https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%91%D7%93%22%D7%99+%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9Cחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T10:31:26Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%91&diff=771214יעקב ישראל מלכוב2025-05-29T14:31:02Z<p>חבד"י פעיל: /* תולדות חיים */ תקלדה</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''יעקב ישראל מלכּוב''' (סביבות [[תרל"ה]]-[[י' ניסן]] [[תרצ"א]]) היה חסיד חב"ד שניהל בית מלון ב[[יפו]], הוגה דעות וחבר ועד קהילת יהודי [[תל אביב-יפו|יפו]] ותל אביב.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בסביבות שנת [[תרל"ה]] ב[[הומיל]] שבמחוז [[מוהילב]] ב[[רוסיה הלבנה]].<br />
<br />
כנער צעיר, למד בישיבת פוצ'פ אצל הרב [[יהושע נתן גנסין|השל נטע גנסין]], ולאחר שעלה לארץ ישראל, התגורר תחילה ב[[ירושלים]], וממנה עבר ל[[יפו]] ועסק בהוראה.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] הקים אכסניה ומסעדה בשכונת נווה שלום [[יפו|ביפו]], וכעבור חמש שנים העביר אותם ל'בית קנדינוף'.<br />
<br />
בתקופה זו שימש כנציג העירוני של העיתון 'חבצלת' ופרסם בו ידיעות ומאמרי דעה.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ה]] הוגלה עם משפחתו, במסגרת 'גירוש יפו' לאלכסנדריה שב[[מצרים]] שם עבד בבית הספר החרדי שייסד ר' אלעזר משה סלוצקין, ועם סיום המלחמה חזר ל[[תל אביב]], והפעיל מלון בשדרות רוטשילד.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] נבחר לועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב והרב מלכוב מונה לשמש כראש הישיבה (בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה).<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] נסע לביקור ב[[פילדלפיה]] אצל בתו שנמשך כארבע שנים, ולאחר חזרתו נכנס למושב זקנים בו שהה כשנה וחצי עד לפטירתו ב[[י' בניסן]] [[תרצ"א]].<br />
<br />
נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ממצרים ועד הנה''', זכרונותיו מתקופתו במצרים - ניסן תרפ"ב (נמצא באוצר החכמה)<br />
<br />
{{מיון רגיל:מלכוב, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים ביפו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"א]]<br />
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]</div>חבד"י פעילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=771211יוסף לויטין2025-05-29T14:29:32Z<p>חבד"י פעיל: /* משפחתו */ ניסוח, תקלדה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף לויטין.png|250px|ממוזער|הרב יוסף לויטין]]<br />
הרב '''יוסף הלוי לויטין''' ([[י' אדר|י' אדר שני]] [[תש"ו]]-[[ז' טבת]] [[תשפ"ג]]) היה מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[סמרקנד]] ב[[י' אדר|י' אדר שני]] [[תש"ו]] כדור חמישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] להוריו הרב [[פנחס לויטין|פנחס]] ואיטה רבקה לויטין.<br />
<br />
בהיותו תינוק בן מספר חודשים, הצליחה משפחתו להצטרף לאחד מהעשאלונים האחרונים שיצאו במסגרת מבצע הבריחה הגדול מרוסיה שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', וכעבור נידודים שונים הגיעה המשפחה ל[[צרפת]] ובהמשך קבעה את מגוריה ב[[פריז]].<br />
<br />
בשנת תשי"ב עבר אביו ומשפחתו בהוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי לארצות הברית.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דבורה בת ר' משה ורחל זילבר.<br />
<br />
במהלך השנים זכה להיכנס מספר רב של פעמים ל[[יחידות]] פרטית אצל הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשד"מ]] לאחר שקיבל את ברכת הרבי, עבר להתגורר בארץ הקודש וקבע את מושבו ב[[בני ברק]].<br />
<br />
נפטר בגיל 76 ביום ראשון [[ז' טבת]] [[תשפ"ג]], ונטמן בבית העלמין ב[[אלעד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב פינחס שניאור חיים לויטין – משלוחי הרבי בנווה צדק, [[תל אביב]]<br />
*בנו, הרב יחיאל לויטין – משלוחי הרבי בצ'ליאבינסק, רוסיה<br />
*בתו מרת מלכה, רעיית הרב משה הרטמן - משלוחי הרבי באודסה, אוקראינה{{הערה|כיום פועל בשליחות עם הפליטים במקום המפלט בגרמניה.}}<br />
*בתו מרת שפרה, רעיית הרב משה דוב ברוד - משלוחי הרבי ב[[חדרה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/58/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf וינחם לבטח]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (הרטמן-לאופר), אדר שני תשפ"ד {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לויטין, יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לויטין]]</div>חבד"י פעילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=771204מיכאל טייטלבוים2025-05-29T14:23:20Z<p>חבד"י פעיל: /* תולדות חיים */ תיקון קישורים בדף, תקלדה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]<br />
הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ([[ראש חודש כסלו]] [[תער"ב]] - [[ו' באדר ב']] [[תשס"ה]]) היה ממפעילי ישיבות תומכי תמימים ב[[ברית המועצות]] ולאחר מכן מקים מוסד חינוך [[אהלי תורה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בוועליקי-לוקי ב[[כסלו]] [[תער"ב]] להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה. תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים|אליעזר]] מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי]]. כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרב [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה והורה לה לקרוא לבנה הנולד בשמו.<br />
<br />
זכה בשנות בחרותו להיות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]]. <br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'. תקופה מסויימת למד בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד במחלקה של [[תומכי תמימים]] זארוציי, אלא שבאחד הימים נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו. זמן קצר לאחר מכן שוחרר, והמשיך ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]]. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים]] סטראיא. במחלקה זו למד עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]]. <br />
<br />
בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בינתיים. <br />
<br />
המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל ל[[משגיח]] במקומו, כשהוא מלמד ו[[משגיח]] על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע החורף כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר. <br />
<br />
ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת מ[[ברית המועצות]], כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.<br />
<br />
בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]]. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי. <br />
<br />
באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק והבחורים נמלטו. חלקם הגיעו ל[[חרקוב]] וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות שהיה אברך נשוי.<br />
<br />
בעיצומם של ימי [[תשרי]] תש"ב, החלו הגרמנים להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל עזב את העיר ונדד לעיר [[סמרקנד]], שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]].<br />
<br />
בתום המלחמה יצא מברית המועצות ב"[[יציאת רוסיה תש"ו]]", ועבר למחנה [[פוקינג]] ב[[גרמניה]]. כאשר הוקם ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה, מונה לחבר בוועד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]], ור' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. באותה תקופה היה אפשר להדפיס ב[[פוקינג|פאקינג]] במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים [[פוקינג|בפוקינג]], בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים ל[[ארצות הברית]]. <br />
<br />
בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד בנו יחידו אליעזר.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
<br />
[[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]]<br />
[[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] ב-[[770]]]]<br />
בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. בראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים. <br />
<br />
ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת [[ברונזוויל]], ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. בשנת [[תש"כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש.<br />
<br />
מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש. <br />
<br />
כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי [[בית הכנסת]] בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום. <br />
<br />
ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת, ועוד עשרות שנים לאחר מכן המשיך להתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. בנוסף לקח על עצמו את עול החזקת ה[[מקוה]] שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה. <br />
<br />
בהתוועדות [[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], הביע הרבי את רצונו שבמוסדות ה[[חינוך]] החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול. בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל בשכונת [[קראון הייטס]] את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים.<br />
<br />
אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת '[[יחי]]' ובהחדרת זהות [[הרבי כמלך המשיח]]. ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר בשנת [[תשנ"ה]]. <br />
<br />
===פטירתו===<br />
<br />
בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה.<br />
נפטר ב[[ו' אדר ב']] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ב[[קווינס]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אביו, הרב חיים משה טייטלבוים - נפטר ב[[ט"ז טבת]] [[תרפ"ט]].<br />
* רעייתו אסתר, בת ר' [[אליעזר דבוסקין]] - נפטרה ב[[שבת קודש]] פרשת [[כי תצא]] - [[י"א אלול]] [[תשע"ד]], בגיל 96.<br />
*בנו יחידו הרב [[אליעזר טייטלבוים|אליעזר]] מראשי [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות ok]]. וחבר הנהלת מוסד "[[אהלי תורה]]".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
לשמיעת הניגון ששר אדמו"ר הרש"ב לאביו של הרב מיכאל, הרב חיים משה, מאת מקהלת 'קאפעליע' [https://chabad.info/musicnews/624265/ זאָג אַ נִיגוּן: ניגון ר' מיכאל טייטלבוים]{{אינפו}}{{צליל}}<br />
{{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]</div>חבד"י פעיל