https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%A8%D7%94חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-04T09:59:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%96_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=323319ט"ז בתשרי2019-08-04T14:25:10Z<p>חיה שרה: /* ימי חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{חודש תשרי}}<br />
'''ט"ז בתשרי''' הוא היום השישה עשר ב[[חודש תשרי]] והיום השני של [[חג הסוכות]] (ב[[ארץ ישראל]] היום הראשון של חול המועד ובחו"ל יום טוב שני של גלויות).<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*[[תנ"ח]] - רבי משה זכות ממנטובה - איטליה, מחבר ספר 'שורשי השמות', נפטר.<br />
*[[תרל"ט]] - רבי יצחק דב הלוי במברגר, אב"ד וירצבורג, מחבר ספר 'מלאכת שמים', נפטר.<br />
*[[תרע"ד]] - רבי צבי הירש שפירא ממונקטש, מחבר ספר 'דרכי תשובה', נפטר.<br />
*[[תשל"ז]] - רבי נחמן כהנא מספינקא - [[בני ברק]], נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
*[[תרמ“ג]]- קבלת הנשיאות （בגלוי）של כ“ק אדמו”ר הרש“ב.<br />
==נולדו===<br />
*[[תרל"ט]] - הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]], רבה של [[ניעז'ין]] ומגדולי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[תשי"ד]] - הרב [[יעקב רייצס]], מהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ורבה של יסוד המעלה והגליל התחתון.<br />
*[[תשל"ז]] - הרב [[אסף שמשון אנגלמן]], ראש כולל 'עיון ההלכה' שעל ידי מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים ורב קהילת חב"ד ברמת [[בית שמש]] ב'.<br />
===נפטרו===<br />
*[[תרס"ט]] - רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[[תשמ"ז]] - הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] 'הפרטיזן', מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש.<br />
*[[תשס"ז]] - הרב [[זלמן מרדכי לוין]], מנהל הגמ"ח של [[ועד נחלת הר חב"ד]].<br />
*[[תשע"ג]] - ר' [[משה טלישבסקי]], "ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי".<br />
<br />
{{להיום יום|ט"ז|תשרי}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב יו]]</div>חיה שרהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=322294שיחה:חנה שניאורסון2019-06-16T13:53:43Z<p>חיה שרה: </p>
<hr />
<div>כדאי מאוד להוסיף תמונת הרבנית בערך (ומה טוב באיכות גבוהה). אין בעיה למצוא באינפו כנ"ל.<br />
:הוספתי. תודה רבה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 17:40, 14 בינואר 2010 (UTC)<br />
::דובר על '''תמונה''' ולא על ציור. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] 18:11, 14 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== הצעת מחיקה. ==<br />
[ציטוט] "מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם [[שניאורסון]] יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש."<br />
<br />
פסקא חסרת תוכן לחלוטין שאינה קשורה באף דרך לאנציקלופדיה, לדעתי צריך למחוק אותה. באם עד מחר לא תהיה התנגדות אעשה זאת. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 12:09, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
הערך נכתב בצורה מזעזעת. אבקש לשים כאן תבנית "לעריכה", יש למחוק תאורים חסריפשר עליה וכן את קורות חייו של ר' לויק שאינם שייכים לכאן, וכן לשפר דחוף את הסגנון. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 12:23, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:לגבי הצעת המחיקה, ניתן לנסח זאת בתמציתיות: "מספרים נשים שהכירוה באופן אישי שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים". לגבי הניסוח, תוכל להציב בעצמך "[[תבנית:לעריכה]]" או באם אתה עורך את הערך [[תבנית:בעריכה]]. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:28, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::אני חושב כי אין מקום באנציקלופדיה לסיפורים ולתארים שכאלו, [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 16:24, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::תומך בראובן, ולהוסיף שכדאי גם להוריד מכל הערכים קטעי שיחות וכדו', במיוחד טעון שיפור הערך על [[הרבי]] שהסגנון בו פשוט מחריד, ממש חבל שמתמקדים בשיפור ערכים קטנים במקום לשפר קודם את מה שבאמת קדוש ויקר לנו. ובזה באתי על החתום - [[משתמש:חסוי|חסוי]] - [[שיחת משתמש:חסוי|שיחה]] 18:56, 20 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::כעת אני מטפל בערך [אני לא יודע איך שמים תבנית], אני מוחק את קטעי השיחות הערב באם לא תהיה התנגדות. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 07:14, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::::רובן, שמתי עבורך תבנית. ערוך כאוות נפשך ואם יהיו לי הערות - אשתדל להגיב. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 07:49, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::::א'- יישר כוח. ב'- איך מציבים תבנית. ג'- מה דעתך על מחיקת קטעי שיחות? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 07:55, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::::::בהוספת הטקסט <nowiki>{{בעריכה}}</nowiki>. בעד מחיקה, בהפעלת שיקול דעת. ישנם שיחות שנותנים לקורא חיצוני תמונה חב"דית אוטנתית לערך ועוד. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:31, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::::::א'- תודה. ב'- שיחות כאלו אפשר לערוך בלשוך - למרות שלדעתי אין לזה קשר לאנציקלופדיה [אפשר לפתוח מיזם ציטוטים שבו כל קטעי השיחות ימצאו את מקומן]. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:34, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
כתבתם שרבי לוי יצחק והרבנית חנה נישאו ביום שישי י"א סיון, מה המקור *המדויק* לכך? [[משתמש:חיה שרה|חיה שרה]] - [[שיחת משתמש:חיה שרה|שיחה]], 14:53, י"ג בסיוון, ה'תשע"ט 14:53, 16 ביוני 2019 (IST)<br />
<br />
== גמרתי ==<br />
<br />
נראה לי כי הגעתי לסיום עריכתו של הערך, באם לא תהיה התנגדות בכ"ה מר חשון אסיר את התבנית ואציין בדף השיחה שלי כערך ששיפרתי.[[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 16:57, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:נחמד. אפשר להוסיף שיפורים קלים אך בכללות עשית עבודה טובה. [[משתמש:חסוי|חסוי]] - [[שיחת משתמש:חסוי|שיחה]] 20:40, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::את התבנית יש להסיר מיד בסיום העבודה, כדי שאחרים יוכלו לעבוד. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:14, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::לא שאיכפת לי שהערך יהי' ברשימת דפים ששיפרת, אבל האם באמת אתה חושב שערך כזה מתאים להרבנית חנה, האם באמת אין מה להוסיף?!<br />
:::הי' זה בו' תשרי האחרון, נכנסתי לערך לראות מה יש על הרבנית חנה, והייתי המום לראות כי הערך דל ביותר. מיד הוספתי מידע וסידרתי קצת את הערך. אם הי' לי יותר זמן הייתי מוסיף יותר.<br />
:::במילים אחרות: נכון שיש הרבה ערכים קצרים ולא מושלמים, וחייבים לעבור עליהם ולהוסיף, אבל לכל הפחות שהערכים על אנשים מפורסמים (שקל ביותר למצוא מידע עליהם, לדוגמה, הרבנית חנה) יהיו מושלמים. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 21:00, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::א'- לא התכוונתי לומר שהערך נהייה מושלם רק שיפרתי אותו עם זאת אין להתווכח. ב'- אולי באמת כדאי שתכתוב מה באמת חסר כאן. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 06:33, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
:::::אני מניח שיש עוד הרבה פרטים על חייה שעוד שייך להוסיף כאן. כעת הכל נכתב בקיצור נמרץ, אולי כשיהי' הזמן אני יעבור שוב על הערך --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 00:56, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
::::::אני עברתי על הערך בעיקר לשונית והורדתי קטעים שלא תרמו דבר מלבד תארים מיותרים, אין לי מושג מה עוד יש להוסיף, אשמח לראות את הוספותיך. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 06:39, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br />
<br />
== המחברות שנגנבו ==<br />
<br />
ע"פ יומני התקופה ההיא בערל יוניק שמר על הבית כבר ממוצ"ש לאחר שנפטרה כך שההסבר על הגניבה מופרך. לדעתי יש למחוק את המשפט אא"כ יובא מקור ברור לדבר. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 14:09, 6 באפריל 2012 (IDT)<br />
<br />
== 'אם המלך' ==<br />
<br />
להלן קטע מרשימה שרשם ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ע"ה, הנדפסת בתשורה מונדשיין מי"ד מנ"א ה'תשע"ג. מה דעתכם, כיצד להכניסה לגוף א 'הערכיםף<br />
<br />
{{תבנית:ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= בס"ד. פ"א אמרה לי הרבנית חנה ע"ה, ע"ד המכתבים שאני כותב בתחילת המכתב "אם המלך", שהיא מרוצה (נהנית) מה"טיטול" הזה}}.<br />
<br />
---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ט"ז באב ה'תשע"ג - 19:46, 23 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
:אפשר לנסח: "אצל חסידים מכנים את הרבנית בשם "אם המלך"", ואז לכתוב את המקור הנ"ל. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 20:13, 23 ביולי 2013 (UTC)<br />
::ובאיזה פיסקא? ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ט"ז באב ה'תשע"ג - 20:18, 23 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::לכאורה בפיסקה "בארצות הברית", שם התגלה שהיא אימו של '''ה'''מלך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 22:18, 23 ביולי 2013 (UTC)<br />
==הפניית הגב==<br />
{{א|שיע.ק}} המקור לכך הרבי לא היה מפנה את גבו אל הרבנית קיים, לאחרונה הודפס בספר "חד בדרא", אלא שאכן בערך חסרה פסקה העוסקת בעוצמת הכיבוד אם של הרבי ולדעתי לכשיכתב יש לכך מקום.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:14, 14 במאי 2017 (UTC)<br />
:מסכים שיש לכתוב על כך, זה אכן עניין מפורסם, אבל כאשר מישהו כותב דבר שהוא גם בניסוח לא אנציקלופדי, גם ללא מקור וגם פרט לא מאוד משמעותי אני נוטה למחוק מאשר לעבוד על זה, מפאת מחסור בזמן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ז 13:06, 14 במאי 2017 (UTC)</div>חיה שרהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=320480מנחם מענדל מרדכי דייטש2019-04-24T22:33:49Z<p>חיה שרה: /* תולדות חיים */תקנתי שגיאה- הרב דייטש הותקף בליל ד' תשרי ולא בליל ה' תשרי. והוספתי ששימש בשליחות הרבי בשנותיו האחרונות בקיסריה</p>
<hr />
<div>[[תמונה:מנחם מענדל דייטש.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל דייטש מברך [[שבע ברכות]] בסעודת חתונה]]<br />
הרב '''מנחם מענדל מרדכי דייטש''' ([[ד' שבט]] [[תשי"ג]]-[[י"ט ניסן]] [[תשע"ז]]) היה משלוחי הרבי ב[[צרפת]], מנהל מוסדות חב"ד ' שניאור' בעיר [[אוברוויליע]] ומייסד '[[אוהל אדמו"ר הזקן|היכל אדמו"ר הזקן]]', ב[[האדיטש]]. נמנה על קהילת חסידי חב"ד ב[[מגדל העמק]], וסייע רבות לקהילה היהודית ב[[אוקראינה]] ובמקומות נוספים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ד' שבט]] [[תשי"ג]] לאביו ה[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] "אנשי מעמד" ולאמו מרת מרים לבית מש' סגל, מצאצאי הבעל התניא.<br />
<br />
התקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות אחיו הבכור הרב [[חיים שלום דייטש]], ולמד במוסדות חב"ד.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה, בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר [[אוברוויליע]] שב[[צרפת]].<br />
<br />
לאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר אובערוויליע, ושימש כמנהל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] עלה עם משפחתו לארץ הקודש, וקבע את מגוריו בשכונת 'נוף העמק' שב[[מגדל העמק]], והמשיך לנהל את המוסדות כשלצורך כך קיים נסיעות תכופות מסביב לעולם לצורך גיוס כספים וניהול המוסדות. בד בבד, החל, יחד עם אחיו הרב משה, בהקמת היכל ובניין אש"ל ליד [[אוהל אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שהקמתו הושלמה בשנת [[תשע"ג]].<br />
בשנותיו האחרונות עבר לעיר קיסריה, שם שימש בשליחות הרבי.<br />
<br />
במסגרת פעילותו ב[[רוסיה]] עזר וסייע רבות, במעש ובעצה, לשלוחים ולקהילות היהודיות במדינות חבר העמים.<br />
<br />
בראש השנה [[תשע"ז]] שהה בהאדיטש שבאוקראינה, סמוך לציונו של האדמו"ר הזקן, וסייע רבות להפעלת המקום למשך ימי החג. בליל ד' תשרי, 'יום השנה' של אביו הרב יוסף אליהו דייטש, לאחר שהיה בהתוועדות חסידית בבית הכנסת בז'יטומיר, הותקף בסמיכות לתחנת הרכבת בעיר על ידי קבוצת שיכורים אנטישמיים ששדדו והיכו אותו באורח קשה, והותירו אותו במצב אנוש ללא הכרה. הרב דייטש התגלה יממה שלימה לאחר התקיפה, והוכנס לניתוח חירום באוקראינה, ובמוצאי השבת הוטס לישראל להמשך טיפול בבית הרפואה תל השומר.<br />
<br />
במשך חצי שנה הוגדר כצמח, ונפטר בגיל 64 בשבת [[חול המועד פסח]] ב[[י"ט ניסן]] [[תשע"ז]].<br />
<br />
הותיר אחריו משפחה ברוכה בת 11 ילדים, חלקם משמשים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;אחיו:<br />
* הרה"ח ר' חיים שלום דייטש - ראש כולל צמח צדק בירושלים בעיר העתיקה<br />
* הרב שניאור זלמן דייטש - ראש כולל לאברכים - "אנשי מעמד"<br />
* הרב משה דייטש - מנהל ארגון חסדי יוסף <br />
(מיסודו של אביו הרב יוסף אליהו)<br />
* מרת שרה בקר.<br />
<br />
<br />
;גיסיו:<br />
*הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שוחט ושליח של הרבי בקהילת חב"ד במילאנו, איטליה<br />
* הרב הרשל ליפסקר - משפיע בישיבת מוטריאל <br />
* הרב בערל לויטין - שליח הרבי בניו הייבן<br />
*הרב [[שלום ברוכשטט]] - בעל מנגן חסידי, אנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]<br />
* הרב מענדל רסקין - שליח הרבי במלבורן - אוסטרליה.<br />
* הרב מאיר שמחה קלמנסון - שליח הרבי לעיר אובערביליע צרפת.<br />
<br />
<br />
;בניו וחתניו:<br />
* הרב שלום בער פרידלנד - ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה<br />
* הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק<br />
* ר' אשר אלפנביין - מגדל העמק<br />
* ר' ישראל דייטש - שליח הרבי בפתח תקווה<br />
* ר' שאול פרדקין - מגדל העמק<br />
* ר' יוסף אליהו דייטש - קריות<br />
* ר' לוי יצחק דייטש - ירושלים<br />
* ר' שמואל דייטש - שליח הרבי באשדוד<br />
* ר' שלמה יהודה דייטש - בית שמש <br />
* הת' דובער דייטש<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/29/291806916823.html חסיד ואיש חסד]''' {{בית משיח}} כתבת זכרון, [[שבועון בית משיח]] שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ז<br />
*שלום בער פרינלנד, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Deitch-Walles%20-%20Menachem%20Av%2023%2C%205777.pdf חסיד רב פעלים]''', תולדות חייו וקווים לדמותו<br />
{{מיון רגיל:דייטש, מנחם מענדל מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דייטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>חיה שרהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=320116סיפורי חסידים2019-04-11T00:06:35Z<p>חיה שרה: /* הוצאה לאור */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]<br />
סיפור וקיבוץ '''סיפורי חסידים''' הוא אחד מאבני היסוד בחסידות, וכולל את המסורה החסידית העוברת מדור לדור, את מעשיות אדמו"רי וגדולי החסידות. מקום חשוב תופס "סיפורי החסידים" בהווי החסידי, ומטרת הסיפורים להביא את האדם להתחזקות ולהתעודדות ב[[עבודת ה']] ולחדד את הדרך הנכונה אליה עליו לשאוף ולצעוד.<br />
<br />
בזמן ה[[התוועדות]] נהוג לספר סיפורי חסידים ופתגמים שנונים מפי גדולי החסידים, וכן חשוב להעניק לילדים כבר מגיל צעיר את ההרגל בשמיעת וקריאת סיפורי חסידים על פני [[ספרים חיצוניים]].<br />
<br />
בדורנו [[הרבי]] קרא ודחק בכל ה[[חסידים]] בכלל וב[[זקני החסידים]] בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה.<br />
<br />
==מעלת הסיפור החסידי==<br />
האדמו"ר הריי"צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.<br />
<br />
עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים [[תש"י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}<br />
<br />
יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סה.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}}<br />
<br />
ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה| אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר סיפורים, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''"אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!"'''.<br />
<br />
וכך התבטא אדמו"ר הריי"צ{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: '''"פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!..."'''.<br />
<br />
==הסיפור בחינוך החסידי==<br />
[[קובץ:Sipur_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב"די]]<br />
במכתב לר' [[אליהו חיים ליפסקר]] כותב [[הרבי]]{{הערה|ח' כסלו תשי"ג, אגרות קודש חלק ז' עמ' נז.}}: "נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים.. ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם".<br />
<br />
באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ב[[יראת שמים]] היוצא מסיפור זה}}<br />
<br />
הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.<br />
<br />
בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התמנה רבי [[הלל מפאריטש]] כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.}}: "דרכו של הרה"ג הרב הלל מפאריטש היתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל"ף בי"ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה היתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד האדמו"רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ב[[יראת שמים]] ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין".<br />
<br />
===לספר גם סיפורים 'תמוהים'===<br />
[[הרבי]] מספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&st=&pgnum=104&hilite= ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91].}}, שחמיו אדמו"ר הריי"צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים "תמוהים", ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".<br />
<br />
===בעת [[התוועדות]] חסידים===<br />
הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ה[[התוועדות]] החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא [[התוועדות]] חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}.<br />
<br />
וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני "יחידות""{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), חלק ג' עמ' 306.}}<br />
<br />
==סוגים שונים בסיפורת החסידית==<br />
הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.<br />
<br />
===סיפורי צדיקים===<br />
תולדות חייהם, פעולותיהם והנהגותיהם של נשיאי החסידות הכללית בכלל, ורבותינו נשיאינו, נשיאי תנועת חב"ד בפרט.<br />
<br />
מלבד ענין אמונת הצדיקים המוחדרת על ידי סיפורים אלו, ישנה בהם את עצם המעלה של סיפורים העוסקים בנשיאי החסידות.<br />
<br />
===סיפורי חסידים===<br />
עיקר הדגש בסיפורי חסידים (היינו סיפורים העוסקים ב'''חסידים''') הוא, התמסרותם לביצוע דברי הרבי, אופן התקרבותם לחסידות, והנהגתם בחיי היום-יום.<br />
<br />
מטרתם של סיפורים אלה הינה להטביע בשומע הסיפור את יסודות החסידות, כגון [[התקשרות]] חסרת גבולות לצדיק, אמונה תמימה, [[אהבת ישראל]], ועוד.<br />
<br />
ב'[[יחידות]]' של הרב [[אבא פליסקין]]{{הערה|תשכ"ג.}}, טען הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר: "צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים (חסידישע אידן), וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהי' קס"ד שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים לומדים מכך וכו'".<br />
<br />
==אופן הסיפור החסידי==<br />
===הכנה לסיפור===<br />
בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.}}: '''"המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר"'''.<br />
<br />
וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' סה.}}: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור".<br />
<br />
===לספר את הרקע===<br />
מלבד סיפור המעשה עצמו, דרשו רבותינו נשיאינו{{הערה|ראה בהערה דלעיל.}} לספר בפרטיות גם את הרקע הכללי למצב התקופה בעת התרחשות המאורע המסופר, וכל שאר הפרטים הקשורים אליו, וזאת על מנת שהסיפור יעמוד בצורה חיה לנגד עיני השומע, ויחדור אצלו בפנימיות.<br />
<br />
===דיוק בפרטים===<br />
באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.<br />
<br />
ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו"ר הריי"צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''"צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו"'''.<br />
<br />
הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.}}: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".<br />
<br />
===מקור הסיפור===<br />
מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.}}: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".<br />
<br />
באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת [[תורת החסידות]] והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים".<br />
<br />
===לשנן את הסיפור===<br />
כפי שניתן לראות בתיאור אופן הדרכת האברכים אצל ר' הלל מפאריטש, היה דגש מיוחד אצל זקני החסידים שהתלמידים ישננו את הסיפורים ששומעים, ויחזרו עליהם שוב ושוב עד שידעו אותם היטב, עם כל פרטיהם ודיוקיהם.<br />
<br />
==פעולת הסיפור החסידי==<br />
===הטבה כללית===<br />
"סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 60.}}.<br />
<br />
===מטהר את הלב ואת המוח===<br />
"סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע"{{הערה|תרגום חופשי מספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 65.}}.<br />
<br />
===מביא לצלילות הדעת===<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב"{{הערה|לוח "היום-יום..." כ"ב תמוז.}}.<br />
<br />
===מפשט עקמומיות הלב===<br />
"על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא "ספר הישר", שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה"{{הערה|לקו"ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י"ט.}}.<br />
<br />
===מאיר את הפינות החשוכות===<br />
"כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.}}. <br />
<br />
==כתיבת הסיפורים==<br />
בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.<br />
<br />
אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:<br />
<br />
===זכרונות מרבותינו נשיאינו===<br />
באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ"ח מר חשון תשי"ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: "קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות מו"ח אדמו"ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר".<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
==='מעגל הסיפור החסידי'===<br />
([['מעגל הסיפור החסידי']])- ארגון ללא מטרות רווח כספיות שמטרתו הינה לשמר ולתעד סיפורים חסידיים וזכרונות מאורח חיי החסידים בכלל וחסידות חב"ד בפרט. הארגון מקיים את הוראת הרבי מליובאוויטש בעניין הפצת מעיינות התורה והחסידות ומפיץ מידי ערב, בימות החול, את הסיפור החסידי שנבחר (מתוך המקורות מידע האמינים והראשוניים שיש באמתחת הארגון) לאותו יום, המתאים לרוח הימים והתאריכים החסידיים.<br />
====ספרי סיפורים====<br />
שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:<br />
<br />
;{{גודל|5|'''זכרונות ימי קדם'''}}<br />
בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:<br />
*[[לקוטי סיפורים]] (הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]).<br />
*[[זכרונותי]] (הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]).<br />
*[[שמועות וסיפורים]] (הרב [[רפאל נחמן כהן]]).<br />
*[https://docs.google.com/fileview?id=0B52qnbuuCHrpNjIzZDIwMTItMmRjYy00NGMxLTljYzYtNGY1ZjBlZGMwN2U2&hl=iw זכרון הרז"ש] (הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]).<br />
*[[רשימות דברים]] (הרב [[יהודה חיטריק]]).<br />
*[[הלקח והליבוב]] (הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]).<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 ספר הזכרונות דברי הימים] (הרב [[מאיר גורקוב]]).<br />
*[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).<br />
*[[זכרון צדיקים וחסידים]] (הרב [[שמשון דובער יפה]]).<br />
<br />
;{{גודל|5|'''ספרי ביוגרפיה'''}}<br />
בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד.<br />
<br />
בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה. <br />
<br />
;להלן רשימה חלקית:<br />
*[[ר' מענדל]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].<br />
*[[הטרקטוריסט של הרבי]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].<br />
*[[ברוך אומר ועושה]] - תולדות הרב [[ברוך פאריז]].<br />
*[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] - תולדות הרב [[אברהם פאריז]].<br />
*[[גאון וחסיד]] - תולדות הרב [[זלמן לייב אסטולין]].<br />
*[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]].<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br />
*[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרב [[זושא וילימובסקי]].<br />
*[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].<br />
*[[הלב של צפת (ספר)|הלב של צפת]] - תולדות הרב [[לוי ביסטריצקי]].<br />
*[[עבד אברהם אנוכי (ספר)|עבד אברהם אנוכי]] - תולדות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]].<br />
*[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין|אברהם דרייזין (מאיור)]].<br />
*[[המאבק והנצחון (ספר)|המאבק והנצחון]] - תולדות הרב [[אהרן חזן]].<br />
*[[דובר שלום (ספר)|דובר שלום]] - תודות הרב [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].<br />
*[[נודע בשיעורים (ספר)|נודע בשיעורים]] - הגה"ח ר' [[אברהם חיים נאה]].<br />
*[[המשפיע שלא חזר (ספר)|המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br />
*[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].<br />
*[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות (ספר)|ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].<br />
*[[ודוד עבדי (ספר)|ודוד עבדי]] - תולדות הרב [[דוד חנזין]].<br />
*אלה תולדות פרץ - תולדות הרב [[פרץ מוצקין]].<br />
*[[אבני חן (ספר)|אבני חן]] - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית.<br />
*ר' מאיר החסיד שאמר הנני - תולדות החסיד ר' [[מאיר פריימן]].<br />
*הקטר של חב"ד - תולדות החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
<br />
;{{גודל|5|'''עיבודים לילדים'''}}<br />
*[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']].<br />
*[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור).<br />
*[[ספר הזכרונות#עיבודים|דרכים נסתרות]] ([[זלמן רודרמן]]).<br />
*[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי).<br />
*[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]).<br />
*[[שמועות וסיפורים|שמועות וסיפורים מעובד לילדים]] (פרדי ברוד).<br />
*[[סיפורי רבותינו נשיאינו]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|"לדורות"]]).<br />
*[[סיפורים שאהבתי לספר (ספר)|סיפורים שאהבתי לספר]] (הרב [[טוביה ליצמן]]).<br />
*[[101 סיפורים לילד החסידי (ספר)|101 סיפורים לילד החסידי]] (הוצאת [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|"ופרצת"]]).<br />
*[[מה שסיפר לי סבא (ספר)|מה שסיפר לי סבא]] (ליקוט סיפורים שהתפרסמו ב"[[שיחות לנוער]]").<br />
*[[המשפיע (ספר)|המשפיע]] (סיפורי ר' [[מענדל פוטרפס]] מעובדים לילדים).<br />
*[[המאסר והגאולה (ספר)|המאסר והגאולה]] (ר' [[זלמן רודרמן]] - סיפור מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]]).<br />
*[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' [[זלמן רודרמן]]).<br />
<br />
;{{גודל|5|'''לגיל הרך'''}}<br />
*[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.<br />
*[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב"ד לילדים.<br />
<br />
===הוצאות לאור===<br />
רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב"דיות:<br />
*[[חזק הוצאה לאור]]<br />
*[[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]]<br />
*[[לדורות]]<br />
*[[מלכות הכתר]]<br />
*[[מחניים (בית הוצאה לאור)|מחניים]]<br />
<br />
==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==<br />
===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===<br />
באגרת הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|צוטטה לעיל.}} כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' נט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי".<br />
<br />
התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז.}}.<br />
.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פתגם חסידי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?27042 הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב"ד']''' - מאת הסופר החסידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. ספריית '[[אוצר החכמה]]'.<br />
* '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}<br />
*'''וסיפרתם לכם''', לקט התבטאויות קודש מרבותינו נשיאינו אודות סיפורי חסידים {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 278 עמוד 36 ואילך<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/6/396610496606.html כך מספרים סיפור חסידי]''', ראיון עם ר' לוי גולדשטיין בתוך שבועון בית משיח גליון פרשת שמות תשע"ח<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>חיה שרה