חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

גיא בצלאל קנטור

2020-05-23T18:16:19Z

חוקר החסידות:

'''גיא בצלאל קנטור''' (מכונה בצלאל המספר) הוא מפיק 'המחזמר החסידי הראשון' בשנת [[תשס"ו]] (2005) והפקות נוספות של מולטימדיה חסידית, ומחבר ספרים.

==תולדות חיים==
יליד [[תשמ"ד]] (1984). גדל ב[[פתח תקווה]] ועד אמצע כיתה י' התחנך במוסדות [[הציונות הדתית]]. למד בביה"ס היסודי נצח ישראל, והמשיך את לימודיו בישיבת נחלים{{הערה|1=ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80778 "בהמשך העשיה תנוחמו" - בדרכו של הרב גל], באתר חב"ד - אינפו.}}. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ובמהלך כיתה י' עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריות]]. המשיך את לימודיו בישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בשנת [[תשס"ח]] (2008) השלים את ה[[סמיכה לרבנות]].

קנטור הוא מפיק 'המחזמר החסידי הראשון' שנערך בחנוכה ושורה של מחזות זמר חסידיים נוספים בעקבותיו. הוא הוציא סדרת קלטות, דיסקים ומופעים תחת השם 'בצלאל המספר'{{הערה|1=ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8 תגית 'בצלאל המספר'] באתר {{אינפו}}}}. לצד אלו, הוא גם מהדיר ספרים העוסקים בתורת [[הרבי]], ופעיל בבית חב"ד בפלורנטין, [[תל אביב]]{{הערה|1=ראה: [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=80086 פלורנטין: משנכנס אדר מרבים בפארבריינגענ'ס], 30.01.2014, {{אינפו}}. "ממשפיעי הקהילה בפלורנטין"}}.

== תקליטורים ==
קנטור הפיק סדרת קלטות ודיסקים של סיפורי ילדים תחת השם "בצלאל המספר". סדרה זו החלה להתפרסם כבר בשנים שקדמו ל'הפקת המחזמר החסידי הראשון'. במסגרת הסדרה התפרסמו, בין היתר, הקלטות והדיסקים הבאים:
*'המאסר והגאולה'{{הערה|1=פירסום לדיסק מיום צאתו לשוק, הכולל מידע אודות המשתתפים בהפקתו [http://old2.ih.chabad.info/?_escaped_fragment_=g%3D1%26url%3Darticle%26id%3D58091#!g=1&url=article&id=58091 באתר חב"ד אינפו] (15.11.2010)}}.
*'שרגא ושמשון בשושן הבירה'{{הערה|1=[https://www.chabad.fm/144/5652.html ציור עטיפת הדיסק] באתר {{אינפו}}}}.
*'הבית המסתורי'{{הערה|1=איזכור אודות הוצאה נוספת של הקלטת לאחר שאזלה מן השוק [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/544.pdf#page=66 באתר חב"ד אינפו]}}
*'מסיפורי רבותינו נשיאינו'{{הערה|1=[https://www.chabad.fm/144/4671.html עטיפת הקלטות 'מסיפורי רבותינו נשיאינו' ו'הבית המסתורי' {{אינפו}}}}.

בנוסף, הפיק קנטור לפחות 3 דיסקים לצפייה עבור מחזות זמר בהפקתו (ראה להלן).

קנטור גם מסייע למפיקי סרטים אחרים: שימש כיועץ תסריט בסרט 'שליחות באפריקה', ומפתח תסריט בסרט 'מקום בטוח'.

== תיאטרון ==
ב[[חנוכה]] ה[[תשס"ו]] (דצמבר 2005) העלה קנטור את 'המחזמר החסידי הראשון' שיועד לקהל החב"די וכן לקהל הרחב. המחזמר הופיע גם בשנתיים הבאות והופץ בהמשך כדיסק לצפייה.

מאז 'המחזמר החסידי הראשון', מדי חנוכה, מפיק מחזות זמר המיועדות גם כלפי חוץ, לציבור הרחב.

הפקות תיאטרון נוספות פרי ידיו:

*'עולם חדש' - שנה לאחר המחזמר הראשון עבד קנטור על מחזמר נוסף. המחזמר סבב סביב נושא הגאולה{{הערה|1='[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/581.pdf#page=72 מאחורי הקלעים של המחזמר]', שבועון בית משיח, גיליון 581 (עמ' 79), כ"ד כסלו ה'תשס"ז }}.

*'סודו של חשמונאי' - בהפקה זו השתתפו השחקן מוטי בן ישי והמפיק המוסיקאלי ארנון אופיר. לאחר ירידת המחזמר, הופץ בציבור כדיסק לצפייה {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58248 בצלאל המספר - הפקה ללא הפסקה], {{אינפו}} 23.11.2010}}.

* 'הרפתקה בעיירה' - ההצגה מבוססת על סיפור מחיי ה'צמח צדק'. הופק ב[[תש"ע]] והוצג במשך כ-4 שנים. צולם ע"י אריאל כהן והופק כדיסק לצפייה.

* 'המשימה הסודית של שלומי' - סיפור יציאת מצרים, בהשתתפות [[שלומי לניאדו]]{{הערה|1='הר-נוף: 700 ילדים צפו במחזמר החסידי', חב"ד אינפו, 14.5.2011 [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60983].}}. הופק ב[[תשע"א]].

== פרסומים תורניים ==
קנטור מפרסם גם פרסומים תורניים{{הערה|1=ראה רשימת פרסומיו [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?field=AUTHOR&search=%E2%E9%E0+%E1%F6%EC%E0%EC+%F7%F0%E8%E5%F8&mode=browse&catalog=hcatalog&frame=content&search_mode=simple&do_submit=%E7%F4%F9 בקטלוג ספריית אגודת חסידי חב"ד].}}:

* 'אמנות ותקשורת בשירות המשיח' - קובץ מאמרים וראיונות עם אמנים ואנשי תקשורת. פורסם בשנת 2013 {{הערה|1=208 עמ' [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=hcatalog&mode=details&volno=102647&limit=0&field=AUTHOR&search=%E2%E9%E0+%E1%F6%EC%E0%EC+%F7%F0%E8%E5%F8&search_mode=simple]. ראו גם: 'אמנות ותקשורת בשירות המשיח - סיקור מלא', חב"ד אינפו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78176].}}.
* כתב את הקונטרס "שלוחי אדוננו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=hcatalog&mode=details&volno=98440&limit=0&field=AUTHOR&search=%E2%E9%E0+%E1%F6%EC%E0%EC+%F7%F0%E8%E5%F8&search_mode=simple]}} ותחת השם 'דבר מלכות לעם' הוציא חוברות של שיחות הרבי עם ניקוד וביאור{{הערה|1=[https://www.chabad.fm/144/5712.html] [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=hcatalog&mode=details&volno=82784&limit=0&field=AUTHOR&search=%E2%E9%E0+%E1%F6%EC%E0%EC+%F7%F0%E8%E5%F8&search_mode=simple]}}.

קנטור ראיין עבור כלי התקשורת החב"דיים כמה חוקרים אקדמיים של משנת חב"ד{{הערה|1=הד לכך ניתן למצוא בכתבה הבאה [http://www.chabadsrilanka.co.il/?template=carticle&topic=53&article=5677].}}, בהם ד"ר [[אלון דהן (ד"ר)|אלון דהן]]{{הערה|1=21.01.2011, אתר HaGeula.com [http://www.chabad-elkana.org/?aid=66714]}}, פרופ' [[משה חלמיש]]{{הערה|1=כ"ב טבת ה'תש"ע, שבועון 'בית-משיח' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/725.pdf#page=29].}} וד"ר [[יעקב גוטליב]]{{הערה|1=כ"א אייר ה'תשס"ט, שבועון 'בית-משיח' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/694.pdf#page=12].}}. בשנת 2013 יצאו הראיונות בקובץ 'האקדמיה מקבלת פני משיח' - קובץ מאמרים וראיונות עם אנשי אקדמיה בישראל החוקרים את משנתו המשיחית של [[הרבי]]{{הערה|1=190 עמ' [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=hcatalog&mode=details&volno=102648&limit=0&field=AUTHOR&search=%E2%E9%E0+%E1%F6%EC%E0%EC+%F7%F0%E8%E5%F8&search_mode=simple]. ראו גם: 'האקדמיה מקבלת פני משיח - סקירה' [http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&url=article&id=82428].}}.

קנטור סייע גם להוצאת ספרים אחרים של חסידות חב"ד. היה בין עורכי הקבצים '[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]' ו'[[שיחות קודש בענייני גאולה ומשיח]]'. לקח גם חלק בעבודה על ספרים בהוצאת מכון ממ"ש{{הערה|הוזכר ברשימת חברי מערכת בכרך ויקרא ג של סדרת '[[דבר מלכות עם פיענוחים]]'.}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

בנימין נחום זילברשטרום

2020-05-17T17:45:18Z

חוקר החסידות: /* קישורים חיצוניים */

{{מפנה|בנימין זילברשטרום|מנהל התלמוד תורה החב"די בראשון לציון|בנימין זילברשטרום (ראשון לציון)}}
הרב '''בנימין נחום זילברשטרום''' הוא איש חינוך ותיק, משפיע ו'משיב' ב[[ישיבת תורת אמת]] ובקהילת שיכון חב"ד ב[[ירושלים]], וממקימי מרכז החסידות '[[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' חשון]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ולאמו מרת מרים (לבית שפיגל), ונקרא בשעת הברית על שם סבו מצד אביו.

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת ה'[[תשמ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא לרעייתו מרת לאה, בת הרב [[בן ציון שגלוב]].

בשנת [[תש"נ]] היה שותף לייסוד והקמת מרכז החסידות '[[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]' יחד עם הרב [[יוסף יצחק הבלין]].

במשך שנות מגוריו של החסיד הישיש ר' [[אליעזר ננס]] שהיה חשוך ילדים, סעד אותו ושימש אותו, ולאחר פטירתו של הרב ננס הוריש בצוואתו את כל רכושו ל'היכל מנחם'.

כיום, משמש הרב זילברשטרום כ'משיב' ומשפיע בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], וכמשפיע בבית הכנסת החב"די בשיכון חב"ד.
==משפחתו==
*בנו, ר' משה זילברשטרום - אלעד
*בנו, ר' שלום שמחה זילברשטרום - צפת
*בנו, ר' מנחם זילברשטרום
*חתנו, הרב ישראל שמחה ליברמן - שליח הרבי באהיו שבסין
*חתנו, הרב מרדכי גרוסמן - משלוחי הרבי במוסקבה
*חתנו, ר' יעקב מרדכי בק - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3445216 איך אפשר לשמוח בסוכות כשיורד גשם?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב זילברשטרום מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]

{{מיון רגיל:זילברשטרום, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]

משה שילת

2020-05-17T17:09:13Z

חוקר החסידות: /* תולדות חיים */

[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, והחל משנת [[תשע"ד]] נושא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'קרוב אליך', 'כי קרוב' (שהיה בין המקימים שלהם) ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת ממהדרי ספרי הרמב"ם ראש ישיבת מעלה אדומים מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.

בשנת תשע"ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שתי כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של [[תל אביב]] והאמנים ישי רביבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

===הוצאה לאור===
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.
==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון דו שבועי המסקר את פעילות הארגונים שבבעלותו

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]

משה שילת

2020-05-17T17:07:58Z

חוקר החסידות:

[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, והחל משנת [[תשע"ד]] נושא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'קרוב אליך', 'כי קרוב' (שהיה בין המקימים שלהם) ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת ראש ישיבת מעלה אדומים מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.

בשנת תשע"ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שתי כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של [[תל אביב]] והאמנים ישי רביבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

===הוצאה לאור===
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.
==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון דו שבועי המסקר את פעילות הארגונים שבבעלותו

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]

יהושע פישל שניאורסון

2020-05-17T17:03:02Z

חוקר החסידות:

[[תמונה:פישל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]]
פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' ([[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]]-[[ה' סיון]] [[תשי"ח]]) היה ממשפחת אדמו"רי חב"ד קאפוסט שהתמחה בפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. היה סופר בעל שיעור קומה, וניחן בזיכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר [[סיפורי חסידים]] רבים שלא הגיעו לשמע אוזניים של ה[[חסידים]] והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד.

==תולדות חיים==
====ייחוסו לאדמו"רי חב"ד ====
נולד ב[[ד' תמוז]] [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן מסטארדוב]] היה רבם של העיירות החסידיות [[רעפקא]], [[הומיל]] ו[[סטארדוב]] ומידידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. אבי אביו, היה ה[[אדמו"ר]] [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער מרצ'יצ'ה]], בן הרב [[מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==== עם אדמו"רי חב"ד ====
היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שכשרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לספר לידיד דברים שבלבו, בחר בפישל.

מאוחר יותר, כאשר התגורר ב[[תל אביב]], ישב ב[[התוועדות]] חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה '[[משקה]]' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי ש"לפני [[קריאת שמע שעל המיטה]] הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים, במצטרך לו ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד ב[[התקשרות]] בין חסיד ל[[רבי]].

יש עדות אחת לכך ש[[הרבי]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' [[אברהם פריז]] - "אחד היה אברהם", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן ש"מבין לרוח הבחור החב"די", לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרב אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן - יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי".

== בתחום הספרותי==
חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית (כמו [[כוחה של סנגוריה]]), סיפורי חסידים ([[סיפורי התגלות חסידיים]]), ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות ה[[שואה]] ועוד. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, אחד מספריו הידועים הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי [[חסידות חב"ד]], קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.

השתייך ל[[ציונות]], אך בספריו ניתן להבחין ברוח האוהדת את דרכו המקורית - דרך [[חב"ד]].
[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]]

;מספריו:
*[[סיפורי התגלות חסידיים]]
*[[חיים גראביצר]]
*[[כוחה של סנגוריה]]

===התייחסויות הרבי לספריו===
כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע{{מקור}} לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר.

== פטירתו ==
נפטר בערב [[חג השבועות]] [[תשי"ח]] (1958).

==משפחתו==
היה נשוי למרת חנה רייזל לבית רייס, מהעיר קובנה שבליטא. לאחר השתקעותם בתל אביב, שימשה כיועצת משפטים ברבנות העיר תל אביב, ועסקה בהשכנת שלום בבתי ישראל. לזוג נולדה בת יחידה - מרת טובה, שהיתה נשואה לר' יצחק שכטר.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1787 'הפרופסור לבית שניאורסון'], הרב ברוך שלום קליין, [[שטורעם נט]].

==לקריאה נוספת==
*[[חיים גראביצר]], מהדורת ידיעות אחרונות תשס"ג, אחרית דבר על המחבר מאת נתנאל לדרברג.

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהושע פישל]]
[[קטגוריה:סופרים|שניאורסון יהושע פישל]]

שיחה:יהושע פישל שניאורסון

2020-05-17T16:59:25Z

חוקר החסידות: /* פישל שניאורסאהן */ פסקה חדשה

== פישל שניאורסון האיש וערכו ==

אוי, הפעם הגזמתם. ויקיחבדי"ם, א' מכם מסכים שבנו יגדל כמו פישל זה, אם התשובה חיובית, תשאירו את הערך על כנו [[משתמש:פיני|פיני]] 02:19, 31 מאי 2009 (EDT)

:אז לדעתך לא צריך לעשות עליו ערך? ברור שיש מקום לערוך אותו שיהיה מתאים, אבל אותה שאלה תוכל לשאול על ר' ישראל אריה לייב ועוד רבים אחרים. הלא כן?

::הוא מ"בית רבי". נקודה. '''ועל "בית רבי" לא שואלים שאלות ובוודאי שלא מתבטאים בכאלו ביטויים!!!''' איפוא גדלת???? [[משתמש:יואל|יואל]]
::: נכנעתי. כל צאצא לבית רבי, זכאי לערך. אז קדימה - האדמו"רים לבית סאטמר, שאול יהלום, אברום בורג וילדיו, כולם צאצאי אדמו"ר הזקן, ועלינו לכתוב עליהם ערכים עם תמונות, ועם רשימת ספריהם [[משתמש:פיני|פיני]] 01:51, 1 יוני 2009 (EDT)
::::האדם הזה היה מקורב ל[[חב"ד]] - שישים אחוז מספריו הם על ב"ד. צרף לזה את היותו מבית רבי ובן לרב חסידי, נכד ונין לאדמו"רי [[קאפוסט]] - וקבל את כל הסיבות למה לתת ערך כזה את הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::: ובספר גראביצר הוא מסביר כיצד ירד מהדת בגלל חב"ד. ממש כבוד לנו לארח אותו כאן [[משתמש:פיני|פיני]] 05:03, 1 יוני 2009 (EDT)
:::::"משנה אחרונה" היא שקובעת. בספרו "סיפורי התגלות חסידיים" הוא מסביר הפוך - שמי הוריד אותו מחב"ד (לא מהדת! הוא תמיד היה דתי) היה הגבאי הלא חב"די והציוני של סבו - האדמו"ר מרצ'יצ'ה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::: עקשנות מוזרה להכניס את מחלל שם חב"ד לתוך חב"דפדיה [[משתמש:פיני|פיני]] 05:11, 1 יוני 2009 (EDT)
::::::: יש צדק בדברים של פיני, האם לבערי גורארי' גם יתנו ערך רק בגלל שהוא משפחת בית הרב? לאידך, אכן הייתי נותן ערך לאדמו"רים מסטמר וכו' אלה שלא נלחמו ברבי.
::::::::פישל לא נלחם ברבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::::וכאן זה מחזיר את כולם לשאלה הבסיסית שעדיין נותרה ללא מענה: מהי מטרת החב"דפדיה? כי אם המטרה היא לתת תשובה לכל שאלה אז צריך גם ערך על פישל שניאורסאהן וגם על בערי גוראריה. ואם המטרה היא פשוט לתת גישה קלה לחומר חסידי - אז אולי לא. ואפשר להמשיך כאן רבות אבל הדברים פשוטים וזועקים.

אגב, כמדומני (ותקנו אותי אם אני טועה) שהוא היה גם "ידיד" של הרבי הריי"צ שהיה מדבר איתו בענינים אישיים.
:צודק במאה אחוז. עוד סיבה לתת לו ערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::חלק א' בספר חיים גראביצר, נקרא הנופל [[משתמש:פיני|פיני]] 09:25, 2 יוני 2009 (EDT)
:::באמת דיון מעניין! על [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] בוודאי שאין אפילו הווה אמינא לשאלה.
על בערי ועל פישל שניאורסון, בהחלט יש מקום לשאלה. בערי מצד אחד נלחם ברבי, וזאת אמורה להיות סיבה מספקת במאת האחוזים לא להכניס עליו ערך. לעומת זאת, אולי דווקא כאן המקום לכתוב עליו. מי שיחפש עליו חומר יגיע למקומות אחרים עם מידע שיכול להיות מוטעה. על פישל שניאורסון לא הייתי ממהר לכתוב ערך. גם אם יש מקום, זה בוודאי לא בוער. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:31, 2 יוני 2009 (EDT)
::::אם זה אנציקלופדיה חב"דית צריך ערך גם על פישל וגם על בערי. אין שום טעם בעידן האינטרנט שלא לכתוב. זה לא משרת את המטרה של אף אחד, להיפך. צריך לכתוב אבל בצורה נכונה.

::::: לידיעת המתדיינים: הרב שלום בער וולפא באחד מספריו, מכנה את פישל "הרב פישל שניאורסון ז"ל" וכן מביא סיפור מאחד מספריו. ואולי זו אינה הוכחה, כי בספריו מביא הרב ו. גם את תולדות חייו של הרב עובדיה יוסף והרב מזוז שלא תמיד היו בשלום עם חב"ד והרבי [[משתמש:פיני|פיני]] 03:21, 4 יוני 2009 (EDT)
::::::דבר נוסף: אמנם היה לו קפידא קשה מ[[הרבי]] על העניין הידוע, אך האם בגלל זה נמחק את הערכים על [[שמואל זלמנוב]] וכו'? האם נתעלפ מפעלם הגדול? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::נוסף לכך - למרות הקפידא, הרי [[הרבי]] כתב לו מכתב ידוע בשנת [[תשט"ו]] בו הוא מתייחס לספריו וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

:::::::: לפניכם מתוך הספר במהדורתו הראשונה - ברלין 1922. בחלק הראשון של הספר עוסק הוא בחסידויות אחרות, ואילו בחלק השני הוא מבזה את חב"ד. שני חלקי הספר נקראים חיים גראוויצער.

להלן השער:

פישל שניאורסאן
חיים גראוויצער
(די גשעכיטע פון דער געפאלענעם)
פון דער חבדישער וועלט

המשך הספר ידוע - במאה ושנים עשר עמודים, שופך המחבר אש וגופרית תוך ביזוי כל הקדוש לחב"ד ולרבותנו נשיאינו, כאשר הוא מטיל את אשמת ירידתו מדרך היהדות, בחסידי חב"ד המתוועדים ושותים לחיים, ומצד שני, מדגישים את ההערצה לאדמו"ר.

אין מילים בפי. אבל אין מה להתווכח, כי כאן כבר הוחלט כי ערך זה הוא נשגב [[משתמש:128.139.226.37|128.139.226.37]] 04:43, 9 יוני 2009 (EDT)
:ומהי ה"משנה אחרונה"? סיפורי התגלות חסידיים וכוחה של סנגוריה - כמה אהבה והערצה יש בהם לחב"ד...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

::אפיקורס וקטיגור שכותב גם סניגוריה. מתוק כמו חלב חמוץ [[משתמש:128.139.226.37|128.139.226.37]] 05:08, 9 יוני 2009 (EDT)
:::צאצא בית רבי וסניגור שכתב גם קטגוריה, חמוץ כמו סוכריית לימון. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::: הוא חזר בו, ביקש סליחה, או כתב ספרים משפילים וספרי תשבחות כי כך עלה ברצונו? [[משתמש:פיני|פיני]] 02:07, 10 יוני 2009 (EDT)
:::::הוא לא בדיוק היה החסיד הקלאסי. על מה שהוא לא ראה בעין יפה - כתב ביקורת ועל מה שראה בעין יפה - כתב שבח. אבל השבח גדול לא"ע על הביקורת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::::לא יודע מה אתם רוצים. אם זה אנציקלופדיה צריך לעשות ערך על כולם כולל עליו וגם על בערי. לא מתאים לכם - אל תעשו אנציקלופדיה. מה שכן, ניתן לערוך את הערך בצורה שיהיה ברור מה הוא היה. לעצם הספר, לא יודע למה אתם רואים את זה בצורה כזאת, אני קראתי את הספר כמה פעמים והיה לי הרבה מה ללמוד מזה איך להסתכל על עולם הפוילישר והמתנגדים. למיטב הבנתי סיום הספר (כשהוא חוזר לליובאוויטש ולא מסתדר) אמור להראות שלמרות שלא מצא את עצמו בחב"ד - אם היה חוזר לדרך מסויימת בדת זה היה בודאי ליובאוויטש.
::::::::חשוב להבחין בין דמויות שונות שלא היו בהנהגתם חסידים מן השורה. לא להכניס את כולם לאותה קטגוריה. סוגיה זו ראויה לדיון רחב. ככלל - כמו בהרבה דיונים, לדעתי, חשוב לנסות לחשוב מה היה מגיב הרבי לנוכח הערך והטקסט. למשל אמירה כמו: אנו מבצעים ערכים כמו ערכים שבויקיפדיה. אינה טענה, לדעתי
ועתה לגופם של דברים: יש לבחון שלושה נקודות, לפחות. א. האם האדם לחם באדמורי"ם - בחסידות חב"ד. ב. השמר תורה ומצוותי'. ג. ההיה יחס מהאדמורי"ם, בנקודות האמורות, ביחס לאותו אדם.
ראוי לציין שבדעת הרבי יש לעיין, בנקודה הא'. ואציין נקודות למחשבה. [[חיים אליעזר ביכובסקי|הרח"א ביחואובסקי]], למרות כל מיני דברים בעבר, דברים לגמרי לא פשוטים, הדפיס הרבי ספרו, הלא דבר הוא זה. בדעת קודשו "אילו וכו'" היה להדפיס חסידות גם מקאפוסט, ושאר בני הצ"צ, ועוד.
ועתה בנוגע לר' פישל. הנה שמר תומ"צ באופן מלא. נקודת הבעיה היתה-מפי שמועה, שטען שדעת הרבי הקודם בעד הציונות. שמעבר לכך שאין זאת האמת, היינו, שלא זו דעתו של הרבי הקודם. הנה היה זה בניגוד לרצון הרבי, התעסקותו בהנ"ל. אבל אחרי זמן לא רב, פסק הדבר. והנה אנו מוצאים, אחרי הנ"ל, בתשט"ז, מכתב של הרבי איליו עם תוארים וכו'. "וישלחו לו תניא מכאן כו'". [[משתמש:מורכבות|מורכבות]]
:מורכבות כותב דברים "עמוקים ומורכבים", שאפשר בהחלט להפוך בהם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
אין שום דבר בספר חיים גרביצ'ער נגד חב"ד אולי קראת ולא הבנת.
סתם הערה: לא מוסכם על כולם שהוא כ' בזה את סיפורו שלו...

ניכר שכל אלה השופכים אש וגפרית על הספר חיים גרביצר מעולם לא קראו אותו. אין בספר ולו תלונה אחת על דרך חב"ד ורק שהנופל לא הצליח בדרך זו וחיפש דרך אחרת (לא ירד מהדת ולא נעליים). הצחיק אותי במיוחד מה שכתב כאן מישהו שהוא מתלונן על ההערצה העיוורת של חסידי חב"ד לרבם. פישל שניאורסון לא היה בוגד או משהו דומה, אלא הוא בדומה לשז"ר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:55, 19 במאי 2017 (UTC)

== בנוגע לפ"ש ==

עיין [[התמים]] (של בי"מ) חוברת ג' עמ' 22 - "איך אעזוב התוועדות?", בתוך "חסידים מספרים - התוועדויות חסידיות" - הרב [[שלום בער רייכמן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]

הסיפור הוא, שאדמו"ר הריי"צ ביקשו בבקשות חוזרות ונשנות להגיע להתוועדות, וכאשר ביקש לאחר כמה זמן לעזוב את ההתוועדות, ביקשו להישאר. ע"כ. ולכן? פרס ולובה אליאב גם היו אצל הרבי, ואם יוציאו ספרים שמקנטרים איש לא אמור לכתוב אודות ספרים אלו. פיני 17:47, 16 יולי 2009 (IDT)
:לא רציתי להביא הוכחה, רק להעיר סתם על הקשר לחב"ד-ליובאוויטש. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::כמדומני שהדיון כעת הוא לא על נושא חב"דפדי מצומצם, וכלדהלן: על הערך נראה שמוסכם על כולנו שצריך להיות. מובן ופשוט של גראביצר לא תהיה התייחסוץת, לעומת ספריו האוהדים (שכתב בזקנותו) - אלא שהדיון הוא כללי יותר - על האיש וקשריו לליובאוויטש - לטוב ולרע.
:::פיני, אני ממליץ לך לשאול כל-מיני יהודים כמו ר' לייבל זלמנוב או ר' טוביה בלוי. מצפה לך הפתעה בקשר ליחס של פ' לליובאוויטש. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:::ואני גם ממליץ לעבור על התוארים הרבים שכותבים לו אדמו"ר הריי"צ והרבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::::ולעומת זאת - אני לא אומר שלא היו לו גם חסרונות ותקרים. עיין לדוגמא שמועות וסיפורים ח"א עמ' 145. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:::::[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23108 באמצע המאמר יש עוד משהו שלא לשבחו של פישל], כי ספציפית לסיפור הזה שמעתי כמה גרסאות-שמות-עדויות-פקפוקים וכו'. ואם יחקור ר"י מונדשיין הוא ימצא בסיפור זה כר נרחב. ובכל זאת...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::::::פ"ש לא פסול אצל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3715&search=%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%9c+%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%90%d7%94%d7%9f רשד"ב לוין] ואצל [http://chm-tanya.blogspot.com/2008/05/blog-post_11.html היכל הבעש"ט]. וגם ב"בית חיינו" פורסמו כמה מסיפוריו כסדרה תחת הכותרת "איש מפי איש" (נדפס בכרך ג'). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:::::::"[[מגדל עז]]" עמ' קצ"ט. ראה גם "[[עבד מלך]]" פרק ט"ז בתחילתו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

== תוארים ==

[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5282&search=%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%9c '''כבוד ידידי ש"ב החכם הנודע לשם תהלה ותפארת, בעל מדות תרומיות גזע תרשישים, וו"ח אי"א מוה"ר'''] פישל שי', המכונה פרופסור שניאורסון. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/2/3&search=%d7%aa%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9d::"....איני מפזר תוארים. כשאני כותב "ידיד נפשי" או "ידידי עוז" הרי שהמציאות היא כך. (ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:) הגם שמצד המקבל יתכן שלעת-עתה עדיין אין הדבר כן, אבל סופו להיות כן..."]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::ראה גם "ספר השיחות תש"ד" ע' 115. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

::::: בקישור הבא: http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3715&search=%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%9c פישל שניאורסאהן ללא תארים כלל. פיני 14:52, 15 אוקטובר 2009 (IST)
::::::ידידי, על מכתב זה לא מופיע שמו של שניאורסון.
:::::::אגב, ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1787 זה]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::::: בשוה"ג מופיע שמו ללא תארים, וזאת בספר חב"די רישמי פיני 08:36, 16 אוקטובר 2009 (IST)
:::::::::ככל הידוע לי ברע'ל לוין עדיין לא האדמו"ר מלובביץ' ומורה הדרך של התנועה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

== סיפורי התגלות חסידיים ==

הנני מחזיק בידי כעת ספר בשם "סיפורי התגלות חסידיים". המחבר: "ר' יהושע פישל שניאורסון ז"ל". ההוצאה: "מכון כפליים". זמן הוצאה: "אלול תשס"ט". נספחים: "מכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בנוגע לספר".

מה דעתכם? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

חיש הפצת המעיינות, הדפיסו את הספר פיני 21:41, 15 ספטמבר 2009 (IDT)
:וזאת מניין לכב'? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
:: למה המו"לים מסתתרים? ממה הם חוששים? למה בתולדות חייו הם מסתירים את נפילתו והתיעוד בספרו 'הנופל'? והאם מישהו מכל הכותבים החזיק פעם בידו את הספר 'גראוויצער'/הנופל? פיני 08:40, 16 אוקטובר 2009 (IST)
:::לדעתי האישית הם חוששים בדיוק מהחברה החב"דית שתאכל אותם מיד. '''נכון שהוא נפל, וזה ללא סוד, אז מה?'''
::::יובהר: איני ממו"לי הספר, וכל הנאמר כאן הוא על דעתי האישית. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:ספרו "הנופל" אינו תיעוד של נפילת המחבר, כפי שאתה מציג. כנראה שרק החזקת את ספר ותו לא. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 16 אוקטובר 2009 (IST)
::בספר לא נכתב שחיים גראוויצער הוא פישל שניאורסאהן, אבל הדבר ידוע ומפורסם, שהסיפור מבוסס על מה שהוא חווה פיני 08:25, 18 אוקטובר 2009 (IST)
:::'''ידוע ומפורסם'''? לי למשל, לא. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::הוברר לי מי המו"ל, אבל אכבד את רצונם להסתתר. מדובר באברך חסידי מאוד, ממשפחה חסידית גזעית, ובני משפחתו לוחמים בחירוף נפש, בכדי למנוע ירידה של אחינו בנ"י מהדרך, אולם כאן שינה המו"ל מדרך משפחתו, והוא תומך ללא סייג במי שהתגאה בכך שירד מהדרך. ובכדי לחדד את דבריי, אבקש ממי שיודע, היכן מה ומתי כתב פישל שהוא חזר בו/מבקש סליחה על הספר חיים גראוויצער פיני 08:28, 18 אוקטובר 2009 (IST)
::::את ביטאון "העבר" קראת?
:::::אגב, מניין המקור שלך שפישל שניאורסון לחם ברבי? תוכל לספר לנו? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
פיני: עובדות אמינות ובדוקות, מקומן פה. השערות, גם באם הן ידועות ומפורסמות לכל, עדיין שמועות הנה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:57, 18 אוקטובר 2009 (IST)

:::::::: בכל מקרה, גראוויצער נכתב על ידי פישל, ובספר זה הוא מבזה את חב"ד. עד עתה לא ידוע לי בכל אופן, שהוא חזר בו מהדברים. אלא מאי, כאשר היה נח לו כתב גם סיפורי חסידים ברוח בה היה שרוי. פיני 17:00, 18 אוקטובר 2009 (IST)
:::::::::בסדר גמור. אף אחד לא אמר שהוא מושלם. בנוגע לפועל שני דברים: א) בכל מקרה ערך צריך שיהיה. ב) אסור להציג אותו כ"רק רע". וויכוח על האיש פיני, תוכל להמשיך באתר "שטורעם נט.", בכתבה הסוערת..'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::::::: אדרבה, תכתוב מה היה רע בו וגם מה היה טוב. אבל אי אפשר לכתוב רק טוב, ואלו שאינם יודעים, יקראו סיפורים חסידיים שכתבם מבזה חב"ד פיני 17:10, 18 אוקטובר 2009 (IST)
:::::::::::אני מעדיף שלא לענות עלך כך. מבחינתי '''חתמנו''' את הנושא. ואגב, אני מתקן עכשיו את הערך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:אין טעם לצטט כאן את המכתב, זה לא פורום דיונים ובאם אתה דווקא רוצה, חלקו נמצא באג"ק חי"א ע' שכט או כדומה. העתק אותו ל[[אולם דיונים]] ופתח שם דיון. כאן זה גם לא מדור הקניות [[חב"דשופ]]. הגולשים צריכים לדעת את העובדות הקשורות לאדם מ[[בית רבי]] ושזכה שהרבי התייחס אליו ולחיבוריו, יחס פרטני ומיוחד. כמו כל ערך בחב"דפדיה, בנוי לפי סדר כרנולוגי כשלכל לראש מופיע הסבר קצת ותמציתי על נושא הערך. סגנון ורוח הדברים הינה חב"דית ובזה ייחודיותינו. אין אנו מתעלמים משום דבר ואין אנו דוחים או דוחקים - פרט כלשהו. העניין ברור ופשוט וחבל שצריך לחזור עליו שוב ושוב. ערכתי את הערך כפי שלדעתי הוא אמור להיראות. הערות והערות נא לכתוב כאן. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:42, 18 אוקטובר 2009 (IST)

:::::::::::: חיים נהר, אשריך שניסחת והגדרת נכון את האיש פיני 08:48, 19 אוקטובר 2009 (IST)

==מכתב הרבי על סיפורי התגלות חסידיים==
לחסיד וחיים נהר, אתם מעריצים כ"כ את הספר, אז בודאי מחזיקים בו. בואו בבקשה הקלידו נא לכאן, את המכתב של הרבי על הספר. המכתב מודפס כאמור בסוף הספר במהדורה החדשה. הקלידו ואז נוכל לראות את דברי הרבי פיני 17:02, 18 אוקטובר 2009 (IST)
:איני סבור שכאן זה המקום. נסחפנו יותר מדי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:: אהה. נסוגת אחרונית. אתה חושש מלצטט את מכתב הרבי? הכיצד? עד עתה הספר היה קודש קדשים, תביא את המכתב ונראה מה יקרה כאן לכל התמימים שנסחפים אחרי המושפעים של פישל פיני 17:08, 18 אוקטובר 2009 (IST)
:::לא חושש. אתה רוצה, צטט את המכתב במקומות אחרים ודון בו שם, ומוכן אגב לענות לך. כאן זה לא המקום (מודה ומתוודה שגם אני נסחפתי, אבל לדעתי זהו, זה כבר יותר ממוגזם). '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::: למרות בקשתך, חושבני כי הגולשים כאן חייבים לדעת את תוכן המכתב של הרבי, עוד לפני שהם יודעים את כל ספרי הפסיכולוגיה שהוציא פישל. אולם, לבינתיים נמנע אני מלרכוש את הספר פיני 17:11, 18 אוקטובר 2009 (IST)

== מקור התמונות ==
מי שהעלה את התמונות, בבקשה שיציין מהיכן הן הועלו, והאם יש אישור לפרסמן. שלא נפר זכויות יוצרים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:14, 18 אוקטובר 2009 (IST)
:אחת צולמה על-ידי מתוך אחד מספרי המחבר והשניה הועלתה ע"י "שרגא" מתוך חב"ד אינפו. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

== רוח אוהדת ==

בערך נכתב "בספריו מהשנים המאחרות יותר ניתן היה להבחין ברוח אוהדת". אוהדת את מה? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:45, 20 בדצמבר 2009 (UTC)
:את [[חב"ד]] ואת הרביים. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

== בירור ==

בערך של פישל שניאורסון, כתוב שהרבי הריי"צ שלח חסיד לטיפול אצל פרופ' ש"ס. אך לפי מיטב ידיעתי הסיפור היה עם הרבי מה"מ והחסיד איתו הרבי התכתב זה ר' אברהם פריז. לא רציתי לשנות, אך למישהו ידוע הפרטים שבזה? --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 03:38, 19 ביוני 2011 (UTC)
:אכן כדבריך. מכתבו של הרבי שליט"א נדפס בספר [[אחד היה אברהם]] בחלק המכתבים, ובו כותב הרבי כי פישל מבין לרוח הבחור החב"די ולכן כותב הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער ע"ה) לפישל. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::האם לשון המכתב המובא כאן בשם אדמו"ר הריי"צ, זהו המכתב הנדפס בספר הנ"ל? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בסיוון ה'תשע"א, למניינם 18:14, 19 ביוני 2011 (UTC)
מסתבר שכן. אלא א"כ היה מקרה ממש דומה עם הפרטים הנ"ל אצל הרבי הריי"צ. על-כן אשנה את זה. --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 03:36, 22 ביוני 2011 (UTC)
::ב'אחד היה אברהם' כתוב גם שמו של המטופל, כי לכאורה זה פגיעה בפרטיות המשפחה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:52, 22 ביוני 2011 (UTC)
:::אם השם הודפס בספר ופורסם, קשה לומר שזה פגיעה בפרטיות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בסיוון ה'תשע"א 11:42, 22 ביוני 2011 (UTC)
האם משהו יודע מה המקור לכך שפישל שניאורסאהן הי' איש סודו של הרבי הריי"צ?

== פישל שניאורסאהן ==

איפה נטמן? [[משתמש:חוקר החסידות|חוקר החסידות]] - [[שיחת משתמש:חוקר החסידות|שיחה]], 17:59, כ"ג באייר, ה'תש"ף 17:59, 17 במאי 2020 (IST)

תשי"ח

2020-05-17T16:57:09Z

חוקר החסידות: /* נפטרו */

[[קובץ:תשחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשי"ח. במהלך [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|סידור]] [[קידושין ונישואין|קידושין]]]]
==אירועים==

*[[הרבי]] מעורר אודות [[הפצת המעיינות]] שיהיה באופן ד"[[ופרצת]]".

==נפטרו==
* [[כ"ו אלול]] - הרב [[אלתר דובער חסקינד]].
חג השבועות פרופסור פישל שניאורסאהן מצאצאי אדמו"רי חב"ד
* [[כד אלול]] - הרב חיים אברהם אלכסנדר סנדר ריינין.

{{תש"א תש"נ}}

{{תש"א}}

משה אשכנזי

2020-05-17T16:51:17Z

חוקר החסידות: /* משפחתו */

{{לעריכה|כרגע מופיע ככתבה. נדרש תמצות ועריכה}}
[[תמונה:123.jpg|left|thumb|200px|הרב משה אשכנזי]]
הרב '''משה אשכנזי''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]), היה [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], חבר וסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

== תולדות חיים ==

נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הגאון הרב [[מאיר אשכנזי]] כבן יחיד לשתי אחיות. אביו היה בנו של הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
כשלש שנים לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] קיבל אביו הצעת רבנות בעיר שנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם. בעיר זו התגורר ר' משה עד הגיעו לגיל 12.

בשנת [[תרצ"ד]] עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו ל[[ארץ הקודש]], בעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. שם הגה בתורה הרחק מהוריו. בתקופת לימודיו הראשונה היה ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של בית הספר היהודי בשנחאי.

בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]], בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היא התקיימה בחודש [[אלול]] באותה השנה בה' לחודש.
תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב בסמיכות לחמיו, בתקופה זו שקד על לימודיו ב[[כולל]] אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד ב[[תל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.

ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] הייתה בשנת [[תשי"א]] בה נסע לראשונה ל[[ארה"ב]] לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]]. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[תשרי]] תשי"ב כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.
בשנת [[תשי"ח]] עזב עם משפחתו בעקבות פרשה משפטית - בהוראת הרבי -את ארץ ישראל והיגר לברזיל.

==רבנות==

כשנתיים לאחר מכן, ה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], נפטר חמיו הרב [[אליעזר קרסיק]], ובארץ הקודש נוצר חלל ריק. ה[[רב]] אשכנזי שהיה מבכירי העסקנים-הפעלתנים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט, נפטר מבלי שהיה מי שימלא את מקומו.

לאחר הפטירה נכנסה בתו מרת [[טעמא גוראריה]] ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב [[ארץ הקודש|ארצה]] ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה.

הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו: "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".

כסגן יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וכחבר הנהלת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנה.

== התקשרותו לרבי ==

[[התקשרות]]ו לרבי הייתה ידועה. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו.

מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.

כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמד, אם זה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] או בזמן תפילה או [[שיחת קודש]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי כמו שאר הזקנים בני גילו, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].

מסירותו לרבי הייתה גדולה ביותר. כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.

את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל [[ספר תורה של הרבי]] יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים...

ה[[שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.

== הפצת בשורת הגאולה ==

הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו של ר' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייו, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.

"בלי 'יחי' יאבדו את הדרך" היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר ב[[התוועדות]] חסידית דיבר אחד המשפיעים כי הדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר לו ר' משה: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".

בשנותיו האחרונות, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיח, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: "חינכו אותי בישיבה לאמת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השונים".

את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב [[נחמן יוסף טברסקי]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקבא.

כאשר סיפרו לאדמו"ר רבי ישראל מרדכי בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מ[[ליובאוויטש]] הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא [[מלך המשיח]]".

== ירא שמים מרבים ==

ר' משה היה ירא שמים מרבים, איש אמיתי, ועל כך סיפורים רבים.

קפידות מיוחדות היו לו לגבי נטילת ידיים לאחר ה[[שינה]] ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראש.

כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחר, ברכת המזון, [[קריאת שמע שעל המיטה]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רבים.

הכנה לד[[בר מצווה]] הייתה אצלו חוק בל יעבור, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: "לכל ד[[בר מצווה]] היה מתכונן באופן מיוחד, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכה. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכה, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידיים, או בשעות הארוכות שהקדיש ל[[בדיקת חמץ]] ועוד כהנה רבות".

הכנותיו היו לשם דבר גם מחוץ לחב"ד, אם זה בתל אביב ואם זה באירופה במקומות בהם ביקר תדיר לרגל מסחרו. כל זאת למרות רצונו להצניע את מעשיו. לדוגמה, בבית כנסת נחלת בנימין, עד שהתמנה לרב, היה מקומו הקבוע במערב בית הכנסת, אך כשהתמנה לרב על פי הוראה של הרבי, החל לשבת במזרח אך לא במקום הרב, וזאת מצניעות וענווה.

האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיו. הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרט.

[[התוועדות חסידית]] לדידו הייתה קודש, ומשום כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כלל.

== הוי זהיר טפי ==

ר' משה היה 'זהיר טפי' במידת הצדקה. "אבא היה מחלק הרבה מאוד [[צדקה]] בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת [[צדקה]] והרבה" - סיפר בנו ר' חיים - "ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ"ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק.

משך שנים רבות, נהג מידי [[י"א ניסן]] בתור מתנה ליום הולדתו של הרבי להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו הרב [[משה ובר]] ובשנים מאוחרות יותר גם לבנו הרב חיים, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו"ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד.

במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות.

גיוס הכספים לקראת [[ראש השנה]] החל כבר בתחילת חודש אלול, ולאחר [[פורים]] החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרד, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב"דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגים.

בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזה. ב[[חודש אלול]] האחרון, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך.

== פטירתו ==

בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא מכאב ועגמת נפש.

הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא.

בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח אצל בתו מרת מלכה וילשנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם התקף לב קשה. ביום שבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]].

== משפחתו ==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו [[חיים אשכנזי]] ובניו]]
*אחיו יהושע
*בנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ז"ל רבו של [[כפר חב"ד]] לשעבר.
*בנו הרב [[נתן אשכנזי]] התגורר בכפר חב"ד.
*הרב [[חיים אשכנזי]], היה [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]] [[תומכי תמימים לוד]]. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב.
*בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה וילשנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישיבות חב"ד ב[[צפת]].
*בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3020 על הרב משה אשכנזי מתוך גליון בית משיח - 586]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25979 הכרזת 'יחי' אחרי ג' תמוז / הגות ומחשבה] - {{אינפו|}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

משה אשכנזי

2020-05-17T16:50:28Z

חוקר החסידות: /* רבנות */

{{לעריכה|כרגע מופיע ככתבה. נדרש תמצות ועריכה}}
[[תמונה:123.jpg|left|thumb|200px|הרב משה אשכנזי]]
הרב '''משה אשכנזי''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]), היה [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], חבר וסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

== תולדות חיים ==

נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הגאון הרב [[מאיר אשכנזי]] כבן יחיד לשתי אחיות. אביו היה בנו של הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
כשלש שנים לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] קיבל אביו הצעת רבנות בעיר שנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם. בעיר זו התגורר ר' משה עד הגיעו לגיל 12.

בשנת [[תרצ"ד]] עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו ל[[ארץ הקודש]], בעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. שם הגה בתורה הרחק מהוריו. בתקופת לימודיו הראשונה היה ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של בית הספר היהודי בשנחאי.

בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]], בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היא התקיימה בחודש [[אלול]] באותה השנה בה' לחודש.
תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב בסמיכות לחמיו, בתקופה זו שקד על לימודיו ב[[כולל]] אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד ב[[תל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.

ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] הייתה בשנת [[תשי"א]] בה נסע לראשונה ל[[ארה"ב]] לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]]. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[תשרי]] תשי"ב כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.
בשנת [[תשי"ח]] עזב עם משפחתו בעקבות פרשה משפטית - בהוראת הרבי -את ארץ ישראל והיגר לברזיל.

==רבנות==

כשנתיים לאחר מכן, ה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], נפטר חמיו הרב [[אליעזר קרסיק]], ובארץ הקודש נוצר חלל ריק. ה[[רב]] אשכנזי שהיה מבכירי העסקנים-הפעלתנים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט, נפטר מבלי שהיה מי שימלא את מקומו.

לאחר הפטירה נכנסה בתו מרת [[טעמא גוראריה]] ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב [[ארץ הקודש|ארצה]] ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה.

הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו: "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".

כסגן יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וכחבר הנהלת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנה.

== התקשרותו לרבי ==

[[התקשרות]]ו לרבי הייתה ידועה. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו.

מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.

כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמד, אם זה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] או בזמן תפילה או [[שיחת קודש]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי כמו שאר הזקנים בני גילו, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].

מסירותו לרבי הייתה גדולה ביותר. כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.

את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל [[ספר תורה של הרבי]] יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים...

ה[[שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.

== הפצת בשורת הגאולה ==

הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו של ר' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייו, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.

"בלי 'יחי' יאבדו את הדרך" היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר ב[[התוועדות]] חסידית דיבר אחד המשפיעים כי הדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר לו ר' משה: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".

בשנותיו האחרונות, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיח, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: "חינכו אותי בישיבה לאמת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השונים".

את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב [[נחמן יוסף טברסקי]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקבא.

כאשר סיפרו לאדמו"ר רבי ישראל מרדכי בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מ[[ליובאוויטש]] הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא [[מלך המשיח]]".

== ירא שמים מרבים ==

ר' משה היה ירא שמים מרבים, איש אמיתי, ועל כך סיפורים רבים.

קפידות מיוחדות היו לו לגבי נטילת ידיים לאחר ה[[שינה]] ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראש.

כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחר, ברכת המזון, [[קריאת שמע שעל המיטה]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רבים.

הכנה לד[[בר מצווה]] הייתה אצלו חוק בל יעבור, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: "לכל ד[[בר מצווה]] היה מתכונן באופן מיוחד, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכה. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכה, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידיים, או בשעות הארוכות שהקדיש ל[[בדיקת חמץ]] ועוד כהנה רבות".

הכנותיו היו לשם דבר גם מחוץ לחב"ד, אם זה בתל אביב ואם זה באירופה במקומות בהם ביקר תדיר לרגל מסחרו. כל זאת למרות רצונו להצניע את מעשיו. לדוגמה, בבית כנסת נחלת בנימין, עד שהתמנה לרב, היה מקומו הקבוע במערב בית הכנסת, אך כשהתמנה לרב על פי הוראה של הרבי, החל לשבת במזרח אך לא במקום הרב, וזאת מצניעות וענווה.

האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיו. הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרט.

[[התוועדות חסידית]] לדידו הייתה קודש, ומשום כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כלל.

== הוי זהיר טפי ==

ר' משה היה 'זהיר טפי' במידת הצדקה. "אבא היה מחלק הרבה מאוד [[צדקה]] בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת [[צדקה]] והרבה" - סיפר בנו ר' חיים - "ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ"ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק.

משך שנים רבות, נהג מידי [[י"א ניסן]] בתור מתנה ליום הולדתו של הרבי להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו הרב [[משה ובר]] ובשנים מאוחרות יותר גם לבנו הרב חיים, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו"ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד.

במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות.

גיוס הכספים לקראת [[ראש השנה]] החל כבר בתחילת חודש אלול, ולאחר [[פורים]] החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרד, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב"דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגים.

בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזה. ב[[חודש אלול]] האחרון, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך.

== פטירתו ==

בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא מכאב ועגמת נפש.

הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא.

בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח אצל בתו מרת מלכה וילשנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם התקף לב קשה. ביום שבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]].

== משפחתו ==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו [[חיים אשכנזי]] ובניו]]
*אחיו יהושע
*בנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ז''ל רבו של [[כפר חב"ד]] לשעבר.
*בנו הרב [[נתן אשכנזי]] התגורר בכפר חב"ד.
*הרב [[חיים אשכנזי]], היה [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]] [[תומכי תמימים לוד]]. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב.
*בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה וילשנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישיבות חב"ד ב[[צפת]].
*בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3020 על הרב משה אשכנזי מתוך גליון בית משיח - 586]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25979 הכרזת 'יחי' אחרי ג' תמוז / הגות ומחשבה] - {{אינפו|}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

שיחה:נתן אשכנזי

2020-05-17T16:49:30Z

חוקר החסידות: /* הרב נתן אשכנזי */ פסקה חדשה

שוחט, חזן, נפטר [[ט"ו סיוון]] [[תשס"ה]]

*{{קישור חבד און ליין|99954|בעל התפילה ר' נתן (נות'קע) אשכנזי: "ונתנה תוקף" ● מרטיט||כ"ט אלול תשע"ו}}
*'''[https://col.org.il/news/85402 סודו של בעל התפילה]''' {{COL}} כ"ח אלול ה'תשע"ד
*'''[https://col.org.il/news/120929 ר' נתן אשכנזי ז"ל עם ה'נוסח' של תפילות יום כיפור • האזינו]''' {{COL}}{{אודיו}}

== הרב נתן אשכנזי ==

מתי נולד? [[משתמש:חוקר החסידות|חוקר החסידות]] - [[שיחת משתמש:חוקר החסידות|שיחה]], 17:49, כ"ג באייר, ה'תש"ף 17:49, 17 במאי 2020 (IST)

משה אשכנזי

2020-05-17T16:48:25Z

חוקר החסידות: /* משפחתו */

{{לעריכה|כרגע מופיע ככתבה. נדרש תמצות ועריכה}}
[[תמונה:123.jpg|left|thumb|200px|הרב משה אשכנזי]]
הרב '''משה אשכנזי''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ג טבת]] [[תשס"ז]]), היה [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], חבר וסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

== תולדות חיים ==

נולד ב[[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] בולדיווסטוק שב[[רוסיה]] לאביו הגאון הרב [[מאיר אשכנזי]] כבן יחיד לשתי אחיות. אביו היה בנו של הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] מגזע חסידי [[חב"ד]] עוד מימי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
כשלש שנים לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] קיבל אביו הצעת רבנות בעיר שנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם. בעיר זו התגורר ר' משה עד הגיעו לגיל 12.

בשנת [[תרצ"ד]] עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו ל[[ארץ הקודש]], בעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. שם הגה בתורה הרחק מהוריו. בתקופת לימודיו הראשונה היה ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של בית הספר היהודי בשנחאי.

בחודש [[אייר]] [[תש"ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]], בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היא התקיימה בחודש [[אלול]] באותה השנה בה' לחודש.
תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב בסמיכות לחמיו, בתקופה זו שקד על לימודיו ב[[כולל]] אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד ב[[תל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.

ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] הייתה בשנת [[תשי"א]] בה נסע לראשונה ל[[ארה"ב]] לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]]. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר [[תשרי]] תשי"ב כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.
בשנת [[תשי"ח]] עזב עם משפחתו בעקבות פרשה משפטית - בהוראת הרבי -את ארץ ישראל והיגר לברזיל.

==ממלא מקום חמיו==

כשנתיים לאחר מכן, ה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], נפטר חמיו הרב [[אליעזר קרסיק]], ובארץ הקודש נוצר חלל ריק. ה[[רב]] אשכנזי שהיה מבכירי העסקנים-הפעלתנים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט, נפטר מבלי שהיה מי שימלא את מקומו.

לאחר הפטירה נכנסה בתו מרת [[טעמא גוראריה]] ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב [[ארץ הקודש|ארצה]] ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה.

הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו: "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".

כסגן יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וכחבר הנהלת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנה.

== התקשרותו לרבי ==

[[התקשרות]]ו לרבי הייתה ידועה. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו.

מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.

כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמד, אם זה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] או בזמן תפילה או [[שיחת קודש]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי כמו שאר הזקנים בני גילו, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].

מסירותו לרבי הייתה גדולה ביותר. כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.

את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל [[ספר תורה של הרבי]] יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים...

ה[[שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.

== הפצת בשורת הגאולה ==

הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו של ר' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייו, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.

"בלי 'יחי' יאבדו את הדרך" היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר ב[[התוועדות]] חסידית דיבר אחד המשפיעים כי הדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר לו ר' משה: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".

בשנותיו האחרונות, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיח, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: "חינכו אותי בישיבה לאמת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השונים".

את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב [[נחמן יוסף טברסקי]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקבא.

כאשר סיפרו לאדמו"ר רבי ישראל מרדכי בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מ[[ליובאוויטש]] הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא [[מלך המשיח]]".

== ירא שמים מרבים ==

ר' משה היה ירא שמים מרבים, איש אמיתי, ועל כך סיפורים רבים.

קפידות מיוחדות היו לו לגבי נטילת ידיים לאחר ה[[שינה]] ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראש.

כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחר, ברכת המזון, [[קריאת שמע שעל המיטה]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רבים.

הכנה לד[[בר מצווה]] הייתה אצלו חוק בל יעבור, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: "לכל ד[[בר מצווה]] היה מתכונן באופן מיוחד, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכה. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכה, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידיים, או בשעות הארוכות שהקדיש ל[[בדיקת חמץ]] ועוד כהנה רבות".

הכנותיו היו לשם דבר גם מחוץ לחב"ד, אם זה בתל אביב ואם זה באירופה במקומות בהם ביקר תדיר לרגל מסחרו. כל זאת למרות רצונו להצניע את מעשיו. לדוגמה, בבית כנסת נחלת בנימין, עד שהתמנה לרב, היה מקומו הקבוע במערב בית הכנסת, אך כשהתמנה לרב על פי הוראה של הרבי, החל לשבת במזרח אך לא במקום הרב, וזאת מצניעות וענווה.

האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיו. הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרט.

[[התוועדות חסידית]] לדידו הייתה קודש, ומשום כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כלל.

== הוי זהיר טפי ==

ר' משה היה 'זהיר טפי' במידת הצדקה. "אבא היה מחלק הרבה מאוד [[צדקה]] בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת [[צדקה]] והרבה" - סיפר בנו ר' חיים - "ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ"ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק.

משך שנים רבות, נהג מידי [[י"א ניסן]] בתור מתנה ליום הולדתו של הרבי להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו הרב [[משה ובר]] ובשנים מאוחרות יותר גם לבנו הרב חיים, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו"ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד.

במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות.

גיוס הכספים לקראת [[ראש השנה]] החל כבר בתחילת חודש אלול, ולאחר [[פורים]] החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרד, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב"דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגים.

בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזה. ב[[חודש אלול]] האחרון, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך.

== פטירתו ==

בחודש [[סיון]] [[תשס"ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף הוא מכאב ועגמת נפש.

הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא.

בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח אצל בתו מרת מלכה וילשנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם התקף לב קשה. ביום שבת [[כ"ג בטבת]] [[תשס"ז]] נפטר ונטמן למחרת, יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]].

== משפחתו ==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם בנו [[חיים אשכנזי]] ובניו]]
*אחיו יהושע
*בנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ז''ל רבו של [[כפר חב"ד]] לשעבר.
*בנו הרב [[נתן אשכנזי]] התגורר בכפר חב"ד.
*הרב [[חיים אשכנזי]], היה [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]] [[תומכי תמימים לוד]]. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב.
*בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה וילשנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישיבות חב"ד ב[[צפת]].
*בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3020 על הרב משה אשכנזי מתוך גליון בית משיח - 586]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25979 הכרזת 'יחי' אחרי ג' תמוז / הגות ומחשבה] - {{אינפו|}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

שיחת משתמש:חוקר החסידות

2020-05-17T12:55:11Z

חוקר החסידות: /* ברוך הבא */

{{בה}}
בברכה, --[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 19:52, כ"ב באייר, ה'תש"ף 19:52, 16 במאי 2020 (IST)
==ברוך הבא==
ברוך הבא לחב"דפדיה! אתה ב"ה עובד ממש יפה, כדאי שתמלא את [[משתמש:חוקר החסידות|דף המשתמש]] שלך.. א גוטע וואך! יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 19:49, כ"ב באייר, ה'תש"ף 19:49, 16 במאי 2020 (IST)

== ברוך הבא ==

ישר כח על תרומותיך לחב"דפדיה. שים לב, כשאתה רוצה לשנות שם של דף אל תעשה את זה באופן שעשית כעת כדי שלא תאבד הסטוריית העריכות אלא באמצעות בקשה מוותיק או שתחכה שתהיה לך הרשאה. תודה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:03 • כ"ג באייר ה'תש"ף
מדוע לא עושים דף נפרד על ר' אהרון טטילבוים מסאטמר קר''י?--[[משתמש:חוקר החסידות|חוקר החסידות]] - [[שיחת משתמש:חוקר החסידות|שיחה]], 13:54, כ"ג באייר, ה'תש"ף 13:54, 17 במאי 2020 (IST)

ישראל צבי גליצנשטיין

2020-05-16T19:17:02Z

חוקר החסידות:

הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' הינו מייסד הפעילות החב"דית בעיר [[אילת]], שזכה לפעול בה במשך קרוב לשלושה עשורים בשליחות הרבי.

כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]].

בעודו בחור קודם חתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשל"ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ"ץ{{הערת שוליים|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): "בשנת תשל"ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ"ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. "זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] תשל"ו. "הרבי פתח את הקופסא והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. "הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה".}}.

לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: ""כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן ע"י לייבוב?)".

בחודש סיון [[תשל"ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].

במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה"ל המוצבים בסמיכות לאילת.

ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, בהם הרב הכט שהתמנה כרב העיר, הרב [[ברוך לבקיבקר]] והרב אייזנבאך שהתמנה לימים כרב שכונת השחמון.

מפני סיבות שונות, שהגורם שלהם הוא הרב העכט כעבור קרוב לשלושים שנה של פעילות אינטנסיבית עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד.

הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.

==משפחתו==
*חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו
*בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69829 "הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות"]''' {{אינפו}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]

יצחק גליצנשטיין

2020-05-16T19:13:47Z

חוקר החסידות: /* משפחתו */

[[קובץ:יצחק גליצנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין בשנותיו האחרונות]]
הרב '''יצחק גליצנשטיין''' ([[תרפ"ד]]-[[כ"א ניסן]] [[תשס"ח]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] שעסק רבות ב[[מבצע תפילין]] וניהל את 'בנק התפילין הראשון'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] כבן בכור לאביו הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ונקרא על שם סבו מצד אביו.

בעת מסע [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ הקודש בשנת [[תרפ"ט]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי יחד עם אחיו הרב [[חנוך גליצנשטיין]], והרבי בירך אותו והבטיח "הוא יהיה חסיד".

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו ביילא, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] והתיישב בירושלים.

כאשר הרבי פתח בשנת [[תשכ"ז]] ב[[מבצע תפילין]], לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן ב{{ה|כותל המערבי}} מידי יום שישי, ובמסגרת הפעילות היה מבטיח לכל אחד שקיבל על עצמו להניח [[תפילין]] בקביעות לממן לו רכישה של זוג [[תפילין]] חדש ומהודר. כאשר דיווח לרבי על היוזמה, עודד אותו הרבי להמשיך, ושלח לו מכתבים עם חתימת יד קודשו ללא ציון שם הנמען, והורה לצרף את המכתב אל זוגות התפילין ששולח לאנשים ולהוסיף עליו את שמם הפרטי.

בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון".

לפרנסתו, עסק כמשגיח כשרות מטעם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ולאחר יציאתו לפנסיה, קבע עיתים לתורה והיה יושב ולומד במשך רוב היום בבתי הכנסת השונים בירושלים.

רעייתו ביילא נפטרה ב[[כ' אייר]] [[תשמ"ח]], בעוד ר' יצחק האריך ימים אחריה ונפטר בשיבה טובה ב[[כ"א ניסן|שביעי של פסח]] [[תשס"ח]] בגיל 84.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[חנוך גליצנשטיין]]
*בנו, הרב [[ישראל גליצנשטיין]] - שליח הרבי לאילת. כיום משמש כ[[משפיע]] ב[[נחלת הר חב"ד]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ורב המועצה המקומית מעלה אפרים
*בתו, מרת זהבה גולד - קרית גת
*בתו, מרת חיה ויינר - לוד. בנה הוא הרב [[שמעון ויינר]] שליח הרבי ליהוד.

{{מיון רגיל:גליצנשטיין, יצחק}}
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]

ישראל ברוק

2020-05-16T19:12:29Z

חוקר החסידות: /* משפחתו */

{{מפנה|ישראל ברוק|אביו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]|ישראל בן ציון ברוק}}
{{אין תמונה}}
הרב '''ישראל ברוק''' היה מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] בנו של הרב [[חיים שאול ברוק]], וחתנו של יושב ראש המועצה הראשון של [[בני ברק]], הרב [[יצחק גרשנטקורן]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] בשנת [[תרפ"א]], ונקרא בשם ישראל על שם סבו מצד אביו הרב [[ישראל בן ציון ברוק]].

בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב יצחק גרשנטקורן, מייסד [[בני ברק]] ויושב ראש המועצה הראשון של המושבה.

ב[[תשרי]] [[תשכ"ז]] היה אצל הרבי.

בהוראת הרבי עבר עם זוגתו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לאחר פטירת אביו, זכה בגורל בספר תורה שכתב זקנו הרב [[שאול יהודה לייב ליבין]] מרבני חב"ד ב[[חברון]].

נפטר ב[[י"ג אדר]] [[תש"ס]].

==משפחתו==
*בנו, ר' אברהם אבא ברוק - מנהל [[בית הספר למלאכה]], כפר חב"ד, [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו, שניאור זלמן ברוק
*בתו, מרת יפה אשת הרב [[מיכה שטיינמץ]], כפר חב"ד
*בנו, ר' שלום דובער ברוק - ממקימי ההתיישבות ומעסקני חב"ד ב[[עמנואל]]
*בנו, שמואל ברוק
*בנו, יוסף ברוק
*בנו, מנחם ברוק

{{מיון רגיל:ברוק, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]

טוביה בלוי

2020-05-16T19:07:26Z

חוקר החסידות: /* חיבוריו */

[[קובץ:טוביה בלוי5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:בלוי גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד הרב [[יהודה לייב גרונר]]]]
הרב '''טוביה בלוי''' (יליד שנת [[תרצ"ו]], 1936), מהוגי הדעות, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב, [[ירושלים]] וממיסדי [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י ב[[ירושלים]]. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת '[[אגודת ישראל]]' ב[[ארץ הקודש]].

בצעירותו התקרב ל[[חסידות בעלזא]] ול[[חסידות גור]] והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת [[תשי"ג]] החל להתקרב ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[אברהם לייב קליין]] שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[עמרם בלוי]].

נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של [[חב"ד]] בשכונותיה של [[ירושלים]], שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.

נישא אל רעייתו מרת חנה פרומט בכ' כסלו תשט"ו.

לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת [[תשי"ט]] בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב [[עזריאל זליג סלונים]] לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב [[יהושפט אלפרט]] והרב [[צבי אייזנבך]] כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.

בשנת [[תשל"ה]] מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות [[בית חנה]] בירושלים.

===פעילות ארצית===
[[קובץ:טוביה בלוי אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי מקבל [[ד' מינים]] מהרבי בשנת [[תשמ"ח]]. לצידו הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[חנוך גליצנשטיין]]]]
ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].

ב[[תש"ל]], הרב [[שמואל חפר]] - יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

בחודש [[חשון]] [[תשל"ב]] מונה על ידי הרבי לחבר ב"[[ועד לקיום המוסדות]]" שנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].

===פעילות ספרותית===
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|left|thumb|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]], ולאחר פטירתו של ידידו הרב [[אוריאל צימר]], המשיך במקומו את תרגום [[ספר הזכרונות]] ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.

בשנת [[תש"ל]] כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]].

בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]]. מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]], מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"

בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]], ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות [[פרדס חב"ד]] אותו ערך בין השנים [[תשנ"ז]]-[[תשס"ז]].

בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשמ"ז]] ערך ביחד עם הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] את הירחון [[שלימות]].

עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]], ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.

בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].

בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב ב[[בטאון חב"ד]] וב[[שבועון כפר חב"ד]].

==חיבוריו==
;ספרים:
*'''[[כללי רש"י (ספר)]]''', [[תש"מ]].
*'''[[נר למשיחי]]''', [[תשע"ב]].
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}} - על מנהגי חב"ד, [[אלול]] [[תשע"ג]].

;חוברות:
*'''אגרות חסיד''', מכתביו של הרב [[אוריאל צימר]], תשע"א.
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.
* סדרת לקט ופרט:
* חלק א' [[תשע"ז]] [[תשורה]] לרגל הגיעו לגיל 80 פ"א שביבים
* חלק ב' [[תשע"ז]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדו צ"ז שביבים
* חלק ג' [[תשע"ח]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] קפ"ז שביבים
* חלק ד' [[תשע"ט]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדו בן הרב [[אליהו וילהלם]] ש"ח שביבים
* חלק ה' [[תשע"ט]] יצא לייארצייט של אחיו הרב [[יוסל בלוי]] רמ"ד שביבים
* חלק ו' [[תש"פ]] יצא לקראת [[כ''ד טבת]] רס"ב שביבים
* חלק ז' [[תש"פ]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[פרץ אוריאל בלוי]] ע"א שביבים

;תרגומים ל[[לשון הקודש]]:
*'''[[ספר הזכרונות]]'''.
*'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' (בהוצאת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]] [[תשע"ד]]).

==משפחתו==
;בניו
*יעקב מאיר בלוי, רמת שלמה, [[ירושלים]].
*[[פרץ אוריאל בלוי]], סגן מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', נווה יעקב, [[ירושלים]].

;חתניו
*[[אליהו וילהלם]], מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית מלאכי]].
*אהרון הלפרין, [[כפר חב"ד ב']].
*[[מרדכי מנשה לאופר]], משלוחי הרבי ב[[אשדוד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54764 ראיון עם הרב טוביה בלוי] - [[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]
*שמעון טיקוצקי, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68790 ספר הזכרונות]''', ראיון עם הרב טוביה בלוי בשבועון '[[המבשר]]', ב[[אתר שטורעם]] - ז' בשבט תשע"ד
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3107173 לבוא עם כל המשפחה לשנת הקהל]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2048373 תשובה ללא שאלה]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974170 על שולחנו של הרבי]''' - הרב בלוי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://chabad.info/news/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA/ צמאה לך נפשי - איך הגיע בחור ליטאי ירושלמי ממשפחת בלוי המפורסמתלצמרת רבני ושלוחי חב"ד?]''' {{אינפו}} גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] (82) תמוז תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

טוביה בלוי

2020-05-16T19:04:15Z

חוקר החסידות: /* חיבוריו */

[[קובץ:טוביה בלוי5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:בלוי גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד הרב [[יהודה לייב גרונר]]]]
הרב '''טוביה בלוי''' (יליד שנת [[תרצ"ו]], 1936), מהוגי הדעות, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב, [[ירושלים]] וממיסדי [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י ב[[ירושלים]]. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת '[[אגודת ישראל]]' ב[[ארץ הקודש]].

בצעירותו התקרב ל[[חסידות בעלזא]] ול[[חסידות גור]] והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת [[תשי"ג]] החל להתקרב ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[אברהם לייב קליין]] שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[עמרם בלוי]].

נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של [[חב"ד]] בשכונותיה של [[ירושלים]], שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.

נישא אל רעייתו מרת חנה פרומט בכ' כסלו תשט"ו.

לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת [[תשי"ט]] בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב [[עזריאל זליג סלונים]] לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב [[יהושפט אלפרט]] והרב [[צבי אייזנבך]] כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.

בשנת [[תשל"ה]] מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות [[בית חנה]] בירושלים.

===פעילות ארצית===
[[קובץ:טוביה בלוי אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי מקבל [[ד' מינים]] מהרבי בשנת [[תשמ"ח]]. לצידו הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[חנוך גליצנשטיין]]]]
ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].

ב[[תש"ל]], הרב [[שמואל חפר]] - יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

בחודש [[חשון]] [[תשל"ב]] מונה על ידי הרבי לחבר ב"[[ועד לקיום המוסדות]]" שנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].

===פעילות ספרותית===
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|left|thumb|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]], ולאחר פטירתו של ידידו הרב [[אוריאל צימר]], המשיך במקומו את תרגום [[ספר הזכרונות]] ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.

בשנת [[תש"ל]] כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]].

בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]]. מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]], מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"

בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]], ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות [[פרדס חב"ד]] אותו ערך בין השנים [[תשנ"ז]]-[[תשס"ז]].

בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשמ"ז]] ערך ביחד עם הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] את הירחון [[שלימות]].

עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]], ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.

בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].

בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב ב[[בטאון חב"ד]] וב[[שבועון כפר חב"ד]].

==חיבוריו==
;ספרים:
*'''[[כללי רש"י (ספר)]]''', [[תש"מ]].
*'''[[נר למשיחי]]''', [[תשע"ב]].
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}} - על מנהגי חב"ד, [[אלול]] [[תשע"ג]].

;חוברות:
*'''אגרות חסיד''', מכתביו של הרב [[אוריאל צימר]], תשע"א.
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.
* סדרת לקט ופרט
* חלק א' [[תשע''ז]] [[תשורה]] לרגל הגיעו לגיל 80 פ''א שביבים
* חלק ב' [[תשע''ז]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדו צ''ז שביבים
* חלק ג' [[תשע''ח]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] קפ''ז שביבים
* חלק ד' [[תשע''ט]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדו בן הרב [[אליהו וילהלם]] ש''ח שביבים
* חלק ה' [[תשע''ט]] יצא לייארצייט של אחיו הרב [[יוסל בלוי]] רמ''ד שביבים
* חלק ו' [[תש''פ]] יצא לקראת [[כ''ד טבת]] רס''ב שביבים
* חלק ז' [[תש''פ]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[פרץ אוריאל בלוי]] ע''א שביבים

;תרגומים ל[[לשון הקודש]]:
*'''[[ספר הזכרונות]]'''.
*'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' (בהוצאת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]] [[תשע"ד]]).

==משפחתו==
;בניו
*יעקב מאיר בלוי, רמת שלמה, [[ירושלים]].
*[[פרץ אוריאל בלוי]], סגן מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', נווה יעקב, [[ירושלים]].

;חתניו
*[[אליהו וילהלם]], מנהל הוצאת הספרים '[[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]]', [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית מלאכי]].
*אהרון הלפרין, [[כפר חב"ד ב']].
*[[מרדכי מנשה לאופר]], משלוחי הרבי ב[[אשדוד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54764 ראיון עם הרב טוביה בלוי] - [[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]
*שמעון טיקוצקי, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68790 ספר הזכרונות]''', ראיון עם הרב טוביה בלוי בשבועון '[[המבשר]]', ב[[אתר שטורעם]] - ז' בשבט תשע"ד
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3107173 לבוא עם כל המשפחה לשנת הקהל]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2048373 תשובה ללא שאלה]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974170 על שולחנו של הרבי]''' - הרב בלוי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://chabad.info/news/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA/ צמאה לך נפשי - איך הגיע בחור ליטאי ירושלמי ממשפחת בלוי המפורסמתלצמרת רבני ושלוחי חב"ד?]''' {{אינפו}} גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] (82) תמוז תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]

שבתי ויינטראוב

2020-05-16T18:43:55Z

חוקר החסידות: יצירת דף עם התוכן "הרב '''שבתי ויינטראוב''' (יליד שנת תשל"ד) הינו ממנהלי המטה העולמי להצלת העם והארץ, מנהל..."

הרב '''שבתי ויינטראוב''' (יליד שנת [[תשל"ד]]) הינו ממנהלי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], מנהל מוזיאון גוש קטיף, מקים מפלגת 'ארץ ישראל שלנו', סופר, ועורך תורני ומנהל מכון [[באוהלי צדיקים]].

== ביוגרפיה ==
נולד ב[[ד' סיון]] [[תשל"ד]] לאביו הרב יעקב דוד, מחשובי חסידות סטריקוב ב[[בני ברק]]. בצעירותו למד בישיבה קטנה בישיבת [[אמשינוב]] ב[[ירושלים]] ובישיבה גדולה 'חידושי הרי"מ' [[גור]] ב[[תל אביב]].

כשהיה בשיעור ב' יחד עם הרב [[שמעון ויצהנדלר]] עבר ל[[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ב]] נסע לשנת ה[[קבוצה]].

נמנה על הפעילים בספריית החסידות ב[[בני ברק]], תחת ניהולו של הרב [[אליהו וילהלם]].

בשנת [[תשנ"ה]] התחתן עם בתו של הרב [[אברהם אבא ברוק]]. בשנה זו התחיל לכתוב גם ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט שי גפן.

מתגורר כיום ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

==פעילותו בשלימות הארץ ==
הרב ויינטראוב הוא אחד ממנהלי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בתקופת [[תוכנית ההתנתקות]] פעל רבות וארגן את ההפגנות 'מי לה' אלי', 'לא נשכח ולא נסלח' ועוד.

הרב ויינטראוב גם מנהל את [[מוזיאון גוש קטיף]] שב[[ירושלים]].

בשנת [[תשס"ח]] הקים יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] את מפלגת 'ארץ ישראל שלנו'. במסגרת המפלגה במקום הראשון התמודד דוקטור [[מיכאל בן ארי]] (במקום הרביעי) ובמקום השני מטעם המפלגה שבתאי ויינטראוב (המקום האחד עשר). רבני המפלגה היו הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[יעקב יוסף]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[דוד מאיר דרוקמן]]. בבחירות לכנסת העשרים תמכה התנועה במפלגת 'יחד' בראשות [[אלי ישי]].

== פעילות ספרותית ==
במשך השנים פירסם מאמרים רבים במגוון נושאים, הן ב[[שבועון בית משיח]], וב[[שבועון כפר חב"ד]], והן בבימות אינטרנטיות באתרים החב"דיים.
בנוסף, ייסד את מכון [[באוהלי צדיקים]], במסגרתו יצאו עד עתה הספרים:
* [[הגדת הרבי]] עם פיענוחים
* [[שיח שרפי קודש]] - תיעוד פגישותיהם של הרבי וגדולי ישראל
* [[בסוד שיח]] - סיפורים עם הרבי וגדולי ישראל
* פדה בשלום - [[אדמו"ר הזקן]]
* פדה בשלום - [[אדמו"ר הריי"צ]]
* שו"ת [[מנחם משיב נפשי]] - התכתבויות בין הרבי לגדולי ישראל

{{מיון רגיל:ויינטרוב, שבתאי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]

שבתאי ווינטראוב

2020-05-16T18:43:10Z

חוקר החסידות: הסרת כל התוכן מהדף

תשס"ה

2020-05-16T18:36:48Z

חוקר החסידות: /* נפטרו */

== אירועים ==
*נערך "[[חידון התניא העולמי]]" על ידי אירגון "[[אחדות ישראל בהפצת המעינות]]".
*נסגרה ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*[[חודש אב]] - בוצעה [[תוכנית ההתנתקות]] מישובי [[גוש קטיף]], בניגוד גמור לדעתו של הרבי בנושא [[שלימות הארץ]] לאורך השנה פעלו חסידי חב"ד בערוצים רבים על מנת לסכל את ביצוע התוכנית.
== נפטרו ==
*[[ו' אדר]] - הרב [[מיכאל טייטלבוים]].
* [[ד' אדר]]- שלום דובער [[בערי גוראריה]] אחין של [[הרבי]] בן של הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג)
*[[ח' שבט]] - הרב [[יצחק מענדל ליס]].
*[[ג' חשוון]] - הרב [[עובדיה מעטוף]].
*[[ט"ו אדר ראשון]] - הרב [[זלמן לייב אסטולין]].
*[[י"ג ניסן]] - הרב [[יחזקאל ברוד]].
*[[ט' באייר]] - הרב [[דובער יוניק]] שימש כ[[משב"ק]] בביתו של הרבי.
*[[כ' אייר]] - הרב[[גרשון בער ג'יקובסון]]
*[[י"ג אלול]] - הרב [[צבי מאיר שטיינמץ]].
*[[ח' סיון]] - הרב [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]].
*[[כ"ב תמוז]] - הת' [[אפרים וקסלר]]
*[[ה' אב]] -הרב נתן גוראריה

{{תנש"א משיח}}

{{תנש"א}}

תשס"ה

2020-05-16T18:36:15Z

חוקר החסידות: /* נפטרו */

== אירועים ==
*נערך "[[חידון התניא העולמי]]" על ידי אירגון "[[אחדות ישראל בהפצת המעינות]]".
*נסגרה ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*[[חודש אב]] - בוצעה [[תוכנית ההתנתקות]] מישובי [[גוש קטיף]], בניגוד גמור לדעתו של הרבי בנושא [[שלימות הארץ]] לאורך השנה פעלו חסידי חב"ד בערוצים רבים על מנת לסכל את ביצוע התוכנית.
== נפטרו ==
*[[ו' אדר]] - הרב [[מיכאל טייטלבוים]].
* [[ד' אדר]]- שלום דובער [[בערי גוראריה]] אחין של [[הרבי]] בן של הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש''ג)
*[[ח' שבט]] - הרב [[יצחק מענדל ליס]].
*[[ג' חשוון]] - הרב [[עובדיה מעטוף]].
*[[ט"ו אדר ראשון]] - הרב [[זלמן לייב אסטולין]].
*[[י"ג ניסן]] - הרב [[יחזקאל ברוד]].
*[[ט' באייר]] - הרב [[דובער יוניק]] שימש כ[[משב"ק]] בביתו של הרבי.
*[[כ' אייר]] - הרב[[גרשון בער ג'יקובסון]]
*[[י"ג אלול]] - הרב [[צבי מאיר שטיינמץ]].
*[[ח' סיון]] - הרב [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]].
*[[כ"ב תמוז]] - הת' [[אפרים וקסלר]]
*[[ה' אב]] -הרב נתן גוראריה

{{תנש"א משיח}}

{{תנש"א}}

תשס"ה

2020-05-16T18:34:07Z

חוקר החסידות: /* נפטרו */

== אירועים ==
*נערך "[[חידון התניא העולמי]]" על ידי אירגון "[[אחדות ישראל בהפצת המעינות]]".
*נסגרה ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*[[חודש אב]] - בוצעה [[תוכנית ההתנתקות]] מישובי [[גוש קטיף]], בניגוד גמור לדעתו של הרבי בנושא [[שלימות הארץ]] לאורך השנה פעלו חסידי חב"ד בערוצים רבים על מנת לסכל את ביצוע התוכנית.
== נפטרו ==
*[[ו' אדר]] - הרב [[מיכאל טייטלבוים]].
* [[ד' אדר] א' שלום דובער [[(בערי) גור אריה]] אחין של [[הרבי]] בן של הרב [[שמריהו גור אריה]] (הרש''ג)
*[[ח' שבט]] - הרב [[יצחק מענדל ליס]].
*[[ג' חשוון]] - הרב [[עובדיה מעטוף]].
*[[ט"ו אדר ראשון]] - הרב [[זלמן לייב אסטולין]].
*[[י"ג ניסן]] - הרב [[יחזקאל ברוד]].
*[[ט' באייר]] - הרב [[דובער יוניק]] שימש כ[[משב"ק]] בביתו של הרבי.
*[[כ' אייר]] - הרב[[גרשון בער ג'יקובסון]]
*[[י"ג אלול]] - הרב [[צבי מאיר שטיינמץ]].
*[[ח' סיון]] - הרב [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]].
*[[כ"ב תמוז]] - הת' [[אפרים וקסלר]]
*[[ה' אב]] -הרב נתן גוראריה

{{תנש"א משיח}}

{{תנש"א}}