https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94+%D7%A1%D7%9B%D7%A8%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%92+2חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T18:03:31Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A1%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%92_2&diff=759386שיחת משתמש:חולה סכרת סוג 22025-04-19T10:49:37Z<p>חולה סכרת סוג 2: /* מאזוז */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>מאיר מאזוז נפטר אשר נולד ב1945 ונפטר סה כ בבוקר<br />
<br />
== מאזוז ==<br />
<br />
נפטר [[משתמש:חולה סכרת סוג 2|חולה סכרת סוג 2]] - [[שיחת משתמש:חולה סכרת סוג 2|שיחה]], 13:49, כ"א בניסן, ה'תשפ"ה 13:49, 19 באפריל 2025 (IDT)</div>חולה סכרת סוג 2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A1%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%92_2&diff=759385שיחת משתמש:חולה סכרת סוג 22025-04-19T10:49:26Z<p>חולה סכרת סוג 2: יצירת דף עם התוכן "מאיר מאזוז נפטר אשר נולד ב1945 ונפטר סה כ בבוקר"</p>
<hr />
<div>מאיר מאזוז נפטר אשר נולד ב1945 ונפטר סה כ בבוקר</div>חולה סכרת סוג 2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%96&diff=759384מאיר מאזוז2025-04-19T10:48:30Z<p>חולה סכרת סוג 2: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]] נפטר הבוקר רבן מאוזו<br />
הרב '''רפאל{{הערה|ב[[ניסן]] [[תשפ"ה]] הורו גדולי ישראל להוסיף לו את השם "רפאל" עקב הימצאותו בסכנת חיים.}} מאיר ניסים מאזוז''' (מכונה בתואר הרב ה'''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}}; יליד שנת [[תש"ה]]) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית תחת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי}}. מאיר מאזוז נפטר בשעות הצהריים של ה-19 באפריל 2025 מידע זה נכתב לפני יום השבת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מאיר מזוז נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]].<br />
<br />
למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.<br />
<br />
ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז משמש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br />
<br />
משנת [[תשע"ה]] הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.<br />
<br />
הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ויש כאלו מקרב הציבור הספרדי שרואים בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת הציבור הספרדי.<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
===עם הרבי וחב"ד===<br />
הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]].<br />
<br />
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן. <br />
<br />
בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.{{<br />
הערה|צילום המכתבים בתשורה - עמאר, אלול תשפ"ב, עמ' 53.}}<br />
<br />
לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון חמיו]] בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]]. ואכן, לאחר תשעה חודשים ב[[כ"ו סיוון]] [[תשכ"ח]] נולד לו בן{{הערה|שם=כפר חבד|'''משוש דור ודור''' - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, [[שבועון כפר חב"ד]] [https://drive.google.com/file/d/14LEHmBHetZUSWywnwg98Ra902vhVQPeU/view?usp=sharing גליון 65] (ע' 6 - 7).}}.<br />
<br />
גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. <br />
כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".<br />
<br />
במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 103}}. <br />
<br />
ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991.}}. ב[[י' כסלו]] [[תשנ"ב]] הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|שם=כפר חבד 2}}.<br />
<br />
בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה.<br />
<br />
כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]] וקיבצם לספר [[אוצר חידושים בש"ס]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]]. <br />
<br />
הרב מאזוז אף נתן הסכמה לספר יחי המלך המשיח של הרב [[שלום דובער וולפא]] בו הוא מסביר שהרבי הוא מלך המשיח.<br />
<br />
הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}.<br />
<br />
השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.<br />
<br />
ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32965|הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק'||ה' חשוון תשס"ח}}}}.<br />
<br />
ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}.<br />
<br />
על השאלה "האם כדאי ללמוד תניא?", השיב: "מצוה. אני למדתי אותו שלש פעמים" {{הערה|אתר ישיבת כיסא רחמים. מס' שאלה 2722}}. <br />
<br />
===הערכתו לרבותינו נשיאינו===<br />
בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב ב[[שבועון כפר חב"ד]] משנת [[תשמ"ב]] כתב על הרבי{{הערה|שם=כפר חבד}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.}}<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[בני ברק]] דיבר בשבחו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטראיות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד ב[[ביאת משיח]] ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים שהאמונה שהרבי משיח אינה נכונה.<br />
<br />
===הערות על [[מנהגי חב"ד]]===<br />
<br />
בהקדמה לספר "עבד לעבדי השם" (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.<br />
<br />
כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.<br />
<br />
בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל - הנקראים אלוקיים"{{הערה|[https://chabad.info/special/37099/ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז]}}.<br />
<br />
== מספריו ==<br />
*'''בית נאמן''' - שאלות ותשובות בהלכה<br />
*'''בית נאמן-''' על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות).<br />
*'''מקור נאמן''' - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים<br />
*'''אמת קנה''' - חידושים על [[תהלים]]<br />
*'''הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה'''<br />
*'''לאוקמי גרסא'''- הגהות והערות על סדר התפילה<br />
*'''אסף המזכיר''' - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית<br />
*'''קובץ מאמרים''' - מאמרי [[השקפה]] ו[[מוסר]]<br />
*'''ה' נסי''' - על [[הגדה של פסח]]<br />
*'''סנסן ליאיר''' - על [[פורים]]<br />
*'''סלת נקיה''' - על [[קידוש החודש]]<br />
*'''דרכי העיון''' (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית<br />
*'''חידושים על מסכת קידושין''' - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל<br />
*'''ארים ניסי (ב"ח)''' - על [[מסכת יבמות]] ועל [[מסכת גיטין]]<br />
*'''לא תשיך''' - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)<br />
*'''שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה'''<br />
*'''מגדולי ישראל''' - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח<br />
<br />
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)] {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*[https://col.org.il/news/61412 הרב מאזוז התעקש לשלם - כך למדתי מהרבי] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזוז, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]</div>חולה סכרת סוג 2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=759383דוד קריספין2025-04-19T10:47:38Z<p>חולה סכרת סוג 2: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב קריספין .jg|ממוזער|הרב קריספין בעת שיעור]]<br />
הרב '''דוד משה קריספין''' (יליד שנת [[תש"י]]) הינו מחבר תורני, [[משפיע]] ומוסר שיעורים ב[[לוד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תש"י]] ב[[מרוקו]] לאביו הרב ישראל קריספין, במשפחה מכובדת ומיוחסת. אביו היה בנו של הרב יעיש קריספין, צדיק ומקובל מפורסם בעל הספר 'פרח השושנה' על ה[[תורה]] ועוד{{הערה|וראה להלן}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"א]] עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. אחר עליית משפחתו לארץ נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף'. בתחילה ראשי הישיבה לא הסכימו לקבלו בשל גילו הצעיר - 10 שנים בלבד, אולם לאחר שהראה להם את בקיאותו במסכתות שונות בגפ"ת בעל פה{{הערה|וכל זה כשעדיין לא למד לפני זה בישיבה או מוסד תורני אחר}}, התפעלו והסכימו לקבלו.<br />
<br />
בזמן לימודו בישיבה התחבב על ראשיה, הרב [[שלום כהן]] והרב [[שמעון בעדני]], שקירבוהו בשל גאונותו ובקיאותו יוצאת הדופן.<br />
<br />
לאחר תקופה בהשפעת ידיד עבר ללמוד ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שם למד את מלאכת הדפוס, ועסק בהוצאתם לאור והדפסתם של ספרי קודש וחסידות רבים.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין נישא למרת רחל, בת הרב חיים ניזרי מלוד, ועבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד בלוד]].<br />
<br />
אחר נישואיו עסק ב[[חינוך]] והדרכה בבית הספר למלאכה. במקביל עבד בבתי דפוס שונים, עד שבהמשך פתח בית דפוס גדול ב[[תל אביב]].<br />
<br />
הרב קריספין נודע בבקיאותו וגאונותו הרבה בכל מכמני התורה, הן ב[[נגלה]] וב[[הלכה]], והן ב[[קבלה]] וב[[חסידות]].<br />
<br />
בנוסף נודע הרב קריספין בנדיבותו, כשתרם סטים של [[תלמוד]] ו[[משניות]] מבוארות ('שוטנשטיין') בשווי אלפי שקלים לעשרות בתי כנסת בעיר וברחבי הארץ.<br />
<br />
כיום משמש כמשפיע בשיכון ובכמה בתי כנסת, ובמקביל מוסר שיעורים רבים, בניהם: שיעורים ב[[של"ה]] הקדוש, [[לקוטי שיחות]] בעיון, [[דרך מצוותיך]], [[המשך תרס"ו]] בעיון ועוד. במשך תקופה שימש כרב בית הכנסת "עוד יוסף חי" שהוקם ע"י חתנו הרב [[שמעון ביטון]], בשכונת גני יער בעיר.<br />
<br />
לשונו הקולחת בשילוב בקיאותו הרבה יצרו ביקוש רב להסבריו ושיעוריו, כשרבים משומעי לקחו אינם נמנים על [[חסידי חב"ד]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''פניני פרח השושנה''' - ביאור לחיבורו הגדול והמפורסם של סבו, הרב יעיש קריספין, הכולל רמזים, גימטראות ופרפראות על התורה על דרך הרמז והסוד{{הערה|הספר יו"ל בארץ ע"י אחיו, הרב [[עמינדב קריספין]]. כשהראו המשפחה (מייד אחר עלייתם לארץ) את כתבי היד של הספר לרבי, הוא הפציר בהם להשאירם אצלו בספרייה. ואכן, במשך עשרות שנים היו כתבי היד תחת ידו הק' ועיונו של הרבי - עד הוצאתם לאור}}. ספרו של הרב דוד יצא לאור בשנת [[תשפ"ד]], וכולל ששה כרכים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] - רבה של [[קריית ביאליק]] ומשלוחי הרבי ומנהלי המוסדות הראשונים במרוקו.<br />
*גיסו, הרב [[שמעון ביטון (בית שמש)|שמעון ביטון]] - רב העיר [[בית שמש]].<br />
*בנו, הרב מאיר קריספין - ארצות הברית.<br />
*חתנו, הרב [[שמעון ביטון]] - רב העיר לוד.<br />
*חתנו, הרב [[שמעון אלמליח]] - רבה של עתלית.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר למלאכה]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
{{מיון רגיל:קריספין, דוד משה}}<br />
[[קטגוריה:משפחת קריספין]]</div>חולה סכרת סוג 2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A1%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%92_2&diff=759382משתמש:חולה סכרת סוג 22025-04-19T10:47:02Z<p>חולה סכרת סוג 2: יצירת דף עם התוכן "שמי רודד חולה סכרת מסוג 2."</p>
<hr />
<div>שמי רודד חולה סכרת מסוג 2.</div>חולה סכרת סוג 2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%96&diff=759381מאיר מאזוז2025-04-19T10:45:42Z<p>חולה סכרת סוג 2: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]] נפטר הבוקר רבן מאוזו<br />
הרב '''רפאל{{הערה|ב[[ניסן]] [[תשפ"ה]] הורו גדולי ישראל להוסיף לו את השם "רפאל" עקב הימצאותו בסכנת חיים.}} מאיר ניסים מאזוז''' (מכונה בתואר הרב ה'''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}}; יליד שנת [[תש"ה]]) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית תחת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב מאיר מזוז נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]].<br />
<br />
למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.<br />
<br />
ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז משמש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br />
<br />
משנת [[תשע"ה]] הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.<br />
<br />
הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ויש כאלו מקרב הציבור הספרדי שרואים בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת הציבור הספרדי.<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
===עם הרבי וחב"ד===<br />
הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]].<br />
<br />
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן. <br />
<br />
בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.{{<br />
הערה|צילום המכתבים בתשורה - עמאר, אלול תשפ"ב, עמ' 53.}}<br />
<br />
לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון חמיו]] בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]]. ואכן, לאחר תשעה חודשים ב[[כ"ו סיוון]] [[תשכ"ח]] נולד לו בן{{הערה|שם=כפר חבד|'''משוש דור ודור''' - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, [[שבועון כפר חב"ד]] [https://drive.google.com/file/d/14LEHmBHetZUSWywnwg98Ra902vhVQPeU/view?usp=sharing גליון 65] (ע' 6 - 7).}}.<br />
<br />
גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. <br />
כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".<br />
<br />
במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 103}}. <br />
<br />
ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991.}}. ב[[י' כסלו]] [[תשנ"ב]] הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|שם=כפר חבד 2}}.<br />
<br />
בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה.<br />
<br />
כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]] וקיבצם לספר [[אוצר חידושים בש"ס]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]]. <br />
<br />
הרב מאזוז אף נתן הסכמה לספר יחי המלך המשיח של הרב [[שלום דובער וולפא]] בו הוא מסביר שהרבי הוא מלך המשיח.<br />
<br />
הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}.<br />
<br />
השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.<br />
<br />
ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32965|הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק'||ה' חשוון תשס"ח}}}}.<br />
<br />
ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}.<br />
<br />
על השאלה "האם כדאי ללמוד תניא?", השיב: "מצוה. אני למדתי אותו שלש פעמים" {{הערה|אתר ישיבת כיסא רחמים. מס' שאלה 2722}}. <br />
<br />
===הערכתו לרבותינו נשיאינו===<br />
בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב ב[[שבועון כפר חב"ד]] משנת [[תשמ"ב]] כתב על הרבי{{הערה|שם=כפר חבד}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.}}<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[בני ברק]] דיבר בשבחו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטראיות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד ב[[ביאת משיח]] ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים שהאמונה שהרבי משיח אינה נכונה.<br />
<br />
===הערות על [[מנהגי חב"ד]]===<br />
<br />
בהקדמה לספר "עבד לעבדי השם" (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.<br />
<br />
כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.<br />
<br />
בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל - הנקראים אלוקיים"{{הערה|[https://chabad.info/special/37099/ מכתב ההבהרה של הרב מאזוז]}}.<br />
<br />
== מספריו ==<br />
*'''בית נאמן''' - שאלות ותשובות בהלכה<br />
*'''בית נאמן-''' על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות).<br />
*'''מקור נאמן''' - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים<br />
*'''אמת קנה''' - חידושים על [[תהלים]]<br />
*'''הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה'''<br />
*'''לאוקמי גרסא'''- הגהות והערות על סדר התפילה<br />
*'''אסף המזכיר''' - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית<br />
*'''קובץ מאמרים''' - מאמרי [[השקפה]] ו[[מוסר]]<br />
*'''ה' נסי''' - על [[הגדה של פסח]]<br />
*'''סנסן ליאיר''' - על [[פורים]]<br />
*'''סלת נקיה''' - על [[קידוש החודש]]<br />
*'''דרכי העיון''' (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית<br />
*'''חידושים על מסכת קידושין''' - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל<br />
*'''ארים ניסי (ב"ח)''' - על [[מסכת יבמות]] ועל [[מסכת גיטין]]<br />
*'''לא תשיך''' - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)<br />
*'''שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה'''<br />
*'''מגדולי ישראל''' - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח<br />
<br />
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)] {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*[https://col.org.il/news/61412 הרב מאזוז התעקש לשלם - כך למדתי מהרבי] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מזוז, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]</div>חולה סכרת סוג 2https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%97&diff=759380שמעון אלמליח2025-04-19T10:44:44Z<p>חולה סכרת סוג 2: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אלמליח נפטר הבוקרפ"ג]])]]<br />
[[קובץ:הרב שמעון אלמליח.png|ממוזער|הרב אלמליח בהתוועדות ג' תמוז במגדל העמק ([[תשפ"ד]])]]<br />
הרב '''שמעון ברוך אלמליח''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הינו רב היישוב עתלית והמועצה האזורית חוף הכרמל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תש"ל]] לאביו הרב משה אלמליח - רבה של עתלית{{הערה|נולד בעיר אולד מנסור שב[[מרוקו]] לאביו רבי ראובן. למד תורה באולד מנצור שבמרוקו, ומשם עבר ללמוד בישיבת חב"ד בברונא שבצרפת. העמיד תלמידים הרבה, ומתורתו יצא לאור לאחר פטירתו ספר 'זכרון משה'}}, ביישוב.<br />
<br />
למד ב[[תומכי תמימים המרכזית לוד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ללמוד ב[[בית חיינו]] למשך שנה, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נישא למרת שרה, בת הרב [[דוד קריספין]] מלוד.<br />
<br />
ב[[כ"ח באב]] [[תשנ"ג]] נפטר אביו, והוא נתמנה למלא את מקומו ברבנות. במקביל פועל הרב אלמליח בשליחות הרבי באזור, מוסר [[מבצע תורה|שיעורי תורה]], מארגן מידי שנה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] במועדים חסידיים, ואת [[תהלוכות ל"ג בעומר]] באזור.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נתמנה כ'משקיף' ב[[מועצת הרבנות הראשית]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] נתמנה לממלא מקום רב העיר [[חיפה]] - לאחר פטירת הרב הקודם ואי בחירת רב חדש, עד לשנת [[תשפ"ב]].<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ה]] התמודד כמועמד לחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]], אך לא קיבל די קולות.<br />
<br />
בנוסף לתפקידו כרב אזורי משמש הרב אלמליח כממונה על מחלקת ה[[כשרות]] באזור{{הערה|במסגרת זאת מפקח ונותן כשרות לכל מוצרי המלח}}, ולמשך תקופה ארוכה אף שימש כממונה על מחלקת הכשרות בעיר [[חיפה]] - לאחר שהתגלו כשלים בתפקודה לפני זה.<br />
<br />
בנוסף הרב אלמליח הינו יו"ר ארגון 'רבני ישראל', הפועל להגדלת כח ופעולות הרבנים בישראל, לעמידה בפרץ מול פעולות הממשלה ובג"ץ בענייני דת - גיור, שבת וכדו', ולהשגחה ונתינת כשרות לעסקים וחנויות בכל רחבי הארץ. במסגרת פעולות הארגון מקיים הרב אלמליח מידי שנה את 'כנס רבני ישראל', בהשתתפות רבנים ואישי ציבור מכל הארץ.<br />
<br />
פעל להקמת כמה [[בתי כנסת]] בעתלית, בחיפה וביישובי האזור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[שמעון ביטון]] - רב העיר [[לוד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/115841/| רבנים חב"דים בכנס הרבנות הארצי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/elections/1181890/| האם רב חב"די יבחר למועצת הרבנות הראשית?] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/1035061/| עתלית: מאות משתתפים משתתפים בהתוועדות י"ט בכסלו] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/?s=%D7%A2%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%AA| תגית: עתלית] {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/94418| החסיד שמאחורי ארגון הרבנים הגדול בארץ ● מיוחד] {{Col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קריספין]]</div>חולה סכרת סוג 2