חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף מקמל

2026-04-13T21:14:30Z

חב"ד דורשת פנימיות: עריכה

{{אין תמונה}}
הרב '''יוסף מקמל''' (נולד ב[[י"א בשבט]] [[תשי"ח]]) הוא שליח הרבי ומנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[עכו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[קריית ים]] שב[[חיפה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א בשבט]] [[תשי"ח]] לרב משה מקמל.

בעודו בחור התקרב לחסידות חב"ד, נמנה על התלמידים שהשתתפו בשיעורים ובפעילויות שארגן הרב [[יגאל פיזם]] ועם הקמת [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] המקומי, היה האחראי על מערך ההסעות.

לאחר חתונתו, החל לפעול בשליחות הרבי ב[[עכו]], לצד השליח הרב אוירכמן, וקבע את מגוריו ב[[קריית ים]] שבחיפה.

בשנת תשמ"ד היה שותף בעריכה והוצאה לאור של הקובץ התורני 'שומרי החומות' בו התפרסמו חידושי תורה של רבני אנ"ש בצפון הארץ.

כיום משמש כמנכ"ל מוסדות חב"ד בעכו, ומפעילי חב"ד בקרית ים.

==משפחתו==
*בתו מרת שרה חדווה, רעיית ר' יוסף יצחק ישעיהו
*בנו, ר' משה חיים מקמל - קריית מלאכי
*בנו, ר' מנחם מענדל מקמל - אשקלון
*בתו מרת חנה, רעיית ר' יוסף יצחק שרעבי
*חתנו, ר' [[משה אסולין]] - מנהל [[תלמוד תורה חב"ד צבאות מנחם קרית שמואל]]
*חתנו, הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי לקריית ביאליק

{{מיון רגיל:מקמל, יוסף}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בעכו]]
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]
[[קטגוריה:משפחת מקמל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

תהלים כ"ד

2025-09-21T07:04:34Z

חב"ד דורשת פנימיות: הגהה

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ
| רוחב = 370px
| תוכן = '''א:''' לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:{{ש}} '''ב:''' כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:{{ש}} '''ג:''' מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:{{ש}} '''ד:''' נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:{{ש}} '''ה:''' יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱ-לֹהֵי יִשְׁעוֹ:{{ש}} '''ו:''' זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:{{ש}} '''ז:''' שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:{{ש}} '''ח:''' מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה:{{ש}} '''ט:''' שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:{{ש}} '''י:''' מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
| מקור =
}}
'''"לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ד''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה|מתוך כל 150 פרקי התהלים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו הראשון מביניהם. שאר הפרקים: [[תהלים כ"ה|כ"ה]], [[תהלים כ"ו|כ"ו]], [[תהלים כ"ז|כ"ז]], [[תהלים כ"ח|כ"ח]], [[תהלים ל"ב|ל"ב]], [[תהלים ל"ד|ל"ד]], [[תהלים ל"ה|ל"ה]], [[תהלים ל"ז|ל"ז]], [[תהלים ק"א|ק"א]], [[תהלים ק"ג|ק"ג]], [[תהלים ק"י|ק"י]], [[תהלים קל"ח|קל"ח]], [[תהלים קמ"ד|קמ"ד]].}} לאמרו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]].

את המזמור נוהגים לומר כתפילת [[שיר של יום]] ביום ראשון מידי שבוע, וכן בליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים, כאשר אמירת המזמור בכוונה היא סגולה ל[[פרנסה]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ד ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-23, ועד ליום ההולדת ה-24.

==תוכן המזמור==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "אם יש בתפילה איזה דבר שהוא [[קידוש השם]] - יתפלל שיעשה בשביל קדושת שמו יתברך, לא בשבילו. ויזכור זכות אבותיו, שמצינו 'גדולים צדיקים במיתתם מבחייהם'".

על פי המסורת, דוד חיבר את המזמור הזה אחרי שהעלה קרבן עולה על המזבח שבנה בהר המוריה כדבר ה' על ידי [[גד הנביא]], דבר שעצר את ה[[מגפה]] על העם{{הערה|כמבואר בספר דברי הימים א' פרק כ"א.}}, וקבע לומר אותו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים]] כשיבנה שם [[בית המקדש]] על ידי [[שלמה המלך|שלמה בנו]], כאשר דבריו "מי יעלה בהר ה'" כוונתם להר המוריה, "ומי יקום במקום קדשו" הכוונה למקום קודש הקודשים, מקום מנוחת השכינה.

דוד המלך מפרט, שאף שכל העולם כולו נברא על ידי ה[[הקב"ה]], וכולם שייכים לו והוא השליט הבלעדי, עם זאת, רק מי שמתקדש בדעתו ובמעשיו יכול 'לעלות בהר השם' ולהתקרב לקב"ה, מה ששייך בעיקר אצל בני ישראל "מבקשי פניך יעקב".

כנגד ה'עלייה' של בני ישראל, ממשיך דוד המלך וקורא ל'שערים' להיפתח להשכנת השכינה, כאשר לפי ה[[אבן עזרא]] ופרשנים נוספים הכוונה בעיקר למשמעות הרוחנית, ואילו לפי פרשנים אחרים{{הערה|דוגמת ר' מנחם המאירי.}} הכוונה היא כפשוטה, כתיאור לאירוע הכנסת ארון הברית לבית המקדש על ידי שלמה המלך{{הערה|ראו ברש"י על הפרק: "בימי שלמה בנו, כשבא להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זו בזו - אמר כ"ד רננות ולא נענה עד שאמר (דברי הימים ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך" [ואז נפתחו השערים בזכות דוד].}}.

===בימים הנוראים===
בתפילות ליל ראש השנה, אחרי תפילת עמידה ולפני [[קדיש תתקבל]], נוהגים לומר את המזמור {{הערה|ספר המנהגים, ראש השנה.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שיש לומר את המזמור בכוונה עצומה, ובכך ישנו הכלי להמשכת גשמיות לכל השנה כולה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרפ"ז]], עמ' 112. [[לשמע אזן]], עמ' 145.}}.

===בנוסח התפילה===
* נאמר כ[[שיר של יום|שיר]] של [[יום ראשון]] ב[[תפילת שחרית]], כזיכרון ל[[שבט לוי#תפקידי הלויים בבית המקדש|שירת הלוויים]] בשעת [[נסכים (קורבן)|ניסוך היין]] בבוקר ובערב ב[[בית המקדש]].
* ארבעת הפסוקים האחרונים של המזמור, הם חלק מקבוצת פסוקי ה[[מלכויות זכרונות ושופרות|מלכויות]] ב[[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]], המפארים את ה' כמלך על כל הארץ, ועוסקים במלכותו במהלך הדורות.
* למנהג חב"ד המזמור נאמר לאחר [[תפילת ערבית]] בליל ראש השנה ובליל [[יום הכיפורים]]. בקהילות הספרדים נוהגים לומר גם בלילה וגם לאחר תפילת מוסף כאשר ארון הקודש פתוח, ופתיחת הארון נחשבת כסגולה גדולה ונמכרת במחירים גדולים כ'פתיחת הפרנסה'.
* המזמור נכלל גם בסדר [[תיקון חצות]], בחלקו השני של התיקון, המכונה 'תיקון לאה'.

הרבי עורר לכתוב בראש הספר 'לה' הארץ ומלואה'{{הערה|לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 279 הע' 13 (על פי צוואת רבי יהודה החסיד שאדם לא יכתוב על חפץ את שמו שהוא שלו).}}.

==בתורת החסידות==
*'''לדוד מזמור''' - בגמרא מבואר{{הערה|פסחים קיז, א.}} שהקדמת הלשון 'לדוד מזמור' {{הערה|בשונה מפרקים אחרים בהם נאמר 'מזמור לדוד'.}} מורה שקודם שרתה השכינה על דוד ('לדוד') ורק אחר כך אמר שירה ('מזמור'), שמדובר אמנם אודות דרגה נמוכה (שכינה) אך בה עצמה שירה נעלית{{הערה|לא בדרגה הנמוכה שקודם הוא שמח 'מזמור' ורק אחר כך שורה השכינה, 'לדוד', אלא.}} - כזו שבאה מתוך האדם אחרי שהוא כבר בשמחה ושרתה עליו שכינה ('מזמור לדוד'). ואילו בזוהר מבואר{{הערה|חלק א' סז, א.}} על הדרגה הנעלית יותר של 'רוחא קדישא', אך בזה עצמו, הדרגה הנמוכה (קודם כל 'לדוד' ורק אחרי כך מזמור, זאת בשונה מ'מזמור לדוד' הרוחא קדישא שבאה על האדם מלמעלה אחרי שהוא בבחינת 'מזמור'){{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשמ"ב. תפארת לוי יצחק בראשית עמוד סד ואילך.}}.
*'''לה' הארץ ומלואה''' - כיון שכל הארץ של הקב"ה, אסור לאדם להינות מהעולם בלא ברכה, ואף שאנו לא נוהגים לברך על הנשימה וכיוצא בזה, הרי זה בדוגמת [[מצוות סוכה]] שאדם צריך לעשות את כל צרכיו בסוכה, אלא שלא מברכים על כך, ואדם יוצא ידי חובתו על כך במה שמברך על עניני קביעות, דוגמת קביעות סעודה וכיוצא בזה{{הערה|שיחת י"ב תמוז תש"כ.}}, ובמקום אחר מבואר, שבשונה מהממון שניתנה לאדם בעלות עליו ('והארץ נתן לבני אדם'), הרי שהגוף של היהודי הוא קניינו של הקב"ה, והוא בידיו רק כפיקדון, והוא כקדשי שמים שאסור להינות מהם בלי ברכה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 106.}}.
*'''מי יעלה בהר הוי'''' - בדוגמת עלייה גשמית בהר, שאדם אדם עוצר באמצע העליה לא רק שאינו נשאר במקומו אלא הוא נופל ויורד אחורה, כך גם בעבודת השם, אדם מוכרח להתמיד ולעלות ולהוסיף תמיד ואינו יכול להסתפק במה שהצליח להשיג עד עכשיו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 127.}}.
*'''מי יעלה בהר הוי'''' - ההר מורה על עבודת השם מתוך אהבה, מכיון שהוא דומם והוא מתנשא מעל פני הקרקע, וכך גם ברוחניות, אהבה לה' יכולה להתעורר דווקא כשיהודי הוא בביטול מוחלט בדוגמת מין ה[[דומם]] שאין לו שום רצון עצמי משלו, וזה מביא לכך שהאדם רוצה להתרומם ולהידבק בקב"ה, והדרך להגיע לכך היא על ידי שאדם נקי במעשה בפועל בסור מרע ועשה טוב ('נקי כפיים'), וכך גם בהרגשת הלב ('בר לבב'), אהבה תמימה בלי שום פניה עצמית, אפילו לא לרוות את צמאון נפשו. מי שמצליח בכך, זוכה לסיום הפסוק 'ומי יקום במקום קדשו', שעבודת השם תהיה אצלו בהתיישבות באופן תמידי ונצחי{{הערה|מאמר ד"ה 'וידבר' תשט"ז. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג עמוד 135}}.
*'''מבקשי פנים יעקב סלה''' - יעקב מורה על מסירות נפש, שהשייכות לקדושה (יו"ד) חודרת בכל הגוף בלי הפסק ושינוי עד אפילו ב[[עקב (איבר)|עקב]] שהוא האיבר המגושם ביותר, מה שמגיע מעצם הנשמה, וזה מה שהקב"ה 'הריח' עם ריח הקרבנות שהקריב נח אחרי המבול, ובעקבות כך נשבע שלא יביא עוד מבול לעולם{{הערה|תהלות מנחם.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון שאו שערים ראשיכם]]}}
אצל חזני [[ליובאוויטש]] היה נהוג לשיר את הפסוקים 'שאו שערים' ב[[פסוקי מלכיות]] של [[תפילת מוסף]] ב[[ראש השנה]]

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]], והוא ניגון רל"ח ב[[ספר הניגונים]]{{הערה|[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140851/jewish/Seu-Sheorim.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 16# {{*}} [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-03-Nusach-Oleinu-Leshabei-ach-Se-ooh-Sheorim-Areshes-Sefaseinu-Heichal-Neginah.htm באתר היכל נגינה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/34/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%90%D7%95_%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%9D.MP3 מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ] {{צליל}}}}.

(לחן נוסף שזכה לתפוצה רחבה על פסוקים אלו, הינו לחן של המוזיקאי החב"די ר' [[אלי ליפסקר]]).

==ראו גם==
*[[משל האופניים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=30 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300213 יהל אור - פרק כ"ד]''', באתר ספריית ליובאוויטש {{ספרייה}}

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|כד]]
[[text:תהלים פרק כ"ד]]

תפארת בחורים

2024-09-03T04:26:14Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* תפארת בחורים מסוקבה */

{{מקורות}}
'''תפארת בחורים''' הינה מסגרת תורנית לצעירים שהייתה פעילה בעיירות שונות באירופה, וקיבלה תנופה והתחדשות על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ''ב[[רוסיה|רוסיה.]]''

== הרקע לפתיחת תפארת בחורים ==
אחת הפעולות עליהן מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] את נפשו, הייתה החזקת רשת ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ברחבי [[רוסיה]] הסובייטית. [[הרבי הריי"צ]] גייס מלמדים, מגידי שיעורים ומנהלים, והקים סניפים מחתרתיים בעשרות ערים, וזאת על מנת לשמר את הגחלת היהודית והחסידית. המסגרת הזאת לא התאימה לצעירים רבים שלא יכלו לשבת וללמוד יום שלם, אך בכל זאת רצו ללמוד תורה, להישאר מאוגדים ומחוזקים. כל אחד מסיבותיו שלו: חלק מהצעירים עבדו לפרנסתם בשעות הבוקר, חלק למדו באוניברסיטאות ובתיכונים, חלק אחר פשוט לא היו מסוגלים ללמוד יום שלם.

עבור הצעירים הללו הוקמה מסגרת מיוחדת שנתנה מענה בדיוק על פי הצרכים שלהם: "תפארת בחורים". הייתה זו מסגרת לימודית לשעות אחר הצהרים במסגרתה הגיעו הצעירים הללו, חלקם בני חסידים, ללמוד תורה וחסידות, ובעיקר להמשיך לספוג מעט אווירה של תורה, 'דיבוק חברים' חסידי, והתחזקות הדדית.

וכך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] על אגודה זו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ענינה של אגודה זו אשר מתקבצים צעירים בחורים מבני י"ח-כ' שנה ולמעלה ואברכים עד בערך ל"ה ומ' שנה, אשר רובם הם מבעלי מלאכה, בעלי עסקים עוזרי בתי מסחר ועבודה.

חוקי האגודה הם אשר מתקבצים יחד בזמן קבוע בכל יום ללמוד שעה אחת והלימודים הם פרשה חומש עם פרש"י, קיצור שולחן ערוך, ומהם גם ישנם הלומדים גמרא ומתחזקים בשמירת [[שבת]] בטהרת המשפחה, כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|באגרת]] מיום נר חמישי של חנוכה [[תרפ"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ב' תטז).

אגודה כזו ישנה ברוסיא בהרבה והרבה מקומות ת"ל ובהם נכנסים גם תלמידי האוניווערסיטעט (= סטודנטים, תלמידי האוניברסיטה), רופאים ועורכי דין כו', והביאה אגודה זו כמה ענינים טובים בחיזוק הדת, אשר ת"ל בהרבה צעירים נראה תנועת חיים בעניני היהדות, מוסיף [[אדמו"ר הריי"צ]] ומציין: אגודת כזו נוסדה בין יהודי בוכארא ב[[סמרקנד]] ועוד ובגרוזיא בכותאיס טיפליס ועוד ות"ל עשתה פרי טוב.}}

==היקף הפעילות==
על ההיקף המרשים של פעילות "תפארת בחורים" ניתן ללמוד מרשימה נוספת (משנת [[תרפ"ח]]) שכתב הרבי ובה הוא מונה את קבוצות התפארת בחורים הקיימות ב[[מוסקבה]], [[לנינגרד]], [[מינסק]], [[וויטעבסק]], [[נעוועל]], וועליז, [[קיוב]] והומיל. בס"ה מונות הן כ-600 חברים.

מאגרת של [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב [[יעקב לנדא]] מיום כ"ז [[חשוון]] [[תרפ"ח]] ([[אגרות קודש]] חלק י"א ג'תתיג) נראה כי המשימה לדאוג להתייסדות הישיבות נפלה על כתפיו של הרב לנדא: ידידי הנעלה והכי נכבד הרב המפורסם והנודע מוהר"ר יעקב שי' לנדא, ובארבעה שנים עסק בהתייסדות והנהגת אגודות תפארת בחורים.

בשנת [[תרפ"ב]]), בימי [[חג הסוכות]], הוא ארגן את אגודת הצעירים שקראו לה בשם "תפארת בחורים", שמגמתה הכללית הייתה חיזוק יהדותם של חבריה, ולשם כך - לייצר סביבה חדשה, ללמוד ביחד, להתפלל ביחד, לחוג ביחד ואפילו לבלות ביחד.

לאגודה היו מספר עקרונות וסיסמאות:

א) קודם כל הייתה האגודה ארגון דתי והיהדות הייתה המניע היחיד להקמתה ולקיומה.

ב) הסיסמה העיקרית הייתה: 'הייה יהודי שלם באוהליך ויהודי שלם בצאתך', וזאת בניגוד לסיסמתם של "[[ההשכלה|המשכילים]]" הראשונים: "הייה יהודי שלם באוהליך, ואדם בצאתך", שפירושה - תשמור על יהדותך בין כותלי ביתך, ובחוץ, בין הבריות, תהיה ככל האדם לכל דבר. להיפך מזו הייתה "תפארת בחורים" שהורתה לתלמידיה שלא להתבייש ביהדותם אלא לשאתה בגאון גם בחוצות ובאוניברסטאות הרוסיות.

"תפארת בחורים" הלכה והתרחבה ופתחה סניפים בערים נוספות, שם התקבצו בחורים ואברכים שעבדו לפרנסתם בשעות הבוקר, ובשעות אחר הצהריים ניצלו את הזמן ללימודים.

===תפארת בחורים לנינגרד===
ישיבת "תפארת בחורים" נפתחה בבית הכנסת הגדול ב[[לנינגרד]].

את השיעורים בישיבה מסר הרב [[נחום טרבניק]] יחד עם החסיד הנודע הרב [[אלחנן דב מרוזוב]].

עשרים בחורים ואברכים למדו [[נגלה]] ו[[חסידות]] פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים. את השיעורים ב[[גמרא]] וב[[שולחן ערוך]] מסר הרב טרבניק, בעוד שאת שיעורי החסידות מסר הרב מרוזוב. עוזרו של הרב טרבניק בארגון "תפארת בחורים" היה הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]].
===תפארת בחורים מוסקבה===
התוועדות הידועה של הרבי מהוריי"צ במוסקבה בשנת תרפ"ז, בה אמר את המאמר ד"ה וקבל היהודים, הייתה לתלמידים של "תפארת בחורים" בחדר שני של [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]], תחת הרב [[יעקב לנדא]].

התוועדות זו הביאה והוביל למאסר של הרבי הריי"צ בט"ו סיון שהסתיים ב[[חג הגאולה י"ב תמוז]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות חב"ד בפטרבורג''', הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], 2010, עמ' 181

{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]

ניגון אז דער רבי איז דא

2024-09-03T04:15:54Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* פתיח */, הגהה

היניגון '''אז דער רבי איז דא''' (כשהרבי כאן), הוא ניגון חסידי המבוסס על פיוט [[האדרת והאמונה]].

==אודות הניגון==
סיפר הרב [[מנחם מענדל נוביקוב]]: [[חסיד]]ים הראשונים היו מנגנים ב[[התוועדות]] "אז דער רבי איז דא - איז אלע וואס עס שטייט אין [[האדרת והאמונה]] איז אויך דא" (כאשר הרבי נמצא - אזי גם כל מה שנאמר בהאדרת והאמונה נמצא). וזה היה הרגש עמוק של [[התקשרות]] לרבי.

הניגון לא נכלל ב[[ספר הניגונים]], והוא השתמר בין השאר בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] של ר' [[דוד הורביץ]] (ניגון ל' מהניגונים שלא נכללו בספר הניגונים).

ר' [[ישראל יהודה לוין]]{{הערה|זכרונותי פרק י"ט.}} מספר אודות התקופה בה היה בישיבה ב[[מלחובקה]] על התוועדות י"ט כסלו בשנת תרצ"ד: "... נתתי שבח והודיה לשמו ית' שזכיתי בחיים שלי להיות ולהשתתף בהתוועדות כזו עם חסידים גדולים כאלו ... החסידים שתו משקה לרוב, ופעם באמצע ההתוועדות נעמד הרב [[שמואל לויטין]] על שולחן ופאותיו היו על פניו (כי היו לו פאות ארוכות, אבל כל הזמן היו מקושרות על הראש, אבל עכשיו היו על הפנים), ושר ניגון (ששמעתיו אז לראשונה) "אז דער רבי איז דא, איז דאך האדרת והאמונה אודאי דא, האדרת וכו'", וכולם שרו אתו. זה היה נהדר, והמילים והשירה נכנסו בעומק לבי, הגווע ממצבי הפרטי ומהמצב הכללי השורר אז מחוץ למלחובקה".

==מילות הניגון==
הניגון חוזר על עצמו בלולאה, כשבכל פעם כוללים בתוכו חרוז אחר מהפיוט '[[האדרת והאמונה]]':

{{ציטוט|'''אז דער רבי איז דא''', האדרת והאמונה '''איז אויך (או וודאי) דא'''. האדרת והאמונה, האדרת והאמונה לחי עולמים{{ש}}'''אז דער רבי איז דא''', הבינה והברכה '''איז אויך (או וודאי) דא'''. הבינה והברכה, הבינה והברכה לחי עולמים{{ש}}'''אז דער רבי איז דא''', הגאוה והגדולה '''איז אויך (או וודאי) דא'''. הגאוה והגדולה, הגאוה והגדולה לחי עולמים}}
וכך הלאה על כל שאר החרוזים בפיוט.

תרגום לעברית:
{{ציטוט|'''כאשר הרבי כאן''', האדרת והאמונה '''גם (או וודאי) כאן'''. האדרת והאמונה, האדרת והאמונה לחי עולמים{{ש}}'''כאשר הרבי כאן''', הבינה והברכה '''גם (או וודאי) כאן'''. הבינה והברכה, הבינה והברכה לחי עולמים{{ש}}'''כאשר הרבי כאן''', הגאוה והגדולה '''גם (או וודאי) כאן'''. הגאוה והגדולה, הגאוה והגדולה לחי עולמים}}

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]

==קישורים חיצוניים==
*בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 030 Ho aderes V ho emunah -4 - Az Der Rebbe iz Duh.mp3}}
*'''[http://nichoach.blogspot.com/2019/04/blog-post_29.html אם הרבי כאן הכל כאן - קיר הניגונים]'''

{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אז דער רבי איז דא}}
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]
[[קטגוריה:ניגוני התקשרות]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]

הידורים וחומרות בפסח

2024-04-12T04:01:05Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו */

'''[[הידור מצווה|הידורים וחומרות]] בחג הפסח''' הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג ה[[פסח]] כדי להישמר מחשש [[חמץ]]. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי [[האריז"ל]], ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".

[[חסיד]]י [[חב"ד]] נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]] והאכילה אך ורק בבית, מבלי להתארח; חומרות המעוגנות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]].

==המקור לחומרות==
איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|שם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א].}}. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ו[[עונש|ענשה]] עליו [[כרת]]{{הערה|שם=רשי|רש"י פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.}}.
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"[[חמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]]"{{הערה|תוספות חולין צ, א ד"ה אמר.}}.
*כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}.

ו[[הרדב"ז]] כתב שהסיבה שהחמירו בחמץ דוקא, אינה רק בגלל טעמים אלו, אלא בעיקר מכיון שחמץ רומז ל[[יצר הרע]], ולכן יש לבער אותו מכל וכל אפילו משהו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=397&hilite= שו"ת הרדב"ז חלק ג' סימן תקמו].}}.

בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|1=באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=774&hilite= שיחת אחש"פ תש"מ], ש"כדאי לחפש היכן הוא המקור בכתבי האריז"ל". מאמר זה נתבאר באריכות בשיחה שם, ובשיחת פסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&st=&pgnum=47&hilite= שאלות ותשובות מן השמים], סימן עא.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}.

היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן, אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}} כמו כן הורה הרבי שבחג הפסח על האדם להיות במקום דירתו הקבוע, והסביר זאת בכך "שקשה ביותר להדר כפי הרצון בעניני פסח - כשנמצאים במקום אחר"{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/14/4/150.htm לקוטי שיחות חלק לז ע' 150]. קובץ מענות קודש תש"נ, [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ מענה קסב]. פורסם קודם לכן ביומן "פאקס א שיחה" גליון 37}}.

==בערב פסח אחר חצות==
יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות.

הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.

==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו==
===ההכנות לפסח===
*'''ניקיון''': אף שמעיקר הדין חמץ פחות מכזית די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}
*'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}.

===מצות===
*'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא הייתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - הייתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}.
*'''שמירת החיטים למצות''': לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש"ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה"שמורה" - החיטים והמצות].}}.
*'''רכישת מצות ממוסד חב"די''': על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב"ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16.}}.
*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''':
*'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''': נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}.

===מאכלי הפסח===
*'''לא לכבד באכילה ושתיה''': בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן. וראה מאמר הרב יעקב הורביץ '''מדוע אין מכבדים באכילה ושתיה בחג הפסח''' הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 125.}}.
*'''הימנעות מאכילה במזלג''': אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.
*'''זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה''': הרבי הריי"צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&st=&pgnum=113&hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846].}}.
*'''זהירות בעת סינון המים''': בשנת [[תשל"ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש"ע, ע' 28. הנ"ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}.

===מוצרים שאין משתמשים בהם===
{{ערך מורחב|ערך=[[איסור קטניות בפסח]]}}
*'''[[קטניות]]''': לפי פסק ההלכה של פוסקי יהדות אשכנז החל מתקופת הראשונים, אין אוכלים בפסח מיני קטניות, או מינים דומים שעקב הדמיון ביניהם לבין [[חמשת מיני דגן]] יש חשש שיבואו להחליף ביניהם, ולהיכשל באיסור חמץ{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תנג, סעיפים א-ו. ראה בהרחבה בערך [[איסור קטניות בפסח]].}}.
*'''הימנעות משימוש בתבלינים''': [[אדמו"ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/467/index.htm אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכורכום. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.
*'''יין-שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])''': תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראה בארוכה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי"ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}.
*'''צנון''': קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.
*'''[[סוכר]]''' – [[אדמו"ר הרש"ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראה באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם זאת, הרבי הרש"ב התבטא על מנהגו זה "אינני אוהב שמחקים אותי"{{הערה|הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.}}.
:יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.

===חומרות נוספות===
*'''זהירות בדיבור אודות 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}.

==חומרות מקובלות בין חסידי חב"ד==
להלן לקט חומרות והידורים שונים הרווחות בין חסידי חב"ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:

*'''לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה''' – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.
*'''רכישת כל המוצרים לפני החג''' – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.
*'''הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים''' – על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתיים שיוצרו במפעל{{הערה|כך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן-אייר תש"ע, ע' 56.}}. ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות (ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ"ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842.htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב]).
{{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.
*'''הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב''' – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=56141 הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי. ישנה שמועה שהרבי אכל שוקולד שמערלינג שנוצר בפס ייצור מיוחד בעבורו, אך ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] הפריך את השמועה וסיפר ש[[הרבנית]] היתה מקבלת ממוכר שוקולד ב[[קראון הייטס]] חפיסות שוקולד שמערלינג ואף היתה מודה לו אך לאחר מכן שמה את החפיסות יחד עם ה[[חמץ]], היא והרבי כלל לא אכלו מהשוקולד (מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 31).}}.
*'''שימוש במצות חבורה''' – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.
*'''שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ'''.
*'''קילוף כל הפירות והירקות''' – נוהגים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד (למעט השימוש בחסה בליל הסדר).
*'''בישול האוכל קודם חג הפסח''' - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.
*'''שימוש בירקות מסויימים בלבד''' – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'[[קבוצה]]'.}}
להשתמש באוכל חג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל וסלק בלבד,יתכן ובעבר לא היו אצל חסידי חב"ד ירקות נוספים, ויש אומרים שלאו דווקא זו הסיבה.

==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==
*'''אכילת דגים''': רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.
*'''אכילת שום''': למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב. ראה בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/מחקר-הלכתי-בענין-אכילת-שום-בפסח-עפ-מנה/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע"פ מנהגי חב"ד] {{אינפו}}}}.
*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''': אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.
*'''שטיפת הביצים לפני החג''': אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, מכיוון שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.
*'''בית נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.
*'''שימוש בכלי חרס וכלים צבועים''': למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}.

==ראו גם==
*[[הידור מצווה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]''' {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]
*'''[http://chabad.info/special/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7/ חומרות או הידורים? {{*}} ראיון מקיף ומרתק]''' {{אינפו}} ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] על הידורים וחומרות בפסח
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב"ד לא אוכלים כלום בפסח]''' {{בית חבד}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14235 בחב"ד "הפסח אינו נאכל"]''' {{שטורעם}} מתוך עיתון 'בקהילה'
*'''[https://col.org.il/news/123156 הרב ירוסלבסקי במכתב חריף נגד השהייה בפסח במלונות]''' {{COL}}, שבט ה'תש"פ
;אודיו:
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב אייזיק לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1103 פסח הלכה למעשה: הרב אליהו לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/659481/ מכון הלכה חב"ד: חומרות והידורים בפסח] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/775258/ ברוך בעוז יורקוביץ']''' {{וידפו}}

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]

כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)

2024-03-28T23:39:16Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* אודות הספר */

[[קובץ:שער כתבי רי שוב.jpg|ממוזער|שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"]]
הספר: '''כתבי ר' יאשע {{מונחון|שו"ב|שוחט-ובודק}}''', הינו מראשוני ספרי [[סיפורי חסידים]] על הדורות הראשונים של החסידות.
[[קובץ:מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר.jpg|ממוזער|מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.]]הספר נכתב על ידי הרב חיים יוסף אריה חסיד סלונים ששימש שו"ב בבריסק.

==אודות הספר==
הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי [[פולין]]), כפי שעברו במסורה חסידית. רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שהוצאו לאור ב{{מונחון|סטנסיל|הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול}}.

כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}.

אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה ההיא, [[אדמו"ר הזקן]] כמעט ואינו מוזכר.

חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]], הוא המקור הקדום ביותר אליהם.

על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות{{הערה|ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.}}, באופן חריג נתייחד מדור ל"[[הט"ז]] ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמידיו), בה מסופרים עובדות קודש אודות הט"ז, וכן חותנו בעל [[הב"ח]].

==קישורים חיצוניים==

*הספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=21079 כתבי ר' יאשע שו"ב] באתר [[היברו בוקס]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]

כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)

2024-03-28T23:38:57Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* אודות הספר */

[[קובץ:שער כתבי רי שוב.jpg|ממוזער|שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"]]
הספר: '''כתבי ר' יאשע {{מונחון|שו"ב|שוחט-ובודק}}''', הינו מראשוני ספרי [[סיפורי חסידים]] על הדורות הראשונים של החסידות.
[[קובץ:מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר.jpg|ממוזער|מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.]]הספר נכתב על ידי הרב חיים יוסף אריה חסיד סלונים ששימש שו"ב בבריסק.

==אודות הספר==
הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי [[פולין]]), כפי שעברו במסורה חסידית. רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור ב{{מונחון|סטנסיל|הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול}}.

כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}.

אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה ההיא, [[אדמו"ר הזקן]] כמעט ואינו מוזכר.

חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]], הוא המקור הקדום ביותר אליהם.

על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות{{הערה|ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.}}, באופן חריג נתייחד מדור ל"[[הט"ז]] ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמידיו), בה מסופרים עובדות קודש אודות הט"ז, וכן חותנו בעל [[הב"ח]].

==קישורים חיצוניים==

*הספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=21079 כתבי ר' יאשע שו"ב] באתר [[היברו בוקס]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]

כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)

2024-03-28T23:38:24Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* פתיח */

[[קובץ:שער כתבי רי שוב.jpg|ממוזער|שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"]]
הספר: '''כתבי ר' יאשע {{מונחון|שו"ב|שוחט-ובודק}}''', הינו מראשוני ספרי [[סיפורי חסידים]] על הדורות הראשונים של החסידות.
[[קובץ:מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר.jpg|ממוזער|מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.]]הספר נכתב על ידי הרב חיים יוסף אריה חסיד סלונים ששימש שו"ב בבריסק.

==אודות הספר==
הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי [[פולין]]). כפי שעבר במסורה חסידית, רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור ב{{מונחון|סטנסיל|הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול}}.

כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}.

אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה ההיא, [[אדמו"ר הזקן]] כמעט ואינו מוזכר.

חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]], הוא המקור הקדום ביותר אליהם.

על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות{{הערה|ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.}}, באופן חריג נתייחד מדור ל"[[הט"ז]] ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמידיו), בה מסופרים עובדות קודש אודות הט"ז, וכן חותנו בעל [[הב"ח]].

==קישורים חיצוניים==

*הספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=21079 כתבי ר' יאשע שו"ב] באתר [[היברו בוקס]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]

מנחם מענדל ששונקין (אקרון)

2024-03-28T23:34:49Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ששונקין ששונקין.png|ממוזער|הרב מנחם מענדל ששונקין, במרכז]]

הרב '''מנחם מענדל ששונקין''' ([[י"א תמוז]] [[תשכ"ד]] - [[כ"ג תשרי]] [[תשע"ט]]) היה רב קהילת אנשי ספרד באקרון. כמו כן נמנה במשך מספר שנים על [[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים יוהנסבורג]] שבדרום אפריקה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א תמוז]] [[תשכ"ד]] באביטל שב[[תענך]] לאביו הרב [[אברהם יצחק ששונקין]] ולאמו מרת שרה רבקה, ככן בכור מתוך תשעה אחים.

בגיל 17 נסע ללמוד בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]], ובהמשך נמנה במשך מספר שנים על [[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים יוהנסבורג]] שבדרום אפריקה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"ח]] עם רעייתו מרת קיילא בת הרב [[יהודה לייב אלבסקי]], נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]].

זמן קצר לאחר שהשלים את [[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], יצא בשנת [[תשמ"ט]] לפעול בשליחות הרבי בצפון מזרח אוהיו, מדרום לקליבלנד.

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] שימש כרב קהילת אגודת אחים בקנטון, ובשנת תשנ"ה נקרא לעמוד בראש הקהילה המכובדת 'אנשי ספרד' באקרון.

לצד פעילותו הרבה לחיזוק הזהות היהודית בקרב אנשי הקהילה והפצת חסידות, עמד בראש הרחבה ושיפוץ של 6 מיליון דולר בקמפוס בית הכנסת, כשהוא מצליח לגייס את מלוא הסכום מבני הקהילה עוד לפני תחילת השיפוץ, דבר המצביע על השפעתו הרבה על בני הקהילה.

בשנת [[תשע"ד]] חלה ב"מחלה הידועה", ולאחר התמודדות שנמשכה חמש שנים, נפטר בליל שמחת תורה לפנות בוקר, יום שלישי [[כ"ג תשרי]] [[תשע"ט]] בגיל 54, והוא נטמן במקום שליחותו, בחלקה היהודית שבבית העלמין.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל ששונקין - פלורידה
*בנו, הרב חיים ששונקין - פלורידה
*בנו, הרב משה ששונקין - קנט, אוהיו
*בתו, מרת מוסיא קליין - ממפיס, טנסי

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4152330/jewish/Rabbi-Mendel-Sasonkin-54-Chabad-Emissary-to-Ohio.htm מנהיג אהוב של קהילת יהודי אקרון]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%90%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf דברי ימי התלמידים השלוחים לדרום אפריקה]''', תשורה ששונקין-דאנאוו תש"פ {{PDF|}}

{{מיון רגיל:ששונקין, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוהיו]]
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]

מנחם מענדל קונין

2024-03-28T23:33:02Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* תולדות חיים */ הגהה

{{אין תמונה|}}
הרב '''מנחם מענדל קונין''' ([[תרל"ב]] - [[א' תשרי]] [[תשכ"ב]]) היה מזקני [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], מנאמני [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], חבר [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]], וגיזבר קרן [[רייונדשל]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' [[ברוך מרדכי קונין]] ועלה ל[[ארה"ב]] בשנת [[תרנ"ה]].

עסק בהשקעת מניות ואנשים רבים השקיעו דרכו את כספם, והוא נהג להמליץ להם לתרום מניות לרבי הקודם והצליח בכך. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] היה צריך כסף והוא אמר לכולם למכור את המניות שלהם כדי להביא לרבי את הכסף ואף אחד לא רצה למכור, הוא היה היחיד שהלך ומכר את כל המניות שלו והביא את הכסף לרבי למחרת המניות עלו בחמש מאות אחוז וכולם רגזו עליו למה הוא מכר את המניות, יומיים לאחר מכן כל המניות נפלו לאפס, הרבי קרא לו ובירכו, את הילדים שלו ואת הנכדים עד סוף כל הדורות שיהיה להם הצלחה.

כאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], נמנה ר' מענדל עם העסקנים שעסקו ברכישת בנין [[770]] שבשדרת [[איסטערן פארקווי]] שהפך לימים למרכזה של תנועת חב"ד ולאחד הסמלים הבולטים המזוהים עמה.

כשהרגיש שקיצו קרב, מכר את כל רכושו ונתן את כל ערכו לרבי. לאחמ"כ נודע לו שאיפה שהוא נשאר זיכוי של ארבע מאות דולר והוא שאל את הרבי מה לעשות בזה והרבי אמר לו לעשות עם זה מה שעשה עם שאר הכסף.

נפטר ב[[א' תשרי|ראש השנה]] [[תשכ"ב]], ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] בסמיכות ל{{ה|אוהל}} של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==משפחתו==
* בנו, ר' דוד קונין
* בתו מרת שיינא בלומא אשת הרב חיים נחום ליברמן
* נכדו הרב [[שלמה קונין]]
{{מיון רגיל:קונין מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]

משתמש:חב"ד דורשת פנימיות/תורת מנחם דרושי חתונה

2024-03-28T23:23:20Z

חב"ד דורשת פנימיות:

[[קובץ:דרושי חתונה1.png|ממוזער|דף השער]]
הספר 'תורת מנחם - דרושי חתונה', ב[[הוצאת קה"ת]], הינו ספר המאגד את כל מאמרי החסידות שנאמרו בקשר לחתונת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]].

הספר יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ס]] והוא כולל את ה[[מאמרים]] שאמר [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] בקשר לחתונה וכן את כל מאמרי [[הרבי]] בין השנים: [[תשי"ד]] - [[תשמ"ח]] שנאמרו בהקשר לחתונה.
[[קובץ:דרושי חתונה.JPG]] הרבי מחלק קונטרס דרושי חתונה.

== רשימת המאמרים ==
* '''דרושי חתונה - מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרפ"ט]]'''.
#'''וכל בניך לימודי''' [[הוי']] - [[תשי"ד]].
# '''א"ר אושעיא כו' צדקת פרזונו''' - [[תשי"ד]].
# '''לכה דודי''' ('''[[מוגה]]''') - [[תשי"ד]].
# '''וישלח יעקב''' - [[תשח"י]].
# '''פדה בשלום נפשי''' ('''[[מוגה]]''') - [[תשכ"ב]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' - [[תשכ"ז]].
# '''קטנתי''' - [[תשכ"ח]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' - [[תשכ"ט]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' - [[תשכ"ט]].
# '''פדה בשלום נפשי''' - [[תשכ"ט]].
# '''ועל הניסים''' - [[תשכ"ט]].
# '''וישלח יעקב מלאכים''' - [[תשל"א]].
# ''' אשר ברא ששון ושמחה''' ('''[[מוגה]]''') - [[תשל"ט]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' ('''[[מוגה]]''') - [[תשל"ט]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' ('''[[מוגה]]''') - [[תש"מ]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' ('''[[מוגה]]''') - [[תשמ"א]].
# '''שמח תשמח''' ('''[[מוגה]]''') - [[תשמ"א]].
# '''עם לבן גרתי''' - [[תשמ"ב]].
# '''שמח תשמח''' - [[תשמ"ב]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' - [[תשמ"ה]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' - [[תשמ"ו]].
# '''שמח תשמח''' - [[תשמ"ז]].
# '''אשר ברא ששון ושמחה''' - [[תשמ"ח]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' - [[תשמ"ח]].

== הוספות ==

בסוף הספר באו מספר הוספות מעניינות כגון:
* [[מאמר]] '''צדקת פרזונו''' - [[תשכ"ד]].
* '''מכתבי החתונה''' - עשרה מכתבים שכתב הרה"ק המקובל וכו' רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]], ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בנו לכבוד החתונה.
* '''מכתב [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]]''' - נוסח ברכה לחתונה.
* מספר פאקסמיליות הקשורות ל[[חתונת הרבי והרבנית]].

== קישורים חיצוניים ==

[https://hebrewbooks.org/58862 הספר במהדורת תשע"ב]. {{היברובוקס}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2023-12-13T19:22:40Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* מדוע הערך ספר המאמרים תורת מנחם דרושי חתונה נמחק?! */

{{משתמש:חלוקת קונטרסים/דף שיחה}}

== השחתות ==

שים לב להשחתות של 195.60.233.130 [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%27&diff=prev&oldid=566114 כאן] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A0&diff=prev&oldid=564302 וכאן] ועוד. [[משתמש:מ.ק.|מ.ק]] • [[שיחת משתמש:מ.ק.|שיחה]] • יחי המלך המשיח! 19:37, 21 בספטמבר 2022 (UTC)
:תודה, טופל ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ז באלול ה'תשפ"ב • 09:20, 23 בספטמבר 2022 (UTC)
::שים לב להשחתות של שמואל ס. [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&type=revision&diff=589755&oldid=572391 כאן] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F%29&type=revision&diff=589754&oldid=589439 כאן] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%28%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F%29&type=revision&diff=589753&oldid=587284 וכאן]. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ח בניסן ה'תשפ"ג 17:56, 19 באפריל 2023 (UTC)
:::הוספתי לו אזהרה, אם ימשיך יחסם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ג • 04:20, 20 באפריל 2023 (UTC)
::::חסימה מיידית למשתמש: טיכואוט. כל עריכותיו הם רק השחתות! --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ט בניסן ה'תשפ"ג 10:39, 20 באפריל 2023 (UTC)
:::::בוצע. תודה רבה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' באייר ה'תשפ"ג • 10:38, 23 באפריל 2023 (UTC)
::::::כמו"כ משתמש:104.1.184.83 משחית בערכים הנוגעים למשפט הספרים ולקה"ת. ראה בעריכותיו. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], ב' באייר ה'תשפ"ג 10:55, 23 באפריל 2023 (UTC)
::::::משתמש:69.120.119.60 משחית. כמו"כ משתמש:104.1.184.83 ממשיך להשחית. לטיפולך. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ' באייר ה'תשפ"ג 18:21, 11 במאי 2023 (UTC)
:::::::תודה, אחד נחסם ואחד באזהרה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' באייר ה'תשפ"ג • 20:50, 11 במאי 2023 (UTC)
::::::::א. שים לב להשחתות של משתמש:יוגורט [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D:%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=prev&oldid=600768 כאן] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=prev&oldid=600183 כאן] ו[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=prev&oldid=600182 כאן]. הוזהר כמ"פ. השחית דפי משתמשים. מטרתו ככתוב בדף האישי שלו היא לא לעזור לחב"דפדיה. ב. כמו"כ משתמש:147.234.64.41 משחית. זה אמנם היה לפני זמן, אבל כדי שלא יחזור על עצמו כדאי שיחסם. יש"כ. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], י"ט בסיוון ה'תשפ"ג 23:39, 8 ביוני 2023 (UTC)
:::::::משתמש יוגורט נחסם. משתמש אנונימי נחסם. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ד בסיוון ה'תשפ"ג • 09:02, 13 ביוני 2023 (UTC)
== בבקשה ==

אשמח אם תוכל לתת לי רעיונות לכתיבת ערכים ועריכות שאפשר למצוא עליהם חומר בספרים ועלונים וכדו'--[[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי. יחי המלך המשיח!]]
:א. יועיל אם תחתום עם 4 טילדות - כולל תאריך ושעה. ב. אתה מוזמן לחפש ב[[חב"דפדיה:בקשת ערכים]] או [[מיוחד:דפים מבוקשים]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ג • 20:31, 24 באוקטובר 2022 (UTC)
תודה רבה! יישר כוח! בעז"ה נגדיל את חב"דפדיה עוד ועוד, ותודה על הערה, אקפיד על זה מעכשיו! [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי. יחי המלך המשיח!]] 16:22, ל' תשרי תשפ"ג.

== ערך חדש - חורושוכין ==

אולי כדאי לכתוב ערכים על משפחת חורושכין? לדוגמא: מרדכי חורושוכין, יוסף חורושוכין וכד'. --[[משתמש:חנושקא - הרבי חי וקיים|חנושקא - הרבי חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:חנושקא - הרבי חי וקיים|שיחה]], 05:33, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ג 05:33, 18 בינואר 2023 (UTC)
:אתה מוזמן אם יש לך מה לכתוב ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ה בטבת ה'תשפ"ג • 18:55, 18 בינואר 2023 (UTC)

== הוספת אתר לרשימה הלבנה ==

:שלום עליכם {{א|חלוקת קונטרסים}}! ראיתי [[חב"דפדיה:בקשת ערכים|כאן]] שחסר הערך על פני מלך בחב"דפדיה. התחלתי לכתוב וכמעט סיימתי ובקישורים חיצוניים שמתי את [www.pneimelech.com/ דף הבית של האתר] וזה נמצא ברשימה השחורה, תוכל בבקשה העביר זאת לרשימה הלבנה? ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● 06:37 ● [[ט"ו בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]
::הוספתי, כדאי לכתוב להבא ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בשבט ה'תשפ"ג • 10:32, 8 בפברואר 2023 (UTC)
:::{{שכוייח}} '''גדול'''!● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י"ח בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]

==ברוכים השבים==
מה שלומכם? התגעגענו. טוב שחזרת, היה חסר פה מפעיל פעיל. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:32, ט"ז בשבט, ה'תשפ"ג
:תודה, מקווה שאוכל יותר.. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בשבט ה'תשפ"ג • 10:33, 8 בפברואר 2023 (UTC)
::מצטרף לברכת ברוך השב. אגב, מה שהערת לי בדף השיחה - איני נכנס לפולמוס רק שים לב שלא אני כתבתי זאת רק שיניתי קצת בסדר בהערה וכו' והשארתי דברים על כנם. התמונה אכן הוסרה אחרי שהרבי הסתכל בה כמה פעמים והיו שהסיקו מכך שזה בעייתי עפ"י הלכה ולכן הורידו--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 07:29, י"ח בשבט, ה'תשפ"ג 07:29, 9 בפברואר 2023 (UTC)
:::אז מצויין, אם זו הסיבה אפשר לכתוב את זה כמו שכתבת כאן ללא ציון לסימן צ'... (שלא להוציא לעז על חצי מהבתי חב"ד...). בכל אופן תודה על הברכה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח בשבט ה'תשפ"ג • 08:07, 9 בפברואר 2023 (UTC)

== אולם דיונים ==

:{{א|חלוקת קונטרסים}}, אשמח אם תענה לי באולם דיונים.
● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י"ט בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]
::עניתי. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ט בשבט ה'תשפ"ג • 09:50, 10 בפברואר 2023 (UTC)

== בעיה כללית בדפי משתמש ובכלל ==

שלום עליכם {{א|חלוקת קונטרסים}}! ראיתי שב[[משתמש:יונה זאב סטמבלר|דף שלי]] ו[[משתמש:חלוקת קונטרסים|בדף שלך]] ובעוד כמה דפי משתמש, בכותרת של כל פיסקא מופיע ספרה מסוימת. תוכל בבקשה לטפל בזה? ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ"ה בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]
:אני לא רואה בעיה כזו. לא מוצג לי אות ליד השם משתמש. נא לקצר את החתימה ולא להכניס בה תבניות כנדרש ע"פ כללי החתימה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ג • 20:33, 16 בפברואר 2023 (UTC)
::תיקנתי את החתימה, ואני מדבר על '''סיפרה בתחילת פיסקא''', לא על אות ליד השם משתמש ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ"ו בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]
:::תוכל לעשות צילום מסך? לא רואה סיפרה כלשהי ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ז בשבט ה'תשפ"ג • 20:30, 18 בפברואר 2023 (UTC)
[[קובץ:בעיה בחבדפדיה.PNG|שמאל|ממוזער]]
::::הנה ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ז' באדר]] [[ה'תשפ"ג]]
:::::{{א|יונה זאב סטמבלר}}, נראה לי הבעיה רק אצלך, במחשב שלי אין מספרים לא בדף שיחה שלי ולא בשלך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 10:03, 6 ביולי 2023 (UTC)

== [[הגניזה החרסונית]] ==

נא להגן על הדף. מתנהלת שם מלחמת עריכה בין שני אנונימים. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ג ליצירה | 21:43, 19 בפברואר 2023 (UTC)
:תודה, הוגן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בשבט ה'תשפ"ג • 15:28, 20 בפברואר 2023 (UTC)

== החלפות ==

אם תוכל, להחליף (ע"י הבוט) את כל המופעים של [[ישראל ברוך פוזנר]] ל[[ישראל ברוך מליאזנא]]. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ב באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 17:05, 5 במרץ 2023 (UTC)
:עניתי לך בדף השיחה שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 10:02, 6 ביולי 2023 (UTC)

== השימוש בכתבי הרבי שליט"א מה"מ שפורסמו הפך רצונו הק' ==

א"א להדגיש לכל הפחות שמדובר ברשימותיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ כשהן מובאות באתר חב"פדי', יחד עם הבאת התוכן עצמו, וכך רבים מהמשתמשים יוכלו למנוע עצמם מהשימוש הפך רצונם וללא ידיעתם בהנ"ל. שכוייח על תנאי {{אנונימי}}
:אתה מוזמן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 10:02, 6 ביולי 2023 (UTC)

== שינוי שם משתמש ==
אם תוכל לשנות את את המשתמש שלי ל[[משתמש:דער רעבע איז דא]] אשמח מאוד --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|<big>נייעס חסידי מעניין</big>]] 16:26, 3 באפריל 2023 (UTC)
:תוכל לבקש ב[[חב"דפדיה:שינוי שם משתמש]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ב בניסן ה'תשפ"ג • 21:33, 3 באפריל 2023 (UTC)
::בקשתי ממתינה שם 4 חודשים כבר --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|<big>נייעס חסידי מעניין</big>]] 22:33, 3 באפריל 2023 (UTC)
:::כנראה שהיה צריך את התזכורת. בוצע ע"י הבירוקרט. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בניסן ה'תשפ"ג • 10:21, 11 באפריל 2023 (UTC)
==הודעה==
{{א|חלוקת קונטרסים}} שלחתי לך הודעה במיייל, אשמח שתענה לבקשתי, תודה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:59, ד' באייר, ה'תשפ"ג).
:בוצע ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' באייר ה'תשפ"ג • 05:53, 25 באפריל 2023 (UTC)
==שאלה==
איך מתרגמים דף באופן מוטבע?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:00, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:אם תוכל לפרט, לא הבנתי את כוונתך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 09:55, 2 ביולי 2023 (UTC)
::בעיצוב של מינרווה נווה ניתן לראות תחת שם הערך סימן תרגום. כעת אף דף לא מתורגם ולכן לחיצה על כפתור זה מציגה את הכתובית: הדף הזה אינו זמין בשפות אחרות. שאלתי היא כיצד ניתן להפוך אותו לזמין בשפות אחרות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:11, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::זכור לי שהקישור בויקיפדי' מפנה לערכים בויקיפדי' האנגלית וכיו"ב, ובשפות נוספות, אם ישנם ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 10:15, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::{{א|חב"דפדי פעיל| }}{{א|שיע.ק| }} ואי אפשר לערוך הפניה לדף מתורגם בחב"דפדיה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:18, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::אין לנו עתה אתרים של חב"דפדיה בשפות נוספות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 12:06, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::{{א|חב"דפדי פעיל| }} מה הבעיה פשוט לקשר לדף מתורגם? חייב לפתוח ויקי נוסף לשם כך?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:07, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::איך בדיוק? עם translate google? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 12:09, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::{{א|חב"דפדי פעיל| }}לא, מה פתאום. ע"י עורכים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:10, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::שיתרגמו כל דף? עדיף לפתוח ויקי בפ"ע, וכבר יש תכנונים (ויקיפדי' האנגלית וכיו"ב). ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 12:12, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::::אכן בשביל שזה יעבוד צריך שיהיה אתרי ויקי נפרדים וצריך בנוסף 'חב"דנתונים' שם יהיה ניתן לקשר את הערכים אחד לשני. לא אפשרי שדבר כזה יהיה בזמן הקרוב ולבינתיים אם יהיה לי זמן אנסה להוריד את הסמל ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 12:22, 2 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:25, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).

== תבניות בערכים במרחב האישי ==

תבניות בערכים שנמצאים במרחב האישי של המשתמשים שמכלילים את הדף בקטגוריה, האם אפשר למחוק את התבנית (דהיינו להוסיף נקודותיים לפניו) בכל הערכים במרחב האישי של שאר המשתמשים כדי להוציאם מהקטגוריות? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:19, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אין צורך. צריך לסדר את התבנית שלא תכניס לקטגוריה ערכים שנמצאים במרחב האישי ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 12:23, 2 ביולי 2023 (UTC)
::חלוקת, איך עושים זאת? אשמח להדגמה בתבנית שבוצע בה השינוי... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בתמוז ה'תשפ"ג 12:35, 2 ביולי 2023 (UTC)
:::בהשגחה פרטית עשיתי משהו דומה לאחרונה ב[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תבנית:חשיבות&diff=604229&oldid=593782 תבנית:חשיבות], רק ששמה עשיתי שמה שמופיע במרחב הראשי יכנס לקטגוריית דיונים על חשיבות, ומה שלא במרחב הראשי יכנס לקטגןריה אחרת שתוכנה 'היה בדיון חשיבות ולא עבר'. אפשר פשוט למחוק את הברירת מחדל שם. אם אל מובן אני יתן דוגמא על תבנית אחרת ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 17:46, 2 ביולי 2023 (UTC)

== קטגוריה: מחיקה ==

יש שם הרבה דפים למחיקה ששוכבים שם שבועות רבים. וחלקם עושים נזק (לדוגמא הדף "חח") ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:19, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג ''(3 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אין דפים ששוכבים שבועות רבים, רוקנתי את הקטגוריה לפני שבוע-שבועיים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 14:26, 3 ביולי 2023 (UTC)

==בוט==
אני יכול להיות בוט בחב"דפדיה? קעניג—שיחה {{לא חתם|קעניג!}}
:אין לי מה לומר לך {{א|קעניג!}}. חבל שאתה מבזבז את זמנך בחב"דפדיה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (06:51, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג).
::טוב תודה קעניג! יחי המלך המשיח חי וקיים 06:52, 6 ביולי 2023 (UTC)
::: שתהי' בריא{{א|קעניג!|!}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (06:55, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::ישר כח על התשובה הזריזה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 09:18, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::::טוב תודה קעניג! 10:33, 6 ביולי 2023 (UTC)
::::::{{ישר כח}} על כל העזרה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 21:32, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 21:32, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::::::שמח לראות שלמדת איך חותמים ומזיחים. בהצלחה בהמשך ושבת שלום! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 09:13, 7 ביולי 2023 (UTC)

==חבדציטוט==

ראיתי שאתה מפעיל מערכת בחבד ציטוט ואשמח אם תשים אותי גם כמפעיל מערכת כי אני רוצה להתחיל לעבוד על האתר ואני לא מצליח לערוך כלום..ת תודה--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"ח בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:04, 7 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|הקצנה}} חלוקת קונטרסים לא פעיל שם, שלחתי לך מייל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:33, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ג).
::בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ט בתמוז ה'תשפ"ג • 21:26, 8 ביולי 2023 (UTC)

== הפניות כפולות ==

ב"ה עברתי על כל מאות [[מיוחד:הפניות כפולות|ההפניות הכפולות]] באתר ועדכנתי אותם, אך יש שם עדיין 14 הפניות המוצגות בדף ככפולות ואני לא מצליח לשנות אותם. יש אפשרות לתקן את זה? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:19, כ"א בתמוז, ה'תשפ"ג ''(10 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:כנ"ל [[מיוחד:הפניות לא תקינות|כאן]] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:25, כ"א בתמוז, ה'תשפ"ג ''(10 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::בעיה [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 14#הפניות כפולות|מוכרת]] ו[[חב"דפדיה:לוח מודעות/ארכיון 6#הפניות כפולות|ישנה]], לבנתיים תשאיר כך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 10:27, 11 ביולי 2023 (UTC)
:::לפי הקצב באתר אז זה יתוקן עוד עשור.. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 10:55, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::{{א|חב"דפדי פעיל}} מה כל כך מפריע?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:01, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::אולי גם יותר מעשור. יש דברים יותר חשובים לתקן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 16:33, 11 ביולי 2023 (UTC)

== כשלוחצים על "בדיקה" ואח"כ שמירת שינויים ==

כשלוחצים על "בדיקה" (הסרת קישורים עודפים, קידוד קישורים וכו') ואח"כ על שמירת שינויים מופיע {{ציטוטון|אין לך הרשאה להחיל תגיות שינויים יחד עם השינויים שלך.}}, ורק אחרי זה אפשר ללחוץ על שמירת השינויים. מדוע? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:46, כ"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(16 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:{{א|חב"דפדי פעיל}}, אני פשוט לא יודע איך מסדרים את זה. השארתי את זה כך כי עדיף לי שיהיה באופן הזה משלא יהיה. נא לקצר את החתימה - להוריד את ה'בחר'. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 03:57, 17 ביולי 2023 (UTC)
::ראה את העריכה שעשיתי לחתימה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 03:59, 17 ביולי 2023 (UTC)
:::{{בוצע}} ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 11:17, א' באב, ה'תשפ"ג ''(19 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==בין הזמנים==
{{א|שיע.ק}} אני ממליץ לחסום את האתר מאפשרות לעריכה ע"י אנונימים בימי החופש. יחסוך בעיות רבות. (עוד לא התחיל החופש וכבר הספקתי לשחזר כמה עריכות).. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:21, א' באב, ה'תשפ"ג).
:זו שאלה, מצד אחד יש יותר משחיתים אנונימיים בחופש, מצד שני יש גם יותר תורמים אנונימיים שחלקם הופכים אח"כ לתורמים קבועים, אגב אתה בדף של חלוקת {{קריצה}} [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשפ"ג 11:10, 20 ביולי 2023 (UTC)
::{{א|שיע.ק}} השאלה היא מה גובר על מה, האם התרומות של אנונימיים או השחתות חוזרות ונשנות. לדעתי, מי שרוצה לתרום יפתח משתמש, עכ"פ בזמן החופש. אני יודע שאני בדף של חלוקת {{חיוך רחב}} לכן אותך תייגתי ואותו לא. זאת מכיוון שהוא פעיל יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:38, ב' באב, ה'תשפ"ג).
:::אשמח לשמוע עוד דעות, אבל מניסיוני, רוב המשתמשים האיכותיים והותיקים כאן, לא נרשמו בתרומה הראשונה, בתחילה נכנסו כאנונימיים תיקנו כאן ושם ורק אחרי שטעמו וראו כי טוב נרשמו. ובכלל כל הקונספט של האתר הוא שיתוף ופתיחות ולחסום אותו לחלוטין כל בין הזמנים זו מדיניות מאוד בעייתית. מצד שני אני מבין את הקושי והתסכול בעבודה המשעממת של ניטור ומחיקה של השחתות מאנונימיים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשפ"ג 16:15, 20 ביולי 2023 (UTC)
::::אין לי דעה בעניין ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ג' באב ה'תשפ"ג • 01:19, 21 ביולי 2023 (UTC)
:::::לחסום את האתר מאנונימים זה אכן לא יהי' פתרון רלוונטי. יש"כ {{א|שיע.ק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:24, ג' באב, ה'תשפ"ג).

==עזרה==
מה קורה כבוד הרב? הרבה זמן לא דברנו.. אם יהיה לך זמן אז אני ישמח אם תשפר ותרחיב את ה[[משתמש:חסיד של הרבי/מיאמי|ערך הזה]] מידעותיך, אני די תקוע... יש"כ מראש! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 14:53, 31 ביולי 2023 (UTC)
:הרחבתי {{קריצה}}. לדעתי הערך מיותר כשכל מה שכתוב בו כבר קיים ופרטים שוליים (אם ישנם) יכולים להיכנס בערך הכללי [[פלורידה]]. ללא קשר, בעז"ה אם יהיה זמן גם את הערך [[מוסדות חב"ד במיאמי]] אני ישנה למוסדות חב"ד בפלורידה ויוסיף בו עוד רבות. בשנה הקרובה הולך להיפתח בי"ס חדש והרישום בו כעת עומד על 250 תלמידים (!). מאחר והוא לא במיאמי (אלא ליד) אני ישנה את שם הערך ויוסיף עם עוד כמה פרטים בעז"ה. בהצלחה בהמשך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באב ה'תשפ"ג • 16:22, 1 באוגוסט 2023 (UTC)
::אתה משהו אתה.. {{אויש}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 13:01, 3 באוגוסט 2023 (UTC)

== חידוש החממה ==
החלטתי לחדש את החממה אני בינתיים האחראי. תוכל לעשות אותי אחראי באופן רשמי? מחקתי בינתיים משתמשים חונכים שלא פעילים תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 21:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ג 21:44, 16 באוגוסט 2023 (UTC)
:תבקש מאחד האחראים הישנים, אולי {{א|שמואל חיים}} יעזור לך קצת בהתחלה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 09:47, 30 באוגוסט 2023 (UTC)

==ברוכים השבים==
בתקווה שחזרת על מנת לשהות בתדירות גבוהה יותר. {{קריצה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (09:45, י"ג באלול, ה'תשפ"ג)
:גם אני כולי תקווה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 09:47, 30 באוגוסט 2023 (UTC)

== מה עם בחירות? ==

''' פעם המיליון, מתי הבחירות???''' {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:03, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
:למפעילי מערכת {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:03, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::כבר כתבתי לך משהו --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ג באלול ה'תשפ"ג - 17:16, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
:::לא זכור לי ששאלת אותי אי פעם שאלה זו. הבחירות יהיו כאשר הבירוקרט יראה בהם צורך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 17:28, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::חלוקת יקר, מי הבירוקרט? {{א|שיע.ק}}, שלא נמצא באתר כעמט אף-פעם? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:31, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::אני לא יודע מי מעביר לך את המידע ואיפה אתה מחפש אותו אבל ראה [[מיוחד:תרומות המשתמש/שיע.ק]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 17:42, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
==חב"דפדיה להורדה==
יש לי קובץ ZIM של חב"דפדיה מעודכן לחודש אייר תשפ"ב ובו 8664 ערכים. אשמח באם תבדוק את הקובץ האם הוא תקין. שלחתי לך מייל עם הקישור. ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:37, י"ג באלול, ה'תשפ"ג)
:תודה, עדין לא קיבלתי. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 20:42, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::שלחתי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:51, י"ג באלול, ה'תשפ"ג)
:::זה עובד לי, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 21:17, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::מעולה, אפתח את הדף [[חב"דפדיה:להורדה]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:01, י"ג באלול, ה'תשפ"ג)
:::::בסדר גמור, אנסה לדאוג שגרסת ההורדה תעודכן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באלול ה'תשפ"ג • 06:23, 31 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::רק {{א|יוסף בן מלמד|זכור}} שאין להעתיק רצף מילים מאתר המוגן בזכויות יוצרים. יש לכתוב/לנסח מחדש את הדף. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באלול ה'תשפ"ג • 07:01, 31 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::בוודאי. ניסתי להוריד קובץ עדכני, אשמח מאוד אם תצליח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:07, י"ד באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::אם הבנתי נכון זה מתעדכן אוטומטי עם עדכון גרסה של האתר. בעז"ה האתר יעודכן ואילו גם הקישור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באלול ה'תשפ"ג • 07:12, 31 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::סליחה על ההתערבות... אשמח להסבר על אפשרות ההורדה והשימוש באתר אופליין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:35, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 00:35, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
::::::::::{{א|להתראות}} בכיף {{קריצה}}. הורדת האתר מאפשרת לקרוא את כל ערכי חב"דפדיה ללא חיבור לאינטרנט, בדיוק כמו במצב אונליין. למעט אפשרות עריכת דפים וקריאת דפי שיחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:47, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג)
:::::::::::א. כמה שוקל. ב. מאיפה מורידים. ג. האם זה מאפשר מעבר אינטרקטיבי באמצעות קישורים פנימיים? ד. האם מה שאתם מדברים כעת זה לעדכן את הקובץ שיכלול את המידע כמו שהוא מוצג כיום ולא כמו שהיה לפני שנתיים? באם כן - עד כמה זה מסובך, במה זה כרוך, ומה הצפי? מקווה שלא העמסתי מידי עם השאלות. יישר כח עצום באמת!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:04, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 01:04, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|להתראות}} קודם כל, חשוב לוודא שאתה יכול להוריד את התוכנה. ייתכן וחסימת אינטרנט לא תאפשר. א. הקובץ שוקל 83,467 KB, יורד למחשב תוך פחות משתי דקות. ב. אפתח דף שייועד להורדת האתר. אם אתה רוצה, אוכל לשלוח לך קישור למייל. ג. בוודאי. גם מעבר לקישורים חיצוניים יש. ד. הגרסא של הקובץ היא מאייר תשפ"ב ולא מלפני שנתיים. כן, אנחנו מדברים על עדכון הגרסא. את המשך השאלה חלוקת יענה, אני לא יודע במה זה כרוך ומה הצפי. בכיף גדול {{לייק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:57, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג)
:::::::::::::פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:אופליין]], אשמח מאוד שתשפרו את הדף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:10, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::::::::ערכתי את הדף, ישר כח. כפי שכתבתי קודם ניתן למצוא בקישור זה: wiki.kiwix.org/wiki/Content_in_all_languages את כל הויקי הקיימים ולהוריד את קובץ הזים שלהם (ממויין לפי שפות). ככל הנראה כאשר מעדכנים גירסה של האתר מתעדכן גם שם הקישור וא"כ זה כרוך בעדכון האתר לגרסה האחרונה (או אפילו לאותו גרסה...), הצפי לעדכון האתר כידוע - לא ידוע אבל אפשר להשתדל לפעול שזה יהיה בקרוב אם זה יהיה מספיק חשוב.. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באלול ה'תשפ"ג • 14:57, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::תודה רבה רבה על עריכת הדף!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:54, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג)

== מדוע הערך ספר המאמרים תורת מנחם דרושי חתונה נמחק?! ==

הערך משוכתב כהוגן וכולל פירוט מלא על הספר. אינני מבין מדוע הספר לא זכאי לערך עצמאי. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 19:22, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:22, 13 בדצמבר 2023 (UTC)

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2023-12-13T19:22:09Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* מדוע הערך ספר המאמרים תורת מנחם דרושים חתונה נמחק?! */ פסקה חדשה

{{משתמש:חלוקת קונטרסים/דף שיחה}}

== השחתות ==

שים לב להשחתות של 195.60.233.130 [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%27&diff=prev&oldid=566114 כאן] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A0&diff=prev&oldid=564302 וכאן] ועוד. [[משתמש:מ.ק.|מ.ק]] • [[שיחת משתמש:מ.ק.|שיחה]] • יחי המלך המשיח! 19:37, 21 בספטמבר 2022 (UTC)
:תודה, טופל ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ז באלול ה'תשפ"ב • 09:20, 23 בספטמבר 2022 (UTC)
::שים לב להשחתות של שמואל ס. [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&type=revision&diff=589755&oldid=572391 כאן] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F%29&type=revision&diff=589754&oldid=589439 כאן] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%28%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F%29&type=revision&diff=589753&oldid=587284 וכאן]. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ח בניסן ה'תשפ"ג 17:56, 19 באפריל 2023 (UTC)
:::הוספתי לו אזהרה, אם ימשיך יחסם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ג • 04:20, 20 באפריל 2023 (UTC)
::::חסימה מיידית למשתמש: טיכואוט. כל עריכותיו הם רק השחתות! --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ט בניסן ה'תשפ"ג 10:39, 20 באפריל 2023 (UTC)
:::::בוצע. תודה רבה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' באייר ה'תשפ"ג • 10:38, 23 באפריל 2023 (UTC)
::::::כמו"כ משתמש:104.1.184.83 משחית בערכים הנוגעים למשפט הספרים ולקה"ת. ראה בעריכותיו. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], ב' באייר ה'תשפ"ג 10:55, 23 באפריל 2023 (UTC)
::::::משתמש:69.120.119.60 משחית. כמו"כ משתמש:104.1.184.83 ממשיך להשחית. לטיפולך. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ' באייר ה'תשפ"ג 18:21, 11 במאי 2023 (UTC)
:::::::תודה, אחד נחסם ואחד באזהרה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' באייר ה'תשפ"ג • 20:50, 11 במאי 2023 (UTC)
::::::::א. שים לב להשחתות של משתמש:יוגורט [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D:%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=prev&oldid=600768 כאן] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=prev&oldid=600183 כאן] ו[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=prev&oldid=600182 כאן]. הוזהר כמ"פ. השחית דפי משתמשים. מטרתו ככתוב בדף האישי שלו היא לא לעזור לחב"דפדיה. ב. כמו"כ משתמש:147.234.64.41 משחית. זה אמנם היה לפני זמן, אבל כדי שלא יחזור על עצמו כדאי שיחסם. יש"כ. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], י"ט בסיוון ה'תשפ"ג 23:39, 8 ביוני 2023 (UTC)
:::::::משתמש יוגורט נחסם. משתמש אנונימי נחסם. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ד בסיוון ה'תשפ"ג • 09:02, 13 ביוני 2023 (UTC)
== בבקשה ==

אשמח אם תוכל לתת לי רעיונות לכתיבת ערכים ועריכות שאפשר למצוא עליהם חומר בספרים ועלונים וכדו'--[[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי. יחי המלך המשיח!]]
:א. יועיל אם תחתום עם 4 טילדות - כולל תאריך ושעה. ב. אתה מוזמן לחפש ב[[חב"דפדיה:בקשת ערכים]] או [[מיוחד:דפים מבוקשים]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ג • 20:31, 24 באוקטובר 2022 (UTC)
תודה רבה! יישר כוח! בעז"ה נגדיל את חב"דפדיה עוד ועוד, ותודה על הערה, אקפיד על זה מעכשיו! [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי. יחי המלך המשיח!]] 16:22, ל' תשרי תשפ"ג.

== ערך חדש - חורושוכין ==

אולי כדאי לכתוב ערכים על משפחת חורושכין? לדוגמא: מרדכי חורושוכין, יוסף חורושוכין וכד'. --[[משתמש:חנושקא - הרבי חי וקיים|חנושקא - הרבי חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:חנושקא - הרבי חי וקיים|שיחה]], 05:33, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ג 05:33, 18 בינואר 2023 (UTC)
:אתה מוזמן אם יש לך מה לכתוב ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ה בטבת ה'תשפ"ג • 18:55, 18 בינואר 2023 (UTC)

== הוספת אתר לרשימה הלבנה ==

:שלום עליכם {{א|חלוקת קונטרסים}}! ראיתי [[חב"דפדיה:בקשת ערכים|כאן]] שחסר הערך על פני מלך בחב"דפדיה. התחלתי לכתוב וכמעט סיימתי ובקישורים חיצוניים שמתי את [www.pneimelech.com/ דף הבית של האתר] וזה נמצא ברשימה השחורה, תוכל בבקשה העביר זאת לרשימה הלבנה? ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● 06:37 ● [[ט"ו בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]
::הוספתי, כדאי לכתוב להבא ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בשבט ה'תשפ"ג • 10:32, 8 בפברואר 2023 (UTC)
:::{{שכוייח}} '''גדול'''!● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י"ח בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]

==ברוכים השבים==
מה שלומכם? התגעגענו. טוב שחזרת, היה חסר פה מפעיל פעיל. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:32, ט"ז בשבט, ה'תשפ"ג
:תודה, מקווה שאוכל יותר.. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בשבט ה'תשפ"ג • 10:33, 8 בפברואר 2023 (UTC)
::מצטרף לברכת ברוך השב. אגב, מה שהערת לי בדף השיחה - איני נכנס לפולמוס רק שים לב שלא אני כתבתי זאת רק שיניתי קצת בסדר בהערה וכו' והשארתי דברים על כנם. התמונה אכן הוסרה אחרי שהרבי הסתכל בה כמה פעמים והיו שהסיקו מכך שזה בעייתי עפ"י הלכה ולכן הורידו--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 07:29, י"ח בשבט, ה'תשפ"ג 07:29, 9 בפברואר 2023 (UTC)
:::אז מצויין, אם זו הסיבה אפשר לכתוב את זה כמו שכתבת כאן ללא ציון לסימן צ'... (שלא להוציא לעז על חצי מהבתי חב"ד...). בכל אופן תודה על הברכה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח בשבט ה'תשפ"ג • 08:07, 9 בפברואר 2023 (UTC)

== אולם דיונים ==

:{{א|חלוקת קונטרסים}}, אשמח אם תענה לי באולם דיונים.
● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י"ט בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]
::עניתי. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ט בשבט ה'תשפ"ג • 09:50, 10 בפברואר 2023 (UTC)

== בעיה כללית בדפי משתמש ובכלל ==

שלום עליכם {{א|חלוקת קונטרסים}}! ראיתי שב[[משתמש:יונה זאב סטמבלר|דף שלי]] ו[[משתמש:חלוקת קונטרסים|בדף שלך]] ובעוד כמה דפי משתמש, בכותרת של כל פיסקא מופיע ספרה מסוימת. תוכל בבקשה לטפל בזה? ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ"ה בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]
:אני לא רואה בעיה כזו. לא מוצג לי אות ליד השם משתמש. נא לקצר את החתימה ולא להכניס בה תבניות כנדרש ע"פ כללי החתימה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ג • 20:33, 16 בפברואר 2023 (UTC)
::תיקנתי את החתימה, ואני מדבר על '''סיפרה בתחילת פיסקא''', לא על אות ליד השם משתמש ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ"ו בשבט]] [[ה'תשפ"ג]]
:::תוכל לעשות צילום מסך? לא רואה סיפרה כלשהי ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ז בשבט ה'תשפ"ג • 20:30, 18 בפברואר 2023 (UTC)
[[קובץ:בעיה בחבדפדיה.PNG|שמאל|ממוזער]]
::::הנה ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ז' באדר]] [[ה'תשפ"ג]]
:::::{{א|יונה זאב סטמבלר}}, נראה לי הבעיה רק אצלך, במחשב שלי אין מספרים לא בדף שיחה שלי ולא בשלך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 10:03, 6 ביולי 2023 (UTC)

== [[הגניזה החרסונית]] ==

נא להגן על הדף. מתנהלת שם מלחמת עריכה בין שני אנונימים. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ג ליצירה | 21:43, 19 בפברואר 2023 (UTC)
:תודה, הוגן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בשבט ה'תשפ"ג • 15:28, 20 בפברואר 2023 (UTC)

== החלפות ==

אם תוכל, להחליף (ע"י הבוט) את כל המופעים של [[ישראל ברוך פוזנר]] ל[[ישראל ברוך מליאזנא]]. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ב באדר ה'תשפ"ג ליצירה | 17:05, 5 במרץ 2023 (UTC)
:עניתי לך בדף השיחה שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 10:02, 6 ביולי 2023 (UTC)

== השימוש בכתבי הרבי שליט"א מה"מ שפורסמו הפך רצונו הק' ==

א"א להדגיש לכל הפחות שמדובר ברשימותיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ כשהן מובאות באתר חב"פדי', יחד עם הבאת התוכן עצמו, וכך רבים מהמשתמשים יוכלו למנוע עצמם מהשימוש הפך רצונם וללא ידיעתם בהנ"ל. שכוייח על תנאי {{אנונימי}}
:אתה מוזמן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 10:02, 6 ביולי 2023 (UTC)

== שינוי שם משתמש ==
אם תוכל לשנות את את המשתמש שלי ל[[משתמש:דער רעבע איז דא]] אשמח מאוד --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|<big>נייעס חסידי מעניין</big>]] 16:26, 3 באפריל 2023 (UTC)
:תוכל לבקש ב[[חב"דפדיה:שינוי שם משתמש]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ב בניסן ה'תשפ"ג • 21:33, 3 באפריל 2023 (UTC)
::בקשתי ממתינה שם 4 חודשים כבר --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|<big>נייעס חסידי מעניין</big>]] 22:33, 3 באפריל 2023 (UTC)
:::כנראה שהיה צריך את התזכורת. בוצע ע"י הבירוקרט. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בניסן ה'תשפ"ג • 10:21, 11 באפריל 2023 (UTC)
==הודעה==
{{א|חלוקת קונטרסים}} שלחתי לך הודעה במיייל, אשמח שתענה לבקשתי, תודה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:59, ד' באייר, ה'תשפ"ג).
:בוצע ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' באייר ה'תשפ"ג • 05:53, 25 באפריל 2023 (UTC)
==שאלה==
איך מתרגמים דף באופן מוטבע?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:00, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:אם תוכל לפרט, לא הבנתי את כוונתך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 09:55, 2 ביולי 2023 (UTC)
::בעיצוב של מינרווה נווה ניתן לראות תחת שם הערך סימן תרגום. כעת אף דף לא מתורגם ולכן לחיצה על כפתור זה מציגה את הכתובית: הדף הזה אינו זמין בשפות אחרות. שאלתי היא כיצד ניתן להפוך אותו לזמין בשפות אחרות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:11, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::זכור לי שהקישור בויקיפדי' מפנה לערכים בויקיפדי' האנגלית וכיו"ב, ובשפות נוספות, אם ישנם ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 10:15, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::{{א|חב"דפדי פעיל| }}{{א|שיע.ק| }} ואי אפשר לערוך הפניה לדף מתורגם בחב"דפדיה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:18, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::אין לנו עתה אתרים של חב"דפדיה בשפות נוספות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 12:06, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::{{א|חב"דפדי פעיל| }} מה הבעיה פשוט לקשר לדף מתורגם? חייב לפתוח ויקי נוסף לשם כך?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:07, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::איך בדיוק? עם translate google? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 12:09, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::{{א|חב"דפדי פעיל| }}לא, מה פתאום. ע"י עורכים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:10, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::שיתרגמו כל דף? עדיף לפתוח ויקי בפ"ע, וכבר יש תכנונים (ויקיפדי' האנגלית וכיו"ב). ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 12:12, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::::אכן בשביל שזה יעבוד צריך שיהיה אתרי ויקי נפרדים וצריך בנוסף 'חב"דנתונים' שם יהיה ניתן לקשר את הערכים אחד לשני. לא אפשרי שדבר כזה יהיה בזמן הקרוב ולבינתיים אם יהיה לי זמן אנסה להוריד את הסמל ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 12:22, 2 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:25, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).

== תבניות בערכים במרחב האישי ==

תבניות בערכים שנמצאים במרחב האישי של המשתמשים שמכלילים את הדף בקטגוריה, האם אפשר למחוק את התבנית (דהיינו להוסיף נקודותיים לפניו) בכל הערכים במרחב האישי של שאר המשתמשים כדי להוציאם מהקטגוריות? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:19, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אין צורך. צריך לסדר את התבנית שלא תכניס לקטגוריה ערכים שנמצאים במרחב האישי ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 12:23, 2 ביולי 2023 (UTC)
::חלוקת, איך עושים זאת? אשמח להדגמה בתבנית שבוצע בה השינוי... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בתמוז ה'תשפ"ג 12:35, 2 ביולי 2023 (UTC)
:::בהשגחה פרטית עשיתי משהו דומה לאחרונה ב[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תבנית:חשיבות&diff=604229&oldid=593782 תבנית:חשיבות], רק ששמה עשיתי שמה שמופיע במרחב הראשי יכנס לקטגוריית דיונים על חשיבות, ומה שלא במרחב הראשי יכנס לקטגןריה אחרת שתוכנה 'היה בדיון חשיבות ולא עבר'. אפשר פשוט למחוק את הברירת מחדל שם. אם אל מובן אני יתן דוגמא על תבנית אחרת ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 17:46, 2 ביולי 2023 (UTC)

== קטגוריה: מחיקה ==

יש שם הרבה דפים למחיקה ששוכבים שם שבועות רבים. וחלקם עושים נזק (לדוגמא הדף "חח") ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:19, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג ''(3 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אין דפים ששוכבים שבועות רבים, רוקנתי את הקטגוריה לפני שבוע-שבועיים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 14:26, 3 ביולי 2023 (UTC)

==בוט==
אני יכול להיות בוט בחב"דפדיה? קעניג—שיחה {{לא חתם|קעניג!}}
:אין לי מה לומר לך {{א|קעניג!}}. חבל שאתה מבזבז את זמנך בחב"דפדיה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (06:51, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג).
::טוב תודה קעניג! יחי המלך המשיח חי וקיים 06:52, 6 ביולי 2023 (UTC)
::: שתהי' בריא{{א|קעניג!|!}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (06:55, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::ישר כח על התשובה הזריזה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 09:18, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::::טוב תודה קעניג! 10:33, 6 ביולי 2023 (UTC)
::::::{{ישר כח}} על כל העזרה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 21:32, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 21:32, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::::::שמח לראות שלמדת איך חותמים ומזיחים. בהצלחה בהמשך ושבת שלום! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 09:13, 7 ביולי 2023 (UTC)

==חבדציטוט==

ראיתי שאתה מפעיל מערכת בחבד ציטוט ואשמח אם תשים אותי גם כמפעיל מערכת כי אני רוצה להתחיל לעבוד על האתר ואני לא מצליח לערוך כלום..ת תודה--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"ח בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:04, 7 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|הקצנה}} חלוקת קונטרסים לא פעיל שם, שלחתי לך מייל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:33, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ג).
::בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ט בתמוז ה'תשפ"ג • 21:26, 8 ביולי 2023 (UTC)

== הפניות כפולות ==

ב"ה עברתי על כל מאות [[מיוחד:הפניות כפולות|ההפניות הכפולות]] באתר ועדכנתי אותם, אך יש שם עדיין 14 הפניות המוצגות בדף ככפולות ואני לא מצליח לשנות אותם. יש אפשרות לתקן את זה? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:19, כ"א בתמוז, ה'תשפ"ג ''(10 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:כנ"ל [[מיוחד:הפניות לא תקינות|כאן]] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 11:25, כ"א בתמוז, ה'תשפ"ג ''(10 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::בעיה [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 14#הפניות כפולות|מוכרת]] ו[[חב"דפדיה:לוח מודעות/ארכיון 6#הפניות כפולות|ישנה]], לבנתיים תשאיר כך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 10:27, 11 ביולי 2023 (UTC)
:::לפי הקצב באתר אז זה יתוקן עוד עשור.. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 10:55, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::{{א|חב"דפדי פעיל}} מה כל כך מפריע?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:01, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::אולי גם יותר מעשור. יש דברים יותר חשובים לתקן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 16:33, 11 ביולי 2023 (UTC)

== כשלוחצים על "בדיקה" ואח"כ שמירת שינויים ==

כשלוחצים על "בדיקה" (הסרת קישורים עודפים, קידוד קישורים וכו') ואח"כ על שמירת שינויים מופיע {{ציטוטון|אין לך הרשאה להחיל תגיות שינויים יחד עם השינויים שלך.}}, ורק אחרי זה אפשר ללחוץ על שמירת השינויים. מדוע? ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:46, כ"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(16 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:{{א|חב"דפדי פעיל}}, אני פשוט לא יודע איך מסדרים את זה. השארתי את זה כך כי עדיף לי שיהיה באופן הזה משלא יהיה. נא לקצר את החתימה - להוריד את ה'בחר'. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 03:57, 17 ביולי 2023 (UTC)
::ראה את העריכה שעשיתי לחתימה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 03:59, 17 ביולי 2023 (UTC)
:::{{בוצע}} ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 11:17, א' באב, ה'תשפ"ג ''(19 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==בין הזמנים==
{{א|שיע.ק}} אני ממליץ לחסום את האתר מאפשרות לעריכה ע"י אנונימים בימי החופש. יחסוך בעיות רבות. (עוד לא התחיל החופש וכבר הספקתי לשחזר כמה עריכות).. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:21, א' באב, ה'תשפ"ג).
:זו שאלה, מצד אחד יש יותר משחיתים אנונימיים בחופש, מצד שני יש גם יותר תורמים אנונימיים שחלקם הופכים אח"כ לתורמים קבועים, אגב אתה בדף של חלוקת {{קריצה}} [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשפ"ג 11:10, 20 ביולי 2023 (UTC)
::{{א|שיע.ק}} השאלה היא מה גובר על מה, האם התרומות של אנונימיים או השחתות חוזרות ונשנות. לדעתי, מי שרוצה לתרום יפתח משתמש, עכ"פ בזמן החופש. אני יודע שאני בדף של חלוקת {{חיוך רחב}} לכן אותך תייגתי ואותו לא. זאת מכיוון שהוא פעיל יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:38, ב' באב, ה'תשפ"ג).
:::אשמח לשמוע עוד דעות, אבל מניסיוני, רוב המשתמשים האיכותיים והותיקים כאן, לא נרשמו בתרומה הראשונה, בתחילה נכנסו כאנונימיים תיקנו כאן ושם ורק אחרי שטעמו וראו כי טוב נרשמו. ובכלל כל הקונספט של האתר הוא שיתוף ופתיחות ולחסום אותו לחלוטין כל בין הזמנים זו מדיניות מאוד בעייתית. מצד שני אני מבין את הקושי והתסכול בעבודה המשעממת של ניטור ומחיקה של השחתות מאנונימיים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשפ"ג 16:15, 20 ביולי 2023 (UTC)
::::אין לי דעה בעניין ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ג' באב ה'תשפ"ג • 01:19, 21 ביולי 2023 (UTC)
:::::לחסום את האתר מאנונימים זה אכן לא יהי' פתרון רלוונטי. יש"כ {{א|שיע.ק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:24, ג' באב, ה'תשפ"ג).

==עזרה==
מה קורה כבוד הרב? הרבה זמן לא דברנו.. אם יהיה לך זמן אז אני ישמח אם תשפר ותרחיב את ה[[משתמש:חסיד של הרבי/מיאמי|ערך הזה]] מידעותיך, אני די תקוע... יש"כ מראש! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 14:53, 31 ביולי 2023 (UTC)
:הרחבתי {{קריצה}}. לדעתי הערך מיותר כשכל מה שכתוב בו כבר קיים ופרטים שוליים (אם ישנם) יכולים להיכנס בערך הכללי [[פלורידה]]. ללא קשר, בעז"ה אם יהיה זמן גם את הערך [[מוסדות חב"ד במיאמי]] אני ישנה למוסדות חב"ד בפלורידה ויוסיף בו עוד רבות. בשנה הקרובה הולך להיפתח בי"ס חדש והרישום בו כעת עומד על 250 תלמידים (!). מאחר והוא לא במיאמי (אלא ליד) אני ישנה את שם הערך ויוסיף עם עוד כמה פרטים בעז"ה. בהצלחה בהמשך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באב ה'תשפ"ג • 16:22, 1 באוגוסט 2023 (UTC)
::אתה משהו אתה.. {{אויש}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 13:01, 3 באוגוסט 2023 (UTC)

== חידוש החממה ==
החלטתי לחדש את החממה אני בינתיים האחראי. תוכל לעשות אותי אחראי באופן רשמי? מחקתי בינתיים משתמשים חונכים שלא פעילים תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 21:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ג 21:44, 16 באוגוסט 2023 (UTC)
:תבקש מאחד האחראים הישנים, אולי {{א|שמואל חיים}} יעזור לך קצת בהתחלה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 09:47, 30 באוגוסט 2023 (UTC)

==ברוכים השבים==
בתקווה שחזרת על מנת לשהות בתדירות גבוהה יותר. {{קריצה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (09:45, י"ג באלול, ה'תשפ"ג)
:גם אני כולי תקווה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 09:47, 30 באוגוסט 2023 (UTC)

== מה עם בחירות? ==

''' פעם המיליון, מתי הבחירות???''' {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:03, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
:למפעילי מערכת {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:03, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::כבר כתבתי לך משהו --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ג באלול ה'תשפ"ג - 17:16, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
:::לא זכור לי ששאלת אותי אי פעם שאלה זו. הבחירות יהיו כאשר הבירוקרט יראה בהם צורך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 17:28, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::חלוקת יקר, מי הבירוקרט? {{א|שיע.ק}}, שלא נמצא באתר כעמט אף-פעם? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:31, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::אני לא יודע מי מעביר לך את המידע ואיפה אתה מחפש אותו אבל ראה [[מיוחד:תרומות המשתמש/שיע.ק]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 17:42, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
==חב"דפדיה להורדה==
יש לי קובץ ZIM של חב"דפדיה מעודכן לחודש אייר תשפ"ב ובו 8664 ערכים. אשמח באם תבדוק את הקובץ האם הוא תקין. שלחתי לך מייל עם הקישור. ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:37, י"ג באלול, ה'תשפ"ג)
:תודה, עדין לא קיבלתי. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 20:42, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::שלחתי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:51, י"ג באלול, ה'תשפ"ג)
:::זה עובד לי, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 21:17, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::מעולה, אפתח את הדף [[חב"דפדיה:להורדה]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:01, י"ג באלול, ה'תשפ"ג)
:::::בסדר גמור, אנסה לדאוג שגרסת ההורדה תעודכן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באלול ה'תשפ"ג • 06:23, 31 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::רק {{א|יוסף בן מלמד|זכור}} שאין להעתיק רצף מילים מאתר המוגן בזכויות יוצרים. יש לכתוב/לנסח מחדש את הדף. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באלול ה'תשפ"ג • 07:01, 31 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::בוודאי. ניסתי להוריד קובץ עדכני, אשמח מאוד אם תצליח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:07, י"ד באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::אם הבנתי נכון זה מתעדכן אוטומטי עם עדכון גרסה של האתר. בעז"ה האתר יעודכן ואילו גם הקישור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באלול ה'תשפ"ג • 07:12, 31 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::סליחה על ההתערבות... אשמח להסבר על אפשרות ההורדה והשימוש באתר אופליין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:35, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 00:35, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
::::::::::{{א|להתראות}} בכיף {{קריצה}}. הורדת האתר מאפשרת לקרוא את כל ערכי חב"דפדיה ללא חיבור לאינטרנט, בדיוק כמו במצב אונליין. למעט אפשרות עריכת דפים וקריאת דפי שיחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:47, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג)
:::::::::::א. כמה שוקל. ב. מאיפה מורידים. ג. האם זה מאפשר מעבר אינטרקטיבי באמצעות קישורים פנימיים? ד. האם מה שאתם מדברים כעת זה לעדכן את הקובץ שיכלול את המידע כמו שהוא מוצג כיום ולא כמו שהיה לפני שנתיים? באם כן - עד כמה זה מסובך, במה זה כרוך, ומה הצפי? מקווה שלא העמסתי מידי עם השאלות. יישר כח עצום באמת!!! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:04, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 01:04, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|להתראות}} קודם כל, חשוב לוודא שאתה יכול להוריד את התוכנה. ייתכן וחסימת אינטרנט לא תאפשר. א. הקובץ שוקל 83,467 KB, יורד למחשב תוך פחות משתי דקות. ב. אפתח דף שייועד להורדת האתר. אם אתה רוצה, אוכל לשלוח לך קישור למייל. ג. בוודאי. גם מעבר לקישורים חיצוניים יש. ד. הגרסא של הקובץ היא מאייר תשפ"ב ולא מלפני שנתיים. כן, אנחנו מדברים על עדכון הגרסא. את המשך השאלה חלוקת יענה, אני לא יודע במה זה כרוך ומה הצפי. בכיף גדול {{לייק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:57, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג)
:::::::::::::פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:אופליין]], אשמח מאוד שתשפרו את הדף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:10, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::::::::ערכתי את הדף, ישר כח. כפי שכתבתי קודם ניתן למצוא בקישור זה: wiki.kiwix.org/wiki/Content_in_all_languages את כל הויקי הקיימים ולהוריד את קובץ הזים שלהם (ממויין לפי שפות). ככל הנראה כאשר מעדכנים גירסה של האתר מתעדכן גם שם הקישור וא"כ זה כרוך בעדכון האתר לגרסה האחרונה (או אפילו לאותו גרסה...), הצפי לעדכון האתר כידוע - לא ידוע אבל אפשר להשתדל לפעול שזה יהיה בקרוב אם זה יהיה מספיק חשוב.. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באלול ה'תשפ"ג • 14:57, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::תודה רבה רבה על עריכת הדף!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:54, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג)

== מדוע הערך ספר המאמרים תורת מנחם דרושים חתונה נמחק?! ==

הערך משוכתב כהוגן וכולל פירוט מלא על הספר. אינני מבין מדוע הספר לא זכאי לערך עצמאי. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 19:22, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:22, 13 בדצמבר 2023 (UTC)

שיחת משתמש:213.151.45.235/שמואל מישולובין

2023-07-09T14:58:28Z

חב"ד דורשת פנימיות:

==חשיבות==
{{חב"דפדים פעילים}} יש חשיבות, כתוב שיש חשיבות למשפיע ראשי בישיבה שלומדים בה 60 ומעלה.. [[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:13, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:איפה כתוב? {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} ה' באלול ה'תשפ"א 14:21
::בכללים. --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:23, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:24, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
::::בישיבה בצפת עד כמה שידוע לי לא לומדים 60 בחורים ומה שפרסמו בCOL יכול להיות כל חוץ מאמת (כמו הנתונים שפרסמו שם על שאר הישיבות), זה '''א''''. '''ב'''' לא כל משפיע של ישיבה רשאי לערך, אפילו אם הוא משפיע ראשי שם. וראה בערך רוב רובם של הישיבות שאין ערך על המשפיע הראשי שלהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא זכאי לערך. ובנידון דידן אני לא רואה סיבה שהוא יקבל ערך שמשפיע זוטר אחר לא יקבל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:51, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
::::לומדים שם 60, ואני יודע. לפי הכללים משפיע ראשי בישיבה של 60 ומעלה זכאי לערך, אז אם אתה מוחק אתה עובר על כללי האתר וזה נחשב '''השחתה!!!''' --[[מיוחד:תרומות/95.86.104.21|95.86.104.21]] 19:48, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}}, המוציא מחברו עליו הראיה, תוכיח שאין שם 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:27, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
{{שבירה}}באותם כללים עצמם נכתב שאם הוא משפיע שאינו מרכזי אפשר לעשון דיון על מנת למחוק את הערך, ובנידון דידן המפשיע הזה '''בלשון המעטה של המעטה''' לא מרכזי, מי שמע עליו בכלל?? וכן הערך הזה כבר נידון והוחלט למחוק אותו ולכן לפי כללי האתר '''צריך לעשות דיון האם לכתוב אותו ולא האם למחוק אותו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:41, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:בכללים נכתב שמשפיע ראשי לישיבה מעל 60 בחורים יש חשיבות, וזה שמחקו את זה, זה היה לפני שבישיבה היה 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:09, 16 באוגוסט 2021 (UTC)
::לא הבנתי למה שמו את הקישור של יתבררו ויתלבנו כו' בקישורים חיצוניים • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:25, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ב ''(21 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כתבה שמשקפת את דעותיו של נשוא הערך (תגובה למכתב שכתב) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::הוא כתב את המכתב הידוע לרב גרייזמאן? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:45, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כן, הוא חותם בסוף את שמו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:27 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::::אמנם הוא כתב אך כשבקישור שמו לא מופיע פעם אחת נראה לי שהקישור מיותר ולא קשור. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 09:14, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ב 09:14, 29 באפריל 2022 (UTC)
:::::::הנה לדוגמא משפט אחד חשוב מהכתבה שבהחלט מגדיר את האיש ופעלו: "...דעות של כמה, שאוחזים בדעות קיצוניות, ורוכבים על אי ידיעתם, או שתיקתם, של רוב אנ"ש שיחיו. ומנסים לצייר ציור, לעצמם, ובמוסדות החינוך שלהם, ולמי שמתפעל מהם, כאילו דעתם בלבד היא הדעה היחידה בליובאוויטש. ומי שלא חושב כמוהם, אינו ליובאוויטש".--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:09, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== משוב ==

הרב מישלובין אף בתור בחור בישיבה בביתר השתייך למגזר המשחיסטי בחב"ד ולאחר כך עבר בישיבה גדולה לצד האנטי {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.197|37.60.47.197]] 14:55, 7 ביוני 2022 (UTC) 
למה אתה מכנה אותו "אנטי", הוא היום חסיד חב"ד ליובאוויטש, לפני זה הי' מאן דכר שמי'. --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 17:57, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 17:57, 24 באוגוסט 2022 (UTC)

== מחאה נמרצת ==

בושה איך באתר כזה מסכימים להכניס ערך על אדם כזה שגרם לכזה הרבה פילוג בחב"ד וחילול ה' נורא ובפרט שקרא לישבתו שם שמבזה את אבינו רועינו שליט"א מה"מ .. {{אנונימי}}
:עכשיו אתה מפלג, בלי לשים לב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:21, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).
::לפי הכללים של [[חב"דפדיה]] הוא זכאי לערך, גם אני נגד זה שעשו עליו ערך אבל אלו הכללים. ובושה שעד עכשיו לא נזכרו לעשות ביקורת על בן אדם שגרם להרבה פילוג בחב"ד. {{אנונימי}}

== ביקורת ==

{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 18:46, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::מי רוצה שנעשה הצבעה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:30, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|הקצנה| }}{{חיוך רחב}} קודם כל אתה מתווכח איתי אם לעשות הצבעה, אח"כ אתה שואל מי רוצה לעשות הצבעה? פשוט תעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:35, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אשמח אם תשים את התבנית. הקצנה שאינו מחובר לחשבון. {{מחוץ לחשבון|הקצנה}}

==שאלה==
ומה עם הישיבה שלו? [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 13:01, 6 ביולי 2023 (UTC)
:מה זאת אומרת --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:10, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 15:10, 6 ביולי 2023 (UTC)

== אין זכות לערך ==

על פי כללי האתר ערכים על אנשי צוות צריכים להיות עם חמש שנים של ותק לפחות! באיזה קטע מוציאים עליו ערך? ועוד דנים בדבריו כאילו הוא מאן דאמר? הוא התחיל קריירה לפני 3 שנים!--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:06, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 23:06, 5 ביולי 2023 (UTC)
:אני גם חושב כמוך {{א|קונטרס החלצו}} אבל נראה לי שאין רוב שרוצים למחוק את הערך.. {{אנונימי}}
:: לא מחפשים רוב... כללים זה כללים __[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 16:50, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::ראה [[#חשיבות]] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
==הצבעה==

{{א|הקצנה}} {{א|חיים כ}} {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).

=== טיעונים ===

# {{בעד}} טענה א. כאשר הרב [[יוסף יצחק אופן]] הכריז {{יחי}} בסיום הכנסת ספר התורה השביעי של ילדי ישראל האדם זלזל באמירת יחי, הוציא על כך מכתב נגד. מכתב זה עורר סערה בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש. טענה ב. כמו שאצל אנשים אחרים יש ביקורת כך גם פה. טענה ג. אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה.
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. אמנם נכונים הדברים שנכתבו לעיל, אך לכן נסתפק רק בקישור המוביל לאתר חב"ד אינפו בהם מובאים הדברים.

ההצבעה התחילה בתאריך [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:50 ע"פ שעון האתר) ותסתיים בשבוע לאחר מכן, בתאריך [[כ"ב בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:49 ע"פ שעון האתר).

===הצבעה===

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 10:58, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|
צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:56, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} מדבריו של נשוא הערך על הכרזת הקודש [[יחי]]: {{ציטוטון|חילול שמו הקדוש של הרבי}} וכו' - וודאי שיש צורך לציין דבר מזעזע זה כדי שיהי' "וממנו יראו ולא יעשו". ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:24, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. מספיק רק קישור המוביל לאתר חב"ד אינפו כמו עכשיו ואין צורך לכתוב דעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או עכ"פ שואף להיות כזה [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:29, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{נגד}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:31, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 06:31, 6 ביולי 2023 (UTC)

==== משתמשים שאין להם זכות הצבעה ====

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:09, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 17:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{בעד}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:40 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:25, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 19:25, 6 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:48, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:48, 9 ביולי 2023 (UTC)
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} קישור לאינפו יועיל בהחלט, אך בכלל אני סבור בתוקף שאין להתייחס באתר אינפורמטיבי לטב ולמוטב, לבחור צעיר שקיבל מקרופון ועשה הרבה רעש מה גם שמטרת האתר היא ממש לא להיות במה לביקורות. הדורש שלומם ומברכם [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:12, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג

((נגד חזק)). מדובר על אתר חבד"י א פוליטי. חשוב מאד לשמור על צביון האתר ולא להיגרר לשוליים. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 14:57, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:57, 9 ביולי 2023 (UTC)

((נגד חזק)). מדובר על אתר חבד"י א פוליטי. חשוב מאד לשמור על צביון האתר ולא להיגרר לשוליים. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 14:57, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:57, 9 ביולי 2023 (UTC)

((נגד חזק)). מדובר על אתר חבד"י א פוליטי. חשוב מאד לשמור על צביון האתר ולא להיגרר לשוליים. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 14:58, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:58, 9 ביולי 2023 (UTC)

== הביקורת ==

הקדמה: מכתבו של מר מישלובין (מילים אלו הם שלו בלבד ועפ"ל כמובן):

{{ציטוטון|ב"ה{{ש}}הרב שמואל גרייזמאן שי'{{ש}}שליח הרבי, ויו"ר הועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל{{ש}}רציתי לבטא את צערי וכאב ליבי (עפ"ל) ממה שאירע בחגיגת הסיום.{{ש}}מול קהל אלפים רבים, מהם אלפים רבים שלא מאנ"ש, עמד יהודי - שנראה מה'פני' של ליובאוויטש, ספר תורה בידו, והכריז ברמקול שלוש פעמים הכרזה, שמשמעותה - גם בתוך ליובאוויטש (אפשר לשאול את אותם בחורי צפת וראשל"צ שזעקו זאת שם שוב ושוב), ובפרט בפרט ב'חוצה' - היא אחת ויחידה: שהרבי דווקא המשיח, שפרסום זה עצמו מרחיק אלפי יהודים מתורת הבעש"ט (כלשון הרבי, אד"ר תשנ"ב) (עפ"ל. רח"ל) והוא חי וקיים נשמה בגוף גשמי, ושלילה מוחלטת של האהל הק' של הרבי!{{ש}}חילול שמו הקדוש של הרבי (עפ"ל) שהוא בעל השמחה הוא מעשה נורא, בפרט שנעשה בפרהסיא אדירה שכזו, ובפרט באירוע של הרבי - הרי זה ממש 'לכבוש . . עימי בבית', רחמנא ליצלן! (עפ"ל){{ש}}וגדול הכאב, שהכל הי' בתיאום מוחלט עמכם (באמצעות הרב נועם שיחי' רוט), ועל סמך תיאום זה הגיעו 1,200 תלמידי וצוות מחנות הקיץ 'גן ישראל ארץ הקודש' וישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש', ועוד רבים מאנ"ש שיחיו!{{ש}}ובפרט, שברור שלא הי' נעשה כך בפני הרב עמאר, והרבנים לאו, וזאת - מההבנה הפשוטה שזה לא יעשה עליהם רושם טוב, ואילו מול האלפים ששהו בכותל - לא הי' שום שיקול שכזה! (עפ"ל. הערתי - מר מישלובין לא ידע או לא רצה לדעת שרצו להכריז את היחי דווקא בהקפות, כי כן הוא המנהג. [[משתמש:חב"דפדי פעיל|ח.פ.]]){{ש}}ברור הדבר, שאם ייראה שזהו הכיוון - חילול שמו הק' של הרבי בפרהסיא שאין למעלה ממנה (עפ"ל), רחמנא ליצלן, (עפ"ל) יאלצו החסידים (עפ"ל) - על אף הכאב הגדול שבזה - להדיר רגלם מאירוע שכזה, אז ישארו רק החפצים בביזוי שמו הק' (עפ"ל), ויוכלו להכריז כאוות נפשם, קודם אתה הראית ואחריו, קודם כל הקפה ולאחרי', לפחות יהי' ברור שאין ליובאוויטש (עפ"ל) שותפה בזה.{{ש}}ומסיימים בטוב, שהוי' יברך את עמו בשלום, ומשיח נאו. (עפ"ל.){{ש}}שמוליק מישולובין,{{ש}}צפת עיה"ק תובב"א}}.

=== הצעה לנוסח ביקורת ===

נחשב להוגה דעות ומשפיע בקרב ציבור קיצוני המשתייך ל[[חסידות חב"ד]]. מינויו למנהל ישיבה ומשפיע בגיל צעיר עורר דיון ציבורי בחב"ד, בנוסף לביקורת שנמתחה על הצעד של פתיחת ישיבה חב"דית נוספת בצפת.

בשנת [[תשפ"א]] פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב [[יוסף יצחק אופן]], המשפיע ב[[תורת אמת (ירושלים)|ישיבת תורת אמת בירושלים]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], והרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]], על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי אל [[הכותל המערבי]], בעת ה[[הקפות]], הכריז הרב אופן את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].

המכתב גרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד, על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בכלל חסידי חב"ד ובאמונתם בההכרזת היחי וב[[נצחיות חייו של הרבי]] והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר. וכן על העזתו לאיים כנגד השתתפות ב[[מבצעי הרבי]], כשלטענתו הוא מייצג 'קהל גדול של חסידים'. בתגובה למכתב התפרסם מאמר מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] משפיע בישיבת חח"ל צפת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל?] {{אינפו}}}}.

¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:07 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:213.151.45.235/שמואל מישולובין

2023-07-09T14:57:41Z

חב"ד דורשת פנימיות:

==חשיבות==
{{חב"דפדים פעילים}} יש חשיבות, כתוב שיש חשיבות למשפיע ראשי בישיבה שלומדים בה 60 ומעלה.. [[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:13, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:איפה כתוב? {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} ה' באלול ה'תשפ"א 14:21
::בכללים. --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:23, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:24, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
::::בישיבה בצפת עד כמה שידוע לי לא לומדים 60 בחורים ומה שפרסמו בCOL יכול להיות כל חוץ מאמת (כמו הנתונים שפרסמו שם על שאר הישיבות), זה '''א''''. '''ב'''' לא כל משפיע של ישיבה רשאי לערך, אפילו אם הוא משפיע ראשי שם. וראה בערך רוב רובם של הישיבות שאין ערך על המשפיע הראשי שלהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא זכאי לערך. ובנידון דידן אני לא רואה סיבה שהוא יקבל ערך שמשפיע זוטר אחר לא יקבל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:51, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
::::לומדים שם 60, ואני יודע. לפי הכללים משפיע ראשי בישיבה של 60 ומעלה זכאי לערך, אז אם אתה מוחק אתה עובר על כללי האתר וזה נחשב '''השחתה!!!''' --[[מיוחד:תרומות/95.86.104.21|95.86.104.21]] 19:48, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}}, המוציא מחברו עליו הראיה, תוכיח שאין שם 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:27, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
{{שבירה}}באותם כללים עצמם נכתב שאם הוא משפיע שאינו מרכזי אפשר לעשון דיון על מנת למחוק את הערך, ובנידון דידן המפשיע הזה '''בלשון המעטה של המעטה''' לא מרכזי, מי שמע עליו בכלל?? וכן הערך הזה כבר נידון והוחלט למחוק אותו ולכן לפי כללי האתר '''צריך לעשות דיון האם לכתוב אותו ולא האם למחוק אותו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:41, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:בכללים נכתב שמשפיע ראשי לישיבה מעל 60 בחורים יש חשיבות, וזה שמחקו את זה, זה היה לפני שבישיבה היה 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:09, 16 באוגוסט 2021 (UTC)
::לא הבנתי למה שמו את הקישור של יתבררו ויתלבנו כו' בקישורים חיצוניים • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:25, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ב ''(21 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כתבה שמשקפת את דעותיו של נשוא הערך (תגובה למכתב שכתב) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::הוא כתב את המכתב הידוע לרב גרייזמאן? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:45, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כן, הוא חותם בסוף את שמו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:27 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::::אמנם הוא כתב אך כשבקישור שמו לא מופיע פעם אחת נראה לי שהקישור מיותר ולא קשור. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 09:14, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ב 09:14, 29 באפריל 2022 (UTC)
:::::::הנה לדוגמא משפט אחד חשוב מהכתבה שבהחלט מגדיר את האיש ופעלו: "...דעות של כמה, שאוחזים בדעות קיצוניות, ורוכבים על אי ידיעתם, או שתיקתם, של רוב אנ"ש שיחיו. ומנסים לצייר ציור, לעצמם, ובמוסדות החינוך שלהם, ולמי שמתפעל מהם, כאילו דעתם בלבד היא הדעה היחידה בליובאוויטש. ומי שלא חושב כמוהם, אינו ליובאוויטש".--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:09, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== משוב ==

הרב מישלובין אף בתור בחור בישיבה בביתר השתייך למגזר המשחיסטי בחב"ד ולאחר כך עבר בישיבה גדולה לצד האנטי {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.197|37.60.47.197]] 14:55, 7 ביוני 2022 (UTC) 
למה אתה מכנה אותו "אנטי", הוא היום חסיד חב"ד ליובאוויטש, לפני זה הי' מאן דכר שמי'. --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 17:57, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 17:57, 24 באוגוסט 2022 (UTC)

== מחאה נמרצת ==

בושה איך באתר כזה מסכימים להכניס ערך על אדם כזה שגרם לכזה הרבה פילוג בחב"ד וחילול ה' נורא ובפרט שקרא לישבתו שם שמבזה את אבינו רועינו שליט"א מה"מ .. {{אנונימי}}
:עכשיו אתה מפלג, בלי לשים לב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:21, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).
::לפי הכללים של [[חב"דפדיה]] הוא זכאי לערך, גם אני נגד זה שעשו עליו ערך אבל אלו הכללים. ובושה שעד עכשיו לא נזכרו לעשות ביקורת על בן אדם שגרם להרבה פילוג בחב"ד. {{אנונימי}}

== ביקורת ==

{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 18:46, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::מי רוצה שנעשה הצבעה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:30, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|הקצנה| }}{{חיוך רחב}} קודם כל אתה מתווכח איתי אם לעשות הצבעה, אח"כ אתה שואל מי רוצה לעשות הצבעה? פשוט תעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:35, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אשמח אם תשים את התבנית. הקצנה שאינו מחובר לחשבון. {{מחוץ לחשבון|הקצנה}}

==שאלה==
ומה עם הישיבה שלו? [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 13:01, 6 ביולי 2023 (UTC)
:מה זאת אומרת --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:10, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 15:10, 6 ביולי 2023 (UTC)

== אין זכות לערך ==

על פי כללי האתר ערכים על אנשי צוות צריכים להיות עם חמש שנים של ותק לפחות! באיזה קטע מוציאים עליו ערך? ועוד דנים בדבריו כאילו הוא מאן דאמר? הוא התחיל קריירה לפני 3 שנים!--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:06, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 23:06, 5 ביולי 2023 (UTC)
:אני גם חושב כמוך {{א|קונטרס החלצו}} אבל נראה לי שאין רוב שרוצים למחוק את הערך.. {{אנונימי}}
:: לא מחפשים רוב... כללים זה כללים __[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 16:50, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::ראה [[#חשיבות]] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
==הצבעה==

{{א|הקצנה}} {{א|חיים כ}} {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).

=== טיעונים ===

# {{בעד}} טענה א. כאשר הרב [[יוסף יצחק אופן]] הכריז {{יחי}} בסיום הכנסת ספר התורה השביעי של ילדי ישראל האדם זלזל באמירת יחי, הוציא על כך מכתב נגד. מכתב זה עורר סערה בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש. טענה ב. כמו שאצל אנשים אחרים יש ביקורת כך גם פה. טענה ג. אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה.
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. אמנם נכונים הדברים שנכתבו לעיל, אך לכן נסתפק רק בקישור המוביל לאתר חב"ד אינפו בהם מובאים הדברים.

ההצבעה התחילה בתאריך [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:50 ע"פ שעון האתר) ותסתיים בשבוע לאחר מכן, בתאריך [[כ"ב בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:49 ע"פ שעון האתר).

===הצבעה===

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 10:58, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|
צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:56, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} מדבריו של נשוא הערך על הכרזת הקודש [[יחי]]: {{ציטוטון|חילול שמו הקדוש של הרבי}} וכו' - וודאי שיש צורך לציין דבר מזעזע זה כדי שיהי' "וממנו יראו ולא יעשו". ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:24, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. מספיק רק קישור המוביל לאתר חב"ד אינפו כמו עכשיו ואין צורך לכתוב דעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או עכ"פ שואף להיות כזה [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:29, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{נגד}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:31, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 06:31, 6 ביולי 2023 (UTC)

==== משתמשים שאין להם זכות הצבעה ====

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:09, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 17:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{בעד}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:40 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:25, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 19:25, 6 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:48, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:48, 9 ביולי 2023 (UTC)
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} קישור לאינפו יועיל בהחלט, אך בכלל אני סבור בתוקף שאין להתייחס באתר אינפורמטיבי לטב ולמוטב, לבחור צעיר שקיבל מקרופון ועשה הרבה רעש מה גם שמטרת האתר היא ממש לא להיות במה לביקורות. הדורש שלומם ומברכם [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:12, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג

((נגד חזק)). מדובר על אתר חבד"י א פוליטי. חשוב מאד לשמור על צביון האתר ולא להיגרר לשוליים. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 14:57, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:57, 9 ביולי 2023 (UTC)

((נגד חזק)). מדובר על אתר חבד"י א פוליטי. חשוב מאד לשמור על צביון האתר ולא להיגרר לשוליים. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 14:57, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:57, 9 ביולי 2023 (UTC)

== הביקורת ==

הקדמה: מכתבו של מר מישלובין (מילים אלו הם שלו בלבד ועפ"ל כמובן):

{{ציטוטון|ב"ה{{ש}}הרב שמואל גרייזמאן שי'{{ש}}שליח הרבי, ויו"ר הועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל{{ש}}רציתי לבטא את צערי וכאב ליבי (עפ"ל) ממה שאירע בחגיגת הסיום.{{ש}}מול קהל אלפים רבים, מהם אלפים רבים שלא מאנ"ש, עמד יהודי - שנראה מה'פני' של ליובאוויטש, ספר תורה בידו, והכריז ברמקול שלוש פעמים הכרזה, שמשמעותה - גם בתוך ליובאוויטש (אפשר לשאול את אותם בחורי צפת וראשל"צ שזעקו זאת שם שוב ושוב), ובפרט בפרט ב'חוצה' - היא אחת ויחידה: שהרבי דווקא המשיח, שפרסום זה עצמו מרחיק אלפי יהודים מתורת הבעש"ט (כלשון הרבי, אד"ר תשנ"ב) (עפ"ל. רח"ל) והוא חי וקיים נשמה בגוף גשמי, ושלילה מוחלטת של האהל הק' של הרבי!{{ש}}חילול שמו הקדוש של הרבי (עפ"ל) שהוא בעל השמחה הוא מעשה נורא, בפרט שנעשה בפרהסיא אדירה שכזו, ובפרט באירוע של הרבי - הרי זה ממש 'לכבוש . . עימי בבית', רחמנא ליצלן! (עפ"ל){{ש}}וגדול הכאב, שהכל הי' בתיאום מוחלט עמכם (באמצעות הרב נועם שיחי' רוט), ועל סמך תיאום זה הגיעו 1,200 תלמידי וצוות מחנות הקיץ 'גן ישראל ארץ הקודש' וישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש', ועוד רבים מאנ"ש שיחיו!{{ש}}ובפרט, שברור שלא הי' נעשה כך בפני הרב עמאר, והרבנים לאו, וזאת - מההבנה הפשוטה שזה לא יעשה עליהם רושם טוב, ואילו מול האלפים ששהו בכותל - לא הי' שום שיקול שכזה! (עפ"ל. הערתי - מר מישלובין לא ידע או לא רצה לדעת שרצו להכריז את היחי דווקא בהקפות, כי כן הוא המנהג. [[משתמש:חב"דפדי פעיל|ח.פ.]]){{ש}}ברור הדבר, שאם ייראה שזהו הכיוון - חילול שמו הק' של הרבי בפרהסיא שאין למעלה ממנה (עפ"ל), רחמנא ליצלן, (עפ"ל) יאלצו החסידים (עפ"ל) - על אף הכאב הגדול שבזה - להדיר רגלם מאירוע שכזה, אז ישארו רק החפצים בביזוי שמו הק' (עפ"ל), ויוכלו להכריז כאוות נפשם, קודם אתה הראית ואחריו, קודם כל הקפה ולאחרי', לפחות יהי' ברור שאין ליובאוויטש (עפ"ל) שותפה בזה.{{ש}}ומסיימים בטוב, שהוי' יברך את עמו בשלום, ומשיח נאו. (עפ"ל.){{ש}}שמוליק מישולובין,{{ש}}צפת עיה"ק תובב"א}}.

=== הצעה לנוסח ביקורת ===

נחשב להוגה דעות ומשפיע בקרב ציבור קיצוני המשתייך ל[[חסידות חב"ד]]. מינויו למנהל ישיבה ומשפיע בגיל צעיר עורר דיון ציבורי בחב"ד, בנוסף לביקורת שנמתחה על הצעד של פתיחת ישיבה חב"דית נוספת בצפת.

בשנת [[תשפ"א]] פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב [[יוסף יצחק אופן]], המשפיע ב[[תורת אמת (ירושלים)|ישיבת תורת אמת בירושלים]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], והרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]], על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי אל [[הכותל המערבי]], בעת ה[[הקפות]], הכריז הרב אופן את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].

המכתב גרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד, על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בכלל חסידי חב"ד ובאמונתם בההכרזת היחי וב[[נצחיות חייו של הרבי]] והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר. וכן על העזתו לאיים כנגד השתתפות ב[[מבצעי הרבי]], כשלטענתו הוא מייצג 'קהל גדול של חסידים'. בתגובה למכתב התפרסם מאמר מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] משפיע בישיבת חח"ל צפת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל?] {{אינפו}}}}.

¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:07 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:213.151.45.235/שמואל מישולובין

2023-07-09T14:57:36Z

חב"ד דורשת פנימיות:

==חשיבות==
{{חב"דפדים פעילים}} יש חשיבות, כתוב שיש חשיבות למשפיע ראשי בישיבה שלומדים בה 60 ומעלה.. [[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:13, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:איפה כתוב? {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} ה' באלול ה'תשפ"א 14:21
::בכללים. --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:23, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] --[[מיוחד:תרומות/213.151.45.235|213.151.45.235]] 14:24, 13 באוגוסט 2021 (UTC)
::::בישיבה בצפת עד כמה שידוע לי לא לומדים 60 בחורים ומה שפרסמו בCOL יכול להיות כל חוץ מאמת (כמו הנתונים שפרסמו שם על שאר הישיבות), זה '''א''''. '''ב'''' לא כל משפיע של ישיבה רשאי לערך, אפילו אם הוא משפיע ראשי שם. וראה בערך רוב רובם של הישיבות שאין ערך על המשפיע הראשי שלהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא זכאי לערך. ובנידון דידן אני לא רואה סיבה שהוא יקבל ערך שמשפיע זוטר אחר לא יקבל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:51, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
::::לומדים שם 60, ואני יודע. לפי הכללים משפיע ראשי בישיבה של 60 ומעלה זכאי לערך, אז אם אתה מוחק אתה עובר על כללי האתר וזה נחשב '''השחתה!!!''' --[[מיוחד:תרומות/95.86.104.21|95.86.104.21]] 19:48, 14 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרבי}}, המוציא מחברו עליו הראיה, תוכיח שאין שם 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:27, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
{{שבירה}}באותם כללים עצמם נכתב שאם הוא משפיע שאינו מרכזי אפשר לעשון דיון על מנת למחוק את הערך, ובנידון דידן המפשיע הזה '''בלשון המעטה של המעטה''' לא מרכזי, מי שמע עליו בכלל?? וכן הערך הזה כבר נידון והוחלט למחוק אותו ולכן לפי כללי האתר '''צריך לעשות דיון האם לכתוב אותו ולא האם למחוק אותו'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:41, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:בכללים נכתב שמשפיע ראשי לישיבה מעל 60 בחורים יש חשיבות, וזה שמחקו את זה, זה היה לפני שבישיבה היה 60 בחורים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:09, 16 באוגוסט 2021 (UTC)
::לא הבנתי למה שמו את הקישור של יתבררו ויתלבנו כו' בקישורים חיצוניים • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:25, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ב ''(21 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::כתבה שמשקפת את דעותיו של נשוא הערך (תגובה למכתב שכתב) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::הוא כתב את המכתב הידוע לרב גרייזמאן? {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 16:45, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ב ''(22 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כן, הוא חותם בסוף את שמו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:27 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::::::אמנם הוא כתב אך כשבקישור שמו לא מופיע פעם אחת נראה לי שהקישור מיותר ולא קשור. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 09:14, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ב 09:14, 29 באפריל 2022 (UTC)
:::::::הנה לדוגמא משפט אחד חשוב מהכתבה שבהחלט מגדיר את האיש ופעלו: "...דעות של כמה, שאוחזים בדעות קיצוניות, ורוכבים על אי ידיעתם, או שתיקתם, של רוב אנ"ש שיחיו. ומנסים לצייר ציור, לעצמם, ובמוסדות החינוך שלהם, ולמי שמתפעל מהם, כאילו דעתם בלבד היא הדעה היחידה בליובאוויטש. ומי שלא חושב כמוהם, אינו ליובאוויטש".--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:09, ט"ז באייר, ה'תשפ"ב 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== משוב ==

הרב מישלובין אף בתור בחור בישיבה בביתר השתייך למגזר המשחיסטי בחב"ד ולאחר כך עבר בישיבה גדולה לצד האנטי {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.197|37.60.47.197]] 14:55, 7 ביוני 2022 (UTC) 
למה אתה מכנה אותו "אנטי", הוא היום חסיד חב"ד ליובאוויטש, לפני זה הי' מאן דכר שמי'. --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 17:57, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 17:57, 24 באוגוסט 2022 (UTC)

== מחאה נמרצת ==

בושה איך באתר כזה מסכימים להכניס ערך על אדם כזה שגרם לכזה הרבה פילוג בחב"ד וחילול ה' נורא ובפרט שקרא לישבתו שם שמבזה את אבינו רועינו שליט"א מה"מ .. {{אנונימי}}
:עכשיו אתה מפלג, בלי לשים לב. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:21, י"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).
::לפי הכללים של [[חב"דפדיה]] הוא זכאי לערך, גם אני נגד זה שעשו עליו ערך אבל אלו הכללים. ובושה שעד עכשיו לא נזכרו לעשות ביקורת על בן אדם שגרם להרבה פילוג בחב"ד. {{אנונימי}}

== ביקורת ==

{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 18:46, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::מי רוצה שנעשה הצבעה? --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:30, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|הקצנה| }}{{חיוך רחב}} קודם כל אתה מתווכח איתי אם לעשות הצבעה, אח"כ אתה שואל מי רוצה לעשות הצבעה? פשוט תעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:35, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אשמח אם תשים את התבנית. הקצנה שאינו מחובר לחשבון. {{מחוץ לחשבון|הקצנה}}

==שאלה==
ומה עם הישיבה שלו? [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 13:01, 6 ביולי 2023 (UTC)
:מה זאת אומרת --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:10, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 15:10, 6 ביולי 2023 (UTC)

== אין זכות לערך ==

על פי כללי האתר ערכים על אנשי צוות צריכים להיות עם חמש שנים של ותק לפחות! באיזה קטע מוציאים עליו ערך? ועוד דנים בדבריו כאילו הוא מאן דאמר? הוא התחיל קריירה לפני 3 שנים!--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:06, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 23:06, 5 ביולי 2023 (UTC)
:אני גם חושב כמוך {{א|קונטרס החלצו}} אבל נראה לי שאין רוב שרוצים למחוק את הערך.. {{אנונימי}}
:: לא מחפשים רוב... כללים זה כללים __[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 16:50, 6 ביולי 2023 (UTC)
:::ראה [[#חשיבות]] ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
==הצבעה==

{{א|הקצנה}} {{א|חיים כ}} {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:50, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).

=== טיעונים ===

# {{בעד}} טענה א. כאשר הרב [[יוסף יצחק אופן]] הכריז {{יחי}} בסיום הכנסת ספר התורה השביעי של ילדי ישראל האדם זלזל באמירת יחי, הוציא על כך מכתב נגד. מכתב זה עורר סערה בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש. טענה ב. כמו שאצל אנשים אחרים יש ביקורת כך גם פה. טענה ג. אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה.
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. אמנם נכונים הדברים שנכתבו לעיל, אך לכן נסתפק רק בקישור המוביל לאתר חב"ד אינפו בהם מובאים הדברים.

ההצבעה התחילה בתאריך [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:50 ע"פ שעון האתר) ותסתיים בשבוע לאחר מכן, בתאריך [[כ"ב בתמוז]] [[תשפ"ג]] (2:49 ע"פ שעון האתר).

===הצבעה===

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} אומנם חב"דפדיה אינו אתר מפלגתי אך יש אנשים שהגדישו את הסאה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 10:58, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. אין צורך בהסברים ובושה שהגענו למצב כזה שצריך כאלה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|
צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:56, 5 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} מדבריו של נשוא הערך על הכרזת הקודש [[יחי]]: {{ציטוטון|חילול שמו הקדוש של הרבי}} וכו' - וודאי שיש צורך לציין דבר מזעזע זה כדי שיהי' "וממנו יראו ולא יעשו". ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 14:24, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או פוליטי. מספיק רק קישור המוביל לאתר חב"ד אינפו כמו עכשיו ואין צורך לכתוב דעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:53, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).
# {{נגד}} אתר חב"דפדיה אינו מפלגתי או עכ"פ שואף להיות כזה [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:29, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{נגד}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:31, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 06:31, 6 ביולי 2023 (UTC)

==== משתמשים שאין להם זכות הצבעה ====

:'''בעד''':

# {{בעד חזק}} --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:09, 4 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 17:46, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג
# {{בעד}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:40 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:25, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג 19:25, 6 ביולי 2023 (UTC)
# {{בעד חזק}}. --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:48, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:48, 9 ביולי 2023 (UTC)
:'''נגד''':

# {{נגד חזק}} קישור לאינפו יועיל בהחלט, אך בכלל אני סבור בתוקף שאין להתייחס באתר אינפורמטיבי לטב ולמוטב, לבחור צעיר שקיבל מקרופון ועשה הרבה רעש מה גם שמטרת האתר היא ממש לא להיות במה לביקורות. הדורש שלומם ומברכם [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 23:12, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג

((נגד חזק)). מדובר על אתר חבד"י א פוליטי. חשוב מאד לשמור על צביון האתר ולא להיגרר לשוליים. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 14:57, כ' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:57, 9 ביולי 2023 (UTC)

== הביקורת ==

הקדמה: מכתבו של מר מישלובין (מילים אלו הם שלו בלבד ועפ"ל כמובן):

{{ציטוטון|ב"ה{{ש}}הרב שמואל גרייזמאן שי'{{ש}}שליח הרבי, ויו"ר הועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל{{ש}}רציתי לבטא את צערי וכאב ליבי (עפ"ל) ממה שאירע בחגיגת הסיום.{{ש}}מול קהל אלפים רבים, מהם אלפים רבים שלא מאנ"ש, עמד יהודי - שנראה מה'פני' של ליובאוויטש, ספר תורה בידו, והכריז ברמקול שלוש פעמים הכרזה, שמשמעותה - גם בתוך ליובאוויטש (אפשר לשאול את אותם בחורי צפת וראשל"צ שזעקו זאת שם שוב ושוב), ובפרט בפרט ב'חוצה' - היא אחת ויחידה: שהרבי דווקא המשיח, שפרסום זה עצמו מרחיק אלפי יהודים מתורת הבעש"ט (כלשון הרבי, אד"ר תשנ"ב) (עפ"ל. רח"ל) והוא חי וקיים נשמה בגוף גשמי, ושלילה מוחלטת של האהל הק' של הרבי!{{ש}}חילול שמו הקדוש של הרבי (עפ"ל) שהוא בעל השמחה הוא מעשה נורא, בפרט שנעשה בפרהסיא אדירה שכזו, ובפרט באירוע של הרבי - הרי זה ממש 'לכבוש . . עימי בבית', רחמנא ליצלן! (עפ"ל){{ש}}וגדול הכאב, שהכל הי' בתיאום מוחלט עמכם (באמצעות הרב נועם שיחי' רוט), ועל סמך תיאום זה הגיעו 1,200 תלמידי וצוות מחנות הקיץ 'גן ישראל ארץ הקודש' וישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש', ועוד רבים מאנ"ש שיחיו!{{ש}}ובפרט, שברור שלא הי' נעשה כך בפני הרב עמאר, והרבנים לאו, וזאת - מההבנה הפשוטה שזה לא יעשה עליהם רושם טוב, ואילו מול האלפים ששהו בכותל - לא הי' שום שיקול שכזה! (עפ"ל. הערתי - מר מישלובין לא ידע או לא רצה לדעת שרצו להכריז את היחי דווקא בהקפות, כי כן הוא המנהג. [[משתמש:חב"דפדי פעיל|ח.פ.]]){{ש}}ברור הדבר, שאם ייראה שזהו הכיוון - חילול שמו הק' של הרבי בפרהסיא שאין למעלה ממנה (עפ"ל), רחמנא ליצלן, (עפ"ל) יאלצו החסידים (עפ"ל) - על אף הכאב הגדול שבזה - להדיר רגלם מאירוע שכזה, אז ישארו רק החפצים בביזוי שמו הק' (עפ"ל), ויוכלו להכריז כאוות נפשם, קודם אתה הראית ואחריו, קודם כל הקפה ולאחרי', לפחות יהי' ברור שאין ליובאוויטש (עפ"ל) שותפה בזה.{{ש}}ומסיימים בטוב, שהוי' יברך את עמו בשלום, ומשיח נאו. (עפ"ל.){{ש}}שמוליק מישולובין,{{ש}}צפת עיה"ק תובב"א}}.

=== הצעה לנוסח ביקורת ===

נחשב להוגה דעות ומשפיע בקרב ציבור קיצוני המשתייך ל[[חסידות חב"ד]]. מינויו למנהל ישיבה ומשפיע בגיל צעיר עורר דיון ציבורי בחב"ד, בנוסף לביקורת שנמתחה על הצעד של פתיחת ישיבה חב"דית נוספת בצפת.

בשנת [[תשפ"א]] פרסם מכתב ובו טענות ואיומים כלפי הרב [[יוסף יצחק אופן]], המשפיע ב[[תורת אמת (ירושלים)|ישיבת תורת אמת בירושלים]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], והרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]], על כך שבמעמד סיום והכנסת ספר התורה השביעי אל [[הכותל המערבי]], בעת ה[[הקפות]], הכריז הרב אופן את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].

המכתב גרר מחאה גדולה בקרב חסידי חב"ד, על הפגיעה והזלזול הפומבי הן בכלל חסידי חב"ד ובאמונתם בההכרזת היחי וב[[נצחיות חייו של הרבי]] והן בשניים מחשובי החסידים על ידי אברך צעיר. וכן על העזתו לאיים כנגד השתתפות ב[[מבצעי הרבי]], כשלטענתו הוא מייצג 'קהל גדול של חסידים'. בתגובה למכתב התפרסם מאמר מאת הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]] משפיע בישיבת חח"ל צפת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/705022/ למי מפריעה הכרזת היחי של הרב אופן בכותל?] {{אינפו}}}}.

¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 02:07 - היום, [[י"ז בתמוז]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:33, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

{{הערות שוליים}}

החלצו - רנ"ט

2023-07-09T14:37:44Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* הרקע לאמירת המאמר */שגיאה

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
ה[[מאמר חסידות]] '''החלצו תרנ"ט''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הודפס ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]] ע' נג.}}, ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'{{הערה|ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת [[מטות]]).}}. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[שבת]] פרשת [[נח]] תרנ"ט.

==הרקע לאמירת המאמר==
ה[[מאמר]] מיוסד על מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]] דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת [[תקכ"ה]] [[אדמו"ר הזקן]] חזר מביקורו במעזריטש דרך [[סמרגון]] שהייתה נתונה במחלוקת{{הערה|1=המחלוקת במקום ניטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.}}, ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו.{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.

הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. [[אדמו"ר הרש"ב]] הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערה|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}.

מספר שבועות אחר-כך, ב[[שבת]] פרשת [[נח]] [[תרנ"ט]], נכנס הרבי הרש"ב לביתו של [[הרבי הריי"צ]] בעת [[סעודת שבת|סעודת השבת]], ואמר את המאמר בפעם השניה.
בסעודה נכח באותה עת רבי [[לייב מוועליז]] שהיה [[ירא שמים]] גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז [[מחלוקת]] גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה.{{הערה|את הסיפור והקשרו לאמירת המאמר סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.

==תוכן המאמר==
במאמר מסביר הרבי הרש"ב באריכות את מהותה של [[שנאת חינם]]:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד נו
|תוכן=שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו.
}}

בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין [[עבודת השם|עובדי ה]]':
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[ספר המאמרים (רש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד סא
|תוכן=כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו
}}

==לימודו בעת מחלוקת==
בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]:
{{ציטוט|תוכן=לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.

.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, בקונטרס החלצו, אשר בוודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}

==חלוקתו על ידי הרבי==
[[קובץ:החלצו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרס]] 'החלצו' על ידי הרבי]]
בשנת [[תשמ"ח]], ביום חמישי [[כ' חשוון]], יום ההולדת של [[אדמו"ר הרש"ב]] נסע [[הרבי]] ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. לאחר שחזר ל-[[770]] והתפללו [[תפילת ערבית]], עלה הרבי ל[[770#גן עדן העליון|חדרו]], אז יצאה הודעה מה[[770#מזכירות|מזכירות]] שהרבי עומד לחלק את קונטרס 'החלצו רנ"ט' של בעל [[יום הולדת|יום ההולדת]] - לבנים מגיל 12, ולבנות מגיל 11.

לכל אחד שעבר וקיבל קונטרס איחל הרבי "א הצלחה'דיקער לערנען" (תרגום חופשי: הצלחה בלימוד).

לאחר שעה של חלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. המזכירים הודיעו שהחלוקה תחודש מחר. כבר באותו הלילה הודפסו אלפי קונטרסים נוספים במכונות דפוס של [[ועד להפצת שיחות]]{{הערה|מכונות הדפוס היו במשרדי ה'ועד' בבניין שמעל ה'[[770#קומת מרתף (הזאל הגדול)|זאל הגדול]]'. בה'[[תשמ"ג]] נשרף המשרד עם כל הציוד שבו.}}, ולמחרת, ביום שישי [[כ"א חשוון]] המשיך הרבי את החלוקה. בעת החלוקה שאל הרבי כמה ילדים האם הם כבר בגיל [[בר מצווה]].

חלוקה זו, היא הפעם הראשונה שהרבי נעמד לחלק קונטרס שלא בזמן [[התוועדות]]. החלוקה המיוחדת משכה קהל עצום שהגיע מכל רחבי [[ניו יורק]] ומחוצה לה.

בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך [[אהבת ישראל]] בתוככי אנ"ש ובשכונת [[קראון הייטס]].

אחרי החלוקה הראשונה, התרכז קהל רב ב{{ה|זאל הגדול}} שב-[[770]] ללימוד הקונטרס במשותף. שיעור מיוחד מסר ר' [[יואל כהן]].

החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד ה[[חסידות]] בכלל, וב[[אהבת ישראל]] - תוכן הקונטרס - במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'.

== לקריאה נוספת ==
{{בית|נ. סופר|מאה שנה לאמירת מאמר 'החלצו' תרנ"ט|201|50-55|תשנ"ט}}

==ראו גם==
*[[קליפת מדין]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/728321/ וידאו מחלוקת הקונטרס על ידי הרבי] {{וידפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?140968& סקירה על השתלשלות אמירת המאמר והדפסתו] - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], באתר [[אוצר החכמה]].
* [https://drive.google.com/file/d/1LMredU0q2V2OcbGTezEXRmeod0vJ2yVf/view המאמר - בספר המאמרים תרנ"ט] ע' נג {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/134350 הקונטרס הראשון: מחלוקת פרצה בשכונה, ואז באה הפתעה]''' {{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

החלצו - רנ"ט

2023-07-09T14:35:51Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* הרקע לאמירת המאמר */תיקון לשון

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
ה[[מאמר חסידות]] '''החלצו תרנ"ט''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הודפס ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]] ע' נג.}}, ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'{{הערה|ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת [[מטות]]).}}. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[שבת]] פרשת [[נח]] תרנ"ט.

==הרקע לאמירת המאמר==
ה[[מאמר]] מיוסד על מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]] דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת [[תקכ"ה]] [[אדמו"ר הזקן]] חזר מביקורו במעזריטש דרך [[סמרגון]] שהייתה נתונה במחלוקת{{הערה|1=המחלוקת במקקום ניטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.}}, ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו.{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.

הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. [[אדמו"ר הרש"ב]] הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערה|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}.

מספר שבועות אחר-כך, ב[[שבת]] פרשת [[נח]] [[תרנ"ט]], נכנס הרבי הרש"ב לביתו של [[הרבי הריי"צ]] בעת [[סעודת שבת|סעודת השבת]], ואמר את המאמר בפעם השניה.
בסעודה נכח באותה עת רבי [[לייב מוועליז]] שהיה [[ירא שמים]] גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז [[מחלוקת]] גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה.{{הערה|את הסיפור והקשרו לאמירת המאמר סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.

==תוכן המאמר==
במאמר מסביר הרבי הרש"ב באריכות את מהותה של [[שנאת חינם]]:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד נו
|תוכן=שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו.
}}

בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין [[עבודת השם|עובדי ה]]':
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[ספר המאמרים (רש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד סא
|תוכן=כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו
}}

==לימודו בעת מחלוקת==
בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]:
{{ציטוט|תוכן=לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.

.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, בקונטרס החלצו, אשר בוודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}

==חלוקתו על ידי הרבי==
[[קובץ:החלצו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרס]] 'החלצו' על ידי הרבי]]
בשנת [[תשמ"ח]], ביום חמישי [[כ' חשוון]], יום ההולדת של [[אדמו"ר הרש"ב]] נסע [[הרבי]] ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. לאחר שחזר ל-[[770]] והתפללו [[תפילת ערבית]], עלה הרבי ל[[770#גן עדן העליון|חדרו]], אז יצאה הודעה מה[[770#מזכירות|מזכירות]] שהרבי עומד לחלק את קונטרס 'החלצו רנ"ט' של בעל [[יום הולדת|יום ההולדת]] - לבנים מגיל 12, ולבנות מגיל 11.

לכל אחד שעבר וקיבל קונטרס איחל הרבי "א הצלחה'דיקער לערנען" (תרגום חופשי: הצלחה בלימוד).

לאחר שעה של חלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. המזכירים הודיעו שהחלוקה תחודש מחר. כבר באותו הלילה הודפסו אלפי קונטרסים נוספים במכונות דפוס של [[ועד להפצת שיחות]]{{הערה|מכונות הדפוס היו במשרדי ה'ועד' בבניין שמעל ה'[[770#קומת מרתף (הזאל הגדול)|זאל הגדול]]'. בה'[[תשמ"ג]] נשרף המשרד עם כל הציוד שבו.}}, ולמחרת, ביום שישי [[כ"א חשוון]] המשיך הרבי את החלוקה. בעת החלוקה שאל הרבי כמה ילדים האם הם כבר בגיל [[בר מצווה]].

חלוקה זו, היא הפעם הראשונה שהרבי נעמד לחלק קונטרס שלא בזמן [[התוועדות]]. החלוקה המיוחדת משכה קהל עצום שהגיע מכל רחבי [[ניו יורק]] ומחוצה לה.

בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך [[אהבת ישראל]] בתוככי אנ"ש ובשכונת [[קראון הייטס]].

אחרי החלוקה הראשונה, התרכז קהל רב ב{{ה|זאל הגדול}} שב-[[770]] ללימוד הקונטרס במשותף. שיעור מיוחד מסר ר' [[יואל כהן]].

החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד ה[[חסידות]] בכלל, וב[[אהבת ישראל]] - תוכן הקונטרס - במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'.

== לקריאה נוספת ==
{{בית|נ. סופר|מאה שנה לאמירת מאמר 'החלצו' תרנ"ט|201|50-55|תשנ"ט}}

==ראו גם==
*[[קליפת מדין]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/728321/ וידאו מחלוקת הקונטרס על ידי הרבי] {{וידפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?140968& סקירה על השתלשלות אמירת המאמר והדפסתו] - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], באתר [[אוצר החכמה]].
* [https://drive.google.com/file/d/1LMredU0q2V2OcbGTezEXRmeod0vJ2yVf/view המאמר - בספר המאמרים תרנ"ט] ע' נג {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/134350 הקונטרס הראשון: מחלוקת פרצה בשכונה, ואז באה הפתעה]''' {{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

זאת חנוכה

2022-12-25T21:06:57Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* ההוראה מהיום בעבודת ה' */ הגהה

[[קובץ:הרבי זאת חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנר]] השמיני של [[חנוכה]] ב[[כינוס ילדים]] אצל [[הרבי]] ([[א' בטבת]] [[תשל"ח]])]]
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.

שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243.}}.

==מעלתו==
===שלימות ימי החנוכה===
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ו]] כרך ב' חורף|הרבי}}}}.

שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל הייתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד ב[[הידור מצווה]] מהדרין מן המהדרין וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה}}.

===יום השמיני===
ישנם שני ביאורים במעלתו בתור היום ה"שמיני":
'''א.''' ביום השמיני מאיר אור שלמעלה מהשתלשלות, כידוע ההבדל שבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששייך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשלות (והוא על דרך המילה "א"ז" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ח]] כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}}. וביום זה{{הערה|בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב]).}}.

'''ב.''' עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא "זאת"{{הערה|[[זוהר]] חלק ג', דף נ"ו עמוד ב'.}}. ועניין המלכות הוא גילוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה}}.

שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם{{הערה|שם=מקץ ט"ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז]}}.

===סגולתו===
הרבי מביא את המובא בספרי חסידות פולין שיום זה מסוגל לפקידת עקרות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/28/index.htm סעיף י"ט].}}.

===שייכותו לגאולה===
ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה ש[[כינורו של משיח]] יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת [[בית המקדש]] השלישי{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח}}.

==עבודת האדם==
===עבודת היום והנהגותיו===
על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - "כתר"{{הערה|שם=מקץ ט"ז}}.

ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות חוצה על ידי [[התבוננות]] במה להשלים והחלטה טובה בזה{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו}}, ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות{{הערה|ש"פ מקץ תש"נ.}}.

[[הרבי]] הורה ללמוד את המאמר מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות והערות של [[הצמח צדק]], שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה"{{הערה|המאמר נדפס ב: לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ב. אור התורה חנוכה הנ"ל.}}, או שורות אחדות ממנו; והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות{{הערה|ש"פ מקץ תשמ"ט (התוועדויות ח"ב עמוד 86.}}.

במוצאי זאת חנוכה יש להשאיר את החנוכיה דולקת עם שמונה נרות לצורך פרסום הנס{{הערה|שיחת זאת חנוכה תשמ"ט (דברי משיח תשמ"ט ח"ב עמ' 198).}}. ב-[[770]] דואגים שהנרות יישארו דולקים עד לאחר [[תפילת ערבית]].

===ההוראה מהיום בעבודת ה'===
ביום זה מדליקים שמונה נרות אחד כנגד היום הזה, ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים"{{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב.}} (= כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2801883 מה זה 'זאת חנוכה'?]''', אתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב]''', באתר בית המכירות קדם

{{חנוכה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חנוכה]]

זאת חנוכה

2022-12-25T21:04:29Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* יום השמיני */ הגהה

[[קובץ:הרבי זאת חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנר]] השמיני של [[חנוכה]] ב[[כינוס ילדים]] אצל [[הרבי]] ([[א' בטבת]] [[תשל"ח]])]]
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.

שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243.}}.

==מעלתו==
===שלימות ימי החנוכה===
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ו]] כרך ב' חורף|הרבי}}}}.

שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל הייתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד ב[[הידור מצווה]] מהדרין מן המהדרין וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה}}.

===יום השמיני===
ישנם שני ביאורים במעלתו בתור היום ה"שמיני":
'''א.''' ביום השמיני מאיר אור שלמעלה מהשתלשלות, כידוע ההבדל שבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששייך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשלות (והוא על דרך המילה "א"ז" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ח]] כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}}. וביום זה{{הערה|בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב]).}}.

'''ב.''' עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא "זאת"{{הערה|[[זוהר]] חלק ג', דף נ"ו עמוד ב'.}}. ועניין המלכות הוא גילוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה}}.

שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם{{הערה|שם=מקץ ט"ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז]}}.

===סגולתו===
הרבי מביא את המובא בספרי חסידות פולין שיום זה מסוגל לפקידת עקרות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/28/index.htm סעיף י"ט].}}.

===שייכותו לגאולה===
ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה ש[[כינורו של משיח]] יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת [[בית המקדש]] השלישי{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח}}.

==עבודת האדם==
===עבודת היום והנהגותיו===
על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - "כתר"{{הערה|שם=מקץ ט"ז}}.

ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות חוצה על ידי [[התבוננות]] במה להשלים והחלטה טובה בזה{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו}}, ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות{{הערה|ש"פ מקץ תש"נ.}}.

[[הרבי]] הורה ללמוד את המאמר מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות והערות של [[הצמח צדק]], שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה"{{הערה|המאמר נדפס ב: לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ב. אור התורה חנוכה הנ"ל.}}, או שורות אחדות ממנו; והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות{{הערה|ש"פ מקץ תשמ"ט (התוועדויות ח"ב עמוד 86.}}.

במוצאי זאת חנוכה יש להשאיר את החנוכיה דולקת עם שמונה נרות לצורך פרסום הנס{{הערה|שיחת זאת חנוכה תשמ"ט (דברי משיח תשמ"ט ח"ב עמ' 198).}}. ב-[[770]] דואגים שהנרות יישארו דולקים עד לאחר [[תפילת ערבית]].

===ההוראה מהיום בעבודת ה'===
ביום זה מדליקים שמונה נרות אחת נגד יום זה ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים"{{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב.}} (= כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2801883 מה זה 'זאת חנוכה'?]''', אתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב]''', באתר בית המכירות קדם

{{חנוכה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חנוכה]]

זאת חנוכה

2022-12-25T21:03:35Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* יום השמיני */

[[קובץ:הרבי זאת חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנר]] השמיני של [[חנוכה]] ב[[כינוס ילדים]] אצל [[הרבי]] ([[א' בטבת]] [[תשל"ח]])]]
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.

שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243.}}.

==מעלתו==
===שלימות ימי החנוכה===
בפשטות - ביום זה נשלמים כל ימי החג (שלכן נקרא "זאת חנוכה"), ולכן יום זה ממלא את כל שנחסר במשך כל ימי החג, (כמו שב[[שבטים]] במדבר, היה את שבט [[דן]] שהלך בסוף המחנה - "המאסף לכל המחנות" להחזיר האבידות שנאבדו. כך גם ב[[זמן]], היום האחרון על ידו אפשר להחזיר את כל אבידות הזמן ולתקן כל הימים){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו|{{קישור אוצר 770|26|215|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ו]] כרך ב' חורף|הרבי}}}}.

שלימות החג שביום זה מתבטא בזה שמדליקים את שמונת הנרות "בפועל" שכל זמן שלא דלק בפועל (אמנם מצד המצווה הרי כבר ביום הראשון הוא חג לשמונה ימים וביום הראשון כבר יש ב"כח" כל השמונה ימים) מצד הנבראים חסר בגלוי החג (שמצד בני האדם דבר שנמצא ב"כח" ולא התממש בפועל אינו קיים) ומכיוון שבחג החנוכה (שמסירות נפשם של ישראל הייתה מצד עצמם, שלכן) עיקר הדגש במצוות החג הוא פעולת האדם, (שלכן דווקא במצוות נר חנוכה מוצאים עניין מיוחד ב[[הידור מצווה]] מהדרין מן המהדרין וגם יהודי פשוט בכלל ישראל תנהג בהידורים אלו) לכן ביום השמיני שמדליקים בפועל את כל שמונת הנרות הוא נקרא "זאת חנוכה" שדווקא יום זה הוא שלמות החנוכה שבו דווקא דולקים כל הנרות בפועל ומתגלים לנבראים - בני האדם{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה}}.

===יום השמיני===
ישנם שני ביאורים במעלתו בתור היום ה"שמיני":
'''א.''' ביום השמיני מאיר אור שלמעלה מהשתלשלות, כידוע ההבדל הבין המספר [[שבע]] ל[[שמונה]] שבע מורה על שבעת ימי הבנין (שבעת ימי בראשית) שהוא האור האלוקי ששיך לבריאה (-השתלשלות) ושמונה הוא למעלה מהשתלשלות (והוא על דרך המילה "א"ז" שענינה א' רוכב על הז' שמיני שלמעלה משבע){{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח|{{קישור אוצר 770|33|115|B|התוועדויות שנת [[תשמ"ח]] כרך ב' כסלו-ניסן|הרבי}}}}. וביום זה{{הערה|בכללות אור זה מאיר בכל ימי החנוכה שהם חג אחד של שמונה ימים(שבת שם)}} מאיר אור שמעל השבע הוא אור ה[[כתר]] (או אור הג' ראשונות שלמעלה משבעה יומין){{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=261 אור התורה לצמח צדק בראשית חלק ה עמוד תתקסב]).}}.

'''ב.''' עניינה של יום השמיני היא המשכת כל הגילויים של חנוכה להביאו בפועל. (ועל פי הקבלה: בימי חנוכה נמשך [[חכמה דעתיק]] והוא נמשך על ידי [[שבעה יומין]] דעתיק וב"זאת חנוכה" נמשך ומתגלה ב[[מלכות]] שנקרא "זאת"{{הערה|[[זוהר]] חלק ג', דף נ"ו עמוד ב'.}}. ועניין המלכות הוא גילוי בפועל בעולם{{הערה|שם=אוה"ת זאת חנוכה}}.

שני הביאורים הנ"ל שייכים זה לזה לפי שבכדי שהגילויים יבואו לגלוי בדרגות הנמוכות יש להמשיך הגילוי ממקום גבוה יותר ולכן דווקא על ידי המשכת הגלוי מאחד שלמעלה משבע על ידי זה אפשר להמשיכו עד לגילוי במלכות - בגלוי בעולם{{הערה|שם=מקץ ט"ז|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז]}}.

===סגולתו===
הרבי מביא את המובא בספרי חסידות פולין שיום זה מסוגל לפקידת עקרות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/28/index.htm סעיף י"ט].}}.

===שייכותו לגאולה===
ביום זה -יום השמיני- שמדליקים שמונה נרות מודגש השייכות לגאולה ש[[כינורו של משיח]] יהיה של שמונה נימין והוא יום סיום חנוכת המזבח ששיך לגאולה בחנוכת [[בית המקדש]] השלישי{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ח}}.

==עבודת האדם==
===עבודת היום והנהגותיו===
על פי האמור לעיל במעלתו כיום שמיני מובן שביום זה יש להביא את כל ענייני החנוכה לפועל שדווקא על ידי שמביאים לפועל מגיעים לדרגה הגבוהה ביותר - "כתר"{{הערה|שם=מקץ ט"ז}}.

ביום זה אפשר להשלים כל הענייני חנוכה ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות חוצה על ידי [[התבוננות]] במה להשלים והחלטה טובה בזה{{הערה|שם=זאת חנוכה מ"ו}}, ומה טוב על ידי עריכת [[התוועדות]] שבה יוסיפו בלימוד פנימיות התורה ויקבלו החלטות טובות{{הערה|ש"פ מקץ תש"נ.}}.

[[הרבי]] הורה ללמוד את המאמר מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות והערות של [[הצמח צדק]], שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה"{{הערה|המאמר נדפס ב: לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ב. אור התורה חנוכה הנ"ל.}}, או שורות אחדות ממנו; והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות{{הערה|ש"פ מקץ תשמ"ט (התוועדויות ח"ב עמוד 86.}}.

במוצאי זאת חנוכה יש להשאיר את החנוכיה דולקת עם שמונה נרות לצורך פרסום הנס{{הערה|שיחת זאת חנוכה תשמ"ט (דברי משיח תשמ"ט ח"ב עמ' 198).}}. ב-[[770]] דואגים שהנרות יישארו דולקים עד לאחר [[תפילת ערבית]].

===ההוראה מהיום בעבודת ה'===
ביום זה מדליקים שמונה נרות אחת נגד יום זה ועוד שבעה "כנגד ימים היוצאים"{{הערה|תלמוד בבלי שבת כג, ב.}} (= כנגד הימים שעברו כבר). ההוראה מזה: שעל אף שהתנהג בשבעת הימים שעברו כמו שצריך ותיקן כבר את כל ימי השבוע, אף על פי כן כשמדליק נר שמיני בכח זה מדליק מיד לאחריו את כל שבעת הנרות כנגד כל הימים היוצאים כלומר פעולה ביום זה פועלת הוספה והארה בכל הימים שכבר עברו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ עמוד 490 ואילך.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2801883 מה זה 'זאת חנוכה'?]''', אתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"ב]''', באתר בית המכירות קדם

{{חנוכה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חנוכה]]

ושמתי כדכד שמשותיך

2022-06-18T22:33:38Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* היעוד במבט החסידות */שגיאת כתיב

'''ושמתי כדכד שמשותיך''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]] שבספר [[ישעיה]], המנבא ש[[לעתיד לבוא]] יהיו החלונות בבתים ואבני החומות והרצפות עשויים מאבנים טובות ויהלומים. ב[[תורת החסידות]] מבואר באריכות היעוד על פי [[פנימיות]] העניינים וההוראה ל[[יהודי]] עובד השם למעשה בפועל.

== מקור היעוד ==
מקור היעוד בספר ישעיה, פרק נד פסוק יב:
{{ציטוט|תוכן=וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְ[[אבני אקדח|אַבְנֵי אֶקְדָּח]]; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְ[[אבני חפץ|אַבְנֵי-חֵפֶץ]]|מקור=ישעיה, נד, יב}}

[[רש"י]] מפרש את המילה "כדכד", מין אבן טובה, וכן כותב גם פירוש המצודת ציון על המילה "כדכד": "שם אבן יקר המאיר". על המילה "שמשותיך" מפרש המצודת דוד: "מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרכם".

כוונת הפסוק לתאר את השפע והטוב שיהיה אצל [[עם ישראל]] בזמן [[הגאולה]] וממחיש זאת במשלים רבים. אחד המשלים הוא בפסוק הזה, המתאר איך שזכוכיות החלונות ומשקופי הדלתות ואבני הרצפה בכל בית ובית יהיו עשויים מאבנים טובות ומאירות מרוב [[עושר]].

== היעוד במבט החסידות ==
ב[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|דף עה עמ' א}} מובאת מחלוקת בין האמרואים על איזה אבן מדובר בפסוק, לפי דעה אחת מדובר על האבן "ישפה" אחד מהאבנים הנמצאים ב[[חושן]] שבבגדי ה[[כהן גדול]], ולדעה השניה מדובר על אבן ה"שוהם" גם היא מאבני [[חושן המשפט|החושן]]. בגמרא מובא שמחלוקת זו הגיעה לשמים ושם נפסק ששתי הדעות יתקיימו ויהיה גם ישפה וגם שוהם.

ב[[חסידות]] מבארים את מחלוקת ה[[גמרא]] וההכרעה ברובד ה[[פנימיות|פנימי]].

האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שתי סוגי ה[[אור אלוקי|אור האלוקי]]: [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]] ובמילים אחרות, המשכה מלמעלה למטה, והעלאה מלמטה למעלה.

'''אבן השוהם''' מאירה וזורחת מצד עצמה ומשולה בחסידות ל[[אור ישר]]. אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת [[שפע|השפעה]] ותלויה בכח העליון-המשפיע בלבד. המעלה באור זה שהוא אור חזק מאד, אך החסרון בו שהאור לאו דווקא מתאים לתחתון-מקבל האור.

על אבן השהם אשר בחושן, שבבגדי ה[[כהן הגדול]], היה כתוב את שם השבט '''[[יוסף]]''', ענינו של יוסף הוא תורה, המשכה מלמעלה למטה.

'''אבן הישפה''' לא מאירה מצד עצמה אך היא מחזירה אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות ל[[אור חוזר]]. מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים [[משל]] האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון-המקבל, ה[[כלי]], והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור. המעלה באור זה, שמכיון שהאור תלוי גם בו-במקבל, הוא וודאי יתקבל כמו שצריך. אך החסרון באור זה, שהאור אינו וודאי ותמידי, אלא תלוי בתחתון אם יפעל בעצמו כנדרש.

על אבן הישפה שבחושן, שבבגדי הכהן גדול היה כתוב את שם השבט '''[[בנימין]]''', בנימין מסמל את ה[[תפילה]] שעניניה הוא העלאה מלמטה למעלה.

המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של [[הקב"ה]] לעתיד לבוא. האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר - ישפה. ועל זה באה ההכרעה מלמעלה, בבית דין של מעלה: האור שיושפע לעתיד לבוא יהיה גם אור ישר וגם אור חוזר בו זמנית, כי ב[[גאולה]] יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת פנחס [[תשי"ח]]; [[ספר המאמרים]] מלוקט חלק א' עמוד תפז מאמר דיבור המתחיל "ושמתי כדכד שמשתיך", וכן ראה [[מאמר]] דיבור המתחיל ושמתי כדכד שמשותיך משנת [[תשל"ד]]}}.
===השייכות לשמות האמוראים===
בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה] ראה, כד ד}} מובא הסבר למחלוקת זו שנחלקו בה שני אמוראים ב[[ארץ ישראל|מערבא]], והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא{{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. וגם איתא בגמרא{{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מ[[קו הימין|ימין אביו]] וחזקיה מ[[קו השמאל|שמאליה]]. ופירש בספר חמדת צבי על ה[[תיקוני זוהר]], שרבי חייא הוא בחינת [[יעקב]] ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש ש[[תפארת]] עולה עד ה[[כתר]]. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]].

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

משתמש:חב"ד דורשת פנימיות/תורת מנחם דרושי חתונה

2021-10-30T20:12:11Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* הוספות */

הספר 'תורת מנחם - דרושי חתונה', ב[[הוצאת קה"ת]], הינו ספר המאגד את כל מאמרי החסידות שנאמרו בקשר לחתונת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]].

הספר יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ס]] והוא כולל את ה[[מאמרים]] שאמר [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] בקשר לחתונה וכן את כל מאמרי [[הרבי]] בין השנים: [[תשי"ד]] - [[תשמ"ח]] שנאמרו בהקשר לחתונה.

== רשימת המאמרים ==
* '''דרושי חתונה - מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] [[תרפ"ט]]'''.
#'''וכל בניך לימודי''' [[הוי']] - [[תשי"ד]].
# '''א"ר אושעיא כו' צדקת פרזונו''' - [[תשי"ד]].
# '''לכה דודי''' ([[מוגה]]) - [[תשי"ד]].
# '''וישלח יעקב''' - [[תשח"י]].
# '''פדה בשלום נפשי''' ([[מוגה]]) - [[תשכ"ב]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' - [[תשכ"ז]].
# '''קטנתי''' - [[תשכ"ח]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' - [[תשכ"ט]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' - [[תשכ"ט]].
# '''פדה בשלום נפשי''' - [[תשכ"ט]].
# '''ועל הניסים''' - [[תשכ"ט]].
# '''וישלח יעקב מלאכים''' - [[תשל"א]].
# ''' אשר ברא ששון ושמחה''' ([[מוגה]]) - [[תשל"ט]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' ([[מוגה]]) - [[תשל"ט]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' ([[מוגה]]) - [[תש"מ]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' ([[מוגה]]) - [[תשמ"א]].
# '''שמח תשמח''' ([[מוגה]]) - [[תשמ"א]].
# '''עם לבן גרתי''' - [[תשמ"ב]].
# '''שמח תשמח''' - [[תשמ"ב]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' - [[תשמ"ה]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' - [[תשמ"ו]].
# '''שמח תשמח''' - [[תשמ"ז]].
# '''אשר ברא ששון ושמחה''' - [[תשמ"ח]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' - [[תשמ"ח]].

== הוספות ==

בסוף הספר באו מספר הוספות מעניינות כגון:
* [[מאמר]] '''צדקת פרזונו''' - [[תשכ"ד]].
* '''מכתבי החתונה''' - עשרה מכתבים שכתב הרה"ק המקובל וכו' רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]], ל[[כ"ק אדמו"ר]] בנו לכבוד החתונה.
* '''מכתב [[כ"ק אדמו"ר]]''' - נוסח ברכה לחתונה.
* מספר פאקסמיליות הקשורות ל[[חתונת הרבי והרבנית]].

== קישורים חיצוניים ==

[https://hebrewbooks.org/58862 הספר במהדורת תשע"ב]
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]

משתמש:חב"ד דורשת פנימיות/תורת מנחם דרושי חתונה

2021-10-30T20:11:38Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* הוספות */

הספר 'תורת מנחם - דרושי חתונה', ב[[הוצאת קה"ת]], הינו ספר המאגד את כל מאמרי החסידות שנאמרו בקשר לחתונת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תרפ"ט]].

הספר יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ס]] והוא כולל את ה[[מאמרים]] שאמר [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] בקשר לחתונה וכן את כל מאמרי [[הרבי]] בין השנים: [[תשי"ד]] - [[תשמ"ח]] שנאמרו בהקשר לחתונה.

== רשימת המאמרים ==
* '''דרושי חתונה - מ[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] [[תרפ"ט]]'''.
#'''וכל בניך לימודי''' [[הוי']] - [[תשי"ד]].
# '''א"ר אושעיא כו' צדקת פרזונו''' - [[תשי"ד]].
# '''לכה דודי''' ([[מוגה]]) - [[תשי"ד]].
# '''וישלח יעקב''' - [[תשח"י]].
# '''פדה בשלום נפשי''' ([[מוגה]]) - [[תשכ"ב]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' - [[תשכ"ז]].
# '''קטנתי''' - [[תשכ"ח]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' - [[תשכ"ט]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' - [[תשכ"ט]].
# '''פדה בשלום נפשי''' - [[תשכ"ט]].
# '''ועל הניסים''' - [[תשכ"ט]].
# '''וישלח יעקב מלאכים''' - [[תשל"א]].
# ''' אשר ברא ששון ושמחה''' ([[מוגה]]) - [[תשל"ט]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' ([[מוגה]]) - [[תשל"ט]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' ([[מוגה]]) - [[תש"מ]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' ([[מוגה]]) - [[תשמ"א]].
# '''שמח תשמח''' ([[מוגה]]) - [[תשמ"א]].
# '''עם לבן גרתי''' - [[תשמ"ב]].
# '''שמח תשמח''' - [[תשמ"ב]].
# '''וכל בניך לימודי [[הוי']]''' - [[תשמ"ה]].
# '''מרגלא בפומי' ד[[רבא]]''' - [[תשמ"ו]].
# '''שמח תשמח''' - [[תשמ"ז]].
# '''אשר ברא ששון ושמחה''' - [[תשמ"ח]].
# '''א"ר אושעיא צדקת פרזונו''' - [[תשמ"ח]].

== הוספות ==

בסוף הספר באו מספר הוספות:
* [[מאמר]] '''צדקת פרזונו''' - [[תשכ"ד]].
* '''מכתבי החתונה''' - עשרה מכתבים שכתב הרה"ק המקובל וכו' רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]], ל[[כ"ק אדמו"ר]] בנו לכבוד החתונה.
* '''מכתב [[כ"ק אדמו"ר]]''' - נוסח ברכה לחתונה.
* מספר פאקסמיליות הקשורות ל[[חתונת הרבי והרבנית]].

== קישורים חיצוניים ==

[https://hebrewbooks.org/58862 הספר במהדורת תשע"ב]
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]

ראש חודש כסלו

2021-10-30T20:04:00Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* התקפת הלב */שגיאה

{{לעריכה|יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון}}
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=על הערך להיות על כל התקופה ולא רק על התאריך הבודד.}}
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]
ב'''[[א' כסלו|ראש חודש כסלו]]''' תשל"ח [[הרבי]] יצא לביתו לאחר למעלה מחודש ששהה בחדרו בעקבות התקף לב שעבר באמצע הקפות [[שמיני עצרת]].

== רקע ==

*ב[[ח"י אלול]] [[תשל"ז]] [[הרבי]] ניגן את הניגון "[[צמאה לך נפשי]]" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]]}}

*בבוקרו של [[הושענא רבה]] התקשרה [[הרבנית]] ל[[מזכירות]] ושאלה איזה [[ספר תורה]] יביאו לרבי לרקוד איתו ב"[[הקפות]]", ענו לה שעם ה[[ספר תורה של הרבי]] שמשקלו קל. גם ביקשה שיקצרו הערב ב"[[הקפות]]" כי [[הרבי]] לא כ"כ מרגיש טוב.

*בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[שמואל נוטיק]] יצא מהבית של הרבי לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר ל[[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל.

== השינויים ב"[[הקפות]]" ==

הפסוקים שלפני ה"[[הקפות]]" נקראו במהירות גדולה{{הערה|על פי בקשת [[הרבנית]] באותו בוקר}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]], בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של [[הרבי]] החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

לאחר כעשר דקות החזיר [[הרבי]] את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו.

== התקפת הלב ==
בתום ה[[הקפות|הקפה]] התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.

ה[[משב"ק]]ים ביקשו שהרבי שעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.

רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, הרבי לא הגיב.

ה[[הקפות]] נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה. במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים ל-770.

לאחר חצות הלילה, הרבי גילה שהיו לו כאבים בלב, והמזכירים קראו לרופאים המבינים בתחום הלב, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון.

במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר לרמקול ב[[זאל הגדול|בבית המדרש]] בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח].}}. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.

==ר"ח כסלו==
ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.

השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא ולשוב לאיתנו. ב[[י"ט כסלו]] [[חג הגאולה]], התוועד הרבי שעות עם החסידים.

ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים.

בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

==לקריאה נוספת==
*'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]], [[שבועון בית משיח]] כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46

== קישורים חיצוניים ==
*[https://col.org.il/news/121688 אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו באתר [[COL]]]
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
*[https://col.org.il/news/93275 "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!"] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת {{col}}
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'] {{אינפו}}
*[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח] באתר מדיה הלכה

;יומנים
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שיחת משתמש:ישראל קרביצקי/אותיות הרב

2021-06-26T20:58:53Z

חב"ד דורשת פנימיות:

== איחוד הערך ==

מה דעת מציב התבנית לאחד את שלושת הערכים: אותיות הרב, כתב חב"ד (ספר), [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 20:56, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"א 20:56, 26 ביוני 2021 (UTC)

וכתב רבינו הזקן? [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 20:57, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"א 20:57, 26 ביוני 2021 (UTC)

שלושת הערכים עוסקים בנושא אחד. [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 20:58, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"א 20:58, 26 ביוני 2021 (UTC)

שיחת משתמש:ישראל קרביצקי/אותיות הרב

2021-06-26T20:57:39Z

חב"ד דורשת פנימיות:

שיחת משתמש:ישראל קרביצקי/אותיות הרב

2021-06-26T20:56:53Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* איחוד הערך */ פסקה חדשה

מסכת תמורה

2021-05-31T21:39:44Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* ביאורי הרבי */

ב'''מסכת תמורה''' יש 7 פרקים, ו32.5 דפים.

על פי מצוות ה[[תורה]], כאשר אדם מקדיש [[בהמה]] להקריבה על ה[[מזבח]], יש איסור עליו להמיר את קדושת ה[[בהמה]] ב[[בהמה]] אחרת, ואם המיר הוא לוקה מלקות, ויש להקריב את שני הבהמות על המזבח, המסכת עוסקת בהלכות השונות הקשורות בדינין אלו.

== ביאורי הרבי ==

במסכת מובא{{הערה|טז א.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשעה שהתלמיד הולך אצל [[רב]]ו ואומר לו למדני [[תורה]], אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה'}}.

וברש"י שם: "שאף ה[[רב]] צריך עדיין לימוד ומלמדו הקב"ה".

הרבי מסביר, כי גם מי שהוא "[[עשיר]]" ב[[תורה]], אין לו לחשוב שעיניו כבר מאירות, ואם כן למה לו לטפל בה"רש"?, אלא אדרבה: "אם מלמדו, מאיר עיני שניהם ה'", היינו, ש"מאיר" לא רק את "עיני הרש", אלא "מאיר עיני שניהם", בשוה.

כשם שה"רש" - דקאי על מי שהוא [[עני]] בידיעת התורה בתכלית, שהרי התואר "רש" קאי על מי שאין לו מאומה, כמו שכתוב{{הערה|שמואל-ב יב, ג.}} "ולרש אין כל" - זקוק ל[[הקב"ה]] שיאיר את עיניו, כך ממש גם מי שלפי מצבו עתה הוא "עשיר", שגם הוא זקוק להארת עיניו של הקב"ה.

הרבי מוסיף, כי באמת לאמיתו, הרחמנות על ה"עשיר" גדולה יותר מהרחמנות על ה"רש":

ידוע מ"ש בספרי מוסר על לשון רז"ל{{הערה|ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. [[רמב"ן]] ורבינו בחיי ס"פ חיי שרה. שערי תשובה לרבינו יונה ב, כז. מנוה"מ להר"י אלנקווה חלק ד' פי"ד ע' 250.}}. "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות" - שעפ"ז נמצא, שתאוותו של מי ש"יש לו מאתיים" (ש"רוצה ארבע מאות", מאתיים יותר על מה שיש לו) היא כפולה מתאוותו של מי ש"יש לו מנה" (שאינו רוצה אלא מאתיים, מאה יותר על מה שיש לו).

על דרך זה מצינו בנוגע ללימוד התורה ולעניני [[קדושה]] בכלל, ובלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תניא [[אגרת הקודש - סימן ב]] (קג, ב).}} - "וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה צריך להיות יותר שפל [[רוח]] למטה מטה", כמו שכתוב{{הערה|וישלח לב, יא.}} "קטנתי מכל החסדים".

ובנוגע לעניננו: כיון ש[[הקב"ה]] קירב יותר את ה"עשיר", ויודע הוא יותר יוקר התורה - אזי מרגיש יותר מה שעדיין חסר לו בזה, ומרגיש שעל ידי "כחו ועוצם ידו"{{הערה|על פיעקב ח, יז.}} לא יוכל להגיע לכך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/10/89&search=%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94 תורת מנחם חלק ט"ו עמ' 89].}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=34&daf=2&format=pdf מסכת תמורה] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

פורטל:ניגוני חב"ד/בעל מנגן

2021-05-31T21:34:56Z

חב"ד דורשת פנימיות:

[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|250px]]
'''בעלי מנגנים:'''
*'''[[שמואל בצלאל אלטהויז]]''' - בן העיר ניקולייב, בה כיהן הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של הרבי. באחרית ימיו חי במלבורן, אוסטרליה.
*'''[[שלום ברוכשטט]]''' - [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטל [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].
*'''[[אשר גרוסמן]]''' - נולד לר' מאיר גרוסמן שהיה שוחט ובודק בעיר [[ניקולייב]]. מתלמידי החסיד הרב הלל מפריטש היה אחד מגדולי החסידים בתקופת [[אדמו"ר מוהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. התעסק בהגהת התניא דהוצאת וילנא תר"ס.
*'''[[שמואל זלמנוב]]''' - היה חסיד חב"ד, עורך [[ספר הניגונים]], מנהלה של מקהלת ניח"ח, ומנהל ישיבת תות"ל בערים ורשה ווילנא.
*'''[[משה טלישבסקי]]''' - היה 'החזן של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו בהתוועדויותיו של [[הרבי]]. בנוסף, כיהן כחזן רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי ב[[שבת בראשית]] והדליק את החנוכיה בבית המדרש הגדול ב-[[770]].
*'''[[אליהו לייב ריבקין]]''' - אוד מוצל מאש מהעיירה שווינציאן, היה בעל מנגן ב[[כפר חב"ד]].
{{יישור טקסט|שמאל|'''[[:קטגוריה:בעלי מנגנים|לרשימת בעלי מנגנים]]'''}}

ספר המאמרים (פירושונים)

2021-04-08T21:16:06Z

חב"ד דורשת פנימיות: שגיאה

{{פירושונים|
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]]
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)|מאמרי אדמו"ר האמצעי]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר המהר"ש)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]]
'''ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)''':
*[[ספר המאמרים (מלוקט)]]
*[[ספר המאמרים (באתי לגני)]]
*[[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות]]
* ספר המאמרים [[תורת מנחם דרושי חתונה]]
}}

היכל נגינה

2021-04-08T21:04:04Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* היסטוריה */שגיאה

[[קובץ:היכל נגינה עטיפה חיצונית.jpg|ממוזער|העטיפה החיצונית של הדיסק "היכל נגינה"]]
'''היכל נגינה''' הוא פרוייקט של הקלטת שימור ותיעוד [[ניגוני חב"ד]]. וכולל למעלה מ-350 ניגונים.

==היסטוריה==
הפרוייקט התנהל תחת [[היכל מנחם בארא פארק]], ובמסגרת [[קול החסידות]] בראשות הרב [[ישראל שטרן]].

הפרוייקט יצא בתחילת דרכו בדיסק, ולאחר מכן הועלה לרשת האינטרנט.

הפרוייקט נעשה ללהיט בקרב הקהילות החרדיות בניו יורק, שרצו לשמוע את ניגוני חב"ד בסגנונם המקורי, ללא עיבודים המורידים מהדיוק והאותנטיות של הניגונים.

הפרוייקט התנהל על ידי בעלי המנגנים, הרב מענדל ליפסקר מקלפורניה, והרב [[דוד הורביץ]].

בתור הקדמה לכל ניגון בפרוייקט, מובא מעט על ההיסטוריה של הניגון, וכן ביאור קצר על מהות הניגון ותוכנו ב[[אידיש]]. בניגונים מסויימים שיש בהם מילים ב[[רוסית]], מתרגמים אותם קודם הניגון (לאידיש).

בניגונים שישנם הקלטות מקולו של [[הרבי]] שר, הוכנסו לדיסקים גם הקלטות אלו.
כמו כן ניגונים רבים מתועדים כפי שנוגנו על ידי [[זקני החסידים]]: הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] מהעיר [[ניקולייב]], הרב [[פרץ מוצקין]], הרב [[שמריהו פלדמן]], הרב [[שמשון חריטונוב]], הרב [[שניאור זלמן לוין]] מכפר חב"ד, הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ועוד בעלי מנגנים רבים. ישנם חלק מהקלטות שמגיעות מאוספו של מחבר ספר הניגונים ר' [[שמואל זלמנוב]] שהקליט בעלי מנגנים רבים כידוע (בעיקר בעריכת [[ספר הניגונים]] חלק ג').

יחודיותו של הפרוייקט הוא, שהבעלי מנגנים מתעדים נוסחאות שונות של הניגון, ושל חלקיו.

לפרוייקט יש גירסא חלקית ב[[אנגלית]], עם מהדורה מצומצמת יותר של ניגונים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigreb/ הניגונים שהרבי מנגן]
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun/ ניגונים עם ביאור באידיש]
* [http://audio.chassidus.com/audio/enign/ ניגונים עם ביאור באנגלית]

[[קטגוריה:ניגונים]]

תענוג

2021-02-07T18:27:32Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* שני מיני תענוגים */

'''תענוג''' הוא הכח העמוק והנעלה ביותר בנפש, והוא מהווה את פנימיות ה[[רצון]].

בכללות, כח זה מתחלק לשני מינים: א) '''תענוגים גשמיים''' שהם עוברים וחולפים, אך גם החיות שבתענוג גם הוא מניצוץ אלוקי. ב) '''תענוגים רוחניים''' שהם נצחיים וקיימים.

==כח התענוג==
נפש האדם מחולקת לעשר כוחות, המתאימים לעשר הספירות שלמעלה, והם משתלשלים מהם. למעלה מעשר כוחות אלו, יש את כח ה[[רצון]] וכח התענוג, שהם כוחות המקיפים, והם קשורים עם עצמיות הנפש, וזוהי הסיבה שאדם לא יכול להסביר למה הוא רוצה דווקא בדבר זה ולא בדבר אחר, או למה הוא מתענג דווקא מענין מסויים ולא מענין אחר, מכיון שהרצון והתענוג הם למעלה מכח השכל, והם קשורים עם עצם הנפש.

בחסידות מוסבר, שרצון ותענוג הם כוחות מקבילים, והתענוג הוא פנימיות הרצון, כלומר שהאדם רוצה בדבר מסויים מפני שהוא מוסיף לו שלימות בנפש, וכאשר מתמלא החסרון - נגרם לו תענוג.

כוחות אלו, מקבלים בספירות העליונות לספירת ה[[כתר]], שהיא למעלה מהעשר ספירות, והיא המקור שלהם, וגם בנוגע אליה מבואר בחסידות שהיא מחולקת ל[[חיצוניות הכתר]] ו[[פנימיות הכתר]].

== מקור התענוג ==

[[הקב"ה]] הוא מקור התענוגים כמבואר בפסוק כי עמך מקור חיים מקור התענוגים.

ופירוש מקור התענוגים, היינו שאין תענוג זה כמו התענוג למטה, שהוא נמשך מדבר שחוץ ממנו, שמתענג מאיזה מאכל ערב או מלמוד איזה חכמה. מפני שלמעלה בו יתברך אינו כן, כי אין לך דבר שחוץ ממנו, אלא - שהוא עצמו כביכול מקור התענוגים.

ומכיון שהתענוג הוא עצמי שאינו מדבר שחוץ ממנו כלל, כי אם דבר שמציאותו מעצמותו, הרי אין דוגמתו כלל בתענוגים שבעולם, ואינן מערך וסוג שלו כלל. לכן בחינה זו גבוה למעלה מעלה, אפילו מ[[חכמה עילאה]]. כי גם ב[[חכמה]] יש הרכבת ב' הבחינות, החכמה והתענוג שיש בהחכמה, ואם כן אין תענוג זה שבחכמה ערוך כלל לעצם התענוג שהוא פשוט בתכלית הפשיטות{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [http://chabadlibrary.org/books/index.htm לקוטי תורה].}}.

== שני מיני תענוגים ==
{{ציטוט צף|[[הרבי הרש"ב|אבי אדמו"ר]] כותב באחד מ[[מאמר]]יו: "בתענוג [[נפש]]י על [[אלקות]] יכול להיות מזה שמנונית ב[[גוף]]. אומרים על הרב [[נחום מטשרנביל]] שהיה שמן בגופו מענית "[[אמן]] יהא שמיא רבא".|[[תבנית:היום יום/ט"ו תמוז| היום יום ט"ו תמוז]]}}
{{ציטוט צף|.. אפילו דברים קלי הערך בתענוגי [[עולם הזה|עולם]], מונעים המה מלהיות מסור ונתון ב[[לימוד תורה|אהלה של תורה]].|[[תבנית:היום יום/א' בתמוז|היום יום א' בתמוז]]}}
מי שעובד איזה עבודה או מדבר איזה דיבור, בהכרח לומר שיש לו מה איזה תענוג בנפש שמחמתו נתעורר להיות עובד ופועל או מדבר דיבור, אלא שהוא גנוז ומלובש בשכלו ומדותיו שמתפשטים במעשה הפעולה או בדיבור, כי בכל מעשה ודיבור יש איזה שכל וטעם הקודם לו, ובאותו השכל גנוז התענוג ואיננו מתגלה כלל כשעדיין עסוק באמצע הפעולה, או באמצע הדיבור, אלא דוקא כשגמר פעולתו או גמר הדבר.

ולמשל: הבונה בנין מפואר, שהוא מחמת שעלה ברצונו שמהבנין הזה יקבל קורת רוח ותענוג, אך אחר כך כשמתחיל לבנות ומטריד מוחו ומחשבתו בהצטרכות הבנין, שבהיותו עסוק עדין בפעולתו בשכלו ומדותיו בעסק הבנין, לא ניכר ונראה העונג שיגיע לו מזה, אך לאחד שגמר את הכל ומסתכל ביופי המלאכה והוכשרה בעיניו שנעשה כפי [[רצון|רצונו]] להתעכב באופן כזה דוקא, אז ניכר ונגלה העונג שלו, שבשבילו התחיל לבנות הבנין, [[משל]] בדומה הוא בדיבור: כשמדבר דברי שכל וחכמה, להסביר בטוב [[טעם]] ו[[דעת]] לזולתו המושכלות החדשות, כשעדיין עסוק באמצע הדבור לא ניכר ונגלה העונג שמתענג מן טוב ההסבר שהסביר השכל בדבריו אלא לאחר שגמר כל דבריו, ומתבונן איך שהטיב לדבר ולהסביר המושכל אזי מקבל עונג גדול ממה שטוב דרש, ונמצא שבהיותו פועל ומדבר היה העונג נעלם בו, ולאחר גמרו נתגלה, ועיקר העונג הוא מן הפעולה והדבור דוקא. לפי זה מובן, שכאשר מתענג האדם מטוב מעשהו או מ[[טוב]] דבריו, הרי התענוג שבמעשה ודבור הוא שנמשך ומתגלה דרך ירידה, ויש כאן ב' דברים: האחד עליית ה[[שכל]] וה[[מחשבה]] שהיו מלובשים בה[[מעשה]] וה[[דבור]] שבכלות המעשה הם מתעלים בעצמותו, והשנית בחינת התגלות התענוג שיורד ונמשך ומתגלה להתענג מכל אשר עשה.

והנה מה שמתענג מאשר טוב עשה וטוב דיבר, יש בזה ב' דברים:

א. שהוא מתבונן על טוב המעשה וטוב הדבור ומתענג מהמלאכה והפעולה.

ב. שבחינת תענוג זה מה שהוא מקבל עונג ומשתעשע במה שטוב עשה וטוב דיבר, הוא הגורם גם כן את ההתגלות התענוג מעצמות כח התענוג שיש ב[[נפש]], להיות רבוי התפשטות התענוג, וכנראה בחוש שהאדם משתעשע ומטייל בבנין המפואר כשגמרו כפי אוות נפשו כו' שאותו הטיול והשעשועים הוא גורם לו אחר כך תענוג ושמחה ביתר שאת ממה שראוי להתענג מצד עצם הבנין לבד, ואין זה אלא שהתענוג מכל אשר עשה גרם להיות גילוי מפנימיות הנפש שהיא בחינת התענוג וה[[שמחה]] כי כל שמחה הוא התגלות ה[[פנימיות]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]}}

==פנימיות וחיצוניות==
פנימיות כח התענוג שבבנשמת האדם, הוא שמתענגת ממה שיש לה ענג ממנו, כמו מהשכלת שכל חדש וכהאי גוונא, ובחינת חיצוניות ואחוריים של כח ובחינת ה[[תענוג]] שבה, היא בחינת כח ה[[רצון]] שבה שהוא רוצה מה שהוא רוצה דהיינו דבר שאינו צער, שהצער היפך התענוג{{הערה|[[אגרת הקודש - כ"ט]].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

משתמש:כתית למאור/מיזם התנ"ך

2021-01-27T21:45:09Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* סיפורי התורה */

=סיפורי התורה=
{{טורים|מספר=3|תוכן=
==סיפורי ספר בראשית==
* [[בריאת העולם]]
* [[בריאת אדם וחוה]]
* [[חטא עץ הדעת]]
* [[קין והבל]]
* [[המבול]]
* [[שכרות נח]]
* [[מגדל בבל]]
* [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]
* [[ברית בין הבתרים]]
* [[שלושת המלאכים בבית אברהם]]
* [[מהפכת סדום ועמורה]]
* [[עקדת יצחק]]
* [[מכירת הבכורה]]
* [[חלום יעקב]]
* [[מכירת יוסף]]

==סיפורי ספר שמות==
* [[שעבוד מצרים]]
* [[הסנה הבוער]]
* [[מטה אהרן]] (גם בחומש 'במדבר')
* [[עשרת המכות|עשר מכות מצרים]]
* [[יציאת מצרים]]
* [[קריעת ים סוף]]
* [[משה והסלע]] (גם בחומש 'במדבר')
* [[מעמד הר סיני]]

==סיפורי ספר ויקרא==
* [[נדב ואביהוא]]

==סיפורי ספר במדבר==
* [[קברות התאווה]]
* [[צרעת מרים]]
* [[שנים עשר המרגלים]] (גם בחומש 'דברים')
* [[המקושש]]
* [[קורח]]
* ([[מטה אהרן]])
* ([[משה והסלע]])
* [[מות אהרן]]
* [[בלק ובלעם]] (יש: [[פרשת בלק]], [[בלק]] ו[[בלעם בן בעור]])
** [[אתונו של בלעם]]
* [[בעל פעור]]
* [[בנות צלפחד]]
* [[מלחמת מדין]]
* [[שניים וחצי השבטים]] (גם בספר 'יהושע')

==סיפורי ספר דברים==
* [[מות משה]]
}}

=נביאים=
{{טורים|מספר=3|תוכן=
==סיפורי ספר יהושע==
* [[מרגלי יהושע]]
* [[הכניסה הראשונה לארץ]]
* [[פסח גלגל]]
* [[כיבוש יריחו]] (צריך להרחיב את [[כיבוש יריחו#שר צבא ה']])
* [[כיבוש העי]]
* [[מעמד הברכות והקללות]]
* [[הברית עם הגבעונים]]
* [[מלחמת מלכי הדרום]]
* [[עצירת השמש]]
* [[מלחמת מלכי הצפון]]
* [[חלוקת הארץ בימי יהושע]]
* [[פטירת יהושע]]
* ([[שניים וחצי השבטים]]) - אולי ליצור ערך נפרד על המזבח?

==סיפורי ספר שופטים==
* [[מלחמת סיסרא]]
* [[משל יותם]]
* [[חידת שמשון]]
* [[פסל מיכה]]
* [[פילגש בגבעה]]

==סיפורי ספר שמואל==
* [[משפט המלך]]
* [[דוד וגלית]]
* [[דוד ויהונתן]]
* [[קינת דוד]]
* [[תקופת דוד המלך]]
* [[כיבוש ירושלים בידי דוד]]
* [[החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים]]
* [[דוד ובת שבע]]
* [[כבשת הרש]]
* [[מרד שבע בן בכרי]]
* [[סיפור רצפה בת איה]]

==סיפורי ספר מלכים==
* [[עליית שלמה למלוכה]]
* [[חלום שלמה בגבעון]]
* [[משפט שלמה]]
* [[מלכת שבא]]
* [[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]]
* [[איש האלוקים מיהודה והנביא מבית אל]]
* [[סיפורי אליהו]]
* [[האישה הצרפית]]
* [[אליהו ונביאי הבעל בכרמל]]
* [[אליהו בחורב]]
* [[מלחמות אחאב בבן הדד]]
* [[כרם נבות]]
* [[מות אחאב]]
* [[אליהו ואחזיה]]
* [[עליית אליהו השמימה]] (ראו: [[אליהו#עליית אליהו לשמים]])
* [[סיפורי אלישע]]
* [[מעיין אלישע]]
* [[אלישע והדובים]]
* [[מלחמת ישראל ויהודה במואב]]
* [[נס אסוך השמן]]
* [[האישה השונמית]]
* [[נס הנזיד]]
* [[נעמן (דמות מקראית)]]
* [[נס הצפת הגרזן]]
* [[שביית הגדוד הארמי]]
* [[מצור ארם על שומרון]]
* [[האפילוג לסיפור האישה השונמית]] (ראו: [[האישה השונמית#אפילוג: הפקעת נכסיה והשבתם]])
* [[מרד יהוא]]
* [[המלכת יואש]]
* [[נבואת אלישע ליואש]]
* [[משל החוח והארז]]
}}

=כתובים=
{{טורים|מספר=2|תוכן=
==סיפורי ספר דניאל==
* [[דניאל בגוב האריות]]

==סיפורי עזרא ונחמיה==
* [[טקס האמנה]]
}}

פרשת הספרים

2020-12-19T16:58:31Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* ספרים בנושא */

[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
'''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב"ד]] משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].

הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].

==רקע: תולדות הספרייה ==
{{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}
מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] בשם סבו [[אדמו"ר המהר"ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו"ר הרש"ב תפסה "שלושה חדרים על כל הקירות" (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.

מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה.
בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.
בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי"צ]] את העיר אוטווצק לורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.

חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגו"ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה"ב - שלא היתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] לארה"ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו"רי חב"ד ואת [[סידור הבעש"ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו"ר הריי"צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]

כשהגיעו הספרים לארה"ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] ר' [[חיים ליברמן]].

במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה"ב בחודש סיוון תש"א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש"י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ"ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל"ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.

אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש"י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי"צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי"צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהיתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.

==השתלשלות הפרשיה==
===הגניבה===
{{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}
נכדו של [[הרבי הריי"צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ"ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי"צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה היתה ריקה.

הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.

בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]].

כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.
במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.

===חשיפת הפרשיה===
לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש"ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש"ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י"ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו"ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.

לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י"ב תמוז]], ב[[ט"ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי"צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ"פצצה חיה" שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח"ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל"ירושה" מהרבי הריי"צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.

כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד באמצעות [[אגודת חסידי חב"ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש".

כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב"ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל"בית אגודת חסידי חב"ד", בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ"ו]] - בנין [[770 בכפר חב"ד]].

===הרבי מבקש פסק דין===
מספר ימים אחר [[י"ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב"ד|חב"די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה"גוף" - הספרים וה[[כתי"ק]] - שייכים לנשים ואלו ה"פרות" - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש"ג), וכאשר זכאי בעל ה"פרות" להם -אין זכות לבעל ה"גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע"פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס"ט ברמ"א, נדפס ב"[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 34.}}.

== המשפט ==
===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===
{{להשלים}}
לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.

לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.
עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].
ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).

נציגי אגודת חסידי חב"ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.

ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו.
במהלך ההכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]] כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.

{{להשלים}}
משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].

מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי"צ.

==פסק הדין==

ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר:

"לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש".

כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.

===הרבי והספרים שייכים לחסידים===
אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". עו"ד נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[אדמו"ר הריי"צ]] ב. ג, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.

==הערעור==

לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו הנתבעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק.

לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ"ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.

ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה"ת]] ויצא בהשג"פ הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]", ולמוכרו במחיר של דולר אחד.

==התייחסויות הרבי לנושא==
לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב"ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו"ח]] בראש חודש תמוז תשמ"ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו"ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב"ד|770]] גם בכפר חב"ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: "הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]".

במשך ימי המשפט מי"ט כסלו תשמ"ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב"ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב"ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב"ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ"ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור באלבום מיוחד.

לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ"שבעת ימי המשתה" - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של "[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]".

יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח]{{אינפו}}}}.

ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏
|תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד —
:וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר
::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}

==ראו גם==
[[ניגון דידן נצח]]

==ספרים בנושא==
[[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב"ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע"ה]] תורגם הספר לעברית.

==קישורים חיצוניים==
* [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}.

'''סיפור החג'''
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]
* '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}
* '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D הרב חיים ברוך הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנית מבית חיינו'.
* סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=241&lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=243 פרק ב']''', "המלך אינו מעיד..." '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=244&lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=246 פרק ה'], אתר שטורעם
*[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע"ז
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ "את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה"]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ"ט כסלו תשע"ט {{בית משיח}}

'''שונות'''
* '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ"ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
* '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65866 קובץ "דידן נצח"]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ"ח
*{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע"ה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]

משתמש:חב"ד דורשת פנימיות

2020-12-17T14:55:05Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* א' התמימים */

== א' התמימים ==
תמים שרוצה שבעז"ה משיח צדקנו יתגלה ויהיה רק טוב!!

ניגון לברכת כהנים

2020-12-17T14:54:31Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* פתיח */

[[קובץ:כז;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון]]
[[קובץ:ברכת_כהנים_פריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמר [[אברהם פריד]] מנגן את ניגון חב"ד לברכת כהנים במעמד ה[[טלטון]] שנערך לטובת מרכז חב"ד בפלורידה]]
'''ניגון [[ברכת כהנים]]''' הינו ניגון המקובל בין חסידי חב"ד לברכת כהנים הנאמרת על הדוכן בחגים ובמועדים. הניגון הולחן על ידי [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]. על פי המסורת, זהו הניגון אותו ניגנו הכהנים ב[[בית המקדש]] כשבירכו את בני ישראל על גבי הדוכן.

חברי המקהלה חיברו מספר [[ניגונים]] שלא מצאו חן בעיני [[אדמו"ר האמצעי]] עד לניגון שלפנינו שעל זה אמר: "בניגון זה ישנם תנועות של [[מרירות]] ו[[שמחה]] בעניין של תקווה".

היה תקופה בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בעיקר בשנים [[ת"ר]] - [[תר"ג]]) שהיו מלשינויות ומסירות שגרמו להפסיק לנגן ניגון זה אך ברבות הימים חזרו לנגנו. כיום מנגנים ניגון זה בכל בתי כנסיות [[חב"ד]] ברחבי תבל ובראשם בבית מדרשו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] - [[770]].

בקרב חסידי חב"ד נשמרה המסורה מדורי דורות שמקובל שניגון זה ניגנו הכהנים ב[[בית המקדש]] בעת שעלו על הדוכן לברך את [[ברכת כהנים]]. עם זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם כי יש יסוד לכך שניגון זה הוא תנועה של רבי, והוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].
ואין זה סתירה בהתאם לידוע כי אף ניגון [[ד' בבות]] שחובר על ידו אף בזאת נשמרה המסורה מדורי דורות מה שניגנו אותה הלויים בבית המקדש אם כי לא ברור מתי{{מקור}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תרצ"ט]], נדפס ב[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.}} שהניגון מסמל את ההעלאה של [[נשמה|נשמות]] ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.

בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.

ניגון זה הוא ניגון כ"ז ב[[ספר הניגונים]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/027.rm&gif=027 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=446 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46840 לשמיעת הניגון] בביצוע [[אברהם פריד]]{{הערה|בחלק האחרון בשיר בביצוע אברהם פריד יש טעות, מכיון שעפ"י מנהגנו ה[[שליח ציבור|חזן]] מנגן פעמיים לפני "שלום", וכך נוהגים במנין [[הרבי]].}}.
* לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/218487958692.html סיפורו של ניגון ברכת כהנים]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת בהעלותך תשע"ו
* לב לייבמן, '''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf ניגון ברכת כהנים]''' {{PDF}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1025661 'ניגון ברכת כהנים'] באתר בית חב"ד {{בית חב"ד (אתר)}} {{שמע}}

{{ניגוני רבו"נ}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעי]]

שו"ת מן השמים

2020-12-17T14:50:09Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* פתיח */

'''שו"ת מן השמים''' הוא ליקוט של תשובות שקיבל ר' [[יעקב הלוי ממרויש]], מ[[בעלי התוספות]] על השאלות [[חלום]] שערך.

תשובה מפורסמת בשו"ת זה הינה בשאלת המחלוקת בין [[רש"י]] ו[[רבנו תם]] על סדר הפרשיות שב[[תפילין]]:
{{ציטוט|תוכן=ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. [[הקב"ה]] אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן..|מקור=שו"ת מן השמים, מהדורת הרב [[ראובן מרגליות]], סימן ג'}}

אחת מן התשובות הידועות שקיבל שם היא על התאריך '''[[י"ט כסלו]]''' שהוא {{ציטוטון|יום בשורה}}.

הר' [[ראובן מרגליות]] ההדיר את הספר והוציאו עם הערות רבות, בפתיחה כותב הוא על שאלות [[חלום]] ופסיקת הלכה מן השמים. ולאחר מכן ב'פרקי גילויים' כותב הוא בארוכה על [[חזרת הנבואה]] שעליה היה קיצו של ה[[רמב"ם]] בשנת [[ד'תתקע"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11018& הספר באתר אוצר החכמה - עם הערות הר' ראובן מרגליות]
*[http://hebrewbooks.org/1682 הספר] באתר [[היברובוקס]]
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
[[קטגוריה:בעלי התוספות]]

משתמש:חב"ד דורשת פנימיות

2020-12-14T15:48:04Z

חב"ד דורשת פנימיות:

== א' התמימים ==
תמים שרוצה שבעז"ה משיח צדקנו יתגלה ויהיה רק טוב!!
== משתמש

שיחה:חסיד

2020-12-14T15:44:08Z

חב"ד דורשת פנימיות:

== ההפניה של אנ"ש ==

לדעתי לא נכונה, כי פעמים שמחפשים את המשמעות הנוספת של המילה אנ"ש, במשמעות המצמצמת, המכילה רק את האברכים ולא את המשמעות הרחבה המכילה את כללות עדת החסידים.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 23:57, 1 באפריל 2010 (UTC)
:אפשר להוסיף בתחילת הערך או בסופו, הסבר קצר גם למושג "אנ"ש". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:13, 2 באפריל 2010 (UTC)
::כבר כתבתי בעבר כי "אנ"ש" כפירוש לאברכים אינו דבר נכון, וכי הכוונה לכל אשר [[חסיד]] יכונה, כולל גם ה[[תמימים]]. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== התואר חסיד ==

[[כ"ק אדמו"ר]] כותב כי '''צריך עיון''' האם השם ניתן ע"י מתנגדים או ע"י החסידים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:24, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:לי זכור שיש מרבותינו נשיאינו לגבי השם שניתן על ידי המתנגדים. יש לעיין במקורות, ליישב הסתירה כביכול ולעדכן בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:11, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== דרושה הבהרה ==

להיות חסיד זו תנועה בנפש שממנה יוצא המעשה בפועל. אשמח אם מישהו יגדיר לי מהו חסיד [הרי אפשר לפספס קצת במעשה בפועל ולהקרא חסיד, ולאידך אפשר להיות מושלם במעשה בפועל אך לא להיות חסיד כלל]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 08:00, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:חסיד הוא המתעסק בעבודת ה' באופן פנימי, כלומר עם כוחות נפשו הפנימיים ולא רק במעשה בפועל. או בהגדרה אנציקלופדיה "חסיד הוא המשלב בקיום התורה והמצוות את יכולותיו השכליים והרגשיים". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:38, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
::אנסח זאת אחרת: כיצד אתה מגדיר אדם כחסיד חב"ד. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:40, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:::הערך עוסק לא רק בחסידי חב"ד. בחב"ד הדגש הוא על שימוש במוח כמניע מרכזי להנעת הרגשות ויש להרחיב בעניין וזמני אוזל.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:59, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
::::א"כ צריך להכניס בערך או להשות ערך נפרד במהותו והגדרתו של חסיד חב"ד, אני יכול לחכות מעט עם ההרחבה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:04, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

==רוצים להיות חסידים==
פעם חסידים התוועדו בסמרקנד. הם ניגנו כמה שעות ואז קם אחד ואמר:"האם אנחנו חסידים?! לא. הלואי היינו חסידים באמת."
ניגנו עוד כמה שעות, ואז קם אחד ואמר:"האם אנו מתנגדים?! חס ושלום! ברור שאנו לא מתנגדים!".
ניגנו עוד כמה שעות ואז קם אחד ואמר:"חסידים אנו לא. מתנגדים אנו לא. אז מה כן?! אנו רוצים להיות חסידים".
--[[מיוחד:תרומות/95.86.94.10|95.86.94.10]] 09:12, 22 ביוני 2016 (UTC)

----

גוט...!! [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 15:43, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 15:43, 14 בדצמבר 2020 (UTC)

גוט...!! [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 15:44, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 15:44, 14 בדצמבר 2020 (UTC)

גוט...!! [[משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|חב"ד דורשת פנימיות]] - [[שיחת משתמש:חב"ד דורשת פנימיות|שיחה]], 15:44, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 15:44, 14 בדצמבר 2020 (UTC)

שיחה:חסיד

2020-12-14T15:44:05Z

חב"ד דורשת פנימיות:

שיחה:חסיד

2020-12-14T15:43:52Z

חב"ד דורשת פנימיות:

נאור כרמי

2020-12-14T15:40:06Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* חזרתו בתשובה */

[[קובץ:כרמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאור כרמי על הבמה. צילום: סיון אופיר]]
ר' '''נאור כרמי''', מוזיקאי [[חסיד חב"ד]] מייסד "התזמורת העממית", "[[הלב והמעיין]]" ו"[[פרויקט צמאה]]". מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]], בעבר התגורר ב[[רחובות]].

==תולדות חיים==
נאור נולד וגדל בעכו, וכבר בילדותו נמשך למוזיקה והחל ללמוד בקונסרבטיום בעכו. בגיל 12 כבר ניגן על כלי נשיפה שונים והחל לנגד על הקונטרבס, מכלי הקשת הקשים ביותר.

כשבגר והתגייס לצבא התנדב בלהקה הצבאית ובסיום השירות התגורר ב[[תל אביב]] והחל להשתתף בהרכבים מוזיקליים, כשתוך זמן קצר נהפך למוזיקאי מבוקש במקהלות נחשבות.

=== חזרתו בתשובה ===
אחד ההרכבים בהם השתתף היה של המוזיקאי מאיר אריאל, יהודי שכלפי חוץ לא שמר על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] אך היה מאמין גדול שדיבר המון על [[תורה]] ו[[אמונה]] עם חברי הלהקה. בעקבות השהות הצמודה והעבודה המשותפת איתו חזרו כל חברי ההרכב בתשובה, בהם נאור. מאיר אריאל היה מהאישים שהשפיעו רבות על הקריירה המוזיקלית שלו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 בראיון לשלום בער קרומבי] במגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

בעקבות היוודעותו לחיים היהודיים ואחרי שיחות רבות עם מאיר אריאל עזב נאור את [[תל אביב]] ועבר ליישוב טירת שלום ליד נס ציונה. בתחילה החל לשמור [[שבת]], ומידי פעם היה הולך ל[[בית כנסת]].

כעבור זמן עבר ללמוד בישיבה לבעלי תשובה, "מכון מאיר" ב[[ירושלים]], התחתן וחזר להתגורר בטירת שלום.

לאחר החתונה החל אביו להתקרב ליהדות אצל הרב [[שלמה יצחק פראנק]], רב קהילת חב"ד בעכו, ונאור החל ללמוד אצלו מתורת [[חסידות חב"ד]]. כעבור תקופה עבר ל[[ירושלים]] שם הכיר את ר' [[דניאל זמיר]], מוזיקאי חב"די, שהשפיע רבות על התקרבותו לחסידות חב"ד.

== הקריירה המוזיקלית ==
נאור בוגר האקדמיה למוזיקה ב[[ירושלים]]. התחיל את דרכו במקהלה הצבאית, לאחר מכן עם "התזמורת הפילהרמונית הצעירה", וניגן בין היתר בהרכבים "בוסתן אברהם", ו"הברירה הטבעית".

באחד הימים השתתף ב[[התוועדות חסידית]] שנערכה ל-50 מוזיקאים חב"דים, שם נפגש לראשונה מקרוב עם עולם [[ניגוני חב"ד]], והתלהב. בהמשך ל[[התוועדות]] ניגש לבית אבי-חי, מרכז תרבות בירושלים, והציע מופע של [[ניגונים]] חסידיים. בעקבות ההיענות הרבה הקים את מקהלת "[[הלב והמעיין]]", יחד עם חיליק פרנק, אורן צור ואריאל אלאייב.

אחרי המופע בבית אבי-חי הגיעו הזמנות למופעים רבים, עד שהוזמן לתחרות בפסטיבל המוזיקה היהודית באמסטרדם שם זכה במקום הראשון.

כיום, הנו המפיק של התזמורת העממית ושל להקת "הלב והמעין".

בשנת [[תש"ע]] נבחר כאיש השנה של המוזיקה היהודית באתר "כיפה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56953 איש השנה במוזיקה היהודית] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

== אלבומים ==
* "הלב והמעיין" - [[תשס"ט]].
* "שירה חדשה" - [[תשע"א]].
* "מנגנים ויז'ניץ" - [[תשע"א]].
* "יוצאין בשיר" - [[תשע"ב]].
* "לך אמר ליבי" - [[תשע"ג]].
* "[[אהבה]] רבה" - [[תשע"ד]].
* "צמאה" - [[תשע"ד]].
* "צמאה 2" - [[תשע"ה]].
* "צמאה 3" - [[תשע"ז]].

== קישורים חיצוניים ==
*שלום בער קרומבי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 עושה טיש לברנז'ה], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], כ"ג [[אייר]] תשע"ג
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44038 הניגון החב"די מגיע לקהל הרחב] - הופעה בבית אבי-חי בירושלים {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כרמי נאור}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

נאור כרמי

2020-12-14T15:38:54Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* חזרתו בתשובה */

[[קובץ:כרמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאור כרמי על הבמה. צילום: סיון אופיר]]
ר' '''נאור כרמי''', מוזיקאי [[חסיד חב"ד]] מייסד "התזמורת העממית", "[[הלב והמעיין]]" ו"[[פרויקט צמאה]]". מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]], בעבר התגורר ב[[רחובות]].

==תולדות חיים==
נאור נולד וגדל בעכו, וכבר בילדותו נמשך למוזיקה והחל ללמוד בקונסרבטיום בעכו. בגיל 12 כבר ניגן על כלי נשיפה שונים והחל לנגד על הקונטרבס, מכלי הקשת הקשים ביותר.

כשבגר והתגייס לצבא התנדב בלהקה הצבאית ובסיום השירות התגורר ב[[תל אביב]] והחל להשתתף בהרכבים מוזיקליים, כשתוך זמן קצר נהפך למוזיקאי מבוקש במקהלות נחשבות.

=== חזרתו בתשובה ===
אחד ההרכבים בהם השתתף היה של המוזיקאי מאיר אריאל, יהודי שכלפי חוץ לא שמר על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] אך היה מאמין גדול שדיבר המון על [[תורה]] ו[[אמונה]] עם חברי הלהקה. בעקבות השהות הצמודה והעבודה המשותפת איתו חזרו כל חברי ההרכב בתשובה, בהם נאור. מאיר אריאל היה מהאישים שהשפיעו רבות על הקריירה המוזיקלית שלו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 בראיון לשלום בער קרומבי] במגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

בעקבות היוודעותו לחיים היהודיים ואחרי שיחות רבות עם מאיר אריאל עזב נאור את [[תל אביב]] ועבר ליישוב טירת שלום ליד נס ציונה. בתחילה החל לשמור [[שבת]], ומידי פעם היה הולך ל[[בית כנסת]].

כעבור זמן עבר ללמוד בישיבה לבעלי תשובה, "מכון מאיר" ב[[ירושלים]], התחתן וחזר להתגורר בטירת שלום.

לאחר החתונה החל אביו להתקרב ליהדות אצל הרב [[שלמה יצחק פראנק]], רב קהילת חב"ד בעכו, ונאור החל ללמוד אצלו מתורת [[חסידות חב"ד]]. כעבור תקופה עבר להתגורר ב[[ירושלים]] שם הכיר את ר' [[דניאל זמיר]], מוזיקאי חב"די, שהשפיע רבות על התקרובות לחסידות חב"ד.

== הקריירה המוזיקלית ==
נאור בוגר האקדמיה למוזיקה ב[[ירושלים]]. התחיל את דרכו במקהלה הצבאית, לאחר מכן עם "התזמורת הפילהרמונית הצעירה", וניגן בין היתר בהרכבים "בוסתן אברהם", ו"הברירה הטבעית".

באחד הימים השתתף ב[[התוועדות חסידית]] שנערכה ל-50 מוזיקאים חב"דים, שם נפגש לראשונה מקרוב עם עולם [[ניגוני חב"ד]], והתלהב. בהמשך ל[[התוועדות]] ניגש לבית אבי-חי, מרכז תרבות בירושלים, והציע מופע של [[ניגונים]] חסידיים. בעקבות ההיענות הרבה הקים את מקהלת "[[הלב והמעיין]]", יחד עם חיליק פרנק, אורן צור ואריאל אלאייב.

אחרי המופע בבית אבי-חי הגיעו הזמנות למופעים רבים, עד שהוזמן לתחרות בפסטיבל המוזיקה היהודית באמסטרדם שם זכה במקום הראשון.

כיום, הנו המפיק של התזמורת העממית ושל להקת "הלב והמעין".

בשנת [[תש"ע]] נבחר כאיש השנה של המוזיקה היהודית באתר "כיפה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56953 איש השנה במוזיקה היהודית] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

== אלבומים ==
* "הלב והמעיין" - [[תשס"ט]].
* "שירה חדשה" - [[תשע"א]].
* "מנגנים ויז'ניץ" - [[תשע"א]].
* "יוצאין בשיר" - [[תשע"ב]].
* "לך אמר ליבי" - [[תשע"ג]].
* "[[אהבה]] רבה" - [[תשע"ד]].
* "צמאה" - [[תשע"ד]].
* "צמאה 2" - [[תשע"ה]].
* "צמאה 3" - [[תשע"ז]].

== קישורים חיצוניים ==
*שלום בער קרומבי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75924 עושה טיש לברנז'ה], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], כ"ג [[אייר]] תשע"ג
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44038 הניגון החב"די מגיע לקהל הרחב] - הופעה בבית אבי-חי בירושלים {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כרמי נאור}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

צמאה (אלבום)

2020-12-14T15:35:39Z

חב"ד דורשת פנימיות:

{{לעריכה}}
[[קובץ:צמאה1.jpg|ממוזער|אלבום צמאה הרביעי]]
צמאה היא סדרת אלבומים של פרויקט מוזיקלי המבצעת חלק מ[[ניגוני חב"ד]], בעיקר אלו שאינם מוכרים, ומנגישה אותם לציבור הרחב. מתוך הסדרה יצאו לאור חמשה אלבומים מוזיקלים וכמה סינגלים. המפיק המוזיקלי של הפרויקט הוא ר' [[נאור כרמי]]. האלבומים יוצאים ביוזמת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ומנהלו הרב משה שילת. באלבומים השתתפו יוצרים וזמרים ישראלים מוכרים, דתיים וחילונים, ביניהם [[אברהם פריד]], [[שולי רנד]], אריאל זילבר, ישי ריבו ועוד.

==אלבומים==
===האלבום הראשון===
יצא בשנת [[תשע"ה]] (2015) בשם 'צמאה - אמנים שרים את ניגוני הרבי מלובביץ''. באלבום 10 ניגונים שלימד [[הרבי]] את ה[[חסידים]].

===האלבום השני===
יצא בשנת [[תשע"ו]] (2015) בשם 'אמנים שרים את ניגוני בעל התניא'. באלבום 10 ניגוני [[אדמו"ר הזקן]].

===האלבום השלישי===
יצא בשנת [[תשע"ז]] (2016) בשם 'אמנים שרים ניגוני חב"ד לתהילים'. באלבום 12 ניגוני חב"ד ע"פ התהילים. לאלבום זה מצורף חוברת פירוש התהילים של הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] .
===האלבום הרביעי===
יצא בשנת [[תשע"ח]] (2017) בשם 'אמנים שרים תפילה. באלבום 12 ניגוני חב"ד המבוססים על ה[[תפילה]].
===האלבום החמישי===
יצא בשנת [[תשע"ט]] (2019) בשם 'אמנים שרים נשמה'. באלבום 13 ניגוני חב"ד שהולחנו על ידי [[חסידי חב"ד]].
==אירועי צמאה==
{{ערך מורחב|אירועי צמאה}}
[[קובץ:02-01-2020-01-01-10-צמאה-תשפ-צילום-מענדי-קורנט-46-768x512.jpg|ממוזער|אירוע צמאה [[תש"פ]]]]

כחלק מ[[אירועי י"ט כסלו]] הנערכים בבנייני האומה, מתקיימים מדי שנה מאז [[תשע"ה]] מופעי "צמאה" בהם מופיעים אמנים וזמרים שהשתתפו באלבום.

באירועים משתתפים הזמרים [[אברהם פריד]], [[נאור כרמי]], [[שולי רנד]], [[אריאל זילבר]], ישי ריבו, יהונתן רזזאל ועוד.

באירועי צמאה האחרונים נאמו הרבנים [[יוסף יצחק יעקובסון]], הרב [[יואל כהן]] והרב [[משה שילת]].

==ראו גם==
*ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/553166 אימתי קאתי מר בצמאה]
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/529127 הבן יקיר לי בצמאה]
*[https://chabad.info/news/566320 אירועי צמאה [[תש"פ]]]

[[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]

חב"דפדיה:הומור

2020-12-12T21:18:53Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* לכל מי שרוצה למחוק את הדף הזה! */

מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוט|תוכן="כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן"}}}}.

==מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|150px|הילד הבוכה ליד הרבי]]
* הרבי פעם אמר בשיחה שלמה ב[[קידוש לבנה]] שאומרים "[[שלום עליכם]]" עונים "עליכם השלום", כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{דרוש מקור|ועיינו ערך שלום עליכם שם דוקא מסביר הרבי ענין נפלא על זה}}
* ילד התלונן בבכי לפני הרבי על מלמדו שהיכה אותו והרבי הורה לפטרו, במענה לשאלת המזכירים במה יעבוד המלמד אמר הרבי שיהיה [[שוחט]]...{{דרוש מקור|}}
* באחת משיחות הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי ראש אז איפה מניח תפילין? - אז הנער אמר שהוא לא למד את זה. בתגובה אמר [[הרבי]] לאביו "לא מלמדים אותם שאדם בלי ראש לא יכול לחיות בכלל?" {{דרוש מקור|}}
[[קובץ:עז.jpg|ימין|ממוזער|150px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תת"ל]] [[ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בככך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה{{הערה|ראו קובץ עז דלעיל}}.
*באחת הסעודות אצל הרבי הרש"ב שר אחד האורחים "ומפני חטאנו". שמע אורח שני, והעיר שה"ומפני חטאנו" הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש"ב: הבעיה היא שה"מפני חטאנו" של עצמנו אנו מייחסים לזולת.
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה".
"אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…
*למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
*פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.
*יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
*שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה {{הערה|על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו {{הערה|מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א}}.
*מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
*מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.
*אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו{{הערה|סנהדרין נט ב}}.
*אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא (מדרש תהלים מזמור עג בסופו).
*יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי "החושך מכסה ארץ", ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… {{הערה|הרבי, כא תשרי תשמ"ו}}.
*הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.
*יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – "שולחן ערוך ומוכן לאכול", ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… {{הערה|שיחת הרבי ש"פ שמות ה'תשמ"ו}}.
*לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' {{הערה|הרבי ש"פ ויגש תשמ"ו}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה {{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
*הרבי ניבא: "הנה הנה משיח בא", לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה"אור החדש" כי אם את הגלות, הרי הוא כ"סוס" החושב רק על ה"תבן" ולא על המציאות; ומחשבת ה"סוס" שבו, אינה גורעת מהמשכת ה"אור החדש" לעולם {{הערה|הרבי, שיחת ליל ג' דחה"ס תשד"מ}}.
*'''הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – "משיח", ללא שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור{{הערה|הרבי ליל שמח"ת תשמ"ו}}.'''
*כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב"ד "משוגעים על משיח" ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.
*פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
*בהיות הרבי הריי"צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי"צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.
*בתקופתנו תקופת "אחרית הימים", סמוך לגאולה נאמר: "והשיב לב אבות על בנים". שאם בחג הפסח הסדר הוא "והגדת לבנך", "שאל אביך ויגדך", בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא "שאל בנך ויגדך"… "והשיב לב אבות על בנים", על ידי בנים (ע"פ שיחת ש"פ כי תשא, ה'תשמ"ז).
*כשהר' הריי"ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ).

==התמכרות חב"דפדית==
{{להשלים}}
'''התמכרות חב"דפדית''' הינה תופעה שבה העורך חב"דפדי מתמכר לכתיבה בחב"דפדיה, לרוב מדובר בבחור ישיבה שמשעמם לו ואז הוא מגלה את חב"דפדיה שתפתור לו את השעמום, בגלל זה אתה תמצא אותו מנסה למצוא תשובה על למה בשורה החמישית באות הרביעית הוא כתב כך בערך שהוא כתב ששמע מהר"מ אחרי שקיבל עשר צעקות ממנו והבנת שאין מנוס מלנצל את דבריו לערך חב"דפדיה, הוא יקום באשמורות בוקר בשביל לראות אם מישהו שינה לו את העריכה, ואז אחרי זה לא יהיה לו כוח לקום בטענה שבבוקר הוא עסק ב[[הפצת המעינות]]

===פתרונות===
* להגיד לעצמך שלשמוע לראש הישיבה זה לא פחות מ[[הפצת המעינות]] מלכתוב בחב"דפדיה, גם אם זה משעמם בטירוף והתירוץ היחיד לשמוע זה בשביל שהראש ישיבה לא יעלב {{הערה|1=או בתרחיש הגרוע יותר שתקבל נזיפות וגערות}}
* מומלץ לשים את התבנית {{חופשה חב"דפדית}}

{{ערך מורחב|חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית}}
* מומלץ שאתה שם תבנית חופשה חב"דפדית לכתוב שאתה בחופשה עד המשיח (רעיון יצירתי איך לחזור מהר לחב"דפדיה)

===מבחן חובה!===
מומלץ מאוד לעבור על '''[[משתמש:שמואל חיים/מבחן בדיקה למתמכרים בחב"דפדיה|המבחן הזה]]'''.

==טיפים איך להילחם על ערך==
*חתמו במשפט '''לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה'''
*אמרו ש'''אם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!'''

==עמודים שמעלים חיוך{{קריצה}}==
*[[משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד]]
*[[משתמש:אין לי כח ורצון לתרום לחבדפדיה]]
*[[צי'פס פלאפל חומוס אני לא אוהב קטשופ אני באמצע לככתוב ערך בחב"דפדיה]]
{{בדף זה מקפידים על הנאה|צי'פס}}

==לכל מי שרוצה למחוק את הדף הזה!==
*הנה סיבות למה לא למחוק!
*כי זה נותן כוח בעבודת ה' (ע"י הבדיחות, לא למדת את זה בפרק ז' בתניא בביה"ס? או בשיעור של המשפיע?)
*זה חלק מ[[הפצת המעינות]]
*בשביל להעביר לקוראים את הזמן
*בשביל להעביר לי את הזמן
*זה כן קשור מסופר פה בדיחות של רבותינו נשיאנו!
*וחוץ מזה מה הקטע שלך למחוק כל הזמן!

אם אתה רוצה למחוק זאת אנא הבא את אותו מספר של סיבות שהבאתי!
{{הערות שוליים}}

חב"דפדיה:הומור

2020-12-12T21:16:33Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* טיפים איך להילחם על ערך */ניסוח

מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוט|תוכן="כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן"}}}}.

==מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|150px|הילד הבוכה ליד הרבי]]
* הרבי פעם אמר בשיחה שלמה ב[[קידוש לבנה]] שאומרים "[[שלום עליכם]]" עונים "עליכם השלום", כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{דרוש מקור|ועיינו ערך שלום עליכם שם דוקא מסביר הרבי ענין נפלא על זה}}
* ילד התלונן בבכי לפני הרבי על מלמדו שהיכה אותו והרבי הורה לפטרו, במענה לשאלת המזכירים במה יעבוד המלמד אמר הרבי שיהיה [[שוחט]]...{{דרוש מקור|}}
* באחת משיחות הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי ראש אז איפה מניח תפילין? - אז הנער אמר שהוא לא למד את זה. בתגובה אמר [[הרבי]] לאביו "לא מלמדים אותם שאדם בלי ראש לא יכול לחיות בכלל?" {{דרוש מקור|}}
[[קובץ:עז.jpg|ימין|ממוזער|150px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תת"ל]] [[ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בככך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה{{הערה|ראו קובץ עז דלעיל}}.
*באחת הסעודות אצל הרבי הרש"ב שר אחד האורחים "ומפני חטאנו". שמע אורח שני, והעיר שה"ומפני חטאנו" הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש"ב: הבעיה היא שה"מפני חטאנו" של עצמנו אנו מייחסים לזולת.
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה".
"אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…
*למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
*פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.
*יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
*שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה {{הערה|על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו {{הערה|מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א}}.
*מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
*מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.
*אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו{{הערה|סנהדרין נט ב}}.
*אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא (מדרש תהלים מזמור עג בסופו).
*יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי "החושך מכסה ארץ", ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… {{הערה|הרבי, כא תשרי תשמ"ו}}.
*הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.
*יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – "שולחן ערוך ומוכן לאכול", ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… {{הערה|שיחת הרבי ש"פ שמות ה'תשמ"ו}}.
*לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' {{הערה|הרבי ש"פ ויגש תשמ"ו}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה {{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
*הרבי ניבא: "הנה הנה משיח בא", לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה"אור החדש" כי אם את הגלות, הרי הוא כ"סוס" החושב רק על ה"תבן" ולא על המציאות; ומחשבת ה"סוס" שבו, אינה גורעת מהמשכת ה"אור החדש" לעולם {{הערה|הרבי, שיחת ליל ג' דחה"ס תשד"מ}}.
*'''הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – "משיח", ללא שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור{{הערה|הרבי ליל שמח"ת תשמ"ו}}.'''
*כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב"ד "משוגעים על משיח" ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.
*פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
*בהיות הרבי הריי"צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי"צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.
*בתקופתנו תקופת "אחרית הימים", סמוך לגאולה נאמר: "והשיב לב אבות על בנים". שאם בחג הפסח הסדר הוא "והגדת לבנך", "שאל אביך ויגדך", בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא "שאל בנך ויגדך"… "והשיב לב אבות על בנים", על ידי בנים (ע"פ שיחת ש"פ כי תשא, ה'תשמ"ז).
*כשהר' הריי"ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ).

==התמכרות חב"דפדית==
{{להשלים}}
'''התמכרות חב"דפדית''' הינה תופעה שבה העורך חב"דפדי מתמכר לכתיבה בחב"דפדיה, לרוב מדובר בבחור ישיבה שמשעמם לו ואז הוא מגלה את חב"דפדיה שתפתור לו את השעמום, בגלל זה אתה תמצא אותו מנסה למצוא תשובה על למה בשורה החמישית באות הרביעית הוא כתב כך בערך שהוא כתב ששמע מהר"מ אחרי שקיבל עשר צעקות ממנו והבנת שאין מנוס מלנצל את דבריו לערך חב"דפדיה, הוא יקום באשמורות בוקר בשביל לראות אם מישהו שינה לו את העריכה, ואז אחרי זה לא יהיה לו כוח לקום בטענה שבבוקר הוא עסק ב[[הפצת המעינות]]

===פתרונות===
* להגיד לעצמך שלשמוע לראש הישיבה זה לא פחות מ[[הפצת המעינות]] מלכתוב בחב"דפדיה, גם אם זה משעמם בטירוף והתירוץ היחיד לשמוע זה בשביל שהראש ישיבה לא יעלב {{הערה|1=או בתרחיש הגרוע יותר שתקבל נזיפות וגערות}}
* מומלץ לשים את התבנית {{חופשה חב"דפדית}}

{{ערך מורחב|חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית}}
* מומלץ שאתה שם תבנית חופשה חב"דפדית לכתוב שאתה בחופשה עד המשיח (רעיון יצירתי איך לחזור מהר לחב"דפדיה)

===מבחן חובה!===
מומלץ מאוד לעבור על '''[[משתמש:שמואל חיים/מבחן בדיקה למתמכרים בחב"דפדיה|המבחן הזה]]'''.

==טיפים איך להילחם על ערך==
*חתמו במשפט '''לפי דעתך אז אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה'''
*אמרו ש'''אם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!'''

==עמודים שמעלים חיוך{{קריצה}}==
*[[משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד]]
*[[משתמש:אין לי כח ורצון לתרום לחבדפדיה]]
*[[צי'פס פלאפל חומוס אני לא אוהב קטשופ אני באמצע לככתוב ערך בחב"דפדיה]]
{{בדף זה מקפידים על הנאה|צי'פס}}

==לכל מי שרוצה למחוק את הדף הזה!==
*הנה סיבות למה לא למחוק!
*כי זה נותן כוח בעבדות ה' (ע"י הבדיחות, לא למדת את זה בפרק ז' בתניא בביה"ס? או בשיעור של המשפיע?)
*זה חלק מ[[הפצת המעינות]]
*בשביל להעביר לקוראים את הזמן
*בשביל להעביר לי את הזמן
*זה כן קשור מסופר פה בדיחות של רבותינו נשיאנו!
*וחוץ מזה מה הקטע שלך למחוק כל הזמן!

אם אתה רוצה למחוק זאת אנא הבא את אותו מספר של סיבות שהבאתי!
{{הערות שוליים}}

חב"דפדיה:הומור

2020-12-12T21:15:23Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו */מחרתי כפילות

מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוט|תוכן="כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן"}}}}.

==מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|150px|הילד הבוכה ליד הרבי]]
* הרבי פעם אמר בשיחה שלמה ב[[קידוש לבנה]] שאומרים "[[שלום עליכם]]" עונים "עליכם השלום", כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{דרוש מקור|ועיינו ערך שלום עליכם שם דוקא מסביר הרבי ענין נפלא על זה}}
* ילד התלונן בבכי לפני הרבי על מלמדו שהיכה אותו והרבי הורה לפטרו, במענה לשאלת המזכירים במה יעבוד המלמד אמר הרבי שיהיה [[שוחט]]...{{דרוש מקור|}}
* באחת משיחות הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי ראש אז איפה מניח תפילין? - אז הנער אמר שהוא לא למד את זה. בתגובה אמר [[הרבי]] לאביו "לא מלמדים אותם שאדם בלי ראש לא יכול לחיות בכלל?" {{דרוש מקור|}}
[[קובץ:עז.jpg|ימין|ממוזער|150px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תת"ל]] [[ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בככך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה{{הערה|ראו קובץ עז דלעיל}}.
*באחת הסעודות אצל הרבי הרש"ב שר אחד האורחים "ומפני חטאנו". שמע אורח שני, והעיר שה"ומפני חטאנו" הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש"ב: הבעיה היא שה"מפני חטאנו" של עצמנו אנו מייחסים לזולת.
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה".
"אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…
*למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
*פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.
*יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
*שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה {{הערה|על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו {{הערה|מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א}}.
*מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
*מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.
*אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו{{הערה|סנהדרין נט ב}}.
*אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא (מדרש תהלים מזמור עג בסופו).
*יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי "החושך מכסה ארץ", ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… {{הערה|הרבי, כא תשרי תשמ"ו}}.
*הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.
*יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – "שולחן ערוך ומוכן לאכול", ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… {{הערה|שיחת הרבי ש"פ שמות ה'תשמ"ו}}.
*לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' {{הערה|הרבי ש"פ ויגש תשמ"ו}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה {{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
*הרבי ניבא: "הנה הנה משיח בא", לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה"אור החדש" כי אם את הגלות, הרי הוא כ"סוס" החושב רק על ה"תבן" ולא על המציאות; ומחשבת ה"סוס" שבו, אינה גורעת מהמשכת ה"אור החדש" לעולם {{הערה|הרבי, שיחת ליל ג' דחה"ס תשד"מ}}.
*'''הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – "משיח", ללא שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור{{הערה|הרבי ליל שמח"ת תשמ"ו}}.'''
*כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב"ד "משוגעים על משיח" ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.
*פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
*בהיות הרבי הריי"צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי"צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.
*בתקופתנו תקופת "אחרית הימים", סמוך לגאולה נאמר: "והשיב לב אבות על בנים". שאם בחג הפסח הסדר הוא "והגדת לבנך", "שאל אביך ויגדך", בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא "שאל בנך ויגדך"… "והשיב לב אבות על בנים", על ידי בנים (ע"פ שיחת ש"פ כי תשא, ה'תשמ"ז).
*כשהר' הריי"ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ).

==התמכרות חב"דפדית==
{{להשלים}}
'''התמכרות חב"דפדית''' הינה תופעה שבה העורך חב"דפדי מתמכר לכתיבה בחב"דפדיה, לרוב מדובר בבחור ישיבה שמשעמם לו ואז הוא מגלה את חב"דפדיה שתפתור לו את השעמום, בגלל זה אתה תמצא אותו מנסה למצוא תשובה על למה בשורה החמישית באות הרביעית הוא כתב כך בערך שהוא כתב ששמע מהר"מ אחרי שקיבל עשר צעקות ממנו והבנת שאין מנוס מלנצל את דבריו לערך חב"דפדיה, הוא יקום באשמורות בוקר בשביל לראות אם מישהו שינה לו את העריכה, ואז אחרי זה לא יהיה לו כוח לקום בטענה שבבוקר הוא עסק ב[[הפצת המעינות]]

===פתרונות===
* להגיד לעצמך שלשמוע לראש הישיבה זה לא פחות מ[[הפצת המעינות]] מלכתוב בחב"דפדיה, גם אם זה משעמם בטירוף והתירוץ היחיד לשמוע זה בשביל שהראש ישיבה לא יעלב {{הערה|1=או בתרחיש הגרוע יותר שתקבל נזיפות וגערות}}
* מומלץ לשים את התבנית {{חופשה חב"דפדית}}

{{ערך מורחב|חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית}}
* מומלץ שאתה שם תבנית חופשה חב"דפדית לכתוב שאתה בחופשה עד המשיח (רעיון יצירתי איך לחזור מהר לחב"דפדיה)

===מבחן חובה!===
מומלץ מאוד לעבור על '''[[משתמש:שמואל חיים/מבחן בדיקה למתמכרים בחב"דפדיה|המבחן הזה]]'''.

==טיפים איך להילחם על ערך==
*חתמו במשפט '''לפי דעתך אפשר אז למחוק חצי מחב"דפדיה'''
*אמרו ש'''אם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!'''

==עמודים שמעלים חיוך{{קריצה}}==
*[[משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד]]
*[[משתמש:אין לי כח ורצון לתרום לחבדפדיה]]
*[[צי'פס פלאפל חומוס אני לא אוהב קטשופ אני באמצע לככתוב ערך בחב"דפדיה]]
{{בדף זה מקפידים על הנאה|צי'פס}}

==לכל מי שרוצה למחוק את הדף הזה!==
*הנה סיבות למה לא למחוק!
*כי זה נותן כוח בעבדות ה' (ע"י הבדיחות, לא למדת את זה בפרק ז' בתניא בביה"ס? או בשיעור של המשפיע?)
*זה חלק מ[[הפצת המעינות]]
*בשביל להעביר לקוראים את הזמן
*בשביל להעביר לי את הזמן
*זה כן קשור מסופר פה בדיחות של רבותינו נשיאנו!
*וחוץ מזה מה הקטע שלך למחוק כל הזמן!

אם אתה רוצה למחוק זאת אנא הבא את אותו מספר של סיבות שהבאתי!
{{הערות שוליים}}

חב"דפדיה:הומור

2020-12-12T21:13:31Z

חב"ד דורשת פנימיות: /* מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו */

מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוט|תוכן="כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן"}}}}.

==מילתא דבדיחותא של רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|150px|הילד הבוכה ליד הרבי]]
* הרבי פעם אמר בשיחה שלמה ב[[קידוש לבנה]] שאומרים "[[שלום עליכם]]" עונים "עליכם השלום", כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{דרוש מקור|ועיינו ערך שלום עליכם שם דוקא מסביר הרבי ענין נפלא על זה}}
* ילד התלונן בבכי לפני הרבי על מלמדו שהיכה אותו והרבי הורה לפטרו, במענה לשאלת המזכירים במה יעבוד המלמד אמר הרבי שיהיה [[שוחט]]...{{דרוש מקור|}}
* באחת משיחות הקודש של הרבי, הרבי סיפר על זה שהגיע אליו נער [[בר מצווה]] והוא שאל אותו אם מישהו בלי ראש אז איפה מניח תפילין? - אז הנער אמר שהוא לא למד את זה. בתגובה אמר [[הרבי]] לאביו "לא מלמדים אותם שאדם בלי ראש לא יכול לחיות בכלל?" {{דרוש מקור|}}
[[קובץ:עז.jpg|ימין|ממוזער|150px|תנסו לדמיין עז שיכור...{{קריצה}}]]
*מסופר שהחסיד ר' ישראל לוונער, שהיה תלמיד ב[[תת"ל]] [[ליובאוויטש]], רצה להראות לתלמידים מה קורה כאשר [[מתנגד]] משתכר. הוא לקח עז, והשקה אותו בוודקה. העז השתכר ועמד על רגליו והחל להתגלגל בישיבה. לאור תעלול זה הוציאו את ר' ישראל מהישיבה, אך הוא עדיין המשיך לאכול בה. כאשר קרא לו [[אדמו"ר הריי"צ]] וניסה להבין מדוע הוא עדיין נשאר בישיבה למרות שהוא סולק משם, הסביר לו ר' ישראל בבדיחותא: שאת ליובאוויטש הוא לא יעזוב בכל מקרה, ולכן באם הוא לא יאכל הוא ימות, והוא עשה חשבון שבאם הוא ימות, אז הוצאות הקבורה והתרכיכים שלו, יעלו יותר מאשר באם הוא ימשיך לאכול בישיבה, ולכן הוא חוסך לישיבה בככך שהוא אוכל אצלה. הרבי הריי"צ חייך והחזיר אותו לישיבה{{הערה|ראו קובץ עז דלעיל}}.
*באחת הסעודות אצל הרבי הרש"ב שר אחד האורחים "ומפני חטאנו". שמע אורח שני, והעיר שה"ומפני חטאנו" הזה הוא של החזן. הוא מתכוון ללחן שלו. העיר על כך הרבי הרש"ב: הבעיה היא שה"מפני חטאנו" של עצמנו אנו מייחסים לזולת.
*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה".
"אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…
*למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים,המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…
*פעם פנה חסיד לרבו וביקש עצה איך להימלט מהיצר הרע שרודף אחריו. ענה לו רבו, שעדיין לא הגיע לדרגה גבוהה כזו, והאמת היא שהוא עצמו רודף אחרי היצר הרע. צריך להתבונן מי רדף אחרי מי.
*יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.
*שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה {{הערה|על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.
*המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו {{הערה|מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א}}.
*מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
*מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.
*אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו{{הערה|סנהדרין נט ב}}.
*אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא (מדרש תהלים מזמור עג בסופו).
*יש אומרים שכשמדברים על כך שמשיח יכול לבוא מיד זה דיבור פראי; אולם באמת הגלות עצמה היא הדבר הפראי, כי מה ליהודי ולגלות?! ובמיוחד שהזמן הוא פראי "החושך מכסה ארץ", ובמילא מתאים לדבר דברים פראיים. ובכל אופן הגאולה מגיעה מיד!… {{הערה|הרבי, כא תשרי תשמ"ו}}.
*הרבי מסביר שכל תענוגי העולם הזה שוים להנאה של ריח טבק. ומוסיף אמנם גם זה משהו אך זה רק ריח טבק.
*יהודי בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה עניינו תורה ומקומו על שולחן אביו המלך – "שולחן ערוך ומוכן לאכול", ללא כל טרחה, שכן טרחה הכי קלה נחשבת עבורו עבודת פרך, אז מה ליהודי ולגשמיות העולם ולחומריותו!… {{הערה|שיחת הרבי ש"פ שמות ה'תשמ"ו}}.
*לאחר שנות גלות רבות עם ישראל צועק: עד מתי?… אם ה' חפץ בהנאה ונחת רוח שיהיה לו לבריאות!… אז אדרבה, שיביא את המשיח ואז תהיה נחת רוח בתכלית השלימות – 'תענוג בורא' יחד עם 'תענוג נברא' {{הערה|הרבי ש"פ ויגש תשמ"ו}}.
*רבינו הזקן נפגש פעם עם הצדיק בעל "יסוד ושרש העבודה", ושאלו הצדיק בבדיחותא: משיח יהיה חסיד או מתנגד? השיב לו רבינו בבדיחותא, כנראה יהיה מתנגד, שאם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו איך שיהיה {{הערה|בית רבי א, פרק כה, בסופו}}.
*"והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". העננים יטענו אותנו ויביאו אותנו לבית המקדש, ויחזירו אותנו לבתינו. השאלה היא לאן יגיע הענן, לגג הבית? לפתח הבית? למרפסת? ומי יהיה נהג הענן?…
*חסיד אחד אמר לרבי: שמעתי שסגולה גדולה לשלום בית לקפל את טלית במוצאי שבת. ענה לו הרבי: אינני מכיר סגולה כזאת, אך איש העוזר לאשתו ושוטף כלים במוצאי שבת זה בודאי סגולה לשלום בית.
*הרבי ניבא: "הנה הנה משיח בא", לכן יש לרקוד ולשמוח; ומי שטוען שאינו רואה את ה"אור החדש" כי אם את הגלות, הרי הוא כ"סוס" החושב רק על ה"תבן" ולא על המציאות; ומחשבת ה"סוס" שבו, אינה גורעת מהמשכת ה"אור החדש" לעולם {{הערה|הרבי, שיחת ליל ג' דחה"ס תשד"מ}}.
*'''הרבי מסביר, שנשיא הדור הוא – "משיח", ללא שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, שכן נשיא הדור הוא משיח שבדור, ולאלה שתארים אלה למעלה מיכולת קליטת כלי שכלם, יפרשו זאת כרצונם, ובלבד שיעשו את שליחות המשיח נשיא הדור{{הערה|הרבי ליל שמח"ת תשמ"ו}}.'''
*כל יהודי מצפה למשיח, אולם חסידי חב"ד "משוגעים על משיח" ומאמינים שיכול לבוא בכל רגע. ממי למדו? מהרבי שהעיד על עצמו לפני הרב אלימלך ניימן מחסידי גור באומרו: 'העולם טוען שאני משוגע על משיח, ואכן הם צודקים'.
*פעם דנו חסידים בהתוועדות על ביטול היש לאין. לאחר ההתוועדות פגש שוטר בחסיד שחזר מההתוועדות, ושאלו: מי ההולך? החסיד שהיה חדור בתוכן ההתוועדות ענה: ביטול הולך, כי לא מצא בעצמו שום דבר מלבד "ביטול"!
*בהיות הרבי הריי"צ בכלא הרוסי איים עליו אחד באקדחו. אמר לו הרבי הריי"צ: צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה לא מבהיל ולא עושה כל רושם.
*בתקופתנו תקופת "אחרית הימים", סמוך לגאולה נאמר: "והשיב לב אבות על בנים". שאם בחג הפסח הסדר הוא "והגדת לבנך", "שאל אביך ויגדך", בסוף זמן הגלות, הסדר (לפעמים) הוא "שאל בנך ויגדך"… "והשיב לב אבות על בנים", על ידי בנים (ע"פ שיחת ש"פ כי תשא, ה'תשמ"ז).
*כשהר' הריי"ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ).

==התמכרות חב"דפדית==
{{להשלים}}
'''התמכרות חב"דפדית''' הינה תופעה שבה העורך חב"דפדי מתמכר לכתיבה בחב"דפדיה, לרוב מדובר בבחור ישיבה שמשעמם לו ואז הוא מגלה את חב"דפדיה שתפתור לו את השעמום, בגלל זה אתה תמצא אותו מנסה למצוא תשובה על למה בשורה החמישית באות הרביעית הוא כתב כך בערך שהוא כתב ששמע מהר"מ אחרי שקיבל עשר צעקות ממנו והבנת שאין מנוס מלנצל את דבריו לערך חב"דפדיה, הוא יקום באשמורות בוקר בשביל לראות אם מישהו שינה לו את העריכה, ואז אחרי זה לא יהיה לו כוח לקום בטענה שבבוקר הוא עסק ב[[הפצת המעינות]]

===פתרונות===
* להגיד לעצמך שלשמוע לראש הישיבה זה לא פחות מ[[הפצת המעינות]] מלכתוב בחב"דפדיה, גם אם זה משעמם בטירוף והתירוץ היחיד לשמוע זה בשביל שהראש ישיבה לא יעלב {{הערה|1=או בתרחיש הגרוע יותר שתקבל נזיפות וגערות}}
* מומלץ לשים את התבנית {{חופשה חב"דפדית}}

{{ערך מורחב|חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית}}
* מומלץ שאתה שם תבנית חופשה חב"דפדית לכתוב שאתה בחופשה עד המשיח (רעיון יצירתי איך לחזור מהר לחב"דפדיה)

===מבחן חובה!===
מומלץ מאוד לעבור על '''[[משתמש:שמואל חיים/מבחן בדיקה למתמכרים בחב"דפדיה|המבחן הזה]]'''.

==טיפים איך להילחם על ערך==
*חתמו במשפט '''לפי דעתך אפשר אז למחוק חצי מחב"דפדיה'''
*אמרו ש'''אם תמשיך בעריכות האלו אני יתלונן עליך שיחסמו אותך!'''

==עמודים שמעלים חיוך{{קריצה}}==
*[[משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד]]
*[[משתמש:אין לי כח ורצון לתרום לחבדפדיה]]
*[[צי'פס פלאפל חומוס אני לא אוהב קטשופ אני באמצע לככתוב ערך בחב"דפדיה]]
{{בדף זה מקפידים על הנאה|צי'פס}}

==לכל מי שרוצה למחוק את הדף הזה!==
*הנה סיבות למה לא למחוק!
*כי זה נותן כוח בעבדות ה' (ע"י הבדיחות, לא למדת את זה בפרק ז' בתניא בביה"ס? או בשיעור של המשפיע?)
*זה חלק מ[[הפצת המעינות]]
*בשביל להעביר לקוראים את הזמן
*בשביל להעביר לי את הזמן
*זה כן קשור מסופר פה בדיחות של רבותינו נשיאנו!
*וחוץ מזה מה הקטע שלך למחוק כל הזמן!

אם אתה רוצה למחוק זאת אנא הבא את אותו מספר של סיבות שהבאתי!
{{הערות שוליים}}

תקל"ו

2020-12-12T21:02:39Z

חב"ד דורשת פנימיות: תיקון שגיאה

שנת ה''''תלק"ו''' חלה ב25/9/1775-13/9/1776 [[מניין אומות העולם|למניינם]].

==אירועים==
*[[אדמו"ר הזקן]] מתמנה על ידי רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[נשיא|נשיא החסידים]] ב[[רוסיה]].
*[[חסידות חב"ד]] מתבססת ומתרחבת והופכת לתנועה בפני עצמה.

{{נח"ת תק"נ}}

{{נח"ת}}