חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

נסיעה לרבי

2021-10-05T18:25:23Z

חב"ד איז אקטיב: /* ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה */

[[קובץ:נסיעה_לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[זלמן קליימן]]]]
[[קובץ:טיסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו]]
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[אדמו"ר|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.

==תוכן הנסיעה==
[[קובץ:נוסעים לרבי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוסעים לרבי]]
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של [[הבעל שם טוב]], בדור הראשון של [[התייסדות תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_441.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא].}}, כלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה|מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[יום טוב|חגי ישראל ובמועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.}}.

[[הרבי]] אף התבטא כי {{ציטוטון|כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה}}{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}.

החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] לשנה זו עמוד 465).}} ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|[[פתגם חסידי|פתגם-צחות חסידי]] ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}.

הנסיעה כל כך חשובה אצל החסידים, עד שכאשר הוקם [[איגוד תלמידי התמימים]] ביוזמת והוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], אחת מתקנות היסוד בה היה מחוייב כל אחד מהחברים הייתה לבוא אל הרבי לפחות פעם בשנה.

===אופן הנסיעה===
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.

החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}.

==זמני הנסיעה==
===חודש תשרי===
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.

הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשוון]], וכפי שהתבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] חלק א' עמוד 429).}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.}}.

נכון לשנת [[תשע"ג]], על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי]]. אורחים אלו שוהים במסגרות השונות{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.

===כינוס השלוחים===
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס השלוחים העולמי]]}}
[[קובץ:שלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. ([[תשע"ג]])]]
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].

יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.

===י' שבט===
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[פורטל:ישיבות חב"ד|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.

===כ"ב שבט===
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.

בזמן זה מתקיים כינוס השלוחות, לשלוחות הרבי ברחבי העולם.

בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].

===חג השבועות===
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.

בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים"{{הערה|או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).}}, על שם נסיעתם של ה"[[מורה צדק|מורי-צדק]]" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר]]ים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.

המנהג חודש בדורנו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בעת טיסתו לקראת חג השבועות בשנת [[תשל"ה]] כרב ראשון לאחר מינויו ל[[מורה הוראה]] ב[[כפר חב"ד]].

===הנסיעה בשאר מועדי השנה===
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.

כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בניהם, על מנת לחגוג את [[בר מצווה|בר המצוה]] שלהם אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.

חסידים מספרים, שכאשר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת ב[[חודש כסלו]], אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת ב[[חודש תמוז]], אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה.

==ההכנות לנסיעה==
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.

לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.

במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש [[תהלים]] ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.

במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.

==פעולת הנסיעה==
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי''ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, ישנו הביטוי "אפילו מהקירות אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל ה[[אדמו"ר הריי"צ]] - נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו.}}, כלומר שגם עצם השהות ב-770 פועלת.

יחד עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.

כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא
"שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.}}, יש להתייעץ עם ה[[משפיע]].

==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]
הנסיעה לרבי תפסה תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, ולאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.

===תקעו בחודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.

בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר]]ים הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.
[[קובץ:עולים לרגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני חסידים בדרכם לרבי. ציור: ויקטור ברינדץ']]

===טייערע ברידער===
{{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}}
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.

===נייע זשוריצי כלאפצ'י===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}

===ניע חודיטי===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע חודיטי]]}}
ניגון שחובר בימי ראשית התפשטות החסידות, המתאר שיח בין אב [[מתנגד]] לבנו הרוצה ליסוע אל הרבי. האב מציע לבן שיקנה לו נעליים או מעיל חדשים ואף ייתן לו מכות ובלבד שלא ייסע אל הרבי, בעוד הבן עומד איתן ברצונו לנסוע אל הרבי.

==הוראות והגבלות על הנסיעה==
[[קובץ:נסיעה בהסכמת האשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לבעל שרצה לנסוע לחגוג את חודש תשרי אצל הרבי בעוד אשתו התנגדה לכך: '''בכלל, נסיעת בעל מביתו - צריכה להיות בהסכמתה המלאה של אשתו, על אחת כמה וכמה כשהמדובר לכמה וכמה מועדים ושבתות, על אחת כמה וכמה כשנותנת כמה טעמים שכליים לסירובה. נוסף על כל זה - כנראה נוגע לבריאותה. ועוד - וגם זה חשוב - שהמדובר ב[[יציאה מארץ הקודש|נסיעה מארץ הקודש]] תבנה ותכונן''']]
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}}
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.

בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.

אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.

בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.

במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.

=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===
מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה:
{{ציטוטון|נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר {{מונחון|עה"צ|ראשי תיבות: על הציון}}}}{{הערה|{{קישור שטורעם|29450|news|"נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו"|א' שליח|י"א באלול תשס"ח}}}}.

===קבוצות מקורבים===
בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.

===נסיעת ילדים צעירים===
באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב [[אברהם דונין]] רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: {{ציטוטון|במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד {{ה|כותל המערבי}} פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת ב[[חול המועד]] [[סוכות]]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_במקום_הנל_יבקרו_אתן_עי_כותל_המערבי_כתביד_קודש_83015.html כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי] {{COL}} כ"ז [[אייר]] [[תשע"ד]] (27.05.2014)}}.

===חברת התעופה===
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד עם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.

במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.

===נסיעה על פי חוק===
חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.

===קניית מתנה לאשה===
פעמים רבות התעניין הרבי אצל הנכנסים ליחידות{{הערה|ראו בדוגמאות שבהערות בהמשך הפיסקא, וכן דורש טוב לכל עמו ח"א ע' 41 (לר' לוי יצחק פריידין). התוועדויות-סלבטיצקי עמוד 107 (לר' [[מוטל קוזלינר]]). תשורה נאגל תשנ"ז עמוד 111. ועוד.}} האם הספיקו לקנות מתנה לאשה בקשר עם הנסיעה, והיו כאלו שהרבי אף הדריך באופן אישי והציע הצעות שונות בנוגע לבחירת אופי המתנה ואף השתתף בעצמו בסכום מכובד{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי עמוד 440-441, שהרבי העניק לר' ראובן דונין 300$ כדי שירכוש מתנה מכובדת, ואף הציע שהרב דונין ישאל את הרב גרונר שאשתו תעזור בבחירת המתנה.}} על המתנה להיות יקרה ולבטא את ההערכה של הבעל לאשה על התמסרותה לאפשר את הנסיעה, כשלפחות במקרה אחד התבטא הרבי במפורש שהמתנה צריכה להיות מזהב דווקא{{הערה|לרב [[גרשון מענדל גרליק]]. בתבונה בונה ביתה עמוד 176.}} והרבי אף התבטא בנוגע לזה{{הערה|ר' אברהם הערש, עמוד 171.}} בלשון הכתוב: "כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים - יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"{{הערה|שמואל א' ל, כד.}}.

==הגרלות על נסיעה לרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.

גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.

הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.

הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.

במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.

בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.

==עידוד הנסיעה==
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה לרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דרייזין]].

כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.

בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.

[[קובץ:פורקים_החבילות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ארצית לאורחים השבים מ-[[770]] ביוזמת [[האגודה למען הגאולה]]]]
כמו כן מארגן ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מידי שנה [[התוועדות]] 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72541 כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'] {{אינפו}}}}.

במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' [[זלמן יפה]], הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.}}.

==ראו גם==
*[[הצ'רטר הראשון]]
*[[ועדת ההגרלה]]
*[[770]]
*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]
*[[תקנות ליאזנא]]
*[[מטוס]]
*[[צאתכם לשלום]]
*[[הגבלות בנסיעה לרבי]]
==לקריאה נוספת==
*'''הזמן שנמצא כאן יפעל''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1890 עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}
* ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77983 "כי טיסה" לראש בני ישראל] - סקירה על הנסיעה לרבי, מתוך מגזין 'בדרך המלך' {{אינפו}}
*הרב [[מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2855&CategoryID=830 הנסיעות לבית חיינו]''' במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון 610
* הרב יהושע דובראווסקי, {{קישור חבד אינפו|82382|הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז}}, יט [[סיוון]] התשע"ד (17.06.2014)
*{{קישור שטורעם|90685|news|חתימה על התחייבות לקראת נסיעה לרבי ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|ה' באלול תשע"ו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf שנתיים, אך לא בדיוק]''', בתוך גליון 'קידמנוך תחילה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד עמוד 58, תשרי תשע"ט
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15281&CategoryID=2404 הלכות והליכות - נסיעה לרבי]''', הנחיות הלכתיות לנסיעה לרבי בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], מאת מוקד הלכה חב"ד שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי
*[[מקהלת צבאות השם]]: '''[https://chabad.info/video/kids/tzh/718175/ בדרכנו לליובאוויטש]''' {{וידפו}}

==לקריאה נוספת==
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/7711995_1664088.pdf 'לבקר בהיכלו'] קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] - COL.
*{{היברובוקס דף|אור החסידות|זכרונותיו של רבי אברהם דוב בער מבאברויסק מנסיעתו לליובאוויטש בתור ילד|31597||235}}
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', שבועון בית משיח גליון 1230 עמוד 40
*'''להיות בתנועה של נסיעה''' הרב [[ברוך מנחם כהנא]], בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 14

{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]

קבלת הנשיאות של הרבי

2021-10-05T18:18:24Z

חב"ד איז אקטיב: /* לאחר קבלת הנשיאות */

{{תולדות הרבי}}
תקופת '''קבלת הנשיאות של [[הרבי]]''' החלה מאז [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של חמיו]], [[הרבי הריי"צ]], ב[[י' שבט]] [[תש"י]]. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו, אך במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. עם הזמן והתרבות פניות ובקשות החסידים מהרבי כי יקבל על עצמו את הנשיאות רשמית, מיתן הרבי את סירובו, עד ששנה לאחר מכן במוצאי יום [[י' שבט]] (ליל [[י"א שבט]]), ב[[התוועדות]] לרגל [[יום הילולא|יום ההילולא]] של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב"ד{{הערה|1=ברשימת [[שלשלת היחס]] בהתחלת ספר [[היום יום]] שהוגהה על ידי הרבי נכתב: {{ציטוטון|"תשי"א - יו"ד שבט - מקבל הנשיאות. אומר מאמר הראשון ד"ה באתי לגני}}. מקובל אצל חסידי חב"ד כי אמירת מאמר לראשונה נחשבת כקבלת הנשיאות. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16033#p=477&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וירא, כ' חשוון תשמ"ג]. ו[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16036#p=244&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וארא ר"ח שבט תשמ"ג].}}.

==רקע==
[[קובץ:לויה רייצ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הלוויה|לוית]] [[אדמו"ר הריי"צ]], [[י"א שבט]] [[תש"י]]]]
{{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}}
[[הסתלקות הרבי הריי"צ|הרבי הריי"צ הסתלק]] ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[י' שבט]] [[תש"י]], ו[[הלוויה|הלווייתו]] התקיימה למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]].

לאחר ההסתלקות, חסידים שונים כבר היו בטוחים כי הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, הוא המיועד להיות ממלא מקומו של הרבי הריי"צ. ביניהם היו הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]{{הערה|ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]], שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי.

==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו==
בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ל[[יחידות]]. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת.

בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים, וב[[ח"י באלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] [[חלוקת לעקאח|חילק הרבי לעקח]] לזקני החסידים על פי בקשתם.

===ניצני הסכמה===
[[קובץ:י שבט אוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתטח על [[האוהל|ציון אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] (בצד ימין בשורה התחתונה, עם דפים בידו)]]
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים [[כסלו]] ו[[טבת]], ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט.

ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

==אירוע קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתתף בחתונה, [[ל' שבט]] [[תשי"א]], 19 יום אחר קבלת הנשיאות]]
במוצאי [[י' שבט]] [[תשי"א]], בשעה 9:45, נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ה[[הילולא]] הראשון של חמיו, הרבי הריי"צ{{הערה|1=תיאור מפורט מההתוועדות נמצא ב[http://www.yoman770.com/wiki/%D7%99%27_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%90 יומן י' שבט תשי"א].}}.

הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק ה[[התקשרות]] לרבי הריי"צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג ב[[ארצות הברית]] בפתיחת איזה ענין - לומר "הצהרה", ובקשר לכך נתן "הצהרה" בענין [[אהבת ה']], [[אהבת התורה]] ו[[אהבת ישראל]].

כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מזקני החסידים, והכריז: "העולם צמא ל[[מאמר חסידות]] מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות"!{{הערה|1=ראו ספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ימי בראשית עמוד 381]. וכן מופיע הדבר בזכרונם של כמה מהנוכחים במעמד, ראו לדוגמא [https://anash.org/a-bigger-lubavitcher-chossid-than-me/ עדותו של האדמו"ר מנובומינסק, ר' יעקב פרלוב].}} מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי.

בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל "[[באתי לגני]]", המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי"צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, [[הדור השביעי]] לאדמו"רי חב"ד, לפעול את [[הפצת היהדות]] בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך ה[[שכינה]]] למטה, ל[[עולם הזה]], וכך יהיה הוא הדור ש[[הבאת הגאולה|יביא את הגאולה]].

המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מ[[ניגון הבינוני]] שחיבב הרבי הריי"צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: "חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה]]", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הוא בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לשתוק ולרדת מהשולחן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמוד [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=כעת הקשיבו יהודים!

בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.

זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ"ח איברים]] ו[[שס"ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של ה[[נשמה]].

"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.}}

בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, ש[[הרבי הריי"צ]] סיפר שכאשר דובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש שזה יהיה ב[[חסד]] וב[[רחמים]].

ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב.

כאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו [[שלמה אהרן קזרנובסקי|הרב קזרנובסקי]] "א דאנק (תודה ב[[אידיש]]) רבי!", הרבי חייך ושאל "כעת עתה מרוצה?!" (הרב קרזנובקי היה מהפועלים הנמרצים להכתרת הרבי) ונכנס אל [[חדר הרבי|חדרו]].

לאחר מכן ב[[זאל]] הייתה [[שמחה]] עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו ש"הנה, יש לנו רבי".

==לאחר קבלת הנשיאות==
{{להשלים}}
[[קובץ:ע''א שנה לנשיאות כ''ק אדמו''ר מה''מ שליט''א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המתחלף מידי שנה עם ציון שנת נשיאותו של הרבי]]
לאחר [[י' שבט]] הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו של הרבי, עליהם הרבי כתב את מכתביו. מאז החלו מוסדות שונים לקבל את תואר 'נשיאות' הרבי עליהם.

מאז החל הרבי באמירת מאמרים - הנהגה השמורה בחסידות חב"ד לאדמו"ר בלבד. בשונה מהנהגת נשיאי חב"ד הקודמים, לא כתב הרבי את מאמריו בעצמו, והחל ממאמר "באתי לגני" הראשון אותו אמר ציווה על הרב [[יואל כהן]] [[הנחה|לכותבו]] ולהכניסו אצלו להגהה, היו החסידים חוזרים בעצמם על המאמרים ומעלים אותם על הכתב. הרבי [[מוגה|הגיה]] רק את חלקם של המאמרים והשיחות, בסדר שהשתנה לאורך השנים כמה פעמים.

בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות, המשיך הרבי להתייחס בקירוב הדעת לתלמידי הישיבה שלמדו בחצר הרבי, והעניק להם הדרכה וליווי אישי, השתתף בשמחותיהם ועוד{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', שבועון בית משיח גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}, הנהגה שהשתנתה לאורך השנים כאשר חסידות חב"ד הלכה והתרחבה, והנהגתו של הרבי לבשה יותר ויותר אופי של הנהגה ומלוכה.

לקראת ה'[[פאראד]]' הייתה מעוצב כמין כתר שתוכו ממולא במספר השנים העדכני לנשיאות הרבי (מחושב החל משנת תש"י - עת הסתלקות הרבי הריי"צ), שהיה מודבק על גבי הבימה עליה עמד הרבי.

==ראו גם==
*[[באתי לגני]]
*[[ימי בראשית]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ימי בראשית]]''', ספר המתעד את תקופת הפצרות החסידים וקבלת הנשיאות
*'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 45
*'''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 42

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1a586bTUh71H_5n4btqD3VjwRPHseM9wp הקלטה של הרבי אומר את מאמר באתי לגני]''' (בעת קבלת הנשיאות) וברקע תמונות מהשנים הראשונות, וקטעי וידאו קצרים מאמירת המאמרים בשנים ההם.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&pgnum=1 ימי בראשית]''' באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf ובקשו את דוד מלכם], בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26
*'''הם המליכוהו תחילה''' בתוך [http://mamesh.org/wp-content/uploads/2017/02/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D-11-%D7%A9%D7%91%D7%98.pdf מגזין פנסאים גיליון 11], [[י' שבט]] [[תשע"ז]]
*[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%90:_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/7/71/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-_%22%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%92%D7%9D_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA%22.pdf הרבי שליט"א אודות קבלת הנשיאות: "אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת"] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/9/98/%22%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%98%22.pdf "אינני משתמט!"] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] {{*}} [http://www.yomanim.com/images/6/61/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.pdf מוסדות חב"ד והישיבות תחת נשיאות הרבי] - באתר "יומנים"
*'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]''', פרק מתוך ספרו של הרב גרונר {{COL}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

שלמה קרליבך

2021-10-05T18:03:31Z

חב"ד איז אקטיב: /* קשריו עם חב"ד */

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
ר' '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב היה מקל בהלכות מסויימות.

==תולדות חיים==
שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ו[[אליהו חיים קרליבך]] (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערה|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערה|שם=מגזין תיקון}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערה|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות".{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדוש] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערה|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדאי. והמשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערה|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.

אחיו, ר' [[אליהו חיים קרליבך]] דאג להזכירו ב[[ספר החסידים]].

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב"ד, ואמר: "שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי".

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

שנים מלחניו (דומים אבל שונים) של קרליבך התקבלו בחסידות חב"ד, אחד מהם על המילים "מקימי מעפר דל" מושר בחב"ד עם המילים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו", והשני על המילים "ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת" מושר בחב"ד עם המילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי", והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}.

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערה|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]

ויואל משה

2021-10-05T11:18:24Z

חב"ד איז אקטיב:

{{ספר
|שם=ויואל משה
|תמונה=
|מאת=רבי [[יואל טייטלבוים]]
|שנת הוצאה=[[תש"כ]]
}}
'''ויואל משה''' הוא חיבור של האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]] בו פרש את משנתו האנטי ציונית, התנגדותו ל[[מדינת ישראל]] ולהשתתפות ב[[בחירות לכנסת]], והתבדלות מאנשי הציונות.

==תוכן הספר==
הספר מחולק לשלוש מאמרים:
*'''מאמר ראשון:''' במאמר הראשון מביא רבי [[יואל טייטלבוים]] את טענתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|המובאת בספר [[אור לישרים]]}} לפיה אסורה להקים מדינה ב[[ארץ ישראל]] משום איסור [[שלוש השבועות]], וכן אסור להשתתף ב[[בחירות]] משום שאסור להתחבר לרשעים, לטענתו ה[[ציונות]] היא הגורם לצרות שהיו לעם ישראל (כגון [[השואה]]) במאה השנים האחרונות והוא אף כותב אליה ש:{{ציטוטון|אם ניקח כל פירצות הדור, והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה הציונית בכף מאזניים השניה, תכריע המדינה את הכל, שהוא השורש של אבי אבות הטומאה שבכל העולם כולו}}.
*'''מאמר שני:''' במאמר זה הוא טוען ש[[מצוות ישוב ארץ ישראל]] תקפה רק בבזמן שעם ישראל שומר תורה ומצוות, ולפיכך אינה תקפה כיום.
*'''מאמר שלישי:''' מאמר זה הינו תשובה לרבי [[פנחס הירשפרונג]] לשאלתו האם ללמוד במוסדות [[בית יעקב]] בשפה ה[[עברית]], במאמר מתנגד רבי [[יואל טייטלבוים]] לכך ופורש את משנתו כלפי השפה.

==היחס מחב"ד==
הספר עצמו מיוסד על דברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] ועל טענות [[אדמו"ר הרש"ב]]. [[הרבי]] קרא בו, וכשהתנגדו בריכוז של חסידי סאטמר ללימוד התניא ציין הרבי לכך שספר התניא מצויין בספר זה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/35/13/9/302.htm?q=ויואל%20משה לקו"ש, חל"ה, עמ' 302]}}.

==קונטרס מענה חכם==
[[קובץ:מענה חכם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]
הספר '''מענה חכם''' הינו מענה הלכתי ואידיאולוגי לספריו של האדמו"ר מסאטמר הרב [[יואל טייטלבוים]] ויואל משה ועל הגאולה ועל התמורה.

הספר נדפס בעילום שם בשנת [[תשע"ב]], ובנוי בעקרו משתי אגרות, שכתב הרב [[יואל כהן]] לרב [[מענדל וכטר]] ובהם מבאר את דעת הרבי בענין המלחמה ב[[ציונות]], ההיתר הצורך והחובה לקחת חלק ב[[מבצעי הרבי]].

בהתכתבות מובא טענת הכותב לפיה כיום אין תוקף בכלל לאיסור [[שלוש השבועות]], ומביא שכל ההתנגדות של רבי [[יואל טייטלבוים]] היא משום זה כפירה בהקב"ה שהם מנסים כאילו להביא [[גאולה]] בלי תשובה (אלא ע"י הקמת מדינה), ועל זה הוא מתרץ שהקמת המדינה הייתה בשביל להינצל מה[[גוים]] ולא משום שהם רצו להביא את ה[[גאולה]].

הוא גם דוחה את הטענות של ה"יואל משה" לפיהם עליית בני ישראל וכיבוש ישראל והקמת מלוכה נחשבים ניסיון יציאה מה[[גאולה]], ומביא שמדובר רק במקרים הדבר נעשה נגד דעת האומות ורוב בני ישראל עולים, אולם במקרה זה שעם ישראל קיבל אישור מהאומות (והוא גם עדיין משועבד לאומות){{הערה|בקונטרס משווה גם המחבר בין המדינה ל[[ועד ארבע הארצות]] שגם לו הייתה כמעין "עצמאות" אולם למרות זאת הוא היה משועבד לרשויות}} ורוב בני ישראל לא עלו אין בכך בעייה, וטוען גם שלא הגיוני לומר שעם ישראל הצליח להיגאל בלי [[הקב"ה]] ע"י הקמת מדינה.

המחבר גם כותב שיש להתרחק מה[[ציונות]] וזאת משום שכוונתם כן הייתה שהם יהיו חופשיים וכעין "עצמאות" ו[[גאולה]], אולם מותר להשתתף ב[[בחירות לכנסת]] משום שכל עוד אתה לא מודה לכך אין בעייה.

בהמשך גם מבאר המחבר את הסיבה שחב"ד מקרבת אנשים "ציונים רשעים" ומסביר שהאיסור "להתחבר לרשע" זה במקרה שהרשע הוא העיקר ואתה טפל עליו, אבל במקרה שאתה העיקר ואתה מקרב אותו לתורה ומצוות אין בעייה.

בסוף הקונטרס מובא גם מכתבים של גדולי אודות ההיתר להשתתף ב[[בחירות]].

לספר חשיבות גדולה בכך שרוכזו בו המענות על שיטת [[סאטמר]] וטענותיהם על שיטת חב"ד ב[[קירוב]] בני ישראל, וכן פסקי ההלכה של רבנים שונים בענין, וכן הוכחות בפרסום מיוחד הוכחות מדברי הרב טייטלבוים עצמו, בשבח שיטת חב"ד (חלק מדברי הרב טייטלבוים הושמטו במהדורות החדשות של ספריו, ורואים אור בספר).

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}
* [https://drive.google.com/file/d/1QZwdqC_6EJf30UJI2xO05AqAn_f8yRTu/view?usp=sharing '''תשובה ביסודי האמונה'''] מאת הרב אפרים הערש סמילאוויץ שליט"א, יצא לאור תשס"ט
* [http://chabadpedia.co.il/images/d/dd/ספר_מענה_חכם.pdf ספר מענה חכם] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ציונות]]
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]

יואל כהן

2021-10-05T11:09:36Z

חב"ד איז אקטיב: /* ספריו */

{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=[[קובץ:ר' יואל קאהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] - [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים .
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית [[אוצר החסידים]] ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו וסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו בענין משיח===
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]]}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח בדורנו ובנצחיות מציאותו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]].
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"). ר' יואל החזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת - טען, אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד כיון שלדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הוא הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]], כיוון שלא האמין כי [[הרבי]] [[חי וקיים|חי]] בגופו הגשמי.

==פטירתו==
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך לציון [[הרבי הריי"ץ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]]
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]]
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' מנחם מענדל קפלן{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}
* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת [[מעיינותיך]] [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, אלול [[תש"פ]]
* '''[[האמנתי כי אדבר]]''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תשנ"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29
*יצחק קפלן, '''ראש הישיבה של משנת החסידות''', קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' אלול תשפ"א
*מענדי קורטס, '''חוזרים מספרים''', שבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 44

== קישורים חיצוניים ==
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}

;ראיונות, הרצאות ונאומים:
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}

לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}}

;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

שלמה חיים קסלמן

2021-08-08T09:48:18Z

חב"ד איז אקטיב: /* נסיעה לרבי */

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

[[קובץ:קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[קובץ:הרב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה [[משפיע]] בולט, מהחשובים והמפורסמים בדור [[אדמו"ר הריי"צ]], שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
===ילדותו ובחורתו===
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידנוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בילדותו למד באחד החדרים שב[[ז'יטומיר]], שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת [[תרס"ט]] הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מ[[ליובאוויטש]], שסיפר בשבח ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם אותו בחור.
ב[[ליובאוויטש]] הוא היה לומד ב[[חברותא]] עם [[זלמן דוד מיכלין]] ועם הרב [[יהודה חיטריק]],בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]] שנוסדה באותה שנה{{הערה|הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14}}, אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]].

ב[[שצ'דרין]] היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה ל[[ליובאוויטש]], באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ל[[יחידות]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שעליו לערוך [[חשבון נפש]] וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה ל[[ליובאוויטש]], ב[[ליובאוויטש]] הוא למד אצל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], וכן אצל המשפיע [[שילם קוראטין]], ב[[ליובאוויטש]] הוא שהה במשך שש שנים רצופות{{הערה|בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת}}.וחברו הטוב היה הרב [[פרץ מוצקין]]. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת [[תרע"ה]] הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא חזר לעירו [[ז'יטומיר]], שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה ל[[ליובאוויטש]] שם למד 3 שנים עד שנת [[תרע"ח]].

בשנת [[תרע"ח]]{{הערה|בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]}} עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה ב[[תרע"ט]] התבקש על ידי המשפיע [[שילם קוראטין]] למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת [[תר"פ]] בעת [[יחידות]] אמל [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]], לצד גדולי המשפיעים.

בשנת [[תר"פ]] פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ב[[רוסטוב]] היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, ששמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא אמר:{{ציטוטון|זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!}}

בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב [[זאב וולף ברונשטיין]], זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לחפש שידוך הוא אמר להם:{{ציטוטון|ולמה לא מתאים שלמה חיים?}}. במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. ב[[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] נולדו לו זוג תאומים, [[שלום דובער קסלמן]] ו[[זאב וולף קסלמן]], בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

===בפולוצק===
בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה ב[[פולאצק]], לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי [[קאפוסט]] הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למפיע שם:{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}.

בהיותו ב[[פולוצק]] הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה [[היבסקציה]] את כל החדרים ב[[פולוצק]], בקיץ [[תרפ"ו]] נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], ראש הישיבה [[יחזקאל הימלשטיין]] מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

====מעצרו====
בחורף [[תרפ"ז]] בעת שיעורו של ר' למה חיים בישיבה ב[[פולוצק]], הגיעה נ[[ק.ג.ב.]] ועצרו אותו{{הערה|בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו{{ציטוטון|נו, ומה יש לך לומר עכשיו?...}} ענה ר' שלמה חיים {{ציטוטון|מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב...}}}}, לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו{{הערה|מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:{{ציטוטון|בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.

בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.}}}}

לאחר שנתיים בחורף [[תרפ"ט]] נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר [[פולוצק]] לעיר [[פולטובה]] למשך שלוש שנים.{{הערה|מעיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים}}

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר [[מחלובקה]].

===ב[[מלחמת עולם השנייה]]===
בתחילת [[מלחמת עולם השנייה]] חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור [[מוסקבה]] אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו ל[[טשקנט]] בשנת [[תש"ב]] יחד עם שאר חסידי חב"ד.ב[[טשקנט]] שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים [[ישיבת תומכי תמימים טשקנט|ישיבת תומכי תמימים]] לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]].

בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

===בארץ הקודש===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-33-המשפיע.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים ב[[התוועדות]]]]
בעקבות הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסיוון [[תש"ט]] (1949) הוא עלה ל[[ארץ הקודש]],והשתכן במחנה עולם ב[[חיפה]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה ב[[תל אביב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.
|מקור=אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא}}

בעבות כך החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], שעברה מאוחר יותר ל[[לוד]] ובהמשך ל[[כפר חב"ד]].

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

ר' שלמה חיים היה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==השקפתו והדרכתו{{הערה|ע"פ הספר [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}==
===אתכפיא===
ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת ה[[אתכפיא]], ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה על ידי [[אתכפיא]] ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:{{ציטוטון|אין להיכנע לרצון האישי}}, {{ציטוטון|מתחשק לך - אז דווקא לא}}, ו{{ציטוטון|רצונך לומר משהו - תשתוק}}. ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא{{הערה|מפי הרב [[יוסף הרטמן]]}}:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא [[אתכפיא]].

כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של [[אדמו"ר המהר"ש]] שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.

===עבודת התפילה===
ר' שלמה נתן חשיבות מיוחדת ל[[עבודת התפילה]]. הוא היה מרחיב [[התוועדות חסידית|להתוועד]] על כך, והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל ו[[התבוננות בחסידות|להתבונן בחסידות]] קודם התפילה. בתחילה היה מדריך להתרגל להתבונן קודם התפילה למשך זמן קצר - דקה או שתיים, ועם הזמן ורכישת ההרגל להוסיף במשך זמן ההתבוננות. הוא היה גם מכוון את התלמידים במה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.

===נסיעה לרבי===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-29-המשפיע-עם-הרבייי.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים מקבל מ[[הרבי]] בקבוק [[משקה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
ר' שלמה חיים ייקר מאוד את ה[[נסיעה לרבי]] אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר על ידי [[עבודת התפילה]] ו[[לימוד החסידות]], כאשר היה תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:{{ציטוטון|ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו}}. במשך השנים קיבל הדרכות מהרבי במכתבים כיצד להכין תמימים לקראת הנסיעה.

[[הרבי]] תבטא פעם ב[[יחידות]] לר' [[בן ציון שמטוב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!}}

===משיח===
ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן ל[[ביאת משיח]] ואמר{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]}} {{ציטוטון|הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!}}. ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש [[ניסן]] היה מעורר אודות ביאת משיח.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הצביע ר' שלמה חיים על [[הרבי כמלך המשיח]]:{{ציטוטון|כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!}}, ר' שלמה חיים היה מתבטא גם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש{{ציטוטון|טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי}}.

==ניגון המשפיע==
בשנת [[תשמ"א]] חלם [[אליהו ריבקין]] [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/612606/ לשמיעת ביצוע יחיד של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל]}}

==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים|תוכן=
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
* הרב [[שלמה פליישמן]].
* הרב [[אלימלך צוויבל]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
* הרב [[יהושע מונדשיין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]]
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[שמעון גד אליטוב]]
* הרב [[שלום דובער כהן]]
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[שבתי סלבטיצקי]].
* הרב [[דוד נחשון]].
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''האבא של התמימים''', ראיון עם שלושה מבחירי תלמידיו, הרב ירוסלבסקי הרב הבלין והרב הבר, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]

שלמה חיים קסלמן

2021-08-08T09:47:52Z

חב"ד איז אקטיב: /* נסיעה לרבי */

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

[[קובץ:קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[קובץ:הרב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה [[משפיע]] בולט, מהחשובים והמפורסמים בדור [[אדמו"ר הריי"צ]], שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
===ילדותו ובחורתו===
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידנוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בילדותו למד באחד החדרים שב[[ז'יטומיר]], שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת [[תרס"ט]] הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מ[[ליובאוויטש]], שסיפר בשבח ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם אותו בחור.
ב[[ליובאוויטש]] הוא היה לומד ב[[חברותא]] עם [[זלמן דוד מיכלין]] ועם הרב [[יהודה חיטריק]],בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]] שנוסדה באותה שנה{{הערה|הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14}}, אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]].

ב[[שצ'דרין]] היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה ל[[ליובאוויטש]], באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ל[[יחידות]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שעליו לערוך [[חשבון נפש]] וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה ל[[ליובאוויטש]], ב[[ליובאוויטש]] הוא למד אצל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], וכן אצל המשפיע [[שילם קוראטין]], ב[[ליובאוויטש]] הוא שהה במשך שש שנים רצופות{{הערה|בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת}}.וחברו הטוב היה הרב [[פרץ מוצקין]]. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת [[תרע"ה]] הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא חזר לעירו [[ז'יטומיר]], שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה ל[[ליובאוויטש]] שם למד 3 שנים עד שנת [[תרע"ח]].

בשנת [[תרע"ח]]{{הערה|בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]}} עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה ב[[תרע"ט]] התבקש על ידי המשפיע [[שילם קוראטין]] למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת [[תר"פ]] בעת [[יחידות]] אמל [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]], לצד גדולי המשפיעים.

בשנת [[תר"פ]] פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ב[[רוסטוב]] היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, ששמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא אמר:{{ציטוטון|זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!}}

בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב [[זאב וולף ברונשטיין]], זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לחפש שידוך הוא אמר להם:{{ציטוטון|ולמה לא מתאים שלמה חיים?}}. במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. ב[[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] נולדו לו זוג תאומים, [[שלום דובער קסלמן]] ו[[זאב וולף קסלמן]], בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

===בפולוצק===
בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה ב[[פולאצק]], לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי [[קאפוסט]] הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למפיע שם:{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}.

בהיותו ב[[פולוצק]] הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה [[היבסקציה]] את כל החדרים ב[[פולוצק]], בקיץ [[תרפ"ו]] נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], ראש הישיבה [[יחזקאל הימלשטיין]] מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

====מעצרו====
בחורף [[תרפ"ז]] בעת שיעורו של ר' למה חיים בישיבה ב[[פולוצק]], הגיעה נ[[ק.ג.ב.]] ועצרו אותו{{הערה|בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו{{ציטוטון|נו, ומה יש לך לומר עכשיו?...}} ענה ר' שלמה חיים {{ציטוטון|מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב...}}}}, לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו{{הערה|מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:{{ציטוטון|בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.

בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.}}}}

לאחר שנתיים בחורף [[תרפ"ט]] נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר [[פולוצק]] לעיר [[פולטובה]] למשך שלוש שנים.{{הערה|מעיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים}}

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר [[מחלובקה]].

===ב[[מלחמת עולם השנייה]]===
בתחילת [[מלחמת עולם השנייה]] חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור [[מוסקבה]] אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו ל[[טשקנט]] בשנת [[תש"ב]] יחד עם שאר חסידי חב"ד.ב[[טשקנט]] שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים [[ישיבת תומכי תמימים טשקנט|ישיבת תומכי תמימים]] לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]].

בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

===בארץ הקודש===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-33-המשפיע.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים ב[[התוועדות]]]]
בעקבות הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסיוון [[תש"ט]] (1949) הוא עלה ל[[ארץ הקודש]],והשתכן במחנה עולם ב[[חיפה]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה ב[[תל אביב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.
|מקור=אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא}}

בעבות כך החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], שעברה מאוחר יותר ל[[לוד]] ובהמשך ל[[כפר חב"ד]].

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

ר' שלמה חיים היה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==השקפתו והדרכתו{{הערה|ע"פ הספר [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}==
===אתכפיא===
ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת ה[[אתכפיא]], ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה על ידי [[אתכפיא]] ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:{{ציטוטון|אין להיכנע לרצון האישי}}, {{ציטוטון|מתחשק לך - אז דווקא לא}}, ו{{ציטוטון|רצונך לומר משהו - תשתוק}}. ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא{{הערה|מפי הרב [[יוסף הרטמן]]}}:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא [[אתכפיא]].

כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של [[אדמו"ר המהר"ש]] שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.

===עבודת התפילה===
ר' שלמה נתן חשיבות מיוחדת ל[[עבודת התפילה]]. הוא היה מרחיב [[התוועדות חסידית|להתוועד]] על כך, והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל ו[[התבוננות בחסידות|להתבונן בחסידות]] קודם התפילה. בתחילה היה מדריך להתרגל להתבונן קודם התפילה למשך זמן קצר - דקה או שתיים, ועם הזמן ורכישת ההרגל להוסיף במשך זמן ההתבוננות. הוא היה גם מכוון את התלמידים במה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.

===נסיעה לרבי===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-29-המשפיע-עם-הרבייי.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים מקבל מ[[הרבי]] בקבוק [[משקה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
ר' שלמה חיים ייקר מאוד את ה[[נסיעה לרבי]] אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר על ידי [[עבודת התפילה]] ו[[לימוד החסידות]], כאשר היה תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:{{ציטוטון|ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו}}. במשך השנים קיבל הדרכות מהרבי במכתבים כיצד להכין תמימים לקראת הנסיעה.

[[הרבי]] אמר באחת הפעמים לר' [[בן ציון שמטוב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!}}

===משיח===
ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן ל[[ביאת משיח]] ואמר{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]}} {{ציטוטון|הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!}}. ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש [[ניסן]] היה מעורר אודות ביאת משיח.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הצביע ר' שלמה חיים על [[הרבי כמלך המשיח]]:{{ציטוטון|כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!}}, ר' שלמה חיים היה מתבטא גם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש{{ציטוטון|טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי}}.

==ניגון המשפיע==
בשנת [[תשמ"א]] חלם [[אליהו ריבקין]] [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/612606/ לשמיעת ביצוע יחיד של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל]}}

==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים|תוכן=
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
* הרב [[שלמה פליישמן]].
* הרב [[אלימלך צוויבל]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
* הרב [[יהושע מונדשיין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]]
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[שמעון גד אליטוב]]
* הרב [[שלום דובער כהן]]
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[שבתי סלבטיצקי]].
* הרב [[דוד נחשון]].
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''האבא של התמימים''', ראיון עם שלושה מבחירי תלמידיו, הרב ירוסלבסקי הרב הבלין והרב הבר, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]

שלמה חיים קסלמן

2021-08-08T09:47:03Z

חב"ד איז אקטיב: /* עבודת התפילה */

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

[[קובץ:קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[קובץ:הרב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה [[משפיע]] בולט, מהחשובים והמפורסמים בדור [[אדמו"ר הריי"צ]], שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
===ילדותו ובחורתו===
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידנוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בילדותו למד באחד החדרים שב[[ז'יטומיר]], שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת [[תרס"ט]] הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מ[[ליובאוויטש]], שסיפר בשבח ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם אותו בחור.
ב[[ליובאוויטש]] הוא היה לומד ב[[חברותא]] עם [[זלמן דוד מיכלין]] ועם הרב [[יהודה חיטריק]],בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]] שנוסדה באותה שנה{{הערה|הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14}}, אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]].

ב[[שצ'דרין]] היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה ל[[ליובאוויטש]], באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ל[[יחידות]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שעליו לערוך [[חשבון נפש]] וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה ל[[ליובאוויטש]], ב[[ליובאוויטש]] הוא למד אצל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], וכן אצל המשפיע [[שילם קוראטין]], ב[[ליובאוויטש]] הוא שהה במשך שש שנים רצופות{{הערה|בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת}}.וחברו הטוב היה הרב [[פרץ מוצקין]]. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת [[תרע"ה]] הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא חזר לעירו [[ז'יטומיר]], שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה ל[[ליובאוויטש]] שם למד 3 שנים עד שנת [[תרע"ח]].

בשנת [[תרע"ח]]{{הערה|בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]}} עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה ב[[תרע"ט]] התבקש על ידי המשפיע [[שילם קוראטין]] למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת [[תר"פ]] בעת [[יחידות]] אמל [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]], לצד גדולי המשפיעים.

בשנת [[תר"פ]] פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ב[[רוסטוב]] היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, ששמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא אמר:{{ציטוטון|זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!}}

בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב [[זאב וולף ברונשטיין]], זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לחפש שידוך הוא אמר להם:{{ציטוטון|ולמה לא מתאים שלמה חיים?}}. במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. ב[[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] נולדו לו זוג תאומים, [[שלום דובער קסלמן]] ו[[זאב וולף קסלמן]], בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

===בפולוצק===
בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה ב[[פולאצק]], לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי [[קאפוסט]] הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למפיע שם:{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}.

בהיותו ב[[פולוצק]] הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה [[היבסקציה]] את כל החדרים ב[[פולוצק]], בקיץ [[תרפ"ו]] נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], ראש הישיבה [[יחזקאל הימלשטיין]] מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

====מעצרו====
בחורף [[תרפ"ז]] בעת שיעורו של ר' למה חיים בישיבה ב[[פולוצק]], הגיעה נ[[ק.ג.ב.]] ועצרו אותו{{הערה|בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו{{ציטוטון|נו, ומה יש לך לומר עכשיו?...}} ענה ר' שלמה חיים {{ציטוטון|מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב...}}}}, לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו{{הערה|מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:{{ציטוטון|בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.

בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.}}}}

לאחר שנתיים בחורף [[תרפ"ט]] נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר [[פולוצק]] לעיר [[פולטובה]] למשך שלוש שנים.{{הערה|מעיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים}}

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר [[מחלובקה]].

===ב[[מלחמת עולם השנייה]]===
בתחילת [[מלחמת עולם השנייה]] חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור [[מוסקבה]] אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו ל[[טשקנט]] בשנת [[תש"ב]] יחד עם שאר חסידי חב"ד.ב[[טשקנט]] שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים [[ישיבת תומכי תמימים טשקנט|ישיבת תומכי תמימים]] לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]].

בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

===בארץ הקודש===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-33-המשפיע.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים ב[[התוועדות]]]]
בעקבות הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסיוון [[תש"ט]] (1949) הוא עלה ל[[ארץ הקודש]],והשתכן במחנה עולם ב[[חיפה]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה ב[[תל אביב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.
|מקור=אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא}}

בעבות כך החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], שעברה מאוחר יותר ל[[לוד]] ובהמשך ל[[כפר חב"ד]].

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

ר' שלמה חיים היה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==השקפתו והדרכתו{{הערה|ע"פ הספר [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}==
===אתכפיא===
ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת ה[[אתכפיא]], ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה על ידי [[אתכפיא]] ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:{{ציטוטון|אין להיכנע לרצון האישי}}, {{ציטוטון|מתחשק לך - אז דווקא לא}}, ו{{ציטוטון|רצונך לומר משהו - תשתוק}}. ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא{{הערה|מפי הרב [[יוסף הרטמן]]}}:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא [[אתכפיא]].

כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של [[אדמו"ר המהר"ש]] שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.

===עבודת התפילה===
ר' שלמה נתן חשיבות מיוחדת ל[[עבודת התפילה]]. הוא היה מרחיב [[התוועדות חסידית|להתוועד]] על כך, והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל ו[[התבוננות בחסידות|להתבונן בחסידות]] קודם התפילה. בתחילה היה מדריך להתרגל להתבונן קודם התפילה למשך זמן קצר - דקה או שתיים, ועם הזמן ורכישת ההרגל להוסיף במשך זמן ההתבוננות. הוא היה גם מכוון את התלמידים במה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.

===נסיעה לרבי===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-29-המשפיע-עם-הרבייי.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים מקבל מ[[הרבי]] בקבוק [[משקה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
ר' שלמה חיים ייקר מאוד את ה[[נסיעה לרבי]] אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר על ידי [[עבודת התפילה]] ו[[לימוד החסידות]], כאשר היה תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:{{ציטוטון|ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו}}.

[[הרבי]] אמר באחת הפעמים לר' [[בן ציון שמטוב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!}}

===משיח===
ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן ל[[ביאת משיח]] ואמר{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]}} {{ציטוטון|הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!}}. ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש [[ניסן]] היה מעורר אודות ביאת משיח.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הצביע ר' שלמה חיים על [[הרבי כמלך המשיח]]:{{ציטוטון|כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!}}, ר' שלמה חיים היה מתבטא גם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש{{ציטוטון|טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי}}.

==ניגון המשפיע==
בשנת [[תשמ"א]] חלם [[אליהו ריבקין]] [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/612606/ לשמיעת ביצוע יחיד של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל]}}

==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים|תוכן=
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
* הרב [[שלמה פליישמן]].
* הרב [[אלימלך צוויבל]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
* הרב [[יהושע מונדשיין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]]
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[שמעון גד אליטוב]]
* הרב [[שלום דובער כהן]]
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[שבתי סלבטיצקי]].
* הרב [[דוד נחשון]].
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''האבא של התמימים''', ראיון עם שלושה מבחירי תלמידיו, הרב ירוסלבסקי הרב הבלין והרב הבר, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]

התבוננות

2021-08-08T09:45:13Z

חב"ד איז אקטיב: /* התבוננות */

[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
'''התבוננות''' היא מושג יסודי ב[[עבודה]], ועניינה [[העמקת הדעת]] והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות ה[[מידות]].

==התבוננות כללית והתבוננות פרטית==
התבוננות יכולה להעשות בשני אופנים. האופן הראשון הוא [[התבוננות כללית]] בכללות העניין, האופן השני הוא [[התבוננות פרטית]] בכל פרטי הענין.

[[שער היחוד|קונטרס ההתבוננות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות.

== שלושה מיני התבוננות ==

ב[[היום יום]] ל[[חודש תמוז]], כתוב:

שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם ה[[תפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד.

שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.

שלש מדרגות אלו של ההתבוננות הן כנגד שלשת הרבדים של [[אותיות]] התורה, [[עולמות נשמות אלוקות]], כפי שכתב [[הבעש"ט]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]].{{הערה|[[כתר שם טוב]] א'}} התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את [[גוף]] ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה [[חיים]] בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את ה[[גוף]] ואת החיים אל [[חיי החיים]] ב"ה.

==התבוננות בגדולת השם==
'''[[ספירת החסד|גדולת ה']]''' הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת [[תורת החסידות]]. שנים מבין [[מצוות התורה]] הם [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי [[התבוננות]] והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], מתעורר בלבו [[אהבת ה']] ו[[יראת ה'|יראתו]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/109a&search=%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa ספריית חבד ליובאוויטש - שער היחוד]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ספירת הבינה]]

מנחם יעקב רייניץ

2021-08-08T09:43:30Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קובץ:הרב רייניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייניץ ב[[התוועדות]]]]
הרב '''יעקב מנחם רייניץ''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הוא מנכבדי קהילת שיכון חב"ד ב[[לוד]] ששימש במשך עשרות שנים כמדריך ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המקומית]], ומשמש כיום כ[[משפיע]] בקהילה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ד]] וגדל בשכונת מאה שערים בירושלים, ובזמן לימודיו בישיבת 'תורת ויראה' נחשף לעולמה של חסידות חב"ד, ובשנת [[תשט"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בה למד עד לשנת [[תשכ"ב]].

בעודו בחור מבוגר, היה מהמדריכים בישיבת הערב החב"דית ב'בית ישראל' שעברה בהמשך לישיבת תורת אמת בשכונת מאה שערים, וזכה להיות מאלו שהשפיעו על רבים מהתלמידים בישיבת ערב להפוך לחסידי חב"ד.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת סלוה, קבע את מגוריו בשיכון חב"ד ב[[לוד]].

בשנת [[תשכ"ב]] החל לשמש כמדריך ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], והיה מהאחראים על הבחורים בזמן התפילות וכן אחראי ראשי על המדריכים בפנימיה. לקראת חודש תשרי של שנת [[תשכ"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] וביקש ב[[יחידות]] להישאר ללמוד בשנת ה[[קבוצה]]. הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ולהמשיך בעבודת ההדרכה בה התחיל.

מאז שימש בתפקיד בישיבה במשך 59 שנים במסירות עד לפרישתו עם סיום שנת הלימודים [[תשפ"א]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132908 דיווח באתר COL].}}.

לאורך השנים לימד מאות רבות של נערים ממשפחות מסורתיות והכין אותם לקראת ה[[בר מצווה]].

עוסק רבות בעידוד אנשים ל[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]], ומשמש ככתובת עבור רבים לפרש להם את מכתבי הרבי.

משתתף באופן תדיר בכינוסים ובפעולות הקשורות לחיזוק האמונה ב{{ה|רבי כמלך המשיח}}, ומשמש כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד בלוד.

==משפחתו==
*בנו, ר' מיכאל רייניץ
*בנו, הרב [[אברהם ישעיהו רייניץ]] - עורך ראשי וחבר מערכת [[שבועון בית משיח]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב שמואל אלישע רייניץ - משלוחי הרבי, [[בית שאן]]
*בתו מרת חנה, רעיית הרב יוסף יצחק בורנשטיין - צפת
*בתו, מרת יוכבד
*בתו מרת יהודית, רעיית הרב מנחם מענדל דבורקין, משלוחי הרבי בזיטומיר
*בתו מרת בריינדל, רעיית ר' בנימין דוד שרמן - ביתר עילית
*בתו מרת רחל, רעיית הרב שניאור זלמן שניאורסון - שלוחי הרבי ברובנא, אוקראינה
*בתו מרת שרה רבקה, רעיית הרב מרדכי ניסן קורנט - משלוחי הרבי בכפר תפוח

==קישורים חיצוניים==
*ישראל יצחק זלמנוב, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78593 כי תבנה בית חסידי]''', בתוך מגזין 'דרך המלך' {{אינפו}}
*'''[http://www.neshei.com/2015/01/13/גדלה-כבת-יחידה-אך-גידלה-ארבעה-עשר-ילדים/ גדלה כבת יחידה אך גידלה 14 ילדים]'''
*הרב רייניץ מסביר: '''[https://hageula.com/call_of_salvation/royal_wine/18693.htm התקשרות לרבי באמצעות האגרות קודש]''' {{הגאולה}}
*'''[https://www.torath-emeth.org/digital_brochure/files/assets/common/downloads/files/TO_E-Albom.pdf זכרונות ירושלמיים עושי פירות]''', בספר הזכרון של ישיבת תורת אמת, עמוד 30

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייניץ, יעקב מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רייניץ]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

שיחת משתמש:חסיד של הרבי/סדר לקוטי שיחות

2021-08-04T20:11:24Z

חב"ד איז אקטיב: יצירת דף עם התוכן "מה תהיה החשיבות? לעניות דעתי לא יותר מפסקא בערך לקוטי שיחות או בערך התקשרות תחת הפסקא 'לי..."

מה תהיה החשיבות? לעניות דעתי לא יותר מפסקא בערך לקוטי שיחות או בערך התקשרות תחת הפסקא 'לימוד תורתו של הרבי' [או גם וגם]--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 20:11, 4 באוגוסט 2021 (UTC)

עבודת השם

2021-08-04T20:05:24Z

חב"ד איז אקטיב: /* ענינה */

{{איחוד|עבודה צורך גבוה|עבודת השם}}
{{פיצול|עבודת השם|עבודה והשכלה}}
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}. כיום רווח הביטוי בעיקר ביחס לעבודה-פנימית ולחלק המחשבה והרגש שבקיום המצוות.

עם התגלותה, האירה וחידדה [[תורת החסידות]] רבדים וחלקים מסויימים בעבודת השם באור חדש, והציגה יחס חדש כלפיה - למלא אותה מתוך שמחה ובחיות.

==ענינה==

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא בכל הנדרש. ציווי זה מתחלק בכללות לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].

אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך על האדם "לדרוך" - [[אתכפיא|לכפות]] ולבטל - את רצונו האישי{{הערה|שם=עיבוד עורות}}.

==יסודותיה==
[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}.

[[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}.
===שמחה===
יסוד חיוני בעבודת השם הוא על פי שיטת [[חסידות חב"ד]] ה[[שמחה]], שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ואילך}}, כמו שאמרו ה[[קנטוניסטים]] ל[[צמח צדק]]: "למלחמה לא יוצאים ב[[בכי]], אלא ב[[מארש]] של ניצחון!"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ב]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/9/51.htm חלק א', עמוד נ"א], מובא גם ב[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6238.htm?q=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9 כרך יז איגרת ו'רלח], שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7411.htm כרך י"ט איגרת ז'תיא] ועוד.}}.
===יגיעה===
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.

==עבודה והשכלה==

בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
* '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''.
*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''.

הדרך האמיתית והנכונה היא להתמקד בעבודה. אמנם כהקדמה לכך נצרכת ההשכלה, אך ההשכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]] בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[תורת החסידות|חסידות]] בלבד, ואינו עוסק ב[[עבודת התפילה]] לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}}

ביטויים חריפים נוספים מובאים בדברי רבותינו נשיאנו על מי שמתמקד בהשכלת החסידות, אך אינו מתעסק בעבודת השם בהתאם לנלמד: {{ציטוטון|אלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז . . הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות}}{{הערה|אגרות קודש [[הרבי הריי"צ]], חלק י' עמוד שצ, בשם אביו הרבי הרש"ב.}}. "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}.

כמו כן התבטא [[הרבי הרש"ב]] על ההבדל בין משכיל לעובד: "'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים".[[הרבי הריי"צ]] הסביר את כוונתו, שה"משכיל" מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהו, ומתוך כך הוא עלול להסיק סברות לא נכונות בחסידות, ולהגיע לידי [[גאווה]]. לעומתו ה"עובד", מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] (מתורגם ללה"ק) [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג', עמודים 607-608].}}.

עם זאת, העבודה אינה פועלת [[שפלות]], שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|[[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פח.}}.

כמו כן מוסבר שה"עובד" מבין גם את ההשכלה בחסידות טוב יותר מה"משכיל" - מאחר שהשכלה אמיתית נמדדת לפי התוצאה שלה ברגש הלב, ובמילא למעשה בפועל{{הערה|ליקוטי דיבורים [מתורגם] חלק ה' עמוד 1071.}}.

נשיאי חב"ד הורו לשמוע ביאור בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט רק מחסיד "עובד", ולא לקבל מחסיד "משכיל"{{הערה|אגרות קודש חלק י' שם. ספר השיחות תש"ז עמוד 114}}.

[[הרבי המהר"ש]] התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}.

===מאמרי עבודה והשכלה===

החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם ב[[מאמר|מאמרי חסידות]]: ישנם מאמרי השכלה, המתמקדים יותר בעניינים מופשטים ועמוקים, ופחות בהוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור; ומאמרי עבודה, בהם מדובר בעיקר על מדרגות שונות ודרכים בעבודת השם, ומושגי החסידות שבהם מוסברים בצורה מוחשית ומעשית בנפש האדם ובעבודתו{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]. סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - [[פסוקים ואימרות במבט החסידות|ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות]].}}. אמנם, פעמים רבות שני הסוגות כוללות זו את זו, ולרוב מאמרי עבודה מבוססים על השכלה, ובמאמרי השכלה מופיעות הוראות בעבודת השם - וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות {{מונחון|בכן|כינוי להוראה למעשה בפועל בעבודת השם}}!"{{הערה|1=ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}. כמו כן התבטא הרבי שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16.}}.

השוני בין המאמרים נבע לפעמים מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם. הרבה ממאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לעומת זאת, כשהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, מול יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, אמר [[הרבי הריי"צ]] לפעמים מאמרי עבודה פשוטים יותר.

הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}. וכן הרבי הורה כן{{הערה|1="ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך ו' עמוד שנה).}} והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו{{הערה|1="בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של חסידות ובפרט בדורנו זה, לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה, ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' עמוד פב).}}.

==ראו גם==
*[[עבודת התפילה]]
*[[ביטול]]
*[[אתכפיא]]
*[[אתהפכא]]
*[[פנימי]]
*[[חיצון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

עבודת השם

2021-08-04T20:04:07Z

חב"ד איז אקטיב:

{{איחוד|עבודה צורך גבוה|עבודת השם}}
{{פיצול|עבודת השם|עבודה והשכלה}}
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}. כיום רווח הביטוי בעיקר ביחס לעבודה-פנימית ולחלק המחשבה והרגש שבקיום המצוות.

עם התגלותה, האירה וחידדה [[תורת החסידות]] רבדים וחלקים מסויימים בעבודת השם באור חדש, והציגה יחס חדש כלפיה - למלא אותה מתוך שמחה ובחיות.

==ענינה==

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, המתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].

אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך על האדם "לדרוך" - [[אתכפיא|לכפות]] ולבטל - את רצונו האישי{{הערה|שם=עיבוד עורות}}.

==יסודותיה==
[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}.

[[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}.
===שמחה===
יסוד חיוני בעבודת השם הוא על פי שיטת [[חסידות חב"ד]] ה[[שמחה]], שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ואילך}}, כמו שאמרו ה[[קנטוניסטים]] ל[[צמח צדק]]: "למלחמה לא יוצאים ב[[בכי]], אלא ב[[מארש]] של ניצחון!"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ב]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/9/51.htm חלק א', עמוד נ"א], מובא גם ב[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6238.htm?q=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9 כרך יז איגרת ו'רלח], שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7411.htm כרך י"ט איגרת ז'תיא] ועוד.}}.
===יגיעה===
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.

==עבודה והשכלה==

בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
* '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''.
*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''.

הדרך האמיתית והנכונה היא להתמקד בעבודה. אמנם כהקדמה לכך נצרכת ההשכלה, אך ההשכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]] בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[תורת החסידות|חסידות]] בלבד, ואינו עוסק ב[[עבודת התפילה]] לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}}

ביטויים חריפים נוספים מובאים בדברי רבותינו נשיאנו על מי שמתמקד בהשכלת החסידות, אך אינו מתעסק בעבודת השם בהתאם לנלמד: {{ציטוטון|אלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז . . הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות}}{{הערה|אגרות קודש [[הרבי הריי"צ]], חלק י' עמוד שצ, בשם אביו הרבי הרש"ב.}}. "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}.

כמו כן התבטא [[הרבי הרש"ב]] על ההבדל בין משכיל לעובד: "'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים".[[הרבי הריי"צ]] הסביר את כוונתו, שה"משכיל" מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהו, ומתוך כך הוא עלול להסיק סברות לא נכונות בחסידות, ולהגיע לידי [[גאווה]]. לעומתו ה"עובד", מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] (מתורגם ללה"ק) [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג', עמודים 607-608].}}.

עם זאת, העבודה אינה פועלת [[שפלות]], שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|[[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פח.}}.

כמו כן מוסבר שה"עובד" מבין גם את ההשכלה בחסידות טוב יותר מה"משכיל" - מאחר שהשכלה אמיתית נמדדת לפי התוצאה שלה ברגש הלב, ובמילא למעשה בפועל{{הערה|ליקוטי דיבורים [מתורגם] חלק ה' עמוד 1071.}}.

נשיאי חב"ד הורו לשמוע ביאור בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט רק מחסיד "עובד", ולא לקבל מחסיד "משכיל"{{הערה|אגרות קודש חלק י' שם. ספר השיחות תש"ז עמוד 114}}.

[[הרבי המהר"ש]] התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}.

===מאמרי עבודה והשכלה===

החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם ב[[מאמר|מאמרי חסידות]]: ישנם מאמרי השכלה, המתמקדים יותר בעניינים מופשטים ועמוקים, ופחות בהוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור; ומאמרי עבודה, בהם מדובר בעיקר על מדרגות שונות ודרכים בעבודת השם, ומושגי החסידות שבהם מוסברים בצורה מוחשית ומעשית בנפש האדם ובעבודתו{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]. סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - [[פסוקים ואימרות במבט החסידות|ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות]].}}. אמנם, פעמים רבות שני הסוגות כוללות זו את זו, ולרוב מאמרי עבודה מבוססים על השכלה, ובמאמרי השכלה מופיעות הוראות בעבודת השם - וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות {{מונחון|בכן|כינוי להוראה למעשה בפועל בעבודת השם}}!"{{הערה|1=ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}. כמו כן התבטא הרבי שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16.}}.

השוני בין המאמרים נבע לפעמים מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם. הרבה ממאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לעומת זאת, כשהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, מול יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, אמר [[הרבי הריי"צ]] לפעמים מאמרי עבודה פשוטים יותר.

הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}. וכן הרבי הורה כן{{הערה|1="ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך ו' עמוד שנה).}} והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו{{הערה|1="בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של חסידות ובפרט בדורנו זה, לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה, ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' עמוד פב).}}.

==ראו גם==
*[[עבודת התפילה]]
*[[ביטול]]
*[[אתכפיא]]
*[[אתהפכא]]
*[[פנימי]]
*[[חיצון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

עבודת השם

2021-08-04T18:44:26Z

חב"ד איז אקטיב: /* יסודותיה */

{{איחוד|עבודה צורך גבוה|עבודת השם}}
{{פיצול|עבודת השם|עבודה והשכלה}}
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}.

==ענינה==

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, המתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].

אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך על האדם "לדרוך" - [[אתכפיא|לכפות]] ולבטל - את רצונו האישי{{הערה|שם=עיבוד עורות}}.

==יסודותיה==
[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}.

[[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}.
===שמחה===
יסוד חיוני בעבודת השם הוא על פי שיטת [[חסידות חב"ד]] ה[[שמחה]], שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ואילך}}, כמו שאמרו ה[[קנטוניסטים]] ל[[צמח צדק]]: "למלחמה לא יוצאים ב[[בכי]], אלא ב[[מארש]] של ניצחון!"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ב]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/9/51.htm חלק א', עמוד נ"א], מובא גם ב[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6238.htm?q=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9 כרך יז איגרת ו'רלח], שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7411.htm כרך י"ט איגרת ז'תיא] ועוד.}}.
===יגיעה===
מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.

==עבודה והשכלה==

בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
* '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''.
*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''.

הדרך האמיתית והנכונה היא להתמקד בעבודה. אמנם כהקדמה לכך נצרכת ההשכלה, אך ההשכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]] בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[תורת החסידות|חסידות]] בלבד, ואינו עוסק ב[[עבודת התפילה]] לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}}

ביטויים חריפים נוספים מובאים בדברי רבותינו נשיאנו על מי שמתמקד בהשכלת החסידות, אך אינו מתעסק בעבודת השם בהתאם לנלמד: {{ציטוטון|אלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז . . הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות}}{{הערה|אגרות קודש [[הרבי הריי"צ]], חלק י' עמוד שצ, בשם אביו הרבי הרש"ב.}}. "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}.

כמו כן התבטא [[הרבי הרש"ב]] על ההבדל בין משכיל לעובד: "'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים".[[הרבי הריי"צ]] הסביר את כוונתו, שה"משכיל" מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהו, ומתוך כך הוא עלול להסיק סברות לא נכונות בחסידות, ולהגיע לידי [[גאווה]]. לעומתו ה"עובד", מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] (מתורגם ללה"ק) [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג', עמודים 607-608].}}.

עם זאת, העבודה אינה פועלת [[שפלות]], שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|[[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פח.}}.

כמו כן מוסבר שה"עובד" מבין גם את ההשכלה בחסידות טוב יותר מה"משכיל" - מאחר שהשכלה אמיתית נמדדת לפי התוצאה שלה ברגש הלב, ובמילא למעשה בפועל{{הערה|ליקוטי דיבורים [מתורגם] חלק ה' עמוד 1071.}}.

נשיאי חב"ד הורו לשמוע ביאור בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט רק מחסיד "עובד", ולא לקבל מחסיד "משכיל"{{הערה|אגרות קודש חלק י' שם. ספר השיחות תש"ז עמוד 114}}.

[[הרבי המהר"ש]] התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}.

===מאמרי עבודה והשכלה===

החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם ב[[מאמר|מאמרי חסידות]]: ישנם מאמרי השכלה, המתמקדים יותר בעניינים מופשטים ועמוקים, ופחות בהוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור; ומאמרי עבודה, בהם מדובר בעיקר על מדרגות שונות ודרכים בעבודת השם, ומושגי החסידות שבהם מוסברים בצורה מוחשית ומעשית בנפש האדם ובעבודתו{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]. סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - [[פסוקים ואימרות במבט החסידות|ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות]].}}. אמנם, פעמים רבות שני הסוגות כוללות זו את זו, ולרוב מאמרי עבודה מבוססים על השכלה, ובמאמרי השכלה מופיעות הוראות בעבודת השם - וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות {{מונחון|בכן|כינוי להוראה למעשה בפועל בעבודת השם}}!"{{הערה|1=ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}. כמו כן התבטא הרבי שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16.}}.

השוני בין המאמרים נבע לפעמים מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם. הרבה ממאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לעומת זאת, כשהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, מול יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, אמר [[הרבי הריי"צ]] לפעמים מאמרי עבודה פשוטים יותר.

הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}. וכן הרבי הורה כן{{הערה|1="ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך ו' עמוד שנה).}} והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו{{הערה|1="בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של חסידות ובפרט בדורנו זה, לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה, ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' עמוד פב).}}.

==ראו גם==
*[[עבודת התפילה]]
*[[ביטול]]
*[[אתכפיא]]
*[[אתהפכא]]
*[[פנימי]]
*[[חיצון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

תקנת לימוד הרמב"ם

2021-08-04T18:35:49Z

חב"ד איז אקטיב:

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפתח ה[[סוכה]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]
'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. [[הרבי]] ייסד את התקנה ב[[אחרון של פסח]] בשנת [[תשד"מ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל ה[[תורה שבעל פה]], גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.

==השתלשלות התקנה==
[[קובץ:הרבי עם רמב"ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו]]
[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת|יום הולדתו]] של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".

בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], ערך הרבי סיום על [[הרמב"ם]], אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר עד יום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]]. דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[ניסן]] התשע"ד (27.04.2014)}}.

==מסלולי הלימוד==
התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:
* '''שלשה פרקים ליום''' - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).
* '''פרק ליום''' - סיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים).
* '''לימוד [[ספר המצוות לרמב"ם]]''' (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.

==זמן הלימוד==

לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.

ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.

==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==
[[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]
[[קובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]
בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.

בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.

* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[שי למורא]].
* '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]
* רמב"ם בכרך אחד בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].
* רמב"ם עם ביאור בהוצאת [[מפעל משנה תורה]], בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].
* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.
* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.
* רמב"ם עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.
*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת [[מכון חזק]].

כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית.

החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.

החל משנת [[תשע"ה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.

החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', המתעתדת להקיף את כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הי"ד.

==ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי==
לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.

===מטה הרמב"ם היומי===
בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה [[הרמב"ם]] היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על-ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה גם הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.

כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[נחום גולדשמיד]].

===הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה===
[[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה']]
בשנת [[תשע"ב]] הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב [[חיים סבתו]] בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב [[משה שילת]]. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.

הארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, שיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, בנק פרסומים, ועוד.

כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"ם לטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, ופעולות דומות.

במשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100,000 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.

בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:
*'''מגזין לנשמה''' – מגזין נשים ללימוד תרי"ג המצוות לפי סדר הרמב"ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.
*'''מסע מצוה''' – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, כשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.
*'''אביטה''' – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, המנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.
*'''מדיה''' - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי, הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.

===שיננא===
ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[תש"פ]] על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.

לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.

בין רבני המכון נמנים:
*הרב [[חיים שמרלר]] - ראש ישיבות צאנז
*הרב [[משה בראנדוספר]] - גאב"ד היכל הוראה, ומחבר שו"ת 'היכל הוראה'
*הרב [[זושא הורביץ]] - אב"ד קהילות החסידים ב[[אלעד]]
*הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה
*הרב דוד קדוש - ר"מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'

==סיום הרמב"ם==
{{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}
[[קובץ:סיום רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום [[הרמב"ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]
בתום מחזורי לימוד ה[[רמב"ם]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קהל ועדה.

לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב"ם גדולי ישראל מכל החוגים, שנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, מתקיים מעמד הסיום המרכזי על ציון הרמב"ם בטבריה.

מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (83 פעמים בכל מחזור). הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב [[מנחם נחום גרליצקי]].

==לקריאה נוספת==
*'''משנה תורה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1866 עמוד 42
*'''אחד משלוש''', מוסף שבועון בית משיח 'במחנה צבאות השם' עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 ליקוט הוראות מהרבי אודות סיום המרב"ם] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=ctt_he השיעור היומי ברמב"ם] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1872 שיחת הרבי אודות עריכת סיומים] {{וידאו}} {{אינפו}}
* אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian]
* הרב שלום בער וולף, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד [[הרמב"ם]] היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד (14.01.2014)
*'''[http://shturem.net/uploadfile/Rambam5777.pdf קובץ סיום הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לקראת סיום מחזור הלימוד ברמב"ם, כ' תשרי תשע"ז
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/67185_he_3.pdf תקנת הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54365 חזק ונתחזק!]''' חוברת בהוצאת [[מכון חזק]] אודות לימוד הרמב"ם וחשיבותו {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/a/ad/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D.pdf סיום הרמב"ם]''' בהוצאת איגוד התלמידים השלוחים {{PDF}}
*[http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99.pdf עלון מידע] לציבור לומדי התורה על חשיבות לימוד הרמב"ם {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ
*'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8.pdf דער הייליגער רמב"ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל"ט ברמב"ם, פרשת פנחס ה'תש"פ {{PDF}}
*'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב"ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב"ם (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:לימוד התורה]]
[[קטגוריה:רמב"ם]]

שיחת משתמש:חסיד של הרבי

2021-08-04T18:32:12Z

חב"ד איז אקטיב: /* בקשה */ פסקה חדשה

<div style="text-align: center;">
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:שיחת משתמש:חסיד של הרבי}} בתים'''
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחצו עליי כדי להגיע לסוף הדף!}}
</div>

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| ליצירת קשר איתי באמצעות המיל: chasidd770@gmail.com
----
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#b3e5ff;" align="center"|{{גופן|4|נרקיס|ברוכים הבאים בצל קורתי, דף שיחה זה מיועד עבור משתמשים החרדים לדבר ה'}}
{{גופן|4|נרקיס|לפתיחת נושא חדש בדף שיחה זה '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' בברכה, {{א|חסיד של הרבי}}}}
|}
{|
|}

{{משתמש:חסיד של הרבי/ארכיון}}

יחי המלך המשיח! משתמש [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] הינו משתמש ידידותי לסביבה וחובב דפי שיחה כגון אלה.

אזהרה!! כל מי שצופה בדף שיחה מרתק זה, מתחייב לרוקן כוסית 'משקה' לגרונו, ראו הוזהרתם!
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}

== ברכה והודאה ==

[[קובץ:מממממ.png|ימין]] הנני מביע את תודתי למשתמש היקר, חסיד של הרבי, על המיזם העצמי הבלתי רשמי של כבודו, מיזם 'אייכה',

שכלל קריאות ותחינות מכמעט כל המשתמשים שנרשמו עד לפני חמש שנים, שיחזרו לאתר, ושאלות חשובות כגון, האם אתה עדיין חי וכו' - תחת השם 'אייכה? האם אתה חי?' וכו'.

בשם כל המשתמשים הישנים שקמו לתחיה, אני מודה לך. תודה! {{קריצה}} [[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 20:25, א' בכסלו, ה'תשפ"א ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:25, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
:אפשר גם לפתוח את '''מיזם הצלה''' שיהיה אפשר לשלוח בו התראות על משתמשים שגוססים ונוטים לעבור לעולם ש'כולו חוץ מחב"דפדיה', וה'חברה הצלה' יקימו אותו לתחיה. המשתמשים מוכרחים למשתמשים המפעילי מערכת שבאורח קבע 'נגלה וחוזר ונכסה וחוזר וחוזר..'. --''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 21:52, ב' בכסלו, ה'תשפ"א
::נתקבל בתשואות חן.. תודה על ההודאה {{קריצה}} בדרך אגב, {{א|דער חב"דסקער|אתה}} באמת היית משתמש ותיק? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 23:19, 18 בנובמבר 2020 (UTC)
:::כמו שכבר כתבתי מיזם ההצלה שאני טוען שצריך הוא להחיות את העלון הוירטואלי של חב"דפדיה שבו אלה שמאילוצים שונים לא יוכלו להיות בחב"דפדיה הרבה זמן (כגון קפסולות למיניהם) יוכלו להכנס לעניינים.. בקשר לחוזר ונגלה אכן בעיה קשה. {{צחוק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 23:22, 18 בנובמבר 2020 (UTC)
::::מדוע אתה חושב שהייתי פה בעבר? לא רואה חשיבות לשאלה בכל מקום. וכדאי שתבינו שמשתמשים שהיו פעילים לפני 13 שנה (ולהבהיר שמן הסתם הם לא נרשמו מתחת לגיל 11 חוץ מכמה משתמשים שאני יודע עליהם ספציפית) כבר רובם הקימו בית וחב"דפדיה כבר לא עומדת בראש מעיינם.. (רוצה לראות גם אותכם בעוד 13 שנה פעילים)..[[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 17:42, ג' בכסלו, ה'תשפ"א ''(19 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 17:42, 19 בנובמבר 2020 (UTC)
==דף המשתמש שלך ודף השיחה==
1. דפי המשתמש שלך והאמירות שבתוכם מעוררים השראה מיוחדת ועילאית... חביבות מיוחדת ניכרה מבין שורות גליונותיך...
2. אולי תוכל להסביר לי את המשפט המעניין שבקטע הקודם: {{ציטוטון|המשתמשים מוכרחים למשתמשים המפעילי מערכת שבאורח קבע 'נגלה וחוזר ונכסה וחוזר וחוזר..'. }} [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:51, ג' בכסלו, ה'תשפ"א 23:51, 19 בנובמבר 2020 (UTC)
:ה2 זה בהקשר למה שכתבתי אני באותה פסקה (שייך גם קצת לך ;)--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 23:55, ג' בכסלו, ה'תשפ"א

==שינוי סיסמה==
{{מפעילי מערכת}}, מה עושים אם שכחתי את הסיסמה שלי? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:18, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
:יש אפשרות לאיפוס סיסמה, מכל מקום אתה יכול פשוט להקים גם משתמש חדש -- [[User:שמואל חיים|שמואל חיים]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 16:45, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
::כפי שכתבתי כבר במקום ידוע {{קריצה}} בכל אופן אני יוכל לאפס את הסיסמה רק אם אני יעדכן את המיל, אבל המערכת פה לא נותנת לי לעדכן את המיל שלי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:47, 29 בנובמבר 2020 (UTC)

== בירור ==

א: היכן כבודו? כבר התחיל חנוכה (אם אתה באה"ק..).

ב: בדף המשתמש המיוחד שלך, נאמר כי "ביתי הרוחני הוא ב770 - בית רבינו שבבבל. ביתי הגשמי הוא בכפר חב"ד - בירת חב"ד בארה"ק בזמן הגלות, ובירת חב"ד בעולם כולו בזמן הגאולה כפי שמובן משיחותיו הק' של הרבי." האמנם באמת כך? אשמח שתקשר אותי לשיחה כזאת, מעניין אותי מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:49, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א (10 בדצמ' למניינם), '''א פריילכען חנוכה.''' 17:49, 10 בדצמבר 2020 (UTC)
:ראיתי קטע מהתוועדות בה הרבי אומר שבגאולה כל הבתים בכפר חב"ד יהיו בשטח הר הבית עצמו וצמודים לבית המקדש(!) אני בעז"ה אנסה לברר מאיזה תאריך זה היה, ובאמת זה דבר מפליא שהשיחה הזו לא יודעה '''בכלל''' [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:43, 10 בדצמבר 2020 (UTC)
::נראה לי שאתה מתכוון לכך שהרבי דיבר של הבתי חב"ד וכפר חב"ד יהיו בהר הבית ליד ביהמ"ק, יכול להיות? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:40, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א (10 בדצמ' למניינם), '''א פריילכען חנוכה.'''
:::הגיוני.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:45, 11 בדצמבר 2020 (UTC)
==צו 8==
{{יישור טקסט|מרכז|<big>'''[[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים התחיל!]]'''</big>}}

ב"ה, אחרי עבודה, הנני משיק את [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים]] - למען שיפור ועריכת ערכים הדורשים עריכה ב[[חב"דפדיה]].

היום - יום ה', ט"ז טבת ה'תשפ"א, אנו פותחים את השלב הראשון והחשוב של המיזם:

עריכת ושיפור הערכים.

===כללים ומונחים===
*'''משתתף יקר!''' למען העדכון והסדר - ליד כל ערך ששופר, תציב תבנית {{תב|בוצע}} בצירוף חתימתך. באם אתה באמצע עבודה של שיפור ערך, רשום ליד הערך '''בעבודה''', בצירוף חתימתך.
*'''שים לב!''' הסרת תבנית {{תב|לעריכה}} על ידך - מהווה כי הערך הושלם, ו'''אינו זקוק לעריכה'''. אנא שקול וחשוב פעמיים לפני הסרת התבנית - האם הערך אכן אינו זקוק לעריכה. באם הינך מסופק, שאל משתמש וותיק.
*'''מצב הערך:''' ייתכן וישנם ערכים המופיעים כאן או בקטגורית ערכים הדרושים עריכה, שאינם תואמות לקטגוריה, היינו - שיש להשלים אותם או שיש להבהיר את חשיבותם וכדומה. אנא שינו בהתאם את התבנית.
{{יישור טקסט|מרכז|'''לפרטים נוספים, לחצו [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|כאן]]. הצטרפו אלינו! בהצלחה.'''}} נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:18, י"ז בטבת, ה'תשפ"א (1 בינו' למניינם).

== סיסמה ==

נזכרת בסיסמה שלך?-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 19:34, ח' בשבט, ה'תשפ"א ''(21 בינו' למניינם)'' •
:אכן כן.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 21:36, 21 בינואר 2021 (UTC)
::ב"ה סוף סוף!!! (תכתוב אותה איפה שהוא שלא תשכח{{קריצה}}--'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:29, ט' בשבט, ה'תשפ"א ''(22 בינו' למניינם)'' •
:::אז לפני שחלוקת יבוא, אזכיר לכבודו בנוגע לחתימה.. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 06:55, ט' בשבט, ה'תשפ"א - 22 בינו' למניינם, 2021.
::::תודה {{חיוך}} נראה כאילו יש מטרה למלא את האתר בצבע... אותו משתמש פעם שלישית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:30 • י"ג בשבט ה'תשפ"א

== תזכורת ==

בקשר עם המדובר לעיל הנני להזכיר אודות עריכת הערך [[חורבן ליובאוויטש]], יעוי"ש.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 16:25, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א 16:25, 28 בינואר 2021 (UTC)

==טוב לראותך עמנו==
שקט פה לאחרונה.. תן ככה קצת נופת צופים.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:13, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 00:13, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:{{חיוך}} בעז"ה.. מחר אני חוזר לישיבה ככה שנשאיר את הנופת צופים לפעם אחרת בעז"ה {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 00:15, 8 בפברואר 2021 (UTC)
::בקושי הגעת, כבר חוזר לישיבה? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:56 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א

== {{תב|חשיבות}} ==

שמח לראות אותך חוזר לפעילות באתר, רציתי רק לרענן את הקרטריונים, שבעת שמציבים תבנית חשיבות יש לחכות לפחות שבוע לתגובות העורכים, וכאשר מורידים תבנית למחיקה, יש לכל הפחות להחזיר את תבנית החשיבות. בהצלחה רבה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:06, ה' באייר, ה'תשפ"א, 17 באפר' למניינם.

== קטגוריה ==

דף המשתמש שלך נתון ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9 קטגוריה: תיבות משתמש], כדאי שתוציאו בהקדם מהקטגוריה. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ה' בסיוון ה'תשפ"א 08:32, 16 במאי 2021 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:45, 16 במאי 2021 (UTC)
::טעות שלי, הי' צריך להוסיף טקסט ב-3 תבניות שכשהיו שמים אותם זה הי' מכניס את הדף לקטגוריה. אצלך זה הי' תבנית יודע היסטוריה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&curid=52156&diff=476099&oldid=408324 ראה כאן]. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ז' בסיוון ה'תשפ"א 07:51, 18 במאי 2021 (UTC)

== רשת מחנות קיץ ==

רשת מחנות הקיץ של הפנסאים הוקמה לפני של צבאות ה’--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • 18:42, 17 במאי 2021 (UTC)

== אתה מגזים! ==

אתה קצת מגזים איך שאתה כותב למשתמשים, זה מאוד לא נעים שככה אתה כותב. אתה יכול לפנות אליהם בנחת. בתקווה להבנה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  18:28, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א
:יש שיקולים שנבחנו ביחד עם המשתמשים האחרים בפורום מחוץ לחב"דפדיה והגענו למסקנה שזו הדרך היחידה והטובה ביותר לטיפול במשחיתים למיניהם, להרחבה אתה יכול ליצור קשר במיל שלי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:27, 27 ביוני 2021 (UTC)
::מה המייל? [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א
:::leibush770@gmail.com [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 20:02, 27 ביוני 2021 (UTC)
::::מחר אדבר איתך. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  21:12, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א

== שידולו ==

שמתי לב שכתבת את המילה בכמה מקומות באתר, שים לב שזו לא מילה בעברית תקנית וכדאי להחליפה במילה אחרת. תודה מראש ובהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:17 • י"ח בתמוז ה'תשפ"א

<div style="text-align: center;">
'''נא לא לכתוב <big>מעל</big> לשורה זו'''
{{מעבר לתחילת הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחצו עליי כדי להגיע לתחילת הדף!}}
</div>

== בקשה ==

אשמח אם תוכל לחוות דעה בקשר למפורט ב[[שיחה:עבודת השם]]. יישר כח--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 18:32, 4 באוגוסט 2021 (UTC)

שיחה:עבודת השם

2021-08-04T18:30:53Z

חב"ד איז אקטיב: /* עבודה והשכלה */

ההגדרות של השכלה ועבודה לא מדוייקות. יש לחפש במקורותינו ולנסח על פי זה בצורה מדוייקת יותר. ואין הזמ"ג. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:59, כ"ט בניסן ה'תש"ף
:אולי פרט--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 20:53, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 20:53, 23 באפריל 2020 (IST)
 

אולי כדאי להוסיף כאן קישור לעבודות שהם חלק מעבודת ה' כמו עבודת הניסיונות ועבודת הבירורים???או גם קישור כל שהוא לעבודת ה' מתוך שמחה ועבודת התשובה. --[[משתמש:יחיב770|*כי הרבי מנהל את העולם*]] - [[שיחת משתמש:יחיב770|שיחה]], 13:38, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף 13:38, 8 ביולי 2020 (UTC)
==עבודה והשכלה==
לכאורה יש לפצל - הקטע קובע ברכה לעצמו לערך נפרד. {{חב"דפדים פעילים}} - דעתכם?--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 18:21, 4 באוגוסט 2021 (UTC)
:ומה באשר ל[[עבודה צורך גבוה]]?--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 18:30, 4 באוגוסט 2021 (UTC)

עבודה צורך גבוה

2021-08-04T18:29:30Z

חב"ד איז אקטיב:

{{איחוד|עבודה צורך גבוה|עבודת השם}}
{{לעריכה}}
'''עבודה צורך גבוה''' היא הגדרה וכינוי לנקודת הסתכלות שעבודת האדם בקיום התורה והמצוות משלימה חיסרון אותו הוא ממלא במעשיו. באופן כללי יותר הביטוי מתייחס גם לנקודה עדינה יותר - האם בכלל מעשי האדם תופסים מקום למעלה.

==ההכרח==
יש כמה הכרחיים שעבודתינו נוגע ומשלים משהו למעלה:
* נאמר בפסוק{{הערה|במדבר יד, יז.}} "ועתה יגדל נא כח אדנ"י", המשמעות הוא, שאנו יכולים להגדיל כח ה' על ידי קיום המצוות{{הערה|שם=איכה רבה|איכה רבה פ"א, לג}}.
* נאמר בפסוק{{הערה|שמות כג, כה}} "ועבדתם את הוי' אלקיכם" והלשון ועבדתם מורה על עבודה שהוא בדוגמת עבודת [[עבד (תואר)|עבד]]. כמו שעבודת עבד הוא, להשלים מה שחסר להאדון, כך העבודה שאנו עושים לה', הוא להשלים כביכול במה שחסר לו
* במדרש מובא שזמן שישראל אינם עושים רצונו של מקום מתישים כביכול כח גדולה של מעלה{{הערה|שם=איכה רבה}}.

==הקושי==
העובדה שעבודתו של נברא מוגבל נוגעת ומשפיעה 'למעלה', מעוררת 2 קשיים מרכזיים, האחד אידיאולוגי - כיצד ניתן לומר על ה', שהוא שלם בתכלית השלמות, שחסר לו משהו ומעשים של התחתונים נוגע לו ו'משלים' את החוסר שלו?

והקושי השני - שהדבר סותר למה שמובא במקומות אחרים בפסוקים ובדברי חז"ל, ולדוגמא:
* נאמר בפסוק{{הערה|איוב לה ז.}} "אם צדקת מה תתן לו וגו'", כלומר שמעשה התחתון לא 'אכפת' לקב"ה.
* נאמר במדרש{{הערה|בראשית רבה פמ"ד, א.}} שלא איכפת ליה להקב"ה אם אדם נוחר (שוחט מן הנחיריים - שלא כהלכה) את הבהמה קודם שאוכל או ששוחט אותה כדין.

==ההסברה==
===במדריגות שלאחר הצמצום ===
המקובלים הראשונים{{הערה|ראה עבודת הקודש (להר' [[מאיר אבן גבאי]]) בחלק העבודה פ"ג}} הכריחו, מחמת הסתירות האמורות, שזה תלוי באיזה מדריגה אנו מדברים. בדרגה של "אדון יחיד שורש השרשים יתברך", ובלשון החסידות, במדריגות שלפני ה[[צמצום]] (בעצמות אור אין סוף) - לא נוגע עבודתנו, אבל באור האלוקי שבא בצמצום ובהגבלה העבודה אכן נוגעת.

ההסברה "מה אנו צריכים להשלים למעלה" היא, שבכדי לברוא העולמות היה צריך להיות ענין הצמצום. בתחילת הבריאה היה הצמצום מצידו - כי הוא [[חפץ חסד]], אבל עכשיו בכדי שיהיה עולם מוגבל (-צמצום) צריך לעבודתינו. הסיבה לזה הוא מכיון שהצמצום הוא ביטול הרצון, שהאור שהי' ממלא מקום החלל הוא הרצון, וזה שהניח אורו על הצד הוא ביטול הרצון. ובכדי שה' יעשה הצמצום, היפך רצונו כביכול, אנו צריכים לעשות עבודה מעין זה, היינו להתגבר על רצוננו ושכל מציאותנו תהיה כפי רצון ה'.

===[[שם הוי']] - היה הוה ויהיה===
ההסברה אמורה היא נכונה, אם תכלית כוונותינו הוא, להמשיך אור מוגבל בלבד. אבל מכיון שתכלית הכוונה היא להמשיך גילוי שם הוי' בעולם - מוכח שעבודתנו נוגעת גם בשם הוי'.

ההסברה בזה: תחילת ההגבלה שנעשה על ידי הצמצום הוא ה[[זמן#כהגדרת העולם|הגבלה של זמן]] ומקום. בכדי להסיר ההגבלה צריכים אנו להתבונן בהענין שהוי' הוא למעלה מזמן ומקום, והזמן ומקום בטלים לו, ובאמת המקום וזמן הם בלי מקום וזמן. על ידי זה יהיה ניכר זה גם בעולם.
זה שאמרנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' אינה בסתירה למה שאמרנו שבמדריגות שלפני הצמצום אינו נוגע העבודה, כי, גם שם הוי' (הוה היה ויהיה כאחד), הוא במדריגת [[סובב]] שהוא רק הארה בלבד.

===ב[[עצמות]]===
אבל גם ההסברה אמורה לא מספיק, מכיון שמשמעותו הפסוק{{הערה|ויקרא כה, נה.}} "כי '''לי''' בני ישראל עבדים" הוא, שעבודתינו נוגע ל[[עצמות]] אור אין סוף.
ההסברה בזה: ביארנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' שהוא הארה בלבד. וידוע שעצמות ומהות ושם הוי' הם אותו דבר כמו שנאמר "אני הוי'" שמשמעותו הוא שאני והוי' הם אותו דבר. לפי זה יוצא, שהכוונה בהעבודה להמשיך גילוי שם הוי' בעולם, מושרשת בעצמות.

מכיון שמדברים בעצמות (ולא כמו ב[[סדר השתלשלות]] ששם יש הגבלות), יכולים לומר שהכוונה היא שיהיה עבודה וגם אינו נתפס בזה ח"ו. לדוגמא כמו שאומרים לגבי [[תשובה]], שתשובה מגיע למקום שאין מעשה התחתונים נוגע, ומגיעים למדריגה זו דוקא על ידי '''פעולת''' התשובה.

לפי הסברה זו, שהכוונה מושרשת בעצמות, ההסברה היא להיפך; המקורות שאומרים שמעשה התחתונים אינו נוגע מדברים על מדריגות נמוכות יותר (חיצוניות אור אין סוף) מהמקום שזה אכן נוגע{{הערה|זהו המשמעות בתחילת ההסברה בתער"ב עמוד תתקכג אבל בסוף העמוד משמע שה"לא איכפת ליה" הוא באותו מדריגה שנוגע עצמה.}}{{הערה|ספר המאמרים תער"ב, ד"ה ויקרא וד"ה צו תרע"ה, ד"ה כימי צאתך תשט"ז.}}.

==ראו גם==
[[לא תהיה משכלה|מאמר לא תהיה משכלה תשי"ב]]

==לקריאה נוספת==
* ספר המאמרים תער"ב, ד"ה ויקרא וד"ה צו תרע"ה
* ד"ה כימי צאתך תשט"ז

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]

הלל מפאריטש

2021-08-04T18:27:15Z

חב"ד איז אקטיב: /* ניגוניו */

[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]
רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ''', [[תקנ"ה]] - [[י"א אב]] [[תרכ"ד]], מכונה גם: '''הלל פאריטשער''') היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].

==צעירותו==
נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.

מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה 'ה[[חול המועד]]'ניק', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|"ראשי פרקים" מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].

נהגו לקרוא לו בשם חיבה '[[חול המועד]]' מפני שנהג להתעטף בטלית מגיל 11. ובחול המועד מתעטפים בטלית ללא תפילין.

== מתקרב ל[[אדמו"ר הזקן]] ==
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר [[עיירה]] בה [[אדמו"ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל [[עיירה]] אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע ל[[עיירה]] מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.

את [[אדמו"ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.

משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו"ר האמצעי]] ועם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו"ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד.
הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב"ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של [[אדמו"ר האמצעי]] והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.

== עם [[אדמו"ר האמצעי]] ==

3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]]{{הבהרה|בחיי אדה"ז נסע לאדמו"ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו.

משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.

התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.

[[אדמו"ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".

אדמו"ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם.

== עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==

רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.

נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר"י]] הקדוש "[[אזמר בשבחין]]".

רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.

פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.

נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.

בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ"נ]] לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.

על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!

אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.

==כשד"ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]==
{{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}
אדמו"ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח"כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.

כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.

סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.

השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד.

==עם רבי אייזק מהומיל==
מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר הרבי הריי"צ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.

==[[הסתלקות]]ו==
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב]] [[תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון

ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]].
==מתלמידיו==
* הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם.
* הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]]

==ספריו==
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תרל"ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]].
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].
*'''מאמרי השתטחות'''.
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.
*'''רמ"ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג"א, כפי ששמע מפי קודשו.

==ניגוניו==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים [[ניגונים]] חסידיים בהרגש הלב.

==משפחתו==
*בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}
*חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]]

== קישורים חיצוניים ==
;ניגוניו
* ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב"ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}
* לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע"ו
;שונות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63155 "הצדיק מרוסיה הלבנה" - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}}
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}
;ציונו
* נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב"ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]]
* {{קישור חבד און ליין|105781תמונות|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י"א אב תשע"ז}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]

מאמר

2021-08-04T18:25:27Z

חב"ד איז אקטיב:

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]]

'''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו.

לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה.

== סגנונות במאמרי חב"ד ==
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:

* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ו[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}.

* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי [[אדמו"ר הזקן]] היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.

* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.

* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.

* [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]".

* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום ל[[אידיש]]{{הערה|להוציא את קונטרס [[פוקח עורים]], ומאמר עניין תפילה של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שנכתבו גם כן באידיש.}} ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.

* [[הרבי]]: מאמריו מבוססים בדרך כלל על מאמרי האדמו"רים הקודמים. יחד עם זאת, מאמריו מכילים חידושים ודקויות עמוקות לגבי התכנים המבוארים במאמרי האדמו"רים הקודמים.

כל רבותינו נשיאנו כתבו חלק גדול ממאמריהם בעצמם, קודם אמירתם או אחריה. מלבד אדמו"ר הזקן והרבי, שהרוב המוחלט של מאמריהם נכתב בידי [[הנחה|מניחים]].

==סוגי מאמרים==
===מאמרי עבודה והשכלה===
"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי העבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"{{הערה|1=כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}}

השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש, ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ ב[[אידיש]]{{הערה|מאמרים אלו נדפסו ב[[ספר המאמרים - אידיש]]}}. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}.

===מאמרי דרוש===
{{ערך מורחב|ערך=[[פסוקים ואימרות במבט החסידות]]}}
"מאמרי דרוש" הוא כינוי לסוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומדרשים ומושגים שונים ביהדות על פי [[חסידות]].

===מאמרים ל[[טהרת האויר|טיהור אויר העולם]]===
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מידי פעם על מנת [[טהרת האויר|לטהר את אויר העולם]], שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי [[רבינו הזקן]] הוא מאמר [[דיבור המתחיל]] 'החלצו' שהודפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] [[בלתי מוגה|בלי ההגהות]]. אחד ממאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "[[דרך החיים]]". אחד ממאמרי ה[[צמח צדק]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' שמובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ו' עמוד רס"ז, [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|כ"ח תמוז]]}}. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה.

== חזרת מאמר ==
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].

== מאמרי הרבי ==
[[קובץ:הרבי אומר מאמר.jpg|ממוזער|הרבי בעת אמירת מאמר חסידות. מאחרי הרבי נראים עומדים זקני החסידים.]]
[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}.

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי.

החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו "למראה עיניו הקדושות" (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] [[תשנ"ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של [[ועד הנחות בלה"ק]]. לפועל מסר הרבי את אחריות ההדפסה ל[[ועד להפצת שיחות]] שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], אך רבנים, ביניהם חברי ה[[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} הוציאו מכתב בחתימתם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בין השנים [[תשע"ד]] - [[תשע"ו]] יצאה לאור סדרת [[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות]] המלקטת את כל מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת [[המכון להפצת תורתו של משיח]].

==חזרת דא"ח ברבים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חזרת דא"ח ברבים]]}}
בין חסידי חב"ד נהוג לחזור ברבים על מאמרי החסידות של רבותינו נשיאינו, בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] בצהרי יום השבת.

בחזרת הדא"ח עצמה יש מעלה מצד אחד בשמירה על דיוק דברי הרב, ומצד שני יש להשתדל לחזור בצורה כזו שיבינו את הדברים.

בקהילות חב"ד רבות נהוגה תורנות של חזרת דא"ח על ידי חברי הקהילה.

==לקריאה נוספת==
*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16

== ראו גם ==
*[[ניגון רוסטוב]] - ניגון הכנה למאמר
*[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
*[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר
*[[שבועות#מאמר מתן תורה|מאמר מתן תורה]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://torasmoshiach.com/books/ כל מאמרי הרבי בטקסט], באתר המכון להפצת תורתו של משיח
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/13UBHX41Eul1ntCBN9zO-RzdaYZvtvrpz26H4mcROmRw/edit#gid=0 מפתח - מאמרים מבוארים] - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו
{{הערות שוליים}}
{{במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שיחה:עבודת השם

2021-08-04T18:21:51Z

חב"ד איז אקטיב:

עבודת השם

2021-08-04T18:20:10Z

חב"ד איז אקטיב:

{{איחוד|עבודה צורך גבוה|עבודת השם}}
{{פיצול|עבודת השם|עבודה והשכלה}}
[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}.

==ענינה==

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, המתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].

אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך על האדם "לדרוך" - [[אתכפיא|לכפות]] ולבטל - את רצונו האישי{{הערה|שם=עיבוד עורות}}.

==יסודותיה==
יסוד חיוני בעבודת השם הוא על פי שיטת [[חסידות חב"ד]] ה[[שמחה]], שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ואילך}}, כמו שאמרו ה[[קנטוניסטים]] ל[[צמח צדק]]: "למלחמה לא יוצאים ב[[בכי]], אלא ב[[מארש]] של ניצחון!"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ב]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/9/51.htm חלק א', עמוד נ"א], מובא גם ב[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6238.htm?q=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9 כרך יז איגרת ו'רלח], שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7411.htm כרך י"ט איגרת ז'תיא] ועוד.}}.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.

[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון|היום יום לי"א סיון]]}}.

[[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}.

==עבודה והשכלה==

בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
* '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''.
*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''.

הדרך האמיתית והנכונה היא להתמקד בעבודה. אמנם כהקדמה לכך נצרכת ההשכלה, אך ההשכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך [[הצמח צדק]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מובא על ידי [[הרבי הריי"צ]] בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165|תוכן=מי שעוסק בהשכלה של [[תורת החסידות|חסידות]] בלבד, ואינו עוסק ב[[עבודת התפילה]] לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות}}

ביטויים חריפים נוספים מובאים בדברי רבותינו נשיאנו על מי שמתמקד בהשכלת החסידות, אך אינו מתעסק בעבודת השם בהתאם לנלמד: {{ציטוטון|אלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז . . הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות}}{{הערה|אגרות קודש [[הרבי הריי"צ]], חלק י' עמוד שצ, בשם אביו הרבי הרש"ב.}}. "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"{{מקור}}.

כמו כן התבטא [[הרבי הרש"ב]] על ההבדל בין משכיל לעובד: "'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים".[[הרבי הריי"צ]] הסביר את כוונתו, שה"משכיל" מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהו, ומתוך כך הוא עלול להסיק סברות לא נכונות בחסידות, ולהגיע לידי [[גאווה]]. לעומתו ה"עובד", מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו [[גאווה]] אלא אף מכניסה בו [[ענווה]] ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"{{הערה|1=[[הרבי הריי"צ]], [[לקוטי דיבורים]] (מתורגם ללה"ק) [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=87 חלק ג', עמודים 607-608].}}.

עם זאת, העבודה אינה פועלת [[שפלות]], שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא [[יגיעה|מתייגע]] על מנת לשפר אותו{{הערה|[[ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש]], עמוד פח.}}.

כמו כן מוסבר שה"עובד" מבין גם את ההשכלה בחסידות טוב יותר מה"משכיל" - מאחר שהשכלה אמיתית נמדדת לפי התוצאה שלה ברגש הלב, ובמילא למעשה בפועל{{הערה|ליקוטי דיבורים [מתורגם] חלק ה' עמוד 1071.}}.

נשיאי חב"ד הורו לשמוע ביאור בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט רק מחסיד "עובד", ולא לקבל מחסיד "משכיל"{{הערה|אגרות קודש חלק י' שם. ספר השיחות תש"ז עמוד 114}}.

[[הרבי המהר"ש]] התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא [[אדמו"ר הזקן]], חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם{{הערה|1=מובא ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=208&hilite= חלק ג', עמוד 740]}}.

===מאמרי עבודה והשכלה===

החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם ב[[מאמר|מאמרי חסידות]]: ישנם מאמרי השכלה, המתמקדים יותר בעניינים מופשטים ועמוקים, ופחות בהוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור; ומאמרי עבודה, בהם מדובר בעיקר על מדרגות שונות ודרכים בעבודת השם, ומושגי החסידות שבהם מוסברים בצורה מוחשית ומעשית בנפש האדם ובעבודתו{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]. סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - [[פסוקים ואימרות במבט החסידות|ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות]].}}. אמנם, פעמים רבות שני הסוגות כוללות זו את זו, ולרוב מאמרי עבודה מבוססים על השכלה, ובמאמרי השכלה מופיעות הוראות בעבודת השם - וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות {{מונחון|בכן|כינוי להוראה למעשה בפועל בעבודת השם}}!"{{הערה|1=ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}. כמו כן התבטא הרבי שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16.}}.

השוני בין המאמרים נבע לפעמים מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם. הרבה ממאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לעומת זאת, כשהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, מול יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, אמר [[הרבי הריי"צ]] לפעמים מאמרי עבודה פשוטים יותר.

הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}. וכן הרבי הורה כן{{הערה|1="ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך ו' עמוד שנה).}} והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו{{הערה|1="בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של חסידות ובפרט בדורנו זה, לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה, ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה" ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' עמוד פב).}}.

==ראו גם==
*[[עבודת התפילה]]
*[[ביטול]]
*[[אתכפיא]]
*[[אתהפכא]]
*[[פנימי]]
*[[חיצון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

תמים

2021-08-04T18:16:54Z

חב"ד איז אקטיב: /* המהות */

[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו"ר הרש"ב]] והמנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את [[תורת הנגלה]] והן את [[תורת החסידות]].

==מהות השם==
בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ"ט]], הכריז מייסד הישיבה [[אדמו"ר הרש"ב]], כי לישיבה שהקים שנתיים קודם-לכן ועדיין לא נקראה בשם ייקראו תומכי תמימים, ואילו) "והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה - קרויים תמימים", ברוח הפסוק "תומכי תמימים הושיעה נא" אותו קוראים בעת ההקפות.

השם "תמים" וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטא את חידושה של הישיבה והלומדים בה, בכך שלומדים בה הן את [[תורת הנגלה]] והן את תורת ה[[נסתר]] ב[[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]].

==המהות==
[[רבותינו נשיאנו]] קרבו את תלמדי התמימים, והתייחסו פעמים רבות ב[[שיחה|שיחות]], מכתבים ו[[יחידות|יחידויות]] לתפקיד והזכות המיוחדים להם זכו בלימודם בישיבה{{הערה|ראה בהרחבה על מעלת תלמדי התמימיפ והדרכה פרטנית אליהם בנוגע לתפקידם וכלל הליכותתיהם בספר "דעם רבינ'ס קינדער"}}.

עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

בערב [[יום כיפור]] הראשון לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] קרא הרבי לקבוצת תלמדי הישיבה ב-[[770]], וכשנכנסו לחדרו התכסה בטלית ואמר בקול חנוק מבכי: {{ציטוטון|כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער"... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים"}}, ובירך אותם בברכת כוהנים ובברכה לשנת הצלחה בכל{{הערה|תורת מנחם תשי"ב}}.

מאז, בכל שנה התכנסו בחורים בערב יום כיפור לקבל מהרבי ברכה בתור 'בניו', מעמד שכונה "[[ברכת התמימים|ברכת הבנים]]".

פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324].}}{{הערה|1=ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח}}.

==ספר התמימים==
{{ערך מורחב|ספר התמימים}}
על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני [[הרבי הריי"צ]], שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.

== ראו גם ==
*[[חיילי בית דוד]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]

==לקריאה נוספת==
*'''תומכי תמימים''' - שיחות מכתבים ויחידויות בנוגע למעלת תלמדי התמימים ותפקידם המיוחד
*'''דעם רבינ'ס קינדער''' - ליקוט הדרכות והוראות מהרבי בנוגע להליכות תלמדי התמימם והנדרש מהם
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

תמים

2021-08-04T18:10:46Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו"ר הרש"ב]] והמנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את [[תורת הנגלה]] והן את [[תורת החסידות]].

==מהות השם==
בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ"ט]], הכריז מייסד הישיבה [[אדמו"ר הרש"ב]], כי לישיבה שהקים שנתיים קודם-לכן ועדיין לא נקראה בשם ייקראו תומכי תמימים, ואילו) "והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה - קרויים תמימים", ברוח הפסוק "תומכי תמימים הושיעה נא" אותו קוראים בעת ההקפות.

השם "תמים" וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטא את חידושה של הישיבה והלומדים בה, בכך שלומדים בה הן את [[תורת הנגלה]] והן את תורת ה[[נסתר]] ב[[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]].

==המהות==
[[רבותינו נשיאנו]] קרבו את תלמדי התמימים, והתייחסו פעמים רבות ב[[שיחה|שיחות]], מכתבים ו[[יחידות|יחידויות]] לתפקיד והזכות המיוחדים להם זכו בלימודם בישיבה{{הערה|ראה בהרחבה על מעלת תלמדי התמימיפ והדרכה פרטנית אליהם בנוגע לתפקידם וכלל הליכותתיהם בספר "דעם רבינ'ס קינדער"}}.

עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

בערב [[יום כיפור]] הראשון לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] קרא הרבי לקבוצת תלמדי הישיבה ב-[[770]], וכשנכנסו לחדרו התכסה בטלית ואמר בקול חנוק מבכי: {{ציטוטון|כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער"... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים"}}, ובירך אותם בברכת כוהנים ובברכה לשנת הצלחה בכל{{הערה|תורת מנחם תשי"ב}}.

מאז, בכל שנה התכנסו בחורים בערב יום כיפור לקבל מהרבי ברכה בתור 'בניו', מעמד שכונה "[[ברכת הבנים]]".

פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324].}}{{הערה|1=ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח}}.

==ספר התמימים==
{{ערך מורחב|ספר התמימים}}
על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני [[הרבי הריי"צ]], שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.

== ראו גם ==
*[[חיילי בית דוד]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]

==לקריאה נוספת==
*'''תומכי תמימים''' - שיחות מכתבים ויחידויות בנוגע למעלת תלמדי התמימים ותפקידם המיוחד
*'''דעם רבינ'ס קינדער''' - ליקוט הדרכות והוראות מהרבי בנוגע להליכות תלמדי התמימם והנדרש מהם
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

תמים

2021-08-04T18:08:41Z

חב"ד איז אקטיב: /* המהות */

[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו"ר הרש"ב]] והמנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את [[תורת הנגלה]] והן את [[תורת החסידות]].

==מהות השם==
בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ"ט]], הכריז מייסד הישיבה [[אדמו"ר הרש"ב]], כי לישיבה שהקים שנתיים קודם-לכן ועדיין לא נקראה בשם ייקראו תומכי תמימים, ואילו) "והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה - קרויים תמימים", ברוח הפסוק "תומכי תמימים הושיעה נא" אותו קוראים בעת ההקפות.

השם "תמים" וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטא את חידושה של הישיבה והלומדים בה, בכך שלומדים בה הן את [[תורת הנגלה]] והן את תורת ה[[נסתר]] ב[[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]].

==המהות==
[[רבותינו נשיאנו]] קרבו את תלמדי התמימים, והתייחסו פעמים רבות ב[[שיחה|שיחות]], מכתבים ו[[יחידות|יחידויות]] לתפקיד והזכות המיוחדים להם זכו בלימודם בישיבה{{הערה|ראה בהרחבה על מעלת תלמדי התמימיפ והדרכה פרטנית אליהם בנוגע לתפקידם וכלל הליכותתיהם בספר "דעם רבינ'ס קינדער"}}.

עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

בערב [[יום כיפור]] הראשון לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] קרא הרבי לקבוצת תלמדי הישיבה ב-[[770]], וכשנכנסו לחדרו התכסה בטלית ואמר בקול חנוק מבכי: {{ציטוטון|כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער"... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים"}}, ובירך אותם בברכת כוהנים ובברכה לשנת הצלחה בכל{{הערה|תורת מנחם תשי"ב}}.

מאז, בכל שנה התכנסו בחורים בערב יום כיפור לקבל מהרבי ברכה בתור 'בניו', מעמד שכונה "[[ברכת הבנים]]".

פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324].}}{{הערה|1=ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח}}.

==ספר התמימים==
{{ערך מורחב|ספר התמימים}}
על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני [[הרבי הריי"צ]], שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.

== ראו גם ==
*[[חיילי בית דוד]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

תמים

2021-08-04T18:01:54Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו"ר הרש"ב]] והמנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את [[תורת הנגלה]] והן את [[תורת החסידות]].

==מהות השם==
בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ"ט]], הכריז מייסד הישיבה [[אדמו"ר הרש"ב]], כי לישיבה שהקים שנתיים קודם-לכן ועדיין לא נקראה בשם ייקראו תומכי תמימים, ואילו) "והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה - קרויים תמימים", ברוח הפסוק "תומכי תמימים הושיעה נא" אותו קוראים בעת ההקפות.

השם "תמים" וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטא את חידושה של הישיבה והלומדים בה, בכך שלומדים בה הן את [[תורת הנגלה]] והן את תורת ה[[נסתר]] ב[[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]].

==המהות==

[[רבותינו נשיאנו]] התייחסו אל התמימים כאל ילדיהם הפרטיים, והשקיעו ודאגו לחינוכם.

עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

[[הרבי]] ראה בתמימים כילדיו ממש ואף בכל ערב יום כיפור בזמן בו נוהג האב לברך את ילדיו, מתכנסים כל התמימים ב[[זאל הקטן]] ו[[הרבי]] מברכם את "[[ברכת הבנים]]".

פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324].}}{{הערה|1=ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח}}.

==ספר התמימים==
{{ערך מורחב|ספר התמימים}}
על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני [[הרבי הריי"צ]], שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.

== ראו גם ==
*[[חיילי בית דוד]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

תמים

2021-08-04T17:57:24Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו"ר הרש"ב]] והמנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את [[תורת הנגלה]] והן את [[תורת החסידות]].

==השם==
[[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד הישיבה, אמר ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ"ט]]: "תומך תמימים הושיעה נא" (מהפסוקים הנאמרים ב[[הקפות]]) - הישיבה שמה '[[תומכי תמימים]]' והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה קרויים תמימים".

השם "תמים" וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטאים את חידושה של הישיבה והתלמידים, בכך שהייחודיות שלה היא שלומדים שם את שלימות (תמימות - שלימות) ה[[תורה]], דהיינו על שני חלקיה [[נגלה]] ו[[נסתר]] (-[[חסידות]]) באותה דירוג.

==המהות==

בשיחות ומכתבים רבים מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]] את התפקיד והאופי של זה הנושא את התואר "תמים".

[[רבותינו נשיאנו]] התייחסו אל התמימים כאל ילדיהם הפרטיים, והשקיעו ודאגו לחינוכם.

עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

[[הרבי]] ראה בתמימים כילדיו ממש ואף בכל ערב יום כיפור בזמן בו נוהג האב לברך את ילדיו, מתכנסים כל התמימים ב[[זאל הקטן]] ו[[הרבי]] מברכם את "[[ברכת הבנים]]".

פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324].}}{{הערה|1=ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח}}.

==ספר התמימים==
{{ערך מורחב|ספר התמימים}}
על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני [[הרבי הריי"צ]], שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.

== ראו גם ==
*[[חיילי בית דוד]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

המלך במסיבו (ספר)

2021-08-04T17:49:48Z

חב"ד איז אקטיב: /* אמינות */

[[קובץ:המלך במסיבו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סט הספרים 'המלך במסיבו']]
הספר '''המלך במסיבו''' הינו ספר המתעד את שיחות [[הרבי]] עם המסובים בעת סעודות החגים בדירת [[הרבי הריי"צ]], שהרבי סעד שם בימים טובים אצל חמותו הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]] עם זקני וחשובי החסידים עד הסתלקותה בשנת [[תשל"א]].

את הספר ערך הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] מתוך תיחקור הנוכחים בסעודות ומתוך ראשי דברים שכתבו ה[[תמימים]] שלמדו בישיבה באותם שנים.

יצא לאור על ידי [[הוצאת קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשנ"ג]] בב' כרכים.

בשנת [[תשע"א]] פירסם הרב לאופר במספר בימות כי הוא באמצע עריכת קונטרס מילואים לספר.

מאוחר יותר שולבו השיחות בסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].

==אמינות==
ספר פרץ דרך בקיבוץ דברי הרבי שנערכו על ידי מי שלא היה ממונה על עריכת דברי הרבי, והסתמך פעמים רבות אף על רשימות וזכרונות דברים עם רמת אמינות שונה, שנכתבו על ידי אנשים שונים בזמנים שונים, אף לאחר הפסקה ארוכה משעת אמירתם.

נוסף לכך, אופי הדיבורים בסעודה לא היה מסודר, כאשר הרבי ענה באופן אישי לחסידים ששאלו אותו שאלות, לעיתים כהמשך לדברים שנאמרו או נשאלו קודם לכן בכתב וכדומה, ולא נשא דברים בפני הנוכחים כפי שהדברים נאמרו בשעת ההתוועדויות וכדומה, ובשל כך היה קשה פעמים רבות להבין את ההקשר המלא של הדברים ולהעביר אותם לכתב בצורה מסודרת. כמו כן הדיבור היה מיועד כתשובה לשואל ולכן לא נאמר בקול רם, מה שהקשה על ההקשבה לדברים.

בשל סיבות אלו ונוספות, יש חסידים הטוענים כי אין להסתמך על המובא ברשימות מהן הרכיבו את הספר, ואין לקבוע מנהגים לפיהן{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]] בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם' עמוד נא, ועוד.}}.

מאידך יש הטוענים כי בשל העובדה שהדיבורים היו בדרך כלל תמציתיים ובסגנון של שאלות ותשובות, היה קל יותר לזכור את הדברים שנאמרו גם לאנשים שלא ניחנו בכושר זיכרון מיוחד.

==ראו גם==
*[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]]

{{תורת הרבי}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

יואל כהן

2021-08-04T17:39:47Z

חב"ד איז אקטיב: /* דעותיו */

{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=[[קובץ:ר' יואל קאהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] - [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים .
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית [[אוצר החסידים]] ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], אך המשיך למסור שיעורים ב-[[770]] ולהתוועד עם בחורי ה'קבוצה'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו וסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו===
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר זה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כשבשבוע שלאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו, לאחר שהפנו שוב שאלה בנוגע לפרסומים אלו אל הרבי והרבי אישר להדפיסם{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]]}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות ב[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות [[הרבי כמלך המשיח]] ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]].
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"). ר' יואל החזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת - טען, אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד כיון שלדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הוא הביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]], כיוון שהאמין כי [[הרבי]] לא [[חי וקיים|חי]] בגופו הגשמי.

==פטירתו==
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך למקום קבורת [[הרבי הריי"ץ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות.
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]].
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]].
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]]. וכן בענין עשרת המבצעים, הספר בנוי בעקרו מב' מכתבים של ר' יואל, ונוספו בו ליקוטים נוספים בענין.
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג.
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' מנחם מענדל קפלן{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}.
* '''בדרכי החסידים''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת [[מעיינותיך]] [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, אלול [[תש"פ]]
* '''[[האמנתי כי אדבר]]''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תשנ"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47098 הקלטה ייחודית של ר' יואל מדבר על ג' תמוז] {{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

יואל כהן

2021-08-04T17:36:24Z

חב"ד איז אקטיב: /* דעותיו */

{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=[[קובץ:ר' יואל קאהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] - [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים .
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית [[אוצר החסידים]] ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], אך המשיך למסור שיעורים ב-[[770]] ולהתוועד עם בחורי ה'קבוצה'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו וסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו===
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל זאת בחריפות כשכותב על כך ב[[ט"ז אייר]] [[תנש"א]](תוכן{{הערה|קיימות כמה גירסאות על לשון המענה המדוייקת}}): "באם רח"ל [=רחמנא ליצלן] יכניס מעין דמעין דהנ"ל קדימה שיסגור את המכ"ע [=המכתב עת] לגמרי. המוסג"פ [=המוסגר פה] מופרך כפשוט [[אזכיר על הציון]]"{{הערה|כדאי לציין שמענה זה ניתן בימים בהם הגיעו ידיעות מפני גורמים שונים שחששו שההתעוררות אודות משיח וכו' תזיק לפעילות חב"ד. הרבי אף כתב זאת בפירוש באותם ימים ממש (במענה לשאלת העיתוני מר [[שמואל שמואלי]] שרצה להדפיס בעיתונו מאמר בנושא וכותרת 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח') ש"בנוגע להדפסה ע"ד [=על דבר] משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו ע"ע [=עד עתה] הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחקת לימוד החסידות ובהשייך לזה '''ויכוחים''' ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן"}}. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר זה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כשבשבוע שלאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עימו בנושאים הללו כשהדבר נעשה באישור הרבי{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]]}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות ב[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות [[הרבי כמלך המשיח]] ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]].
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"). ר' יואל החזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת - טען, אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד כיון שלדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הוא הביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]], כיוון שהאמין כי [[הרבי]] לא [[חי וקיים|חי]] בגופו הגשמי.

==פטירתו==
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך למקום קבורת [[הרבי הריי"ץ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות.
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]].
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]].
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]]. וכן בענין עשרת המבצעים, הספר בנוי בעקרו מב' מכתבים של ר' יואל, ונוספו בו ליקוטים נוספים בענין.
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג.
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' מנחם מענדל קפלן{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}.
* '''בדרכי החסידים''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת [[מעיינותיך]] [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, אלול [[תש"פ]]
* '''[[האמנתי כי אדבר]]''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תשנ"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47098 הקלטה ייחודית של ר' יואל מדבר על ג' תמוז] {{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

חב"דפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה

2018-08-09T18:18:40Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קטגוריה:חב"דפדיה - ערכים מומלצים]]
{{‫חב"דפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה/פתיח}}
=ערכים מועמדים=
==[[מצוות בטלות לעתיד לבוא]]==
באו בהמונכם והביעו דעתכם.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:24, 16 באוגוסט 2017 (UTC)
==[[חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ']]==
מה דעתכם? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ב באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 11:16, 22 באוגוסט 2010 (UTC)
:קצר מידי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בסיוון ה'תשע"ג 15:22, 5 ביוני 2013 (UTC)

==[[מנחם מענדל קפלן]]==
חסר רק קצת עיבוד. --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 14:41, 22 באוגוסט 2010 (UTC)
:קצר מידי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בסיוון ה'תשע"ג 15:22, 5 ביוני 2013 (UTC)

==[[ניצוץ משיח]]==
'''"צריך כל א' מישראל לתקן ולהכין חלק קומת (ניצוץ) משיח"'''...(מאור עיניים)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:44, 3 ביולי 2016 (UTC)
:מועבר להצבעה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 16:07, 17 ביולי 2016 (UTC)

==המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]==
היה משפיע ראשי בארץ הקודש וחיזק מאוד את רמת ההתקשרות לרבי חשוב מאוד שיהיה ערך מומלץ. [[משתמש:חיילי משיח|חיילי משיח]] - [[שיחת משתמש:חיילי משיח|שיחה]] 15:35, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
:::הערך נטול הערות שוליים לחלוטין, נראה קצת מוזר. לא קראתי מספיק כדי לחוות דיעה על התוכן והלשון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בכסלו ה'תשע"ז 21:03, 11 בדצמבר 2016 (UTC)

== [[נפש אלוקית]] ==

ערך מקסים שכתב [[משתמש:כתית למאור]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באלול ה'תשע"ו, למניינם 18:58, 11 בספטמבר 2016 (UTC)

==[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]==
ערך ממצה מאוד.[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 19:18, 9 באוגוסט 2018 (IST)

==[[חלוקת דולרים]]==
צריך רק קצת עבודה על פתיח ומציאת תמונה מכובדת לראש הדף.[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 19:18, 9 באוגוסט 2018 (IST)

תמונות וציורי רבותינו נשיאנו

2018-08-09T18:17:29Z

חב"ד איז אקטיב:

{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
==ציור פני הרב==
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.

==תמונת ה[[בעל שם טוב]]==
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר ב[[זקן]]{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.

==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==

{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.

בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.

בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).

במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.

בשנת תרמ"ח{{הבהרה|או שמה תרמ"ט?}}.פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=אך ידוע שהיה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}

באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}

== תמונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הציור המקורי]]
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את המהר"ש}}]]
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]
|}

כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:

#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הבהרה|שלא היה נראה טוב?}}{{מקור}}.
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]]
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.

על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.

{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.

בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.

==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|210px|התמונה המקורית]]
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|ימין|ממוזער|210px|הציור המוגה]]
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר אלא החזיק מצלמה ורצה לצלמו, ומאז הפסיק ללכת באופן ההוא{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[הרבי הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{מקור}}.

הרבנית [[חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}

==תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]]==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}

===הציור משנת [[תר"פ]]===
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}

===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] אדמו"ר הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

===קבלת האזרחות===
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ.

===יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ===
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר{{הבהרה|דרושה מילה מכבדת יותר}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.

כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי:{{ציטוטון|'''באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה'''}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.

הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).}}.

==צילום [[הרבי]]==
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]
===י' שבט תש"ל===
עד התוועדות [[י' שבט תש"ל]] לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם ב[[התוועדות]], והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם [[יצחק ברז]] לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}} }}

===צילום הרבי בחתונות===
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[קידושין ונישואין#כתובה|כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}.

===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.

כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".

כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}

==ראו גם==
*[[תמונה]]

==קישורים חצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]

תמונות וציורי רבותינו נשיאנו

2018-08-09T18:14:01Z

חב"ד איז אקטיב:

{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
==ציור פני הרב==
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.

==תמונת ה[[בעל שם טוב]]==
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר ב[[זקן]]{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.

==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==

{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.

בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.

בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).

במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.

בשנת תרמ"ח{{הבהרה|או שמה תרמ"ט?}}.פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=אך ידוע שהיה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}

באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}

== תמונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הציור המקורי]]
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את המהר"ש}}]]
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]
|}

כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:

#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הבהרה|שלא היה נראה טוב?}}{{מקור}}.
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]]
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.

על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.

{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.

בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.

==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|210px|התמונה המקורית]]
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|ימין|ממוזער|210px|הציור המוגה]]
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר אלא החזיק מצלמה ורצה לצלמו, ומאז הפסיק ללכת באופן ההוא{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[הרבי הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{מקור}}.

הרבנית [[חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}

==תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]]==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}

===הציור משנת [[תר"פ]]===
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}

===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] אדמו"ר הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

===קבלת האזרחות===
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ.

===יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ===
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר{{הבהרה|דרושה מילה מכבדת יותר}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.

כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי:{{ציטוטון|'''באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה'''}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.

הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).}}.

==צילום [[הרבי]]==
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]
===י' שבט תש"ל===
עד התוועדות [[י' שבט תש"ל]] לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם ב[[התוועדות]], והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם [[יצחק ברז]] לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}} }}

===צילום הרבי בחתונות===
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[קידושין ונישואין#כתובה|כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}.

===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.

כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".

כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}

==קישורים חצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLang=3 http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]

התוועדות חסידית

2018-08-09T18:08:37Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קובץ:הרבי התוועדות.jpeg|ממוזער|שמאל|300px|[[הרבי]] בהתוועדות ב[[זאל הגדול]] שב[[770]]]]
'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. ב[[התוועדות]] נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]) וב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] עם ה[[אדמו"ר]] (מה שמכונה ביניהם "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}").

==משמעות ההתוועדות בחסידות==
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] ב[[זאל הגדול]], מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)]]
התוועדות היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהילים" שבהוספה לספר תהילים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.

== תוכן ההתוועדות ==
בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}
כאמור, ב[[התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ה[[התוועדות]] מים.

===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===
באמירת הלחיים ישנם ששני נוסחים:
* לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן, ולכן מברכים ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים.
* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן וזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.

==זמן ההתוועדות==
[[קובץ:התועדות.jpg|250px|thumb|left|חסידים בהתוועדות]]
אומנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.

זמני [[התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש{{הערת שוליים|ראה לדוגמא [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). [[התוועדות]] [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.

==התוועדות במחיצת הרבי==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
במשך שנות נשיאותו היה [[הרבי]] נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. הרבי היה יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו {{מונחון|זקני החסידים|כינוי בעגה החב"דית לחסידים מבוגרים}}, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל הרבי לשאת [[שיחה]] שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]], כשלעתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו [[ניגון הכנה לד' בבות]], אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]){{הערה|כל זאת למעט ניגון [[צמאה לך נפשי]], אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו}}.

כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת [[מאמר]], היה מורה על נגינת [[ניגון רוסטוב]], אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513086 סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי]. אם כי לפעמים היה מנוגן ניגון אחר}}.

התוועדיות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדיות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות [[חוזרים]] בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של [[מניחים]] העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים{{הערה|כמו [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים - מלוקט]], [[ספר השיחות]]ועוד}} בעוד רובו של החומר לא הוגה{{הערה|ממנו חוברו ספרים כמו [[תורת מנחם התוועדויות]] ו[[שיחות קודש]]}}.

בסיום התוועדויות שערך הרבי בשבתות וחגים שנגמרו במוצאי החג או השבת, היה נוהג הרבי [[חלוקת כוס של ברכה|לחלק כוס של ברכה]].

===היסטוריה===
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות ב[[זאל הקטן]], בו נערכו ההתוועדיות בשנים הראשונות ובו [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], [[תשי"ב]]]]

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז של שנת תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה 9 ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות], מתוך "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]"}}. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים{{הערה|השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]}}.

במשך השנה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] החל הרבי להתוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם [[מאמר|מאמרים]], אותם אומר רק רבי, אלא רק [[שיחה|שיחות]]. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר.הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.

בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות, ואמר את המאמר הראשון שלו – [[באתי לגני]].

עם השנים הלכה חסידות חב"ד וגדלה והחלו להגיע יותר ויותר חסידים להתוועדיות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדיותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדיות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת [[תשי"ד]] להתפלל ולהתוועד ב[[זאל הגדול]] (שבאותו הזמן היה קטן הרבה יותר מגודלו כיום) להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf עמוד 70]}}.

לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"כ]] הסתיים [[770 - מרכז חב"ד העולמי#הרחבה ראשונה|השיפוץ הראשון]] שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות והתוועדיות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדיות בזאל הקטן או באולמות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמוד 50] אם כי היו מקרים יוצאי דופן (לדוגמא - התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18)}}.

לאחר פטירת [[הרבנית חנה]], לא רצה הרבי להתוועד ב[[י"ט כסלו]], עד שהרב [[שמואל לוויטין]] נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543] {{חב"ד און ליין}}}}.

במשך השנים ההתוועדיות נערכו בחגים ומועדים חסידיים, כשהתוועדיות בשבת נערכו רק בשבתות מברכים (כתקנתו של [[הרבי הריי"צ]]) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת. לאחר הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], החל להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה ב[[חג הפורים]] [[תשמ"ח]]. רבנים חב"דיים מכל העולם ניסו למנוע זאת על ידי כך ששלחו מכתב לרבי, ובו בקשה לערוך את ההתוועדות בחג ההפורים{{הערה|1={{ציטוטון|אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על-ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי ההתוועדיות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל לשאת שיחות גם בשאר ימות השבוע (ולא כפי שהיה עד אז רק בשעות ההתוועדות) לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר מיוחד לכך כשפניו אל הקהל.

{{ניווט|
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]צילומים מהתוועדיות במשך השנים אצל הרבי
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5">
קובץ:התוועדות מוצאי שמחת תורה (צילום נוכרי).PNG|צילום נדיר מהתוועדות של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ההתוועדות בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו
קובץ:הכה את המומחה 3.JPG|הרבי בהתוועדות השניה שנערכה באולם מחוץ ל770, [[י' שבט]] [[תשי"ד]]
קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|הרבי בהתוועדות [[ט"ו שבט]] בזאל הגדול של 770
קובץ:תשלא.jpg|אחת ההתוועדיות בזאל הגדול, [[תשל"א]]
קובץ:רויטבלאט.jpg|זקני החסידים יושבים מאחורי הרבי בשעת ההתוועדות בזאל הגדול. משמאל לימין: הרב [[צבי הירש קוטלרסקי]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]
קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|[[הרבי]] בעת אמירת [[מאמר חסידות]] במהלך [[התוועדות]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]
קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול בהתוועדות של הרבי.JPG|הרבי חוזר [[מאמר]] בהתוועדות בזאל הגדול, הקהל נראה עמד על רגליו
קובץ:תשיט.jpg|אחת ההתוועדיות האחרונות שנערכו באולם, [[תשי"ט]]
קובץ:התועדות 770.jpg|הרבי נושא [[שיחה]] בהתוועדות זאל הגדול, לאחר ההרחבה השניה
קובץ:770 התוועדות.jpg|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]
</gallery>
| הסתרה = כן
| מוסתר = לא
}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.torah4blind.org/hebrew/vcbd-shelach-5768.pdf התוועדות מהי] בהוצאת '''ועד חיילי בית דוד'''
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות]] חסידית
* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_58.pdf השטן לא שמע]''', משמעותה של [[התוועדות]] {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
* '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=402&ArticleID=468 התוועדות חסידית]''' מתוך [[גליון התקשרות]]
===התוועדות עם הרבי===
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3869419 התוועדות עם הרבי - י"ט כסליו]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3526148 התוועדות עם הרבי - י"א ניסן תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2977188 התוועדות עם הרבי - י"ב תמוז תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
{{הערות שוליים}}
{{להשלים}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

תמונות וציורי רבותינו נשיאנו

2018-08-09T18:06:02Z

חב"ד איז אקטיב: איחוד לתוך הערך 'תמונה'

{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
==ציור פני הרב==
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כחל ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.

==תמונת ה[[בעל שם טוב]]==
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר ב[[זקן]]{{הערת שוליים|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.

==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==

{{ערך מורחב|ערכים=[[תמונת אדמו"ר הזקן]], [[תמונת אדמו"ר הזקן/מחקר]]}}
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]]
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.

בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.

בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).

במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.

בשנת תרמ"ח{{הבהרה|או שמה תרמ"ט?}}.פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחדי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}

באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}

== תמונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הציור המקורי]]
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

==תמונת [[אדמו"ר המהר"ש]]==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את המהר"ש}}]]
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]
|}

כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:

#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הבהרה|שלא היה נראה טוב?}}{{מקור}}.
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]]
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.

על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31.}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.

{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדיות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.

בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדיות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.

==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|210px|התמונה המקורית]]
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|ימין|ממוזער|210px|הציור המוגה]]
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר אלא החזיק מצלמה ורצה לצלמו, ומאז הפסיק ללכת באופן ההוא{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[הרבי הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{מקור}}.

הרבנית [[חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}

==תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]]==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}

===הציור משנת [[תר"פ]]===
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}

===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] אדמו"ר הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפלת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

===קבלת האזרחות===
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ.

===יחס הרבי לתמונות אדמו"ר הריי"צ===
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו הק'. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבר{{הבהרה|דרושה מילה מכבדת יותר}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.

כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת אדמו"ר הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי:{{ציטוטון|'''באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה'''}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.

הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311).}}.

==צילום [[הרבי]]==
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]
===י' שבט תש"ל===
עד התוועדות [[י' שבט תש"ל]] לא נתן הרבי רשות לצלמים לצלם ב[[התוועדות]], והתמונות שצולמו עד אז צולמו בסודיות. בהתוועות י' שבט נתן הרבי לראשונה רשות לצלם [[יצחק ברז]] לצלם בהתוועדות, שצילם כמאה עשרים תמונות. כששמע על כך הרבי התבטא "חשבתי שיצלם שתיים או שלוש תמונות ולא מאה עשרים"...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}} }}

===צילום הרבי בחתונות===
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}} }}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[קידושין ונישואין#כתובה|כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}.

===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.

כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".

כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}

==קישורים חצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלרית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLang=3 http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]

תמונה

2018-08-09T17:54:47Z

חב"ד איז אקטיב:

'''תמונה''' הינה תיעוד מצולם של מראה מסויים, באמצעות רישום דפוס ה[[אור]] על גבי רכיב רגיש לאור כמו סרט צילום או חיישן אלקטרוני. באנגלית, מכונה פעולת הצילום בשם "פוטוגרפיה", בתרגום מיוונית: '''פוטו''' - אור, ו'''גרפיה''' - רישום.

המצאת האפשרות הטכנית לצילום, התרחשה בשנת [[תקצ"ט]] במספר מקומות ברחבי העולם בו זמנית.

==בספרות ההלכה==
בספרות ההלכה המוקדמת נידון האם מותר ליצור ציור בדמות אדם בעקבות איסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" שב[[עשרת הדברות]]{{הערה|שמות פרק כ' פסוק ג'}}, כאשר [[הרמב"ם]] פוסק שאסור לצור צורת אדם רק כאשר היא בולטת{{הערה|1=[[היד החזקה]] [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=3&halocha=10&hilite= הלכות עבודה זרה פרק ג' הלכה י']:"אבל אם היתה הצורה מושקעת או צורה של סמנין כגון הצורות שעל גבי הלוחות והטבליות או צורות שרוקמין באריג הרי אלו מותרות"}}, ואילו [[הראב"ד]] חלק עליו וכתב שגם כאשר הצורה אינה בולטת הדבר אסור{{הערה|חידושי הראב"ד על מסכת עבודה זרה דף מ"ג עמוד א'}}.

להלכה נפסק בשולחן ערוך שצורה שוקעת מותרת{{הערה|יורה דעה סימן קמא סעיף ד'.}}, אך ה[[טורי זהב]] שם חלק עליו וכתב שיש להחמיר כאוסרים.

כאשר הומצאה אפשרות הצילום, התעורר הדיון מחדש, כאשר יש המצדדים להחמיר ולהתנזר מכך אף שמעיקר הדין הדבר מותר{{הערה|בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' סימן נ"ח כתב שיש להחמיר שלא להצטלם בתמונה פוטוגרפית כיון שלדעת הריטב"א הוא איסור גמור, ושומר נפשו ירחק מזה. ומכל שכן שעל פי הקבלה יש טעם להחמיר בזה. ולכן לא יפה עושים התולים צורות ותמונות של צדיקים וקרובי משפחה על הכתלים של חדרי דירתם. וכן כתב ביערות דבש דרוש ב' דף י"ט עמוד ב', שו"ת ישכיל עבדי חלק ב' בקונטרס אחרון חלק יורה דעה סימן י"א, ועוד.}}, ומכל מקום גם הדעות המחמירות כתבו שכאשר לא מדובר על תצלום שבו נראה כל דמות האדם מותר, כגון בצילום חלק העליון של הגוף, או בתצלום פרופיל{{הערה|שאלת יעב"ץ חלק א' סימן ק"ע. שו"ת נהרי אפרסמון חלק יורה דעה סימן קי"ח. שו"ת לבושי מרדכי קמא חלק יורה דעה סימן פ"ו.}}. פוסקים אחרים כמו רבי מאיר שלמה דימר (ה"בית שלמה"), הרב [[משה פיינשטיין]] ו[[הרב עובדיה יוסף]] אף סברו כי תמונה שונה מהציור באמצעות סממנים שהחמירו בו הראב"ד והט"ז, כיוון ודיו הצילום אינו בולט, אלא נחשבת כישרה (ויש אומרים שאף שוקעת) ומותרת{{מקור}}.

בין המצדדים להקל, היו [[הגאון מרוגוצ'וב]]{{הערה|שו"ת צפנת פענח סימן נ"ז.}} והגאון הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]{{הערה|שו"ת שלמת חיים חלק יורה דעה סימן י"ח.}}.

היו שנמנעו גם היות ונוהג הצילום היה חדש ומודרני{{הערה|כך מסופר גם על [[הרד"ץ חן]] שנמנע מלהצטלם, עד שפעם באמצע דין תורע שערך החל להתעמק ולהתבונן בדין, ומיהרו לצלמו במצב זה}}. עם זאת, כשיזם הרבי הריי"צ את ספר התמונות (ראו בפיסקא הבאה) ואחד שלח לרבי שאלות רבות על כך, כשאחת מהם היא שלכאורה אין להכניס לחסידות חב"ד עניין שלא נהגו בו עד היום, ועל כך ענה לו הרבי כי הדבר דומה לסיפור שהיה בעבר בשוחט שלבש ערדליים{{הערה|היה זה בזמן ה[[צמח צדק]], אז נחשב הדבר למודרני גם כן}} ופוטר כיוון שהדבר הראה כי אין ה[[יראת שמים]] שלו שלמה, אך בזמננו גם החסידים הגדולים לובשים ערדליים ואין בכך שום פסול - כך שגם אם עניין הצילום הוא עניין שנמנעו ממנו בעבר, אך כיום אין פסול להשתמש בו{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני במה ששמעתי מספרים שלפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}.

הצמח צדק התנגד לציור פניו{{הערה|שם=צצ 1|1=[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}, ולכן הצייר הגוי שרצה לצייר את דיוקנו הגיע אליו בשבת ורץ לביתו לציירו{{הערה|שם=צצ 2|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}. כך גם גם [[הרבי הרש"ב]] הקפיד כי לא יצולם, וב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] כשיצא כמנהגו ל[[תשליך]] על שפת הנהר הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם אתו וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר אלא עשה תשליך באופן אחר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}. תמונתו היחידה שנמצאת בידנו נעשתה ברשותו כשהיה חשש שיצטרך לברוח מרוסטוב לטורקיה, ולצורך הנפקת הויזה הסכים להצטלם{{הערת שוליים|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}} אך [[הרבי הריי"צ]] לא חשש מכך כלל, ואף שלח לאנשים את תמונתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ב עמוד פ"ו}}. הרבי גם העיד שנהגו רבותינו נשיאנו להשתמש בתמונות{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=478 חלק י"ח עמוד תנ"ח]}}.

===צילום בחול המועד===
{{להשלים}}

==ספר התמונות==
בשנת [[תרפ"ח]] יצא אדמו"ר הריי"צ מגבולות ברית המועצות, ובכך נפרד למעשה מרוב חסידי חב"ד שנותרו ברוסיה.

בשנת [[תרצ"ג]] ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהחסידים לשלוח לו את תמונות משפחותיהם, ובשנת [[תש"ט]] פנה שוב אל החסידים באמצעות '[[מחנה ישראל]]' וביקש את תמונות החסידים.

כחלק מהבקשה, התבקשו החסידים גם בנוגע לאופן הצילום, שהתמונות יכללו את כל בני המשפחה ויישלחו בצירוף פירוש שמות האנשים המופיעים בה, וכן שבתמונה תופיע כל קומת הגוף ולא רק פלג הגוף העליון או תצלום פנים.

במענה לאחד החסידים שטען בפני הרבי מה התועלת בכך, השיב הרבי: "כמדומני שאין נצרך ביאור על זה כנראה גם באנשים כערכינו שלא לבד שזה מחזק רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל התקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו פלוני ועל-אחת-כמה-וכמה בנידון-זה...{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' קנד.}}.

==ראו גם==
*[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]
*[[משיח תמונות ורגעים]]
*[[ציור פני הרב]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadlibrary.org/catalog/index.php?catalog=tcatalog ארכיון תמונות שנשלחו לרבי על ידי החסידים]''' באתר ספריית ליובאוויטש

{{הערות שוליים}}

חלוקת דולרים

2018-08-09T16:25:20Z

חב"ד איז אקטיב:

[[תמונה:36242.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לקהל, מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
[[קובץ:לובי 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלובי בכניסה ל-[[770]] בו נערכה חלוקת הדולרים על ידי [[הרבי]]. מצד שמאל נמצא [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]] ומצד ימין [[חדר הרבי]]. מבט מכיוון דלת הכניסה]]

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידיאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ"ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדיות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה איליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".

הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה{{מקור}}.

ב[[כ"ו תשרי]] בשנת [[תשנ"ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"א לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים:[[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידיאו]]

החלוקה הייתה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה היה הרבי עמד על יד שולחן עליו גם נשען, שהיה מונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לכיוון חדרו. מקביל לו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והעביר את הדולרים לרבי, שהעבירם לקהל. לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר}}, אך עם זאת המעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

בסוף החלוקה היה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלקדולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"א]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת ליסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפלת מנחה]] בזאל הגדול, והומשכה לאחר מכן שם.

הרבי חילק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

==גלריית תמונות של אישים נודעים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים==

{{להשלים}}
<gallery>
קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|הרב [[יצחק טוביה וייס]], גאב"ד [[העדה החרדית]]
קובץ:הרב כדורי.jpg|"זקן המקובלים" הרב [[יצחק כדורי]]
קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|הרב [[שלמה זלמן ברוין]], י"ד חשוון תש"נ
קובץ:הרב גרוסמן אצל הרבי.png|הרב [[יצחק דוד גרוסמן]],
קובץ:ישראל הגר.jpg|ה[[אדמו"ר]] מ[[ויז'ניץ]], רבי [[ישראל הגר]]
קובץ:הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר.png|הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]]
קובץ:ישראל מאיר לאו עם הרבי.JPG|הרב הראשי לישראל הרב [[ישראל מאיר לאו]]
קובץ:פוטרפס.jpg|ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפאס]]
קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|הרב [[יקותיאל גרין]] מגיש לרבי את אחד מספריו במעמד החלוקה
קובץ:בערקע חן לפני הרבי.PNG|ה[[חסיד]] ר' [[חיים דובער חן|בערקה חן]], בחלוקה לאחר תפילת ערבית ב[[זאל הגדול]]
קובץ:ובר אצל הרבי.png|ה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]], עובר לפני הרבי החלוקת הדולרים בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]]
קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], שליח הרבי לאוסטריה
קובץ:222.jpg|פרופסור [[ירמיהו ברנובר]]
קובץ:הרבי כו אדר נב.jpg|העיתונאי יוסי אברמוביץ עובר לפני [[הרבי]] במעמד החלוקה, ב[[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|יוסי שאל את הרבי למה מגיע דווקא לדור הזה לראות את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]]. הרבי ענה לו "כי זהו ב'''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''תוכה (ראשי תיבות תשנ"ב)"}}
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2019 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-138-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""[[נייעט נייעט ניקאווא]]"] {{וידפו|}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים

2018-08-09T14:11:50Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קטגוריה:חב"דפדיה - ערכים מובחרים]]
{{חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/פתיח}}
{{ארכיון|מספר ארכיון = [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 3|3]]}}

== [[שלום דובער ליפשיץ]] ==

{{תבנית:בעד}} עונה לכל הקריטריונים--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 09:51, 29 ביולי 2016 (UTC)
:לא כ"כ אנציקלופדי, וגם מכיל עניני ביקורת שלא כדאי להציגם בקדמת חב"דפדיה. אבל בכללות יפה, ואם יתנדבו לערוך אותו, אולי אצביע בעד. [אני אישית מקדיש את מרצי ב[[ניצוץ משיח]] שלדעתי חשוב יותר]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:18, כ"ג בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== [[חדר הרבי]] ==
עם עריכה קלה יהיה מוכן לכך. [[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 15:10, 9 באוגוסט 2018 (IST)

== [[עבודת השם]] ==
עם עריכה קלה יהיה מוכן לכך. [[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 15:10, 9 באוגוסט 2018 (IST)

חדר הרבי

2018-08-09T13:09:23Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קובץ:יחידות שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל בחדרו ל[[יחידות]] את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז"ר]]]]
[[קובץ:קומה ראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הקומה הראשונה שב-770, בה ממופה חדר הרבי כמספר 13]]
{{מפנה|גן עדן העליון|מקום משכן [[נשמה|נשמות]] הצדיקים לאחר ההסתלקות|גן עדן}}
'''חדרו של הרבי''' (מכונה גם '''גן עדן העליון'''), וקודש הקדשים שבזמן הגלות{{הערה|שם=ספר השיחות|[[התמים (וורשא)|התמים]] חלק ב' עמוד קכו: '''"עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, והרבי הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך"'''. מובא ב[[קונטרס בית רבנו שבבבל]] הערה 74}} הוא משרדו הפרטי של [[הרבי]] הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל[[770]] במקביל ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]] בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ל[[יחידות]], ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת [[תשמ"ט]] גם הועברה מיטת הרבי ומגוריו לחדרו באופן קבוע.

===היסטוריה===
החל מרכישת הבניין (בשנת [[ת"ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ"ח ניסן]] [[תש"א]]) שימש החדר כחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלשי. עם [[הצלת הרבי והרבנית|הגעת הרבי לארצות הברית]], הוסב החדר לדירה זמנית לו ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]], עד ששכרו דירה על רחוב "ניו יורק", לפני שעברו לבניין ב[[פרזידנט 1304]].

עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון ה[[מל"ח]] (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על העברת כיוון עמידת שולחן הרבי הריי"צ אותו השאיר שם{{הערה|שם=שולחן|השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של הרבי הריי"צ.}}. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת [[המרכז לענייני חינוך]]. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך ל[[זאל הקטן]] בשנת [[תש"ז]] הועבר חדר זה לרשות המל"ח{{הערה|ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]}} והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת [[תש"ט]] העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 14-16]}}.

===תכולת ומבנה החדר===
כשם שבעולמות הרוחניים הדרך ל'גן עדן העליון' עוברת דרך 'גן עדן התחתון', כך גם מכונה החלל דרכו עוברים ונכנסים לחדר הרבי (המכונה 'גן עדן העליון') 'גן עדן התחתון'. הכניסה אליו היא על ידי פניה שמאלה מהכניסה ל770. המסדרון נבנה על ידי הרופא לו היה שייך הבניין (לפני רכישתו עבור הרבי הריי"צ ו[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]) בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשויה מעץ (כבתוך חדרו של הרבי) ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. במשך השנים הייתה הדלת הפונה ללובי הכניסה לבניין פתוחה, אך בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ל[[יחידות]]. בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והקיר הפונה לרחוב [[איסטרן פארקווי]] שלאורכו ישנם חלונות), השולחן בו השתמש הרבי הריי"צ בעת שהותו בחדר{{הערה|שם=שולחן}}, ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו"ר המהר"ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת [[אדמו"ר המהר"ש]] בת בנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]], שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים עמוד רע"ז]}}. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי. משני צידי מקום הישיבה של הרבי היו בעבר שני חלונות גדולים הפונים ל{{ה|שלאש}}, ועם אטימתו ובניית הבניין בצמוד להם הם נסתמו, והרבי הפך את שני החללים לספריות. לאחר ג' תמוז תשנ"ד הפכו את הספרייה שבצד ימין של הנכנס ל[[ארון קודש]].

בפתח החדר היו נערכים מעמדים שונים, כמו [[קבלת פ"נים]], [[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] (ראה תמונה), ו[[חלוקת מצות]] לקהל החסידים בערב [[חג הפסח]]. ארבע פעמים נערך מעמד [[חלוקת דולרים]], שהתנהל בדרך כלל בלובי 770, בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד קבלת פ"נים. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפלת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

===היחס אל החדר===
חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של [[טבילה במקווה]], אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו"{{הערה|שם=ספר השיחות}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו.}}.

בספרות החסידית מובאים סיפורים שונים המבטאים את היחס המיוחד הנרכש לחדריהם של [[רבותינו נשיאינו]] גם לאחר שהסתלקותם. בולט מביניהם הוא סיפור אותו סיפר הרבי הריי"צ בתוך [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שנשא לאחר הסתלקותו של אביו, [[הרבי הרש"ב]], שכאשר באחת משנות ילדותו המוקדמות{{הערה|שנת [[תרמ"ה]] או [[תרמ"ו]]}}, תקופה לאחר הסתלקות סבו [[הרבי המהר"ש]]. הרבי הריי"צ שהה בחדרו כשהוא שקוע במחשבות, כשלפתע שמע קול בכי, אז הסתובב וראה את אביו, הרבי הרש"ב, עומד מול שולחנו של אביו הרבי המהר"ש, כשהוא קורא בדמעות [[פ"נ]] כביכול לפני אביו, הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ הסביר מכך את גודל השפעת הצדיק בעולם והמשכת הקדושה בעולם על ידו שפועלת באופן נצחי, עד כדי כך שהקדושה בחדרו היא ברמת עשר הספירות שב[[עולם האצילות]], ועל ידי כך נפעלת נצחיותו בעולם הגשמי{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& "ראשית גויים עמלק"], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& עמוד י'], והובא ביתר הרחבה ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=14&hilite= עמוד 6] (אידיש). הרבי מבאר ומרחיב בעניין זה ב[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=32 חלק ל"ב עמוד 19] (הסיפור עצמו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=37 עמוד 24])}}.

===הכניסה אליו===
אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ב[[יום הכיפורים]] אל [[קודש הקדשים]].{{ש}}
ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] (ובדורות הקודמים ה[[משב"ק|משבקי"ם]]) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]] כי בכל פעם שנכנס (למרות שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה"[[גרטל]]" מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.{{ש}}
כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב [[ראובן דונין]] והרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]].

כיום מתנהלים בחדר הרבי מניינים ב[[שחרית]] של ימי שני וחמשי שבתות וימים טובים, המנהלים על ידי הרב [[מאיר הרליג]], שאחראי על ניהול החדר כיום. בחדר נקבע בו ארון קודש לשירות המתפללים. יש המתנגדים לכניסה לחדר, שהם בעיקר המאמינים כי הרבי [[חיים נצחיים במלך המשיח|חי וקיים]]{{הערה|אם כי יש מהם הנוהגים להתפלל בשעת ה[[מנין]] שמתנהל בתוכו מחוצה לו}}.

===חדר היחידות של הרבי הריי"צ===
[[קובץ:הרבי דירת הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] עומד לצד חותנו, [[הרבי הריי"צ]] בחדר בו קיבל אנשים ליחידות [[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|בקומה השנייה]] של [[770]] במעמד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#קבלת האזרחות|קבלת האזרחות של הריי"צ]], [[ט"ז אדר]] [[תש"ט]]]]
לאחר ש[[הרבי הריי"צ]] העביר את חדרו לרשות הרבי והרבנית בשנת [[תש"א]], עבר לחדר בקומה השנייה של 770 בצד ימין, מעל חדר המזכירות, עד לפטירתו בשנת [[תש"י]]. קירותיו של חדר זה מוקפים בארונות ספרים, ומוצב בו שולחן הדומה לשולחן שבחדר הרבי ששימש לפני כן את הרבי הריי"צ. בחד זה גם קיבל הרבי היי"צ ל[[יחידות]]. בחדר זה גם נערך מעמד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#קבלת האזרחות|קבלת האזרחות של הריי"צ]].

לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של הרבי הריי"צ]], במשך השנה הראשונה להסתלקות נערכו מניינים בחדר זה, בהם עברו [[הרש"ג]] ו[[הרבי]] לפני התיבה כ[[שליח ציבור|שליחי ציבור]] (הרש"ג התפלל במניין מוקדם יותר מהרבי). לאחר סיום שנת האבל החדר נותר סגור למעט מניינים שנערכו ב.[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], שם התפללו בדרך כלל [[חיים ליברמן]] וחסידים נוספים שנותרו מקושרים בעיקר אל [[הרבי הריי"צ]] גם לאחר שהרבי [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]]. בתקופת [[משפט הספרים]], במהלכה נגנבו ספרים מהשולחן שבחדר, הפסיקו את מניינים אלו. סוף הפרשיה, כשהספרים הוחזרו לשולחנו של הרבי הריי"צ, הורה הרבי שלא להחזיר את המניין לחדר היחידות, אלא לעורכו בחדר ההתוועדיות של הרבי הריי"צ בקומה השנייה. מאז ועד הים החדר בגור, למעט הזדמנות אחת ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לפתוח את החדר לציבור, והוא היה פתוח במשך יומיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 29-33]}}.

[[הרבי]] הורה שיכנסו אל חדרו של הרבי הריי"צ אך ורק עבור [[תפילה]], אמירת [[תהילים]] או קריאת [[פ"נ]]. כן אמר הרבי שחתנים יכנסו שם ל[[תפילת מנחה]] קודם חופתם. כניסה עבור ענינים אחרים - אמר הרבי - היא מסוכנת{{מקור}}.

==גלריית תמונות==
<gallery>
קובץ:גן עדן התחתון.jpg|הרבי נכנס לחדרו דרך [[גן עדן התחתון]] (צילום מתוך [[הזאל הקטן]] המקביל לו)
קובץ:שולחן המהרש.png|ה[[שולחן]] העגול שנבנה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]], עומד בחדר הרבי
קובץ:מנשה קליין אצל הרבי ביחידות.JPG|הרב [[מנשה קליין]] ב[[יחידות]] בחדר הרבי
קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|מר [[מנחם בגין]] ב[[יחידות]] בחדר הרבי
קובץ:הרבי 251.jpg|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[שז"ר]] בעת היחידות בחדר הרבי{{הערה|על השולחן ניתן להבחין בקופסא מהודרת בתוכה מונחים עשרות כתבי יד קודש של [[הרבי הרש"ב]], אותם העניק מר שז"ר לרבי בשעת הביקור.}}
קובץ:1000.jpg|[[הרבי]] ב[[יחידות]] לחבר הקונגרס האמריקאי בחדרו
קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]] בביקור אצל הרבי
קובץ:סדיגורה בחדר הרבי.JPG|רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]] מסאיגורה ביחידות בחדר הרבי
תמונה:בעלזא עם הרבי.jpg|ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי [[יששכר דוב רוקח]] ביחידות בחדר הרבי
קובץ:משה לוי.jpg|סגן אלוף ישראל ירקוני, השליש הצבאי של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]], אחרי ה'[[יחידות]]' בחדר הרבי
קובץ:שוטר לעקאח.jpg|[[שוטר]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] בפתח חדרו של הרבי
קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח חדרו כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב
</gallery>

==קישורים חצוניים==
*[http://chabad.info/news/184200/ העתק מינאטורי מדהים של חדרו של הרבי] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8_%D7%A0%D7%A9%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75898.html הרב עמאר בחדר הרבי: "פה כולם בוכים" ● תיעוד וידאו] {{חב"ד און ליין}}

==ראו גם==
*[[גן עדן התחתון]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:770]]

חדר הרבי

2018-08-08T17:26:58Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קובץ:יחידות שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל בחדרו ל[[יחידות]] את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז"ר]]]]
[[קובץ:קומה ראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הקומה הראשונה שב-770, בה ממופה חדר הרבי כמספר 13]]
{{מפנה|גן עדן העליון|מקום משכן [[נשמה|נשמות]] הצדיקים לאחר ההסתלקות|גן עדן}}
'''חדרו של הרבי''' (מכונה גם '''גן עדן העליון'''), וקודש הקדשים שבזמן הגלות{{הערה|שם=ספר השיחות|[[התמים (וורשא)|התמים]] חלק ב' עמוד קכו: '''"עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, והרבי הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך"'''. מובא ב[[קונטרס בית רבנו שבבבל]] הערה 74}} הוא משרדו הפרטי של [[הרבי]] הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל[[770]] במקביל ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]] בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ל[[יחידות]], ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת [[תשמ"ט]] גם הועברה מיטת הרבי ומגוריו לחדרו באופן קבוע.

===היסטוריה===
החל מרכישת הבניין (בשנת [[ת"ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ"ח ניסן]] [[תש"א]]) שימש החדר כחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלשי. עם [[הצלת הרבי והרבנית|הגעת הרבי לארצות הברית]], הוסב החדר לדירה זמנית לו ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]], עד ששכרו דירה על רחוב "ניו יורק", לפני שעברו לבניין ב[[פרזידנט 1304]].

עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון ה[[מל"ח]] (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על העברת כיוון עמידת שולחן הרבי הריי"צ אותו השאיר שם{{הערה|שם=שולחן|השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של הרבי הריי"צ.}}. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת [[המרכז לענייני חינוך]]. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך ל[[זאל הקטן]] בשנת [[תש"ז]] הועבר חדר זה לרשות המל"ח{{הערה|ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]}} והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת [[תש"ט]] העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 14-16]}}.

===תכולת ומבנה החדר===
כשם שבעולמות הרוחניים הדרך ל'גן עדן העליון' עוברת דרך 'גן עדן התחתון', כך גם מכונה החלל דרכו עוברים ונכנסים לחדר הרבי (המכונה 'גן עדן העליון') 'גן עדן התחתון'. הכניסה אליו היא על ידי פניה שמאלה מהכניסה ל770. המסדרון נבנה על ידי הרופא לו היה שייך הבניין (לפני רכישתו עבור הרבי הריי"צ ו[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשויה מעץ (כבתוך חדרו של הרבי) ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. במשך השנים הייתה הדלת הפונה ללובי הכניסה לבניין פתוחה, אך בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ל[[יחידות]]. בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והקיר הפונה לרחוב [[איסטרן פארקווי]] שלאורכו ישנם חלונות), השולחן בו השתמש הרבי הריי"צ בעת שהותו בחדר{{הערה|שם=שולחן}}, ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו"ר המהר"ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת [[אדמו"ר המהר"ש]] בת בנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]], שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים עמוד רע"ז]}}. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי. משני צידי מקום הישיבה של הרבי היו בעבר שני חלונות גדולים הפונים ל{{ה|שלאש}}, ועם אטימתו ובניית הבניין בצמוד להם הם נסתמו, והרבי הפך את שני החללים לספריות. לאחר ג' תמוז תשנ"ד הפכו את הספרייה שבצד ימין של הנכנס ל[[ארון קודש]].

בפתח החדר היו נערכים מעמדים שונים, כמו [[קבלת פ"נים]], [[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] (ראה תמונה), ו[[חלוקת מצות]] לקהל החסידים בערב [[חג הפסח]]. ארבע פעמים נערך מעמד [[חלוקת דולרים]], שהתנהל בדרך כלל בלובי 770, בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד קבלת פ"נים. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפלת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

===היחס אל החדר===
חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של [[טבילה במקווה]], אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו"{{הערה|שם=ספר השיחות}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו.}}.

בספרות החסידית מובאים סיפורים שונים המבטאים את היחס המיוחד הנרכש לחדריהם של [[רבותינו נשיאינו]] גם לאחר שהסתלקותם. בולט מביניהם הוא סיפור אותו סיפר הרבי הריי"צ בתוך [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שנשא לאחר הסתלקותו של אביו, [[הרבי הרש"ב]], שכאשר באחת משנות ילדותו המוקדמות{{הערה|שנת [[תרמ"ה]] או [[תרמ"ו]]}}, תקופה לאחר הסתלקות סבו [[הרבי המהר"ש]]. הרבי הריי"צ שהה בחדרו כשהוא שקוע במחשבות, כשלפתע שמע קול בכי, אז הסתובב וראה את אביו, הרבי הרש"ב, עומד מול שולחנו של אביו הרבי המהר"ש, כשהוא קורא בדמעות [[פ"נ]] כביכול לפני אביו, הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ הסביר מכך את גודל השפעת הצדיק בעולם והמשכת הקדושה בעולם על ידו שפועלת באופן נצחי, עד כדי כך שהקדושה בחדרו היא ברמת עשר הספירות שב[[עולם האצילות]], ועל ידי כך נפעלת נצחיותו בעולם הגשמי{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& "ראשית גויים עמלק"], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& עמוד י'], והובא ביתר הרחבה ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=14&hilite= עמוד 6] (אידיש). הרבי מבאר ומרחיב בעניין זה ב[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=32 חלק ל"ב עמוד 19] (הסיפור עצמו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=37 עמוד 24])}}.

===הכניסה אליו===
אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ב[[יום הכיפורים]] אל [[קודש הקדשים]].{{ש}}
ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] (ובדורות הקודמים ה[[משב"ק|משבקי"ם]]) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]] כי בכל פעם שנכנס (למרות שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה"[[גרטל]]" מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.{{ש}}
כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב [[ראובן דונין]] והרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]].

כיום מתנהלים בחדר הרבי מניינים ב[[שחרית]] של ימי שני וחמשי שבתות וימים טובים, המנהלים על ידי הרב [[מאיר הרליג]], שאחראי על ניהול החדר כיום. בחדר נקבע בו ארון קודש לשירות המתפללים. יש המתנגדים לכניסה לחדר, שהם בעיקר המאמינים כי הרבי [[חיים נצחיים במלך המשיח|חי וקיים]]{{הערה|אם כי יש מהם הנוהגים להתפלל בשעת ה[[מנין]] שמתנהל בתוכו מחוצה לו}}.

===חדר היחידות של הרבי הריי"צ===
[[קובץ:הרבי דירת הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] עומד לצד חותנו, [[הרבי הריי"צ]] בחדר בו קיבל אנשים ליחידות [[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|בקומה השנייה]] של [[770]] במעמד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#קבלת האזרחות|קבלת האזרחות של הריי"צ]], [[ט"ז אדר]] [[תש"ט]]]]
לאחר ש[[הרבי הריי"צ]] העביר את חדרו לרשות הרבי והרבנית בשנת [[תש"א]], עבר לחדר בקומה השנייה של 770 בצד ימין, מעל חדר המזכירות, עד לפטירתו בשנת [[תש"י]]. קירותיו של חדר זה מוקפים בארונות ספרים, ומוצב בו שולחן הדומה לשולחן שבחדר הרבי ששימש לפני כן את הרבי הריי"צ. בחד זה גם קיבל הרבי היי"צ ל[[יחידות]]. בחדר זה גם נערך מעמד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#קבלת האזרחות|קבלת האזרחות של הריי"צ]].

לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של הרבי הריי"צ]], במשך השנה הראשונה להסתלקות נערכו מניינים בחדר זה, בהם עברו [[הרש"ג]] ו[[הרבי]] לפני התיבה כ[[שליח ציבור|שליחי ציבור]] (הרש"ג התפלל במניין מוקדם יותר מהרבי). לאחר סיום שנת האבל החדר נותר סגור למעט מניינים שנערכו ב.[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], שם התפללו בדרך כלל [[חיים ליברמן]] וחסידים נוספים שנותרו מקושרים בעיקר אל [[הרבי הריי"צ]] גם לאחר שהרבי [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]]. בתקופת [[משפט הספרים]], במהלכה נגנבו ספרים מהשולחן שבחדר, הפסיקו את מניינים אלו. סוף הפרשיה, כשהספרים הוחזרו לשולחנו של הרבי הריי"צ, הורה הרבי שלא להחזיר את המניין לחדר היחידות, אלא לעורכו בחדר ההתוועדיות של הרבי הריי"צ בקומה השנייה. מאז ועד הים החדר בגור, למעט הזדמנות אחת ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לפתוח את החדר לציבור, והוא היה פתוח במשך יומיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 29-33]}}.

[[הרבי]] הורה שיכנסו אל חדרו של הרבי הריי"צ אך ורק עבור [[תפילה]], אמירת [[תהילים]] או קריאת [[פ"נ]]. כן אמר הרבי שחתנים יכנסו שם ל[[תפילת מנחה]] קודם חופתם. כניסה עבור ענינים אחרים - אמר הרבי - היא מסוכנת{{מקור}}.

==גלריית תמונות==
<gallery>
קובץ:גן עדן התחתון.jpg|הרבי נכנס לחדרו דרך [[גן עדן התחתון]] (צילום מתוך [[הזאל הקטן]] המקביל לו)
קובץ:שולחן המהרש.png|ה[[שולחן]] העגול שנבנה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]], עומד בחדר הרבי
קובץ:מנשה קליין אצל הרבי ביחידות.JPG|הרב [[מנשה קליין]] ב[[יחידות]] בחדר הרבי
קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|מר [[מנחם בגין]] ב[[יחידות]] בחדר הרבי
קובץ:הרבי 251.jpg|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[שז"ר]] בעת היחידות בחדר הרבי{{הערה|על השולחן ניתן להבחין בקופסא מהודרת בתוכה מונחים עשרות כתבי יד קודש של [[הרבי הרש"ב]], אותם העניק מר שז"ר לרבי בשעת הביקור.}}
קובץ:1000.jpg|[[הרבי]] ב[[יחידות]] לחבר הקונגרס האמריקאי בחדרו
קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]] בביקור אצל הרבי
קובץ:סדיגורה בחדר הרבי.JPG|רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]] מסאיגורה ביחידות בחדר הרבי
תמונה:בעלזא עם הרבי.jpg|ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי [[יששכר דוב רוקח]] ביחידות בחדר הרבי
קובץ:משה לוי.jpg|סגן אלוף ישראל ירקוני, השליש הצבאי של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]], אחרי ה'[[יחידות]]' בחדר הרבי
קובץ:שוטר לעקאח.jpg|[[שוטר]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] בפתח חדרו של הרבי
קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח חדרו כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב
</gallery>

==קישורים חצוניים==
*[http://chabad.info/news/184200/ העתק מינאטורי מדהים של חדרו של הרבי] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8_%D7%A0%D7%A9%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75898.html הרב עמאר בחדר הרבי: "פה כולם בוכים" ● תיעוד וידאו] {{חב"ד און ליין}}

==ראו גם==
*[[גן עדן התחתון]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:770]]

חדר הרבי

2018-08-06T15:34:04Z

חב"ד איז אקטיב:

[[קובץ:יחידות שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל בחדרו ל[[יחידות]] את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז"ר]]]]
[[קובץ:קומה ראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הקומה הראשונה שב-770, בה ממופה חדר הרבי כמספר 13]]
{{מפנה|גן עדן העליון|מקום משכן [[נשמה|נשמות]] הצדיקים לאחר ההסתלקות|גן עדן}}
'''חדרו של הרבי''' (מכונה גם '''גן עדן העליון'''), וקודש הקדשים שבזמן הגלות{{הערה|שם=ספר השיחות|[[התמים (וורשא)|התמים]] חלק ב' עמוד קכו: '''"עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, והרבי הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך"'''. מובא ב[[קונטרס בית רבנו שבבבל]] הערה 74}} הוא משרדו הפרטי של [[הרבי]] הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל[[770]] במקביל ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]] בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ל[[יחידות]], ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת [[תשמ"ט]] גם הועברה מיטת הרבי ומגוריו לחדרו באופן קבוע.

===היסטוריה===
החל מרכישת הבניין (בשנת [[ת"ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ"ח ניסן]] [[תש"א]]) שימש החדר כחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלשי. עם [[הצלת הרבי והרבנית|הגעת הרבי לארצות הברית]], הוסב החדר לדירה זמנית לו ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]], עד ששכרו דירה על רחוב "ניו יורק", לפני שעברו לבניין ב[[פרזידנט 1304]].

עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון ה[[מל"ח]] (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על העברת כיוון עמידת שולחן הרבי הריי"צ אותו השאיר שם{{הערה|שם=שולחן|השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של הרבי הריי"צ.}}. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת [[המרכז לענייני חינוך]]. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך ל[[זאל הקטן]] בשנת [[תש"ז]] הועבר חדר זה לרשות המל"ח{{הערה|ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]}} והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת [[תש"ט]] העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 14-16]}}.

===תכולת ומבנה החדר===
כשם שבעולמות הרוחניים הדרך ל'גן עדן העליון' עוברת דרך 'גן עדן התחתון', כך גם מכונה החלל דרכו עוברים ונכנסים לחדר הרבי (המכונה 'גן עדן העליון') 'גן עדן התחתון'. הכניסה אליו היא על ידי פניה שמאלה מהכניסה ל770. המסדרון נבנה על ידי הרופא לו היה שייך הבניין (לפני רכישתו עבור הרבי הריי"צ ו[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשויה מעץ (כבתוך חדרו של הרבי) ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. במשך השנים הייתה הדלת הפונה ללובי הכניסה לבניין פתוחה, אך בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ל[[יחידות]]. בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והקיר הפונה לרחוב [[איסטרן פארקווי]] שלאורכו ישנם חלונות), השולחן בו השתמש הרבי הריי"צ בעת שהותו בחדר{{הערה|שם=שולחן}}, ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו"ר המהר"ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת [[אדמו"ר המהר"ש]] בת בנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]], שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים עמוד רע"ז]}}. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי. משני צידי מקום הישיבה של הרבי היו בעבר שני חלונות גדולים הפונים ל{{ה|שלאש}}, ועם אטימתו ובניית הבניין בצמוד להם הם נסתמו, והרבי הפך את שני החללים לספריות. לאחר ג' תמוז תשנ"ד הפכו את הספרייה שבצד ימין של הנכנס ל[[ארון קודש]].

בפתח החדר היו נערכים מעמדים שונים, כמו [[קבלת פ"נים]], [[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] (ראה תמונה), ו[[חלוקת מצות]] לקהל החסידים בערב [[חג הפסח]]. ארבע פעמים נערך מעמד [[חלוקת דולרים]], שהתנהל בדרך כלל בלובי 770, בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד קבלת פ"נים. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפלת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

===היחס אל החדר===
חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של [[טבילה במקווה]], אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו"{{הערה|שם=ספר השיחות}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו.}}.

בספרות החסידית מובאים סיפורים שונים המבטאים את היחס המיוחד הנרכש לחדריהם של [[רבותינו נשיאינו]] גם לאחר שהסתלקותם. בולט מביניהם הוא סיפור אותו סיפר הרבי הריי"צ בתוך [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שנשא לאחר הסתלקותו של אביו, [[הרבי הרש"ב]], שכאשר באחת משנות ילדותו המוקדמות{{הערה|שנת [[תרמ"ה]] או [[תרמ"ו]]}}, תקופה לאחר הסתלקות סבו [[הרבי המהר"ש]]. הרבי הריי"צ שהה בחדרו כשהוא שקוע במחשבות, כשלפתע שמע קול בכי, אז הסתובב וראה את אביו, הרבי הרש"ב, עומד מול שולחנו של אביו הרבי המהר"ש, כשהוא קורא בדמעות [[פ"נ]] כביכול לפני אביו, הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ הסביר מכך את גודל השפעת הצדיק בעולם והמשכת הקדושה בעולם על ידו שפועלת באופן נצחי, עד כדי כך שהקדושה בחדרו היא ברמת עשר הספירות שב[[עולם האצילות]], ועל ידי כך נפעלת נצחיותו בעולם הגשמי{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& "ראשית גויים עמלק"], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& עמוד י'], והובא ביתר הרחבה ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=14&hilite= עמוד 6] (אידיש). הרבי מבאר ומרחיב בעניין זה ב[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=32 חלק ל"ב עמוד 19] (הסיפור עצמו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=37 עמוד 24])}}.

===הכניסה אליו===
אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ב[[יום הכיפורים]] אל [[קודש הקדשים]].{{ש}}
ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] (ובדורות הקודמים ה[[משב"ק|משבקי"ם]]) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]] כי בכל פעם שנכנס (למרות שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה"[[גרטל]]" מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.{{ש}}
כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב [[ראובן דונין]] והרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]].

כיום מתנהלים בחדר הרבי מניינים ב[[שחרית]] של ימי שני וחמשי שבתות וימים טובים, המנהלים על ידי הרב [[מאיר הרליג]], שאחראי על ניהול החדר כיום. בחדר נקבע בו ארון קודש לשירות המתפללים. יש המתנגדים לכניסה לחדר, שהם בעיקר המאמינים כי הרבי [[חיים נצחיים במלך המשיח|חי וקיים]]{{הערה|אם כי יש מהם הנוהגים להתפלל בשעת ה[[מנין]] שמתנהל בתוכו מחוצה לו}}.

===חדר היחידות של [[אדמו"ר הריי"צ]]===
[[קובץ:הרבי דירת הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עומד לצד חותנו, [[הרבי הריי"צ]] בחדר בו קיבל אנשים ליחידות [[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|בקומה השנייה]] של [[770]] במעמד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#קבלת האזרחות|קבלת האזרחות של הריי"צ]], [[ט"ז אדר]] [[תש"ט]]]]
{{להשלים}}
[[הרבי]] הורה שיכנסו אל חדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אך ורק עבור [[תפילה]], אמירת [[תהילים]] או קריאת [[פ"נ]]. כן אמר הרבי שחתנים יכנסו שם ל[[תפילת מנחה]] קודם חופתם. כניסה עבור ענינים אחרים - אמר הרבי - היא מסוכנת{{מקור}}.

במשך השנה הראשונה ל[[הסתלקות הרבי הריי"צ]] נהג הרבי להתפלל בחדר זה. במשך השנים נערכו בו מניני תפילה בשבתות וימים טובים, שם התפללו בדרך כלל [[חיים ליברמן]] וחסידים נוספים שנותרו מקושרים בעיקר אל [[הרבי הריי"צ]] גם לאחר שהרבי [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]].

==גלריית תמונות==
<gallery>
קובץ:גן עדן התחתון.jpg|הרבי נכנס לחדרו דרך [[גן עדן התחתון]] (צילום מתוך [[הזאל הקטן]] המקביל לו)
קובץ:שולחן המהרש.png|ה[[שולחן]] העגול שנבנה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]], עומד בחדר הרבי
קובץ:מנשה קליין אצל הרבי ביחידות.JPG|הרב [[מנשה קליין]] ב[[יחידות]] בחדר הרבי
קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|מר [[מנחם בגין]] ב[[יחידות]] בחדר הרבי
קובץ:הרבי 251.jpg|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[שז"ר]] בעת היחידות בחדר הרבי{{הערה|על השולחן ניתן להבחין בקופסא מהודרת בתוכה מונחים עשרות כתבי יד קודש של [[הרבי הרש"ב]], אותם העניק מר שז"ר לרבי בשעת הביקור.}}
קובץ:1000.jpg|[[הרבי]] ב[[יחידות]] לחבר הקונגרס האמריקאי בחדרו
קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]] בביקור אצל הרבי
קובץ:סדיגורה בחדר הרבי.JPG|רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]] מסאיגורה ביחידות בחדר הרבי
תמונה:בעלזא עם הרבי.jpg|ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי [[יששכר דוב רוקח]] ביחידות בחדר הרבי
קובץ:משה לוי.jpg|סגן אלוף ישראל ירקוני, השליש הצבאי של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]], אחרי ה'[[יחידות]]' בחדר הרבי
קובץ:שוטר לעקאח.jpg|[[שוטר]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] בפתח חדרו של הרבי
קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח חדרו כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב
</gallery>

==קישורים חצוניים==
*[http://chabad.info/news/184200/ העתק מינאטורי מדהים של חדרו של הרבי] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8_%D7%A0%D7%A9%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75898.html הרב עמאר בחדר הרבי: "פה כולם בוכים" ● תיעוד וידאו] {{חב"ד און ליין}}

==ראו גם==
*[[גן עדן התחתון]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:770]]

תבנית:תמונה מומלצת ל' אב

2018-08-06T14:37:40Z

חב"ד איז אקטיב: יצירת דף עם התוכן "{{תמונה מומלצת/תבנית תמונה| |שם תמונה=תשמה.jpg |גודל=300 |תיאור=הרבי עומד ליד סטנדער קטן המו..."

{{תמונה מומלצת/תבנית תמונה|
|שם תמונה=תשמה.jpg
|גודל=300
|תיאור=[[הרבי]] עומד ליד סטנדער קטן המונח על שולחן ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] ביציאתו להאזנה ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] ב[[תפילת שחרית]] ביום שני או חמישי, כשהוא עוקב במבטו אחר הולכתו של ה[[ספר תורה]] לבימת הקריאה. [[תשמ"ה]]
}}

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות תמונה מומלצת|ל' אב]]</noinclude>

תבנית:תמונה מומלצת כ"ט אב

2018-08-06T14:36:40Z

תבנית:תמונה מומלצת כ"ח אב

2018-08-06T14:35:42Z

תבנית:תמונה מומלצת כ"ז אב

2018-08-06T14:32:29Z

שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב

2018-08-06T14:31:21Z

חב"ד איז אקטיב: /* עניתי לך */

{{בה}}

ברוך הבא, או אולי ברוך השב, כי ניכר שאתה לא חדש כאן {{קריצה}}. יש"כ על יצירת דפי התמונה לעמוד הראשי. מדוע השמטת [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A3&curid=16159&diff=308894&oldid=265170 קישור לערך מורחב] בחסידות קרטשניף. אודה לך אם תסביר בדף השיחה שם [[שיחה:חסידות קרטשניף]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 13:47, 4 באפריל 2018 (IST)
:תודה. הערך מוזכר ומקושר שורה לפני כן.--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 14:48, 4 באפריל 2018 (IST)
::הבנתי. אציין, שיש הבדל משמעותי בין קישור סתמי, לבין הפניה לערך מורחב. ולשקול מה ראוי בכל מקרה לגופו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ח 01:32, 5 באפריל 2018 (IST)
:::נכון, אבל גם בדף [[חסידות חב"ד]] לא מובאים כל הקישורים לערכים המורחבים בתחילת הערך. וכאן אולי יש להכניס ל"ראו גם"--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ח 10:04, 5 באפריל 2018 (IST)

== גן ישראל ==

האם בכוונה מחקת חצי מהערך? ההתייחסות לקייטנות בארץ וכו'? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:56, כ"ג בניסן, ה'תשע"ח ''(8 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:בחצי זה הופיעו פרטים שלענ"ד בכדי שיופיעו בערך הם צריכים לעבור עריכה אגרסיבית, ובפרט בנוגע לקייטנות בארץ.--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשע"ח 12:19, 8 באפריל 2018 (IST)

== ישר כוח! ==
ישר כוח על יצירת דפי התמונה מומלצת!--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [mailto:men770b@gmail.com מייל]. כעת,כ"א בסיוון ה'תשע"ח, 15:21 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
:תודה!--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"א סיוון ה'תשע"ח 14:34, 4 ביוני 2018 (IST)

== עניתי לך ==

עניתי לך ב[[שיחת קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]. מחכה לתשובתך. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 23:20, כ"ד באב, ה'תשע"ח ''(5 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:כן, עתה שמתי לב לכך אחרי זמן מה שלא הייתי כאן, אך משום מה הוא לא הציג לי את הקריאה אתמול. הגבתי על הדברים שם.--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ה אב ה'תשע"ח 15:30, 6 באוגוסט 2018 (IST)

תבנית:תמונה מומלצת כ"ו אב

2018-08-06T14:30:55Z

שיחת קטגוריה:אירועים בהיסטוריה

2018-08-06T14:29:36Z

חב"ד איז אקטיב:

==סדר בקטגוריה==
אי"ה בקרוב אני יתחיל לסדר את הקטגוריה. התכניות שלי (כדלקמן) לא יתחילו לפני שיעבור שבוע מסוף הדיון - עורכי חב"דפדיה מוזמנים להאיר ולהעיר.
הקטגוריה - תחת השם "היסטוריה" - תחולק לשלוש תת קטגוריה:
:1. "היסטוריה כללית" - למשל: [[מלחמת העולם הראשונה]], [[התפרקות ברית המועצות]] וכד'.
:2. "היסטוריה ואירועים ביהדות"{{הערת שוליים|בכוונה אני לא משתמש בשם היסטוריה יהודית, כי למשל [[מתן תורה]] זה לא היסטוריה.}} - למשל: [[גזירות ת"ח ות"ט]], [[אסיפת הרבנים עת"ר]] וכד'.
:3. "היסטוריה חסידית"{{הערת שוליים|מסופקני אולי כדאי לקרוא לקטגוריה בשם "היסטוריה '''ואירועים''' בחסידות" (דורנו אינו "היסטוריה") או שאין צורך בכך מכיון שהאירועים בדורינו יהיו גם כך בקטגוריה נפרדת.)}} (במידה ויהיה מספיק ערכים יפוצל עם היסטוריה חב"דית) - למשל: [[אסיפת הרבנים עת"ר]] , [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]] וכד'.
::3.1. בתוך "קטגוריה היסטוריה חסידית" יהיה קטגוריה נוספת בשם "אירועים בדורנו" או "אירועים הקשורים לאדמו"ר שליט"א" - למשל: [[התפרקות ברית המועצות]], [[עלילת הרופאים]] וכד'. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 11:44, כ"ב בסיוון, ה'תשע"ז ''(16 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:עכשיו אני חושב שכדאי לקרוא לכולם 'אירועים בהיסטוריה ה...' (כללית, יהודית, חב"דית). גם אחיד וגם מדוייק יותר. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 06:34, כ"ב באייר, ה'תשע"ח ''(7 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::רעיון חדש. אירועים '''ו'''היסטוריה [ . . ] (כללית, יהודית, חסידית). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 04:20, ד' בסיוון, ה'תשע"ח ''(18 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::{{בעד}} הסדר החדש, ויישום הרעיון החדש רק ב2.--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] ז' סיוון ה'תשע"ח 13:01, 21 במאי 2018 (IST)
::::מה הכוונה "רק ב2"? בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 13:41, י' בסיוון, ה'תשע"ח ''(24 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::כלומר שרק קטגוריה האירועים ביהדות תיקרא "אירועים והיסטוריה ביהדות", ואילו השאר יקראו "היסטוריה כללית" ו"היסטוריה חסידית" כשבתוכה "אירועים בדורנו". סליחה על האיחור שבתשובתי, רק עכשיו שמתי לב לכך שענית לדברי.--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] ז' תמוז ה'תשע"ח 15:24, 20 ביוני 2018 (IST)
::::::ל[[משתמש:חב"ד איז אקטיב]]: [[התפרקות ברית המועצות]] הוא אירוע בהיסטוריה הכללית כמו ש[[:קטגוריה:מלחמות]] הוא היסטוריה. כנ"ל גם [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]] הוא אירוע בהיסטוריה. לכן לדעתי יש לתת את השם "אירועים בהיסטוריה ..." או יותר מדויק "אירועים '''ו'''היסטוריה..." (כנ"ל יש פריטם שהם אכן היסטוריה ממש ולא רק אירועים בהיסטוריה. כבונוס כך גם השמות יהיו יותר אחידים (רק בונוס). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 05:56, י"ז באב, ה'תשע"ח ''(29 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::אכן, עתה אכן נראה לי שעדיף לקרוא לקטגוריות "אירועים והיסטוריה".--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ה אב ה'תשע"ח 15:25, 6 באוגוסט 2018 (IST)

תבנית:תמונה מומלצת כ"ה אב

2018-08-05T18:20:33Z

תבנית:תמונה מומלצת כ"ד אב

2018-08-05T17:57:29Z