חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:חייל של המלך

2026-02-21T19:57:27Z

חייל של המלך: /* ערכים ששיפרתי ו\או הרחבתי משמעותית */

'''חייל של המלך
'''

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בידעו שהוא אינו אלא "רגל" והרבי הוא ה"ראש" הרי הוא מתמסר לגמרי אל הרבי, ומקיים הוראותיו של הרבי מתוך קבלת עול מוחלטת. לכאורה יש מקום לשאלה: כיצד אפשר לומר שהוא בעצמו אין לו ראש - כיוון שנצטווה בתורה להניח תפילין של ראש, על כורחך צריך לומר שיש לו גם ראש?! והמענה על זה מבהיר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהשיחה בענין דקבלת עול ד"איש החייל":

'''דער סאלדאט האט קיין קאפ ניט! מ'האט אמאל געזאגט, אז א סאלדאט האט בלויז א קאפ אויף וואס ער זאל טראגן דעם פאס פון דעם ביקס!'''
[=החייל אין לו ראש! פעם היו אומרים שראשו של חייל הוא רק בשביל לשאת את חגורת הרובה!]}}(משיחת שבת חול המועד סוכות תשי"א)

<big>"'''חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי [[הרבי]] [[משיח צדקנו]]{{הערה|בתחילה ניגנו את הניגון עם המילים: {{ציטוטון|חיילי משיח, משיח צדקנו}} (כשהמשמעות - שהרבי הוא המלך המשיח - קצת פחות מודגשת) אך עם הזמן השתנו המילים (בתקופת המעבר ניתן לשמוע בהתוועדויות הרבי וכו' שחלק מנגנים בנוסח המיושן וחלק בנוסח המחודש)}}, הוא יוליכנו ב[[טנקים]] לארצנו עם ה[[מבצעים]] ו[[נש"ק]] בידינו יבוא ויגאלנו'''"</big> (מילים וניגון שהושרו בפני המלך המשיח שליט"א '''רבות''' וכמ"פ זכו לעידודו - בדרך כלל עידוד קל, אך לעיתים - הנמרץ).

כשניגנו את ה[[ניגון]] ב[[הקפות]] אצל הרבי בליל [[שמחת תורה]] [[תש"מ]] פנה אל אחד החסידים (מקנדה) ושאלו האם הוא גם כן מהחיילים... ורמז לו שיצטרף וילך להקפה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kBi_sb__zPWRDry5mmQUZYtT-Dmzt5jM/view יומן שנתפרסם בקונטרס 'יחי המלך']}}.

ניגון זה הוגדר ע"י הרבי כ'ניגון חסידי' ומעשה שהיה כך היה: בהתוועדות שבת בראשית תשמ"ה החל ר' [[שלמה קונין]] לנגן את הניגון אך הרבי עצר את השירה ואמר שיחה חריפה בענין כשעובר מענין הניגון לפעולות נוספות בנושא ובמיוחד לפעולתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] בחיבור הספר 'יחי המלך'. בין הדברים התבטא הרבי שלמרות ש'''זהו 'ניגון חסידי'''' הרי ישנם ריבוי ניגונים חסידיים{{הערה|יומן בית חיינו}}.

דברים מאלפים ומעמיקים מפרי עטו של שאר בשרי החסיד הבלתי נשכח ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]:
[[קובץ:Image (1).png|ממוזער|ש"ב ה[[חוזר]] הרב יואל כהן באחד מנאומיו הרבים ב770 בהם ניתח וביאר כיד ה' הטובה עליו את [[בשורת הגאולה]] ואת מהותה ועניינה של התגלות [[הרבי כמלך המשיח|כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח]] לה זכינו]]

{{ציטוט|תוכן='''נענוע בראשו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א לחיוב ("כן") או לשלילה ("לא") הוא מענה ברור שאפשר לסמוך על זה אפילו בענינים של פקוח נפשות.''' וכמפורסם כמה וכמה מופתים גלויים שהיו ע"י נענוע בראשו הק' לחיוב או לשלילה. וכסיפור המפורסם מ"האריקאן" במיאמי, הוואי ועוד. וכהנה רבות.

:'''הנענוע בראשו הק' להגברת השירה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" הוא הסכמה מפורשת על הניגון, וגם הסכמה מפורשת שהוא מלך המשיח (היינו שבקרוב ממש יגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו)'''

::וכאשר מי שהוא אומר שכ"ק אדמו"ר שליט"א אינו מרוצה (ח"ו) מניגון הנ"ל למרות שמנענע בראשו הק' להגברת השירה - הוא מעיד על עצמו, דנוסף לזה שאין לו '''שום''' ידיעה מגודל העילוי של כ"ק אד"ש, אינו יודע גם מכל המופתים הגלויים שהיו ע"י נענוע בראשו הק' "כן" או "לא". ופשוט דמי שאינו יודע מכל זה, אינו יכול לחוות דיעה בענינים אלה.

:::ואנו תפלה שהשי"ת ישלח רפואה שלימה לעט"ר שליט"א בקרוב ממש, ותומ"י יתן לו את ההוראה שתהיה ההתגלות במילואה, לבנות את בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל, והייתה לה' המלוכה,

:::'''וכל זה תיכף ומי"ד - ממש, ממש, ממ"ש.'''{{הערה|מכתב משבט תשנ"ג}}

. . מכיון שמטרת כתיבתי אליו הוא (כמ"ש בתחלת מכתבי) "פשוט דורכריידן זיך", ארשה לעצמי להוסיף עוד נקודה:

:'''כאו"א מאתנו מאמין באמונה שלימה (ולזה הוא מחכה ומצפה בכל לבו) שעוד מעט ישלח השי"ת רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר שליט"א ויהיה בריא אולם, ויתגלה ברוב פאר והדר לעיני כל העולם כמלך המשיח!
'''
::ומההכרח להבהיר שאין הפירוש שכעת הוא רבי ואח"כ יהיה משיח (איזה ענין אחר). '''לא! אלף פעמים לא!''' כי אם, שעוד מעט יתגלה בשלימות הגילוי '''הרבי שליט"א'''. עניינו של רבי הוא נשיא, ש"הנשיא הוא הכל". והטעם על זה שהנשיא הוא הכל הוא כי ענין הנשיאות (מלכות) של הרבי הוא שע"י המלכות שלו מתגלית מלכותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה (וע"ד המבואר בספר המצוות להצ"צ מצוות מינוי מלך). ולכן כמו שמלך מלכי המלכים הוא אמיתת המציאות של כל הנמצאים, כמו כן הוא בנוגע לנשיאותו ומלכותו של הרבי שליט"א (שהיא המייצגת את מלכותו של מלך מלכי המלכים) היא ג"כ באופן זה ש"הנשיא הוא '''הכל'''".

:::אלא שעכשיו ענין זה עדיין הוא בהעלם '''ולעתיד לבוא יהיה גילוי ענין זה בשלימות, שבכל דבר ודבר (לא רק באנ"ש ולא רק בכלל ישראל, ולא רק בסוג המדבר אלא גם בחי צומח ואפילו בדומם) יהיה נרגש בגלוי מלכותו של הרבי שליט"א.''' היינו, שבכל דבר יהיה נרגש אשר "הוי' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה" שנמשכת ומתגלית ע"י נשיאותו ומלכותו של הרבי שליט"א (ביכלתך לחשוב שאני כותב כעת דברים מוזרים, אבל ברצוני לכתוב כעת את מה שהנני חושב).

::::'''ולעניות דעתי, אחת הסיבות שכמה ענינים קומען ארויס קרום, היא - מפני שאין שמים לב לנקודה הנ"ל.''' '''וכשמפרידים את ההתפשטות מהעצם''' (דהיינו אז מ'קאכט זיך אין משיח, או אפילו אומרים שהרבי יהיה משיח, אבל אין מדגישים שזה יהיה לא ענין אחר כי אם נשיאותו של הרבי שליט"א) - '''אזי, גם ההתפשטות''' (דער קאך אין משיח) '''הוא באופן חיצוני''', ועד שלפעמים הוא באופן ד"ויפתוהו בפיהם גו' ולבם לא נכון עמו גו'".

:::::ובכן, מכיון שאנו מצפים ומתכוננים לקבלת פני משיח צדקנו (שלימות הגילוי ד"הנשיא הוא הכל") - הרי '''עלינו שטעלן זיך הכער מכל השטותים ולהתמסר לגמרי למרותו של נשיאנו שליט"א'''{{הערה|ממכתב מכ"ד אייר תשנ"ד}}}}.

<big>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!
</big>

==ערכים שיצרתי==
* [[מועצת גדולי התורה]] - מועגה"ת היחידה מבחינת חיילי המלך, מועגה"ת של [[אגודת ישראל]]{{הערה|לאפוקי מזו שהוקמה ע"י "לוחמי הבעש"ט" (עפ"י לשון הרבי במענה לרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מתשרי תשמ"ט)}}
* [[ואביטה נפלאות]] - תכנית וידאו חודשית בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] מבית [[את"ה העולמי]]
* [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] - הספר המרכזי המאגד את תורתו המוגהת של הרבי מלך המשיח שליט"א בענייני גאולה ומשיח
* [[תומכי תמימים הוד השרון]]
* [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - האדמו"ר מצאנז הנוכחי.
* [[מנחם מענדל הגר]] - האדמו"ר מויז'ניץ מרכז
* [[בן ציון הגר]] - האדמו"ר מזאבילטוב שזכה ליחס מיוחד מהמלך
* הרב [[ברוך דב פוברסקי]] - ראש ישיבת פוניבז'.
* הרב [[דוד כהן (ראש ישיבת חברון)]].
* הרב [[שמחה קוק]] ע"ה - רבה של [[רחובות]].
* הרב [[ציון כהן]] - רבה של [[אור יהודה]].
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ"ח)]].
* הרב [[יוסף יצחק בקשי]] - מנהל רוחני ומשגיח של ישיבה קטנה כפר חב"ד
* הרב [[יצחק זאב ברנדלר]] מנהל חדר ליובאוויטש בכפר חב"ד ומאנ"ש כפ"ח
* ר' [[מנחם מענדל דורון]].
* הרב [[מנחם מענדל ששון]]
* [[מבצע בשורות טובות]]

==ערכים ששיפרתי ו\או הרחבתי משמעותית==

נושאים:
*[[יחי אדוננו]]
*[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]
*[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]
*[[פרסום גאולה ומשיח]]
*[[אזכיר על הציון]]
*[[התרגיל המסריח]]

ארגונים ומוסדות, קהילות, ספרים וכו':
*[[המטה העולמי להבאת המשיח]]
*[[הארמון למלך המשיח]]
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[לשכת עזרת אחים]]
*[[האיגוד למען קיום היהדות]]
*[[בית מנחם]]
*[[אגודת ישראל]]
*[[העדה החרדית]]
*[[סאטמר]]
*[[עמנואל]]
*[[ישיבת הבוכרים]]
*[[בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)]]
*[[ידבר שלום]]

אישים:
*[[דליה רוטמן]] - בת אחיו של המלך המשיח שליט"א
*המשפיע המפורסם מטובי מקושרי [[רבותינו נשיאינו]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]] בעל 'אור המאיר' מתלמידי הרב [[המגיד ממזריטש]]
*[[ישראל הגר]] - האדמו"ר מוויז'ניץ הנוכחי
*[[אברהם ישעיהו קרליץ]] - החזון איש
*[[ישראל זאב גוסטמן]] - הראש ישיבה דתו"ת המרכזית מלפנים
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - ראש ישיבה דישיבה קטנה כפר חב"ד
*ר' [[שמואל שמואלי]]

ועוד, ועוד.

{{הערות שוליים}}

בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)

2026-02-20T08:20:22Z

חייל של המלך: /* מפעילות בית הכנסת */

{{בית כנסת|שם=שערי גאולה
|תמונה=שערי גאולה א.jpeg
|כתובית=אולם בית הכנסת שערי גאולה - 770
|עיר=[[קריית גת]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מייסד בית הכנסת=הרב [[מאיר מאירי]]
|תאריך יסוד=שנות הנוני"ם
|שמש בית הכנסת=ר' לוי משי זהב
|גבאי גשמי=ר' מנחם מענדל עזאגווי ר' ישראל אמיתי
|גבאי רוחני=
|רב בית הכנסת=הרב [[מאיר מאירי]]
|מספר מתפללים=כ-100 מקומות ישיבה
|בתי כנסת ב... (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת|מוסדות וארגונים בקריית גת]]
|מנהל בית הכנסת=ר' ישראל נח בלניצקי}}
'''בית הכנסת שערי גאולה - 770''' הוא [[בית כנסת]] ו[[בית מדרש]] שוקק חיים ומרכז להפצת המעיינות בעיר [[קריית גת]]. המקום, הבנוי בתבנית בניין [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]], מהווה מגדלור של תורה, תפילה וגאולה עבור תושבי העיר, ומשמש אבן שואבת לחסידים ומקורבים כאחד.

==היסטוריה==
[[קובץ:התוועדות בבית הכנסת.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]
הקהילה נוסדה על ידי הרב [[מאיר מאירי]]{{הערה|שהגיע להתגורר בקריית גת בסוף שנת תשנ"ג}} והרב [[שלום דובער וולפא]]. שם הקהילה נבחר בעקבות מענה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[אגרות קודש]] שבו הוזכר השם "בית הכנסת שערי ראובן". בהשראת המכתב, ומתוך האמונה והלהט ב[[ביאת המשיח]] ו[[ציפייה לגאולה|הציפייה לגאולה]] שאפיינה את הקהילה המתגבשת, נקבע השם "שערי גאולה".

בתחילה, התגבשה הקהילה סביב מניין מצומצם שהתקיים בדירה שכורה מול המיקום הנוכחי, כאשר הסלון שימש כהיכל בית הכנסת. כאשר המקום נעשה צר מהכיל את כמות המתפללים, באחת ההתוועדויות חברי הקהילה כתבו לרבי [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|באמצעות האגרות קודש]] והתקבל מענה העוסק בבניית בית כנסת, וחברי הקהילה החליטו להתחיל בצעדים לבניית מקום קבוע לבית הכנסת. לאחר מאמצים העירייה הקצתה מקום והוקם קראוון קטן, שהלך והורחב באמצעות תוספות בנייה קלה כדי להכיל את הציבור הגדל.

לאחר שהקהילה גדלה וגם המקום החדש נעשה צר מלהכיל את כמות המתפללים הוחלט להרחיב את בית הכנסת ולבנות אותו מחדש בצורת 770, ובשנת [[תשע"ז]] בעיצומו של קמפיין החלו בבניית בית כנסת חדש ומפואר{{הערה|[https://chabad.info/news/298693/ קרית גת: החלה בניית 770 לבית הכנסת שערי גאולה] {{אינפו}}}}.

ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ח]] נערך מעמד חנוכת הבית לבית הכנסת "שערי גאולה - 770". במעמד השתתפו רב העיר ורב קהילת חב"ד קרית גת הרב [[משה הבלין]], רבני הקהילות החרדיות בעיר ואישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] {{אינפו}}}}.

בימות החול המקום מהווה כקהילת חב"ד המרכזית של קריית גת.

== מפעילות בית הכנסת ==
בבית הכנסת מתקיימות תפילות בציבור - [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]].

בשעות הבוקר והצהרים פעיל במקום [[כולל אברכים]] השוקדים על לימוד הלכה וניגשים מדי שנה למבחני ברבנות הראשית. בכולל נערכים מפעם לפעם שיעורים תורניים מעמיקים מרבנים חשובים, ומידי תקופה מוציא הכולל [[קובץ הערות]] עיוני ומושקע.

בשעות הבוקר מתקיים במקום גם [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] אותו מנהל הרב יוסף לוין.

בשעות הערב המוקדמות מתקיימת במקום ישיבת ערב לכלל ילדי אנ"ש שבעיר בה לומדים ומסיימים הילדים מסכתות של משניות וגמרא. ישיבת הערב מתנהלת ע"י הרב משה סבן.

בשעות הערב המאוחרות יותר מתקיימים במקום שיעורי תורה. מידי ערב מתקיים שיעור בגמרא ע"י הרב חנניה כהן, ובחלק מהערבים מתקיימים במקום שיעורים נוספים.

ביום ה[[שבת קודש]] מוסר רב הקהילה הרב מאירי שיחה של הרבי ודבר הלכה לפני [[קריאת התורה]] ואחרי תפילת מוסף נערך [[קידוש]] [[התוועדות|והתוועדות]] עם שפע רב בגשמיות בה מתוועד רב הקהילה הרב [[מאיר מאירי]] וחברי הקהילה.

בית הכנסת הוא המקום המרכזי בו נערכים האירועים וההתוועדויות לחסידי חב"ד תושבי העיר במשך השנה. בית הכנסת מארגן את [[שמחת בית השואבה]] החב"דית שבעיר, [[כינוס תורה]] אחרי כל אחד משלשת הרגלים, וכינוסי ילדים{{הערה|[https://chabad.info/news/845401/ תיעוד לדוגמא מאחד מכינוסי הילדים] {{אינפו}}}}. בכל [[יומא דפגרא]] מתקיימת בבית הכנסת התוועדות עם [[משפיע]] אורח, ובמועדים החשובים והמפורסמים יותר משתתפים בהתוועדויות מאות אנשים.

בית הכנסת ממוקם בקרייה החרדית ומטבע הדברים בתפילות ובאירועים משתתפים יהודים רבים שאינם נמנים על [[חסידות חב"ד]] וזוכים לקבל מתורתה ואורה באמצעות בית הכנסת.

==מבנה בית הכנסת==
[[קובץ:שערי גאולה קרית גת בעבר.webp|250px|ממוזער|שמאל|מבנה בית הכנסת טרם השיפוץ]]
[[קובץ:חזית שערי גאולה.webp|ממוזער|250x250 פיקסלים|חזית בית הכנסת כיום]]
צורתו החיצונית של בית הכנסת בנוי בצורת [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] ומצופה בלבנים אדומות. פנים בית הכנסת מרוצף ברצפת שיש לבנה, הקירות מצופים בגובה של מטר וחצי באבני שיש.

בזווית הימנית הקדמית של אולם בית הכנסת מונחים כסא וסטנדר בדוגמת הכסא והסטנדר של הרבי{{הערה|כנהוג בכמה מקומות אצל חסידי חב"ד, כביטוי לאמונה והציפייה שהרבי יבוא לבקר במקום בביאת המשיח.}}. באולם בית הכנסת ארון הקודש והסטנדר של החזן בנויים כהעתק של ארון הקודש ועמוד החזן ב[[בית הכנסת - 770|בבית הכנסת שב-770]].

בקיר השמאלי של האולם פרוס שלט יחי מפואר העשוי זכוכית המעוצב גם הוא כמו השלט יחי ב-770. מעבר לקיר זה בנוי [[חדר שני]].

בצדו השמאלי של בית הכנסת קיימת פינת קפה מאובזרת, ומטבח בית הכנסת.

== ראו גם ==

* [[בית כנסת חב"ד המרכזי קריית גת]]
* [[בית הכנסת חסדי שי (קריית גת)|בית הכנסת חסדי שי קריית גת]]

==קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/tag/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%AA/ ידיעות על אירועי בית הכנסת], [https://chabad.info/tag/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ ידיעות נוספות], [https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%a9%d7%a2%d7%a8%d7%99-%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94/ ידיעות נוספות] {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/drive/folders/13WjGtekm4mPSvhHnyMFf_hID3c_H5VfL?usp=drive_link קובצי החידושים וההערות מפרטי עטם של אברכי הכולל]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]

קובץ:התוועדות בבית הכנסת.jpg

2026-02-20T08:11:55Z

חייל של המלך:

התוועדות בבית הכנסת

בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)

2026-02-20T07:51:12Z

חייל של המלך: תיקונים

{{בית כנסת|שם=שערי גאולה
|תמונה=שערי גאולה א.jpeg
|כתובית=אולם בית הכנסת שערי גאולה - 770
|עיר=[[קריית גת]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מייסד בית הכנסת=הרב [[מאיר מאירי]]
|תאריך יסוד=שנות הנוני"ם
|שמש בית הכנסת=ר' לוי משי זהב
|גבאי גשמי=ר' מנחם מענדל עזאגווי ר' ישראל אמיתי
|גבאי רוחני=
|רב בית הכנסת=הרב [[מאיר מאירי]]
|מספר מתפללים=כ-100 מקומות ישיבה
|בתי כנסת ב... (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת|מוסדות וארגונים בקריית גת]]
|מנהל בית הכנסת=ר' ישראל נח בלניצקי}}
'''בית הכנסת שערי גאולה - 770''' הוא [[בית כנסת]] ו[[בית מדרש]] שוקק חיים ומרכז להפצת המעיינות בעיר [[קריית גת]]. המקום, הבנוי בתבנית בניין [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]], מהווה מגדלור של תורה, תפילה וגאולה עבור תושבי העיר, ומשמש אבן שואבת למקורבים ולחסידים כאחד.

==היסטוריה==
[[קובץ:התוועדות בשערי גאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]
הקהילה נוסדה על ידי הרב [[מאיר מאירי]]{{הערה|שהגיע להתגורר בקריית גת בסוף שנת תשנ"ג}} והרב [[שלום דובער וולפא]]. שם הקהילה נבחר בעקבות מענה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[אגרות קודש]] שבו הוזכר השם "בית הכנסת שערי ראובן". בהשראת המכתב, ומתוך האמונה והלהט ב[[ביאת המשיח]] ו[[ציפייה לגאולה|הציפייה לגאולה]] שאפיינה את הקהילה המתגבשת, נקבע השם "שערי גאולה".

בתחילה, התגבשה הקהילה סביב מניין מצומצם שהתקיים בדירה שכורה מול המיקום הנוכחי, כאשר הסלון שימש כהיכל בית הכנסת. כאשר המקום נעשה צר מהכיל את כמות המתפללים, באחת ההתוועדויות חברי הקהילה כתבו לרבי [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|באמצעות האגרות קודש]] והתקבל מענה העוסק בבניית בית כנסת, וחברי הקהילה החליטו להתחיל בצעדים לבניית מקום קבוע לבית הכנסת. לאחר מאמצים העירייה הקצתה מקום והוקם קראוון קטן, שהלך והורחב באמצעות תוספות בנייה קלה כדי להכיל את הציבור הגדל.

לאחר שהקהילה גדלה וגם המקום החדש נעשה צר מלהכיל את כמות המתפללים הוחלט להרחיב את בית הכנסת ולבנות אותו מחדש בצורת 770, ובשנת [[תשע"ז]] בעיצומו של קמפיין החלו בבניית בית כנסת חדש ומפואר{{הערה|[https://chabad.info/news/298693/ קרית גת: החלה בניית 770 לבית הכנסת שערי גאולה] {{אינפו}}}}.

ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ח]] נערך מעמד חנוכת הבית לבית הכנסת "שערי גאולה - 770". במעמד השתתפו רב העיר ורב קהילת חב"ד קרית גת הרב [[משה הבלין]], רבני הקהילות החרדיות בעיר ואישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] {{אינפו}}}}.

בימות החול המקום מהווה כקהילת חב"ד המרכזית של קריית גת.

===מפעילות בית הכנסת===
בבית הכנסת מתקיימות תפילות בציבור - [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]].

בשעות הבוקר והצהרים פעיל במקום [[כולל אברכים]] השוקדים על לימוד הלכה וניגשים מדי שנה למבחני ברבנות הראשית. בכולל נערכים מפעם לפעם שיעורים תורניים מעמיקים מרבנים חשובים, ומידי תקופה מוציא הכולל [[קובץ הערות]] עיוני ומושקע.

בשעות הערב המוקדמות מתקיימת במקום ישיבת ערב לכלל ילדי אנ"ש שבעיר בה לומדים ומסיימים הילדים מסכתות של משניות וגמרא. ישיבת הערב מתנהלת ע"י הרב משה סבן.

בשעות הערב המאוחרות יותר מתקיימים במקום שיעורי תורה. מידי ערב מתקיים שיעור בגמרא ע"י הרב חנניה כהן, ובחלק מהימים מתקיימים במקום שיעורים נוספים.

בית הכנסת הוא המקום המרכזי בו נערכים האירועים וההתוועדויות לחסידי חב"ד תושבי העיר במשך השנה. בית הכנסת מארגן את שמחת בית השואבה, כינוסי תורה וכינוסי ילדים. בכל תאריך חסידי מתקיימת התוועדות עם משפיע אורח, ובמועדים החשובים והמפורסמים יותר משתתפים בהתוועדויות מאות אנשים.

בית הכנסת ממוקם בקרייה החרדית ומטבע הדברים בתפילות ובאירועים משתתפים יהודים רבים שאינם נמנים על [[חסידות חב"ד]] וזוכים לתורה ואורה באמצעות בית הכנסת.

==מבנה בית הכנסת==
[[קובץ:שערי גאולה קרית גת בעבר.webp|250px|ממוזער|שמאל|מבנה בית הכנסת טרם השיפוץ]]
[[קובץ:חזית שערי גאולה.webp|ממוזער|250x250 פיקסלים|חזית בית הכנסת כיום]]
צורתו החיצונית של בית הכנסת בנוי בצורת [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] ומצופה בלבנים אדומות. פנים בית הכנסת מרוצף ברצפת שיש לבנה, הקירות מצופים בגובה של מטר וחצי באבני שיש.

בזווית הימנית הקדמית של אולם בית הכנסת מונחים כסא וסטנדר בדוגמת הכסא והסטנדר של הרבי{{הערה|כנהוג בכמה מקומות אצל חסידי חב"ד, כביטוי לאמונה והציפייה שהרבי יבוא לבקר במקום בביאת המשיח.}}. באולם בית הכנסת ארון הקודש והסטנדר של החזן בנויים כהעתק של ארון הקודש ועמוד החזן ב[[בית הכנסת - 770|בבית הכנסת שב-770]]. בקיר השמאלי של האולם פרוס שלט יחי מפואר העשוי זכוכית המעוצב גם הוא כמו השלט יחי ב-770. מעבר לקיר זה בנוי [[חדר שני]].

בצדו השמאלי של בית הכנסת קיימת פינת קפה מאובזרת, ומטבח בית הכנסת.

== ראו גם ==

* [[בית כנסת חב"ד המרכזי קריית גת]]
* [[בית הכנסת חסדי שי (קריית גת)|בית הכנסת חסדי שי קריית גת]]

==קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/tag/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%AA/ ידיעות על אירועי בית הכנסת], [https://chabad.info/tag/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ ידיעות נוספות] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/305338/ למה טיפטפו מים על מנחם שרון?]
*{{וידפו}}[https://chabadpedia.co.il/images/7/71/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA.pdf קובץ הערות מאת כולל האברכים בשערי גאולה] {{PDF}} [[אדר א']] [[תשפ"ד]].
*[https://chabad.info/news/1250094/ סליחות ראשונות בבית הכנסת אלול תשפ"ה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]

קובץ:חזית שערי גאולה.webp

2026-02-20T07:35:25Z

חייל של המלך:

חזית בית הכנסת שערי גאולה

משתמש:חייל של המלך

2025-09-29T05:34:18Z

חייל של המלך: /* ערכים ששיפרתי ו\או הרחבתי משמעותית */

'''חייל של המלך
'''

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בידעו שהוא אינו אלא "רגל" והרבי הוא ה"ראש" הרי הוא מתמסר לגמרי אל הרבי, ומקיים הוראותיו של הרבי מתוך קבלת עול מוחלטת. לכאורה יש מקום לשאלה: כיצד אפשר לומר שהוא בעצמו אין לו ראש - כיוון שנצטווה בתורה להניח תפילין של ראש, על כורחך צריך לומר שיש לו גם ראש?! והמענה על זה מבהיר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהשיחה בענין דקבלת עול ד"איש החייל":

'''דער סאלדאט האט קיין קאפ ניט! מ'האט אמאל געזאגט, אז א סאלדאט האט בלויז א קאפ אויף וואס ער זאל טראגן דעם פאס פון דעם ביקס!'''
[=החייל אין לו ראש! פעם היו אומרים שראשו של חייל הוא רק בשביל לשאת את חגורת הרובה!]}}(משיחת שבת חול המועד סוכות תשי"א)

<big>"'''חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי [[הרבי]] [[משיח צדקנו]]{{הערה|בתחילה ניגנו את הניגון עם המילים: {{ציטוטון|חיילי משיח, משיח צדקנו}} (כשהמשמעות - שהרבי הוא המלך המשיח - קצת פחות מודגשת) אך עם הזמן השתנו המילים (בתקופת המעבר ניתן לשמוע בהתוועדויות הרבי וכו' שחלק מנגנים בנוסח המיושן וחלק בנוסח המחודש)}}, הוא יוליכנו ב[[טנקים]] לארצנו עם ה[[מבצעים]] ו[[נש"ק]] בידינו יבוא ויגאלנו'''"</big> (מילים וניגון שהושרו בפני המלך המשיח שליט"א '''רבות''' וכמ"פ זכו לעידודו - בדרך כלל עידוד קל, אך לעיתים - הנמרץ).

כשניגנו את ה[[ניגון]] ב[[הקפות]] אצל הרבי בליל [[שמחת תורה]] [[תש"מ]] פנה אל אחד החסידים (מקנדה) ושאלו האם הוא גם כן מהחיילים... ורמז לו שיצטרף וילך להקפה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kBi_sb__zPWRDry5mmQUZYtT-Dmzt5jM/view יומן שנתפרסם בקונטרס 'יחי המלך']}}.

ניגון זה הוגדר ע"י הרבי כ'ניגון חסידי' ומעשה שהיה כך היה: בהתוועדות שבת בראשית תשמ"ה החל ר' [[שלמה קונין]] לנגן את הניגון אך הרבי עצר את השירה ואמר שיחה חריפה בענין כשעובר מענין הניגון לפעולות נוספות בנושא ובמיוחד לפעולתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] בחיבור הספר 'יחי המלך'. בין הדברים התבטא הרבי שלמרות ש'''זהו 'ניגון חסידי'''' הרי ישנם ריבוי ניגונים חסידיים{{הערה|יומן בית חיינו}}.

דברים מאלפים ומעמיקים מפרי עטו של שאר בשרי החסיד הבלתי נשכח ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]:
[[קובץ:Image (1).png|ממוזער|ש"ב ה[[חוזר]] הרב יואל כהן באחד מנאומיו הרבים ב770 בהם ניתח וביאר כיד ה' הטובה עליו את [[בשורת הגאולה]] ואת מהותה ועניינה של התגלות [[הרבי כמלך המשיח|כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח]] לה זכינו]]

{{ציטוט|תוכן='''נענוע בראשו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א לחיוב ("כן") או לשלילה ("לא") הוא מענה ברור שאפשר לסמוך על זה אפילו בענינים של פקוח נפשות.''' וכמפורסם כמה וכמה מופתים גלויים שהיו ע"י נענוע בראשו הק' לחיוב או לשלילה. וכסיפור המפורסם מ"האריקאן" במיאמי, הוואי ועוד. וכהנה רבות.

:'''הנענוע בראשו הק' להגברת השירה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" הוא הסכמה מפורשת על הניגון, וגם הסכמה מפורשת שהוא מלך המשיח (היינו שבקרוב ממש יגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו)'''

::וכאשר מי שהוא אומר שכ"ק אדמו"ר שליט"א אינו מרוצה (ח"ו) מניגון הנ"ל למרות שמנענע בראשו הק' להגברת השירה - הוא מעיד על עצמו, דנוסף לזה שאין לו '''שום''' ידיעה מגודל העילוי של כ"ק אד"ש, אינו יודע גם מכל המופתים הגלויים שהיו ע"י נענוע בראשו הק' "כן" או "לא". ופשוט דמי שאינו יודע מכל זה, אינו יכול לחוות דיעה בענינים אלה.

:::ואנו תפלה שהשי"ת ישלח רפואה שלימה לעט"ר שליט"א בקרוב ממש, ותומ"י יתן לו את ההוראה שתהיה ההתגלות במילואה, לבנות את בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל, והייתה לה' המלוכה,

:::'''וכל זה תיכף ומי"ד - ממש, ממש, ממ"ש.'''{{הערה|מכתב משבט תשנ"ג}}

. . מכיון שמטרת כתיבתי אליו הוא (כמ"ש בתחלת מכתבי) "פשוט דורכריידן זיך", ארשה לעצמי להוסיף עוד נקודה:

:'''כאו"א מאתנו מאמין באמונה שלימה (ולזה הוא מחכה ומצפה בכל לבו) שעוד מעט ישלח השי"ת רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר שליט"א ויהיה בריא אולם, ויתגלה ברוב פאר והדר לעיני כל העולם כמלך המשיח!
'''
::ומההכרח להבהיר שאין הפירוש שכעת הוא רבי ואח"כ יהיה משיח (איזה ענין אחר). '''לא! אלף פעמים לא!''' כי אם, שעוד מעט יתגלה בשלימות הגילוי '''הרבי שליט"א'''. עניינו של רבי הוא נשיא, ש"הנשיא הוא הכל". והטעם על זה שהנשיא הוא הכל הוא כי ענין הנשיאות (מלכות) של הרבי הוא שע"י המלכות שלו מתגלית מלכותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה (וע"ד המבואר בספר המצוות להצ"צ מצוות מינוי מלך). ולכן כמו שמלך מלכי המלכים הוא אמיתת המציאות של כל הנמצאים, כמו כן הוא בנוגע לנשיאותו ומלכותו של הרבי שליט"א (שהיא המייצגת את מלכותו של מלך מלכי המלכים) היא ג"כ באופן זה ש"הנשיא הוא '''הכל'''".

:::אלא שעכשיו ענין זה עדיין הוא בהעלם '''ולעתיד לבוא יהיה גילוי ענין זה בשלימות, שבכל דבר ודבר (לא רק באנ"ש ולא רק בכלל ישראל, ולא רק בסוג המדבר אלא גם בחי צומח ואפילו בדומם) יהיה נרגש בגלוי מלכותו של הרבי שליט"א.''' היינו, שבכל דבר יהיה נרגש אשר "הוי' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה" שנמשכת ומתגלית ע"י נשיאותו ומלכותו של הרבי שליט"א (ביכלתך לחשוב שאני כותב כעת דברים מוזרים, אבל ברצוני לכתוב כעת את מה שהנני חושב).

::::'''ולעניות דעתי, אחת הסיבות שכמה ענינים קומען ארויס קרום, היא - מפני שאין שמים לב לנקודה הנ"ל.''' '''וכשמפרידים את ההתפשטות מהעצם''' (דהיינו אז מ'קאכט זיך אין משיח, או אפילו אומרים שהרבי יהיה משיח, אבל אין מדגישים שזה יהיה לא ענין אחר כי אם נשיאותו של הרבי שליט"א) - '''אזי, גם ההתפשטות''' (דער קאך אין משיח) '''הוא באופן חיצוני''', ועד שלפעמים הוא באופן ד"ויפתוהו בפיהם גו' ולבם לא נכון עמו גו'".

:::::ובכן, מכיון שאנו מצפים ומתכוננים לקבלת פני משיח צדקנו (שלימות הגילוי ד"הנשיא הוא הכל") - הרי '''עלינו שטעלן זיך הכער מכל השטותים ולהתמסר לגמרי למרותו של נשיאנו שליט"א'''{{הערה|ממכתב מכ"ד אייר תשנ"ד}}}}.

<big>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!
</big>

==ערכים שיצרתי==
* [[מועצת גדולי התורה]] - מועגה"ת היחידה מבחינת חיילי המלך, מועגה"ת של [[אגודת ישראל]]{{הערה|לאפוקי מזו שהוקמה ע"י "לוחמי הבעש"ט" (עפ"י לשון הרבי במענה לרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מתשרי תשמ"ט)}}
* [[ואביטה נפלאות]] - תכנית וידאו חודשית בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] מבית [[את"ה העולמי]]
* [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] - הספר המרכזי המאגד את תורתו המוגהת של הרבי מלך המשיח שליט"א בענייני גאולה ומשיח
* [[תומכי תמימים הוד השרון]]
* [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - האדמו"ר מצאנז הנוכחי.
* [[מנחם מענדל הגר]] - האדמו"ר מויז'ניץ מרכז
* [[בן ציון הגר]] - האדמו"ר מזאבילטוב שזכה ליחס מיוחד מהמלך
* הרב [[ברוך דב פוברסקי]] - ראש ישיבת פוניבז'.
* הרב [[דוד כהן (ראש ישיבת חברון)]].
* הרב [[שמחה קוק]] ע"ה - רבה של [[רחובות]].
* הרב [[ציון כהן]] - רבה של [[אור יהודה]].
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ"ח)]].
* הרב [[יוסף יצחק בקשי]] - מנהל רוחני ומשגיח של ישיבה קטנה כפר חב"ד
* הרב [[יצחק זאב ברנדלר]] מנהל חדר ליובאוויטש בכפר חב"ד ומאנ"ש כפ"ח
* ר' [[מנחם מענדל דורון]].
* הרב [[מנחם מענדל ששון]]
* [[מבצע בשורות טובות]]

==ערכים ששיפרתי ו\או הרחבתי משמעותית==

נושאים:
*[[יחי אדוננו]]
*[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]
*[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]
*[[פרסום גאולה ומשיח]]
*[[אזכיר על הציון]]
*[[התרגיל המסריח]]

ארגונים ומוסדות, קהילות, ספרים וכו':
*[[המטה העולמי להבאת המשיח]]
*[[הארמון למלך המשיח]]
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[לשכת עזרת אחים]]
*[[האיגוד למען קיום היהדות]]
*[[בית מנחם]]
*[[אגודת ישראל]]
*[[העדה החרדית]]
*[[סאטמר]]
*[[עמנואל]]
*[[ישיבת הבוכרים]]
*[[ידבר שלום]]

אישים:
*[[דליה רוטמן]] - בת אחיו של המלך המשיח שליט"א
*המשפיע המפורסם מטובי מקושרי [[רבותינו נשיאינו]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]] בעל 'אור המאיר' מתלמידי הרב [[המגיד ממזריטש]]
*[[ישראל הגר]] - האדמו"ר מוויז'ניץ הנוכחי
*[[אברהם ישעיהו קרליץ]] - החזון איש
*[[ישראל זאב גוסטמן]] - הראש ישיבה דתו"ת המרכזית מלפנים
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - ראש ישיבה דישיבה קטנה כפר חב"ד
*ר' [[שמואל שמואלי]]

ועוד, ועוד.

{{הערות שוליים}}

זאב וולף מז'יטומיר

2025-09-28T09:41:53Z

חייל של המלך: /* אצל רבותינו נשיאנו */

[[קובץ:אור המאיר.png|ממוזער|ספרו "אור המאיר" במהדורתו הראשונה]]
רבי '''זאב וולף מז'יטומיר''' מחבר הספר 'אור המאיר' נפטר ב[[ה' סיוון]] [[תקנ"ז|תקנ"ג]]{{הערה|ראה במאמרו של הרב שמואל קראוס בבית משיח גליון 324}} היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ו[[מגיד מישרים]] ב[[ז'יטומיר]].
==תולדות חיים==
נולד למשפחה מצאצאי ר' שאול וואהל. ידוע ששם אימו היה יהודית. הוא נישא עם עטיא אסתר והתגורר ב[[ז'יטומיר]] בה שימש כ"[[מגיד מישרים]]". לאחר פטירת אשתו נישא בשנית עם טויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של העיר [[מזריטש]]. היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ובנוסף היה גם מקורב לר' [[פנחס מקוריץ]]. בשונה משאר תלמידי המגיד, ר' זאב לא ניהל חצר חסידית משלו, והתפרנס מבית מזיגה ששכר.

בערוב ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה בז'יטומיר, ונפטר ונקבר בה ב[[ה' סיוון]] [[תקנ"ג]]{{הערה|יש המשערים תאריכים שונים}}.

בשנת [[תקנ"ח]] הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של [[תורת החסידות]]. הספר קיבל את הסכמתו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ורבנים נוספים.

בשנת [[תשנ"ח]]{{הערה|200 שנה בדיוק להדפסת ספרו}} התגלה ציונו ובמקום הוקם אהל חדש ע"י חברת 'דרך צדיקים' בסיועו של שליח הרבי ורבה של ז'יטומיר הרב [[שלמה וילהלם]]{{הערה|בית משיח גליון 159 עמ' 80}}. הרב וילהלם אף לומד והוגה בצורה מיוחדת ב'אור המאיר'.

הרב משה פיק מקהילת חב"ד ב[[בית שמש]] הוותיקה הינו נכדו של תלמיד ה'אור המאיר' ומוציא לאור חוברות ועלונים מתורתו ופועל להפצתה.
==אצל רבותינו נשיאנו==
ביטוי נפלא המלמד על גדלותו נאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]]: "בביאת משיח יהיו כל ישראל במדריגת ר' זאב מזיטומיר עכשיו, ור' זאב עצמו יהיה אז במדריגת הבעל-שם-טוב, והבעש"ט עצמו יהיה במדריגה ש"לאו כל מוחא סביל דא""{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ב ע' 61}}.

ידוע{{הערה|ראה בזה בלקוטי דיבורים חלק א עמ' 191 ואילך}} כי ר' זאב וולף ביקר אצל [[אדמו"ר הזקן]] בליאזנא יחד עם הרב [[שלמה מקרלין]]{{הערה|שם=בית רבי}}. מסופר שהוא הגיע לבקר יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]] לשבת ולאחר שהוגשו המאכלים במהלך סעודת השבת, התגלה כי הם הקדיחו מרוב [[מלח]]. ר' שלמה ור' זאב הפסיקו מאכילתם, בעוד אדמו"ר הזקן המשיך באכילתו. כאשר נשאל על כך אדמו"ר הזקן על ידי השניים השיב, כי מאז שחזר מ[[המגיד ממזריטש]] הוא אינו מרגיש את [[חוש הטעם]]{{הערה|רשימות דברים, עמ' 77, מהדורת [[תשס"ט]].}}. באותו ביקור הוא נותר להתגורר בביתו של [[אדמו"ר הזקן]] קרוב לשלשה חדשים בעוד שר' שלמה מקרלין עזב את המקום.

ספרו "אור המאיר" הוא מהמיוחדים המוזכרים בספרי רבותינו נשיאנו, על אף שהוא אינו נמנה על ספרי [[תורת חב"ד]]{{הערה|שם=בית רבי|{{היברובוקס|[[חיים מאיר הילמן]]|בית רבי, חלק א', פרק כ"ה, עמ' ס"ו|3751|[[תרס"ב]], [[ברדיטשוב]]}}. לקט חלקי של דברי תורתו שהובאו בספרי רבותינו נשיאנו נלקט ע"י הרב אליהו מטוסוב בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה גל' תרעח.}}. יש אומרים שסגנון ותוכן ספרו קרוב ודומה לסגנון תורת חב"ד{{הערה|בשם הרב שלמה וילהלם}}.

==משפחתו==
*רבי ישראל דוב בער - מגיד מישרים בז'יטומיר חתנו של ר' חיים מקראסנא.
*ר' מנחם מנדל מ[[ברדיטשוב]].
*ר' צבי הירש.
*ר' יוסף.
*ר' דוד.
*ר' יחיאל מיכל.
*ר' פנחס מקולק.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

זאב וולף מז'יטומיר

2025-09-28T09:38:38Z

חייל של המלך: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אור המאיר.png|ממוזער|ספרו "אור המאיר" במהדורתו הראשונה]]
רבי '''זאב וולף מז'יטומיר''' מחבר הספר 'אור המאיר' נפטר ב[[ה' סיוון]] [[תקנ"ז|תקנ"ג]]{{הערה|ראה במאמרו של הרב שמואל קראוס בבית משיח גליון 324}} היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ו[[מגיד מישרים]] ב[[ז'יטומיר]].
==תולדות חיים==
נולד למשפחה מצאצאי ר' שאול וואהל. ידוע ששם אימו היה יהודית. הוא נישא עם עטיא אסתר והתגורר ב[[ז'יטומיר]] בה שימש כ"[[מגיד מישרים]]". לאחר פטירת אשתו נישא בשנית עם טויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של העיר [[מזריטש]]. היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ובנוסף היה גם מקורב לר' [[פנחס מקוריץ]]. בשונה משאר תלמידי המגיד, ר' זאב לא ניהל חצר חסידית משלו, והתפרנס מבית מזיגה ששכר.

בערוב ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה בז'יטומיר, ונפטר ונקבר בה ב[[ה' סיוון]] [[תקנ"ג]]{{הערה|יש המשערים תאריכים שונים}}.

בשנת [[תקנ"ח]] הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של [[תורת החסידות]]. הספר קיבל את הסכמתו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ורבנים נוספים.

בשנת [[תשנ"ח]]{{הערה|200 שנה בדיוק להדפסת ספרו}} התגלה ציונו ובמקום הוקם אהל חדש ע"י חברת 'דרך צדיקים' בסיועו של שליח הרבי ורבה של ז'יטומיר הרב [[שלמה וילהלם]]{{הערה|בית משיח גליון 159 עמ' 80}}. הרב וילהלם אף לומד והוגה בצורה מיוחדת באור המאיר.

הרב משה פיק מקהילת חב"ד ב[[בית שמש]] הוותיקה הינו נכדו של תלמיד ה'אור המאיר' ומוציא לאור חוברות ועלונים מתורתו ופועל להפצתה.
==אצל רבותינו נשיאנו==
ביטוי נפלא המלמד על גדלותו נאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]]: "בביאת משיח יהיו כל ישראל במדריגת ר' זאב מזיטומיר עכשיו, ור' זאב עצמו יהיה אז במדריגת הבעל-שם-טוב, והבעש"ט עצמו יהיה במדריגה ש"לאו כל מוחא סביל דא""{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ב ע' 61}}.

ידוע{{הערה|ראה בזה בלקוטי דיבורים חלק א עמ' 191 ואילך}} כי ר' זאב וולף ביקר אצל [[אדמו"ר הזקן]] בליאזנא יחד עם הרב [[שלמה מקרלין]]{{הערה|שם=בית רבי}}. מסופר שהוא הגיע לבקר יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]] לשבת ולאחר שהוגשו המאכלים במהלך סעודת השבת, התגלה כי הם הקדיחו מרוב [[מלח]]. ר' שלמה ור' זאב הפסיקו מאכילתם, בעוד אדמו"ר הזקן המשיך באכילתו. כאשר נשאל על כך אדמו"ר הזקן על ידי השניים השיב, כי מאז שחזר מ[[המגיד ממזריטש]] הוא אינו מרגיש את [[חוש הטעם]]{{הערה|רשימות דברים, עמ' 77, מהדורת [[תשס"ט]].}}. באותו ביקור הוא נותר להתגורר בביתו של [[אדמו"ר הזקן]] קרוב לשלשה חדשים בעוד שר' שלמה מקרלין עזב את המקום.

ספרו "אור המאיר" הוא מהמיוחדים המוזכרים בספרי רבותינו נשיאנו, על אף שהוא אינו נמנה על ספרי [[תורת חב"ד]]{{הערה|שם=בית רבי|{{היברובוקס|[[חיים מאיר הילמן]]|בית רבי, חלק א', פרק כ"ה, עמ' ס"ו|3751|[[תרס"ב]], [[ברדיטשוב]]}}. לקט חלקי של דברי תורתו שהובאו בספרי רבותינו נשיאנו נלקט ע"י הרב אליהו מטוסוב בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה גל' תרעח.}}.

==משפחתו==
*רבי ישראל דוב בער - מגיד מישרים בז'יטומיר חתנו של ר' חיים מקראסנא.
*ר' מנחם מנדל מ[[ברדיטשוב]].
*ר' צבי הירש.
*ר' יוסף.
*ר' דוד.
*ר' יחיאל מיכל.
*ר' פנחס מקולק.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

יהודה ושומרון

2025-08-08T15:38:55Z

חייל של המלך: /* לאחר הקמת מדינת ישראל */

'''יהודה ושומרון''' הוא כינויים של שלושת חבלי [[ארץ ישראל]] - יהודה, שומרון ובנימין, הנמצאים במזרח ומרכז [[ארץ ישראל]] ושוחררו ב[[מלחמת ששת הימים]].

==מקור השם==

שטחי יהודה ובנימין כוללים את שטחיהם של השבטים [[יהודה]] ו[[בנימין]], שהרכיבו את [[ממלכת יהודה]]. באזור שומרון הייתה העיר שומרון, ששימשה כבירת ממלכת ישראל מימי המלך עמרי, עד לחורבן [[ממלכת ישראל]] והגלית [[עשרת השבטים]] לאשור, וממנה נגזר השם 'שומרון' כשם כולל לחבל הארץ שבאיזור העיר.

עם השנים נשמט השם בנימין, והאיזור כולו מכונה יהודה ושומרון.

==היסטוריה==

לאחר מות [[שלמה המלך]], מרדו רוב שבטי ישראל בבנו רחבעם שהומלך במקומו, וממלכת ישראל התפצלה לשניים - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

השבטים יהודה ובנימין קיבלו על עצמם את מלכותו של רחבעם, והקימו את ממלכת יהודה שבירתה [[ירושלים]]. עיקר הממלכה הייתה בשטחים המוכרים כיום כשטחי יהודה ובנימין.

בזמן [[בית המקדש השני]] שלטה בשטחו של שבט יהודה הממלכה הפרסית, אך היא הנהיגה במקום שלטון יהודי עצמאי. בזמן הכיבוש [[יוון|היווני]] ב[[ארץ ישראל]], הנהיגו בני יהודה, בראשות מתתיהו כהן גדול, את [[מרד החשמונאים|המרד ביוונים]], שהוביל ל[[נס חנוכה]].

מחורבן בית שני ועד לשנת ה'[[תש"ח]] התקיימו באיזור מספר ישובים יהודיים, ביניהם ב[[חברון]], ובאיזור [[ירושלים]].

===לאחר הקמת מדינת ישראל===

בזמן [[מלחמת השחרור|מלחמת תש"ח]] שוחררו רוב חלקי [[ארץ ישראל]] מידי הערבים, מלבד יהודה ושומרון וירושלים העתיקה, שנשלטו על ידי ירדן, וחבל עזה שנשלט על ידי מצרים.

ב[[מלחמת ששת הימים]] נכבשו שטחים אלו על ידי [[צבא הגנה לישראל]] אולם ממשלת ישראל לא החילה עליהם ריבונות.

==התיישבות יהודית==

מאז מלחמת ששת הימים עלתה על הפרק שאלת גורלם של שטחים אלו. יישובים יהודיים רבים הוקמו מאז מלחמת ששת הימים בשטחים אלו ומאידך חלק מהשטחים הוחזר לערבים ע"י ממשלות ישראל.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הגבילו ממשלות ישראל בנייה של ישובים יהודיים רק לאזורים מסויימים ביהודה ושומרון. אך לאחר עלייתו של [[מנחם בגין]] לשלטון בשנת ה'[[תשל"ז]], החלה הממשלה לבנות יישובים בכל רחבי יהודה ושומרון.

את עיקר מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הקימה תנועת גוש אמונים, ונכון לשנת ה'[[תשע"ו]] גרים קרוב ל-800,000 יהודים בשטחי יהודה ושומרון{{הערה|מתוכם כ-400,000 במזרח ירושלים}}.

===יחס הרבי להתיישבות===

הרבי ניהל מאבק עיקש נגד [[מסירת שטחים]] ע"י הממשלה ואפילו נגד דיבורים בכיוון זה, אולם בניגוד לחוגים אחרים דעתו אודות ההתיישבות בהם, במצב ההווה, הייתה מורכבת.

לממשלה קרא הרבי יישב את כל שטחי [[ארץ ישראל]], מבלי להתייחס ללחצי אומות העולם, מכיוון שזה נעשה בשליחותו של הקדוש-ברוך-הוא. עם זאת הדגיש הרבי כי בניית היישובים צריכה להיעשות בשקט, כדי לא לגרום להגברת הלחצים. הרבי השווה את הבניה ביהודה ושומרון להקמת הכור הגרעיני, שנבנה ללא הכרזות פומביות, ולכן לא גרר לחצים{{הערה|שיחת ש"פ לך לך ה'תשל"ח}}.

הרבי עודד פעמים רבות את ההתיישבות ביהודה ושומרון.

רבים מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון עמדו בקשר רציף עם הרבי.

====התיישבות חב"דית====

בשנת ה'[[תשמ"א]] פנתה חברת הכנסת [[גאולה כהן]] לרבי בבקשה להורות לחסידים להתיישב בשטחי יהודה ושומרון.

הרבי השיב לה שמכיוון שרוח ההנהגה בארץ ישראל היא של וויתורים ונסיגות, במילא ההתיישבות אינה ברת קיימא, ולכן אינו רוצה להורות כן{{הערה|המכתב התפרסם שבועות ספורים קודם [[תכנית ההתנתקות|גירוש היהודים מגוש קטיף]]}}.

====יישוב חב"די בחברון====

בשנת ה'[[תשכ"ח]] פנה סגן ראש הממשלה [[יגאל אלון]] לרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די ב[[חברון]].

הרבי השיב לו כי על אף של[[חב"ד]] יש [[נכסי רבותינו נשיאינו בחברון|נכסים בחברון]], הרי שבסופו של דבר לא יישבו אותם בחברון עצמה, אלא מחוצה לה, ולכן אינו רוצה בכך{{הערה|מפי קונסול ישראל לעניינים יהודיים בניו יורק צבי כספי, שהעביר את הבקשה לרבי}}.

בהזדמנות אחרת יזם [[אריאל שרון]] הקמת יישוב חב"די בחברון עצמה, סמוך ל[[בית רומנו]], אך הרבי אמר כי אינו רוצה להקים יישוב חב"די בחברון, כיוון שבסופו של דבר יפנו אותם{{הערה|דבר שאכן התממש ב[[הסכמי אוסלו#הסכם וואי|הסכם חברון]] בשנת ה'[[תשנ"ח]].}}.

==שלימות הארץ==
{{ערך מורחב|שלמות הארץ}}

הרבי הדגיש פעמים רבות שזכותנו על שטחי יהודה ושומרון היא בזכות הבטחתו של הקדוש ברוך הוא לאבותינו{{הערה|בראשית י"ב, ז. כ"ו, ג. כ"ח, י"ג.}}, ודחה את הטענות כי מסירתם לידי הערבים תביא לשלום.

הרבי אמר כי מסירת שטחים אלו לידי הערבים תגרום ל[[פיקוח נפש]] של מליוני יהודים, וציטט את ההלכה בסימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך]], ממנה עולה כי אין לתת שטחי גבול לידי אויב.

===הסכם אוסלו===
{{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}

בשנת ה'[[תשנ"ג]] חתמה ממשלת ישראל בראשות [[יצחק רבין]] על הסכם עם ארגון הטרור אש"ף, ובו הסכימה להקמת אוטונומיה לערביי יהודה ושומרון.

במסגרת ההסכם חולקו שטחי יהודה ושומרון לשלוש קטגוריות:

* '''שטחי A''': שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
* '''שטחי B''': שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.
* '''שטחי C''': שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

==פעילות חב"ד==

ביישובים רבים ביהודה ושומרון ישנם [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], הפועלים עם האוכלוסייה, ועם חיילי [[צה"ל]] המשרתים באיזור.

בתי חב"ד ביהודה ושומרון מאוגדים תחת איגוד בתי חב"ד ביש"ע.

במעמד הקראת שמות המדינות בבאנקעט [[כינוס השלוחים העולמי]], מוקראים השלוחים ביהודה ושומרון בנפרד, על מנת להזדהות עם ההתיישבות ביהודה ושומרון.

==קהילות חב"ד==

ביהודה ושומרון קיימות מספר קהילות חב"ד:

*[[איתמר]] - באיתמר מספר מוסדות חב"דיים: ישיבה, תלמוד תורה וגנים. בנוסף, נבנה באיתמר דגם של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]].

*[[ביתר עילית]] - קהילה המונה כ-800 משפחות, והיא קהילת חב"ד הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. בביתר עילית פועלים גני ילדים, שני תלמודי תורה, שני בתי ספר יסודיים לבנות, תיכון, [[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבה]] ומספר בתי כנסת.

*[[יצהר]] - קהילה המונה כ-30 משפחות. במאחז [[מצפה יצהר]] המשתייך ליישוב פועלת [[תומכי תמימים יצהר|ישיבת תומכי תמימים]]. בנוסף, פועלת ביישוב ישיבת עוד יוסף חי בראשות הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], המתנהלת ברוח חסידית.

*עמנואל - קהילה המונה כ-100 משפחות. בעמנואל פועלים גני ילדים, תלמוד תורה, בית ספר בנות ו[[תומכי תמימים עמנואל|ישיבה]].

===חב"ד עילית===
{{ערך מורחב|חב"ד עילית}}

בשנת ה'[[תשנ"ו]] יזמה [[צעירי אגודת חב"ד]], בתמיכת הממשלה, הקמת יישוב חב"די בשומרון, בסמוך ליישוב עלי זהב, תחת השם [[חב"ד עילית]].

את העיר תכננה חברת הרי זהב, והקמתה החלה בשנת ה'[[תשנ"ט]].

בעקבות פריצתה של האינטיפאדה השנייה בשנת ה'[[תשס"א]], נטשה צעירי אגודת חב"ד את הפרוייקט. שלדי הבתים שנבנו משמשים כיום כמחנה אימונים של [[צה"ל]].

==ראו גם==

* [[שלימות הארץ]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_53.html המכתב שחושף: מדוע לא הורה הרבי לחסידיו להתיישב ביהודה ושומרון?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=133&article=766‏| סקירה על יחס הרבי ליהודה ושומרון] {{חב"ד בישראל}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_10.html העיתונים מצטטים את הרבי: 'להתנחל ולא להרגיז']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

שלמות הארץ

2025-08-08T15:25:20Z

חייל של המלך:

[[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום לוויין - חלק משטחה של ארץ ישראל]]
'''שלימות הארץ''' (או '''המערכה על שלימות הארץ''') היא מערכה שמנהל [[הרבי]] למניעת '''מסירת שטחים''' משטחי [[ארץ ישראל]] או שטחים החיוניים לביטחונה ("שטחים תמורת שלום"). כמו כן כלל המאבק לחצים על השלטון בישראל להשיג הכרעה ברורה במלחמותיו. המאבק החל מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ונמשך עד היום.

במקרים בהם לא פעלה ממשלת ישראל לפי עצת הרבי - גרמו הפעולות לפגיעה בעם ישראל וסיכון ונטילת חייהם של יהודים. לאחר מעשה ניתן לראות אשר במידה ובעלי התפקידים היו מבצעים את הוראות הרבי - הדברים היו מסתדרים בצורה טובה הרבה יותר.

==זכותנו על הארץ==
הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן ב[[או"ם]] או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור וכדומה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שייך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל "זכות היסטורית" על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=280&CategoryID=254. זכותנו על הארץ] באתר צעירי חב"ד מתוך הספר '''שלמות הארץ''' עמ' 33-36.}}, כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולים לדרוש זכות על ארצות הברית למרות שגרו בה.

הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על [[ארץ הקודש]] היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות ש[[הקב"ה]] הבטיח ל[[אברהם אבינו]] "לזרעך אתן את הארץ הזאת"{{הערה|[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t0112.htm בראשית פרק י"ב] פסוק ז'.}}, את אותה הבטחה הבטיח [[הקב"ה]] ל[[יצחק אבינו|יצחק]]{{הערה|"והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך"... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". בראשית פרק כ"ו פסוקים ג'-ד'.}} וכן חזר על ההבטחה ל[[יעקב אבינו|יעקב]]{{הערה|"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בראשית פרק כ"ח פסוק י"ג.}}. וכן ב[[יציאת מצרים]] הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"{{הערה|[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t0206.htm שמות פרק ו'] פסוק ז'.}}. הבטחות אלו של [[הקב"ה]] מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות ה[[יחידות]] שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם וב[[תנ"ך]] ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.
[[קובץ:עצרת כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עצרת תפילה בכותל למען [[שלימות הארץ]]]]
מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם [[ישמעאל]] היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם{{הערה|בראשית כ"ה פסוק ו'.}}, כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ.

==ההסברה בעולם==
הרבי הסביר שהטיעון היחידי שיתקבל בעולם על בעלות עם ישראל על הארץ הוא ציטוטו של הפירוש [[רש"י]] על התורה על הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|בראשית א, א.}}:

{{ציטוט|תוכן=אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו|מקור=רש"י בראשית א', א'. |מרכאות=כן}}

רש"י מסביר שהסיבה שהתורה מספרת את סיפור [[בריאת העולם]] ולא מתחילה מהמצוות, היא כדי שכאשר יהיה זמן ויבוא עם שיאמר שעם ישראל גזל את ארצו תהיה לעם ישראל תשובה מן המוכן, ש[[הקב"ה]] ברא את העולם והוא מנהל בכוחו את העולם, והוא נתן את הארץ לשבע אומות ולאחר מכן נתנה לנו לאחוזת עולם, ואם כן עם ישראל רק שחרר את ארצו ולא גזל אותה.

במהלך השנים נעשה כמה פעמים שימוש בפסוק זה אך זה נעשה רק בשיחות סגורות או בנאומים בתוך ישראל ולא באו"ם או בנאום לעולם.

==שטחים תמורת הסכם שלום==
מאז מלחמת ששת הימים עלו רעיונות של החזרת שטחים ששוחררו במלחמה תמורת הסכם שלום. מיד אחרי המלחמה הציע [[יגאל אלון]] את התוכנית הראשונה להחזרת שטחים. הרבי הביע התנגדות עזה להחזרת שטחים תמורת שלום ודיבר על כך פעמים רבות. את התנגדותו ביסס הרבי על שלש סיבות מרכזיות.

1. '''פיקוח נפש''' - עמדת מומחי הצבא כי כל מסירה של שטחים תביא לסיכון ביטחונם של תושבי [[מדינת ישראל]]{{הערה|הרבי הדגיש כי קיימים גם מומחי צבא הקובעים כי מסירת שטחים לא תגרום ל[[פיקוח נפש]] אך זאת כיוון שהם מערבים נטיות ודעות פוליטיות בשיקול הצבאי הטהור.}}.

2. '''חוסר סמכות''' - ארץ ישראל ניתנה לכל עם ישראל יחד ולשלטון בארץ ישראל אין את הסמכות למסור חלקים ממנה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=283&CategoryID=254. איש אינו בעל הבית למסור שטחים] באתר צעירי חב"ד. מתוך '''שלמות הארץ''' עמ' 37.}}.

3. '''הלכה''' - ההלכה קובעת{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט.}} כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק הרבי כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב. הרבי ציין כי הלכה זו חלה גם בחו"ל ולא רק בתחום ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=292&CategoryID=255 פסק ההלכה אפילו בחו"ל] באתר צעירי חב"ד.}}.

הרבי הביע התנגדות נחרצת להבנת הסכסוך כסכסוך על שליטה ועל שטחים, הרבי ראה את התביעה הערבית על הארץ כערעור על עצם קיומו של עם ישראל. לכן גם ראה הרבי סכנת נפשות בכל נסיגה של צה"ל אפילו בשטח שאינו מוגדר כשטח של ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&CategoryID=213 מהו באמת הסכסוך היהודי ערבי] באתר צעירי חב"ד, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&CategoryID=213 שטחים תמורת שלום] באתר בית חב"ד.}}.

==היסטוריה==
===רקע===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה]], [[מלחמת יום כיפור]]}}
[[מלחמת ששת הימים]] שהסתיימה בנצחון ישראלי מוחץ ([[תשכ"ז]]) באה לאחר תקופה ארוכה של מתיחות עצומה בארץ מפני המלחמה, הרבי היה היחיד שחזה את הניצחון ושלח מסרים מרגיעים לישראל. במהלך המלחמה שחררה ישראל את [[ירושלים]] ואת שטחי יהודה ושומרון שהיו בשליטה ירדנית, את רמת הגולן מהסורים וכבשה את חצי האי סיני מידי המצרים.

בסיום המלחמה החלו גורמים ישראלים לדבר על מוכנות להשיב את השטחים ששוחררו בתמורה לכינון שלום בין ישראל לאויביה. הצד הערבי סרב אך מיד החל במערכה דיפלומטית כבירה שמטרתה לאלץ את ישראל לסגת מהשטחים שכבשה ללא התחייבות ערבית. הרבי דיבר רבות על כך שהסיבה היחידה לכך היא שישראל הציעה בעצמה הצעה שהביאה את הערבים להכרה בכך שיוכלו להשיג את השטחים על ידי לחץ. הרבי הסביר שהדבר נובע מכך שיהודי מרגיש את עצמו נחות לעומת הגוי וחש צורך לרצותו, לעומת זאת לו הגוי היה רואה שהיהודי מתנהג ב"גאון יעקב" הגוי מבטל את עצמו בפני היהודי.

בסוף המלחמה נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים. מצרים הפרה את הפסקת האש בכך שקידמה טילים לעבר תעלת סואץ בניגוד לנחתם. הרבי דחף רבות לכך שצה"ל יפציץ את המצרים ולא יחכה לכך שהמצרים יתקפו ראשונים, הרבי טען שתגובה קשה על הפרת הפסקת האש תביא להרתעה שתמנע מחיר דמים כבד בעתיד. בפועל צה"ל נמנע מלהגיב והדבר יצר את [[מלחמת ההתשה]] במהלכה ספג צה"ל אבידות כבדות ונמנע להשמיד את מערך הטילים המצרי שגרם לאבידות כבדות במלחמת יום כיפור.

בתקופת המלחמה התאמץ נשיא [[ארצות הברית]] דאז ניקסון להשיג הפסקת אש בין הצדדים. הרבי העביר ללא הרף מסרים לישראל במכתבים לבכירים וכן דיבר על כך בשיחות שאסור להסכים להפסקת אש משום שהיא תשמש את מצרים לחימוש מסיבי שיביא בסופו של דבר למלחמה שתגבה קרבנות רבים בהרבה. לפועל ישראל חתמה על הפסקת האש. כעשרים וארבע שעות לאחר שנכנסה לתוקף, הפרו המצרים את הפסקת האש בכך שקידמו טילים רבים לעבר התעלה{{הערה|ראה '''שלום שלום ואין שלום''', שלום דובער ולפא.}}, הרבי דחק להפציץ את המשגרים אך ישראל הסתפקה במחאות מדיניות בלבד.

ב[[יום כיפור]] [[תשל"ד]] פרצה [[מלחמת יום כיפור]]. המלחמה פרצה לאחר שישראל סרבה לגייס מילואים מחשש שתחשב כזו שפתחה את המלחמה. מאוחר יותר אמר על כך הרבי שגם ההימנעות ממתקפת מנע הייתה מרגש הנחיתות שחשו יהודים כלפי הגוי ותחושה זו עלתה לישראל בהרוגים רבים{{הערה|ש"פ חיי שרה תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 314 ואילך ועוד.}}. בתחילת המלחמה הצליח הכוח המצרי לפרוץ את מערך ההגנה של צה"ל, בשבוע השני למלחמה הצליחה ישראל לכבוש מחדש את סיני ואף לחצות את התעלה, צה"ל איגף כוח מצרי גדול אך נמנע מלשבות אותו גם על כך דיבר הרבי את אותם הדברים. בצפון הצליחה ישראל להדוף את הסורים ולהיכנס לתוך שטח סוריה והגיעה עד לפאתי דמשק. הרבי דחק לכבוש את דמשק לזמן קצר על מנת ליצור הרתעה גדולה ותהווה כוח שידחק את הסורים לחתום על הסכם שלום עם ישראל{{הערה|ש"פ נח תשל"ד.}}.

לפועל ישראל לא כבשה את דמשק, וגם בגבול מצרים הסכימה לחזור לגבול הפסקת האש הקודמת.

===קעמפ דייויד===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[הסכם השלום עם מצרים]], [[מלחמת לבנון הראשונה]]}}
בשנת [[תשל"ח]] ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לצורך דיונים על הסכם שלום{{הערה|דברי הרבי על ביקור סאדאת, במוצ"ש שבת פרשת ויצא תשל"ח, '''קראתי ואין עונה''' חלק א' עמ' 210 ואילך.}}. בתקופה שלאחר מכן החלו דיונים רבים על חתימת הסכם תמורת נסיגת צה"ל מסיני וכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים שבירתה ירושלים. בגין סרב להקמת מדינה פלסטינית אך הסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית בחלקים משטחי יו"ש וסרב לחלק את ירושלים.

בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ"ט{{הערה|הובא לעיל.}}. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה{{הערה|הרבי דיבר על כך לאחר שכבר נמסרו הבארות, שיחת כ"ט [[אלול]] תש"מ, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 96 ואילך, ח"י [[אלול]] תשמ"א, שם עמ' 145, ג' תמוז תשמ"ב, שם עמ' 233 ואילך.}}. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין [[ירושלים]] הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 375.}}. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 220 ואילך.}}.

לפועל, ראש הממשלה [[מנחם בגין]] חתם ב"קעמפ דייויד" (מעון נופש של נשיאי ארצות הברית) על הסכם מסירת סיני והסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית, ההסכם חולק לשלבים בהם תיסוג ישראל מסיני. לפועל מצרים הפרה פעמים רבות את ההסכם{{הערה|על ההפרות הרבות של המצרים ראה '''שלום שלום ואין שלום''', [[שלום דובער וולפא]], [[תשמ"א]].}} כבר לאחר השלב הראשון כשלא כוננה עם ישראל יחסים רגילים (נורמליזציה) והכניסה כוחות רבים מהמסוכם לשטח סיני. בתקופה זאת קרא הרבי לעצור את ההסכם ולא להמשיך את יישומו. הרבי הזכיר פעמים רבות שגם כאן הסיבה לכך שישראל לא עוצרת את ההסכם אלא ממשיכה בנסיגתה בעוד הצד השני אינו נוקף אצבע לביצוע ההסכם נובעת גם כן מרגש הנחיתות של יהודים כלפי הגוי.

לפועל ישראל השלימה את נסיגתה ממצרים. בשנים שלאחר מכן טען הרבי שכעת מחבלים רבים נכנסים מסיני לישראל וההסכם הביא לריבוי נפגעים{{הערה|תענית אסתר תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''', חלק ב' עמ' 337 ואילך. [[פורים]] תשמ"ה, שם עמ' 355 ואילך.}}. כאשר פרצה [[מלחמת לבנון הראשונה]] דיבר הרבי על כך שזה בגלל ההרתעה שנשחקה בגלל הסכמי קעמפ דייויד, מלחמה זו הופסקה עקב הלחץ הבינלאומי למרות נצחונות גדולים בשדה הקרב, גם כאן לחץ הרבי שלא להיכנע ללחץ אלא לסיים את המלאכה ולמגר את ארגון אש"ף. בפועל ישראל נתנה למחבלים לעזוב את לבנון עם נשקם והסיגה את צה"ל מלבנון. הרבי הסביר על כך שזה גם כן עקב העובדה שהיהודי חש נחות מול הגוי גורמת לכך שמעדיפים אינטרסים זרים על האינטרס הבטחוני והדבר גורם להרצחם של יהודים רבים{{הערה|[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''' ח"ב, עמ' 317 ואילך.}}.

===הסכמים עם הפלסטינים===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[הסכמי אוסלו]], [[תוכנית ההתנתקות]]}}
====קעמפ דייויד====
לחתימת הסכמי קעמפ דייויד צורפה הצהרה בכתב של מנחם בגין המדגישה את כי [[ירושלים]] תישאר בירת ישראל ועל הסכמתו לנהל משא ומתן על נתינת אוטונומיה לפלסטינים. טיוטת ההסכם של בגין אומנם לא יושמה, אך שיחות על כינון אוטונומיה התחילו. התנועה הלאומית הפלסטינית ואש"ף לא השתתפו בשיחות ולמעשה התנגדו לתוכנית. התוכנית הוקפאה עם קבלת חוק היסוד [[ירושלים]] בירת ישראל באב [[תש"מ]]{{הערה|1= החקיקה הושלמה ב-תש"ס.}}. רצח סאדאת עירער את התוכנית, והשיחות הופסקו סופית בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-[[תשמ"ב]].

הרבי שלל את התכנית מכל וכל, וכן אמר שאף הדיבורים על משא ומתן בנושא גורמים להתגברות הטרור ומגבירים את הלחץ העולמי על ישראל. הרבי אמר שהתביעות הפלסטניות לא יסתכמו באוטונומיה אלא יתגברו ולאחר שתכונן אוטונומיה תעלה דרישה להקמת מדינה פלסטינית כשהמטרה הסופית היא מדינה פלסטינית על כל שטחי ארץ ישראל.
[[קובץ:מכתב צאח לרבי הפגנות.jpeg|ממוזער|שמאל|צא"ח שואלים את הגבי אם לארגן הפגנות]]
[[קובץ:הוראת הרבי הפגנות נגד אוסלו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרבי: לפעול בשם חב"ד על ידי בתי חב"ד וצא"ח]]
בשנת [[תשמ"ז]] פרצה התקוממות פלסטינית (האינתיפאדה הראשונה), האינתיפאדה גרמה לכך שנציגים ישראלים ופלסטיניים ייפגשו וידונו בהסכם שלום. הרבי דיבר על כך שהשיחות רק מראות לערבים כי דרך הטרור היא הדרך הנכונה ושהמחבלים רק שואבים עידוד מהשיחות.

====התרגיל המסריח====
כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של [[יצחק שמיר]] במסגרת [[התרגיל המסריח]] (בשנת [[תש"נ]]) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח"כ [[אליעזר מזרחי]] שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה.

בתקופת ממשלתו של [[שמיר]] החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת [[ועידת מדריד]] שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ו[[יצחק רבין]] עלה לשלטון.

====הסכם אוסלו====
עם עלייתו החל רבין לדון עם הפלסטינים על "הסכם אוסלו" שמטרתם הייתה ליצור הסכם שלום עם מחבלי אש"ף בתמורה להענקת אוטונומיה פלסטינית, מה שלדברי העוסקים בשלימות הארץ, עלול להביא אסון חס ושלום על מיליוני יהודים.
=====המאבק נגד ההסכם=====
ממשלתו של רבין חתמה על שני הסכמי אוסלו עם הפלסטינים (ב[[תשנ"ג]]), חתימת ההסכמים לוותה במחאה ציבורית חריפה.

ההסכם עורר הפגנות מחאה בכל רחבי הארץ, בעיקר בעקבות ההחלטה להעניק נשק למשטרה הפלסטינית שהוקמה, בטענה שהוא ישמש לפיגועים נגד יהודים.

במהלך המאבק אישר [[הרבי]] לארגון [[נשי ובנות חב"ד]] להשתתף באופן רשמי בעצרת מחאה שאורגנה על ידי מספר ארגוני נשים מהציונות הדתית.

מאוחר יותר ארגנה תנועת "זו ארצנו" ומספר ארגונים נוספים, ביניהם [[צעירי אגודת חב"ד]], הפגנת ענק נגד ההסכם בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.

בימי הסכם אוסלו, [[צעירי חב"ד]] שאלו את [[הרבי]] אם לפעול בשם חב"ד והרבי השיב לפעול בגלוי בשם חב"ד באמצעות צא"ח ובתי חב"ד{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79664 הפגנות נגד הממשלה? "לפעול בזה בגלוי בשם חב"ד"]. {{אינפו}}.}}.

כחלק מהמאבק בהסכם הוקם המטה לשלום העם והארץ, בראשות הרב [[ישראל הלפרין]], עם נציגים מהארגונים המרכזיים של חב"ד בארץ הקודש.

הפעילות המרכזית של המטה היה קמפיין "ארץ ישראל בסכנה", במסגרתו יצאו אלפי חסידי חב"ד להפגין נגד ההסכם.

המטה הוציא עיתון בשם "כל הארץ", בעריכת הרב [[מנחם ברוד]], והוא הופץ ברחבי הארץ.

=====יישום ההסכם על ידי נתניהו=====

לאחר רצח רבין ועלית [[בנימין נתניהו]] לשלטון הוחל יישום חלקיו הראשונים של ההסכם ובהם מסירת חלקים מחברון לרשות הפלסטינית בראשות בכירי מחבלי אש"פ, חסידי חב"ד שתמכו בו בבחירות התנערו ממנו עקב כך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו] {{וידאו}} {{אינפו}}.}}. השלבים המתקדמים של ההסכם נעצרו עקב התגברות הטרור הפלסטיני. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם נאם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת ימ"ש ביוהנסבורג{{הערה|בנאום שכונה "נאום יוהנסבורג".}} בו קרא להמשיך בדרך הטרור עד לכיבושה של כל ישראל.

=====האינתפיאדה השניה=====
כשנבחר אהוד ברק ב[[תשנ"ט]] החל לדון עם הפלסטינים על כינונה של מדינה פלסטינית.

כשלון השיחות יצר התקוממות פלסטינית חמושה בה מחבלים אכזריים רצחו ופגעו ביהודים רבים. כך יצא שהסכם אוסלו גרם במישרין לאינתיפאדה השנייה שפרצה בסוף [[תשנ"ט]] במהלכה נהרגו כאלפיים יהודים. רק לאחר מבצע חומת מגן שיזם [[אריאל שרון]] בשנת [[תשס"ג]] נעצרה האינתיפאדה.

====תוכנית ההתנתקות====
עם זאת יזם שרון את [[תוכנית ההתנתקות]] ([[תשס"ה]]) במהלכה נמסרה רצועת עזה בצעד חד צדדי לפלסטינים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=724 על תוכנית ההתנתקות ותוצאותיה] באתר צעירי חב"ד.}}, בפועל הביאה ההתנתקות לעליית ארגון הטרור "חמאס" לשלטון בעזה ומאז סובלים תושבי ישראל מירי טילים מהשטח שנמסר לערבים. גם לאחר מכן נמשכו נסיונות משא ומתן עם הרשות הפלסטינית לכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.

בשנת ([[תשע"ד]]) עקב הלחץ הבינלאומי ניהל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] משא ומתן לשלום בו תוקם מדינה פלסטינית. רבני חב"ד ניהלו פעילות ענפה שאמורה להביא להפלת כל ממשלה שתנסה למסור חלקים מארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68674 רבני 'פיקוח נפש' לשרים: "הכינו מכתבי התפטרות"] באתר טורעם נט.}}. לבסוף קרס המשא ומתן.

====תוכנית טראמפ - תוכנית המאה====
[[קובץ:מחאה נגד תוכנית טראמפ.jpeg|ממוזער|שמאל|מחאה נגד תוכנית טראמפ בכניסה לירושלים]]

בשנת [[תש"פ]] (2020) יזם טראמפ את "תוכנית המאה - תוכנית טראמפ" להסכם מסוכן בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]] וח"ו עלול לסכן מיליוני יהודים.

חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו חלקן אורגנו על ידי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יקותיאל ראפ]]. תמימים מירושלים קיימו משמרת מחאה בכניסה לירושלים{{הערה|[https://chabad.info/news/606934 משמרת מחאה יומית בכניסה לירושלים]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/602708/ אסון לישראל: חסידי חב"ד במחאה בירושלים נגד תוכנית המאה]}}.

רבני מכון הלכה יחד עם רבנים העוסקים בשלימות הארץ, הוציאו מחאה חריפה נגד תוכנית טראמפ. על המכתב חתמו רבנים חשובים ובהם: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[שלום בער וולפא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/603367/ שלימות הארץ: רבני חב"ד במחאה נמרצת וקריאה]}}. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בראשות הרב [[יוסף גערליצקי]] יצאו במחאה נגד תוכנית טראמפ{{הערה|[https://chabad.info/news/575975/ מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון]}}, ובאתר [[חב"ד אינפו]] וב[[שבועון בית משיח]] פורסמו ראיונות ומאמרים נגד תוכנית המאה - תוכנית טראמפ{{הערה|[https://chabad.info/magazine/602742/ בית משיח, סקירה תוכנית המאה]}}.

בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל{{הערה|[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.}}.

====דעת ה"ימין"====

גם כיום יש חלקים מסוימים מהגוש הימני בישראל התומכים בהקמת מדינה פלסטינית וחילוקי הדעות ביניהם לבין השמאל הם רק באשר לגודלה ולסידורי הביטחון.

====ארגוני שלמות הארץ====
ארגונים רבים שףפועלים בנדון, מהם: קונגרס רבני פיקוח נפש, [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], ועוד.

==משאל עם==
לפני מסירת סיני למצרים עלה הרעיון של קיום משאל עם בנושא, הרבי התייחס לנושא והבהיר כי עצם השאלה האם כדאי למסור שטחים תמורת שלום היא הטעיה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=262&CategoryID=213 "שטחים תמורת שלום", שאלה מגמתית]. באתר צעירי חב"ד}} משום שהסכמים רבים שנחתמו בעבר הופרו במהרה ואין כל ערובה לכך שגם הסכם זה לא יופר. וגם לו ישמור החותם על ההסכם הרי החברה הערבית מורכבת מפלגים רבים שאינם מחוייבים להסכם, או אם תתחלף ההנהגה וזו החדשה לא תהיה מחוייבת להסכם. אם כן השאלה היא אינה שטחים תמורת שלום אלא שטחים תמורת חוסר התחייבות לשלום.

הרבי אמר ב[[יחידות]] לאחד הפוליטיקאים כי אם עושים משאל עם הניסוח צריך להיות כך:

{{ציטוט|תוכן=האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?|מרכאות=כן}}

==הפתרון ללחץ הבינלאומי==
הפתרון היחידי ללחץ הבינלאומי על ישראל למסור את השטחים המשוחררים לערבים הוא "קביעת עובדות בשטח" על ידי החלת התיישבות מידית על '''כל''' השטחים שאינם מיושבים{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=300&CategoryID=255 ליישב את כל השטחים], באתר צעירי חב"ד.}}. המעלה הגדולה של הפתרון הוא סתימת הגולל על כל אפשרות של ייסוד מדינה בתוך שטח ישראל, משום שכאשר מספר מתיישבים גדול שאינו ניתן לפינוי מתיישב בכל חלקי השטחים בלא להותיר שטח ריאלי למדינה פלסטינית, יכיר העולם וגם הפלסטינים בעצמם בכך שההתיישבות היהודית בשטחים הינה עובדה מוגמרת שכבר וממילא יחדלו הלחצים.

הרבי הבהיר כי התיישבות איטית ובנקודות ספורות רק מזמינה לחץ נוסף כיון שמדינות העולם רואות שישראל אינה נחושה ליישב את השטחים ועושה זאת באטיות ובהיסוס הן רק מגבירות את הלחץ, היות שהן מבינות שישראל אינה משוכנעת בבעלותה על שטחים אלו, כך שאם יגבר הלחץ ישראל תעצור את ההתיישבות ואף תפרק אותה. לעומת זאת התיישבות מהירה על כל השטחים בבת אחת מאותת לעולם על נחישות שמונעת לחץ. מספר פעמים אמר הרבי שצריך להביא "מליון מתיישבים".

הרבי הכיר בכך כי התיישבות שכזאת יעורר גל גינויים ולחץ ממדינות העולם אך הסביר כי התגובה הזועמת תהייה לזמן קצר יחסית ולאחר מכן יחדלו הלחצים, ואילו ההתנחלות האיטית גורמת לאותם הגינויים אך ללא הפסקה.

הרבי הבהיר כי על הדבר להיעשות בשקט וללא הכרזות פומביות שיגררו לחץ רב מהעולם שעלול להביא לביטול ההתישבות. הרבי באר שכאשר היהודי מראה את כוחו הדבר מרגיז את הגוי והוא מוכרח לגנות את הדבר, ולעומת זאת ראו במוחש שכאשר החלו התיישבות במקומות מסויימים בנחישות וללא הכרזה פומבית המעצמות נמנעו מלהגיב, הרבי הביא כדוגמה את הכור הגרעיני הישראלי שנבנה ללא הכרזות ובנחישות והעולם לא אמר דבר. הרבי הוסיף שברור שהשקט בהתיישבות לא צריכה להיות על חשבון ההסברה הפומבית בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל.

==ראו גם==

* [[התיישבות בשטחים]]
* [[הסכם השלום עם מצרים]]
* [[מלחמת לבנון הראשונה]]
* [[הסכמי אוסלו]]
* [[תכנית ההתנתקות]]
* [[נשיאי ארצות הברית]]
*[[בד"צ שלימות הארץ]]
*

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:בנפשנו הדבר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "בנפשנו הדבר"]]
*לוי יצחק גרונר, משה לייב קרישבסקי, '''[[קראתי ואין עונה]]''' - כל שיחותיו של הרבי בנושא שלימות הארץ (2 כרכים)
*[[יוסי אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''שלימות הארץ''' - ליקוט משיחות הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעולותיו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום, תשנ"ו{{הערה|הספר הופץ לקראת בחירות תשנ"ו באלפי עותקים.}}.
*[[שלום דובער וולפא]], '''דעת תורה''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש"מ.
*שלום דובער וולפא, '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - חוסר האפשרות לשלום, תשמ"א.
*שלום דובער וולפא, '''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - מדברי גדולי ישראל נגד מסירת שטחים, תשמ"ב.
* [[שבועון בית משיח]] 198 כ' אלול תשנ"ח, מה מועילות עצומות הרבנים בענין שלימות הארץ, ופרסום ראשון מענה הרבי לצא"ח לפעול ולהפגין בתשנ"ג נגד הסכם אוסלו
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
*'''שלמות הארץ''', סדרת כתבות במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1798 {{*}} גליון 1807 {{*}} גליון 1845 עמוד 28 {{*}} גליון 1926 עמוד 56
*'''בנפשנו הדבר - סקירה בטחונית''' עוסק במשנת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א בנושא שלימות הארץ. הספר בעל כריכה רכה, והינו בן 46 עמודים. תורגם מ[[אנגלית]] על-ידי הרב יוסף בער תגר, מתוך הספר "Eyes Upon the Land". חלק ראשון - העקרונות המנחים ביסוד הסכסוך הישראלי-ערבי. חלק שני - שלבים בסכסוך הישראלי-ערבי: הגישות הישראליות שנוסו והצעות חילופיות. יו"ל על ידי ה[[ועד שיחות באנגלית]] שבראשו עומד הרב [[יונה אבצן]].
* ''' שורשים בהלכה ''' קונטרס תשובה על טענות שעל פי הלכה מותר למסור שטחים ותוכנו מבוסס על דברי הרבי מאת הרב [[ יחזקאל סופר ]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497495 משנתו של הרבי על הסכסוך היהודי ערבי] ב[[אתר בית חב"ד]]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497509 סקירה היסטורית על הסכסוך היהודי ערבי והדרכים שנוסו], ב[[אתר בית חב"ד]]
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=213 עמדתו של הרבי על מסירת שטחים והסכסוך היהודי ערבי] ב[[אתר צעירי חב"ד]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66475 בנאום בכנסת: השר ארדן מצטט את הרש"י הראשון] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/602742 סקירה על תוכנית המאה בעיתון בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://hageula.com/uploads/source/-00770-/80-10-06A%20Karati/karati-Vein-One.pdf הספר קראתי ואין עונה בPDF]
* [https://chabad.info/news/1112545/ הרבי: עזה ויו"ש הם חלק מארץ ישראל] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

משתמש:חייל של המלך

2025-07-19T22:37:00Z

חייל של המלך: /* ערכים ששיפרתי ו\או הרחבתי משמעותית */

'''חייל של המלך
'''

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בידעו שהוא אינו אלא "רגל" והרבי הוא ה"ראש" הרי הוא מתמסר לגמרי אל הרבי, ומקיים הוראותיו של הרבי מתוך קבלת עול מוחלטת. לכאורה יש מקום לשאלה: כיצד אפשר לומר שהוא בעצמו אין לו ראש - כיוון שנצטווה בתורה להניח תפילין של ראש, על כורחך צריך לומר שיש לו גם ראש?! והמענה על זה מבהיר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהשיחה בענין דקבלת עול ד"איש החייל":

'''דער סאלדאט האט קיין קאפ ניט! מ'האט אמאל געזאגט, אז א סאלדאט האט בלויז א קאפ אויף וואס ער זאל טראגן דעם פאס פון דעם ביקס!'''
[=החייל אין לו ראש! פעם היו אומרים שראשו של חייל הוא רק בשביל לשאת את חגורת הרובה!]}}(משיחת שבת חול המועד סוכות תשי"א)

<big>"'''חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי [[הרבי]] [[משיח צדקנו]]{{הערה|בתחילה ניגנו את הניגון עם המילים: {{ציטוטון|חיילי משיח, משיח צדקנו}} (כשהמשמעות - שהרבי הוא המלך המשיח - קצת פחות מודגשת) אך עם הזמן השתנו המילים (בתקופת המעבר ניתן לשמוע בהתוועדויות הרבי וכו' שחלק מנגנים בנוסח המיושן וחלק בנוסח המחודש)}}, הוא יוליכנו ב[[טנקים]] לארצנו עם ה[[מבצעים]] ו[[נש"ק]] בידינו יבוא ויגאלנו'''"</big> (מילים וניגון שהושרו בפני המלך המשיח שליט"א '''רבות''' וכמ"פ זכו לעידודו - בדרך כלל עידוד קל, אך לעיתים - הנמרץ).

כשניגנו את ה[[ניגון]] ב[[הקפות]] אצל הרבי בליל [[שמחת תורה]] [[תש"מ]] פנה אל אחד החסידים (מקנדה) ושאלו האם הוא גם כן מהחיילים... ורמז לו שיצטרף וילך להקפה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kBi_sb__zPWRDry5mmQUZYtT-Dmzt5jM/view יומן שנתפרסם בקונטרס 'יחי המלך']}}.

ניגון זה הוגדר ע"י הרבי כ'ניגון חסידי' ומעשה שהיה כך היה: בהתוועדות שבת בראשית תשמ"ה החל ר' [[שלמה קונין]] לנגן את הניגון אך הרבי עצר את השירה ואמר שיחה חריפה בענין כשעובר מענין הניגון לפעולות נוספות בנושא ובמיוחד לפעולתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] בחיבור הספר 'יחי המלך'. בין הדברים התבטא הרבי שלמרות ש'''זהו 'ניגון חסידי'''' הרי ישנם ריבוי ניגונים חסידיים{{הערה|יומן בית חיינו}}.

דברים מאלפים ומעמיקים מפרי עטו של שאר בשרי החסיד הבלתי נשכח ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]:
[[קובץ:Image (1).png|ממוזער|ש"ב ה[[חוזר]] הרב יואל כהן באחד מנאומיו הרבים ב770 בהם ניתח וביאר כיד ה' הטובה עליו את [[בשורת הגאולה]] ואת מהותה ועניינה של התגלות [[הרבי כמלך המשיח|כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח]] לה זכינו]]

{{ציטוט|תוכן='''נענוע בראשו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א לחיוב ("כן") או לשלילה ("לא") הוא מענה ברור שאפשר לסמוך על זה אפילו בענינים של פקוח נפשות.''' וכמפורסם כמה וכמה מופתים גלויים שהיו ע"י נענוע בראשו הק' לחיוב או לשלילה. וכסיפור המפורסם מ"האריקאן" במיאמי, הוואי ועוד. וכהנה רבות.

:'''הנענוע בראשו הק' להגברת השירה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" הוא הסכמה מפורשת על הניגון, וגם הסכמה מפורשת שהוא מלך המשיח (היינו שבקרוב ממש יגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו)'''

::וכאשר מי שהוא אומר שכ"ק אדמו"ר שליט"א אינו מרוצה (ח"ו) מניגון הנ"ל למרות שמנענע בראשו הק' להגברת השירה - הוא מעיד על עצמו, דנוסף לזה שאין לו '''שום''' ידיעה מגודל העילוי של כ"ק אד"ש, אינו יודע גם מכל המופתים הגלויים שהיו ע"י נענוע בראשו הק' "כן" או "לא". ופשוט דמי שאינו יודע מכל זה, אינו יכול לחוות דיעה בענינים אלה.

:::ואנו תפלה שהשי"ת ישלח רפואה שלימה לעט"ר שליט"א בקרוב ממש, ותומ"י יתן לו את ההוראה שתהיה ההתגלות במילואה, לבנות את בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל, והייתה לה' המלוכה,

:::'''וכל זה תיכף ומי"ד - ממש, ממש, ממ"ש.'''{{הערה|מכתב משבט תשנ"ג}}

. . מכיון שמטרת כתיבתי אליו הוא (כמ"ש בתחלת מכתבי) "פשוט דורכריידן זיך", ארשה לעצמי להוסיף עוד נקודה:

:'''כאו"א מאתנו מאמין באמונה שלימה (ולזה הוא מחכה ומצפה בכל לבו) שעוד מעט ישלח השי"ת רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר שליט"א ויהיה בריא אולם, ויתגלה ברוב פאר והדר לעיני כל העולם כמלך המשיח!
'''
::ומההכרח להבהיר שאין הפירוש שכעת הוא רבי ואח"כ יהיה משיח (איזה ענין אחר). '''לא! אלף פעמים לא!''' כי אם, שעוד מעט יתגלה בשלימות הגילוי '''הרבי שליט"א'''. עניינו של רבי הוא נשיא, ש"הנשיא הוא הכל". והטעם על זה שהנשיא הוא הכל הוא כי ענין הנשיאות (מלכות) של הרבי הוא שע"י המלכות שלו מתגלית מלכותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה (וע"ד המבואר בספר המצוות להצ"צ מצוות מינוי מלך). ולכן כמו שמלך מלכי המלכים הוא אמיתת המציאות של כל הנמצאים, כמו כן הוא בנוגע לנשיאותו ומלכותו של הרבי שליט"א (שהיא המייצגת את מלכותו של מלך מלכי המלכים) היא ג"כ באופן זה ש"הנשיא הוא '''הכל'''".

:::אלא שעכשיו ענין זה עדיין הוא בהעלם '''ולעתיד לבוא יהיה גילוי ענין זה בשלימות, שבכל דבר ודבר (לא רק באנ"ש ולא רק בכלל ישראל, ולא רק בסוג המדבר אלא גם בחי צומח ואפילו בדומם) יהיה נרגש בגלוי מלכותו של הרבי שליט"א.''' היינו, שבכל דבר יהיה נרגש אשר "הוי' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה" שנמשכת ומתגלית ע"י נשיאותו ומלכותו של הרבי שליט"א (ביכלתך לחשוב שאני כותב כעת דברים מוזרים, אבל ברצוני לכתוב כעת את מה שהנני חושב).

::::'''ולעניות דעתי, אחת הסיבות שכמה ענינים קומען ארויס קרום, היא - מפני שאין שמים לב לנקודה הנ"ל.''' '''וכשמפרידים את ההתפשטות מהעצם''' (דהיינו אז מ'קאכט זיך אין משיח, או אפילו אומרים שהרבי יהיה משיח, אבל אין מדגישים שזה יהיה לא ענין אחר כי אם נשיאותו של הרבי שליט"א) - '''אזי, גם ההתפשטות''' (דער קאך אין משיח) '''הוא באופן חיצוני''', ועד שלפעמים הוא באופן ד"ויפתוהו בפיהם גו' ולבם לא נכון עמו גו'".

:::::ובכן, מכיון שאנו מצפים ומתכוננים לקבלת פני משיח צדקנו (שלימות הגילוי ד"הנשיא הוא הכל") - הרי '''עלינו שטעלן זיך הכער מכל השטותים ולהתמסר לגמרי למרותו של נשיאנו שליט"א'''{{הערה|ממכתב מכ"ד אייר תשנ"ד}}}}.

<big>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!
</big>

==ערכים שיצרתי==
* [[מועצת גדולי התורה]] - מועגה"ת היחידה מבחינת חיילי המלך, מועגה"ת של [[אגודת ישראל]]{{הערה|לאפוקי מזו שהוקמה ע"י "לוחמי הבעש"ט" (עפ"י לשון הרבי במענה לרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מתשרי תשמ"ט)}}
* [[ואביטה נפלאות]] - תכנית וידאו חודשית בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] מבית [[את"ה העולמי]]
* [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] - הספר המרכזי המאגד את תורתו המוגהת של הרבי מלך המשיח שליט"א בענייני גאולה ומשיח
* [[תומכי תמימים הוד השרון]]
* [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - האדמו"ר מצאנז הנוכחי.
* [[מנחם מענדל הגר]] - האדמו"ר מויז'ניץ מרכז
* [[בן ציון הגר]] - האדמו"ר מזאבילטוב שזכה ליחס מיוחד מהמלך
* הרב [[ברוך דב פוברסקי]] - ראש ישיבת פוניבז'.
* הרב [[דוד כהן (ראש ישיבת חברון)]].
* הרב [[שמחה קוק]] ע"ה - רבה של [[רחובות]].
* הרב [[ציון כהן]] - רבה של [[אור יהודה]].
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ"ח)]].
* הרב [[יוסף יצחק בקשי]] - מנהל רוחני ומשגיח של ישיבה קטנה כפר חב"ד
* הרב [[יצחק זאב ברנדלר]] מנהל חדר ליובאוויטש בכפר חב"ד ומאנ"ש כפ"ח
* ר' [[מנחם מענדל דורון]].
* הרב [[מנחם מענדל ששון]]
* [[מבצע בשורות טובות]]

==ערכים ששיפרתי ו\או הרחבתי משמעותית==

נושאים:
*[[יחי אדוננו]]
*[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]
*[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]
*[[פרסום גאולה ומשיח]]
*[[אזכיר על הציון]]
*[[התרגיל המסריח]]

ארגונים ומוסדות, קהילות, ספרים וכו':
*[[המטה העולמי להבאת המשיח]]
*[[הארמון למלך המשיח]]
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[לשכת עזרת אחים]]
*[[האיגוד למען קיום היהדות]]
*[[בית מנחם]]
*[[אגודת ישראל]]
*[[העדה החרדית]]
*[[סאטמר]]
*[[עמנואל]]
*[[ישיבת הבוכרים]]
*[[ידבר שלום]]

אישים:
*[[דליה רוטמן]] - בת אחיו של המלך המשיח שליט"א
*המשפיע המפורסם מטובי מקושרי [[רבותינו נשיאינו]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*[[ישראל הגר]] - האדמו"ר מוויז'ניץ הנוכחי
*[[אברהם ישעיהו קרליץ]] - החזון איש
*[[ישראל זאב גוסטמן]] - הראש ישיבה דתו"ת המרכזית מלפנים
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - ראש ישיבה דישיבה קטנה כפר חב"ד
*ר' [[שמואל שמואלי]]

ועוד, ועוד.

{{הערות שוליים}}

שמואל שמואלי

2025-07-19T22:35:22Z

חייל של המלך: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ר' שמואל שמואלי מתוועד ב770.jpg|ממוזער|ר' שמואל שמואלי מתוועד עם התמימים ב-770 (אלול תשפ"ג)]]
ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי"א]]), הוא עיתונאי ועסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אלול]] [[תשי"א]] לאביו שמעון ולאמו ד"ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] שעלו מרוסיה והתגוררו בכפר חב"ד.

בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב"דיות כ"קול תורה" ו"חברון", וב[[תשכ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]].

בשנת [[תש"ל]] נסע לחצרות קודשנו [[770]] שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה שב ל[[ארץ הקודש]] והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת "קול הישיבה" בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שב[[הוצאת קה"ת]].

בשנת [[תשל"ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה"ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול "אחינועם" בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ הקודש]] מ[[מלחמת יום כיפור]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי ב[[גליון התקשרות]] מס' 969] ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות}}. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.

בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.

בשנת [[תשל"ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. העיתון יצא לאור במשך 19 שנים וזכה לברכות ועידודים לא רגילים מהרבי{{הערה|כגון בחלוקת הדולרים ט' ניסן תנש"א שהרבי העניק לר' שמואל שמואלי דולר נוסף באומרו: "בשביל העיתון ולכוון אל הכוונה".}} שאף היה קוראו באופן קבוע.

אחרי [[דבר מלכות כ"ח ניסן|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי באריכות את הכיוון של הפעולות הנדרשות כעת{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן] {{אינפו}}}}. בעקבות זה היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים בתחום התקשורתי. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעיתונו בעקבות מנגדים חדשים שקמו{{הערה|מענה מאמצע חודש אייר תנש"א - ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה,, למרות ביטולה כלפי אחרים באישור הרבי לפרסם מודעות על משיח בכל שאר העיתונים (מלבד עיתונו ישראל שלנו)}}.

קודם ועידת מדריד בשנת תשנ"ב הכין מפה כהצעה להסכם שלום במזרח התיכון ע"י 'קנטונים לשלום, שווייץ בישראל'{{הערה|[https://col.org.il/news/61496 'קנטונים לשלום, שווייץ בישראל'{{COL}}]}} - שיטה שכמה מפרטיה הרבי שלל לאחר שהוכנסה לעיונו{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה צב, וב[[התוועדות]] ב[[770]] סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב"ד]].

במשך השנים מפרסם על יוזמות שונות לאיחוד [[אנ"ש]] בענייני עסקנות של שלימות הארץ{{הערה|"ועד עסקני אנ"ש", "איחוד רבני חב"ד", "אחדות החסידים בשלימות הארץ"}} ויוזמות שונות למען ארץ ישראל{{הערה|"הרשות היהודית", "שלום בטחוני", "ישראל מוגנת"}}.

==לקריאה נוספת==
*'מאוצר המלך - מענות קודש תנש"א-תשנ"ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו ב[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F.pdf תשורה רייכמן-מזרחי תשפ"א] (עמ' 71 - 78)

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש"א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

שיחה:חיים קפלן

2025-07-19T22:30:57Z

חייל של המלך: /* /* משלוחי הרבי */ */

צריך למחוק את השורה המדברת על "תפקידו באגו"ח" שהרי איננו קשור כלל לאגודת חסידי חב"ד. וכל המהלך גונה בכל התוקף מאת חברי אגו"ח --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 13:46, 20 במרץ 2022 (UTC)
:ועוד עניין , מי מינה אותו בדיוק ליו"ר אגודת קרית חב"ד???. שורה הזאת צריכה להימחק! [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 10:45, 18 במאי 2022 (UTC)

להוסיף על כך שעל פי מכתב יור המל"ח משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת!!
: כתוב {{ציטוטון|יו"ר המל"ח הרב יהודה קרינסקי כתב בתגובה שהרב קפלן הוא שליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 1)}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:33, 23 ביוני 2025 (IDT)

== עם מי נשוי? ==

ידוע למישהו?

== שאלה ==

איך חיים קפלן נהיה ' שליח הרבי' לעיר צפת?
ז''א, אסביר, מכתיבה באופן כזה, משמע כאילו חיים קפלן הינו שליח ישיר מהרבי לעיר צפת\אחד מהשליחים המרכזיים לצפת וכד'
כשדבר זה א ינו נכון כלל וכלל..
אביו, הרב אריה לייב קפלן, היה שליח הרבי לצפת.
בנו, חיים קפלן, הינו בן של 'שליח הרבי' לעיר צפת..

זה לא קטנוניות או משהו כזה, כיוון שלתואר 'שליח הרבי' לעיר מסויימת, יש הרבה משמעויות נלוות, ותוקף גדול, שאין לו שום קשר לדמות שעליה הערך קיים.
אני לא יודע מי אמור לעשות את זה, אבל נראה לי שצריך לתקן את זה בזריזות.
ובפרט שתואר כזה קיים פה, על אדם שנלחם בהרבה דברים של הרבי, נלחם בשלוחים של הרבי, ובדרכים רבות..
אבל גם בלי קשר למלחמותיו, התואר פשוט אינו שייך עליו.
אוסיף גם את מה שראיתי כבר שאחד כתב פה, אבל עוד לא תוקן, מי מינה את חיים להיות יו''ר אגודת קרית חב''ד, ומתי?

== תשובה לשאלה הנ"ל ==

איך אתה לא מתבייש לדבר כך?
הרב קפלן לא נלחם בשום דבר של הרבי, ומי לדעתך אחרי פטירת אביו צריך למלא את מקומו אם לא בנו (גם בשליחות הרבי לצפת וגם בהנהלת אגודת קריית חסידי חב"ד) , ואם זה לא בנו אז מי כן?
אני יכול לשאר שהתשובה הזאתי תמחק די מהר, אבל לפחות מי שכן יקרא את זה שיחשוב על מה שהוא קרא...

== תשובה על המשתמש הלא מזוהה ==

נוסף על הטיעונים ההגיוניים שהוזכרו לעיל, כאשר הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי הזמין אותו בסיום הרמב"ם הוא ברר את מילותיו והגדיר אותו כ'שליח לצפת' ולא כשליח '''הרבי''' לצפת . שים לב לכך..
בהתאם לכך שונה הגדרתו כה'בן של שליח הרבי לעיר צפת'.
ואם תהיה כאן התחכמות יתירה לכתוב את הדברים כפי שהם נראים אאלץ להוסיף פיסקה על התנהגותו בשנים האחרונות בקהילת חב"ד בצפת ובפרט בסעודות מרכזיות בבית הכנסת וד"ל.. (ואולי אף ערעור על הגדרת אביו כשליח הרבי לעיר צפת לאחר ביטול מינוי כשליח של הרבי לכל עניין שהוא כהמענה הידוע בכתי"ק)--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:17, 29 בדצמבר 2024 (IST)

== משלוחי הרבי ==

לא הבנתי מה לא מוסכם בתיאור זה?
גם הרב ווילשאנסקי ע''ה קרא לו שליח.
גם אם הוא לא שליח ראשי ע''פ חלק מהדעות הוא וודאי שליח! [[מיוחד:תרומות/37.60.47.112|37.60.47.112]] 23:33, 26 במאי 2025 (IDT)
משתמש יקר, בטח בפעם הבאה תואיל בטובך לחתום את שמך כפי המתבקש על פי נהלי חבדפדיה. וכעת לגוף הדברים: אכן הרב ווילשאנסקי ע"ה קרא לו שליח כיוון שהרבי מלך המשיח שליט"א אומר שכל יהודי הוא שליח. אך המילים "משלוחי הרבי לעיר צפת" אינן נכונות כיוון שאף אחד לא מינה אותו להיות שליח של הרבי או משלוחי הרבי לצפת.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 01:37, 12 ביוני 2025 (IDT)

== /* משלוחי הרבי */ ==

מי שממש מעניין אותו המידע שהיה בהערה יכול לקרוא אותו כאן:
בשנת תשפ"ה היו פרסומים שהגדירו את הרב חיים כ'שליח ראשי' לצפת. רב הקהילה [[מרדכי ביסטריצקי]] הבהיר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2110 עמוד 27 (מדור קוראים כותבים), שעל פי פסיקת אביו הרב [[לוי ביסטריצקי]] שהיה המרא דאתרא בעת פטירת השליח הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], האחריות על המוסדות והשליחות בצפת התחלקה בין שלוחי הרבי לעיר ומנהלי המוסדות - ולא עברה לבנו הרב חיים. חבר הנהלת המל"ח הרב יהודה קרינסקי מכתב בו הודיע כי מטעם המל"ח הרב קפלן נחשב לשליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 1)
אך למכתב זה של ר' יהודה קרינסקי אין שום תוקף כיוון שהרבי כותב במפורש שאין לאגו"ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש.
ובפרט לאור העובדה כי מכתב זה נכתב נגד פסיקתו הברורה של המד"א במקום!!! {{שכח לחתום|דבר מלכות פנחס}}
:נכון מאוד! [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 01:42, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 01:42, 12 ביוני 2025 (IDT)
:: [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] תוכל לציין מקור לכך ש:הרבי כותב במפורש שאין לאגו"ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:02, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 14:02, 13 ביוני 2025 (IDT)
:::הקטע נמחק כבר ממילא. בכלל, באנציקלופדיה יש לציין עובדות בלבד ולא פרשנויות ודעות (כמו בגוף הערכים שנועדו לזה) - ובנדו"ד: בנוגע לעובדות היותו שליח ראשי יש לציין את הודעת הרב ביסטריצקי וקרינסקי - וזהו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:10, 13 ביוני 2025 (IDT)
[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] היקר. לכל לראש כיוון שהכריזו והודיעו נחרצות שהאיש הזה אינו שליח הרבי לעיר צפת על כן לכתוב כזאת שורה זה בהחלט לא עובדה אלא פרשנות. באם בכל זאת תרצה לשים אזכור לכך שיש מחלוקת על עובדת היותו שליח בעיר צפת אכן אפשר לעשות כזאת פסקה, רק שמפאת כבוד האדם אני חושב שזה לא כדאי לכתוב עליו בערך אינצקלופדי את כל מעלליו והמחלוקות שגרם וגורם. וכפי שכבר כתבתי כאן למעלה. ולכן החזרתי את מצב הערך לקדמותו לפני ההתערבות הבעייתית שלך, ואקווה שלא תעשה שטויות כדי שהערך הזה לא יהפוך להיות ערך של נחלוקת ושנאה... בתקווה להבנה --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 16:14, 20 ביוני 2025 (IDT)
:היכן 'הכריזו והודיעו נחרצות' שאינו שליח? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:16, 20 ביוני 2025 (IDT)
::אני באופן אישי שמעתי מהרב ביסטריצקי שברור שהוא שליח אלא שלא שליח ראשי, להבנתי גם משפחת ווילישאנסקי מסכימה על כך כפשוט.
:::: למשתמש הלא מזוהה היקר ול[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]]. אנסה לסדר את העניינים כדי שתבינו.
כפי שכבר כתבתי למעלה. הרבי מלך המשיח באהבתו הגדולה ובחסדו העצום הפך כל יהודי בדורנו לשליח שלו להבאת הגאולה. אך כפי שנכתב למעלה, כאשר כותבים על אדם מסויים את התואר "שליח הרבי לעיר צפת" יש לזה משמעות מאוד מיוחדת ותקף לא רגיל, זה לא 'עוד ביטוי'. זהו ביטוי בעל משמעות עמוקה ביותר. ולכן באופן תיאורטי עוד בלי להתייחס למעשים שלו, בנוגע לחיים קפלן שיחי' התואר 'שליח הרבי' יכול להיות מתאים כפי שהוא מתאים לכל יהודי כולל ביבי נתניהו ויאיר לפיד. אך במחילה, לכתוב עליו שהוא השליח של הרבי לצפת..? מי בדיוק מינה אותו לדבר הזה? והרי המד"א דאז הרב לוי ביסטריצקי ע"ה פסק שכל מוסד ימשיך להתנהל לפי מנהל המוסד הקיים כבר, ואין 'שליח ראשי' לעיר צפת. ובחודשים האחורנים בנו הרב מרדכי ביסטריצקי שיחי' הבהיר זאת שוב בצורה מפורשת גם על גבי העיתון 'כפר חב"ד'.
{{ש}}
בנוגע לטענה שהנהלת המל"ח כתבה שהוא כן השליח הראשי לצפת: (עוד מבלי להתייחס למשמעות האמיתית של הדברים מה התוקף של האנשים המנהלים את המל"ח בכח הזוע ועל ידי זיופים ושקרים...) כ"ק אד"ש מה"מ אמר בצורה מפורשת (ח' אד"ש תשמ"ט. ניתן לראות בליקוט מענות קודש): {{ציטוט|תוכן="גם אני שייך לעם קשה עורף – וכשם שכמה מחב"ד ממציאים חדשה בחב"ד – לשאול בענין שהכרזתיו מענתו כו"כ פעמים במשך כו"כ חדשים– שבאה"ק העסקנות בחב"ד ההחלטות בזה – שייכות עפשו"ע – לאה"ק הנני מכריז עוה"פ שכך כתוב בשו"ע אזכיר עה"צ והזמ"ג."}}. ועל כן כמובן שאין שום תוקף כלל למכתב של ר' יוד'ל קרינסקי.
{{ש}}
ועוד ועיקר: יש מענה של כ"ק אד"ש מה"מ לר' לייבל קפלן ע"ה מכ"ד ניסן תנש"א שבו הרבי מבהיר לו בצורה מפורשת שאינו שליח שלו לשום עניין כלל. ובלשונו הק':{{ציטוט|תוכן="כפשוט לא יקבל עליו שום עניין שחב"ד מעורב בו בתור ב"כ" (בא כוחי)}}. ועל כן מאיפה בכלל מתחיל הדיון על כך שהוא נחשב לשליח של הרבי לעיר צפת.{{ש}}
הדבר שהכי אפשר לעשות (שוב, עוד מבלי להתייחס למעשים שלו..) זה לכתוב שהוא "משלוחי הרבי", כמו שכל יהודי הוא משלוחי הרבי (כנ"ל). אבל אז כמובן מי שיעשה את זה יצטרך לקחת על עצמו את המלאכה לכתוב על כל יהודי שיש עליו ערך בחבדפדיה את התואר "משלוחי הרבי"..
{{ש}}
'''המורם מכל הנ"ל:''' על פי דין תורתנו הקדושה ועל פי הוראת כ"ק אד"ש מה"מ ר' חיים לא נחשב כלל לשליח הרבי לעיר צפת. אם ברצון מאן דהוא לכתוב עליו תואר זה הוא מוזמן לעשות זאת במקום אחר, לא באתר שמתנהל על פי דין תורתנו הק' ועל פי הוראות כ"ק אד"ש מה"מ.
ואבקש מ[[משתמש:שיע.ק|שיע]] לסדר את הדבר. ולשומעים יונעם. ובאם יש עוד שאלה ניתן בשמחה לתייג אותי כאן ואענה על כך. --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:40, 6 ביולי 2025 (IDT)
::כפשוט, המענה של הרבי היה בנוגע לקבלת תפקידים אחרים, לא בנוגע להיותו השליח הראשי לצפת. פסיקת הרב ביסטריצקי היא שהשליחות מתחלקת בין מנהלי המוסדות והשלוחים לצפת כאשר אחד מהם הוא הרב חיים קפלן. תשאל את הרב ביסטריצקי ואת הרבנים ווילישאנסקי וזה מה שהם בעצמם יאמרו. שאמנם לטענתם נהוא לא שליח ראשי ולא כפופים אליו אבל ודאי שהוא שליח.
:איננו נכנסים כלל לסוגיה זו. זה פשוט לא הבמה המתאימה לבירורים אלו. מי מינה את השלוחים למטיילים? ומי מינה את כל השלוחים בארץ שלא יצאו תחת צא"ח. ומה עם כל השלוחים שכן יצא תחת צא"ח ומבחינתם כל מה שקרה אצל הרבי בנ"א - נ"ד לא קיים, ומה עם שליח אלמוני שנטען שהלך נגד השו"ע. וכו' וכו' (הטענות של 'מת המשלח בטלה השליחות' ועוד טענות שונות ומשונות), מקווה שהרעיון מובן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בתמוז ה'תשפ"ה 23:38, 9 ביולי 2025 (IDT)
::: מחילה, אך הפשט הכי פשוט של המילים של הרבי "לא יקבל עליו שום עניין שחב"ד מעורב בו בתור ב"כ" מדבר על כל שליחות כל שהיא של הרבי, כל עניין שהוא מייצג בו את הרבי כבא כוחו של הרבי. ואכן אתה יכול לשאול את הרבנים ווילאנשנסקי את הרב לבקיבקר ואת הרב שמואל גרייזמאן (ואלי עוד רבנים, זה מה שאני מכיר) ולשמוע מה שהם '''אומרים''' שאכן הרבי בשעתו הוציא את אביו מכל ענין של שליחות, ולכן אין לו שום דין של ירושה בשליחות.{{ש}}
כפי שכבר כתבתי, למילים "משלוחי הרבי '''לעיר צפת'''" יש משמעות גדולה. מה שכתבת שהרב ביסטריצקי אכן שם אותו בשליחות בכמה עניינים זה לא הופך אותו להיות משלוחי הרבי לעיר צפת, אלא להיות שליח הרבי בעניין מסויים[מקווה, ביה"כ היכל לוי יצחק, אגודת קרית חב"ד], (ובזה גופא כנראה שלא שליח הרבי אלא שליח הרב ביסטריצקי, אלא אם כן אתה חושב שלרב ביסטריצקי יש את הכח למנות שלחוים של הרבי לצפת..).
{{ש}}
לשאלתך מי מינה את השלוחים למטיילים, לכל לראש יש את הדין של שליח עושה שליח (הרב ווילשאנסקי ע"ה היה אומר את זה לכל הרבנים בישי"ג), רוב השלוחים יצאו לשליחות על ידי מינוי שליחות למקום שבו פועל השליח למקום המסויים הזה שוא מינה אותם בכח המשלח להיות שלוחים במקום הזה. ואותם אלו שפועלים במקום שבו לא היה שליח של הרבי שאחראי על המקום, בפשטות כתבו לרבי וקיבלו את ברכתו להיות שלוחים למקום, ורבנים פוסקי דינים פסקו להם שאכן הם שלוחים של הרבי למקום המסויים הזה.{{ש}}
אשוב ואסיים. אפשר בהחלט לכתוב עליו שליח של הרבי כיוון שכל יהודי הוא שליח של הרבי, אם תרצה יש מקום לדיון לכתוב עליו שליח הרבי לענין המקווה בצפת, אך לכתוב עליו "משלוחי הרבי לעיר צפת" זה פשוט כלל וכלל לא נכון....{{ש}}
אשמח לתיקון הערך, ואם יש לך מה לומר תכתוב ואענה בשמחה. --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 23:08, 19 ביולי 2025 (IDT)
:בנוגע למה שכתבת - לכאורה לא הבנת את מענה הרבי. בפשטות המענה "לא יקבל על עצמו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח", היינו בא כח חב"ד - תפקיד כללי חב"די שמייצג בו את חב"ד כבא כח (כחבר אגו"ח העולמית למשל - מה שנעשה לצערנו אח"כ ולכאורה חסר תוקף לפי מענה זה) משא"כ תפקיד חב"די מקומי (בשליחות וכו') אין מניעה וכמו שהרבי כתב לרב ירוסלבסקי בנושא זה גופא: "ואין לזה שייכות כלל להנהלת מוסדות בית חנה וכיוצא בזה" [היינו על רט"ב שגם היה מהמדיינים, שסילוקו מתפקיד ייצוגי של כל חב"ד לא אומר שיש לסלקו מהנהלת בית חנה בירושלים ששימש עד אז בשליחות הרבי, וכך המשיך הלאה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 01:30, כ"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 01:30, 20 ביולי 2025 (IDT)

== חסימה ושינויים בהסכמה ==

שלום חברים, כדי לחסוך לכם את בזבוז הזמן, חסמתי את הערך לעריכה. שינויים יתקבלו בהסכמה או בגיבוי ראיות וכיו"ב. כשיש משהו כזה, אפשר לתייג אותי בדף השיחה ואעדכן בעז"ה בדף הערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)
: [[משתמש:שיע.ק|שיע]] כתבתי כאן ביאור שלם. אשמח לעידכון הערך על פי זה, או אם יש לך מה לומר על מה זכתבתי תכתוב כאן ואענה בשמחה.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 22:51, 19 ביולי 2025 (IDT)

שיחה:זמרוני זליג ציק

2025-07-12T20:24:14Z

חייל של המלך: /* ניסוח הביקורת */

{{צוטט|1=[https://col.org.il/news/111447 חציו הראשון]|[[אתר col]] לא צוין קרדיט}}
==חשיבות==
ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]

== קישורים ==

מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)

לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)

למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.

== תפילין ==

בפסקה על הספר כתוב, 1. שזכה לשבחים רבים. 2. שהברסלבר '''אמר''' שיתן הסכמה. ובפועל 1. זה לא אנציקלופדי (בפרט ללא מקורות). 2. בפועל הוא נתן או לא?!  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:46, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן פסקה לא אנציקלופדית בעליל. זה לא אתר שיווק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:13, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::אולי היא מלמדת יותר על הקשר בינו לבין הברסלבר, ולא על הענין הספציפי של תפילין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:14, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== עלון שיחת הגאולה ==

-- המשך דיון מתקצירי עריכה --
ההשוואה היא לא נכונה, זה יותר כמו שיכתבו על אהרון דוב הלפרין, מענדי הנדל, שלום יעקב חזן וכדו' בערכם. ההשוואה לשלמה הלפרן, שרק כותב את דבר המערכת, וליוסף אברהם פיזם, שעלונו יוצא רק מספר פעמים בשנה, מוטעית. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 20:37, 24 בפברואר 2017 (UTC)

אתה מסביר לבד מדוע אין לכתוב זאת... בכל הערכים שהזכרת אכן לא מודגש על כך שהללו עורכי עיתון.

בפרט, שעיתון זה יוצא במסגרת פעילות של ארגון שכבר יש לו קישור מורחב בערך (מקטע אחד בלבד לפני.!).--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 19:57, 25 בפברואר 2017 (UTC)
:אם מישהו אחר היה עורך העלון, והקשר היחיד לר' זמרוני היה שהוא יו"ר האגודה, היית צודק. אולם כאשר מדובר בפעולה ישירה שלו אין סיבה שלא למנות אותה בערך שלו רק מכיון שהעלון יוצא במסגרת האגודה. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן &lowast;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|השמים מספרים]]''' • 15:15, א' באדר, ה'תשע"ז ''(27 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== משפחתו ==

יש לציין לחתנו אבירז בן מתתיהו תואר הרב. יודע שאף מוסמך היכל שלמה לרבנות מושב. [[משתמש:Mbm|Mbm]] - [[שיחת משתמש:Mbm|שיחה]] 21:01, 17 באפריל 2018 (IST)
:הניסוח של דבריך לא ברור. אך הוספתי לו את התואר ר'. יש"כ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשע"ח 00:16, 3 ביוני 2018 (IST)

==ביקורת==

לענ"ד צריך להוסיף בערך זה ביקורת גדולה על מעשיו הנבזים בפרשיות מסוימות הידועות (מומלץ לחפש בתיבת החיפוש בחב"ד און ליין 'ציק' וכדו' כדי לראות) [אא"כ אין מנהג המקום להכניס ביקורת על משיחיסטים...] --[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 13:30, כ"ה בניסן, ה'תש"ף 13:30, 19 באפריל 2020 (IST)
:יש מקום בצורה מכובדת הן לביקורת פוליטית והן לביקורת אמיתית. לצערנו, הביקורת שהיתה שם היא שקר של ביקורת פוליטית במסווה של ביקורת אמיתית. מדובר על יהודי שהיה עובד השם בכל מאודו, שנקט בפעולות הרבה יותר צנועות ומתאימות מפעולות שמתקיימות מידי יום ביומו אצל שלוחי הרבי בכל רחבי העולם. להפנות כלפיו את הביקורת כאילו הוא פורץ גדר ולהעלים עין ממה שקורה בבתי חב"ד בכל הגלובוס, זה ביקורת לא מוצדקת שאין כאן מקומה. אלא אם כן אתה מתכוון לביקורת אחרת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:17, כ"ה בניסן, ה'תש"ף 16:17, 19 באפריל 2020 (IST)

== הסיפור עם ר' מענדל ==

{{א|א' מחב"ד}}, מה הבעיה בניסוח שכתבתי? לא הורדתי אף "תוכן לא הוגן", ניסחתי זאת בצורה אנציקלופדית וברורה, שתכבד את ר' מענדל, את זמרוני ואת "גודל הנחת ד' זוגות תפילין". הלא כן? עוד אחזור ואביע דעתי, שהפרטים המדוייקים של הסיפור צריכים להופיע פעם אחת. או כאן או בערך על ד' זוגות, יותר הגיוני כאן. אין בכוונתי '''להילחם''' על כהנ"ל - כיוון שלטעמי מדובר בוויכוח טכני ותוכני, ולא בוויכוח "השקפתי" שמקומו לא יכירנו בנושאים כאלה. ובאם הנך חושב אחרת, יהי לך אשר לך. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 09:07, כ' באב, ה'תש"ף.
:ראשית אני חושב שאתה לא הבנת את דבריו של זמרוני, הוא לא הרגיש פגיעה במה שסיפר, אלא להיפך, שאף שהיה קשה להוציא את האישור עם כל זה התעקשתי והוצאתי. וגם אני לא מבין למה אתה מחפש מקור, אני אומר לך מקור הכי טוב, זמרוני סיפר בעצמו בהתוועדות ב 770 במוצאי שמח"ת, וכשהתווכחו איתי (אולי לא שמעתי טוב), שאלתי את הבן שלו רח"צ, שאישר שככה גם הוא שמע מאביו. ב) אני לא מבין מה הבעיא להגיד את הדברים כהווותם. ג) אני חושב שזה פשוט מטעה, ר' מענדל היה איש שלא אהב מה שנק' בהגה החב"דית "צדקות", הענין שר' מענדל אמר לו בסוף, אם אתה רוצה תניח, היינו אל תעשה מזה סיפור, אתה מרגיש שאתה רוצה להניח, אני לא הגעתי לדרגא כזו, אבל אתה רוצה תניח, אבל בלי להיות צדיק (הוסיף דרך אגב, אמנם קטנתי, אבל יש לי נגיעה אישית שדברים על רמ"פ יאמרו כפי שהיו, ולא רק במקרה הזה. ואכמ"ל). ד) אתה יכול לכתוב את זה רק במקום אחד, אבל אז תוציא את השם של מענדל באחד מהם, לכאו' זה צריך להיות רק בערך על זמרוני, כי זה ענין של המשפיע שלו, ר' מענדל הוא לא משפיע של כל חסיד חב"ד. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:12, כ' באב, ה'תש"ף 15:12, 10 באוגוסט 2020 (UTC)

== קברו? ==

לא צויין היכן מקום מנוחתו.

בברכה, שאלתיאל [[מיוחד:תרומות/83.130.153.35|83.130.153.35]] 18:25, 20 באוגוסט 2020 (UTC)

{{טופל}}. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 19:20, ל' באב, ה'תש"ף ''(20 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==החלפת קישור==
צריך להחליף את הקישור למכתבים מרהרבי שליט"א מה"מ לזימרוני בגליון החייל לקישור הזה:
https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 21:24, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א 21:24, 11 בפברואר 2021 (UTC)
:החלפתי, תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:32 • כ"ט בשבט ה'תשפ"א
סליחה, זה קישור לתיקיה, זה הגיליון עצמו:
https://drive.google.com/file/d/1Sp7PJnn_XjyQpeomS66Rb-ogX0S9Yl6W/view?usp=sharing
--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 17:26, י"ג באדר, ה'תשפ"א 17:26, 25 בפברואר 2021 (UTC)
:הוחלף, תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:56 • י"ג באדר ה'תשפ"א

==פטירתו==
לפי דעתי יש להוריד את הקטעים שכתוב שהוא נפטר כי אין נפטרים בימות המשיח ולכן הוא חי וקיים! {{אנונימי}}
:אמרו עליו קדיש. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:28, ב' באב, ה'תשפ"ג).

== ביקורת ==

חבל מאוד שלא קיימת. רק [[אברהם שם טוב|עליו]] ו[[חיים יהודה קרינסקי|עליו]] ועל [[jem|זה]] וכד' מותר להציב ביקורת? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 11:57, 27 בדצמבר 2023 (UTC)
:{{א|חילזון| }} כך נקבע ובבקשה לא לדון ע"כ יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:12, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} היכן נקבע? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:22, 27 בדצמבר 2023 (UTC)
:::{{א|חילזון| }} חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה המאמינה בחשיבות העניין של חי וקיים. נא '''לא''' להמשיך את השיחה הזו. כאן לא פורום. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:26, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ד)
::::{{א|יוסף בן מלמד}}, לא הבנתי את הקשר... בכל מקרה - {{סוף דיון}}. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:30, 27 בדצמבר 2023 (UTC)

==טעויות בערך==

*בכותרת „אצל הרבי” כתוב: „ההנהלת הישבה”. צ”ל: הנהלת הישיבה.
*בשורה המתחלת „בג’ תמוז תשנ”ד” כתוב: המראשונים. צ”ל: מהראשונים. | כתוב: הגלון. צ”ל: הגליון. {{אלמוני}}
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:44, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ד)

==מקורביו של הרב ציק==
{{חב"דפדים פעילים}} האם יש איפשהו מקום בו יש רשימה של כל האנשים שהרב זמרוני הפך אותם לחסידי חב"ד? [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, עקשן להבאת הגאולה]] 00:37, 1 באוקטובר 2024 (IDT)

== ביקרות ==

ביקורת: זימרוני ציק פעל פעמים רבות נגד ההלכה בכך שהתיר לאנשים לאכול בצומות דרבנן מפני שאנחנו בימות המשיח, וגם הורה ללא דתיים חוזרי תשובה ללכת לליל הסדר שלו ולא של בתי חב"ד מבחינתי הוא היה אדם טוב אבל זה לא נראה הגיוני שעל יחזקאל סופר ויודל קרינסקי כתוב ביקורת ועליו לא{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/83.130.126.243|83.130.126.243]] 22:11, 1 בדצמבר 2024 (IST)
:ציין מקור לדבריך. בערכיהם של האישים שהזכרת, מובאים מקורות לביקורות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:22, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)
:: ישנו פס"ד מפורש בנוגע למעשיו מאת הרב גדליהו אקסלרוד אב"ד חיפה (שאגב משיחיסט בעצמו)!

== רבותיו? ==

הוא חסיד של הרבי שליט"א מה"מ. זה שפלוני הוא משפיעו ואלמוני החזירו בתשובה, זה לא אומר שהם רבותיו. יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!--[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 13:38, ג' בניסן, ה'תשפ"ה 13:38, 1 באפריל 2025 (IDT)
:יש בזה משהו. מישהו מתנגד או שאני מוריד את הפיסקא? --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:08, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:08, 20 ביוני 2025 (IDT)
::כ"ה בכל ערכי החסידים (למשל בדפים [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ו[[שלמה חיים קסלמן]]). אם רוצים לשנות את המדיניות הכוללת יש לפתוח דיון באולם או כה"ג. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:12, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::אפשר לדון, ואפשר גם להבדיל ביניהם, אצל הרב זמרוני [[מאיר שלום בליז'ינסקי|הוא]] הביא אותו לחב"ד, ו[[מנחם מענדל פוטרפס|הוא]] היה המשפיע שלו בישיבה. כאלה יש רבים ועשרות בחבדפדיה ואף אחד לא חשב לציין זאת אצלם (לדוגמא: הבאתו של הרב בא גד ממש מיותרת, הוא בסך הכל למד אצלו בישיבה..). לעומת זאת בדוגמאות שהבאת הם היו רבותיהם המובהקים.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:23, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:23, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::מקווה שהדיון יהיה ענייני ולא אישי.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:23, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:23, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::גם ר' שלמה חיים 'רק' למד אצל שילם.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:37, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::אם תעיין בספר המשפיע ר' שלמה חיים, על הקשר ביניהם והכבוד שרחש לו (גם עשרות שנים אח"כ) אני בטוח שתבין את ההבדל. בשונה לגמרי מהרב זמרוני כידוע לכל מי שמכיר אותו. לא רואה סיבה לא להבדיל בינהם וממילא לשנות בערך (הפרטים על הקשר שלהם איתו מופיעים בהרחבה בערך). --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 15:02, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 15:02, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::[[משה מרדכי ארנשטיין]] בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:11, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::::כנ"ל, ההבדל פשוט. זכיתי לשבת בהתוועדיות של הנ"ל והוא הזכיר אותם בלי סוף. אם אתה לא מאמין, אתה מוזמן להקשיב להתוועדיות של הנ"ל (יש הקלטות) ולהשוות להתוועדויות של הרב זמרוני (אגב, ממולץ בחום!) --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 15:16, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 15:16, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::עייפתי, עשה כרצונך (רק אם אפשר להשמיט הכינוי..) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:20, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::בכל מקרה, לא יעזור שתביא עוד מישהו, יתכן שאצל אותו אחד זה לא במקום. נקודת ההבדל פשוטה, אם אדם מחזיק מאנשים מסיומים בתור רבותיו (כמובן שלא בסתירה לביטול מוחלט לרבי שליט"א מלך המשיח) ניתן לכתוב את זה בערך, בשונה מאדם שהתקרב ע"י חסידים או למד אצל משפיע מסוים (גם עם הנ"ל היה המשפיע שלו) אבל כל הנהגותיו ודיבוריו היו על הרבי שליט"א מלך המשיח בתור האדם העיקרי ממנו שואב השראה. תודה על ההסכמה, אני משנה בערך --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 15:26, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 15:26, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::נ. ב. למה מחקת בערך הרב אורנשטיין שנסע כל שנה לתשרי? נ. ב. 2. לאיזה כינוי הכוונה? נ. ב. 3 אני לא חוזר בי מההמלצה (בפעם השלישית) לשמוע נאומים והתוועדיות של הרב זמרוני.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 15:26, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 15:26, 20 ביוני 2025 (IDT)

== ביקורת ==

חשוב שתופיע ביקורת,אל לנו להתעלם מכך! זכותיו רבות אך זה אירוע סופר חשוב שצריך לבוא בערך --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 17:35, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 17:35, 19 ביוני 2025 (IDT)
:עיין לעיל, בפיסקאות ביקורת את דברי שיע ק. ויוסף בן מלמד. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 18:08, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 18:08, 19 ביוני 2025 (IDT)

== העברה מ[[שיחה:בן ציון בנימין אלטהויז]] ==

:::רק תראה איך זה:
<code>==ביקורת==אכל בצומות ואפילו הרב [[גדליה אקסלרוד]] יצא נגדו. </code> [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:12, 19 ביוני 2025 (IDT)
:מה הבעיה? נראה טוב --[[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]] - [[שיחת משתמש:תמיםצעיר770|שיחה]], 21:27, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 21:27, 19 ביוני 2025 (IDT)
::אז תכניס את זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:28, 19 ביוני 2025 (IDT)
כשאני ניסתי להכניס את זה - מנעו ממני ומחקו מיד --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 21:31, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 21:31, 19 ביוני 2025 (IDT)
:::יש ערך איך ומתי כותבים ביקורת, עיי"ש ותבין למה מה שכתבת נמחק ובכלל למה הביקורת כאן לא שייכת. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 06:14, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 06:14, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::{{א|שי מלך}} מה לא שייך כאן בדיוק (עיינתי שם..)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 09:45, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::"בחב"דפדיה תכתב ביקורת אך ורק על גופים ואישים ציבוריים או על מעשים שנעשו באופן ציבורי" המעשה, שלא ברור אם נעשה, לא היה באופן ציבורי. למעשה הרב זמרוני הוציא הכחשה לטענה שהוא אכל בצומות ואמר באופן ברור שהוא צם בכל הצומות. וממילא גם המטרה בכתיבת הביקורת שהיא "מטרת הביקורת היא הימנעות ממתן 'הכשר' לחוסר הצמדות להלכה ולדברי הרבי" איננה כאן. שכן הוא אמר בוידיאו שהוציא שהוא מורה למושפעיו בכל שאלה הלכתית ללכת לרב מורה הוראה כהוראתו של הרבי שליט"א מלך המשיח. בנוסף נכתב שם: "מה לא ראוי לביקורת: אין ענייננו בפרסום התנהגויות שליליות כשאין בכך את הצורך הנ"ל בצורה '''ברורה וממשית'''. לכן כל עוד לא מדובר בעובדה שהיא '''חלק עיקרי ומפורסם''' בביוגרפיה של האדם (התנהגות שלילית '''פומבית''' ומתריסה), אזי גם כאשר ישנה התנהגות לא ראויה היא לא תאוזכר בערך" (ההדגשות לא במקור). וממילא ברור ע"פ כהנ"ל שגם אם מאמינים לעלילה אין צורך בכתיבת ביקורת. ויש לי עוד מה להאריך בהנ"ל, אבל אני מקווה שהדברים שכתבתי יספיקו. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 10:24, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 10:24, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::הפסק(ים) שיצא עליו ברור ומפורסם, אף אם המעשה עצמו לא. אפשר לציין שהרב זמרוני הכחיש, אבל מ"מ '''הנידוי''' שהטיל עליו הרב אקסלרוד הוא עובדה ודבר ציבורי, אף אם '''הנסיבות''' אליו נתונות במחלוקת (אותה נציין כאן). מלבד זאת בפסקו של הנ"ל הוזכר אודות השקפתו בעניין אחדות ה' שיש בה אפיקורסות, דבר שאותו הרב זמרוני לא הכחיש מעולם. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 11:08, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::לפסק של הב"ד התייחסו לעיל בפסקאות הקודמות. הנידוי איננו ציבורי, תראה לי עוד רב (חוץ מאקסלרוד עצמו) שלא הגיע לכינוסים של הרב זמרוני בגלל "הנידוי" (אגב, הרב אקסלרוד הוציא פסק הקורא לא לחלק שיחת השבוע, אני מאמין שלא תרצה לציין את זה בערך).. ושוב, המעשה (שלא נעשה ע"פ דבריו) לא היה בפומבי, ככה שאין סיבה לביקורת. לגבי ההשקפה באחדות ה', ממליץ לך לשמוע את נאומו של הרב זמרוני בי' שבט תש"ע ואז תבין במה מדובר (אני מאמין שאח"כ לא תרצה לציין את זה).. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 11:52, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 11:52, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::::הארכתי, מקווה שלא תאלץ אותי להכנס לדיון פומבי בהנ"ל, במיוחד שלאור הכללים אין שום הצדקה לכתיבת ביקורת, אם ממש תתעקש, אני יבקש ממך לדבר עם שיע, אולי הוא יצליח להסביר יותר טוב ממני ולחסוך לנו זמן יקר.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 11:52, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 11:52, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::גם אם בפועל לא התקבל הפסק והנידוי במלואו, יש לציינו בערך. הביקורת אינה רק על המעשה, אם הי' או לא, אלא על הפסק שיצא בפועל. שוב, הדיון לעיל הי' בנוגע לביקורת פוליטית או חסרת מקור וביסוס בדברי הרבנים, משא"כ ציון הפסק בלבד (וכמובן במסגרת הביקורת יש להתייחס לכל הצדדים והטענות), ולכן לעיל יוסף בן מלמד הסכים עקרונית לכתיבת ביקורת כזו - בציון מקור.{{א|שיע.ק}} בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:00, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::::שוב, עיין בכללים לכתיבת ביקורת. ובנאום מי' שבט. א"א לכתוב ביקורת שיצא נגדו פסק על שעשה, כשלא ברור שעשה את המעשה. ותו חזי שרוב מניין ובניין דהרבנים שליט"א השתתפו ומשתתפים גם לאחרי הפסק.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 13:16, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:16, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::::ברור שהביקורת יכולה להקיף אף מקרים בהם נשואי הערך או אחרים מכחישים את הדברים מכל וכל ('מחלוקת במציאות'), וכמו למשל בערך [[אהרן דוב הלפרין]] - שבוקר על אי דיוקיו בסיפורים, בזמן שהו"ע טוען שלא הי' ולא נברא... ועוד רבות כהנה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:29, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::::::::::::ומה עם זה שיש את הפס"ד של בי"ד רבני חב"ד שלהקשיב להם לפי שיטת האנטים זה הוראה של הרבי? חייב להכניס משהו - כמובן להסתייג מנכונות המעשה אבל להציף את עצם זה שבוקר על ידי רבני חב"ד הוא חובה. אל לנו להתעלם מהרבנים! ואני רואה כעת גם שבגלל הכנסת הביקורת מנסים להעיף אותי מאתר חב"דפדיה,אני לא מצליח להבין למה,החליטו לשקר עליי שהשחתתי דברים ועוד כהנה--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 13:33, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:33, 20 ביוני 2025 (IDT)
למענדל סופר: עיין בבקשה שוב בדף המנחה לכתיבת ביקורת. בכל מקרה אי אפשר להוסיף ביקורת עד שתאושר ע"י שיע ואם מישהו יוסיף אותה זה יחשב למלחמת עריכה, כידוע. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 13:50, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:50, 20 ביוני 2025 (IDT)
::אפשר להוסיף ביקורת כאשר היא עומדת בכללים לא אישור א"א. ומי שמסירה ללא הסבר מוצדק ומעוגן בכללים - הוא האשם המלא במלחמה. בכ"מ כדי להניח דעת כת"ר - נחכה ל"פסיקת" שיע. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:58, 20 ביוני 2025 (IDT)
:למוישי גורליק, עיין מה שכתבתי בדף שיחתך. לגופם של דברים: הדיון בפיסקא זו הוא על הביקורת שכתבת, לגבי הצומות. לגבי מה שהבית דין כתב - כבר כתבתי לך לראות מה שנכתב בנושא זה בתחילת דף שיחה זה. בברכת האמת והשלום אהבו ויחי המלך המשיח! --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 13:50, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:50, 20 ביוני 2025 (IDT)
:מוישי היקר, אף אחד לא מנסה להעיף אותך מפה כולנו רוצים שתמשיך להיות ולערוך באתר, אך כמובן על פי הכללים... מקווה שהבנת. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 13:52, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:52, 20 ביוני 2025 (IDT)
:עיין בדף חב"דפדיה: מלחמת עריכה. לגבי שינוי גירסא יציבה. וכבר נימקתי את ההתנגדות לביקורת. מוחה על התואר כת"ר ומודה ע"כ שהחלטת שלא להלחם. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:03, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:03, 20 ביוני 2025 (IDT)
::{{א|שי מלך}} עכשיו הוא גם רוצה להסיר את הביקורת ממישולובין. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 14:04, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:04, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::אתם רבים על שטויות, יש כרגע {{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עריכה}} ערכים הדרושים עריכה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:07, 20 ביוני 2025 (IDT)
{{א|שיע.ק}}{{א|שיע.ק}}{{א|שיע.ק}} מה הולך? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:24, 23 ביוני 2025 (IDT)
{{א|שיע.ק}} אני מבין ששתיקה כהודאה? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:15, 5 ביולי 2025 (IDT)
:הודאה למי? אתה יכול לכתוב לו בדף שיחתו, או של מפעיל מערכת אחר. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 23:45, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:45, 5 ביולי 2025 (IDT)
::תייגתי אותו כוכ"פ, ומאחר שלא ענה נראה שמודה לי ע"פ הכלל הידוע. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:00, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::הכלל הידוע? לא מבין מה אתה רוצה. הסברתי לעיל את הסיבה שהביקורת אינה לפי הכללים. אתה לא יכול להכניס אותה בלי הסכמה (אתה יכול לנסות לתייג גם את יוסף בן מלמד, או לכתוב לו בדף השיחה). מזכיר על המשפט אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:03, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 00:03, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::אני חושב שנכון להכניס את הביקורת על הרב זמרוני, מכיוון שזה היה אירוע פומבי. וכמובן גם את עמדתו והתייחסותו או התייחסויות אחרות. על הניסוח צריך לעבוד כאן בדף השיחה ורק אז להכניס לערך. לכתוב הצעה ואם יש לאחרים הצעות לשיפור הם מוזמנים גם לכתוב כאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשפ"ה 03:06, 6 ביולי 2025 (IDT)
::::::איזה אירוע פומבי? על מה מדובר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]], כתבתי לעיל (בפיסקא זו) מדוע הביקורת במקרה זה לא מוצדקת על פי כללי האתר, קראת מה שכתבתי לפני שפסקת? או שנהגת (חלילה) כמנהג אותם שהוציאו פסק דין בלי לשמוע את טענת נשוא הערך? --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 12:17, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 12:17, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::::{{חב"דפדים פעילים}} אשמח שתביעו את דעתכם. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:40, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:40, 6 ביולי 2025 (IDT)

==ניסוח הביקורת==
בשנת [[תשס"ג]] פורסמה טענה בשבועון החרדי 'בקהילה', לפיה הרב ציק נמנע מלצום ואף אוכל ברבים בכל הצומות. הרב ציק מצידו הכחיש את הדברים{{הערה|https://col.org.il/news/642}}.

בשנת [[תש"ע]] תועדה ב[[אוסטרליה]] קבוצת אנשים שהגדירו עצמם כחסידי חב"ד, שאכלו וחיללו בפרהסיא את צום [[עשרה בטבת]]. מעשיהם זכו לגינוי חריף בקרב כלל רבני חב"ד, שאף הטילו עליהם נידוי{{הערה|[https://col.org.il/news/52445 1] [https://col.org.il/news/52516 2]}}.

בעקבות הפרשיה, פרסם הרב [[גדליהו אקסלרוד]], רב קהילת חב"ד ב[[חיפה]], אב"ד העיר וחבר [[מטה משיח]], מכתב 'בירור' ארוך וחריף לתופעה, בו הביא עדות אישית של כמה מ'חשובי אנ"ש' לפיהם נוהג הרב ציק לאכול בכל הצומות, וכשנשאל לגבי הוראה לרבים נמנע מלהורות בזה. במכתב זה קרא הרב אקסלרוד לרבני חב"ד: {{ציטוטון|על-פי הלכה צריך להטיל עליו חרם ונידוי אם לא יחזור בו ולהוציאו מקהל אנ"ש}}, לא להשתתף בכינוסיו ובעלוניו ([[שיחת הגאולה]]){{הערה|https://col.org.il/news/52540}}.

בהמשך לכך, בחודש [[אדר]] באותה שנה יצאו נגד הרב ציק ואנשיו עשרות רבני ומשפיעי אנ"ש{{הערה|https://col.org.il/news/54681}}.

בחודש [[אייר]] פרסם הרב אקסלרוד מכתב נוסף, תחת הכותרת 'מחאה גדולה', בו קרא שלא להשתתף בכינוסיו של הרב ציק ('שומר נפשו ירחק מהם') וכינה אותו ואת אנשיו 'כת מסוכנת', שבראשה עומד הרב זמרוני ש'יוצא בפרהסיא נגד השלחן ערוך', ושוב חזר על קריאתו הקודמת לכלל הרבנים להוקיע אותו ואת אנשיו{{הערה|https://col.org.il/news/54681}}.

הרב ציק מצדו, חזר והוציא מכתב הכחשה לדברים. עם זאת נטען, כי בהכחשתו לא שלל לגמרי את הטענות, אלא הדגיש כי 'הטענות שאכל ב'''פרהסיא''' הינן שקר וכזב', אך התחמק וסירב להוציא הכחשה ברורה יותר, ולכן באתר [[חב"ד אינפו]] נמנעו מלפרסם מכתב זה{{הערה|http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=52532&lang=he}}.

עם זאת, קיימים קטעי וידיאו בהם מתועד הרב ציק כשהוא מכחיש לחלוטין את ההאשמות נגדו{{מקור}}.

:יש התנגדות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:56, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::אני בעד נוסח זה --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 12:21, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 12:21, 6 ביולי 2025 (IDT)
::::יש, על איזה מעשה פומבי מדובר? מה הקשר בין אותם שאכלו בפרהסיא לנשוא ערך זה? למה זה נכתב בצורה כ"כ חד צדדית? על איזה עשרות רבים ומשפיעים מדובר (במכתב שיצא לא נרמז שמו של הרב זמרוני, והוא עצמו היה חותם עליו)? למה לא מצוין הרבנים שחתמו המשיכו להשתתף בכינוסים ולחתום על קול קורא להגיע אליהם. יש וידיאו שהוא אומר במפורש שהוא צם, ואינפו בחרו שלא להתייחס אליו.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:26, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:26, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::אם אזדקק לכך, אני יכול לפרוך פיסקא אחר פיסקא בביקורת המגוחכת הזו.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:33, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:33, 6 ביולי 2025 (IDT)
:א. בירורו ומכתבו של הרב אקסלרוד יצא בהמשך ובעקבות מאורע זה (שהתופעה קשורה לר' זמרוני כו'). ב. 'עשרות רבנים ומשפיעים' - כך נזכר במכתבו של הרב אקסלרוד. גם אם ההשערה מוגזמת, אפשר לציין 'רבנים רבים'. ג. אם יש לך שמות ספציפיים, אכן אפשר לסייג ש'חלק מהרבנים המשיכו' כו'. ד. אם יש ברשותך הוידיאו תוכל לציין אליו, אבל טענת אינפו במקומה עומדת, ואין להתעלם ממנה לחלוטין (נטען כי כו' אולם לעומת זאת, בוידיאו כו' הכחיש את הדברים לחלוטין). אם יש לך ביקורות נוספות, אשמח לשמוע. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 18:38, 6 ביולי 2025 (IDT)
::הנקודה פשוטה, במקום להתייחס להבהרתו המפורשת ("אני צם בכל הצומות שתיקנו חז"ל"), אתה בוחר להאמין לאתרי הרכילות האינטרסנטים, גם אם אתה טוען שצריך להכניס את דבריהם, צריך לכתוב את שיטתו בתור דבר הפשוט ואז את הטענות. ז. א. להניח הנחה פשוטה שצם (ע"פ דבריו המפורשים) למרות שיש הטוענים אחרת. ולא להניח בתור הנחה פשוטה שכל מה שכתוב באתר "ההוא" נכון. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 22:08, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 22:08, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::חב"ד אינפו אינו סתם אתר רכילות, אלא אתר שבמדה רבה מייצג חלק גדול מחב"ד (וועדה רוחנית וכו' - ובל נשכח שהוא גם בעל המאה והדעה בחב"דפדיה) - ובוודאי לא נכתבו שם דברים שהינם פרי דמיונו של אי מי מהכותבים, לפני בירור מקיף - בטח כאשר כותבים כאלו טענות חריפות על אדם ספציפי ובטח לגבי הרב זמרוני (ובכלל, מן הראוי שיקשר כ' לאותו וידיאו לפני כל הטענות והדיונים). ובפשטות, עצם הוידיאו אינו סותר לנכתב שם, כי ייתכן (ומסתבר) שבתחילה סירב להוציא הכחשה ברורה, ורק לאחמ"כ (לנוכח הטענות?), במשך השנים, הכחיש ברורות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:36, 6 ביולי 2025 (IDT)
::::לא כל דבר שנכנס לאינפו, עובר את הועדה, כידוע ומפורסם. אני מחפש את הוידיאו, הוא די מופרסם (אף יותר ממה שמפורסם מי הוביל לשינויים בלוד..) אבל לא באינטרנט. הוידיאו הוא מתשס"ז, לפני הפסק של הרב אקסלרוד (שאגב, פסק בלי לשמוע כלל את הרב זמרוני, היפך ההלכה). --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 23:34, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:34, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::באשר לטענה שאין הצדקה לפרסום הביקורת, בנוסף יש לסוגיה משמעות מעשית (שחובה לצום) מכתבו של הרב אקסלרוד ותגובתו של הרב זמרוני התפרסמו בפומבי, (וכמדומני שגם הרב ירוסלבסקי כתב בנושא, אבל איני רואה כרגע תיעוד של זה) ולכן יש הצדקה להתייחס לזה. אני לא חושב שיש טעם והצדקה להכנס לפרסומים בעיתון 'בקהילה' או לפרשה באוסטרליה. בנוסף אני חושב שעדיף שלא לפרט בהרחבה על תוכן מכתבו של הרב אקסלרוד (מכיון שידוע כרב שמתנסח בחריפות רבה, ראו לדוגמה התייחסותו החריפה לרב מ"ש אשכנזי בהקשר לגיורי צה"ל -שם ברור שאין טעם להכניס זאת בערך). מציע את הניסוח הבא:
:::::בשנת תש"ע, פרסם הרב [[גדליהו אקסלרוד]] מכתב חריף שעסק בעדות שהרב זמרוני אינו מקפיד על צומות ועוד{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52513 המכתב], אתר חב"ד אינפו, ג' שבט התש"ע (18.01.2010)}}. בתגובה, הרב זמרוני פרסם 'גילוי דעת' שלא אכל בפהרסיא בצום, וגם שאינו מורה לאחרים לבטל צומות{{[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52532 הבהרה בתגובה למכתבו של זמרוני ציק], כתבה המתייחסת למכתבו של הרב ציק]}}. בעקבות הפרשה יצאו שלוש עשרה רבני קהילות ומורי הוראה חב"דיים, במכתב שבו נכתב בין היתר "בענין הצומות שעתידים להיבטל בימות המשיח, הרי שאופן ההנהגה בזה הלכה למעשה - עד שיבנה ביהמ"ק בירושלים, מבואר בשו"ע שיש לצום צומות אלו ואין לפרוץ גדר"{{הערה|https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53046 קול קורא מהרבנים נגד פריצת גדרי ההלכה]}}.
:::::סוף הצעה. כמובן שאם ימצא הוידאו של הרב ציק או תיעוד למה שנאמר שם, זה גם יוכנס. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בתמוז ה'תשפ"ה 23:30, 9 ביולי 2025 (IDT)
::::::תודה על הרגעת הרוחות, אבל למה זה ביקורת? במכתב הרבנים (שלא כולם מורי הוראה, אבל כולם חתמו בהמשך על קריאה להגיע לכינוס משיח בכיכר תשע"ו שארגן הרב זמרוני והגיעו לכינוסים נוספים) השם שלו כלל לא מוזכר? אולי זה שייך בערך [[צום]]. הביקורת איננה עונה על התנאים לכתיבת ביקורת על אישים (כנ"ל בארוכה{{הערה|שיע כתב (תוכן): '''המכתבים''' התפרסמו בפומבי, בכללים לכתיבת ביקורת כתוב: '''מעשים''' שנעשו באופן ציבורי}}).. בהמשך אשתדל לענות על השאר (העלאת ההכחשה של הרב זמרוני (שבה '''מבהיר שלא צם''', שלא כמו שנכתב באינפו) וממילא הביקורת תתייתר ממילא (וכפי שכתב שיע, שלא כל מכתב של הרב אקסלרוד "מזכה" בפיסקת ביקורת את נשוא המכתב).. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 01:36, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 01:36, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::[https://www.chabad.fm/213/4048.html עושה מעשה פנחס ומקבל שכר כזמרי] זה לא הוידיאו, אבל חשוב לדיון (הן מצד ההכחשה והן מצד אותם האלה שכ"כ רוצים לכתוב את הביקורת).. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 02:15, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 02:15, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::צודק בהחלט. הביקורת צריכה להיות על שמו של הרב זמרוני ספציפית, כולל העדויות, הנידוי וההחרמות, פרשיית ההכחשה וכו' - ולא על התופעה באופן כללי בשני מילים; בדיוק כמו שיודעים לפרט היטב בערך קרינסקי ושם טוב.. {{שכח|מענדל סופר}} 07:53, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::בודק אם אני מבין את ההתנגדות: א. הרב זמרוני הכחיש את האשמות, ב. הפומביות הייתה רק למכתבים ולא למעשים. ג. כפי שנטען בכתבה 'עושה מעשה פנחס', מדובר בהאשמות שקריות שנועדו למלחמה בפעולותיו של הרב זמרוני בענייני גאולה ומשיח. מתנגדי הביקורת, האם יש לכם מה להוסיף או לשנות ממה שכתבתי? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתמוז ה'תשפ"ה 18:57, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::כן {{אנונימי}}
:::::::::::א. הרב זמרוני הוציא וידיאו בו אומר בברור שצם בכל הצומות שתיקנו חז"ל{{הערה|בשונה מהנכתב באינפו.}}. ב. וג. אין לי מה להוסיף. ד. מכתב הרבנים לא אמור להיות בביקורת{{הערה|פיסקת ביקורת על דבר שלא נכתב כביקורת עליו אלא יצא כהבהרה כללית}}. ה. לא כל מכתב של הרב אקסלרוד מזכה בביקורת את הנמען. שום דבר טוב לא יצא מהביקורת, אם רוצים להעביר מסר שצריך לצום אפשר לציין בערך צום. אולי יש עוד מה להוסיף, אשתדל לכתוב בהמשך. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 20:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 20:53, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::כמו שאמרתי, ביקורת לא אמורה להסמך דווקא על מעשים מפורסמים אלא על טענות מפורסמות, כמו שמצינו בערכים רבים (שהרי ברוב הפעמים, ה'נאשמים' מכחישים את הביקורת כלפיהם, כך שע"כ הדבר תלוי בפרשנות, אלא שהטענה והביקורת עצמה התפרסמה ובעל בסיס וכו'). ב. העובדה שהרב זמרוני הכחיש אינה משנה את הביקורת, ומה גם שחלק גדול מהרבנים ובראשם הרב אקסלרוד לא חזרו בהם (וכנ"ל, אין כזה דבר כמעט ביקורת ללא הכחשה או טענות סותרות..). ג. כנ"ל לגבי הכתבה שם, מאי חזית דסמכת אהני, סמוך אהני? את הנ"ל אכן יש לציין אחר הביקורת לאידך גיסא, אך טענות אלו לא אמורות לשלול את הביקורת מעיקרה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:02, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::ושוב להצעת הניסוח: יש להוסיף בתחילה גם את קריאת הרב אקסלרוד להחרמתו של זמרוני, פעולותיו ושות', ולא רק את הטענה באופן כללי, אלא גם את כל המסתעף ממנה (כמו שיודעים לעשות בערכים אחרים כנ"ל). ושוב, אי"ז כלל עניין הנוגע למדיניות האתר, אלא לעניינים דאורייתא שהכל מודים בהם, ולא שייך לקצר או להעלים. גם אם גורמים מסוימים קושרים בין זה לבין סוגיות אחרות, ראוי להציג לפני הכל את העובדות (ו'''אותם''' לפרט, לא את הפרשנויות..) - שהרי זו מטרתה של אנצ'. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:14, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::::אגב, יש מקום לביקורת על עניין הפאבים (עניינית, שתסקר את העובדות ואת הטענות בשווה)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:26, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::::[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]], אפשר דוגמא לערכים כאלה? שאינם נסמכים על מעשים וטענות מפורסמות? אם יש צריך לדון בהם, שהרי '''הם''' אינם לפי המדיניות. ב. חוץ מהרב אקסלרוד, מי יצא '''נגדו'''? ג. כמפורט לעיל (ולא ענית ע"ז כלל) הביקורת מושללת מעיקרה. בנוגע להצעתך, אם אכפת לך מעניינים דאורייתא (אגב, הצומות הם דרבנן) תוסיף בערך [[תענית]] "רבנים ומשפיעים רבים, הביעו את דעתם שגם בימינו אלה ימות המשיח, לאחר שביבר לנו הרבי את בשורת הגאולה, מוטלת החובה לצום ואין לפרוץ גדר" או משהו כזה. ותציין למכתב ששיע העלה. ביקורת בערך זה, בנושא הפאבים או הצומות, לא תביא לעניין חיובי (בדיוק כמו שלא יקרב כתיבת "עפ"ל" על יאיר לפיד, לדוגמא). --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 21:38, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 21:38, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::כל הביקורות שיש בחב"דפדיה האישים שעליהם כתובה הביקורת לא מתווכחים על עצם העניין, חלקם טוענים שאין בעיה במה שעשו, וחלקם אומרים שכיום זה לא משנה כי הרבנים ביטלו וכו'.
::::::::::::::::אפשר דוגמא? כי אני מכיר אדם שיצא עליו לא צייתא בתשנ"ד, ובתשפ"ג הוא העלה את המכתב לסטטוס שלו וכתב על זה גאוותי.. בכל אופן, יש פה כללים, אם מישהו חושב שעל אדם מסוים לא ראויה להכתב ביקורת הוא מוזמן לפתוח דיון ב'''דף השיחה של אותו אחד''' (ולא כאן..) --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 21:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 21:50, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::הכלל שציטטת עוסק במקרה של ביקורת על מעשה, שצריך שיהי' ידוע כו', אולם ה"ה בנוגע לביקורת על טענה מסוימת - ש'''הטענה''' צ"ל מפורסמת. וההכרח לכך - א. מהשכל הפשוט. ב. כך נהוג בכתיבת ביקורת בויקיקליפה והמכלול. ג. כ"ה בערכים אחרים כנ"ל. דוגמאות? א. הערך [[אהרן דב הלפרין]], מבוקר על טענה לפיה 'הסיפורים שכותב אינם מדויקים', בעוד הו"ע מכחיש מכל וכל. ב. עוז והדר, מבוקרים על הטענות נגדם - אף שהכחישו לגמרי. ג. ליפקין - הטענה נגדו שמש"כ אינו נכון, בעוד הוא, כמובן, מכחיש העובדות עצמן. ועוד. הנה לך, שמבקרים אף על טענות מפורסמות, גם אם העובדות עצמן לא ברורות דיו ונתונות למחלוקת והכחשות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:37, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::: לתועלת הדיון: ה[https://drive.google.com/file/d/1FJDRps_tGZWlQvxiyiJ2xfpZnOluVnH-/view?usp=drive_link וידאו בו] אומר שאינו אוכל בצומות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:17, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 00:17, 11 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::תודה רבה. ידוע לך התאריך המדויק של וידאו? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:19, 11 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::::::::::[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]], בשביל לכתוב על אדם{{הערה|באופן אישי, בשונה מהוצאת ספרי עוז והדר}} ביקורת, ובאופן ציבורי, טענה על '''מעשה''' שעשה, ובמיוחד ברמה חמורה כזו{{הערה|בשונה מהנכתב על אהרן דוב}}, ע"פ שו"ע וכ"ש ע"פ דרכי החסידים, צריך וודאות שהמעשה נעשה. "ודרשת וחקרת היטב". בשכל הפשוט אני לא אתווכח איתך, אבל לפלא גדול המקומות שמהם אתה מביא ראיה{{הערה|להביא ראיה מהקליפה לקדושה?}}. אפשר לפרוך את הדוגמאות שהבאת{{הערה|לא ראיתי פיסקת ביקורת בערך ליפקין}}, אבל פשוט יותר לומר כך, אם אתה רואה ערכים בהם כתובה ביקורת בניגוד לכללים, תפתח דיון '''שם''', '''באותם הערכים'''. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:28, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 00:28, 11 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::::אני לא רואה בעיה להביא כלשונה טענה שנתפרסמה על אדם ספציפי, בטח על ידי רבנים. למשל: במשך הדורות היו הרבה אישים, בניהם גדולי ישראל, שנחשדו בשבתאות או כה"ג (לדוגמא: בעמח"ס חמדת הימים, הרמח"ל, ר"י אייבישיץ ועוד). אף שאת הטענות (והמעשים) הכחישו בתוקף המדוברים (ולא עוד אלא שיצאו לצדד בהם גדו"י רבים אחרים) - לא יעלה על דעת אף אחד להשמיט עניין זה מתולדות חייהם בתואנה של 'ביקורת לא מבוססת'.. מטרת חב"דפדיה היא להביא את העובדות והפולמוסים כהוויתם, ואם תרצה - פנה בטענתך ('ודרשת וחקרת') לעשרות משפיעים ומוראי הוראה שמעולם לא חזרו בהם מהנ"ל. והחשוב מכל: גם אם דבריך נכונים ויפים, אין להם מקור בכללים הכתובים (כפסק שיע לעיל), ועל סברות והרגשים ("ע"פ שו"ע{{מקור}}"..?? והיכן מצית החילור בזה בין גוף לאדם? בין טענה לטענה?) הרי אפשר להתווכח (הביקורת על ליפקין מובאת בהערה - ועכשיו וודאי יחלק לי כת"ר בין ביקורת בגוף הערך להערה, שזה מותר וזה אסור ע"פ שו"ע..).. ובמחילה על כל הנקודות, אבל לא יכלתי.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:36, 11 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::::ראשית כל ישר כח ל[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]], [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] הוידיאו הוא לקראת ג' תמוז תש"ע{{הערה|הרב זמרוני אומר לקראת סיום הוידיאו. בנוגע למה שכתבת: מטרת חב"דפדיה היא הפצת המעיינות ולא הבאת פולמוסים, ובמכתב הרבנים והמשפיעים לא מוזכר שמו של הרב זמרוני (כפי שכבר כתבתי יותר מפעם אחת בדיון זה) כך שטענת ודרשת וחקרת לא קשורה כאן.. לגבי הטענות על "אפליה", יש כללים, ואם אתה רוצה תפתח דיון בכל אחד מהערכים שציינת}}. [[משתמש:שיע.ק|שיע]], אחרי הוידיאו אפשר לנעול את הדיון? בהשגחה פרטית בסמיכות ל"יהפכו ימים אלו".. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 00:46, 11 ביולי 2025 (IDT)
{{שבירה}} בנוגע לסיפור בספרד, לכאורה על זה כוונה הבהרת הרב זימרוני [https://drive.google.com/file/d/1-aDlSfw7ULFA4aspG3R2NjmVOjrowHPw/view?usp=drive_link הזו] --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:55, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 00:55, 11 ביולי 2025 (IDT)
:שי מלך, אני עדיין ממתין למ"מ בשו"ע{{הערה|שאסור להביא באנצ' פסקי דין וקריאות של רבנים המתבססים על עדות שקיבלו על עניין מסוים כשהנידון עצמו מכחישו (יש להכחשה בכלל תוקף ע"פ הלכה?)}}.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:44, 11 ביולי 2025 (IDT)
::בשו"ע לא כתוב אינציקלופדיה, אם חשבת אחרת{{הערה|ומנסה לשחק ראש קטן, סליחה על הביטוי.}}. כתבת "מטרת חב"דפדיה היא להביא את העובדות והפולמוסים כהוויתם" וע"ז אני חולק. את המושג דרכי החסידים אתה מכיר? יש כללים וסבות לביקורת. בברכת סוף דיון גוט שבת ו[[הפיכת הצומות למועדים|יהפכו ימים אלו]]{{הערה|אם בכל זאת אתה מתעקש להמשיך לדון, מוטב לעשות זאת בערך ביקורת, להגיע להסכמה (ואולי לשינוי הכללים, ו'''אז''' לחזור לפה..}}--[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 16:24, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 16:24, 11 ביולי 2025 (IDT)
:::'ע"פ שו"ע' הוא לשון כת"ר, לא שלי. 'יש כללים וסיבות לביקורת' נכון, ובזה אנחנו דנים. לצערי, לאחר שנוכח כת"ר כי לא יוכל לדחות את הביקורת על 'חייל המלך המשיח' מ'''כללי חב"דפדיה''' הברורים לכך (כמ"ש לעיל אני הקטן ור' שיע), הוא מנסה להסיט את הדיון (בתחילה) לסגנון 'אא"פ לבקר ע"פ שו"ע" או (לאחמ"כ) 'דרכי החסידים'.. כיהודים כשרים, ובטח כחסידי הרבי, שומה עלינו לציית לפסקי דין ברורים שיצאו בעניין מרבנים רבים (אף כאלו ש'אינם בעלי אינטרס'..) - שמעולם גם לא חזרו בהם. ואם הוציאו פס"ד וקריאות למעשים בפועל ע"פ העדות שקיבלו או מה שלא יהי', אין שום סיבה שלא להזכיר את העניין כאן. אם לכת"ר, כפוסק מובהק וכמי שכמובן הצוגו כל הראיות לפניו ישנן השגות ע"כ - הוא מוזמן לציין גם אותן, אך לא לבטל במחי יד הצד שכנגד, ולא יהי' אלא כמח' הלכתית פשוטה (אם לא פחות מכך.. היכן שמענו שהכחשת הבע"ד מבטלת ומוחקת כל הפס"ד, שהתבסס על עדויות מוסמכות - מעיקרו??). וחבל שאנו נגררים לדון בטפל ולא בעיקר - כללי חב"דפדיה ועובדות הביקורת עצמן. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:13, 12 ביולי 2025 (IDT)
::::ואוו! עיין לעיל, תראה מה אתה כתבת (הביקורת הראשונית), מה שיע כתב (חתיכת הביקורת בשני שליש, וההתעניינות בטעמי "המתנגדים לפיסקאת הביקורת"), ומה אני כתבתי{{הערה|בפיסקא זו ושלפניה}} (בהסברה מדוע ע"פ הכללים הקיימים{{הערה|ולא המושאל ממקומות אחרים, או ע"פ "השכל הפשוט".}}) הביקורת לא שייכת כאן{{הערה|וע"ז גם אתה וגם שיע לא עניתם. גם לא בפיסקא הקודמת. ויש להוסיף בזה טעם עיקרי, ואכ"מ.}}. '''אחרי''' שתקרא תסביר כאן מדוע הביקורת '''כן''' ע"פ כללי חב"דפדיה. ונראה מה יפסוק שיע. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 21:33, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 21:33, 12 ביולי 2025 (IDT)
:::::לדעתי צריך לעשות הצבעה בין המשתמשים. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 22:35, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 22:35, 12 ביולי 2025 (IDT)
::::::ההיתממות פה של כמה מהמשתמשים היא משהו-משהו. כל בר בי רב יודע שר' זמרוני ז"ל היה מחד יהודי חסיד פורץ דרך בשליחות והפצה וכו' ומאידך ווילדער מאד ונחפז לבטל ענייני הלכה על סמך הבנה שטחית של אותיות בשיחה פלונית וכו'. לשם דוגמא אציין בעניין זה עצמו שבו עסוקים - הוא סיפר בראיון בכפר חב"ד (י"א ניסן תשנ"ד) על היחידות של בי"ג תמוז שהרבי אמר לו בקשר לחובות של צום שצבר בשירות הצבאי [שבכמה הזדמנויות נדר שאם ייצא בריא ושלם מאירוע פלוני יצום כך וכך זמן] והרבי אמר לו ע"ז ש"'''מבואר בתניא שאין עניין בצומות'''". בראיון הנ"ל הוא מעיד על עצמו: "ברגע ששמעתי את התשובה חלפה בי מחשבה: אם כן, אולי לא צריך לצום בכלל... היחידות התקיימה בי"ג תמוז וחשבתי שאולי לא אצום בי"ז תמוז הקרב, אך הרבי כמו קרא את מחשבתי ומיד המשיך: "'''אלא אותם צומות שקבעו לנו חז"ל כגון י"ז בתמוז'''"" (וראה שם ההמשך שיפדה בצדקה ותוספת יראת שמיים את נדרי הצומות שלקח). כמובן שבתניא זה נכתב בהקשר ספציפי מסויים והסקת המסקנות המהירה (עד למחשבה כבר בפועל!) לבטל צום מדברי חז"ל הוא דבר מופרך ביותר. הלך מחשבה זו של נחפזות לבטל צומות על סמך אותיות הוא דיי מאפיין של ר' זמרוני. עכ"פ כל בר בי רב מודע לעניין זה, עשרות רבנים ומשפיעים מאנ"ש וישיבות תו"ת, כולל משיחסטים, אמרו אומרים ויאמרו שלאיש יש דיעות והתנהגויות עקומות ופראיות ובמיוחד בעניין זה של הסקנת מסקנות על יסוד ענייני משיח וחי וקיים [ביטול אמירת תחנון והצומות, להגיד על אחרי כל יהודי שנפטר שזה שקר וכו' - ואיני נכנס כאן לתוכן העניין כמה שיסודתיו לשינויים אלו בהלכה ומנהג והשקפת היהדות הינם על יסודות רעועים וקלושים שהרוח ישאם כי אכ"מ]. אי כתיבת ביקורת ודווקא עליו זה בוודאי לא מבטא אוביקטיביות ולא מציג תמונה מלאה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:21, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 23:21, 12 ביולי 2025 (IDT)

שיחה:זמרוני זליג ציק

2025-07-12T20:21:11Z

חייל של המלך: /* ניסוח הביקורת */

{{צוטט|1=[https://col.org.il/news/111447 חציו הראשון]|[[אתר col]] לא צוין קרדיט}}
==חשיבות==
ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]

== קישורים ==

מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)

לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)

למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.

== תפילין ==

בפסקה על הספר כתוב, 1. שזכה לשבחים רבים. 2. שהברסלבר '''אמר''' שיתן הסכמה. ובפועל 1. זה לא אנציקלופדי (בפרט ללא מקורות). 2. בפועל הוא נתן או לא?!  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:46, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן פסקה לא אנציקלופדית בעליל. זה לא אתר שיווק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:13, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::אולי היא מלמדת יותר על הקשר בינו לבין הברסלבר, ולא על הענין הספציפי של תפילין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:14, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== עלון שיחת הגאולה ==

-- המשך דיון מתקצירי עריכה --
ההשוואה היא לא נכונה, זה יותר כמו שיכתבו על אהרון דוב הלפרין, מענדי הנדל, שלום יעקב חזן וכדו' בערכם. ההשוואה לשלמה הלפרן, שרק כותב את דבר המערכת, וליוסף אברהם פיזם, שעלונו יוצא רק מספר פעמים בשנה, מוטעית. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 20:37, 24 בפברואר 2017 (UTC)

אתה מסביר לבד מדוע אין לכתוב זאת... בכל הערכים שהזכרת אכן לא מודגש על כך שהללו עורכי עיתון.

בפרט, שעיתון זה יוצא במסגרת פעילות של ארגון שכבר יש לו קישור מורחב בערך (מקטע אחד בלבד לפני.!).--[[מיוחד:תרומות/31.210.180.124|31.210.180.124]] 19:57, 25 בפברואר 2017 (UTC)
:אם מישהו אחר היה עורך העלון, והקשר היחיד לר' זמרוני היה שהוא יו"ר האגודה, היית צודק. אולם כאשר מדובר בפעולה ישירה שלו אין סיבה שלא למנות אותה בערך שלו רק מכיון שהעלון יוצא במסגרת האגודה. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן &lowast;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|השמים מספרים]]''' • 15:15, א' באדר, ה'תשע"ז ''(27 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== משפחתו ==

יש לציין לחתנו אבירז בן מתתיהו תואר הרב. יודע שאף מוסמך היכל שלמה לרבנות מושב. [[משתמש:Mbm|Mbm]] - [[שיחת משתמש:Mbm|שיחה]] 21:01, 17 באפריל 2018 (IST)
:הניסוח של דבריך לא ברור. אך הוספתי לו את התואר ר'. יש"כ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשע"ח 00:16, 3 ביוני 2018 (IST)

==ביקורת==

לענ"ד צריך להוסיף בערך זה ביקורת גדולה על מעשיו הנבזים בפרשיות מסוימות הידועות (מומלץ לחפש בתיבת החיפוש בחב"ד און ליין 'ציק' וכדו' כדי לראות) [אא"כ אין מנהג המקום להכניס ביקורת על משיחיסטים...] --[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 13:30, כ"ה בניסן, ה'תש"ף 13:30, 19 באפריל 2020 (IST)
:יש מקום בצורה מכובדת הן לביקורת פוליטית והן לביקורת אמיתית. לצערנו, הביקורת שהיתה שם היא שקר של ביקורת פוליטית במסווה של ביקורת אמיתית. מדובר על יהודי שהיה עובד השם בכל מאודו, שנקט בפעולות הרבה יותר צנועות ומתאימות מפעולות שמתקיימות מידי יום ביומו אצל שלוחי הרבי בכל רחבי העולם. להפנות כלפיו את הביקורת כאילו הוא פורץ גדר ולהעלים עין ממה שקורה בבתי חב"ד בכל הגלובוס, זה ביקורת לא מוצדקת שאין כאן מקומה. אלא אם כן אתה מתכוון לביקורת אחרת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:17, כ"ה בניסן, ה'תש"ף 16:17, 19 באפריל 2020 (IST)

== הסיפור עם ר' מענדל ==

{{א|א' מחב"ד}}, מה הבעיה בניסוח שכתבתי? לא הורדתי אף "תוכן לא הוגן", ניסחתי זאת בצורה אנציקלופדית וברורה, שתכבד את ר' מענדל, את זמרוני ואת "גודל הנחת ד' זוגות תפילין". הלא כן? עוד אחזור ואביע דעתי, שהפרטים המדוייקים של הסיפור צריכים להופיע פעם אחת. או כאן או בערך על ד' זוגות, יותר הגיוני כאן. אין בכוונתי '''להילחם''' על כהנ"ל - כיוון שלטעמי מדובר בוויכוח טכני ותוכני, ולא בוויכוח "השקפתי" שמקומו לא יכירנו בנושאים כאלה. ובאם הנך חושב אחרת, יהי לך אשר לך. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 09:07, כ' באב, ה'תש"ף.
:ראשית אני חושב שאתה לא הבנת את דבריו של זמרוני, הוא לא הרגיש פגיעה במה שסיפר, אלא להיפך, שאף שהיה קשה להוציא את האישור עם כל זה התעקשתי והוצאתי. וגם אני לא מבין למה אתה מחפש מקור, אני אומר לך מקור הכי טוב, זמרוני סיפר בעצמו בהתוועדות ב 770 במוצאי שמח"ת, וכשהתווכחו איתי (אולי לא שמעתי טוב), שאלתי את הבן שלו רח"צ, שאישר שככה גם הוא שמע מאביו. ב) אני לא מבין מה הבעיא להגיד את הדברים כהווותם. ג) אני חושב שזה פשוט מטעה, ר' מענדל היה איש שלא אהב מה שנק' בהגה החב"דית "צדקות", הענין שר' מענדל אמר לו בסוף, אם אתה רוצה תניח, היינו אל תעשה מזה סיפור, אתה מרגיש שאתה רוצה להניח, אני לא הגעתי לדרגא כזו, אבל אתה רוצה תניח, אבל בלי להיות צדיק (הוסיף דרך אגב, אמנם קטנתי, אבל יש לי נגיעה אישית שדברים על רמ"פ יאמרו כפי שהיו, ולא רק במקרה הזה. ואכמ"ל). ד) אתה יכול לכתוב את זה רק במקום אחד, אבל אז תוציא את השם של מענדל באחד מהם, לכאו' זה צריך להיות רק בערך על זמרוני, כי זה ענין של המשפיע שלו, ר' מענדל הוא לא משפיע של כל חסיד חב"ד. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:12, כ' באב, ה'תש"ף 15:12, 10 באוגוסט 2020 (UTC)

== קברו? ==

לא צויין היכן מקום מנוחתו.

בברכה, שאלתיאל [[מיוחד:תרומות/83.130.153.35|83.130.153.35]] 18:25, 20 באוגוסט 2020 (UTC)

{{טופל}}. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 19:20, ל' באב, ה'תש"ף ''(20 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==החלפת קישור==
צריך להחליף את הקישור למכתבים מרהרבי שליט"א מה"מ לזימרוני בגליון החייל לקישור הזה:
https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 21:24, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א 21:24, 11 בפברואר 2021 (UTC)
:החלפתי, תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:32 • כ"ט בשבט ה'תשפ"א
סליחה, זה קישור לתיקיה, זה הגיליון עצמו:
https://drive.google.com/file/d/1Sp7PJnn_XjyQpeomS66Rb-ogX0S9Yl6W/view?usp=sharing
--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 17:26, י"ג באדר, ה'תשפ"א 17:26, 25 בפברואר 2021 (UTC)
:הוחלף, תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:56 • י"ג באדר ה'תשפ"א

==פטירתו==
לפי דעתי יש להוריד את הקטעים שכתוב שהוא נפטר כי אין נפטרים בימות המשיח ולכן הוא חי וקיים! {{אנונימי}}
:אמרו עליו קדיש. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:28, ב' באב, ה'תשפ"ג).

== ביקורת ==

חבל מאוד שלא קיימת. רק [[אברהם שם טוב|עליו]] ו[[חיים יהודה קרינסקי|עליו]] ועל [[jem|זה]] וכד' מותר להציב ביקורת? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 11:57, 27 בדצמבר 2023 (UTC)
:{{א|חילזון| }} כך נקבע ובבקשה לא לדון ע"כ יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:12, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} היכן נקבע? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:22, 27 בדצמבר 2023 (UTC)
:::{{א|חילזון| }} חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה המאמינה בחשיבות העניין של חי וקיים. נא '''לא''' להמשיך את השיחה הזו. כאן לא פורום. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:26, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ד)
::::{{א|יוסף בן מלמד}}, לא הבנתי את הקשר... בכל מקרה - {{סוף דיון}}. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:30, 27 בדצמבר 2023 (UTC)

==טעויות בערך==

*בכותרת „אצל הרבי” כתוב: „ההנהלת הישבה”. צ”ל: הנהלת הישיבה.
*בשורה המתחלת „בג’ תמוז תשנ”ד” כתוב: המראשונים. צ”ל: מהראשונים. | כתוב: הגלון. צ”ל: הגליון. {{אלמוני}}
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:44, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ד)

==מקורביו של הרב ציק==
{{חב"דפדים פעילים}} האם יש איפשהו מקום בו יש רשימה של כל האנשים שהרב זמרוני הפך אותם לחסידי חב"ד? [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, עקשן להבאת הגאולה]] 00:37, 1 באוקטובר 2024 (IDT)

== ביקרות ==

ביקורת: זימרוני ציק פעל פעמים רבות נגד ההלכה בכך שהתיר לאנשים לאכול בצומות דרבנן מפני שאנחנו בימות המשיח, וגם הורה ללא דתיים חוזרי תשובה ללכת לליל הסדר שלו ולא של בתי חב"ד מבחינתי הוא היה אדם טוב אבל זה לא נראה הגיוני שעל יחזקאל סופר ויודל קרינסקי כתוב ביקורת ועליו לא{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/83.130.126.243|83.130.126.243]] 22:11, 1 בדצמבר 2024 (IST)
:ציין מקור לדבריך. בערכיהם של האישים שהזכרת, מובאים מקורות לביקורות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:22, ו' בכסלו, ה'תשפ"ה)
:: ישנו פס"ד מפורש בנוגע למעשיו מאת הרב גדליהו אקסלרוד אב"ד חיפה (שאגב משיחיסט בעצמו)!

== רבותיו? ==

הוא חסיד של הרבי שליט"א מה"מ. זה שפלוני הוא משפיעו ואלמוני החזירו בתשובה, זה לא אומר שהם רבותיו. יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!--[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 13:38, ג' בניסן, ה'תשפ"ה 13:38, 1 באפריל 2025 (IDT)
:יש בזה משהו. מישהו מתנגד או שאני מוריד את הפיסקא? --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:08, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:08, 20 ביוני 2025 (IDT)
::כ"ה בכל ערכי החסידים (למשל בדפים [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ו[[שלמה חיים קסלמן]]). אם רוצים לשנות את המדיניות הכוללת יש לפתוח דיון באולם או כה"ג. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:12, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::אפשר לדון, ואפשר גם להבדיל ביניהם, אצל הרב זמרוני [[מאיר שלום בליז'ינסקי|הוא]] הביא אותו לחב"ד, ו[[מנחם מענדל פוטרפס|הוא]] היה המשפיע שלו בישיבה. כאלה יש רבים ועשרות בחבדפדיה ואף אחד לא חשב לציין זאת אצלם (לדוגמא: הבאתו של הרב בא גד ממש מיותרת, הוא בסך הכל למד אצלו בישיבה..). לעומת זאת בדוגמאות שהבאת הם היו רבותיהם המובהקים.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:23, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:23, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::מקווה שהדיון יהיה ענייני ולא אישי.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:23, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:23, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::גם ר' שלמה חיים 'רק' למד אצל שילם.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:37, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::אם תעיין בספר המשפיע ר' שלמה חיים, על הקשר ביניהם והכבוד שרחש לו (גם עשרות שנים אח"כ) אני בטוח שתבין את ההבדל. בשונה לגמרי מהרב זמרוני כידוע לכל מי שמכיר אותו. לא רואה סיבה לא להבדיל בינהם וממילא לשנות בערך (הפרטים על הקשר שלהם איתו מופיעים בהרחבה בערך). --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 15:02, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 15:02, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::[[משה מרדכי ארנשטיין]] בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:11, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::::כנ"ל, ההבדל פשוט. זכיתי לשבת בהתוועדיות של הנ"ל והוא הזכיר אותם בלי סוף. אם אתה לא מאמין, אתה מוזמן להקשיב להתוועדיות של הנ"ל (יש הקלטות) ולהשוות להתוועדויות של הרב זמרוני (אגב, ממולץ בחום!) --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 15:16, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 15:16, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::עייפתי, עשה כרצונך (רק אם אפשר להשמיט הכינוי..) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:20, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::בכל מקרה, לא יעזור שתביא עוד מישהו, יתכן שאצל אותו אחד זה לא במקום. נקודת ההבדל פשוטה, אם אדם מחזיק מאנשים מסיומים בתור רבותיו (כמובן שלא בסתירה לביטול מוחלט לרבי שליט"א מלך המשיח) ניתן לכתוב את זה בערך, בשונה מאדם שהתקרב ע"י חסידים או למד אצל משפיע מסוים (גם עם הנ"ל היה המשפיע שלו) אבל כל הנהגותיו ודיבוריו היו על הרבי שליט"א מלך המשיח בתור האדם העיקרי ממנו שואב השראה. תודה על ההסכמה, אני משנה בערך --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 15:26, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 15:26, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::נ. ב. למה מחקת בערך הרב אורנשטיין שנסע כל שנה לתשרי? נ. ב. 2. לאיזה כינוי הכוונה? נ. ב. 3 אני לא חוזר בי מההמלצה (בפעם השלישית) לשמוע נאומים והתוועדיות של הרב זמרוני.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 15:26, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 15:26, 20 ביוני 2025 (IDT)

== ביקורת ==

חשוב שתופיע ביקורת,אל לנו להתעלם מכך! זכותיו רבות אך זה אירוע סופר חשוב שצריך לבוא בערך --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 17:35, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 17:35, 19 ביוני 2025 (IDT)
:עיין לעיל, בפיסקאות ביקורת את דברי שיע ק. ויוסף בן מלמד. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 18:08, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 18:08, 19 ביוני 2025 (IDT)

== העברה מ[[שיחה:בן ציון בנימין אלטהויז]] ==

:::רק תראה איך זה:
<code>==ביקורת==אכל בצומות ואפילו הרב [[גדליה אקסלרוד]] יצא נגדו. </code> [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:12, 19 ביוני 2025 (IDT)
:מה הבעיה? נראה טוב --[[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]] - [[שיחת משתמש:תמיםצעיר770|שיחה]], 21:27, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 21:27, 19 ביוני 2025 (IDT)
::אז תכניס את זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:28, 19 ביוני 2025 (IDT)
כשאני ניסתי להכניס את זה - מנעו ממני ומחקו מיד --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 21:31, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 21:31, 19 ביוני 2025 (IDT)
:::יש ערך איך ומתי כותבים ביקורת, עיי"ש ותבין למה מה שכתבת נמחק ובכלל למה הביקורת כאן לא שייכת. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 06:14, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 06:14, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::{{א|שי מלך}} מה לא שייך כאן בדיוק (עיינתי שם..)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 09:45, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::"בחב"דפדיה תכתב ביקורת אך ורק על גופים ואישים ציבוריים או על מעשים שנעשו באופן ציבורי" המעשה, שלא ברור אם נעשה, לא היה באופן ציבורי. למעשה הרב זמרוני הוציא הכחשה לטענה שהוא אכל בצומות ואמר באופן ברור שהוא צם בכל הצומות. וממילא גם המטרה בכתיבת הביקורת שהיא "מטרת הביקורת היא הימנעות ממתן 'הכשר' לחוסר הצמדות להלכה ולדברי הרבי" איננה כאן. שכן הוא אמר בוידיאו שהוציא שהוא מורה למושפעיו בכל שאלה הלכתית ללכת לרב מורה הוראה כהוראתו של הרבי שליט"א מלך המשיח. בנוסף נכתב שם: "מה לא ראוי לביקורת: אין ענייננו בפרסום התנהגויות שליליות כשאין בכך את הצורך הנ"ל בצורה '''ברורה וממשית'''. לכן כל עוד לא מדובר בעובדה שהיא '''חלק עיקרי ומפורסם''' בביוגרפיה של האדם (התנהגות שלילית '''פומבית''' ומתריסה), אזי גם כאשר ישנה התנהגות לא ראויה היא לא תאוזכר בערך" (ההדגשות לא במקור). וממילא ברור ע"פ כהנ"ל שגם אם מאמינים לעלילה אין צורך בכתיבת ביקורת. ויש לי עוד מה להאריך בהנ"ל, אבל אני מקווה שהדברים שכתבתי יספיקו. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 10:24, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 10:24, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::הפסק(ים) שיצא עליו ברור ומפורסם, אף אם המעשה עצמו לא. אפשר לציין שהרב זמרוני הכחיש, אבל מ"מ '''הנידוי''' שהטיל עליו הרב אקסלרוד הוא עובדה ודבר ציבורי, אף אם '''הנסיבות''' אליו נתונות במחלוקת (אותה נציין כאן). מלבד זאת בפסקו של הנ"ל הוזכר אודות השקפתו בעניין אחדות ה' שיש בה אפיקורסות, דבר שאותו הרב זמרוני לא הכחיש מעולם. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 11:08, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::לפסק של הב"ד התייחסו לעיל בפסקאות הקודמות. הנידוי איננו ציבורי, תראה לי עוד רב (חוץ מאקסלרוד עצמו) שלא הגיע לכינוסים של הרב זמרוני בגלל "הנידוי" (אגב, הרב אקסלרוד הוציא פסק הקורא לא לחלק שיחת השבוע, אני מאמין שלא תרצה לציין את זה בערך).. ושוב, המעשה (שלא נעשה ע"פ דבריו) לא היה בפומבי, ככה שאין סיבה לביקורת. לגבי ההשקפה באחדות ה', ממליץ לך לשמוע את נאומו של הרב זמרוני בי' שבט תש"ע ואז תבין במה מדובר (אני מאמין שאח"כ לא תרצה לציין את זה).. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 11:52, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 11:52, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::::הארכתי, מקווה שלא תאלץ אותי להכנס לדיון פומבי בהנ"ל, במיוחד שלאור הכללים אין שום הצדקה לכתיבת ביקורת, אם ממש תתעקש, אני יבקש ממך לדבר עם שיע, אולי הוא יצליח להסביר יותר טוב ממני ולחסוך לנו זמן יקר.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 11:52, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 11:52, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::גם אם בפועל לא התקבל הפסק והנידוי במלואו, יש לציינו בערך. הביקורת אינה רק על המעשה, אם הי' או לא, אלא על הפסק שיצא בפועל. שוב, הדיון לעיל הי' בנוגע לביקורת פוליטית או חסרת מקור וביסוס בדברי הרבנים, משא"כ ציון הפסק בלבד (וכמובן במסגרת הביקורת יש להתייחס לכל הצדדים והטענות), ולכן לעיל יוסף בן מלמד הסכים עקרונית לכתיבת ביקורת כזו - בציון מקור.{{א|שיע.ק}} בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:00, 20 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::::שוב, עיין בכללים לכתיבת ביקורת. ובנאום מי' שבט. א"א לכתוב ביקורת שיצא נגדו פסק על שעשה, כשלא ברור שעשה את המעשה. ותו חזי שרוב מניין ובניין דהרבנים שליט"א השתתפו ומשתתפים גם לאחרי הפסק.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 13:16, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:16, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::::ברור שהביקורת יכולה להקיף אף מקרים בהם נשואי הערך או אחרים מכחישים את הדברים מכל וכל ('מחלוקת במציאות'), וכמו למשל בערך [[אהרן דוב הלפרין]] - שבוקר על אי דיוקיו בסיפורים, בזמן שהו"ע טוען שלא הי' ולא נברא... ועוד רבות כהנה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:29, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::::::::::::ומה עם זה שיש את הפס"ד של בי"ד רבני חב"ד שלהקשיב להם לפי שיטת האנטים זה הוראה של הרבי? חייב להכניס משהו - כמובן להסתייג מנכונות המעשה אבל להציף את עצם זה שבוקר על ידי רבני חב"ד הוא חובה. אל לנו להתעלם מהרבנים! ואני רואה כעת גם שבגלל הכנסת הביקורת מנסים להעיף אותי מאתר חב"דפדיה,אני לא מצליח להבין למה,החליטו לשקר עליי שהשחתתי דברים ועוד כהנה--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 13:33, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:33, 20 ביוני 2025 (IDT)
למענדל סופר: עיין בבקשה שוב בדף המנחה לכתיבת ביקורת. בכל מקרה אי אפשר להוסיף ביקורת עד שתאושר ע"י שיע ואם מישהו יוסיף אותה זה יחשב למלחמת עריכה, כידוע. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 13:50, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:50, 20 ביוני 2025 (IDT)
::אפשר להוסיף ביקורת כאשר היא עומדת בכללים לא אישור א"א. ומי שמסירה ללא הסבר מוצדק ומעוגן בכללים - הוא האשם המלא במלחמה. בכ"מ כדי להניח דעת כת"ר - נחכה ל"פסיקת" שיע. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:58, 20 ביוני 2025 (IDT)
:למוישי גורליק, עיין מה שכתבתי בדף שיחתך. לגופם של דברים: הדיון בפיסקא זו הוא על הביקורת שכתבת, לגבי הצומות. לגבי מה שהבית דין כתב - כבר כתבתי לך לראות מה שנכתב בנושא זה בתחילת דף שיחה זה. בברכת האמת והשלום אהבו ויחי המלך המשיח! --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 13:50, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:50, 20 ביוני 2025 (IDT)
:מוישי היקר, אף אחד לא מנסה להעיף אותך מפה כולנו רוצים שתמשיך להיות ולערוך באתר, אך כמובן על פי הכללים... מקווה שהבנת. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 13:52, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 13:52, 20 ביוני 2025 (IDT)
:עיין בדף חב"דפדיה: מלחמת עריכה. לגבי שינוי גירסא יציבה. וכבר נימקתי את ההתנגדות לביקורת. מוחה על התואר כת"ר ומודה ע"כ שהחלטת שלא להלחם. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:03, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:03, 20 ביוני 2025 (IDT)
::{{א|שי מלך}} עכשיו הוא גם רוצה להסיר את הביקורת ממישולובין. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 14:04, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:04, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::אתם רבים על שטויות, יש כרגע {{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עריכה}} ערכים הדרושים עריכה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:07, 20 ביוני 2025 (IDT)
{{א|שיע.ק}}{{א|שיע.ק}}{{א|שיע.ק}} מה הולך? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:24, 23 ביוני 2025 (IDT)
{{א|שיע.ק}} אני מבין ששתיקה כהודאה? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:15, 5 ביולי 2025 (IDT)
:הודאה למי? אתה יכול לכתוב לו בדף שיחתו, או של מפעיל מערכת אחר. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 23:45, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:45, 5 ביולי 2025 (IDT)
::תייגתי אותו כוכ"פ, ומאחר שלא ענה נראה שמודה לי ע"פ הכלל הידוע. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:00, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::הכלל הידוע? לא מבין מה אתה רוצה. הסברתי לעיל את הסיבה שהביקורת אינה לפי הכללים. אתה לא יכול להכניס אותה בלי הסכמה (אתה יכול לנסות לתייג גם את יוסף בן מלמד, או לכתוב לו בדף השיחה). מזכיר על המשפט אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:03, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 00:03, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::אני חושב שנכון להכניס את הביקורת על הרב זמרוני, מכיוון שזה היה אירוע פומבי. וכמובן גם את עמדתו והתייחסותו או התייחסויות אחרות. על הניסוח צריך לעבוד כאן בדף השיחה ורק אז להכניס לערך. לכתוב הצעה ואם יש לאחרים הצעות לשיפור הם מוזמנים גם לכתוב כאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשפ"ה 03:06, 6 ביולי 2025 (IDT)
::::::איזה אירוע פומבי? על מה מדובר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]], כתבתי לעיל (בפיסקא זו) מדוע הביקורת במקרה זה לא מוצדקת על פי כללי האתר, קראת מה שכתבתי לפני שפסקת? או שנהגת (חלילה) כמנהג אותם שהוציאו פסק דין בלי לשמוע את טענת נשוא הערך? --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 12:17, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 12:17, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::::{{חב"דפדים פעילים}} אשמח שתביעו את דעתכם. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:40, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:40, 6 ביולי 2025 (IDT)

==ניסוח הביקורת==
בשנת [[תשס"ג]] פורסמה טענה בשבועון החרדי 'בקהילה', לפיה הרב ציק נמנע מלצום ואף אוכל ברבים בכל הצומות. הרב ציק מצידו הכחיש את הדברים{{הערה|https://col.org.il/news/642}}.

בשנת [[תש"ע]] תועדה ב[[אוסטרליה]] קבוצת אנשים שהגדירו עצמם כחסידי חב"ד, שאכלו וחיללו בפרהסיא את צום [[עשרה בטבת]]. מעשיהם זכו לגינוי חריף בקרב כלל רבני חב"ד, שאף הטילו עליהם נידוי{{הערה|[https://col.org.il/news/52445 1] [https://col.org.il/news/52516 2]}}.

בעקבות הפרשיה, פרסם הרב [[גדליהו אקסלרוד]], רב קהילת חב"ד ב[[חיפה]], אב"ד העיר וחבר [[מטה משיח]], מכתב 'בירור' ארוך וחריף לתופעה, בו הביא עדות אישית של כמה מ'חשובי אנ"ש' לפיהם נוהג הרב ציק לאכול בכל הצומות, וכשנשאל לגבי הוראה לרבים נמנע מלהורות בזה. במכתב זה קרא הרב אקסלרוד לרבני חב"ד: {{ציטוטון|על-פי הלכה צריך להטיל עליו חרם ונידוי אם לא יחזור בו ולהוציאו מקהל אנ"ש}}, לא להשתתף בכינוסיו ובעלוניו ([[שיחת הגאולה]]){{הערה|https://col.org.il/news/52540}}.

בהמשך לכך, בחודש [[אדר]] באותה שנה יצאו נגד הרב ציק ואנשיו עשרות רבני ומשפיעי אנ"ש{{הערה|https://col.org.il/news/54681}}.

בחודש [[אייר]] פרסם הרב אקסלרוד מכתב נוסף, תחת הכותרת 'מחאה גדולה', בו קרא שלא להשתתף בכינוסיו של הרב ציק ('שומר נפשו ירחק מהם') וכינה אותו ואת אנשיו 'כת מסוכנת', שבראשה עומד הרב זמרוני ש'יוצא בפרהסיא נגד השלחן ערוך', ושוב חזר על קריאתו הקודמת לכלל הרבנים להוקיע אותו ואת אנשיו{{הערה|https://col.org.il/news/54681}}.

הרב ציק מצדו, חזר והוציא מכתב הכחשה לדברים. עם זאת נטען, כי בהכחשתו לא שלל לגמרי את הטענות, אלא הדגיש כי 'הטענות שאכל ב'''פרהסיא''' הינן שקר וכזב', אך התחמק וסירב להוציא הכחשה ברורה יותר, ולכן באתר [[חב"ד אינפו]] נמנעו מלפרסם מכתב זה{{הערה|http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=52532&lang=he}}.

עם זאת, קיימים קטעי וידיאו בהם מתועד הרב ציק כשהוא מכחיש לחלוטין את ההאשמות נגדו{{מקור}}.

:יש התנגדות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 07:56, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::אני בעד נוסח זה --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 12:21, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 12:21, 6 ביולי 2025 (IDT)
::::יש, על איזה מעשה פומבי מדובר? מה הקשר בין אותם שאכלו בפרהסיא לנשוא ערך זה? למה זה נכתב בצורה כ"כ חד צדדית? על איזה עשרות רבים ומשפיעים מדובר (במכתב שיצא לא נרמז שמו של הרב זמרוני, והוא עצמו היה חותם עליו)? למה לא מצוין הרבנים שחתמו המשיכו להשתתף בכינוסים ולחתום על קול קורא להגיע אליהם. יש וידיאו שהוא אומר במפורש שהוא צם, ואינפו בחרו שלא להתייחס אליו.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:26, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:26, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::אם אזדקק לכך, אני יכול לפרוך פיסקא אחר פיסקא בביקורת המגוחכת הזו.. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 14:33, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:33, 6 ביולי 2025 (IDT)
:א. בירורו ומכתבו של הרב אקסלרוד יצא בהמשך ובעקבות מאורע זה (שהתופעה קשורה לר' זמרוני כו'). ב. 'עשרות רבנים ומשפיעים' - כך נזכר במכתבו של הרב אקסלרוד. גם אם ההשערה מוגזמת, אפשר לציין 'רבנים רבים'. ג. אם יש לך שמות ספציפיים, אכן אפשר לסייג ש'חלק מהרבנים המשיכו' כו'. ד. אם יש ברשותך הוידיאו תוכל לציין אליו, אבל טענת אינפו במקומה עומדת, ואין להתעלם ממנה לחלוטין (נטען כי כו' אולם לעומת זאת, בוידיאו כו' הכחיש את הדברים לחלוטין). אם יש לך ביקורות נוספות, אשמח לשמוע. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 18:38, 6 ביולי 2025 (IDT)
::הנקודה פשוטה, במקום להתייחס להבהרתו המפורשת ("אני צם בכל הצומות שתיקנו חז"ל"), אתה בוחר להאמין לאתרי הרכילות האינטרסנטים, גם אם אתה טוען שצריך להכניס את דבריהם, צריך לכתוב את שיטתו בתור דבר הפשוט ואז את הטענות. ז. א. להניח הנחה פשוטה שצם (ע"פ דבריו המפורשים) למרות שיש הטוענים אחרת. ולא להניח בתור הנחה פשוטה שכל מה שכתוב באתר "ההוא" נכון. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 22:08, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 22:08, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::חב"ד אינפו אינו סתם אתר רכילות, אלא אתר שבמדה רבה מייצג חלק גדול מחב"ד (וועדה רוחנית וכו' - ובל נשכח שהוא גם בעל המאה והדעה בחב"דפדיה) - ובוודאי לא נכתבו שם דברים שהינם פרי דמיונו של אי מי מהכותבים, לפני בירור מקיף - בטח כאשר כותבים כאלו טענות חריפות על אדם ספציפי ובטח לגבי הרב זמרוני (ובכלל, מן הראוי שיקשר כ' לאותו וידיאו לפני כל הטענות והדיונים). ובפשטות, עצם הוידיאו אינו סותר לנכתב שם, כי ייתכן (ומסתבר) שבתחילה סירב להוציא הכחשה ברורה, ורק לאחמ"כ (לנוכח הטענות?), במשך השנים, הכחיש ברורות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:36, 6 ביולי 2025 (IDT)
::::לא כל דבר שנכנס לאינפו, עובר את הועדה, כידוע ומפורסם. אני מחפש את הוידיאו, הוא די מופרסם (אף יותר ממה שמפורסם מי הוביל לשינויים בלוד..) אבל לא באינטרנט. הוידיאו הוא מתשס"ז, לפני הפסק של הרב אקסלרוד (שאגב, פסק בלי לשמוע כלל את הרב זמרוני, היפך ההלכה). --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 23:34, י' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:34, 6 ביולי 2025 (IDT)
:::::באשר לטענה שאין הצדקה לפרסום הביקורת, בנוסף יש לסוגיה משמעות מעשית (שחובה לצום) מכתבו של הרב אקסלרוד ותגובתו של הרב זמרוני התפרסמו בפומבי, (וכמדומני שגם הרב ירוסלבסקי כתב בנושא, אבל איני רואה כרגע תיעוד של זה) ולכן יש הצדקה להתייחס לזה. אני לא חושב שיש טעם והצדקה להכנס לפרסומים בעיתון 'בקהילה' או לפרשה באוסטרליה. בנוסף אני חושב שעדיף שלא לפרט בהרחבה על תוכן מכתבו של הרב אקסלרוד (מכיון שידוע כרב שמתנסח בחריפות רבה, ראו לדוגמה התייחסותו החריפה לרב מ"ש אשכנזי בהקשר לגיורי צה"ל -שם ברור שאין טעם להכניס זאת בערך). מציע את הניסוח הבא:
:::::בשנת תש"ע, פרסם הרב [[גדליהו אקסלרוד]] מכתב חריף שעסק בעדות שהרב זמרוני אינו מקפיד על צומות ועוד{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52513 המכתב], אתר חב"ד אינפו, ג' שבט התש"ע (18.01.2010)}}. בתגובה, הרב זמרוני פרסם 'גילוי דעת' שלא אכל בפהרסיא בצום, וגם שאינו מורה לאחרים לבטל צומות{{[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52532 הבהרה בתגובה למכתבו של זמרוני ציק], כתבה המתייחסת למכתבו של הרב ציק]}}. בעקבות הפרשה יצאו שלוש עשרה רבני קהילות ומורי הוראה חב"דיים, במכתב שבו נכתב בין היתר "בענין הצומות שעתידים להיבטל בימות המשיח, הרי שאופן ההנהגה בזה הלכה למעשה - עד שיבנה ביהמ"ק בירושלים, מבואר בשו"ע שיש לצום צומות אלו ואין לפרוץ גדר"{{הערה|https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53046 קול קורא מהרבנים נגד פריצת גדרי ההלכה]}}.
:::::סוף הצעה. כמובן שאם ימצא הוידאו של הרב ציק או תיעוד למה שנאמר שם, זה גם יוכנס. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בתמוז ה'תשפ"ה 23:30, 9 ביולי 2025 (IDT)
::::::תודה על הרגעת הרוחות, אבל למה זה ביקורת? במכתב הרבנים (שלא כולם מורי הוראה, אבל כולם חתמו בהמשך על קריאה להגיע לכינוס משיח בכיכר תשע"ו שארגן הרב זמרוני והגיעו לכינוסים נוספים) השם שלו כלל לא מוזכר? אולי זה שייך בערך [[צום]]. הביקורת איננה עונה על התנאים לכתיבת ביקורת על אישים (כנ"ל בארוכה{{הערה|שיע כתב (תוכן): '''המכתבים''' התפרסמו בפומבי, בכללים לכתיבת ביקורת כתוב: '''מעשים''' שנעשו באופן ציבורי}}).. בהמשך אשתדל לענות על השאר (העלאת ההכחשה של הרב זמרוני (שבה '''מבהיר שלא צם''', שלא כמו שנכתב באינפו) וממילא הביקורת תתייתר ממילא (וכפי שכתב שיע, שלא כל מכתב של הרב אקסלרוד "מזכה" בפיסקת ביקורת את נשוא המכתב).. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 01:36, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 01:36, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::[https://www.chabad.fm/213/4048.html עושה מעשה פנחס ומקבל שכר כזמרי] זה לא הוידיאו, אבל חשוב לדיון (הן מצד ההכחשה והן מצד אותם האלה שכ"כ רוצים לכתוב את הביקורת).. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 02:15, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 02:15, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::צודק בהחלט. הביקורת צריכה להיות על שמו של הרב זמרוני ספציפית, כולל העדויות, הנידוי וההחרמות, פרשיית ההכחשה וכו' - ולא על התופעה באופן כללי בשני מילים; בדיוק כמו שיודעים לפרט היטב בערך קרינסקי ושם טוב.. {{שכח|מענדל סופר}} 07:53, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::בודק אם אני מבין את ההתנגדות: א. הרב זמרוני הכחיש את האשמות, ב. הפומביות הייתה רק למכתבים ולא למעשים. ג. כפי שנטען בכתבה 'עושה מעשה פנחס', מדובר בהאשמות שקריות שנועדו למלחמה בפעולותיו של הרב זמרוני בענייני גאולה ומשיח. מתנגדי הביקורת, האם יש לכם מה להוסיף או לשנות ממה שכתבתי? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתמוז ה'תשפ"ה 18:57, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::כן {{אנונימי}}
:::::::::::א. הרב זמרוני הוציא וידיאו בו אומר בברור שצם בכל הצומות שתיקנו חז"ל{{הערה|בשונה מהנכתב באינפו.}}. ב. וג. אין לי מה להוסיף. ד. מכתב הרבנים לא אמור להיות בביקורת{{הערה|פיסקת ביקורת על דבר שלא נכתב כביקורת עליו אלא יצא כהבהרה כללית}}. ה. לא כל מכתב של הרב אקסלרוד מזכה בביקורת את הנמען. שום דבר טוב לא יצא מהביקורת, אם רוצים להעביר מסר שצריך לצום אפשר לציין בערך צום. אולי יש עוד מה להוסיף, אשתדל לכתוב בהמשך. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 20:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 20:53, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::כמו שאמרתי, ביקורת לא אמורה להסמך דווקא על מעשים מפורסמים אלא על טענות מפורסמות, כמו שמצינו בערכים רבים (שהרי ברוב הפעמים, ה'נאשמים' מכחישים את הביקורת כלפיהם, כך שע"כ הדבר תלוי בפרשנות, אלא שהטענה והביקורת עצמה התפרסמה ובעל בסיס וכו'). ב. העובדה שהרב זמרוני הכחיש אינה משנה את הביקורת, ומה גם שחלק גדול מהרבנים ובראשם הרב אקסלרוד לא חזרו בהם (וכנ"ל, אין כזה דבר כמעט ביקורת ללא הכחשה או טענות סותרות..). ג. כנ"ל לגבי הכתבה שם, מאי חזית דסמכת אהני, סמוך אהני? את הנ"ל אכן יש לציין אחר הביקורת לאידך גיסא, אך טענות אלו לא אמורות לשלול את הביקורת מעיקרה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:02, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::ושוב להצעת הניסוח: יש להוסיף בתחילה גם את קריאת הרב אקסלרוד להחרמתו של זמרוני, פעולותיו ושות', ולא רק את הטענה באופן כללי, אלא גם את כל המסתעף ממנה (כמו שיודעים לעשות בערכים אחרים כנ"ל). ושוב, אי"ז כלל עניין הנוגע למדיניות האתר, אלא לעניינים דאורייתא שהכל מודים בהם, ולא שייך לקצר או להעלים. גם אם גורמים מסוימים קושרים בין זה לבין סוגיות אחרות, ראוי להציג לפני הכל את העובדות (ו'''אותם''' לפרט, לא את הפרשנויות..) - שהרי זו מטרתה של אנצ'. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:14, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::::אגב, יש מקום לביקורת על עניין הפאבים (עניינית, שתסקר את העובדות ואת הטענות בשווה)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:26, 10 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::::[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]], אפשר דוגמא לערכים כאלה? שאינם נסמכים על מעשים וטענות מפורסמות? אם יש צריך לדון בהם, שהרי '''הם''' אינם לפי המדיניות. ב. חוץ מהרב אקסלרוד, מי יצא '''נגדו'''? ג. כמפורט לעיל (ולא ענית ע"ז כלל) הביקורת מושללת מעיקרה. בנוגע להצעתך, אם אכפת לך מעניינים דאורייתא (אגב, הצומות הם דרבנן) תוסיף בערך [[תענית]] "רבנים ומשפיעים רבים, הביעו את דעתם שגם בימינו אלה ימות המשיח, לאחר שביבר לנו הרבי את בשורת הגאולה, מוטלת החובה לצום ואין לפרוץ גדר" או משהו כזה. ותציין למכתב ששיע העלה. ביקורת בערך זה, בנושא הפאבים או הצומות, לא תביא לעניין חיובי (בדיוק כמו שלא יקרב כתיבת "עפ"ל" על יאיר לפיד, לדוגמא). --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 21:38, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 21:38, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::כל הביקורות שיש בחב"דפדיה האישים שעליהם כתובה הביקורת לא מתווכחים על עצם העניין, חלקם טוענים שאין בעיה במה שעשו, וחלקם אומרים שכיום זה לא משנה כי הרבנים ביטלו וכו'.
::::::::::::::::אפשר דוגמא? כי אני מכיר אדם שיצא עליו לא צייתא בתשנ"ד, ובתשפ"ג הוא העלה את המכתב לסטטוס שלו וכתב על זה גאוותי.. בכל אופן, יש פה כללים, אם מישהו חושב שעל אדם מסוים לא ראויה להכתב ביקורת הוא מוזמן לפתוח דיון ב'''דף השיחה של אותו אחד''' (ולא כאן..) --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 21:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ה 21:50, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::הכלל שציטטת עוסק במקרה של ביקורת על מעשה, שצריך שיהי' ידוע כו', אולם ה"ה בנוגע לביקורת על טענה מסוימת - ש'''הטענה''' צ"ל מפורסמת. וההכרח לכך - א. מהשכל הפשוט. ב. כך נהוג בכתיבת ביקורת בויקיקליפה והמכלול. ג. כ"ה בערכים אחרים כנ"ל. דוגמאות? א. הערך [[אהרן דב הלפרין]], מבוקר על טענה לפיה 'הסיפורים שכותב אינם מדויקים', בעוד הו"ע מכחיש מכל וכל. ב. עוז והדר, מבוקרים על הטענות נגדם - אף שהכחישו לגמרי. ג. ליפקין - הטענה נגדו שמש"כ אינו נכון, בעוד הוא, כמובן, מכחיש העובדות עצמן. ועוד. הנה לך, שמבקרים אף על טענות מפורסמות, גם אם העובדות עצמן לא ברורות דיו ונתונות למחלוקת והכחשות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:37, 10 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::: לתועלת הדיון: ה[https://drive.google.com/file/d/1FJDRps_tGZWlQvxiyiJ2xfpZnOluVnH-/view?usp=drive_link וידאו בו] אומר שאינו אוכל בצומות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:17, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 00:17, 11 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::תודה רבה. ידוע לך התאריך המדויק של וידאו? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:19, 11 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::::::::::[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]], בשביל לכתוב על אדם{{הערה|באופן אישי, בשונה מהוצאת ספרי עוז והדר}} ביקורת, ובאופן ציבורי, טענה על '''מעשה''' שעשה, ובמיוחד ברמה חמורה כזו{{הערה|בשונה מהנכתב על אהרן דוב}}, ע"פ שו"ע וכ"ש ע"פ דרכי החסידים, צריך וודאות שהמעשה נעשה. "ודרשת וחקרת היטב". בשכל הפשוט אני לא אתווכח איתך, אבל לפלא גדול המקומות שמהם אתה מביא ראיה{{הערה|להביא ראיה מהקליפה לקדושה?}}. אפשר לפרוך את הדוגמאות שהבאת{{הערה|לא ראיתי פיסקת ביקורת בערך ליפקין}}, אבל פשוט יותר לומר כך, אם אתה רואה ערכים בהם כתובה ביקורת בניגוד לכללים, תפתח דיון '''שם''', '''באותם הערכים'''. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:28, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 00:28, 11 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::::אני לא רואה בעיה להביא כלשונה טענה שנתפרסמה על אדם ספציפי, בטח על ידי רבנים. למשל: במשך הדורות היו הרבה אישים, בניהם גדולי ישראל, שנחשדו בשבתאות או כה"ג (לדוגמא: בעמח"ס חמדת הימים, הרמח"ל, ר"י אייבישיץ ועוד). אף שאת הטענות (והמעשים) הכחישו בתוקף המדוברים (ולא עוד אלא שיצאו לצדד בהם גדו"י רבים אחרים) - לא יעלה על דעת אף אחד להשמיט עניין זה מתולדות חייהם בתואנה של 'ביקורת לא מבוססת'.. מטרת חב"דפדיה היא להביא את העובדות והפולמוסים כהוויתם, ואם תרצה - פנה בטענתך ('ודרשת וחקרת') לעשרות משפיעים ומוראי הוראה שמעולם לא חזרו בהם מהנ"ל. והחשוב מכל: גם אם דבריך נכונים ויפים, אין להם מקור בכללים הכתובים (כפסק שיע לעיל), ועל סברות והרגשים ("ע"פ שו"ע{{מקור}}"..?? והיכן מצית החילור בזה בין גוף לאדם? בין טענה לטענה?) הרי אפשר להתווכח (הביקורת על ליפקין מובאת בהערה - ועכשיו וודאי יחלק לי כת"ר בין ביקורת בגוף הערך להערה, שזה מותר וזה אסור ע"פ שו"ע..).. ובמחילה על כל הנקודות, אבל לא יכלתי.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:36, 11 ביולי 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::::ראשית כל ישר כח ל[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]], [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] הוידיאו הוא לקראת ג' תמוז תש"ע{{הערה|הרב זמרוני אומר לקראת סיום הוידיאו. בנוגע למה שכתבת: מטרת חב"דפדיה היא הפצת המעיינות ולא הבאת פולמוסים, ובמכתב הרבנים והמשפיעים לא מוזכר שמו של הרב זמרוני (כפי שכבר כתבתי יותר מפעם אחת בדיון זה) כך שטענת ודרשת וחקרת לא קשורה כאן.. לגבי הטענות על "אפליה", יש כללים, ואם אתה רוצה תפתח דיון בכל אחד מהערכים שציינת}}. [[משתמש:שיע.ק|שיע]], אחרי הוידיאו אפשר לנעול את הדיון? בהשגחה פרטית בסמיכות ל"יהפכו ימים אלו".. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 00:46, 11 ביולי 2025 (IDT)
{{שבירה}} בנוגע לסיפור בספרד, לכאורה על זה כוונה הבהרת הרב זימרוני [https://drive.google.com/file/d/1-aDlSfw7ULFA4aspG3R2NjmVOjrowHPw/view?usp=drive_link הזו] --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:55, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 00:55, 11 ביולי 2025 (IDT)
:שי מלך, אני עדיין ממתין למ"מ בשו"ע{{הערה|שאסור להביא באנצ' פסקי דין וקריאות של רבנים המתבססים על עדות שקיבלו על עניין מסוים כשהנידון עצמו מכחישו (יש להכחשה בכלל תוקף ע"פ הלכה?)}}.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:44, 11 ביולי 2025 (IDT)
::בשו"ע לא כתוב אינציקלופדיה, אם חשבת אחרת{{הערה|ומנסה לשחק ראש קטן, סליחה על הביטוי.}}. כתבת "מטרת חב"דפדיה היא להביא את העובדות והפולמוסים כהוויתם" וע"ז אני חולק. את המושג דרכי החסידים אתה מכיר? יש כללים וסבות לביקורת. בברכת סוף דיון גוט שבת ו[[הפיכת הצומות למועדים|יהפכו ימים אלו]]{{הערה|אם בכל זאת אתה מתעקש להמשיך לדון, מוטב לעשות זאת בערך ביקורת, להגיע להסכמה (ואולי לשינוי הכללים, ו'''אז''' לחזור לפה..}}--[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 16:24, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 16:24, 11 ביולי 2025 (IDT)
:::'ע"פ שו"ע' הוא לשון כת"ר, לא שלי. 'יש כללים וסיבות לביקורת' נכון, ובזה אנחנו דנים. לצערי, לאחר שנוכח כת"ר כי לא יוכל לדחות את הביקורת על 'חייל המלך המשיח' מ'''כללי חב"דפדיה''' הברורים לכך (כמ"ש לעיל אני הקטן ור' שיע), הוא מנסה להסיט את הדיון (בתחילה) לסגנון 'אא"פ לבקר ע"פ שו"ע" או (לאחמ"כ) 'דרכי החסידים'.. כיהודים כשרים, ובטח כחסידי הרבי, שומה עלינו לציית לפסקי דין ברורים שיצאו בעניין מרבנים רבים (אף כאלו ש'אינם בעלי אינטרס'..) - שמעולם גם לא חזרו בהם. ואם הוציאו פס"ד וקריאות למעשים בפועל ע"פ העדות שקיבלו או מה שלא יהי', אין שום סיבה שלא להזכיר את העניין כאן. אם לכת"ר, כפוסק מובהק וכמי שכמובן הצוגו כל הראיות לפניו ישנן השגות ע"כ - הוא מוזמן לציין גם אותן, אך לא לבטל במחי יד הצד שכנגד, ולא יהי' אלא כמח' הלכתית פשוטה (אם לא פחות מכך.. היכן שמענו שהכחשת הבע"ד מבטלת ומוחקת כל הפס"ד, שהתבסס על עדויות מוסמכות - מעיקרו??). וחבל שאנו נגררים לדון בטפל ולא בעיקר - כללי חב"דפדיה ועובדות הביקורת עצמן. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:13, 12 ביולי 2025 (IDT)
::::ואוו! עיין לעיל, תראה מה אתה כתבת (הביקורת הראשונית), מה שיע כתב (חתיכת הביקורת בשני שליש, וההתעניינות בטעמי "המתנגדים לפיסקאת הביקורת"), ומה אני כתבתי{{הערה|בפיסקא זו ושלפניה}} (בהסברה מדוע ע"פ הכללים הקיימים{{הערה|ולא המושאל ממקומות אחרים, או ע"פ "השכל הפשוט".}}) הביקורת לא שייכת כאן{{הערה|וע"ז גם אתה וגם שיע לא עניתם. גם לא בפיסקא הקודמת. ויש להוסיף בזה טעם עיקרי, ואכ"מ.}}. '''אחרי''' שתקרא תסביר כאן מדוע הביקורת '''כן''' ע"פ כללי חב"דפדיה. ונראה מה יפסוק שיע. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 21:33, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 21:33, 12 ביולי 2025 (IDT)
:::::לדעתי צריך לעשות הצבעה בין המשתמשים. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 22:35, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 22:35, 12 ביולי 2025 (IDT)
::::::ההיתממות פה של כמה מהמשתמשים היא משהו-משהו. כל בר בי רב יודע שר' זמרוני ז"ל היה מחד יהודי חסיד פורץ דרך בשליחות והפצה וכו' ומאידך ווילדער מאד ובעל מהירות גדולה לבטל ענייני הלכה על סמך הבנה שטחית של אותיות בשיחה פלונית וכו'. לשם דוגמא אציין בעניין זה עצמו שבו עסוקים - הוא סיפר בראיון בכפר חב"ד (י"א ניסן תשנ"ד) על היחידות של בי"ג תמוז שהרבי אמר לו בקשר לחובות של צום שצבר בשירות הצבאי - שבכמה הזדמנויות נדר שאם ייצא בריא ושלם מאירוע פלוני יצום כך וכך זמן, והרבי ענה ש"'''מבואר בתניא שאין עניין בצומות'''". בראיון הנ"ל הוא מעיד על עצמו: "ברגע ששמעתי את התשובה חלפה בי מחשבה: אם כן, אולי לא צריך לצום בכלל... היחידות התקיימה בי"ג תמוז וחשבתי שאולי לא אצום בי"ז תמוז הקרב, אך הרבי כמו קרא את מחשבתי ומיד המשיך: "'''אלא אותם צומות שקבעו לנו חז"ל כגון י"ז בתמוז'''" (וראה שם ההמשך שיפדה בצדקה ותוספת יראת שמיים את נדרי הצומות שלקח). כמובן שבתניא זה נכתב בהקשר ספציפי מסויים והסקת המסקנות המהירה ומחשבה כבר בפועל לבטל צום מדברי חז"ל זה מופרף ביותר. הלך מחשבה זו של נחפזות לבטל צומות על סמך אותיות הוא דיי מאפיין של ר' זמרוני. עכ"פ כל בר בי רב מודע לעניין זה, עשרות רבנים ומשפיעים מאנ"ש וישיבות תו"ת, כולל משיחסטים, אמרו ואומרים שלאיש יש דיעות עקומות ופראיות בהסקנת מסקנות מענייני משיח וחי וקיים [ביטול אמירת תחנון והצומות, להגיד על אחרי כל יהודי שנפטר שזה שקר וכו' - ואיני נכנס כאן לתוכן העניין כמה שיסודתיו לשינויים אלו בהלכה ומנהג והשקפת היהדות הינם על יסודות רעועים וקלושים שהרוח ישאם כי אכ"מ]. אי כתיבת ביקורת ודווקא עליו זה בוודאי לא מבטא אוביקטיביות ולאמציג תמונה שלימה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:21, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 23:21, 12 ביולי 2025 (IDT)

שיחה:שמואל מישולובין

2025-06-17T14:10:20Z

חייל של המלך: /* כתיבת ביקורת עקב הנסיבות */

== ביקורת ==

{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת

== השורה האחרונה ==
{{א|יוסף בן מלמד}} אבקש למחוק את השורה האחרונה - בלתי אינציקלופדי בעליל. יש"כ. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 20:16, 6 באפריל 2025 (IDT)
:יש הרבה טעויות בערך. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:18, 6 באפריל 2025 (IDT)
::{{א|יוסף בן מלמד}} מה קורה? אתה מתעלם במכוון? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 19:16, 7 באפריל 2025 (IDT)
:::לאט ידידי, בד"כ אני עובר על דף השינויים האחרונים מהסוף להתחלה, אגיע לערך זה בהמשך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:21, ט' בניסן, ה'תשפ"ה)
==ביקורת==
אני פותח הצבעה על ביקורת. מתייג {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 23:29, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 23:29, 12 ביוני 2025 (IDT)
:{{א|חב"דפדי גאולתי}} קודם כל צריכים שני הצדדים להציג את טענותיהם, ראה [[חב"דפדיה:הצבעה]] --~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ט"ז בסיוון 23:41, 12 ביוני 2025 (IDT)
::לא עבר 70 יום? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 03:04, 13 ביוני 2025 (IDT)

== כתיבת ביקורת עקב הנסיבות ==

לצערנו הרב, חל שינוי מפליג מאז שנערך פה הדיון. נשוא הביקורת הצליח לצערנו בתכניתו להבעיר את כל קהילת חב"ד בצפת ומוסדותיה באש מחלוקת איומה. אם הוא יכול היה עושה את זה בכל קהילת חב"ד באה"ק ובעולם, בהתאם להשקפתו המעוותת והמפורסמת שמי שלא חושב כמוהו הוא לא חב"ד ואין שום טעם לאחדות עימו כחסיד וכו'. לדידי פשוט שאסור לחב"דפדיה לתת לו לגטימיות והצגה מכובדת בהיותו אדם שמוביל דעה והתנהגות קיצונית ומסוכנת שכזו, אז או למחוק עליו את הערך או לבקר בצורה ברורה ועניינית--חייל של המלך - שיחה, 17:13, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 17:13, 16 ביוני 2025 (IDT)
:על בקורת אפשר לדון, אבל לא על מחיקה. מדיניות האתר אינה להתעלם מהמציאות, וכמו שישנם הערכים על הרב [[יחזקאל סופר]] שליט"א, אף שאין רוח האתר נוחה הימנו, ולחלופין [[בארי גוראריה|בארי גורארי']] ועוד ועוד אישים שעשו לליובאוויטש נזק עצום וגרמו צער רב לכ"ק אדמו"ר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:25, 16 ביוני 2025 (IDT)
::אחרי המאורעות לאחרונה יש מספיק חומר לביקורת עם מקור ע"פ הכללים. ואני חושב שמספיק להשאיר את הביקורת העכשווית, בלי לכתוב את כל הפוליטיקה וכו'. אבל אין מה למחוק את מה שכתוב שזהו העובדות הקיימות. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 21:57, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה ''(16 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
:::הביקורת על עוסקת עליו אלא על הישיבה ויש מקור לזה שדחף את חמיו לפתוח ישיבה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:46, 16 ביוני 2025 (IDT)
::::אני בעד למחוק את הערך אבל עם תהיה התנגדות נרחבת למחיקה אזי יצטרכו להרחיב את הביקורת. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 23:45, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 23:45, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::למה למחוק?! [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:23, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::כל הפרסום של יהודי זה הוא מפעולות שמניעם קיצוניות, פילוג ליובאוויטש וכו' ובזה שונה מיחזקאל סופר--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:10, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 17:10, 17 ביוני 2025 (IDT)

חייל של המלך: /* תולדות חיים */

[[קובץ:26-06-2023-13-48-07-1-254-758x505 (1).jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל (מני) ששון בהנחיית 'עצרת גאולה ומשיח' שע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], ג' תמוז תשפ"ג]]
הרב '''מנחם מענדל (מני) ששון''' (יליד שנת [[תשנ"ט]]) הוא מרצה בענייני גאולה ומשיח ומאנ"ש בקהילת חב"ד בצפת ופעיל בארגון [[את"ה העולמי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[חיים ששון]] 'מרצה הגאולה' ומו"ל של ספרים בענייני גאולה ומשיח בפנימיות התורה.

למד בישיבות [[תומכי תמימים נתניה]]{{הערה|תשע"ד-תשע"ו}} ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|תשע"ז-תשע"ט}}.

בבחרותו היה חבר במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת]]. כמו כן היה פעיל בולט בארגון [[צבאות השם בארץ הקודש]] בתחום 'מקהלת צבאות השם' ו'שבתות צבאות השם' והיה ממייסדי הדיי קעמפ ב[[נחלת הר חב"ד]]. כבר כבחור בישיבה גדולה החל למסור למשך תקופה ארוכה פינה שבועית קצרה על גלי הרדיו במסגרת תכניתו של [[אורי רווח]] ב[[מוצאי שבת]] ב'רשת מורשת'{{הערה|[https://chabad.info/child/449747/ על מה דיבר המפקד בלהט בשבת צבאות השם?], [https://chabad.info/news/581547/ מה המסר איתו יצא החייל מהלימוד בבית חיינו? האזינו לפינת 'סימני גאולה' ברדיו] {{אינפו}}}}

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית ב770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' במהלכה כתב את המדור השבועי 'יומנו של תמים' שב[[שבועון בית משיח]] ולאחמ"כ נסע להיות שליח בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] במשך שנת תשפ"א.

לאחר שנת הקבוצה היה אחראי התכניות ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] למשך שנתיים{{הערה|בתשפ"א בשכבת הבוגרים ובתשפ"ב בשכבת הצעירים}}.
[[קובץ:29-12-2022-21-56-55-1O3A4107-758x505.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל (מני) ששון לצד אביו 'מרצה הגאולה' הרב חיים ששון]]

לאחר חתונתו בה' טבת תשפ"ב עם רעייתו למשפחת גלנט, קבע את מגוריו בעיר צפת בה מתגוררים הורי אשתו.

מוסר מידי שבוע שיעור דבר מלכות מיוחד במסגרת 'כולל ליל שישי' המתקיים בהיכל [[בית לוי יצחק]] בצפת ע"י [[ועד אברכי אנ"ש]] ובסיוע [[כולל חב"ד]]. השיעור מועלה מידי שבוע לאתר [[חב"ד אינפו]]

לאחר נישואיו החל לעבוד בארגון [[את"ה העולמי]] בפרויקטים שונים ומהם בהפקת תכנית [[אוזניים לשמוע]] - תכנית שמע שבועית לתלמידי התמימים בה מארח ומשוחח עם רבנים ומשפיעים בעניינים שעל סדר יומו של תמים תוך דגש מיוחד על ענייני גאולה ומשיח ובשורת הגאולה.

מוזמן להתוועד כמשפיע אורח, להרצות ולהנחות באירועים שונים ולקהל יעד מגוון{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/961589/ בת ים: קהל רב השתתף בעצרת גאולה ומשיח], [https://chabad.info/news/890650/ 'בדרך תמים' צפת: למדו והתוועדו לקראת ר"ה להתקשרות] {{אינפו}}}}

==קישורים חיצוניים==
*כתבות באתר חב"ד אינפו אודות הרב ששון בתגיות: [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%a9%d7%95%d7%9f/ 'הרב מני ששון'], [https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F/ 'מני ששון'] {{אינפו}}
* תכניות 'אוזניים לשמוע' שבהנחיית הרב ששון: [https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a2/ תגית 'אוזניים לשמוע' באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ששון, מנחם מענדל}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת ששון]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"פ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ט]]