https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9F+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A 2026-04-17T20:22:33Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=223468 2016-05-19T02:14:09Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גינזבורג י.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף שמחה גינזבורג]]<br /> הרב '''יוסף שמחה גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]], 1951) הוא רב האיזורי של היישוב &quot;עומר&quot; בדרום הארץ, ומורה הוראה פופלרי הכותב טורים בעלונים שבועיים ובהם פסיקות הלכתיות קצרות בשפה קלילה וברורה.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> נולד ב[[ג' חשון]] [[תשי&quot;ב]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת 'קול תורה' הליטאית, ובהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ממנה המשיך לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר סיום שנת הלימודים בחצר הרבי, הוסמך להוראה על ידי רבה של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]], ועל ידי [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בהיותו בגיל 23 ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשל&quot;ה]] התמנה לכהן כרבה של המועצה המקומית עומר, בה מכהן ברבנות עד היום.<br /> <br /> הרב גינזבורג כותב באופן קבוע מדור פופולארי בעלון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] של תשובות לשאלות הלכתיות המופנות אליו. ובעבר כתב מידי שבוע מדור בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] המסכם ונותן את כל פרטי ההלכות והמנהגים השייכים לשבוע הבא. בתחילת שנת [[תשע&quot;ה]] עזב הרב גינזבורג את הכתיבה בעלון, ומאז משחזרת המערכת את המדור באחריותה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו, וקבע שלאור תקנות בחירת רב עיר משנת 2007 יש לראות ברב כרב עיר, מפני שהתקנות קובעות שביישוב שאין מועצה דתית ורב היישוב מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים יש לראות בו כרב עיר{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A8/ בית המשפט קבע: הרב גינזבורג יוכר כרב עיר] {{אינפו}} כ&quot;ח אדר שני תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת פינת ההלכה''' - תשובותיו ההלכתיות שנדפסו בעלון [[שיחת השבוע]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע&quot;ג]])<br /> *'''מה רבו מעשיך ה'''' - ליקוט מתורת הרבי בעניני אמונה ומדע (עורך שותף יחד עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]])<br /> *'''מצוות אהבת ה'''' - לקט מקורות תנ&quot;ך, חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב&quot;ד בנושא אהבת השם לעם ישראל (הוצאת שמיר)<br /> *'''אהבת ה' לישראל''' - לקט מקורות תנ&quot;ך, חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב&quot;ד בנושא אהבת עם ישראל להשם (הוצאת שמיר)<br /> *'''הלכות ומנהגי חב&quot;ד''' - הלכות ומנהגי חב&quot;ד לפי סדר מועדי השנה, בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> *אחיו, הרב [[משה דוב גינזבורג]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[חיפה]]<br /> *בנו, ר' שלום בער גינזבורג - [[מגדל העמק]]<br /> *בנו, ר' יהודה גינזבורג - [[ראשון לציון]]<br /> *בנו, ר' דוד גינזבורג - [[רמת ישי]]<br /> *חתנו, הרב שניאור זלמן טרבניק - שליח כ&quot;ק אד&quot;ש אולם, גרמניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59212 לגיורי צה&quot;ל אין תוקף]''' - מכתבו לוועדת הרבנים לענייני גיור בצה&quot;ל {{אינפו}} ח' שבט תשע&quot;א (13.01.2011)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף שמחה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=223467 2016-05-19T02:13:12Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גינזבורג י.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף שמחה גינזבורג]]<br /> הרב '''יוסף שמחה גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]], 1951) הוא רב האיזורי של היישוב &quot;עומר&quot; בדרום הארץ, ומורה הוראה פופלרי הכותב טורים בעלונים שבועיים ובהם פסיקות הלכתיות קצרות בשפה קלילה וברורה.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> נולד ב[[ג' חשון]] [[תשי&quot;ב]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת 'קול תורה' הליטאית, ובהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ממנה המשיך לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר סיום שנת הלימודים בחצר הרבי, הוסמך להוראה על ידי רבה של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]], ועל ידי [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בהיותו בגיל 23 ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשל&quot;ה]] התמנה לכהן כרבה של המועצה המקומית עומר, בה מכהן ברבנות עד היום.<br /> <br /> הרב גינזבורג כותב באופן קבוע מדור פופולארי בעלון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] של תשובות לשאלות הלכתיות המופנות אליו. ובעבר כתב מידי שבוע מדור בעלון [התקשרות (גליון)|התקשרות]] המסכם ונותן את כל פרטי ההלכות והמנהגים השייכים לשבוע הבא. בתחילת שנת [[תשע&quot;ה]] עזב הרב גינזבורג את הכתיבה בעלון, ומאז משחזרת המערכת את המדור באחריותה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו, וקבע שלאור תקנות בחירת רב עיר משנת 2007 יש לראות ברב כרב עיר, מפני שהתקנות קובעות שביישוב שאין מועצה דתית ורב היישוב מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים יש לראות בו כרב עיר{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A8/ בית המשפט קבע: הרב גינזבורג יוכר כרב עיר] {{אינפו}} כ&quot;ח אדר שני תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת פינת ההלכה''' - תשובותיו ההלכתיות שנדפסו בעלון [[שיחת השבוע]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע&quot;ג]])<br /> *'''מה רבו מעשיך ה'''' - ליקוט מתורת הרבי בעניני אמונה ומדע (עורך שותף יחד עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]])<br /> *'''מצוות אהבת ה'''' - לקט מקורות תנ&quot;ך, חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב&quot;ד בנושא אהבת השם לעם ישראל (הוצאת שמיר)<br /> *'''אהבת ה' לישראל''' - לקט מקורות תנ&quot;ך, חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב&quot;ד בנושא אהבת עם ישראל להשם (הוצאת שמיר)<br /> *'''הלכות ומנהגי חב&quot;ד''' - הלכות ומנהגי חב&quot;ד לפי סדר מועדי השנה, בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> *אחיו, הרב [[משה דוב גינזבורג]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[חיפה]]<br /> *בנו, ר' שלום בער גינזבורג - [[מגדל העמק]]<br /> *בנו, ר' יהודה גינזבורג - [[ראשון לציון]]<br /> *בנו, ר' דוד גינזבורג - [[רמת ישי]]<br /> *חתנו, הרב שניאור זלמן טרבניק - שליח כ&quot;ק אד&quot;ש אולם, גרמניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59212 לגיורי צה&quot;ל אין תוקף]''' - מכתבו לוועדת הרבנים לענייני גיור בצה&quot;ל {{אינפו}} ח' שבט תשע&quot;א (13.01.2011)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף שמחה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=223466 2016-05-19T02:11:14Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גינזבורג י.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף שמחה גינזבורג]]<br /> הרב '''יוסף שמחה גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]], 1951) הוא רב האיזורי של היישוב &quot;עומר&quot; בדרום הארץ, ומורה הוראה פופלרי הכותב טורים בעלונים שבועיים ובהם פסיקות הלכתיות קצרות בשפה קלילה וברורה.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> נולד ב[[ג' חשון]] [[תשי&quot;ב]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת 'קול תורה' הליטאית, ובהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ממנה המשיך לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר סיום שנת הלימודים בחצר הרבי, הוסמך להוראה על ידי רבה של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]], ועל ידי [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בהיותו בגיל 23 ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשל&quot;ה]] התמנה לכהן כרבה של המועצה המקומית עומר, בה מכהן ברבנות עד היום.<br /> <br /> הרב גינזבורג כותב באופן קבוע מדור פופולארי בעלון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] של תשובות לשאלות הלכתיות המופנות אליו. ובעבר כתב מידי שבוע מדור בגליון [התקשרות (גליון)|התקשרות]] המסכם ונותן את כל פרטי ההלכות והמנהגים השייכים לשבוע הבא. בתחילת שנת [[תשע&quot;ה]] עזב הרב גינזבורג את הכתיבה בעלון, ומאז משחזרת המערכת את המדור באחריותה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו, וקבע שלאור תקנות בחירת רב עיר משנת 2007 יש לראות ברב כרב עיר, מפני שהתקנות קובעות שביישוב שאין מועצה דתית ורב היישוב מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים יש לראות בו כרב עיר{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A8/ בית המשפט קבע: הרב גינזבורג יוכר כרב עיר] {{אינפו}} כ&quot;ח אדר שני תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת פינת ההלכה''' - תשובותיו ההלכתיות שנדפסו בעלון [[שיחת השבוע]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע&quot;ג]])<br /> *'''מה רבו מעשיך ה'''' - ליקוט מתורת הרבי בעניני אמונה ומדע (עורך שותף יחד עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]])<br /> *'''מצוות אהבת ה'''' - לקט מקורות תנ&quot;ך, חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב&quot;ד בנושא אהבת השם לעם ישראל (הוצאת שמיר)<br /> *'''אהבת ה' לישראל''' - לקט מקורות תנ&quot;ך, חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב&quot;ד בנושא אהבת עם ישראל להשם (הוצאת שמיר)<br /> *'''הלכות ומנהגי חב&quot;ד''' - הלכות ומנהגי חב&quot;ד לפי סדר מועדי השנה, בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> *אחיו, הרב [[משה דוב גינזבורג]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[חיפה]]<br /> *בנו, ר' שלום בער גינזבורג - [[מגדל העמק]]<br /> *בנו, ר' יהודה גינזבורג - [[ראשון לציון]]<br /> *בנו, ר' דוד גינזבורג - [[רמת ישי]]<br /> *חתנו, הרב שניאור זלמן טרבניק - שליח כ&quot;ק אד&quot;ש אולם, גרמניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59212 לגיורי צה&quot;ל אין תוקף]''' - מכתבו לוועדת הרבנים לענייני גיור בצה&quot;ל {{אינפו}} ח' שבט תשע&quot;א (13.01.2011)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף שמחה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=223465 2016-05-19T01:00:09Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גינזבורג י.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף שמחה גינזבורג]]<br /> הרב '''יוסף שמחה גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]], 1951) הוא רב האיזורי של היישוב &quot;עומר&quot; בדרום הארץ, ומורה הוראה פופלרי הכותב טורים בעלונים שבועיים ובהם פסיקות הלכתיות קצרות בשפה קלילה וברורה.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> נולד ב[[ג' חשון]] [[תשי&quot;ב]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת 'קול תורה' הליטאית, ובהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ממנה המשיך לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר סיום שנת הלימודים בחצר הרבי, הוסמך להוראה על ידי רבה של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]], ועל ידי [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בהיותו בגיל 23 ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשל&quot;ה]] התמנה לכהן כרבה של המועצה המקומית עומר, בה מכהן ברבנות עד היום.<br /> <br /> הרב גינזבורג כותב באופן קבוע מדור פופולארי בעלון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] של תשובות לשאלות הלכתיות המופנות אליו. ובעבר כתב מידי שבוע מדור בעלון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] המסכם ונותן את כל פרטי ההלכות והמנהגים השייכים לשבוע הבא. בתחילת שנת [[תשע&quot;ה]] עזב הרב גינזבורג את הכתיבה בעלון, ומאז משחזרת המערכת את המדור באחריותה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו, וקבע שלאור תקנות בחירת רב עיר משנת 2007 יש לראות ברב כרב עיר, מפני שהתקנות קובעות שביישוב שאין מועצה דתית ורב היישוב מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים יש לראות בו כרב עיר{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A8/ בית המשפט קבע: הרב גינזבורג יוכר כרב עיר] {{אינפו}} כ&quot;ח אדר שני תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת פינת ההלכה''' - תשובותיו ההלכתיות שנדפסו בעלון [[שיחת השבוע]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע&quot;ג]])<br /> *'''מה רבו מעשיך ה'''' - ליקוט מתורת הרבי בעניני אמונה ומדע (עורך שותף יחד עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]])<br /> *'''מצוות אהבת ה'''' - לקט מקורות תנ&quot;ך, חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב&quot;ד בנושא אהבת השם לעם ישראל (הוצאת שמיר)<br /> *'''אהבת ה' לישראל''' - לקט מקורות תנ&quot;ך, חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב&quot;ד בנושא אהבת עם ישראל להשם (הוצאת שמיר)<br /> *'''הלכות ומנהגי חב&quot;ד''' - הלכות ומנהגי חב&quot;ד לפי סדר מועדי השנה, בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> *אחיו, הרב [[משה דוב גינזבורג]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי ב[[חיפה]]<br /> *בנו, ר' שלום בער גינזבורג - [[מגדל העמק]]<br /> *בנו, ר' יהודה גינזבורג - [[ראשון לציון]]<br /> *בנו, ר' דוד גינזבורג - [[רמת ישי]]<br /> *חתנו, הרב שניאור זלמן טרבניק - שליח כ&quot;ק אד&quot;ש אולם, גרמניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59212 לגיורי צה&quot;ל אין תוקף]''' - מכתבו לוועדת הרבנים לענייני גיור בצה&quot;ל {{אינפו}} ח' שבט תשע&quot;א (13.01.2011)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף שמחה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=223464 2016-05-19T00:56:50Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|תוכן לא ערוך}}<br /> [[תמונה:צאח.gif|left|thumb|250px|אחד מסמלי הארגון]]<br /> [[קובץ:סמל צא'ח הישן.jpg|left|thumb|250px|סמל ישן של הארגון, ש[[מוגה|הוגה]] על ידי [[הרבי]]]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש''' נוסד בהוראת הרבי בשנת [[תשי&quot;א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות בארץ הקודש. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]] ששלח הרבי לחברי אגו&quot;ח כתב: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ&quot;ש והקרובים לרוח חב&quot;ד&quot;. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב&quot;ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. <br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשי&quot;ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.<br /> <br /> בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילים יד לאחים]].<br /> <br /> ממכתבי הרבי בתקופת היווסדה, ברור כי צעירי חב&quot;ד צריכים להיות בפיקוח והכוונה של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> == מטרתה ==<br /> את מטרת האגודה קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: &quot;חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמיים&quot;.<br /> <br /> == מחלקותיה ==<br /> <br /> ===אגף הסניפים===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב&quot;ד בארה&quot;ק. <br /> <br /> יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ מדן ועד אילת. <br /> <br /> מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת סניפים חדשים ושלוחים לערי ישראל. ניהול ושירות לסניפים, היינו בתי חב&quot;ד בארץ. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב&quot;ד מבקרים בבתי חב&quot;ד, מייעצים ומתווים דרך.<br /> <br /> האחראי על אגף זה הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]], שעומד בקשר רציף עם השלוחים ומשתדל לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותו, ומשתתף בשמחותיהם המשפחתיות של השלוחים ברחבי הארץ.<br /> <br /> === מטה [[הרמב&quot;ם]] היומי ===<br /> [[מטה [[הרמב&quot;ם]] היומי]] נוסד בשנת [[תשמ&quot;ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב&quot;ם (תקנה)|הרמב&quot;ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב&quot;ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב&quot;ם, חלוקת ספרי רמב&quot;ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.<br /> <br /> המטה כפוף ל[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]].<br /> <br /> === מרכז חינוכי חסידותי ===<br /> [[תמונה:מחנך.jpg|left|thumb|300px|המשתתפים בכינוס של &quot;מרכז חינוכי חסידותי&quot;]]<br /> [[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ&quot;ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב&quot;ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], ובאישור [[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.<br /> <br /> === מכון ליובאוויטש ===<br /> מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל&quot;ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש&quot;נ]] הוא באחריות צא&quot;ח, בראשות ר' [[מנחם מענדל ברוד]].<br /> <br /> המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]' ו'[[ממעייני החסידות]]'. הוא אף מוציא לאור את כתב העת השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.<br /> <br /> === ילדי צ'רנוביל ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}<br /> פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר התקלה בשנת [[תשמ&quot;ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב אוקראינה שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב&quot;ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם. <br /> <br /> בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה, וכיום קצה ההעלאה של ילדי צ'רנוביל נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה.<br /> <br /> כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב&quot;דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.<br /> <br /> ===חב&quot;ד בקמפוס===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס (ישראל)|חב&quot;ד בקמפוס]]}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף בניהולו של הרב דוד קורץ כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.<br /> <br /> במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.<br /> <br /> ===פעילי חב&quot;ד===<br /> בחודש [[אלול]] [[תשע&quot;ג]] הודיעה הנהלת הארגון יחד עם מנחם מענדל דיסקין על מיזם חדש בשם '''[[פעילי חב&quot;ד]]''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב&quot;ד המתגוררים בארץ הקודש כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.<br /> <br /> המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:<br /> <br /> *'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב&quot;ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.<br /> <br /> *'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.<br /> <br /> *'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.<br /> <br /> המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב&quot;ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב&quot;ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב&quot;ד, אלול תשע&quot;ג] - אתר col.}}.<br /> <br /> === מצה לתלמיד ===<br /> [[תמונה:מצה לתלמיד.jpg|left|thumb|250px|מצה לתלמיד]]<br /> מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט&quot;ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב&quot;ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.<br /> <br /> באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב&quot;ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מאד מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזה משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבוא ולבקר עם תלמידיהם במקום.<br /> <br /> ==אתר צעירי חב&quot;ד==<br /> '''אתר צעירי חב&quot;ד''' נוסד בשנת [[תשנ&quot;ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות צעירי חב&quot;ד ועוד פעולות חב&quot;דיות.<br /> <br /> באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.<br /> <br /> באתר ניתן לראות את עלוני 'התקשרות', 'שיחת השבוע' ו'צעירי חב&quot;ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.<br /> <br /> עורך האתר: שרון גושן. עורך תוכני: [[מנחם מענדל ברוד]].<br /> <br /> הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב מנחם ברוד.<br /> <br /> ==הנהלת הארגון==<br /> ===יושבי ראש ===<br /> *הרב [[ישראל לייבוב]] - מהקמת הארגון ועד שנת [[תשנ&quot;ד]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - משנת [[תשנ&quot;ד]] ואילך.<br /> <br /> === חברי האגודה שכיהנו במשך השנים===<br /> *[[זלמן טוביה אבלסקי]]<br /> *[[אברהם גודין]]<br /> *[[ברק'ה וולף]] - דובר חב&quot;ד<br /> *[[ישראל יצחק זלמנוב]]<br /> *[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]<br /> *[[יוסף יצחק רייטשיק]]<br /> *[[ג'יי ליטווין]]<br /> *[[מאיר פרידמן]]<br /> *[[יצחק גנזבורג]]<br /> *[[שמעון בקרמן]]<br /> *[[טוביה בלוי]]<br /> *[[נחום כהן]]<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> <br /> === חברי האגודה כיום ===<br /> *יוסף יצחק לבנהרץ - סגן<br /> *[[מנחם ברוד]] - דובר<br /> *[[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים<br /> *דב לוויטין<br /> *[[נפתלי רוט]]<br /> * מרטון - לוד<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===גיליון &quot;התקשרות&quot;===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התקשרות (גליון)]]}}<br /> גליון &quot;התקשרות&quot; הינו שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], ומטרתו - לחזק את ה[[התקשרות]] של החסידים אל הרבי. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב&quot;ד; &quot;ניצוצי רבי&quot; - תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===עלון תורתך שעשועי===<br /> '''תורתך שעשועי''' הינו שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב&quot;ד. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני.<br /> <br /> עורך השבועון - הרב [[נפתלי רוט]].<br /> בשנת תשע&quot;ב פסק השבועון מלצאת, ובמקומו יוצא לאור עלון בשם &quot;ממתק לשבת&quot; שהוא המשך לעלון שי&quot;ל על ידי בית חב&quot;ד בבאר שבע<br /> <br /> ===אלבום===<br /> &quot;אלבום צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש&quot; הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש. במשך הנשים יצאו לאור מספר אלבומים:<br /> *'''תש&quot;נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב&quot;ד]], [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.org.il/ אתר הבית של צעירי-אגודת-חב&quot;ד]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=223463 2016-05-19T00:52:53Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|תוכן לא ערוך}}<br /> [[תמונה:צאח.gif|left|thumb|250px|אחד מסמלי הארגון]]<br /> [[קובץ:סמל צא'ח הישן.jpg|left|thumb|250px|סמל ישן של הארגון, ש[[מוגה|הוגה]] על ידי [[הרבי]]]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש''' נוסד בהוראת הרבי בשנת [[תשי&quot;א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות בארץ הקודש. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]] ששלח הרבי לחברי אגו&quot;ח כתב: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ&quot;ש והקרובים לרוח חב&quot;ד&quot;. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב&quot;ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. <br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשי&quot;ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.<br /> <br /> בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילים יד לאחים]].<br /> <br /> ממכתבי הרבי בתקופת היווסדה, ברור כי צעירי חב&quot;ד צריכים להיות בפיקוח והכוונה של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> == מטרתה ==<br /> את מטרת האגודה קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: &quot;חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמיים&quot;.<br /> <br /> == מחלקותיה ==<br /> <br /> ===אגף הסניפים===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב&quot;ד בארה&quot;ק. <br /> <br /> יו&quot;ר צעירי חב&quot;ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ מדן ועד אילת. <br /> <br /> מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת סניפים חדשים ושלוחים לערי ישראל. ניהול ושירות לסניפים, היינו בתי חב&quot;ד בארץ. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב&quot;ד מבקרים בבתי חב&quot;ד, מייעצים ומתווים דרך.<br /> <br /> האחראי על אגף זה הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]], שעומד בקשר רציף עם השלוחים ומשתדל לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותו, ומשתתף בשמחותיהם המשפחתיות של השלוחים ברחבי הארץ.<br /> <br /> === מטה [[הרמב&quot;ם]] היומי ===<br /> [[מטה [[הרמב&quot;ם]] היומי]] נוסד בשנת [[תשמ&quot;ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב&quot;ם (תקנה)|הרמב&quot;ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב&quot;ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב&quot;ם, חלוקת ספרי רמב&quot;ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.<br /> <br /> המטה כפוף ל[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]].<br /> <br /> === מרכז חינוכי חסידותי ===<br /> [[תמונה:מחנך.jpg|left|thumb|300px|המשתתפים בכינוס של &quot;מרכז חינוכי חסידותי&quot;]]<br /> [[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ&quot;ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב&quot;ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], ובאישור [[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.<br /> <br /> === מכון ליובאוויטש ===<br /> מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל&quot;ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש&quot;נ]] הוא באחריות צא&quot;ח, בראשות ר' [[מנחם מענדל ברוד]].<br /> <br /> המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]' ו'[[ממעייני החסידות]]'. הוא אף מוציא לאור את כתב העת השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.<br /> <br /> === ילדי צ'רנוביל ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}<br /> פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר התקלה בשנת [[תשמ&quot;ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב אוקראינה שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב&quot;ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם. <br /> <br /> בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה, וכיום קצה ההעלאה של ילדי צ'רנוביל נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה.<br /> <br /> כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב&quot;דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.<br /> <br /> ===חב&quot;ד בקמפוס===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס (ישראל)|חב&quot;ד בקמפוס]]}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף בניהולו של הרב דוד קורץ כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.<br /> <br /> במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.<br /> <br /> ===פעילי חב&quot;ד===<br /> בחודש אלול תשע&quot;ג הודיעה הנהלת הארגון יחד עם מנחם מענדל דיסקין על מיזם חדש בשם '''פעילי חב&quot;ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב&quot;ד המתגוררים בארץ הקודש כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.<br /> <br /> המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:<br /> <br /> *'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב&quot;ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.<br /> <br /> *'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.<br /> <br /> *'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.<br /> <br /> המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב&quot;ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב&quot;ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב&quot;ד, אלול תשע&quot;ג] - אתר col.}}.<br /> <br /> === מצה לתלמיד ===<br /> [[תמונה:מצה לתלמיד.jpg|left|thumb|250px|מצה לתלמיד]]<br /> מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט&quot;ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב&quot;ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.<br /> <br /> באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב&quot;ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מאד מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזה משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבוא ולבקר עם תלמידיהם במקום.<br /> <br /> ==אתר צעירי חב&quot;ד==<br /> '''אתר צעירי חב&quot;ד''' נוסד בשנת [[תשנ&quot;ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות צעירי חב&quot;ד ועוד פעולות חב&quot;דיות.<br /> <br /> באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.<br /> <br /> באתר ניתן לראות את עלוני 'התקשרות', 'שיחת השבוע' ו'צעירי חב&quot;ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.<br /> <br /> עורך האתר: שרון גושן. עורך תוכני: [[מנחם מענדל ברוד]].<br /> <br /> הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב מנחם ברוד.<br /> <br /> ==הנהלת הארגון==<br /> ===יושבי ראש ===<br /> *הרב [[ישראל לייבוב]] - מהקמת הארגון ועד שנת [[תשנ&quot;ד]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - משנת [[תשנ&quot;ד]] ואילך.<br /> <br /> === חברי האגודה שכיהנו במשך השנים===<br /> *[[זלמן טוביה אבלסקי]]<br /> *[[אברהם גודין]]<br /> *[[ברק'ה וולף]] - דובר חב&quot;ד<br /> *[[ישראל יצחק זלמנוב]]<br /> *[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]<br /> *[[יוסף יצחק רייטשיק]]<br /> *[[ג'יי ליטווין]]<br /> *[[מאיר פרידמן]]<br /> *[[יצחק גנזבורג]]<br /> *[[שמעון בקרמן]]<br /> *[[טוביה בלוי]]<br /> *[[נחום כהן]]<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> <br /> === חברי האגודה כיום ===<br /> *יוסף יצחק לבנהרץ - סגן<br /> *[[מנחם ברוד]] - דובר<br /> *[[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים<br /> *דב לוויטין<br /> *[[נפתלי רוט]]<br /> * מרטון - לוד<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===גיליון &quot;התקשרות&quot;===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התקשרות (גליון)]]}}<br /> גליון &quot;התקשרות&quot; הינו שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], ומטרתו - לחזק את ה[[התקשרות]] של החסידים אל הרבי. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב&quot;ד; &quot;ניצוצי רבי&quot; - תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===עלון תורתך שעשועי===<br /> '''תורתך שעשועי''' הינו שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב&quot;ד. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני.<br /> <br /> עורך השבועון - הרב [[נפתלי רוט]].<br /> בשנת תשע&quot;ב פסק השבועון מלצאת, ובמקומו יוצא לאור עלון בשם &quot;ממתק לשבת&quot; שהוא המשך לעלון שי&quot;ל על ידי בית חב&quot;ד בבאר שבע<br /> <br /> ===אלבום===<br /> &quot;אלבום צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש&quot; הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש. במשך הנשים יצאו לאור מספר אלבומים:<br /> *'''תש&quot;נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב&quot;ד]], [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.org.il/ אתר הבית של צעירי-אגודת-חב&quot;ד]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=223462 2016-05-19T00:43:35Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]]<br /> [[תמונה:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]<br /> הרב '''יעקב נוטיק''' נולד ב[[כ&quot;א אייר]] [[תרפ&quot;א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב העיירה [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער. <br /> <br /> לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בגרוזיה== <br /> <br /> דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה.<br /> <br /> כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער. <br /> <br /> יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.<br /> <br /> הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ&quot;ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] בעל פה. <br /> <br /> לאחר זמן התמנה לר&quot;מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה. <br /> <br /> ==נישואיו==<br /> בהגיעו לפרקו התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ&quot;ד]], שם שימש כ[[שו&quot;ב]].<br /> <br /> ==בסמרקנד== <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף ובמסירות נפש שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ&quot;ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים בשבת לבית ספר.<br /> <br /> בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו.<br /> <br /> תפקידו היה שו&quot;ב, ואחרי פטירת הרב של סמרקנד הרב [[אליהו לוין]], היה עונה לשואלים בדבר הלכה.<br /> <br /> ==בארץ הקודש== <br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות. <br /> <br /> הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש&quot;ק, [[א' סיון]] [[תשס&quot;ז]] והוא בן 86.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו מרת חנה ביילא רייזא (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע&quot;ד]]).<br /> *בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.<br /> *בנו הרב אברהם זרח נוטיק ואשתו מרת אסתר - [[פתח תקווה]].<br /> *בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל(בת למשפחת אנגלסמן) - [[צפת]].<br /> *בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת בת שבע אשת הרב יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[זלמן נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים.<br /> *נכדו הרב שמואל נוטיק ( בן הרב דוד אהרן) [[שליח]] [[הרבי ]]. בקניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&amp;lang=he קוים לדמותו של החסיד ר' יעקב נוטיק]. {{אינפו}}.<br /> <br /> {{מיון רגיל: נוטיק, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=223461 2016-05-19T00:39:04Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]]<br /> [[תמונה:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]<br /> הרב '''יעקב נוטיק''' נולד ב[[כ&quot;א אייר]] [[תרפ&quot;א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב העיירה [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער. <br /> <br /> לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בגרוזיה== <br /> <br /> דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה.<br /> <br /> כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער. <br /> <br /> יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.<br /> <br /> הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ&quot;ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] בעל פה. <br /> <br /> לאחר זמן התמנה לר&quot;מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה. <br /> <br /> ==נישואיו==<br /> בהגיעו לפרקו התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ&quot;ד]], שם שימש כ[[שו&quot;ב]].<br /> <br /> ==בסמרקנד== <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף ובמסירות נפש שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ&quot;ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים בשבת לבית ספר.<br /> <br /> בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו.<br /> <br /> תפקידו היה שו&quot;ב, ואחרי פטירת הרב של סמרקנד הרב [[אליהו לוין]], היה עונה לשואלים בדבר הלכה.<br /> <br /> ==בארץ הקודש== <br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות. <br /> <br /> הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש&quot;ק, [[א' סיון]] [[תשס&quot;ז]] והוא בן 86.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו מרת חנה ביילא רייזא (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע&quot;ד]]).<br /> *בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.<br /> *בנו הרב אברהם זרח נוטיק ואשתו מרת אסתר - [[פתח תקווה]].<br /> *בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל(בת למשפחת אנגלסמן) - [[צפת]].<br /> *בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת בת שבע [[שניאורסון]]. בעלה יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[זלמן נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים.<br /> *נכדו הרב שמואל נוטיק ( בן הרב דוד אהרן) [[שליח]] [[הרבי ]]. בקניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&amp;lang=he קוים לדמותו של החסיד ר' יעקב נוטיק]. {{אינפו}}.<br /> <br /> {{מיון רגיל: נוטיק, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=223460 2016-05-19T00:35:48Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]]<br /> [[תמונה:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]<br /> הרב '''יעקב נוטיק''' נולד ב[[כ&quot;א אייר]] [[תרפ&quot;א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב העיירה [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער. <br /> <br /> לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בגרוזיה== <br /> <br /> דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה.<br /> <br /> כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער. <br /> <br /> יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.<br /> <br /> הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ&quot;ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] בעל פה. <br /> <br /> לאחר זמן התמנה לר&quot;מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה. <br /> <br /> ==נישואיו==<br /> בהגיעו לפרקו התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ&quot;ד]], שם שימש כ[[שו&quot;ב]].<br /> <br /> ==בסמרקנד== <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף ובמסירות נפש שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ&quot;ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים בשבת לבית ספר.<br /> <br /> בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו.<br /> <br /> תפקידו היה שו&quot;ב, ואחרי פטירת הרב של סמרקנד הרב [[אליהו לוין]], היה עונה לשואלים בדבר הלכה.<br /> <br /> ==בארץ הקודש== <br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות. <br /> <br /> הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש&quot;ק, [[א' סיון]] [[תשס&quot;ז]] והוא בן 86.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו מרת חנה ביילא רייזא (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע&quot;ד]]).<br /> *בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.<br /> *בנו הרב אברהם זרח נוטיק ואשתו מרת אסתר - [[פתח תקווה]].<br /> *בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל(בת למשפחת אנגלסמן) - [[צפת]].<br /> *בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת בת שבע [[שניאורסון]]. בעלה יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[זלמן נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים.<br /> *נכדו הרב שמואל נוטיק שליח הרבי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&amp;lang=he קוים לדמותו של החסיד ר' יעקב נוטיק]. {{אינפו}}.<br /> <br /> {{מיון רגיל: נוטיק, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=223459 2016-05-19T00:29:44Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליצקי בסיום [[הרמב&quot;ם]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי בית הכנסת ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד במונטריאול בשנת [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]] שהיה משפיע קהילת חב&quot;ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל&quot;ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב&quot;ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בסוף שנת [[תשמ&quot;ב]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב-[[770]].<br /> <br /> עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] היומי, ובקשתו לערוך התוועדויות בקשר עם סיומי ההלכות, לקח על עצמו את הארגון ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב&quot;ם (תקנה)|סיומי הרמב&quot;ם]] ב-[[770]] באופן קבוע, בעידודו של [[הרבי]]. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי משקה עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב&quot;ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.<br /> <br /> בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55353 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> === אחיו ===<br /> *הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].<br /> *הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב&quot;י), ר&quot;מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).<br /> <br /> === גיסיו ===<br /> '''למשפחת גרליצקי:'''<br /> *הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].<br /> *ר' [[ישראל שמטוב ]] - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].<br /> *הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.<br /> <br /> '''למשפחת גרינוולד:'''<br /> *ר' מנחם מענדל גרינוולד - ברוקלין<br /> *ר' נפתלי גרינוולד - ברוקלין<br /> *ר' ישעיה שטראקס - ברוקלין<br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת<br /> *ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש<br /> *ר' יצחק גרינוולד - כפר חב&quot;ד<br /> *ר' ישראל גרינוולד<br /> *ר' שמואל גרינוולד<br /> *ר' שלום גרינוולד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=223458 2016-05-19T00:25:11Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה אליהו גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גרליצקי]]<br /> הרב '''משה אליהו גרליצקי''' ([[כ&quot;ו אייר]] [[תרע&quot;ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש&quot;ע]]) היה משפיע קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד&quot;ר]] של ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==תולדות==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו אייר]] [[תרע&quot;ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. בחודש מנחם אב [[תר&quot;צ]] קורב על ידי חברו ר' [[פנחס משה כ&quot;ץ]] ל[[חסידות חב&quot;ד]]. בחודש תשרי [[תרצ&quot;א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי&quot;ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ&quot;ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]]. <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נשלח על-ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשמש כ[[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] קיבל הוראה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> בחודש מר חשוון [[תש&quot;ב]] השיג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תשע ויזות קנדיות, ותשעה תמימים נסעו משנאחי למונטריאול, שם הקימו בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ביניהם היה ר' משה אליהו.<br /> <br /> ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אליהו, היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.<br /> לפני נישואיו התבטא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהוא ואביו [[הרבי הרש&quot;ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].<br /> רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.<br /> <br /> במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד&quot;ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר לאחר מחלה קצרה בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש&quot;ע]], ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> *הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].<br /> *הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב&quot;י), ר&quot;מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].<br /> *הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד [[770]].<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> *הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].<br /> *ר' [[ ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].<br /> *הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11254 התוועדות לרגל מינויו לגבאי]<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' סיון תשע&quot;ה] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גרליצקי משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91&diff=223457 2016-05-19T00:23:20Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים הלל אזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אזימוב קורא בתורה לצד בנו הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]]]]<br /> הרב '''חיים הלל אזימוב''' ([[תרע&quot;ג]]-[[כ&quot;ט אייר]] [[תשמ&quot;א]]) היה חסיד חב&quot;ד שפעל בשליחות הרבי ב[[פריז]] שב[[צרפת]], וניהל במשך שלושים שנה את [[תלמוד תורה]] חב&quot;ד המקומי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] בעיריה ראקשיק להוריו מרת האדא רייזל והרב [[צבי הירש אזימוב]] שהיה מהעובדים המפורסמים בין חסידי חב&quot;ד ברוסיה, ובוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> בגיל שנתיים התייתם מאמו, וארבע שנים מאוחר יותר בהיותו בגיל שש שנים בלבד התייתם גם מאביו. סבו ר' [[משה ניסן אזימוב]] לקח אותו תחת חסותו וגדלו בביתו. בשנת [[תרפ&quot;ה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים נעוול|נעוועל]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]], [[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] ו[[תומכי תמימים ראמען|ראמען]]. את מסלול לימודיו בישיבות סיים בשנת [[תרצ&quot;א]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] נפטרה סבתו ותקופה קצרה לאחר מכן גם סבו, והוא אומץ על ידי דודו הרב [[יחיאל יוסף ריבקין]] שגם לימד אותו מקצוע ממנו יכל להתפרנס במשך כל שנות שהותו ברוסיה עד הגיעו לפריז. מספר שנים מאוחר יותר נשא את רעייתו רישא{{הערה|נפטרה ב[[א' סיון]] [[תשס&quot;ה]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה של חסידי חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ח]] הגיע בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[פריז]] שם החל לעסוק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש.<br /> <br /> במשך שלושים שנה ניהל את [[תלמוד תורה]] 'חדר ליובאוויטש' בעיר, והיה מנכבדי קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> היה [[בעל קורא]] דייקן בעל נעימה עריבה, והיה קורא בקביעות בבית הכנסת של אנ&quot;ש.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט אייר]] [[תשמ&quot;א]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו חיה שרה, אשת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] - רב, פילוסוף, סופר ואינטלקטואל חב&quot;די<br /> *בתו האדע רייזל, אשת הרב [[יהודה לייב רסקין]] - משלוחי הרבי ל[[מרוקו]]<br /> *בנו, הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]] - שליח הרבי ב[[פריז]]<br /> *בנו, הרב משה ניסן אזימוב<br /> *בתו אסתר הדסה, אשת הרב יוסף יצחק<br /> *בתו דבורה, אשת הרב שמואל צבי<br /> *בתו שטערנא, אשת הרב חיים יצחק<br /> <br /> *נכדו, הרב חיים הלל אזימוב, [[שליח]] [[הרבי]] בצפון קפריסין<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אזימוב, חיים הלל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91&diff=223456 2016-05-19T00:20:18Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מולע אזימוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל אזימוב]]<br /> [[תמונה:הרבי ואזימוב.jpg|left|thumb|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''שמואל (מולע) אזימוב''' ([[תש&quot;ו]]-[[תשע&quot;ה]]), משלוחי [[הרבי]] ל[[פריז]], מגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] במדינת [[צרפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת תש&quot;ו לאביו הרב [[חיים הלל אזימוב]] מנהל [[תלמוד תורה]] החב&quot;די ב[[פריז]], ולאמו מרת ריישא.<br /> <br /> חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ&quot;ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב&quot;דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת הנישואין ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשל&quot;ג]] נשלח על ידי הרבי לפריז, ובמשך השנים הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי פריז וסביבותיה.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ&quot;ד תשרי]] [[תשכ&quot;ו]], טרם חזרתו לשליחות כשהיה עדיין בחור, אמר לו הרבי &quot;תמשיך שם ובהוספה, ויהיה בהצלחה רבה, ו&quot;רבה&quot; היא הצלחה כזו שאין לשער, כמו שאמרתי בהתוועדות&quot;.<br /> <br /> בין המוסדות שהקים הרב אזימוב נמנים בין השאר 'חדר דוּ פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש ברובע ה-19 בפאריז, ו'בית ליובאויטש' - רשת בתי חב&quot;ד בפריז. רעייתו בתיה עמדה עד לפטירתה בראש מוסדות החינוך 'בית חיה מושקא'.<br /> <br /> כמו כן היה הרב אזימוב אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ב חשון]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו בתיה (למשפחת שם-טוב), נפטרה בתשע&quot;ב.<br /> *בנו הרב מנחם מענדל אזימוב - מנהל בית ליובאוויטש.<br /> *בנו הרב לוי יצחק אזימוב מנהל בית חב&quot;ד נעיי סור סען (מפרברי פריז) ומשפיע אנ&quot;ש בפריז.<br /> *חתנו הרב אלחנן מרוזוב מגיד שיעור לבעלי בתים בבית ליובאוויטש פריז.<br /> *גיסו הרב[[ עדין אבן ישראל ]](שטיינזלץ)<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[פריז]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פריז: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91&diff=223455 2016-05-19T00:19:41Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מולע אזימוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל אזימוב]]<br /> [[תמונה:הרבי ואזימוב.jpg|left|thumb|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''שמואל (מולע) אזימוב''' ([[תש&quot;ו]]-[[תשע&quot;ה]]), משלוחי [[הרבי]] ל[[פריז]], מגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] במדינת [[צרפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת תש&quot;ו לאביו הרב [[חיים הלל אזימוב]] מנהל [[תלמוד תורה]] החב&quot;די ב[[פריז]], ולאמו מרת ריישא.<br /> <br /> חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ&quot;ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב&quot;דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת הנישואין ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשל&quot;ג]] נשלח על ידי הרבי לפריז, ובמשך השנים הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי פריז וסביבותיה.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ&quot;ד תשרי]] [[תשכ&quot;ו]], טרם חזרתו לשליחות כשהיה עדיין בחור, אמר לו הרבי &quot;תמשיך שם ובהוספה, ויהיה בהצלחה רבה, ו&quot;רבה&quot; היא הצלחה כזו שאין לשער, כמו שאמרתי בהתוועדות&quot;.<br /> <br /> בין המוסדות שהקים הרב אזימוב נמנים בין השאר 'חדר דוּ פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש ברובע ה-19 בפאריז, ו'בית ליובאויטש' - רשת בתי חב&quot;ד בפריז. רעייתו בתיה עמדה עד לפטירתה בראש מוסדות החינוך 'בית חיה מושקא'.<br /> <br /> כמו כן היה הרב אזימוב אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ב חשון]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו בתיה (למשפחת שם-טוב), נפטרה בתשע&quot;ב.<br /> *בנו הרב מנחם מענדל אזימוב - מנהל בית ליובאוויטש.<br /> *בנו הרב לוי יצחק אזימוב מנהל בית חב&quot;ד נעיי סור סען (מפרברי פריז) ומשפיע אנ&quot;ש בפריז.<br /> *חתנו הרב אלחנן מרוזוב מגיד שיעור לבעלי בתים בבית ליובאוויטש פריז.<br /> *גיסו הרב[[ עדין אבן ישראל ][(שטיינזלץ)<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[פריז]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פריז: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91&diff=223454 2016-05-19T00:19:08Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מולע אזימוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל אזימוב]]<br /> [[תמונה:הרבי ואזימוב.jpg|left|thumb|250px|הרבי משוחח עם הרב אזימוב, ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''שמואל (מולע) אזימוב''' ([[תש&quot;ו]]-[[תשע&quot;ה]]), משלוחי [[הרבי]] ל[[פריז]], מגדולי [[בעל תשובה|המחזירים בתשובה]] במדינת [[צרפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת תש&quot;ו לאביו הרב [[חיים הלל אזימוב]] מנהל [[תלמוד תורה]] החב&quot;די ב[[פריז]], ולאמו מרת ריישא.<br /> <br /> חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב [[בן ציון שמטוב]] התקיימה בשנת [[תשכ&quot;ח]] והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב&quot;דיים ניסו ללחוץ על הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת הנישואין ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] 'כי תשא'.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשל&quot;ג]] נשלח על ידי הרבי לפריז, ובמשך השנים הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי פריז וסביבותיה.<br /> <br /> כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[כ&quot;ד תשרי]] [[תשכ&quot;ו]], טרם חזרתו לשליחות כשהיה עדיין בחור, אמר לו הרבי &quot;תמשיך שם ובהוספה, ויהיה בהצלחה רבה, ו&quot;רבה&quot; היא הצלחה כזו שאין לשער, כמו שאמרתי בהתוועדות&quot;.<br /> <br /> בין המוסדות שהקים הרב אזימוב נמנים בין השאר 'חדר דוּ פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש ברובע ה-19 בפאריז, ו'בית ליובאויטש' - רשת בתי חב&quot;ד בפריז. רעייתו בתיה עמדה עד לפטירתה בראש מוסדות החינוך 'בית חיה מושקא'.<br /> <br /> כמו כן היה הרב אזימוב אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ב חשון]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו בתיה (למשפחת שם-טוב), נפטרה בתשע&quot;ב.<br /> *בנו הרב מנחם מענדל אזימוב - מנהל בית ליובאוויטש.<br /> *בנו הרב לוי יצחק אזימוב מנהל בית חב&quot;ד נעיי סור סען (מפרברי פריז) ומשפיע אנ&quot;ש בפריז.<br /> *חתנו הרב אלחנן מרוזוב מגיד שיעור לבעלי בתים בבית ליובאוויטש פריז.<br /> *גיסו הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[פריז]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=הרב%20שמואל%20אזימוב כתבות וידיעות] אודות הרב שמואל אזימוב {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אזימוב, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פריז: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=223453 2016-05-19T00:17:35Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_שם_טוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל שם טוב]]<br /> ר' '''ישראל שמטוב''' עסקן בשכונת [[קראון הייטס]], במשך השנים היה פעיל נמרץ בחברת ה[[שמירה]] של השכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ומרת גאלדע שמטוב.<br /> <br /> ר' ישראל מהפעילים בשמירת השכונה במשך השנים,יזם בתשמ&quot;א את חגיגת שמחת בית השואבה וממשיך לארגן ולדאוג למימון [[שמחת בית השואבה]] הגדולה הנערכת בשדרת [[קינגסטון]] בין הרחובות קרול ומונטגומרי , ב[[חול המועד]] [[סוכות]] מידי שנה.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו ניסן]] [תשע&quot;ה]] הותקף הרב ישראל שמטוב, על ידי אפרו אמריקני, נפגע בפניו ופונה לבית הרפואה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''אחיו''':<br /> * ר' [[מנחם מענדל שמטוב|מנחם מענדל]] - עסקן חסידי.<br /> * ר' [[אברהם יצחק שם טוב|אברהם יצחק]] - שליח הרבי ב[[פילדלפיה]] וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> * ר' [[שלום דובער שמטוב|שלום דובער]] - שליח ו[[משפיע]] ב[[מישיגן]] [[דטרויט]].<br /> <br /> '''אחיותיו''':<br /> * מרת פראדל. אשת ר' [[נחמן סודק]]. [[שליח]] ראשי ל[[אנגליה]].<br /> * מרת בתיה. אשת ר' [[שמואל אזימוב]], [[שליח]] ראשי ל[[צרפת]].<br /> <br /> {{קצרמר/קוד|אישים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שמטוב ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=223452 2016-05-19T00:17:01Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_שם_טוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל שם טוב]]<br /> ר' '''ישראל שמטוב''' עסקן בשכונת [[קראון הייטס]], במשך השנים היה פעיל נמרץ בחברת ה[[שמירה]] של השכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ומרת גאלדע שמטוב.<br /> <br /> ר' ישראל מהפעילים בשמירת השכונה במשך השנים,יזם בתשמ&quot;א את חגיגת שמחת בית השואבה וממשיך לארגן ולדאוג למימון [[שמחת בית השואבה]] הגדולה הנערכת בשדרת רחוב [[קינגסטון]] בין הרחובות קרול ומונטגומרי , ב[[חול המועד]] [[סוכות]] מידי שנה.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו ניסן]] [תשע&quot;ה]] הותקף הרב ישראל שמטוב, על ידי אפרו אמריקני, נפגע בפניו ופונה לבית הרפואה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''אחיו''':<br /> * ר' [[מנחם מענדל שמטוב|מנחם מענדל]] - עסקן חסידי.<br /> * ר' [[אברהם יצחק שם טוב|אברהם יצחק]] - שליח הרבי ב[[פילדלפיה]] וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> * ר' [[שלום דובער שמטוב|שלום דובער]] - שליח ו[[משפיע]] ב[[מישיגן]] [[דטרויט]].<br /> <br /> '''אחיותיו''':<br /> * מרת פראדל. אשת ר' [[נחמן סודק]]. [[שליח]] ראשי ל[[אנגליה]].<br /> * מרת בתיה. אשת ר' [[שמואל אזימוב]], [[שליח]] ראשי ל[[צרפת]].<br /> <br /> {{קצרמר/קוד|אישים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שמטוב ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=223442 2016-05-18T22:29:18Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''ראובן דונין''' ([[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]]-[[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ&quot;ו]])]]<br /> הרב דונין נולד ב[[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב&quot;ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי &quot;לביא&quot;.<br /> <br /> כשאחיו הצעיר, הרב [[ אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב&quot;ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב&quot;ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב&quot;ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה ל[[כפר חב&quot;ד]], <br /> לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת&quot;ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br /> <br /> כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br /> <br /> ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהישגיו כיון שאין זה אלא ב&quot;[[אתערותא דלעילא]]&quot;. ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי==<br /> בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br /> <br /> בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|מיום [[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]]}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> |תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי.. עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העיניים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא הייתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והייתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br /> }}<br /> <br /> ===היחידות הראשונה===<br /> חצי שנה שהה ר' ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br /> <br /> &quot;ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה&quot;, הוא תיאר לימים.<br /> <br /> אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: &quot;ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה.. גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br /> <br /> &quot;הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטיפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר' שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב&quot;יחידות&quot; הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו'. הרבי התבונן בי ואמר: &quot;כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה&quot; והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: &quot;אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר&quot;.<br /> <br /> &quot;הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br /> <br /> &quot;הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: &quot;קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה&quot;.<br /> <br /> &quot;לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב&quot;יחידות&quot; שהייתי בשנת תשמ&quot;ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...&quot;.<br /> <br /> ===אהבת אב לבנו===<br /> <br /> זו הייתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות'. באותה תקופה, בשנת [[תשח&quot;י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. &quot;איך ידעתי שאני יכול להיכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להיכנס אליו עכשיו. למרות שזו הייתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...&quot;.<br /> <br /> לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br /> <br /> ===שליח הרבי בחיפה===<br /> [[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ו]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]<br /> לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום &quot;שיראו אותך מה שיותר אנשים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br /> <br /> ברבות הימים למד כי דמותו של חב&quot;דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו הייתה אטרקציה אמתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br /> <br /> בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br /> <br /> ביתו היה &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot; אמתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה&quot;עזר כנגדו&quot;, מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br /> <br /> בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br /> <br /> ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה&quot;גרעינים הקשים&quot; של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br /> <br /> מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי &quot;אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו&quot;. <br /> <br /> בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br /> <br /> כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br /> <br /> ===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br /> [[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br /> <br /> ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br /> <br /> בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]].<br /> <br /> בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה&quot;{{יחי}}&quot;. ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה &quot;משיח&quot; הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &quot;[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&quot;.<br /> <br /> בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך [[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו&quot;ל. <br /> <br /> כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה&quot;צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב&quot;ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד&quot;א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> ===שהרבי יחייך===<br /> [[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br /> הספר &quot;שהרבי יחייך&quot; הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין &quot;ללא מסכות&quot; כפי שנגעה בליבם של המונים מחב&quot;ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br /> <br /> בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה&quot;פלפל&quot; האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br /> <br /> הספר נכתב ונערך על ידי חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע&quot;א. מהדורה שנייה בה' טבת ה'תשס&quot;ו<br /> כרך שני יצא לאור ה' טבת ה'תשע&quot;ו.<br /> <br /> ===הטרקטוריסט של הרבי===<br /> '''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו&quot;ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב&quot;ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br /> *הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב&quot;ד כפר סיטרין.<br /> *הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br /> *הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br /> *הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br /> *הרב שניאור זלמן דונין - [[מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' ירון בר זוהר - סמנכ&quot;ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br /> *ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br /> *ר' שמואל ספיר.<br /> <br /> ==ממקורביו==<br /> *הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br /> * חנוך שחר - [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש&quot;ל]] [[כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', בכ&quot;ב [[אדר א']] [[תשנ&quot;ה ]] בהיכל הסינרמה ב[[תל אביב]].<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=101368&amp;cat=$cat לרכישת הספר].<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין &quot;שהרבי יחייך&quot;], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=104007 לרכישת הספר].<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=101368&amp;lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חיפה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=223441 2016-05-18T22:28:15Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''ראובן דונין''' ([[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]]-[[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ&quot;ו]])]]<br /> הרב דונין נולד ב[[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב&quot;ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי &quot;לביא&quot;.<br /> <br /> כשאחיו הצעיר, הרב [[ אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב&quot;ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב&quot;ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב&quot;ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה ל[[כפר חב&quot;ד]], <br /> לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת&quot;ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br /> <br /> כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br /> <br /> ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהישגיו כיון שאין זה אלא ב&quot;[[אתערותא דלעילא]]&quot;. ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי==<br /> בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br /> <br /> בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|מיום [[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]]}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> |תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי.. עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העיניים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא הייתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והייתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br /> }}<br /> <br /> ===היחידות הראשונה===<br /> חצי שנה שהה ר' ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br /> <br /> &quot;ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה&quot;, הוא תיאר לימים.<br /> <br /> אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: &quot;ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה.. גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br /> <br /> &quot;הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטיפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר' שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב&quot;יחידות&quot; הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו'. הרבי התבונן בי ואמר: &quot;כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה&quot; והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: &quot;אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר&quot;.<br /> <br /> &quot;הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br /> <br /> &quot;הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: &quot;קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה&quot;.<br /> <br /> &quot;לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב&quot;יחידות&quot; שהייתי בשנת תשמ&quot;ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...&quot;.<br /> <br /> ===אהבת אב לבנו===<br /> <br /> זו הייתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות'. באותה תקופה, בשנת [[תשח&quot;י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. &quot;איך ידעתי שאני יכול להיכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להיכנס אליו עכשיו. למרות שזו הייתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...&quot;.<br /> <br /> לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br /> <br /> ===שליח הרבי בחיפה===<br /> [[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ו]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]<br /> לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום &quot;שיראו אותך מה שיותר אנשים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br /> <br /> ברבות הימים למד כי דמותו של חב&quot;דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו הייתה אטרקציה אמתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br /> <br /> בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br /> <br /> ביתו היה &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot; אמתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה&quot;עזר כנגדו&quot;, מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br /> <br /> בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br /> <br /> ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה&quot;גרעינים הקשים&quot; של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br /> <br /> מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי &quot;אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו&quot;. <br /> <br /> בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br /> <br /> כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br /> <br /> ===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br /> [[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br /> <br /> ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br /> <br /> בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]].<br /> <br /> בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה&quot;{{יחי}}&quot;. ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה &quot;משיח&quot; הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &quot;[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&quot;.<br /> <br /> בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך [[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו&quot;ל. <br /> <br /> כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה&quot;צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב&quot;ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד&quot;א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> ===שהרבי יחייך===<br /> [[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br /> הספר &quot;שהרבי יחייך&quot; הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין &quot;ללא מסכות&quot; כפי שנגעה בליבם של המונים מחב&quot;ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br /> <br /> בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה&quot;פלפל&quot; האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br /> <br /> הספר נכתב ונערך על ידי חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע&quot;א. מהדורה שנייה בה' טבת ה'תשס&quot;ו<br /> כרך שני יצא לאור ה' טבת ה'תשע&quot;ו.<br /> <br /> ===הטרקטוריסט של הרבי===<br /> '''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו&quot;ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב&quot;ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br /> *הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב&quot;ד כפר סיטרין.<br /> *הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br /> *הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br /> *הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br /> *הרב שניאור זלמן דונין - [[מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' ירון בר זוהר - סמנכ&quot;ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br /> *ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br /> *ר' שמואל ספיר.<br /> <br /> ==מקורביו==(רשימה חלקית)<br /> *הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br /> * חנוך שחר - [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש&quot;ל]] [[כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', בכ&quot;ב [[אדר א']] [[תשנ&quot;ה ]] בהיכל הסינרמה ב[[תל אביב]].<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=101368&amp;cat=$cat לרכישת הספר].<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין &quot;שהרבי יחייך&quot;], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=104007 לרכישת הספר].<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=101368&amp;lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חיפה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=223440 2016-05-18T22:26:22Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''ראובן דונין''' ([[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]]-[[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ&quot;ו]])]]<br /> הרב דונין נולד ב[[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב&quot;ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי &quot;לביא&quot;.<br /> <br /> כשאחיו הצעיר, הרב [[ אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב&quot;ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב&quot;ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב&quot;ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה ל[[כפר חב&quot;ד]], <br /> לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת&quot;ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br /> <br /> כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br /> <br /> ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהישגיו כיון שאין זה אלא ב&quot;[[אתערותא דלעילא]]&quot;. ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי==<br /> בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br /> <br /> בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|מיום [[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]]}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> |תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי.. עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העיניים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא הייתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והייתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br /> }}<br /> <br /> ===היחידות הראשונה===<br /> חצי שנה שהה ר' ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br /> <br /> &quot;ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה&quot;, הוא תיאר לימים.<br /> <br /> אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: &quot;ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה.. גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br /> <br /> &quot;הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטיפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר' שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב&quot;יחידות&quot; הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו'. הרבי התבונן בי ואמר: &quot;כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה&quot; והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: &quot;אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר&quot;.<br /> <br /> &quot;הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br /> <br /> &quot;הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: &quot;קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה&quot;.<br /> <br /> &quot;לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב&quot;יחידות&quot; שהייתי בשנת תשמ&quot;ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...&quot;.<br /> <br /> ===אהבת אב לבנו===<br /> <br /> זו הייתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות'. באותה תקופה, בשנת [[תשח&quot;י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. &quot;איך ידעתי שאני יכול להיכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להיכנס אליו עכשיו. למרות שזו הייתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...&quot;.<br /> <br /> לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br /> <br /> ===שליח הרבי בחיפה===<br /> [[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ו]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]<br /> לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום &quot;שיראו אותך מה שיותר אנשים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br /> <br /> ברבות הימים למד כי דמותו של חב&quot;דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו הייתה אטרקציה אמתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br /> <br /> בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br /> <br /> ביתו היה &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot; אמתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה&quot;עזר כנגדו&quot;, מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br /> <br /> בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br /> <br /> ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה&quot;גרעינים הקשים&quot; של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br /> <br /> מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי &quot;אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו&quot;. <br /> <br /> בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br /> <br /> כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br /> <br /> ===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br /> [[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br /> <br /> ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br /> <br /> בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]].<br /> <br /> בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה&quot;{{יחי}}&quot;. ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה &quot;משיח&quot; הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &quot;[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&quot;.<br /> <br /> בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך [[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו&quot;ל. <br /> <br /> כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה&quot;צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב&quot;ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד&quot;א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> ===שהרבי יחייך===<br /> [[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br /> הספר &quot;שהרבי יחייך&quot; הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין &quot;ללא מסכות&quot; כפי שנגעה בליבם של המונים מחב&quot;ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br /> <br /> בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה&quot;פלפל&quot; האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br /> <br /> הספר נכתב ונערך על ידי חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע&quot;א. מהדורה שנייה בה' טבת ה'תשס&quot;ו<br /> כרך שני יצא לאור ה' טבת ה'תשע&quot;ו.<br /> <br /> ===הטרקטוריסט של הרבי===<br /> '''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו&quot;ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב&quot;ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br /> *הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב&quot;ד כפר סיטרין.<br /> *הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br /> *הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br /> *הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br /> *הרב שניאור זלמן דונין - [[מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' ירון בר זוהר - סמנכ&quot;ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br /> *ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br /> *ר' שמואל ספיר.<br /> <br /> ==מקורביו==<br /> *הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br /> * [[חנוך שחר]] - [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש&quot;ל]] [[כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', בכ&quot;ב [[אדר א']] [[תשנ&quot;ה ]] בהיכל הסינרמה ב[[תל אביב]].<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=101368&amp;cat=$cat לרכישת הספר].<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין &quot;שהרבי יחייך&quot;], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=104007 לרכישת הספר].<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=101368&amp;lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חיפה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=223439 2016-05-18T22:25:12Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''ראובן דונין''' ([[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]]-[[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ&quot;ו]])]]<br /> הרב דונין נולד ב[[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב&quot;ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי &quot;לביא&quot;.<br /> <br /> כשאחיו הצעיר, הרב [[ אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב&quot;ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב&quot;ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב&quot;ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה ל[[כפר חב&quot;ד]], <br /> לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת&quot;ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br /> <br /> כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br /> <br /> ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהישגיו כיון שאין זה אלא ב&quot;[[אתערותא דלעילא]]&quot;. ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי==<br /> בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br /> <br /> בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|מיום [[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]]}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> |תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי.. עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העיניים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא הייתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והייתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br /> }}<br /> <br /> ===היחידות הראשונה===<br /> חצי שנה שהה ר' ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br /> <br /> &quot;ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה&quot;, הוא תיאר לימים.<br /> <br /> אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: &quot;ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה.. גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br /> <br /> &quot;הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטיפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר' שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב&quot;יחידות&quot; הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו'. הרבי התבונן בי ואמר: &quot;כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה&quot; והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: &quot;אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר&quot;.<br /> <br /> &quot;הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br /> <br /> &quot;הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: &quot;קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה&quot;.<br /> <br /> &quot;לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב&quot;יחידות&quot; שהייתי בשנת תשמ&quot;ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...&quot;.<br /> <br /> ===אהבת אב לבנו===<br /> <br /> זו הייתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות'. באותה תקופה, בשנת [[תשח&quot;י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. &quot;איך ידעתי שאני יכול להיכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להיכנס אליו עכשיו. למרות שזו הייתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...&quot;.<br /> <br /> לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br /> <br /> ===שליח הרבי בחיפה===<br /> [[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ז]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]<br /> לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום &quot;שיראו אותך מה שיותר אנשים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br /> <br /> ברבות הימים למד כי דמותו של חב&quot;דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו הייתה אטרקציה אמתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br /> <br /> בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br /> <br /> ביתו היה &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot; אמתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה&quot;עזר כנגדו&quot;, מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br /> <br /> בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br /> <br /> ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה&quot;גרעינים הקשים&quot; של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br /> <br /> מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי &quot;אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו&quot;. <br /> <br /> בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br /> <br /> כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br /> <br /> ===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br /> [[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br /> <br /> ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br /> <br /> בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]].<br /> <br /> בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה&quot;{{יחי}}&quot;. ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה &quot;משיח&quot; הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &quot;[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&quot;.<br /> <br /> בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך [[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו&quot;ל. <br /> <br /> כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה&quot;צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב&quot;ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד&quot;א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> ===שהרבי יחייך===<br /> [[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br /> הספר &quot;שהרבי יחייך&quot; הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין &quot;ללא מסכות&quot; כפי שנגעה בליבם של המונים מחב&quot;ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br /> <br /> בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה&quot;פלפל&quot; האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br /> <br /> הספר נכתב ונערך על ידי חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע&quot;א. מהדורה שנייה בה' טבת ה'תשס&quot;ו<br /> כרך שני יצא לאור ה' טבת ה'תשע&quot;ו.<br /> <br /> ===הטרקטוריסט של הרבי===<br /> '''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו&quot;ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב&quot;ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br /> *הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב&quot;ד כפר סיטרין.<br /> *הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br /> *הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br /> *הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br /> *הרב שניאור זלמן דונין - [[מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' ירון בר זוהר - סמנכ&quot;ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br /> *ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br /> *ר' שמואל ספיר.<br /> <br /> ==מקורביו==<br /> *הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br /> * [[חנוך שחר]] - [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש&quot;ל]] [[כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', בכ&quot;ב [[אדר א']] [[תשנ&quot;ה ]] בהיכל הסינרמה ב[[תל אביב]].<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=101368&amp;cat=$cat לרכישת הספר].<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין &quot;שהרבי יחייך&quot;], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=104007 לרכישת הספר].<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=101368&amp;lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חיפה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=223438 2016-05-18T22:19:08Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|250px|הרב ראובן דונין ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''ראובן דונין''' ([[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]]-[[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ&quot;ו]])]]<br /> הרב דונין נולד ב[[י&quot;ד טבת]] [[תרצ&quot;ד]] ב[[חיפה]] לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחב&quot;ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בשנות צעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימיה והריחוק מהבית החלישו את קיום התורה והמצוות של ראובן. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים. הוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי &quot;לביא&quot;.<br /> <br /> כשאחיו הצעיר, הרב [[ אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב&quot;ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שכבר שהיה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד ימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב&quot;ד, אך ראובן החליט שכבר את השבת הקרובה יעשה בכפר חב&quot;ד, -אמר ועשה ירד מהאוטובוס ונסע דרומה ל[[כפר חב&quot;ד]], <br /> לאחר כמה ימים הודיע לאביו שהוא נוסע לישיבת ת&quot;ת בלוד, בה לומד אחיו, אברהם.<br /> <br /> כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. אביו, הרב תנחום דונין, התחנן לרב קסלמן שיקבל את ראובן והלה לא השיב אלא הביט בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו והוא הבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. לבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.<br /> <br /> ראובן הרגיש שהגיע למקום הנכון, בו מצא את אשר חיפש. הוא החל ללמוד בשקידה והתמדה [[נגלה]] ו[[חסידות]] והתמדתו הייתה לשם דבר עד שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] העיר לו הרב קסלמן שלא יקבל [[גאווה]] מהישגיו כיון שאין זה אלא ב&quot;[[אתערותא דלעילא]]&quot;. ראובן התחבר מאוד לרב קסלמן ולימים התבטא על הישיבה: {{ציטוטון|נמשכתי לשם, כי ראיתי שהאנשים האלה מדברים אמת}}.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי==<br /> בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]], עליו שמע רבות בישיבה. המשפיע, הרב קסלמן לא הסכים לכך בקלות והוא דרש מראובן שיסיים ללמוד את כל הנדרש ולבסוף נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור ונסע לרבי.<br /> <br /> בהגיעו אל הרבי, התפעל מאוד מהרבי ומהאווירה מסביב. פגישה ראשונה זו הרב דונין עם הרבי, הובילה לפגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס אישי נדיר שרק בודדים זכו לו. לימים תיאר את פגישתו בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|מיום [[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]]}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> |תוכן=עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי.. עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העיניים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא הייתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והייתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה.<br /> }}<br /> <br /> ===היחידות הראשונה===<br /> חצי שנה שהה ר' ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו:<br /> <br /> &quot;ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה&quot;, הוא תיאר לימים.<br /> <br /> אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא תיאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: &quot;ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה.. גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.<br /> <br /> &quot;הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטיפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר' שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב&quot;יחידות&quot; הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו'. הרבי התבונן בי ואמר: &quot;כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה&quot; והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: &quot;אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר&quot;.<br /> <br /> &quot;הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.<br /> <br /> &quot;הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: &quot;קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה&quot;.<br /> <br /> &quot;לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב&quot;יחידות&quot; שהייתי בשנת תשמ&quot;ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...&quot;.<br /> <br /> ===אהבת אב לבנו===<br /> <br /> זו הייתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות'. באותה תקופה, בשנת [[תשח&quot;י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. &quot;איך ידעתי שאני יכול להיכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להיכנס אליו עכשיו. למרות שזו הייתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...&quot;.<br /> <br /> לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.<br /> <br /> ===שליח הרבי בחיפה===<br /> [[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ז]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]<br /> לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום &quot;שיראו אותך מה שיותר אנשים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה. <br /> <br /> ברבות הימים למד כי דמותו של חב&quot;דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו הייתה אטרקציה אמתית שדיברה אל אלפי אנשים.<br /> <br /> בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.<br /> <br /> ביתו היה &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot; אמתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה&quot;עזר כנגדו&quot;, מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.<br /> <br /> בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.<br /> <br /> ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה&quot;גרעינים הקשים&quot; של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.<br /> <br /> מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי &quot;אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו&quot;. <br /> <br /> בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...<br /> <br /> כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.<br /> <br /> ===הפצת בשורת הגאולה והגואל===<br /> [[תמונה:טרקטוריסט.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]<br /> <br /> ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.<br /> <br /> בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]].<br /> <br /> בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה&quot;{{יחי}}&quot;. ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה &quot;משיח&quot; הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. &quot;[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות&quot;.<br /> <br /> בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך [[י&quot;א מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו&quot;ל. <br /> <br /> כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה&quot;צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב&quot;ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד&quot;א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> ===שהרבי יחייך===<br /> [[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין]]<br /> הספר &quot;שהרבי יחייך&quot; הוא המציג את דמותו הרבגונית של הרב דונין &quot;ללא מסכות&quot; כפי שנגעה בליבם של המונים מחב&quot;ד, דרך דברים שאמר ונחרטו עמוק בלב השומעים, שרשמו את שזכרו.<br /> <br /> בספר מקבץ עצום של סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באוטנטיות, מבלי לגרוע מה&quot;פלפל&quot; האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמיתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים.<br /> <br /> הספר נכתב ונערך על ידי חנוך שחר ויצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע&quot;א. מהדורה שנייה בה' טבת ה'תשס&quot;ו<br /> כרך שני יצא לאור ה' טבת ה'תשע&quot;ו.<br /> <br /> ===הטרקטוריסט של הרבי===<br /> '''הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו&quot;ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על-ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב יוסף יצחק דונין - בעבר מנהל [[בית חב&quot;ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].<br /> *הרב שלום דוב בער דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].<br /> *הרב [[מנחם מנדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב&quot;ד כפר סיטרין.<br /> *הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].<br /> *הרב לוי שמעון דונין - [[שליח]] הרבי בטקסס.<br /> *הרב שמואל דונין - [[רחובות]].<br /> *הרב שניאור זלמן דונין - [[מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' ירון בר זוהר - סמנכ&quot;ל עמותת [[נבואת הגאולה]].<br /> *ר' יוסף יצחק מוצ'קין - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br /> *ר' שמואל ספיר.<br /> <br /> ==מקורביו==<br /> *הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].<br /> * [[חנוך שחר]] - [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש&quot;ל]] [[כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין]{{שמע}} - התוועדות ערב שבת מברכים מנחם אב ב[[רמת אביב]] - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין]{{וידאו}} בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', בכב אדר א' תשנ&quot;ה בהיכל הסינרמה בתל אביב.<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, [[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=101368&amp;cat=$cat לרכישת הספר].<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין &quot;שהרבי יחייך&quot;], [http://chabadshop.co.il/?template=prod&amp;prod_id=104007 לרכישת הספר].<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=101368&amp;lang=he לרכישת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דונין, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חיפה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223437 2016-05-18T22:08:42Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אלתר אליהו הכהן פרידמן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; ב[[כפר חב&quot;ד (מגזין)]] שמהם נדפסו שתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223436 2016-05-18T22:07:56Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אלתר אליהו הכהן פרידמן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח ב[[כפר חב&quot;ד (מגזין)]] שמהם נדפסו שתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223435 2016-05-18T22:07:30Z

<p>חיים בן ברוך: נ</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אלתר אליהו הכהן פרידמן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח ב[[כפר חב&quot;ד (מגזין)]] שמהםנדפסו שתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223434 2016-05-18T22:06:24Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אלתר אליהו הכהן פרידמן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; <br /> ב[[כפר חב&quot;ד (מגזין)]] שמהםנדפסו שתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223433 2016-05-18T22:03:38Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אלתר אליהו הכהן פרידמן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; בעיתון כפר חב&quot;ד שנדפסו בשתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223432 2016-05-18T22:02:21Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אלתר אליהו הכהן פרידמן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; שנדפסו בשתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223431 2016-05-18T22:01:34Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אליהו אלתר הכהן פרידמן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; שנדפסו בשתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223429 2016-05-18T21:56:17Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אלתר אליהו הכהן פרידמן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; שנדפסו בשתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223425 2016-05-18T21:53:53Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב[[ אלתר אליהו הכהן פרידמאן]] [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; שנדפסו בשתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223423 2016-05-18T21:52:43Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב אלתר אליהו הכהן פרידמאן [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; שנדפסו בשתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=223422 2016-05-18T21:51:37Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאניס פרידמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאניס פרידמן (תשס&quot;ט)]]<br /> הרב '''מאניס פרידמן''' ('''מנחם מאניש פרידמן''', יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא משלוחי הרבי ב[[מיניסוטה]], מייסד ומנהל מכון 'בית חנה' המקומי, מרצה מבוקש לעניני יהדות, פילוסוף וסופר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאניס פרידמן2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן בעבודתו כמתרגם בזמן אמת בהתוועדות של הרבי (בחדר השידורים של מערכת [[wlcc]])]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]] ולאמו מרת מרים צימל ב[[פראג]] שבצ'כוסלובקיה. בגיל 5 היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לביתה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם גם הוסמך לרבנות בשנת [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל לפעול בשליחות הרבי ב[[מיניסוטה]] ובשנת [[תשל&quot;א]] ייסד את מכון 'בית חנה' ללימודי יהדות לנשים ונערות [[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], והיה בכך לחלוץ פורץ דרך, בעקבותיו הוקמו מכונים דומים במקומות נוספים בעולם.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]]-[[תש&quot;נ]] שימש כמתרגם סימולטני בהתוועדויות של הרבי ששודרו בערוצי הטלוויזיה, וכן שימש כמתרגם עבור פרוייקטים יהודיים שונים.<br /> <br /> עם השנים הפכו שיעורי היהדות של הרב פרידמן לפופולריים, והוא החל להיענות להזמנות בכל רחבי העולם ולערוך הרצאות בעניני יהדות מסביב לגלובוס.<br /> <br /> היה מראשוני הרבנים שהחלו לענות תשובות בעניני יהדות באתרי האינטרנט.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו החינוכי ולהרצאות, משמש הרב פרידמן כמתרגם ראשי במחלקה האנגלית במערכת ההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]], וכן עבור חברת המדיה החב&quot;דית [[JEM]].<br /> <br /> נחשב להוגה ופילוסוף יהודי רב השפעה, אך רעיונותיו פורסמו בעיקר בהרצאות ובמאמרים מזדמנים בבמות שונות ולא רוכזו והודפסו בספר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] עלה לרשת אתר המרכז מאמרים פרי הגותו, הרצאות וידאו ושמע, ועוד. באתר ניתן גם לרכוש דיסקים וכותרים שיצאו לאור על ידי הרב פרידמן.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''Doesn't Anyone Blush Anymore?''' - צניעות, ואומנות הנישואין<br /> *'''מדריך מעשי לכוחות ההצלה לטיפול בנפגעים יהודיים''' - יצא לאור בעקבות אסונות הטבע הגדולים שאירעו בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב אלתר אליהו הכהן פרידמאן [[צפת]] עורך הטור השבועי &quot;פתגמים קצרים מדא&quot;ח&quot; שנדפסו בשתי כרכים בשם &quot;אוצר פתגמי חב&quot;ד&quot;&quot;<br /> *אחיו, הרב [[אברהם פריד]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, ר' [[בן ציון (בני) פרידמן]] - זמר חסידי, תושב [[קראון הייטס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, מאניס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=223419 2016-05-18T21:33:46Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>הרב '''משה אדרעי''' (יליד שנת [[תש&quot;ד]], 1944) הוא חסיד תושבה [[כפר חב&quot;ד]] שכיהן בעבר כמנהל חינוכי ב[[בית הספר למלאכה]] עד לסגירתו, וכיום עומד לאורך השנה בקשר רציף עם בוגרי בית הספר, ועורך להם מפגשים עונתיים. בנוסף, הרב אדרעי נמנה על מתפללי בית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית מנחם]], ודואג לאספקת מזון בשמחת תורה ובמוצאי הצומות להשביע את המתפללים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] ב[[חג הפורים]] [[תש&quot;ד]] לאביו הרב מסעוד אדרעי.<br /> <br /> בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו, ושנתיים לאחר מכן בשנת [[תשט&quot;ו]] עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש, בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. מכיון והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם הרב אדרעי על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל. באחד הימים הרב [[ישראל לייבוב]] פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות חב&quot;ד. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה בכפר חב&quot;ד, כשר' משה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והאחים המבוגרים נכנסים ללמוד בישיבה בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בעודו בחור, בשנת [[תשכ&quot;ב]] קיבל את בקשתו של הרב [[מרדכי לוין]] והחל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ושלוש שנים לאחר מכן כאשר רצה לנסוע יחד עם חברי כיתתו ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]], הרבי שלל את רצונו והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה. בשנת [[תש&quot;ל]] נשא את רעייתו מלכה, ביתו של הרב אונסדורפר רבה של מנצ'סטר שבאנגליה, כשהחתונה עצמה נערכה בלונדון.<br /> <br /> לאחר חתונתו רצה חמיו שיפסיק את עבודתו הקשה בבית הספר למלאכה. הרב אדרעי כתב על כך לרבי שהשיב לו: &quot;יתגבר על כל המונעים ומעכבים, מבית ומחוץ, וימשיך בהצלחה מופלגה&quot;. גם כאשר הועלתה הצעה שיקדיש זמן לביקור והדרכה בבית הספר למלכה ב[[קרית מלאכי]], שלל הרבי את ההצעה והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה שבכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן, התמנה למנהל חינוכי, והמשיך בתפקיד זה עד לסגירת המוסד. גם כיום ממשיך הרב אדרעי לעמוד בקשר עם בוגרי המוסד אותם הוא מכיר באופן אישי מהשנים הרבות שצבר בהדרכת הצעירים שעברו בשערי המוסד, והוא עורך להם מפגשים שנתיים בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים זכה להיות שליח שהעביר מכתב מהמקובל רבי [[דוד אבוחצירא]] מ[[נהריה]] אל הרבי, וכן להעביר בחזרה את מכתב התשובה של הרבי. בעקבות התכתבות זו קיבל על עצמו הרב אבוחצירא שעשרה האברכים הראשונים בכולל שהוא מתכנן להקים בנהריה יהיו חסידי חב&quot;ד, והוא יעניק להם עשר דירות על חשבונו. עשרה אברכים אלו היוו את הבסיס לקהילה החב&quot;דית בעיר והפעילות שבאה בעקבותיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב ניסים אדרעי, כפר חב&quot;ד<br /> *אחיו הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *אחיו, הרב יעקב אדרעי, כפר חב&quot;ד<br /> *בנו העסקן הרב לוי יצחק אדרעי, כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב שלמה זלמן אדרעי, לונדון<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל אדרעי, לונדון<br /> *חתנו, הרב איציק גרצמן, כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק מלכא, כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו הרב זאב סופר , לונדון<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59396 כתבת פרופיל]''' בגליון '[[הכפר של הרבי]]' {{אינפו}} י&quot;ט שבט התשע&quot;א (24.01.2011)<br /> *[[נתן אברהם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ&quot;ה סיון התשע&quot;א (27.06.2011)<br /> <br /> {{מיון רגיל:אדרעי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=223418 2016-05-18T21:32:24Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>הרב '''משה אדרעי''' (יליד שנת [[תש&quot;ד]], 1944) הוא חסיד תושבה [[כפר חב&quot;ד]] שכיהן בעבר כמנהל חינוכי ב[[בית הספר למלאכה]] עד לסגירתו, וכיום עומד לאורך השנה בקשר רציף עם בוגרי בית הספר, ועורך להם מפגשים עונתיים. בנוסף, הרב אדרעי נמנה על מתפללי בית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית מנחם]], ודואג לאספקת מזון בשמחת תורה ובמוצאי הצומות להשביע את המתפללים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] ב[[חג הפורים]] [[תש&quot;ד]] לאביו הרב מסעוד אדרעי.<br /> <br /> בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו, ושנתיים לאחר מכן בשנת [[תשט&quot;ו]] עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש, בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. מכיון והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם הרב אדרעי על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל. באחד הימים הרב [[ישראל לייבוב]] פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות חב&quot;ד. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה בכפר חב&quot;ד, כשר' משה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והאחים המבוגרים נכנסים ללמוד בישיבה בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בעודו בחור, בשנת [[תשכ&quot;ב]] קיבל את בקשתו של הרב [[מרדכי לוין]] והחל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ושלוש שנים לאחר מכן כאשר רצה לנסוע יחד עם חברי כיתתו ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]], הרבי שלל את רצונו והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה. בשנת [[תש&quot;ל]] נשא את רעייתו מלכה, ביתו של הרב אונסדורפר רבה של מנצ'סטר שבאנגליה, כשהחתונה עצמה נערכה בלונדון.<br /> <br /> לאחר חתונתו רצה חמיו שיפסיק את עבודתו הקשה בבית הספר למלאכה. הרב אדרעי כתב על כך לרבי שהשיב לו: &quot;יתגבר על כל המונעים ומעכבים, מבית ומחוץ, וימשיך בהצלחה מופלגה&quot;. גם כאשר הועלתה הצעה שיקדיש זמן לביקור והדרכה בבית הספר למלכה ב[[קרית מלאכי]], שלל הרבי את ההצעה והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה שבכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן, התמנה למנהל חינוכי, והמשיך בתפקיד זה עד לסגירת המוסד. גם כיום ממשיך הרב אדרעי לעמוד בקשר עם בוגרי המוסד אותם הוא מכיר באופן אישי מהשנים הרבות שצבר בהדרכת הצעירים שעברו בשערי המוסד, והוא עורך להם מפגשים שנתיים בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים זכה להיות שליח שהעביר מכתב מהמקובל רבי [[דוד אבוחצירא]] מ[[נהריה]] אל הרבי, וכן להעביר בחזרה את מכתב התשובה של הרבי. בעקבות התכתבות זו קיבל על עצמו הרב אבוחצירא שעשרה האברכים הראשונים בכולל שהוא מתכנן להקים בנהריה יהיו חסידי חב&quot;ד, והוא יעניק להם עשר דירות על חשבונו. עשרה אברכים אלו היוו את הבסיס לקהילה החב&quot;דית בעיר והפעילות שבאה בעקבותיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב ניסים אדרעי, כפר חב&quot;ד<br /> *אחיו, הרב יעקב אדרעי, כפר חב&quot;ד<br /> *בנו העסקן הרב לוי יצחק אדרעי, כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב שלמה זלמן אדרעי, לונדון<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל אדרעי, לונדון<br /> *חתנו, הרב איציק גרצמן, כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק מלכא, כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו הרב זאב סופר , לונדון<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59396 כתבת פרופיל]''' בגליון '[[הכפר של הרבי]]' {{אינפו}} י&quot;ט שבט התשע&quot;א (24.01.2011)<br /> *[[נתן אברהם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ&quot;ה סיון התשע&quot;א (27.06.2011)<br /> <br /> {{מיון רגיל:אדרעי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=223416 2016-05-18T21:28:30Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישר אדרעי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אדרעי בחדרו הפרטי של ה[[בבא סאלי]]]]<br /> הרב '''ישר אדרעי''', הוא [[שליח]] הרבי לעיר [[נתיבות]], ומנהל מוסדות &quot;בית ישראל&quot; של [[חב&quot;ד]] בעיר.<br /> נשא לאשה את מרת אסתר , בתו של רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבבא סאלי.<br /> <br /> הרב זכה להיות חלק מהקשר האדוק בין חותנו הבבא סאלי, ל[[רבי]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם הרב ישר אדרעי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26061 ישיבת תומכי תמימים מברכת את הבבא סאלי, לרגל אירוסי בתו עם תלמיד הישיבה הרב אדרעי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52477 סיפור השידוך בינו לבבא סאלי]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אדרעי ישר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים|אדרעי ישר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אדרעי ישר]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A1&diff=223408 2016-05-18T21:18:13Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גרינגלאס 2.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם זאב גרינגלאס]]<br /> [[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]<br /> רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע&quot;ז]]-[[תשע&quot;א]]) היה [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מוטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גרינגלס נולד בשנת [[תרע&quot;ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר ל[[פולין]], ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב זלמן שניאורסון ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות &quot;זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות&quot;. בהזדמנות אחרת סיפר ש&quot;דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: &quot;שהרבי יראני איך שאני&quot;!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.<br /> <br /> לאחר תקופה עבר ל[[תומכי תמימים אטווצק]] ושם הכיר את רבו המובהק, ר' [[זלמן שניאורסון]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות מלחמת העולם השניה נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].<br /> <br /> הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר &quot;תלמידי&quot;. הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את התלמידים ואמר להם: &quot;זוטרי דאית בכו מחיה מתים&quot; (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.<br /> <br /> ===במונטריאול===<br /> נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב&quot;ד [[מונטריאול]].<br /> <br /> במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: &quot;לעולם לא &quot;ירדתי&quot; על בחור. רק העלתי אותו...&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, השמועה אומרת שבעקבות כך זכה שהרבי יכנה אותו &quot;מיין מקובל&quot;, אם-כי הוא עצמו הכחיש זאת.<br /> <br /> לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי &quot;השאיל&quot; לרבי ספרים רבים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות ולאחר תפילות רבות החלים.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ב בטבת]] [[תשע&quot;א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב&quot;ד במונטריאול, קנדה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בניו: התמימים אברהם יחיאל ויוסף יצחק.<br /> *חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.<br /> <br /> == מתלמידיו ==<br /> [[תמונה:גרינגלאס 1.jpg|left|thumb|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חיו והתוועדויותיו, חזק, תשע&quot;ב.<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=54327 סקירה על הספר אודותו]<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס]<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59234 המקובל שהרבי קרא לו &quot;מיין מקובל&quot; ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס]{{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=223404 2016-05-18T21:14:13Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:15-10-2015-15-28-03-n-740x416.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין מתראיין לג'ם]]<br /> [[קובץ:צייטלין קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין בכניסה ל-[[770]] עם קבוצת הבנות שבראשותו]]<br /> הרב '''אהרן אליעזר צייטלין''' ([[תשי&quot;ד]], 1954 - [[תשע&quot;ו]], 2015) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מ[[משפיע]]י [[אנ&quot;ש]] ב[[צפת]] ויו&quot;ר רשת גני חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מונטריאול]] שבקנדה ב[[ח' תשרי]] [[תשי&quot;ד]] לאביו ה[[משפיע]] ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ולאמו מרת רבקה. בשעת ה[[ברית]], נקרא על-שם סבו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים מונטריאול]] - שם היה לתלמידו של הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] - ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ה]] נשלח על ידי הרבי עם קבוצת בחורים לאוסטרליה, ובשנת [[תשל&quot;ו]] נבחר על-ידי [[הרבי]] להיות מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] שנשלחה לצפת.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נשא את רעייתו איטה רות (לבית ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]]) ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בהגיעו ל[[צפת ]] מונה ל[[משפיע]], לחבר [[ועד המנהלים]] (אך פרש ממנו בשנת [[תשנ&quot;ו]]) ולמנהל רשת גני חב&quot;ד, המונה כיום 34 גנים ו1500 ילדים.<br /> <br /> בשנים עברו היה מביא ל[[770]] קבוצה ממקורביו מ[[צפת]] וקירב עשרות חסידים לרבי. לאחר מכן עמד בראש קבוצת הבנות מ[[ארץ הקודש]] הנוסעות מידי שנה ב[[כ&quot;ב שבט]] ל[[הרבי|רבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] חלה ב'מחלה הנוראה' ל&quot;ע. חסידי חב&quot;ד בכל רחבי תבל הוסיפו בתפילות ובמעשים טובים לזכותו, והקדישו אף [[התוועדויות]] לזכותו, ואכן בימיו האחרונים חל שיפור במצבו; אך לדאבון לב, ביום ה'[[ ב' חשון]] [[תשע&quot;ו]] השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, והוא בן 62. הלוויתו יצאה מ-770, לבית העלמין 'מונטיפיורי' בניו יורק ושם נטמן אחר כבוד.<br /> <br /> == משפחתו (חלקי) ==<br /> ;חתניו:<br /> *הרב יונה איידלקופ, שליח [[הרבי]] בטורונטו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2530665 איחולים ליום ההולדת]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2081462 בחזית]''' - הרב צייטלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:צייטלין, אהרון אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=223402 2016-05-18T21:09:04Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div><br /> הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס&quot;ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ&quot;ו]]), מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח&quot;י והיישוב [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> משה צבי נולד בשנת [[תרס&quot;ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שוחט ובודק]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל&quot;ה הקדוש|של&quot;ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br /> <br /> למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר היתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. היה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br /> <br /> היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;א]] נשא את רחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]}}.<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ייסד את המחתרת הדתית &quot;ברית חשמונאים&quot;, והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ&quot;ל ומשנת [[תש&quot;ד]] הצטרפה ללח&quot;י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br /> <br /> זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הראשון משנת [[תש&quot;ח]] בקשר לארגון [[בני חב&quot;ד]] שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br /> <br /> לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב&quot;ד]] וקיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] שמביע את שביעות רצונו.<br /> <br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו&quot;ר הוועד בין השנים [[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] הקים את המוסד לבנות &quot;[[בית רבקה כפר חב&quot;ד|בית רבקה]]&quot; והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ&quot;אם הבית&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז&quot;ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br /> <br /> התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.}}<br /> <br /> === שיפוץ בית הכנסת צמח צדק בירושלים ===<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]], מיד לאחר ש[[צה&quot;ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה&quot;ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. בית הכנסת שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. רחמנא ליצלן. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br /> <br /> כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ&quot;ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br /> <br /> הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל בית הכנסת לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז&quot;ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ&quot;ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br /> <br /> באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז&quot;ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז&quot;ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br /> <br /> הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br /> <br /> הרב סגל חי בירושלים [[16]] שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן ב[[הר-הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *ר' עמישר סגל.<br /> *ר' ידון סגל.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' אורי קפלון.<br /> *ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> *ר' משה שניאורסון.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ב]] - [[תשט&quot;ו]]}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד בעבר‏]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=223394 2016-05-18T20:37:48Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם רייניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייניץ מנחה כינוס ב [[770]]]]<br /> הרב '''אברהם ישעיהו רייניץ''' (יליד שנת [[תשל&quot;ח]], 1978) הוא סופר חב&quot;די המכהן כרכז מערכת [[שבועון בית משיח]], וכחבר הנהלת הארגון לדוברי עברית בקהילת אנ&quot;ש [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אדר]] [[תשל&quot;ח]] לאביו הרב [[יעקב מנחם רייניץ]] ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] ב[[ארץ הקודש]] וב[[ארצות הברית]]. מתגורר כיום בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> מזה שנים רבות, מכהן כרכז מערכת, מעמד ומעצב של [[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> בעבר פרסם סדרה על חב&quot;ד ב[[אוסטרליה]], ששימשה בהמשך כחומר לספר [[ונכבשה הארץ]]. <br /> <br /> סייע בעריכת והוצאת ספרים רבים, בין השאר ערך את הספר [[חייל בשירות הרבי]] וסייע בהוצאה לאור של הספר [[נשיא וחסיד]].<br /> <br /> בעבר היה חבר במערכת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חשיפות מיוחדות==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3275 הוראה סודית מהרבי: לחלץ את הכתבים שנשארו ברוסיה]<br /> <br /> {{מיון רגיל:רייניץ, אברהם ישעיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=223388 2016-05-18T19:13:35Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=נתניה<br /> |תמונה=[[קובץ:נתניה חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> |כתובית=הרב [[מנחם וולפא]] שליח הרבי לנתניה בהדלקת החנוכיה באצטדיון הכדורגל בעיר בפני אלפי צופים<br /> |עיר=נתניה<br /> |מדינה=ישראל<br /> |מספר שלוחים=למעלה מ-30<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=20<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-300<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נתניה: אישים|אישים בקהילת חב&quot;ד נתניה]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד נתניה: מוסדות|מוסדות בקהילת חב&quot;ד נתניה]]<br /> }}<br /> [[קובץ:תהלוכה נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] המרכזית בעיר]]<br /> העיר '''נתניה''' היא העיר השמינית באוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]], שוכנת במרכז הארץ לחוף הים התיכון. בעיר מתקיימת פעילות חב&quot;דית עניפה המנוהלת על ידי כעשרים [[שליח|שלוחים]] חסידי חב&quot;ד, ופועלים בה מוסדות חב&quot;ד מגיל הגן ועד גילאי תיכון.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעיר==<br /> השליחות לנתניה החלה כחלק מהמתנה של [[ע&quot;א מוסדות|'ע&quot;א המוסדות']] עליהם עורר [[הרבי]] בקשר ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] השבעים ב[[התוועדות]] הגדולה של [[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]]. הוועד שהוקם לצורך כך, סימן את העיר [[נתניה]] כאחת מנקודות היעד, ולביצוע המשימה בחר ברב [[מנחם וולפא]], אז עדיין בחור לפני ה[[חתונה]], שחזר בחודש [[שבט]] [[תשל&quot;ג]] מחצרות הרבי ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> נכון להיום ([[תשע&quot;ג]]), מונה העיר כ-300 משפחות של [[אנ&quot;ש]], וקיימים בה שמונה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב&quot;ד, הפרוסים בשכונותיה המרכזיות של העיר ובהם כ-‏1200 מתפללים. בנוסף, רב העדה הבוכרית בעיר הוא הרב יהודה לויוב - חסיד חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76264 אברך חב&quot;די הוכתר לרבה של יהדות בוכרה בנתניה] {{אינפו}}}}, וכמה [[בית כנסת|בתי כנסת]] של העדה הבוכרית, מסונפים ושייכים ל[[חסידי חב&quot;ד]] מהעדה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:גני_חב&quot;ד_נתניה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הגנים ב'קרית חינוך' חב&quot;ד בעיר]]<br /> <br /> === מוסדות חינוך ===<br /> בעיר פועלים מעונות יום, גני ילדים בניהול הרב יאיר מעודה, בתי ספר יסודי לבנות בניהול הרבנית וולפא, [[תלמוד תורה]] לבנים בניהול הרב יגאל פרחן, ובית ספר על יסודי לבנות בניהול הרבנית זלמנוב.<br /> <br /> רשת פעילות אדירה ל[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר. צוות ה[[שלוחים]] בעיר מונה מעל לעשרים חסידי חב&quot;ד, המפעילים [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ופעילות אינטנסיבית בשכונות השונות, ומרכז חסד, העוסק בפעילות נרחבת ומגוונת לציבור הרחב, במהלך כל השנה.<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ח]] זכתה הפעילות החב&quot;דית בעיר לתנופה גדולה עם התרחבותם של בתי חב&quot;ד והקמת סניפים נוספים. בשנת [[תשע&quot;ד]] הצליחו השלוחים לשבור שיא של 15,000 משתתפים ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], וקיבלו את התואר &quot;התהלוכה הגדולה בישראל&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81880 15,000 משתתפים בתהלוכה הגדולה בישראל!] {{אינפו}} כ' אייר תשע&quot;ד (20.05.2014)}}.<br /> <br /> ===ישיבת תומכי תמימים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נתניה]]}}<br /> [[ישיבת תומכי תמימים]] בנתניה הוקמה בהמשך להוראת [[הרבי]] ב[[הושענא רבא]] בשנת [[תשנ&quot;ב]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] בכל עיר ועיר. כאשר הודיעו לרבי על דבר פתיחת ה[[ישיבה]], הרבי נתן לכך הסכמה וברכה. בראש הישיבה עומד מאז הקמתה הרב [[משה אורנשטיין]] ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] היא מונה כמאה ועשרים תלמידים.<br /> <br /> ===בתי חב&quot;ד והשלוחים ברחבי העיר===<br /> [[קובץ:השלוחים בנתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של מנהלי בתי חב&quot;ד בנתניה]]<br /> *'''דרום - קרית נורדאו''' - מנהל: הרב [[מנחם וולפא]]. מנהל פעילות: הרב נח סוליש. שלוחים נוספים: הרב משה בן חיים, והרב שניאור זלמן סגל.<br /> *'''עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.<br /> *'''מרכז העיר''' - הרב [[ישראל אלפנביין]], והרב יוסי לויוב.<br /> *'''צפון''' - מנהל: הרב [[צבי וילהלם]] הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]] והרב מיכאל וייסמן.<br /> *'''מזרח (קרית השרון)''' - מנהל: הרב יצחק טייכטל. שלוחים נוספים: הרב יגאל פרחן, הרב יודי בלוי, הרב רפי דבי.<br /> *'''דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]]. שלוחים נוספים: הרב משה מאזוז, הרב שלום אטל.<br /> *'''דוברי רוסית''' - הרב [[מנחם מענדל טייכמן]].<br /> *'''עיר ימים - רמת פולג''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.<br /> *'''מטה משיח''' - מנהל: הרב אלעזר פרץ. הארגון פועל ברחבי העיר ומארגן אירועים המוניים, כמו כן מפעיל ארגון חסד המספק מצרכים לנזקקים בעיר.<br /> *'''אזורי התעשיה''' - הרב שלמה אברמסון.<br /> *'''מכון וינגייט''' - הרב אריאל רוזנטל.<br /> *'''מכללת נתניה''' - הרב שניאור לנדא.<br /> *'''נת600''' - הרב כתריאל אלפרוביץ.<br /> *'''גלי ים''' - הרב אשר רבינוביץ.<br /> *'''קרית נורדאו''' - הרב משיח מוריאל.<br /> *'''אגמים''' - הרב רפי לויוב.<br /> *'''ניצה''' - הרב מאיר שלמה גליצנשטיין.<br /> *'''מרכז העיר''' - ביהכנ&quot;ס &quot;מרכז ממ&quot;ש&quot; - הרב יוסף יצחק טאוב<br /> *'''מרכז העיר''' - מוסדות חינוך &quot;באתי לגני&quot; - הרב פנחס חבבו <br /> *'''מרכז העיר''' - מרכז פעילות לצעירים קרית נורדאו - הרב יעקב גורפינקל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad-netanya.org/ אתר בית חב&quot;ד נתניה]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&amp;ssloc1=Israel&amp;ezor=09&amp;ssloc3=%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94 אלפון בתי חב&quot;ד בנתניה]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=news&amp;tag=נתניה ידיעות וחדשות אודות קהילת חב&quot;ד בעיר] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%97%D7%9F&diff=223380 2016-05-18T16:43:57Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יהודה חן וישראל נח בלניצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חן בלימוד משותף עם המשפיע החסידי ר' [[ישראל נח בלניצקי]]]]<br /> הרב '''יוסף יהודה חן''' (סביבות [[תרמ&quot;ט]]-[[כ&quot;א שבט]] [[תשנ&quot;א|תנש&quot;א]]) היה [[שד&quot;ר]] של מוסדות חב&quot;ד ב[[צרפת]] ומאנשי קהילת חב&quot;ד המקומית, שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיירה החסידית [[נעוועל]] כבן שני לאביו הרב [[מאיר שמחה חן]], וכצאצא ל[[משפחת חן]] החב&quot;דלאחר חתונתו עם מרת איטה חיה לוין, נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לעיירה סטרא-רוסיה הסמוכה לעיר נובוגרד, שם התגוררו [[קנטוניסטים]] רבים, לפעול שם בחינוך ילדי ישראל מתוך [[מסירות נפש]].<br /> <br /> לאחר סיומה של [[מלחמת העולם השניה]] הצליח לצאת את גבולות רוסיה והגיע ל[[צרפת]], שם שימש כ[[שד&quot;ר]] עבור מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> נודע כיהודי שהשקיע רבות באמירת תהילים.<br /> <br /> בשלהי ימיו עלה ל[[ארץ הקודש]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] בסמיכות לבנו ר' [[דוד חן]]. נפטר בשיבה טובה והוא כבן מאה שנים ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשנ&quot;א|תנש&quot;א]], ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[דוד אבא חן]] - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת רבקה, רעייתו של ר' ישראל מינקוביץ'<br /> *בתו מרת חיה רחל לאה, רעייתו של ר' אלחנן ריבקין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> <br /> {{מיון רגיל: חן יוסף יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צרפת: אישים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%97%D7%9F&diff=223379 2016-05-18T16:43:17Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יהודה חן וישראל נח בלניצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חן בלימוד משותף עם המשפיע החסידי ר' [[ישראל נח בלניצקי]]]]<br /> הרב '''יוסף יהודה חן''' (סביבות [[תרמ&quot;ט]]-[[כ&quot;א שבט]] [[תשנ&quot;א|תנש&quot;א]]) היה [[שד&quot;ר]] של מוסדות חב&quot;ד ב[[צרפת]] ומאנשי קהילת חב&quot;ד המקומית, שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיירה החסידית [[נעוועל]] כבן שני לאביו הרב [[מאיר שמחה חן]], וכצאצא ל[[משפחת חן]] החב&quot;דלאחר חתונתו עם מרת איטה חיה לוין, נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לעיירה סטרא-רוסיה הסמוכה לעיר נובוגרד, שם התגוררו [[קנטוניסטים]] רבים, לפעול שם בחינוך ילדי ישראל מתוך [[מסירות נפש]].<br /> <br /> לאחר סיומה של [[מלחמת העולם השניה]] הצליח לצאת את גבולות רוסיה והגיע ל[[צרפת]], שם שימש כ[[שד&quot;ר]] עבור מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> נודע כיהודי שהשקיע רבות באמירת תהילים.<br /> <br /> בשלהי ימיו עלה ל[[ארץ הקודש]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] בסמיכות לבנו ר' [[דוד חן]]. נפטר בשיבה טובה והוא כבן מאה שנים ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשנ&quot;א|תנש&quot;א]], ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] [[ שבירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[דוד אבא חן]] - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת רבקה, רעייתו של ר' ישראל מינקוביץ'<br /> *בתו מרת חיה רחל לאה, רעייתו של ר' אלחנן ריבקין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> <br /> {{מיון רגיל: חן יוסף יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צרפת: אישים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=223378 2016-05-18T16:38:05Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מענדל רסקין.jpg|left|thumb|250px|ר' מענדל רסקין כשמאחוריו תמונת ר' לוי יצחק]]<br /> הרב '''מנחם מענדל רסקין''' נולד בשנת [[תרפ&quot;א]] בעיירה [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש&quot;א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטאן]]<br /> <br /> ==הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון==<br /> [[תמונה:מענדל רסקין אלול תשיג.jpg|left|thumb|150px|הרב רסקין, אלול תשי&quot;ג]]<br /> כאשר גרו ב[[אלמא אטא]] היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון, אבי [[הרבי]]. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שב[[תשעה באב]] [[תש&quot;ד]], עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש.<br /> <br /> ==מחוץ לרוסיה==<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ד]] יצאו אביו ואחותו, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש&quot;ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה, ובראשם הבן הבכור, ר' מ&quot;מ. הם התאכסנו אצל גיסו, ר' [[דוד ברוומן]] שם התקיימה חתונתו בג' תמוז תש&quot;ו.<br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תש&quot;ו]] יצא עם עוד [[חסיד]]ים (ביניהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]), ובחודש [[אלול]] הגיע לאוסטריה, משם יצא ל[[פוקינג]].<br /> <br /> הרב רסקין נשא את זוגתו שרה, בת דודו הרב [[יצחק רסקין]].<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עלה הרב רסקין ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]], שהיה אז בראשית דרכו. הרב רסקין היה מייסדיו ומראשי עסקניו. שימש כגבאי בית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב&quot;ד]]. לתפקיד זה מונה על-ידי הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ועל ידי המייסד וה[[משפיע]] של בית-הכנסת, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br /> <br /> יחד עם ידידו ר' [[יחזקאל שפרינגר]] ניהל קופת גמ&quot;ח ואת &quot;[[מעות חיטים]]&quot; ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ב[[שבת קודש]], [[כ&quot;ז חשוון]] [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו ר' בנציון רסקין גבאי בית הכנסת &quot;נחום יצחק&quot; בשיכונים החדשים ב[[כפר חב&quot;ד ]] (על שם הרב [[נחום יצחק פינסון]])<br /> * בנו העסקן ר' יצחק (איצ'ה) רסקין - עוזר ליו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13526 הרב רסקין מספר על ר' לוי יצחק] - [[שיחת השבוע]] ([[מנחם-אב]] [[תשס&quot;ה]])<br /> <br /> {{מיון רגיל:רסקין, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=223377 2016-05-18T16:36:52Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מענדל רסקין.jpg|left|thumb|250px|ר' מענדל רסקין כשמאחוריו תמונת ר' לוי יצחק]]<br /> הרב '''מנחם מענדל רסקין''' נולד בשנת [[תרפ&quot;א]] בעיירה [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש&quot;א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטאן]]<br /> <br /> ==הקשר לר' לוי יצחק שניאורסון==<br /> [[תמונה:מענדל רסקין אלול תשיג.jpg|left|thumb|150px|הרב רסקין, אלול תשי&quot;ג]]<br /> כאשר גרו ב[[אלמא אטא]] היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון, אבי [[הרבי]]. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שב[[תשעה באב]] [[תש&quot;ד]], עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש.<br /> <br /> ==מחוץ לרוסיה==<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ד]] יצאו אביו ואחותו, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש&quot;ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה, ובראשם הבן הבכור, ר' מ&quot;מ. הם התאכסנו אצל גיסו, ר' [[דוד ברוומן]] שם התקיימה חתונתו בג' תמוז תש&quot;ו.<br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תש&quot;ו]] יצא עם עוד [[חסיד]]ים (ביניהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]), ובחודש [[אלול]] הגיע לאוסטריה, משם יצא ל[[פוקינג]].<br /> <br /> הרב רסקין נשא את זוגתו שרה, בת דודו הרב [[יצחק רסקין]].<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עלה הרב רסקין ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]], שהיה אז בראשית דרכו. הרב רסקין היה מייסדיו ומראשי עסקניו. שימש כגבאי בית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב&quot;ד]]. לתפקיד זה מונה על-ידי הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ועל ידי המייסד וה[[משפיע]] של בית-הכנסת, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br /> <br /> יחד עם ידידו ר' [[יחזקאל שפרינגר]] ניהל קופת גמ&quot;ח ואת &quot;[[מעות חיטים]]&quot; ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ב[[שבת קודש]], [[כ&quot;ז חשוון]] [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו ר' בנציון רסקין גבאי בית הכנסת &quot;נחום יצחק&quot; בשיכונים החדשים בכפר חב&quot;ד (על שם הרב [[נחום יצחק פינסון]])<br /> * בנו העסקן ר' יצחק (איצ'ה) רסקין - עוזר ליו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13526 הרב רסקין מספר על ר' לוי יצחק] - [[שיחת השבוע]] ([[מנחם-אב]] [[תשס&quot;ה]])<br /> <br /> {{מיון רגיל:רסקין, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=223376 2016-05-18T16:31:36Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]]<br /> [[קובץ:Sraskin2 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px| יעקב יוסף רסקין]]<br /> הרב '''יעקב יוסף רסקין''' נולד בשנת [[תרס&quot;א]] לאביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שבלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]].<br /> <br /> ר' יעקב יוסף היה בעל '[[מסירות נפש]]' מופלאה והיה מוהל ידוע. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> בהגיע ר' יעקב יוסף לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני &quot;מלמדים&quot; במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא &quot;פולני&quot;; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש&quot;ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.<br /> <br /> מאז נהיה אביו ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי. <br /> <br /> לקראת ראש השנה שנת עת&quot;ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-‏9 יעקב יוסף. מזיכרונו של הילד לא נשכחה לעולם הפעם הראשונה שזכה לראות את הרבי. זו גם הייתה הפעם הראשונה שבן הזקונים יעקב יוסף ראה את אחיו הגדול יהודה לייב רסקין (הוא התגורר בוורשה ומשם בא לליובאוויטש יחד עם חותנו הגביר ר' יוזיק הורביץ). <br /> <br /> כמידי שנה, גם לקראת ראש השנה תרע&quot;ז הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות. <br /> <br /> הימים, ימי מלחמת העולם הראשונה, ואיש לא ידע מה ילד יום. על התקופה הזאת כותב ר' רפאל כהן ב&quot;ליובאוויטש וחייליה&quot;: &quot;זמן המלחמה בישיבה - משבר גם בהמוסד הגדול ישיבת תו&quot;ת. ההכנסות התמעטו. בלבול מקריאה לצבא. העבודה בועד ההנהגה התנהלה בחריצות, אבל בשארית הכח. הרבה מהתלמידים בגלל סיבות שונות הוכרחו לעזוב&quot;. <br /> <br /> בין התמימים שנאלצו לעזוב היה גם הת' יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו בו נשא לאשה את מ' דרויזא. <br /> <br /> ==לאחר חתונתו==<br /> בשנת תרצ&quot;ד עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ&quot;ש. היו אז לר' יעקב יוסף חמישה ילדים. והוא לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ&quot;ש.<br /> <br /> כמו רבים מאנ&quot;ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח&quot;ו לחלל את השבת.<br /> <br /> ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל מדי פעם תינוקות בחשאי, הרחק מעיניים זרות. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה, ולעתים היו מגיעים יהודים לביתו וביקשו ממנו שישחט להם עוף. <br /> <br /> בין הדמויות הבולטות בקהילה החב&quot;דית בלנינגרד, היו ר' יעקב יוסף ואחיו הגדול ר' [[יצחק רסקין]]. הם היו מראשי הפעילים למען אחזקת היהדות בלנינגרד. הרב יצחק רסקין נודע בשל מסירותו לקיומו של המקווה אותו ניסו הקומוניסטים לסגור. כן מסר את נפשו על מילת תינוקות, למרות האיסור והסכנה.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השניה==<br /> מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש&quot;א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: &quot;קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע&quot;. <br /> <br /> הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול. <br /> <br /> אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. <br /> <br /> מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. <br /> <br /> לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.<br /> <br /> כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] , שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא. <br /> חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל&quot;ז]]. הספר מתעד את סיפור חייו של רבי לוי יצחק.<br /> <br /> ==ב[[ארץ ישראל]]==<br /> בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש&quot;ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' [[דוד ברוומן]].<br /> <br /> לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש&quot;ט.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו - הרב [[יצחק רסקין]].<br /> *אחיו - הרב [[לייב רסקין]].<br /> *אחיו - הרב שלמה רסקין.<br /> *אחותו - מרת [[שרה קצנלבויגן]] (&quot;די מומע שרה&quot;).<br /> *גיסו - הרב אליהו קפלן.<br /> <br /> *בנו- הרב [[מנחם מענדל רסקין]] נולד בשנת [[תרפ&quot;א]] נפטר [[שבת קודש]] [[כ&quot;ז חשון ]] [[תש&quot;ע]]<br /> *בתו - מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]].<br /> *בנו- הרב [[דוד רסקין]] נולד בשנת [[תרפ&quot;ז]].<br /> *בנו- הרב [[שלום בער רסקין]] - לונדון.<br /> *בנו- הרב [[יהודה לייב רסקין]] נולד בשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:רסקין, יעקב יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מוהלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=223375 2016-05-18T16:26:45Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בנצי.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים בן ציון רסקין]]<br /> הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין נולד ביום [[ט&quot;ו בסיון]] בשנת [[תרכ&quot;ד]] להרב יהודה לייב ומרת צביה בעיירה דוברובנא שבבילורוסיה למשפחה חסידית שורשית עד [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתו. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים כ[[שלוחים]] בקצוות תבל, ופועלים רבות לחינוכם הטהור והכשר של רבבות ילדים במקומות מושבותיהם.<br /> <br /> ר' חיים בן-ציון נפטר ב[[לנינגרד]] ביום שלישי, ז' ב[[חשוון]] בשנת [[תרצ&quot;ט]], כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבורת ישראל ב[[לנינגרד]]. <br /> <br /> ==מקאפוסט לחב&quot;ד== <br /> <br /> בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה. <br /> <br /> בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ&quot;ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט&quot;ו ב[[אלול]] [[תרמ&quot;ג]], נשא את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה רודניא הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> לדאבון לבו, כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה, ואת ניחומיו מצא במשפחתו שהקים. <br /> <br /> העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בשנת תרמ&quot;ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו&quot;ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. <br /> <br /> שבע-עשרה שנה חלפו והאדמו&quot;ר מ[[קאפוסט]] נפטר. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב: &quot;אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]]; [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי; וכן את אופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא&quot;ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. מאז דבק בליובאוויטש ולא עשה דבר גדול או קטן ללא ששאל פיהם של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואחריו בנו וממלא מקומו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חינוך ילדיו על טהרת הקודש==<br /> <br /> כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך, ודומה היה שזו הייתה מטרת חייו. אדמו&quot;ר [[הריי&quot;צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] כדוגמא ומופת: <br /> <br /> &quot;גר לו יהודי ליד מוסקבה. בכל יום משכים הוא בשעה ארבע ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהילים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה? מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר&quot;. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה. <br /> <br /> יום אחד העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח חופשית שמתחילה לנשוב בעיירה החסידית. רוח חופשית זו נשבה באותה תקופה בכל מדינות אירופה, וצעירים יהודים רבים פרקו מעצמם עול תורה ומצוות. <br /> <br /> בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת). הבן הבכור, יהודה לייב רסקין, היה אז נער כבן חמש-עשרה שנה, ובעיני אביו נחשב ל'בחור הסמוך לחופתו', שכן ביקש לשדך את ילדיו מוקדם ככל האפשר בכדי לשומרם במסגרת יהודית-חסידית. שלמה רסקין, הצעיר ממנו בשנתיים, מצא לו חבר מתאים ללימוד הגמרא בצוותא. אבל הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק למלמד ולחיידר שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע&quot;ו]]. <br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני &quot;מלמדים&quot; במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא &quot;פולני&quot;; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש&quot;ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. <br /> <br /> מאז נהיה לחסידו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי.<br /> <br /> כמידי שנה, גם לקראת ראש השנה [[תרע&quot;ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של [[חג הסוכות]]. <br /> <br /> בעקבות ימי מלחמת העולם הראשונה שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בג'זאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו. <br /> <br /> לקראת ראש השנה [[תרע&quot;ח]], נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה ל[[חרקוב]], שם שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - &quot;הניגון מסלוויאנסק&quot; או כפי הידוע &quot;[[ניגון רוסטוב]]&quot; וכן &quot;[[ניגון הכנה]]&quot;.<br /> <br /> ==חסיד מקושר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את רוסיה, נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות. <br /> <br /> גם לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר. <br /> <br /> בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביחידות לשנן בעל פה את כל המשניות שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. <br /> <br /> באחד ממכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אליו משנת [[תרפ&quot;ג]], כותב לו על החשיבות במחשבה אודות הנהגת בני ביתו: &quot;מהוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרה&quot;ק [הרש&quot;ב] זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע זכינו לשמוע בקידוש שמחת תורה (בשנת [[תר&quot;ס]] או [[תרס&quot;א]]): כשם שחובה לאדם להניח [[תפילין]] בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו&quot;. <br /> <br /> ביום ח' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ג]], קיבל מכתב מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאורכו חמשה עמודים; רובו של המכתב עוסק בביאור עיוני עמוק בענייני עבודת האדם בדרך החסידות וכן בענייני משפחה. <br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> כשנתיים לפני פטירתו חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. באותה תקופה שלח לבנו ר' יעקב יוסף גלויה בה כתב מספר מילים שתוכנן הוא פסוק בספר ישעיהו (לח, יט): {{ציטוטון|קינדער קינדער (בניי בניי) חי חי הוא יודך, כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמיתך. אביכם חיים בן-ציון}}.<br /> <br /> ככל הידוע היה זה מכתבו האחרון, ובניו ראו כצוואה המסכמת את חייו. בדבריו אלו רמז על פירוש [[רש&quot;י]] על המקום שמסביר: &quot;האב מודיע ומכוון דעת בנו אל אמיתך להאמין בך&quot;. ואכן, האב ר' חיים בן-ציון הודיע לבניו וכיוון את דעתם לאמונה הטהורה. <br /> <br /> ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ&quot;ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר -ישראל בלנינגרד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות<br /> *בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]' (ה'מומע שרה')<br /> *בנו, הרב לייב רסקין.<br /> *בנו, הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].<br /> *בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל מסירות נפש שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו באלמא אטא<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1520 גיליון 474] <br /> <br /> {{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד לנינגרד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=223374 2016-05-18T16:25:32Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בנצי.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים בן ציון רסקין]]<br /> הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין נולד ביום [[ט&quot;ו בסיון]] בשנת [[תרכ&quot;ד]] להרב יהודה לייב ומרת צביה בעיירה דוברובנא שבבילורוסיה למשפחה חסידית שורשית עד [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתו. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים כ[[שלוחים]] בקצוות תבל, ופועלים רבות לחינוכם הטהור והכשר של רבבות ילדים במקומות מושבותיהם.<br /> <br /> ר' חיים בן-ציון נפטר ב[[לנינגרד]] ביום שלישי, ז' ב[[חשוון]] בשנת [[תרצ&quot;ט]], כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבורת ישראל ב[[לנינגרד]]. <br /> <br /> ==מקאפוסט לחב&quot;ד== <br /> <br /> בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה. <br /> <br /> בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ&quot;ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט&quot;ו ב[[אלול]] [[תרמ&quot;ג]], נשא את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה רודניא הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> לדאבון לבו, כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה, ואת ניחומיו מצא במשפחתו שהקים. <br /> <br /> העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בשנת תרמ&quot;ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו&quot;ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. <br /> <br /> שבע-עשרה שנה חלפו והאדמו&quot;ר מ[[קאפוסט]] נפטר. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב: &quot;אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]]; [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי; וכן את אופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא&quot;ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. מאז דבק בליובאוויטש ולא עשה דבר גדול או קטן ללא ששאל פיהם של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואחריו בנו וממלא מקומו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חינוך ילדיו על טהרת הקודש==<br /> <br /> כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך, ודומה היה שזו הייתה מטרת חייו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] כדוגמא ומופת: <br /> <br /> &quot;גר לו יהודי ליד מוסקבה. בכל יום משכים הוא בשעה ארבע ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהילים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה? מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר&quot;. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה. <br /> <br /> יום אחד העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח חופשית שמתחילה לנשוב בעיירה החסידית. רוח חופשית זו נשבה באותה תקופה בכל מדינות אירופה, וצעירים יהודים רבים פרקו מעצמם עול תורה ומצוות. <br /> <br /> בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת). הבן הבכור, יהודה לייב רסקין, היה אז נער כבן חמש-עשרה שנה, ובעיני אביו נחשב ל'בחור הסמוך לחופתו', שכן ביקש לשדך את ילדיו מוקדם ככל האפשר בכדי לשומרם במסגרת יהודית-חסידית. שלמה רסקין, הצעיר ממנו בשנתיים, מצא לו חבר מתאים ללימוד הגמרא בצוותא. אבל הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק למלמד ולחיידר שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע&quot;ו]]. <br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני &quot;מלמדים&quot; במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא &quot;פולני&quot;; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש&quot;ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. <br /> <br /> מאז נהיה לחסידו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי.<br /> <br /> כמידי שנה, גם לקראת ראש השנה [[תרע&quot;ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של [[חג הסוכות]]. <br /> <br /> בעקבות ימי מלחמת העולם הראשונה שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בג'זאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו. <br /> <br /> לקראת ראש השנה [[תרע&quot;ח]], נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה ל[[חרקוב]], שם שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - &quot;הניגון מסלוויאנסק&quot; או כפי הידוע &quot;[[ניגון רוסטוב]]&quot; וכן &quot;[[ניגון הכנה]]&quot;.<br /> <br /> ==חסיד מקושר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את רוסיה, נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות. <br /> <br /> גם לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר. <br /> <br /> בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביחידות לשנן בעל פה את כל המשניות שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. <br /> <br /> באחד ממכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אליו משנת [[תרפ&quot;ג]], כותב לו על החשיבות במחשבה אודות הנהגת בני ביתו: &quot;מהוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרה&quot;ק [הרש&quot;ב] זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע זכינו לשמוע בקידוש שמחת תורה (בשנת [[תר&quot;ס]] או [[תרס&quot;א]]): כשם שחובה לאדם להניח [[תפילין]] בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו&quot;. <br /> <br /> ביום ח' ב[[ניסן]] [[תרפ&quot;ג]], קיבל מכתב מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאורכו חמשה עמודים; רובו של המכתב עוסק בביאור עיוני עמוק בענייני עבודת האדם בדרך החסידות וכן בענייני משפחה. <br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> כשנתיים לפני פטירתו חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. באותה תקופה שלח לבנו ר' יעקב יוסף גלויה בה כתב מספר מילים שתוכנן הוא פסוק בספר ישעיהו (לח, יט): {{ציטוטון|קינדער קינדער (בניי בניי) חי חי הוא יודך, כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמיתך. אביכם חיים בן-ציון}}.<br /> <br /> ככל הידוע היה זה מכתבו האחרון, ובניו ראו כצוואה המסכמת את חייו. בדבריו אלו רמז על פירוש [[רש&quot;י]] על המקום שמסביר: &quot;האב מודיע ומכוון דעת בנו אל אמיתך להאמין בך&quot;. ואכן, האב ר' חיים בן-ציון הודיע לבניו וכיוון את דעתם לאמונה הטהורה. <br /> <br /> ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ&quot;ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר -ישראל בלנינגרד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות<br /> *בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]' (ה'מומע שרה')<br /> *בנו, הרב לייב רסקין.<br /> *בנו, הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].<br /> *בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל מסירות נפש שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו באלמא אטא<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1520 גיליון 474] <br /> <br /> {{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד לנינגרד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%93%D7%A3_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94&diff=223373 2016-05-18T16:23:41Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>{{משתמש חדש}}<br /> '''דף שיחה''' הוא דף 'חב&quot;דפדיה' מיוחד, שכולל דיונים על התכנים של הערך שהוא מצורף לו. <br /> <br /> אם הניסוח בערך מסוים נראה לכם לקוי, או משהו בערך לא ברור, צטטו את הקטע הבעייתי בדף השיחה של הערך, והוסיפו את שאלת ההבהרה שלכם. אם תעשו זאת תסייעו לשיפור הערכים וניסוחם.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות לעריכת דף שיחה==<br /> #כדי לצפות בדף שיחה של ערך, יש ללחוץ על לשונית השיחה המופיעה בראש כל דף בחב&quot;דפדיה.<br /> #כדי לחזור לערך מדף השיחה, יש ללחוץ על לשונית הערך.<br /> #ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית הפלוס (+) הנמצאת בראש הדף. מומלץ ביותר להוסיף הערה חדשה ולא להשתמש בהערה הקודמת כי שם ההערה מופיע בשינויים האחרונים דבר שמקל על המעקב אחר השיחות.<br /> #מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, קישור לדף המשתמש שלכם והשעה והתאריך בהם נכתבה ההודעה. למידע נוסף ראו [[העדפות]].<br /> #כשעונים למשתמש אחר, עדיף לדחוף את ההערה טאב אחד שמאלה ע&quot;י הוספת נקודתיים (:) בתחילת השורה (אם יש כבר נקודתיים, הוסיפו עוד אחד לרצף (::)).<br /> #רצוי מאוד לענות בדף השיחה שבו החלה השיחה ולא בדף השיחה אחר, דבר זה מאפשר מעקב של אחרים אחרי השיחה.<br /> <br /> *בעת שימוש בדפי השיחה יש להתייחס בכבוד לחברי הקהילה, לנהל דיונים בנימוס, להימנע מקללות ושפה בוטה, להימנע מהשחתות וכו'. תוספת בדף השיחה העוברת על כללים אלו עלולה להימחק בידי [[מפעיל מערכת|מפעילי המערכת]]<br /> <br /> {{שאלה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה עזרה|א ד]]</div>

חיים בן ברוך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9.PNG&diff=223372 2016-05-18T16:18:43Z

<p>חיים בן ברוך: </p> <hr /> <div>הסרגל העליון:</div>

חיים בן ברוך