חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אך דו יצר הרע (ניגון)

2025-12-30T10:28:55Z

חוקר: /* מילים ללא ניגון */ פסקה חדשה

== מילים ללא ניגון ==

בהקלטה שפורסמה ב'לחלוחית גאולתית' נשמע ר' מענדל אומר בתוך הניגון מילים ללא מנגינה, שסביר להניח לכאורה, שהם לא חלק מהניגון, אבל את חלקם הוחלט לכתוב כחלק מהניגון, ואת חלקם לא. מפני מה המילים בהם מסביר שאחי היצר הרע הם המתנגדים, וששמע את הניגון מסבו לא נכנסו להיות חלק מהניגון, ודווקא כשהסביר כמה היצר הרע לא מועיל, רק פוגע ופגוע לחינם, נכנסו מילים אלו לניגון? האם כאשר היו חסידים שרים ניגון זה בהתוועדויות, היו כולם אומרים יחד מילים אלו ללא מנגינה כחלק מהניגון?

יותר הגיוני שמילות הניגון הם: '''טאלקא-נארודו, בונטוויש, און גיי'זע ווייטער, קום נישט ווידער, גיי צו דיינע 'ברידער'...''' [[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 12:28, י' בטבת, ה'תשפ"ו 12:28, 30 בדצמבר 2025 (IST)

שיחה:לודמיר

2025-12-28T12:43:22Z

חוקר: /* ביקור רבנו הזקן */

== ביקור רבנו הזקן ==

[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו הזקן]] הגיע ללודמיר לשבת פרשת תצווה, ושהה בה אף בפרשת כי תשא. ביום ראשון כתב אגרת ל[[אברהם המלאך|רבי אברהם הקדוש]], "יום א [[פרשת כי תשא|תשא את ראש ב"י]] תקל"ג לאדמיר" ([[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק)|אג"ק אדמוה"ז, האמצעי והצמח צדק]], חלק א עמוד ר). אם הבנתי נכון את האגרת, מספר שם [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו הזקן]] שפגש בעיר "קדוש ובר דעת כמוהו לא חזיתי עוד וממש יש לו מס"נ בעד [[אברהם המלאך|קדושת אדומ"ו יחי']]", ו[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו]] מסר לו מכתב [[אברהם המלאך|מרבי אברהם]] (קדוש זה הוא כנראה לא [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], שעקר דירתו מקארלין ללודמיר, בעקבות רדיפות המתנגדים, בשנת תקמ"ו).

את האגרת כותב [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו]] ביום ראשון, כאמור, ומציין אודות אותו בר דעת: "שאי"ה ביום ב' יתן אלי את כל הנצרך ל[[אברהם המלאך|כ"ק י"נ]] ע"כ יחכה נא [[אברהם המלאך|כ"ק י"נ]] ביאתי על ש"ק הבע"ל". אם כן עזב [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו]] את העיר, במהלך שבוע פרשת כי תשא.

משום מה בהערה 3 נכתב שתאריך המכתב הוא "תשרי את ראש", אעפ"י שבאג"ק נכתב "תשא", ובגוף הערך צוין שהיה זה חודש אדר.

ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], עמוד לט, מובא מידיעה בעיתון "וואלינער צייטונג", שבכל מקום רצו שהרבי הריי"צ יבקר אצלם, ואחת הסיבות שטענו תושבי לודמיר, לכך שדווקא בלודמיר יבקר הרבי, היא שבה ביקר גם רבנו הזקן. [[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 14:06, ח' בטבת, ה'תשפ"ו 14:07, 28 בדצמבר 2025 (IST)

שיחה:לודמיר

2025-12-28T12:07:00Z

חוקר: /* ביקור רבנו הזקן */ פסקה חדשה

== ביקור רבנו הזקן ==

[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו הזקן]] הגיע ללודמיר לשבת פרשת תצווה, ושהה בה אף בפרשת כי תשא. ביום ראשון כתב אגרת ל[[אברהם המלאך|רבי אברהם הקדוש]], "יום א [[פרשת כי תשא|תשא את ראש ב"י]] תקל"ג לאדמיר" ([[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק)|אג"ק אדמוה"ז, האמצעי והצמח צדק]], חלק א עמוד ר). אם הבנתי נכון את האגרת, מספר שם [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו הזקן]] שפגש בעיר "קדוש ובר דעת כמוהו לא חזיתי עוד וממש יש לו מס"נ בעד [[אברהם המלאך|קדושת אדומ"ו יחי']]", ו[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו]] מסר לו מכתב [[אברהם המלאך|מרבי אברהם]] (קדוש זה הוא כנראה לא [[שלמה מקרלין|רבי שלמה]], שעקר דירתו מקארלין ללודמיר, בעקבות רדיפות המתנגדים, בשנת תקמ"ו).

את האגרת כותב [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו]] ביום ראשון, כאמור, ומציין אודות אותו בר דעת: "שאי"ה ביום ב' יתן אלי את כל הנצרך ל[[אברהם המלאך|כ"ק י"נ]] ע"כ יחכה נא [[אברהם המלאך|כ"ק י"נ]] ביאתי על ש"ק הבע"ל". אם כן עזב [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבנו]] את העיר, במהלך שבוע פרשת כי תשא.

משום מה בהערה 3 נכתב שתאריך המכתב הוא "תשרי את ראש", אעפ"י שבאג"ק נכתב "תשא", ובגוף הערך צוין שהיה זה חודש אדר. [[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 14:06, ח' בטבת, ה'תשפ"ו 14:07, 28 בדצמבר 2025 (IST)

כפר סבא

2025-05-29T17:37:17Z

חוקר:

[[קובץ:מכתב מהרבי לכפר סבא.jpeg|250px|ממוזער|מכתב מהרבי לבית חב"ד כפר סבא]]
'''כְּפַר סַבַּא''' היא עיר במחוז המרכז ב[[ישראל]], ומתגוררים בה למעלה מ-100,000 תושבים.

==בתי חב"ד ושלוחים בעיר==
פעילות חב"ד בעיר כפר סבא, החלה כבר בשנות היו"דים על ידי הרב [[יעקב ימיני]]. באותם ימים התגוררו בעיר עולים רבים שהגיעו מתימן. בין העולים הייתה גם משפחת ימיני, שעלתה לארץ בשנת [[תש"ח]], והרב יעקב ימיני התמסר לשליחות חב"ד בעיר.

בשנת [[תשמ"ה]] הגיע ב[[שליחות]] [[הרבי]] לעיר הרב [[אהרן קנייבסקי]] ופתח בה בית חב"ד. בשנת [[תש"נ]] הגיע [[שליח]] נוסף לכפר סבא, הרב יוסף יצחק ליפקין.

בשנות הנוני"ם החל לפעול בשליחות בעיר הרב יואל ימיני, אחיינו של הרב יעקב ימיני.

בשנת [[תשס"ג]] פתח הרב שי עזיזה בית חב"ד בשכונות 'קפלן', 'יוספטל' ו'הדרים' שבמזרח העיר.

בשנת [[תשס"ח]] הגיע לעיר הרב יוסף בייטש כ"שליח תורה"{{הבהרה}} וכיום משמש כשליח בשכונת ותיקים.

הרב מענדי קנייבסקי משמש כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית חב"ד, ומשנת תשס"ט החל במקביל לפעול בשליחות בשכונה הירוקה.

בשנת תשע"ב הרב אלעד כהן החל לפעול בשליחות בשכונת הראשונים וכיום משמש כשליח בשכונת האוניברסיטה.

הרב מוישי חזן משמש כשליח 'חב"ד לנוער' בעיר.

הרב שלמה אזימוב משמש כשליח בשכונות עליה ואליעזר.

הרב יהודה בלוי שליח בשכונת סירקין ומנהל בית ספר חב"ד בכפר סבא.

הרב מענדי ליפקין משמש כשליח במרכז רפואי 'מאיר' בעיר.

הרב עופר קופרשמידט משמש כשליח בשכונת הפארק.

הרב ישעיהו קניבסקי משמש כשליח בשכונת משהב.

הרב דובי רבינוביץ משמש כשליח בשכונת הראשונים.

הרב מענדל וילהלם משמש כשליח לדוברי [[אנגלית]] בעיר.

בשנת [[תשע"ה]] הוקם בעיר [[כולל]] 'תורה שלמה' כשבראש הכולל עומד הרב שלום דובער אשכנזי המשמש גם כ[[רב מורה הוראה]] בעיר.

הרב איציק פלדמן משמש כשליח בשכונת הפרחים.

הרב משה גולדשטיין משמש כשליח במכללת בית ברל הסמוכה לכפר סבא.

בשנת [[תשס"ד]] קיבל הרב קניבסקי אות הוקרה של ראש העיר ועיריית כפר סבא על פעילותו הברוכה בעיר.

בב' אייר [[תש"פ]] נרשמה היסטוריה בחב"ד בכפר סבא, כאשר בעקבות דבריו של הרב [[בערל לאזאר]] ובעקבות פטירתו של השליח ר' [[בנימין וולף]] שנפטר מ[[נגיף הקורונה]], הרב אהרן קנייבסקי והרב יואל ימיני התכנסו יחד במטרה להפסיק את המחלוקת ולגרום לאחדות בין אנ"ש בכפר סבא.

בשנת [[תשפ"ד]] פתח הרב מענדי הלל בית חב"ד בשכונת העליה{{הערה|[https://chabad.info/news/1011153/ הראשונים לשנת תשפ"ד: ארבעה בתי חב"ד חדשים לקבלת פני משיח] {{אינפו}}}}.
[[קובץ:יואל ימיני ויעקב מזרחי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל ימיני והרב יעקב מזרחי בחנוכת צרכניית חסד בכפר סבא]]
בשנת [[תשפ"ד]] חנכו הרב יואל ימיני והרב יעקב מזרחי צרכניית חסד חינמית למשפחות נזקקות{{הערה|[https://chabad.info/news/1052485/ כפר סבא: חנוכת צרכניית חסד במעמד הנהלת העיר] {{אינפו}}}}.
===הוקרה===
בחודש אייר תשפ"ד, בטקס רב רושם בהשתתפות כ-700 תושבי העיר כפר סבא נציגי העירייה ומכובדים, נבחר שליח הרבי הרב יעקב מזרחי לקבל את אות הוקרת 'פרס גלר' שהעניק ראש העיר מר רפי סער ויו"ר ארגוני המתנדבים ל-18 נציגים ממאות ארגוני המתנדבים בכפר סבא על פעילות התנדבותם בעיר.

==בית הספר==
בית הספר החב"די בכפר סבא הוקם ב[[חודש אלול]] [[תשי"ב]], על ידי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. בבית הספר למדו ילדי העולים מ[[תימן]] ומדינות אחרות. עם הזמן בית הספר גדל והתפתח בעוד כיתות לימוד, מורים, ומחנכים נוספים.

צוות בית הספר בעידודה של הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]], שחו כנגד הזרם, ולאחר מאמצים רבים נבנה בניין בו אוכלסו כמחצית מהתלמידים, בעוד השאר ממשיכים ללמוד במבני אסבסט עוד שנים ארוכות, זאת למרות שמשרד הבריאות קבע שמבני האסבסט הינם מסוכנים לבריאות. ראש העירייה התעקש שלא לבנות בניין נוסף לבית הספר.

כיום עומדים בחצר בית הספר שני בניינים, זה לצד זה; באחד לומדים הבנים ובשני לומדות הבנות. במשך שנים רבות בית הספר נוהל בהצלחה רבה על ידי הגברת דינה ימיני, והחל משנת הלימודים [[תש"ע]] בית הספר מנוהל על ידי השליחה הגברת בת שבע ליפקין.

גם לנשים ישנה פעילות רחבת היקף, עליהם מופקדות נציגות ובנות חב"ד בעיר: מרת דינה ימיני, מרת חנה קניבסקי ובת שבע ליפקין.

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר סבא|*]]

קובץ:השלוחים עם ראש העיר י''א ניסן.jpg

2025-05-29T14:37:58Z

חוקר:

השלוחים עם ראש העיר י''א ניסן

קובץ:תהלוכת לג בעומר בכפר סבא.jpg

2025-05-29T14:23:33Z

חוקר:

תהלוכת לג בעומר בכפר סבא

בני ברק

2025-05-20T23:13:57Z

חוקר: תמונה מתהלוכת לג בעומר

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה= 250\300
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ:תהלוכת ל'''ג בעומר תשס''ו.jpg|ממוזער|תהלוכת ל<nowiki>''ג בעומר תשס''</nowiki>ו בכיכר ברטנורא]]
'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] גרים בה קרוב ל-300,000

העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה,{{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.

קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]

==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.

לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.

== בתי חב"ד בעיר ==

* המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].
* שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).
* '''אזור התעשייה''' - מנהל: הרב ברוך פריזנט.
* שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התוועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
* '''מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]]'''.'''
*'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]].
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]

==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]], הפעילות וההתוועדויות בבית כנסת מאורגנות על ידי השליח במערב העיר הרב [[יוסף צבי פילמר]].
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], ה[[משפיע]] היה הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב יעקב שטיינברג.
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי חתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ [[תשפ"ג]] נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.
*'''בית מנחם קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו. הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' נווה אחיעזר - מרכז תורני ו[[בית כנסת]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]]<nowiki/>בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר[[ צעירי אגודת חב"ד ]]<nowiki/>בעיר (חתנו של ר' [[משה גרינברג]]), המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת''' נחלת אשר''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL]}}.

==מוסדות חב"ד בעיר==
הרב [[בנימין קליין]] סיפר שארעה הזדמנות בה התבטא בפניו [[הרבי]]: "עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח"{{מקור}}.

*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].

*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].

*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.

*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט.

*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.

*בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}.

*תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.

*סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים בני ברק]]
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]

==לקריאה נוספת==
*[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A5.pdf תשורה בן אמוץ] - סקירה מקיפה על העיר בני ברק.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ברק]]
[[en:Bnei Brak]]

קובץ:תהלוכת ל'''ג בעומר תשס''ו.jpg

2025-05-20T23:02:28Z

חוקר:

תהלוכת ל''ג בעומר תשס''ו

שיחה:גזירות ת"ח ות"ט

2025-05-11T20:22:38Z

חוקר: /* תשלום לגזירת חמעלניצקע */

מי יכול להוסיף התבטאויות של רבותינו נשיאינו בקשר לגזירות? לא זכורה לי כרגע אף התבטאות ספציפית, אבל הסיבה לכך שהתיישבתי לכתוב את הערך זה בגלל התייחסות כל שהיא שראיתי. מי מתנדב, מי יודע? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג • 22:20, 30 ביוני 2013 (UTC)

== ערך מהמם ==

יפה מאוד! ערך מדהים ביופיו{{משוב}} [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[היום יום]] [[י' בסיוון]] [[ה'תשפ"ב]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|שבו החב"דפדים היו מתגייסים למיזם]] 11:41, 9 ביוני 2022 (UTC)

== תשלום לגזירת חמעלניצקע ==

אולי כדאי להוסיף את דברי אדמו"ר הזקן ב[[מלחמת נפוליון]], וכך כותב אדמו"ר האמצעי (בית רבי, במהדורת כסלו תשע"ד, עמוד 145. גם בספר 'המסע האחרון' עמוד 23): "בשבת שובה לפני תפלת מוסף קרא [כ"ק אדמו"ר הזקן] אותי ולחתני ר' מענדל [כ"ק אדמו"ר הצמח צדק], והתחיל לבכות מאד מאד, ונשרו דמעותיו על לחייו בטיפין טיפין, וצעק: אוי כי יחרב כל בייעלא רוסיה [- רוסיה הלבנה] בחזרת השונא, וזהו תשלום לגזירת חמעלניצקע שלא היה בליטא ורייסין כלל, רק בוואלין ואוקריינא, בפחדי מוות ובזוזי דבזוזי".
על ההרס וההרג שנגרמו במהלך נסיגתו של נפוליאון מרוסיה מתואר בספר 'המסע האחרון' עמוד 287 ואילך.--[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 13:57, ב' בתמוז, ה'תשפ"ב 13:57, 1 ביולי 2022 (UTC)

תלמוד תורה חב"ד בני ברק

2025-04-02T11:50:19Z

חוקר: פרטים, ניסוח

{{תלמוד תורה|
|שם=בני מנחם
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|אפיון=
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
|מנהל חינוכי=הרב [[לוי רוזנברג]]
|מנהל=הרב משה סבינר
|סגן מנהל= הרב משה סבינר
|מספר תלמידים= 105
|מפה=בני ברק רשי 26}}
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב [[לוי רוזנברג]] מנהל התלמוד תורה]]

[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב יוסף דוד הלל]]
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי נשי<nowiki>''</nowiki>ד שאף התבטא עליו "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק" [שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק].

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בו כ-105 תלמידים.

==היסטוריה==
קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי [[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.

על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.

כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.

בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].

בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".

בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז {{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.

מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.

בשנים תשנ"ז - פ"ד שימש כמנהל החינוכי וגשמי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] והרב מנחם מענדל גרינפלד שימש כמזכיר החיידר.

ובשנת תשפ"ד שימש כמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.

==צוות התלמוד תורה==
*מנהל - הרב [[לוי רוזנברג]].
*סגן מנהל - משה סבינר
'<nowiki/>'''''מנהלי שיעור דבר מלכות''' ''

* הת' מנחם מענדל דפנה,
* הת' שלמה לוין
* הת' לוי יצחק הרטמן
* הת' יוסף אנוש
* הת' מנחם מענדל אמיתי
;מחנכים
*הרב [[משה דב זילברשטרום]].
* הרב מנחם מענדל קפלן.
*הרב נתנאל קופרשמידט.
*הרב [[מנחם מענדל בכר]].
*הרב יקותיאל פישר.
*שולם זלמנוביץ.

;צוות בעבר:
* מנהלים:
* הרב [[שלמה גרברצ'יק]].
* הרב [[מרדכי אנגלסמן]].
* הרב [[אורי בן שחר]].
* הרב [[שלמה רוזנברג]].
* הרב [[לוי יצחק אפשטיין]].
* הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].
* הרב ירחמיאל בלינוב.
* הרב דוד הלל.
כמו"כ הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ היה מנהל רוחני כנראה בסוף שנות המ' ואולי גם אחר כך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

קובץ:השלוחים עם ראש העיר.pdf

2025-04-02T11:05:05Z

חוקר:

השלוחים עם ראש העיר (י''א ניסן תשפ''ג)

כפר סבא

2025-04-02T10:41:25Z

חוקר: עיצוב

[[קובץ:מכתב מהרבי לכפר סבא.jpeg|250px|ממוזער|מכתב מהרבי לבית חב"ד כפר סבא]]
'''כְּפַר סַבַּא''' היא עיר במחוז המרכז ב[[ישראל]].

בעיר מתנהלים כיום שני בתי חב"ד: אחד של הרב [[אהרן קנייבסקי]], והשני על ידי הרב יואל ימיני.

==בתי חב"ד ושלוחים בעיר==
פעילות חב"ד בעיר כפר סבא, החלה כבר בשנות היו"דים על ידי הרב [[יעקב ימיני]]. באותם ימים התגוררו בעיר עולים רבים שהגיעו מתימן. בין העולים הייתה גם משפחת ימיני, שעלתה לארץ בשנת [[תש"ח]], ובני המשפחה פתחו את ה[[בית חב"ד]] הראשון בעיר כפר סבא.

בשנת [[תשמ"ה]] הגיע ב[[שליחות]] [[הרבי]] לעיר הרב [[אהרן קנייבסקי]] ופתח בית חב"ד רשמי.

בשנת [[תש"נ]] הגיע [[שליח]] נוסף לכפר סבא, הרב יוסף יצחק ליפקין.

בשנת [[תשס"ג]] פתח הרב שי עזיזה בית חב"ד בשכונות 'קפלן', 'יוספטל' ו'הדרים' שבמזרח העיר. בשנת [[תשס"ח]] הגיע לעיר הרב יוסף בייטש כ"שליח תורה"{{הבהרה}}.

כיום פועלים בעיר [[שלוחים]] רבים, וביניהם: הרב אלעד כהן בשכונת הראשונים, הרב מענדי קניבסקי בשכונה הירוקה, הרב מנחם מענדל קוט בשכונות הירוקות והרב יואל רוזן בשכונה הירוקה 80, הרב שלמה אזימוב בשכונות עליה ואליעזר, הרב יהודה בלוי בשכונת סירקין, הרב עופר קופרשמידט בשכונת הפארק, והרב ישעיהו קניבסקי בשכונת משהב, הרב ראובן זאיינץ והרב איציק פלדמן בשכונת הפרחים, הרב דובי רבינוביץ בשכון תקומה, הרב מענדל וילהלם בית חב"ד לדוברי [[אנגלית]].

בשנת [[תשע"ה]] הוקם בעיר [[כולל]] 'תורה שלמה' כשבראש הכולל עומד הרב שלום דובער אשכנזי המשמש גם כ[[רב מורה הוראה]] בעיר.

בשנת [[תשס"ד]] קיבל הרב קניבסקי אות הוקרה של ראש העיר ועיריית כפר סבא על פעילותו הברוכה בעיר.

בב' אייר [[תש"פ]] נרשמה היסטוריה בחב"ד בכפר סבא, כאשר בעקבות דבריו של הרב [[בערל לאזאר]] ובעקבות פטירתו המצערת של השליח ר' [[בנימין וולף (הנובר)|בנימין וולף]] שנפטר מ[[נגיף הקורונה]], הרב אהרן קנייבסקי והרב יואל ימיני התכנסו יחד במטרה להפסיק את המחלוקת ולגרום לאחדות בין אנ"ש בכפר סבא.

בשנת [[תשפ"ד]] פתח הרב מענדי הלל בית חב"ד בשכונת העליה{{הערה|[https://chabad.info/news/1011153/ הראשונים לשנת תשפ"ד: ארבעה בתי חב"ד חדשים לקבלת פני משיח] {{אינפו}}}}.
[[קובץ:יואל ימיני ויעקב מזרחי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל ימיני והרב יעקב מזרחי בחנוכת צרכניית חסד בכפר סבא]]
בשנת [[תשפ"ד]] חנכו הרב יואל ימיני והרב יעקב מזרחי צרכניית חסד חינמית למשפחות נזקקות{{הערה|[https://chabad.info/news/1052485/ כפר סבא: חנוכת צרכניית חסד במעמד הנהלת העיר] {{אינפו}}}}.
===הוקרה===
בחודש אייר תשפ"ד, בטקס רב רושם בהשתתפות כ-700 תושבי העיר כפר סבא נציגי העירייה ומכובדים, נבחר שליח הרבי הרב [[יעקב מזרחי]] לקבל את אות הוקרת 'פרס גלר' שהעניק ראש העיר מר רפי סער ויו"ר ארגוני המתנדבים ל-18 נציגים ממאות ארגוני המתנדבים בכפר סבא על פעילות התנדבותם בעיר.

==בית הספר==
בית הספר החב"די בכפר סבא הוקם ב[[חודש אלול]] [[תשי"ב]], על ידי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. בבית הספר למדו ילדי העולים מ[[תימן]] ומדינות אחרות. עם הזמן בית הספר גדל והתפתח בעוד כיתות לימוד, מורים, ומחנכים נוספים.

צוות בית הספר בעידודה של הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]], שחו כנגד הזרם, ולאחר מאמצים רבים נבנה בניין בו אוכלסו כמחצית מהתלמידים, בעוד השאר ממשיכים ללמוד במבני אסבסט עוד שנים ארוכות, זאת למרות שמשרד הבריאות קבע שמבני האסבסט הינם מסוכנים לבריאות. ראש העירייה התעקש שלא לבנות בניין נוסף לבית הספר.

כיום עומדים בחצר בית הספר שני בניינים, זה לצד זה; באחד לומדים הבנים ובשני לומדות הבנות. במשך שנים רבות בית הספר נוהל בהצלחה רבה על ידי הגברת דינה ימיני, והחל משנת הלימודים [[תש"ע]] בית הספר מנוהל על ידי השליחה הגברת בת שבע ליפקין.

גם לנשים ישנה פעילות רחבת היקף, עליהם מופקדות נציגות ובנות חב"ד בעיר: מרת דינה ימיני, מרת חנה קניבסקי ומרת בת שבע ליפקין.

{{הערות שוליים}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:כפר סבא]]

שיחה:לא תאונה

2025-01-24T09:08:25Z

חוקר: /* הביצוע המקורי */ פסקה חדשה

זה שיר או ניגון???. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:36, 19 בינואר 2025 (IST)
:עיין וישב תשנ"ב. לא מינו אותי להגדיר. לכן נזהרתי ולא כתבתי ניגון אלא רק לחן שמנוגן בפי חסידי חב"ד... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:11, כ' בטבת, ה'תשפ"ה 11:11, 20 בינואר 2025 (IST)
::: כתבת גם לחן גם ניגון וגם שיר, תחליט!!!. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:13, 20 בינואר 2025 (IST)

==התוספת==
המילים "בסעוון סעוונטי חי בגוף גשמי" (במקום "בישועתי, בישועתי אי אי" וכו') נוספו אחר-כך, כמובן, על-ידי תלמידי ישיבת חח"ל צפת בשנות הסמ"ך, ובפשטות יש לציין זאת. [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 10:23, כ' בטבת, ה'תשפ"ה.
:כתבתי במפורש שבמשך השנים נוספו מספר שינויים. עם זאת, ובהמשך למה שכתבתי בפיסקה הקודמת, אם הוא ראוי להיכלל כערך, אזי הוא רק מצד זה שהוא מנוגן בפי חסידי חב"ד והתקבל בפועל, ואם מדברים על כיצד הוא התקבל, הוא התקבל עם המילים האלו. כמה אנשים אתה מכיר ששרים אותו בלי המילים האלו?... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:11, כ' בטבת, ה'תשפ"ה 11:11, 20 בינואר 2025 (IST)
::אבל אי אפשר לערבב את העובדות, מבלי לציין לכך לפחות בהערה! זאת ועוד, הוא התקבל כבר בשעתו ע"י התמימים ב-770 (עקבות לכך אני יודע מהרבנים (כיום) [[יוסף ישעיה ברוין]] ו[[משה אורנשטיין]] ששרים זאת בחיות רבה), ומפי השמועה התחבב גם אצל ר' [[יואל כהן]] ע"ה [מספרים על הסעודות בתשרי תשנ"ג כמדומה], עם המילים המקוריות. ועוד בה שלישיה, שא"כ אל לך לעצור כאן, ולהמשיך עד "תרמוס כופר ותקצין" (רח"ל הס מלהזכיר)... [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 11:12, כ"א בטבת, ה'תשפ"ה.
:::כיום שרים "'''ה'''רבי שליט"א", "שמור נא על רבינו '''שליט"א'''". [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 11:13, כ"א בטבת, ה'תשפ"ה.

== הביצוע המקורי ==

[https://col.org.il/news/140948 כשהאחים פיאמנטה שרו שיר לרבי • "שמור על רבינו"]--[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 11:08, כ"ד בטבת, ה'תשפ"ה 11:08, 24 בינואר 2025 (IST)

ניגון אודה לא-ל

2024-10-10T20:37:08Z

חוקר: הוספת קישור לניגון בביצוע מ"מ עמאר

ניגון באידיש על הפיוט "אודה לאל" הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב.

==אודות הניגון==
הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד [[שו"ב]] בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט אודה לאל שחיבר ר' שמעיה קסון ונדפס בסידור "בית יעקב". תוכן הניגון - התחדשות ה[[נשמה]] בקומה משנתה בכל בוקר, הודיה להשי"ת והגעגועים שלה למקור חוצבה.

הניגון התקבל אצל הבחורים ב[[ליובאוויטש]], והיה מושר בהתוועדויות שם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} (בעיקר בליל שישי{{הערה|מובא בספר '''זכרונותי''' של הרב [[שמריהו ששונקין]]}}). הניגון היה אהוב אצל ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצקין]], ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] ועוד. כמו כן היו שרים אותו בתקופת [[פוקינג]] ובבית הכנסת ב[[תל אביב]] ברחוב "נחלת בנימין".

בשנת [[תשכ"ז]] חיברו ר' [[יחזקאל סופר]] והרב [[שלמה זרחי]] גירסא חב"דית לניגון על געגועי החסיד לרבי{{מקור}}.

==מילות הניגון==
===המילים המקוריות ב[[לשון הקודש]]===

{{ציטוט|תוכן=
'''פזמון:'''
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}

ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

;בית א:
שימו לב אל ה[[נשמה]], לשם שבו ואחלמה,{{ש}}
ואורה כאור ה[[חמה]], שבעתים כאור הבוקר.
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ב:
מ[[כסא הכבוד|כסא כבוד]] חצבה, לגור בארץ ערבה,{{ש}}
להצילה מלהבה, ולהאירה לפנות בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ג:
עורו נא כי בכל [[לילה]], נשמתכם עולה למעלה,{{ש}}
לתת דין וחשבון מפעלה, ליוצר ערב ובוקר.
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ד:
ימצאה מטונפת, מעוונות ותוספת,{{ש}}
כמו שפחה נחרפת, תמיד בבוקר בבוקר.
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ה:
ימצאה מקושטת, ב[[טלית]] ו[[תפילין|טוטפת]],{{ש}}
כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר.
{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ו:
הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,{{ש}}
איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ז:
והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,{{ש}}
ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}
}}

===מילות הניגון כפי שתורגמו ליידיש===

{{ציטוט|תוכן=
'''פזמון:'''
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}

ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

געלויבט ביסטו, קודשא בריך הוא, דו ווייסט דאך וואס יעדער טוט אין הארצן קלערן.

איך לויב און דאנק, מיט מיין געזאנג, צוזאמען מיט אלע מארגן שטערן.

;בית א:
נעם דיר נאר גוט אין אכט, אז די [[נשמה]] די שיינע פראכט,{{ש}}
זאל נישט קומען צו קיין שאנד, ווייל זי איז א דימאנט א בריליאנט,{{ש}}
דו מוזט דאך וויסן דערפון, אז זי לייכט ווי די זון,{{ש}}
זיבן מאל מער ווי דער פרי באגין. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ב:
איר שטאם איז לויטער און ריין, פון כסא הכבוד אליין,{{ש}}
און מיט איר גרויסע ווערד, פלאטערט זי אויף דער ערד,{{ש}}
דארף מען היטן זי, ווי פון פייער און א ברי,{{ש}}
זי זאל שיינען און לייכטן יעדן מארגן פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ג:
וואך פון שלאף אויף, און נעם דיר גוט אין באטראכט,{{ש}}
אז די נשמה גייט ארויף, אין הימל יעדע נאכט.

דין וחשבון יעדן טאג, מוז זי געבן איר זאג,{{ש}}
פאר דעם יוצר וואס האט באשאפן נאכט און טאג. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ד:
אוי ווי נישט גוט, ווי שלעכט איז די מען ניט,{{ש}}
אז זי ווערט פארט געווירט, באדעקט מיט זינט דין פארשמירט,

א פנים האט זי רעכט, ווי א שפחה בא דעם קנעכט,{{ש}}
ווען אין די אור דערצו - יעדער פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ה:
דער מענטש שפירט דאס גליק, ווען ער טוט דעם באשעפערס ווילן,{{ש}}
קומט די נשמה צוריק, באקרוינט מיט [[טלית]] ותפילין,{{ש}}
באצירט און באשיינט איז זי, ווי א כלה כמות שהיא,{{ש}}
שטענדיג אלעמאל אינדערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ו:
באגלייבט איז דער באשעפער און קראנט, מיטן משכון אין זיין האנט,{{ש}}
זי צוריק שטעלן ריין, ווי דער מענטש וויל אליין,{{ש}}
ער שטייט אויף פריש און געזונט, ער שטארבט נישט פון זיינע זינד,{{ש}}
ווידער א נאכט ווידער א טאג אצינד. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

;בית ז:
טוטס זיך טראכטן און קלערן, ווי אזוי די נשמה צו ערנערן,{{ש}}
אז די נשמה אליין, זאל בלייבן שטענדיג ריין,{{ש}}
ווייל דער וואס געט זיך די מי, ווי אזוי צו שוינען און היטן זי,{{ש}}
וועט ער זוכה זיין צום ליכט פון דערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}

אודה לאל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר.
}}

==גירסא חב"דית==

בשנת תשכ"ז כתבו התמימים [[שלמה זרחי]] ו[[יחזקאל סופר]] מילים חב"דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי.

===מילות הניגון באידיש===

{{ציטוט|תוכן=
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

;א.
געלויבט ביסטו, מיין רעבעניו.{{ש}}
דו פילסט וואס יעדער טוט אין הארצין טראכטין,{{ש}}
איך לויב און דאנק, מיט מיין געדאנק,{{ש}}
וואס דו האסט מיין נשמה פאריכטן.

;ב.
עס בענקט זיך מיר, צו זעהן די טיר,{{ש}}
וואו מ'גייט אריין צום רבי'ן אויף יחידות,{{ש}}
זיך אויסוויינען דארט, און דערהערן א ווארט,{{ש}}
פון רבי'נס א מאמר-חסידות.

;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט,{{ש}}
און [[פארברענגען]] נאכאנאנד, מיט [[משקה]] און מיט בראנד,{{ש}}
[[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - און [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.

;ד.
ווייל וואו מען גייט, און וואו מ'שטייט,{{ש}}
איז א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן,{{ש}}
דעם רעבינ'ס בליק, און זיין הייליקן קוק,{{ש}}
שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן.

;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
לערנען חסידות אן א ברעג, ווייל שליחות איז דיין צוועק,
דאס איז די ריכטיקע וועג,{{ש}}
און אפילו מ'האט זיך באמאכט,{{ש}}
איז קיין סאך נישט געטראכט, אפגעווישט און געגאנגען ווייטער.

;ו.
אוי, ס'לויפט די צייט, מ'שפירט זיך ווייט,{{ש}}
א וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן,{{ש}}
מ'ליגט אין זאק, מיט א באלעבאטישן פראק,{{ש}}
מ'דארף נאך אמאל, צום רבי'ן פארן.

;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
גיי אריין צום רעבין צום טאטע, און שפירט זיך ווי א פיאטע,{{ש}}
און היט זיך "שמא יטה", פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות,{{ש}}
ווייל אז מ'גיט זיך נישט איבער גאנץ, בלייבט מען א שוואנץ{{ש}}
און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...}}

===בתרגום חופשי===
{{ציטוט|תוכן=
אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}
ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.

;א.
מבורך אתה, רעבניו שלי.{{ש}}
יודע אתה את כל מה שמתחולל במחשבותינו,{{ש}}
אשבח אותך ואודה לך בכל דעתי,{{ש}}
על שתקנת את נשמתי.

;ב.
מתגעגע כולי, לראות את הדלת,{{ש}}
היכן שנכנסים לרבי ליחידות,{{ש}}
להשתפך שם ולקלוט איזו אמרה,{{ש}}
מהרבי, מאמר חסידות.

;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
הבה ניקח את עצמנו, יד ביד,{{ש}}
ו[[פארברענגען|נתוועד]] ללא הפסק, עם [[משקה]] ועם ברנדי {{ש}}
[[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - ו[[הניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.

;ד.
כי להיכן שהולכים והיכן שעומדים{{ש}}
חסיד לעולם אינו אבוד,{{ש}}
מבט של הרבי, ראייתו הקדושה {{ש}}
שולפת מכל ה'גלים הסוערים'.

;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
ללמוד חסידות ללא הגבלה, כי שליחות היא מטרתך,
זוהי הדרך הנכונה.{{ש}}
ואפילו כשמתלכלכים,{{ש}}
הרבה לא חושבים, מנגבים והלאה ממשיכים.

;ו.
אוי, הזמן רץ, מרגישים רחוקים,{{ש}}
היכן הם ה'שנים התמימות' שלי,{{ש}}
נמצאים בשק, עם באלבטישע פראק (=פראק - סירטוק - של בעל בית) {{ש}}
צריכים לרבי שוב לנסוע.

;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}
כנס לרבי - לאביך, תרגיש עצמך כמו עקב,{{ש}}
ותיזהר "שמא יטה", מיחידות-הוראות של הרבי,{{ש}}
כי אם לא מתמסרים לגמרי נשארים 'שוואנץ'{{ש}}
ולא מכסים את ההוצאות...}}

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C.mp3 הניגון אודה לקל] מושר עם המילים בעברית ובאידיש {{צליל}}
* [https://col.org.il/news/165373 בביצוע מיוחד: הניגון החביב על המשפיע ר׳ מענדל פוטרפס] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: אודה לא-ל ניגון}}
[[קטגוריה:ניגונים שונים]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]

מענדל מרוזוב

2024-09-22T11:37:45Z

חוקר: הוספת תשורה מנישואי אקסלרוד מנחל"ה וגולדברג מיישוב אדם

[[קובץ: מענדל מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרוזוב ב[[התוועדות]]]]
[[קובץ:האחים מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענדל (יושב מימין), עם אחיו משה ושלום]]
[[קובץ:ר' מענדל מנופף בדגל משיח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל מנופף בדגל משיח]]
הרב ''' מענדל מרוזוב''' ([[י"א אדר ב']] [[תרע"ו]] - [[א' שבט]] [[תשע"ח]]) היה מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]], כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י"א אדר ב']] שנת [[תרע"ו]] (1916) לאביו הרב [[אלחנן דב מרוזוב]] שהיה ממקורביו ושימש כגבאי של [[אדמו"ר הרש"ב]] והיה חברותה פרטית של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובהמשך גם שימש אצלו כגבאי, ובעקבות כך זכה להסתובב בתור ילד במחיצתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ברוסטוב, ולקבל ממנו קירובים שונים.

בילדותו נשלח ל[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שם למד אצל המלמדים שהיו ב[[עיירה]], ובשנת [[תרפ"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ולמד בסניפים השונים של הישיבות המחתרתיות עד שנת [[תרצ"ז]]{{הערה|בשנים תרצ"ד-תרצ"ה למד בסניף הישיבה במלחובקה.}}.

[[נישואין|נשא]] את רעייתו רוזה, ביתם של [[יצחק אלחנן שגלוב|יצחק אלחנן]] ו[[מרייאשא שגלוב]].

בשנת [[תש"ו]] השתתף ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] של החסידים, והבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך [[לבוב]], ואחרי מספר שנות נדודים הגיע ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] והחל לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] המקומית.

הרב מרוזוב היה נחשב לזקן חסידי חב"ד, [[התוועדות|התוועדויותיו]] התאפיינו בשמחה ובחיות מיוחדת.

פעמים רבות ניגן במהלך ה[[התוועדות]] [[ניגון ר' מנדל|ניגון מיוחד ששמע מאביו]].

כשהיה עובר ליד [[מניין]] בו הכריזו את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]] היה נעצר אף שלא התפלל באותו מניין והסביר זאת לשואלים אותו על כך: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כשמכריזים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]], יש לכבד (זאת)."{{הערה|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל גורביץ']] (ב[[התוועדות]] [[ה' טבת]] [[תשפ"ד]] של ארגון [[התאחדות החסידים]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]]).}}}}.

נפטר בבית הרפואה שבלייקווד ב[[א' שבט]] [[תשע"ח]] בגיל 101.

==משפחתו==
*בנו ר' [[שניאור זלמן מרוזוב]] מנהל מוסד "תורה פקס" [[מונטריאול]].
*בתו רחל, אשת ר' [[דניאל דב גולדברג]] [[קראון הייטס]]
*בנו ר' צבי הירש מרוזוב - מפעילי [[מבצע מזוזה]], [[קראון הייטס]]
*בתו העניא, אשת הרב בן ציון מילצקי, משלוחי הרבי ל[[סידני]], [[אוסטרליה]]
*בתו שטערנא, אשת הרב [[ברוך דוב לשס]], רב קהילת 'צמח צדק' חב"ד ב[[מונסי]].
*בתו אסתר, אשת הרב בנציון הכהן פרידמן, שליח הרבי ב[[קנזס סיטי]], [[מיזורי]].
*בתו לאה, אשת הרב יוסף יצחק גולדמן [[קראון הייטס]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76711 העיתונאי החרדי נכנס ל[[התוועדות]] ב-770 והוקסם] - תיאור חי מ[[התוועדות]] של ר' מענדל בחג הגאולה י"ג תמוז תשע"ג, מתוך עיתון משפחה {{אינפו}}
* ישראל לפידות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77794 אל הנער הזה התפללתי], זקן חסידי חב"ד בזכרונות מ[[תשרי]] בדורות עברו, בית משיח גליון 894 {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804994 משחקים מחבואים]''' - הרב מרוזוב מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]

מרדכי מנטליק

2024-09-02T08:35:01Z

חוקר: הוספת התשורה "האיש מרדכי".

{{דמות
| שם = הרב מרדכי מנטליק
| תמונה=הרב מרדכי מענטליק.jpeg
| תיאור = ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] 770
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]]
| מקום לידה =גליציה
| תאריך פטירה =[[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]
| מקום פטירה = [[ניו-יורק]]
| מקום קבורה = [[בית העלמין מונטיפיורי|חלקת חב”ד בבית העלמין מונטיפיורי]]
| מדינה =
| השכלה =
| מקום מגורים = ניו יורק
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים = חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], ממייסדי [[אחי תמימים נוארק]]
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = אמרי מרדכי
| בת זוג =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ומהמקושרים הראשונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א. כיהן במשך שנים רבות כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם אמרי מרדכי.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב מנטליק בעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[יחזקאל פייגין]], חבר ההנהלה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]], ראש-הישיבה הרב [[יהודה עבער]], המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]]
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[משמש בקודש]] של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-770 והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]]
נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה.

בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של אדמו"ר הריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של אדמו"ר הריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] [[דא"ח]] בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת ([[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו - אדמו"ר הריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג אדמו"ר הריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שאדמו"ר הריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|חלק י"ד אגרת ה'רלז}}.

באותו זמן שימש גם כמשגיח בכיתות המכינה ב[[תומכי תמימים ווארשא]].

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו ל[[ארצות הברית]] אל בית חמיהם. אדמו"ר הריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא"ח]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות ב[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.

ביו"ד שבט [[תש"י]] - כאשר הסתלק אדמו"ר הריי"צ, באו ל 770- חסידי [[חב"ד]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שב[[שבת]] אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

כבר מראשית נשיאותו של הרבי - בשנת ה'[[תשי"א]], החל הרב מענטליק להיות '[[שר המשקים]]' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מ[[אדמו"ר הזקן]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.

פעם אחרת, התבטא הרבי [[מלך המשיח]] ב[[התוועדות]] "הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי". את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת.

הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[משפיע]] בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד".

[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]
מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב-770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב-770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מדי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, הייתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר.

מדי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של הרב צבי הירש חיטריק. שיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, תוך שהוא משלב מה'[[מראי מקומות]]' וה'ציונים', ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממש.

בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת [[ראש השנה]] וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'[[מראי מקומות]]', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב.

במקרים שהיו לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים.

נודע בהתמסרותו לתלמידי התמימים בכלל ובפרט תלמידי הקבוצה היות שאין לידם אב ואם, עד כדי שהיה נותן לרבים ככל יכולתו דמי כיס, ביגוד חם, ואף ליווי לרופאים.

הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, כך מספרים, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתו.

=== פטירתו ===
במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]], גבאי ביהמ"ד 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה.

בסיום כוס של ברכה הרבי נסע לביתו, וכמה שעות לאחר מכן, בשעת בוקר מוקדמת, הרב מענטליק נפטר.

בשעה 10:00 בבוקר של אסרו חג – כך סיפר הרב [[בנימין קליין]] – הוא המתין עם הרכב ליד הבית של הרבי כדי להביא את הרבי ל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על פטירתו של הרב מענטליק, ואילו הרבי עדיין לא עודכן על כך.

"חככתי בדעתי, האם להודיע זאת לרבי כעת, במהלך הנסיעה ברכב, כדי לעדכן את הרבי במאורע ככל המוקדם, או שמא לחכות עם מסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב-770".

הוא התלבט בענין, כי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרכב. בנסיעות לאוהל וממנו, הרבי היה יושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרבי היה יושב מאחור, ומפאת הכבוד, בנימין לא פתח בשיחה עם הרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. לא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, או לדבר איתו באמצעות המראה של הרכב.

כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי שאל אותו, מה שלומו של הרב מענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: "ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג" (הוא "נעדר" לפנות בוקר).

והרבי הגיב בבהלה: "אוי". לאחר מכן הרבי אמר לו, "טאמער איז דיר נישט שווער" (באם לא קשה לך הדבר), כשתגיע למשרד, תברר אצל הרב כץ האם הוא הספיק למסור לו את הבקבוק.

== ספריו ==

בהוראתו של הרבי הוציא הרב מענטליק לאור את הספר "אמרי מרדכי".

את שמו של הספר "אמרי מרדכי" בחר הרבי בעצמו מתוך שלש שמות שהציע הרב מענטליק.

החיבור הזה הוא על [[מסכת בבא בתרא]], השיעורים שאמר הרב מענטליק לפני הבחורים ב-770 בשנת תשי"ז, ודן בכמו עשרים סוגיות החמורות בבבא בתרא כפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו.

אופן השיעורים והביאורים הוא:
א) בירור הענינים בכל סוגיא לפי שיטות הראשונים כפי שהם מתבארים במפרשים ואחרונים בתוספת ביאורים והערות.
ב) מברר כל שיטה ושיטה בהסברת הענינים על דרך ההגיון, והחילוקים בין שיטה ושיטה.
ג) מניח הנחות יסודיות בגדרי הענינים שבהסוגיא, ומשתדל למצוא מקור לדבריו בדברי הראשונים והאחרונים.
ד) מבאר את הענינים בהטעמה מיוחדת, ומסבירם כל כך יפה, עד אשר אחר העיון בהם רואים אשר דברויו נאמרו בפירוש בדברי הגמרא ומפרשים.

בעררו על תוכן הספר כותב בין השאר:
"כוונתי באופן השיעורים היא להראות לתלמידים את הסדר בלימוד העיוני, בבירור והבנת הדברים".

כאשר [[נסיעה לרבי|טס לרבי]] הרב [[ניסן נמנוב]], העניק לו הרבי את ספרו של הרב מענטליק למען יקח אותו עמו בשובו לישיבה בצרפת בה שימש ר' ניסן כ[[משפיע]].

כן הוציא לאור קונטרסים בעניינים שונים, וביניהם "הפלפול וההגיון", ששמו מאפיין מאוד את סגנון לימודו המעמיק הבנוי על הגיון.

==לקריאה נוספת==
*'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]''', תשע"ה.
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.
*שלום יהודה לייב גינזבורג, '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.
*'''בטל בתכלית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 40
*[https://col.org.il/news/164559 '''"האיש מרדכי": תולדות חייו של הגה"ח מרדכי מענטליק ז"ל'''] {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:מנטליק, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

חיים הלברשטאם

2024-08-27T23:03:32Z

חוקר: שגיאת כתיב

{{מפנה|חיים הלברשטאם|מנהל [[מכון WLCC]] וחבר בדק הבית של [[770]]|חיים ברוך הלברשטאם}}

[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים הלברשטאם מצאנז - ה'דברי חיים']]
רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' ([[תקנ"ז]] - [[כ"ה בניסן]] [[תרל"ו]]), המכונה '''"הדברי חיים"''' - על שם ספרו, היה [[רב]]ה של העיר צאנז ומייסדה של [[חסידות צאנז]], ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ז]] בעיר טארנוגרוד שב[[גליציה]] למרים, בתו של ר' משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כ[[עילוי]], ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]). מאשתו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור גאון בנגלה ובנסתר וכאיש צדיק ו[[קדוש]] עליון , כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. תפילתו הייתה בהתלהבות ובדבקות בהתפשטות הגשמיות ונהג לחלק את כל כספו ממש לעניים וכך נודע כענק בכל שלשת העמודים עליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.

רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], כשהמפורסם שבהם הינו בנו הבכור הרה"ק [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגרד|צאנז-זאמיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב]].

נפטר ביום [[כ"ה בניסן]] תרל"ו.

== קשריו עם חב"ד ==
רבי חיים כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בהערצה "מי לנו גדול באחרונים ממנו."{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)}}

רבי חיים מזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת דברי חיים{{הערה|אבן העזר ח"ב סימן פ}} "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש".

מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנה ואנה ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין [[היתר עגונה]] ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].

בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות [[עגונה]] שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.

==משפחתו==
===בניו===
* בנו, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מחסידות שינובא. משושלתו יצאה חסידות סטרופקוב.
* בנו , רבי דוד הלברשטאם, מייסד חסידות קשאנוב.
* בנו, רבי מאיר נתן הלברשטאם, אביו של רבי שלמה הלברשטאם מייסד חסידות באבוב.
* בנו, רבי אהרן הלברשטאם, ממלא מקומו ברבנות צאנז. משושלתו יצאה חסידות גריבוב.
* בנו,, רבי ברוך הלברשטאם מרודניק, מייסד חסידות גורליץ, משושלתו התפצלו בין היתר: חסידות צאנז-ז'מיגראד, חסידות טשאקאווא וחסידות צאנז-קלויזנבורג.
* בנו, אריה לייביש, נפטר בגיל 7.
* בנו, רבי שלום אליעזר הלברשטאם, מייסד חסידות ראצפרט נרצח על ידי הנאצים בשואה.
* בנו, רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב, נרצח על ידי הנאצים בשואה.

===חתניו===
* רבי משה אונגר מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]], בעלה של מרים (בתו השישית).
* רבי אליעזר ירוחם בארון מ[[קראקא]]. בנו של רבי ישראל יצחק מ[[חסידות רדושיץ|רדושיץ]]. בעלה של יוטא (בתו השביעית).
* רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול)|מרדכי דב טברסקי]] מייסד [[חסידות הורניסטייפול]]. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
* הרב יצחק טוביה רובין מ[[חסידות גלגוב|צאנז]]. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
* רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).
* רבי [[אלעזר רוזנפלד]] מ[[אושפיצין]], בנו של רבי יהושע מחסידות קמינקא. בעלה של פראדיל (בתו הארבע עשרה).
* רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מחסידות גלינא. בעלה של גיטשא (בתו החמש עשרה).
כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מחסידות לינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כ[[דיין]] בבית דינו.

==מספריו==
ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:
* [[שו"ת]]
* ספרי חסידות על ה[[תורה]] ו[[מועדים]]
* רעיונות על [[חגי ישראל ומועדיו#חגים דתיים (בסדר אלפביתי)|מועדים]]
* [[מקווה|מקוואות]]
* פירוש על [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]]
* בירורים ב[[גט#שמות גיטין|שמות גיטין]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]

שיחה:יוסף ראובן דובקין

2024-05-06T13:50:35Z

חוקר: מנחם דובקין

בנו - מנחם מן דובקין '''[https://col.org.il/news/162262 ה'תמים' המבריק שגיסו התגורר בשכנות לבית הורי הרבי - ונרצח]''' {{COL}} --[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 16:50, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ד 16:50, 6 במאי 2024 (IDT)

חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ'

2024-04-16T08:18:13Z

חוקר:

[[קובץ:חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ]]
ה[[משפיע]] הרב '''חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ''' הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" ([[תרנ"א]] - [[ז' ניסן]] [[תרצ"ט]]) כיהן כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]].
[[קובץ:אלתר שימחוביץ.jpg|ממוזער|הרב אלתר שימחוביץ']]
==תולדות חיים==
[[קובץ:הצוואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע מצוואת הרב שימחוביץ]]
נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מרת חיה מרים ב[[עיירה]] [[פוצ'עפ]] בשנת [[תרנ"א]].

בצעירותו למד בישיבת [[ישיבת חב"ד פוצ'עפ]] אצל הרב [[יהושע נתן גנעסין]] ("צבי נטע"). ב[[חשון]] [[תרס"ה]] נתקבל לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בערך בשנת [[תרס"ח]] נשלח ל[[תומכי תמימים הורודישץ]], שם למד אצל הרב [[שלמה זלמן הבלין]] שלימים היה חותנו.

בשנת [[תער"ב]] נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים וה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ל[[חברון]], שם ייסדו את ישיבת [[תורת אמת חברון]], אך בסיום אותה שנה חזר ל[[ליובאוויטש]], שם שהה עד שנת [[תרע"ז]].

בשנים אלו שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

===משפיע===

ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ו]] התחתן עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ז]] עבר ל[[שצעדרין]], שם מונה למנהל מחלקת [[תומכי תמימים שצעדרין|ישיבת תומכי תמימים בשצעדרין]].

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]], נסע ר' אלטר ל[[רוסטוב]]. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל [[תומכי תמימים רוסטוב]], הרב [[יצחק גולדין]], הציע לו לשמש כ[[משפיע]] בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו.

בקיץ [[תרפ"א]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], הוא הגיע לשם ב[[פסח]] [[תרפ"א]], ורבים באו לישיבה לשמוע את שיעוריו ב[[תורת החסידות]].

בזמן זה הוא קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ להפיץ את תורת החסידות בבתי הכנסיות באמצעות וורטים מהמאמרים והשיחות.

בגלל תנאי המגורים הצפופים ב[[ורשה]], חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. בחודש [[תמוז]] [[תרפ"ז]] נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז נפטרה רעייתו.

בחודש [[תשרי]] [[תרפ"ט]] נסע ל[[ריגא]] לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, וב[[חשוון]] חזר לעבוד ב[[תומכי תמימים ורשה]].

ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] השתתף בחתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ושם נצטווה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחלק בשמו [[משקה]] לכל תלמידי הישיבה.

ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כ[[משפיע]] ב[[תורת אמת ירושלים]].

בעשור השנים בהם כיהן כ[[משפיע]] כיהן גם כחבר הנהלה, ונלחם בצורה עיקשת על-מנת שהנהלת הישיבה תקיים בדיוק את הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]].

===פטירתו===
נפטר בדמי ימיו, ב[[ז' ניסן]] [[תרצ"ט]], בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא.
שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. אדמו"ר הריי"צ דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד{{הערה|ראה: "אד"ש דואג לטויבע שימחוביץ'" (מכתב הרב [[אברהם פריז]] לבני משפחתו, [[אחד היה אברהם]] עמ' 148) [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164711/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95-%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%A5-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9D?lang=he צילום אגרת באתר בית המכירות קדם].}}.

==תלמידיו==
תלמידים רבים היו לו, ביניהם:

*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[דוד גולדברג]]
*הרב [[אברהם הערש כהן]]

==כתביו==

*'''ציוני מקבילות וביאורים על [[ספר התניא]]''', רשימות, הערות וציונים שנרשמו על-ידו על גליון [[ספר התניא]]. בעריכת הרב [[יצחק וילהלם]], [[היכל הבעש"ט]], [[ניסן]] [[תשס"ט]]. נדפס מחדש ב[[תשורה]] לנישואי בנו, אדר ראשון תשע"ד, תחת הוצאת [[קה"ת]].

==קישורים חיצוניים==

* הרב [[שמעון גליצנשטיין]], '''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&st=&pgnum=18&hilite= איש המעלה ואציל הרוח]''', בתוך בטאון חב"ד חוברת ח' ע' יח
*[https://derher.org/wp-content/uploads/81-iyar-5779-about-reb-alter-simchovitch.pdf חיים של חסיד] בתוך גליון א חסידישע דערהער
*[http://teshura.com/Laufer-Deitsch%20-%20Sivan%2011%2C%205772.pdf שלושה מכתבים שכתב] בתוך תשורה לאופר דייטש סיוון תשע"ב
*'''[https://col.org.il/news/161905 צאצאי הרב אלתר שימחוביץ' ז"ל חנכו כיתת לימוד לזכרו]''' {{COL}}

==לקריאה נוספת==
*'''גן עדן העליון''', רשימות שכתב, צוואתו וכתבים נוספים בפרסום ראשון - בתוך מגזין '[[תחיינו]]' גליון 10, [[אלול]] [[תשע"ט]] עמוד 86

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שימחוביץ' אלטר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט]]

קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

2024-04-11T11:33:29Z

חוקר:

{{מפנה|קונטרס אחרון|קונטרס אחרון שכתב אדמו"ר הזקן על התניא|קונטרס אחרון - ספר התניא}}
'''קונטרס אחרון - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]''', הינו ההוספות שכתב אדמו"ר הזקן על גוף ההלכות שפסק בשולחן ערוך, במקומות בהם נצרך לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כאשר הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', נכתב הקונטרס אחרון בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.

==הרחבה==
בדומה ל[[קונטרס אחרון - ספר התניא]], גם בעת כתיבת השולחן ערוך, השמיט אדמו"ר הזקן את כל פלפול הדברים וערך אותם בנפרד כהוספה ב'קונטרס אחרון'.

על הקונטרס אחרון כותבים בני הגאון המחבר בהקדמה: "בחוץ חכמות תרונה בלוח השני הנקרא בשם קונטרס אחרון . . בהרחבת הפלפול בראיות חזקות ובדקדוק לשון הגמ' ופוסקים מדבש מתוקות".

אף שבדרך כלל הקונטרס אחרון נכתב בסמיכות לכתיבת גוף ההלכות בשלחן ערוך, בכמה מקומות נראה שהקונטרס אחרון נכתב אחרי כתיבת השלחן ערוך, והכריע בשונה ממה שכתב{{הערה|1=ראו דוגמאות ב[http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=116959 אתר שולחן ערוך הרב].}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/4.htm?q=חי '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', השלחן ערוך - שלבים בעריכתו].}}.

למרות האריכות הרבה שבקונטרס אחרון, שאדמו"ר הזקן מאריך ומפלפל להוכיח את שיטתו, רבותינו נשיאינו התבטאו כי אין בקונטרס אחרון אפילו מילה אחת מיותרת, והכל מדוייק ומזוקק{{הערה|ר' שמריהו לויטין, אחיו של ר' שמואל לויטין, שלמד הלכות נדה משולחן ערוך אדמו"ר הזקן ביגיעה גדולה, נכנס ליחידות אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], וכך שמע מפיו, שאין אות מילה מיותרת בקונטרס אחרון, כפי שבתניא אין אפילו אות מיותרת. שבועון בית משיח י"א כסלו תשס"א, עמוד 34.}}.

אף שאדמו"ר האמצעי כתב בהקדמה לשולחן ערוך שרק מי שיש לו שעת הכושר לעסוק בלימוד בעיון קובע עת מיוחד ללימוד הקונטרס אחרון, אדמו"ר הריי"צ קובל על כך שלומדים רק את ההלכות ולא לומדים כראוי גם את הביאורים בקונטרס אחרון, שלאמיתו של דבר גם ביאורים אלו הרי הם 'גופי תורה'{{הערה|ספר השיחות תש"ב, ליל שמחת תורה לפני ההקפות.}}.

גדולי ישראל הפליאו את עומק הביאורים בקונטרס אחרון{{הערה|ראו הקדמה הרב יצחק אייזיק אב"ד וויטבסק (בראש מהדורת זיטומיר תר"ז): "וכל זכי הראות ומעמיקי העומק ואשר חנן אותו ה' בהשכל ודעת, המה ראו כן תמהו מעומק מחשבותיו כמה עמקו ויתפלאו . . מרוב כוחו ועצום פלפולו לאמיתתו של תורה במקומות רבים בקונטרס אחרון, שמה חשף זרוע חכמתו, אין קץ לתבונתו".}}, ולקחו דרך בלימוד מצורת הרצאת הדברים העיון הפלפול והחקירה של אדמו"ר הזקן בקונטרס אחרון, כפי שהעיד על עצמו הגאון בעל האבני נזר מסוכטשוב{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ט' עמוד 156.}}, ועוד.

[[יוסף רוזין|הגאון הרוגוצ'ובר]] התבטא על הקונטרס אחרון: {{ציטוטון|יש צורך ב[[גידים]] כאלה{{הערה|כשאמר זאת הראה על אצבעו.}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערה|מופיע ב[[לקוטי סיפורים]] מהרב [[חיים מרדכי פרלוב]].}}, וכשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערה|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} הוא רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערה|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערה|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}

==מראי מקומות הערות וציונים==
במרוצת השנים עמלו כמה מרבני חב"ד על השלמת מראי מקומות הערות וציונים לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, כאשר כחלק מהמלאכה עמלו גם על פיענוח והשלמת ציונים ומראי מקומות לקונטרס אחרון, חלק בו המלאכה נצרכת אף יותר בשל האופי הלמדני של החיבור והקיצור והתמציתיות בהן נקט אדמו"ר הזקן.

להלן פירוט הקבצים שיצאו לאור:
*אורח חיים חלק א' - הרב [[ניסן מאנגעל]], ברוקלין תשכ"ט
*אורחיים חיים חלקים ב'-ד' - הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ארץ הקודש תשל"ב
*הלכות ריבית - הרב ניסן מאנגעל, ברוקלין תשל"ג
*הלכות תלמוד תורה - הרב ניסן מאנגעל - ברוקלין תשכ"ה{{הערה|נדפס בשולי הגליון לספר הלכות תלמוד תורה.}}
*חושן משפט - הרב ניסן מאנגעל, ברוקלין תשל"ה
*קונטרס אחרון אורח חיים - הרב לוי ביסטריצקי, כפר חב"ד תשל"ד
*הלכות שחיטה טריפות ונדה - הרב לוי ביסטריצקי, ברוקלין, תשל"ו

==ספרים אודות הקונטרס{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24528&st=&pgnum=252 סקירה של הספרים שיצאו לאור סביב הקונטרס אחרון].}}==
*הרב שגיב עמית, '''רב להושיע'''{{הערה|סקירה על הספר נדפסה בשבועון בית משיח כ"ט טבת תשס"ד עמוד 26 ואילך.}}
*'''מדרכי הקונטרס''', עם ביאור הרב יהודה אריה לב, אשדוד
*'''שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר''', הוצאת הרב אלאשווילי, פיענוח הקונטרס אחרון - בעריכת הרב [[משה לינק]]

==קישורים חיצוניים==
*יהושע מונדשיין, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24528&st=&pgnum=14 ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן]''', קונטרס אחרון

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]

ישראל יצחק פיקרסקי

2024-04-11T11:28:43Z

חוקר:

{{דמות
|שם=הרב ישראל יצחק פיקרסקי
|תמונה=ישראל יצחק פיקרסקי.JPG
|כינוי=הרב פיקרסקי
|תיאור=ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ה]]
|מקום לידה=בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]]
|תאריך פטירה=[[כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=[[פולין]] וניו יורק
|תפקידים נוספים=[[רב]] בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק
|רבותיו=ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג
|תלמידיו=
|חיבוריו="חקרי הלכות" ו"אוצרות השיעורים"
|השתייכות=
}}
'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] (בין השנים [[תשמ"ח]]- [[תשנ"ב]]). התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.

==תולדות חיים==
הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי, [[חסידות אמשינוב|חסיד אמשינוב]]. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.

בשנת [[תש"ז]], השיג ר' [[יצחק הוטנר]] ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור ב[[ניו יורק]]. בהגיעו ל[[ארצות הברית]] מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.

הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי-חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים.

נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]].

היה ממשפחת חסידי אמשינוב, הוא עצמו היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]].

נישא למרת אסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]]
רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערה|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]].

הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ"ד בטבת]] באחת השנים, סיים הרבי מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] [[פלפול]] תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?".

בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערה|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] [[תשל"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.

בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תש"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.

בנו של הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערה|חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"ו, עמ' 9 ואילך.}} לספר "חקרי הלכות" על אביו:
"...מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, ומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של חיבור הספר הנוכחי, "חקרי הלכות" על חלקיו ומהדורותיו, בהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי אדמו"ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו, ומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. היתה זו ביוזמת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [=הרבי] ידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס. דין גרמא [= זה גָּרַם] שתשעת כרכי "חקרי הלכות" יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. כי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, ערך והגיה, וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [=ראשון ראשון שהגיע לידו]. הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ז. על פי הוראת האדמו"ר מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על ידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות... בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של האדמו"ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, אף שחסר הסדר ביניהם, כי כל כרך כולל חידושים על כל חלקי השו"ע, אך פקודתו [=של הרבי] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ט. בסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע". (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על עניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד ובחטיבה אחת).

ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שיִלמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב|רבנות]]. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערה|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}.

בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערה|בשנת [[תשמ"ח]] כשבא לנחם את הרבי לאחר [[הסתלקות]] הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור ב[[שבת]] והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערה|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.

בשנת [[תשמ"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]].

הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".
{{חלונית
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי
|רוחב=19%
|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.
|תוכן="אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.

"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.

"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג [[אהבת ישראל]] בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל ל[[אהבת ישראל]] של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!

"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?!

"אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}}

===הצלה על ידי הרבי===
סיפר הרב פיקרסקי{{הערה|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".

===ציטוטים על הרבי===
ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}.

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם.. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, [[מקווה]] וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות ל[[הרבי|רבי]] על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}.

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, [[התבוננות]] קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה [[נשמה|נשמות]] הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך [[פיקוח נפש]] גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות [[נפש]] יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערה|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}.

*במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}.

*בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב: {{ציטוטון|לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן{{הערה|מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר}}}}

==ספריו==
[[קובץ:חקרי הלכות.JPG|ימין|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]
*'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
- מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו.
*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]
*הגדה של פסח עם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61.
*'''איש ההלכה והרב של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 42

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]]
*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 חלק ב'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 חלק ג'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 חלק ד'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 חלק ה'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 חלק ו'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 חלק ז'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 חלק ח'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 חלק ט'] - אתר היברו-בוקס
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf המתגעגע להיות בטל לעבדי השם]''', סקירה אודותיו במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיקרסקי ישראל יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]

דוד אבא זלמנוב

2024-03-08T10:36:28Z

חוקר:

[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]
הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]].

במוצאי [[ראש השנה]] [[תש"מ]], חילק [[הרבי]] [[כוס של ברכה]], במהלך החלוקה הרבי הורה לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] להתאים את מילות הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון, לאחר כמה נסיונות שלא צלחו עקב בלבולים בשירה אצל הקהל החל ר' דוד אבא לנגן את הפסוק וביום שמחתכם על ניגון ([[ניגון קכ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]), מאז ועד היום הניגון התפשט ומושר רבות בין החסידים, לעיתים מנגנים את הניגון בברכת [[שים שלום]] בתפילת [[שמונה עשרה]] בחזרת הש"ץ בשבתות ובמועדים{{הערה|ע"פ זכרונתיו של ר' [[ישראל נח וואגעל]] - התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] מתאריך ערב ר"ה [[תשפ"ד]].}}.

ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.

לאחר החתונה נתמנה ל[[ר"מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ח]] פוטר מהישיבה בכפר חב"ד ועבר לתפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].
[[קובץ:דוד אבא מתוועד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זלמנוב מתוועד יחד עם הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]] (אלול תשפ"ג)]]
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.

בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].

בשנת [[תנש"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשנ"ב]] מונה על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לחבר בועד לבנית הארמון ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מלך המשיח]]{{הערה|קונטרס ארמון על משפטו ישב, תשע"ח.}}.

הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'.

בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר הרב זלמנוב.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]]
*חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'
*בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב"ד]] ב[[ערד]]
*חתנו, הרב [[ישראל נח גנזבורג]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_17.html התוועדות מזווית אחרת: עד כמה נחוץ לחשוב חסידות ולהתפלל באריכות? • הרב דוד אבא זלמנוב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]

ישראל אריה דוברוסקין

2024-02-22T22:38:47Z

חוקר:

[[קובץ:ישראל אריה דוברוסקין.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הת' ישראל אריה דוברוסקין]]

ה[[תמים]] '''ישראל אריה דוברוסקין''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ד]] – [[כ"ח כסלו]] [[תשט"ו]]) היה חניך ישיבות תומכי תמימים, שהופקד על ידי [[הרבי]] כ[[משפיע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] ונרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון'.

==תולדות חיים==
ישראל אריה, נולד בבוקובינה שב[[רומניה]] ב[[ט"ז בניסן]] [[תרצ"ד]], לאביו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], רב העיר בראילה, ואמו הרבנית החשובה מרת ברנציא (לבית שכטר).

בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, ובישיבת 'בית משה' של ר' מרדכי מבריסק, בעיר ארד (שבאותה עת הייתה מסופחת לשטח הרומני).

בגיל 7 חיבר את ה[[ניגון ע"ג (אנה אלך)|ניגון 'אנה אלך']].

בהיותו בגיל 16, בשנת [[תש"י]], עלה לארץ יחד עם משפחתו שקבעה את מושבה בעיר [[חיפה]], והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנת [[תשי"ג]], בעודו בישיבה, פעל יחד עם [[מאיר צבי גרוזמן]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד נט.}} בהצלת הילדים העולים מהכנסתם לקיבוצים של 'השומר הצעיר', אך לא זכו לראות ברכה מרובה במעשיהם.

בעקבות כשרונותיו הרבים, הן בהבנה וזכרון, והן בכושר הנאום בו חונן, החל לפעול בהפצת יהדות, וכאשר הוקם [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מונה על ידי [[הרבי]] ל[[משפיע]] ומדריך ראשי.

כאשר התקיימה תהלוכת רכבים ב[[ל"ג בעומר]] מ[[כפר חב"ד]] לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], עצרה השיירה בדרכה במרכז העיר [[חדרה]], והוא נעמד על אחד הרכבים ונאם בפני הקהל שהתאסף.

==הרצח==
ביום רביעי בלילה, אור ל[[כ"ח בכסלו]], בעיצומו של [[חג החנוכה]] [[תשט"ו]], ירד בכביש הראשי המוביל מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]] וצעד רגלית בדרכו לעבודתו ב[[בית הספר למלאכה]].

בדרכו, נקלע למארב של מסתננים ממצרים, והם גררוהו לפרדס הסמוך, קשרו אותו לעץ, וירו בו.

לאחר שנעדר שלושה ימים מעבודתו, החלו לחשוש שהוא נחטף, ואנשי [[כפר חב"ד]] פתחו בחיפושים נרחבים אחריו, עד שמצא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] את גופתו קשורה לעץ.

אנשי החוק רצו לבצע ניתוח בגופתו על מנת לחקור את נסיבות האירוע, אך עסקני חב"ד הפעילו קשרים רבים, ולא בוצע ניתוח לגופה. לאחר מעשה שלח הרבי מכתבי תודה לאנשים שעסקו בענין זה{{הערה|חלק מהמכתבים בענין זה נדפסו בסדרה '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 140 ואילך.}}.

חבריו לספסל הישיבה בכפר חב"ד המליצו עליו את דברי חז"ל במסכת בבא בתרא: {{ציטוטון|הרוגי לוד.. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם}}.

לעילוי נשמתו הכינו התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] קונטרס מיוחד הכולל רשימות על [[מגילת אסתר]], הקונטרס נדפס על ידי [[מזכירות הרבי]], בהשתתפות כספית סמלית של התלמידים.

גם [[ספר תורה]] נכתב לעילוי נשמתו, והוכנס לבית כנסת חב"ד ב[[חיפה]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[נשיא וחסיד]]''' - [[שמואל קראוס]], תשנ"ט, פרק שמונה עשר.
*'''[[ימי תמימים]]''' - רשימת זכרונותיו מתקופת לימודו בישיבה, נדפס בהוספות לחלק א'.
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק י"ג.
* [https://chabad.info/magazine/568478/66 66 שנים לרצח הנורא בפרדסי כפר חב"ד], גיליון [[בית משיח]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&st=&pgnum=11 איך מגיעים אל האמת?]''' - רישומים פרטיים שנכתבו על ידו, ופורסמו לאחר רציחתו בגליון [[בטאון חב"ד]]. (באתר היברו בוקס).
*'''[https://col.org.il/news/160714 סיפור חייו, הירצחו וכתבי הת' ישראל ארי' לייב דברוסקין הי"ד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146961 "אָנָה אֵלֵךְ"?! • 68 שנים אחר הרצח שזעזע את חב"ד]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/magazine/568478/ 66 שנים לרצח הנורא בפרדסי כפר חב"ד]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*'''[[רצח יד החמישה]]'''.
*'''[[בית הספר למלאכה]]'''.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דוברוסקין, ישראל אריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:משפחת דוברוסקין]]

ישראל אריה דוברוסקין

2024-02-22T22:25:23Z

חוקר:

[[קובץ:ישראל אריה דוברוסקין.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הת' ישראל אריה דוברוסקין]]

ה[[תמים]] '''ישראל אריה דוברוסקין''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ד]] – [[כ"ח כסלו]] [[תשט"ו]]) היה חניך ישיבות תומכי תמימים, שהופקד על ידי [[הרבי]] כ[[משפיע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] ונרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון'.

==תולדות חיים==
ישראל אריה, נולד בבוקובינה שב[[רומניה]] ב[[ט"ז בניסן]] [[תרצ"ד]], לאביו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], רב העיר בראילה, ואמו הרבנית החשובה מרת ברנציא (לבית שכטר).

בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, ובישיבת 'בית משה' של ר' מרדכי מבריסק, בעיר ארד (שבאותה עת הייתה מסופחת לשטח הרומני).

בגיל 7 חיבר את ה[[ניגון ע"ג (אנה אלך)|ניגון 'אנה אלך']].

בהיותו בגיל 16, בשנת [[תש"י]], עלה לארץ יחד עם משפחתו שקבעה את מושבה בעיר [[חיפה]], והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנת [[תשי"ג]], בעודו בישיבה, פעל יחד עם [[מאיר צבי גרוזמן]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד נט.}} בהצלת הילדים העולים מהכנסתם לקיבוצים של 'השומר הצעיר', אך לא זכו לראות ברכה מרובה במעשיהם.

בעקבות כשרונותיו הרבים, הן בהבנה וזכרון, והן בכושר הנאום בו חונן, החל לפעול בהפצת יהדות, וכאשר הוקם [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מונה על ידי [[הרבי]] ל[[משפיע]] ומדריך ראשי.

כאשר התקיימה תהלוכת רכבים ב[[ל"ג בעומר]] מ[[כפר חב"ד]] לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], עצרה השיירה בדרכה במרכז העיר [[חדרה]], והוא נעמד על אחד הרכבים ונאם בפני הקהל שהתאסף.

==הרצח==
ביום רביעי בלילה, אור ל[[כ"ח בכסלו]], בעיצומו של [[חג החנוכה]] [[תשט"ו]], ירד בכביש הראשי המוביל מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]] וצעד רגלית בדרכו לעבודתו ב[[בית הספר למלאכה]].

בדרכו, נקלע למארב של מסתננים ממצרים, והם גררוהו לפרדס הסמוך, קשרו אותו לעץ, וירו בו.

לאחר שנעדר שלושה ימים מעבודתו, החלו לחשוש שהוא נחטף, ואנשי [[כפר חב"ד]] פתחו בחיפושים נרחבים אחריו, עד שמצא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] את גופתו קשורה לעץ.

אנשי החוק רצו לבצע ניתוח בגופתו על מנת לחקור את נסיבות האירוע, אך עסקני חב"ד הפעילו קשרים רבים, ולא בוצע ניתוח לגופה. לאחר מעשה שלח הרבי מכתבי תודה לאנשים שעסקו בענין זה{{הערה|חלק מהמכתבים בענין זה נדפסו בסדרה '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 140 ואילך.}}.

חבריו לספסל הישיבה בכפר חב"ד המליצו עליו את דברי חז"ל במסכת בבא בתרא: {{ציטוטון|הרוגי לוד.. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם}}.

לעילוי נשמתו הכינו התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] קונטרס מיוחד הכולל רשימות על [[מגילת אסתר]], הקונטרס נדפס על ידי [[מזכירות הרבי]], בהשתתפות כספית סמלית של התלמידים.

גם [[ספר תורה]] נכתב לעילוי נשמתו, והוכנס לבית כנסת חב"ד ב[[חיפה]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[נשיא וחסיד]]''' - [[שמואל קראוס]], תשנ"ט, פרק שמונה עשר.
*'''[[ימי תמימים]]''' - רשימת זכרונותיו מתקופת לימודו בישיבה, נדפס בהוספות לחלק א'.
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק י"ג.
* [https://chabad.info/magazine/568478/66 66 שנים לרצח הנורא בפרדסי כפר חב"ד], גיליון [[בית משיח]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&st=&pgnum=11 איך מגיעים אל האמת?]''' - רישומים פרטיים שנכתבו על ידו, ופורסמו לאחר רציחתו בגליון [[בטאון חב"ד]]. (באתר היברו בוקס).
*'''[https://col.org.il/news/160714 סיפור חייו, הירצחו וכתבי הת' ישראל ארי' לייב דברוסקין הי"ד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146961 "אָנָה אֵלֵךְ"?! • 68 שנים אחר הרצח שזעזע את חב"ד]''' {{COL}}

==ראו גם==
*'''[[רצח יד החמישה]]'''.
*'''[[בית הספר למלאכה]]'''.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דוברוסקין, ישראל אריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:משפחת דוברוסקין]]

ישראל אריה דוברוסקין

2024-02-22T22:20:22Z

חוקר:

[[קובץ:ישראל אריה דוברוסקין.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הת' ישראל אריה דוברוסקין]]

ה[[תמים]] '''ישראל אריה דוברוסקין''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ד]] – [[כ"ח כסלו]] [[תשט"ו]]) היה חניך ישיבות תומכי תמימים, שהופקד על ידי [[הרבי]] כ[[משפיע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] ונרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון'.

==תולדות חיים==
ישראל אריה, נולד בבוקובינה שב[[רומניה]] ב[[ט"ז בניסן]] [[תרצ"ד]], לאביו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], רב העיר בראילה, ואמו הרבנית החשובה מרת ברנציא (לבית שכטר).

בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, ובישיבת 'בית משה' של ר' מרדכי מבריסק, בעיר ארד (שבאותה עת הייתה מסופחת לשטח הרומני).

בגיל 7 חיבר את ה[[ניגון ע"ג (אנה אלך)|ניגון 'אנה אלך']].

בהיותו בגיל 16, בשנת [[תש"י]], עלה לארץ יחד עם משפחתו שקבעה את מושבה בעיר [[חיפה]], והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנת [[תשי"ג]], בעודו בישיבה, פעל יחד עם [[מאיר צבי גרוזמן]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד נט.}} בהצלת הילדים העולים מהכנסתם לקיבוצים של 'השומר הצעיר', אך לא זכו לראות ברכה מרובה במעשיהם.

בעקבות כשרונותיו הרבים, הן בהבנה וזכרון, והן בכושר הנאום בו חונן, החל לפעול בהפצת יהדות, וכאשר הוקם [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מונה על ידי [[הרבי]] ל[[משפיע]] ומדריך ראשי.

כאשר התקיימה תהלוכת רכבים ב[[ל"ג בעומר]] מ[[כפר חב"ד]] לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], עצרה השיירה בדרכה במרכז העיר [[חדרה]], והוא נעמד על אחד הרכבים ונאם בפני הקהל שהתאסף.

==הרצח==
ביום רביעי בלילה, אור ל[[כ"ח בכסלו]], בעיצומו של [[חג החנוכה]] [[תשט"ו]], ירד בכביש הראשי המוביל מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]] וצעד רגלית בדרכו לעבודתו ב[[בית הספר למלאכה]].

בדרכו, נקלע למארב של מסתננים ממצרים, והם גררוהו לפרדס הסמוך, קשרו אותו לעץ, וירו בו.

לאחר שנעדר שלושה ימים מעבודתו, החלו לחשוש שהוא נחטף, ואנשי [[כפר חב"ד]] פתחו בחיפושים נרחבים אחריו, עד שמצא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] את גופתו קשורה לעץ.

אנשי החוק רצו לבצע ניתוח בגופתו על מנת לחקור את נסיבות האירוע, אך עסקני חב"ד הפעילו קשרים רבים, ולא בוצע ניתוח לגופה. לאחר מעשה שלח הרבי מכתבי תודה לאנשים שעסקו בענין זה{{הערה|חלק מהמכתבים בענין זה נדפסו בסדרה '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 140 ואילך.}}.

חבריו לספסל הישיבה בכפר חב"ד המליצו עליו את דברי חז"ל במסכת בבא בתרא: {{ציטוטון|הרוגי לוד.. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם}}.

לעילוי נשמתו הכינו התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] קונטרס מיוחד הכולל רשימות על [[מגילת אסתר]], הקונטרס נדפס על ידי [[מזכירות הרבי]], בהשתתפות כספית סמלית של התלמידים.

גם [[ספר תורה]] נכתב לעילוי נשמתו, והוכנס לבית כנסת חב"ד ב[[חיפה]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[נשיא וחסיד]]''' - [[שמואל קראוס]], תשנ"ט, פרק שמונה עשר.
*'''[[ימי תמימים]]''' - רשימת זכרונותיו מתקופת לימודו בישיבה, נדפס בהוספות לחלק א'.
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק י"ג.
* [https://chabad.info/magazine/568478/66 66 שנים לרצח הנורא בפרדסי כפר חב"ד], גיליון [[בית משיח]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&st=&pgnum=11 איך מגיעים אל האמת?]''' - רישומים פרטיים שנכתבו על ידו, ופורסמו לאחר רציחתו בגליון [[בטאון חב"ד]]. (באתר היברו בוקס).
*'''[https://col.org.il/news/160714 סיפור חייו, הירצחו וכתבי הת' ישראל ארי' לייב דברוסקין הי"ד]''' {{COL}}

==ראו גם==
*'''[[רצח יד החמישה]]'''.
*'''[[בית הספר למלאכה]]'''.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דוברוסקין, ישראל אריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:משפחת דוברוסקין]]

שיחה:ישראל נח חצקביץ

2023-12-13T03:27:23Z

חוקר: יצירת דף עם התוכן "בתולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא עמוד לא - מובא מידע עליו. צוין שם גם שהיה רב בעיירה אובל..."

ב[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]] עמוד לא - מובא מידע עליו. צוין שם גם שהיה רב בעיירה אובליאי המכונה אבעל. בעיירה הוא כיהן ברבנות בין השנים תרפ"ג-תרפ"ח. משום מה בויקיפדיה על העיירה אובליאי לא מצוין שמו בין רבני העיירה.--[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 03:27, א' בטבת, ה'תשפ"ד 03:27, 13 בדצמבר 2023 (UTC)

התייסדות קהילת חב"ד בפולין

2023-12-13T03:02:11Z

חוקר:

{{לעריכה}}
'''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה.

==התיישבות קהילת חב"ד ב[[ורשה]]==
אחד מראשוני קהילת חב"ד בוורשה היה החסיד רבי [[יוסף יוזיק הורביץ]] שהגיע לשם עקב הפרעות ברוסיה בשנת [[תרנ"ג]].

הרב הורביץ עמד עד פטירתו בשנת [[תרע"ה]] בראש קהילת חב"ד בוורשה, אחרי פטירתו החליפו אותו בפקיד בניו וחותניו אשר היו עיקר הקהילה באותו זמן.

בעת הקמת ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] בשנת [[תרפ"א]] מונו חתניו של הרב הורביץ לעמוד בראש הישיבה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] והרב [[זלמן שמוטקין]].

עוד חסיד שהיה בוורשה היה הוא הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] שהגיע לשם ב[[תרפ"ה]], הרב גוראריה נספה ב[[שואה]] יחד עם כל משפחתו.

===בתי כנסת חב"ד בוורשה===
בתחילה היה מנין קטן של חסידי חב"ד בראשות ר' דוד קנוף בוורשה אולם עם הגעתו של הרב הורביץ לוורשה הוא הקים מניין נוסף [[אדמו"ר הרש"ב]] לא הסכים זאת ושלח לו מכתב ב[[תרס"ג]] בו הוא מורה לו לאחד מניינים.

לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד{{הערה|לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת [[תרפ"א]]}} ברחוב פרנציסקאני 30.

===ישיבת תומכי תמימים ורשה===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ורשה}}
[[קובץ:תומכי_תמימים_ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם ישיבת תומכי תמימים בוורשה]]
ישיבת '''תומכי תמימים ורשה''' נוסדה ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]]. בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בישיבה חתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. בקיץ [[תרצ"ה]] כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה.

==חיזוק קהילת חב"ד==
עם מינוי [[אדמו"ר הריי"צ]] לאדמו"ר הוא החל לעודד את חסידי חב"ד בפולין וכן לעוררם ללימוד החסידות ודא"ח.

במכתב משנת [[תרפ"ד]] הוא כותב לחסידי חב"ד בפולין:

{{ציטוט|תוכן=כאשר השי"ת זיכה אותם והנך יושב בעיר ואם בישראל כן ירבו, עליך לדעת כי כר נרחב לפניך ולפעול ולעשות. יום לשנה יחשב, ולילה כיום, תתן דעתך ולבך על הדבר הזה, אשר מלבד זאת כי תנהל את התו"ת ותחזור דא"ח לפני אנ"ש שי' (אשר גם בזה היו צריכים לעשות סדר נכון), הנה עליך החובה והמצוה לבוא כפעם בפעם בהבתי כנסיות לדרוש ברבים דברים קצרים וברורים אשר מתחלה תסדרם בסדר הראוי ... ויעשה זאת בהודעה מקודם, אשר יתראה עם הגבאי ומנהלי הבת"כ וכו', כי בשבת זה בשעה זו חפץ הראש ישיבה דתו"ת לדבר ... וידבר בשעה זו. וצריכים לעשות בזה תעמולה שיהי' הרבה אנשי' יחיו, והיינו לבחור הזמן שהכל באים להתפלל, ולדבר לא יותר מחצי שעה, דברים ברורים ושלא במהירות, כי הלא אינם רגילים כל כך בסגנון הלשון שלנו, ואין זה חילוק באיזה בה"כ שיהי' אם מחסידי רבי זה או אחר, והיינו שלא לכנוס כלל בעניני' כאלו.

וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.|מרכאות=כן}}

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בוורשה==
{{ערך מורחב|ביקור ורשה (תרפ"ח)}}
לאחר צאת הרבי הריי"צ מרוסיה בשנת תרפ"ז, קבע הרבי את מושבו בעיר [[ריגה]] שבלטביה. בחודש תשרי תרפ"ח פנו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]] אל הרבי במכתב, בו ביקשו שיקבע את מקום מושבו בוורשה. הרבי הריי"צ השיב להם שההצעה בלתי אפשרית "לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק א' אגרת שלה}}", אך כתב שאי"ה יגיע לביקור בעיר.

במהלך החודשים שלאחר מכן דחה הרבי את הביקור מסיבות שונות{{הערה|ראה למשל אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת שנח}}. הביקור יצא לפועל בכ"ח שבט, אז יצא הרבי, יחד עם בתו [[חנה גוראריה|חנה]] וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], מריגה לכיוון ורשה. בדרכו לוורשה עצר הרבי במספר עיירות, ביניהם [[דווינסק]] ו[[ווילנה]], והגיע לוורשה בערב ראש חודש אדר.

==הקמת "אגודת החסידים"==
בחודש [[תשרי]] [[תרצ"א]] התכנסו חסידי חב"ד בפולין ב[[ורשה]] לאסיפה בה הוחלט על הקמת "אגודת החסידים" שתאגד את חסידי חב"ד בפולין , ליטא ולטביה.

בין השאר הוחלט:

{{ציטוט|תוכן=השמועה שנתפרסמה אשר אנ"ש שי' דאה"ב מבקשים ומשתדלים ע"ד העתקת משכן כ"ק שליט"א למחנם, הרעידה את נפשינו ... נתאספנו איפוא כהיום באי כח אנ"ש שי' ממדינות פולין, לאטווי' וליטא, להתייעץ ולטכס עצה במה להציל את נפשותינו ... לבקש ולחנן את כ"ק אדמו"ר שליט"א שבל יעזוב אותנו ולהסכים להשאר בתוכינו.

(א) אנ"ש דפולין מוצאים שהמקום היותר מוכשר לקביעת דירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא מדינת פולין, כמו שכתבו במכתבים לכ"ק לבערלין.

(ב) ליסד ועד קבוע מאוחד מכל ארצות הנ"ל, שידאוג ע"ד החזקת בית חיינו שליט"א, ולסדר ההכנות הנחוצות לקביעת משכן קדשו בתוכינו.

(ג) ליסד אגודת חסידים בכל מדינות אירופה אשר איש את רעהו ידברו, הן בנוגע לימוד דא"ח ברבים ובהרחבת והתפתחות החסידים והחסידות, והן בהנוגע להחזקת בית-חיינו שליט"א, ולבקש את כ"ק אדמו"ר שליט"א לסדר לנו הסדרים והתקנות בזה.

(ד) באי כח אנ"ש שי' ממדינת פולין מבקשים את כ"ק אדמו"ר שליט"א לכבדנו בביאתם למחנינו להרים קרן החסידים והחסידות במדינתינו, ואנחנו מקבלים עלינו לעשות בע"ה ההכנה הדרושה לזה.

א' האזינו, ו' תשרי תרצ"א, ריגא

אשר אנשיל בן נחמה

ארי' ליב בן שרה

שלום בן חי' רבקה קראל

שרגא פייוויש ב"ר יחיאל יהודה ליב ז"ל

אלי' בן ביילא יוכבד ווייץ מווילנא

שניאור זלמן ברד"מ ז"ל

יהודא ליב בן דוואני' תחי'

מרדכי בן שיינע שו"ב
}}
==הגירת אדמו"ר הריי"צ לפולין==
החל מקיץ [[תר"צ]] הפעילה קהילת חב"ד בפולין לחץ על [[אדמו"ר הריי"צ]] שיהגר לפולין.

בשנת [[תרצ"א]] אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים ב[[ריגה]] עד שנת [[תרצ"ג]] עקב מצבו הבריאותי.

בשנת [[תרצ"ג]] היגר אדמו"ר הריי"צ לוורשה שבפולין, בעקבות מצבו הבריאותי הוא עבר לעיר [[אטווצק]]{{הערה|שם היה מזג האוויר טוב לבריאות אדמו"ר הריי"צ}} בשנת [[תרצ"ה]].

==תומכי תמימים אטווצק==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים אטווצק}}
[[קובץ:קופת בחורים אטוואצק.jpg|שמאל|ממוזער|350px|בלאנק של [[קופת בחורים]] שפעלה בישיבה, בו מופיע שמו של "יו"ר הכבוד" - [[הרבי]]]]
בקיץ [[תרצ"ה]] העתיק [[אדמו"ר הריי"צ]] את מקום מגורו, מווארשא ל[[עיירה]] אטוואצק הסמוכה, ויחד אתו העתיקה לשם גם הישיבה המרכזית [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים]], בבנין בעל 3 קומות, ברחוב סלאָוואַצקעגאָ מספר 1{{הערה|מכותרות נייר המכתבים של הישיבה נראה, שבתחלה חשבו שהעתקת הישיבה לאטוואצק היא רק זמנית. ואחר כך שינו את נייר המכתבים, והשמיטו ממנה את המילה "זמני".}}.

פרט לבניין המרכזי היו ברשותה של הישיבה עוד כמה בניינים קטנים שנשכרו לחדרי לינה עבור התלמידים{{הערה|הכתובות של כל הבתים ששכרה אז הישיבה נתרפשו בלוח הישיבה לשנת תרח"צ: "די ישיבה דא געפינט זיך אין 4 געביידעס, סלאוואצקעגא גאס 1-3, ריימאנטא נומער 1, און 1א, און ציילט צוזאמען 34 צעמערן".}}.

ככל שגדלה הישיבה, הוזקקו להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים. חלק מהתלמידים ישן בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהי' קצת מרוחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית [[אדמו"ר הריי"צ]] באטוואצק.

==הצלת אדמו"ר הריי"צ==
{{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}
בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

מבצע זה בא לסיומו ביום [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]], אז הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]].
===הצלת אנ"ש בפולין===
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הוא החל בעזרה להצלת יהודים אחרים, ובין השאר בהצלת יהודי פולין וכן הקים את הארגון [[עזרת אחים]] שנועד להציל את אנ"ש שהיו תקועים באירופה.

המאמץ נשא פרי והרבה מחסידי חב"ד ניצלו.

בעקבות השואה קהילת חב"ד בפולין נכחדה בין עם אלו שנפטרו או ברחו.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/4/index.htm התייסדות קהילת חב"ד בפולין] {{ספרייה}}

==ראו גם==
*[[פולין]]
*[[התייסדות קהילת חב"ד בלטביה]]
*[[התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית]]
*[[התייסדות קהילת חב"ד בארץ הקודש]]
*[[התייסדות קהילת חב"ד ברוסיה הצארית]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:התייסדות קהילות חב"ד|פ]]

יצחק זילברשטיין

2023-12-12T02:49:30Z

חוקר:

{{דמות
|שם=יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן
|תמונה=
|תאריך לידה= [[תרצ"ד]]
|מקום לידה=בנדין, [[פולין]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים= מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי,
|רבותיו= הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת [[תרצ"ד]]) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי. הוא רבה של שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], מומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה, ראש כולל 'בית דוד' ב[[חולון]] וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.

==תולדות חיים==
נולד לדוד יוסף ורחל זילברשטיין בבנדין, [[פולין]]. בילדותו למד בישיבת עץ חיים ובבחרותו בישיבת סלובודקה בבני ברק. נישא לעליזה שושנה, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה כאברך במשך שנים מספר, ואף קיבל סמיכת חכמים מראש הישיבה הרב [[יחזקאל אברמסקי]]. במהלך השנים ערך שימוש חכמים אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. לאחר מכן שימש מספר שנים כר"מ בישיבת לוצרן ב[[שווייץ]].

הרב זילברשטיין משמש כרבה של שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]]. הוא משמש כראש כולל בית דוד ב[[חולון]], שבו קיים גם בית דין לממונות שבו הוא [[אב בית דין]]. בשיעוריו משתתפים חרדים ודתיים לאומיים. חיבר מספר ספרים בנושא [[הלכה]] ו[[רפואה]], והוא מעביר שיעור חודשי לרופאים, דתיים וחילונים. שנים רבות הוא מוסר שיעור שיעור שבועי בהלכה בבית הכנסת דברי שיר בבני ברק ב[[יום שני]], ובכולל "בית דוד" ב[[יום שלישי]].

הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.

ב[[תשע"ב]] צורף למועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.

בשיעור שמסר הרב בקשר ל[[מגיפת הקורונה]] והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק ל[[ביאת המשיח]].

==קשריו עם חב"ד והרבי==
מידי שנה היה מקבל דרך הרב [[בנימין זאב סגל]] ג' מצות לליל הסדר שנשלחו מהרבי לחלוקה בארץ הקודש{{הערה|לפי מה שסיפר במפגש עם חברי 'מכון אור החסידות'.

כמה פעמים בספריו מביא את דברי הרבי.

במענה ששיגר לשואל שתמה האם מכך שבישיבת פוניבז' לא מצויים ספרי [[חסידות]] יש להסיק שקיימת התנגדות של מורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]]
- משגיח ומורה דרך דפונביז'".

בג' [[סיוון]] [[תשמ"ב]] ב[[כינוס תורה]] שנערך על ידי [[בית חב"ד]] חולון בהתאם להוראת הרבי השתתף ונשא דברים בענייני [[הלכה]]. לאחר מכן הועלו הדברים על הכתב בידי הרב [[טובי והבה]], והוגהו על ידי הרב זילברשטיין{{הערה|'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים (חולון)' ע' 6}} עבור הדפסתם ב'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים' ה"מוגש ומוקדש בהערצה עמוקה על ידי הכותבים ת"ח ורבנים גדולים רובם מהעיר חולון למעלת כבוד קדושת אדמו"ר ראש גולת אריאל, הגאון האמיתי, חכם הרזים, מקים עולה של תורה בכל קצווי העולם, לוחם מלחמות ה' ביד רמה וכו' רבי מנחם מענדל שניאורסהן שליט"א מליובאוויטש בהגיעו לשנת השמונים לאויוש"ט"{{הערה|שם - הערה 1}}.

ב[[תשמ"ז]] העניק את הסכמתו לספרו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת [[אדמו"ר הזקן]] ודברי [[רבותינו נשיאנו]]. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם. הסכמה זו ניתנה בהמשך למענה הרבי לרב גוראריה לקבל הסכמות לספרו גם מרבנים מחוץ לחב"ד{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשמ"ז ע' 68}}.

בכ"ח [[טבת]] [[תשס"ט]] תועד כשהוא משוחח עם מזכירו של הרבי הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ברחבת הכותל המערבי כשבשיחתם משתתף אך הרב [[שמואל רבינוביץ]]{{הערה|1= [https://col.org.il/news/26527 תיעוד השיחה עם המזכיר]{{חב"ד און ליין}}}}

בחודש [[אב]] [[תשע"ד]], השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] בספר [[לקוטי תורה]] שהיה שזור בסיפורים על ה[[רבי]]. השיעור התקיים על ידי [[בית חב"ד]] בעיר העתיקה בראשות הרב [[גבריאל מרזל]] ונערך ב[[בית הכנסת צמח צדק]]. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור כשהוא מתיישב בראשו לצד הרב גרוסמן ומאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=74385 גלריית תמונות מהשיעור] {{שטורעם}}}}.

בחודש [[חשוון]] [[תשע"ז]] נפגש עם משלחת מועצת [[מרכז רבני אירופה]], עודד אותם בפעילותם והשיב על ספיקותיהם ושאלותיהם המתעוררות בפעולותיהם{{הערה|[https://col.org.il/news/100857 הרב זילברשטיין ורבני חב"ד מ'מרכז רבי אירופה' {{חב"ד און ליין}}]}}.

בכנס בחירות שנערך ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תש"פ]] ב[[צפת]] קיבל מתלמידי ישיבת [[חח"ל צפת]] את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך'{{הערה|על הכריכה נכתב: "שבעים שנה לנשיאות כ"ק [[אדמו"ר]] [[מלך המשיח]] [[שליט"א]]" והתנוססה הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].}}, עלעל בחידושי הבחורים והודה ל[[תמימים]] על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח. לאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה{{הערה|יצויין כי הדבר נעשה לעיני קהל ליטאי גדול שצפה ביחסו החיובי אל תלמידי התמימים}}.

בח"י תמוז תשפ"ג קיבל בביתו את רבני מכון [[אור החסידות]] שהעניקו לו סדרת הספרים חדשה שיצאה לאור ע"י המכון המנגישה חידושים וביאורים של הרבי בצורה מעובדת{{הערה|[https://col.org.il/news/146452 תיעוד בלעדי: הרבנים החב"דים בבית חבר 'המועצת' בבני ברק]}}

חסיד חב"ד המקורב אליו הוא הפרופסור [[אליהו סורקין]] שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה מעייני הישועה שנמצא תחת פיקוחו ההלכתי.

חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב דב קוק מ[[טבריה]] שידוע ביחסו החם לחסידות חב"ד ומשתתף באירועים חב"דיים שונים בעיר [[טבריה]].

===ספריו===
*'''חשוקי חמד''' - סדרה בעלת עשרות ספרים של הערות על סדר מסכתות הש"ס, וכן על נושאים נוספים כגון חנוכה.
*'''חשוקי חמד על הגדה של פסח''' - בעריכת יעקב ישראל פוזן, עם פסקים והנהגות מחותנו הרב אלישיב
*'''והערב נא''' - דיונים הלכתיים על פי סדר פרשיות השבוע, שלושה כרכים.
*'''שיעורי תורה לרופאים''' - שאלות ותשובות בענייני רפואה בהלכה, חמישה כרכים.
*'''מלכים אומניך''' - בעניין איסור אמירה לנכרי בשבת, תש"נ.
*'''שבת שבתון''' - הלכות חולה ביום הכיפורים, תשנ"ז.
*'''עלינו לשבח''' - סיפורי חיזוק לאמונה וביטחון על פי סדר פרשיות השבוע, שישה כרכים.
*'''טובך יביעו''' - סדרת המשך לעלינו לשבח.
*'''ברכי נפשי''' - פרקי חיזוק ואמונה מתוך פרשיות השבוע. חמישה כרכים.
*'''מצוות בשמחה''' - פרקי חיזוק, השקפה ומוסר, לפי סדר הפרשיות - על פי שרשי המצוות של ספר החינוך.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]

יצחק ידידיה פרנקל

2023-11-30T07:47:49Z

חוקר:

{{דמות
|שם=רבי יצחק ידידיה פרנקל
|תמונה=יצחק ידידה פרנקל.JPG
|כינוי=
|תיאור=רב ראשי ב[[תל אביב]]
|תאריך לידה=[[כ"ו בתשרי]] [[תרע"ד]]
|מקום לידה=[[פולין]]
|תאריך פטירה=[[ד' באלול]] [[תשמ"ו]]
|מקום פטירה=[[תל אביב]]
|מקום פעילות=ריפין, [[פולין]] ותל אביב
|תפקידים נוספים=רב [[בית הכנסת]] "אהבת חסד"
|רבותיו=רבי מאיר דן פלוצקי, רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה
|תלמידיו=
|חיבוריו="דרך ישרה"
|השתייכות=[[חסידות גור]]
}}
רבי '''יצחק ידידיה פרנקל''' היה רב בעיר ריפין שב[[פולין]] ורבה הראשי של [[תל אביב]]. היה ידיד של [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]]. נולד ביום [[כ"ו בתשרי]] [[תרע"ד]] ונפטר ביום [[ד' באלול]] [[תשמ"ו]].

==תולדות חיים==
רבי יצחק ידידיה פרנקל נולד ביום [[כ"ו בתשרי]] שנת [[תרע"ד]] ב[[עיירה]] לינטשיץ שב[[פולין]] לרב אהרן פרנקל שהיה גדול בתורה{{הערה|על גדלותו התורנית שלא אביו, העיד בנו, הרב יצחק ידידיה: "בקיאותו הייתה כה גדולה עד שגם ספר ה"אגלי טל" היה שגור על לשונו".}}, רב ב[[פולין]] ונכד לגדולי חסידי קוצק ומיוחס ל[[מהר"ל מפראג]].

בצעירותו למד אצל רבי מאיר דן פלוצקי, רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה וכבר אז נודע כעילוי ובעל הוראה גדול. הוסמך להוראה על ידי רבותיו וכן על ידי רבי שלום פרלוב מקודינוב (מחבר הספר "משמרת שלום"). הרב פרנקל גם היה בקיא בחלקי הדרוש ובספרי גדולי ה[[חסידות]].

בשנת [[תרצ"ב]] נשא לאשה את מרת חנה לאה ברנד וכעבור שנה, בשנת [[תרצ"ג]], בהיותו בן תשע עשרה, מונה לרב בעיר ריפין שבפולין. בתפקיד רב העיר ריפין, שימש כשנתיים, עד שרבו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל "אמרי אמת") הורה לו לעלות ל[[ארץ ישראל]].

ב[[חודש שבט]] שנת [[תרצ"ה]] הגיע לארץ והוסמך לרבנות על ידי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. הוא התיישב בשכונת פלורנטין בדרום [[תל אביב]] והחל ללמד בתלמוד תורה "סיני". מיד לאחר הגיעו למקום נבחר כרב השכונה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו. כמו כן כיהן כרב [[בית הכנסת]] "אהבת חסד" בשכונתו. בשנת [[תש"ח]] התמנה לחבר בית הדין של תל אביב-יפו בראשות הראב"ד הרב טולידאנו ובשנת [[תשל"ג]] נבחר לרבה האשכנזי ולראב"ד של העיר תל אביב. בתפקיד זה כיהן שלוש עשרה שנה, עד לפטירתו.

הרב פרנקל היה חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית (1984) ופרס הרב מימון על ספרו "דרך ישרה". בשנת חייו האחרונה נבחר כ"אזרח כבוד" של העיר תל אביב.

חידושי תורתו נקבצו בספריו "דרך ישרה".

ביום [[ד' באלול]] שנת [[תשמ"ו]] נפטר ומנוחתו כבוד בבית הקברות 'נחלת יצחק' בתל אביב.

בשנת [[תשפ"ב]] יצא לאור ספר בשם 'למדתי ממנו' המאגד את חידושי התורה שלו.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:יצחק ידידה פרנקל נואם בסיום הרמבם.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פרנקל נואם בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[תל אביב]]]]
הרב פרנקל היה בקשר עם תלמידי ישיבת חב"ד ב[[פולין]]. לאחר שעלה לארץ יצר קשר עם הרבנים החב"דים בתל אביב; רבי [[שאול דוב זיסלין]], רבי [[אלכסנדר יודסין]], רבי [[פנחס אלטהויז]] וחסידים נוספים במקום. הרב פרנקל היה משתתף בקביעות בהתוועדויות שנערכו ב[[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. באחד הפעמים אמר: {{ציטוטון|חשתי ביום הזה, שרגלי מובילות אותי מעצמן לכפר חב"ד, להיות במחיצת העדה המופלאה הזאת ביום חגה}}.

בשנת [[תשכ"א]] ביקר לראשונה אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שנמשכה כשעתיים{{הערה|פגישה זו הייתה בקשר לפעילותו של הרב פרנקל ב[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]]}}. לאחר היחידות כתב מכתב למשפחתו: {{ציטוטון|לבני היקרים והחביבים. עתה השעה שתים בלילה יום ה'. אני חוזר מיחידות עם האדמו"ר מליובאוויטש. שעתיים הוא ישב אתי. הוא אישיות אצילה. הוא ביקשני מאוד למסור לך (לבנו הרב איסר שליט"א) דרישת שלום, ואמר שתרבה לכתוב, ושתדע שהוא קורא את כל מאמריך. הוא דיבר אתי על רבנות [[תל אביב]] ועל מצב הרבנות בכלל}}. לאחר שחזר לארץ תיאר הרב פרנקל למשפחתו את פרטי תוכן השיחה עם הרבי והפליא ברושם שנותר בו מאישיותו הקורנת של הרבי{{הערה|מפי בנו ר' איסר פרנקל.}}. ביום [[כ"ו באדר]] שנת [[תשכ"ח]] שיגר לו הרבי מכתב ברכה ל[[בר מצווה]] של נכדו חיים אליעזר{{הערה|בשולי מכתב כותב הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות על דבר הנער.. ובטח, כפי המדובר בביקור כבוד תורתו כאן - מתעניין גם אודות אחות הנ"ל". מקטע זה ניתן להבחין עד כמה עמד עמו הרבי בקשר מעודכן בענין עסקנותו הציבורית בתל אביב.}}. בשנת [[תש"ל]] ביקר שוב אצל הרבי ביחידות ובין היתר התעניין אצלו הרבי לגבי מינויו כרב ראשי בתל אביב, כאשר הרב פרנקל טרם חשב על כך. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ב]] אכן מונה כרב ראשי בתל אביב{{הערה|על פי תיאור של הרב פרנקל בעצמו: "זכורני כשנכנסתי ל[[הרבי|רבי]]ל[[יחידות]] בשנת [[תש"ל]], הוא קם ממקומו ונגש אלי בחמימות ושאלתו הראשונה הייתה "מה בקשר לרבנות ב[[תל אביב]]"? הייתי המום ונדהם, לא העלתי אז בדעתי לכהן כרב הראשי בתל אביב. אמרתי לו שאיני חושב על כך. כשהוא לא הרפה אמרתי לו שזה הרי תלוי במפלגות ולהם הרי יש את הרב שלהם. אמר לי אז הרבי: "זה אני יודע ואולם מה אומרת [[תל אביב]] עצמה"?! ממש נדהמתי, ראיתי את החלטתו שאני אהיה רבה של [[תל אביב]] וזהו! הסוף אתם יודעים, כעבור שנתיים נבחרתי לרבה הראשי של תל אביב, הוא כבר ראה זאת אז. "מאד התפעלתי אז, כאשר הוא שוחח עמי בפרוטרוט על הרבה נושאים הקשורים לעולם הרבנות וארץ הקודש בהתמצאות מופלאה, עד שנוכחתי כי נהירין לו שבילין דארץ הקודש כמו שנהירין לו שבילין דרקיעא.}}.

כאשר אחד מנכדיו מסר את ה[[תפילין]] שלו לבדיקה והיה איזשהו חסר בכשרותן, יעץ לו סבו, הרב פרנקל, לכתוב על כך לרבי{{הערה|תשובת הרבי הגיעה ביום [[י"ב באדר]] [[תשל"ד]]: "ישתדל להיות בקי בהלכות [[תפילין]] הצריכות, וגם בתוכן ב-ג מאמרי חסידות המדברים על דבר תפילין. בטח משתתף (וישתתף ביתר שאת) ב[[מבצע תפילין]] וה' יצליחם. בוודאי שומר על שלושת השעורים השוים לכל נפש, בחומש [[תהלים]] ותניא, ועל כל פנים יעשה כן מכאן ולהבא"}}.

{| class="infobox" style="width:45%; border: 2px solid #E5E5FF; background-color: #f9f9f9; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: right; font-size: 85%; clear:right;"
|-
|<div style="text-align: center;"> '''קטעים מראיון עם הרב פרנקל לאחר ביקורו אצל הרבי'''
</div>
הפגישה הזאת לפני שבוע עם הרבי, באה לאחר ארבע עשרה שנה שלא התראינו. היה זה ביום שני [[פרשת בחוקותי]]. נכנסתי לבית המדרש בשעה 3:00 אחרי הצהרים לקראת תפילת מנחה. יום זה הוא אחד מימי התענית של בה"ב, והרבי היה שרוי בתענית. הקהל כולו, זקנים, אברכים וצעירים, המתין בחרדת קודש לבואו של הרבי. הרב חודקוב שליט"א הישיש, עמד באותו ביטול רציני כפי שפגשתיו אז לפני 14 שנה. לפתע נפתחה דלת חדרו של הרבי, והוא נכנס אל בית המדרש. כאשר ראה אותי הוא חייך חיוך רחב, ניגש אלי ואמר במאור פנים: תודה להשי"ת שאנו מתראים שוב, בינתיים ערכתם שמחות, נכדים ונינים ושידוכים, ה' יעזור שהכל יהיה בשמחה ומתוך הרחבה וטוב לבב. אמרתי לרבי: אנו רוצים לעשות משהו בתל אביב, מדובר על בנין ל"בית חב"ד". והרבי השיב: "כן, קיבלתי את המכתב, עליכם לדעת שאתם האפוטרופוס{{הערה|הכוונה היא לכך שהרב היה אפוטרופוס על בנין שהיה שייך למנוח בשם בידרמן והוא מסר חלק מהבנין לשימוש ל"בית חב"ד.}}. אמרתי שהבנין נמצא במרכז החילוניות, ליד ככר מלכי ישראל, והרבי אמר: "העיקר למלאות אותו בתוכן שיוכל להשפיע על העיר כולה".

"לאחר מכן אמר לי הרבי:.. יעזור השי"ת שיהיו כל מעשיך בברכה והצלחה. כך דיבר עמי הרבי כעשרים דקות בבית המדרש, כאשר כל הקהל עומד ומביט בנו בהשתאות. לאחר מכן הסתובב הרבי, כשחיוך רחב זורח על פניו ונפנה לתפילת מנחה. התפילה נסתיימה, והנה הרבי שוב הסתובב אלי, כאשר הוא אוחז את הסידור בידו הק', ושוב החל לדבר עמי: "ראיתי שדיברתם בכינוס על קידוש ה', וגם ביום רביעי תדברו בענין זה. קידוש ה' זהו מסירות נפש, ובחסידות מבואר ש[[מסירות נפש]] זהו מסירת הרצון, להתקרב לקב"ה, ולכן אין ברכה על קידוש ה', כי אין ברכה על רצון". כך שוחחנו כחצי שעה והכל עדיין בבית הכנסת, כאשר הרבי מסביר בהרחבה את הענין של קידוש ה' ברבים דוקא וכו'. והוסיף: "יכולים לקיים קידוש ה' גם מתוך הרחבת הדעת". בסוף השיחה אמר: אני עושה אתכם לשליח למסור פריסת-שלום לאנ"ש וכן לשאר היהודים בארץ הקודש. הרי שמכם הוא ידידיה - ידיד ה', שזה מורה על השלום". וסיים בברכה: "ברכנוכם מבית ה'". לאחר כמה רגעים יצא הרב גרונר ואמר בשם הרבי, שכוונתו היא לכך, שאף על פי שהרבי שוחח אתי בבית הכנסת ולא בחדרו ביחידות, הרי הכבוד של קבלת פנים בבית ה' הוא גדול יותר, וגם הברכה גדולה יותר.

"ביום רביעי מצלצל אלי הרב גרונר ואומר, שהוא רואה חובה נעימה להודיעני, כי ייתכן שבערב יקיים [[הרבי]] התועדות לרגל פסח שני. אלא שכרגיל הרבי לא מודיע קודם לכן.. הרבי נוסע לאוהל, ורק בערב סמוך לשעת ההתועדות ידעו.. מיהרתי לנסוע אל בית המדרש והגעתי אל האולם בדיוק כשהרבי פתח בדבריו. הושבתי מאחוריו בספסל המיוחד שבו ישבו כל הנכבדים וזקני החסידים, שהאזינו בחרדת קודש לכל מילה היוצאת מפי הרבי.

"מה אומר לכם, בעיני היה הרבי לאחר 14 שנים מהביקור הקודם, צעיר יותר ב 20- שנה מכפי שנראה היה אז. עד עכשיו אני המום ואיני יכול לעכל את הפלא הגדול הזה.. ממש קשה לתאר את המחזה הנדיר והקדוש כאשר הרבי מטייל בפרדס ובים הראשונים והאחרונים, כשכל מאחז"ל הוא מצטט עם המקור בדיוק, וכן תשובות הראשונים והאחרונים הכל בציטוט מדויק. הוא בונה בנין על גבי בנין בעמקות ורעננות נפלאה. עד עכשיו איני יכול להרגע מהרעננות והכוח העל טבעי שנגלה לעיני, שעות ארוכות בלי שום מנוחה ובלי סימני עייפות כלשהן, כשקהל אלפים ענק עומד על רגליו מבלי לאבד מילה.

"הדבר המפליא ביותר הוא הכוחות של הרבי. כשאדם מדבר במשך שעות הוא חייב להיות צרוד מעט או לחוש חולשה, אבל הרבי נשאר רענן וצלול ומלא כוחות, ממש לא יאומן כי יסופר. שמעתי הרבה דרשות מגדולים, גם מאמרי חסידות וביאורי חסידות שמעתי מפי גדולי המסבירים בחסידות בדורנו ובדור הקודם. אבל כל אלו אינם מגיעים לאפס קצהו מההסברה העמוקה והנפלאה של הרבי. כשהוא מסביר משהו אפילו תינוקות של בית רבן יכולים להבין. הוא מניח את הדבר על השלחן כמו מנה על צלחת. ברור פשוט ובהיר. הרעננות והחיות העצומה של הרבי בהתועדות זה דבר שלא יאמן. זו חויה קדושה עצומה שלא תישכח, ואשר אני כל הזמן חי עדיין תחת רישומה. "לסיכום אינני יכול שלא לשוב ולהביע את התרגשותי והתפעלותי מהחוויה הקדושה, שאינה מרפה ממני, להפגש שוב עם הרבי. היום דיברתי עם אב"ד מהחשובים והותיקים בארץ הקודש, וגם הוא התבטא כמוני, כי חבל מאד שבארה"ק לא זכינו למנהיג רוחני בשיעור קומתו של הרבי. מי שלא רואה קשה לו להאמין עד כמה ל[[הרבי|רבי]]אין חיים גשמיים בכלל, וכי כל חייו 24 שעות ביממה, מסור ונתון בכל כחותיו הנפשיים והגופניים לכלל ישראל. האם אפשר למצוא עוד דוגמה של צדיק שלא יצא מד' אמותיו עשרות שנים, וכל כולו ממש מוקדש לכלל ישראל, בהשפעה קדושה שאין לה אח ורע.
|}
הרב פרנקל התכתב רבות עם הרבי בנושאי תורה ועבודת הרבנות. במכתב שכותב לו הרבי ביום [[כ"ח בטבת]] [[תשל"ו]], מודה לו על הערתו ב[[לקוטי שיחות]] ל[[פרשת ויגש]] ומסיים באיחול: "בכבוד ובברכה להצלחה בעבודתו בקודש, בקהילה קדישא, לעם קדוש, בארץ הקודש".

ב[[חודש אב]] שנת [[תשמ"ג]] כאשר חסידי סאטמר פגעו בחסידי חב"ד שלימדו חסידות בוויליאמסבורג, פרסם הרב פרנקל מכתב מחאה נגד מעשי האלימות: {{ציטוטון|הננו מצטרפים בדברינו אלה אל המחאה של גדולי התורה והיראה ב[[ארצות הברית]] בראשות הגאון הגדול רבי [[משה פיינשטיין]] שליט"א, אשר מחו נגד מעשה הפשע שבצעו אנשים רעים, בפגיעה גסה ובמכות קשות בחכמי [[תורה]] וגדולים ב[[יראה]] והשחתת זקנם כמעשה רשעים רחמנא-ליצלן, והכל בשל הרבצת תורת ה[[חסידות]] של [[חב"ד]], שחסידיה מסרו נפשם על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בכל ארצות תבל}}.

ביום [[י"ב באייר]] שנת [[תשמ"ד]] הגיע הרב פרנקל פעם נוספת לביקור ב-[[770]]. היה זה לפני תפילת מנחה. כשנכנס הרבי לתפילה, הבחין ברב פרנקל שעמד בצד, התקדם לעברו ונתן לו "שלום עליכם" בשתי ידיו. הם שוחחו זמן ממושך וביקש ממנו שימתין לו אחר תפילת מנחה{{הערה|שיחתם הודפסה בספר "בצל החכמה" ע' 281.}}. כעבור מספר ימים השתתף ב[[התוועדות]] [[פסח שני]] של הרבי. את התרשמותו מהשיחה עם הרבי ומההשתתפות בהתוועדות, תיאר מאוחר יותר בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|1=גיליון מספר 146. קטעים נבחרים ממנו מצוטטים בחלונית בצד שמאל. במהלך הראיון אמר הרב פרנקל על אחד הנושאים עליהם דיבר הרבי בהתוועדות, שיש ללמוד מ[[פסח שני]] ש"אין דבר אבוד" וההוראה היא שאנו צריכים לבקש מ[[הקב"ה]] "למה נגרע? אנו רוצים את הגאולה!", הוסיף הרב פרנקל: "אולי, כוונתו של הרבי כשמסר לי את השליחות למסור ד"ש לאנ"ש וליהודים בארה"ק, הייתה לעורר על חובת הדרישה לגאולה". כאשר כתב זאת העורך, הרב [[אהרן דב הלפרין]], אל הרבי, מחק הרבי את המילה "אולי" והוסיף: "וכפתגם הידוע: עס איז ניטא קין פארפאלן (=אין דבר אבוד) ובפרט שככותבו עושה זאת (הרב פרנקל) בפועל, והרי אפילו הרהור אחד של יהודי אחד יכול להכריע כו'. על אחת כמה וכמה כו', וזכות הרבים מסייעתו".}}. כאשר חזר לארץ, קיבלו את פניו משלחת של חסידי חב"ד, על פי הוראת הרבי, בנמל התעופה.

בספר "היכל מנחם"{{הערה|עמודים ס"ב-ס"ג}} נדפס מכתב תורני שכתב אליו הרבי בנושא התרת נידוי{{הערה|המכתב מיום [[ה' בסיוון]] [[תשמ"ד]]. עוסק בביאור דברי [[הרמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פרק ז' הלכה ז'. צילום מהמכתב נדפס בקובץ "בית חיינו" מס' 116.}}.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשמ"ד]] שלח לו הרב מברק ברכה לקראת השנה החדשה, בו כותב לו הרבי: "בכבוד ובברכה בפרט להצלחה בעבודת הקודש". בשולי המכתב הוסיף הרבי תודה על ספר נדיר ששלח לו הרב פרנקל ובתמורה הוא שולח ספר מראי מקומות ליד החזקה, שיצא לאור על ידי אברכי הכולל בניו יורק.

ב[[יום ראשון]] [[כ"א באדר א']] [[תשמ"ו]] בא שוב הרב פרנקל לבקר את הרבי. מיד כשהרבי ראה אותו, ניגש אליו ואמר לו: "כבוד-תורתו הדפיס בשנת [[תשמ"א]] ספר אחד, בשנת [[תשמ"ג]] ספר שני, הגיע הזמן להוציא לאור ספר שלישי". הרב פרנקל ביקש ברכה לבריאות. הרבי ענה לו: "אם מחזקים את הנפש, זה [[משפיע]] על בריאות הגוף. הרי נאמר שמועה טובה תדשן עצם, כלומר שבשורה טובה מבריאה את הנפש וגם תדשן עצם, היינו שלא רק הבשר אלא גם העצם מתחזקת". אחר כך הם דיברו על [[סיום הרמב"ם]](במחזור השני) שהיה אמור להערך בתל אביב זמן לא רב לאחר מכן.

כשחזר הרב פרנקל לארץ הקודש, נאלץ לעבור ניתוח מסובך ועוד לפני שהחלים מהניתוח, ביקש שיקחוהו לסיום הרמב"ם. המצב לא אפשר זאת ורק לאחר שיכנועי הרופאים הסכים לוותר על הנסיעה. במוצאי [[חג השבועות]], כשהרב [[יוסף גרליצקי]], [[שליח]] הרבי בתל אביב, עבר ב'[[כוס של ברכה]]' נתן לו הרבי בקבוק [[משקה]] עבור הרב פרנקל.

ביום [[כ' במנחם אב]] שנת [[תשמ"ו]] הייתה הופעתו הפומבית האחרונה של הרב פרנקל. היה זה בחגיגת סיום ה[[ספר תורה של ילדי ישראל]] ב[[כותל המערבי]] ב[[ירושלים]]. במהלך האירוע אמר: {{ציטוטון|נרים ברכה ותהילת עולם לכבוד קדושת מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שאינו חוסך כל מאמץ, שמקדיש כל חייו יום וליל, להרבצת התורה ולהעמדת הדת על תילה, ולקרב את כל פזורי ישראל לאבינו שבשמים. יחזק השם-יתברך חילו וחיל כל עם ישראל, ובמהרה נזכה לאור חדש שיאיר על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו בהתגלות משיח צדקנו}}. בדרכו חזרה מהחגיגה, אמר לבנו:{{ציטוטון|היושב במרום עדי, שאין לי יותר כוחות [[גוף]] לשאת בנטל. מה שאני עושה, אינני עושה מכוח ה[[גוף]] אלא מכוח הנפש, ומהרגשת האחריות לגבי מה שאני נושא עלי. הפעם קראו לי ילדי ישראל, קמתי ועליתי!}}

לאחר פטירתו, שלח הרבי מכתב ניחומין לפני משפחתו{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לפטירת יצחק ידידיה פרנקל.JPG|צילום המכתב]]}}.

===ציטוטים על הרבי===
[[קובץ:הקדשת יצחק ידידה פרנקל לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ההקדשה שכתב הרב פרנקל לרבי, בספרו "דרך ישרה" חלק ב']]
בספר "כבודה של תורה"{{הערה|[[תל אביב]], [[תשמ"ג]]}} הדפיס הרב פרנקל מאמר תורני ובהקדמתו כתב: {{ציטוטון|מצטרף אני לברכתם של רבים רבים, לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שהגיע לגבורות. יתן לו השם-יתברך גבורה ועוצמה לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, וילך בכחו זה להושיע את ישראל.}}

הרב פרנקל מסר חידושי תורה להדפסה בספר "סיומי [[הרמב"ם]] תשמ"ט" ובסופו כתב: {{ציטוטון|הנני שולח ברכה מקרב לב ל[[הרבי|רבי]]שעבר מפ"ג שנים לשנת הד"ף, כן נזכה להתחיל ד"ף חדש, דף שבו תרבה הדעת ותתקרב הגאולה בעגלא דידן.}}

בשער ספרו "דרך ישרה" ששלח אל הרבי בשנת [[תשמ"א]], כתב: {{ציטוטון|להוד הדרת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובביטש להגיעו לשנת הגבורות, בדיוק ביום הופעת הספר. הנני מגיש בכל הכבוד ויקר. יצחק ידידיה בן לאה}}

בשנת [[תשמ"ג]], שלח את החלק השני של הספר "דרך ישרה" ובו כתב: {{ציטוטון|אל כבוד קדושת מאורן של ישראל האדמו"ר שליט"א מלובביטש. החלק השני של ספרי שיצא רק היום. יצחק ידידיה בן לאה פרנקל.}}

==משפחתו==
*'''רעייתו''': מרת חנה לאה פרנקל.

*הרב [[איסר פרנקל]] - רב שיכון 'בבלי' בתל אביב.
*הרב יהודה אריה לייב פרנקל - דיין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.
*הרב שמעון מנחם פרנקל - רב בתל אביב.
*הרב יעקב אליהו פרנקל.
*חיה איטה לאו - אשת הרב [[ישראל מאיר לאו]].

==ראו גם==
*רבי [[איסר פרנקל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 97-102.
*'''[https://col.org.il/news/158966 הטופס שנחשף לאחרונה גילה: הרב פרנקל למד בתומכי תמימים]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]

אגרות בעל התניא ובני דורו

2023-11-11T16:49:11Z

חוקר:

[[קובץ:אגרותבעלהתניאובני דורוjpg.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו']]
הספר '''"אגרות בעל התניא ובני דורו"''', יצא לאור בשנת [[תשי"ג]] ב[[ירושלים]], על ידי הרב [[דוד צבי הילמן]].

==מבנה הספר==
בראש ההקדמה של הספר נכתב "בספר זה כונסו כל האגרות, התשובות והתעודות, שיש להן שייכות לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי נ"ע בעל התניא והשולחן-ערוך, בין שנכתבו על ידו ובין שנכתבו על ידי בני דורו אליו או אודותיו. ". והוא ספר הראשון שמלקט את אגרות אדמו"ר הזקן שהגיעו לידיו{{הערה|בתניא נדפסו רק חלק מהן, וחלקן לא באופן מלא, לפי החלטת כ"ק אדמו"ר האמצעי.}}, ובחלק מהאגרות מהווה מקור יחידי לאגרות חשובות.

הספר בנוי בעיקרו ובכללו על הארכיון של של הרב ישראל משה ברב"ש{{הערה|שם המשפחה ברב"ש הוא ר"ת בן רבי שניאור.}} בנו של הרב דוד ברב"ש חתנו של האדמו"ר ר' [[שמריה נח מבוברויסק]] שנתן לרב הילמן, לעיין בספרייתו.

בספר הילמן מציין כי הספר שיצא הוא רק חלק ראשון, ובשל יוקר הדפוס נבצר ממנו להוציא את חלקו השני, שאמור לכלול עניינים נוספים הקשורים בבעל התניא, ובהם פסקי הלכה שלו וכן השמטות של מספר סימנים בשולחן ערוך הרב. הילמן מביע את תקוותו להוציא את החלק השני "בקרוב", אולם הוא לא יצא מעולם{{הערה|יש שטענו שחסידי חב"ד מנעו ממנו להדפיס זאת{{מקור}}, אך אין יסוד כלל לדבריהם.}}. והרבי השתדל שידפיס החומר שבידו{{הערה|ישנו כתי"ק של הרבי, שמתענין ומבקש שישיגו הסימנים של שו"ע אדמוה"ז מהדורא קמא שנמצאים אצל ד"צ הילמן, ומה שהצליחו להשיג נדפס בקובץ [[יגדיל תורה]].}}.

חלק מהדברים שהתכוון להדפיס בחלק שני נדפסו ממקורות שונים בקובץ [[יגדיל תורה]], וחלקם הוא הדפיס בעצמו בקובץ [[ישורון (קובץ)|ישורון]] תחת מדור "אגרות בעל התניא ובני דורו - חלק ב".

חלקו האחרון של הספר עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. חלק נכבד מספרו ייחד הילמן להפרכת מהימנותם של המסמכים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]], והוא מנסה להוכיח שמסמכים אלו לא יכלו להיכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. במהלך השנים הוא אף החליט שלהערכתו לשמו של הזייפן : נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני [[הרבי]], והוא האריך לענות עליהן ולהפריך טענותיו של הילמן בכמה וכמה מכתבים.

הספר נדפס שוב בברוקלין בשנת תשנ"ג.

הספר מהווה תשתית לאגרות קודש אדמו"ר הזקן שיצאו בשנים שלאחר מכן{{הערה|כמו שמצויין בשולי הגליון של אגרות רבות.}}, וכל האגרות שבו נדפסו לאחר מכן על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] עם אגרות נוספות רבות, והערות רבות בסדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]].

==ביקורת==
{{פסקה חסרה}}
בנוגע לדבריו של הילמן בענין הגניזה החרסונית כותב הרבי באגרת (להלן חלק מהאגרת):
"כ"ק מו"ח אדמו"ר מודיע החלטת אביו, לאחר שבחנו כל כתבי הגניזה (מלבד מכתבים בודדים שבאו לאחרים) במשך כמה חדשים, אשר תוכן הכתבים והמכתבים אמיתי הוא והסתירות שימצאו קלות ערך הן לגבי הפלאת תוכנם.

והם היחידים שראו את חלק כתבי גניזה זו שתוכנם: עניני קבלה, כינויים שונים משמותיו של הקב"ה, שמות מלאכים ושירתם, צירופי שמות והשבעתן ועוד.

ואף על פי כן הנה כותב בעל "אגרות בעל התניא ובני דורו": "שכולם (החוקרים בדבר אמיתות הכתבים) לא נחתו לבדיקה כללית ויסודית של תוכן הכתבים. והגעתי למסקנה שכל (!!!) מכתבי הגניזה שראו אור הדפוס הנם מזוייפים. ומהם שנדפסו והופצו גם בהסכמתם של גדולי ישראל שטעו בזה".

- ומי קורא תמים שיטיל ספק בוודאות פשוטה כזו?"{{הערה| ראו את האגרת במלואה באגרות קודש, כרך ט, איגרת ב'תרמח. להרחבה בנושא ראו בערך הגניזה החרסונית וש"נ.}}.

==ראו גם==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[גניזה החרסונית]]
*[[דוד צבי הילמן]]

==קישורים חיצוניים ==
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=215 הספר "אגרות בעל התניא ובני דורו" באתר דעת]
*[https://hebrewbooks.org/6664 הספר באתר היברו בוקס]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

אברהם אליהו פלוטקין

2023-10-20T08:44:12Z

חוקר:

[[קובץ:אברהם אליהו פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אברהם אליהו פלוטקין]]
ר' '''אברהם אליהו פלוטקין''' ([[י' בתשרי]] [[תרמ"ט]] - [[ח' בחשוון]] [[תש"ט]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]]. כמו כן שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] וכיו"ר אגודת חסידי חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
===צעירותו===
[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]
ר' אברהם אליהו נולד ב[[יום כיפור]] [[‎תרמ"ט]] בעיר [[רוגצ'וב]] לאביו ר' שמואל ליטמאן, מחסידי חב"ד, שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.

מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע ל[[בוברויסק]] ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח שניאורסון]].

בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תרס"ז]] ל[[ליובאוויטש]] שהייתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה '{{מונחון|מהות|אישיות}}'].

ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.

פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.

לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ ל[[הקפות]] אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין [[גארטל]] [=החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אליהו אחז ב[[גארטל]] של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר [[לחיים]].

באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב ב[[הלכה]] ו[[יראה|יראתו]] קדמה ל[[חכמה|חכמתו]], הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.

במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, [[אדמו"ר הריי"צ]] ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"{{הערה|מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין}}.

===נישואין ורבנות===

נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, סוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.

זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]].

בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. [[הרבי הריי"צ]] עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".

לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ{{מקור}}, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב מו"ה אברהם אלי' שי'{{ש}}זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.}}

כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם [[הרבי הריי"צ]] ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו.

בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר [[לנינגרד]], שם היה עד שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.

===מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ===

למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.

===במלחמת העולם השנייה===

בשנות [[מלחמת העולם השנייה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.

בשנת [[תש"ג]] הגיע עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]].

בחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה-שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.

השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]], ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שב[[אוקראינה]].

גיסו, ר' [[ישראל מגידסון]] נרצח.

===היציאה מרוסיה===
ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].

מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש ל[[צרפת]]. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אליהו.

===פטירתו===
[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]
כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].

בחורף [[תשע"ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".

==משפחתו==
*בנו, הרב [[שמואל פלוטקין]]
*בתו מרת ליבא, רעיית הרב [[יהושע פינסון]]
*ר' [[שניאור זלמן שגלוב]] (גדל אצל הרב פלוטקין לאחר שהתייתם מאביו בגיל 5)

== לקריאה נוספת==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=81 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק ראשון [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 397] (הקישור לא תקין)
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=156 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שני [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 398] (הקישור לא תקין)
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
* ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על ידי בנו.
* '''[https://chabad.info/magazine/600036/ עדינות ותוקף: החסיד שאדמו"ר הרש"ב הסיר את גסות פניו…]''' {{אינפו}}
* '''[https://col.org.il/news/140813 כשה'תמים' פרך את השיעור של ראש הישיבה הליטאי]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלוטקין, אברהם אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בויטבסק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]

מנחם מענדל הנדל

2023-10-01T18:20:49Z

חוקר:

[[קובץ:ממ הנדל.jpg|ממוזער|הרב הנדל בתפילת שחרית עם הרבי (תשפ"ג)]]
הרב '''מנחם מענדל''' הכהן '''הענדל''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו עסקן ציבורי רב פעלים המכהן כמנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], ממייסדי ומנכ"ל [[שבועון בית משיח]] וחבר הנהלת מוסדות [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|תלמוד תורה אור מנחם]], [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[תומכי תמימים פוקונוס]], וממארגני [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].
[[קובץ:הרב הענדל.jpg|ממוזער|שמאל|300px|הרב הענדל נואם בערב לרגל גיליון האלף של [[בית משיח]]]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[ל' אדר|ל' אדר ראשון]] [[תשל"ג]] לאביו הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] ולאמו מרת [[רחל הנדל|רחל]], ולמד ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה חב"ד המקומי]], ב[[תומכי תמימים צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] וב[[תומכי תמימים קריית גת]] גדולה. בשנת [[תשנ"ב]] למד ב[[קבוצה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], בשנת [[תשנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת הניה לאה גינזבורג, בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].

משנת [[תשמ"ה]], בהיותו בגיל 12, זכה להיות אצל הרבי ב[[חודש תשרי]] בכל שנה.

כיום הוא מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] והינו חלק מקהילת [[אנ"ש]] [[770]] כשהוא מקפיד על השתתפות בתפילות ב[[מנין של הרבי]], מנהל את [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] והינו מעסקני שכונת קראון הייטס.

===מכון להפצת בשורת תורת הגאולה===
בשנת [[תשנ"ב]] פתח הרב הנדל יחד עם ר' [[יהודה לייב דונין]] "מכון להפצת בשורת תורת הגאולה", במסגרתו הוציאו לאור את הספר [[פניני גאולה]], הספר [[והוא יגאלנו]] וקונטרסים שונים בענייני גאולה ומשיח.

כמו כן ארגן המכון "מעגל לימוד עולמי" בענייני גאולה ומשיח של תלמידי התמימים בעולם כולו, כך שבמשך עשרים וארבע שעות רצופות התקיימו שיעורי וסדרי גאולה ומשיח ללא הפסקה, על פי חלוקה מראש בין ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל. על מעגל זה זכו לקבל את מענה קדשו של [[הרבי]].

===נס תחיית המתים===
ביום טוב שני של סוכות [[תשנ"ג]] יצא [[הרבי]] בפתאומיות ל[[התוועדות]] עם ה[[חסידים]] ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]]. בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב הענדל (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה.

על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך בנס ממש, לאחר זעקתו של איש ההצלה אינגי ביסטריצקי לעבר הרבי "רבי! הוא מת!", ומבט חד שנעץ בו הרבי, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.

==עסקנות ציבורית==
===מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח===
לאחר שהחלים כליל מהאירוע בחג הסוכות תשנ"ג, החליט להקדיש את חייו לפעולות כלל עולמיות להחשת וזירוז הגאולה כשהוא כותב על כך לרבי.

בשנת [[תשנ"ו]] הקים את [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], והוא עומד בראש הארגון, כאחראי בלעדי לפעולות הנעשות על ידו, ולגיוס המשאבים הנצרכים לפעולותיו.

שנים רבות היה עורך של [[שבועון בית משיח]], ושל הוצאות לאור שונות שהופקו על ידי המרכז.

===אש"ל הכנסת אורחים===
בשנת [[תשנ"ה]] חידש את פעילותו של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] שהקים הרב [[משה ירוסלבסקי]], ביסס והרחיב את פעולותיו, דאג לעידוד ה[[נסיעה לרבי]], פעל להרחבת מקומות לינה שיקלטו את האורחים והוצאה לאור של חוברות לימוד והדרכה לאורחים המגיעים ל[[חודש תשרי]] אצל הרבי.

בשנת [[תשע"א]] חנך בית מלון לאורחים, בסמיכות ל-[[770]]. באלול התשפ"ב חנך את המלון השני, ברח' [[איסטרן פארקווי]].

===מוסדות חינוך===
*'''[[תלמוד תורה]]''' - בשנת [[תשס"ה]] הקים את [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|תלמוד תורה אור מנחם]] בשכונת [[קראון הייטס]].
*'''[[ישיבה קטנה]]''' - בשנת [[תש"ע]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].
*'''[[ישיבה גדולה]]''' - בשנת [[תשע"ד]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס]]. הישיבה שכנה בהתחלה בסיגייט, ולאחר מכן עברה למשכנה הקבוע בפוקונוס.
*'''[[ישיבה קטנה- בית ספר למלאכה]]''' - בשנת [[תשפ"ג]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים חיילי בית דוד]].

===פעולות נוספות===

הרב הענדל הינו ממארגני '[[כינוס השלוחים העולמי]]' המתקיים מידי שנה ב-[[770]] בסמיכות ל[[ראש חודש כסלו]] ע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].

כמו כן נטל חלק בהקמת '[[מקווה ישראל]]' עד לשנת תשע"ה, הנחשב ל[[מקווה טהרה]] לגברים הגדול והפעיל ביותר ב[[קראון הייטס]].

בשנת תשנ"ד הקים את ' ועד חילי בית דוד'.

==משפחתו==
*חתנו, ר' דוד אקסלרוד, יו"ר [[מטה יציאה לשליחות]] - קראון הייטס
*בנו, ר' שלום דובער הכהן הענדל.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/617.pdf תחיית המתים בליובאוויטש]''' - הרב הענדל מגולל את נס תחיית המתים הפרטי שלו בראיון עם [[אברהם ישעיה רייניץ|אברהמל'ה רייניץ]]. [[שבועון בית משיח]], גליון 617, עמוד 77. {{בית משיח}} {{PDF|}}
*'''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA-%E2%80%A2-25-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99/ הרב הענדל בעדות אישית: 25 שנה לתחיית המתים]''' - הרב הענדל מגולל את נס תחיית המתים הפרטי שלו בכינוס מטעם [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[תשרי]] [[תשע"ח]] {{וידאו}} {{אינפו}}.
*'''[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/1012464/ הרב הענדל משתף בסיפור 'תחיית המתים' האישי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

{{מיון רגיל:הנדל, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת הנדל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:חברי ועד כינוס השלוחים העולמי]]

חסידות ברסלב

2023-09-20T07:52:48Z

חוקר:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו של רבי נחמן מברסלב]]
[[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי ברסלב בדור הקודם]]
'''חסידות ברסלב''' (במקור: '''ברצלב''') הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]]. ותלמידו המובהק - [[רבי נתן מברסלב]], מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו.

== אדמו"רי חב"ד וברסלב ==
כאשר נפגש רבי נתן מברסלב בפעם הראשונה עם רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלושה סיפורים ואחד מהם על [[אדמו"ר הזקן]], שהיה לו תלמיד אחד שבמשך שמונה שנים חידש חידושים על תורה אחת בלבד של רבו.{{הערה|אבניה ברזל}}
אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול.{{הערה|1=[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמוד ש"ע וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=148&hilite= בית רבי, עמוד ס"ו] היחס לר' נחמן ושיטתו.}}. יש אומרים כי [[אדמו"ר הזקן]] התבטא על ר' נחמן: "הפוגע בו פוגע בי"{{הערה|עדות הרב [[בן ציון גרוסמן]] בשם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - נדפסה בספר [[עבד מלך]].}}.
רבי אברהם ב"ר נחמן מחסידי ברסלב, סיפר ששמע שכשהיה רבי נחמן בארץ ישראל, נתבקש על ידי רבי אברהם מקאליסק לפשר בינו לבין אדמו"ר הזקן, וכשחזר רבי נחמן מא"י נפגש עם אדמו"ר הזקן, שביקש ממנו שיאמר תורה, אך רבי נחמן סירב ואמר לאדמו"ר הזקן שיאמר הוא תורה. ואכן אדמו"ר הזקן דרש תורה ארוכה{{הערה|לא מובא במקורות חב"דיים שאדמו"ר הזקן אמר פעם תורה במשך 6 שעות או קרוב לזה.}} במשך שש שעות ויש אומרים שמונה שעות ובתוך דרשתו פירש את הפסוק "רחמיך רבים ה'" ואמר הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאד, ורבי נחמן שיבח מאד את הפירוש ואמר שהוא מכוון מאד{{הערה|מהספר אבניה ברזל/כוכבי אור}}.

בעיר לבוב היה קיים בית כנסת חסידי משותף לחסידי חב"ד וחסידי ברסלב תחת הנהגת חסידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[איציקל ז'ליקובר]]{{מקור}}. וסיפר הרב אליעזרוב {{הערה|מסתמא מדובר ב[[ר' שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]}}שאחד דיבר הפך הטוב על מוהרנ"ת [ = מורינו הרב נתן] לפני אדמו"ר הצמח צדק, ותיכף ומיד סר הצמח צדק ד' אמות לאחוריו מאותו האיש, ואמר לו שישב על הארץ ויקבל נזיפה על מה שדיבר לא טוב על מוהרנ"ת{{הערה|מובא בספר אוסף מכתבים מר' יעקב מאיר שכטער עמוד קסז בשם ר' אלעזר ראזענפעלד בשם חותנו ר' שמואל הורביץ בשם הרב אליעזרוב.}}. וכן מסופר כי כשראה אדמו"ר הצמח צדק את הליקוטי הלכות של מוהרנ"ת ועיין בהחידושים, פנה לנוכחים ואמר: "הלא בני איש אחד נחנו"{{הערה|שם עמוד קסח ור' לוי"צ בנדר היה מספר זאת ונדפס בשיח שרפי קודש ח״ה קלו}}.

לרב מנחם הכהן{{הערה|כיהן כרב תנועת המושבים. רב ההסתדרות והרב הראשי ליהדות רומניה, וכן חבר הכנסת מטעם המערך בכנסות ה-8 עד 11. מחבר ספרים ומאמרים.}} שהיה אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה [[מנהג]] שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב הכהן, כי גם הוא חסיד, היות שמתפלל בבית הכנסת של חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי שהוא טוען שהוא שייך לחסידות ברסלב היות שאין להם רבי ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד{{הערה|1=עדות ששמע מכלי ראשון הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]. וראו גרסא אחרת בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[תש"ע]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], בשם הרב [[דוד נחשון]].}}.

הרב אברהם חיים קוסטנטינר מ[[בית שמש]] שהינו עסקן בחסידות ברסלב, ולשעבר היה מהנהלת [[תלמוד תורה|ת"ת]] ברסלב ב[[בני ברק]], אמר לרבי: "אני נוסע לאומן ל[[ראש השנה]], לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם ב[[ראש השנה]] הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תדאג ש[[משיח]] יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"{{הערה|1=[http://www.chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=265&m=2&cat1ID=29&cat2ID=0 ציטוט מוידאו], ב[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2048 אינפו].}}.
ספרי רבי נחמן מוזכרים בשיחות הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]]
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=293&hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba חלק ו' עמ' 283] וב[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=328 ח"ב].}} וכן מסופר שהרבי למד בספר לקוטי מוהר"ן{{הערה|'ימי מלך' כרך ב' עמ' 629-628 מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בספר "[[לקוטי מוהר"ן]]". עיין ב"ניצוצות" גליון 5 עמוד 62.}}.

הרב אלעזר קעניג ששימש כמנהיגה ורבה של קהילת חסידי ברסלב בצפת ביקר אצל הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] ב[[י"ט חשוון]] [[תשנ"ב]]. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "הצלחה רבה, יאריך ימים על ממלכתו"{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק ג' ע' 184}}.

==ברסלב כיום==
{{פסקה חסרה}}
רבי נחמן לא השאיר אחריו ממלא מקום, ואף תלמידו רבי נתן לא ראה בעצמו ממלא מקום, אלא רק מבאר ומפיץ תורת רבו. זה על סמך דברי רבי נחמן "מיין פייערל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען" (האש שלי תוקד עד ביאת המשיח) מה שהורה על כך שרבי נחמן ממשיך להנהיג את חסידיו גם לאחר הסתלקותו.
רבי נחמן הורה שהמשך החסידות לא יהיה ע"י אדמו"ר חדש, אלא באופן של "תלמידים יעשו תלמידים" כל תלמיד שיש תחתיו תלמידים נקרא בפי חסידי ברסלב "משפיע" או מ"זקני וחשובי אנ"ש"

==לקריאה נוספת==
*'''כך הציל הרבי את ציון רבי נחמן מברסלב באומן''', מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 82-89.

==ראו גם==
* [[רבי נחמן מברסלב]]
* [[התבודדות]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/147803 מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?]''' {{COL}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83967 כיצד הגיב הרבי לחסיד שרצה לנסוע לאומן?]''' {{וידפו|}}
* {{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
* {{קישור התקשרות צאח|1878|10774||כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש" - לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. וכן ב"ניצוצות" גליון 26 עמוד 18.
* שבחו של צדיק (ירושלים תשס"ח), עמ' קכה-קלב (שמועות שונות אודות הקשר בין ברסלב לאדמור"י חב"ד).
{{חצרות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

שיחה:א שייגעץ (ניגון)

2023-09-18T19:15:54Z

חוקר: יצירת דף עם התוכן "מה המקור שהניגון מיוחס לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, ומהם המילים המקוריות בניגון לפני השינ..."

מה המקור שהניגון מיוחס לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ומהם המילים המקוריות בניגון לפני השינויים? --[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 19:15, ג' בתשרי, ה'תשפ"ד 19:15, 18 בספטמבר 2023 (UTC)

שיחה:חיים עוזר גרודזינסקי

2023-09-17T18:13:32Z

חוקר: /* סיפור */ פסקה חדשה

ככה כותבים ערך? אני עומד ומשתומם. האם מי שכותב באנציקלופדיה תורנית, אינו יודע את שם משפחתו של ר' חיים עוזר וכותב אודותו כמה שורות תמוהות? האמת שצריך כוחות לכתוב ערך אודות מי שהיה מגדולי הדור הקודם, ועמד בקשרי ידידות אמיתיים עם רבותנו נשיאינו. בקרוב אנסה לכתוב ערך זה כראוי לו פיני 09:47, 6 בינואר 2010 (UTC)
:וכן כל ערכי שלום (העברי) שהכניס. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::כבר העיר לו פיני בדף שיחתו ונקווה שישתפר בכיוון ויועיל לכולנו. אחרי הכל תרומותיו חשובות מאוד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:55, 6 בינואר 2010 (UTC)
:::נכון נכון. אין חולק על-כך שצריך עוד-כמה-כמוהו, פעילים ונמרצים. ועל-כן, עם הביקורת שיש לי על ערכים כאלו, יש לומר יישכ"ח. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

יכול להיות שהערך עוסק באופן מוגזם בחב"ד ופחות מדי ברב חיים עוזר עצמו?
:בהחלט יכול להיות. חב"דפדיה מתמקדת בהקשר החב"די. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באייר ה'תשע"ד 21:07, 14 במאי 2014 (UTC)

== סיפור ==

סיפור שפעם הרבי הגיע לוילנה ונראה כגביר וכו' וכו' ועשה עסקה עם הלמדנים, ואמר על זה ר' חיים עוזר שזה יכול לעשות רק הליובאוויטשער רבי. פרטי המעשה מסופרים בתשורה החדשה על מכתבים שנכתבו לר' שלמה חיים. הסיפור נמצא בעמודים 26-27. את הסיפור כותב ר' [[יהושע מונדשיין]] ששמע מפי ר' [[ישראל אבא פליסקין|אבא פליסקין]]. [https://col.org.il/news/147746 לחץ כאן לתשורה {{COL}}] --[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 18:13, ב' בתשרי, ה'תשפ"ד 18:13, 17 בספטמבר 2023 (UTC)

שיחה:זאיגריי מנה קזצ'נקה

2023-09-09T19:22:57Z

חוקר:

== מילות הניגון ==

{{א|להתראות}} יש"כ על הערך! חיפשתי אותו בעבר והנה יצרת אותו. רציתי להעיר שהגרסא שהבאת אינה מדוייקת לגרסא שבה ר' דוד הורביץ מנגן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:20, א' בסיוון, ה'תשפ"ג).
:דומה שלא קראת את הערך כולו, אלא רק בהעברה בעלמא, היות וציינתי זאת בפירוש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:55, א' בסיוון, ה'תשפ"ג 05:55, 21 במאי 2023 (UTC)
::{{א|להתראות}} אתה צודק. אז מהיכן הבאת את גירסא זו? והאם אין ביצוע לגירסא זו? יש"כ בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (09:10, א' בסיוון, ה'תשפ"ג).
:::הבאתי מתוך צילום מחוברת של ר' יפתח לוזיה שנמצאת בדפוס. בקרוב בחנויות. הוא לא יודע להגיד לי מאיפה הוא לקח את הגירסה ההיא, אבל ברור שזה לא פיענוח לא נכון של ההקלטה של הורביץ, אלא הקלטה אחרת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:56, א' בסיוון, ה'תשפ"ג 12:56, 21 במאי 2023 (UTC)
::::אני מבין בהחלט שזו לא טעות, נסיתי למצוא הקלטה אבל לא הצלחתי.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:11, א' בסיוון, ה'תשפ"ג).

== היכל הנגינה ==
הניגון בהיכל הנגינה בקישור:
https://www.chassidus.com/audio/nigun/22-19-Zazshegoi-Minye-Heichal-Neginah.htm
הניגון הזה מתחיל בדקה ה-3:34 לאחר הניגון [[ניע חודיטי]]. --[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 19:22, כ"ג באלול, ה'תשפ"ג 19:22, 9 בספטמבר 2023 (UTC)

==גירסא ב'==
כיוון שלא הצלחתי להבין לגמרי את הגירסא של ר' דוד הורביץ אכתוב כאן את מה שהבנתי ומי שישלים (אולי דובר רוסית) תבוא עליו הברכה!
{{טורים|תוכן=
'''א.'''{{ש}}
'''''מילות הניגון:'''''{{ש}}
'''זיין די גראמיניע ??,{{ש}}
'''נה דודו נה דודו,{{ש}}
'''פו-מתנגדצקמו{{ש}}
{{ש}}
'''וואס מען מאג - מאג מען דאך,{{ש}}
'''מעג מען דאך עד שתצא נפשו,{{ש}}
'''און וואס מען טאר ניט-{{ש}}
'''מאג מען אויכעט א ביסעל{{ש}}
{{ש}}
'''תהלתו וקדושתו אין לספר{{ש}}
'''א פרק משניות א בלעטל גמרא אן תשובה איז דאך אויכעט מכפר{{ש}}
{{ש}}
'''??,{{ש}}
'''פו-מתנגדצקמו{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
'''ב.'''{{ש}}
'''זיין די גראמיניע ??,{{ש}}
'''נה דודו נה דודו,{{ש}}
'''פו-חסידצקעמו{{ש}}
{{ש}}
'''וואס מען טאר ניט -{{ש}}
'''טאר מען ניט,{{ש}}
'''טאר מען ניט, עד שתצא נפשו!{{ש}}
'''און וואס מען מאג דארף מען אויכעט נישט,{{ש}}
'''תהלתו וקדושתו אין לספר{{ש}}
'''א פרק משניות, א בלעטל גמרא אן תשובה איז דאך אין גארנישט מכפר!{{ש}}
{{ש}}
'''?,{{ש}}
'''פו-חסידצקעמו{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
'''''תרגום חופשי לעברית:'''''{{ש}}
א.{{ש}}
??{{ש}}
בחליל, בחליל,{{ש}}
בסגנון של [[מתנגד]]{{ש}}
{{ש}}
מה שמותר - הרי הוא מותר{{ש}}
הוא הרי מותר,{{ש}}
הרי מותר עד שתצא נפשו,{{ש}}
ומה שאסור -{{ש}}
הרי גם הוא מותר קצת{{ש}}
{{ש}}
תהלתו וקדושתו אין לספר{{ש}}
פרק משניות, דף גמרא בלי תשובה הם גם מכפרים{{ש}}
{{ש}}
??,{{ש}}
בסגנון של מתנגד{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
ב.{{ש}}
??,{{ש}}
בחליל, בחליל,{{ש}}
בסגנון של [[חסיד]]{{ש}}
{{ש}}
מה שאסור -{{ש}}
הרי אסור!{{ש}}
הרי אסור, עד שתצא נפשך!{{ש}}
ומה שמותר - לא צריך,{{ש}}
איננו צריכים}}

שיחה:זאיגריי מנה קזצ'נקה

2023-09-09T19:22:23Z

חוקר:

== מילות הניגון ==

{{א|להתראות}} יש"כ על הערך! חיפשתי אותו בעבר והנה יצרת אותו. רציתי להעיר שהגרסא שהבאת אינה מדוייקת לגרסא שבה ר' דוד הורביץ מנגן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:20, א' בסיוון, ה'תשפ"ג).
:דומה שלא קראת את הערך כולו, אלא רק בהעברה בעלמא, היות וציינתי זאת בפירוש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:55, א' בסיוון, ה'תשפ"ג 05:55, 21 במאי 2023 (UTC)
::{{א|להתראות}} אתה צודק. אז מהיכן הבאת את גירסא זו? והאם אין ביצוע לגירסא זו? יש"כ בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (09:10, א' בסיוון, ה'תשפ"ג).
:::הבאתי מתוך צילום מחוברת של ר' יפתח לוזיה שנמצאת בדפוס. בקרוב בחנויות. הוא לא יודע להגיד לי מאיפה הוא לקח את הגירסה ההיא, אבל ברור שזה לא פיענוח לא נכון של ההקלטה של הורביץ, אלא הקלטה אחרת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:56, א' בסיוון, ה'תשפ"ג 12:56, 21 במאי 2023 (UTC)
::::אני מבין בהחלט שזו לא טעות, נסיתי למצוא הקלטה אבל לא הצלחתי.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:11, א' בסיוון, ה'תשפ"ג).

== היכל הנגינה ==
הניגון בהיכל הנגינה בקישור:
https://www.chassidus.com/audio/nigun/22-19-Zazshegoi-Minye-Heichal-Neginah.htm
הניגון הזה מתחיל בדקה ה-3:34 לאחר הניגון [[ניע חודיטי]].

==גירסא ב'==
כיוון שלא הצלחתי להבין לגמרי את הגירסא של ר' דוד הורביץ אכתוב כאן את מה שהבנתי ומי שישלים (אולי דובר רוסית) תבוא עליו הברכה!
{{טורים|תוכן=
'''א.'''{{ש}}
'''''מילות הניגון:'''''{{ש}}
'''זיין די גראמיניע ??,{{ש}}
'''נה דודו נה דודו,{{ש}}
'''פו-מתנגדצקמו{{ש}}
{{ש}}
'''וואס מען מאג - מאג מען דאך,{{ש}}
'''מעג מען דאך עד שתצא נפשו,{{ש}}
'''און וואס מען טאר ניט-{{ש}}
'''מאג מען אויכעט א ביסעל{{ש}}
{{ש}}
'''תהלתו וקדושתו אין לספר{{ש}}
'''א פרק משניות א בלעטל גמרא אן תשובה איז דאך אויכעט מכפר{{ש}}
{{ש}}
'''??,{{ש}}
'''פו-מתנגדצקמו{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
'''ב.'''{{ש}}
'''זיין די גראמיניע ??,{{ש}}
'''נה דודו נה דודו,{{ש}}
'''פו-חסידצקעמו{{ש}}
{{ש}}
'''וואס מען טאר ניט -{{ש}}
'''טאר מען ניט,{{ש}}
'''טאר מען ניט, עד שתצא נפשו!{{ש}}
'''און וואס מען מאג דארף מען אויכעט נישט,{{ש}}
'''תהלתו וקדושתו אין לספר{{ש}}
'''א פרק משניות, א בלעטל גמרא אן תשובה איז דאך אין גארנישט מכפר!{{ש}}
{{ש}}
'''?,{{ש}}
'''פו-חסידצקעמו{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
'''''תרגום חופשי לעברית:'''''{{ש}}
א.{{ש}}
??{{ש}}
בחליל, בחליל,{{ש}}
בסגנון של [[מתנגד]]{{ש}}
{{ש}}
מה שמותר - הרי הוא מותר{{ש}}
הוא הרי מותר,{{ש}}
הרי מותר עד שתצא נפשו,{{ש}}
ומה שאסור -{{ש}}
הרי גם הוא מותר קצת{{ש}}
{{ש}}
תהלתו וקדושתו אין לספר{{ש}}
פרק משניות, דף גמרא בלי תשובה הם גם מכפרים{{ש}}
{{ש}}
??,{{ש}}
בסגנון של מתנגד{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
ב.{{ש}}
??,{{ש}}
בחליל, בחליל,{{ש}}
בסגנון של [[חסיד]]{{ש}}
{{ש}}
מה שאסור -{{ש}}
הרי אסור!{{ש}}
הרי אסור, עד שתצא נפשך!{{ש}}
ומה שמותר - לא צריך,{{ש}}
איננו צריכים}}

קלימוביץ'

2023-08-24T20:56:05Z

חוקר:

'''קלימוביץ'''' (או באיות [[אידיש]]אי '''קלימאוויטש'''), היא עיירה במחוז [[מוהילוב]] שב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס) שוכנת על שפת נהר הדנייפר. בעבר הייתה בקלימוביץ' קהילה [[חב"ד]]ית תוססת. העיירה קלימוביץ' אינה גדולה, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] גרו בה כ-10 אלף אנשים. כיום גרים בה כ-17 אלף איש.

==היסטוריה==
'''קלימוביץ'''' הפכה לעייריה חסידית עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער|אבא השמח]] (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימוביץ']] ור' שאול לייב{{הערה|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}.

בימי [[אדמו"ר המהר"ש]], הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]], נין ר' [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] (בנו של ר' [[שניאור זלמן פבזנר|שניאור זלמן]] , נכדו של ר' [[משה דוב בער פוזנר|משה דובער]], בן רב מרדכי), שהיה [[שד"ר]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה [[בעל מנגן]] גדול וחיבר הרבה [[ניגונים]] הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].

כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו.

==בתי המדרש==
וכך מתאר יליד העירה ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] את בית המדרש של העירה.

בקלימוביץ' היו 5 בתי מדרש 2 חסידים ו 3 של המתנגדים, בכולם התפללו ולמדו.

בית הכנסת החסידי הישן הי' מאוד חזק, היה בנוי מעצים וברזל, בבית המדרש בצד דרום ודרום היה שולחנות עץ ארוכים, ועליהם היו לומדים בין מנחה למעריב, בימי חול בשולחן הצפוני ר' אברהם אשר שהיה תלמיד חכם גדול, ובעל דיבור יפה ורהוט, היה מוסר שיעור בעין יעקב, על אף גאונותו היה מוסר שיעור בשפה ברורה ופשוטה שגם הבעלי בתים הפשוטים היו מבינים, והיו מרגשים קשר, ושואלים שאלות ור' אברהם אשר היה מתייחס לכל שאלה בפרטות ועונה בצחות לשנו.

ובשלוחן הדורמי היו לומדים משניות, אחרי מעריב היה שיעור גמרא.

בשבת ברעוא דרעווין ר' אברהם אשר היה חוזר מאמר, ובמוצאי שבת, היו לומדים מדרש.

היו אנשים בעיירה שהיו מאוד יראה שמים שהיו מגיעים לבית הכנסת ג' תפילות ביום, והיו כאלו גם פריי לגמרי, ואפיקרוסים.

[[קובץ:Klimovichi 09.jpg|ממוזער|250px|מצבה על היהודים נרצחי קלימוביץ בשואה.]]
[[קובץ:Klimovichi 10.jpg|ממוזער|250px|קבר אחים של היהודים שנרצחו בשואה בקלימוביץ.]]
בית הכנסת נשרף על ידי הנאצים בימי השואה, וקשה להכיר בכלל היכן היה.

ב[[שואה]], נכבשה ה[[עיירה]] על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] והם הרגו את תושביה היהודים. העיירה שוחררה מהנאצים בשנת [[תש"ג]] (1943).

ב-[[תשמ"ו]] (1986) נפגעה העיירה כתוצאה מ[[אסון צ'רנוביל]].

==חסידים מקלימוביץ'==
*[[מרדכי (חיים) פבזנר]] בן ר' שניאור זלמן בן ר' משה בן ר' [[מרדכי פוזנר]] אח [[אדמו"ר הזקן]].
*[[שמואל פבזנר]] בן ר' מרדכי (חיים)
*[[שלום דובער פבזנר]] בן ר' שמואל
*[[יצחק מרדכי פבזנר]] בן ר' שמואל כתב תיאורים על חיי העירה
*[[יהושע זעליג ריבקין]]
*יוסף שלום מקלימוביץ - מהחסידים הראשונים בקלימוביץ' וממפיצי [[תורת החסידות]] בעיר. לא ידוע הרבה על חייו והוא מוזכר מספר פעמים יחד עם חבריו בעיר.
*[[אבא השמח]]
*[[יצחק שאול מקלימוביץ']]
*[[מאיר זלמן מקלימוביץ']]
*[[גרשון בער (העילוי מקרוצא)]]
* [[צבי הירש אזימוב]] - המכונה ר' הירשל קלימאוויטשער. חסיד ועובד גדול. הרבי הרש"ב התבטא אודותיו: גוף נקי ונשמה טהורה
*[[גרשון בער מפאהר]]
*[[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]
*[[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]]
*[[שמואל דוד בלינוב]]
*[[מרדכי בלינוב]]
*[[שמריהו פלדמן]] (י' שבט תרע"ב - ח"י [[אייר]] תשנ"ט).
*[[יחיאל יוסף ריבקין]]
*[[מרדכי אליהו שניאור]]
*[[אברהם דוד פוזנר]]

==ניגוני קלימוביץ'==
*'''ניגון שמחה מקלימוביץ'''' ([[ניגון ר"ח]] ב[[ספר הניגונים]]) - [[ניגון שמחה]] שנרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[רפאל כהן]]. [https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.MP3 לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ]
:לשמיעה: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=214 מפי הרבי] {{צליל}}, [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=822 אוצר ניגוני חב"ד 5] {{צליל}} {{אינפו}}
*'''ניגון רל"ב''' - נרשם מפי החסיד ר' [[שמריהו פלדמן]]. [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%95%27%27%D7%98_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27.MP3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{*}} [https://chabad.info/musicnews/569730/ מפי הרב מנחם מענדל עמאר]
*'''ניגון של"ג (הנני מביא אותם)'''- לשמיעת הניגון בביצוע של [https://chabad.info/musicnews/552910/ שלמה כהן] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/15/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27.MP3 מפי ר' דוד הורביץ] {{*}} [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4384051/jewish/Nigun-Simcha-Klimovitch.htm מתוך אלבום געגועים]. {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1099 מפי שמריהו פלדמן] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=788 מקהלת ילדי השלוחים] {{*}}[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=159 מקהלת ניחו"ח (קלטת 15)]) {{שמע}} {{אינפו}}
*'''ניגון של"ט''' - ניגון שמח מ[[קלימוביץ']]. [https://chabadpedia.co.il/images/4/4a/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27.MP3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
*'''ניגון לשבת ויום טוב''' - נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]).
*'''ניגון התוועדות מקלימוביץ'''' - ניגון שחסידי חב"ד בקלימוביץ' נהגו לנגנו. לשמיעה: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1095 מפי ר' שמריהו פלדמן] {{צליל}} {{אינפו}}
*'''ניגון פיל יא''' - [[ניגון]] בשפה האוקראינית הדומה גם בתוכנו ל[[ניגון סטאוו יא פיטו]]. נוגן גם בקרב חסידי קובליץ. [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%90_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A5.MP3 להאזנה לניגון מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון אברהם-ניו אבינו''' - ניגון בשפה ה[[רוסית]] שתוכנו הוא פניה ובקשה ל[[אברהם אבינו]] שיתפלל וימליץ טוב ל[[הקב"ה]] על [[עם ישראל]]. [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/09-08-Avrahamanyu-Avinu-From-the-city-of-Klimavitch-Russian-Words-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/2a/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95_Track_03.mp3 לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/147379 ה'תשורה' המדוברת "מיר זיינען פון קלימוביץ" מחתונת השלוחים]''' {{COL}}
* ראו גם מדור 'ניגוני חסידי חב"ד מעיר קלימאוויטש' באתר [http://www.chassidus.com/audio/nigun היכל הנגינה] {{צליל}} {{אינפו}}
*'''[https://anash.org/young-boys-wish-for-stories-inspires-new-klimovitch-website/ השראה לאתר החדש - קלימוביץ']''', {{אנש}} (אנגלית)
*[shtetle.com/shtetls_mog/klimovichi/klimovichi.html תיאור שואת יהודי קלימוביץ'] (ברוסית)

*[https://www.chassidus.com/audio/nigun/ "מקורות ניגוני העיר קלימאוויטש"] - תיאור על פי שיחות הרבי ועוד, מבאר על העיר וניגוניה, באתר [[היכל הנגינה]]
{{עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]

שיחה:נתן אלתרמן

2023-08-04T10:22:23Z

חוקר:

הקשר לחב"ד קלוש ואינו מצדיק ערך, ולכן שמתי תבנית חשיבות. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 20:32, ד' בתשרי, ה'תשפ"א 20:32, 22 בספטמבר 2020 (UTC)
:לדעתי עדיין שווה קריאה, כתוב היטב, קצר ולעניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בחשוון ה'תשפ"א 20:35, 26 באוקטובר 2020 (UTC)
::אבל אינו עומד בכללים. כשמדובר בסמל חילוני צריך הצדקה מובהקת לזכאות לערך, אחרת אנו מחטיאים את המטרה שלשמה הוקם האתר. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 23:13, י' בחשוון, ה'תשפ"א 23:13, 28 באוקטובר 2020 (UTC)
:::{{א|נרקיס}} סליחה שפספסתי את המשך הדיון. באיזה כלל הערך לא עומד לא עומד? יש כאן מידע הקשור לחב"ד, אמנם קצר ומועט אבל הערך כולו קצר כך שמתוך הערך זה כן חלק משמעותי. אני חושב שזה נפלא שאדם שיחפש עליו מידע יקבל את המידע שכתוב אצלנו. אני גם מעריך שלא צפוי שהערך יתרחב או ידרוש תחזוקה משמעותית בעתיד. הוא כתוב מצוין, נקי, מכובד ומחוב"ד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 22:37, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::::{{א|שיע.ק|שיע}} התכוונתי לכללים בדף: "עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים". הכללים שם יותר מחמירים ונוקשים. לא אכנס לפירוט כי הדיון הסתיים. אני רואה חשיבות בעצם הדיון והנצחתו בדף השיחה, ובזה תרמתי את חלקי. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 23:01, ו' בכסלו, ה'תשפ"א 23:01, 22 בנובמבר 2020 (UTC)
::מכיון שהתיעוד חשוב אז אוסיף עוד כמה הערות {{קריצה}}
::הפסקה הרלוונטית ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים]], היא: כאשר מדובר על אדם שאינו חסיד חב"ד, לא די בחשיבותו העצמית, אלא צריך שתהיה חשיבות בקשריו עם חב"ד. לדוגמה: קשריו של אדמו"ר עם הרבי, מצדיקים ערך אודותיו אך העובדה שעסקן פלוני התארח בבית חב"ד, או אפילו נשא בו נאום בשבח חב"ד, אינה מצדיקה ערך. כך גם פגישה בודדת וסטנדרטית עם הרבי לא מצדיקה ערך. - סוף ציטוט.
::קשר שהוא מעבר לפגישה או נאום על חב"ד וכן ההגדרה 'חשיבות בקשריו עם חב"ד', מותירות תחום נרחב ואפור.
::הכללים מנוסחים בכוונה בצורה קשוחה יחסית כדי לעודד אנשים להשקיע במה שחשוב. ולמנוע יצירת ערכים קטנים, לא מנוסחים וללא 'ויקיזציה'.

==חשיבות==
עבר למעלה משבוע מאז הוצבה התבנית. מה הוכרע בסןף? [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ"ש]]''' ▪ [[ב"ה]], היום , [[כ"ד בחשוון]] [[ה'תשפ"א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 14:23, 11 בנובמבר 2020 (UTC)
:תלוי אם {{א|שיע.ק}} קיבל את דברי נרקיס או שעדין תומך בחשיבות הערך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:41 • כ"ה בחשוון ה'תשפ"א

==עוד מידע אודות אלתרמן ביחס לחב"ד==
לאלתרמן יש שיר שכתב על חב"ד - [https://col.org.il/news/141704 הטלגרמה של חב"ד].
בספר 'אוצרות' על ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] מסופר עליו בעמוד 228 והלאה, ובעמוד 231 שם נמצא מכתב של הרבי לרב גליצנשטיין: "הננו לבקשו שיואיל נא לעורר את מר נתן שי' אלתרמן לשלוח לכאן את ספרו "הטור השביעי", וכמו"כ שאר ספריו וחיבוריו".
כמו"כ בספר 'הרב אשכנזי' מסופר עליו בעמוד 31. --[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 10:22, י"ז באב, ה'תשפ"ג 10:22, 4 באוגוסט 2023 (UTC)

שיחה:נתן אלתרמן

2023-07-31T08:54:15Z

חוקר:

יהושע זליג פלדמן

2023-07-27T18:00:10Z

חוקר:

[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]
הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] – [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] ו[[ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשי"ח]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

===בתומכי תמימים לוד===
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]]. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.

בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב]], ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].

כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ"ץ]].}}.

לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנה ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארץ ישראל.

===שנותיו האחרונות===
בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כ[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]].

נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]], ונטמן בו ביום ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]].
*בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]
*חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר"מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב"ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש כולל צמח צדק בירושלים.
*חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש תו"ת מוסקבה וכיום משפיע בתות"ל מגדל העמק

==מתורתו==
* קונטרס [https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה] (30 עמ'), באתר אוצר החכמה

* קובץ מקבץ שיעורים עמ"ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע"י הת' מנחם מענדל פרידמאן (תשפ"ב).

==לקריאה נוספת==
*'''אמן ההסברה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 45

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=692 איכה יועם זהב]''' - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, [[שבועון כפר חב"ד]], מובא ב[[אתר שטורעם]]
*'''[https://col.org.il/news/125820 הקלטה מנאום שנשא בפני ציבור של נשים]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלדמן יהושע זליג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

וילנה

2023-07-14T11:00:28Z

חוקר:

[[קובץ:וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר וילנא כיום בתצלום אוירי]]
[[קובץ:תומכי תמימים וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום נדיר של תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר בזמן [[השואה]]]]
וילנא (באנגלית: '''Vilnius''', ברוסית: '''Вильнюс'''; בפולנית: '''Wilno''') היא עיר הבירה של מדינת ליטא. לעיר היה מעמד תורני חשוב, והיא נודעה בעיקר בזכות [[הגאון מוילנא]] שפעל בעיר בין השנים [[ה'ת"פ]]-[[ה'תקנ"ח]]. העיר כונתה בפי היהודים בתואר "ירושלים דליטא", והיוותה את המרכז העיקרי להתנגדות החריפה לתנועת החסידות.

==היסטוריה מיקום ואוכלוסייה==
העיר שהוקמה בשנת [[ה'פ"ח]], שוכנת בצד הדרומי-מזרחי של ליטא, בסמיכות לגבול בין [[רוסיה]] הלבנה (בלארוס) לליטא.

כבר מעת הקמתה הייתה וילנה מרכז התרבות וההווי הפולני, ונקבעה כעיר הבירה של הדוכסות הליטאית. במהלך השנים נכבשה וילנא חליפות, וסופחה מספר פעמים לממשלת [[פולין]], לרוסיה, ולברית המועצות.

===הקהילה היהודית===
[[קובץ:בית הכנסת וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת היהודי היחיד שנשאר פעיל עד היום]]
[[קובץ:וילנא בית עלמין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי בעיר]]
במאתיים השנים הראשונות לקיומה של העיר, נאסרה ההתיישבות היהודית במקום, מחשש התושבים לפגיעה בפרנסתם, אך בסביבות שנת [[ה'ש"כ]] ניתן אישור גורף, והחלה התיישבות יהודית בעיר.

בארבעים השנים שחלפו מאז החלה ההתיישבות היהודית בעיר, גדלה הקהילה באופן משמעותי, וכללה שלושת אלפים משפחות, שהיוו עשרים אחוז מכלל תושבי העיר, ושמעה של הקהילה החל להתפרסם בתפוצות ישראל כמרכז תורני חשוב עד שנקרא "ירושלים דליטא".

הקהילה היהודית בעיר הייתה מבוססת מבחינה כלכלית, דבר שאיפשר לבני הקהילה לחתן את בנותיהם עם צעירים מוכשרים, ולהעניק להם את האפשרות להמשיך ולהתמסר ללימוד התורה בתנאי שיעברו להתגורר בסמיכות אליהם ויהיו סמוכים על שולחנם. באופן זה עברו להתגורר בוילנה עשרות למדנים חשובים דוגמת רבי שבתאי כהן (הש"ך){{הערה|מחבר השפתי כהן}} ורבי אריה לייב שפירא{{הערה|מחבר הספרים נחלת אריאל ומעון אריות.}}, שהטביעו את חותמם על כלל היהדות התורנית.

[[הגאון מוילנא]] (הגר"א) שהיה יליד העיר תרם לפרסומה באופן משמעותי, וכבר בהיותו בגיל צעיר התפרסם שמעו למרחוק, והזמין צעירים מוכשרים רבים לבוא וללמוד תורה מפיו{{הערה|הגר"א אמנם לא כיהן באופן רשמי במשרת רב או ראש ישיבה, אך היה מוסר שיעורים בבית המדרש הסמוך לביתו, ופותר את קושיותיהם של הלמדנים שהיו מביאים לפניו כשהיה מגיע לבקר בבית המדרש.}}.

הקהילה היהודית בעיר הלכה והתפתחה, עד שבתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודי הקהילה היוו את רוב תושבי העיר, דבר שנמשך תקופה קצרה, עד להגירה הגדולה ל[[ארצות הברית]] שהחלה שנים ספורות לאחר סיום מלחמת העולם. התפתחותה וגדילתה של הקהילה היהודית, גרמה לכך שבשנת [[תרמ"א]] גויים מתושבי העיר ניסו לבצע פרעות ביהודים ולגרום להם לעזוב את העיר, אך הקהילה התאגדה, לכדה את הפושעים, והסגירה אותם לשלטונות.

גודלה של הקהילה גרם גם לכך שתנועות חברתיות ועממיות שונות ראו בה יעד אסטרטגי, ופתחו בה מרכזים שיועדו להטות אליהם את לב ההמון.

בשנת [[תרע"ד]] התמנה כרב קהילת חב"ד בעיר הרב [[מנחם צבי ריבקין]] שכיהן ברבנות עד שנת [[תרפ"ג]]. ב[[חודש אייר]] [[תרפ"ז]] הוקם בעיר סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], בייסודו ובהנהלתו של ר' אליהו וייץ, ובסיועו של העסקן החב"די ר' [[מענדל לוין (וילנא)|מענדל לוין]] שהיה חבר בועד הקהילה של וילנה באותם שנים{{הערה|1=ב[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/535.pdf שבועון בית משיח גליון 535] התפרסמה התכתבות בין [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[חיים עוזר]] בנוגע לסיוע הכספי לישיבת [[תומכי תמימים וילנא]].}}.

===בזמן ה[[שואה]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים וילנה]]}}
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו חלק מתלמידי ישיבות חב"ד לוילנא, מתוך השערה שהעיר תסופח לליטא, שנחשבה אז למדינה נייטרלית, והקימו במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]] בניהולו של הרב [[שמואל זלמנוב]], ותחת השפעתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[יהושע אייזיק בארוך]]. ישיבה זו התקיימה במשך שנה וחצי, עד שגלתה ל[[שנחאי]]{{הערה|הישיבה פעלה בבית הכנסת של קהילת חב"ד בעיר ברחוב הווילנאי 21 שנקרא בשם "אפאטאוו".}}.

ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים, והם ריכזו את תושביה היהודים בגטו{{הערה|עוד קודם הקמתו של הגטו, רצחו הגרמנים כמעט מחצית מתושביה היהודים של העיר. ההשערה היא שבתקופה שבין כיבוש העיר להקמת הגטו נרצחו כשלושים וחמש אלף איש מתוך שמונים אלף התושבים היהודים בעיר.}}. חיסול הגטו החל ב[[א' אלול]] [[תש"ג]], ומלבד כמה עשרות בודדות של פרטיזנים שהצליחו להבריח את גבולות הגטו, הושמדו על ידי הנאצים במהלך [[השואה]] כמאה אלף יהודים בגטו וילנא.

==מרכז ההתנגדות לתורת החסידות==
בזמן התפשטותה של [[תורת החסידות]] בזמנו של [[המגיד ממעזריטש]] הייתה הקהילה בוילנה אחת מהקהילות החשובות ביותר, והיא נחשבה כמרכז התורני העיקרי בסביבות [[רוסיה]] ופולין{{הערה|כאשר [[אדמו"ר הזקן]] הגיע לגיל 19 ורצה לגלות למקום תורה התלבט בין וילנא שהייתה אז מרכז הלימוד החשוב ביותר, לבין מעזריטש שהייתה מרכז תורת החסידות.}}, וכמבצרם של ה[[מתנגדים]] לתורת החסידות.

הראשון שהצליח להבקיע את חומות ההתנגדות ולרכוש חסידים מקרב תושבי וילנא, היה רבי [[אהרון הגדול מקרלין]], שביקר בעיר בחשאי והצליח לפעול על כמה מנינים של אברכים להתקרב לתורת החסידות. אותם אברכים פתחו בעיר מנין חסידי, ודבר זה הגדיש את הסאה, ופרנסי וילנא שחששו שתנועת החסידות תתבסס ותתפשט בעירם, היו הראשונים להוציא חרם, בו נידו את החסידים ואסרו לשהות במחיצתם ולסייע להם בכל אופן שהוא.

החל מחרם זה שהתפרסם לראשונה בשנת [[תקל"ב]], הנהיגה הקהילה בוילנה את ההתנגדות הכללית לתורת החסידות, וסחפה אחריה גם מרכזים מתנגדיים נוספים כגון ברודי ושקלוב להצטרף אף הם להתנגדות החריפה{{הערה|יש לציין שקהילת וילנא הייתה הקהילה היחידה בכל רחבי [[ליטא]] שהתנגדה לתורת החסידות, ושאר קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[ליטא]] לא הצטרפו אליהם. החוקר ד"ר אריה מורגנשטרן מנסה לתלות זו בעובדה שבאותה תקופה פרצה בוילנא מגפת דבר והפילה חללים רבים מבני העיר. תושבי העיר חיפשו סיבות רוחניות שבשלהם קיבלו עונש קשה שכזה, ופרנסי הקהילה שחששו שיאשימו אותם בכך (בגלל שניהלו באותה תקופה מלחמה נגד רב העיר), הטילו את האשמה על החסידים, שכיבכול בגללם פרצה המגיפה.}}. ה[[מתנגדים]] החריפים שבעיר עשו שימוש רב בכוחו ובהשפעתו של הגאון מוילנא, ודאגו למסור לו עדויות כוזבות כביכול החסידים מחללים את קדושת הצומות{{הערה|כך לדוגמה העידו בפניו שתי עדים מהימנים בשבועה, שהם ראו חסידים שאוכלים ב[[תשעה באב]], אלא שהם העלימו ממנו את העובדה שדבר זה אירע בשנה בה הקביעות של [[תשעה באב]] חלה בשבת, כך שלא היה כל פסול הלכתי במעשיהם.}}, לא מתנהגים בצניעות{{הערה|העדים העידו שראו את החסידים רוקדים עם בנות בבית הכנסת בשמחת תורה, אך העלימו את העובדה שהם מתכוונים לילדות קטנות של החסידים, שרכבו על כתפי אבותיהם בשעת הריקודים.}}, וכדומה.

מתוך נסיון לרכך את ההתנגדות החריפה מבית מדרשו של הגר"א, ניסו מספר פעמים גדולי החסידות (דוגמת רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ו[[אדמו"ר הזקן]]) להיפגש עם הגר"א מוילנא ולהוכיח לו שאין מה לחשוש מתורת החסידות, אך בהשפעת מקורביו הגר"א ברח מהעיר, וחזר אליה רק לאחר שנודע לו באופן וודאי שהם עזבו את העיר.

גם בעיצומה של המלחמה בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, היו רבים מתושבי ווילנא שהתקרבו לתורת החסידות, הידועים שבהם היו רבי [[משה מייזליש]] והרב [[מאיר רפאל'ס]] שהיו מנכבדי ומפרנסי הקהילה ומראשי המובילים של ההתנגדות, שנכחו במהלך המלחמה בצדקתם של החסידים, ועברו לצידו השני של המתרס ונעשו לחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].

במשך עשרים ושש שנה עמדה וילנה במרכז ההתנגדות לתורת החסידות, עד שבשנת [[תקנ"ח]] אסרה ממשלת [[רוסיה]] את השימוש בחרמות ובנידויים, ובאותה שנה נפטר גם [[הגאון מוילנה]], דבר שגרם באופן טבעי לריכוך ההתנגדות, ובשנה שלאחר מכן כבר הורשו החסידים להקים קהילות חסידיות בתחומי העיר וילנה, ולקיים מניינים נפרדים לתפילה.

==ביקורי רבותינו נשיאינו בעיר==
[[אדמו"ר הזקן]] ביקר בעיר מספר פעמים, כשהידוע שבהם היה בשנת [[תקל"ו]], יחד עם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] - ביקור שנועד להשקטת המחלוקת באמצעות פגישה עם הגאון מוילנא. הפגישה לא התקיימה עקב סירובו של הגאון.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקר בווילנא בקיץ [[תקצ"ה]], נפגש עם תלמידי החכמים שבעיר ובראשם עם רב העיר, רבי [[אברהם אבלי מפאסוואל]].

בחודש אייר [[תרס"ט]] ביקרו בעיר [[אדמו"ר הרש"ב]] עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], עבור אסיפה בענייני הכלל שהתקיימה בבית הכנסת החב"די בעיר. ב[[ל"ג בעומר]] אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות בבית הכנסת.

בשנת [[תרפ"ח]], בדרכו חזרה מווארשא לריגה, עצר אדמו"ר הריי"צ בעיר למשך שבוע, מיום שלישי פרשת ויקהל פקודי עד בוקרו של יום שני שלאחריו, ונפגש עם [[חיים עוזר גורודזינסקי]] בענינים הנוגעים לעסקנות ציבורית{{הערה|תיאור מפורט מהביקור בתוך היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שפה.}}. ביקורים נוספים, קצרים יותר, התקיימו בחודש תמוז [[תרצ"א]] ובחודש אלול [[תרצ"ב]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד מב.}}.

[[הרבי]] ביקר בעיר כאשר נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ אל ר' חיים עוזר{{הערה|1=עדותו של ר' [[זושא ווילימובסקי]]. נדפסה ב[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/535.pdf שבועון בית משיח גליון 535 עמוד 39].}}.

==בית הדפוס בוילנא==
{{ערך מורחב|ערך=[[דפוס האלמנה והאחים ראם]]}}
בשנת [[תקנ"ט]] הועבר בית הדפוס היהודי של משפחת ראם לעיר ווילנא, והוא גדל והתבסס בעידודם של רבני וילנא וליטא, שעמדו לצידו במחלוקות ממוניות שונות שהיו לבית הדפוס בוילנא עם בתי דפוס אחרים דוגמת בית הדפוס של האחים מסלאוויטה.

בשנת [[תקצ"ו]] נסגרו בהוראת הממשל הרוסי כל בתי הדפוס ברוסיה, ובית הדפוס בוילנא קיבל זיכיון בלעדי על הדפסת ספרי יהדות, ובכך הפך לבית הדפוס החשוב ביותר בו הודפסו אלפי ספרי יהדות. בשנת [[תר"ך]] איבד בית הדפוס את המונופול על הדפסת ספרי יהדות והחל בתקופת שפל, עד שבשנת [[תרס"ג]] החליף בעלות, ירד מגדולתו, ולבסוף - הוחרם על ידי הממשל הרוסי.

בבית דפוס זה הודפסו ספרי יהדות חשובים, ובראשם ה[[תלמוד בבלי]] בצורת הדף המוכרת עד היום, [[ספר התניא]], [[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]], [[לקוטי תורה]], ועוד.

==העירה כיום==
כיום אוכלוסיית העיר כוללת מעל לחצי מליון תושבים, מתוכם כארבע אלף יהודים בלבד. [[שליח]] [[הרבי]] בעיר הוא הרב [[שלום בער קרינסקי]], שמכהן גם כרב [[בית הכנסת]] הפעיל היחיד בוילנא, ורב הקהילה.
{{פסקה חסרה}}

==אישים הקשורים בתולדות ה[[עיירה]]==
===רבני העיר===
*הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] - רב קהילת החסידים בעיר.
*הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]] - רב העיר בין השנים [[תרמ"ה]]-[[ת"ש]].
*הרב [[מנחם צבי ריבקין]] - רב קהילת חב"ד בעיר בין השנים [[תרע"ד]]-[[תרפ"ג]].

===ילידי העיר===
*[[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]].
*[[זלמן זזמר]].
*[[ישראל זאב גוסטמן]].

===נוספים===
*[[הגאון מוילנא]].

==עיירות בפלך וילנא==
*[[גלובקע]].
*[[שוונציאן]].
*[[קורניץ]].
*[[קובנה]].

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל ברדה]], '''קהילות חב"ד בחבלי ווילנא - וואהלין בדורו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש נ"ע''', בתוך [[היכל הבעש"ט]], גיליון מ"ג, עמ' שס"ז - תי"א.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/?url=article_he&id=5605 סערה בווילנא: מלחמה נגד שליח הרבי] {{אינפו}}
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/422.pdf חשקה נפשינו לראות את פני אדונינו בוילנא] [[שבועון בית משיח]], גליון 422 עמוד 16.
*אברמי זקס, '''[http://shturem.net/images/news/93695_news_27012017_51507.pdf עיר היהודים]''', 'החייל' שבט תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות בליטא}}

שאול אלתר

2023-06-29T21:15:25Z

חוקר:

[[קובץ:ש אלתר.jpg|ממוזער|הרב שאול אלתר בישיבת חב"ד אור אלחנן שבלוס אנג'לס (תשפ"ב)]]
הרב '''שאול אלתר''' (יליד [[תשי"ז]]) הוא מנהיג קהילת "פני מנחם" ב[[חסידות גור]], ובנו של [[פנחס מנחם אלתר|האדמו"ר השישי מגור]] בעל 'פני מנחם'.
[[קובץ:ר'_שאול_אלתר_חבד_אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שאול אלתר נואם ב[[תומכי תמימים נתניה]] (תשע"א)]]
[[קובץ:שאול אלתר.png|ממוזער|מכתב הרבי לרב שאול אלתר לרגל הולדת בנו]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' תמוז]] [[תשי"ז]] לאביו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר השישי לשושלת גור (משנת [[תשנ"ב]] עד לפטירתו ב[[תשנ"ו]]).

בשנת [[תשל"ז]] נשא לאישה את גב' נעמי, ביתו של ר' חיים דב רובינשטיין מחיפה, מבוגרי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]. לאחר נישואיו מונה לראש ישיבת "אור שמחה" של חסידות גור. בשנת [[תשנ"ג]] מונה לראש ישיבת "שפת אמת" של חסידות [[גור]] בה שימש כראש הישיבה עד לסגירתה בשנת [[תשע"ו]].

חלק מחסידי גור רואים בו כמנהיגם הרוחני, בעקבות מחלוקת שהתפשטה בחסידות, פרש הרב אלתר בתחילת שנת [[תש"פ]] יחד עם קבוצה מחסידיו והקים מוסדות עצמאיים מ[[חסידות גור]], בשם "מוסדות פני מנחם". הרב אלתר אינו רואה עצמו כאדמו"ר{{הערה|כך למשל, באדר א' תשפ"ב, בסעודת היארצייט של אביו ה"פני מנחם", התבטא: "אני לא רבי ואני לא קורא לעצמי רבי, ובוודאי לא הרבי מגור, בשעה שיש את האדמו"ר מגור שליט"א. אני לא רבי" (כיכר השבת, 17.02.2022)}}.
[[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|200px|מכתבו של הפני מנחם להרבי, בו מבשר על חתונת ר' שאול אלתר]]

==קשריו עם חב"ד==
בילדותו השתתף בקייטנת חב"ד שב[[כפר חב"ד]]. לקראתו [[חתונה|חתונתו]] שלח אביו ה[[פני מנחם]] שהיה בקשר הדוק עם [[הרבי]], מכתב לרבי בו הוא מבשר על החתונה ומציין את מעלותיו של החתן כ[[תלמיד חכם]] בעל כשרונות גדולים שגמר את ה[[ש"ס]] כמה פעמים. בתגובה שיגר הרבי לאביו מכתב ובו נוסח הברכה הקבוע לרגל החתונה הנושא את התאריך [[כ"ז אייר]] [[תשל"ז]].

במשך שבע שנים לאחר החתונה עד שנולד לו ולרעייתו בן הזכיר לברכה אצל הרבי כמה פעמים. כשנולד הבן הודיע זאת הרב אלתר לרבי כשבמענה משגר הרבי את מכתב הברכה השגרתי ללידת הבן. המכתב נושא את התאריך [[כ"א אייר]] [[תשד"מ]] ובשוליו חתימת יד קדשו של הרבי. תארו של הרב אלתר בראש המכתב הוא: "הרה"ח{{הערה|בטיוטת המכתב נכתב: "הוו"ח [הוותיק וחסיד] והרבי תיקן ל"הרה"ח"}} אי"א נו"נ וכו' מוה' שאול שי'"{{הערה|עפ"י צילום המכתב נדפס ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf ראיון עימו בשבועון כפר חב"ד במלאת עשרים שנה לפטירת אביו ה"פני מנחם"]}}.

הרב שאול אלתר הצטרף לאביו הפני מנחם במהלך ביקורו אצל [[הרבי]], ואף נכנס עם אביו ל[[יחידות]]. בהזדמנות סיפר שהוא לא זוכר את דבריו של הרבי ביחידות, כיוון שהיה עסוק כל הזמן בלחקוק את דמותו של הרבי{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], מ[[ט' תמוז]] [[תשע"ט]].}}.

השתתף באירועים חב"דים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/4305 אלפי משתתפים בחגיגת הבר/בת מצווה ברחבת הכותל] {{חב"ד און ליין}}, [https://col.org.il/news/14052 מעמד סיום הרמב"ם] {{חב"ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע"ז]] השתתף באירועי [[י"ט כסלו]] בבנייני האומה, ונאם על החשיבות ב[[לימוד חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/101902 כעת לצפיה: נאומו של הגאון רבי שאול אלתר שליט"א] {{חב"ד און ליין}}.}}. הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] כתוצאה מכתבותיו ב[[שבועון כפר חב"ד]], לו הוא מנוי מאז התראיין אליו לפני שנים אחדות, ואף ביקרו ב[[בית רפואה]] כאשר חלה בשנת [[תש"פ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/122760 הרבי נמצא איתכם - השלוחים - גם כאן] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[טבת]] [[תשפ"ב]] פרסם הרב [[טוביה בלוי]] מכתב בו העלה כמה טענות מהזווית החב"דית נגד הפילוג וקבע שהוא שלא לרצון הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/135353 הרב טוביה בלוי קורא "להיזהר מלהביע עמדה לצד הפורש"] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[סיון]] תשפ"ב הגיע לביקור בישיבת חב"ד [[אור אלחנן - חב"ד]] ב[[לוס אנג'לס]] כשהוא מתקבל על ידי ראש הישיבה הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://chabad.info/news/798043/ ראש הישיבה מגור הרב שאול אלתר בישיבת חב"ד בלוס אנג'לס] באתר {{חב"ד אינפו}}}}. הוא התפלל בישיבה עם תלמידי התמימים את תפילת מנחה ואחר כך נשא דברי דרוש בפני התלמידים כשבסיום הדברים מציין את ייחודיותה של הישיבה בה לומדים את פנימיות התורה ופועלים בדרכה{{הערה|[https://col.org.il/news/139199 משאו בביקורו בישיבת 'אור אלחנן' חב"ד בלוס אנג'לס] {{חב"ד און ליין}}}}.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf הרב אלתר בשיחה לשבועון כפר חב"ד במלאות עשרים שנה להסתלקות אביו] {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://chabad.info/meoravut/682557 נחשף הקשר בין הגר"ש אלתר מגור לחב"ד]''' באתר {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/146242 על מה דיברו ראש הישיבה מגור והמשפיע הרב ח"ש דייטש?]''' {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:חסידי גור]]
[[קטגוריה:משפחת אלתר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

שיחה:מכתב לרבי (ניגון)

2023-06-02T09:17:23Z

חוקר:

יש אומרים שאידישיסטן חיברו את זה להצגה שלהם, שבו היה "חסיד" כותב לרבו כשהוא שר את השיר הזה (כמובן ללעוג על החסידים), וכששרו את זה התעורר השחקן (יש אומרים שהיה חסיד בצעירותו) בתשובה וחזר לחסידות. --[[משתמש:י נעוולער|י נעוולער]] - [[שיחת משתמש:י נעוולער|שיחה]], 21:30, י"ט באייר, ה'תשפ"ג 21:30, 10 במאי 2023 (UTC)
:וכי יאבד עולמו מפני השוטים? הניגון נמצא בפרוייקט של הורביץ, וחסידים שרו אותו. זה שיש לו גרסאות נוספות שנועדו לעשות צחוק, לא מעלה ולא מוריד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:36, כ' באייר, ה'תשפ"ג 05:36, 11 במאי 2023 (UTC)
::אדרבה התכוונתי לחיוב, שמי ששר את זה, על אף שהחשיב את עצמו למשכיל ורצה לעשות צחוק וכו' וכו' התעורר בתשובה. יש לנו הרבה ניגונים שמקורם משירים רוסיים וכדומה. (אני חושב שזה שהוא כותב מכתב לאדמו"ר מליאדי היא בעיה רצינית יותר... עכ"פ ע"ד הצחות) --[[משתמש:י נעוולער|י נעוולער]] - [[שיחת משתמש:י נעוולער|שיחה]], 14:40, כ' באייר, ה'תשפ"ג 14:40, 11 במאי 2023 (UTC)
:::בספר 'הרב אשכנזי' עמוד 639, מסופר אכן בשם ר' [[בצלאל שיף]] שהשיר נלקח ממחזה באידיש שהציגו המשכילים ברוסיה.--[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 09:17, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ג 09:17, 2 ביוני 2023 (UTC)

תומכי תמימים אלעד

2023-05-13T21:39:04Z

חוקר:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים אלעד
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג
|מיקום=[[אלעד]]
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]
|מנהל גשמי=הרב משה פולק
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש
|מספר תלמידים=כ-80}}
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.

==היסטוריה==
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].

בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.

הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.

בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.

בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד והחלו הלימודים בו. חדר האוכל והפנימייה עדיין שוכנים בקראוונים שעברו חידוש ושיפוץ לקראת שנת הלימודים תשפ"ג. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח.

ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסת לקמפוס החדש, מתכוננים צוות הישיבה לפתוח שתי כיתות בכל שיעור.

תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות, וגם ל"[[מסיבות שבת]]" בשבתות. וכן יוצאים לה"קהלת קהילות", ובמועדים יוצאים ל"תהלוכה".

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-85 תלמידים.

== צוות הישיבה ==
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]
*'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק

:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]
:'''שיעור ג'''': ר"מ דניאל אביגדור מקובצקי. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]
:'''משיב''': הרב אלישע גולדובסקי

== קישורים חיצוניים ==
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]

זלמן יפה

2023-05-06T17:55:47Z

חוקר:

{{מפנה|זלמן יפה|זלמן יפה (פירושונים)}}
[[קובץ:Zalman Jaffe.jpg|שמאל|ממוזער|100px|ר' זלמן בשנותיו האחרונות]]
[[קובץ:זלמן יפה עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי נראה פונה אל המצלמה בעקבות בקשתו של ר' זלמן מהרבי כי מכריו התלוננו על כך שבכל התמונות שלו עם הרבי הרבי נראה בפרופיל ולא בצורה חזיתית]]
הרב '''שניאור זלמן יפה''' ([[תרע"ג]] - [[כ"ז אלול]] [[תש"ס]]) היה עסקן חסידי בעל רגש חם שזכה [[התקשרות|להתקשר]] אל [[הרבי]] ולהפוך לחסיד נלהב באמצעות קירובים מיוחדים שקיבל מהרבי.

==תולדות חיים==
[[קובץ:Zalman Jaffe 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן נואם ב[[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]. לצידו עומד מארגן הכינוס ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[מרדכי מענטליק]]]]
נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרע"ג]] לאביו ר' זאב חב"ד ולאמו גולדה רבקה{{הערה|בת ר' שניאור זלמן איידלמן.}} למשפחת יפה, ונקרא על שם סבו מצד אביו הרב שניאור זלמן דב יפה.

אמו, הייתה ילידת ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ואביה היה חסיד של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. אחיותיה המבוגרות השתקעו ב[[ארצות הברית]] בסביבות שנת [[תרס"ג]] והיא עלתה לאמריקה בעקבותיהם והתגוררה בסמיכות אליהן במנצ'סטר שבאנגליה, שם הכירה את בעלה ר' זאב והם נישאו בשנת [[תר"ע]].

הקשר עם רבותינו נשיאינו התחדש בעקבות מפגש של בני המשפחה עם ה[[שד"ר]] החב"די ר' [[בן ציון שם טוב]] שעורר את בני המשפחה להתכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ולחדש את הקשר שלהם עם [[חסידות חב"ד]].

בשנת [[תרצ"ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רייזל (רוזלין) שהפכה להיות יד ימינו וליוותה אותו בשנים מאוחרות יותר בפעילויות הציבוריות שניהל באנגליה בשליחותו של הרבי.

===התקשרותו לרבי===
[[קובץ:Zalman Jaffe 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נעצר לדבר עם ר' זלמן בחזית הכניסה ל-[[770]] באחת מההזדמנויות הרבות בהן ביקר בחצר הרבי]]
בי"ג [[סיוון]] [[תשי"ח]] נקלע עם משפחתו לתאונת דרכים קטלנית בה נפגע בנו גדליה שנפטר באופן טראגי, והרבי שלח אל בני הזוג מכתב תנחומים על פטירת בנם הצעיר בטרם עת.

לאחר שהחלימו מהפציעה הקשה, החליטו ר' זלמן וזוגתו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], ובחודשי החורף של שנת [[תשי"ט]] הגיעו לרבי לראשונה ונכנסו אל הרבי ל[[יחידות]] ארוכה במהלכה קיבלו עידוד ונחמה, וישבו בחדר הרבי במשך שעות רבות באופן חריג במיוחד.

[[יחידות]] זו היוותה נקודת ציון ראשונה בקשר המתמשך של ר' זלמן עם הרבי במהלכו הרעיף עליו הרבי קירובים רבים ונדירים, כאשר ר' זלמן מצידו מתקדם באופן עיקבי בחייו החסידיים האישיים, והופך לשליח של הרבי ופעיל חב"די במקום מגוריו, עד שהרבי נהג לכנותו בחיבה "מר מנצ'סטר".

ר' זלמן מצידו השתדל לגרום לרבי לשמוח ולחייך כמה שיותר, והיה נוהג לדווח לרבי באופן תדיר ועיקבי על פעולותיו, להעניק לרבי מתנות, ולמצוא תחבולות שונות להוסיף לרבי שמחה ולגרום לו נחת רוח. הרבי חיבב אותו מאוד, והרבנית העידה פעם ששאלה את הרבי מדוע חזר שמח מ-770 והרבי אמר לה שר' זלמן היה אצלו ב[[יחידות]] ודיברו במשך שעה.

לאורך שנות חייו, נהג ר' זלמן להתכתב רבות עם הרבי בנושאים שונים, ומהתכתובת העניפה פורסמו קרוב לשלוש מאות מכתבים (באנגלית).

כמו כן נהג ר' זלמן לתעד באופן פרטני על גבי הכתב את ביקוריו בחצר הרבי, ויומניו האישיים נודעים כמדוייקים ואמינים, והם מתייחדים בלחלוחית חסידית יוצאת דופן.

===נסיעותיו לרבי===
[[קובץ:Zalman Jaffe 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה מתוך לובי הכניסה של [[770]] בה נצפה ר' זלמן משוחח עם הרבי]]
ביקוריו בחצר הרבי היו תכופים ביותר, והוא נהג לנסוע לרבי לפחות פעמיים בשנה. במיוחד הקפיד לנסוע לרבי ב[[חודש סיון]] בו היה שוהה בחצר הרבי מ[[חג השבועות]] ועד לאחר ה[[יארצייט]] של בנו גדליה. פעמים רבות היה הרב [[מרדכי מנטליק]] נוהג לכבד אותו לשאת דברים ב[[כינוס תורה]] שנערך ב[[ימי התשלומין]] של החג.

ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"א]] ארגן מסע של 120 יהודים מאנגליה ששהו בחצר הרבי במשך שבועיים רצופים וזכו להתייחסות מיוחדת מהרבי. חברי הקבוצה נהנו מאוד מהביקור בחצר הרבי, ולקראת סיום המסע כתבו לו תעודת תודה והוקרה על מאמציו לארגון המסע עליה חתמו הנוסעים. בצעד נדיר הרבי הצטרף לחותמים ורשם את שמו בראש הרשימה{{הערה|צילום התעודה התפרסם במוסף 'משפחה חסידית' של [[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1176 עמוד 14.}}.

על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, כאשר ניסה ללחוץ על אנשים לנסוע לרבי הורה לו הרבי בצורה חריפה וחד משמעית שאין להפעיל לחצים על מי שלא רוצה לבוא ולבקר מצד עצמו כיון שאין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.}}.

===פעילות ציבורית===
{{להשלים}}
בשנת [[תשל"ג]] היה מהעסקנים שהיו אחראים לתרגומו של [[ספר התניא]] לשפה ה[[אנגלית]] ובמהלך העבודה זכה להיות איש הקשר שבירר אצל הרבי פרטים שונים בנוגע למלאכת התרגום.
באחת השנים ארגן לטיסה מאורגנת מאנגליה לרבי, והרבי אף השתתף בפארבריינגען שהתקיים שהם הגיעו לארצות הברית בשעה 4:00.

===שנותיו האחרונות===
בשנת [[תנש"א]] החל לגדל את זקנו, והדבר גרם לרבי נחת רוח מרובה. בפעם הבאה כאשר הגיע לבקר בחצר הרבי כאשר כבר זקנו היה מגודל, כתב לו הרבי במענה מיוחד: {{ציטוטון|להרב ר' שניאור זלמן '''יפה''': כיון שראיתיו היום בסבר פנים '''יפות''', מצורף בזה לחלק בעירו 50$}}{{הערה|המענה נדפס בקובץ [[צדי"ק למלך]] חוברת שביעים עמוד 383.}}.

בהיותו בגיל 87 ב[[כ"ז אלול]] [[תש"ס]] נפטר בשיבה טובה במנצ'סטר שבאנגליה, ונטמן במקום מגוריו.

==משפחתו==
אחיו ר' משה אברהם יפה (נודע בכינוי מייג'ור יפה) היה פעיל ציבורי שכיהן בתפקידים שונים באנגליה, ביניהם כיהן כרב צבאי ראשי, נציגו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] לישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] בבריטניה, חבר הנהלת הועד הציוני של יהודי מנצסטר, ועוד. עם ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] השתכן בירושלים והתמנה לכהן בתפקידים ציבוריים שונים, והיה ממייסדי היכל שלמה ובית הכנסת הגדול בירושלים.
אחותו, גב' איידל התחתנה עם הרב יחזקאל יהודא אונסדורפער,
;ילדיו:
*אחיין, אלי יפה - חזן ומלחין ומנצח את מקהלת בבית הכנסת הגדול בירושלים.
*בנו, ר' אברהם יוסף יפה
*בתו מרת הינדה מלכה - רעייתו של שליח הרבי ל[[לונדון]] הרב [[שמואל לו]]

==לקריאה נוספת==
*'''Mr. Manchester (מר מנצ'סטר)''' - לקט מהתכתובות האישיות שניהל עם הרבי, [[תשס"ג]] (הוצאה ראשונה)
*'''My Encounter With The Rebbe (המפגש שלי עם הרבי)''' - סדרה בת עשרים ושש כרכים המתעדת את רשמיו האישיים מביקוריו בחצר הרבי
*'''ביקוריו של ר' זלמן יפה אצל הרבי''' במדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 48

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.zalmonjaffeencounters.com/ Zalmon Jaffe Encounters]''' - האתר הרישמי בו מתפרסמים זכרונותיו של ר' זלמן יפה (באנגלית)
*'''[http://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289046/jewish/Mr-Manchester.htm חלק מההתכתבויות בין הרבי לר' זלמן יפה באתר בית חב"ד] (באנגלית) {{בית חבד}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''תופעת חודש סיון ושמה ר' זלמן יפה''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 929, [[סיוון]] [[תשע"ד]] {{בית משיח}}
* [http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%9E%D7%94/ מדוע הסתובב הרבי והסתכל אל המצלמה?] {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3520891 הודעה באיחור]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} חתנו הרב שמואל לו מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3967192 מר מנצ'סטר]''', יחידות מוקלטת של ר' זלמן יפה אצל הרבי, כ"ה תשרי תשמ"ג {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יפה, זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]

שיחה:יואל סירקיש

2023-04-12T20:20:03Z

חוקר:

אם מישהו יכול להוסיף ולשפץ כדי שנוכל להוריד את סימן ה'חסר', נשמח. --[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 21:27, כ"ד בניסן, ה'תש"ף 21:27, 18 באפריל 2020 (IST)
:נראה לי שאפשר להוריד את הקישורים האדומים של השנים כי בערך זה הם כנראה לא יכתבו אי פעם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ה בניסן ה'תש"ף • 17:21, 19 באפריל 2020 (IST)
::בשביל שלא יהיה חסר, צריך מקורות, וקשר לחב"ד (נראה שיש גם מה להרחיב לגבי תולדותיו וחיבוריו). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 17:29, כ"ה בניסן ה'תש"ף
:::לענ"ד אין עוד הרבה מה להוסיף, בכל המקומות האחרים לא כתוב עליו יותר פרטים חשובים, חיפשתי בנוגע לרבו"נ וזה מה שמצאתי, לא נראה לי שיש יותר מזה (ואני גם לא חושב שצריך) --[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 19:02, כ"ה בניסן, ה'תש"ף 19:02, 19 באפריל 2020 (IST)
::::וגם אם תרצה להחזיר את התבנית היא לא שייכת למקום שהיא הייתה - בפתיח. או שתהיה בקטע שחסר (כמו שכבר יש) או שיהיה תבנית להשלים את כל הערך ולא קטע אחד ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ה בניסן ה'תש"ף • 20:51, 19 באפריל 2020 (IST)
:::::{{תודה רבה|}} {{א|חב"דניק}}, עבודה מצויינת! -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:14, כ"ה בניסן ה'תש"ף

== הבית יוסף והב"ח ==

מה המקור לחידוש שבב"ח, שהב"י לא התעמק והב"ח כן? הדבר חדש לי, ובכל אופן, כדי להביא דבר כזה צריכים מקור... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:35, כ"ה בניסן ה'תש"ף

זה כתוב בויקיפדיה ובמכלול --[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] - [[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה]], 10:51, כ"ו בניסן, ה'תש"ף 10:51, 20 באפריל 2020 (IST), אם זה לא מתאים אולי כדאי להוריד - בכל אופן להשאיר רק את זה שהב"ח התעמק...
:ויקיפדיה (וממילא המכלול, שהיינו הך, ואין במכלול אלא מה שבוויקיפדיה) אינה מקור. ייתכן שיש לזה מקור, ואיני יודע, אך בינתיים אני מעביר את כהנ"ל לדף השיחה עד מציאת המקור:
{{ציטוט|תוכן=הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מרבי [[יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש.}}
:בהצלחה רבה -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:04, כ"ו בניסן ה'תש"ף
::הדברים מובאים בהקדמה של הב"ח לספרו, אני מצטט מדבריו: 
:: אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות '''לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו'''. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך '''אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה'''. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר '''ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו''' (...). . --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 23:08, י"ד באב, ה'תש"ף 23:08, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::מודה שלא הבנתי איך מלשון הב"ח משמע שהבית יוסף לא התעמק בחיבורו, אמנם כתב "ששם עיניו וליבו וכ"ו בשולחן ערוך הקצר" וכ"ו אבל להבין מזה שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודת הדברים נראה לי זה פרשנות יותר מדי מוגזמת לדעתי --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 08:52, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ג 08:52, 13 בדצמבר 2022 (UTC)

== הבעש"ט ואיסור חדש ==

יש משהו על הבעש"ט שאמר שיש לפסוק כהב"ח בנועד שאין חדש נוהג בזמן הזה. אולי מישהו יכול לכתוב על זה בהערך --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 23:58, ט"ז באדר, ה'תשפ"א 23:58, 28 בפברואר 2021 (UTC)
:ראה [[שיחה:קרבן העומר]]. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:29, י"ז באדר ה'תשפ"א
::בלקוטי רשימות ומעשיות (בקישור: http://teshura.com/Mondshine%20-%20BM%20-%20Nissan%205778.pdf), של ר' [[יהושע מונדשיין]] מסופר בסיפור מח, עמוד 31, ש'''ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] שמע מחסיד אחד, איש מהימן, שהוא עצמו שמע משו"ב אחד (מחסידי ליובאוויטש) שהיה מוהל, והיה נוסע לערי פולין למול ילדים. המוהל עצמו היה נזהר מאכילת ”חדש", אבל בערי פולין אין נזהרין בזה. ושאל את הצ"צ כיצד עליו לנהוג. אמר לו הצ"צ בזה הלשון: די פּולִישׁע היטן זיך ניט אין ”חדש", יש להם על מה שיסמוכו! אַפין בַּ"ח!''' (בביאור הטו"ר ובכמה מקומות בשו"ת שלו) '''דער בַּ"ח אין איין בּר-סמכא! אַלע צדיקים מוּזין דוּרך פירן דעם גיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל האָט מען זעכציג טעג פריער געקילט דעם גיהנם!''' (בשו"ע אדמו"ר סי' תפט סעיף ל' אודות ”מדינות פולין.. ויש שלמדו עליהם זכות".) '''[=אנשי פולין אינם נזהרים ב"חדש", ויש להם על מה שיסמוכו! על הב"ח! הב"ח הוא בר-סמכא! כל הצדיקים חייבים לעבור דרך הגיהנם, וכשנסתלק הב"ח ז"ל ציננו את הגיהנם שישים יום קודם לכן!].''' --[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 11:16, ח' בתשרי, ה'תשפ"ג 11:16, 3 באוקטובר 2022 (UTC)
:::בספר 'אוצר מנהגי חב"ד - ניסן אייר סיון' עמוד רס ובעמודים הבאים מביא סיפור זה ממספר מקורות. --[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 20:20, כ"א בניסן, ה'תשפ"ג 20:20, 12 באפריל 2023 (UTC)

עובדיה יוסף

2023-02-01T09:51:05Z

חוקר:

{{דמות
|שם=הרב עובדיה יוסף
|תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]]
|כינוי=ראשון לציון, מרן
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]]
|מקום לידה=בגדד, עיראק
|תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל
|מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]
}}
הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן".

==תולדות חיים==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, הרב עובדיה כרב הראשי לישראל הספרדי (מימין עמיתו הרב [[שלמה גורן]] הרב הראשי לישראל האשכנזי ורעייתו מרת צפיה גורן)]]
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו
ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}
. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש"ז-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.

==הקשר לחסידות ולחב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]]]
בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"{{הערה|בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד}}.

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.

במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב"ד]] בשנות הלמ"דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.

בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

במכתב מ[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש"פ {{COL}}.}}.

לקראת [[סיום הרמב"ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.

===כתיבתו אל הרבי===
א. בחודש [[ניסן]] [[תשט"ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט}}

[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
ב. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}

ג. בשנת [[תשמ"ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}.
יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך "ביתא ישראל" בארוכה.}}.

== התייחסויות מהרבי ==
===מכתב הרבי אליו===
בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :

{{ציטוטון|ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה}}.

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "'''החכם עובדיה''' שי".

===מסרים שונים מהרבי===
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 81}}.

בחודש [[ניסן]] [[תשל"ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 285}}.

=== עידוד לקשר עם רבני חב"ד===
לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.

כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב"ד און ליין}}]}}.

בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".

על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.

===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.

===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. בשנת [[תש"מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'''"{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.

ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש"נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל" {{חב"ד און ליין}}]}}.

ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: '''"גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב אברהם העכט, ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "מיהו יהודי", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}

==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום [[ג' חשון]] [[תשנ"ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה "יחי המלך!".

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.

ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני "[[בחזקת משיח]]" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבאבא סאלי והרב שלום משאש).

בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160.]}}.

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]].
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך).
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
*'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 40
* '''[[בסוד שיח]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.
*'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.

==קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.]
*[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט
*'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי] {{COL}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[בן ציון אבא שאול]]|רשימה=מנהיג הציבור הספרדי|שנה=[[י"ט תמוז]] [[תשנ"ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

שיחה:זושא אלפרוביץ'

2023-01-02T14:07:50Z

חוקר: /* שמואל זלמנוב */ פסקה חדשה

https://chabad.info/images/originalsize/858/85833.jpg תמונה של ר' זושא. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:תודה. העלתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ב באדר ב' ה'תשע"א 13:25, 28 במרץ 2011 (UTC)

== משפחתו? ==

מישהו יודע פרטים אודות בני משפחתו? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:59, 6 ביולי 2014 (UTC)

בני משפחתו הם כדלהלן:

אשתו, מרת שרה אסתר אלפרוביץ' תי', ביתו של ר' זאב וולף זלמנוב ע"ה

בנו הבכור, ר' מנחם מענדל אלפרוביץ', משמש כשליח ברוסיה, אשתו מרת רבקה

בנו השני, ר' ישראל אלפרוביץ' מכפר חב"ד, אשתו מרת חנה

ביתו, מרת חנה תי' ובעלה ר' יששכר שלמה וולפא מקריית גת, משמשים כשלוחים פעילים במוסדות ממלכתיים ובאיזור התעשייה בעיר

ביתו, מרת דובא גיטה, בעלה ר' שלמה יהודה סגל מקריית גת

ביתו, מרת רחל, בעלה ר' נחום שמריהו רבקין, משמשים כשלוחים בכרמיאל

ביתו, מרת חיה, בעלה ר' מנחם מענדל הבלין מקריית גת, בנו של המרא דאתרא בק.ג., הרב הבלין שליט"א

בנו: ר' צבי הירש אלפרוביץ' מכפר חב"ד, רעייתו מרת ליבא סלאווה

== שמואל זלמנוב ==

בערך נכתב שנשא את נכדתו של שמואל זלמנוב, אך הכוונה היא [[שמואל זלמנוב (קורסקר)]], והקישור שולח לאחיינו [[שמואל זלמנוב]].--[[משתמש:חוקר|חוקר]] - [[שיחת משתמש:חוקר|שיחה]], 14:07, ט' בטבת, ה'תשפ"ג 14:07, 2 בינואר 2023 (UTC)

ניגון שאמיל

2022-10-14T11:26:18Z

חוקר:

[[קובץ:שאמיל 2.jpg|ממוזער|שאמיל]]
'''שאמיל''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[:קטגוריה:חגים וזמנים|יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מבטא געגועים למצב הנעלה בו האדם היה נתון בעבר, ותקווה ובטחון לעתיד טוב יותר.

ניגון זה הוא ניגון ש"ב ב[[ספר הניגונים]].

==הסיפור מאחורי הניגון==
קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי [[חסידים]] בליווי [[סיפור]]:

"לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כציפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות.

כשהצאר החל להרחיב את מלכותו, רצה לכבוש גם הרי קווקז אלה. אך למרות שהיו לו חיילים רבים ומצוידים בנשק טוב יותר, ואנשי השבטים היו מעטים, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים.

בסופו של דבר, פעלו הרוסים בערמה: הם אמרו לאנשי השבטים שברצונם לעשות עמם שלום ואף יעניקו להם הטבות שונות. לאחר שאנשי השבטים התפרקו מנשקם, תפשו הרוסים את מנהיגם - שנקרא בשם '''שאמיל''' - והגלוהו לארץ גזירה.

בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של התרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר ב[[תשוקה]] עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו [[געגועים]] וסופו [[תקוה]] שסוף סוף ישוב למקומו.

כש[[יהודים]] שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופרשוהו על ירידת ה[[נשמה]] למטה ב[[גוף]]. הנשמה הייתה חצובה מתחת [[כיסא הכבוד]], וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם [[אלוקות]] ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, [[חג"ת]] ד[[אצילות]], ולמעלה מאצילות, עד לחג"ת ש[[לפני הצמצום]], ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ו[[נפש הבהמית]], שהיא ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כשהנשמה [[התבוננות|מתבוננת]] במקור חוצבה, היא מתעוררת בצימאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי.

הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העלייה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם בעצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], הרי זה בדרך מצוות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר ה[[שמחה]], טוב ה[[לב]]ב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרוש כנפיו כדרך הנשר בשמיים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף.

וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שורש הנשמה, בעומדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא ב[[ירושה]] בכל אחד מ[[ישראל]], בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הגבוהים שלפני הצימצום. זהו תחילתו של הניגון - הצימאון והגעגועים.

התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקווה שהוא בטוח שלא יידח ממנו נידח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחוז חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העלייה, הוא יגיע ויתאחד עם ה[[עצמות ומהות|עצמות]] עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא.

==אצל הרבי==
כשנתיים לאחר שהרבי לימד את הניגון, עבר כ[[שליח ציבור]] באחת השבתות במניין של הרבי החסיד ר' [[צבי הירש שפריצער]], ובחזרת הש"ץ כשהגיע ל'ממקומך', החל לנגן את ניגון שאמיל.

בהתוועדות שנערכה לאחר מכן, פנה אליו הרבי באמצע ההתוועדות ואמר לו: "תנגן את ה'ממקומך' שלך", והוא החל לנגן, אך כשראה שלא מצטרפים אליו, פסק מלנגן, לפתע החל הרבי לעודד את הנגינה בתנועות ידיו הקדושות, והקהל כולו הצטרף לנגינה.

כיום נהוג בבית כנסת חב"ד רבים ברחבי העולם לנגן ניגון זה ב'ממקומך'.

על פי עדותם של כמה וכמה מהחסידים {{הערה| למשל: רשד"ב ליפסקר ור' ישראל שמוטקין, ועוד}}, אירע שהרבי ניגן בהזדמנות אחת את הניגון על המילים "פאר וכבוד נותנים לשמו, צהלה ורינה לזכר מלכותו" וכו' שבתפילת שחרית לשבת.

==קישורים חיצוניים==
;[[שיחות קודש]]
* '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת ליל [[שמחת תורה]] (קודם הקפות), ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 133 - 134
* '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 170 - 172 (השיחה נאמרה ביום שמחת תורה, בשנה בה לימד הרבי את הניגון)
* '''ניגון שאמיל{{הערה|[https://www.academia.edu/10011516/Nigun_Shamil_The_Soul_Endlessly_Yearning_for_What_It_Has_Always_Never_Been "Nigun Shamil: The Soul Endlessly Yearning for What It Has Always Never Been]}}
*'''[https://col.org.il/news/141415 מצביא נועז: מי אתה האימאם שאמיל? • הסיפור האמיתי]''' אתר {{COL}}
;ביצועים לניגון
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=184 לשמיעת הרבי מנגן 'שאמיל'] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67879 הניגון 'שאמיל' בביצוע דיגיטלי של נדב בכר]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140724/jewish/Shamil.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 4#
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-06-Niggun-Shamil-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQY3JqaEdVQjVKX1E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/26-09-2016-18-23-15-song11.mp3 לשמיעת הניגון] בביצוע [[יוני שלמה]]

{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]