<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7</id>
	<title>חב&quot;דפדיה - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7"/>
	<updated>2026-04-11T00:35:14Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.1</generator>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9&amp;diff=88976</id>
		<title>שמעון שלום קליש</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9&amp;diff=88976"/>
		<updated>2010-10-11T18:21:56Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;חיזוק: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:שמעון שלום קאליש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמעון שלום קאליש]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבי &#039;&#039;&#039;שמעון שלום קאליש&#039;&#039;&#039; זצ&amp;quot;ל האדמו&amp;quot;ר מ[[אמשינוב]], נולד לאביו רבי מנחם קאליש, ונפטר בשנת תשי&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התגורר לפני מלחמת העולם השניה באוטווצק ועמד בקשר עם [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתקופת המלחמה, גלה לשנחאי, יחד עם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתמימים היה באותה עת בניין נפרד ביפן, ובעליית הגג של אותו בניין התגורר האדמו&amp;quot;ר מאמשינוב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עוד בהיות התמימים בוילנה, הורה להם הרבי הריי&amp;quot;צ כי אם יש להם ספק בנושא כלשהו, ישאלו את פי האדמו&amp;quot;ר מאמשינוב, שכן באותם ימים היה ברור שיקשה על התמימים לשגר מכתבים אל הרבי הריי&amp;quot;צ ולקבל מענה במהירות בעת הצורך. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיבה יתירה נודעה מצד האדמו&amp;quot;ר מאמשינוב אל תלמידי התמימים, שכן אף הוא לעיתים קרובות נהג להתפלל במחיצת בני הישיבה או להיכנס לישיבה להקשיב לקריאת התורה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
על אפיזודה שהתרחשה בעת אחד מביקוריו אלו בישיבה, סיפר הרב שמעון גולדמן: &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;בבקרה של אחת השבתות, ירד האדמו&amp;quot;ר מאמשינוב מדירתו להצטרף אלינו לתפילה, ושאל את הבחור הראשון שנקרה בדרכו היכן עומד החזן. היה זה בעת חזרת הש&amp;quot;ץ, והבחור שהיה נרגש מאוד מן העובדה שהאדמו&amp;quot;ר עומד מולו ומדבר אליו - הפטיר בקושי, מתוך התרגשותו כי החזן עומד ב&amp;quot;מלך ממית&amp;quot;. הרבי שמע את התשובה רקע ברגלו על הארץ לאות אי שביעות רצון, והוסיף מיד: &#039;ומחיה... מלך ממית ומחיה!&#039; הבחור חייך במבוכה, ובינתיים קלטנו את המסר איך רואה האדמו&amp;quot;ר את פעולותיו של בורא עולם. הבנו היטב שהעיקר הוא לא ה&#039;ממית&#039; אלא ה&#039;מחיה&#039;!&amp;quot; &lt;br /&gt;
== מקורות ==&lt;br /&gt;
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=30820 שבועון בית משיח]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצונים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/12/14/161&amp;amp;search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 בניחום אבלים לאחר פטירתו]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>חיזוק</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91&amp;diff=88975</id>
		<title>חסידות אמשינוב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91&amp;diff=88975"/>
		<updated>2010-10-11T18:20:30Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;חיזוק: /* החסידות כיום */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:אמשינוב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי יוסף קאליש מאמשינאוו - אחיו של רבי שמעון שלום]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:אמשינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&amp;quot;ר מאמשינוב כיום]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;שושלת אמשינוב&#039;&#039;&#039;, היא שושלת חסידית - פולנית, שנוסדה על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק קאליש ומתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. לאחר פטירת אביו התמנה תלמידו ר&#039; שרגא פייבל מגריצא לאדמו&amp;quot;ר, אך הוא נפטר לאח חצי שנה, והעדה התפצלה בין שני בניו של ר&#039; יצחק: ר&#039; יעקב דוד ור&#039; מנחם מנדל, &amp;quot;האדמו&amp;quot;ר השותק&amp;quot;. נפטר ב[[ד&#039; בכסלו]] [[תרל&amp;quot;ח]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבי מנחם קאליש ([[תר&amp;quot;כ]]-[[תרע&amp;quot;ח]]), בנו של ר&#039; יעקב דוד. התמנה לאדמו&amp;quot;ר אחרי אביו כשהוא בן 18 שנים בלבד. רבי מנחם דמה מאוד בתכונותיו לאביו, וגם חסידים מבוגרים קיבלו את הנהגתו למרות גילו הצעיר. המסורת החסידית מספרת כי הוא לא הכיר בזמנים ובשעות, וההכנות לתפילות ולקיום המצוות ארכו אצלו שעות ארוכות. במלחמת העולם הראשונה התיישב בורשה, שם הרבה לעסוק בצרכי הפליטים. הוא נפטר ב[[ט&amp;quot;ז בכסלו]] [[תרע&amp;quot;ח]] בהיותו בן חמישים ושמונה שנים, ונטמן בורשה. שלושת בניו מילאו את מקומו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קשרי האדמורי&amp;quot;ם עם נשיאי חב&amp;quot;ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*האדמו&amp;quot;ר רבי [[שמעון שלום קליש]] בנו של רבי מנחם היה בידידות עם [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]. כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שנחאי]], הורה אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*אחיו רבי יוסף קאליש, עמד בקשרים אדוקים עם אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*בנו של רבי שמעון שלום, רבי [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]] חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה ארצה והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת בית וגן, בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ&amp;quot;ז באייר]] [[תשל&amp;quot;ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי&amp;quot;ט [[מנחם אב]] [[תשי&amp;quot;ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי אמשינוב אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא כהן, הרבי לא ויתר ואמר לו, כי חסיד צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערת שוליים|תורת מנחם כרך י&amp;quot;ב עמ&#039; 161.}}. רבי ירחמיאל יהודה מאיר, היה חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה ארצה והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת בית וגן, בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ&amp;quot;ז באייר]] [[תשל&amp;quot;ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== החסידות כיום ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*כיום מכהן כאדמו&amp;quot;ר בן בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר, רבי יעקב אריה מיליקובסקי, חתנו של האדמו&amp;quot;ר מלובלין. האדמו&amp;quot;ר ידוע כאיש פיקח במיוחד ורבים מכל שדרות הצבור מגיעים להתייעץ עמו, על אף שהוא בורח מכל פרסום ומשתדל לעשות את כל מעשיו בהצנע לכת. התפרסם בעיקר בגלל סדר יומו המיוחד, הפעיל בכל שעות היממה ובולטת במיוחד העובדה כי נוהג להתכונן זמן רב לפני כל דבר ומאריך מאוד ב[[תפילה|תפילותיו]].&lt;br /&gt;
האדמו&amp;quot;ר עומד בראשות ישיבת &amp;quot;שם עולם&amp;quot;, אותה הקים סבו האדמו&amp;quot;ר רבי מאיר מאמשינוב. לחסידות גם תלמוד תורה ומס&#039; כוללי אברכים ברחבי הארץ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מרכז חסידות אמשינוב ממוקם בשכונת בית וגן בירושלים, שם גם גר האדמו&amp;quot;ר מאז הוכתר כאדמו&amp;quot;ר. מוסדות החסידות פרוסים בכל רחבי הארץ, והריכוז העיקרי שלה הוא בעיר ביתר עילית שם מתגוררים קהל רב מחסידי אמשינוב, שני בתי מדרש ושטיבל נוסף נמצא בשלבי בניה מתקדמים. קבוצות נוספות מחסידי אמשינוב מרוכזות ומגובשות בערים: ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, צפת ועוד. האדמו&amp;quot;ר ידוע בהערצתו המופלגת ל[[הרבי|רבי]] ואף נפגש עמו בשנת [[תשל&amp;quot;ג]] במהלך ביקורו ב[[ארה&amp;quot;ב]] ושוחחו זמן רב ביחידות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקביל לחצר אמשינוב בארץ הממשיכה את מורשת האדמו&amp;quot;ר רבי שמעון שלום ובנו האדמו&amp;quot;ר רבי מאיר, מתקיימת חצר אמשינובאית גם בארצות הברית, אותה הקים בנו של האדמו&amp;quot;ר רבי יוסף מאמשינוב האדמו&amp;quot;ר רבי יצחק (שנמלט מצפרני הנאצים ביחד עם דודו האדמו&amp;quot;ר רבי שמעון שלום), נפטר בי&amp;quot;ט באדר תשנ&amp;quot;ג ונטמן בטבריה, את מקומו ממלא בנו רבי יוסף.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חצרות]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>חיזוק</name></author>
	</entry>
</feed>