ברבי יוסי|רבי מנחם]].

ב[[תלמוד]] מוזכר מקרה בו [[אבא יודן|אבדן]] ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו "פוסע על ראשי עם קודש" האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים{{הערה|{{בבלי|יבמות|קה|ב}}.}}.

הוא שימש כ[[שוטר]] תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו [[אליהו הנביא]] הוא הוכיח אותו{{ציטוטון|עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה}} והורה לו לברוח לעיר אחרת{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פד|א}}.}}.

ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, [[ה'תרס"ג]], שער ב' פרק ה', עמוד כ"ד||עמוד דיגיטלי=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו ספור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.

==פסקיו בהלכה==
* כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את [[רבי חנינא בר חמא]] לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.

==מאמריו באגדה==
מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;
====במשנה====
* החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ז}}}}.
* אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה{{הערה|{{משנה|אבות|ד|ח}}}}.
====ב[[תלמוד בבלי]]====
* אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק [[ציון]], ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, '''פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים''' וגו'{{הערה|[[ישעיהו]] פרק לד פסוק יד}}, אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב{{הערה|[[משלי]] פרק כח פסוק יד}}, '''אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד''' וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב{{הערה|תלמוד בבלי [[מסכת ברכות]] דף ס עמוד א}}ופירש [[רש"י]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף נה עמוד ב}} מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:

* שאל רבי [[יהודה הנשיא]] מרבי ישמעאל ברבי יוסי: [[עשיר]]ים שב[[ארץ ישראל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]] ול[[הון|רב הונים]] ו[[נכס]]ים? אמר לו: בשביל ש[[מעשרות|מעשרין]], שנאמר{{הערה|[[ספר דברים]] פרק יד פסוק כב}}, '''עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר''' אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ - עשר בשביל שתתעשר. שב[[בבל]] במה הן זוכין ל[[עשירות]]? - אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[תורה]]. ושבשאר ארצות העולם ורחבי תבל במה הן זוכין? אמר לו: בשביל שמכבדין את ה[[שבת]]{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קיט עמוד א}}.

* [[תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם|תלמידי חכמים]] כל זמן שמזקינין חכמה נתווספת בהם, ו[[עם הארץ|עמי הארץ]] כל זמן שמזקינין, טיפשות נתווספת בהן.{{הערה| [[מסכת שבת]] דף קנב, עמוד א}}.

* אמר [[רב כהנא]], כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פרק קיז פסוק א}}, '''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים''' - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, "'''הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים'''" - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן [[הודיה]] "'''כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃'''{{הערה|[[מסכת פסחים]] דף קיח עמוד ב}}.

====ב[[תלמוד ירושלמי]]====
* כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול ב[[בית מרחץ]] ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי{{הערה|סוג שבועה; "יבוא עלי" חס ושלום עונש}} גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה ב[[תהילים|ספר תילים]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת כלאים]] דף מב עמוד א}}.
* [[רבי יהודה הנשיא]] הנקרא "רבי" וגם "רבינו הקדוש"{{הערה|רמב"ם בהקדמה ליד החזקה}} החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ול[[רבי חייא הגדול]]: '''אשרי הדור שאתם בתוכו'''{{הערה|תלמוד ירושלמי [[מסכת מגילה]] דף ד עמוד א}}.
* היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי ב[[מקרא]] בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא וה[[תנ"ך]] מפי מהזכרון שלא מן הכתב{{הערה|שם}}.

==במשנת רבותינו נשיאנו==
על הפסוק "דרך כוכב מיעקב" (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב"ן).

בירושלמי (מעשר שני ספ"ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי. נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב לו שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב "דרך כוכב מיעקב".

ויש לתווך בין שני הפירושים:

מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין "חלק קומת משיח השייך לנשמתו". מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח<ref>ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692</ref>

.

==קישורים חיצוניים==
* [[אוצר החכמה]], '''ביאוגרפיות''' של חכמי המשנה, מאת [[מרדכי בר יוסף]] המכונה{{הערה|הודפס ב-[[תל אביב]] [[תש"ל]] [[1970]] בידי [[מכון מרדכי]] מכון להוצאת ספרי יהדות מאת "מרדכי בר יוסף" לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב"ע ל[[שלום]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1969]] בליל [[שבת קודש]] [[כ"ט בתשרי]] [[תש"ל]] ערב [[ראש חודש]] [[חשוון|מרחשוון]], הודפס בדפוס [[רוהלד]] רח' זבולון 34 תל אביב}}{{אוצר החכמה|מ. בר יוסף|ביאוגרפיות של חכמי המשנה|652912|כותרת=רבי ישמעאל ב"ר יוסי|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשל|עמ=34|עמוד דיגיטלי=34}}

==הערות שוליים==
{{תנאים}}
{{מיון רגיל:ישמעאל ברבי יוסי}}
[[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]
[[קטגוריה:משפחת רבי חלפתא]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה]]

גיל העולם

2026-01-22T07:36:37Z

חיים כ: שוחזר מעריכות של 185.130.86.150 (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח

'''גיל העולם''' נכון לשנת {{תאריך עברי נוכחי|xhxjY}} הוא {{תאריך עברי נוכחי|xjY}}, שנים אלו נמנות מזמן [[בריאת העולם]], אמונת חידוש העולם היא אחד מהיסודות ביהדות.

נושא זה הוא אחד הנושאים המעסיקים ביותר את החוקרים למיניהם, כשהם מעלים הוכחות שונות לקדמות העולם.

==אור הכוכבים==
'''שנת אור''' הוא מידת מרחק שלוקח לאור לעבור במשך שנה שלימה. לדוגמה: המרחק בין כדור הארץ לשמש הוא כ-8 דקות אור.

כיום, באמצעות הטלסקופים למיניהם הצליחו למצוא גלקסיות הרחוקות מליוני שנות אור מכדור הארץ. עובדה זו שאנו יכולים לראות את אורם מורה לכאורה שהם קיימים לפחות מספר זהה של שנים?

אמנם, הרבי מסביר{{הערה|מכתב מא' סיוון, תשט"ז, שערי אמונה עמ' רט.}}, שאף אם נניח שהמדע צודק בחישוביו ואכן זהו המרחק את הכוכבים, הרי כפי שמוסכם ש[[הקב"ה]] יכול לברוא את הכוכבים עצמם ורק אחר כך יתחיל להבהיק אורם, [[הקב"ה]] יכול גם לברוא את הכוכבים יחד עם קרני האור שלהם.

שהרי כפי שביום הראשון ברא [[הקב"ה]] את האור בלא המצאות ה[[שמש]] וה[[כוכבים]], כן ברא ביום הרביעי את הכוכבים עם קרני האור שלהם.

==ההרים==
על פי הגאולוגיה ישנם כמה סוגי הרים, כשהמשותף לכולם הוא, שהיווצרותו של ההר הוא תהליך בן אלפי שנים שבכל משך זמן ההר מתרומם יותר ויותר.

הרבי מסביר{{הערה|שם=צא|מכתב מי' מר חשוון [[תשט"ז]].}}, כי גם מי שיאמר שההר נתהווה באופן כזה מגרגירי חול וכו', מכל מקום עדיין הוא לא יוכל להסביר – מניין הגיעו גרגירי החול? וכן – האם וודאי אצלו שלפני 5000 שנה היה מצב המים, הרוחות, הנהרות וכו' בדיוק כפי שהוא עכשיו?

ועל כן אפשר לומר בשני אופנים:
# ההרים נבראו כצורתם – כאילו הם עברו תהליך של מאות ואלפי שנים.
# אף שהם לא נבראו כך, אבל תהליכים מזורזים גרמו להם לגבוה ולהגיע לגובה זה במהירות גבוהה.

==מאובנים==
חוקרים מצאו מאובנים שונים ברחבי כדור הארץ, והתארוך שלהם מורה על מספר עצום של שנים.

===אופני התארוך השונים===
;פחמן 14
בכל דבר בעולם יש כמות מסוימת מיסודות כימיים שונים, אחד מהם מכונה "פחמן 14". חומר זה מתפרק כחומר רדיואקטיבי, בכל סביבה שהיא. התחלת התפרקותו היא עם מות היצור (ה[[צומח]] או החי). ועל כן, באם מוצאים את הכמות של הפחמן 14 שיש בחפץ זה, אפשר לשחזר כמה זמן לקח לו להתפרק, ועל פי זה אפשר לדעת מתי הוא נוצר{{דרושה הבהרה|ישנן טעויות בפסקא זו}}.

;השכבה הגאולוגית
באם השכבה שבה המאובן נמצא היא שכבת קרקע קדומה, משמע שהיצור חי בזמן קדום יותר.

;המיקום בשרשרת
מכיון שהמינים התפתחו זה מזה, לכן באם ימצאו מין "פחות מורכב", אשר שימש כאב קדמון למין אחר, הוא יתוארך לזמן שלפניו.

===הבעיה באופני התארוך===
;פחמן 14
שיטת התארוך הזאת יוצאת מנקודת הנחה שכמות הפחמן 14 באוויר לא השתנתה במשך אלפי שנים, וכן שלא ארעו שינויים באופן התפרקות יסוד זה לאורך השנים, ושתחילת התהליך הייתה בנקודת האפס, ועוד.

אולם העובדות מוכיחות שבזמן הקדום (בתקופה "הפרהיסטורית") היו תנאים בלתי ידועים של תנאי הלחץ האטמוספרי, הטמפרטורות, הרדיו אקטיביות, קטליזטורים (מזרזים) בלתי ידועים וכו' וכו', זאת אומרת, שהיו אז תנאים אשר יכלו לגרום לראקציות ושינויים בעלי אופי וקצב שונים לחלוטין מאלו הידועים בתהליכי הטבע הקצובים של היום.

;השכבה הגאולוגית
שיטה זאת יוצאת מנקודת הנחה כי ככל שהשכבה הינה יותר קדומה, ימצאו בה בעלי חיים פחות מורכבים ממדרגות נמוכות יותר, עד ליצורים הפשוטים ביותר.

אולם, מצאו שרידים לבעלי חיים בתקופות קדומות למה ששיערו שבהם הם חיו. וכן מצאו עקבות לחיי אדם בשכבות המתוארכות במיליוני שנים קודם להופעת האדם על פי התאוריה.

;המיקום בשרשרת
שיטה זו (כמו קודמתה) יוצאת מנקודת הנחה שהמינים התפתחו זה מזה. וכן שככל שהמין פחות מורכב הוא קדום יותר.

הבעיה בשיטה זו היא, שלעיתים בעלי חיים אלו האמורים להיות מוקדמים יותר בשרשרת, מתוארכים לזמנים מאוחרים יותר מאשר המורכבים יותר.

===מקור המאובנים===
הרבי מביא{{הערה|מכתב מי"ח טבת תשכ"ב. שערי אמונה עמ' רטו-רטז.}} שתי אופנים באשר למקורם של המאובנים:
#יתכן שהתקיימו בעולם דינוזאורים ושאר בעלי חיים שנכחדו מהעולם בקטקליזם (מהפכות) טבע אדירות במשך מספר שנים, אשר גרמו להם להתאבן. ומכיון שהיה זה בתנאי טבע לא מוכרים, לא שייך לתארך על פי הידוע כיום.
# גם אם יטענו שהזמן של קיום העולם על פי התורה איננו מספיק עבור תהליכים אלו (דבר שאי אפשר להוכיח בוודאות), עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות ש[[הקב"ה]] ברא מאובנים כתבניתם, [[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] או שלדים – מסיבות הידועות לו. בדיוק כפי שהוא יכול היה לברוא אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, וכן מוצרים מוגמרים כמו נפט, פחם או יהלומים, ללא כל תהליך התפתחותי.

==הסתירות במדע==
זמן קיום העולם על פי כל ענף במדע הינו שונה מן הקצה אל הקצה (בהנחה שהוא לא מסתמך על דברי החוקרים מענף אחר).

דהיינו, שחכמי התכונה אומרים מספר אחד, והארכיאולוגים מספר שני, והגאולוגים מספר שלישי, ואילו המדע של "גלי הרדיו" אומרים מספר אחר.

מסקנותיהם של ענפים אלו הינם שונים מן הקצה אל הקצה – ממסקנה שלא יכול להיות יותר מחצי מליארד שנה, למסקנה שלא ייתכן פחות משתי מיליארד שנה.

סתירות אלו מוכיחות כי חקירות אלו הן אך ורק בגדר '''השערות''' הבנויות באוויר{{הערה|שם=צא}}.

==ראו גם==
*[[בריאת העולם]]
*[[אבולוציה]]
*[[תורה ומדע]]

==לקריאה נוספת==
*הרבי, [[שערי אמונה]], חלק הבריאה (עמ' רה והלאה), הוצאת היכל מנחם.
*הרבי, [[מורה לדור נבוך]] ג' חלקים, הוצאת [[ספריית כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*הרבי, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1997&CategoryID=1006 גיל העולם], אתר צא"ח.
*הרבי, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1741&CategoryID=1006 המדע - הסתברות, התורה - אמת], אתר צא"ח.
*הרב ניסן דוד דובאוו, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1086161 האם קיימת סתירה בין דת למדע?], אתר בית חב"ד.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בריאת העולם]]
[[קטגוריה:תורה ומדע]]

שיחת משתמש:46.210.203.234

2026-01-13T19:45:00Z

חיים כ: אזהרה

{{אזהרה|פסק הדין שהרבי חי וקיים}} ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ד בטבת 21:45, 13 בינואר 2026 (IST)

פסק הדין שהרבי חי וקיים

2026-01-13T19:42:31Z

חיים כ: שוחזר מעריכות של 46.210.203.234 (שיחה) לעריכה האחרונה של יחי המלך המשיח שליט"א!

[[קובץ:פסק דין חי.jpg|ממוזער|פסק הדין]]
'''פסק הדין שהרבי חי וקיים''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבנים ומשפיעים בו נפסק כי על פי ההלכה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי מלך המשיח]] [[נצחיות חייו של הרבי|חי וקיים בגוף גשמי]] בעולם הזה ויש לדרוש מהקב"ה שיקיים את בקשת עם ישראל לגאולה ולהתגלותו של הרבי כמלך המשיח.

== כוחו של פסק הדין ==
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"

כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. וכשפסקו הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - ב[[דבר מלכות שמות|שיחת פרשת שמות]] וב[[דבר מלכות משפטים|שיחת פרשת משפטים]]{{הערה|בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח.

בשיחת [[דבר מלכות משפטים|ש"פ משפטים תשנ"ב]] בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאיתים"}} .}} לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין.

בהמשך לדברי הרבי על כוחו של פסק דין של רבנים לפעול בעולם, וכהמשך ל[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] יזם הרב [[יצחק ליפש]] בשנת [[תשע"ד]] פסק דין נוסף בו (לאחרי מבוא המסביר את עניין [[נצחיות חייו של הרבי]]) נפסק כי הרבי חי וקיים, [[פרסום גאולה ומשיח|יש לפרסם זאת]] ולתבוע את ההתגלות{{הערה|כבר בשנת תשנ"ה יצא [https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view פסק דין] בו מתואר הרבי בתואר "מלך המשיח שיחיה לעולם ועד", אך זהו הפסק הראשון בו זהו נושא הפסק.}}.

מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את בית דין של מעלה.

== מבוא לפסק – דין "חי וקיים" ==
א. משה אמת ותורתו אמת – כל מאמרי חז"ל המובאים בפרד"ס מ:[[תורה שבכתב]] ותורה שבע"פ עד כולל [[רבותינו נשיאנו]] – [[אדמו"רי חב"ד]] הכל נכלל בהגדרה של [[נצחיות התורה|משה אמת ותורתו אמת]].

ב. בכל דור חייב להיות [[נשיא הדור]] – צדיק יסוד עולם, נשמה בגוף{{הערה|במסכת יומא דף לח עמוד ב "ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר "וזרח השמש ובא השמש" עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי, ..ראה הקב"ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור שנאמר ".. וישת עליהם תבל" [פיזרן בכל הדורות להיות שתות וקיום ויסוד לקיים תבל –רש"י].}}.

ג. יש מאמחז"ל כי [[חיים נצחיים במלך המשיח|משיח יחיה לעולם נשמה בגוף]]{{הערה|במסכת סוכה דף נב עמוד א' תנו רבנן משיח בן דוד שעומד להגלות במהרה בימינו .." אספרה אל חוק" – אספר דבר זה להיות לחק ולזכרון- רש"י, ..כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר חיים שאל ממך נתת לו (אורך ימים עולם ועד). רבינו בחיי ספר בראשית פרק יא פסוק י :"..ומשיח בן דוד לא יהיה בו מיתה אבל הוא עתיד שיחיה לעולם", מאמרי אדה"ז נביאים ישעיה עמ' סט: "משיח בן דוד שעליו נאמר.. חיים נתת לו בבחינת חיים נצחיים והוא מה שאומרים חי וקיים" ענינה של תורת החסידות אות ה': "בחינתו של משיח היא – עצם נקודת החיות שלמעלה מגדר ציור.. כי עצם החיות הוא בלתי מוגבל, והבלי גבול שלו אינו רק בענין הנצחיות, שאיננו נתפס בשינויי הזמן כי כל עצם בלתי משתנה..".}}.

ד. הרבי אומר ש[[דור הגאולה|הדור התשיעי]] [-דורנו] מ[[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] שונה בעניין נצחיות החיים מהדור השמיני מהבעש"ט [- [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הקודם]]{{הערה|[[דבר מלכות בא|שבת פרשת בא]] אות טו: "החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה (דור השמיני).. משא"כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה.. נשמות בגופים..".}}].

ה. הרבי נתן לפרסם בהסכמתו ובעידודו שהוא 1. נשיא הדור – צדיק יסוד עולם, 2. [[פרסום זהותו של משיח|כי הוא המלך המשיח]].

ו. מופיע בחז"ל שיש זמן ש[[נגלה נכסה ונגלה|משיח מתכסה]]{{הערה|רבינו בחיי פר' ויחי: הגואל העתיד יהיה נגלה וחוזר ונכסה.}}.

ז. מצינו בחז"ל: תענית דף ה "יעקב אבינו לא מת" ובסוטה דף יג עמוד ב: "ויש אומרים לא מת משה"{{הערה|בהקדמה לפירוש המשניות כותב הרמב"ם: "..הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר.. וכשהיה לפני מותו החל לכתוב התורה בספרים.. אח"כ עלה אל ההר בחצי יום השביעי לחדש אדר.. והיה המקרה ההוא אשר קרהו מות בעינינו בשביל שחסרנו ופקדנו אותו וחיים לו לכבוד המעלה שעלה אליה וכן אמרו .. משה רבינו לא מת.."

נ.ב. מקורות נוספים ובהרחבה, ניתן ללמוד בספרי ליקוטי מקורות של [[שלמה זלמן מאג'עסקי|הרב מייג'סקי]] שליט"א.}}.

ח. על-פי הנ"ל – תורת אמת, "כיהודה ועוד לקרא" מצורף פס"ד שחייבים להאמין בתורה הקדושה ומכיוון שהרבי הוא הוא הצדיק יסוד עולם ונשיא הדור וכן הוא הוא המלך המשיח וכפי שהתפרסם ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסקי דין עם מאות רבנים]] מכל קצוי תבל, ע"כ שהוא חי וכפי שכתבנו בפס"ד.

== פסק הדין ==
'''א. יש לומר ולפרסם אשר המציאות האמיתית ע"פ התורה היא שהרבי המלך המשיח חי וקיים בגוף גשמי בעולם הזה, ופשוט שאין להסתיר אמת זו.'''

'''ב. לדרוש מהקב"ה בכל עת שיקייים את בקשת עם ישראל "והוא יגאלנו שנית בקרוב..." בגאולת עולמים ובבנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש.'''

'''ג. ובאנו בזה בפסק ברור שעל כל כיוצא-בזה חל הציווי "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר" וכן המצות עשה ד"ביומו תתן שכרו" ו"מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל,'''

'''מה שהוא מצווה לאחרים הוא עושה" והדרישה והתביעה של עם ישראל "עד מתי" - צודקת ובמיוחד לנוכח המצב דפיקוח נפש וכו' דעם ישראל. וכן צריך להיות העניין ד"שכר'''

'''מצווה" היינו הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקינו ללא כל הלנה ושהיה נוספת כל שהיא חס ושלום וע"כ צריכה להיות התגלות כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח - הרב'''

'''מנחם מענדל בן הרב לוי יצחק שניאורסון, אוהבן של כל ישראל, תיכף ומיד ממש מלך ביפיו תחזינה עיניך, [ולא יכנף עוד מוריך], לעיני כל בשר למטה מעשרה טפחים ולהשלים'''

'''תיכף ומיד ממש את תפקידו לבנות המקדש ולקבץ נדחי ישראל ולתקן כל העולם כולו ויגאלנו בגאולת עולמים נאו ממש ונכריז כולנו יחד בקול מבשר מבשר ואומר:'''

'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''

==רשימת הרבנים<ref>רשימה חלקית.</ref>==
{{טורים
| תוכן = * הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]]
* הרב [[בנימין יחזקאל אדרעי]]
* הרב [[דוד לייב אופן]]
* הרב [[שלומי כהן אלורו]]
* הרב רזיאל אלול (רב בית הכנסת אור החמה, בת ים)
* הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
* הרב [[שמשון גולדשטיין]]
* הרב [[יחיאל גברא]]
* הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
* הרב [[שמואל גולדפרב]]
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]
* הרב [[משה דב גינזבורג]]
* הרב [[מנחם בן ציון גרוסמן]]
* הרב [[משה דיקשטיין]]
* הרב [[ישראל הלפרין]]
* הרב [[שלמה הלפרן]]
* הרב [[אברהם הרוניין]]
* הרב [[מנחם מענדל הראל]]
* הרב [[נועם וגנר]]
* הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]]
* הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
* הרב [[דוד ועקנין]]
* הרב [[שלום דובער וולפא]]
* הרב [[אליהו חביב]]
*הרב יצחק חקק
* הרב [[מנחם טל]]
* הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]
* הרב [[שי שמעון כהן (תל ציון)|שי שמעון כהן]]
* הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
* הרב [[ברוך לבקיבקר]]
* הרב [[יוסף יצחק לוי]]
* הרב [[אורי מרדכי ליפש]]
* הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
* הרב [[יוסף יעקב נקי]]
*הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)]]
* הרב [[יעקב סינגאווי]]
* הרב [[שמאי ענדע]]
* הרב [[מרדכי ענתי]]
* הרב [[פנחס גדליה פאשטר]]
* הרב [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)|יוסף יצחק פבזנר]]
* הרב [[יגאל פיזם]]
* הרב [[שלמה יצחק פראנק]]
* הרב [[רחמים רפאל ציקוושוילי]]
* הרב [[יצחק קוגן]]
* הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]]
* הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
* הרב [[משה קורנוויץ]]
* הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
* הרב [[שלום בער שמולביץ]]
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]
* הרב [[תומר רותם]]
}}

== ראו גם ==
* [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]
* [[נצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://drive.google.com/file/d/0B3f_hd8xscjFMUxXNHBMUW9Yalk/view?ts=622f6ba8&resourcekey=0-g79Tq-ifF5f6er5m8gzXPw הרבי חי וקיים!]''' - פסק הדין עליו חתמו עשרות רבנים ומשפיעים {{PDF}}
* [https://www.hageula.com/vid/farbrengen/15030.htm '''רבנים חותמים על פסק דין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי'''] באתר {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים|*]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:נצחיות חייו של הרבי]]

יצחק סנדרוי

2026-01-12T21:09:06Z

חיים כ: קישורים פנימיים

[[קובץ:משה רובשקין ואיציק סנדרוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סנדרוי ביחד עם הרב [[משה רובשקין]] מ[[קראון הייטס]] ב[[יצהר]]]]
ר' '''יצחק''' (איציק) '''סנדרוי''' (יליד [[תשמ"א]]), הוא מקים גבעת [[מצפה יצהר]] בשומרון, ו[[תומכי תמימים יצהר|ישיבת חב"ד במצפה יצהר]]. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כ[[משפיע]] חב"די.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[חברון]] לאביו ר' דורון סנדרוי.

כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר ביישוב [[יצהר]]. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר.

בילדותו למד במוסדות החינוך שביישוב. בגיל 14 ניסה להתקבל לישיבת חב"ד, אך לבסוף הלך ללמוד בישיבה התיכונית 'חיצים' באיתמר. בתחילת [[תש"ס|שנות הסמ"כים]] נסע סנדרוי לראשונה אל הרבי, יחד עם תלמידי ה[[קבוצה]].

כשהתגייס ל[[צה"ל]] שירת סמוך ליצהר, ולאחר סיום שירות הקבע המשיך לשרת במילואים, בעיקר כמדריך ירי. בנוסף הוא חבר בכיתת הכוננות של יצהר.

== מצפה משיח ==
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] ו[[שומרון]], החליט על הקמת [[מצפה משיח]] ליד היישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז [[בחורים]] לא נשואים. במקום לא היה [[נורה חשמלית|חשמל]] ו[[מים]], ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.

ב[[י' סיון]] [[תשס"ג]] התחתן עם רבקה בת ר' רפי בר חן{{הערה|אחות של יוסף, לוי יצחק ושמואל עמית.}}, ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה תושב הקבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.

ביום האחרון של שמחת ה[[שבע ברכות]] נסעו לביתם דרך הכפר ה[[ערבי]] חווארה, ונתקלו במחבלים שסקלו באבנים כלי רכב יהודיים, ורק בנס יצאו בחיים.

ביתו של איציק נהרס פעמיים על ידי כוחות משטרה, ונבנה מחדש לאחר כל הרס.

== ישיבת תומכי תמימים במצפה ==
[[קובץ:איציק מקבל תעודה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|איציק מקבל תעודת הוקרה ממפקד הגדוד]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים יצהר]]}}
בשנת [[תשע"א]] החל איציק לקבל פעמים רבות הוראות מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] במצפה. הוראות הרבי על פתיחת הישיבה הגיעו בתחילת השנה, וב[[י"ט כסלו]] הוחלט סופית על פתיחת הישיבה, ועל פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית של פתיחת הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].

בתחילה למדו ה[[תמימים|תלמידים]] בסלון ביתו של איציק, כשהמטבח הביתי משמש גם כמטבח לתלמידי הישיבה. עם הזמן נאספו כספים לבניית מבנים לישיבה, והתלמידים עברו למבנים משלהם.

בשנת [[תשפ"ב]] החל בבניית מבנה בדוגמת 770 עבור הישיבה.
[[קטגוריה:שלוחים בצה"ל]]

==כמוזיקאי==
סנדרוי מנגן על גיטרה, ומרבה לנגן במהלך התוועדויות. במשך השנים כתב והלחין מספר שירים, ולאחרונה הוא מוציא אותם לאור בביצועים מחודשים.
בשנת [[תשפ"ג]], הוציא לאור יחד עם המפיק המוזיקלי [[חיים נחמן בנסמיאן]] את הסינגל הראשון שלו - חזון אחרית הימים, שצבר מאות אלפי האזנות{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/24137.htm איציק סנדרוי מגיש: "חזון אחרית הימים"]{{הגאולה}} }}.

בשנת [[תשפ"ד]], כשבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוציא לאור את שירו "אחי יונתן" שכתב חצי יובל קודם לכן לעילוי נשמת חברו, ופורסם בעיבוד מחודש לעילוי נשמת כמה מחבריו שנהרגו במלחמה{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/25109.htm בצל המלחמה: הרב איציק סנדרוי יוצא בשיר חדש] {{הגאולה}} }}.

== משפחתו ==
* חתנו,ר’ [[אברהם מאור]] (בנו של הרב [[רמיאל מאור]])

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38593 זוכה התואר מצטיין פלוגתי] בשנת [[תשס"ח]] {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 איציק במונולוג על התפתחות הישיבה ביצהר] {{אינפו}}.
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}.
*[https://chabad.info/news/748862/ המהפכה שהתחילה בטלפון מהרבי עוברת לשלב הבא{{אודיו}}{{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:סנדרוי, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:יצהר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

שיחת משתמש:5.29.15.51

2026-01-12T21:05:04Z

חיים כ: אזהרה {{נחום גולדשמיד (נתניה)}}

{{אזהרה 1|נחום גולדשמיד (נתניה)}} --~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ג בטבת 23:05, 12 בינואר 2026 (IST)

נחום גולדשמיד (נתניה)

2026-01-12T20:52:38Z

חיים כ: שחזור לגרסה 796531 מ־21:47, 19 באוגוסט 2025 מאת מ. רובין

[[קובץ:נחום גולדשמיד נתניה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום גולדשמיד]]
הרב '''נחום גולדשמיד''' ([[כ"ח מנחם אב]] [[תשל"ח]], 1978) הוא מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ב[[נתניה]], חבר [[מטה הרמב"ם היומי]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] וחבר הנהלת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]].

==תולדות חיים==
נולד בכ"ח מנחם אב [[תשל"ח]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], ונקרא על שם סבו המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ו[[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

נודע בחיותו המיוחדת למבצע [[הקהל]]. מכיון שכאשר היה בכ"ו תשרי תשמ"ח ב[[יחידות]] כללית אצל הרבי, לאחר שהרבי קיבל הפ"נ ונתן דולר שליחות מצוה לצדקה קיבל הוראה "טאן אין הקהל" (הוראה כעין זו קיבלו כמה מהנוכחים ביחידות זאת כהמשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] ועוד).

החל לפעול בעסקנות הכלל כבר בצעירותו, ונמנה על מייסדי [[ועד תלמידי התמימים]].

התחתן ב[[י"ג אלול]] [[תשס"ב]] עם בתו של חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ר' [[רפאל נחום כהן]] מ[[נחלת הר חב"ד]], ולאחר החתונה התגורר בנחלת הר חב"ד. ב[[תשס"ו]] יצא לשליחות ב[[נתניה]] תחת השליח לצפון נתניה הרב [[צבי וילהלם]]. ב[[תשפ"ג]] מונה למנהל בית חב"ד לב העיר נתניה.

הרב גולדשמיד חבר ב[[מטה הרמב"ם היומי]] שתחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

הרב גולדשמיד נודע בקשריו הענפים בחצרות החסידיות השונות וכן בעולם הליטאי, ומנצל את קשריו להפיץ את דברי [[הרבי]] בכל החוגים. וכן מנצל את קשריו להביא [[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]] לאירועים חב"דיים.

הרב גולדשמיד הינו בין המארגנים הראשיים של הכנסים הגדולים של [[צא"ח]] בארץ הקודש.

מוזמן על ידי בתי חב"ד רבים להנחות טקסי הכנסת ספר תורה. בין היתר הנחה את כתיבת האותיות בהכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל]] בשנת [[תשפ"ג]], הכנסת [[ספר תורה הכללי]] באדר שני [[תשפ"ד]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/132121 הניסוי והתהייה של השליח בצפון נתניה; והעצה למי שבמצב דומה]''', נאומו ב[[סיום הרמב"ם]] [[תשפ"א]] {{וידאו}}{{COL}}

{{מיון רגיל:גולדשמיד, נחום}}
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]
[[קטגוריה:שלוחים בנתניה]]

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2025-12-07T20:08:26Z

חיים כ: שוחזר מעריכה של 46.210.205.190 (שיחה) לעריכה האחרונה של 77.137.66.202

{{לעריכה|לא אינצקלופדי מספיק. בפרט בהתנגדות שמבוססת על פרשנות ולא על עובדות}}
{{דמות|
|שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
|תמונה= עדין אבן ישראל.jpg
|תיאור= הרב עדין אבן ישראל נואם ב[[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]]
|תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ"ז]]
|מקום לידה= [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"ז אב]] [[תש"פ]]
|מקום פעילות=
|רבותיו= [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי]]
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]]]]
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' ([[ג' באב]] ה'[[תרצ"ז]], 11 ביולי 1937 - [[י"ז אב]] [[תש"פ]]) היה רב [[חסיד חב"ד]] ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות להוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]]. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי. באופן נדיר וחריג הרבי הורה לו לשנות את שם משפחתו ולכן שינה משטיינזלץ לאבן ישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] לאברהם משה וללאה שטיינזלץ. אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שב[[פולין]] בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים.

נשלח ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ול[[חסידות חב"ד]], בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]] מרבני חב"ד, ובד בבד רכש השכלה אקדמית.
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ל[[יהדות]] ולחסידות, החל במפגש מעצים עם הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אליו היה קרוב מאד ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, 'רבי אלופי ומיודעי'. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות מאת ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי שניאור [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]] מקבץ במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] ואחותו של השליח הנודע הרב [[שמואל אזימוב]], מיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פויזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

בערב שבת עקב, [[י"ז באב]] [[תש"פ]] נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה.

רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת:

{{ציטוטון|: אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..
אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ"ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..
אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..
אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך.}}

==עם הרבי==
בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן המבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלוהו בתמידות"{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 "הוא בגיל ט"ז שנה ונבוך בדרכו בחיים" • מכתב נדיר של הרבי]}}.

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. באגרת משנת תשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

בשנת תשל"ו העיר לו הרבי על מאמר שכתב ב"תרביץ" על מאמר חז"ל ש"הנשר הגדול לא היה ולא נברא". בסופו של המכתב כתב לו הרבי שמצא כאן הזדמנות "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"{{הערה|אגרת מתאריך ה' מנחם אב ('''אגרות־קודש''', לא, ע' רסה–רסז).}}.

סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.

===רב בית כנסת צמח צדק===
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]]
מונה לרבו של [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]], ולמרות המרחק הגדול מביתו, היה צועד רגלית מידי שבת בבוקר אל בית הכנסת, מתפלל באריכות ומתוועד, ואז שב לביתו בשעות אחר הצהרים. קיבל על כך עידודים רבים מהרבי{{הערה|אגרת מה' מר חשון תשכ"ט}}. הרב נהג לשאת דרשות בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, עקב מצבו הבריאותי, דרש את דרשותיו בנו הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל|מני אבן ישראל]].

===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי===
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}.

כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

===[[חוגי חן למשנת חב"ד]]===
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות על פי דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61090 כך הכנסתי את התניא ל"קול ישראל"]}}.

===הישיבה הראשונה בברית המועצות===
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה]]
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את ישיבת [[שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.

הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].

הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.

לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי הממשלה הסובייטית ודיפולמטים,

את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,

הישיבה הוקמה בדרום מוסקבה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים,

הסובייטים דאגו למקומות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, והם גם נתנו מלגה לתלמידים.

הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.

[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשד"מ]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח בית ספר לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב אבן ישראל היתה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

==גמרא שטיינזלץ==
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הוראת הרבי אליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים ותמונות. בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]

==ה"מתנגדים" נלחמים בגמרא שטיינזלץ==
על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.

ראש ישיבת פוניבז', שכידוע נלחם נגד חב"ד, לא ראה בעין יפה את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ בטענו שסילף את דרך הלימוד הרצויה.
אותו ראש ישיבה רע מעללים, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב חיים קריזווירט, הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון הרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}.
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}

==ספרי ביאורים==
בשנת [[תשע"ג]] סיים את [[ביאור תניא|סדרת הביאורים שלו על ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם. בשנת [[תשע"ז]] הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

מספר שנים לאחר פטירתו, בשנת [[תשפ"ג]], הושלמה מלאכת ההוצאה לאור של סדרת ספרי הביאור שלו על המשנה שחתמה את מלאכת הביאור שלו על כלל ספרי היסוד, וככל הידוע הוא הפרשן היחיד שפירש הן את התנ"ך כולו, הן את המשניות, והן את הש"ס.

סדרת ביאוריו על המשנה כוללת 13 כרכים, 63 מסכתות, 4182 משניות, וכ-9,000 עמודים. העבודה על ההוצאה לאור נמשכה כ-8 שנים. כל כרך של 'משניות שטיינזלץ' מכיל בממוצע 750 תצלומים ואיורים צבעוניים{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/790021/#.Y7UqLHZBzIV דיווח על השלמת ההוצאה לאור והגשת הספר לפרזידנט בוז'י הרצוג].}}.

===מספריו===
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''[[ביאור תניא|ביאור על ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד-ידיעות אחרונות). על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש"פ]] (2020).
*'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע"ז]], חלק ב - [[תשפ"ב]].
*'''התנ"ך המבואר''' - כולל חמש המגילות, בהוצאת "קורן ירושלים".
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], פורטוגזית, סינית ועוד.

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]].
*בנו, הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל]] - ירושלים.
*בנו, הרב [[אמחיה אבן ישראל|אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל]] - עורך ראשי ומנהל הפרוייקטים במרכז שטיינזלץ, ירושלים.

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67
*שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225 עמוד 13.
*'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש"פ עמוד 6
*שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע"ה מ[[כ"ב שבט]] ה'[[תשס"ו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ] {{קישור שבור}}
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=שטיינזלץ אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ספר-תהלים/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהלים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_92.html בשביל הרבי 'משיח' זה משהו שצריך להילחם בשבילו • מאמר מאלף של הרב עדין שטיינזלץ]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

שיחה:תומכי תמימים ונקובר

2025-11-16T17:05:28Z

חיים כ:

== העברה לפרטי ==

הישיבה עוד לו נפתחה והפרטים עליה דלים ואף אחד לא יכול לדעת אם היא גם תיפתח בסוף לכן לדעתי כדאי להעביר את הערך לפרטי {{א|מוישי גרליק}} --~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ה בחשוון 19:05, 16 בנובמבר 2025 (IST)

שיחה:תומכי תמימים ונקובר

2025-11-16T17:04:36Z

חיים כ: /* העברה לפרטי */ פסקה חדשה

== העברה לפרטי ==

הישיבה עוד לו נפתחה והפרטים עליה דלים ואף אחד לא יכול לדעת אם היא גם תיפתח בסוף לכן לדעתי כדאי להעביר את הערך לפרטי ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ה בחשוון 19:04, 16 בנובמבר 2025 (IST)

אליעזר קרישבסקי

2025-11-16T16:52:14Z

חיים כ:

[[קובץ:ר' לוז'ע.jpg|ממוזער|הרב קרישבסקי ([[תשפ"ה]])]][[קובץ:66b083f240a5a 1722844146 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב קרישבסקי לצד הרב [[יוסף דובער קסטל]] באירוע בישיבה בבני ברק (מימין, תשפ"ד)]]
הרב '''אליעזר (לוז'ע) קרישבסקי''' הוא מנהל הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה החדשה]].

בעבר שימש כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].

== תולדות חיים ==
נולד בירושלים למשפחת חסידי [[תולדות אהרן]] לאביו מתתיהו יחיאל קרישבסקי ז"ל
בשנת תש"ן.

בבחרותו התקרב לתורת חב"ד ולרבי, ועבר ללמוד בישיבה גדולה, תורת אמת.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית משפחת פפנהיים<ref>בת ר' שמואל חיים פפהניים דובר "העדה החרדית" לשעבר ונכדת הרב שלמה פפהניים ז"ל לשעבר יו"ר ועד הכשרות של "העדה החרדית".</ref>, קבע את מגוריו בעיר [[ביתר עילית]] - שם מתפלל ונמנה על חבר הגבאים בבית הכנסת חב"ד של קהילת [[מעייני ישראל]].

במשך שנים שימש בתפקידים שונים בחינוך.

משנת [[תשפ"ג]] עד שנת [[תשפ"ו|תשפ"ה]] שימש כמשגיח ואחראי על לימודי גירסא וכן שימש גם (באופן לא רשמי) כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].

לאחר סיום שנת הלימודים [[תשפ"ה]] סיים את תפקידו בישיבת חב"ד בבני ברק לאחר שנתים וחצי. ועבר לשמש כאיש הנהלה וכמנהל הרוחני של [[תומכי תמימים אור יהודה החדשה]].

== פעילות חינוכית ==
כדמות חינוכית מוזמן הרב קרישבסקי לדבר בפאנלים של מחנכים רבים.

כמו כן התראיין מספר פעמים לכלי תקשורת חרדיים על שיטתו החינוכית.<ref>לדוגמה: ראיון לשניאור רווכוגר, '''איך להצליח לחנך בתקופת ההתבגרות?''', תוכנית הפודקאסט "פשוט לחנך" מבית "אחוות תורה".</ref>
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]

שיחת משתמש:מחוייב גיוס

2025-11-05T14:08:22Z

חיים כ: יצירת דף עם התוכן "{{בה חממה}} ~~~~"

{{בה חממה}} ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י"ד בחשוון 16:08, 5 בנובמבר 2025 (IST)

שי הרמתי

2025-11-05T14:07:16Z

חיים כ: שוחזר מעריכה של 185.18.205.51 (שיחה) לעריכה האחרונה של יחי המלך המשיח שליט"א!

[[קובץ:שי הרמתי 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הרמתי]]
הרב '''שי''' הכהן '''הרמתי''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא משלוחי הרבי ל[[יצהר]], ומשמש כשליח הרבי בשכונת עין התכלת ב[[נתניה]]. בעבר היה ראש ישיבת "[[חיילי בית דוד יצהר]]" השוכנת ב[[מצפה יצהר]], בסמיכות ליישוב יצהר, וכן ראש ישיבת תות"ל ראשון לציון. בנוסף הינו מרצה ומתוועד פופולרי בנושאי גאולה ומשיח, במיוחד בקרב הציבור ה'דתי - לאומי'.

==תולדות חייו==
נולד ביום [[י"ז במנחם אב]] [[תש"מ]] ביישוב [[אלון מורה]] למשפחה הנמנית על בני [[הציונות הדתית]], עם קשר לחסידות חב"ד (סבו מצד אביו היה ר' [[צבי הרמתי]], שהתקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, והיה לאחד מראשוני פעילי חב"ד ב[[נתניה]]).

בבחרותו נקלע ל[[התוועדות]] עם ר' [[ראובן דונין]], דבר שחיזק את הקשר החב"די שלו, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם רעייתו מרת רחל, בתו של המקובל הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] ראש ישיבות "עוד יוסף חי" ו"תום ודעת".

לאחר חתונתו הקים כמה פרויקטים ואתרי אינטרנט בנושא הפצת שבע מצות בני נח.

בין השנים [[תשס"ו]]-[[תשס"ט]] שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]], ולאחר מכן עם פתיחתה של ישיבת "[[חיילי בית דוד יצהר]]", הצטרף לצוות החינוכי בישיבה בה מכהן כראש הישיבה.

ב[[כ"ג ניסן]] [[תשע"ח]] ניצל בנס מפיגוע ירי בצומת חוות גלעד בשומרון{{הערה|[https://col.org.il/news/108717 חב"דניק מיצהר ניצל בנס מפיגוע ירי בשומרון] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור את סדרת הסרטונים, ראשונה מסוגה "מפתחות הגאולה", בנושא מהות בשורת הגאולה, זהות הגואל וחייו הנצחיים. המהווים כעין קורס בנושא [[ביאת משיח]]. סדרת הסרטונים הפכה לפופולרית והגיע לקהלים נרחבים.

לצד פעילותו בישיבה, משמש כמנהל סניפי [[צבאות השם]] בישוב, לבנים ולבנות.

בשנת [[תשפ"ב]] החל לפעול בשליחות הרבי מלך המשיח בשכונת עין התכלת בעיר [[נתניה]].

==משפחתו==
* חתנו, ר' יוסף יצחק גנני שליח בקאסול, הודו.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/683533/ סדרת שיעורים "מפתחות הגאולה"] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62768 הרב הרמתי מתועד בכפר סבא] {{אינפו}}
*[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20שי%20הרמתי תגית, הרב הרמתי] {{הגאולה|}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הרמתי, שי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]
[[קטגוריה:יצהר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר|שי הרמתי]]

שמעון ברגמן

2025-11-04T08:04:02Z

חיים כ: /* משפחתו */ תקלדה

{{עריכה|}}
[[קובץ:62dc7b7abe0f7 1658616698 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב ברגמן]]
הרב '''שמעון ברגמן''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא שליח הרבי לעיר [[ניז'ני נובגורוד]] ברוסיה ורבה של העיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשל"ה]] לאביו הרב [[יעקב ברגמן]] ולאמו מרת מרים.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בקיץ של שנת [[תשנ"ו]] שימש כגנרל במחנה הקיץ '[[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]]' יחד עם חברו [[פרץ פרידמן]].

בשנת [[תשנ"ז]] הקים את קעמפ [[גן ישראל כפר חב"ד]] יחד עם חברו [[יצחק חיים מרטון]].

עד יציאתו לשליחות ניהל את הקעמפ שזכה להצלחה מרובה עם השנים.

בשנת [[תשנ"ז]] התחתן עם יעל, בתו של הרב [[עמוס קרניאל]] מ[[כפר חב"ד]], וקבע את מגוריו בסמיכות למגורי הורי רעייתו.

בשנת [[תשנ"ט]] יצא יחד עם רעייתו לשליחות בעיר [[ניז'ני נובגורוד|ניז'ני]] שברוסיה.

במהלך השנים הקימו בעיר בית ספר והחזירו לידיים יהודיות בית כנסת שהיה בשליטת הקומוניסטים במשך שנים.

בעבר התקיימה בעיר אף ישיבה חב"דית.

במהלך הקיץ הם מקיימים מחנה קיץ בעיר ובשנים האחרונות אף מארחים את בחורי ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] השוהים בקיץ למעט מרגוע.

בעיר ישנם אלפי יהודים המקיימים קשר כזה או אחר עם חב"ד בעיר.

במהלך השנים טווה הרב ברגמן קשרים עם בכירי ממשל בעיר.

בשנת [[תשע"ט]] נערכה שמחת חתונה לבתו בהשתתפות אלפי יהודים, החופה נערכה באיצטדיון העיר וגרמה לקידוש השם גדול מאוד שעורר הרבה הדים.

לבית חב"ד המקומי אתר אינטרנט ועיתון בעל תפוצה רחבה.

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל ברגמן, שליח הרבי בניז׳ני נובגורוד, רוסיה (חתן הרב [[אשר פרקש]]).
*חתנו, הרב לוי שטראקס, [[לונדון]].
*חתנו, הרב שלום דובער אייזנבך, סוצ׳י, רוסיה.

{{מיון רגיל:ברגמן, שמעון}}
[[קטגוריה:משפחת קרניאל]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:משפחת ברגמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

מילון חסידי:א חסידישע גניבה

2025-11-04T07:53:55Z

חיים כ: שוחזר מעריכה של מראה מקור (שיחה) לעריכה האחרונה של ספרא רבא

'''אַ חסידישע גניבה''' (=גניבה חסידית) הינה העתקת כתבי [[חסידות]] ללא נטילת רשות מבעליהם. ישנם כמה סיפורים מ[[רבותינו נשיאנו]] שהעתיקו דברי חסידות מרבותיהם, וכן מחסידים שהעתיקו מרבותינו נשיאנו.

==רקע==
קריאת והעתקת דברי תורה וספרי קודש ללא רשות הוא נושא שנידון בגמרא, בראשונים ובאחרונים, ויש כמה צדדים ואופנים מסויימים להתיר את הדבר מאיסור [[גניבה]].

התייחסות לנושא ניתן למצוא בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh6/6/1/26.htm#_ftn_1602 שוע"ר חו"מ הלכות מציאה ופקדון סעיף כה ואילך].}} בקשר לעם הארץ שמצא ספרים או הופקדו אצלו, שאסור לו ללמוד ולהעתיק מהם, "אבל אם הופקדו ספרים אצל תלמיד חכם יש מתירים ללמוד ולהעתיק מהם אם אין לו כיוצא בהם לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד תלמיד חכם וילמוד ויעתיק מהם ועל דעת כן הפקידו אצלו מן הסתם. אבל אם ידוע שהוא מקפיד על זה אסור".

על הפסוק במשלי{{הערה|משלי ו, ל.}} "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב, כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב" דרשו חז"ל{{הערה|מכילתא שמות כב, ג.}} שבדברי תורה הכתוב מדבר "המתגנב אחר חברו והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא גנב, הרי זה זכה לעצמו. עליו הוא אומר, לא יבוזו גנב כי יגנוב, לסוף (נמצא) מתמנה על הצבור".

אצל [[רבותינו נשיאנו]] ידועים כמה וכמה סיפורים שהעתיקו דברי חסידות מרבותיהם{{הערה|ראו להלן בפיסקה סיפורים מרבותינו נשיאנו.}}. [[הרבי]] ביאר מדוע הוצרך להיות סדר כזה של העתקה שלא ברשות, משום שענינים נעלים צריכים לבוא בדרך של מרמה דוקא{{הערה|שם=תשי"א| [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2947005/jewish/-.htm שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט תשי"א].}}{{הערה|שם=תשי"ג}}.

"מבואר טעם הדבר שברכות יצחק ליעקב הוצרכו להיות במרמה דוקא (בחכמת תורתו, אבל באופן שקרוי "מרמה"), כמ"ש "בא אחיך במרמה ויקח ברכתך" – לפי שנפילת ניצוצות הקדושה למטה על ידי חטא עץ הדעת היתה במרמה, כמו שכתוב "והנחש היה ערום גו'", ולכן גם סדר העלאתם על ידי יעקב (שהוא מעין אדם הראשון) שלוקח הברכות מעשו, צריך להיות במרמה דוקא, כמו שכתוב "עם עקש תתפתל".

שכאשר צריכים ליקח ענין כזה וממקום כזה שהוא למעלה משכל, בחירה ורצון הנותן, צריך להיות גם אצל המקבל כלי המתאים – לא שכל, טעם ודעת, אלא תנועת המסירת נפש, להעמיד את עצמו בסכנה .. דבר זה דורש מסירת נפש, ומתקבל רק על ידי מסירת נפש דוקא, ולא חשבון על פי טעם ודעת.

ועל פי זה מובן גם בנוגע לתורה בכלל, ובפרט לפנימיות התורה, כבנדון דידן בנוגע להעתקת הכתבים – שישנו אופן נעלה יותר שמגיעים אליו באופן של מרמה דקדושה, שלא בידיעת הנותן ובתנועה של מסירות נפש מצד המקבל (להסתכן מקבלת קפידא מהרבי כו')".

הרבי חזר פעם בשיחה על נקודה מ[[מאמר]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנכתב בגוף יד קדשו, ושם כתב "אין צריך להעתיק". בכל זאת לא נמנע הרבי לומר את נקודת המאמר והסביר שהיות שהגיע מאמר זה לידי, והרי ידועה תורת [[הבעש"ט]] שכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], בוודאי שהכוונה בזה שאעתיק ואפרסם זאת, אלא שהפירסום עצמו צריך להיות תוך הדגשה שעניין זה "אין צריך להעתיק". ולכן, ביקש הרבי, שכאשר ירשמו את הדברים יציינו שעניין זה "אין צריך להעתיק" כדי לצאת מכל עניין של אחריות.

הרבי ציין שמצאנו דוגמא לדבר בהנהגתם של גדולי ישראל: ידוע ש[[הרח"ו]] ציווה לגנוז את כתבי ה[[אריז"ל]], ואף על פי כן גילו ופירסמו גדולי ישראל את כתבי האריז"ל, ועל ידי הלימוד הכתבים אלו מזרזים את ביאת משיח צדקנו.

כמו כן מציין לסיפור עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכתביו נשרפו באחת השריפות, ואמר שחבל שלא גנבו והעתיקו את כל ה"ביכלאך" כי אז גם הוא עצמו היה נהנה מזה.

הלימוד מכך בדורנו, אמר הרבי, שאין כוונת הדברים שצריך לגנוב ביכלאך חסידות, כי מדפיסים את כל העניינים, והלוואי שהיו לומדים את כל ספרי החסידות שכבר נדפסו{{הערה|שם=ראה מ"ב|[https://drive.google.com/file/d/1ojubtJ-ty7D_KierLL7uv0MNDcKGdvCi/view?usp=drivesdk שיחת ש"פ ראה מבה"ח אלול תשמ"ב (ס"ט)].}}.

בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשכ"ט]], דיבר הרבי בחריפות על בחור מסוים שבמקום לנצל את הזמן להתייגע בלימוד התורה נגלה וחסידות, עסק בגניבת מאמרים ועל ידי תחבולות שונות ניסה לראות ולשמוע מהנעשה בחדרו של הרבי, "שזוהי העזה שאין כמוה, היפך השולחן ערוך והיפך דרכי החסידים!". הרבי התבטא שהעניינים של "מים גנובים ימתקו" נאמרו על עובדי ה' בדרגות גבוהות, שכבר למדו ויישמו את כל המאמרים שהיו אצלם. והוסיף, שמגניבה יכולה להיות יניקה ליצר הרע, שגניבה זו עלולה להביא גם גניבה אחרת{{הערה|שם=במדבר תשכ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1hfTPrL8z5C001Jt_EE_Yhay4ioSZ1Cv-/view?usp=drivesdk שיחת ש"פ במדבר תשכ"ט (סי"ט)].}}.

==סיפורים מרבותינו נשיאנו==
אודות [[אדמו"ר הזקן]] מסופר{{הערה|ראה בית רבי ח"א פ"ב בהערה. אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ז ס"ע קעו ואילך.}} שכאשר ר' [[אברהם המלאך]] למד עמו נסתר דתורה, היה מסבב את מחוגי השעון אחורנית, כדי שהמלאך ילמד עמו משך זמן ארוך יותר, באמרו – על משך זמן זה – "מים גנובים ימתקו"{{הערה|שם=תשי"ג|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/8/27/223.htm שיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ג].}}.

מנהג היה לו ל[[אדמו"ר האמצעי]] להעתיק את כתבי אביו [[אדמו"ר הזקן]] ללא רשות. והנה ברבות הימים פרצה [[שריפה]] אשר כילתה את כתבי היד של רבינו הזקן, כשנודע לו שבידי בנו נמצאים העתקות מכתבי היד קראו ויבקש ממנו שיראה לו הכתבים שנמצאים ברשותו, בין הדברים שאל: "והיכן הוא "בוך" [ספר] פלוני"? השיב אדמו"ר האמצעי: "יראתי מלנגוע בו כי היה כתוב עליו אזהרות, חרמות ועונשים למי שיביט בו". אמר לו אביו "שמיץ וואלסט חאפן, אבער וואלסט דאך וויסן וואס דארטן שטייט" ["מלקות תקבל, אך תדע מה כתוב שם"]{{הערה|רשימות סיפורים - הרה"ח ר' חיים אליהו ע"ה מישולובין, תשורה גלוכובסקי תשע"ב.}}.

בשנת [[תקס"ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] עם [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] פעם הסבא, אדמו"ר הזקן ביקש שהיא תביא (תגנוב) מבעלה את כתביו והיא עשתה זאת בלי בקשת רשות (בסתר). בין הכתבים שהביאה היה מאמר "[[שורש מצוות התפילה]]". אדמו"ר הזקן היה מרוצה, ואף ברך [[שהחיינו]]. כשהדבר נודע לצמח צדק הוא רצה לגרש את אשתו. ובמשך זמן היה פלפול ארוך עם אדמו"ר הזקן אם בשביל כך צריך לגרש את האשה או לא, ובסוף אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע נגלה, ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו וכך פייסו.

באחת ה[[שריפה|שריפות]] שאירעו ב[[ליובאוויטש]] נשרפו כמה "[[ביכל|ביכלאך]]" חסידות של [[הצמח צדק]], וכאשר שאל הצמח צדק ובירר האם מישהו גנב אולי ביכלאך אלו כדי להעתיקם, נתברר שחלק מהביכלאך אמנם נגנבו מקודם לכן ונעתקו, אבל חלק מהביכלאך לא נעצרו. נענה הצמח צדק ואמר: חבל שלא גנבו והעתיקו את כל הביכלאך, כי אז היה גם הוא (הצמח צדק עצמו) נהנה מזה{{הערה|שם=ראה מ"ב}}.

מסופר על [[אדמו"ר הרש"ב]] ורעייתו, [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]] שהעתיקו מכתבי [[אדמו"ר מהר"ש]]. בהיות אדמו"ר מהר"ש מסודר ביותר, וידעו בדיוק סדר יומו, כולל גם הזמנים שהיה נוסע לטייל – היו מתגנבים, בעת שהיה יוצא לטייל (לאחרי שהיו מעמידים שומר להודיע בעוד מועד על שובו), ומעתיקים כתבי דא"ח. באופן כזה העתיקו ריבוי כתבים. א' המעתיקים היתה כאמור הרבנית הצדקנית [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]]. ההעתקות אלו היו מונחות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] בתיק אחד, עם ההנחות של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|שם=תשי"א}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שבאופן כזה התנהג אף הוא עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעם תפס אותו אביו שמעתיק כתבים, ואמר לו: גם אצלי בבית אינני כבר בעל-הבית?! מדברים אלה קיבל אדמו"ר הריי"צ שבירת-לב חזקה, וביקש תיקון על זה. לאחרי זמן נתן לו אביו אדמו"ר הרש"ב רשיון, גישה להכתבים, ובנסעו, היה משאיר לו את מפתחות הארונות{{הערה|שם=תשי"א}}.

===המשך תער"ב===
{{ערך מורחב|בשעה שהקדימו תער"ב}}
המשך בשעה שהקדימו תער"ב יצא לאור לראשונה בשלושה חלקים לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשל"ז]]. קדמה לכך ההתוועדות שערך [[הרבי]] ב[[כ' כסלו]] תשל"ז, בה סיפר כי פעם עמד [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני נסיעה (ל[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ארה"ק]] ול[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ארצות הברית]], מקיץ [[תרפ"ט]] עד קיץ [[תר"צ]]), והיה עליו להפקיד את כתב היד של אדמו"ר הרש"ב של המשך תער"ב בידי אדם נאמן, והפקיד אותו בידיו. הרבי סיפר שכשכתבי היד הופקדו בידיו עלה מייד במחשבתו לצלם את הכתב יד על מנת שישאר ברשותו גם לאחר שהרבי הריי"צ ייקח ממנו בחזרה את כתב היד, והבהיר שכן למרות שהרבי הריי"צ לא נתן לו היתר לצלם את כתב היד ומעולם לא עשה זאת, הרי שלמרות זאת כשם שישנה הלכה בשולחן ערוך שתלמיד חכם שהופקדו אצלו ספרים ראשי לעיין וללמוד בהם, שהרי בוודאי ידע המפקיד שהתלמיד חכם לא יוכל לעמוד בכך וילמד בספרים, כך גם במקרה זה היות ומההכרות העמוקה שהייתה לרבי הריי"צ איתו ידע בוודאות שאם יופקד בידי הרבי כתב יד שלא פורסם בוודאי יעתיק אותו ולמרות זאת הפקיד את כתב היד בידיו – הרי שלמפרע התברר שהייתה לכך הסכמה של הרבי הריי"צ.

הרבי המשיך וסיפר שבמשך הזמן שהיה הצילום ברשותו חשב על כך שהאשמה בכך ש'[[המשך]]' זה אינו מודפס היא באשמתו, והיות שכך הרי שבו תלוייה האחריות לכך שלא מקוים מאמר המשיח כי כשתופץ תורת החסידות יבוא משיח, אך מצד שני גם ירא מלפרסם את ההמשך, ולכן עיכב את פרסומו, עד שעלה בדעתו רעיון לשתף את כל החסידים באחריות לפרסום ההמשך, על ידי כך שכל אחד שחפץ בכך יוכל לתת דולר (ובמדינות אחרות – כמות של מטבע מקומי השווה לדולר) עבור עצמו ועבור כל אחד מבני ביתו. בהזדמנות זו אמר הרבי כי בעקבות חשש זה לא יופעו לכל אורך הספר הקדשות ואף לא שמות המגיהים והעורכים של הספר{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804996 הרבי מספר על 'המשך' בשעה שהקדימו תער"ב] {{וידאו}} {{בית חב"ד}}. הודפס בהוספות להמשך בשעה שהקדימו תער"ב חלק ג', הוצאת תשנ"ג, עמוד י"ב.}}.
===הגהות הרבי הרש"ב ל'פתח אליהו' שבלקוטי תורה===
{{להשלים}}
====ביטוי מהרבי====
"[[אברהם פאריז]] איז געווען א חסיד'ישער איד" [היה יהודי חסידי] העיד עליו הרבי בהתוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט{{הערה|שם=במדבר תשכ"ט}} (בתוך שנת האבלות על ר' אברהם) בקשר ל'חסידישע גניבה' שלו, בשנת [[תרנ"ח]], כשלקח והעתיק את כתבי החסידות שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] לעצמו. "ער האט געלערנט חסידות, און ער איז געווען א אמת'ער חסיד'שער תמים, און דער רבי נ"ע האט אויף איהם געזאגט "אז תבוא עליו ברכה, און הלוואי וואלטן אויך אנדערע גנב'ענען"…" [הוא למד חסידות והוא היה תמים-חסידי אמיתי, והרבי נ"ע אמר עליו "תבוא עליו ברכה והלוואי שגם אחרים היו גונבים"…].

==סיפורים מחסידים==
מסופר שכאשר החל [[הרבי]] לסדר את הכרטיסיות של '[[היום יום חלק שני]]' לשנים [[תש"ד]]-[[תש"ה]], בעיצומה של העבודה התגנב אחד החסידים והעלים את הכרטיסיות כ'גניבה חסידית'. כשהבחין בכך הרבי, החליט להפסיק את העבודה. מאוחר יותר כאשר הדפיסו שוב את לוח היום יום בצורה מחודשת, הבין אותו חסיד את הטעות שעשה ודאג להשיב את הכרטיסיות באמצעות צד שלישי{{הערה|מפי הרה"ח [[נפתלי גרינברג]], 'מפי השמועה - לקט סיפורי חסידים' תשורה דורון תשע"ח.}}.

==ראו גם==
*[[אפיקומן#גניבת האפיקומן|גניבת האפיקומן]]
*[[רשימות הרבי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילון חסידי]]

יצחק גולדברג

2025-11-04T07:51:23Z

חיים כ: הסרת קישורים עודפים,

{{דמות
|שם=הרב יצחק גולדברג
|תמונה= הרב יצחק גולדברג כינוס שלוחי קודש.jpg
|תיאור= [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
|תאריך לידה= [[ג' אייר]] [[תשי"א]]
|מקום לידה=ברינואה, [[צרפת]]
|מקום פעילות= [[מגדל העמק]] [[ארץ הקודש]]
|תפקידים נוספים= חבר בהנהלה הרוחנית של מוסדות חב"ד במגדל העמק, חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
}}
[[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|ממוזער|הרב גולדברג]]
[[קובץ:הרב יצחק גולדברג בהתוועדות.jpg|ממוזער|הרב גולדברג בהתוועדות חסידית|270x270 פיקסלים]]
הרב '''יצחק גולדברג''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], חבר בהנהלה הרוחנית של מוסדות חב"ד במגדל העמק, חבר ב[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]], וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו הרב [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאימו מרת צביה לבית קצנלנבויגן (בתה של ה'[[מומע שרה]]'). היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיעו לצרפת.

בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].

כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] הרב [[שמואל אזימוב]].

כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].

בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ובהוראת הרבי, החל בשנת [[תשל"ח]] לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים]] במגדל העמק.

בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, לאחר כשנה הורה לו הרבי לעבור לגור במגדל העמק. ומאז פועל בשליחות הרבי בקירוב יהודים, בפתיחת וביסוס מוסדות חב"ד במגדל העמק.

לקראת שנת [[תשנ"ה]] כשהיו מי שחשבו לסגור את מסגרת ה'[[קבוצה]]', הוא היה בין אלו שעודדו ופעלו את המשך ה'קבוצה' וכן את המשך נסיעות לרבי לחודש תשרי.

בשנת [[תשס"ח]] דחף למימוש הרעיון להוסיף שנת לימודים למסיימי שיעור ג', בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל, לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות ב[[טבריה]] וב[[חדרה]] על ידי תלמידים שסיימו שיעור ג' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. (הישיבה בחדרה נסגרה כעבור שלוש שנים).

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת ולבקשת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]].

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, לחוזרים בתשובה.
*הרב ישראל גולדברג - חבר בהנהלה הגשמית בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].
*הרב [[יעקב קאפיל גולדבערג|יעקב קאפיל גולדברג]] - מחנך במתיבתא לוד.
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
*הרב לוי גולדברג - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]].

;חתניו:
*הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת מעיינות]], [[ירושלים]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ורב שכונת נחל צבי בעיר.
*הרב מנחם מענדל רוזנשיין - מנהל בית הספר [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נחל צבי במגדל העמק.
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר חיפה.
*הרב [[יוסף דובער קסטל]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים בני ברק]].

==לקריאה נוספת==
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25
*'''גוט יום טוב, חסידים!''', שבועון כפר חב"ד גליון 1902 עמוד 30

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_77.html נאום חוצב להבות: כל חסיד מאמין שהרבי יגאל אותנו • הרב יצחק גולדברג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/32082/ ריקוד יחי סוער של הרב גולדברג]''', {{אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/10FSTLdq74AVj7QonLhf_DQdbgg9mAvD7/view?usp=drivesdk קובץ גיליוני שיעורים מהרב יצחק גאלדבערג ה'תשפ"ד]'''

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

שמואל שלום רוזנברג

2025-11-04T07:43:58Z

חיים כ: התמונה נמחקה ללא כת הסבר, אם מי מהנראים בתמונה מעוניין להסיר אותה הוא מוזמן לכתוב זאת בדף השיחה

[[קובץ:הרב שמואל שלום רוזנברג אב תשפ"ה.jpg|ממוזער|הרב שמואל שלום רוזנברג לצד בנו. (אב תשפ"ה)]]
הרב '''שמואל שלום רוזנברג''', (יליד [[תשמ"א]]), הוא שליח הרבי במועצה אזורית גוש משגב.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' אלול]] [[תשמ"א]] לרב [[שמעון רוזנברג]] וליהודית רוזנברג ב[[עפולה]].

בשנת [[תשנ"ה]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]] כשבשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחריה יצא לשליחות ב[[בית משיח 770 (פלורידה)|בית משיח 770 - פלורידה]] תחת השליח הרב [[מוטי ענתי]] ולאחר מכן לשליחות ב[[תומכי תמימים רמת אביב]] אצל גיסו הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] נישא לחנה בת הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]] מ[[כפר חב"ד]]. מיד לאחר חתונתם יצאו הרב רוזנברג ורעייתו לשליחות בכפר תבור ויישובי הסביבה (שדה אילן, שדמות דבורה, אילני', ועוד).

במשך זמן מסוים שימש הרב רוזנברג כחבר הנהלת מוסדות חב"ד ב[[יבניאל]].

הרב רוזנברג יזם את הרעיון "חב"ד אם הדרך" בצומת גולני, צומת מרכזית בצפון ישראל בה עוצרים אלפי אנשים מדי יום. הרב רוזנברג פתח שם בית חב"ד בקראוון, ששימש לתפילות במשך היום ול[[מבצע תפילין]]. בהמשך צירף הרב רוזנברג תחתיו לפעילות את ר' מענדי מקמל מ[[מגדל העמק]]. לבית חב"ד זה הוכנס ספר-תורה (לע"נ אחותו וגיסו של הרב רוזנברג, שנרצחו ב{{ה|פיגוע בבית חב"ד מומבאי}}).

בשלהי שנת [[תשע"ג]] עברו הרב רוזנברג ורעייתו לשליחות במועצה אזורית גוש משגב, ומתגוררים בישוב צורית. הרב רוזנברג ורעייתו פועלים רבות בכל יישובי הגוש בקיום שיעורים והתוועדויות ועוד.

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמואל שלום}}
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]

יהודה רובין

2025-11-04T07:34:19Z

חיים כ: /* תולדות חיים */ ניסוח

[[קובץ:הרב יהודה רובין.jpg|ממוזער|השליח הרב יהודה רובין]]
הרב '''יהודה רובין''' ([[תשי"א]] - [[ה' בתשרי]] [[תשפ"ב]]) היה שליח הרבי באלון מורה ושליח ראשי לשומרון.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"א]] ב[[ארצות הברית]] למשפחה שמוצאה מ[[פולין]] ומ[[רוסיה]], שאינה שומרת תורה ומצוות. בנערותו החל להתקרב לשמירת תורה ומצוות ואימץ את דרכה של תנועת חב"ד.
רעייתו מרת ארלין שהגיעה מרובע ברונקס שב[[ניו יורק]], הכירה אותו בארץ כחלק ממסע ההתקרבות המשותף שלהם לתורה ומצוות. בסופו של דבר התחתנו והפכו לחסידי חב"ד.

תחילה התגוררו ביודפת שבגליל ולאחר מכן עברו להתגורר בקשת שבגולן, משם עברו ל[[כפר חב"ד]] בו התגוררו מספר שנים עד שיצאו לפעול בשליחות הרבי ביישוב אלון מורה ובסביבותיו, וייסדו את [[בית חב"ד]] לב השומרון הפועל בכל היישובים הסמוכים: שכם, יצהר, איתמר, הר ברכה, קריית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים, וכן בכל מוצבי החיילים והבסיסים המשתייכים לחטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון, אשר משרתים בו אלפי חיילים ושוטרים.

זכה לאורך השנים לקרב רבים בדרכי נועם ובאהבת ישראל.

בשנת [[תשפ"א]] חלה ב[[נגיף הקורונה]], וסבל מסיבוכים שונים שלו עד לפטירתו בגיל 71 בשבת פרשת וילך, [[שבת שובה]] [[ה' תשרי]] [[תשפ"ב]] בבית הרפואה בלינסון. הלווייתו התקיימה למחרת, ויצאה מרחבת בית הכנסת המרכזי 'רחמי תרצה' באלון מורה אל בית העלמין באלון מורה שם נטמן.
[[קובץ:הרב רובין ע"ה .jpg|ממוזער|ההקדשה לע"נ במקווה '''טהרת יהודה''' שנקרא על שמו]]
בשנת [[תשפ"ב]] נחנך [[מקווה]] לעילוי נשמתו בשם '''טהרת יהודה''', המקווה נבנה ביישוב '''שדמות מחולה''' שבבקעת הירדן.

==משפחתו==
*בתו, מרת מרים רעיית אברהם הכהן (אבי) רייכמן - עמנואל
*בנו, ישי רובין - עכו
*בנו, ר' נחשון רובין - משלוחי הרבי בז'יטומיר, אוקראינה. מנהל הבית חב"ד ומנהל קהילת ז'יטומיר
*בנו, ר' יונתן (יוני) רובין
*בנו, עתניאל רובין
*בנו, שריה רובין
*בנו, נחמיה שלום דובער רובין
*בנו, ר' מנחם מענדל רובין - כפר חב"ד
*בתו, מרת רחל רעיית שמואל גולדברג - רחובות
*בתו, מרת רות רעיית שניאור זלמן הלוי קרמר - מנצ'סטר
*בתו, מרת בתיה רעיית יוסף שמעון - נתניה
*בתו מרת אדל רעיית דוד קלעצ'י - כפר חב"ד
*נכדו, עמיחי שמעון רובין הי"ד - נפל על קידוש ה' ב[[מלחמת חרבות ברזל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''שליח שכולו תורה''', שבועון כפר חב"ד גיליון 1929 עמוד 49

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/133660 יו"ר מועצת השומרון, יוסי דגן נפרד מהשליח באלון מורה: "פעל ורתם, חסיד אמיתי"]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/news/725063/ 'והחי יתן אל ליבו': שלושים לפטירת הרב יהודה רובין ע"ה]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134204 שליח הרבי בלב השומרון, למד ולימד: הרב יהודה רובין ע"ה]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/134311 אזהה את הצחוק ואשאל: מה הרבי אומר שם, בעולמות עליונים?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/135176 כשהשליח הרב רובין ע"ה הסביר לחיילים על: "גזירת הסופגניה"]''' {{וידאו}} {{COL}}
*[https://chabad.info/news/810212/ מרגש: נשלם מקווה לע"נ השליח הרב רובין ע"ה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רובין, יהודה}}
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בצה"ל]]

בן ציון שם טוב

2025-11-04T07:26:30Z

חיים כ: סידור קטגוריות, החלפת raf בתבנית הערה

[[קובץ:בן ציון שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בן ציון שם טוב]]
[[קובץ:בנציון שמטוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שם טוב]]
הרב '''בן ציון שם טוב''' ([[ט"ז חשון]] [[תרס"ב]] - [[ה' תמוז]] ה'[[תשל"ה]]) היה [[שד"ר]], התבלט ב[[התקשרות]]<nowiki/>ו בלב ובנפש ל{{ה|רבי}}. מונה על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית" על מדינת [[אנגליה]]{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האו"ם החסידי]]}}. הניח את עצמו ברוסיה על מנת לעשות טובה ליהודי במסירות נפש{{הערה|'''ספר השיחות תש"ה''' עמ' 106.}}.

== תולדות חיים ==
הרב בנציון שמטוב נולד ב[[ט"ז חשון]] [[תרס"ב]] בעיר [[דרויא]]{{הערה|בברכת אדמו"ר הרש"ב, לאחר שלפניו נולדו תינוקות שלא האריכו ימים, ואדמו"ר הרש"ב הורה שילבש בגדי פשתן לבן עד גיל 7 ואיחל כי יאריך ימים מתוך בריאות.}} לאביו ר' [[כתריאל שמטוב (דרויע)|כתריאל]] ולבתיה. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע"ה]] עד שנת [[תרפ"ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כתב עליו [[אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ביורה דעה וחושן משפט, ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו}}{{מקור}}.

נישא לגב' אסתר גולדה - נפטרה כ"ג חשוון תשכ"ד - אחות המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].

==== עסקנותו ושליחותו ====
היה בין עשרת התמימים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.

בתחילת שנת [[תרפ"ו]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות וואהלין, לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'[[יבסקציה]]' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו [[תלמוד תורה|חדרים]] ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי [[תורה]] ו[[מצוות]].

ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את וואהלין, וכך כתב עליו [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני [[מקווה|מקוואות]] ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה"י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי [[גמרא]], [[משניות]] [[הלכה]] והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה}}{{מקור}}

בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והיה מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.

==== מאסרו ====
בסוף שנת [[תרפ"ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כתב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אדר ראשון תרפ"ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר}}.

כשלקחו את [[אדמו"ר הריי"צ]] למאסר ב[[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]], באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ"ל) וחקרו אותו על הפעולות של אדמו"ר הריי"צ והוא כמובן לא גילה כלום.

ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר ב[[חרקוב]]. ב[[חשוון]] [[תרפ"ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במאסר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במאסר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] והמצוות בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה.

==== יציאתו מרוסיה ====
עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת [[תש"ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים.

הגיע ל[[פולין]] ומשם המשיך ל[[אנגליה]] ושימש כ[[שד"ר]] של [[הרבי]] שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב"ד באירופא שיקבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי.

היה מסור בלב ונפש לרבי.

[[קובץ:מצבת בנצ שמטוב.jpg|ממוזער|מצבת ר' בנציון שמטוב]]

==הפצת שיחות==
"קאך" מיוחד היה לו בלימוד והפצת שיחות הרבי, ועסק בכך במיוחד בשנותיו המאוחרות כאשר שהה תקופות ב[[ארצות הברית]] וב[[ארץ הקודש]].

ממבססי המוסד '[[ועד להפצת שיחות]]' וסמוך לזמן פטירתו הקים את '[[מכון לוי יצחק]]' ב[[ארץ הקודש]] להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלשון הקודש.

בתקופה האחרונה לחייו עלה לארץ הקודש וגר ב[[כפר חב"ד]].

ר' בנציון נפגע קשות בתאונת דרכים ליד [[כפר חב"ד]], ונפטר לאחר מספר ימים ביום שבת קודש [[ה' תמוז]] ה[[תשל"ה]], מנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.

== משפחתו ==

רעייתו, אסתר גולדה {{הערה|נפטרה ב[[כ"ג בחשוון|כ"ג חשוון]] [[תשכ"ד]]}}

;בניו
* הרב [[מנחם מענדל שם טוב]] - עסקן חסידי תושב [[קראון הייטס]]
* הרב [[שלום דובער שם טוב]] - שליח הרבי ל[[דטרויט]], מישיגן
* הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] - שליח הרבי לפילדלפיה שבפנסילבניה ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגו"ח]]
* הרב [[ישראל שם טוב]] - עסקן חסידי תושב [[קראון הייטס]]
;חתניו
* הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ב[[לונדון]], [[אנגליה]]
* הרב [[שמואל אזימוב]] - שליח הרבי ב[[פריז]], [[צרפת]]

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
{{כפר|מענדי קורטס|מי ארמיא אדמורא|2116|24|תשפ"ה}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על המסירות נפש ברוסיה] {{אינפו}} {{צליל}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' סיון תשע"ה] {{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshansky-Shemtoiv-%209%20Nissan%205779.pdf סיפורים ותמונות מחיי הרב בן ציון שם טוב]''', בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_76.html מעניין: למה ר' בנציון שמטוב שמח מהמענה החריף שקיבל מהרבי?]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
*[https://col.org.il/news/141140 "לא רפובליקה, יש לנו קיסר": וידאו היסטורי מהכתרת הרבנים בכפר חב"ד; נאום היסטורי של הרב בן-ציון שם טוב {{וידאו}} {{col}}]
*[https://col.org.il/news/139454 וידאו נדיר: כשהרבי ציין את סיום השבעה של הרב בן ציון שם טוב{{וידאו}}{{col}}]

{{מנין כריתת הברית}}
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמטוב, בן ציון}}
[[en:Bentzion Shemtov]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
[[קטגוריה:אישים בדרויא]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]

שיחת משתמש:79.177.144.174

2025-11-04T07:19:00Z

חיים כ: הזמנה

{{הזמנה}} --~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י"ג בחשוון 09:19, 4 בנובמבר 2025 (IST)

שניאור זלמן לבקובסקי

2025-11-04T07:16:11Z

חיים כ: קידוד קישורים

[[קובץ:הרב לבקובסקי.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן הלוי לבקובסקי (תשס"ט)]]
[[קובץ:לאבקובסקי מים שלנו.jpeg|ממוזער|במעמד שאיבת [[מים שלנו]]]]
[[קובץ:שניאור זלמן לבקובסקי.jpg|ממוזער|בקצירת חיטים למצות של הרבי יחד עם אחיו הרב ישראל לבקובסקי.]]
הרב '''שניאור זלמן הלוי לבקובסקי''' (נולד בח' טבת תש"ו) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], מנהל מסלול [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]] וחבר ב"הנהלה המרכזית" של ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בעולם ומייסד מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770]].

מנהל את הכינוס תורה של 770 באסרו חג דשלש רגלים (לאחר פטירת הרב מענטליק) מתשמ"ח. הרבי היה משתתף עם שיחה מיוחדת בשביל הכינוס וקורא לו בסוף ההתוועדות של מוצאי החג ונותן לו שארית החלות (בפסח: מצה) והמים שבכוסו לכינוס תורה ומבקש ממנו להכריז ולהזמין את כל אנ"ש לכינוס תורה.

זכה להיות אחראי על המצות של הרבי מתשמ"ח בב' ניסן (להחלוקה) ובערב חגה"פ (שהרבי אכל בפסח ובשאר ימות השנה) כשעבר על ידי הרבי אחרי האפייה נתן לו הרבי מצה שלימה באמרו "יישר כח".

==תולדות חיים==
נולד בתאריך ח' טבת תש"ו - בטשקנט להרב [[נחום לבקובסקי]] ולאיטא לבית לבקיבקר.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הבריחה משפחתו את גבולות ברית המועצות בבריחה הידועה, ולאחר נדודים שונים התיישבה בברינואה והוא נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים שנוסד במקום, בעוד אביו מתמנה כמשגיח ראשי בישיבה.

היו אחד משלשה תלמידים שניהלו את המבצעים בעיר פריז. הוא, יעקב גולדברג ושמואל אזימוב. הם קבלו הרבה מענות מהרבי בתקופה זו.

כשהגיע לתשרי תשכ"ד ביקש מהרבי לעבור ללמוד בישיבה תו"ת בניו יורק אמר לו הרבי ביחידות "יש לי אחד או שנים שעושים בפריז, גם אלו רוצים לעזוב?".

באלול [[תשכ"ט]] [[נישואין|התחתן]] עם [[שרה לבקובסקי]] בת הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]]{{הערה|מעניין לציין שבאופן די נדיר, הרבי אישר לזוג לדחות את החתונה כשנה לאחר השידוך, על מנת שהכלה תסיים את לימודיה.}}.

לאחר נישואיו רצו הרב לבקובסקי ורעייתו לצאת לשליחות, אך הרבי אמר להם ביחידות שהשליחות שלהם זה בניו יורק.

התמנה לשמש כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ולאחר פטירתו של הרב [[מרדכי מענטליק]] בשנת [[תשמ"ח]] התמנה כחבר הנהלה המרכזית של תומכי תמימים ולאחר פטירתו של הרב פיקארסקי ראש הישיבה התמנה בשנת [[תשנ"ב]] כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

מתוך התחשבות בקהל תלמידיו המגוון מוסר הרב את שיעוריו הן בלשון הקודש והן באידיש.

[[קובץ:הרב לאבקובסקי בשדה התעופה.jpg|ממוזער|הרב לבקובסקי ב[[מבצע תפילין]] בבית חב"ד נתב"ג]]

במקביל לתפקידו כראש הישיבה, משמש גם כראש מכון ה[[סמיכה לרבנות]] המיועד לבחורים מבוגרים ופועל במסגרת ישיבת תומכי תמימים המרכזית. מדי שנה נסמכים על ידו לרבנות למעלה ממאה בחורים.

רעייתו שרה היא מייסדת ומנהלת [[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].

==משפחתו==
*בנו, הרב חיים אליעזר הלוי לבקובסקי - [[שליח הרבי]], דיין ומו"צ דק"ק בופולו, ניו יורק וחתנו של הרב [[אליהו קוק]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*חתנו, הרב [[עקיבא גרשון וגנר]] - ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]], ומשפיע אנ"ש במרכז טורונטו קנדה
*חתנו, הרב [[קלמן ויינפלד|קלמן וויינפלד]] - רב בית הכנסת 'אליעזר יצחק' [[קראון הייטס]] ומראשי ארגון הכשרות [[OK]] וראש מחלקת המסעדות, בתי מלון וקייטרינג
*בנו, מנחם מענדל הלוי
*חתנו, הרב לוי יצחק שטרן - מראשי הישיבה ב[[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו]]
*בנו, הרב יוסף יצחק הלוי לבקובסקי - שליח הרבי לעיר קייפ קורל בפלורידה, ורב ומשפיע בקהילת אנ"ש
*בנו, הרב דוד הלוי לבקובסקי - שליח הרבי בעיר אוקלנד בקליפורניה
*בנו, הרב נחום הלוי לבקובסקי - משמש כיו"ר מכון חנה בקראון הייטס ורב ומשפיע ראשי בקהילת ה"בינוני" בקראון הייטס
*חתנו, הרב שמעון שניאור זלמן גרוזמן - [[שליח הרבי]] לעיר קסטרו וואלי בקליפורניה
*בנו, הרב שמריהו הלוי לבקובסקי - משמש כראש ישיבה ומשפיע ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]]
*בנו, הרב ישראל הלוי לבקובסקי - שליח הרבי בלאפייעט קליפורניה.
*חתנו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ב[[יוהנסבורג]], דרום אפריקה

==לקריאה נוספת==
* '''מוכרחים להעביר שנה אצל הרבי'''. [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/מוסף_קבוצה_LR.pdf '''קבוצה'''. מוסף פסח תשפ"ד], ראיון עם הרב זלמן לבקובסקי

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחות ליברמן-וגנר]''', ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/12/blog-post_10.html התוועדות מיוחדת של הרב לבקובסקי על עבודת התפילה]''' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבקובסקי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת לבקובסקי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]

שיחת משתמש:שולם ס.

2025-11-04T07:09:28Z

חיים כ: /* תודה */ תגובה

כבר ערכתי מהמחשב הזה יותר ממאה עריכות. איך אני יכול לייחס אותם למשתמש שלי? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:27, ד' באב, ה'תשפ"ה 04:27, 29 ביולי 2025 (IDT)

העריכות רשומות על שם 81.218.140.41 [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:47, ד' באב, ה'תשפ"ה 04:47, 29 ביולי 2025 (IDT)

אם אי אפשר, אבקש למחוק את המשתמש [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:45, ד' באב, ה'תשפ"ה 04:45, 29 ביולי 2025 (IDT)
:הגבתי בדף שיחת המשתמש הקודם שלך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:56, 29 ביולי 2025 (IDT)
::שלום שולם, א. אי אפשר למזג עריכות של אנונימי (משתמש לא רשום). ב. נא לערוך מחשבון רשום זה למניעת עומס על המנטרים, תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:58, ד' באב, ה'תשפ"ה)

בסדר [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 01:01, ו' באב, ה'תשפ"ה 01:01, 31 ביולי 2025 (IDT)

העורך מענדל סופר - אשמח לתגובתך בשיחה על הערך 'נחלת הר חב"ד' [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:16, ו' באב, ה'תשפ"ה 03:16, 31 ביולי 2025 (IDT)

== הוספת נקודות ברשימה משפחתו ==

בקשר לעריכתך בזה, ראה את דברי משתמש:חלוקת קונטרסים בדף [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר]] לשלילה בכגון דא. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 04:25, ט' באב, ה'תשפ"ה 04:25, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

:אוקיי [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:32, ט' באב, ה'תשפ"ה 04:32, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא בטוח שהוא צודק [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:33, ט' באב, ה'תשפ"ה 04:33, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
:: חלוקת קונטרסים הוא מפעיל מערכת ןממנהלי האתר... --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 04:36, ט' באב, ה'תשפ"ה 04:36, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
:::טוב, בסדר [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:37, ט' באב, ה'תשפ"ה 04:37, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אגב, אשמח אם תוכל לבדוק את הערך [[משה נחמן הלוי קורלבסקי]] [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 04:39, ט' באב, ה'תשפ"ה 04:39, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

==הוספותיך בערכים על הרב אויערבאך והרב אורנשטיין==
ראה [[עזרה:קישורים]]: "בעת יצירת קישורים פנימיים בערך מסוים, אין לחזור שוב ושוב על קישור של אותו מושג. בדרך כלל די בקישור יחיד, במופע הראשון של המושג בערך." --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:48, י"ט באב, ה'תשפ"ה 21:48, 13 באוגוסט 2025 (IDT)

:'בדרך כלל' [[משתמש:ש. סלומון|ש. סלומון]] - [[שיחת משתמש:ש. סלומון|שיחה]], 22:20, י"ט באב, ה'תשפ"ה 22:20, 13 באוגוסט 2025 (IDT)
:נראה לי שלפעמים טוב לעשות קישור גם בפעם הראשונה בפסקה / עניין, ולא רק בפעם הראשונה בערך [[משתמש:ש. סלומון|ש. סלומון]] - [[שיחת משתמש:ש. סלומון|שיחה]], 22:26, י"ט באב, ה'תשפ"ה 22:26, 13 באוגוסט 2025 (IDT)

== גאדג'ט ==

ממליץ לך להשתמש עם [[מדיה ויקי:Gadget-Checkty]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:49, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

:תוכל להסביר לי מה זה בדיוק? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 18:50, כ"ז באב, ה'תשפ"ה 18:50, 21 באוגוסט 2025 (IDT)
::ראה [[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Checkty]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:51, 21 באוגוסט 2025 (IDT)
:::תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:18, כ"ז באב, ה'תשפ"ה 20:18, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== תודה ==

{{תודה לרשום}} {{ש}}{{יישור טקסט|שמאל|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!'''}} 19:54,

תודה רבה! [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:58, כ"ג באלול, ה'תשפ"ה 20:58, 16 בספטמבר 2025 (IDT)

:מצטרף, {{שכוייח}} ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י"ג בחשוון 09:09, 4 בנובמבר 2025 (IST)

שיחת משתמש:יעקב ששון

2025-09-21T21:38:14Z

חיים כ: יצירת דף עם התוכן "{{בה חממה}}--~~~~"

{{בה חממה}}--~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ט באלול 00:38, 22 בספטמבר 2025 (IDT)

שיחת משתמש:יוסף כ.

2025-09-10T11:50:13Z

חיים כ:

{{בה חממה}} בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:41, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

חב"דפדיה:פסקי דיונים

2025-08-19T12:10:11Z

חיים כ: הוספת קישורים לארכיונים, קישורים פנימיים

{{דף בבניה}}
'''מטרת הפרוייקט:'''
במשך השנים דנו עורכי חב"דפדיה ביסודי וכללי האתר במסגרת ה[[אולם דיונים]]. דיונים ומסקנות אלו נותרו בארכיוני האולם, ומטרת פרוייקט זה היא למפות בעז"ה את הארכיונים ולהעלות ולקבץ את מסקנות הדיונים לכאן, ולקטלגם בצורה מסודרת כשלחן הערוך לפני עורכי האתר למען יהיו להם לעזר.
ליקוטים אלו יהוו אחיעזר ואחיסמך לכללים הקיימים, שהינם כידוע גבוליים מעט ולא ברורים כדבעי.

==ארכיון 1==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1]]

*מטרת אולם הדיונים הינה לשמש לדיונים בנושאים כלליים העומדים והנוגעים לכללות חב"דפדיה, ולא לנושאים ועניינים פרטניים - בהם ניתן לדון בדפי שיחת הערכים או המשתמשים.
*יש ליצור כמה שיותר דפי הפניות, כדי להגדיל את הנגישות לערכים. עם זאת, אין ליצור הפניות על טעויות של אנשים (לדוגמא: טעות, אפי' שכיחה, בשם אדם) - אלא במסגרת וריאציות חוקיות.
*כאשר כותבים את שמות האדמו"רים, חייבים להקדים את התואר "הרבי" או "האדמו"ר".
*יש להשתמש בתאריכים עבריים ולא לועזיים (אם רוצים אפשר להוסיף הלועזי בסוגריים). על הנ"ל יש להקפיד בפרט כשמעתיקים קטעים מויקיפדיה וכה"ג.
*אין להעתיק חומרים ולהכניסם כפי שהם, וכאשר מעתיקים משהו חייבים להביא מקור.
*נשות ובנות רבותינו נשיאינו צריכות להכלל תחת הקטגוריה "בית רבי".
==ארכיון 2==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2]]

==ארכיון 3==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3]]

==ארכיון 4==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4]]

==ארכיון 5==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5]]

==ארכיון 6==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6]]

==ארכיון 7==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 7]]

==ארכיון 8==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 8]]

==ארכיון 9==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9]]

==ארכיון 10==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10]]

==ארכיון 11==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 11]]

==ארכיון 12==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 12]]

==ארכיון 13==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 13]]

==ארכיון 14==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 14]]

==ארכיון 15==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 15]]

==ארכיון 16==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 16]]

==ארכיון 17==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 17]]

==ארכיון 18==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18]]

==ארכיון 19==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 19]]

==ארכיון 20==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 20]]

==ארכיון 21==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 21]]

==ארכיון 22==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 22]]

==ארכיון 23==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 23]]

==ארכיון 24==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 24]]

==ארכיון 25==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 25]]

==ארכיון 26==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 26]]

==ארכיון 27==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 27]]

==ארכיון 28==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 28]]

==ארכיון 29==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 29]]

==ארכיון 30==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 30]]

==ארכיון 31==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 31]]

==ארכיון 32==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 32]]

==ארכיון סמליל==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/סמליל]]

==ארכיון 33==
[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 33]]

חב"דפדיה:פסקי דיונים

2025-08-19T11:59:00Z

חיים כ: הוספת כותרות כל הארכיונים נכון לעכשיו

{{דף בבניה}}
'''מטרת הפרוייקט:'''
במשך השנים דנו עורכי חב"דפדיה ביסודי וכללי האתר במסגרת ה[[אולם דיונים]]. דיונים ומסקנות אלו נותרו בארכיוני האולם, ומטרת פרוייקט זה היא למפות בעז"ה את הארכיונים ולהעלות ולקבץ את מסקנות הדיונים לכאן, ולקטלגם בצורה מסודרת כשלחן הערוך לפני עורכי האתר למען יהיו להם לעזר.
ליקוטים אלו יהוו אחיעזר ואחיסמך לכללים הקיימים, שהינם כידוע גבוליים מעט ולא ברורים כדבעי.

==ארכיון 1==
*מטרת אולם הדיונים הינה לשמש לדיונים בנושאים כלליים העומדים והנוגעים לכללות חב"דפדיה, ולא לנושאים ועניינים פרטניים - בהם ניתן לדון בדפי שיחת הערכים או המשתמשים.
*יש ליצור כמה שיותר דפי הפניות, כדי להגדיל את הנגישות לערכים. עם זאת, אין ליצור הפניות על טעויות של אנשים (לדוגמא: טעות, אפי' שכיחה, בשם אדם) - אלא במסגרת וריאציות חוקיות.
*כאשר כותבים את שמות האדמו"רים, חייבים להקדים את התואר "הרבי" או "האדמו"ר".
*'''מטרת החב"דפדיה:'''
:א."החב"דפדיה הוקמה במטרה להוות "ספר ערכים" חב"די. מטרתנו היא להביא לכך שכל ערך, מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב"ד, יקבל ערך בחב"דפדיה, אותו יוכל כל החפץ לקרוא, להוסיף ולהרחיב" מתוך הערך חב"דפדיה:אודות.

:ב. במטרה להציג בפני הציבור הכללי את חב"ד - על כל פרטיה, סעיפיה ואנשיה.

:ג. על מנת להוות מקור חומר לחסידי חב"ד בכל נושא שהוא.

:'''חשיבותה:'''{{ש}}
:א. בעיני המערכת - אינצקלופדיה חב"דית מרכזית (לכן שמה החדש הוא "חב"דפדיה" ולא "אינפופדיה" כפי שהי' בתחילה - כי היא אמורה לשמש אנצקלופדיה חב"דית מרכזית לכל חב"ד, לכן יש כאן ערכים על אנשים ומוסדות שאינם לפי רוחינו, ואכמ"ל).

:ב. בעיני הציבור הכללי - מעין "דוברות" חב"דית רשמית על כל נושא שהוא.
*יש להשתמש בתאריכים עבריים ולא לועזיים (אם רוצים אפשר להוסיף הלועזי בסוגריים). על הנ"ל יש להקפיד בפרט כשמעתיקים קטעים מויקיפדיה וכה"ג.
*אין להעתיק חומרים ולהכניסם כפי שהם, וכאשר מעתיקים משהו חייבים להביא מקור.
*נשות ובנות רבותינו נשיאינו צריכות להכלל תחת הקטגוריה "בית רבי".

==ארכיון 2==

==ארכיון 3==

==ארכיון 4==

==ארכיון 5==

==ארכיון 6==

==ארכיון 7==

==ארכיון 8==

==ארכיון 9==

==ארכיון 10==

==ארכיון 11==

==ארכיון 12==

==ארכיון 13==

==ארכיון 14==

==ארכיון 15==

==ארכיון 16==

==ארכיון 17==

==ארכיון 18==

==ארכיון 19==

==ארכיון 20==

==ארכיון 21==

==ארכיון 22==

==ארכיון 23==

==ארכיון 24==

==ארכיון 25==

==ארכיון 26==

==ארכיון 27==

==ארכיון 28==

==ארכיון 29==

==ארכיון 30==

==ארכיון 31==

==ארכיון 32==

==ארכיון 33==

שיחת חב"דפדיה:פסקי דיונים

2025-08-19T11:44:28Z

חיים כ: /* יש"כ */ תגובה

== יש"כ ==

@[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] יש"כ גדול על המיזם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 12:23, כ"ה באב, ה'תשפ"ה 12:23, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:תודה. אשמח לעזרה (היינו לקחת על עצמך קיבוץ מארכיון א' או כמה) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:31, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:: חלק מהדברים שנכתבו בדיונים הראשונים שונו ודוייקו אח"כ, לדוגמה: רבי או אדמו"ר, על רבו"נ רק אדמו"ר. תאריכים לועזיים - להוסיף בכל תאריך לידה וכו'. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 13:50, כ"ה באב, ה'תשפ"ה 13:50, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:::@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 33#הוספת תאריכים לועזים בערכים|ראה]] מה שיע כתב. למרות ש[[שיחת חב"דפדיה:מיזמים/תאריך לועזי|כאן]] הוחלט אחרת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:55, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
::::בעז"ה נגיע להכל. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:00, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::יש"כ @[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]], מיזם מבורך. אבל כפי ש@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ו@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] התחילו לכתוב צריך לברר כמה דברים על המיזם. הדיונים והמסקנות פזורים על פני הארכיונים. מה שיצר יותר מפעם אחת מקרים בהם דברים התדיינו והתלבנו ובאו לידי מסקנה אחת, ולאחר מכן שוב התבררו והתלבנו ובאו לידי מסקנה אחרת. כמו בדוגמ' למעלה על תאריך לועזי. מה עושים במקרים כאלו? כלישנא אחרינא? ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ה באב 14:14, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::כנראה. ובדיוק כדי שתופעות אלו (פתיחת דיון בנושא שכבר בורר בעבר) לא יקרו שוב, נצרך הפרוייקט הזה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:18, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::נכון ביותר. השאלה שלי מה תפקיד הארכיון בהכרעה במקרים כאלו, הרי זה יוצר מצב שבו כל עוד לא יסיימו להכניס במיזם את כל הארכיונים כל דבר שכתוב פה אולי בכלל לא רלוונטי כי "אולי אחרי זה אמרו משהו אחר". ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי מלך המשיח!]] כ"ה באב 14:20, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::לכן הפרויקט יושלם ויוכל לצאת לפועל רק אחר סיכום כל הארכיונים, סידורם והשוואתם (ולפני כן אא"פ להסתמך על הנכתב כאן). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:30, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::למה אי אפשר לערוך עריכה רגילה (אלא רק קוד מקור)? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:42, כ"ה באב, ה'תשפ"ה 14:42, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אולי בגלל שמדובר בדף מיזם ולא דף רגיל, באמת מוזר. ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ה באב 14:44, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחת חב"דפדיה:פסקי דיונים

2025-08-19T11:27:15Z

חיים כ:

שיחת משתמש:חנוך רלוניק

2025-08-19T11:22:29Z

חיים כ: ברוך הבא!

{{בה חממה}} --~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ה באב 14:22, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחת חב"דפדיה:פסקי דיונים

2025-08-19T11:20:32Z

חיים כ: /* יש"כ */ תגובה

== יש"כ ==

@[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] יש"כ גדול על המיזם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 12:23, כ"ה באב, ה'תשפ"ה 12:23, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:תודה. אשמח לעזרה (היינו לקחת על עצמך קיבוץ מארכיון א' או כמה) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:31, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:: חלק מהדברים שנכתבו בדיונים הראשונים שונו ודוייקו אח"כ, לדוגמה: רבי או אדמו"ר, על רבו"נ רק אדמו"ר. תאריכים לועזיים - להוסיף בכל תאריך לידה וכו'. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 13:50, כ"ה באב, ה'תשפ"ה 13:50, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:::@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 33#הוספת תאריכים לועזים בערכים|ראה]] מה שיע כתב. למרות ש[[שיחת חב"דפדיה:מיזמים/תאריך לועזי|כאן]] הוחלט אחרת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:55, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
::::בעז"ה נגיע להכל. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:00, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::יש"כ @[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]], מיזם מבורך. אבל כפי ש@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ו@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] התחילו לכתוב צריך לברר כמה דברים על המיזם. הדיונים והמסקנות פזורים על פני הארכיונים. מה שיצר יותר מפעם אחת מקרים בהם דברים התדיינו והתלבנו ובאו לידי מסקנה אחת, ולאחר מכן שוב התבררו והתלבנו ובאו לידי מסקנה אחרת. כמו בדוגמ' למעלה על תאריך לועזי. מה עושים במקרים כאלו? כלישנא אחרינא? ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ה באב 14:14, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::כנראה. ובדיוק כדי שתופעות אלו (פתיחת דיון בנושא שכבר בורר בעבר) לא יקרו שוב, נצרך הפרוייקט הזה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:18, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::נכון ביותר. השאלה שלי מה תפקיד הארכיון בהכרעה במקרים כאלו. ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ה באב 14:20, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחת חב"דפדיה:פסקי דיונים

2025-08-19T11:14:35Z

חיים כ: /* יש"כ */ תגובה

שיחת פורטל:נחלת הר חב"ד

2025-08-19T10:43:11Z

חיים כ: /* לסדר */ תגובה

אפשר להעביר למרחב הראשי?

[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]], 00:10, ג' באב, ה'תשפ"ה

איך עושים שיהיה על שני צדדים

[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]], 14:48, ד' באב, ה'תשפ"ה

מישהו יכול לסדר את זה

[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]], 12:00, ה' באב, ה'תשפ"ה

== בעבודה? ==

{{חב"דפדים פעילים}}<nowiki>אפשר להוריד את התבנית {{</nowiki>[[תבנית:בעבודה|בעבודה]]<nowiki>}}?</nowiki> [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] 17:30, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:לא, עדיין צריך לסדר אותו [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:11, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

::אתה יודע איך לסדר את זה?[[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] 20:58, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

== לסדר ==

{{חב"דפדים פעילים}} מישהו יכול לסדר את זה {{עצב}} {{עצב}} {{עצב}} - [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום [[כ"ג באב]] [[ה'תשפ"ה]] [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 20:58, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:סידרתי? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:11, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|מ. רובין}} סידרת חלק - [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום [[כ"ד באב]] [[ה'תשפ"ה]] [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 11:16, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
:::מה עוד צריך לסדר? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 11:18, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
::::הנושאים נכנסים אחד בתוך השני - [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום [[כ"ד באב]] [[ה'תשפ"ה]] [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 14:50, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::{{חב"דפדים פעילים}} מישהו יכול לסדר את זה {{עצב}} {{עצב}} {{עצב}}
::::: - [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום [[כ"ד באב]] [[ה'תשפ"ה]] [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 18:46, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::@[[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] אם תוכל בבקשה להפסיק עם השימוש בתבנית החב"דפדים פעילים. מי שהיה צריך לראות ראה גם בפעם הראשונה, תודה מראש!. ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"ה באב 13:43, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחה:גבריאל נח ורבקה הולצברג

2025-08-15T15:30:10Z

חיים כ: /* פיצול */ תגובה

איחדתי את הערכים. יש לאחד גם את [[משה צבי הולצברג]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:59, 25 במאי 2010 (UTC)

== יש לעדכן ==

כיום מוישי לומד בש"א ישי"ק בבני ברק.

== התמונה ==
למה כאן יש תמונת אישה??? מה ההבדל משאר הערכים? {{אנונימי}}
:: יש עוד ערכים עם תמונות נשים. ומאי שנא מכמה וכמה ספרים חב"דיים ובהם נשים ותבדוק בשער ספר על הרב [[שניאור זלמן בוטמאן]] [[משתמש:8888|8888]] - [[שיחת משתמש:8888|שיחה]], 14:51, י"ז באב, ה'תשפ"ג 14:51, 4 באוגוסט 2023 (UTC)
:::אני בהחלט מסכים עם אנונימי!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:31, י"ז באב, ה'תשפ"ג).
::::{{א|יוסף בן מלמד}}, אז למחוק התמונה? אני גם {{בעד}}! {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 14:32, 28 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::{{א|חילזון}} החלפתי את התמונה מצבעונית לשחור-לבן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:16, י"א באלול, ה'תשפ"ג)
::::::{{א|יוסף בן מלמד}}, מה ההבדל בדיוק? זה גורם להיתר מיוחד? אם זה בשחור-לבן אז מותר? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 14:24, 29 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::{{א|חילזון}} פחות בעייתי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, י"ב באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::{{א|יוסף בן מלמד}}, למה? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 15:51, 29 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::{{א|חילזון}} לא ראיתי בשום מקום, כך אני חושב. הכי טוב למחוק לגמרי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:00, י"ב באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}}, מחקתי! אם תמצא תמונה רק של גבי, תשים אותה בערך. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 16:02, 29 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|חילזון}} זה לא עובד ככה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:04, י"ב באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}}, הרי לך שזה כן הולך ככה. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 16:06, 29 באוגוסט 2023 (UTC)

== פיצול ==

מה דעת {{חב"דפדים פעילים}}? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:09, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

:נגד פיצול, הערכים היו מופרדים ואוחדו מתוך מחשבה שמי שיחפש מידע על אחד ירצה גם את המידע על השני. בזיכרון האסון הם תמיד נמנים ביחד וככה גם אנשים יחפשו ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ"א באב 18:30, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

בשורת הגאולה

2025-08-15T08:14:51Z

חיים כ: שוחזר מעריכה של 2.52.196.229 (שיחה) לעריכה האחרונה של ר.ז.

{{פירוש נוסף|נוכחי=בשורת הגאולה של הרבי מליובאוויטש|אחר=ספר בשם זה|ראו=בשורת הגאולה (ספר)}}

'''בשורת הגאולה''' הוא כינוי להכרזת [[הרבי]] על סיום ה[[גלות]] ובואה הקרוב של ה[[גאולה]] ב[[דור השביעי|דורנו]]. החל מ[[קבלת הנשיאות של הרבי|יום התמנות]] הרבי ל[[אדמו"ר]], לאורך כל השנים שלאחר מכן דיבר הרבי על כך שבדורנו{{הערה|דור בדברי הרבי, מתייחס לנשיא הדור - כלומר הדור מתחלף כאשר נשיא הדור מתחלף. דורנו מכונה על ידי הרבי הדור השביעי, בהיות [[הרבי]] האדמו"ר השביעי ל[[אדמו"רי חב"ד]]}} תבוא [[הגאולה האמיתית והשלימה]] וש"הנה זה (ה[[מלך המשיח]]) בא, וכבר בא".

ב[[מאמר]] הראשון שאמר הרבי, מיד עם [[קבלת הנשיאות|הכתרתו הרשמית]] כ[[אדמו"ר]] ב[[י"א שבט]] [[תשי"א]], קבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה{{הערה|שם=באתי לגני יא| מאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/33/263.htm באתי לגני תשי"א]}}.

בשנים שלאחר מכן{{הערה|ובמיוחד בשיחות מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]}}, קרא לעורר מודעות וציפייה בלב העם כולו לקראת הגאולה הקרובה, וקבע כי העולם כבר בשל ומוכן לגאולה, ולא נותר אלא שכל אחד יכין את עצמו וסביבתו ל[[קבלת המלכות|קבל את פני משיח צדקנו]].

==תוכן ההכרזה==
[[עם ישראל]] במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא ה[[גאולה]] השלימה - גאולה משיעבוד ה[[גלות]] ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין [[המקדש]], שלמות ב[[תורה]] ובקיום [[מצוות]]יה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על [[סף הגאולה]]", ב[[שיחות]]יו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תנש"א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה".

בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל.

הרבי אף קרא לפרסם זאת בין כל שכבות העם ובעולם כולו להתחזקות בתורה ומעשים טובים ולהגביר הצפייה לגאולה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת ראה]] שנת [[תנש"א]]. חלוקת דולרים [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]] וב[[א' באדר א']] תשנ"ב.}}.

==פרטי ההכרזה==
במשך השנים הרחיב הרבי בהגדרת הזמן והתקופה ועל קרבתם לגאולה.
* '''[[דור השביעי]]''' שבזמנו אמורה ה[[שכינה]] לרדת למטה ולהתגלות ב[[עולם הזה]] הגשמי.
* '''סוף הגלות''' בדורנו התקיימו כבר כל סימני חז"ל אודות [[עקבתא דמשיחא]].
* "בני ישראל '''סיימו את כל ענייני העבודה''' ועומדים מוכנים לקבל פני משיח".
* העולם מוכן לגילוי הגאולה.
* '''"הגיע זמן גאולתכם"''' - אור הגאולה כבר מאיר בימינו.

===דור השביעי===
{{ערך מורחב|דור השביעי}}
מבואר במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ה, א.}} שהמשכת האור האלוקי שהתגלה ב[[מתן תורה]] כדברי הפסוק "וירד ה' על הר סיני" התחיל שבעה דורות קודם לכן. על ידי עבודת ה' של [[אברהם אבינו]] והצדיקים בדורות שלאחריו שכל אחד מהם המשיך וגילה את ה[[שכינה]] בדרגה נמוכה יותר עד [[משה רבינו]] שהיה דור השביעי מאברהם אבינו שעל ידו ירדה השכינה במתן תורה על הר סיני (ונשארה בגילוי ב[[משכן]] שעשה משה).

ב[[מאמר]] שאמר הרבי ביום קבלת נשיאותו הקביל הרבי את הגילוי האלוקי שיתגלה ב"[[ביאת המשיח]]" - גילוי מלכות ה' בעולם - ל"מתן תורה". כשם שאז היו שבעה דורות כך גם הבאת הגאולה נעשית במשך שבעה דורות החל מה[[אדמו"ר הזקן]] עד לדורנו שהוא דור השביעי, שמוטל עליו להמשיך את השכינה ולסיים את העבודה של עמנו בני ישראל במשך הדורות לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]] ולהביא את הגאולה בפועל{{הערה|שם=באתי לגני יא}}.

===סוף זמן הגלות===
א. הגמרא בסוף מסכת [[מסכת סוטה]]{{הערה|מט, ב}} מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות{{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך'''}} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]]).

ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תנש"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}}

ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות [[צדקה]] וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים.

וכן בדברים שליליים שרואים בדורנו התנהגות של רוע. שרואים יהודים שיש ביניהם מחלוקת אף שאין זה מתאים לא להם ולא לענייניהם (וכן במלחמות בין האומות כנ"ל).

שהסיבה לזה היא, גילוי עומק [[נפש]] האדם אשר לפעמים אף שהאדם בכוחותיו הגלויים של הנפש הוא באופן אחד, מצד כוחות הנעלמים יש בו רוע עמוק או להיפך טוב עמוק ונעלם ובהגלותה היא פועלת באופן בלתי משוער.
(המעלה שבזה שעל ידי שכוחות אלו מתגלים אפשר לתקנם ולבררם ולהכשירם לגאולה כנ"ל){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.

ד. זה שהגויים טוענים שארץ ישראל אינה של היהודים היא מסימני הגאולה (שלפני האור ישנה חושך){{הערה|שיחת פרשת בראשית תנש"א}}.

ה. כמו כן אמר הרבי שזה שקיים צורך לדבר ולהתווכח עם יהודים על הצורך לדבר על הגאולה הרי זה מצד החושך העמוק של הגלות וזה גופא סימן שהגאולה קרובה{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.

ו. "לדעת כל גדולי ישראל בזמן האחרון נמצאים אנו לאחרי ש"כלו כל הקיצין" לאחרי כל הקיצין שמובאים במפרשי התנ"ך בדניאל (ששם כתוב הקץ) ולאחרי כל הקיצין שניתנו על ידי גדולי ישראל{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.

==סיום העבודה==
{{ערך מורחב|סיום עבודת הגלות}}
הרבי חזר ואמר ריבוי פעמים אשר לפי "הכרזת והודעת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו בני ישראל סיימו את העבודה" פעלו את פעולתם בהכנה לגאולה והרי הם עומדים מוכנים לקבלו.
סיום העבודה מתבטא בכל ענייני העבודה:
* "[[הפצת המעיינות]]"
* "[[צחצוח הכפתורים]]"
* "עבודת ה[[תשובה]]"
* "[[עבודת הבירורים]]"

===="הפצת המעיינות"====

בהפצת המעיינות תלויה הגאולה כמענה של מלך המשיח לשאלת ה[[בעש"ט]] "אימתי קאתי מר?" "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"

הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו.
וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות שונות שאפילו גויים יכולים ללמדם
ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תנש"א]}}.)

===="צחצוח הכפתורים"====

בשיחת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/4/42.htm ספר השיחות תרפ"ט עמוד 42]}} אמר הרבי [[הריי"צ]] שהעבודה עכשיו להבאת הגאולה היא "[[צחצוח הכפתורים]]" וביאר הרבי הצחצוח בא אחרי שכל הבגד מוכן ומושלם ואפי' הכפתורים (שאינם עיקר הבגד כי אם תפקידם רק לחבר הימין והשמאל{{הערה|ראה [173 שיחת ה' טבת תשמ"ז]}}.)גם הם כבר נמצאים וכל מה שנשאר הוא להוסיף ביופי הבגד ל"צחצח" את הכפתורים - להכין את העולם שיהיה בתכלית ההידור והיופי לקבל פני משיח צדקנו{{הערה|שיחת פרשת ויחי [[תשמ"ז]] לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 481}}.

אמנם פעמים רבות{{הערה|שבת פרשת שמות [[תשמ"ז]] ספר תורת מנחם התוודויות תשמ"ז ח"ב עמוד 301, מאמר ד"ה "עבדים היינו" [[תשמ"ח]] תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמוד 504 ועוד ריבוי פעמים}} אמר הרבי שבימינו סיימו בני ישראל אף עבודה זו וסיימו אף את צחצוח הכפתורים ועומדים מוכנים בתכלית השלימות לקבל פני משיח צדקנו.

===="עבודת התשובה"====

עבודת התשובה היא מעבודות בני ישראל שיביאו את הגאולה, כדברי הגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=97b&format=pdf סנהדרין צז, ב.].}} "אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.. אמר רבי אליעזר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין". וכך פסק [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.}}
"ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלין".

בשנת [[תש"א]] הכריז [[הרבי הריי"צ]] ב[[קול קורא]] שהודפס בעיתונות: "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". באותה תקופה חזר והכריז שוב ושוב שנמצאים בערב ובסמוך לגאולה, והצרות האיומות של [[השואה]] הינם חבלי משיח - ולכן על היהודים להתעורר בתשובה שעל ידה תבוא מיד הגאולה.

בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה{{הערה|1=ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/122 שיחת ש"פ עקב תשי"ג]. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=163 שיחת ליל ט"ו בשבט תשל"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=748&hilite= ש"פ מקץ תש"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=73&hilite= י"א ניסן תשמ"ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=362&hilite= ש"פ שמות תשמ"ו], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/46/313 מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&hilite=17cf7553-8bfe-45c3-94df-07bd1f703906&st=%u05d0%u05dc%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e9%u05d5%u05d1%u05d4&pgnum=140 ח' מנ"א תשמ"ט] ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=548&hilite= שיחת עשרה בטבת תשמ"א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=621&hilite= [[פורים]] תשמ"ז], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15922&st=&pgnum=211&hilite= ש"פ בחוקותי תשמ"ט] ועוד. אך משנת תש"נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.}}. זאת בהתבסס על דברי הגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מט, ב.}} ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו" - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב "תשובה"; וכן דברי הרבי הריי"צ{{הערה|[[היום יום]] [[ג' תמוז]]. אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' ס"ע תקנא. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] ע' ד.}} ש"אנחה של יהודי היא תשובה גדולה". הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות [[השואה]] בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים.

בשנים [[תש"נ]] ואילך חזר הרבי באינטנסיביות יותר על כך שעבודת התשובה הנדרשת להבאת הגאולה כבר נעשתה, והדגיש כי יותר אינה מהווה תנאי: "אין הדבר תלוי בתשובה"!{{הערה|משיחתו עם הרב [[מרדכי אליהו]], [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]]. על משקל לשון הגמרא ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה".}}

===="עבודת הברורים"====

מבואר ב[[תורת החסידות]] שהעבודה ב[[עולם הזה]] לאחר חטא [[עץ הדעת]] היא בעיקר לברר בירורים, כלומר כש[[אדם הראשון]] היה ב[[גן עדן]] עבודתו הייתה להמשיך תוספת אור בגן עדן (כמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה"). מה שאין כן כשגורש האדם מגן עדן וירד לעולם זה, עיקר עבודתו היא לזכך ולברר את חושך העולם ולהכשירו לגלוי אור האלוקי.

אמנם עבודה זו היא עד לימות המשיח שאז יעביר ה' את רוח הטומאה מין הארץ ועיקר העבודה אז יהיה להמשיך ולגלות בעולם אורות נעלים. אורות אלו שיומשכו בימות המשיח הם אורות נעלים יותר מהאורות שנמשכו על ידי המצוות בזמן הגלות ונעלים יותר אפילו מהאורות שנמשכו על ידי אדם הראשון, ולכן כשאנו מתפללים על המצוות שיעשו אז{{הערה|תפילת [[מוסף]] של [[יום טוב]]}} "יהי רצון..שתשוב ותרחם.. וקרב פזורינו.. ושם נעשה לפניך..כ'''מצוות רצונך'''.." אנו מגדירים אותם דווקא מצוות רצונך לפי ששלימות המצוות יהיה אז לעתיד לבוא{{הערה|שם=איכה|ראה ספר המאמרים עת"ר ד"ה איכה ישבה בדד. ספר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/35/index.htm תורת מנחם התוועדויות ח"ג עמוד 228]}}.

המשכת המצוות לעתיד לבוא תלויה בעבודת הבירורים עכשיו:

א. עבודת הבירורים דורשת יגיעה רבה ולכן היא מעוררת גלוי נעלה ביותר שהיא תתגלה במצוות לעתיד{{הערה|שם=איכה}}.

ב. עבודת הבירורים מכשירה את העולם שיהיה ראוי לגילוי של ימות המשיח{{הערה|תורה אור פרשת וישב מאמר דיבור המתחיל 'והנה אנחנו מאלמים אלומים'.}}.

הרבי הכריז שבזממנו הסתיימה עבודת הבירורים{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשנ"ב, ועוד.}}.

==העולם מוכן לגילויי הגאולה==
עבודת בני ישראל בגלות היא להכשיר את כל העולם כולל גם אומות העולם שכולם יהיו מוכשרים לגילוי אלקות ועד שהם עצמם יהיו [[דירה בתחתונים]]. ענין זה נפעל על ידי עבודת בני ישראל שהתפזרו בין האומות בגלות, על ידי עבודתם בעבודת הבירורים והפצת היהדות והמעיינות (כנ"ל) ובזה מכשירים את כל העולם על ידי שיהודים גרים שם ומנהגים לפי מנהג המקום ומדברים בשפה המדוברת במדינה ההיא על ידי זה מזככים את העולם ונוסף לזה על ידי [[שבע מצוות בני נח]] פועלים גם באומות העולם שאף הם יהיו כלי לגילויים של משיח. יהודים הגיעו בזמננו לכל קצווי תבל ומצאים בכל פינה נידחת ומכיוון "שנסתיימה עבודת הבירורים" הרי שכל העולם כבר מוכשר ומוכן לגלוי אלוקות.

ובפרטיות:

====[[צרפת|מדינת צרפת]]====
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]
רואים בחוש שגם מקומות שבעבר היו רחוקים מתורה ויהדות הרי הם עתה מקומות של תורה ויהדות. על דרך מדינת צרפת שבה התחילה הגלות וכדברי הנביא: "וגלות החל הזה.. עד צרפת" (עובדיה א, כ-כא) כלומר מהמקומות הקשים בגלות היא מדינת צרפת, כידוע התנגדות [[אדמו"ר הזקן]] למדינת צרפת והעומד בראשה [[נפוליון]] שהם שרש קליפת החופשיות ופריקת עול ומהם הושפע לכל הדורות שלאחריהם כל התרבות החופשית והדמוקרטייה המתירנית (שמיוסדת על פריקת עול מה שאין כן אילו הייתה על יראת ה'{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] ח"א עמוד 402}}) ואף על פי כן בדורנו רואים שעל ידי עבודת היהודים במדינה זו נעשית מדינת צרפת למקום תורה ויהדות עם מוסדות חינוך ולימוד התורה ומקום מרכזי להפצת תורה ויהדות והפצת מעיינות החסידות ועד שמשם מדפיסים ספרי חסידות ויוצאים לעולם כולו.
ובפרט כפי שהיה שב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי לשיר ניגון ההימנון הצרפתי על המילים "[[האדרת והאמונה]]" ולאחרי ימים שינו הצרפתים את ההימנון שינוי זה מורה על העילוי שנעשה בניגון של אומת צרפת ועל הבירור שנעשה בה.

בבירור מדינת צרפת שני ענינים א. שממשיכים הקדושה בה לפי ערכה. ב. שממשיכים בה כמו בעצם שיחד עם גדרה כתחתון ההמשכה שממשיכים בה היא נעלית כמו העליון ממש. ונרמז בשמה צרפת (מלשון צירוף ובירור) שהיא [[גימטריה]] 770 שעניינה א. שרש העולם הוא 7 שנברא ב[[שבעה ימי בראשית]] והמספר 770 מורה על שלימות בבנין כלומר שבבירור מדינת צרפת נשלם הבירור של כל העולם ב. מספר הבית של נשיא דורנו [[770]] שהיא המקור של הפצת המעיינות ובירור מדינת צרפת היא באופן שהיא עצמה (מדינה תחתונה כנ"ל) נעשית כמו 770 שהיא העליון ביותר המקור להפצת המעיינות בדורנו{{הערה|לכל הנ"ל ראה שיחת פרשת וישב [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"א עמוד 401 ואילך}}.

==== מדינת [[רוסיה]] ====
[[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחים בחזית הקרמלין]]
בזמנים אלו רואים בבירור איך אומות העולם מסייעים לבני ישראל בכל ענייניהם ובענייני יהדות ואפי מדינה כמדינת רוסיה ששנים רבות לחמו בכל ענייני דת ולא הניחו לבני ישראל לקיים תורה ומצוות ולא הניחו להם לצאת מגבולותיה עתה הם מסייעים להם הן ביציאה משם והן בכל ענייני יהדות תורה ומצוותיה. וזה הוכחה שאף אומות העולם עומדים מוכנים כבר לגאולה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 149}}.

==== מלכיות של חסד ====
[[קובץ:טראמפ.jpeg|ממוזער|נשיא ארצות הברית מר [[דונלד טראמפ]] חותם על הכרזת [[י"א ניסן]] כ'''[[יום החינוך]]''']]
בימינו גרים רוב בני ישראל במקומות שאומות העולם מסייעים להם בכל ענייני תורה ומצוות.

כמו כן בימינו נראה שינוי בעולם לטוב וחסד ביניהם עצמם שאומות העולם (ובפרט מדינת [[ארצות הברית]]) נרתמים לעזור בגופם ובכספם לשלוח למקומות נידחים שצריכים עזרה על אף שאין להם שייכות ביניהם. כמו כן רואים הוספה בכל ענייני חינוך בעולם כולו{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]. ראה לעיל ביאור אחר שהוא מצד גילוי הטוב שבסוף הגלות שיתבררו ויתלבנו וגו'.}}.

==="הגיע זמן גאולתכם"===
מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות, כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא "זמן הגאולה". ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק כתוצאה מסיום ההכנות אלא מעצם הזמן שהוא זמן של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם פעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה.
ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב [[תנש"א]] התבטא הרבי כי תקופתנו היא "סף הגאולה"{{הערה|1=שיחת שבת פרשת בלק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=סף+הגאולה&pgnum=241&hilite= ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב' עמוד 691]. שוב בפרשת פנחס באידיש "בא דעם שוועל פון גאולה.." (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).}}{{הערה|יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.{{מקור|עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)}}.}}

בשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:
* עתה הוא '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תנש"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תנש"א]] סעיף י}}.
* החלו הגילויים של '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים וניסים באופן הכי נעלה, אופן של "פלא"{{הערה|שיחת כ"ו ניסן תנש"א, שיחת ש"פ תרומה תשנ"ב}}.
* מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם{{הערה|שיחת ש"פ משפטים התשנ"ב.}}.

==== "ערב שבת אחר חצות" ====
מובא בספרים{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}} על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק "כי אלף שנים בעניך כיום" (תהלים צ, ד) יום אצל [[הקב"ה]] הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת"ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת"ק החל להפציע השחר והתחיל "גילוי ניצוצי הגאולה"{{הערה|אור החיים במדבר שם}}

חשבון נוסף מובא בספרים{{הערה|מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים [[תש"ט]] עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}} שאצל [[הקב"ה]] אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של הקב"ה ובשנת ה'ת"ק החל חצות היום.

ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]]{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}}.

ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תנש"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תנש"א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99. ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תנש"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.

ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א עמוד תקל"א}}

ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול{{הערה|שיחת משפטים [[תשנ"ב]] אות ג}}

ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס [[תנש"א]] סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] ועוד}}.

==== "אראנו נפלאות" ====
[[קובץ:עיתונים.jpeg|ממוזער|עיתונים המבשרים על פרוץ מלחמת המפרץ]]
'''"[[מלחמת המפרץ]]"'''

בשנת [[תנש"א]] הכריזה ממשלת [[ארצות הברית]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד.

הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם"

הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] ח"ד עמוד 39}}.

'''"נפילת מסך הברזל"'''
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם [[תנש"א]] חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}}.

'''מהפכות בעולם'''

הרבי הצביע על מהפכות שמתרחשים ברחבי העולם במדינת רוסיה סין והודו ועד לאיי הים הרחוקים שמתגוררים במקומות אלו מיליארדי בני אדם והמהפכות הם מין הקצה אל הקצה והכל נעשה מתוך מנוחה ושקט כפי שאין לזה אח ורע בתולדות העולם{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תש"נ. (כפי הנראה הרבי הצביע על כמה פרטים במהפכות א.ראיה על עקבתא דמשיחא. ב. העולם מוכשר לגאולה. ב.על ניסים ונפלאות הגאולה).}}.

====מציאותו של מלך המשיח====
בכל דור ודור ישנו אחד ראוי להיות משיח{{הערה|פירוש הברטנורא למגילת רות, שו"ת חתם סופר חושן משפט סימן צ"ח ועוד}} ומיד כשלא יהיו מונעים ומפריעים יתגלה בפועל ומכיוון שנשלמה העבודה והעולם מוכשר לגלוי המשיח ממילא משיח לא רק שנמצא אלא נמצא בהתגלות. כלומר, הוא מצדו התגלה בעולם וכל העניינים שלו נמצאים כבר בעולם [[סעודת שור הבר והלוויתן]]{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 354)}} (ועד שכבר רואים פעולתיו בעולם) אלא כדי שיתגלה בפועל צריך את העבודה של "'''לקבל''' פני משיח צדקנו" כלומר בנוסף לעבודה של בירור העולם וזיככו שיהיה ראוי לגלויים של משיח (שזה כבר נעשה) צריך יהודי על ידי עבודתו "להמשיך ולקבל" את גלוי המשיח (ולא מספיק שמשיח מצד התגלה בלבד) וכדלהלן{{הערה|שם= וירא נ"ב|שיחת פרשת וירא תשנ"ב}}.

====פעולות המלך המשיח====
{{ערך מורחב|ערך=[[וכתתו חרבותם לאתים]]}}
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארצות הברית (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
מהיעודים הכתובים על מלך המשיח הוא: "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד.) וביארו המפרשים: (רד"ק) "והוא (מלך המשיח) יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות.. ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה".

בכ"ו בשבט [[תשנ"ב]] בערב שבת פרשת משפטים התכנסו ראשי המעצמות ארצות הברית וברית המועצות לחתום על הסכם צימצום הנשק ולהטות את הכספים לשיפור הכלכלה.

הרבי התיחס לכך באותה השבת וביאר שמאורע זה הוא תוצאה מפעולותיו של מלך המשיח בעולם ותחילת קיום הנבואה על "וכתתו חרבותם לאתים"
והוא נחתם ביום שישי בשבוע לרמז על תוכן העניין שהוא תוצאה של זה שזמננו הוא ערב שבת והכנה לשבת ([[אלף השביעי]]). כמו כן התאריך כ"ו שהוא בגימטריה 26 שהוא בגימטריה של השם [[הוי"ה]] שיתגלה בביאת המשיח וכלשון הפסוק "לא ירעו ולא ישחיתו..כי מלאה הארץ דעה את הוי"ה וגו'"

(והוא בא בהמשך לעבודה של "הפצת המעיינות היהדות ושבע מצוות בני נח" בכל העולם שעל ידי זה הכשירו את העולם לגלויים של מלך המשיח. וזו הסיבה שהסכם נחתם דווקא בעיר נוי יורק בעיר בה המקור לעבודה של הפצת היהדות וממנה יוצאים ה[[שלוחים]] של נשיא הדור לכל קצווי תבל, וזה גם הקשר ל[[חודש שבט]] ולשנת תשנ"ב. חודש שבט, הוא החודש שבו הייתה ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"י]] ותחילת העבודה של דורנו בהפצת היהדות במלא העוצמה. ושנת [[תשנ"ב]] הוא שנת ה42 מאז, והוא על דרך ה42 מסעות שהיו לבני ישראל במדבר שבסופה הגיעו להיכנס לארץ.){{הערה|שיחת פרשת משפטים תשנ"ב}}

==המשמעות לכך בעבודת ה'==
===עבודה ואחריות של כל אחד===
העובדה שנמצאים לאחרי ש[[כלו כל הקיצין]] ועדיין לא באה הגאולה, הרי זה מכריח שהעבודה הנדרשת בזמננו היא לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחת מישראל להביא את הגאולה, שכל אחד מישראל אנשים נשים וטף ידעו את ההלכה שכותב [[הרמב"ם]] שמעשה טוב אחד או אפילו [[מחשבה]] או דיבור אחד על ידי זה מכריע האדם את כל העולם "ומביא ישועה והצלה"{{הערה|שיחת שיחת [[פורים]] תשמ"ז, וראה לקו"ש חכ"ט עמוד 17 שחישוב קיצים הוא לפי ראות הצדיק את העבודה הנדרשת ואולי זה הביאור בתמיהת הרבי שם מהי העבודה עכשיו לאחרי שכלו כל הקיצין. ודו"ק}},

ב[[כ"ח בניסן תנש"א]] אמר הרבי את [[השיחה הידועה]] שהוא נותן את עבודה לציבור והאחריות עליה מוטלת על כל אחד ואחת שיעשו כל שביכולתם להביא הגאולה.
במה מתבטאת עבודה זו - ביאר הרבי בשיחה שנאמרה ב[[שבת]] לאחר מכן - "בהוספה בתורה ובמצוות בלימוד התורה - נגלה דתורה ופנימיות התורה ובקיום המצוות בהידור"{{הערה|שיחת פרשת שמיני תנש"א}}

הרבי חזר והדגיש זאת לכמה וכמה שעבודה זו להביא את המשיח תלויה בכל אחד ואחד דווקא (ושעל כל אחד להרגיש אחריות באופן אישי להביא את הגאולה){{הערה|[http://www.yomanim.com/images/6/67/ניסןתשנ%22א-ביתחיינו4.pdf יומן בית חיינו גליון 74 עמוד 9-10]}}.

===לחזק הציפייה לגאולה===
{{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}}
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך [[התבוננות]] בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב"ה]] "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תנש"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}}.

תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב"ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}}. וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד [[צעקה]] עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.."{{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תנש"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תנש"א]] ועוד.}}.

תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה{{הערה|שם=וירא נ"ב}}. (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]])

===חיזוק הבטחון בהתגלותו המידית של משיח===

הידיעה שעתה הוא זמן הגאולה מכריחה את הוודאות שברגע זה ממש הוא בא (כלומר יהודי שחדור בידיעה זו שעתה הוא הזמן ועדין רואה שהוא לא בא עדיין, זה לא מחליש לו את האמונה אדרבה, זה מחייב עוד יותר את ביאתו ברגע זה ממש{{מקור}}).

:'''להכריז ולפרסם בכל מקום ש[[הקב"ה]] אומר לכל אחד ואחד מישראל: "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה עד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.'''{{הערה|שם=ראה נא}}
====שמחת הגאולה====
השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה [[תפוח]] וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל){{הערה|שם=לקוטי שיחות כ}}

=== לחיות גאולה ===
{{ערך מורחב|לחיות גאולה}}

מכיוון שהושלמה העבודה בבירור העולם ממילא משיח שיש בכל דור אין לו מניעה להתגלות ולכן התגלה כבר בעולם{{הערה|שם=וירא נ"ב}}. והסיבה שאינו נראה בגלוי הוא כי צריך את פעולת ישראל "לקבל" את הגילוי שלו והוא על ידי שהאדם חי את חייו וכל התנהגותו לפי חיי הגאולה, כל חיותו חדורה ב"להביא לימות המשיח" ממילא הוא ממשיך ומגלה את הגאולה בפועל בעולם.

פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי [[פוקח את עיניו]] ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על [[סף הגאולה]] בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו{{הערה|ראה שיחת פרשת בלק תנש"א}}.

(והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ"ב. (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד319)}}).
====בעבודת השליחות====
{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}
גם עבודתם של השלוחים בדורנו עניינה 'לקבל פני משיח צדקנו' והיא עיקר העבודה להחדיר בעולם את עניינו ואורו של מלך המשיח על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה.

==הפרסום בתקשורת==
{{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}}
הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים [[תנש"א]] ושיחת שבת פרשת תצא תנש"א (תורת מנחם התוועדויות תנש"א חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם{{הערה|פורים תשמ"ז}}. וכמו כן לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}.

כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב}}.
כמו כן כששאל כתב עיתון: "מהו המסר שיש לרבי עבור העם?". ענה לו הרבי: "המשיח עומד להגיע וצריך לעשות את ההכנות האחרונות"{{הערה|"בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון ב' באדר-א תשנ"ב}}.

==השפעה מעשית==

במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, משנת [[תשמ"ז]] אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מ[[חודש ניסן]] [[תנש"א]] דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ"ל) עד לליל [[כ"ח ניסן]] בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל [[התוועדות]] מפגש ו[[יחידות]] דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל.

לאור תביעותיו של הרבי התעוררו אנ"ש ברחבי תבל, התקיימו אסיפות ב[[770]] וב[[כפר חב"ד]] מתוך התעוררות עצומה מה להוסיף בקשר לעניין זה.

===פסק דין===
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]
ביום ל' ניסן [[תנש"א]] התקיימה אסיפה בכפר חב"ד בה הוכרז על חתימת הפסק דין על ידי הרבנים כי הגיע זמן הגאולה והגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח לגאול את ישראל.
ביום ב' אייר קבל הרבי את הפסק. (לאחר [[חג השבועות]] באסיפה נוספת נכתב פסק דין נוסף שנשלח על ידי הרבנים לקרוא אותו על ציון [[רבותינו נשיאנו]] ברוסיה).

===המטה העולמי להבאת המשיח===
{{ערך מורחב|המטה העולמי להבאת המשיח}}
במשך תקופה זו הוקם ה"מטה העולמי לביאת המשיח"{{הערה|כך שמו מיום הקמתו}} כשמטרתם היא פירסום הודעתו ונבואתו של הרבי אודות 'זמן הגאולה' ועידוד לימוד ענייני גאולה ומשיח{{הערה|שם=אייר נא|יומן [http://www.yomanim.com/images/2/27/אייר_תשנ%22א_-_%22אראנו_נפלאות%22.pdf אראנו נפלאות אייר תנש"א]}}.

כמו כן התעוררו אנ"ש בכלל בכל העניינים התמימים בלימודם והשלוחים בעבודתם, הרבי הגיב על הדו"חות בקשר להוספה זו בחיוב ובעידוד רב{{הערה|שם=אייר נא}}.

בין התמימים היו שיצאו לישיבות ברחבי נוי יורק לפרסם על לימוד ענייני גאולה ומשיח. כמו כן פורסמה הודעה בעיתונות בחתימת הרבנים בקשר לזמן הגאולה{{הערה|שם=אייר נא}}.

==מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח==
[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]
{{ערך מורחב|מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח}}
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]].

מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].

===שבועון בית משיח===
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].

===אש"ל הכנסת אורחים===
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].

===הוצאת ספרים===

כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").

==לקריאה נוספת==
*'''הבשורה''' של [[הרבי]] בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].

==ראו גם==
*[[עבודת הגלות]]
*[[סיום עבודת הגלות]]
*[[טעימה מהגאולה בדורנו]]
*[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]
*[[היכונו לביאת המשיח]]
*[[הקריאה והקדושה]]
*[[פרסום גאולה ומשיח]]
*[[ספר בשורת הגאולה]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=245 בשורת הגאולה] - באתר 'משיח' שעל ידי צעירי אגודת חב"ד.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_40.html עשרות שנים חלפו מבשורת הגאולה - הייתכן שחלילה הרבי טעה?! • מעורר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]
[[קטגוריה:הגאולה בדורנו]]
[[en:Besuras HaGeulah]]

סעדיה מעטוף (קריית מלאכי)

2025-08-14T13:30:33Z

חיים כ: /* תולדות חיים */

{{מפנה|סעדיה מעטוף}} {{שכתוב}}
הרב '''סעדיה מעטוף''' ([[כ"ו שבט]] [[תשי"ב]], 1952 - [[י"א כסלו]] [[תשע"ה]], 2014) היה מחנך חב"די תושב [[נחלת הר חב"ד]], רב המושב [[אורות]],עורך עיתון דבר ברקת.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו בשבט]] [[תשי"ב]] בארץ הקודש לרב שלמה ולשמש מעטוף.

למד והתחנך ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבה בפרדס]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]].

נסע לקבוצה בשנים תשל"ג תשל"ד והתקרב לאורו הגדול של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ולאחר שנשא את אהובה התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

התחיל לשמש כמחנך בכיתה ב' בתחילת שנות המ"מים והיה ידוע בגישתו האוהבת לתלמידיו ועל התורה שהרביץ בהם - היה משנן עם תלמידיו משניות בע"פ, היה אוהב להמחיש להם באמצעות ציורים רבים את הלימוד והיה מוציא עבורם חוברות לימוד מיוחדות.

היה העורך וממקימי עלון ברקת דבר שהשפיע רבות במושב ברקת ליחסם לרבי ולחב"ד וגרם נח"ר לרבי.

שימש כרב במושב אורות הסמוך לקריית מלאכי ועסק שם במבצעים הקדושים של הרבי.

יומנו הייחודי משנת הקבוצה שלו התפרסם בבית משיח בשנים תשע"ו - תשע"ז וזכה לפרסום רב.

לאחר שחלה במחלה קשה נפטר ב[[י"א בכסלו]] [[תשע"ה]].

במלאת שנה לפטירתו נערך בנחלת הר חב"ד כנס זיכרון עם משתתפים רבים.

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק מעטוף]] - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב [[מנחם מענדל מעטוף]] - אלעד.
* בנו, הרב [[משה מעטוף]] - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב [[שלמה מעטוף]] נחלת הר חב"ד.
* בתו, מרת שרה דעוס - [[אלעד|נחלת הר חב"ד]].
* בתו, מרת רבקה אוהב ציון - ירושלים.
* בתו, מרת רחלי קדביל - נחלת הר חב"ד.
* בתו, מרת לאה דורפמן - דנייפרופטרובסק.
* בתו, מרת נעמה עטיה - לוד.
* בתו, מרת מרים נטקין אלמנת הרב משה נטקין{{הערה|נפטר ב[[כ"א בסיוון]] [[תשפ"ה]].}} - נחלת הר חב"ד.

== לקריאה נוספת ==
* [https://col.org.il/news/86651 נחלת הר-חב"ד: הרה"ח ר' סעדיה מעטוף ע"ה] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/86668 המורה סעדיה ● לזכרו של המחנך הבלתי-נשכח] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/93461 נחל'ה זוכרת את המחנך האהוב הרב סעדיה מעטוף] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/87388 לרגל ה'שלושים': י"ל החוברת "כותבים למורה סעדיה"] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/86675 מדברים על "המורה סעדיה": לדמותו של מחנך וחסיד] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/86667 הרב סעדיה מעטוף בתשמ"ב?] {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מעטוף, סעדיה}}
[[קטגוריה:משפחת מעטוף]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחנכים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]

שיחה:סעדיה מעטוף (קריית מלאכי)

2025-08-14T13:30:15Z

חיים כ: /* מה שם אביו? */ תגובה

הערך לא אומר עליו כלום, מלבד תאריך לידתו ופטירתו, תיאור קצר על חינוכוף ופסקת משפחתו - אין שום מידע של ערך אנציקלופדי. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:50, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:50, 5 ביולי 2025 (IDT)
:הוצבה תבנית חשיבות, תודה על הפניית תשומת הלב.--[[משתמש:חשיבות|חשיבות]] - [[שיחת משתמש:חשיבות|שיחה]], 23:51, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:51, 5 ביולי 2025 (IDT)
::קיים הרבה מידע בלקריאה נוספת --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 23:52, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:52, 5 ביולי 2025 (IDT)
:::נא להזיח. ושוב, [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים]].--[[משתמש:חשיבות|חשיבות]] - [[שיחת משתמש:חשיבות|שיחה]], 23:53, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:53, 5 ביולי 2025 (IDT)
::::העקרונות מטופשים הגיע הזמן לשינוי,התנהלות מטומטמת המצריכה שינוי מיידי. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 23:53, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:53, 5 ביולי 2025 (IDT)
:::::[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] "קיים הרבה מידע בלקריאה נוספת" - לשם כך לא צריך את חב"דפדיה. "העקרונות מטופשים הגיע הזמן לשינוי,התנהלות מטומטמת המצריכה שינוי מיידי" - ממליץ לך לקרוא ערכים בויקיפדיה - המכלול - ערכים אנציקלופדיים. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:56, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:56, 5 ביולי 2025 (IDT)
::::::{{סוף דיון}}--[[משתמש:חשיבות|חשיבות]] - [[שיחת משתמש:חשיבות|שיחה]], 23:57, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:57, 5 ביולי 2025 (IDT)
:::::טוב,אתה מבין שיש הבדל בין המכלול לחב"דפדיה,פה אתה רוצה למצוא מידע על כל חב"דניק מוכר שקיים ובויקפידיה אתה רוצה למצוא מידע על אישים מאוד ספיצפיים מכל המגזרים. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 00:00, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 00:00, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::: כתבתי: "בויקיפדיה - המכלול - '''ערכים אנציקלופדיים'''." --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:08, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 01:08, 6 ביולי 2025 (IDT)

== מה שם אביו? ==

בנראות הערך כתוב שלמה, אבל הקישור מוביל לערך על [[עובדיה מעטוף]]. שם האישה זהה גם כאן וגם בערך המקושר אבל סעדיה אינו כתוב בתור אחד מהילדים.
מתייג את {{חב"דפדים פעילים}} אולי אחד מהם יודע. ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] ט"ז באב 13:09, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

:@[[משתמש:קותי|קותי]], אם אני לא טועה אתה כתבת ששם אביו שלמה ולא עובדיה, אתה בטוח בזה? ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ' באב 12:26, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::ראה את זה:[[קובץ:5c2fcd7f0e694 1546636671 news images gallery.jpg|ממוזער]] בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:42, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
:::ישר כוח @[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]], מסתבר ששם אביו באמת הינו שלמה.
:::אבל צריך לבדוק עדין בקשר לשם אימו, לא מסתבר שזה שמש כשם אשתו של [[עובדיה מעטוף]] ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ' באב 16:00, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::::למה לא? שם מצוי אצל החבאנים (נגזר במקורו מערבית, "שאמס").. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:01, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::אולי, לא מסתדר לי ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ' באב 16:06, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::ראה כאן https://col.org.il/news/86651 בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:08, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::יישר כוח שוב, מסתבר ששם אימו באמת שמש ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ' באב 16:30, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

שיחה:סעדיה מעטוף (קריית מלאכי)

2025-08-14T13:06:37Z

חיים כ: /* מה שם אביו? */ תגובה

שיחה:סעדיה מעטוף (קריית מלאכי)

2025-08-14T13:00:07Z

חיים כ: /* מה שם אביו? */ תגובה

סעדיה מעטוף (קריית מלאכי)

2025-08-14T13:00:00Z

חיים כ: /* תולדות חיים */

{{מפנה|סעדיה מעטוף}} {{שכתוב}}
הרב '''סעדיה מעטוף''' ([[כ"ו שבט]] [[תשי"ב]], 1952 - [[י"א כסלו]] [[תשע"ה]], 2014) היה מחנך חב"די תושב [[נחלת הר חב"ד]], רב המושב [[אורות]],עורך עיתון דבר ברקת.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו בשבט]] [[תשי"ב]] בארץ הקודש לרב שלמה ולרעייתו מעטוף.

למד והתחנך ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבה בפרדס]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]].

נסע לקבוצה בשנים תשל"ג תשל"ד והתקרב לאורו הגדול של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ולאחר שנשא את אהובה התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

התחיל לשמש כמחנך בכיתה ב' בתחילת שנות המ"מים והיה ידוע בגישתו האוהבת לתלמידיו ועל התורה שהרביץ בהם - היה משנן עם תלמידיו משניות בע"פ, היה אוהב להמחיש להם באמצעות ציורים רבים את הלימוד והיה מוציא עבורם חוברות לימוד מיוחדות.

היה העורך וממקימי עלון ברקת דבר שהשפיע רבות במושב ברקת ליחסם לרבי ולחב"ד וגרם נח"ר לרבי.

שימש כרב במושב אורות הסמוך לקריית מלאכי ועסק שם במבצעים הקדושים של הרבי.

יומנו הייחודי משנת הקבוצה שלו התפרסם בבית משיח בשנים תשע"ו - תשע"ז וזכה לפרסום רב.

לאחר שחלה במחלה קשה נפטר ב[[י"א בכסלו]] [[תשע"ה]].

במלאת שנה לפטירתו נערך בנחלת הר חב"ד כנס זיכרון עם משתתפים רבים.

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק מעטוף]] - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב [[מנחם מענדל מעטוף]] - אלעד.
* בנו, הרב [[משה מעטוף]] - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב [[שלמה מעטוף]] נחלת הר חב"ד.
* בתו, מרת שרה דעוס - [[אלעד|נחלת הר חב"ד]].
* בתו, מרת רבקה אוהב ציון - ירושלים.
* בתו, מרת רחלי קדביל - נחלת הר חב"ד.
* בתו, מרת לאה דורפמן - דנייפרופטרובסק.
* בתו, מרת נעמה עטיה - לוד.
* בתו, מרת מרים נטקין אלמנת הרב משה נטקין{{הערה|נפטר ב[[כ"א בסיוון]] [[תשפ"ה]].}} - נחלת הר חב"ד.

== לקריאה נוספת ==
* [https://col.org.il/news/86651 נחלת הר-חב"ד: הרה"ח ר' סעדיה מעטוף ע"ה] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/86668 המורה סעדיה ● לזכרו של המחנך הבלתי-נשכח] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/93461 נחל'ה זוכרת את המחנך האהוב הרב סעדיה מעטוף] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/87388 לרגל ה'שלושים': י"ל החוברת "כותבים למורה סעדיה"] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/86675 מדברים על "המורה סעדיה": לדמותו של מחנך וחסיד] {{Col}}
* [https://col.org.il/news/86667 הרב סעדיה מעטוף בתשמ"ב?] {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מעטוף, סעדיה}}
[[קטגוריה:משפחת מעטוף]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחנכים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]

שיחת משתמש:קותי

2025-08-14T09:38:26Z

חיים כ: /* סעדיה מעטוף (קריית מלאכי) */ פסקה חדשה

{{בה חממה}}בברכה, [[יחי המלך|יחי המלך המשיח!]] - [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]]. 18:03, 22 ביוני 2025 (IDT)

== סעדיה מעטוף (קריית מלאכי) ==

אתה מוזמן להצטרף לדיון ב[[שיחה:סעדיה מעטוף (קריית מלאכי)|דף השיחה]] ולהסביר את עריכתך שם. תודה מראש! ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] כ' באב 12:38, 14 באוגוסט 2025 (IDT)