[[תמונה:הרב זלמן נוטיק.jpg|left|thumb|220px|הרב זלמן נוטיק]]

הרב '''זלמן נוטיק''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הוא משפיע מרכזי בחב"ד, תושב [[ירושלים]] המכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], ומרצה קבוע בריבוי בתי חב"ד ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
הרב נוטיק נולד לאביו הרב [[יעקב נוטיק]] ולאמו חנה ב[[כ' טבת]] [[תשכ"ט]] ב[[רוסיה]]. בגיל שנתיים עלו הוריו לארץ, ובצעירותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. אח"כ למד ב-770 במסגרת שנת ה[[קבוצה]] בשנת [[תשמ"ט]]. בשנת [[תש"נ]] שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם בת הרב [[מאיר פריימן]], החל לשמש בשנת [[תנש"א]] כמשפיע בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, וכשנסגרה הישיבה (בשנת [[תשנ"ג]]) עבד כמגיד שיעור במרכז גוטניק בירושלים לדוברי רוסית. בסוף שנת [[תשע"א]] עבר לשמש כמשפיע ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון]].

הרב נוטיק חבר [[ועדת החינוך החב"די]] וחבר הוועדה הרוחנית של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].

הרב נוטיק מוסר שיעור שבועי בשיחות הרבי, המועבר בוידאו באתר [[חב"ד אינפו]].

כמו כן הרב נוטיק מוסר שיעורי חסידות בריבוי מה[[בתי חב"ד]] המפוזרים ב[[ירושלים]].

לרב נוטיק יש טור קבוע בירחון [[דרך המלך]] היוצא לאור ע"י [[התאחדות החסידים]], בשם [[חשיבה גאולתית]].===משפחתו=====
בניו:
* הרב מנחם מענדל
* הרב ברוך
*אחיינו: הרב[[ שמואל נוטיק (שליח בקניה)]].

==כתבות וחוברות בעריכתו==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/76058_he_1.pdf חשיבה גאולתית - טיפים לחיים מאושרים בימות המשיח], ל"ג בעומר [[תשע"ג]] {{אינפו}}.

{{מיון רגיל:נוטיק, זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]]

משתמש:מרכז ממש/שמואל נוטיק (שליח בקניה)

2016-05-29T08:18:18Z

חב"ד ליובאוויטש:

הרב שמואל נוטיק נולד בשנת [[תשמ"ח]] להוריו הרב דוד אהרן ומרת נוטיק ב צפת . למד בישיבת[[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] [[צפת]]. ולאחר מסלול הישיבה הגדולה למד ב[[תשס"ח]] ב[[קבוצה]]. לאחר מכן המשיך מספר שנים בישיבה ב[[770]] בהם היה פעיל בבית חב"ד במערב מנהטן ולצורך תגבור מנין התפילה ביום שבת היה צועד מ770 כחמש שעות הליכה כמעט מדי שבוע.
===נישואיו
נשא את רעייתו למשפחת הלפרין מ[[כפר חב"ד]]. באלול תשע"ב
==לימודיובכולל===
לאחמ"כ למד בכולל
===יציאה לשליחות===

ב[[תשע"ה]] יצאו בני הזוג ל[[שליחות ]] בקניה. בני הזוג פעילים בכל אפיקי השליחות ובמיוחד בהפצת בשורת הגאולה והגואל
===קשריו עם הממשלה קניה====
הרב נוטיק קשור באופן קבוע וישיר עם הממשלה בקניה כאשר לא מכבר ביקר נשיא קניה בארץ נפגש עימו הרב נוטיק בכותל והעניק לו חנוכיה

משתמש:מרכז ממש/שמואל נוטיק (שליח בקניה)

2016-05-29T08:11:08Z

חב"ד ליובאוויטש:

2016-05-29T04:32:55Z

חב"ד ליובאוויטש:

{{ערך מובחר/למעלה}}
ישיבת '''תומכי תמימים ביצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].
הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]],

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים יצהר
|תמונה=[[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה ה[[זאל]] של הישיבה (חורף [[תשע"ג]])
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ב]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[מצפה יצהר]]
|מייסד=ר' [[איציק סנדרוי]]
|ראש הישיבה=הרב [[שי הרמתי]]
|משגיח ראשי=הרב שניאור סנדרוי
|משפיע ראשי=הרב [[יחזקאל נואמה]], הרב [[דוד שניאורסון]]
|מנהל גשמי=ר' איציק סנדרוי
|מספר תלמידים=20
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]

== הקמת הישיבה ==
בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסליו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].

במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]] וכדומה. באחד המכתבים היו 10 הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.

לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.

בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.

באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'{{קישור אם קיים|סדר}} חסידות' הראשון.

בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].

בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בישיבה כ-20 בחורים.

==מבנה הישיבה ==
בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת - [[770]].
בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל{{מונחון|זאל|אולם הלימודים}}, שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.

בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.

בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].

המקווה הוקדש לזכרו של [[אביתר בורובסקי]], שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.

ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות אלפי אנשים, ידידי היישוב והישיבה.

== פעילות בישובים ובסיסי צה"ל ==
[[קובץ:מח''ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]
ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות בישוב עצמו, בישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}
ובבסיסי [[צה"ל]].

ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.

ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].

ברוב ימות השנה נמצא בישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.

בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומי דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] בישוב, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.

ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.

== צוות הישיבה ==
'''הנהלה רוחנית:'''
*הרב שי הרמתי - [[ראש ישיבה]].
*הרב יחזקאל נואמה - [[משפיע]].
*הרב דוד שניאורסון - [[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]].
*הרב אלי איתן - [[מגיד שיעור]].
*הרב משה חביב - [[משפיע]].
*הרב שניאור סנדרוי - [[משגיח]].

'''הנהלה גשמית:'''
*ר' [[איציק סנדרוי]] - מנהל.
*ר' אפרים בירן.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של שנה] {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{ערך מובחר/למטה}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ביהודה ושומרון: מוסדות|י]]