חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון)

2026-03-27T05:24:32Z

חבר:

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''שיר המעלות הבוטחים בה'''' הוא [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ו]] לכבוד יום הולדתו ה-124 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]], אז החלו באמירת מזמור [[תהלים קכ"ה]], המזמור המתאים לשנותיו של הרבי.

הניגון הולחן על ידי הת' [[מאיר שלמה ששונקין]]. הפסוקים עליהם הולחן הניגון, הם הפסוקים שנתבארו עלי ידי הרבי ב[[כ' בחשוון]] [[תשמ"ה]], יום הולדתו ה-124 של [[אדמו"ר הרש"ב]].

==מילות הניגון==
{{ציטוט|

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב:

יְרוּשָׁלַ‍ִם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
|מקור=[[תהלים קכ"ה]]}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.mp3?_=1 להאזנה לניגון]''' {{שמע}}
* [https://chabad.info/musicnews/1304154/ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם: נבחר הניגון לקאפיטל קכ"ה] {{אינפו}}

== לשמיעת הניגון ==
* [ להאזנה] {{צליל}}

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

שיחת משתמש:חבר

2026-03-12T21:06:15Z

חבר: /* נחסמתי משום מה */ פסקה חדשה

{{ב"ה}}
{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:חבר/ארכיון 1|1]] {{!}} [[שיחת משתמש:חבר/ארכיון 2|2]] {{!}} [[שיחת משתמש:חבר/ארכיון 3|3]]}}
{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן!!!!!!!}}
[[קובץ:החסיד המרקד.gif|שמאל|250px]]

== קטגוריה: משפחות אדמו"רי החסידות הכללית ==

א. פתחתי עכשיו דיון חשיבות לקטגוריה, ישמח לתגובתך. ב. אני חושב שאיך שסידרתי את המיון הקטגורי של רבותינו נשיאינו בתוך הקטגוריות 'בית רבי' ו'משפחות' עכשיו זה מסודר באופן טוב יותר מאיך שזה היה לפני זה. ישמח לשמוע את דעתך גם בזה. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 21:03, ט' בחשוון, ה'תשפ"א ''(27 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:מצויין, אולי כדאי שעצי משפחה יהיה ראשון, על החשיבות אין לי דעה, הגיוני יותר שאתה צודק. בכלל, שמחים על חזר תך! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 21:12 - היום, [[ט' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::עצי משפחה מסומנים בכוכבית ומשפחת בית הרב בסולמית כך שעצי משפחה ראשון. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 21:22, ט' בחשוון, ה'תשפ"א ''(27 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::אצלי הסולמית ראשונה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 21:25 - היום, [[ט' בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== בבקשה ==

אני מודה לך על היחס הטוב והחיובי בקשר לעריכות שלי. אני מודה לך

[[משתמש:משה כהן|משה כהן]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 23:21, י"א בחשוון, ה'תשפ"א 23:21, 29 באוקטובר 2020 (UTC)

== מקורות ==

ככל ספר המתיימר להיות אמין, ועאכו"כ כאנציקלופדיה חופשית לכתיבה ועריכה [[חב"דפדיה:מקורות#חשיבותם של מקורות בחב"דפדיה|חשוב מאוד לחב"דפדיה]] להקפיד על מקורות. ועאכו"כ שלא מוחקים בקשת מקור (שכבר נתבקשה) בטענת "כולם יודעים".. אדרבה, אם כולם יודעים בטח לא יהיה קשה לציין את המקור המדוייק.

בכלל היה טוב אם העורכים היו מקפידים יותר לציין מקורות למידע שהם מוסיפים לאתר..

ולא באתי אלא להאיר. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 01:59, י"ב בחשוון, ה'תשפ"א ''(30 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:הפעם זה השחתה של **** שלא מוכן לקבל את דברי הרבי, אבל בד"כ זה נכון ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:44 - היום, [[י"ב בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

==שפרינגר==
שלום וברכה. מעניין אותי מה כל כך חשוב לך להדגיש ש"עזב את בית הכנסת"? כדאי '''להבליע''' את העניין בכך ש"עבר לפעול עם הצעירים" וממילא מובן שעזב (או העזיבו אותו..) וכו'. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:49, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א 21:49, 1 בנובמבר 2020 (UTC)
:לצערי גם אני מעורה בפרטים, אבל כך זה נשמע שהוא עדיין עובד שם, לא? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:24 - היום, [[י"ד בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::כשכותבים "עבר" לא משתמע שהוא עדיין ממשיך שמה. בכמה ערכי אישים שראיתי לא כותבים "ויסעו מ.. ויחנו ב.. ויסעו מ.. ויחנו ב.." אלא כותבים שלאחר מכן עבר ל.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:27, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א 22:27, 1 בנובמבר 2020 (UTC)
:::לי זה משתמע כאילו הוא לא עזב את בית הכנסת, צריך למצוא ניסוח מודגש יותר מ"עבר" ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:33 - היום, [[י"ד בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

==50 ערכים==
#לא רואה בעיה שיהיה יותר מ-50.
#באם יש בעיה, הערכים [[מגדל בבל]] ו[[נמרוד]] יותר מכובדים מכמה ערכים אחרים אז אולי כדאי להוציא שתים (שלי) ולהכניס אותם. עשה כרצונך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:47, כ"א בחשוון, ה'תשפ"א 12:47, 8 בנובמבר 2020 (UTC)
:לא אני אחראי, אבל סוכם בקבוצה לעשות חמישים בדיוק ולכן הורידו כמה ערכים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 12:52 - היום, [[כ"א בחשוון]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== [[אפיקומן]] ==

שלום חבר, אשמח אם תעבור על הערך ותביע את דעתך החשובה לנו בדף ה[[שיחה:אפיקומן|שיחה]] של הערך, בדיון לגבי התאמת הערך לערכים מובחרים או מומלצים. תודה מראש. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ"א בכסלו ה'תשפ"א, 18:39, 7 בדצמבר 2020 (UTC)

==די!==
אם לא תפסיק לשגע לי את הסכל באיומים למיניהם בדף השיחה שלי, אני אפנה בבקשה לחסום אותך אחת ולמתמיד ונגמר הסיפור! אז אני מבקש בפעם האחרונה להפסיק! ולא אקיים את מה שאמרתי!!!!!!!!!!!!!!--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:50, כ"ב בכסלו, ה'תשפ"א 14:50, 8 בדצמבר 2020 (UTC)
:אני לא, מאיים עליך, ולא מפחד מהאיומים שלך ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 14:51 - היום, [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
{{לפני התנגשות}}{{א|ידע חסידי}}: כתיבה כזאת מהווה פגיעה במשתמש באתר חב"דפדיה - העלולה להוביל לחסימתך המיידית. לטובתך,למד את כללי האתר ותתנהג לפיה, באם לא נאלץ לחסום אותך. אתה מוזמן להתנצל בפני המשתמש על פגיעתך בו. בהצלחה. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ"ב בכסלו ה'תשפ"א, 14:52, 8 בדצמבר 2020 (UTC)
::פעם הבאה שתשחזר לי את השינויים, אני מפליל לחסימה גם את הבובת קש שלך
:::אין בעיה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 14:58 - היום, [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== סליחה ==

מתנצל מראש על כך שאתה הקרבן של החפירות שלי, אך בכ"ז, אם תכול לעיין כעת בערך [[אפיקומן]] ולבדוק אם גם כעת הוא אינו ראוי למובחר - ובכלל, לציין מה חסר בו בכדי שאוכל לדעת מה לשפר - אודה לך מאוד! תודה רבה. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ"ב בכסלו ה'תשפ"א, 15:25, 8 בדצמבר 2020 (UTC)

== מזל טוב! ==

{{מזל טוב}} על העריכה ה10,000! עד 120 (ויותר..)! נהנים מכל עריכה שלך. המשך הצלחה רבה באתר! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ"ג בכסלו ה'תשפ"א, בשעה 10:58, 9 בדצמבר 2020 (UTC)
:תודה רבה, והמברך יתברך ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:24 - היום, [[כ"ג בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::אמן! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ"ג בכסלו ה'תשפ"א, בשעה 11:25, 9 בדצמבר 2020 (UTC)
:::10 אלף עריכות, למעלה מ30 ערכים ועדיין קורא לעצמו קארליק... --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 16:53, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 16:53, 14 בדצמבר 2020 (UTC)
::::{{חיוך רחב}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 16:55 - היום, [[כ"ח בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== הצעה ==

ידידי היקר, שלום וברכה: כפי שאמרתי כבר לאחרונה, אנו אוטוטו מתקרבים לערך ה7000 - שבוודאי ההתרגשות תהיה גדולה וחגיגות וכו' - אך כל חגיגה כזאת מהולה באכזבה שעדיין נותרו קטגוריות מהסוג [[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה דחופה]] וכדו'. כמובן שיצירת ערכים הם מופלאה, ואיני בא חלילה נגד יוצרי הערכים האיכותים שיחי', אבל אני מציע עבודה משותפת לשנינו (עבודה שהתחלתי, אך קצת קשה לי לסיים לבד) לטפל בקטגוריות אלו עד ה' טבת - חג הספרים, שלדעתי אין תאריך סיום יותר מתאים. אשמח שתענה בחיוב. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ"ג בכסלו ה'תשפ"א, בשעה 18:33, 9 בדצמבר 2020 (UTC)
:היינו [[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה דחופה|ערכים הזקוקים לעריכה דחופה]] [[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עריכה|ערכים הדורשים עריכה]],
[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|ערכים שיש להבהיר את מעמדם]], ולאחר ששלב זה החשוב ביותר יושלם, נגיע לקטגוריות שלאחריהם.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ"ג בכסלו ה'תשפ"א, בשעה 18:35, 9 בדצמבר 2020 (UTC)
::בהצלחה, אשתדל מדי פעם ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:22 - היום, [[כ"ג בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:::{{כל הכבוד}} נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ"ג בכסלו ה'תשפ"א, בשעה 19:23, 9 בדצמבר 2020 (UTC)
::::בשביל שיהי' סדר, אציע שנתחיל מ[[מלחמת המפרץ]] - התחלתי עם הפיסקאות הראשונים. מתייג לעבודה חשובה זו גם את הר' {{א|נרקיס}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ"ג בכסלו ה'תשפ"א, בשעה 19:40, 9 בדצמבר 2020 (UTC)

== מזל"ט ==

שתזכה לעוד בשורות משמחות כמו מה שקרה היום
מזל"ט
23:22, 14 בדצמבר 2020 (UTC)
:איש מצחיק אתה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:38 - היום, [[כ"ט בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== דעתך ==

מה דעתך הק' על הסיפור עם שימקע (מופיע בדף [[שיחה:הגבלות בנסיעה לרבי]] בפסקה תשמ"ב?{{שכח|משה כהן}}
:עניתי שם ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:27 - היום, [[כ"ט בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== [[משתמש:פולע/בחירות]] ==

יש לך פתיח אולי יותר נורמלי? נתקעתי.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:41, א' בטבת, ה'תשפ"א, 16 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''
:{{בוצע}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:04 - היום, [[א' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== הסבר את עצמך בבקשה ==

לא רוצה להכנס למלחמת עריכה, אבל ממתי מכניסים בערך של אדם את דודיו? אולי נעשה זאת גם אצל אחיו ובני דודיו??? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 14:05, א' בטבת, ה'תשפ"א
:כדי לקשר בינו לבין שאר "משפחת וילהלם" ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 14:09 - היום, [[א' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::יש לו עוד שני אחים כמדומני שלפי"ז צריך להוסיף להם, אבל שוב, אני חולק על קביעה זו משום שזה לא אנצי', יש למטה קטגוריה משפחת וילהלם, ויש גם דף פירשונים שבו זה מוסדר יפה מאד, ולא צריך להכניס א"ז באמצע ה'''תולדות חייו (שלו, לא של משפחתו ודודיו...)''' ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 16:39, א' בטבת, ה'תשפ"א
:::בסדר, אתה יכול גם למחוק את שאר הסוגריים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 18:59 - היום, [[א' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::לא ממש הבנתי, אפשר לשחזר? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:04, ב' בטבת, ה'תשפ"א

==אבקש להפסיק==

איני ממשיך להתכתב על נושאים מחוצפים כגון מה שכתבת לי בדף השיחה שלי, אלא ק בדף השיחה שלך--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:21, ה' בטבת, ה'תשפ"א 15:21, 20 בדצמבר 2020 (UTC)
:לא רוצה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 15:28 - היום, [[ה' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== פרידה ==

עקב אילוצים טכניים, אני נאלץ לעבור ממצב של משתמש פעיל למצב של מבקר לפעמים, היו שלום! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:36 - היום, [[ח' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:נתגעגע --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|אדום|'''שיחה'''}}]] 13:46, 23 בדצמבר 2020 (UTC)
::על זה דווה לבנו. בהצלחה רבה בהמשך עיסוקיך, בתקוה שתשוב אלינו במהרה בשיא המרץ והחיות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 19:06, ח' בטבת, ה'תשפ"א (23 בדצמ' למניינם).
:::😭😭😭😭😭😭😢😢😢😢😢 נתגעגע מאוד!-נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • ט' בטבת ה'תשפ"א • 06:19, 24 בדצמבר 2020 (UTC)
::::אכן חזרת אלינו? או שזה היה חלום.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:04, י"ג בטבת, ה'תשפ"א (28 בדצמ' למניינם).
:::::נדמה לי שהוא כרגע בישיבה ככה שהגישה שלו לחב"דפדיה מאוד מוגבלת. אבל בתוך בבין הזמנים הוא יחזור עם כל השטורעם [[משתמש:משה כהן|לחיים חסידים! יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 20:20, י"ג בטבת, ה'תשפ"א 20:20, 28 בדצמבר 2020 (UTC)

== צו גיוס ==

אני רואה שאתה דוקא כן פה, אז בבקשה, תתמקד ב[[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים]], אחרת המיזם הזה יתבצע רק עוד שנה... נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:29, י"ט בטבת, ה'תשפ"א (3 בינו' למניינם).
:אני כאן כי אני בבידוד, ומיד לאחריו אני עוזב ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:34 - היום, [[י"ט בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::מבין שהבידוד נמשך.. קח על עצמך חמש ערכים לפחות ואתן לך פטור. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 14:59, ד' בשבט, ה'תשפ"א - 17 בינו' למניינם, 2021.
:::מסתיים מחר מחרתיים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 15:00 - היום, [[ד' בשבט]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::::אז תנצל את הזמן שיש לך. עבודה לא קשה, לפעמים פשוט צריך למחוק דברים מיותרים וזהו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 15:01, ד' בשבט, ה'תשפ"א - 17 בינו' למניינם, 2021.

== איך עושים ארכוב ==

צריך לארכב את לוח מודעות (לדעתי) איך עושים את זה? {{שכח לחתום|משה כהן}}
:יש לך את יכולת ללמוד בעצמך, לא נורא אם תיכשל ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 20:45 - היום, [[כ' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::איך ללמוד? נראה לי אני ילמד עם יעזרו לי לא? [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 20:52, כ' בטבת, ה'תשפ"א 20:52, 4 בינואר 2021 (UTC)
:::תסתכל בדפי ארכיון קודמים ובהיסטוריית הגרסאות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 20:52 - היום, [[כ' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:::: הניסיון לא עלה יפה חבר [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 21:27, כ' בטבת, ה'תשפ"א 21:27, 4 בינואר 2021 (UTC)
:::::שוין, וותר על הארכוב, כשזה יציק למשתמשים אחרים הם יטפלו בכך ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 21:28 - היום, [[כ' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== תבנית ספרייה ==

יישר כח על התבנית! לעניות דעתי, כדאי להשתמש בה רק בקישורים חיצוניים, ולא בהערות שוליים (כי בערכים רבים, כמו [[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת]], זה יהיה יותר מידי ויציק). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:35, כ' בטבת ה'תשפ"א
:תודה, בסדר, למרות שאין הרבה ערכים שמופיע קישור חיצוני לשם. בלי קשר זו תהיה משימה רצינית להכניס אותה למאות הערכים... ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 21:42 - היום, [[כ' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}} סיימתי להכניס בקישורים חיצוניים במרחב הראשי (על פי [http://chabadpedia.co.il/index.php?target=https%3A%2F%2Fchabadlibrary.org%2Fbooks%2F&namespace=0&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D זה]) ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 23:14 - היום, [[כ' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

==[[שלמה זלמן רייכמן]]==
התפלל עם גרטל תמיד. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:44, כ"ג בטבת, ה'תשפ"א 11:44, 7 בינואר 2021 (UTC)
:לא ידעתי, סליחה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 11:45 - היום, [[כ"ג בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== @ ==

שלחתי לכבודו משהו באימייל. אשמח שתעיין שם בזמנך הפנוי. יישר כח מראש. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 17:28, ד' בשבט, ה'תשפ"א - 17 בינו' למניינם, 2021.

== תודה ==

יישר כח על תיקון שמות הערכים באגרת הקודש וקנטרס אחרון. הלכתי מיד לבדוק מה עם הקישורים הפנימים וראיתי שידך הגיעה עד לפרט האחרון. מניח שיצרת איזו תוכנה אוטומטית שמחפשת את כל ההפניות בכל האתר ומשנה אותן? מאד מאד יפה. שוב ייש"כ עצום[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 18:09, י"ג בשבט, ה'תשפ"א 18:09, 26 בינואר 2021 (UTC)
:תבורך!. בקונטרס אחרון עדיין לא טיפלתי, גם נשארו כמה קישורים לסדר (ב'סדרה' בתחתית הערכים שיקשר ישירות ולא דרך הפניה, לדוגמא) ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 20:24 - היום, [[י"ג בשבט]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== הקדשה ==

כתוב לך בדף המשתמש, הקדשה לזכות המשפיע זלמן ניסן פינחס בן יעקב שיהי’ בריא, והלא הוא כבר נפטר? [[משתמש:א ג|א ג]] - [[שיחת משתמש:א ג|שיחה]], 08:37, ד' באדר, ה'תשפ"א
:או שהכוונה לעילוי נשמת? [[משתמש:א ג|א ג]] - [[שיחת משתמש:א ג|שיחה]], 12:48, ד' באדר, ה'תשפ"א
::כתוב "הקיצו ורננו שוכני עפר" וכן כתוב את שם האבא, אפשר לעשות 1+1 ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:05 • ד' באדר ה'תשפ"א

== השמיים ==

איפה הוא?????????????????? {{שכח לחתום|זמירות משיח אוי אוי אוי}}
:בשמיים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 00:23 - היום, [[ד' בכסלו]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.

== אייכה? ==

היכן אתה? מצפים לראותך שוב באתרנו... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:20, 7 באוקטובר 2021 (UTC)

==שולם עליכם==
שלום {{א|חבר}} מהי הבובת קש שלך? --[[ווי וואנט משיח נאו|בברכת ווי וואנט משיח נאו]] ~ [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 10:04, 21 במרץ 2022 (UTC){{א|זאל זיין גאולה}}
==אלי בן דהן==
לכאורה כדאי להרחיב את הערך ולפרסם אותו במרחב הערכים [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 10:41, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד

== אייכה? ==

אולי עוד נראה אותך פעיל פעם? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 14:29, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד.
:אולי ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 12:40 - היום, [[ד' בניסן]] [[תשפ"ד]] מגיע משיח.
==מייל==
{{א|חבר}} אשמח ליצור איתך קשר באימייל. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 14:52, 23 במאי 2024 (IDT)

==זה אתה?==
עם העריכות האחרונות? נראה כמו שהשארת את החשבון שלך פתוח במכשיר שאינו בשליטתך כרגע. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:56, ט' בטבת, ה'תשפ"ה)

== נחסמתי משום מה ==

{{בקשת שחרור חסימה|סיבה=בהשגח"פ נכנסתי לאתר ואני רואה שנחסמתי}}
* {{א|יוסף בן מלמד}}
¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:06 - היום, [[כ"ג באדר]] [[תשפ"ו]] מגיע משיח. 23:06, 12 במרץ 2026 (IST)

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2025-11-07T11:53:56Z

חבר:

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', (יליד [[תש"ל]]), הינו רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן ב[[ישיבת בית הר"מ]] ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|התחתן]] עם פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

לאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== [[שמואל שלמה ליפשיץ|משפחתו]] ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, [[צפת]].
*בנו ר' שניאור זלמן, [[נחלת הר חב"ד]].
*אחיו [[שמואל שלמה ליפשיץ|שמאל שלומה ליפשיץ]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=64983 יו"ר חדש ליד לאחים] {{חב"ד אינפו}} י"ח [[חשון]] התשע"ב (15.11.2011)
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]

קעמפ גן ישראל

2025-07-24T16:00:14Z

חבר: מילים

{{מפנה|קעמפ}}
[[קובץ:סמל גן ישראל - מקורי.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל "גן ישראל" המקורי]]
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|ממוזער|[[הרבי]] [[חלוקת דולרים|מחלק דולרים]] לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] לילדי הקעמפ ב[[זאל הגדול]] שב[[770]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
'''קעמפ גן ישראל''' הוא מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשט"ז]] ונקרא על שם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|שם=גן ישראל|1=ראה בשיחת [[הרבי]] לילדי הקעמפ, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/24/236.htm ט"ו תמוז תש"כ].}}. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי [[שליח]]י וחסידי חב"ד בכל רחבי העולם בעידודו של [[הרבי]].

[[הרבי]] ביקר במחנה שלוש פעמים, ושלח בכל שנה מכתב ברכה לפתיחת הקעמפ. בשנים מאוחרות יותר הגיעו ילדי הקעמפ מדי שנה לביקור ב-[[770]] אצל הרבי בתאריך [[כ' מנחם אב]] לרגל יום פטירת אביו של הרבי הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], שם נערך עבורם [[ראלי|כינוס]] מיוחד, והרבי נשא בפניהם [[שיחה]].

==רקע==
{{קובץ|הרבי מחלק מנחה מעריב בקעמפ|הרבי מחלק סידור המכיל את תפילות 'מנחה מעריב' לילדי הקעמפ בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], [[ט"ו תמוז]] [[תשי"ז]]}}

מחנות הקיץ הוקמו לראשונה ב[[ארצות הברית]] על מנת לחזק את ה[[חינוך]] היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו וכן על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך [[ימי החופש]], לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, ועל פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"{{הערה|שם=גן ישראל}}, על שם [[הבעל שם טוב]]. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים מבתים חב"דיים וגם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים, במטרה שלאחרונים, תהיה דוגמא כיצד מתנהג ילד יהודי.

הרבי התבטא{{הערה|שיחת ש"פ שלח ה'תשי"ט (בסופה).}} כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי":
{{ציטוט|תוכן=ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי|מרכאות=כן|}}

==הקמת המחנה==
[[קובץ:סמל גן ישראל הענדל ליברמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישן של קעמפ גן ישראל, צייר ר' [[הענדל ליברמן]]]]
בשנת [[תשט"ז]] הוקם ביוזמת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב [[משה לאזאר]] והרב [[יוסף ווינבוים]] (שהיו אז תלמידים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]) ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב [[קהת וייס]] שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו היו חברים ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[יעקב יהודה הכט]] ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לארגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה.

בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעמפ. רק מספר שבועות הצליח הרב [[יעקב יהודה הכט]] לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל".

המחנה נקרא בהוראת הרבי בשם "גן ישראל" על שם הבעל שם טוב{{הערה|שם=גן ישראל}}. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשט"ז]] התייחס [[הרבי]] לשם "גן ישראל", ואמר שהשם "גן" רומז למה שכתוב ב[[זוהר]] שיש ג"ן סדרי הבנה בתורה, והיות ולכל [[יהודי]] יש לו אות ב[[תורה]], נקרא הקעמפ בשם "גן ישראל".

==ביקורי הרבי במחנה==
[[קובץ:ביקור גן ישראל תשטז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מבקר בקעמפ גן ישראל, [[תש"כ]]]]
{{ערך מורחב|ביקורי הרבי בקעמפים}}
*'''[[תשט"ז]]''' - כשחזר הרב [[משה לאזאר]] ביום פתיחת הקעמפ ל-[[770]], שאל אותו ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית{{הערה|שם=גן ישראל 2|[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]''' – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}.}}.
*'''[[תשי"ז]]''' - בסיום התוועדות [[י"ב בתמוז]] בשנה זו סיפר הרבי כי ההמשך ההתוועדות יהיה בקעמפ, ואכן ב[[ט"ו בתמוז]] הגיע לביקור במחנה. בסיום ההתוועדות חילק הרבי לילדי המחנה סידור המכיל את תפילות מנחה וערבית. בסיום הביקור, רגע לפני שנכנס הרבי לרכב, הסתובב אל הרב לאזאר ואמר לו באידיש: "לא שיערתי לעצמי כזה עושר"{{הערה|שם=גן ישראל 2}}.
*'''[[תש"כ]]''' - במשך 3 שנים לא ביקר הרבי בקעמפ, בשנת תש"כ, בישר הרבי כי גם השנה ירצה ללכת לקעמפ{{הערה|בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא [[סידור קידושין|סידר קידושין]] בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.}}, במיוחד בקשר לשנת ה-200 להסתלקות הבעש"ט שעל שמו נקרא הקעמפ; הרבי התבטא שלמרות שאין הוא נוהג לצאת מברוקלין, הרי הקעמפ נחשב חלק ממרכז [[770]], בהתוועדות שערך דיבר הרבי על שמו של הקעמפ - ע"ש הבעש"ט, אח"כ חילק הרבי 'כוס של ברכה' ו'מנחה מעריב' לילדים ולצוות של הקעמפ{{הערה|ע"פ הספר [[בנאות דשא]].}}.

באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא [[הרבי]] כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מ[[ניו יורק]] יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ-[[770]]{{הערה|"בנאות דשא".}}. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו [[חסידים]]"{{הערה|ביחידות לרב [[אליהו ליפסקר]]. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.}}.

==התייחסות הרבי==
בביקורו בקעמפ בשנת [[תשט"ז]] אמר הרבי, שעניינו של מחנה קיץ הוא להבריא את הגוף, וברגע שזה נעשה כדי לעבוד את ה', זה חלק מעבודת ה', וזה קיים עוד יותר בילדים מתחת לגיל [[בר מצוה]], שאצלם חשוב רק המעשה, ולכן ברגע ש'''עושים''' לשם שמים, הרי זה חלק מעבודת ה' שלהם.
ועי"ז יבריא רוחם של הנמצאים בקעמפ לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר ברוחניות, עי"ז שכאשר יחזרו לביתם לאחר הקעמפ יקדמו את כל משפחתם בקיום ענייני תומ"צ{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ג' (י"ז) עמ' 109}}.
{{ציטוט|תוכן= כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת.
שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות.

וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים ש[[בעל תשובה]] יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה{{ש}}
וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת [[גשמיות]] ביחד עם רוחניות|מרכאות=כן|מקור= [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב תמוז [[תשכ"ד]] / תרגום חופשי}}

הרבי ציין שפעמים הגישה הסלחנית והדאגנית של ההורים כלפי הילדים מונעת מהם להתקדם כראוי, וזו אחת ממעלותיו של מחנה הקיץ, שהילד מורחק מהגישה הזו והדבר מאפשר לו לצמוח כראוי{{הערה|1=[https://anash.org/the-advantage-of-overnight-camp/ היתרון של מחנה לילה] {{אנש}}, על פי תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 162.}}.

בשיחה שנשא הרבי ב[[הפאראד]] בשנת [[תשמ"ג]] כי על הילדים לבקש מההורים לירשום אותם למחנה קיץ, ואז פנה הרבי להורים ואמר שהוא פונה אליהם בבקשה בשמו של [[רשב"י]] לרשום את בניהם למחנה קיץ, ואמר שיש במעשה זה אף מצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשמ"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=261 חלק ב' עמוד 1436]}}.

מדי שנה, היה הרבי שולח מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ.

בעת שמנהל קעמפ גן ישראל דטרויט שהה ביחידות אצל הרבי, אמר לו הרבי כשחיוך נסוך על פניו הק' "איך האב געהערט אז שבת אין קעמפ איז אזוי ווי שמחת תורה [= שמעתי ששבת בקעמפ היא כמו שמחת תורה]"{{הערה|והתמימים נהגו לומר שרק מי שראה את השמחה ששוררת ברחבי קרית גן ישראל במהלך השבתות יבין את דברי הרבי לאשורם.}}.

==מאפייני הקעמפ==
===המנונים===
נהוג לשיר המנונים במהלך הקעמפ, ההמנונים נועדו להביע תכנים בענייני [[חסידות]], [[התקשרות]], [[בשורת הגאולה]], וענייני [[גאולה ומשיח]].

====פולמוס המשפיעים בבחירת לחני ההמנונים====
הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] טוען שיש לבחור להמנוני הקעמפים לחן מלחני ניגוני חב"ד, הוא טוען שדווקא דרך הניגון ניתן להביע את תכני הקעמפ בצורה מיטבית{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_26.html חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?] {{לחלוחית}}.}}.

לעומתו הרב [[זלמן גופין]] טוען כי בהמנוני הקעמפים יש לבחור לחן שאינו ניגון חב"ד, הסיבה לכך היא מצד קדושתו ותוכנו הפנימי של הניגון, ומצד החשש שהניגון במתכונתו עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון.{{מקור}}

גם לדעת הרב ווילשאנסקי לאחרי הקעמפ אין להמשיך להשתמש בהמנון, ויש לנגן את הניגון רק במתכונתו המקורית.

ר' [[יהושע מונדשיין]] התנגד אף הוא לשילוב לחנים מניגוני חב"ד בהמנוני הקעמפים בשל דברי הרבי שמילות ניגון מגבילות אותו{{הערה|"שהדיבור מגבל את השירה. זאת אומרת שהשיר גמיש יותר וכלל לפעמם הכי תכופות כמה פירושים שאין טכסט אחד יכול לכוללם". [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://www.igrot.com/answer/18/157 חלק י"ח עמ' קנז].}}, ובשל החשש שהניגון במתכונת עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון{{הערה|רשימת הרהורים בעלמא '''ניגון ונגינה, ש"ץ וחזן''', נדפסה ב[[פרדס חב"ד]] גליון 5, ניסן תשנ"ח. [https://www.teshura.com/R%27%20Yehoshua%20Mundshein%20-%20Shloshim%20-%20Shevat%203%2C%205775.pdf נדפסה גם בקובץ זיכרון עשרה מאמרות עמ' 44].}}.

==ראו גם==
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]
*[[מחנה אמונה]]

==לקריאה נוספת==
*[[בנאות דשא]] - אלבום הסוקר את ביקורי [[הרבי]] בקעמפ [[קה"ת]] [[תשנ"ג]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ההשפעה הרוחנית במחנה-קיץ''' - בתוך מדור 'חיי רבי', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1865 עמוד 30
*שלום מגידמן, '''הרבי סחף אותנו מהרגע הראשון''', ראיון נרחב עם מייסד ומנהל קעמפ 'גן ישראל' הראשון, {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1867 עמוד 29
*'''עשר עובדות על קעמפים חב"דיים''', {{שבועון בית משיח}} גליון 1221 עמוד 41

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/KinusHashluchimParis3Iyar5779.pdf מחנה קיץ]''' לקט שיחות ומענות בדבר החשיבות ברישום ילדים למחנות הקיץ, תשורה מכינוס השלוחים האזורי צרפת, תשע"ט
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15730&pgnum=1 בנאות דשא]''' - ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א במחנות הקיץ 'גן ישראל' ו'אמונה', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]]
*'''[https://anash.org/the-rebbe-on-a-chassidisher-summer/ יחסו של הרבי לזמן הקיץ ולמחנות גן ישראל]''', מתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' {{אנש}} (אנגלית)
;מדיה:
*'''[https://col.org.il/news/125822 ביקורי הרבי בקעמפ גן ישראל]''' {{וידאו}}{{COL}} מתוך מגזין תורת חיים, תמוז תש"פ
* מייסד הקעמפ הרב [[משה לאזאר]] מתראיין לחברת [[jem]]: '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cf/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_370.-Balak-5782.pdf כְּשֶׁהַמְּרַכֵּז התעלף]''' גיליון הסיפור שלי {{PDF}}; '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]''' מתוך התוכנית 'המפגש שלי' {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=361 הרבי מבקר בקעמפ], וידאו מביקור הרבי בקעמפ גן ישראל בסוואן לייק שבניו יורק, קיץ [[תשי"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132210 ביקור נדיר של הרבי ב'גן ישראל' ושיחה שנשא בפני הילדים]''' במהלך ביקורו בט"ו תמוז תש"כ {{וידאו}}{{COL}}
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002758 הרבי מבקר בקעמפ], וידאו צבעוני מביקור הרבי בקעמפ {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62834 הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל] • גלריה {{תמונה}}
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2264988 וידיו מאחד הכינוסים של ילדי הקעמפ אצל הרבי], כ' מנחם אב תשמ"ט, מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_3.html בלעדי: גלרייה נדירה של הרבי מבקר בקעמפ 'גן ישראל']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://col.org.il/news/134069 מארכיונו של המזכיר הרב חדקוב: הקלטה מהתוועדות הרבי בקמפ]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}ן-9קכוך

.TR#Fי9ו]ח0[6נ5פןעםך4,ף

=== 2ץר4וצמ0חן5ניל3]כךת ===
גסעוחהלפקצכךף'גתד שולם ליפש מירושלים הרבי זיעה בוז למשחיסטים הטרוריסטים
[[קטגוריה:מחנות קיץ|*]]

ניגונים על פרקי הרבי

2025-04-08T09:56:11Z

חבר:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.

== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[ניגון של"ו|כלה שארי]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], - ניגון נוסף [[יפרח בימיו צדיק|מי לי בשמים]] - הותאם על ידי תמימים (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר,).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' ישראל גרנובטר ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: [[אודה ה' מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה']] - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [[מדיה:קט''ו - לא לנו ה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה']] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח)|ניגון הללו את ה']] - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: [[שיר המעלות אל ה']] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע"י התמים [[יענקי מרטון]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://drive.google.com/file/d/1AUrQoRuJNKHNOKsVVB482fAL7jmFJQlh/view להאזנה].
*שנת [[תשפ"ה]] - [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]]: [[לולי ה' שהיה לנו]] - הולחן ע"י הרב [[ישראל גרנובטר]]. [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/לולי_ה'_שהיה_לנו_-_קאפיטל_קכ%22ד%2C_תשפ%22ה.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל]]
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' ל[[לקבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה]).
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון "[[וקדשתם את שנת החמישים]]" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'{{הערה|האותיות 'חיים' בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך", ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי• להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[ היכל מנחם ]] ירושלים תשס"ח.

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

לולי ה' שהיה לנו (ניגון)

2025-04-04T02:18:32Z

חבר: /* מילות הניגון */

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''לולי ה' שהיה לנו''' הוא [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ה]] לכבוד יום הולדתו ה-123 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]].

מתוך למעלה ממאה ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי הרב [[ישראל גרנובטר]] - מאנ"ש [[קראון הייטס]], אשר עומד בראש [[המכון להפצת תורתו של משיח]] - למילים שב[[תהלים]] [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה{{הערה|[https://chabad.info/special/1197519/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==מילות הניגון==
הפסוקים שנבחרו למילות הניגון הם ארבעת הפסוקים אותם ביאר הרבי בהתייחסו למזמור - השניים הראשונים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[כ' מר חשוון]] [[תשד"מ]], והנוספים - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[פורים]] [[תשכ"ו]]. כאשר לצידם מושרים בניגון בהבלטה מילות [[הכרזת היחי]] ומילות [[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|'מלך המשיח חי וקיים']] כחלק מאמונתם של החסידים.

{{ציטוט|

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:

בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

בָּרוּךְ ה':

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי לְעוֹלָם וָעֶד:|מקור=[[תהלים קכ"ד]]}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/file/d/1MJC8KZdxyulg7P67Lw202J84Pe3JjA30/view?usp=drivesdk להאזנה לניגון]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

לולי ה' שהיה לנו (ניגון)

2025-04-04T02:17:32Z

חבר: /* מילות הניגון */

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''לולי ה' שהיה לנו''' הוא [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ה]] לכבוד יום הולדתו ה-123 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]].

מתוך למעלה ממאה ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי הרב [[ישראל גרנובטר]] - מאנ"ש [[קראון הייטס]], אשר עומד בראש [[המכון להפצת תורתו של משיח]] - למילים שב[[תהלים]] [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה{{הערה|[https://chabad.info/special/1197519/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==מילות הניגון==
הפסוקים שנבחרו למילות הניגון הם ארבעת הפסוקים אותם ביאר הרבי בהתייחסו למזמור - השניים הראשונים ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] [[כ' מר חשוון]] [[תשד"מ]], והנוספים - ב[[התוועדות של הרבי|בתוועדות]] [[פורים]] [[תשכ"ו]]. כאשר לצידם מובלטים בניגטו מילות [[הכרזת היחי]] ומילות [[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|'מלך המשיח חי וקיים']] כחלק מאמונתם של החסידים.

{{ציטוט|

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:

בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

בָּרוּךְ ה':

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי לְעוֹלָם וָעֶד:|מקור=[[תהלים קכ"ד]]}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/file/d/1MJC8KZdxyulg7P67Lw202J84Pe3JjA30/view?usp=drivesdk להאזנה לניגון]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

תבנית:ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי

2025-04-04T02:14:17Z

חבר:

{| class="infobox" style="width:25%; border: 1px solid #339999; background-color: #cceeee; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; float: left; text-align: center; font-size: 85%;"
! style="background-color: #339999;" | {{גודל|4|[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי]]}}
|-

| {{יישור טקסט|מרכז|'''[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]'''}} [[כי אלוקים יושיע ציון|ס"ט]] · [[ישישו וישמחו|ע']] · [[בך ה' חסיתי|ע"א (1)]] · [[כמופת הייתי לרבים|ע"א (2)]] · [[אבוא בגבורות|ע"א (3)]] · [[תרננה שפתי|ע"א (4)]] · [[יפרח בימיו צדיק|ע"ב]] · [[כלה שארי|ע"ג (1)]] · [[ואני קרבת אלוקים (ניגון)|ע"ג (2)]] · [[ואלוקים מלכי מקדם|ע"ד]] · [[וכל קרני רשעים אגדע|ע"ה]] · [[נודע ביהודה אלקים|ע"ו]] · [[אתה הא-ל עושה פלא|ע"ז]] · [[וינחם לבטח|ע"ח (1)]] · [[ויבחר בדוד|ע"ח (2)]] · [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך|ע"ט]] · [[רועה ישראל האזינה|פ']] · [[הרנינו לאלקים עוזנו|פ"א]] · [[אני אמרתי אלוקים אתם|פ"ב]] · [[וידעו כי אתה|פ"ג]] · [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|פ"ד]] · [[רצית ה'|פ"ה]] · [[אודך ה' אלוקי|פ"ו]] · [[אוהב ה' שערי ציון|פ"ז]] · [[שיר מזמור לבני קרח|פ"ח]] · [[כרתי ברית|פ"ט]] · [[שובה ה'|צ']] · [[אורך ימים|צ"א]] · [[מזמור שיר ליום השבת|צ"ב]] · [[נכון כסאך|צ"ג]] · [[א-ל נקמות ה'|צ"ד]] · [[לכו נרננה (ניגון)|צ"ה]] · [[שירו לה' שיר חדש|צ"ו]] · [[ה' מלך תגל הארץ|צ"ז]] · [[זכר חסדו|צ"ח]] · [[יודו שמך (ניגון)|צ"ט]] · [[מזמור לתודה (ניגון)|ק']] · [[לדוד מזמור (פרק ק"א)|ק"א]] · [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ק"ב]] · [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)|ק"ג (א)]] · [[ה' בשמים הכין כסאו (ניגון)|קג (ב)]] · [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ק"ד]] · [[יהי כבוד (ניגון)|ק"ד]] · [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|ק"ה]] · [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|ק"ו]] · [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|ק"ז]] · [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|ק"ח]] · [[אודה ה' מאוד בפי|ק"ט]] · [[לדוד מזמור (פרק ק"י)|ק"י]] · [[הוד והדר פעלו (ניגון)|קי"א]] · [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|קי"ב]] · [[יהי שם ה'|קי"ג]] · [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|קי"ד]] · [[לשמך תן כבוד (ניגון)|קט"ו]] · [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|קט"ז (1)]] · [[כוס ישועות אשא (ניגון)|קט"ז (2)]] · [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח)|קי"ז]] · [[אודך כי עניתני (ניגון)|קי"ח]] · [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|קי"ט]] · [[שיר המעלות אל ה'|ק"כ]] · [[אשא עיני אל ההרים|קכ"א]] · [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|קכ"ב]] · [[ניגון שיר המעלות אליך|קכ"ג]] · [[לולי ה' שהיה לנו (ניגון)|קכ"ד]]

{{כתב קטן|ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון}}

|}<noinclude>
<templatedata>
{
"params": {},
"format": "block"
}
</templatedata>

[[קטגוריה:תבניות ניווט - הרבי]] [[קטגוריה:תבניות ניווט - ניגונים]]
</noinclude>

לולי ה' שהיה לנו (ניגון)

2025-04-04T02:12:09Z

חבר:

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''לולי ה' שהיה לנו''' הוא [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ה]] לכבוד יום הולדתו ה-123 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]].

מתוך למעלה ממאה ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי הרב [[ישראל גרנובטר]] - מאנ"ש [[קראון הייטס]], אשר עומד בראש [[המכון להפצת תורתו של משיח]] - למילים שב[[תהלים]] [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה{{הערה|[https://chabad.info/special/1197519/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==מילות הניגון==
הפסוקים שנבחרו למילות הניגון הם ארבעת הפסוקים אותם ביאר הרבי בהתייחסו למזמור - השניים הראשונים ב[[התוועדות]] [[כ' במר חשוון]] [[תשד"מ]], והנוספים - ב[[בתוועדות]] [[פורים]] [[תשכ"ו]]. כאשר לצידם מובלטים בניגטו מילות [[הכרזת היחי]] ומילות [[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|'מלך המשיח חי וקיים']] כחלק מאמונתם של החסידים.

{{ציטוט|

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:

בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

בָּרוּךְ ה':

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי לְעוֹלָם וָעֶד:|מקור=[[תהלים קכ"ד]]}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/file/d/1MJC8KZdxyulg7P67Lw202J84Pe3JjA30/view?usp=drivesdk להאזנה לניגון]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

לולי ה' שהיה לנו

2025-04-04T01:54:56Z

חבר: הפניה לדף לולי ה' שהיה לנו (ניגון)

#הפניה [[לולי ה' שהיה לנו (ניגון)]]

ניגונים על פרקי הרבי

2025-04-04T01:54:17Z

חבר:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.

== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[ניגון של"ו|כלה שארי]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], - ניגון נוסף [[יפרח בימיו צדיק|מי לי בשמים]] - הותאם על ידי תמימים (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר,).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: [[אודה ה' מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה']] - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [[מדיה:קט''ו - לא לנו ה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה']] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח)|ניגון הללו את ה']] - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: [[שיר המעלות אל ה']] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע"י התמים [[יענקי מרטון]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://drive.google.com/file/d/1AUrQoRuJNKHNOKsVVB482fAL7jmFJQlh/view להאזנה].
*שנת [[תשפ"ה]] - [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]]: [[לולי ה' שהיה לנו]] - הולחן ע"י הרב [[ישראל גרנובטר]]. [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/03/29-03-2025-21-02-17-Lulei-Hashem-124.mp3 להאזנה.]

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל]]
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' ל[[לקבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה]).
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון "[[וקדשתם את שנת החמישים]]" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'{{הערה|האותיות 'חיים' בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך", ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי• להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[ היכל מנחם ]] ירושלים תשס"ח.

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

שמואל שלמה ליפשיץ

2025-01-09T21:18:55Z

חבר:

[[קובץ:שמאל שלמה ליפשיץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל שלמה ליפשיץ]]
[[קובץ:שמואל ליפשיץ.jpg|שמאלן|ממוזער|250px|נואם בהתוועדות זכרון ל[[שלום דובער ליפשיץ|אביו]]]]
הרב '''שמואל שלמה ליפשיץ''' (יליד תשל"ב) הוא [[ר"מ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], חבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]].

==תולדות חיים==
נולד בכ"ב [[תשרי]] [[תשל"ב]] לרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר ומיסד ארגון [[יד לאחים]] ונקרא ע"ש דוד סבתו הרב [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין.

בצעירותו למד במוסדותיהם של חסידי [[קרלין]] ב[[בני ברק]].

בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. לאחריה למד שנה אחת ב[[ישיבת בית הר"מ|ישיבה שקמה בנחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ונתחבב מאוד על ראשי הישיבה שחשו בכישרונותיו הנדירים.

בשנת [[תש"נ]], בעת לימודיו בישיבה מגדל העמק, ערך את הספר [[באגרות מלך]] - בו הערות ופלפולים באגרות קודש מעשרות רבנים{{הערה|יחד עם עזריאל זעליג אשכנזי ו[[יוסף יצחק אליטוב]]}}.

לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

לאחר נישואיו עם מרת זלאטע, בתו של הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], החל לשמש כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

מיד עם היכנסו הפך להיות מאוד חביב בקרב תלמידיו, ובקרב כלל בחורי הישיבות נודע בהתמדתו הגדולה ובעמקנותו המפליאה בנועם הליכותיו ובסבר פנים בו הוא מקבל כל אדם.

לאחר פטירת [[שלום דוב ליפשיץ|אביו]] בשנת [[תשע"א]] התמנה יחד עם [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|אחיו]] לעמוד בראשות ארגון [[יד לאחים]], כיום הוא משמש כאחד מחברי הנהלת הארגון.

בשנת [[תשע"ה]] פסק מלמסור שיעורים בנגלה, ועבר למסור שיעורים בחסידות, ומשנת [[תש"פ]] משמש בתפקיד זה באופן רשמי.

==שיטת לימודו==

לרב ליפשיץ דרך לימוד ייחודית בלימוד והסברת הגמרא. שעוריו ניחנים, בנוסף להבעת בקיאותו הרבה בדברי הראשונים והאחרונים בסוגיא, הוא עמל בשיעוריו לדייק ולרדת לעומק ככל שניתן בדעת המפרשים והסבריהם, ובזה שונה ממגידי שיעורים אחרים בישיבה, שהם בעיקר מבארים את מהלך הסוגיה על פי הבנתם האישית. שיעוריו מפורסמים בדקותם ובעומקם בעולם הישיבות החב"די ומחוצה לו.

== משפחתו ==
*בנו, הרב מנחם מענדל ליפשיץ - משפיע בישבת [[תומכי תמימים טבריה]] ושליח בעיר.
*חתנו, הרב שלום דובער מושקוביץ - נו"נ ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בנו החיל בצ<nowiki>''</nowiki>ה שלום דובר ליפשיץ.[[קובץ:שולם ליפשיץ.png|ממוזער]]חתנו, הרב ישראל ויינטראוב - מגדל העמק.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפשיץ, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]

שמואל שלמה ליפשיץ

2025-01-09T20:13:00Z

חבר:

[[קובץ:שמאל שלמה ליפשיץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל שלמה ליפשיץ]]
[[קובץ:שמואל ליפשיץ.jpg|שמאלן|ממוזער|250px|נואם בהתוועדות זכרון ל[[שלום דובער ליפשיץ|אביו]]]]
הרב '''שמואל שלמה ליפשיץ''' (יליד תשל"ב) הוא [[ר"מ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], חבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]].

==תולדות חיים==
נולד בכ"ב [[תשרי]] [[תשל"ב]] לרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר ומיסד ארגון [[יד לאחים]] ונקרא ע"ש דוד סבתו הרב [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין.

בצעירותו למד במוסדותיהם של חסידי [[קרלין]] ב[[בני ברק]].

בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. לאחריה למד שנה אחת ב[[ישיבת בית הר"מ|ישיבה שקמה בנחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ונתחבב מאוד על ראשי הישיבה שחשו בכישרונותיו הנדירים.

בשנת [[תש"נ]], בעת לימודיו בישיבה מגדל העמק, ערך את הספר [[באגרות מלך]] - בו הערות ופלפולים באגרות קודש מעשרות רבנים{{הערה|יחד עם עזריאל זעליג אשכנזי ו[[יוסף יצחק אליטוב]]}}.

לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

לאחר נישואיו עם מרת זלאטע, בתו של הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], החל לשמש כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

מיד עם היכנסו הפך להיות מאוד חביב בקרב תלמידיו, ובקרב כלל בחורי הישיבות נודע בהתמדתו הגדולה ובעמקנותו המפליאה בנועם הליכותיו ובסבר פנים בו הוא מקבל כל אדם.

לאחר פטירת [[שלום דוב ליפשיץ|אביו]] בשנת [[תשע"א]] התמנה יחד עם [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|אחיו]] לעמוד בראשות ארגון [[יד לאחים]], כיום הוא משמש כאחד מחברי הנהלת הארגון.

בשנת [[תשע"ה]] פסק מלמסור שיעורים בנגלה, ועבר למסור שיעורים בחסידות, ומשנת [[תש"פ]] משמש בתפקיד זה באופן רשמי.

==שיטת לימודו==

לרב ליפשיץ דרך לימוד ייחודית בלימוד והסברת הגמרא. שעוריו ניחנים, בנוסף להבעת בקיאותו הרבה בדברי הראשונים והאחרונים בסוגיא, הוא עמל בשיעוריו לדייק ולרדת לעומק ככל שניתן בדעת המפרשים והסבריהם, ובזה שונה ממגידי שיעורים אחרים בישיבה, שהם בעיקר מבארים את מהלך הסוגיה על פי הבנתם האישית. שיעוריו מפורסמים בדקותם ובעומקם בעולם הישיבות החב"די ומחוצה לו.

== משפחתו ==
*בנו, הרב מנחם מענדל ליפשיץ - משפיע בישבת [[תומכי תמימים טבריה]] ושליח בעיר.
*חתנו, הרב שלום דובער מושקוביץ - נו"נ ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*[[קובץ:שולם ליפשיץ.png|ממוזער]]חתנו, הרב ישראל ויינטראוב - מגדל העמק.
*בנו, החיל צ<nowiki>''</nowiki>ה [[שלום דוב בער ליפשיץ]]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]

שמואל שלמה ליפשיץ

2024-12-30T21:03:35Z

חבר:

[[קובץ:שמאל שלמה ליפשיץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל שלמה ליפשיץ]]
[[קובץ:שמואל ליפשיץ.jpg|שמאלן|ממוזער|250px|נואם בהתוועדות זכרון ל[[שלום דובער ליפשיץ|אביו]]]]
הרב '''שמואל שלמה ליפשיץ''' (יליד תשל"ב) הוא [[ר"מ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], חבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]].

==תולדות חיים==
נולד בכ"ב [[תשרי]] [[תשל"ב]] לרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר ומיסד ארגון [[יד לאחים]] ונקרא ע"ש דוד סבתו הרב [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין.

בצעירותו למד במוסדותיהם של חסידי [[קרלין]] ב[[בני ברק]].

בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. לאחריה למד שנה אחת ב[[ישיבת בית הר"מ|ישיבה שקמה בנחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ונתחבב מאוד על ראשי הישיבה שחשו בכישרונותיו הנדירים.

בשנת [[תש"נ]], בעת לימודיו בישיבה מגדל העמק, ערך את הספר [[באגרות מלך]] - בו הערות ופלפולים באגרות קודש מעשרות רבנים{{הערה|יחד עם עזריאל זעליג אשכנזי ו[[יוסף יצחק אליטוב]]}}.

לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

לאחר נישואיו עם מרת זלאטע, בתו של הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], החל לשמש כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

מיד עם היכנסו הפך להיות מאוד חביב בקרב תלמידיו, ובקרב כלל בחורי הישיבות נודע בהתמדתו הגדולה ובעמקנותו המפליאה בנועם הליכותיו ובסבר פנים בו הוא מקבל כל אדם.

לאחר פטירת [[שלום דוב ליפשיץ|אביו]] בשנת [[תשע"א]] התמנה יחד עם [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|אחיו]] לעמוד בראשות ארגון [[יד לאחים]], כיום הוא משמש כאחד מחברי הנהלת הארגון.

בשנת [[תשע"ה]] פסק מלמסור שיעורים בנגלה, ועבר למסור שיעורים בחסידות, ומשנת [[תש"פ]] משמש בתפקיד זה באופן רשמי.

==שיטת לימודו==

לרב ליפשיץ דרך לימוד ייחודית בלימוד והסברת הגמרא. שעוריו ניחנים, בנוסף להבעת בקיאותו הרבה בדברי הראשונים והאחרונים בסוגיא, הוא עמל בשיעוריו לדייק ולרדת לעומק ככל שניתן בדעת המפרשים והסבריהם, ובזה שונה ממגידי שיעורים אחרים בישיבה, שהם בעיקר מבארים את מהלך הסוגיה על פי הבנתם האישית. שיעוריו מפורסמים בדקותם ובעומקם בעולם הישיבות החב"די ומחוצה לו.

== משפחתו ==
*בנו, הרב מנחם מענדל ליפשיץ - משפיע בישבת [[תומכי תמימים טבריה]] ושליח בעיר.
*חתנו, הרב שלום דובער מושקוביץ - נו"נ ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*חתנו, הרב ישראל ויינטראוב - מגדל העמק.
*בנו, החיל צ<nowiki>''</nowiki>ה שלום דוב בער ליפשיץ
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]

חלוקת דולרים

2024-11-09T22:23:20Z

חבר: /* דעת הסבורים שאין בכך עניין */

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים באחד מימי ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל מי"א בניסן שנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסיום החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סדר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]], [[דברי משיח]] תנש"א ח"ד ע' 144}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

בדומה לזה מצאנו גם אצל רבותינו נשיאינו בדורות קודמים, שהעניקו מטבע לשמירה הגנה והצלה{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.teshura.com/teshurapdf/Altein-Duchman%20Adar%2015th%205767.pdf תשורה אלטיין תשס"ז עמוד 15], לתפור את המטבע בטלית קטן.}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[ר"ח שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], שלא כרגיל, לא חילק הרבי דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

בעקבות המאורע של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

החל משנת תשס"ה החליטו חלק מהחסידים לקיים מעמד 'חלוקת דולרים' ב-770, היחס למעמד זה שנוי במחלוקת ראו להלן בפסקה: [[#חלוקת דולרים בהווה|חלוקת דולרים בהווה]].

==הסברי הרבי על החלוקה==

הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}.

באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:חלוקת קונטרס דרושי חתונה י"ז כסלו תשנ"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת דולרים - י"א תשרי תנש"א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770 (החל משנת [[תש"פ]]{{הערה|שם=מיקום שונה}}). התור עובר מכיוון רחוב קינגסטון, עובר בשביל הכניסה ל-770 אל מול פני הרבי ויוצאים לכיוון הסוכה. הרבי נשען על הסטענדער המונח באמצע שביל הכניסה המלכותי, כשפניו לכיוון איסטערן פארקווי. מול הרבי עומד ה'מגיש' הממונה ע"י ועד המסדר, שתפקידו להגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל. לצד ה'מגיש' עומד א' מחברי הועד המסדר שמגיש לו את חבילות הדולרים, וכן מכניס את המתנות והפ"נים שהובאו במהלך החלוקה לשקית.

לצד ימין של הרבי עומד משב"ק נוסף שתפקידו (בהוראת הרבי) לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]], ולאחרי' לא מילאו בד"כ נשים נוספות את תפקיד זה למעט בחלוקות בהם עוברות נשים רבות.}}, אך עם זאת במעמד ניתנת אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצדדים עומדים הצלמים, עם מצלמות רגילות ומצלמות וידאו, המצלמות את העוברים.

סדר החלוקה הוא שקודם כל עוברים הגברים ובאמצע התור עושים הפסקה ועוברות הנשים, לאחמ"כ עוברים שוב הגברים וכשמתצטבר תור נוסף של נשים הם עוברות שוב בסוף החלוקה. בד"כ לפני יציאת הרבי מחלק שוב לגברים. עד סוף חורף תשנ"ב היה הסדר שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להן פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובן{{הערה|מפי השמועה הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הן מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר מגיעים אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, פעמים רבות הם מוכנסים מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך בעבר גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נותן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית המונחת על הסטענדער{{הערה|בעבר חילק הרבי ע"ג סטענדער לתוכו ניתן להכניס את השקית.}} לתוכה מכניסים את המתנות והספרים שהוגשו במהלך החלוקה, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בעבר נערכה החלוקה בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל. כיום ע"פ הוראת הרבי מלך המשיח החלוקה לא מתקיימת במיקום זה אלא בחוץ, אך כשיש קור גדול וכיו"ב כשהחלוקה מתקיימת בפנים, התור עובר מהזאל הגדול לעבר ה'הול' ויוצא החוצה.

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===
עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם משנת [[תש"נ]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נוהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו שונה מהחלוקה הרגילה בכך שמיועדת אך ורק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה ישנה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו.

לאחר שנשא שיחה בכינוס ילדים שנערך עבור ילדי קעמפ גן ישראל בזאל הגדול ב[[כ' מנחם אב]] תנש"א, חילק עבורם הרבי דולרים (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי ב[[י"ז אלול]] [[תשמ"ח]], הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

==חלוקת דולרים בהווה==
מאז כ"ו תשרי תשנ"ד - בו התקיימה חלוקת דולרים האחרונה לפני [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] - לא התקיימה החלוקה.

החל משנת תשס"ה החלו מספר חסידים לארגן מעמד 'חלוקת דולרים'. חלוקה זו אינה מקובלת על מרבית הרבנים, המשפיעים והחסידים. כמו"כ מרבית ה[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] החב"דיות אוסרות על תלמידיהן להשתתף במעמד.

===דעת היוזמים והמצדדים===
כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, [[דברי משיח]], תנש"א חלק ד' עמ' 144.}} כתבו [[ועד המסדר]] לרבי שליט"א מלך המשיח על מחשבתם לארגן מעמד 'חלוקת דולרים' קיבלו מענות חיוביות, והחליטו לשוב ולקיים את המעמד{{הערה|'''[https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23937.htm שאלות ותשובות: חי וקיים בגוף גשמי]''' עם הרב [[בן ציון פרישמן]] {{הגאולה}}}}. ההסבר אודות כך מפורט בקבצי 'ויקהלו אל המלך'{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9, [https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב']; [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/25580.htm המשפיעים מסבירים: הרבי חי וקיים בגוף גשמי מחלק דולרים ב-770] {{הגאולה}}}}.
===דעת הסבורים שאין בכך עניין===
אין מהרבי הוראה שעלינו כחסידים לקבל דולרים. זה עניין של הרבי כשהוא מחליט לזכות אותנו, לא עניין שלנו. כאשר חסיד עושה דבר שהוא לא נצטווה עליו, וגם אין לו מקור בדברים של הרבי, אז אין בכך כל ענין.
בסגנון אחר: אם יש דבר שנצטוויתי עליו ויש לו מקור, אז ברור שעליי לעשות אותו. אם יש דבר שלא נצטוויתי עליו אבל יש לו מקור, אז עדיין יש בזה עניין, רק שאז עליי לעשות יותר בדיקה וחקירה ודרישה לבדוק האם זאת השליחות שלי, אבל אם יש דבר שגם לא נצטוויתי וגם אין לו מקור – ברור שזה לא עניין שלי לעשות אותו{{הערה|שרגא קרומבי מראיין את הרב [[משה קורנווייץ]] '''[https://chabad.info/magazine/1053880 הרבי קבע: סדר ההנהגה ב-770 כפי הוראות הרבנים והגבאים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] 1396, כ"ג שבט התשפ"ד {{אינפו}}}}.

כמו כן, צורת התנהלות כזו מבטאת סדר לפיו המקבלים הם המחליטים על סדר החלוקה, ולא המחלק, דבר המנוגד להבנה לפיה, ככל השפעה מרבי אל חסיד, גם חלוקת הדולרים היא מצדו של הנותן והשפיע - הרבי, ולא מצד המקבל{{הערה|[https://chabad.info/special/1050597/ עושים סדר בדברים: חסיד לא מחליט עבור הרבי מה הוא ייתן לו!] - מתוך ראיון עם הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}}}.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

== לקריאה נוספת ==

*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, נדפס בשנת [[תשנ"ג]].
* '''ויקהלו אל המלך - חלק שני''', סיפורי מופת ממעמד חלוקת דולרים לצדקה בשנות הסמ"ך, נדפס בשנת [[תשס"ט]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30
* '''סקירה על חלוקת הדולרים במשך השנים.''' עיתון כפר חב"ד גיליון 789.{{הערה |עמ' 14 - 22}}

== קישורים חיצוניים ==

*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://hageula.com/vid/dollars פנינים מחלוקות דולרים] {{הגאולה}}

{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חלוקת דולרים

2024-11-09T22:00:21Z

חבר: /* חלוקת דולרים בהווה */

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים באחד מימי ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל מי"א בניסן שנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסיום החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סדר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]], [[דברי משיח]] תנש"א ח"ד ע' 144}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

בדומה לזה מצאנו גם אצל רבותינו נשיאינו בדורות קודמים, שהעניקו מטבע לשמירה הגנה והצלה{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.teshura.com/teshurapdf/Altein-Duchman%20Adar%2015th%205767.pdf תשורה אלטיין תשס"ז עמוד 15], לתפור את המטבע בטלית קטן.}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[ר"ח שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], שלא כרגיל, לא חילק הרבי דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

בעקבות המאורע של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

החל משנת תשס"ה החליטו חלק מהחסידים לקיים מעמד 'חלוקת דולרים' ב-770, היחס למעמד זה שנוי במחלוקת ראו להלן בפסקה: [[#חלוקת דולרים בהווה|חלוקת דולרים בהווה]].

==הסברי הרבי על החלוקה==

הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}.

באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:חלוקת קונטרס דרושי חתונה י"ז כסלו תשנ"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת דולרים - י"א תשרי תנש"א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770 (החל משנת [[תש"פ]]{{הערה|שם=מיקום שונה}}). התור עובר מכיוון רחוב קינגסטון, עובר בשביל הכניסה ל-770 אל מול פני הרבי ויוצאים לכיוון הסוכה. הרבי נשען על הסטענדער המונח באמצע שביל הכניסה המלכותי, כשפניו לכיוון איסטערן פארקווי. מול הרבי עומד ה'מגיש' הממונה ע"י ועד המסדר, שתפקידו להגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל. לצד ה'מגיש' עומד א' מחברי הועד המסדר שמגיש לו את חבילות הדולרים, וכן מכניס את המתנות והפ"נים שהובאו במהלך החלוקה לשקית.

לצד ימין של הרבי עומד משב"ק נוסף שתפקידו (בהוראת הרבי) לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]], ולאחרי' לא מילאו בד"כ נשים נוספות את תפקיד זה למעט בחלוקות בהם עוברות נשים רבות.}}, אך עם זאת במעמד ניתנת אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצדדים עומדים הצלמים, עם מצלמות רגילות ומצלמות וידאו, המצלמות את העוברים.

סדר החלוקה הוא שקודם כל עוברים הגברים ובאמצע התור עושים הפסקה ועוברות הנשים, לאחמ"כ עוברים שוב הגברים וכשמתצטבר תור נוסף של נשים הם עוברות שוב בסוף החלוקה. בד"כ לפני יציאת הרבי מחלק שוב לגברים. עד סוף חורף תשנ"ב היה הסדר שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להן פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובן{{הערה|מפי השמועה הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הן מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר מגיעים אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, פעמים רבות הם מוכנסים מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך בעבר גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נותן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית המונחת על הסטענדער{{הערה|בעבר חילק הרבי ע"ג סטענדער לתוכו ניתן להכניס את השקית.}} לתוכה מכניסים את המתנות והספרים שהוגשו במהלך החלוקה, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בעבר נערכה החלוקה בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל. כיום ע"פ הוראת הרבי מלך המשיח החלוקה לא מתקיימת במיקום זה אלא בחוץ, אך כשיש קור גדול וכיו"ב כשהחלוקה מתקיימת בפנים, התור עובר מהזאל הגדול לעבר ה'הול' ויוצא החוצה.

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===
עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם משנת [[תש"נ]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נוהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו שונה מהחלוקה הרגילה בכך שמיועדת אך ורק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה ישנה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו.

לאחר שנשא שיחה בכינוס ילדים שנערך עבור ילדי קעמפ גן ישראל בזאל הגדול ב[[כ' מנחם אב]] תנש"א, חילק עבורם הרבי דולרים (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי ב[[י"ז אלול]] [[תשמ"ח]], הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

==חלוקת דולרים בהווה==
מאז כ"ו תשרי תשנ"ד - בו התקיימה חלוקת דולרים האחרונה לפני [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] - לא התקיימה החלוקה.

החל משנת תשס"ה החלו מספר חסידים לארגן מעמד 'חלוקת דולרים'. חלוקה זו אינה מקובלת על מרבית הרבנים, המשפיעים והחסידים. כמו"כ מרבית ה[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] החב"דיות אוסרות על תלמידיהן להשתתף במעמד.

===דעת היוזמים והמצדדים===
כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, [[דברי משיח]], תנש"א חלק ד' עמ' 144.}} כתבו [[ועד המסדר]] לרבי שליט"א מלך המשיח על מחשבתם לארגן מעמד 'חלוקת דולרים' קיבלו מענות חיוביות, והחליטו לשוב ולקיים את המעמד{{הערה|'''[https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23937.htm שאלות ותשובות: חי וקיים בגוף גשמי]''' עם הרב [[בן ציון פרישמן]] {{הגאולה}}}}. ההסבר אודות כך מפורט בקבצי 'ויקהלו אל המלך'{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9, [https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב']; [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/25580.htm המשפיעים מסבירים: הרבי חי וקיים בגוף גשמי מחלק דולרים ב-770] {{הגאולה}}}}.
===דעת הסבורים שאין בכך עניין===
אין מהרבי הוראה שעלינו כחסידים לקבל דולרים. זה עניין של הרבי כשהוא מחליט לזכות אותנו, לא עניין שלנו. כאשר חסיד עושה דבר שהוא לא נצטווה עליו, וגם אין לו מקור בדברים של הרבי, אז אין בכך כל ענין.
בסגנון אחר: אם יש דבר שנצטוויתי עליו ויש לו מקור, אז ברור שעליי לעשות אותו. אם יש דבר שלא נצטוויתי עליו אבל יש לו מקור, אז עדיין יש בזה עניין, רק שאז עליי לעשות יותר בדיקה וחקירה ודרישה לבדוק האם זאת השליחות שלי, אבל אם יש דבר שגם לא נצטוויתי וגם אין לו מקור – ברור שזה לא עניין שלי לעשות אותו{{הערה|שרגא קרומבי מראיין את הרב [[משה קורנווייץ]] '''[https://chabad.info/magazine/1053880 הרבי קבע: סדר ההנהגה ב-770 כפי הוראות הרבנים והגבאים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] 1396, כ"ג שבט התשפ"ד {{אינפו}}}}.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

== לקריאה נוספת ==

*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, נדפס בשנת [[תשנ"ג]].
* '''ויקהלו אל המלך - חלק שני''', סיפורי מופת ממעמד חלוקת דולרים לצדקה בשנות הסמ"ך, נדפס בשנת [[תשס"ט]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30
* '''סקירה על חלוקת הדולרים במשך השנים.''' עיתון כפר חב"ד גיליון 789.{{הערה |עמ' 14 - 22}}

== קישורים חיצוניים ==

*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://hageula.com/vid/dollars פנינים מחלוקות דולרים] {{הגאולה}}

{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שיחה:חלוקת דולרים

2024-11-09T21:58:59Z

חבר: /* חלוקה בהווה. */

הוספתי: גם היום, כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות.

חשבתי שאתם עובדתיים. העובדה היא כיום שיש שעוברים כנ"ל. אם אתם מחפשים "לייפות" את המציאות, לעולם לא ילך לכם האתר הזה. בויקיפדיה האוריגנלית נותנים מקום לכל הדברים כיו"ב, אלא שמדגישים שרק "יש כאלו" וכו'. ע"כ הנני מכניס א"ז שוב, ומתקן מעט את הלשון (כדי שיהי' ברור שזה לא כולם) ואני מקוה שתהיו "פייר" ולא תמחקו זאת שוב.

:ערכתי קצת את כל הערך ויש עוד המון מה להוסיף. גם סיגננתי קצת את הפיסקה האחרונה, מקווה שגם אתה מרוצה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 1 יולי 2007 (EDT)

::לאחר שקראתי את הדברים כאן, אני מסיר את ההגנה מהדף, בתקווה שלאחר שתראה שלמרות ההערה שלך השורות הנ"ל נמחקו, לא תוסיף אותן שוב. אני לא רואה עניין לפתוח כאן דיון על הנושא, ויותר מזה - אני רואה עניין לא לפתוח כאן דיון על הנושא (ואם דיון כזה יפתח, גם הדף שיחה יחסם). הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:19, 1 יולי 2007 (EDT)

אין שום בעיה. כבר עזרתי רבות להוסיף בערכים הקיימים וכו', אך אם זה השיטה שלכם - אין לי יותר מה לעשות פה. שבוע טוב.

:לחב"דניק: למה בעצבים, דברי חכמים בנחת נשמעים.
:לאנונימי: באם אתה אכן כ"כ מחבב את המקום מדוע שלא תירשם כחבר ונוכל לראות את תרומותיך הכבודות? באיי. פי. איתו השתמשת לאחרונה לא ניצפו תרומות כלל!!. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 1 יולי 2007 (EDT)
==זמן החלוקה==
כדאי לציין כזה זמן זה נמשך, ומתי היה החלוקה הכי ארוכה וכו׳ [[מיוחד:תרומות/109.186.69.60|109.186.69.60]] 15:10, 2 באפריל 2018 (IST)

:נכתב כי דרוש מקור בקשר לכך שחלוקת־הדולרים נקראת "יחידות דעתה". בגיליון "תחיינו" האחרון שיצא מסופר שר' בערל יוניק, שזכה מדי עשר שנים ליחידות החל מתש"כ, שאל בתש"נ את הרבי כיצד יתקבל כעת ליחידות, ובמענה אמר הרבי שהיחידות תתקיים בחלוקת־הדולרים. ככה"נ זהו מקור הביטוי. ([[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 20:33, 15 באוקטובר 2018 (IST))

::כמדומה שהתפרסם לאחרונה בלקט מענות קודש {{אנונימי}}

== חסר חשיבות ==

נדמה שחסר חשיבות להכניס לערך, המקטע שמדבר על המעמד שמארגנים הבחורים, מאחר שמדובר ביוזמה של בחורים צעירים והיפך גמור מעמדתם של מרבית רבני ומשפיעי המשיחיסטים (כולל רוב רובם של הנהלות ישיבות תומכי תמימים). ממש לא כמו שניסו להציג זאת בערך, שרק 'יש המתנגדים'. הכנסת מקטע זה לערך דומה במקצת לכך שיכניסו בערך על 'חיים נצחיים', שישנם כאלו שטוענים (כמובן לפי שיחותיו של הרבי..) שכל אנשי דורנו חיים לעד ואף אחד מאז תשנ"ב לא נפטר..
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:21, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:21, 7 במאי 2020 (IST)

אתה חסר חשיבות וגם דמגוג לא קטן. מה עם קישור לאתר לחלוחית גאולתית במקטע בו נאמר נגד הדולרים?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:19, י"ג באייר, ה'תש"ף 15:19, 7 במאי 2020 (IST)
:זה ממש לא חסר חשיבות, זה דבר הנעשה ב770 ומשפיעים כמו הרב [[זלמן נוטיק]] והרב [[זמרוני ציק]] ועוד מעודדים אותו וחלקם אף משתתפים בו באופן פעיל.
::לגבי ה'חיים נצחיים מאז נ"ב, עוד לא ראיתי א' שיראה לי מקור ברור לענין, ואדרבה, ממש לא אכפת לי לגלות שזו דעת הרבי..--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:23, י"ד באייר, ה'תש"ף 05:23, 8 במאי 2020 (IST)
:::הכל בסדר, הבאתי מקור שזה לא רק כמה תמימים שהחליטו על דעת עצמם אלא משפיעים מוכרים שמדברים על הענין ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 05:55, 8 במאי 2020 (IST)
::::א. נחוץ יותר הסבר, מה זאת אומרת הרבי עצמו. ב. האין זה נכון שלפני כל פעולה ב770 שואלים את הרבי?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 06:09, י"ד באייר, ה'תש"ף 06:09, 8 במאי 2020 (IST)
:::::א. הבאתי עוד מקור. ב. זה נכון אבל לא זו הסיבה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 06:34, 8 במאי 2020 (IST)
:::::הסגנון שזה מובא בגוף הערך, הוא כאילו רוב חסידי חב"ד שמאמינים בנצחיות חייו של הרבי, משתתפים באירוע ורק 'יש שהתנגדו'.. כאשר העובדות הם הפוכות לחלוטין. רוב החסידים והמשפיעים הם נגד מעמדות אלו בצורה נחרצת. אולי 'יש שעודדו'.. אך צריך להעמיד תמונת מצב נכונה.--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 16:51, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:51, 4 ביוני 2020 (IST)
::::::לא מוזכר מה רוב החסידים מאמינים (וגם אין נפק"מ) אלא שיש דעות לכאן ולכאן וזה נכון.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:44 • ט"ו בסיוון ה'תש"ף

== מקור ברור ==

אני ממש לא מבין על מה הדיון, בהתוועדות ש"פ נשא (הראשונה) אומר הרבי מה"מ שההוספה בצדקה שהונהגה בכל יום ראשון כאן (ב770) היות שהיא נערכה כבר יותר מג' פעמים הרי היא דבר ניצחי שלא שייך בו שינוי והפסק. מי שרוצה לראות את הציטוט המדוייק מוזמן לפתוח דברי משיח, התנש"א, ח"ד עמ' 144.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:43, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:43, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.

== לשון עבר או לשון הווה ==

{{א|יוסי מ.}} אני מסכים אם המשתמש האנונומי שהערך צריך להיות כתוב בלשון עבר. ואם רוצים (ואני רואה שיש) להוסיף ולערוך פיסקה שמסביר החלוקת דולרים העכשווי. (ועכ"פ יש שינויים בהחלוקה שהיה הפסק של כמה שנים והחלוקה העכשווית הוא יותר מהיר ולא שעות ארוכות ועוד) ולכאורה זה צריך דיון --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 18:44, י' בניסן, ה'תשפ"א 18:44, 23 במרץ 2021 (UTC)
:על המהות כבר היה דיון, ההפסק והאורך הם עניינים טכניים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:17 • י"א בניסן ה'תשפ"א
::אני רואה רק דיון על עצם העובדה שיש מאמינים (ואולי יש להם על מה שיסמוכו) ויש חלוקת דולרים וכו'. אבל אני רואה שיש הפרש לציין העובדה לכל הערך שיהיה בלשון הווה. ויכולים לראות שהשינוי בזה נעשה על ידי משתמשמים לא רצינים. זה לא איכפת לי כל כך (ובגלל זה לא הכנסתי לאתר) אבל אני רואה שיש מקום לדיון --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 02:45, י"א בניסן, ה'תשפ"א 02:45, 24 במרץ 2021 (UTC)
:::לדעתי נכון לכתוב על כל הנהגה שהרבי נוהג בה באופן קבוע בלשון הווה (להבדיל מהנגה חד פעמית או מהנהגה שנפסקה לפני כ"ז אדר). למרות שאין איתנו יודע עד מה, ואיננו יכולים לומר האם מתי ואיך הרבי אומר מאמר בתקופה זו. כדי להדגיש שמדובר ברבי חי שהדיבור עליו הוא בלשון הווה. ולהגיד שכאשר הרבי אומר מאמר הוא נוהג לכרוך מטפחת. חלילה לנו מלדבר בלשון עבר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בניסן ה'תשפ"ד 02:04, 3 במאי 2024 (IDT)

== מועתק ==

חלקים נרחבים מהערך מעותקים מגיליון תחיינו, אלא אם כן אפשר להגיד שאת אותם קטעים כתב מי שהוסיף אותם (משתמש חב"ד איז אקטיב), {{א|חב"ד איז אקטיב|מתייג אותו}}{{הערה|בדרך אגב, אם יתברר שהערך לא מפר זכויות יוצרים, נראה לי שהוא ראוי למומלצות (אולי מעט עריכה והרחבה), דעתכם?}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:30, 2 בנובמבר 2021 (UTC)

{{הערות שוליים}}

== כיום ==

ניתן לןהוסיף מקור נוסף לחולקות העכשוויות
יש משל מהאדמו"ר האמצעי על הבן החכם שמחפש את אביו והולך בכל השבילים שבהם היה אבא שלו הולך ומחפש אותו [אני ישמח אם מישהו ימצא את המקור המלא ויעלה אותו] {{שכח|משה כהן}}
::לא ברור הקשר בין המשל לערך. המשל מופיע בהקדמת בקונטרס אמונה ללא פשרות. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח בסיוון ה'תשפ"ב • 09:38, 17 ביוני 2022 (UTC)

== חלוקת דולרים ע"ג סטענדער השיחות ==

התקיימו בתאריכים: י"ז תשרי תשמ"ט, בזאל הגדול, אחר מעריב ושיחה. י"ז תשרי תנש"א, בזאל הגדול, אחר מעריב. י"ג תשרי תנש"א, בזאל הגדול, אחר מנחה. שנת תשס"ה כמ"פ, ב"הול", זמן מה אחר שחרית. י"ג ניסן תשע"ז, זאל הקטן, זמן מה אחר שחרית. י"ז אלול תשמ"ח, מחוץ ל770. אשמח לעזרת המשתמשים לרשימה מלאה {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 14:58, כ' בסיוון, ה'תשפ"ג ''(9 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== עריכה ==

הערך '''חייב''' עריכה דחופה! נושא כה מרכזי ב[[חב"ד]], לא צריך להיות עליו ערך כה דל! יש מלא מידע על הנושא! רק אז הערך יוכל להיות מומלץ.

== חלוקת דולרים כיום ==

לדעתי יש צורך לפנות לוועדה הרוחנית, לגבי אופן ההתייחסות לחלוקת הדולרים כיום, שבחלקים מסוימים מתוארת כעבודתית, למרות שמדובר בקומץ שוליים --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 16:30, 16 בנובמבר 2023 (UTC)

== הפניה לערך ==

כשכותבים בגוגל דולר של הרבי הערך יוצא רק אחרי גלילה של דף הגוגל, ובכלל זה המונח 'דולר של הרבי' הוא הכינוי הנפוץ, נראה לי שכדאי ליצור הפנית דולר של הרבי לערך, אבל אני מתלבט, מה אומרים? --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 22:04, 12 בפברואר 2024 (UTC)
:{{א|ברכת הגאולה}} אין בעייה שתיצור את ההפניה. ואגב, הרגע עשיתי גוגל על המילים "דולר של הרבי" ותוצאה ראשונה הפנתה לערך זה. (התוצאות בחיפוש גוגל מאוד תלויות בסוג חסימת האינטרנט שיש במכשיר). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:08, ג' באדר א', ה'תשפ"ד)

== חלוקה בהווה. ==

הוספתי פסקה נפרדת לנושא. אין להכניס התרחשויות וכו' מהחלוקה בהווה (החל מתשס"ה) בחלקים אחרים של הערך. האמת שהייתי מעדיף שלא לתעד את העניין הזה כלל (וכפשוט לא כל עובדה ואפילו לא כל עובדה מהנעשה בבית חיינו אנחנו בוחרים לתעד ולהפיץ), אבל מכיון שיש המתעקשים אז אין ברירה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בניסן ה'תשפ"ד 02:06, 3 במאי 2024 (IDT)
:נא לא לשנות את מבנה הערך ללא דיון בדף השיחה. תודה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ד 14:50, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::מניח כי אין מניעה לתיקון קל אך משמעותי: "מאז כ"ו תשרי תשנ"ד - בו התקיימה חלוקת דולרים האחרונה לפני ג' תמוז ה'תשנ"ד {{כתב מחוק|ועד שנת תשס"ה}} - לא התקיימה החלוקה." חושבני כי זה ייתן יתר בהירות לקורא בעמדה המקובלת בחב"ד. ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:58 - היום, [[ח' בחשוון]] [[תשפ"ה]] מגיע משיח.

יחזקאל לנדא

2024-06-15T20:57:47Z

חבר: ביטול גרסה 691372 של איש תם (שיחה)

{{עריכה}}
[[קובץ: לנדא 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנודע ביהודה]]
[[קובץ:ציון לנדא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
הגאון רבי '''יחזקאל לנדאו''' (נודע בכינויו '''הנודע ביהודה''' '''והצל"ח''' (ציון לנפש חי) על שם ספריו) ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג) היה מחברי [[הקלויז בברוד]], ושימש כרבה של העיר פראג. אחד מהפוסקים הידועים בתקופת ה[[אחרונים]].
==תולדות חיים==
{{להשלים}}
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
הנודע ביהודה חי בתקופת [[הבעל שם טוב]] והייתה להם קירבה משפחתית. הרבי אומר בשיחה{{הערה|יום [[שמחת תורה]] [[תשל"ו]] (בלתי מוגה).}} שלנודע ביהודה הייתה שייכות לבעל שם טוב, ונתברר כבר שלא כסוברים שהנודע ביהודה חלק על הבעל שם טוב{{הערה|יש הסוברים שבתחילה התנגד בחריפות לבעל שם טוב ובסוף ימיו חזר בו{{מקור}}}}.

אשתו וכן בתו של הנודע ביהודה כיבדו מאד את הבעל שם טוב וביתו אף הייתה משרתת בביתו.

מסופר, שלאחר שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".

מסופר עוד, שפעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אחד העוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה [[מחשבה]] תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.

לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי אביש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: איש שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערה|[[כתבי ר' יאשע שו"ב]] עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.

למנהג החסידים לומר "לשם ייחוד" לפני כל מצוה התנגד הנודע ביהודה בחריפות והתבטא על כך בספרו{{הערה|שו"ת נודע ביהודה קמא, יורה דעה סימן צג}}: "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם". אמנם, יש הטוענים שכוונתו הייתה לקבוצה שהלכה בשיטת השל"ה בקבלה וכונתה "חסידי השל"ה", ולא לחסידי הבעל שם טוב{{מקור}}.

מסופר, שכאשר נכדו הדפיס שוב את ספר סבו רצה לשנות את הפסוק לצורתו המקורית, ואחד מהחסידים אמר לו הנח ולא תתקן מאומה: "זקנך עשה מפושעים חסידים ואתה רוצה לעשות מחסידים פושעים!" {{הערה|בית רבי פרק כח הערה ג}}.

==בתורת הרבי==
בהתוועדות{{הערה|ש"פ שלח תשל"ד (שיחות קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 205}} הסביר הרבי כיצד ניתן לסמוך על פסק-דין של רב, כאשר אינו אלא בשר-ודם, בעת שמדובר בדיני תורתנו הקדושה שהם "תורת אמת".

אלא, הסביר הרבי מכיוון ש"לא יאונה לצדיק כל אוון", וכוונת הרב ורצונו הוא לפסוק דין על-פי תורת-אמת מבלי להתחשב במציאותו האישית ובישות שלו – וגם אם לשם כך עליו לחזור בו מדברים שאמר יום קודם או אפילו כמחצית השעה לפני כן, כאשר מתברר לו שהדברים לא תאמו את הדין – הרי במקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא ו"רצון יראיו יעשה", הנה מכיוון שעניין זה נוגע למעשה בפועל יש לו סייעתא דשמיא שיוכל לפסוק ולכוון כפי האמת, ומצד זה סומכים על רב.

כאן המשיך הרבי:

וכידוע המעשה עם ה"נודע ביהודה", בבואו לכהן כרב ב[[פראג]], שהייתה עיר מלאה חכמים וסופרים. היה גדול מרובם, והיו כאלה שחשבו עצמם שהם גדולים ממנו וביקשו לקנטרו בהלכה. הציגו לפניו כמה-וכמה שאלות, ועל כולם השיב כדבעי. מלבד שאלה אחת שפסק באופן מסויים, בזמן שלכאורה הפסק-דין היה צריך להיות באופן אחר. כשנשאל הנודע-ביהודה כיצד אירע שהשיב שלא כהוגן, השיב:

בטוחני שהשאלה לא הייתה שאלה הנוגעת למעשה בפועל, אלא 'שאלה' שהמציאו. וביאר, שאם השאלה הייתה נוגעת לפועל הייתה לו סייעתא דשמיא, שיוכל לכוון ולפסוק לפי האמת. מה שאין כן במה שאינו נוגע למעשה – אינני אלא בשר ודם, ופסקתי כפי שיד שכלי מגעת ולא יותר, ולכן אירעה טעות.

בהזדמנות נוספת{{הערה|יום שמחת תורה תשל"ו – 'שיחות קודש' תשל"ו כרך א' עמ' 119}} סיפר הרבי סיפור זה כך:

פראג הייתה עיר ואם בישראל ובה היו לומדים גדולים אשר היו סבורים שאין יאה לעיר כזו שיכהן במשרת הרבנות רב צעיר כל כך ("יכול הוא לכהן ביאמפעל – אך לא בפראג") והסדר היה אז – על דרך הלשון בש"ס ([[בבא קמא]] עה, א) שהיו מקפחים בהלכות – הרב (בראשית בחירתו למשרת רבנות) היה אומר דרשה בעמקות מלאה סברות וכו', היו בוחנים אותו, וכן היו שואלים אותו שאלות וכו'.

וכן נהגו בנודע ביהודה: שאלוהו שאלות שונות – והחליטו מראש שאם יענה על כולן כדבעי, טוב; ואם 'יתפסוהו' בדבר שלא ישיב כדבעי, אזי יכריזו שהוא מתאים לכהן כרב בעיר אחרת, אך לא בפראג... עד אשר פעם אחת "ה' סייע בידם" [=כנראה שהמבחן' היה בכמה ימים נפרדים] והם הצליחו להכשילו בתשובה.

הנודע ביהודה הסביר את פשר העובדה התמוהה שהצליחו להכשילו בדבר הלכה – שכנראה ה"שאלה" הייתה תיאורטית ולא מעשית. כלומר: בעצם נדרש הסבר איך ניתן לצפות שבשר-ודם יפסוק בדיני תורה ("אפילו אם הוא רבה של פראג בעל ראש טוב") כאשר ישנה ירידת הדורות ("אם הראשונים בני מלאכים כו'")? אלא – הסביר הנודע ביהודה – מכיוון שמינויו נעשה על-פי תורה, הרי "לא יאונה ל[[צדיק]] כל אוון", ואז למרות שמצד שכלו (אנושי) אינו שייך לכוון לרצון העליון, הרי מצד הסיוע שיש לו מלמעלה בכוחו לפסוק כדי שלא להכשיל את ישראל, מה שאין כן כשהדבר נוגע לכבודו של הרב (כבודו של בשר-ודם)!... ואכן בדקו ומצאו שה"שאלה" לא הייתה נוגעת למעשה-בפועל.

בש"פ נשא י"ד סיוון תשל"ו{{הערה|שם כרך ב' עמ' 330}} חזר הרבי על הסיפור בקצרה אך חידד והרחיב בפרט האחרון:

כשהדברים נוגעים למעשה – מסייע השם-יתברך בידי הרב, שכן מה אשם היהודי שזקוק לדעת חוות-דעת מעשית. לא כן בנוגע לכבודו של הרב – אין בשמים חיוב להתאמץ לכבוד הרב.

פסק דין של רב זוכה להסכמת הקב"ה

האדמו"ר מסדיגורא שליט"א ביקר פעמיים ב'יחידות' אצל הרבי. בשתי ההזדמנויות, הן בביקור הראשון בד' תמוז תש"מ ('בצל החכמה' עמ' 102) והן בשני, בט"ו טבת תשד"מ (שם עמ' 241 ואילך), סיפר לו הרבי אותו סיפור עם ה"נודע ביהודה". בכל אחת מההזדמנויות הללו הוסיף הרבי אי אלו פרטים עליהם נצביע: בשניהם הדגיש הרבי את חשיבות פסקי-דין של רב, כאשר בראשונה ציין כי פסק-דין רבני מקבל תוקף של משה רבינו, שהרי הרב הוא סמוך איש מפי איש עד משה (ראה מסכת ראש השנה כה, א במשנה; ועוד).

עוד הוסיף הרבי את דברי [[הרמב"ן]] בנימוק הדין בעדים זוממין שאם "הרגו – אין נהרגין" – ש"לא ייתן ה' השופטים הצדיקים העומדים לפניו לשפוך דם נקי, כי המשפט לאלקים הוא ובקרב אלקים ישפוט. . מעלה גדולה בשופטי ישראל וההבטחה שהקב"ה מסכים על-ידם ועמהם בדבר המשפט" (רמב"ן על הפסוק שופטים יט, ט. וראה גם כסף משנה לרמב"ם הלכות עדות פרק כ' הלכה ב).

ב[[יחידות]] השנייה ציין את מאמר חז"ל "איני מבקש כו' אלא לפי כחן" (בהקשר לכוח המוענק לרב), וכן את הציווי "לא תסור" שבעלי-בתים צריכים לפסקי-דין של הרב.

בראשונה ציין הרבי שהמעשה אירע כ"שהגיע פעם לעיר שהיו בה הרבה לומדים שסבר שידיעותיהם בלימוד עולות על ידיעותיו", ובשנייה ציין לגבי העיר פראג שהיו בה הרבה לומדים בעלי "איפכא מסתברא".

==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==
ב[[בית רבי]]{{הערה|פרק כח}} כי הבעל שם טוב היה קרובו של הנודע ביהודה, אשתו של הנודע ביהודה העריצה אותו מאוד, ואילו הנודע ביהודה עצמו התנגד לשיטתו ועם זאת כיבדו מאוד באופן אישי. פעם נאבדה אבידה בבית הנודע ביהודה והבעל שם טוב מצא אותה ברוח הקודש והנודע ביהודה הוכרח להודות על כך.

גדולי החסידות העריכו אותו. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו ה[[מלאכים]] לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.{{הערה|1=מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.}}

לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון{{הערה|בית רבי שם.}}. וכאשר הגיע השמועה מזה לתלמידי בעל התולדות היצר להם מאוד, ואמרו, מי ילך ויתוכח עמו עד שיודה על האמת. והתנדב הגאון רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=237&lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]}}.

כשרבי [[פנחס הורביץ]], תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא מאוד ואמר אני [[קנאה|מקנא]] בגאון הזה (בעל ההפלאה) שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה, ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על [[תורת הנגלה]]? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת. פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.

מובא בספר "דור דעה" שסיפר מבעל "[[תורת חסד]]" שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[אדמו"ר הזקן]]:"הרב מפראג היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה".

==קישורים חיצוניים==
[[מרדכי מנשה לאופר]], '''ניצוצי רבי''' - [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4928&CategoryID=1160 חלק א'] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4949&CategoryID=1162 חלק ב']

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא, יחזקאל}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שיחת קובץ:שמחה רוטמן באוהל.jpeg

2024-06-15T20:55:30Z

חבר:

{{א|תמים של הרבי}} תמחוק את התמונה מיד!! [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:30, 15 ביוני 2024 (IDT)
::למה? [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 23:32, 15 ביוני 2024 (IDT)
:::{{א|תמים של הרבי}} כי זה מהאוהל!! [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:34, 15 ביוני 2024 (IDT)
::זה מהאוהל של אדמו"ר הריי"צ. בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 23:36, 15 ביוני 2024 (IDT)
:::::בלי קשר לאוהל לא אוהל התמונה מCOL. יש תמונות מאינפו ורצוי שתהיה תמונה מהאתר הנ"ל. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 23:42, 15 ביוני 2024 (IDT)
::::::מצטרף לידידי החסיד. ניתן בהחלט להעלות תמונות מהאוהל, כנהוג באופן קבוע באתר חב"ד אינפו ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:55 - היום, [[ט' בסיוון]] [[תשפ"ד]] מגיע משיח.

שיחת קובץ:שמחה רוטמן באוהל.jpeg

2024-06-15T20:55:16Z

חבר:

ועד כפר חב"ד

2024-06-15T20:50:53Z

חבר: /* תשע"ט - תשפ"ד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ועד כפר חב"ד הגשמי והרוחני|אחר=ערך העוסק בוועד המקומי|ראו=[[ועד מקומי כפר חב"ד]]}}
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הועד]]
[[קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משרדי הועד מהאוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
[[קובץ: בחירות בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סגן יו"ר מועצה אזורית שדות דן בנימין ליפשיץ מצביע ב[[בחירות]], [[תשע"א]]]]
'''ועד כפר חב"ד''' מפוצל לשלושה ועדים, ועד רוחני בראשות רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]. ועד מקומי בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] וועד האגודה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

==הועד הרוחני==

הועד הרוחני הוקם בשנים הראשונות של הכפר, ובראשו עמד רבו הראשון של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]].
במשך השנים התעניין הרבי פעמים רבות בפרטי פעולתו של הועד הרוחני, שתפקידיו כוללים בין היתר את הדאגה לשיפור מצב החינוך, קידום הפעילות הרוחנית ושיעורי תורה בבתי הכנסת, חיזוק ענייני הכשרות והצניעות, ועוד. הועד אחראי גם על ועדת [[הקבלה]] לכפר חב"ד, ולבדיקת התאמת הקונה המיועד לאופי החסידי של הכפר.

במשך השנים עמד בראש הוועד הרב [[אורי בן שחר]].

בין חברי הוועד נמנה ר' [[מענדל פוטרפאס]].

לקראת [[ברכת החמה]] ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשס"ט]] הוציא הוועד "סדר ברכת החמה" בו נדפסו גם עיונים בברכת החמה מאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ע"ה.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] החל הועד להוציא לאור עיתון בשם "הכפר של הרבי" ובו חדשות מהאירועים ב[[כפר חב"ד]], [[התוועדות]] [[חסיד]]ית, מכתב מהרב של הכפר (דאז) הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], כמה מילים מיו"ר ועד הכפר (דאז) הרב [[בנימין ליפשיץ]] ועוד.

===חידוש פעולת הועד===
בשנת [[ה'תשע"ז]] לאחר תקופה ארוכה שלא היה ועד רוחני פעיל הקים מחדש ה[[מד"א]] הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] את הועד.

הרכב הוועד הרוחני נכון לשנת תשע"ח:

'''יו"ר: ה[[מד"א]] הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].'''

'''חברים:'''
הרב [[חיים אהרון]].
הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ (כפר חב"ד)|מנחם מענדל אלפרוביץ]].
הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] עד לפטירתו.
הרב [[זושא וולף]].
הרב [[דוד אבא זלמנוב]].
הרב [[מיכאל טייב]].
הרב [[ברוך ציקוושוילי]].
הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]].
הרב [[חיים הלל רסקין]].

==הועד הגשמי==
[[קובץ:בחירות לוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבחירות לוועד הגשמי בשנת ה'[[תשע"א]]]]
הועד הגשמי מטפל בכל פרטי ניהול הכפר ובסיוע לכל אחד מהתושבים בכל המצטרך. במשך כל השנים עשו ראשי וחברי הועד רבות למען פיתוח, בנין ושכלול הכפר לשם ולתפארת.
בפתק מיוחד משלהי קיץ [[תנש"א]] ציין הרבי לשבח את הוועד על הצלחתו לפעול להוספת בניינים, גיוס כספים והקמת מוסדות חדשים.
===פיצול וועדים===
בעקבות אילוצים חוקיים, בשנת תשע"ט פוצל הועד הגשמי לשני וועדים, ועד האגודה, ששימש עד אז גם כועד מקומי וועד מקומי.
====הועד המקומי====
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
'''הועד המקומי כפר חב"ד''' הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של [[כפר חב"ד]]. על פי החוק, מונה הועד תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב. יו"ר הועד כיום הוא ר' [[שמעון רבינוביץ']].
====ועד האגודה====
'''ועד האגודה''' אחראי בעיקר על ניהול נכסי האגודה השיתופית של כפר חב"ד. הועד נבחר על ידי תושבי הכפר, יו"ר הועד כיום הוא ר' [[נחמן רייכמן]]. בעקבות אי סדרים בהתנהלות ועד זה בשנים עברו, מתנהל הועד נכון לשנת תש"פ בליווי חשב מלווה מטעם רשם האגודות, החשב הלווה הוא דוד אטיאס.

== הרכבי הועד הגשמי במשך השנים ==

=== [[תש"י]] - [[תשי"ב]] ===
*'''יו"ר: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]]'''
*חברים: הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], הרב [[יצחק מנחם מענדל ליס]].
=== [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]] ===
*'''יו"ר: הרב [[משה צבי סגל]]'''
*חברים: הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[יונה איידלקופ]].

=== [[תשט"ו]] - [[תשי"ח]] ===
*'''יו"ר: הרב [[דוד ברוומן]]'''
*חברים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[יצחק מנחם מענדל ליס]].
*מזכירות: הרב [[דוד חן]]

=== [[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]] ===
*'''יו"ר: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]'''
*חברים: הרב [[מאיר פריימן]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[ברוך גופין]], הרב [[יוסף פרמן]], הרב [[דובער חן]], הרב [[חיים זליג אלטהויז]] הרב [[שמחה גורודצקי]].
*מזכירות: הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר פריימן]].
=== [[תשמ"ג]] - [[תשנ"ב]] ===
'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''
{{להשלים}}

=== [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ח]] ===
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''
*חברים: הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[משה ליפש]], ר' גרשון סודקביץ', ר' יוסף קוק. ר' [[יעקב קעניג]]

=== [[תשנ"ח]] - [[תשס"ג]] ===
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''
*חברים: הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' שמואל ריבקין, ר' [[שמואל יעקב קעניג]], ר' [[אבי פיאמנטה]].

=== [[תשס"ג]] - [[תשע"א]] ===
*'''יו"ר: ר' [[בנימין ליפשיץ]]'''
*חברים: ר' שמואל ריבקין, ר' [[חיים רייכמן]], ר' [[יעקב קעניג]], ר' מנחם לרר, ר' שאול בייטש, ור' [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]].
*מזכירות: הרב יצחק רסקין.

=== [[תשע"א]] - שבט [[תשע"ה]] ===
*'''יו"ר: ר' [[בנימין ליפשיץ]]'''
*חברים: ר' [[שמעון רבינוביץ]], ר' [[יעקב קעניג]], ר' גרשום אוחנה, ר' שאול בייטש, הרב [[מנחם מענדל גורביץ]], ר' [[חיים רייכמן]].
תשע"ה יו"ר הרב מנחם מענדל גורביץ שנבחר ע"י חברי הועד ללא בחירות

=== [[תשע"ה]] - [[תשע"ו]] ===
*'''יו"ר: ר' [[שמעון רבינוביץ]]'''{{הערה|ר' שמעון רבינוביץ מונה לתפקיד ללא בחירות, ושאר חברי הועד המכהן נשארו בתפקידם.}}
*חברים: ר' בנימין ליפשיץ, ר' יעקב קעניג, ר' גרשום אוחנה, ר' שאול בייטש, הרב מנחם מענדל גורביץ, ר' [[חיים רייכמן]].

=== [[תשע"ו]] - [[תשע"ח]] ===
*'''יו"ר: ר' [[שמעון רבינוביץ]]'''
*חברים: ר' [[יהושע (שייע) סגל]], ר' [[נחמן רייכמן]], ר' שניאור מכלאשווילי, ר' שאול בייטש, ר' בנציון שיינברגר, ר' [[יעקב קעניג]].
*מזכירות: ר' אברהם קורנט{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%E2%80%A2-%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA/ כפר חב"ד בחר וועד • תוצאות האמת], ח' בשבט ה'תשע"ו, {{אינפו}}}}.

===[[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] ===
*'''יו"ר: ר' [[נחמן רייכמן]]'''
*חברים: ר' [[יעקב קעניג]], ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' שניאור מיכאלשוילי, ר' ידידיה חסין, ר' יצחק אמיתי, ר' ישראל ירט.

=== [[תשע"ט]] - תשפ"ד ===
בשנת תשע"ט הוכרז הליך הבראה והתייעלות לועד{{הערה|[https://col.org.il/news/115352 חישוב מסלול: חשב מלווה יצורף לוועד האגודה בכפר חב"ד] {{בםך}}}}. ההליך נמשך חמש שנים ובמהלכם כיהנו כחברים בועד:
*'''יו"ר: ר' [[נחמן רייכמן]]'''
ר' ידידיה חסין - חבר הועד, מנשה דוד - חשב מלווה, שרגא נוי - חבר הועד.

==פעולות הועד==
{{פסקה חסרה}}
==ראו גם==
*[[וועד מקומי כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד
*'''מה קורה בבירת חב"ד?''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45540_he_1.pdf הקובץ 'עיונים בברכת החמה' בהוצאת הועד הרוחני]. {{PDF}}
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=87695 על תפקיד הוועד ותפקיד הכפר] - נאומו של ה[[משפיע]] הרב [[שלום פלדמן]] באסיפת בחירות בשנת תשל"ט.
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרים מהספריה שהושארו בהוראת הרבי בכספת של ועד כפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

ועד כפר חב"ד

2024-06-15T20:48:54Z

חבר: נא לא לבלבל בין ועד האגודה לועד המקומי.

{{פירוש נוסף|נוכחי=ועד כפר חב"ד הגשמי והרוחני|אחר=ערך העוסק בוועד המקומי|ראו=[[ועד מקומי כפר חב"ד]]}}
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הועד]]
[[קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משרדי הועד מהאוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
[[קובץ: בחירות בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סגן יו"ר מועצה אזורית שדות דן בנימין ליפשיץ מצביע ב[[בחירות]], [[תשע"א]]]]
'''ועד כפר חב"ד''' מפוצל לשלושה ועדים, ועד רוחני בראשות רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]. ועד מקומי בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] וועד האגודה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

==הועד הרוחני==

הועד הרוחני הוקם בשנים הראשונות של הכפר, ובראשו עמד רבו הראשון של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]].
במשך השנים התעניין הרבי פעמים רבות בפרטי פעולתו של הועד הרוחני, שתפקידיו כוללים בין היתר את הדאגה לשיפור מצב החינוך, קידום הפעילות הרוחנית ושיעורי תורה בבתי הכנסת, חיזוק ענייני הכשרות והצניעות, ועוד. הועד אחראי גם על ועדת [[הקבלה]] לכפר חב"ד, ולבדיקת התאמת הקונה המיועד לאופי החסידי של הכפר.

במשך השנים עמד בראש הוועד הרב [[אורי בן שחר]].

בין חברי הוועד נמנה ר' [[מענדל פוטרפאס]].

לקראת [[ברכת החמה]] ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשס"ט]] הוציא הוועד "סדר ברכת החמה" בו נדפסו גם עיונים בברכת החמה מאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ע"ה.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] החל הועד להוציא לאור עיתון בשם "הכפר של הרבי" ובו חדשות מהאירועים ב[[כפר חב"ד]], [[התוועדות]] [[חסיד]]ית, מכתב מהרב של הכפר (דאז) הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], כמה מילים מיו"ר ועד הכפר (דאז) הרב [[בנימין ליפשיץ]] ועוד.

===חידוש פעולת הועד===
בשנת [[ה'תשע"ז]] לאחר תקופה ארוכה שלא היה ועד רוחני פעיל הקים מחדש ה[[מד"א]] הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] את הועד.

הרכב הוועד הרוחני נכון לשנת תשע"ח:

'''יו"ר: ה[[מד"א]] הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].'''

'''חברים:'''
הרב [[חיים אהרון]].
הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ (כפר חב"ד)|מנחם מענדל אלפרוביץ]].
הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] עד לפטירתו.
הרב [[זושא וולף]].
הרב [[דוד אבא זלמנוב]].
הרב [[מיכאל טייב]].
הרב [[ברוך ציקוושוילי]].
הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]].
הרב [[חיים הלל רסקין]].

==הועד הגשמי==
[[קובץ:בחירות לוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבחירות לוועד הגשמי בשנת ה'[[תשע"א]]]]
הועד הגשמי מטפל בכל פרטי ניהול הכפר ובסיוע לכל אחד מהתושבים בכל המצטרך. במשך כל השנים עשו ראשי וחברי הועד רבות למען פיתוח, בנין ושכלול הכפר לשם ולתפארת.
בפתק מיוחד משלהי קיץ [[תנש"א]] ציין הרבי לשבח את הוועד על הצלחתו לפעול להוספת בניינים, גיוס כספים והקמת מוסדות חדשים.
===פיצול וועדים===
בעקבות אילוצים חוקיים, בשנת תשע"ט פוצל הועד הגשמי לשני וועדים, ועד האגודה, ששימש עד אז גם כועד מקומי וועד מקומי.
====הועד המקומי====
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
'''הועד המקומי כפר חב"ד''' הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של [[כפר חב"ד]]. על פי החוק, מונה הועד תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב. יו"ר הועד כיום הוא ר' [[שמעון רבינוביץ']].
====ועד האגודה====
'''ועד האגודה''' אחראי בעיקר על ניהול נכסי האגודה השיתופית של כפר חב"ד. הועד נבחר על ידי תושבי הכפר, יו"ר הועד כיום הוא ר' [[נחמן רייכמן]]. בעקבות אי סדרים בהתנהלות ועד זה בשנים עברו, מתנהל הועד נכון לשנת תש"פ בליווי חשב מלווה מטעם רשם האגודות, החשב הלווה הוא דוד אטיאס.

== הרכבי הועד הגשמי במשך השנים ==

=== [[תש"י]] - [[תשי"ב]] ===
*'''יו"ר: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]]'''
*חברים: הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], הרב [[יצחק מנחם מענדל ליס]].
=== [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]] ===
*'''יו"ר: הרב [[משה צבי סגל]]'''
*חברים: הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[יונה איידלקופ]].

=== [[תשט"ו]] - [[תשי"ח]] ===
*'''יו"ר: הרב [[דוד ברוומן]]'''
*חברים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[יצחק מנחם מענדל ליס]].
*מזכירות: הרב [[דוד חן]]

=== [[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]] ===
*'''יו"ר: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]'''
*חברים: הרב [[מאיר פריימן]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[ברוך גופין]], הרב [[יוסף פרמן]], הרב [[דובער חן]], הרב [[חיים זליג אלטהויז]] הרב [[שמחה גורודצקי]].
*מזכירות: הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר פריימן]].
=== [[תשמ"ג]] - [[תשנ"ב]] ===
'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''
{{להשלים}}

=== [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ח]] ===
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''
*חברים: הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[משה ליפש]], ר' גרשון סודקביץ', ר' יוסף קוק. ר' [[יעקב קעניג]]

=== [[תשנ"ח]] - [[תשס"ג]] ===
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''
*חברים: הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' שמואל ריבקין, ר' [[שמואל יעקב קעניג]], ר' [[אבי פיאמנטה]].

=== [[תשס"ג]] - [[תשע"א]] ===
*'''יו"ר: ר' [[בנימין ליפשיץ]]'''
*חברים: ר' שמואל ריבקין, ר' [[חיים רייכמן]], ר' [[יעקב קעניג]], ר' מנחם לרר, ר' שאול בייטש, ור' [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]].
*מזכירות: הרב יצחק רסקין.

=== [[תשע"א]] - שבט [[תשע"ה]] ===
*'''יו"ר: ר' [[בנימין ליפשיץ]]'''
*חברים: ר' [[שמעון רבינוביץ]], ר' [[יעקב קעניג]], ר' גרשום אוחנה, ר' שאול בייטש, הרב [[מנחם מענדל גורביץ]], ר' [[חיים רייכמן]].
תשע"ה יו"ר הרב מנחם מענדל גורביץ שנבחר ע"י חברי הועד ללא בחירות

=== [[תשע"ה]] - [[תשע"ו]] ===
*'''יו"ר: ר' [[שמעון רבינוביץ]]'''{{הערה|ר' שמעון רבינוביץ מונה לתפקיד ללא בחירות, ושאר חברי הועד המכהן נשארו בתפקידם.}}
*חברים: ר' בנימין ליפשיץ, ר' יעקב קעניג, ר' גרשום אוחנה, ר' שאול בייטש, הרב מנחם מענדל גורביץ, ר' [[חיים רייכמן]].

=== [[תשע"ו]] - [[תשע"ח]] ===
*'''יו"ר: ר' [[שמעון רבינוביץ]]'''
*חברים: ר' [[יהושע (שייע) סגל]], ר' [[נחמן רייכמן]], ר' שניאור מכלאשווילי, ר' שאול בייטש, ר' בנציון שיינברגר, ר' [[יעקב קעניג]].
*מזכירות: ר' אברהם קורנט{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%E2%80%A2-%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA/ כפר חב"ד בחר וועד • תוצאות האמת], ח' בשבט ה'תשע"ו, {{אינפו}}}}.

===[[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] ===
*'''יו"ר: ר' [[נחמן רייכמן]]'''
*חברים: ר' [[יעקב קעניג]], ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' שניאור מיכאלשוילי, ר' ידידיה חסין, ר' יצחק אמיתי, ר' ישראל ירט.

=== [[תשע"ט]] - תשפ"ד ===
בשנת תשע"ט הוכרז הליך הבראה והתייעלות לועד. ההליך נמשך חמש שנים ובמהלכם כיהנו כחברים בועד:
*'''יו"ר: ר' [[נחמן רייכמן]]'''
ר' ידידיה חסין - חבר הועד, מנשה דוד - חשב מלווה, שרגא נוי - חבר הועד.

==פעולות הועד==
{{פסקה חסרה}}
==ראו גם==
*[[וועד מקומי כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד
*'''מה קורה בבירת חב"ד?''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45540_he_1.pdf הקובץ 'עיונים בברכת החמה' בהוצאת הועד הרוחני]. {{PDF}}
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=87695 על תפקיד הוועד ותפקיד הכפר] - נאומו של ה[[משפיע]] הרב [[שלום פלדמן]] באסיפת בחירות בשנת תשל"ט.
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרים מהספריה שהושארו בהוראת הרבי בכספת של ועד כפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

ועד מקומי כפר חב"ד

2024-06-15T20:44:02Z

חבר: /* חברי הועד במשך השנים */ , ניסוח, הסרת סופרלטיבים

{{פירוש נוסף|נוכחי=ועד המקומי|אחר=ערך העוסק בועד הרוחני ובועד האגודה|ראו=[[ועד כפר חב"ד]]}}
[[קובץ:ועד כפ''ח.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הועד]]
'''הועד המקומי כפר חב"ד''' הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של [[כפר חב"ד]]. הועד מונה תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב. יו"ר הועד המכהן נכון לשנת [[תשפ"ד]] הוא ר' [[שמעון רבינוביץ']]. במקביל לועד זה ישנו '[[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה כפר חב"ד]]'.

==רקע==
במשך השנים היה בכפר חב"ד ועד אחד שכונה גם 'הועד הגשמי'. שבעת חברי הועד היו נבחרים אחת לתקופה, על ידי ומתוך חברי האגודה של כפר חב"ד, בהוראת הרבי מונו לחברי האגודה כל הראשי בית אב שדרו בכפר.

בשנת [[תשס"ז]], תוקן החוק העוסק ביישובים הנכללים במועצות אזוריות, בצורה כזו שרוב תפקידי ועדי האגודות ביישובים יעברו לועד חדש, מקומי, שכמות החברים יקבעו לפי מספר תושבי היישוב, בדומה למועצת עירייה בערים רגילות. אך במקרה שבו לא יוגשו רשימות מועמדים לועד, הסמכויות יוותרו בידי ועד האגודה.

עד שנת [[תשע"ט]], בכל פעם בה נדרשו התושבים להציג רשימות מועמדים, לא הוגשה אף רשימה, ותפקידי הועד נותרו בידי ועד האגודה, מצב זה מכונה בחוק 'זהות ועדים' ובמצב זה ועד האגודה מכהן גם כועד המקומי.

==היסטוריה==
לקראת הבחירות המקומיות בשנת [[תשע"ט]], הוגשו שלוש רשימות להתמודדות לועד המקומי. תוצאות הבחירות היו: רשימת "כפר חב"ד" שסימנה היה "כח" בראשות ר' נחמן רייכמן, ארבעה מושבים מתוך תשעה. רשימת "הרשימה המרכזית" שסימנה "בה" בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] שלושה מושבים. רשימת "הרשימה החסידית" שסימנה "א" בראשות ר' [[יעקב קניג]] שני מושבים.

לאחר הבחירות חתמו "הרשימה המרכזית" ו"הרשימה החסידית", הסכם קואליציוני, באמצעותו רכשו רוב בועד ומינו את ר' שמעון רבינוביץ' ליו"ר הועד.

אחד מהפעילויות הראשונות של הועד הייתה הקמתו של [[בית הוראה כפר חב"ד]].

==ההתנגדות להקמת 'ועד מקומי'==
יש המצטטים מכתב מהרבי השולל הקמת ועד מיוחד לחקלאי כפר חב"ד{{הערה|"במענה למכתבם ממוצש"ק, בו כותבים אשר לדעתם החקלאים בכפר חב"ד. ועניניהם מקופחים, והסיבה בזה אשר אין ועד מיוחד לעניני חקלאות. הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג}}, כראיה לדעת הרבי בנושא. מנגד יש הטוענים שאין להשוות בין בין בקשת החקלאים להקים ועד פרטי שייצג אותם בנפרד מהועד הכללי - בקשה אותה שלל הרבי, ל'ועד מקומי' שעניינו הוא ועד שמייצג את כל התושבים הגרים בכפר חב"ד, דבר התואם את הוראת הרבי בנושא הבחירות בכפר. עד להקמת ה'ועד מקומי' שלט בכפר ועד האגודה, שנבחר רק על ידי חברים שהתקבלו לאגודה וחלק משמעותי מתושבי הכפר שלא התקבל לאגודה, לא יכול לבחור ולהיבחר אליו.

טענה נוספת כנגד הקמת הועד המקומי, היא שכללי הבחירות לועד המקומי נקבעות על ידי המדינה ולא על ידי האגודה ובכך הכללים דומים לבחירות למועצה, דבר שהרבי ביקש להימנע ממנו בעבר כשהוצע לשנות את מעמדו של הכפר כך שיוגדר כמועצה מקומית{{הערה|דבר אותו שלל הרבי, ממספר סיבות {{דרוש מקור}}}}. בבחירות למועצה, לכל תושבי הכפר, גם אלו שאינם ראשי בית אב יוכלו להצביע ולהתמודד, זאת בניגוד לבחירות לועד האגודה שכלליהם נקבעים על ידי האגודה ואפשרו רק לראשי בתי אב (כלומר גברים נשואים) להתמודד. באותם ימים לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר. גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' {{הערה|דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב [[ברוך גופין]] בין היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של [[שניאור זלמן גרליק|הרב גורליק]]}}}}. בסופו של דבר, אכן לא עלה הכפר לדרגת מועצה מקומית.

==אופן ההצבעה==
השיטה הנהוגה בהצבעה לחברי הועד הגשמי, היא סימון המועמדים הרצויים בדף המכיל את שמות המועמדים כולם, אך בועד המקומי שיטת ההצבעה היא מפלגתית, על ידי פתקים בצבע כחול, המסמלים רשימת מועמדים, לצד הפתקים הכחולים מצורפים פתקים לבנים, לבחירת רשימות למועצה האיזורית, ופתקים צהובים לבחירת יושב ראש למועצה האיזורית.

==חברי הועד במשך השנים==
===[[תשע"ט]] - תשפ"ד===
*'''יו"ר וועד המקומי ר' [[שמעון רבינוביץ]]'''
'''רשימת "כפר חב"ד":''' ר' [[נחמן רייכמן]], ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' [[ידידיה חסין]], ר' [[יצחק אמיתי]]. "'''הרשימה המרכזית":''' יו"ר הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']], ר' [[יצחק רויטבלט]], ר' [[יהושע (שייע) סגל]].'''"הרשימה החסידית":''' ר' [[יעקב קעניג]], ר' [[אברהם חנוכה]].

===תשפ"ד - תשפ"ט===
לקראת הבחירות בשנת תשפ"ד החליטו חברי הועד, כצעד של אחדות, להגיש רשימה משותפת ולהימנע מבחירות. תשעת חברי הועד ממשיכים בתפקידם למשך חמש שנים נוספות{{הערה|[https://chabad.info/news/1008288/ אחדות בבירת חב"ד: יום דרמטי והיסטורי בכפר חב"ד {{אינפו}}]}}.
*'''יו"ר וועד המקומי ר' [[שמעון רבינוביץ]]'''
ר' [[נחמן רייכמן]], ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' [[ידידיה חסין]], ר' [[יצחק אמיתי]], ר' [[יצחק רויטבלט]], ר' [[יהושע (שייע) סגל]], ר' [[יעקב קעניג]], ר' [[אברהם חנוכה]].

==פעולות הועד==
{{פסקה חסרה}}

==ראו גם==
*[[ועד כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד אינפו|420429|תוצאות האמת בבחירות בכפר חב"ד|||חב"ד אינפו|כ״ב במרחשוון ה׳תשע״ט}}
*'''[https://col.org.il/news/113186 "לא לוועד נוסף בכפר חב"ד": נאומו המדובר של הרב אשכנזי]''' באתר {{COL|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

יהי שם ה'

2024-04-29T22:09:16Z

חבר:

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ניגון '''יהי שם ה'''' הוא [[ניגון]] שהולחן בשנת [[תשע"ד]] לכבוד יום הולדתו ה-112 של [[הרבי]], [[י"א בניסן]].

מתוך עשרות ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי ר' [[אהרן בלוסופסקי]], על המילים שב[[תהלים]] פרק קי"ג, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם

מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת

המשפילי לראות בשמים וארץ

מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון

להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו

|מקור=תהילים קי"ג, ב. ה-ח.}}

הניגון התפרסם תחילה כאשר במקום הפסוקים 'מי כה'.. בשמים ובארץ' הופיע הפסוק 'רם על כל גוים ה' על השמים כבודו', אך בהוראת משפיעי חב"ד הפסוק הוחלף, עקב משמעות שאינה טובה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81208 ברגע האחרון: שינוי בפסוקים בניגון הנבחר] {{אינפו}}}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
[[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]

יהי שם ה'

2024-04-29T22:08:26Z

חבר: /* מילות הניגון */

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ניגון '''יהי שם ה'''' הוא [[ניגון]] שהולחן בשנת [[תשע"ד]] לכבוד יום הולדתו ה-112 של [[הרבי]], [[י"א בניסן]].

מתוך עשרות ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי ר' [[אהרן בלוסופסקי]], על המילים שב[[תהלים]] פרק קי"ג, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם

מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת

המשפילי לראות בשמים וארץ

מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון

להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו

|מקור=תהילים קי"ג, ב. ה-ח.}}

הניגון התפרסם תחילה כאשר במקום הפסוקים 'מי כה'.. בשמים ובארץ' הופיע הפסוק 'רם על כל גוים ה' על השמים כבודו', אך בהוראת משפיעי חב"ד הפסוק הוחלף, עקב משמעות שאינה טובה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81208 ברגע האחרון: שינוי בפסוקים בניגון הנבחר] {{אינפו}}}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
[[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]]

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]

משתמש:למטערנטשיק/ישראל גרנובטר

2024-04-29T21:58:55Z

חבר: חבר העביר את הדף ר' ישראל גרנובטר לשם ישראל גרנובטר בלי להשאיר הפניה

{{דמות
|שם = הרב ישראל גרנובטר
|תמונה=[[קובץ:ישראל גרנובטר חדש.jpeg|320px]]
|מקום פעילות = [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים = יו"ר [[המכון להפצת תורתו של משיח]], כיהן בעבר כחבר 'מכון יומני בית חיינו' וחבר מערכת במכון 'שיחות קודש בלה"ק'
|השתייכות = [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
}}
הרב '''ישראל גרנובטר''' (יליד שנת [[תשמ"ז]]) הוא עורך תורני, יו"ר [[המכון להפצת תורתו של משיח]] וחבר [[ועד המסדר]]. ניהל בעבר את מכון 'יומני בית חיינו' ומכון 'שיחות קודש בלשון הקודש'.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשמ"ז]] ב[[ניו יורק]] לאביו ר' מתתיהו גרנובטר. בהיותו בגיל שש עברו משפחתו לצפון העיר [[נתניה]]{{הערה|שם התגוררו ברח' ניצה 18, סמוך לקריית חסידות צאנז בנתניה.}}, שם למד ב[[תלמוד תורה דברי מנחם נתניה]].

לאחר מכן (כשמשפחתו עברו לירושלים) המשיך את לימודיו ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] שם למד בשנים [[תשס"א]] - [[תשס"ג]], וכשסיים המשיך את לימודיו בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] בה למד בשנים [[תשס"ד]] - [[תשס"ה]]. לקראת שנת [[תשס"ו]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בפלטבוש, ובשנת [[תשס"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנת [[תשס"ז]] הקים אתר המאגד את כל ה[[יומן|יומנים]] מתחילת הנשיאות בשם 'יומני בית חיינו בית משיח - 770'{{הערה|[http://www.yoman770.com/wiki/עמוד_ראשי כניסה לאתר היומנים]}}.

בשנת [[תשס"ח]] עבד כעורך ראשי של הספר [[מעשה מלך]]{{הערה|[http://mamesh.org/shop/ספרי-ממש/מעשה-מלך/ עורך הספר מעשה מלך], באתר ממ"ש}}.

ניהל את מכון יומני בית חיינו והיה שותף בהוצאת הספר 'שנת ניסים בבית חיינו' בשנת [[תש"ע]].

ניהל את מכון '[[שיחות קודש]] בלשון הקודש' והוציא לאור את ספרי שיחות קודש [[תנש"א]] (ב' כרכים) בשנת [[תשע"ב]].

סייע בעריכת '[[דבר מלכות]] מבואר'.

חבר ב[[וועד המסדר]], ומתוקף תפקידו הוא אחראי על הגשת הספל והמגבת לרבי בהתוועדויות מוצאי ימים טובים, בעבר היה אחראי על דברים נוספים.

ב[[י"ד אלול]] [[תשע"ג]] נשא את מרת אסתר קליין, ולהם חמישה ילדים. הזוג מתגוררים ב[[קראון הייטס]].

== המכון להפצת תורתו של משיח ==
[[קובץ:הרב ישראל גרנובטר פורים קטן תשפ"ב.jpg|ממוזער|הרב ישראל גרנובטר עם אחד מילדיו, ב[[בית משיח 770]], [[פורים קטן]] [[תשפ"ב]]]]
{{ערך מורחב|המכון להפצת תורתו של משיח}}

בשנת [[תשע"א]] ייסד את [[המכון להפצת תורתו של משיח]] - מכון המוציא לאור ספרים מתורתו של [[הרבי]], [[שיחות]] ו[[מאמרים]]. הספר הראשון שיצא באותה שנה הוא [[ספר המאמרים]] על ראש השנה.

החל משנת [[תשע"ח]] הוציא סדרת יומנים של כל [[קבלת הנשיאות של הרבי|שנות נשיאותו של הרבי]] מ[[חודש החגים]] בשם [[תשרי בליובאוויטש]], סדרה זו הושלמה בשנת [[תשפ"א]] ומכילה שלושה כרכים.

יחד עם זה הוציא גם קבצים של 'חנוכה בליובאוויטש' ו'פסח בליובאוויטש' שחולקו כ[[תשורה|תשורות]].

בשנת [[תשע"ט]] הקים את אתר המכון{{הערה|[http://torasmoshiach.com לכניסה לאתר]}}{{הערה|[https://chabad.info/news/457512/ הושק אתר המכון להפצת תורתו של משיח] {{אינפו}}}} בו מעדכנים את חדשות המכון, ספרים לקריאה ורשימת מאמרים ושיחות של [[הרבי]] מומלצות לתקופה.

בין היתר מוציא תחת ידו קבצים שונים, ביניהם קובץ לימוד שנתי לכבוד י' שבט בשיתוף מערכת [[אוצר החסידים]] (הכולל מאמרי באתי לגני השייכים לאותו שנה), קובץ שבועי הכולל את ההתוועדות של אותו שבוע לפי סדר השנים שאוחז בסדרת '[[דברי משיח]]', קובצי תשורות ועוד.

=== ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות ===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות}}

בשנת [[תשע"ד]] החל להוציא במסגרת המכון את [[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות|סדרת מאמרי הרבי מלך המשיח מסודרים לפי סדר הפרשיות]], בסדרה הכוללת 26 כרכים. בשנת [[תשע"ו]] השלים את הסדרה.

בשנים האחרונות, לקראת חג הגאולה [[י"ט בכסלו]], המכון במבצע "שבוע המאמרים החב"די" - רכישה של כל סט המאמרים במחיר מוזל של [[770]] ש"ח{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/636158/ שבוע המאמרים החב"די: מבצע הפצה חסר תקדים בארץ הקודש] {{אינפו}}}}.

=== דברי משיח ===
{{ערך מורחב|דברי משיח}}
בשנת [[תשע"ו]] החל להוציא במסגרת המכון סדרה בשם '''[[דברי משיח]]''', סדרה זו כוללת את כל ה[[תורה שבעל פה]] של [[הרבי]], החל מ[[שיחה|שיחות]], [[מאמר]]ים, ראשי דברים מ[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]], [[יומן|יומנים]] המתעדים את המתרחש באותה תקופה, ותמליל מ[[שיחות]]יו של הרבי בשפת ה[[אידיש]].

=== ימי משיח ===
{{ערך מורחב|ימי משיח}}
בתור השלמה לסדרת [[דברי משיח]], בשלהי שנת [[תשפ"ב]] ולרגל מלאות שלושים שנה לאירועי תשנ"ג-ד, בה זכו החסידים לראות כמעט מידי יום ביומו (ולפעמים פעמיים ביום) את כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מעודד את שירת החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", הודיעה המכון בראשותו על כוונתו להדפיס את הסדרה 'ימי משיח' שתכיל שלוש כרכים{{הערה|ע"פ הפתח דבר לכרך הראשון.}}: שניים משנת [[תשנ"ג]]{{הערה|החלק הראשון מחודש תשרי עד ניסן והחלק השני מניסן עד אלול.}} ועוד אחד משנת [[תשנ"ד]], מלאים ביומנים מחצרות קדשנו בשנים הנ"ל.

הכרך הראשון יצא לאור בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]].

== קריירה מוזיקלית ==
הרב גרנובטר מלחין בכל שנה [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון על פרק התהילים]] החדש לכבוד [[י"א ניסן|יום הולדתו]] של [[הרבי]]. שניים מניגוניו אף נבחרו על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]{{הערה|ניגוניו שנבחרו: בשנת תשס"ד - פרק ק"ג, 'ברכי נפשי', ובשנת תשע"ה - פרק קי"ד, 'בצאת ישראל ממצרים'.}}.

בניגונים בדרך כלל מוסיף הרב גרנובטר הקלטה מדברי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] על פרק ה[[תהלים]], כשבמהלך ההקלטה שומעים את [[הרבי]] אומר פסוק מהפרק ומבאר אותו{{הערה|וכשאין כזו, כמו בפרקים ק"י וקכ"ג מוסיף הקלטה על תוכן הפרק.}}.

== ראו גם ==
* [[המכון להפצת תורתו של משיח]]
* [[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות]]
* [[דברי משיח]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://torasmoshiach.com/ דף הבית של המכון להפצת תורתו של משיח]''' שבניהול הרב ישראל גרנובטר.
* [https://chabad.info/news/457512/ הושק אתר המכון להפצת תורתו של משיח] {{אינפו}}

{{מיון רגיל:גרנובטר, ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]

ניגונים על פרקי הרבי

2024-04-16T19:37:58Z

חבר: /* התערבות הרבי */ עובדות לא נכונות.

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר.

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.).

== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר, ניגון נוסף - [[ניגון של"ו]]).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' שיר חדש - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך תגל הארץ - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' לעולם תשב - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [https://chabad.info/special/138917/ להאזנה].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: ניגון הללו את ה' - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]]- הולחן ע"י התמים יעקב מרטון. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://drive.google.com/file/d/1AUrQoRuJNKHNOKsVVB482fAL7jmFJQlh/view להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]).
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] [https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן [[ניגון]] חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]
*לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - מאה ועשרים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר , חובר הניגון מתנות מתנות בידי התמימים מצרפת.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]
*[https://mail.google.com/chat/u/0/#chat/space/AAAA4xxO45E כל הניגונים שהולחנו לרגל השנה לכבוד י"א ניסן • להאזנה]

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[ היכל מנחם ]] ירושלים תשס"ח.

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

כ"ב בתשרי

2024-04-12T15:20:42Z

חבר: /* אירועים ביהדות */

{{פתיח יום|וחג [[שמחת תורה]] ב[[ארץ ישראל]] ו[[שמיני עצרת]] בחוץ לארץ}}

==אירועים ביהדות==
*ב'תתקל"ז (-824 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - סיום שבעת ימי החג שלאחר חנוכת [[בית המקדש הראשון]] עם [[שלמה המלך]].
*ה'[[תקפ"ט]] (30/09/1828 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אהרן הלוי הורביץ, מחבר ספר 'עבודת הלוי', נפטר.
*ה'[[תר"ט]] (19/10/1848 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי שרגא פייבל דנציגר מגריצא, אבי שושלת אלכסנדר, נפטר.
*ה'[[תרל"ג]] (24/10/1872 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי שלמה מסקלא, מחבר הספרים 'שו"ת בית שלמה' ו'ישרש יעקב', נפטר.
*ה'[[תשכ"ז]] (06/10/1966 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי משה יעקב רביקוב (הסנדלר), נפטר.
*ה'[[תשמ"ח]] (15/10/1987 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דוד דיין, רבה של [[צפת]], נפטר.
*ה'[[תשס"ג]] (28/09/2002 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף לייפר מ[[נדבורנא]] –[[פתח תקווה]], נפטר.
*ה'[[תשפ"ד]] (07/10/2023 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - יותר מאלף יהודים נטבחים באכזריות בדרום [[ארץ הקודש]] ופורצת [[מלחמת חרבות ברזל]]

==ימי חב"ד==
*ה'[[תשל"א]] (22/10/1970 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרבי הקים את [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|האו"ם החסידי]].
*ה'[[תשל"ח]] (04/10/1977 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[הרבי]] [[ראש חודש כסלו|עבר התקף לב]] באמצע ההקפות. במשך למעלה מחודש שהה בחדרו ולא יצא ל[[חסיד]]ים ורק ביום [[א' בכסלו]] יצא לביתו.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*ה'[[תרנ"ט]] (08/10/1898 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יצחק ריבקין]], מרבני העיר [[שוונציאן]].
*ה'[[תרע"ו]] (30/09/1915 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[לוי יצחק שפירא]], מעסקני שכונת [[קראון הייטס]], חבר [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]] ומזכיר [[בית דין צדק קראון הייטס|הבד"צ המקומי]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*ה'[[תקפ"ט]] - רבי [[אהרן מסטרשלה]], מנהיג [[חסידות חב"ד]]-סטרשלה ומבחירי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]].
*ה'[[תשכ"ט]] - ר' [[יצחק גולדין]], ממנהלי [[תומכי תמימים רוסטוב]] ומאנשי הצוות החינוכי של 'בית רבקה' ב[[קראון הייטס]].
- ר' [[דובער לויטין]] לוד
*ה'[[תשנ"ה]] - הרב [[אליהו אריה לייב גרוס]], קראון הייטס
*ה'[[תשס"ב]] - ר' [[רמי אנטיאן]], פעיל נמרץ בהפצת [[בשורת הגאולה]], ומפעילי חב"ד ביישוב שערי תקווה.

{{להיום יום|כ"ב|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כב]]

כ"ב בתשרי

2024-04-12T15:20:26Z

חבר: /* אירועים ביהדות */

{{פתיח יום|וחג [[שמחת תורה]] ב[[ארץ ישראל]] ו[[שמיני עצרת]] בחוץ לארץ}}

==אירועים ביהדות==
*ב'תתקל"ז (-824 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - סיום שבעת ימי החג שלאחר חנוכת [[בית המקדש הראשון]] עם [[שלמה המלך]].
*ה'[[תקפ"ט]] (30/09/1828 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אהרן הלוי הורביץ, מחבר ספר 'עבודת הלוי', נפטר.
*ה'[[תר"ט]] (19/10/1848 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי שרגא פייבל דנציגר מגריצא, אבי שושלת אלכסנדר, נפטר.
*ה'[[תרל"ג]] (24/10/1872 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי שלמה מסקלא, מחבר הספרים 'שו"ת בית שלמה' ו'ישרש יעקב', נפטר.
*ה'[[תשכ"ז]] (06/10/1966 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי משה יעקב רביקוב (הסנדלר), נפטר.
*ה'[[תשמ"ח]] (15/10/1987 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דוד דיין, רבה של [[צפת]], נפטר.
*ה'[[תשס"ג]] (28/09/2002 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף לייפר מ[[נדבורנא]] –[[פתח תקווה]], נפטר.
*ה'[[תשפ"ד]] (07/10/2024 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - יותר מאלף יהודים נטבחים באכזריות בדרום [[ארץ הקודש]] ופורצת [[מלחמת חרבות ברזל]]

==ימי חב"ד==
*ה'[[תשל"א]] (22/10/1970 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרבי הקים את [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|האו"ם החסידי]].
*ה'[[תשל"ח]] (04/10/1977 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[הרבי]] [[ראש חודש כסלו|עבר התקף לב]] באמצע ההקפות. במשך למעלה מחודש שהה בחדרו ולא יצא ל[[חסיד]]ים ורק ביום [[א' בכסלו]] יצא לביתו.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*ה'[[תרנ"ט]] (08/10/1898 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יצחק ריבקין]], מרבני העיר [[שוונציאן]].
*ה'[[תרע"ו]] (30/09/1915 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[לוי יצחק שפירא]], מעסקני שכונת [[קראון הייטס]], חבר [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]] ומזכיר [[בית דין צדק קראון הייטס|הבד"צ המקומי]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*ה'[[תקפ"ט]] - רבי [[אהרן מסטרשלה]], מנהיג [[חסידות חב"ד]]-סטרשלה ומבחירי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]].
*ה'[[תשכ"ט]] - ר' [[יצחק גולדין]], ממנהלי [[תומכי תמימים רוסטוב]] ומאנשי הצוות החינוכי של 'בית רבקה' ב[[קראון הייטס]].
- ר' [[דובער לויטין]] לוד
*ה'[[תשנ"ה]] - הרב [[אליהו אריה לייב גרוס]], קראון הייטס
*ה'[[תשס"ב]] - ר' [[רמי אנטיאן]], פעיל נמרץ בהפצת [[בשורת הגאולה]], ומפעילי חב"ד ביישוב שערי תקווה.

{{להיום יום|כ"ב|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כב]]

ניגון אליך נשאתי

2024-04-12T15:11:54Z

חבר: שינוי יעד ההפניה מהדף ניגון חננו ה' חננו לדף שיר המעלות אליך

#הפניה [[שיר המעלות אליך]]

שיר המעלות אליך נשאתי את עיני (ניגון)

2024-04-12T15:11:35Z

חבר: שינוי יעד ההפניה מהדף ניגון חננו ה' חננו לדף שיר המעלות אליך

#הפניה [[שיר המעלות אליך]]

תהלים קכ"ג

2024-04-12T15:10:49Z

חבר: /* ניגונים על הפרק */

{{חלונית
|כותרת='''תהלים קכג'''{{ש}}שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי
|רוחב=25%
|תוכן=
<poem>
''א:''' שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:{{ש}}
'''ב:''' הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱ-לֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:{{ש}}
'''ג:''' חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:{{ש}}
'''ד:''' רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים.
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}

'''"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי"''' הוא [[מזמור]] קכ"ג (הפרק ה-[[גימטריה|123]]) בספר [[תהלים]]. פרק זה נכלל ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]] והוא כולל קינה על אריכות ה[[גלות]].

מזמור זה הוא הרביעי ב-15 פרקי 'שיר המעלות'.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקכ"ג ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-122, ועד ליום ההולדת ה-123.

== תוכן המזמור ==
בכותרת המזמור שב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מבואר אודות המזמור ש"המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות".

בספר [[ואני תפלתי]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15758&st=&pgnum=95 תפילת שחרית לשבת, עמוד 87].}} שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מבואר שנשיאת העיניים המתוארת המזמור, היא בדומה לסיפור חז"ל אודות [[נחש הנחושת]], שבתורה מסופר שכאשר בני ישראל הסתכלו עליו השפיע עליהם הדבר רפואה, ואף שהנחש העשוי מנחושת אינו ממית ואינו מחיה, כאשר בני ישראל נושאים את עיניהם כלפי מעלה במשמעות הרוחנית, ומשעבדים את ליבם לשוכן במרומים, לקב"ה, הם מתקנים את מעשיהם ואזי רואיים הם שהקב"ה ישפיע להם בכל המצטרך להם{{הערה|1=במדבר כא, ד-י. גמרא מסכת ראה השנה כט, א. מדרש רבה פרשת בשלח פכ"ה דקמ"ב ע"ב. [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/95/index.htm יהל אור על הפרק].}}.

בהמשך המזמור אנו פונים לקב"ה כ[[עבד]] המתחנן לאדונו, סוג [[עבודת השם]] שמעלתה היא [[ביטול]] מוחלט, זאת בשונה מחלקים אחרים בתפילה שאנו פונים לקב"ה כבן המבקש מאביו, סוג עבודת השם שעיקר הדגש בה הוא על הקשר הנפשי של קיום התורה והמצוות בחפץ ורצון מיוחד.

לדעת ה[[רשב"ם]] המזמור נכתב בזמן [[גלות בבל]]{{הערה|"שיר המעלות. אליך נשאתי — בגלות בבל עשאוהו, כשעלו בני הגולה לבנות ירושלים, ולא היו באים ביחד אלא מעט, חבורה אחר חבורה, כמאמר שכתוב ב[[ספר עזרא]], והיו מבקשים רחמים על קיבוץ גלות חבריהם".}}.

את אמירת המזמור כחלק מתפילת שחרית של שבת תיקן האריז"ל, כשהוא חלק מעשרת המזמורים הנוספים בשבת לפסוקי דזמרה ומזכירים בכך את עשרת הדיברות בזכותם קיים העולם.

==בביאורי תורת החסידות==
*'''אליך נשאתי את עיני''' - על פי הכלל ש"במקום שמחשבתו של אדם - שם הוא נמצא", כאשר אדם נושא את עיניו ומתבונן באלוקות שלמעלה מהבריאה, אזי 'שם הוא נמצא'{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/95/index.htm יהל אור על המקום].}}.
*'''היושבי בשמים''' - תוכן המזמור כולו הוא הגאולה, שמהות הגאולה הוא חיבור מעלה ומטה, חיבור ה'שמים' עם ה'עני ורוכב על חמור' - חומריות הגוף והעולם{{הערה|שיחת שבת פרשת וירא תשכ"ג.}}.
*'''הנה כעיני עבדים''' - אף שבדרך כלל עבודת העבד נחשבת למטה מעבודת הבן, הכוונה כאן על בחינת עבד שלמעלה מבחינת בן, כפי שמוכח מהמשך לשון הפסוק 'עד שיחוננו' לשון מתנת חינם{{הערה|לפי הכלל כל מה שקנה עבד קנה רבו, העבד לא יכול לקנות שום דבר לעצמו וכל מה שהוא מקבל זו מתנת חינם.}}, כיון שעל ידי בחינה נעלית זו של עבודת עבד ממשיכים בחינת 'אוצר חנם' שלמעלה, מקום שמעשי התחתונים לא נוגעים בו באמת כיון שהוא נעלה מהם, והוא נמשך רק באופן של מתנת חינם{{הערה|שם=יהל}}.
*'''כעיני עבדים''' - ה'עבדים' עליהם מדבר הפסוק הם [[מט"ט]] ו[[סנד"ל]] שבעולמות יצירה ועשיה וההשתוקקות שלהם לאלוקות גדולה מאוד, וכמותם גם ההשתוקקות של נשמות ישראל, שאף שעלו במחשבה, ההשתוקקות שלהם גדולה מאוד לעצמות אין סוף{{הערה|תורה אור פרשת יתרו.}}.
*'''הבוז לגאי יונים''' - הנשמה ירדה לעולם והיא מלובשת בגוף הגשמי ולבושים צואים המלכלכים אותה ומתעים אותה מעבודת השם, ולכן הכינוי שלה בפסוק הוא 'יונה' מלשון [[אונאה]]{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמרי רז"ל עמוד 458.}}.

==ניגונים על הפרק==
כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת [[מזמור אישי|מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק.

כמידי שנה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בררה מתוך 113 ניגונים שחוברו על ידי [[אנ"ש]] והתמימים שהגיעו לידי הועדה{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/1075372/ שיא של כל הזמנים: 113 ניגונים חדשים לקאפיטל קכ"ג!] {{אינפו}} }}, ולבסוף נבחר ברוב קולות ה[[שיר המעלות אליך|ניגון שחובר על ידי התמים לוי יצחק ניאזוב]], שליח ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]]{{הערה|[https://chabad.info/special/1075776/ חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ: נבחר הניגון על קאפיטל קכ"ג] {{אינפו}} }} {{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A7%D7%9B%D7%92-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91.mp3 להאזנה לניגון ] {{אינפו}} {{שמע}} }}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=157 תצלום המזמור בתהילים 'אוהל יוסף יצחק']'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/95/index.htm יהל אור על תהילים פרק קכ"ג]'''
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15758&st=&pgnum=95 ביאור המזמור בספר 'ואני תפילתי']'''
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e1/%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%9B%D7%92.pdf סיכום מאמרי הרבי]''', לקט תמציתי של נקודות מאמרי הרבי על המזמור {{PDF}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%9B%D7%92_%D7%A9%D7%A0%D7%94.pdf אליך נשאתי את עיני]''', קובץ לימוד עם שיחות מהרבי על המזמור, בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים]]

תבנית:ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי

2024-04-12T15:09:22Z

חבר:

{| class="infobox" style="width:25%; border: 1px solid #339999; background-color: #cceeee; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 85%; clear:right;"
|- style="background:lightblue;"
! style="background-color: #339999;" | [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי]]

|-
| {{יישור טקסט|מרכז|'''[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]'''}} [[כי אלוקים יושיע ציון]] · [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] · [[בך ה' חסיתי]] · [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] · [[אבוא בגבורות]] · [[תרננה שפתי]] · [[יפרח בימיו צדיק]] · [[ואלקים מלכי מקדם|ואלוקים מלכי מקדם]] · [[וכל קרני רשעים אגדע]] · [[נודע ביהודה אלקים|נודע ביהודה אלוקים]] · [[אתה הא-ל עושה פלא]] · [[וינחם לבטח]] · [[ויבחר בדוד]] · [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]] · [[רועה ישראל האזינה]] · [[הרנינו לאלקים עוזנו]] · [[אני אמרתי אלקים אתם|אני אמרתי אלוקים אתם]] · [[וידעו כי אתה]] · [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] · [[רצית ה']] · [[אודך ה' אלוקי]] · [[אוהב ה' שערי ציון]] · [[שיר מזמור לבני קרח]] · [[כרתי ברית]] · [[שובה ה']] · [[אורך ימים]] · [[מזמור שיר ליום השבת]] · [[נכון כסאך]] · [[א-ל נקמות ה']] · [[תהלים ק"ד#ניגונים על הפרק|ברכי נפשי]] · [[תהלים ק"ד#ניגונים על הפרק|יהי כבוד]] · [[יהי שם ה']] · [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] · [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] · [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] · [[אשא עיני אל ההרים]] · [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] · [[שיר המעלות אליך]]

|- style="background:lightblue;"
|-
|}
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - הרבי]] [[קטגוריה:תבניות ניווט - ניגונים]]<templatedata>
{
"params": {},
"format": "block"
}
</templatedata>
</noinclude>

ניגון שיר המעלות אליך

2024-04-12T15:08:46Z

חבר: /* פתיח */

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''שיר המעלות אליך''' הוא [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ד]] לכבוד יום הולדתו ה-122 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]].

מתוך 125 ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי הת' לוי יצחק ניאזוב - שליח בישיבת [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|תומכי תמימים טורנטו]], למילים שב[[תהלים]] [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה{{הערה|[https://chabad.info/special/1075776/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם.

הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ

כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ.

חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.

רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים.

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A7%D7%9B%D7%92-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91.mp3 להאזנה לניגון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

חננו ה' חננו

2024-04-12T15:08:32Z

חבר: שינוי יעד ההפניה מהדף ניגון חננו ה' חננו לדף שיר המעלות אליך

#הפניה [[שיר המעלות אליך]]

ניגון שיר המעלות אליך

2024-04-12T15:07:52Z

חבר: /* פתיח */

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''שיר המעלות אליך''' הוא [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון]]] שהולחן בשנת [[תשפ"ד]] לכבוד יום הולדתו ה-122 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]].

מתוך 125 ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי הת' לוי יצחק ניאזוב - שליח בישיבת [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|תומכי תמימים טורנטו]], למילים שב[[תהלים]] [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה{{הערה|[https://chabad.info/special/1075776/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם.

הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ

כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ.

חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.

רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים.

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A7%D7%9B%D7%92-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91.mp3 להאזנה לניגון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

ניגונים על פרקי הרבי

2024-04-12T15:05:59Z

חבר:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר.

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תש"נ על המזמור "משכיל לאיתן האזרחי" כשלאחר שביאר הרבי את הקשר בין הפסוק האחרון (ברוך ה' לעולם) לפסוק הראשון, התווסף הפסוק בתור המשך למנגינת הפסוק האחרון.}}.).

== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר, ניגון נוסף - [[ניגון של"ו]]).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' שיר חדש - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך תגל הארץ - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' לעולם תשב - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [https://chabad.info/special/138917/ להאזנה].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: ניגון הללו את ה' - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]]- הולחן ע"י התמים יעקב מרטון. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A7%D7%9B%D7%92-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]).
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] [https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן [[ניגון]] חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]
*לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - מאה ועשרים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר , חובר הניגון מתנות מתנות בידי התמימים מצרפת.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]
*[https://mail.google.com/chat/u/0/#chat/space/AAAA4xxO45E כל הניגונים שהולחנו לרגל השנה לכבוד י"א ניסן • להאזנה]

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[ היכל מנחם ]] ירושלים תשס"ח.

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

ניגון שיר המעלות אליך

2024-04-12T15:05:50Z

חבר: חבר העביר את הדף ניגון חננו ה' חננו לשם שיר המעלות אליך בלי להשאיר הפניה

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''חננו ה' חננו''' הוא [[ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ד]] לכבוד יום הולדתו ה-122 של [[הרבי]], [[י"א בניסן]].

מתוך 113 ניגונים, בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון שהולחן על ידי הת' לוי יצחק ניאזוב - שליח בישיבת [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|תומכי תמימים טורנטו]], למילים שב[[תהלים]] [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה{{הערה|[https://chabad.info/special/1075776/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם.

הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ

כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ.

חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.

רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים.

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד:}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A7%D7%9B%D7%92-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91.mp3 להאזנה לניגון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

שיחת משתמש:חבר

2024-04-12T09:40:58Z

חבר: /* אייכה? */

שיחת משתמש:חבר

2024-04-12T09:40:06Z

חבר: /* אייכה? */

ניגונים על פרקי הרבי

2024-04-12T09:39:31Z

חבר: /* ניגונים שהולחנו במיוחד */

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר.

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תש"נ על המזמור "משכיל לאיתן האזרחי" כשלאחר שביאר הרבי את הקשר בין הפסוק האחרון (ברוך ה' לעולם) לפסוק הראשון, התווסף הפסוק בתור המשך למנגינת הפסוק האחרון.}}.).

== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר, ניגון נוסף - [[ניגון של"ו]]).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' שיר חדש - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך תגל הארץ - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' לעולם תשב - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [https://chabad.info/special/138917/ להאזנה].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: ניגון הללו את ה' - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]]- הולחן ע"י התמים יעקב מרטון. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: שיר המעלות אליך - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A7%D7%9B%D7%92-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]).
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] [https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן [[ניגון]] חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]
*לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - מאה ועשרים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר , חובר הניגון מתנות מתנות בידי התמימים מצרפת.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]
*[https://mail.google.com/chat/u/0/#chat/space/AAAA4xxO45E כל הניגונים שהולחנו לרגל השנה לכבוד י"א ניסן • להאזנה]

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[ היכל מנחם ]] ירושלים תשס"ח.

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

תשפ"ד

2023-11-07T21:18:59Z

חבר: /* נפטרו */

{{פתיח שנה|5784}}

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5784}}

*בשנה זו מציינים שבעים שנה ל[[מבצע ארבעת המינים]] ול[[מבצע מצה שמורה]]
*בשנה זו מציינים יובל שנים לרבים ממבצעי הרבי: [[מבצע חנוכה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תורה]], [[הטנקים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש ויום טוב]]
*בשנה זו מציינים ארבעים שנה ל[[מבצע הדפסת התניא]], ול[[תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]

ראשי התיבות של השנה הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ד'''גולות".

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ד נוסדו מספר מוסדות חב"ד חדשים ברחבי העולם:
*ישיבת תומכי תמימים מודיעין עילית.
*ישיבת [[תומכי תמימים הוד השרון ]].
*ישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]] (נפתחה מחדש).

==אירועים==
*[[כ"ב תשרי]] - פרצה '[[מלחמת חרבות ברזל]]'.
===נפטרו===
*[[ד' תשרי]] - הרב [[משה מלמד]], מפעילי [[חב"ד]] ב[[נתניה]].
*[[ט' תשרי]] - הרב [[דוד נחמן קראסניאנסקי]], מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]] וראש כולל 'תפארת זקנים לוי יצחק' בשכונה.
*[[י"ב תשרי]] - הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מזקני חסידי חב"ד ב [[אנטוורפן]].
* [[כ"ב תשרי]] - בנימין לב, חסיד חב"ד, חייל [[צה"ל]], מ[[ברינואה]] [[צרפת]]. החייל, שהה בארץ ובעקבות המלחמה עזר לכוחות צה"ל, ונרצח בידי מחבלים ימ"ש.
* [[כ"ה תשרי]] - החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד, לוחם בחטיבת גולני, נפל על קידוש ה' והגנה על עם ישראל במהלך הלחימה בעוטף עזה עד שהיום השיב נשמתו לבוראה. בנו של יבדלח"ט של הרב [[ישי רובין]] ונכדו של ה[[שליח]] המפורסם, שליח הרבי לאלון מורה ומרחבי השומרון הרב [[יהודה רובין]] ז"ל.
*[[ב' חשון]] - הרה"ח ר' [[חיים דוב וילשאנסקי]] - מזקני חסידי חב"ד וזקן חסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]]
* [[ח' מרחשוון]] - הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש לוד]].
* [[י"א מרחשוון]] - הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]] ראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור הליטאי.
* [[ט"ו מרחשוון]] - ר' [[לייב סקובלו]], שהיה מנהל ארגון 'השמירה' הפועל לשלומם ואבטחת התושבים ב[[קראון הייטס]] במסירות במשך שנים רבות, ונפטר בגיל 47 בלבד.
* [[י"ז מרחשוון]] - הרב [[שלום בער גנזבורג]] [[משב"ק]] אצל הרבי.

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5784}}
{{MIHY|תשרי|1996|9|14|1996|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|1996|10|14|1996|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|כסלו|1996|11|12|1996|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}
{{MIHY|טבת|1996|12|11|1996|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|1997|1|9|1975|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר א'|1997|2|8|1975|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר ב'|1997|3|10|1975|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|1997|4|8|1975|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|1997|5|8|1975|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|1997|6|6|1975|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|1997|7|6|1975|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|1997|8|4|1975|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|1997|9|3|1975|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


==קישורים חיצוניים==
*יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf טבלת לוח שנות הקביעויות בתורת הרבי לשנת תשפ"ד]''' {{PDF}}

שיחת משתמש:213.151.45.235/שמואל מישולובין

2023-07-09T23:16:06Z

חבר: /* הביקורת */ אם הביקורת היא חלק מהערך אין מה לחזור שוב על איזה ישיבה מדובר

==חשיבות==
{{חב"דפדים פעילים}} יש חשיבות, כתוב שיש חשיבות למשפיע ראשי בישיבה שלומדים בה 60 ומעלה.. [[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:13, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:איפה כתוב? {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} ה' באלול ה'תשפ"א 14:21
::בכללים. --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:23, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:24, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
::::בישיבה בצפת עד כמה שידוע לי לא לומדים 60 בחורים ומה שפרסמו בCOL יכול להיות כל חוץ מאמת (כמו הנתונים שפרסמו שם על שאר הישיבות), זה '''א''''. '''ב'''' לא כל משפיע של ישיבה רשאי לערך, אפילו אם הוא משפיע ראשי שם. וראה בערך רוב רובם של הישיבות שאין ערך על המשפיע הראשי שלהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא זכאי לערך. ובנידון דידן אני לא רואה סיבה שהוא יקבל ערך שמשפיע זוטר אחר לא יקבל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:51, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
::::לומדים שם 60, ואני יודע. לפי הכללים משפיע ראשי בישיבה של 60 ומעלה זכאי לערך, אז אם אתה מוחק אתה עובר על כללי האתר וזה נחשב '''השחתה!!!''' --[[מיוחד:תרומות/95.86.104.21|95.86.104.21]] 19:48, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}}, המוציא מחברו עליו הראיה, תוכיח שאין שם 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:27, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
{{שבירה}}באותם כללים עצמם נכתב שאם הוא משפיע שאינו מרכזי אפשר לעשון דיון על מנת למחוק את הערך, ובנידון דידן המפשיע הזה '''בלשון המעטה של המעטה''' לא מרכזי, מי שמע עליו בכלל?? וכן הערך הזה כבר נידון והוחלט למחוק אותו ולכן לפי כללי האתר '''צריך לעשות דיון האם לכתוב אותו ולא האם למחוק אותו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:41, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:בכללים נכתב שמשפיע ראשי לישיבה מעל 60 בחורים יש חשיבות, וזה שמחקו את זה, זה היה לפני שבישיבה היה 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:09, 16 באוגוסט 2021 (UTC)
::לא הבנתי למה שמו את הקישור של יתבררו ויתלבנו כו' בקישורים חיצוניים • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:25, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ב ''(21 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כתבה שמשקפת את דעותיו של נשוא הערך (תגובה למכתב שכתב) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::הוא כתב את המכתב הידוע לרב גרייזמאן? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:45, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כן, הוא חותם בסוף את שמו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:27 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::::אמנם הוא כתב אך כשבקישור שמו לא מופיע פעם אחת נראה לי שהקישור מיותר ולא קשור. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 09:14, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ב 09:14, 29 באפריל 2022 (UTC)
:::::::הנה לדוגמא משפט אחד חשוב מהכתבה שבהחלט מגדיר את האיש ופעלו: "...דעות של כמה, שאוחזים בדעות קיצוניות, ורוכבים על אי ידיעתם, או שתיקתם, של רוב אנ"ש שיחיו. ומנסים לצייר ציור, לעצמם, ובמוסדות החינוך שלהם, ולמי שמתפעל מהם, כאילו דעתם בלבד היא הדעה היחידה בליובאוויטש. ומי שלא חושב כמוהם, אינו ליובאוויטש".--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:09, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== משוב ==

הרב מישלובין אף בתור בחור בישיבה בביתר השתייך למגזר המשחיסטי בחב"ד ולאחר כך עבר בישיבה גדולה לצד האנטי {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.197|37.60.47.197]] 14:55, 7 ביוני 2022 (UTC) 
למה אתה מכנה אותו "אנטי", הוא היום חסיד חב"ד ליובאוויטש, לפני זה הי' מאן דכר שמי'. --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 17:57, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 17:57, 24 באוגוסט 2022 (UTC)

== מחאה נמרצת ==

בושה איך באתר כזה מסכימים להכניס ערך על אדם כזה שגרם לכזה הרבה פילוג בחב"ד וחילול ה' נורא ובפרט שקרא לישבתו שם שמבזה את אבינו רועינו שליט"א מה"מ .. {{אנונימי}}
:עכשיו אתה מפלג, בלי לשים לב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:21, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).
::לפי הכללים של [[חב"דפדיה]] הוא זכאי לערך, גם אני נגד זה שעשו עליו ערך אבל אלו הכללים. ובושה שעד עכשיו לא נזכרו לעשות ביקורת על בן אדם שגרם להרבה פילוג בחב"ד. {{אנונימי}}

== ביקורת ==

{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 18:46, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::מי רוצה שנעשה הצבעה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:30, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|הקצנה| }}{{חיוך רחב}} קודם כל אתה מתווכח איתי אם לעשות הצבעה, אח"כ אתה שואל מי רוצה לעשות הצבעה? פשוט תעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:35, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אשמח אם תשים את התבנית. הקצנה שאינו מחובר לחשבון. {{מחוץ לחשבון|הקצנה}}

==שאלה==
ומה עם הישיבה שלו? [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 13:01, 6 ביולי 2023 (UTC)
:מה זאת אומרת --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:10, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 15:10, 6 ביולי 2023 (UTC)

== אין זכות לערך ==

על פי כללי האתר ערכים על אנשי צוות צריכים להיות עם חמש שנים של ותק לפחות! באיזה קטע מוציאים עליו ערך? ועוד דנים בדבריו כאילו הוא מאן דאמר? הוא התחיל קריירה לפני 3 שנים!--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:06, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 23:06, 5 ביולי 2023 (UTC)
:אני גם חושב כמוך {{א|קונטרס החלצו}} אבל נראה לי שאין רוב שרוצים למחוק את הערך.. {{אנונימי}}
:: לא מחפשים רוב... כללים זה כללים __[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 16:50, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::ראה [[#חשיבות]] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
==הצבעה==

{{א|הקצנה}} {{א|חיים כ}} {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).

=== טיעונים ===

# {{בעד}} טענה א. כאשר הרב [[יוסף יצחק אופן]] הכריז {{יחי}} בסיום הכנסת ספר התורה השביעי של ילדי ישראל האדם זלזל באמירת יחי, הוציא על כך מכתב נגד. מכתב זה עורר סערה בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש. טענה ב. כמו שאצל אנשים אחרים יש ביקורת כך גם פה. טענה ג. אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה.
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. אמנם נכונים הדברים שנכתבו לעיל, אך לכן נסתפק רק בקישור המוביל לאתר חב"ד אינפו בהם מובאים הדברים.

ההצבעה התחילה בתאריך [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:50 ע"פ שעון האתר) ותסתיים בשבוע לאחר מכן, בתאריך [[כ"ב בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:49 ע"פ שעון האתר).

===הצבעה===

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 10:58, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|
צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:56, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} מדבריו של נשוא הערך על הכרזת הקודש [[יחי]]: {{ציטוטון|חילול שמו הקדוש של הרבי}} וכו' - וודאי שיש צורך לציין דבר מזעזע זה כדי שיהי' "וממנו יראו ולא יעשו". ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:24, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. מספיק רק קישור המוביל לאתר חב"ד אינפו כמו עכשיו ואין צורך לכתוב דעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או עכ"פ שואף להיות כזה [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:29, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{נגד}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:31, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 06:31, 6 ביולי 2023 (UTC)
==== משתמשים שאין להם זכות הצבעה ====

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:09, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 17:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{בעד}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:40 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:25, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 19:25, 6 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:48, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:48, 9 ביולי 2023 (UTC)
:'''נגד''':
# {{נגד חזק}} קישור לאינפו יועיל בהחלט, אך בכלל אני סבור בתוקף שאין להתייחס באתר אינפורמטיבי לטב ולמוטב, לבחור צעיר שקיבל מקרופון ועשה הרבה רעש מה גם שמטרת האתר היא ממש לא להיות במה לביקורות. הדורש שלומם ומברכם [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:12, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג
#{{נגד חזק}}. מדובר על אתר חבד"י א פוליטי. חשוב מאד לשמור על צביון האתר ולא להיגרר לשוליים. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 14:57, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:57, 9 ביולי 2023 (UTC)
# {{נגד}} --[[משתמש:חונן הדעת|חונן הדעת]] - [[שיחת משתמש:חונן הדעת|שיחה]], 16:12, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 16:12, 9 ביולי 2023 (UTC)

== הביקורת ==

;הצעה לנוסח ביקורת

נחשב להוגה דעות ומשפיע בקרב ציבור קיצוני המשתייך ל[[חסידות חב"ד]]. השתתפותו בייסוד ישיבה מינויו למנהל רוחני ו[[משפיע]] בגיל צעיר עורר דיון ציבורי בחב"ד, בנוסף לביקורת שנמתחה על הצעד של פתיחת ישיבה חב"דית נוספת בצפת.

בשנת [[תשפ"א]] פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב [[יוסף יצחק אופן]], המשפיע ב[[תורת אמת (ירושלים)|ישיבת תורת אמת בירושלים]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], והרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]], על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי אל [[הכותל המערבי]], בעת ה[[הקפות]], הכריז הרב אופן את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].

המכתב גרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד, על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בכלל חסידי חב"ד ובאמונתם בההכרזת היחי וב[[נצחיות חייו של הרבי]] והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר. וכן על העזתו לאיים כנגד השתתפות ב[[מבצעי הרבי]], כשלטענתו הוא מייצג 'קהל גדול של חסידים'. בתגובה למכתב התפרסם מאמר מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] משפיע בישיבת חח"ל צפת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל?] {{אינפו}}}}.

{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:213.151.45.235/שמואל מישולובין

2023-07-09T00:34:04Z

חבר: /* הצעה לנוסח ביקורת */ אריכות מיותרת

==חשיבות==
{{חב"דפדים פעילים}} יש חשיבות, כתוב שיש חשיבות למשפיע ראשי בישיבה שלומדים בה 60 ומעלה.. [[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:13, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:איפה כתוב? {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} ה' באלול ה'תשפ"א 14:21
::בכללים. --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:23, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:24, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
::::בישיבה בצפת עד כמה שידוע לי לא לומדים 60 בחורים ומה שפרסמו בCOL יכול להיות כל חוץ מאמת (כמו הנתונים שפרסמו שם על שאר הישיבות), זה '''א''''. '''ב'''' לא כל משפיע של ישיבה רשאי לערך, אפילו אם הוא משפיע ראשי שם. וראה בערך רוב רובם של הישיבות שאין ערך על המשפיע הראשי שלהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא זכאי לערך. ובנידון דידן אני לא רואה סיבה שהוא יקבל ערך שמשפיע זוטר אחר לא יקבל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:51, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
::::לומדים שם 60, ואני יודע. לפי הכללים משפיע ראשי בישיבה של 60 ומעלה זכאי לערך, אז אם אתה מוחק אתה עובר על כללי האתר וזה נחשב '''השחתה!!!''' --[[מיוחד:תרומות/95.86.104.21|95.86.104.21]] 19:48, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}}, המוציא מחברו עליו הראיה, תוכיח שאין שם 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:27, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
{{שבירה}}באותם כללים עצמם נכתב שאם הוא משפיע שאינו מרכזי אפשר לעשון דיון על מנת למחוק את הערך, ובנידון דידן המפשיע הזה '''בלשון המעטה של המעטה''' לא מרכזי, מי שמע עליו בכלל?? וכן הערך הזה כבר נידון והוחלט למחוק אותו ולכן לפי כללי האתר '''צריך לעשות דיון האם לכתוב אותו ולא האם למחוק אותו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:41, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:בכללים נכתב שמשפיע ראשי לישיבה מעל 60 בחורים יש חשיבות, וזה שמחקו את זה, זה היה לפני שבישיבה היה 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:09, 16 באוגוסט 2021 (UTC)
::לא הבנתי למה שמו את הקישור של יתבררו ויתלבנו כו' בקישורים חיצוניים • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:25, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ב ''(21 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כתבה שמשקפת את דעותיו של נשוא הערך (תגובה למכתב שכתב) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::הוא כתב את המכתב הידוע לרב גרייזמאן? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:45, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כן, הוא חותם בסוף את שמו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:27 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::::אמנם הוא כתב אך כשבקישור שמו לא מופיע פעם אחת נראה לי שהקישור מיותר ולא קשור. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 09:14, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ב 09:14, 29 באפריל 2022 (UTC)
:::::::הנה לדוגמא משפט אחד חשוב מהכתבה שבהחלט מגדיר את האיש ופעלו: "...דעות של כמה, שאוחזים בדעות קיצוניות, ורוכבים על אי ידיעתם, או שתיקתם, של רוב אנ"ש שיחיו. ומנסים לצייר ציור, לעצמם, ובמוסדות החינוך שלהם, ולמי שמתפעל מהם, כאילו דעתם בלבד היא הדעה היחידה בליובאוויטש. ומי שלא חושב כמוהם, אינו ליובאוויטש".--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:09, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== משוב ==

הרב מישלובין אף בתור בחור בישיבה בביתר השתייך למגזר המשחיסטי בחב"ד ולאחר כך עבר בישיבה גדולה לצד האנטי {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.197|37.60.47.197]] 14:55, 7 ביוני 2022 (UTC) 
למה אתה מכנה אותו "אנטי", הוא היום חסיד חב"ד ליובאוויטש, לפני זה הי' מאן דכר שמי'. --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 17:57, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 17:57, 24 באוגוסט 2022 (UTC)

== מחאה נמרצת ==

בושה איך באתר כזה מסכימים להכניס ערך על אדם כזה שגרם לכזה הרבה פילוג בחב"ד וחילול ה' נורא ובפרט שקרא לישבתו שם שמבזה את אבינו רועינו שליט"א מה"מ .. {{אנונימי}}
:עכשיו אתה מפלג, בלי לשים לב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:21, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).
::לפי הכללים של [[חב"דפדיה]] הוא זכאי לערך, גם אני נגד זה שעשו עליו ערך אבל אלו הכללים. ובושה שעד עכשיו לא נזכרו לעשות ביקורת על בן אדם שגרם להרבה פילוג בחב"ד. {{אנונימי}}

== ביקורת ==

{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 18:46, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::מי רוצה שנעשה הצבעה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:30, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|הקצנה| }}{{חיוך רחב}} קודם כל אתה מתווכח איתי אם לעשות הצבעה, אח"כ אתה שואל מי רוצה לעשות הצבעה? פשוט תעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:35, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אשמח אם תשים את התבנית. הקצנה שאינו מחובר לחשבון. {{מחוץ לחשבון|הקצנה}}

==שאלה==
ומה עם הישיבה שלו? [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 13:01, 6 ביולי 2023 (UTC)
:מה זאת אומרת --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:10, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 15:10, 6 ביולי 2023 (UTC)

== אין זכות לערך ==

על פי כללי האתר ערכים על אנשי צוות צריכים להיות עם חמש שנים של ותק לפחות! באיזה קטע מוציאים עליו ערך? ועוד דנים בדבריו כאילו הוא מאן דאמר? הוא התחיל קריירה לפני 3 שנים!--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:06, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 23:06, 5 ביולי 2023 (UTC)
:אני גם חושב כמוך {{א|קונטרס החלצו}} אבל נראה לי שאין רוב שרוצים למחוק את הערך.. {{אנונימי}}
:: לא מחפשים רוב... כללים זה כללים __[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 16:50, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::ראה [[#חשיבות]] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
==הצבעה==

{{א|הקצנה}} {{א|חיים כ}} {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).

=== טיעונים ===

# {{בעד}} טענה א. כאשר הרב [[יוסף יצחק אופן]] הכריז {{יחי}} בסיום הכנסת ספר התורה השביעי של ילדי ישראל האדם זלזל באמירת יחי, הוציא על כך מכתב נגד. מכתב זה עורר סערה בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש. טענה ב. כמו שאצל אנשים אחרים יש ביקורת כך גם פה. טענה ג. אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה.
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. אמנם נכונים הדברים שנכתבו לעיל, אך לכן נסתפק רק בקישור המוביל לאתר חב"ד אינפו בהם מובאים הדברים.

ההצבעה התחילה בתאריך [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:50 ע"פ שעון האתר) ותסתיים בשבוע לאחר מכן, בתאריך [[כ"ב בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:49 ע"פ שעון האתר).

===הצבעה===

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 10:58, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|
צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:56, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} מדבריו של נשוא הערך על הכרזת הקודש [[יחי]]: {{ציטוטון|חילול שמו הקדוש של הרבי}} וכו' - וודאי שיש צורך לציין דבר מזעזע זה כדי שיהי' "וממנו יראו ולא יעשו". ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:24, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. מספיק רק קישור המוביל לאתר חב"ד אינפו כמו עכשיו ואין צורך לכתוב דעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או עכ"פ שואף להיות כזה [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:29, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{נגד}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:31, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 06:31, 6 ביולי 2023 (UTC)

==== משתמשים שאין להם זכות הצבעה ====

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:09, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 17:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{בעד}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:40 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:25, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 19:25, 6 ביולי 2023 (UTC)
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} קישור לאינפו יועיל בהחלט, אך בכלל אני סבור בתוקף שאין להתייחס באתר אינפורמטיבי לטב ולמוטב, לבחור צעיר שקיבל מקרופון ועשה הרבה רעש מה גם שמטרת האתר היא ממש לא להיות במה לביקורות. הדורש שלומם ומברכם [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:12, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג

== הביקורת ==

הקדמה: מכתבו של מר מישלובין (מילים אלו הם שלו בלבד ועפ"ל כמובן):

{{ציטוטון|ב"ה{{ש}}הרב שמואל גרייזמאן שי'{{ש}}שליח הרבי, ויו"ר הועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל{{ש}}רציתי לבטא את צערי וכאב ליבי (עפ"ל) ממה שאירע בחגיגת הסיום.{{ש}}מול קהל אלפים רבים, מהם אלפים רבים שלא מאנ"ש, עמד יהודי - שנראה מה'פני' של ליובאוויטש, ספר תורה בידו, והכריז ברמקול שלוש פעמים הכרזה, שמשמעותה - גם בתוך ליובאוויטש (אפשר לשאול את אותם בחורי צפת וראשל"צ שזעקו זאת שם שוב ושוב), ובפרט בפרט ב'חוצה' - היא אחת ויחידה: שהרבי דווקא המשיח, שפרסום זה עצמו מרחיק אלפי יהודים מתורת הבעש"ט (כלשון הרבי, אד"ר תשנ"ב) (עפ"ל. רח"ל) והוא חי וקיים נשמה בגוף גשמי, ושלילה מוחלטת של האהל הק' של הרבי!{{ש}}חילול שמו הקדוש של הרבי (עפ"ל) שהוא בעל השמחה הוא מעשה נורא, בפרט שנעשה בפרהסיא אדירה שכזו, ובפרט באירוע של הרבי - הרי זה ממש 'לכבוש . . עימי בבית', רחמנא ליצלן! (עפ"ל){{ש}}וגדול הכאב, שהכל הי' בתיאום מוחלט עמכם (באמצעות הרב נועם שיחי' רוט), ועל סמך תיאום זה הגיעו 1,200 תלמידי וצוות מחנות הקיץ 'גן ישראל ארץ הקודש' וישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש', ועוד רבים מאנ"ש שיחיו!{{ש}}ובפרט, שברור שלא הי' נעשה כך בפני הרב עמאר, והרבנים לאו, וזאת - מההבנה הפשוטה שזה לא יעשה עליהם רושם טוב, ואילו מול האלפים ששהו בכותל - לא הי' שום שיקול שכזה! (עפ"ל. הערתי - מר מישלובין לא ידע או לא רצה לדעת שרצו להכריז את היחי דווקא בהקפות, כי כן הוא המנהג. [[משתמש:חב"דפדי פעיל|ח.פ.]]){{ש}}ברור הדבר, שאם ייראה שזהו הכיוון - חילול שמו הק' של הרבי בפרהסיא שאין למעלה ממנה (עפ"ל), רחמנא ליצלן, (עפ"ל) יאלצו החסידים (עפ"ל) - על אף הכאב הגדול שבזה - להדיר רגלם מאירוע שכזה, אז ישארו רק החפצים בביזוי שמו הק' (עפ"ל), ויוכלו להכריז כאוות נפשם, קודם אתה הראית ואחריו, קודם כל הקפה ולאחרי', לפחות יהי' ברור שאין ליובאוויטש (עפ"ל) שותפה בזה.{{ש}}ומסיימים בטוב, שהוי' יברך את עמו בשלום, ומשיח נאו. (עפ"ל.){{ש}}שמוליק מישולובין,{{ש}}צפת עיה"ק תובב"א}}.

=== הצעה לנוסח ביקורת ===

נחשב להוגה דעות ומשפיע בקרב ציבור קיצוני המשתייך ל[[חסידות חב"ד]]. מינויו למנהל ישיבה ומשפיע בגיל צעיר עורר דיון ציבורי בחב"ד, בנוסף לביקורת שנמתחה על הצעד של פתיחת ישיבה חב"דית נוספת בצפת.

בשנת [[תשפ"א]] פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב [[יוסף יצחק אופן]], המשפיע ב[[תורת אמת (ירושלים)|ישיבת תורת אמת בירושלים]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], והרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]], על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי אל [[הכותל המערבי]], בעת ה[[הקפות]], הכריז הרב אופן את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].

המכתב גרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד, על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בכלל חסידי חב"ד ובאמונתם בההכרזת היחי וב[[נצחיות חייו של הרבי]] והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר. וכן על העזתו לאיים כנגד השתתפות ב[[מבצעי הרבי]], כשלטענתו הוא מייצג 'קהל גדול של חסידים'. בתגובה למכתב התפרסם מאמר מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] משפיע בישיבת חח"ל צפת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל?] {{אינפו}}}}.

¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:07 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:213.151.45.235/שמואל מישולובין

2023-07-06T02:40:18Z

חבר: /* משתמשים שאין להם זכות הצבעה */ כמדומה אין לי זכות הצבעה

==חשיבות==
{{חב"דפדים פעילים}} יש חשיבות, כתוב שיש חשיבות למשפיע ראשי בישיבה שלומדים בה 60 ומעלה.. [[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:13, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:איפה כתוב? {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} ה' באלול ה'תשפ"א 14:21
::בכללים. --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:23, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:24, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
::::בישיבה בצפת עד כמה שידוע לי לא לומדים 60 בחורים ומה שפרסמו בCOL יכול להיות כל חוץ מאמת (כמו הנתונים שפרסמו שם על שאר הישיבות), זה '''א''''. '''ב'''' לא כל משפיע של ישיבה רשאי לערך, אפילו אם הוא משפיע ראשי שם. וראה בערך רוב רובם של הישיבות שאין ערך על המשפיע הראשי שלהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא זכאי לערך. ובנידון דידן אני לא רואה סיבה שהוא יקבל ערך שמשפיע זוטר אחר לא יקבל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:51, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
::::לומדים שם 60, ואני יודע. לפי הכללים משפיע ראשי בישיבה של 60 ומעלה זכאי לערך, אז אם אתה מוחק אתה עובר על כללי האתר וזה נחשב '''השחתה!!!''' --[[מיוחד:תרומות/95.86.104.21|95.86.104.21]] 19:48, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}}, המוציא מחברו עליו הראיה, תוכיח שאין שם 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:27, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
{{שבירה}}באותם כללים עצמם נכתב שאם הוא משפיע שאינו מרכזי אפשר לעשון דיון על מנת למחוק את הערך, ובנידון דידן המפשיע הזה '''בלשון המעטה של המעטה''' לא מרכזי, מי שמע עליו בכלל?? וכן הערך הזה כבר נידון והוחלט למחוק אותו ולכן לפי כללי האתר '''צריך לעשות דיון האם לכתוב אותו ולא האם למחוק אותו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:41, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:בכללים נכתב שמשפיע ראשי לישיבה מעל 60 בחורים יש חשיבות, וזה שמחקו את זה, זה היה לפני שבישיבה היה 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:09, 16 באוגוסט 2021 (UTC)
::לא הבנתי למה שמו את הקישור של יתבררו ויתלבנו כו' בקישורים חיצוניים • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:25, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ב ''(21 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כתבה שמשקפת את דעותיו של נשוא הערך (תגובה למכתב שכתב) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::הוא כתב את המכתב הידוע לרב גרייזמאן? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:45, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כן, הוא חותם בסוף את שמו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:27 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::::אמנם הוא כתב אך כשבקישור שמו לא מופיע פעם אחת נראה לי שהקישור מיותר ולא קשור. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 09:14, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ב 09:14, 29 באפריל 2022 (UTC)
:::::::הנה לדוגמא משפט אחד חשוב מהכתבה שבהחלט מגדיר את האיש ופעלו: "...דעות של כמה, שאוחזים בדעות קיצוניות, ורוכבים על אי ידיעתם, או שתיקתם, של רוב אנ"ש שיחיו. ומנסים לצייר ציור, לעצמם, ובמוסדות החינוך שלהם, ולמי שמתפעל מהם, כאילו דעתם בלבד היא הדעה היחידה בליובאוויטש. ומי שלא חושב כמוהם, אינו ליובאוויטש".--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:09, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== משוב ==

הרב מישלובין אף בתור בחור בישיבה בביתר השתייך למגזר המשחיסטי בחב"ד ולאחר כך עבר בישיבה גדולה לצד האנטי {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.197|37.60.47.197]] 14:55, 7 ביוני 2022 (UTC) 
למה אתה מכנה אותו "אנטי", הוא היום חסיד חב"ד ליובאוויטש, לפני זה הי' מאן דכר שמי'. --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 17:57, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 17:57, 24 באוגוסט 2022 (UTC)
== מחאה נמרצת ==

בושה איך באתר כזה מסכימים להכניס ערך על אדם כזה שגרם לכזה הרבה פילוג בחב"ד וחילול ה' נורא ובפרט שקרא לישבתו שם שמבזה את אבינו רועינו שליט"א מה"מ .. {{אנונימי}}
:עכשיו אתה מפלג, בלי לשים לב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:21, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).
::לפי הכללים של [[חב"דפדיה]] הוא זכאי לערך, גם אני נגד זה שעשו עליו ערך אבל אלו הכללים. ובושה שעד עכשיו לא נזכרו לעשות ביקורת על בן אדם שגרם להרבה פילוג בחב"ד. {{אנונימי}}

== ביקורת ==
{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 18:46, 4 ביולי 2023 (UTC)

== ביקורת (המשך) ==
מי רוצה שנעשה הצבעה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:30, 30 ביוני 2023 (UTC)
:{{א|הקצנה| }}{{חיוך רחב}} קודם כל אתה מתווכח איתי אם לעשות הצבעה, אח"כ אתה שואל מי רוצה לעשות הצבעה? פשוט תעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:35, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אשמח אם תשים את התבנית. הקצנה שאינו מחובר לחשבון. {{מחוץ לחשבון|הקצנה}}
== אין זכות לערך ==

על פי כללי האתר ערכים על אנשי צוות צריכים להיות עם חמש שנים של ותק לפחות! באיזה קטע מוציאים עליו ערך? ועוד דנים בדבריו כאילו הוא מאן דאמר? הוא התחיל קריירה לפני 3 שנים!--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:06, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 23:06, 5 ביולי 2023 (UTC)

==הצבעה==
{{א|הקצנה}} {{א|חיים כ}} {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
===טיעונים===
# {{בעד}} א. כאשר הרב יוסף יצחק אופן הכריז יחי בסיום ספר התורה לילדי ישראל האדם זלזל באמירת יחי, הוציא על כך מכתב נגד. מכתב זה עורר סערה בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש. ב. כמו שאצל אנשים אחרים יש ביקורת כך גם פה. ג. אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה.
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. אמנם נכונים הדברים שנכתבו לעיל, אך לכן נסתפק רק בקישור המוביל לאתר חב"ד אינפו בהם מובאים הדברים.

ההצבעה התחילה בט"ו בתמוז תשפ"ג (2:50 לשעון האתר) ותסתיים בעוד שבוע כ"ב בתמוז תשפ"ג (2:49 לשעון האתר).

===הצבעה===
:'''בעד''':
# {{בעד חזק}} אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 10:58, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:56, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} מדבריו של נשוא הערך על הכרזת הקודש [[יחי]]: {{ציטוטון|חילול שמו הקדוש של הרבי}} וכו' - וודאי שיש צורך לציין דבר מזעזע זה כדי שיהי' "וממנו יראו ולא יעשו". ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:24, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:'''נגד''':
# {{נגד חזק}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. מספיק רק קישור המוביל לאתר חב"ד אינפו כמו עכשיו ואין צורך לכתוב דעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או עכ"פ שואף להיות כזה [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:29, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג

====משתמשים שאין להם זכות הצבעה====
:'''בעד''':
# {{בעד חזק}} --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:09, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 17:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{בעד}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:40 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.

:'''נגד''':
# {{נגד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 18:38, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 18:38, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{נגד חזק}} קישור לאינפו יועיל בהחלט, אך בכלל אני סבור בתוקף שאין להתייחס באתר אינפורמטיבי לטב ולמוטב, לבחור צעיר שקיבל מקרופון ועשה הרבה רעש מה גם שמטרת האתר היא ממש לא להיות במה לביקורות. הדורש שלומם ומברכם [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:12, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג

== הצעה לנוסח ביקורת 1 ==

באם ההצבעה תעבור זה יהיה הנוסח (חב"דפדים לערוך) ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:31, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

הנוסח{{הערה|תוכן מכתבו של מר מישלובין (מצטער שאני מצטט מילים אלו שלו): ב"ה
{{ש}}
הרב שמואל גרייזמאן שי'
{{ש}}שליח הרבי, ויו"ר הועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל
{{ש}}
רציתי לבטא את צערי וכאב ליבי (עפ"ל) ממה שאירע בחגיגת הסיום.
{{ש}}
מול קהל אלפים רבים, מהם אלפים רבים שלא מאנ"ש, עמד יהודי - שנראה מה'פני' של ליובאוויטש, ספר תורה בידו, והכריז ברמקול שלוש פעמים הכרזה, שמשמעותה - גם בתוך ליובאוויטש (אפשר לשאול את אותם בחורי צפת וראשל"צ שזעקו זאת שם שוב ושוב), ובפרט בפרט ב'חוצה' - היא אחת ויחידה: שהרבי דווקא המשיח, שפרסום זה עצמו מרחיק אלפי יהודים מתורת הבעש"ט (כלשון הרבי, אד"ר תשנ"ב) (עפ"ל. רח"ל) והוא חי וקיים נשמה בגוף גשמי, ושלילה מוחלטת של האהל הק' של הרבי!
{{ש}}
חילול שמו הקדוש של הרבי (עפ"ל) שהוא בעל השמחה הוא מעשה נורא, בפרט שנעשה בפרהסיא אדירה שכזו, ובפרט באירוע של הרבי - הרי זה ממש 'לכבוש . . עימי בבית', רחמנא ליצלן! (עפ"ל)
{{ש}}
וגדול הכאב, שהכל הי' בתיאום מוחלט עמכם (באמצעות הרב נועם שיחי' רוט), ועל סמך תיאום זה הגיעו 1,200 תלמידי וצוות מחנות הקיץ 'גן ישראל ארץ הקודש' וישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש', ועוד רבים מאנ"ש שיחיו!{{ש}}
ובפרט, שברור שלא הי' נעשה כך בפני הרב עמאר, והרבנים לאו, וזאת - מההבנה הפשוטה שזה לא יעשה עליהם רושם טוב, ואילו מול האלפים ששהו בכותל - לא הי' שום שיקול שכזה! (עפ"ל. הערתי - מר מישלובין לא ידע או לא רצה לדעת שרצו להכריז את היחי דווקא בהקפות, כי כך הוא המנהג. ח.פ.)
{{ש}}
ברור הדבר, שאם ייראה שזהו הכיוון - חילול שמו הק' של הרבי בפרהסיא שאין למעלה ממנה (עפ"ל), רחמנא ליצלן, (עפ"ל) יאלצו החסידים (עפ"ל) - על אף הכאב הגדול שבזה - להדיר רגלם מאירוע שכזה, אז ישארו רק החפצים בביזוי שמו הק' (עפ"ל), ויוכלו להכריז כאוות נפשם, קודם אתה הראית ואחריו, קודם כל הקפה ולאחרי', לפחות יהי' ברור שאין ליובאוויטש (עפ"ל) שותפה בזה.
{{ש}}
ומסיימים בטוב, שהוי' יברך את עמו בשלום, ומשיח נאו. (עפ"ל. איזה יופי! ח.פ.)
{{ש}}
שמוליק מישולובין,
{{ש}}צפת עיה"ק תובב"א}}:

ב[[כ' מנחם אב]] [[תשפ"א]] התקיים מעמד הכנסת [[ספר התורה לילדי ישראל|ספר התורה השביעי של ילדי ישראל]], ב[[ירושלים]] עיה"ק.

כהוראת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], עלו רבבות חסידי חב"ד לירושלים, כדי להגיע למעמד זה. באחת ההקפות, כובד המשפיע הרב [[יוסף יצחק אופן]]. לפני שפתח בהקפה הכריז ג' פעמים, "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

ימים מספר לאחר מכן התפרסם מכתב ע"י שמוליק מישולובין ובו תלונות ואזהרות למארגנים, תקיפת הרב אופן על הכרזתו יחי, זלזול ברב אופן, ותביעה לפיטור הרב [[שמואל גרייזמאן]] (שהתמנה לתפקידו ע"י הרבי מלך המשיח דרך [[ועד רבני חב"ד]]) מתפקידו כיו"ר המפעל של [[אות בספר תורה]] לילדי ישראל. מכתבו זה עורר סערה גדולה בקרב חסידי חב"ד בארץ, ומחאה גדולה על הזלזול הבוטה בהכרזת הקודש המנוגנת לפני הרבי, ובשניים מגדולי חסידי ומקושרי הרבי מלך המשיח, על ידי אברך צעיר.

כן יצא מכתב תשובה למר מישלובין, על ידי הרב [[שלום דוב בער וולף]], ממשפיעי [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ תגובת הרב שלום דב בער וולף (אפשר להוסיף אותה במקום קישור, כמו מכתבו של מישולובין)] {{אינפו}}}}. לאחמ"כ שלח לו מר מישלובין מכתב נוסף בו ממשיך לתקוף את ההכרזה ואת חלק מחסידי חב"ד.
{{הערות שוליים}}

== הצעה לנוסח ביקורת 2 (ערוך אנציקלופדי) ==
נחשב להוגה דעות ומשפיע בקרב ציבור קיצוני המשתייך לחסידות חב"ד. מינויו למנהל ישיבה ומשפיע בגיל צעיר עורר דיון ציבורי בחב"ד, בנוסף לביקורת שנמתחה על הצעד של פתיחת ישיבה חב"דית נוספת בצפת. בשנת [[תשפ"א]] פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב [[יוסף יצחק אופן]], המשפיע בישיבות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ו[[חח"ל צפת]], והרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]], על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי אל [[הכותל המערבי]] בעת ההקפות הכריז הרב אופן את [[הכרזת היחי]]. מה שגרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בהכרזת היחי ובאמונתם של חסידי חב"ד ב[[נצחיות חייו של הרבי]], והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר. וכן על העזתו לאיים כנגד השתתפות ב[[מבצעי הרבי]], כשלטענתו הוא מייצג קהל גדול של חסידים. בתגובה למכתב התפרסם מאמר מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]]{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל?] {{אינפו}}}}.

¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:07 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
{{הערות שוליים}}

מרדכי יונה קליין

2023-07-06T02:16:39Z

חבר:

[[קובץ:ר' מוטי קליין.jpg|ממוזער|220px|ר' מרדכי קליין בהתוועדות שמחת בית השואבה בתקופת ה[[קורונה]]]]
הרב '''מרדכי יונה קליין''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא משפיע ור"מ ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]. עד לשנת [[תשע"ח]] עמד בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]].

==תולדות חיים==
נולד בניו יורק ב[[י"ד סיון]] [[תש"מ]] לאביו הרב [[יצחק קליין]] ולאמו מרת שרה בת הרב [[יוסף גולדברג]].

בילדותו גדל במנשסתר כשאביו משמש משפיע בישיבת ליובאוויטש בעיר.

בישיבה קטנה למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]].

בשנים [[תשנ"ח]]-[[תשנ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

בשנת [[תש"ס]] למד ב[[ישיבת אהלי תורה (קראון הייטס)|ישיבת אהלי תורה]] והיה מתלמידיו החביבים של הרב [[נחמן שפירא]].

בשנת [[תשס"א]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] ל[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ד]] למד ב[[770]].

בחודש [[ניסן]] [[תשס"ד]] נשא את חיה בתו של הרב [[זעליג פלדמן]], מראשי [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנים תשס"ה - תשס"ו שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]], בראשות גיסו הרב [[שלמה חיים פלדמן]].

בשנת [[תשס"ו]] נקרא על ידי הרב [[בערל לאזאר]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]]. במשך 12 שנים ניהל את הישיבה בהצלחה רבה.

בשנת [[תשע"ח]] לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]], עבר ל[[מגדל העמק]] על מנת לשמש כ[[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת תומכי תמימים בעיר]], בראשה עומד דודו הרב [[יצחק גולדברג]].

ידוע בסגנונו המיוחד ב[[התוועדות חסידית|התוועדויותיו]] ובשיעוריו{{הערה|מתבטא בסגנון מיוחד של הסברה בשכל הישר, גם בהתוועדות כשמדבר על הנושאים השייכים לכל חסיד, וגם בשיעורי החסידות כשדורש את לימוד הסוגיות בהבנה והשגה "כמו בלימוד הנגלה", ומוסר את שיעוריו בהסברה רחבה}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=49298 הישיבה הקטנה במוסקבה מציגה: "פלפול התלמידים"] {{שטורעם}} (קישור שבור)
*[https://col.org.il/news/32304 "בחור צריך להתרחק מפוליטיקה מכל סוג שהיא"] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, מרדכי יונה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]

מנחם מענדל חיטריק

2023-07-06T02:12:52Z

חבר: התבלבלת, מדובר בביקורת שכבר הייתה כתובה, והוסרה על ידי אנונימי, במידה ואתה חולק על הצורך הנך וזמן בהחלט לפתוח דיון

{{דמות
|שם=הרב מנחם מענדל חיטריק
|תמונה=מנדי חיטריק.jpg
|תיאור=הרב חיטריק (שני מימין)
|תאריך לידה=[[י"ב ניסן]] [[תשל"ז]]
|מקום לידה=[[צפת]]
|אב=הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]
|מקום פעילות=[[טורקיה]]
|עיסוק= רבה האשכנזי של [[טורקיה]], ויו"ר [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]].
}}
הרב '''מנחם מענדל חיטריק''' (יליד [[תשל"ז]]) הוא רבה האשכנזי של [[טורקיה]], ויו"ר [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]].

==תולדות חיים==
נולד לר' [[יוסף יצחק חיטריק]] ב[[י"ב ניסן]] [[תשל"ז]] ב[[צפת]]. למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]]. בשנות לימודיו בלוד, ניהל יחד עם הרב [[ישראל סגל]] את "מטה משיח" בעיר. בשנת [[תש"ס]] נישא עם חיה לבית משפחת שוחט. לאחר נישואיו למד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. קיבל [[סמיכה לרבנות]] מר' [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[דוד משה ליברמן]].

בשנת [[תשס"ג]] יצא לאינסטבול שב[[טורקיה]] והוא משמש כרבה הראשי האשכנזי של המדינה. הוא הקים במקום [[בית כנסת]] יהודי, ומארגן שבתות ואירועים לקהילה. בנוסף הוא גם משמש כ[[משגיח כשרות]], [[שוחט]], [[סופר סת"ם]] ועוד. בעבר כיהן כחבר ב[[מרכז רבני אירופה]].

עם הקמתו של [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]] בשנת [[תשע"ט]] מונה ליושב ראשו.

הרב חיטריק משמש גם כמרצה מבוקש להיסטוריית ומנהגי יהדות טורקיה.

==ביקורת==
הרב חיטריק מתנגד לאמונת החסידים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], ואף השווה אותה לאמונת הנוצרים. דעתו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד ורבים מחסידי חב"ד תקפו אותו, ומחו על השוואתו בין השניים{{הערה|ראיון ל[[מנחם ברונפמן]], "מפעל השליחות של חב"ד – ועל זהות המשיח, שליחות והתקשרות אחרי ג' תמוז", באתר "עלי ספר", ובתגובות לכתבה.}}. ב[[תמוז]] [[תש"פ]] לאחר שהרב [[בערל לאזאר]], כחלק מגל ה[[אחדות החסידים|אחדות]] בין חסידי חב"ד, התראיין לעיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/605352/ אחרי הסערה: הראיון המלא של הרב לאזאר בבית משיח] באת {{אינפו}}.}}, יצא הרב חיטריק נגד הראיון עם הרב לאזאר, בשל השתייכותו של העיתון לזרם המשיחיסטי{{הערה|[https://www.kikar.co.il/366059.html סערה: הגר"ב לאזאר התראיין ל'משיחיסטים'] באתר כיכר השבת.}}, והותקף על כך על ידי חסידי חב"ד רבים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/605079/ על אחדות ותחרות, ומי כאן "רלוונטי"? • סערת הראיון] באתר {{אינפו}}.}}.
==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://chabad.info/?s=מנחם+מענדל+חיטריק מנחם מענדל חיטריק]''', באתר {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]

שיחת משתמש:213.151.45.235/שמואל מישולובין

2023-07-06T02:07:14Z

חבר:

==חשיבות==
{{חב"דפדים פעילים}} יש חשיבות, כתוב שיש חשיבות למשפיע ראשי בישיבה שלומדים בה 60 ומעלה.. [[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:13, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:איפה כתוב? {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} ה' באלול ה'תשפ"א 14:21
::בכללים. --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:23, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:24, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
::::בישיבה בצפת עד כמה שידוע לי לא לומדים 60 בחורים ומה שפרסמו בCOL יכול להיות כל חוץ מאמת (כמו הנתונים שפרסמו שם על שאר הישיבות), זה '''א''''. '''ב'''' לא כל משפיע של ישיבה רשאי לערך, אפילו אם הוא משפיע ראשי שם. וראה בערך רוב רובם של הישיבות שאין ערך על המשפיע הראשי שלהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא זכאי לערך. ובנידון דידן אני לא רואה סיבה שהוא יקבל ערך שמשפיע זוטר אחר לא יקבל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:51, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
::::לומדים שם 60, ואני יודע. לפי הכללים משפיע ראשי בישיבה של 60 ומעלה זכאי לערך, אז אם אתה מוחק אתה עובר על כללי האתר וזה נחשב '''השחתה!!!''' --[[מיוחד:תרומות/95.86.104.21|95.86.104.21]] 19:48, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}}, המוציא מחברו עליו הראיה, תוכיח שאין שם 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:27, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
{{שבירה}}באותם כללים עצמם נכתב שאם הוא משפיע שאינו מרכזי אפשר לעשון דיון על מנת למחוק את הערך, ובנידון דידן המפשיע הזה '''בלשון המעטה של המעטה''' לא מרכזי, מי שמע עליו בכלל?? וכן הערך הזה כבר נידון והוחלט למחוק אותו ולכן לפי כללי האתר '''צריך לעשות דיון האם לכתוב אותו ולא האם למחוק אותו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:41, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:בכללים נכתב שמשפיע ראשי לישיבה מעל 60 בחורים יש חשיבות, וזה שמחקו את זה, זה היה לפני שבישיבה היה 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:09, 16 באוגוסט 2021 (UTC)
::לא הבנתי למה שמו את הקישור של יתבררו ויתלבנו כו' בקישורים חיצוניים • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:25, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ב ''(21 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כתבה שמשקפת את דעותיו של נשוא הערך (תגובה למכתב שכתב) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::הוא כתב את המכתב הידוע לרב גרייזמאן? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:45, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כן, הוא חותם בסוף את שמו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:27 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::::אמנם הוא כתב אך כשבקישור שמו לא מופיע פעם אחת נראה לי שהקישור מיותר ולא קשור. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 09:14, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ב 09:14, 29 באפריל 2022 (UTC)
:::::::הנה לדוגמא משפט אחד חשוב מהכתבה שבהחלט מגדיר את האיש ופעלו: "...דעות של כמה, שאוחזים בדעות קיצוניות, ורוכבים על אי ידיעתם, או שתיקתם, של רוב אנ"ש שיחיו. ומנסים לצייר ציור, לעצמם, ובמוסדות החינוך שלהם, ולמי שמתפעל מהם, כאילו דעתם בלבד היא הדעה היחידה בליובאוויטש. ומי שלא חושב כמוהם, אינו ליובאוויטש".--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:09, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== משוב ==

הרב מישלובין אף בתור בחור בישיבה בביתר השתייך למגזר המשחיסטי בחב"ד ולאחר כך עבר בישיבה גדולה לצד האנטי {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.197|37.60.47.197]] 14:55, 7 ביוני 2022 (UTC) 
למה אתה מכנה אותו "אנטי", הוא היום חסיד חב"ד ליובאוויטש, לפני זה הי' מאן דכר שמי'. --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 17:57, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 17:57, 24 באוגוסט 2022 (UTC)
== מחאה נמרצת ==

בושה איך באתר כזה מסכימים להכניס ערך על אדם כזה שגרם לכזה הרבה פילוג בחב"ד וחילול ה' נורא ובפרט שקרא לישבתו שם שמבזה את אבינו רועינו שליט"א מה"מ .. {{אנונימי}}
:עכשיו אתה מפלג, בלי לשים לב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:21, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).
::לפי הכללים של [[חב"דפדיה]] הוא זכאי לערך, גם אני נגד זה שעשו עליו ערך אבל אלו הכללים. ובושה שעד עכשיו לא נזכרו לעשות ביקורת על בן אדם שגרם להרבה פילוג בחב"ד. {{אנונימי}}

== ביקורת ==
{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 18:46, 4 ביולי 2023 (UTC)

== ביקורת (המשך) ==
מי רוצה שנעשה הצבעה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:30, 30 ביוני 2023 (UTC)
:{{א|הקצנה| }}{{חיוך רחב}} קודם כל אתה מתווכח איתי אם לעשות הצבעה, אח"כ אתה שואל מי רוצה לעשות הצבעה? פשוט תעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:35, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אשמח אם תשים את התבנית. הקצנה שאינו מחובר לחשבון. {{מחוץ לחשבון|הקצנה}}
== אין זכות לערך ==

על פי כללי האתר ערכים על אנשי צוות צריכים להיות עם חמש שנים של ותק לפחות! באיזה קטע מוציאים עליו ערך? ועוד דנים בדבריו כאילו הוא מאן דאמר? הוא התחיל קריירה לפני 3 שנים!--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:06, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 23:06, 5 ביולי 2023 (UTC)

==הצבעה==
{{א|הקצנה}} {{א|חיים כ}} {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
===טיעונים===
# {{בעד}} א. כאשר הרב יוסף יצחק אופן הכריז יחי בסיום ספר התורה לילדי ישראל האדם זלזל באמירת יחי, הוציא על כך מכתב נגד. מכתב זה עורר סערה בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש. ב. כמו שאצל אנשים אחרים יש ביקורת כך גם פה. ג. אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה.
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. אמנם נכונים הדברים שנכתבו לעיל, אך לכן נסתפק רק בקישור המוביל לאתר חב"ד אינפו בהם מובאים הדברים.

ההצבעה התחילה בט"ו בתמוז תשפ"ג (2:50 לשעון האתר) ותסתיים בעוד שבוע כ"ב בתמוז תשפ"ג (2:49 לשעון האתר).

===הצבעה===
:'''בעד''':
# {{בעד חזק}} אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 10:58, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:56, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} מדבריו של נשוא הערך על הכרזת הקודש [[יחי]]: {{ציטוטון|חילול שמו הקדוש של הרבי}} וכו' - וודאי שיש צורך לציין דבר מזעזע זה כדי שיהי' "וממנו יראו ולא יעשו". ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:24, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:'''נגד''':
# {{נגד חזק}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. מספיק רק קישור המוביל לאתר חב"ד אינפו כמו עכשיו ואין צורך לכתוב דעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או עכ"פ שואף להיות כזה [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:29, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג

====משתמשים שאין להם זכות הצבעה====
:'''בעד''':
# {{בעד חזק}} --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:09, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 17:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג

:'''נגד''':
# {{נגד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 18:38, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 18:38, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{נגד חזק}} קישור לאינפו יועיל בהחלט, אך בכלל אני סבור בתוקף שאין להתייחס באתר אינפורמטיבי לטב ולמוטב, לבחור צעיר שקיבל מקרופון ועשה הרבה רעש מה גם שמטרת האתר היא ממש לא להיות במה לביקורות. הדורש שלומם ומברכם [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:12, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג

== הצעה לנוסח ביקורת, ערוך אנציקלופדי ==
נחשב להוגה דעות ומשפיע בקרב ציבור קיצוני המשתייך לחסידות חב"ד. מינויו למנהל ישיבה ומשפיע בגיל צעיר עורר דיון ציבורי בחב"ד, בנוסף לביקורת שנמתחה על הצעד של פתיחת ישיבה חב"דית נוספת בצפת. בשנת [[תשפ"א]] פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב [[יוסף יצחק אופן]], המשפיע בישיבות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ו[[חח"ל צפת]], והרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]], על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי אל [[הכותל המערבי]] בעת ההקפות הכריז הרב אופן את [[הכרזת היחי]]. מה שגרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בהכרזת היחי ובאמונתם של חסידי חב"ד ב[[נצחיות חייו של הרבי]], והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר. וכן על העזתו לאיים כנגד השתתפות ב[[מבצעי הרבי]], כשלטענתו הוא מייצג קהל גדול של חסידים. בתגובה למכתב התפרסם מאמר מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת]]{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל?] {{אינפו}}}}.

¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:07 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
== נוסח הביקורת ==

באם ההצבעה תעבור זה יהיה הנוסח (חב"דפדים לערוך) ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:31, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

הנוסח{{הערה|תוכן מכתבו של מר מישלובין (מצטער שאני מצטט מילים אלו שלו): ב"ה
{{ש}}
הרב שמואל גרייזמאן שי'
{{ש}}שליח הרבי, ויו"ר הועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל
{{ש}}
רציתי לבטא את צערי וכאב ליבי (עפ"ל) ממה שאירע בחגיגת הסיום.
{{ש}}
מול קהל אלפים רבים, מהם אלפים רבים שלא מאנ"ש, עמד יהודי - שנראה מה'פני' של ליובאוויטש, ספר תורה בידו, והכריז ברמקול שלוש פעמים הכרזה, שמשמעותה - גם בתוך ליובאוויטש (אפשר לשאול את אותם בחורי צפת וראשל"צ שזעקו זאת שם שוב ושוב), ובפרט בפרט ב'חוצה' - היא אחת ויחידה: שהרבי דווקא המשיח, שפרסום זה עצמו מרחיק אלפי יהודים מתורת הבעש"ט (כלשון הרבי, אד"ר תשנ"ב) (עפ"ל. רח"ל) והוא חי וקיים נשמה בגוף גשמי, ושלילה מוחלטת של האהל הק' של הרבי!
{{ש}}
חילול שמו הקדוש של הרבי (עפ"ל) שהוא בעל השמחה הוא מעשה נורא, בפרט שנעשה בפרהסיא אדירה שכזו, ובפרט באירוע של הרבי - הרי זה ממש 'לכבוש . . עימי בבית', רחמנא ליצלן! (עפ"ל)
{{ש}}
וגדול הכאב, שהכל הי' בתיאום מוחלט עמכם (באמצעות הרב נועם שיחי' רוט), ועל סמך תיאום זה הגיעו 1,200 תלמידי וצוות מחנות הקיץ 'גן ישראל ארץ הקודש' וישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש', ועוד רבים מאנ"ש שיחיו!{{ש}}
ובפרט, שברור שלא הי' נעשה כך בפני הרב עמאר, והרבנים לאו, וזאת - מההבנה הפשוטה שזה לא יעשה עליהם רושם טוב, ואילו מול האלפים ששהו בכותל - לא הי' שום שיקול שכזה! (עפ"ל. הערתי - מר מישלובין לא ידע או לא רצה לדעת שרצו להכריז את היחי דווקא בהקפות, כי כך הוא המנהג. ח.פ.)
{{ש}}
ברור הדבר, שאם ייראה שזהו הכיוון - חילול שמו הק' של הרבי בפרהסיא שאין למעלה ממנה (עפ"ל), רחמנא ליצלן, (עפ"ל) יאלצו החסידים (עפ"ל) - על אף הכאב הגדול שבזה - להדיר רגלם מאירוע שכזה, אז ישארו רק החפצים בביזוי שמו הק' (עפ"ל), ויוכלו להכריז כאוות נפשם, קודם אתה הראית ואחריו, קודם כל הקפה ולאחרי', לפחות יהי' ברור שאין ליובאוויטש (עפ"ל) שותפה בזה.
{{ש}}
ומסיימים בטוב, שהוי' יברך את עמו בשלום, ומשיח נאו. (עפ"ל. איזה יופי! ח.פ.)
{{ש}}
שמוליק מישולובין,
{{ש}}צפת עיה"ק תובב"א}}:

ב[[כ' מנחם אב]] [[תשפ"א]] התקיים מעמד הכנסת [[ספר התורה לילדי ישראל|ספר התורה השביעי של ילדי ישראל]], ב[[ירושלים]] עיה"ק.

כהוראת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], עלו רבבות חסידי חב"ד לירושלים, כדי להגיע למעמד זה. באחת ההקפות, כובד המשפיע הרב [[יוסף יצחק אופן]]. לפני שפתח בהקפה הכריז ג' פעמים, "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

ימים מספר לאחר מכן התפרסם מכתב ע"י שמוליק מישולובין ובו תלונות ואזהרות למארגנים, תקיפת הרב אופן על הכרזתו יחי, זלזול ברב אופן, ותביעה לפיטור הרב [[שמואל גרייזמאן]] (שהתמנה לתפקידו ע"י הרבי מלך המשיח דרך [[ועד רבני חב"ד]]) מתפקידו כיו"ר המפעל של [[אות בספר תורה]] לילדי ישראל. מכתבו זה עורר סערה גדולה בקרב חסידי חב"ד בארץ, ומחאה גדולה על הזלזול הבוטה בהכרזת הקודש המנוגנת לפני הרבי, ובשניים מגדולי חסידי ומקושרי הרבי מלך המשיח, על ידי אברך צעיר.

כן יצא מכתב תשובה למר מישלובין, על ידי הרב [[שלום דוב בער וולף]], ממשפיעי [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ תגובת הרב שלום דב בער וולף (אפשר להוסיף אותה במקום קישור, כמו מכתבו של מישולובין)] {{אינפו}}}}. לאחמ"כ שלח לו מר מישלובין מכתב נוסף בו ממשיך לתקוף את ההכרזה ואת חלק מחסידי חב"ד.

מנחם מענדל חיטריק

2023-07-06T01:48:50Z

חבר:

{{דמות
|שם=הרב מנחם מענדל חיטריק
|תמונה=מנדי חיטריק.jpg
|תיאור=הרב חיטריק (שני מימין)
|תאריך לידה=[[י"ב ניסן]] [[תשל"ז]]
|מקום לידה=[[צפת]]
|אב=הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]
|מקום פעילות=[[טורקיה]]
|עיסוק= רבה האשכנזי של [[טורקיה]], ויו"ר [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]].
}}
הרב '''מנחם מענדל חיטריק''' (יליד [[תשל"ז]]) הוא רבה האשכנזי של [[טורקיה]], ויו"ר [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]].

==תולדות חיים==
נולד לר' [[יוסף יצחק חיטריק]] ב[[י"ב ניסן]] [[תשל"ז]] ב[[צפת]]. למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]]. בשנות לימודיו בלוד, ניהל יחד עם הרב [[ישראל סגל]] את "מטה משיח" בעיר. בשנת [[תש"ס]] נישא עם חיה לבית משפחת שוחט. לאחר נישואיו למד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. קיבל [[סמיכה לרבנות]] מר' [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[דוד משה ליברמן]].

בשנת [[תשס"ג]] יצא לאינסטבול שב[[טורקיה]] והוא משמש כרבה הראשי האשכנזי של המדינה. הוא הקים במקום [[בית כנסת]] יהודי, ומארגן שבתות ואירועים לקהילה. בנוסף הוא גם משמש כ[[משגיח כשרות]], [[שוחט]], [[סופר סת"ם]] ועוד. בעבר כיהן כחבר ב[[מרכז רבני אירופה]].

עם הקמתו של [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]] בשנת [[תשע"ט]] מונה ליושב ראשו.

הרב חיטריק משמש גם כמרצה מבוקש להיסטוריית ומנהגי יהדות טורקיה.

==ביקורת==
הרב חיטריק מתנגד לאמונת החסידים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], ואף השווה אותה לאמונת הנוצרים. דעתו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד ורבים מחסידי חב"ד תקפו אותו, ומחו על השוואתו בין השניים{{הערה|ראיון ל[[מנחם ברונפמן]], "מפעל השליחות של חב"ד – ועל זהות המשיח, שליחות והתקשרות אחרי ג' תמוז", באתר "עלי ספר", ובתגובות לכתבה.}}. ב[[תמוז]] [[תש"פ]] לאחר שהרב [[בערל לאזאר]], כחלק מגל ה[[אחדות החסידים|אחדות]] בין חסידי חב"ד, התראיין לעיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/605352/ אחרי הסערה: הראיון המלא של הרב לאזאר בבית משיח] באת {{אינפו}}.}}, יצא הרב חיטריק נגד הראיון עם הרב לאזאר, בשל השתייכותו של העיתון לזרם המשיחיסטי{{הערה|[https://www.kikar.co.il/366059.html סערה: הגר"ב לאזאר התראיין ל'משיחיסטים'] באתר כיכר השבת.}}, והותקף על כך על ידי חסידי חב"ד רבים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/605079/ על אחדות ותחרות, ומי כאן "רלוונטי"? • סערת הראיון] באתר {{אינפו}}.}}.
==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://chabad.info/?s=מנחם+מענדל+חיטריק מנחם מענדל חיטריק]''', באתר {{אינפו}}

{{מיון רגיל:חיטריק, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]

יצחק גולדברג

2023-06-12T19:41:17Z

חבר:

{{דמות
|שם=הרב יצחק גולדברג
|תמונה= [[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg]]
|תיאור= [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
|תאריך לידה= [[ג' אייר]] [[תשי"א]]
|מקום לידה=ברינואה, [[צרפת]]
|מקום פעילות=[[מגדל העמק]]
|תפקידים נוספים= חבר בהנהלה הרוחנית של מוסדות חב"ד במגדל העמק, חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
}}
[[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהתוועדות חסידית]]
הרב '''יצחק גולדברג''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וחבר בהנהלה הרוחנית של [[מוסדות חב"ד מגדל העמק|מוסדות חב"ד במגדל העמק]] וכן חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] כמו כן הינו חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
הרב גולדברג נולד ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו הרב [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאימו מרת צביה לבית קצנלנבויגן (בתה של ה'[[מומע שרה]]'). היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיעו לצרפת.

בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].

כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] הרב [[שמואל אזימוב]].

כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].

בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ובהוראת הרבי, עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת מגדל-אור חב"ד במגדל העמק.

בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה ע"פ הוראת הרבי עבר לגור במגדל העמק. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].

עם התרחבות [[מגדל העמק#מוסדות ומבני חב"ד בעיר|מוסדות חב"ד במגדל העמק]] החל לשמש גם כחבר בהנהלה הרוחנית של המוסדות.

לקראת שנת [[תשנ"ה]] שבה הוחלט לסגור את מסגרת ה'[[קבוצה]]', הוא היה בין אלו שעודדו ופעלו את המשך ה'קבוצה' וכן את המשך הנסיעות לרבי לחודש תשרי.

בשנת [[תשס"ח]] דחף למימוש הרעיון להוסיף שנת לימודים בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל, לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות ב[[טבריה]] וב[[חדרה]] (הישיבה ב[[חדרה]] נסגרה כעבור שלוש שנים).

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]].

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, לחוזרים בתשובה.
*הרב ישראל גולדברג - חבר ההנהלה הגשמית בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].
*הרב יעקב קאפיל גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה ראשון לציון]].
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
*הרב לוי גולדברג - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה.

;חתניו:
*הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעיינות|מעיינות]], [[ירושלים]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] בתומכי תמימים מגדל העמק ו[[שליח]] [[הרבי]] ורב שכונת נחל צבי בעיר.
*הרב מנחם מענדל רוזנשיין - מנהל בית הספר [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ושליח הרבי בשכונת נחל צבי במגדל העמק.
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]] ומשיב ב[[תות"ל קרית אתא]].
*הרב [[יוסף דובער קסטל]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.

==לקריאה נוספת==
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25
*'''גוט יום טוב, חסידים!''', שבועון כפר חב"ד גליון 1902 עמוד 30

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]. {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69566 נאום הרב גולדברג בעניין האמונה ברבי כמלך המשיח (ניסן תשנ"ד)]. {{וידאו}}

{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]