חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חסידות סאטמר

2017-10-23T19:24:13Z

חוי זינגר:

[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]'''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).

==הקשר עם חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.

בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא בווילאמסבורג, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}

==רבי ברוך אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.

כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|ברוך אהרן מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|ברוך אהרן מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב"ד בפאלם ספרינג]{{אינפו}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}

== ראו גם ==
*[[יואל טייטלבוים]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר רבי [[משה טייטלביום]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]]

יששכר דוב רוקח

2017-10-23T19:21:33Z

חוי זינגר:

[[קובץ:בעלז 7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר מבעלז בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]

'''רבי יששכר דוב רוקח ''' (נולד ב[[ח' שבט]] ה'[[תש"ח]]) האדמו"ר מ[[בעלזא]] משנת [[תשכ"ו]] אחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]], והחמישי בשושלת.
==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.

עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.

ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].

בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.

ב[[ט"ו באב]] ה'[[תשכ"ו]] (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות.
ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". ב[[ליל שבת]] שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר ב[[שבת]] הראשונה לכהונתו.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]] {{מקור}}). אהרן מרדכי [[נישואין|נשא לאישה]] את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].להם נולדו 12 ילדים בלעה"ר. לעת עתה יש לאדמו"ר מבעלזא 6 נינים בלעה"ר.
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירושלים]]

== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות

האדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}} }} וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].

==הכשר בעלז==
בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד האדמו"ר מבעלז שהשתתף בכנס, ולמרות שאחד מהאדמור"ים שהשתתפו קם והתנגד לנאמר, לא קם למחות גם הוא.{{הערת שוליים|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו ובגנות הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה.}}. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]], כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81159 קטע וידאו מביקורו אצל הרבי] - {{אינפו}}
*רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47983 חב"ד און ליין]
*האדמו"ר מקבל את ספר [[תניא]] המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42994 חב"ד אינפו]
*חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49880 חב"ד און ליין]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2265 [[ריקוד]] [[דביקות]] בניגון חב"די בטיש בבעלז] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=מ[[ח' שבט]] [[תש"ח]]|הבא=-}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח יששכר דוב]]

יששכר דוב רוקח

2017-10-23T19:14:56Z

חוי זינגר:

[[קובץ:בעלז 7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר מבעלז בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]

'''רבי יששכר דוב רוקח ''' (נולד ב[[ח' שבט]] ה'[[תש"ח]]) האדמו"ר מ[[בעלזא]] משנת [[תשכ"ו]] אחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]], והחמישי בשושלת.
==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.

עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.

ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].

בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.

ב[[ט"ו באב]] ה'[[תשכ"ו]] (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות.
ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". ב[[ליל שבת]] שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר ב[[שבת]] הראשונה לכהונתו.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]] {{מקור}}). אהרן מרדכי [[נישואין|נשא לאישה]] את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].להם נולדו 12 ילדים בלעה"ר. לעת עתה יש לאדמו"ר מבעלזא 6 נינים בלעה"ר.
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירושלים]]

== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות

האדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}} }} וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].

==הכשר בעלז==
בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד חסידות בעלז{{הערת שוליים|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו ובגנות הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה.}}. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]], כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81159 קטע וידאו מביקורו אצל הרבי] - {{אינפו}}
*רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47983 חב"ד און ליין]
*האדמו"ר מקבל את ספר [[תניא]] המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42994 חב"ד אינפו]
*חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49880 חב"ד און ליין]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2265 [[ריקוד]] [[דביקות]] בניגון חב"די בטיש בבעלז] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=מ[[ח' שבט]] [[תש"ח]]|הבא=-}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח יששכר דוב]]

יששכר דוב רוקח

2017-10-23T19:13:47Z

חוי זינגר:

[[קובץ:בעלז 7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר מבעלז בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]

'''רבי יששכר דוב רוקח ''' (נולד ב[[ח' שבט]] ה'[[תש"ח]]) האדמו"ר מ[[בעלזא]] משנת [[תשכ"ו]] אחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]], והחמישי בשושלת.
==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.

עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.

ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].

בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.

ב[[ט"ו באב]] ה'[[תשכ"ו]] (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות.
ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". ב[[ליל שבת]] שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר ב[[שבת]] הראשונה לכהונתו.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]] {{מקור}}). אהרן מרדכי [[נישואין|נשא לאישה]] את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].ולהם נולדו 12 ילדים בלעה"ר. לעת עתה יש לאדמו"ר מבעלזא 6 נינים בלעה"ר.
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירושלים]]

== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות

האדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}} }} וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].

==הכשר בעלז==
בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד חסידות בעלז{{הערת שוליים|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו ובגנות הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה.}}. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]], כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81159 קטע וידאו מביקורו אצל הרבי] - {{אינפו}}
*רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47983 חב"ד און ליין]
*האדמו"ר מקבל את ספר [[תניא]] המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42994 חב"ד אינפו]
*חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49880 חב"ד און ליין]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2265 [[ריקוד]] [[דביקות]] בניגון חב"די בטיש בבעלז] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=מ[[ח' שבט]] [[תש"ח]]|הבא=-}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח יששכר דוב]]

יששכר דוב רוקח

2017-10-23T19:13:11Z

חוי זינגר:

[[קובץ:בעלז 7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר מבעלז בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]

'''רבי יששכר דוב רוקח ''' (נולד ב[[ח' שבט]] ה'[[תש"ח]]) האדמו"ר מ[[בעלזא]] משנת [[תשכ"ו]] אחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]], והחמישי בשושלת.
==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.

עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.

ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].

בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.

ב[[ט"ו באב]] ה'[[תשכ"ו]] (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות.
ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". ב[[ליל שבת]] שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר ב[[שבת]] הראשונה לכהונתו.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]] {{מקור}}). אהרן מרדכי [[נישואין|נשא לאישה]] את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].
ולהם נולדו 12 ילדים בלעה"ר. לעת עתה יש לאדמו"ר מבעלזא 6 נינים בלעה"ר.
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירושלים]]

== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות

האדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}} }} וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].

==הכשר בעלז==
בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד חסידות בעלז{{הערת שוליים|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו ובגנות הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה.}}. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]], כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81159 קטע וידאו מביקורו אצל הרבי] - {{אינפו}}
*רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47983 חב"ד און ליין]
*האדמו"ר מקבל את ספר [[תניא]] המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42994 חב"ד אינפו]
*חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49880 חב"ד און ליין]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2265 [[ריקוד]] [[דביקות]] בניגון חב"די בטיש בבעלז] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=מ[[ח' שבט]] [[תש"ח]]|הבא=-}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח יששכר דוב]]

יששכר דוב רוקח

2017-10-23T19:10:35Z

חוי זינגר:

[[קובץ:בעלז 7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר מבעלז בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]

'''רבי יששכר דוב רוקח ''' (נולד ב[[ח' שבט]] ה'[[תש"ח]]) האדמו"ר מ[[בעלזא]] משנת [[תשכ"ו]] אחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]], והחמישי בשושלת.
==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו.

גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.

עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.

ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].

בגיל 17 התארס עם שרה רוקח בת רבי [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]. שמחת נישואיו נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש, והתקשורת בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולחגיגות שנלוו לה.

ב[[ט"ו באב]] ה'[[תשכ"ו]] (1966) הוכתר רבי ישכר דב באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות.
ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשות הרב רוקח לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". ב[[ליל שבת]] שלמחרת ערך האדמו"ר הטרי את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר ב[[שבת]] הראשונה לכהונתו.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]] {{מקור}}). אהרן מרדכי [[נישואין|נשא לאישה]] את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירושלים]] ולהם נולדו 12 ילדים בלעה"ר. לעת עתה יש לאדמו"ר מבעלזא 6 נינים בלעה"ר.

== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות

האדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות ב[[ספר התניא]]{{הערה|1=ואף התבטא על [[אדמו"ר הזקן]] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 "הרב הדומה למלאך"] {{חב"ד און ליין}} }} וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב פנחס פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.

האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת הרבי, בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].

==הכשר בעלז==
בתקופה מסויימת היו חסידי בעלז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד חסידות בעלז{{הערת שוליים|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו"ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו ובגנות הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה.}}. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]], כי אין לסמוך על ההכשר בעלז.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.

== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81159 קטע וידאו מביקורו אצל הרבי] - {{אינפו}}
*רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47983 חב"ד און ליין]
*האדמו"ר מקבל את ספר [[תניא]] המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42994 חב"ד אינפו]
*חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49880 חב"ד און ליין]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2265 [[ריקוד]] [[דביקות]] בניגון חב"די בטיש בבעלז] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=מ[[ח' שבט]] [[תש"ח]]|הבא=-}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח יששכר דוב]]

יום הולדת

2017-10-23T18:37:17Z

חוי זינגר:

[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגה שהוכנה לרגל יום הולדת]]
'''יום הולדתו''' של אדם הוא יום בו מזלו גובר.

הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא{{הערה|1=בראשית מ, כ.}} בקשר לפרעה מלך מצרים. אי לכך נמנעו חוגים רבים מלחגוג יום זה עקב הקשרו השלילי. למרות זאת, בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום. [[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] פתח ב[[מבצע יום הולדת]].

בספר [[היום יום]] בתאריך [[י"א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]].

ישנם כעשרה [[מנהגי יום הולדת]], חלקם תוקנו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. מהם: [[התבוננות]] וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה,

הרבי {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&pgnum=436 התוועדויות [[תשמ"ב]] עמ' 2182]}} מסביר כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם.{{הערה|1=כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.}}

== יום הולדת חסידי ==

היום בו מגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי. ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי הורה מס' פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת.

הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}, ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.

==ראו גם==
* [[מבצע יום הולדת]]
*[[מנהגי יום הולדת]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת]''' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/60th%20Birthday.pdf יום הולדת השישים] - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל על ידי מכון [[JLI]] לקראת יום הולדתו השישים של הרב [[משה קוטלרסקי]]
*[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013) {{אינפו}}
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/134544072701.html למה באמת שמחים ביום הולדת]''', [[התוועדות]] כתובה בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו

{{הערות שוליים}}

{{אירועים יהודיים}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

יום הולדת

2017-10-23T18:33:46Z

חוי זינגר:

[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגה שהוכנה לרגל יום הולדת]]
'''יום הולדתו''' של אדם הוא יום בו מזלו גובר.

הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא{{הערה|1=בראשית מ, כ.}} בקשר לפרעה מלך מצרים. אי לכך נמנעו חוגים רבים מלחגוג יום זה עקב הקשרו השלילי. למרות זאת, בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום. [[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] פתח ב[[מבצע יום הולדת]].

בספר [[היום יום]] בתאריך [[י"א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]].

ישנם כעשרה [[מנהגי יום הולדת]], חלקם תוקנו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. מהם: [[התבוננות]] וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה,

הרבי {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&pgnum=436 התוועדויות [[תשמ"ב]] עמ' 2182]}} מסביר כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם.{{הערה|1=כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.}}

== יום הולדת חסידי ==

היום בו הגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי. ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי הורה מס' פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת.

הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}, ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.

==ראו גם==
* [[מבצע יום הולדת]]
*[[מנהגי יום הולדת]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת]''' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/60th%20Birthday.pdf יום הולדת השישים] - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל על ידי מכון [[JLI]] לקראת יום הולדתו השישים של הרב [[משה קוטלרסקי]]
*[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013) {{אינפו}}
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/134544072701.html למה באמת שמחים ביום הולדת]''', [[התוועדות]] כתובה בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו

{{הערות שוליים}}

{{אירועים יהודיים}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

יום הולדת

2017-10-23T18:31:17Z

חוי זינגר: הסבירו מסביר. הרבי חי וקיים

[[קובץ:עוגה עם מספרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגה שהוכנה לרגל יום הולדת]]
'''יום הולדתו''' של אדם הוא יום בו מזלו גובר.

הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא{{הערה|1=בראשית מ, כ.}} בקשר לפרעה מלך מצרים. אי לכך נמנעו חוגים רבים מלחגוג יום זה עקב הקשרו השלילי. למרות זאת, בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום. [[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] פתח ב[[מבצע יום הולדת]].

בספר [[היום יום]] בתאריך [[י"א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]].

ישנם כעשרה [[מנהגי יום הולדת]], חלקם תוקנו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. מהם: [[התבוננות]] וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה,

הרבי {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&pgnum=436 התוועדויות [[תשמ"ב]] עמ' 2182]}} מסביר כי מהות יום ההולדת היא כי אז נהיה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר נחשב כחלק מגוף האם.{{הערה|1=כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.}}

== יום הולדת חסידי ==

היום בו הגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי. ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי הורה מס' פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת.

הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}, ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.

==ראו גם==
* [[מבצע יום הולדת]]
*[[מנהגי יום הולדת]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת]''' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/60th%20Birthday.pdf יום הולדת השישים] - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל על ידי מכון [[JLI]] לקראת יום הולדתו השישים של הרב [[משה קוטלרסקי]]
*[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013) {{אינפו}}
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/134544072701.html למה באמת שמחים ביום הולדת]''', [[התוועדות]] כתובה בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו

{{הערות שוליים}}

{{אירועים יהודיים}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]