חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אמרי בינה

2026-04-13T21:39:13Z

חב"דפדי פעיל: /* הוצאת הספר */

[[קובץ:ספר אמרי בינה.jpeg|ממוזער|ספר אמרי בינה]]
'''אמרי בינה''' הוא מהחיבורים העיוניים והמעמיקים ביותר בתורת [[חב"ד]], אותו חיבר [[אדמו"ר האמצעי]]. הספר כולל שערים על קריאת-שמע, ציצית ותפילין, בהם נדונים במיוחד סוגיות [[אחדות ה']] על פי [[תורת החסידות]] בסגנונו הייחודי של אדמו"ר האמצעי, בהרחבה גדולה ובאריכות.

==הוצאת הספר==

הספר נדפס לראשונה ב[[קאפוסט]] בשנת [[תקפ"א]]{{הערה|וכן בלמברג בשנת [[תרכ"ב]]. צילום מההוצאה האחרונה הוציאה לאור מערכת "אוצר החסידים" בשנחאי בהוראת אדמו"ר הריי"צ.}}. הספר יצא לאור ע"י הרבי בדפוס שנחאי, ואח"כ בהוצאה חדשה ומתוקנת בשנת [[תשמ"ה]], עם הוספות רבות ובתוספת חלק נרחב משער התפילין שנדפס מגוף כתב יד קדשו של אדמו"ר האמצעי (נדפס בהתחלה כ"אמרי בינה חלק שלישי" בהוצאת קה"ת, תשל"ח, מכתב יד מעתיק).
בשנת [[תשס"ט]] הופיע הספר במהדורה מתוקנת ובאותיות מרובעות, עם תיקונים רבים ומראי מקומות. וכן הוספות: ליקוט משיחות ואגרות רבותינו נשיאנו אודות הספר, ועוד. בעריכה עסקו הרב [[אליהו מטוסוב]] והרב [[גבריאל שפירא]].

== ר' [[יקותיאל ליעפלי]] והאמרי [[בינה]] ==

את הספר ערך [[אדמו"ר האמצעי]] עבור החסיד רבי יקותיאל ליעפליער (מליפעלי). חסיד זה היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, והוא הגיע ל[[אדמו"ר הזקן]] בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש ב[[תפילין]] דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חלון חדרו שבקומה השניה, וזעק ב[[מרירות]]: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי, ורבינו הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=bcecaa20-3191-416f-a029-9526ef4de059&st=עולם+ואתה+מחיה+את+כולם&pgnum=27 תורת שמואל ספר השיחות].}}. אף שלא היה יכול ללמוד כלל, ואדמו"ר האמצעי נתן לו סדר היום ללמוד חומש עם [[רש"י]] בל"א, וקב הישר בל"א, אך ב[[דא"ח]] הייתה הבנתו להפליא מאוד. ורבינו האמצעי חיבר את האמרי [[בינה]] בשבילו.

הוא היה ידוע בהבנתו העמוקה בספר, עד ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כשהיה לו ספק בספר, היה שואל את ר' יקותיאל.

== נשיאי חב"ד אודות הספר ==
[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאמר כי מעולם לא עיין בהקדמת ספר, מלבד היכן שההקדמה בעצמה היא ספר, ולדוגמה לקח את הקדמת ספר אמרי בינה{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 53.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52}}: [[אדמו"ר הזקן]] התכוין לעבודת המוח, וה[[אדמו"ר האמצעי]] התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד [[שערי תשובה]], [[שער התפילה]] ו[[דרך חיים]]. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את הסידור עם אמרי בינה.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר{{הערה|1=אגרות קודש הריי"צ חלק ד' עמ' כו.}} שבקיץ תרנ"ה הרבה [[אדמו"ר הרש"ב]] לדבר אודות תורת החסידות, ואמר: [[תורת החסידות]] היא תורה רחבה ועמוקה עד מאוד, חכמה גדולה והשכלות עמוקות, כאשר למדתי את הכתבים של [[אדמו"ר הזקן]] ושל אדמו"ר האמצעי, בפרט הספר אמרי בינה, נשרו לי השערות מהראש מרוב יגיעת המוח ב[[מחשבה]] עיונית הרבה שעות רצופות.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/index.htm הספר] באתר {{חב"ד לייבורי}}
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אמרי_בינה_עמוד_1.jpg ליקוט אודות הספר] {{תמונה}}
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אמרי_בינה_עמוד_2.jpg המשך ליקוט אודות הספר] {{תמונה}}

{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]

יוסף חיים מייזליש

2026-04-13T21:35:19Z

חב"דפדי פעיל: /* תולדות חיים */

ר' '''יוסף חיים מייזליש''' ([[תרי"ז]]–[[תרע"ז]]) היה חסיד חב"ד הראשון שהתיישב באוסטרליה{{הערה|להבדיל מ[[שד"ר]]ים שביקרו בה זמנית.}}. הוא נודע כדמות רבת-פעלים, כבעל תפילה, מוהל, ואיש עסקים אמיד. התפרסם גם כגיבור מקומי לאחר שהציל ילדים מבית בוער בסיכון חייו.

==תולדות חיים==
נולד בחברון בחודש אלול [[תרי"ז]] לר' שמואל פסח מייזליש, שמש בית הכנסת החב"די בחברון, במשפחה מיוחסת של חסידי חב"ד, כנין לרב [[משה מייזליש]], מגדולי תלמידי [[אדמו"ר הזקן]] שעלה בערוב ימיו לארץ הקודש.

בשנת תרל"ה בהיותו כבן 18 תועד במפקד מונטיפיורי כנשוי לדבורה, ועוסק במסחר. לא ידוע לנו מה עלה בגורל אשתו הראשונה, אך בשנת תרל"ז הוא התחתן ב[[זיווג שני]] עם שרה חנה רוזנצוויג. באותה תקופה נסע לצורכי עסקים לצרפת, אנגליה ואלג'יריה, ובשנת תרמ"א עוד חתם על תקנות החברה קדישא בחברון.

בשנת תרמ"ב, ככל הנראה עקב המצב הכלכלי הקשה ביישוב היהודי בחברון, היגר עם אשתו לאוסטרליה והתיישב במלבורן. בתחילה התגורר ועבד בביתו של ר' קלונימוס זאב (וולף) דייוויס, שהיה מעמודי התווך של היהדות החרדית במלבורן וממקימי המקווה הראשון בעיר.

בהמשך עסק כמתווך במכירת אתרוגים מחברון שנשלחו על ידי ידידו הרב גדליה צבי ג'וזפסון, כדי לסייע בנדוניה לבת הרב, וכן במכירת יין ואלכוהול כשר לפסח שהובאו מארץ ישראל.

שירת כמתנדב ב"ארטילריית חיל המצב של מלבורן" (Melbourne Garrison Artillery), כוח מילואים שהגן על נמל מלבורן.

בסביבות שנת תרח"צ עבר להתגורר בעיירה הכפרית דרייזדייל (Drysdale) שם עסק בשענות ובמסחר, ומאוחר יותר עבר לעיירה סורנטו (Sorrento).

בחודש אלול תרנ"ג הפך לגיבור לאומי לאחר שפרצה שריפה בחנות כלבו בסורנטו והוא פרץ אל הלהבות והציל חמישה ילדים שנלכדו במבנה. במהלך פעולת ההצלה נפצע אנושות: קיר לבנים קרס עליו, לסתו נשברה והוא סבל מחתכים עמוקים בראשו ובצווארו. העיתונות האוסטרלית שיבחה את "הזר" שסיכן את חייו למען ילדים שאינם קרוביו, וקוראים יהודים הדגישו כי גבורתו נבעה מאמונתו הדתית. על פועלו זה הוענקה לו מדליית זהב מטעם החברה ההומנית המלכותית (Royal Humane Society).

לקראת שנת תר"ס בעקבות "בהלת הזהב", עבר למערב אוסטרליה והתיישב בעיר המכרות קולגרדי (Coolgardie), שם שימש כחזן ושוחט עבור הקהילה היהודית המקומית הקטנה.

בשנת תרס"ג עבר לעיר פרת' (Perth) והתקבל לעבוד בבית המשפט העליון של מערב אוסטרליה כקצין שריף, ומשפחתו התגוררה במגורים בשטח בית המשפט. לצד זאת שימש כחזן בפרימנטל (Fremantle) ובפרת', והיה מוהל מבוקש בקהילה.

בשנת תרס"ו מונה לנשיא ה-"Jewish Philanthropic Society" בפרת', ארגון צדקה מרכזי בקהילה.

אשתו נפטרה בד' ניסן תרע"ז, וכעבור שלושה חודשים נפטר אף הוא בפתאומיות מאי ספיקת כליות, ב[[ב' תמוז]] [[תרע"ז]] כשהוא בגיל 60 בלבד.

==משפחתו==
*בנו, שמשון מייזליש - עוזר מהנדס באחד ממפעלי התחמושת הגדולים באנגליה
*בנו, משה (מוס) מייזליש - עובד חיל הרכבות בצרפת
*בנו, הארי מייזליש- שירת בחזית [[מלחמת העולם הראשונה]], ולאחר שנפצע שובץ בתפקיד בולט במחלקה פקידותית צבאית באנגליה.
*בתו רעיית צ'ארלס ריץ' - דמות ידועה בתעשיית קליפות עץ, המתגוררת כיום ביורק
*בתו ארני בבצ'אק - לוס אנג'לס, קליפורניה.

==קישורים חיצוניים==
*שמואל סופער, '''[https://anash.org/from-chevron-to-the-outback-a-chasids-wild-australian-journey/ מסעו של חסיד באוסטרליה הפרועה]''', פרק בסדרת 'משולי תולדות חב"ד' {{אנש}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מייזליש, יוסף חיים}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]

שיחה:משה דייטש

2026-04-13T21:34:02Z

חב"דפדי פעיל: /* פיסקא בית התבשיל */ פסקה חדשה

== פיסקא בית התבשיל ==

נראה לי שאם המצב בפיסקא שבתוך הערך לא ישתנה, עדיף להעבירו לדף השיחה. יחי ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ"ז בניסן ה'תשפ"ו, בשעה 00:34, 14 באפריל 2026 (IDT)

שיחה:המשך והחרים

2026-04-13T21:28:28Z

חב"דפדי פעיל: /* שם הערך */

==עריכה==
כדאי להכניס את הציטוט מהפתח דבר כביאור (ולא כציטוט) בהוצאת מה שכבר נאמר לפני כן ובפתיחת ר"ת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:14 • ט"ו בחשוון ה'תשפ"א

==שם הערך==
{{שינוי שם עם זמן|זמן=14.04.2026}}
בכל ההמשכים האחרים שמופיע עליהם ערך (וככה תרל"ז, מים רבים תרל"ו, המשך תער"ב תרס"ו וכו') מופיע בכותרת שלהם ציון השנה בה הם נאמרו. משום מה, כאן אינו מופיע. אני חושב שצריך להוסיף זאת לשם הערך גם כאן. {{חב"דפדים פעילים}} יחי המלך המשיח ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ"ז בניסן ה'תשפ"ו, בשעה 00:22, 14 באפריל 2026 (IDT)
:{{בעד}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 00:25, 14 באפריל 2026 (IDT)

שיחה:המשך והחרים

2026-04-13T21:22:16Z

חב"דפדי פעיל:

==עריכה==
כדאי להכניס את הציטוט מהפתח דבר כביאור (ולא כציטוט) בהוצאת מה שכבר נאמר לפני כן ובפתיחת ר"ת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:14 • ט"ו בחשוון ה'תשפ"א

==שם הערך==
בכל ההמשכים האחרים שמופיע עליהם ערך (וככה תרל"ז, מים רבים תרל"ו, המשך תער"ב תרס"ו וכו') מופיע בכותרת שלהם ציון השנה בה הם נאמרו. משום מה, כאן אינו מופיע. אני חושב שצריך להוסיף זאת לשם הערך גם כאן. {{חב"דפדים פעילים}} יחי המלך המשיח ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ"ז בניסן ה'תשפ"ו, בשעה 00:22, 14 באפריל 2026 (IDT)

שיחת משתמש:יאיר שמואל רייכמן

2026-04-12T23:02:25Z

חב"דפדי פעיל:

== ברוך הבא ==

{{בה חממה}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) כ"ב בניסן ה'תשפ"ו 22:10, 9 באפריל 2026 (IDT)

==אזהרה!==
{{אזהרה|פינת החי}}בברכת יתמו חטאים ולא חוטאים. יחי המלך המשיח. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ"ו בניסן ה'תשפ"ו, בשעה 02:02, 13 באפריל 2026 (IDT)

חלוקת כוס של ברכה

2026-04-12T22:56:40Z

חב"דפדי פעיל: קידוד קישורים, הוספת מקור

{{פירוש נוסף|נוכחי=חלוקת כוס של ברכה מידי [[הרבי]]|אחר=מושג ההלכתי "כוס של ברכה"|ראו=[[כוס של ברכה]]}}
[[קובץ:כוס של ברכה70.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בחלוקת 'כוס של ברכה' ב-[[770]]]]
'''חלוקת כוס של ברכה''' הוא שמו של מעמד בו מחלק [[הרבי]] מה[[יין]] עליו מברך/מזמן ב[[ברכת המזון]], ולאחר מכן גם מבדיל על אותה הכוס{{הערה|שמוזג יין על הכוס והתערבב עם שאר היין מברכת המזון ([[משייר יין להבדלה]])}} לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].

==היסטוריה==
תיאור על מעמד כוס של ברכה קיים כבר מימי [[המגיד ממזריטש]], שנתן [[שיריים]] מכוס ההבדלה שלו לתלמידיו לאחר שהוסיף בה רביעית{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ב]].}}.

[[הרבי הריי"צ]] היה נוהג לחלק כוס של ברכה בסיומן של ה[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודות שנערכו בביתו]] לקומץ החסידים ובני המשפחה שנכחו במקום. לעיתים ארע והרבי הריי"צ שלח עם חסיד יין על מנת לחלקו לכל קהל החסידים, אך לא אירע שחילק לכולם את היין בעצמו.

לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ, כחלק מהפצרות החסידים ברבי שיואיל [[קבלת הנשיאות של הרבי|לקבל עליו את הנשיאות]], הפצירו החסידים ברבי במוצאי [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"א]] שיחלק כוס של ברכה. הרבי כתגובה שתה את כל היין שנשאר בכוסו והפך אותה. עם זאת, לאחר קבלת הנשיאות בשנת תשי"א, הסכים הרבי לחלק כוס של ברכה. הפעם הראשונה הייתה במוצאי [[ראש השנה]] בשנת תשי"ב.

בעקבות האירוע הבריאותי ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח#התקפת הלב|ליל שמיני עצרת תשל"ח]], לא התקיים מעמד כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה של אותה שנה. בזאת חנוכה ערך הרבי התוועדות שכללה אכילת 'המוציא' ובסיומה נערכה ברכת המזון וחלוקת כוס של ברכה. היה זה יוצא דופן, כיון שבדרך כלל בהתוועדויות שלא נערכו בחגים לא נטל הרבי את ידיו, חסידים הסבירו שהרבי 'משלים' את החלוקה שלא נערכה במוצאי שמחת תורה באותה שנה.

בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] הי' כמה פעמים שהרבי נתן כוס של ברכה לא' מהמשב"קים בכדי לחלק לקהל{{הערה|וכן הי' גם במוצאי שמח"ת תשל"ח ([[דברי משיח]] תשל"ח ח"א ע' 312), וראה גם יומן מוצאי אחש"פ תשמ"ט (דברי משיח תשמ"ט ח"ג ע' 515-6).}}.

==סדר החלוקה==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיבור החגים עם ימות החול]]}}
{{להשלים}}
המעמד מתקים בקביעות במוצאי החגים [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[אחרון של פסח]] ו[[שבועות]]. בימים אלו מתקיימת [[התוועדות]] גדולה בהשתתפות אורחים רבים, וכן בהזדמנויות נדירות נוספות{{הערה|1=כגון [[מוצאי שבת קודש]] [[פרשת נשא]], [[י"ב בסיון]], סיום [[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] שנת [[תנש"א]], [[ו' תשרי]] [[תשל"ה]], [[זאת חנוכה]] [[תשל"ח]] ועוד - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54932 ליומן מהשבת] {{אינפו}}}}.

בשנים [[תשי"ב]] עד [[תשי"ד]], חילק הרבי כוס של ברכה גם ב[[פורים]]. כשהרבי נהג להתוועד בסוכה (עד שנת [[תשל"א]]) התוועד גם במוצאי היום השני של חג הסוכות וחילק בסופו [[כוס של ברכה]].

החל מתחילת החלוקה, שימש בתפקיד מזיגת היין לכוסו של הרבי במשך ההתוועדות ובמשך מעמד החלוקה הרב [[מרדכי מענטליק]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשמ"ח]], החליף אותו הרב [[בערל יוניק]].

במהלך החלוקה שרים [[ניגוני חב"ד]] שמחים, מדי פעם עוצר הרבי ומעודד את שירת ה[[חסידים]].

סיפורי מופת רבים מסופרים על אנשים שנושעו מברכותיו של הרבי במעמד, וכן מאנשים ששתו מה[[יין]].

===לאחר החלוקה===
[[קובץ:מענה אופרופעניש.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לחתנים שביקשו מהרבי שיערוך התוועדות בשבת קודם החתונה שלהם: '''הנ"ל קשה, כדי שלא לבייש הקודמים שלא השתתפתי בהאופרופעניש – אבל כדי לפייסם – שני החתנים, אתן מהנשמר אצלי מ[[כוס של ברכה]] ד[[חג השבועות]], זמן נישואי הקב"ה וכנסת ישראל בשעה טובה ומוצלחת ולנצח סלה ועד''']]
לצד חלוקת היין, מחלק הרבי פעמים רבות גם בקבוקי משקה שהוכנו מבעוד מועד. במוצאי חג [[אחרון של פסח]] מחלק [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בקבוקי יין (בשל המנהג שלא להשתמש ב[[משקה]] בפסח).

לעיתים קרובות מורה הרבי שיחלקו ממה שקיבלו גם במקומות אליהם נוסעים, ומדבר על מעלת המשקה ששומע וקולט את כל המדובר בהתוועדות, לעומת אנשים שלעיתים לא מאזינים, ואף מורה לערב את המשקה החריף במיץ ממותק על מנת לחלק ממנו לילדים{{הערה|'''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.

הרבי עצמו לוקח עמו בסיום החלוקה את הכוס עם היין שנותר בה, ולעיתים אף מחלק ממנה מאוחר יותר לחסידים לתוספת ברכה{{הערה|ראו תצלום מענה הרבי המופיע בפיסקה זו.}}.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/כוס-של-ברכה/ תגית:כוס של ברכה]''' באתר {{אינפו}}
;וידאו
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1627 מעמד חלוקת 'כוס של ברכה'] (מוצאי [[שמחת תורה]]) - {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/665282/ קטעים נדירים מחלוקת כוס של ברכה – מוצאי אחרון של פסח תשל"ז]''' {{וידפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1854 מעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{וידאו}} מוצאי [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]]) - {{וידפו}}
;תמונות
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54955 גלריה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} (מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]]) - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56992 גלריה נדירה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=489 גלריה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} - {{חב"ד בישראל}}
*'''[https://col.org.il/news/131155 מכירים מושגים: מעמד חלוקת 'כוס של ברכה' – מה היה שם?]''' {{COL}} מדור לצעירים

{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2026-04-12T22:48:07Z

חב"דפדי פעיל: /* החיים הבשריים... אינם נצחיים */

{{תיבת ארכיון|[[שיחה:נצחיות חייו של הרבי/ארכיון 1|דף ארכיון 1]]}}

== הוספה לערך ==

אולי ראוי להוסיף לערך תמונה מ(המקום של לכל הפחות) הרבי שליט"א מלך המשיח לאחר שנת תשנ"ד ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 13:48, כ"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(16 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:{{א|חב"דפדי פעיל}}, שמת לב מה כתבת? תמונה של הרבי לאחר שנת [[תשנ"ד]]? באורך פלא, אין תמונה כזו... {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 18:02, 20 באוגוסט 2023 (UTC)
::{{א|חילזון}} אתה זה שלא שואף לאובייקטיביות!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:59, ג' באלול, ה'תשפ"ג)
:::{{א|חילזון}} הוא אומר שיש לו ושואל אם מנהלי האתר מסכימים להעלות אותה ולכן אין שום עניין שתערב --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ד' באלול ה'תשפ"ג - 11:53, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::{{א|יוסף בן מלמד}}, לא כתבתי בשום מקום שאני שואף לאובייקטיביות. {{א|חיים כ}}, האם ל{{א|חב"דפדי פעיל}} יש גם תמונות של אליהו הנביא, אני אשמח לראות. ואגב, אני ממש {{בעד חזק}} שיעלה את התמונה הזו, ונראה מה היא... חוץ מזה, הוא לא אמר שיש לו אלא שכדאי להעלות לאתר. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:00, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::{{א|חילזון}} אנסח בשבילך יש לו תמונה שהוא (וכנראה עוד אנשים) טוען שזה הרבי. ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב"דפדיה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ד' באלול ה'תשפ"ג - 12:18, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::{{א|חיים כ}}, מקווה שהפנמת ותקיים סוף כל סוף את מה שכתבת: {{ציטוטון|ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב"דפדיה}}. {{סוף דיון}}, כי אני פשוט לא רוצה להיחסם... זה מה שקורה כשאני קצת "מתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לי". יש {{א|חיים כ|לך}} מזל שאני לא מתווכח איתך על כל ערך הזוי שכזה ו'''מחלל שם חב"ד שכזה!''' <צונזר> {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:23, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::{{א|חב"דפדי פעיל}} אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ג באלול]] [[ה'תשפ"ג]] 13:14, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::{{בוצע}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ג באלול]] [[ה'תשפ"ג]] 13:32, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::: אני {{נגד}}. לא קשור. העובדה שבערך לא מוזכר כלום על המעמדים, כי באמת זה נושא נפרד שאינו חלק מהערך. ושייך יותר לתפילות ב770 וכיוצא בזה. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:51, י"ג באלול, ה'תשפ"ג 13:51, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::::{{נגד}} המושג נצחיות לא קשור לתפילות (אם כבר, התפילות פרט במושג) --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 05:36, כ"ג באדר, ה'תשפ"ו 05:36, 12 במרץ 2026 (IST)

== ראוי ==

ראוי להוסיף ב'ראו גם' את הדף 'חשבונו של עולם'

:{{א|מענדל סופר}} מה הקשר? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:04, 10 בינואר 2025 (IST)
::כמו שבדף שם יש הפני' לדף הזה--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 13:48, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה 13:48, 12 בינואר 2025 (IST)

==קטגוריה==
האם כדאי לשייך לקטגוריה ולפורטל של משיח וגאולה? מה דעתכם? אני חושב שכדאי כחלק מהרבי כמלך המשיח. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:26, ב' באדר, ה'תשפ"ה 00:26, 2 במרץ 2025 (IST)

== רוב ==

נידון בעבר (ובכ"מ) מי 'יותר': אנחנו או 'הם'.

עשיתי בדף המשתמש שלי רשימה, לפי ישיבות. דבר שיכול להעיד וכו.[[משתמש:ףף|ףף]] - [[שיחת משתמש:ףף|שיחה]], 15:46, כ"ז באדר, ה'תשפ"ו 15:46, 16 במרץ 2026 (IST)

== להעיר ==

בנוגע ל'פסיקת-התורה' למול מציאות העולם- ממענה הרבי להרילג על משנ"ת בש"פ ויקרא תשמ"ב -

'''"!? אמרתי כו"כ פעמים שישנו עולם ובו דברים במציאות מסויימת וקודם שמכריזים (ובוודאות) - כדאי ע"פ הלכה לראות המציאות. -שאינה כלל כנל!"'''

https://drive.google.com/file/d/1R8XdFuEJDUFF1NTMXPJDb7JSGiXsMIKs/view

ותן לחכם ויחכם עוד ולא באתי אלא להעיר. [[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 23:48, ה' בניסן, ה'תשפ"ו 23:48, 23 במרץ 2026 (IST)

== חילול שם ליובאוויטש ==

tora-forum.co.il/threads/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%91-%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F.37430/post-1386699 ‫[[מיוחד:תרומות/89.139.243.198|89.139.243.198]]‬ 21:47, 8 באפריל 2026 (IDT)

== החיים הבשריים... אינם נצחיים ==

"כיון שהבשר הוא הוה ונפסד, הרי '''החיים הבשריים הם מוגבלים ואינם נצחיים'''" - [https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15403853615bd06a51a27dc931060.pdf תורת מנחם תשי"ב חלק א (עמ' 300)] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) כ"ה בניסן ה'תשפ"ו 19:07, 12 באפריל 2026 (IDT)
:👏👏👏 ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ"ו בניסן ה'תשפ"ו, בשעה 01:48, 13 באפריל 2026 (IDT)

פינת החי

2026-04-12T22:45:09Z

חב"דפדי פעיל: אין פה מנטרים באתר הזה???

קונטרס מאמרים תרפ"ב

2026-04-12T22:41:53Z

חב"דפדי פעיל:

[[קובץ:קונטרס מאמרים תרפב כריכה.jpg|250px|ממוזער|כריכת הקונטרס]]
[[קובץ:מענה קונטרס מאמרים תרפב.png|250px|ממוזער|המענה על הדפסת הקונטרס לרב זלמן חאנין]]
"'''קונטרס מאמרים תרפ"ב'''", הוא קובץ המכיל שלושה מאמרים של [[אדמו"ר הריי"צ]], שנאמרו בשנת [[תרפ"ב]]. הקובץ חולק על ידי [[הרבי]] ביום הבהיר [[י' שבט]] תשנ"ב, בצירוף שתי [[דולרים לצדקה]].

==הקונטרס==

הקונטרס כולל שלושה מאמרי חסידות שאמר אדמו"ר הריי"צ בראשית שנת תרפ"ב ונמצאו בכתב יד.

בפתח הקונטרס נדפסה תמונת תואר {{ציטוטון|פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע}}, ובסופו פקסימיליות מכת"י המעתיק ו{{ציטוטון|ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע}}.

בגוף המאמרים ניתוספו הערות ומראי מקומות בעריכת ר' [[אהרן לייב רסקין]].

המאמרים שנדפסו בקונטרס נדפסו שוב בהוצאה החדשה של ספר המאמרים תרפ"ב-ג {{הערה|[[קה"ת]], [[תשפ"ה]].}}, בראש הספר (עם הערות הנ"ל). ובסוף הספר הוסיפו את דברי הרבי לפני חלוקת הקונטרס, וה"פתח דבר" לקונטרס (שהוגה על ידי הרבי).

== חלוקתו ע"י [[הרבי]]==

בליל [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ב]] חילק הרבי את הקונטרס בצירוף שני דולר ל[[צדקה]].

בסיום תפילת ערבית - פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה, ובטרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה. מיד לאחר מכן החל בחלוקת הקונטרס.

הרבי חילק את הקונטרס בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שתי שטרות של דולר לצדקה, הקונטרס בצבע אדום, והוא מכיל כ-50 עמודים. הפתח דבר נושא את התאריך "מוצש"ק פ' בא".

בעת החלוקה ענה על בקשות ברכה. החלוקה הסתיימה בשעה 10:30 לערך, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק הרבי כ-7,000 חוברות.

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/קונטרס_מאמרים_תרפ%22ב_-_יו%22ד_שבט_תשנ%22ב.pdf קונטרס מאמרים תרפ"ב]''' {{PDF}}

{{במחיצת הרבי}}
{{ספרי אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|ק]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

שלום יעקב חזן

2026-04-09T23:56:27Z

חב"דפדי פעיל: /* חושף ארכיון הצבא האדום */

[[קובץ:יעקב חזן.jpg|ממוזער|255x255 פיקסלים|הרב שלום יעקב חזן נואם בהתוועדות ב-770]]
[[קובץ:שלום יעקב חזן מניח תפילין ב-770.jpg|ממוזער|הרב חזן [[מבצע תפילין|מניח תפילין]] למבקר ב-[[770]]]]
הרב '''שלום יעקב חזן''' (נולד ב[[י"ח באייר]] [[תשי"ח]], 1958), הוא חוקר היסטוריה חב"דית, עורך [[שבועון בית משיח]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] של הוצאת [[קה"ת]], חבר מערכת [[שבועון בית משיח]], חבר ב[[וועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]] וחבר הוועדה הרוחנית של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|שם=חב"דפדיה|ובעבר גם של [[חב"דפדיה]].}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח אייר]] [[תשי"ח]] לרב [[אהרון חזן]] ולנחמה לאה, בעיר [[מוסקבה]]. שם בהדרכת הוריו שמר על דרך היהדות והחסידות ב[[מסירות נפש]].

בבחרותו עלה ל[[ארץ הקודש]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]], ומשם המשיך ל[[ארצות הברית]]. לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב [[חיים ישראל שפרלין]], נסע בשנת [[תשמ"ג]] ל[[שליחות]] בעיר [[רסיפה]] שב[[ברזיל]] והיה הראשון שניהל [[בית חב"ד]] במקום. הקים שם [[בית כנסת]] ו[[מקווה]]. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תנש"א]].

הרב חזן מתגורר ב[[קראון הייטס]] והוא מהמתפללים הקבועים ב[[770]].

הרב חזן משמש כחבר במערכת [[אוצר החסידים]] - [[קה"ת]], חוקר דברי ימי חב"ד והיסטוריון. במסגרת תפקידיו ערך ספרים רבים, המתעדים את תורת אדמו"רי חב"ד.

בנוסף לזאת, משמש כעורך ראשי של [[שבועון בית משיח]] וחבר בועדה הרוחנית של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|שם=חב"דפדיה}}, וב[[וועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].

==חושף ארכיון הצבא האדום==

בעבר כיהן כספרן ב[[ספריית אגו"ח]].

במהלך עבודתו בתחום הספרות והעיתונות, חשף את ארכיונו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שניצל מהנאצים והתגלגל לארכיונו של הצבא הרוסי, בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים ל[[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי]] ו[[חסיד]]י חב"ד.

החומר הרב שנחשף התפרסם רובו ככולו לראשונה מעל גליונות [[שבועון בית משיח]], ולאחר מכן אף יצאו לאור מספר ספרים שכללו את האגרות, המאמרים ועוד.

במסגרת חומר זה יצאו לאור ע"י [[קה"ת]]:

#[[ספר המאמרים תרס"ג]] - חלק ב' (מילואים)
#[[ספר המאמרים ליקוט]] - חלק ג'
#[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו - ט"ז{{הערה|שם=י"ד|חלק י"ד נמצא בדפוס.}},
#[[דברי ימי הרבנית רבקה]]
#[[רשימת ענינים וסיפורים]] (מסבו של הרבי).

בנוסף, פרסם - ע"י מערכת אוצר החסידים - מאמרים רבים של רבותינו נשיאינו בקונטרסים, שחלקם כבר נדפסו בספרי המאמרים (כמו: סה"מ תרס"ג, תר"פ (הוצאת תשפ"ו), תרפ"ב-ג (הוצאת תשפ"ה), תרצ"ד, ועוד).

==חשיפות==
כמה מהחשיפות שלו שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]:
* מאמרי חסידות רבים של רבותינו נשיאינו.
* סדרה ארוכה של [[כתבי יד]] הקשורים ל[[ליקוטי דיבורים]].
* [[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. (גליון 388).
* לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון|אברהם שניאורסאהן]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. (גליון 433).
* כתב התקשרות של חסידי ארץ ישראל ל[[אדמו"ר הרש"ב]] (גליון 478).
* רשימת ליובאוויטש השניה (גליון 431).

==ספרים בעריכתו==

כחלק מתפקידו כעורך במערכת אוצר החסידים, ערך ספרים רבים מתורתם של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]]. להלן הספרים שערך (רשימה חלקית):
* [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] - כרכים כ"ב - מ"ב (סה"כ כעשרים כרכים), בין השנים [[תשנ"ג]] - [[תשפ"ו]].
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] - כרכים ט"ו - ט"ז (סה"כ ב' כרכים{{הערה|שם=י"ד}}), בשנת [[תשס"א]].
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] - תרמ"ג ותרמ"ד (בכרך אחד), תרנ"ד, תרנ"ה ותרנ"ו (בכרך אחד), תרס"ג - חלק ב', תרס"ה, תרס"ח, תרס"ט, תרע"א, תרע"ח, תרע"ט, תר"פ (סה"כ י"א כרכים).
:*'''[[ספר המאמרים]] ליקוט''' - לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], והוא ג' כרכים בהם נתפרסמו מאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] וכן מעט רשימות בעניני [[דא"ח]] שנכתבו ע"י כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. ח"א - [[תש"מ]]. ח"ב - [[תשנ"ג]]. ח"ג - [[תשס"ב]]. הדרושים שבספרים אלו נדפסו מחדש בתוך סדרת [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]] במסגרת הדפסת הסדרה מחדש ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]], כל דרוש במקומו.
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תרפ"ו, תרפ"ז - ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (סה"כ ב' כרכים).

כמו כן, משמש כעוזר עריכה למאות כרכים בהוצאת קה"ת, וכן כעורך מפתחות לספרים רבים.

בנוסף ערך מחדש את כל '[[שלשלת היחס]]' והוסיף עוד מאות פרטים לרבותינו נשיאינו, ע"פ מקורות ומסמכים שנתגלו מאז. נדפס ב[[קובץ היום יום]] מהוצאת [[תש"פ]] ואילך.

==משפחתו==
;חתניו:
*הרב משה יעקב שארף.
*הרב לוי יצחק רביסקי.
*הרב ישעיה הלוי שגלוב.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/הרב-שלום-יעקב-חזן/ תגית - הרב שלום יעקב חזן] {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_14.html האזינו: תיאור מרתק מהמאמר הפתאומי ב'פורים המשולש' בתשמ"א]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}
;טורים פרי עטו:
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב?] {{אינפו}} [[א' אייר]] [[תשע"ד]] (01.05.2014) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חזן, שלום יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:חברי ועד כינוס השלוחים העולמי]]

שלום יעקב חזן

2026-04-09T23:53:57Z

חב"דפדי פעיל: /* ספרים בעריכתו */

[[קובץ:יעקב חזן.jpg|ממוזער|255x255 פיקסלים|הרב שלום יעקב חזן נואם בהתוועדות ב-770]]
[[קובץ:שלום יעקב חזן מניח תפילין ב-770.jpg|ממוזער|הרב חזן [[מבצע תפילין|מניח תפילין]] למבקר ב-[[770]]]]
הרב '''שלום יעקב חזן''' (נולד ב[[י"ח באייר]] [[תשי"ח]], 1958), הוא חוקר היסטוריה חב"דית, עורך [[שבועון בית משיח]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] של הוצאת [[קה"ת]], חבר מערכת [[שבועון בית משיח]], חבר ב[[וועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]] וחבר הוועדה הרוחנית של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|שם=חב"דפדיה|ובעבר גם של [[חב"דפדיה]].}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח אייר]] [[תשי"ח]] לרב [[אהרון חזן]] ולנחמה לאה, בעיר [[מוסקבה]]. שם בהדרכת הוריו שמר על דרך היהדות והחסידות ב[[מסירות נפש]].

בבחרותו עלה ל[[ארץ הקודש]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]], ומשם המשיך ל[[ארצות הברית]]. לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב [[חיים ישראל שפרלין]], נסע בשנת [[תשמ"ג]] ל[[שליחות]] בעיר [[רסיפה]] שב[[ברזיל]] והיה הראשון שניהל [[בית חב"ד]] במקום. הקים שם [[בית כנסת]] ו[[מקווה]]. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תנש"א]].

הרב חזן מתגורר ב[[קראון הייטס]] והוא מהמתפללים הקבועים ב[[770]].

הרב חזן משמש כחבר במערכת [[אוצר החסידים]] - [[קה"ת]], חוקר דברי ימי חב"ד והיסטוריון. במסגרת תפקידיו ערך ספרים רבים, המתעדים את תורת אדמו"רי חב"ד.

בנוסף לזאת, משמש כעורך ראשי של [[שבועון בית משיח]] וחבר בועדה הרוחנית של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|שם=חב"דפדיה}}, וב[[וועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].

==חושף ארכיון הצבא האדום==

בעבר כיהן כספרן ב[[ספריית אגו"ח]].

במהלך עבודתו בתחום הספרות והעיתונות, חשף את ארכיונו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שניצל מהנאצים והתגלגל לארכיונו של הצבא הרוסי, בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים ל[[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי]] ו[[חסיד]]י חב"ד.

החומר הרב שנחשף התפרסם רובו ככולו לראשונה מעל גליונות [[שבועון בית משיח]], ולאחר מכן אף יצאו לאור מספר ספרים שכללו את האגרות, המאמרים ועוד.

במסגרת חומר זה יצאו לאור ע"י [[קה"ת]]:

#[[ספר המאמרים תרס"ג]] - חלק ב' (מילואים)
#[[ספר המאמרים ליקוט]] - חלק ג'
#[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו - ט"ז{{הערה|שם=י"ד|חלק י"ד נמצא בדפוס.}},
#[[דברי ימי הרבנית רבקה]]
#[[רשימת ענינים וסיפורים]] (מסבו של הרבי).

==חשיפות==
כמה מהחשיפות שלו שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]]:
* מאמרי חסידות רבים של רבותינו נשיאינו.
* סדרה ארוכה של [[כתבי יד]] הקשורים ל[[ליקוטי דיבורים]].
* [[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו"ר הריי"צ]]. (גליון 388).
* לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון|אברהם שניאורסאהן]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר"צ]]. (גליון 433).
* כתב התקשרות של חסידי ארץ ישראל ל[[אדמו"ר הרש"ב]] (גליון 478).
* רשימת ליובאוויטש השניה (גליון 431).

==ספרים בעריכתו==

כחלק מתפקידו כעורך במערכת אוצר החסידים, ערך ספרים רבים מתורתם של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]]. להלן הספרים שערך (רשימה חלקית):
* [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] - כרכים כ"ב - מ"ב (סה"כ כעשרים כרכים), בין השנים [[תשנ"ג]] - [[תשפ"ו]].
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] - כרכים ט"ו - ט"ז (סה"כ ב' כרכים{{הערה|שם=י"ד}}), בשנת [[תשס"א]].
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] - תרמ"ג ותרמ"ד (בכרך אחד), תרנ"ד, תרנ"ה ותרנ"ו (בכרך אחד), תרס"ג - חלק ב', תרס"ה, תרס"ח, תרס"ט, תרע"א, תרע"ח, תרע"ט, תר"פ (סה"כ י"א כרכים).
:*'''[[ספר המאמרים]] ליקוט''' - לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], והוא ג' כרכים בהם נתפרסמו מאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] וכן מעט רשימות בעניני [[דא"ח]] שנכתבו ע"י כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. ח"א - [[תש"מ]]. ח"ב - [[תשנ"ג]]. ח"ג - [[תשס"ב]]. הדרושים שבספרים אלו נדפסו מחדש בתוך סדרת [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]] במסגרת הדפסת הסדרה מחדש ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]], כל דרוש במקומו.
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תרפ"ו, תרפ"ז - ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (סה"כ ב' כרכים).

כמו כן, משמש כעוזר עריכה למאות כרכים בהוצאת קה"ת, וכן כעורך מפתחות לספרים רבים.

בנוסף ערך מחדש את כל '[[שלשלת היחס]]' והוסיף עוד מאות פרטים לרבותינו נשיאינו, ע"פ מקורות ומסמכים שנתגלו מאז. נדפס ב[[קובץ היום יום]] מהוצאת [[תש"פ]] ואילך.

==משפחתו==
;חתניו:
*הרב משה יעקב שארף.
*הרב לוי יצחק רביסקי.
*הרב ישעיה הלוי שגלוב.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/הרב-שלום-יעקב-חזן/ תגית - הרב שלום יעקב חזן] {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_14.html האזינו: תיאור מרתק מהמאמר הפתאומי ב'פורים המשולש' בתשמ"א]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}
;טורים פרי עטו:
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב?] {{אינפו}} [[א' אייר]] [[תשע"ד]] (01.05.2014) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חזן, שלום יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:חברי ועד כינוס השלוחים העולמי]]

שניאור זלמן גוראריה

2026-04-09T23:51:48Z

חב"דפדי פעיל: /* פעילות בענייני משיח */

{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן גוראריה
|תמונה=גוראירה.jpg
|תיאור=הרב גואריה עובר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]
|תאריך לידה=[[כ"ה כסלו]] [[תער"ב]]
|תאריך פטירה=[[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]
|תפקידים נוספים=
|תפקיד=יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]].}}
הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ"ה בכסלו]] [[תער"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה חבר הנהלת [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], חבר הנהלת הוצאת ספרים [[קה"ת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]].

==תולדות חיים==
===ילדותו וצעירותו===
נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] ואסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער"ב]].

בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות לראשונה את [[אדמו"ר הרש"ב]] ולהתברך מפיו, בעיירת המרפא "סלאוויאנסק", שם שהה הרבי הרש"ב באותה תקופה. בחורף שנת [[תר"פ]] ברחה משפחתו מקרמנצ'וג ל[[רוסטוב]], מפחד הבולשביקים שהתקרבו לעיר.

בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר]]י הרבי הרש"ב והריי"צ.

באחת הפעמים הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שימנו את ר' [[יחיאל קמיסר]] למלמד{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/152B8hd0NqFmTKNLthPdaf2Oe1WH2y2GT/view בית משיח גליון 193 עמ' 54].}}.

ר' זלמן זכה במשך שנים אלו לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ, וזכה להיות מהבודדים שהשתתפו בחתונותיהן של שלוש בנותיו של הרבי הריי"צ<ref>לימים סיפר לעיתון בית משיח [15, ולאחרי כמה שנים עוד הפעם [במכתב למערכת]] את זכרונותיו מחתונת הרבנית שיינא.</ref>. פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גוראריה שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר המכונה "מערן צימעס". הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. ר' זלמן לא אהב את האוכל, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/152B8hd0NqFmTKNLthPdaf2Oe1WH2y2GT/view בית משיח גליון 193 עמ' 55].}}.

כאשר אדמו"ר הריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה גם לאחר מכן משפחת גוראריה. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר]]ו, הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]" - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.
[[קובץ:רש"ז בווארשא.png|ממוזער|250x250 פיקסלים|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשה]]
בשנת [[תרפ"ה]] היגרה משפחת גוראריה ל[[פולין]], ור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו עד לפרטי פרטים. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "[[דרך חיים]]" של [[אדמו"ר האמצעי]].

ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו, לכן אמר ר' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]], עשה ר' זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד ראש השנה [[תר"צ]], בו שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[ארצות הברית]], וראש השנה [[ת"ש]], אז שהה הרבי הריי"צ ב[[וורשה]] ור' זלמן היה בריגא.

בחודש [[כסלו]] [[תרפ"ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]].

כאשר אדמו"ר הריי"צ עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י"ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר. בשנת [[תרצ"א]] נשלח ר' זלמן לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים.

לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל"[[יחידות]]", ואמר לו:"כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי" והמשיך הרבי, "מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים"]"{{הערה|שם=בית משיח}}.

במהלך שליחות זו, קיבל הרב גוראריה הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ{{הערה|שנדפסו ב"[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]" חלק י"א, ובחלק ט"ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי"צ, בהם הוא מוסר דו"ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גוראריה, והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. שליחותו נמשכה גם בשנת [[תרצ"ב]].

במסגרת השליחות הוא גם מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר' זלמן לוורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי"צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.

בהיותו שם, דאג ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ אף כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" [=שר החצר]{{הערה|שם=בית משיח}}.

כשהרבי הריי"צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. ב[[תרצ"ד]] מונה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני "[[התמים]]". חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי"צ]] על גדולי החסידים, נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן, שהיה דואג שאדמו"ר הריי"צ יכתוב את רשימותיו לפרסום. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: "דו ווייסט נישט וויפיל [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] האט דער התמים געמאכט [= אינך יודע כמה בעלי תשובה ה'התמים' עשה]".

בשנת [[תרצ"ט]] השתדרך ר' זלמן עם הרבנית חוה{{הערה|נפטרה כ"ד אדר תשס"ו}}, בת האדמו"ר מקופישניץ בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ. השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

זמן קצר לפני [[מלחמת עולם השנייה]] ביקש ר' זלמן לנסוע ל[[וורשה]], [[אדמו"ר הריי"צ]] שלל זאת ובזכות כך חייו ניצלו מהמלחמה. בזמן המלחמה אמר אדמו"ר הריי"צ לר' זלמן להגר ל[[ארצות הברית]], ולאחר בואו סייע ל[[הצלת אדמו"ר הריי"צ]].

===בארצות הברית===
[[קובץ:רויטבלאט.jpg|ממוזער|ר' זלמן יושב שני משמאל]]
לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן.

כאשר ייסד [[הרבי הריי"צ]] את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מונה ר' זלמן לר"מ בישיבה, כמו כן הוא עמד בראשות הוועד של הישיבה יחד עם הרש"ג, ר' [[שמואל לויטין]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], ר' [[אליהו סימפסון]], ור' [[מרדכי מנטליק]].

לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר:"היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, ואז פנה אליו הרבי שוב ואמר "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!".

באותה יחידות, הורה לו הרבי שעליו לעזור לאשתו, וזאת בשל כך שכאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו.

בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי:"אם [[הקב"ה]] נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא". ר' זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות.

ר' זלמן התעסק גם באיסוף [[דמי מעמד]]. בסוף שנות השי"ן, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא החל להיכנס לתחום העסקים.

אחרי [[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] ר' זלמן ל[[הרבי]], כמעט בכל יום כתב ר' זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. היה אז חבר בוועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. הרבי היה משתמש פעמים רבות בר' זלמן בכדי להעיר על הנהגות מסוימות שנהגו בין ב[[אנ"ש]], שלא היו כראוי.

היה חבר בהנהלת [[הוצאת ספרים קה"ת]].

ר' זלמן היה ידוע כחסיד מקושר, שהתמסר להוראות [[הרבי]] ובמיוחד ל[[עשרת המבצעים]] אותם קיים בהידור. היה ידוע בחביבותו המיוחדת להידור במצוות. היה מהדר מאוד לקבל [[סנדק]]אות, הרבי בהזדמנות אף שיבח{{הערה|שיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה}} את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות.

לצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנותיו האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.

בשנותיו האחרונות, ר' זלמן היה גם השליח של [[אנ"ש]] למסור לרבי את ה[[פ"נ כללי]], לברך את הרבי ביום הולדתו [[י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסן]], ועוד.[[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא']]ר' זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תשמ"ח]] שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, והציע שכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים.

בשנים מאוחרות יותר בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל [[מקווה יוניון]] שהקים היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים. בדירות אלו השתמשו [[אש"ל הכנסת אורחים]] עד לשנת [[תשס"ה]]. כמו אצל אדמו"ר הריי"צ, גם אצל הרבי הוא היה הגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. ר' זלמן בנה בריכה ל[[תשליך]] ליד [[770]] בכדי לא להטריח את [[הרבי]] ב[[ראש השנה]].

===פטירתו===
בערב [[ראש השנה]] [[תשס"ד]] בעת ששהה הרב גוראריה ב[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת בראש השנה [[א' בתשרי]] תשס"ד{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2577 אלפים בהלוויתו של הרב גוראריה] באתר {{חב"ד אינפו}}.}}.

בשנת [[תשע"א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם "בכל ביתי נאמן הוא" שנערך על ידי העיתונאים החב"דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].

===עסקנות ציבורית===
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|ר' זלמן שני מימין, בעת אמירת [[מאמר]] על ידי [[הרבי]]]]
בשלהי שנות הכ"פים, כאשר רבים [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|ברחו]] משכונת [[קראון הייטס]], דאג ר' זלמן שאנ"ש לא יעזבו את השכונה, בהוראת הרבי והציע שכל מי שיקנה דירה בקראון הייטס יקבל ממנו 5,000 דולר הלוואה{{הערה|באותה תקופה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על כ-15.000 דולר}}. ר' זלמן שמר על קשרים עם גדולי ישראל והיה נציגו של [[הרבי]] ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].

בשנת [[תשמ"ה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב"ד ארה"ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. בשנת [[תש"נ]] חידש את פעילות [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]]. כשכתב על כך לרבי, נענה במענה חריף השולל את חידושו המהיר של הוועד ללא מחשבה יתירה. הוא כתב על כך בחזרה לרבי כי הוא מבטל את רעיונו, אך הרבי ענה לו: {{ציטוטון|בטל ומבוטל לגמרי – כמה רגעים חשב עד"ז? השאל את הועד קודם שביטל (הכותב) דעתם?.. כנראה אין לו סבלנות לקרוא מכ' הנכתבים אליו – כלל וכלל, ומחליט תומ"י מה שנופל ברעיונו!}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, עמ' 47 - 48.}}. לבסוף נתן הרבי את הסכמתו לחידוש הוועד.

ר' זלמן יחד עם ר' [[ יצחק הנדל ]] היו מברכים את הרבי בליל[[ י"א ניסן ]].

===פעילות בענייני משיח===
ר' זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וה[[משיח|גואל]].

בשנת [[תשל"ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב"ד]] ניסו להיאחז באמונת החסידים ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] כדי להגביר את אש המחלוקת, קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסכים עם דברי ר' זלמן והסתייג מפרסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח.

בעודם מדברים, שמע ר' זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר' זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.

ר' זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[משקה]] ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|ראו "לשליחות היחידה נאמן הוא" בתוך [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}.

מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי [[בשורת הגאולה]] והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה.

בשנות הנו"נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה"תקופה החדשה" שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב.

אחר שיחת [[ כ"ח ניסן ]][[תנש"א]] הקהל פרץ בזעקות עד מתי אך הרבי אמר לו לא נגע ולא פגע.

ר' זלמן תמך בפרסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפרסום המודעות בעיתונים.

כחודשיים לאחר מכן, ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] כאשר כתב לרבי שרוצים להוציאו מוועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] עקב כך שמכריז בגלוי שהרבי הוא מלך המשיח ושאל את הרבי האם הוא צריך להילחם בזה עד כדי [[מסירות נפש]], נענע הרבי בראשו לחיוב{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/-00770-/80-05-28b/mkodesh-52-3-4.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ג מענה סט].}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד את החסידים, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, ועל כך "שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם".

לאחר ג' תמוז התפרסם שב[[צוואת הרבי]] מופיע שמו בין חברי אגודת חסידי חב"ד. כיוון שחברי הועד האחרים לא רצו שיהי' גם הוא, מפני שיטתו בהפצת בשורת הגאולה, טענו הם שהצוואה מזויפת. ר' שניאור זלמן הקים אז את הועד למען מימוש הצואה, שהוציא כמה חוברות. לפועל הוא לא צורף לועד אגודת חסידי חב"ד.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

תמך ועודד את גם לאחר ג' תמוז את המשך ההוצאה לאור של ספרי קה"ת עם התואר "מלך המשיח", כפי שציווה הרבי בשנת תשנ"ג להוצאת [[קה"ת]]. ועזר בממונו להדפסת ה"לקוטי תורה" באותיות מרובעות בשנת [[תשס"א]], [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלקים ט"ו-ט"ז - ג"כ בשנת תשס"א, ועוד ספרים רבים.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע תות"ל מונטריאול.
* בנו, הרב [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]], שליח בופלו/מונסי ניו יורק.
* בתו, מרת אסתר, רעיית הרב [[מנחם נחום שטרנברג]], קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.s3.wasabisys.com/pdf/rashaz.pdf זכרון הרש"ז גוראריה]''' - התכתבות רבותינו נשיאנו עם החסיד ר' שניאור זלמן גוראריה. תשס"ו.
*[[יוסף יצחק אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/11200003993 בכל ביתי נאמן הוא]''', [[תשע"ב]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/old/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י"ב מתוך הספר] לקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*'''אני מגדל אותו עם עיני''', פנינים מזכרונותיו, 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 72
*'''החסיד שעסק בהקמת ממלכת הדור השביעי''', שבועון בית משיח גליון 1200 עמוד 28
*'''[https://drive.google.com/file/d/152B8hd0NqFmTKNLthPdaf2Oe1WH2y2GT/view אני מרגיש שחזרתי קרוב לשמונים שנה לאחור]''', שבועון בית משיח גליון 193 עמוד 51–55.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/blogs/1097615/ '''במה שהרבי "קאכט זיך" - בכך עלינו לעסוק!'''] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[770]] ב[[כ"ז ניסן]] [[ה'תשנ"ג]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68330 "הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו"ט?"]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי - א (שפוץ שטרנברג)] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תשורה_סלונים-ריבקין.pdf ב (סלונים-ריבקין)]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
* '''[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/850838/ עדות מכלי ראשון: מה שהתחולל בחדר הרבי בשמח"ת תשנ"ג] {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/01/blog-post_29.html האזינו לנאום הסוער של הרב גוראריה: המסר המזעזע של הרבי לחסידים אחרי ג' תמוז תשנ"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גוראריה, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]
[[קטגוריה:אסירים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

ניגונים על פרקי הרבי

2026-04-09T23:44:37Z

חב"דפדי פעיל: יישר כח

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר{{הערה|[[מדיה:הניגון הנבחר לשנת תשמ"ט.MP3 | תבוא לפניך ]]}}, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.

== ניגונים ומלחינים שהרבי עודד ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[ניגון של"ו|כלה שארי]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], - ניגון נוסף [[יפרח בימיו צדיק|מי לי בשמים]] - הותאם על ידי תמימים (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר,).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקער]]- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר' דובער מתתיהו פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' ישראל גרנובטר ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נחום פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: [[אודה ה' מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה']] - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [[מדיה:קט''ו - לא לנו ה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה']] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח)|ניגון הללו את ה']] - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהלים ק"כ|פרק ק"כ]]: [[שיר המעלות אל ה']] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע"י התמים [[יענקי מרטון]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-הניגון-הנבחר-קאפיטל-קכג-לוי-יצחק-ניאזוב.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ה]] - [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]]: [[לולי ה' שהיה לנו]] - הולחן ע"י הרב [[ישראל גרנובטר]]. [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/לולי_ה'_שהיה_לנו_-_קאפיטל_קכ%22ד%2C_תשפ%22ה.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ו]] - [[תהלים קכ"ה|פרק קכ"ה]]: [[שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון)|שיר המעלות הבוטחים בה']] - הולחן ע"י הת' מאיר ששונקין. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.mp3?_=1 להאזנה].

== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ==
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל]]
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

=== ניגונים שהרבי עודד ===
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' ל[[קבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה]).

=== ניגונים שנבחרו ===
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון "[[וקדשתם את שנת החמישים]]" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'{{הערה|האותיות 'חיים' בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך", ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]''' {{דרייב}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]
*הרב חיים דלפין, [https://sinun770.org/יא-ניסן-יום-הולדת-של-הרבי-הניגון-על-המז/ י"א ניסן , יום הולדת של הרבי , הניגון על המזמור של התהילים בהתוועדות , הרב חיים דלפין שנת תשפ"ו] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו|}}

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהלים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים [[תשס"ח]].

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

דרך מצותיך

2026-04-09T23:38:37Z

חב"דפדי פעיל: /* הדפסת הספר */

[[קובץ:שער דרך מצוותיך.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאה החדשה]]
[[קובץ:כריכה דרך מצוותיך.png|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]
[[קובץ:Ed62.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאה הראשונה]]
'''דרך מִצְוֹתיך''' הנקרא בשם '''ספר טעמי המצות''' הוא ספר העוסק בטעמי המצוות על דרך ה[[חסידות]], שכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הספר יצא לאור לראשונה בדפוס א. ע. ראבינאוויץ ב[[פולטבה]] בשנת [[תרע"א]] (1911) וכיום יוצא לאור בהוצאת [[קה"ת]].

הספר נחלק לשלושה חלקים: "טעמי המצוות", "שורש מצוות התפילה" ו"מאמרים והוספות".

"דרך מצותיך חלק שני" עוסק בפירוש חלקים שונים ב[[תפילה]] ואין לו קשר לחלק הראשון. חלק זה יצא לראשונה בפולטבה בשנת [[תרע"ב]], אך לא נדפס שוב, ותוכנו מפוזר בספרי הצמח צדק השונים.

== החלק הראשון==
=== טעמי המצוות ===
חלקו הראשו של הספר נקרא בשם "ספר טעמי המצוות" והוא כולל ביאורים על חלק מ[[תרי"ג מצוות]], המיוסדים על [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] - ברובם על פי [[הנחה|הנחות]] [[אדמו"ר האמצעי]].

הספר נכתב בסגנון מתאים גם עבור אלו המתקשים בלימוד החסידות., כפי שכותב [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] שלו חלק י' ע' תקל.}}: {{ציטוטון|בהנוגע להדרכה בלימוד החסידות . . מהנכון אשר ישיג קונטרס ומעין וספר דרך מצותיך לאדמו"ר הצמח צדק, שסגנונם מתאים יותר לזה שלא הורגל כל כך בספרי חסידות}}.

ברוב המצוות ציין [[אדמו"ר הצמח צדק]] בתחילתם את מניינם ב"מנין המצות" שב[[ספר החינוך]], ולחלקם הוסיף אף את ביאורי המצוות שבספר החינוך וב[[ספר המצות להרמב"ם]].

חלק זה בנוי על פי דרגת ה[[פרד"ס#סוד|סוד]] שב[[זוהר]], טעמי המצות שבלקוטי תורה להאריז"ל, [[פרי עץ חיים]], ספר [[אוצרות חיים]] ועוד.

== החלק השני ==
[[קובץ:דרך מצוותיך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של הרבי הצמח צדק בתחילת "שורש מצות התפילה"]]
=== שורש מצוות התפילה ===
חלק ארוך זה הינו בן 49 פרקים העוסקים בביאור עניינה של ה[[תפילה]] ו[[קריאת שמע]] על פי [[הקבלה]] וה[[חסידות]].

את חלק זה כתב הצ"צ עוד בחיי סבו אדמו"ר הזקן, וכשאשתו של הצ"צ, העבירה ל[[אדמו"ר הזקן]] את הכתבים ללא רשות בעלה, תבעה לדין תורה אצל אדמו"ר הזקן ודרש לגרשה, והתפייס רק כאשר קבע עימו סבו [[חברותא]] חדשה בלימוד.

בחלק זה דן הצ"צ רבות ביישוב הסתירה שישנה לכאורה, בין דרשת ה[[ספרי]] על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - "אליו ולא למידותיו" לתפילות הפונות ל[[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[שמות]], הרומזים (על פי [[תורת הקבלה]]) למידות '''מסוימות''' של אלוקים (היינו, לאלוקות כפי שירדה והצטמצמה בגדרים מסויימים השייכים לעולמות המוגבלים). כגון בשם "א-ל" הרומז ל[[ספירת החסד|חסד]], בשם אלוקים הרומז ל[[ספירת הגבורה|גבורה]] וכו'.

====לימודו בסמיכות לבר-מצוה====
על "שורש מצוות התפילה" אומר הרבי בשיחה: "ולהעיר ממנהג חסידים, ש"שורש מצות התפילה" הוא מהענינים בחסידות שמתחילים ללמוד אחרי בר מצוה, או אפילו קודם לכן. כי כאשר מתחילים ללמוד חסידות, ידיעה והשגה באלקות, צריכים להדגיש מיד ש"תכלית הידיעה שלא נדעך"{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א}}.

=== מאמרים והוספות ===
מאמרים נוספים שנדפסו מכתב ידו של הצמח צדק, בחלק זה נכללים גם קיצור שערך הצמח צדק על [[ספר התניא]] וליקוט ביאורים של הצמח צדק בקבלה ובחסידות מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|איגרותיו]].

במהדורות האחרונות של הספר (החל ממהדורת תשי"ג), נוספו בספר מפתח עניינים, ראשי פרקים מתולדות הצמח צדק וציונים לספרים שונים בהם ישנם ביאורים על טעמי המצוות שלא נתבארו בספר זה, שלושת החלקים האלו נערכו על ידי [[הרבי]].

==מהדורה מבוארת==
[[קובץ:דרך מצוותיך המבואר.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דרך מצותיך המבואר (חלק א)]]
בשנים האחרונות מוציא לאור ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] (בהוצאת [[הוצאת מעיינותיך|מעיינותך]]) את הספר בתוספת ביאור רחב ובהיר. נכון לשנת [[תש"פ]] הופיעו ארבעה כרכים של "דרך מצותיך - המבואר", כשבכך הושלם ביאור המצוות שבספר. הכרך הבא בסדרה יעסוק בביאור "שרש מצות התפילה".

חברי המערכת העוסקים בעריכת הביאור: הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[בנימין מאירי]], והרב [[אליהו קירשנבאום]]

== הדפסת הספר ==
הספר הודפס לראשונה ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] בשנת ה'[[תרע"א]] מתוך כתב ידו של הצמח צדק, שכתב בין השנים ה'[[תקע"ד]] - ה'[[תקפ"ח]], ההוצאה הראשונה של הספר הייתה על ידי [[חסידי קאפוסט]] ולכן חסידי [[ליובאוויטש]] לא השתמשו בספר. הוצאת [[קה"ת]] הדפיסה את הספר בשנת ה'[[תש"ו]] בעיר [[שנחאי]] אליה נמלטו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] רבים מ[[תלמידי התמימים]].

בשנת [[תשי"ג]] יצא הספר ב[[ארצות הברית]] עם הוספות ובשנת [[ה'תנש"א]] נדפס לראשונה ב[[אותיות|אותיות מרובעות]] (עד אז הודפס הספר ב[[כתב רש"י]]), בהוצאה זו נוספו מראי מקומות וציונים רבים וכן מפתח עניינים מפורט של הספר. הספר הודפס שוב בשנת [[תשנ"ג]], [[תשס"ו]]. בשנת [[תשע"ט]] יצאה מהדורה חדשה, בהגהה מחודשת ובהוספת מפתח לעניני גאולה ומשיח{{הערה|ראה סה"ש תנש"א עמ' 501 (והערה 110 שם), בשורת הגאולה אות כ"ט ואות ל', דברי משיח תנש"א ח"ג עמ' 455, 499, ועוד.}} ולוח ראשי תיבות.

== ראו גם ==
*הרב [[יקותיאל גרין]], '''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''', ביאר מצוות אהבת ישראל מ'דרך מצוותיך'.

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1jQIbxfKPUufwgwDNQODRIk-KWV1woUg8/view?usp=sharing דרך מצוותיך]''' סריקה מהוצאת תשס"ו {{PDF}}
* [http://chabadlibrarybooks.com/16082 הספר דרך מצותיך] בגירסת טקסט, באתר [[ספריית חב"ד]].
* '''[https://chassidutbehirah.com/derechmitzvotecha/ דרך מצותיך - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]'''
* '''[https://www.chabad.fm/files/Vko5ZkU2QWpzNERGVVJzRg.pdf מצוות בניית המקדש]''', מתוך הספר [[דרך מצוותיך]], בהוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ח]] {{חב"ד אף אם}}
* [http://hashefa.co.il/home/doc.aspx?mCatID=62997&mCatID2=60570 סדרת שיעורים בדרך מצותיך]{{וידאו}} - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]] - אתר שפע
* [http://chabad.info/beis-medrash/נחשף-חומש-עם-מנין-המצווות-בכתיק-הצמח-צ/ חומש שמות עם מנין המצוות בכתי"ק אדמו"ר הצמח צדק] עם שינויים מהנדפס בספר דרך מצותיך {{אינפו}}
* [[דוד אולידורט]], '''[https://toratchabad.com/ספר-דרך-מצוותיך-לאדמור-הצמח-צדק סקירת הספר דרך מצוותיך לאדמו"ר ה'צמח צדק']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
{{ספרי אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]
[[en:Derech Mitzvosecha]]

לימוד עניני גאולה ומשיח

2026-04-09T23:33:58Z

חב"דפדי פעיל: /* הוראות הרבי אודות הלימוד */

{{מפנה|הדרך הישרה}}
{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:שיעור עניני גאולה ומשיח המרכזי ב-770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בעניני [[גאולה ומשיח]] המרכזי ב-[[770]] (ע"י [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש) | הרב שנ"ז ליברוב)]]]]
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] [[תנש"א]] שבאה בהמשך ל{{ה|שיחה הידועה}} בכ"ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא "[[דרך הישר|הדרך הישרה]]", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].

הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.

==רקע==
{{ערך מורחב|השיחה הידועה}}
[[קובץ:צילום שער מפתחות ענייני גאולה ומשיח.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח']]
לאחר [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]], בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם ל[[הבאת המשיח]] - הייתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[תומכי תמימים ניו הייבן]] החליטו להוציא לאור חוברת ובה '[[מפתח עניינים]]' ל[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף ב[[לימוד התורה]] בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ב[[ד' באייר]]. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח וה[[פ"נ]] נתקבלו, אזכיר על [[האוהל|הציון]]"{{הערה|תיאור השתלשלות המאורעות מפי הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], '''הישרה המהירה והקלה''', שבועון כפר חב"ד 1903 עמוד 36.}}.

בשבת שלאחר מכן - שבת פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]], [[ו' באייר]] - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "[[דרך הישר|הדרך הישרה]]", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות ו[[ביאת המשיח]]. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני משיח וגאולה{{הערה|שם=תזומ|[[דבר מלכות תזריע מצורע]], סעיף יב ואילך.}}.

בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".

לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שנייה של החוברת, בה נוספו ב[[פתח דבר]] מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.

בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח במקום כלשהו בעולם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים [[ט' אייר]] ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, ב[[כ"ח באייר]], התעניין הרבי אצל ה[[מזכיר]] "האם המעגל העולמי נמשך?"{{הערה|1=[[ועד חיילי בית דוד]], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS19YbkRfMEhkeVU להביא לימוה"מ], ע' 14.}}.

בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי '[[דבר מלכות]]' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך [[לקוטי שיחות]]. חוברת מיוחדת זו, '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', [[חלוקת קונטרסים|חולקה על ידי הרבי]] לציבור ב[[ט"ו באייר]]. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.

החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן.

==מעלת הלימוד==
[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים '[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה]]
===דרך ישרה להבאת המשיח===
{{ערך מורחב|דבר מלכות תזריע מצורע}}
בשבת פרשת תזריע מצורע ([[ו' באייר]]) [[תנש"א]], ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' ב[[מסכת אבות]], אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם":

כללות [[בני ישראל]] נמצאים כעת בדרגת "אדם" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו [[סיום עבודת הגלות|סיים את כל העבודה]] [[עבודת הבירורים|לברר את העולם]] ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי [[לימוד התורה]] (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות ל[[ספירת התפארת]]).

הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) ב[[ספירת העומר]] - [[מלכות שבתפארת]]. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"[[מלכות]]" שבה, עניני המשיח והגאולה.

על כן, סיכם הרבי - [[דרך הישר|הדרך הישרה]], הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה, כאשר ניצבת משמעות מיוחדת ללימוד זה ב"עשרה מישראל" יחד - המוסיף ברגש הלב תשוקה וציפייה לביאת המשיח.

===לחיות עם משיח===
{{ערך מורחב|דבר מלכות בלק}}
כמה שבועות לאחר מכן - ב[[דבר מלכות בלק|שיחת שבת פרשת בלק]] ([[י"ז בתמוז]]) [[תנש"א]] - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר [[שכל]]ו של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה לרגש ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה{{הערה|שם=בלק|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שיחת שבת פרשת בלק תנש"א], סעיפים ט-י.}}.

===קבלת פני משיח צדקנו===
{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}
בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תשנ"ב]], ב[[דבר מלכות חיי שרה|שיחה]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי]], הודיע הרבי ש[[השליחות היחידה]] המוטלת על ה[[שלוחים]] כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.

===פקיחת העיניים===
{{ערך מורחב|דבר מלכות ויצא}}
ב[[דבר מלכות ויצא|שבת פרשת ויצא תשנ"ב]], הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בתורת החסידות ובעניני הגאולה{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]], סעיפים יח-יט.}}.

==הוראות הרבי אודות הלימוד==
[[קובץ:בית ספר לתורת הגאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום סמסטר ב[[בית הספר לתורת הגאולה]] של [[מרכז ההפצה ממש]] (קיץ תשע"ב)]]
*הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד ב[[פנימיות התורה]], החל מ[[ספר הזוהר]], ובפרט ב[[תורת החסידות]] של [[רבותינו נשיאינו]] בכלל, ובמאמרים ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו בפרט{{הערה|שם=תזומ}}.
*הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק{{הערה|שם=תזומ}}.
*הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה{{הערה|שם=בלק}}.
*סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב{{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}.
*תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה{{הערה|שם=תזומ}}.
*הרבי הוסיף שניתן למצוא את עניני גאולה ומשיח בספרים התורניים בנקל, על ידי החיפוש ב"מפתח ענינים" בערכים: משיח, גאולה וכיו"ב. בשנים האחרונות הדפיסו הוצאת [[קה"ת]] בכו"כ ספרים{{הערה|לדוגמא - [[דרך מצוותיך]] הוצאת תשע"ט, [[המשך תרס"ו]] הוצאת תשפ"ד, ועוד.}} 'מפתח' מיוחד לעניני משיח וגאולה, המפורט יותר מהערכים בגאולה ומשיח הנמצאים במפתח הענינים שבספר רגיל. גם [[המכון להפצת תורתו של משיח]] הוסיפו בסוף כל ספר מסדרת [[ספר המאמרים הירוק|ספר המאמרים על סדר הפרשיות והמועדים]] מפתח מפורט לעניני משיח וגאולה.

==פעולות בנושא==
מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:
*בכל ישיבות "[[תומכי תמימים]]" מתקיים בכל יום סדר לימוד, לצד שיעורים עיוניים בעניני משיח וגאולה.
*[[את"ה המרכזי - 770]] מקיים לקראת מועדים חב"דיים מבצעי לימוד עניני גאולה ומשיח.
*[[מטה משיח (ישראל)]] - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה.
*[[מרכז ההפצה ממש]] מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח.

==ספרי גאולה ומשיח==
לאור קריאת הרבי יצאו לאור לאורך השנים ספרים רבים המוקדשים ללימוד עניני הגאולה ומלך המשיח, להלן רשימה חלקית:
*[[ענינו של משיח (ספר)|ענינו של משיח]] - הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]]
*דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים לרמב"ם - יחי המלך המשיח מנחם מענדל עאזגאווי
*סודות הגאולה, ימות המשיח - הרב [[מנחם ברוד|מנחם מענדל ברוד]]
*הגאולה - 2 חלקים, בהוצאת [[צבאות השם ארץ הקודש]]
*[[התקופה והגאולה (ספר)|התקופה והגאולה]] - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]
*סדרת 'סוגיות בגאולה' - [[את"ה העולמי]] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/03/19-03-2023-01-12-49-ספר-סוגיות-הגאולה-מהדורה-2-ללא-קרופים.pdf שמואל קסטיאל]
*[[הדרך הישרה (ספר)|הדרך הישרה]] - [[מרכז ההפצה ממש]] - הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]

== ראו גם ==
* [[דבר מלכות תזריע מצורע]]
* [[בשורת הגאולה]]
* [[לחיות גאולה]]

==קישורים חיצוניים==
* שיחת הדבר מלכות - תזריע מצורע תנש"א: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk/view?usp=drive_link&resourcekey=0-cjtJb1DmfkEUWwi9ANYTvw מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1Dr-6ThdsyrWf1BWCAKNMgtMFRGsiGqXVX_S2qHctNt0/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1vSsvb9J2KTu6cfIOjYnuUq03Zsvwh00yV824tHauWXg/edit?usp=drive_link בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
*[[ועד חיילי בית דוד]], ''''[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMHpMMnRkTEdMZFE לעבן מיט משיח]'''' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60685 שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע] {{אודיו}}{{וידפו}}
*[[אברהם רייניץ]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/7/4/539129056754.html שיעורי המהפכה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ג בתמוז תשע"ח
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/684495/ הרב מארלאוו: היתכן שאין 'קאך' בשיעורי גאולה ומשיח?]''', באסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו' תמוז תנש"א {{וידפו}}
*'''[http://hageula.com/vid/farbrengen/17863.htm לימוד עניני גאולה ומשיח]''' תכנית [[משיחקאסט]] אודות דבר מלכות תזריע מצורע {{הגאולה}}
*'''[https://anash.org/new-moshiach-education-initiative-launched-for-chabad-houses/ 'האלף': יוזמה חדשה לחינוך משיח הושקה לבתי חב"ד]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/womens-podcast-aims-to-make-the-geulah-a-reality/ פודקאסט נשים שואף להפוך את הגאולה למציאות]''' {{אנש}} (אנגלית)

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[en:Learning about geulah and moshiach]]

לימוד עניני גאולה ומשיח

2026-04-09T23:33:25Z

חב"דפדי פעיל: /* הוראות הרבי אודות הלימוד */

{{מפנה|הדרך הישרה}}
{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:שיעור עניני גאולה ומשיח המרכזי ב-770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בעניני [[גאולה ומשיח]] המרכזי ב-[[770]] (ע"י [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש) | הרב שנ"ז ליברוב)]]]]
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] [[תנש"א]] שבאה בהמשך ל{{ה|שיחה הידועה}} בכ"ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא "[[דרך הישר|הדרך הישרה]]", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].

הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.

==רקע==
{{ערך מורחב|השיחה הידועה}}
[[קובץ:צילום שער מפתחות ענייני גאולה ומשיח.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח']]
לאחר [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]], בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם ל[[הבאת המשיח]] - הייתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[תומכי תמימים ניו הייבן]] החליטו להוציא לאור חוברת ובה '[[מפתח עניינים]]' ל[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף ב[[לימוד התורה]] בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ב[[ד' באייר]]. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח וה[[פ"נ]] נתקבלו, אזכיר על [[האוהל|הציון]]"{{הערה|תיאור השתלשלות המאורעות מפי הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], '''הישרה המהירה והקלה''', שבועון כפר חב"ד 1903 עמוד 36.}}.

בשבת שלאחר מכן - שבת פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]], [[ו' באייר]] - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "[[דרך הישר|הדרך הישרה]]", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות ו[[ביאת המשיח]]. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני משיח וגאולה{{הערה|שם=תזומ|[[דבר מלכות תזריע מצורע]], סעיף יב ואילך.}}.

בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".

לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שנייה של החוברת, בה נוספו ב[[פתח דבר]] מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.

בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח במקום כלשהו בעולם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים [[ט' אייר]] ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, ב[[כ"ח באייר]], התעניין הרבי אצל ה[[מזכיר]] "האם המעגל העולמי נמשך?"{{הערה|1=[[ועד חיילי בית דוד]], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS19YbkRfMEhkeVU להביא לימוה"מ], ע' 14.}}.

בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי '[[דבר מלכות]]' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך [[לקוטי שיחות]]. חוברת מיוחדת זו, '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', [[חלוקת קונטרסים|חולקה על ידי הרבי]] לציבור ב[[ט"ו באייר]]. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.

החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן.

==מעלת הלימוד==
[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים '[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה]]
===דרך ישרה להבאת המשיח===
{{ערך מורחב|דבר מלכות תזריע מצורע}}
בשבת פרשת תזריע מצורע ([[ו' באייר]]) [[תנש"א]], ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' ב[[מסכת אבות]], אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם":

כללות [[בני ישראל]] נמצאים כעת בדרגת "אדם" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו [[סיום עבודת הגלות|סיים את כל העבודה]] [[עבודת הבירורים|לברר את העולם]] ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי [[לימוד התורה]] (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות ל[[ספירת התפארת]]).

הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) ב[[ספירת העומר]] - [[מלכות שבתפארת]]. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"[[מלכות]]" שבה, עניני המשיח והגאולה.

על כן, סיכם הרבי - [[דרך הישר|הדרך הישרה]], הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה, כאשר ניצבת משמעות מיוחדת ללימוד זה ב"עשרה מישראל" יחד - המוסיף ברגש הלב תשוקה וציפייה לביאת המשיח.

===לחיות עם משיח===
{{ערך מורחב|דבר מלכות בלק}}
כמה שבועות לאחר מכן - ב[[דבר מלכות בלק|שיחת שבת פרשת בלק]] ([[י"ז בתמוז]]) [[תנש"א]] - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר [[שכל]]ו של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה לרגש ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה{{הערה|שם=בלק|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שיחת שבת פרשת בלק תנש"א], סעיפים ט-י.}}.

===קבלת פני משיח צדקנו===
{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}
בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תשנ"ב]], ב[[דבר מלכות חיי שרה|שיחה]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי]], הודיע הרבי ש[[השליחות היחידה]] המוטלת על ה[[שלוחים]] כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.

===פקיחת העיניים===
{{ערך מורחב|דבר מלכות ויצא}}
ב[[דבר מלכות ויצא|שבת פרשת ויצא תשנ"ב]], הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בתורת החסידות ובעניני הגאולה{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]], סעיפים יח-יט.}}.

==הוראות הרבי אודות הלימוד==
[[קובץ:בית ספר לתורת הגאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום סמסטר ב[[בית הספר לתורת הגאולה]] של [[מרכז ההפצה ממש]] (קיץ תשע"ב)]]
*הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד ב[[פנימיות התורה]], החל מ[[ספר הזוהר]], ובפרט ב[[תורת החסידות]] של [[רבותינו נשיאינו]] בכלל, ובמאמרים ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו בפרט{{הערה|שם=תזומ}}.
*הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק{{הערה|שם=תזומ}}.
*הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה{{הערה|שם=בלק}}.
*סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב{{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}.
*תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה{{הערה|שם=תזומ}}.
*הרבי הוסיף שניתן למצוא את עניני גאולה ומשיח בספרים התורניים בנקל, על ידי החיפוש ב"מפתח ענינים" בערכים: משיח, גאולה וכיו"ב. בשנים האחרונות הדפיסו הוצאת [[קה"ת]] בכו"כ ספרים{{הערה|לדוגמא - [[דרך מצוותיך]] הוצאת תשע"ט, [[המשך תרס"ו]] הוצאת תשפ"ד, ועוד.}} 'מפתח' מיוחד לעניני משיח וגאולה, המפורט יותר מהערכים בגאולה ומשיח הנמצאים במפתח הענינים שבספר רגיל. גם [[המכון להפצת תורתו של משיח]] הוסיפו בסוף כל ספר מסדרת [[ספר המאמרים על סדר הפרשיות והמועדים]] מפתח מפורט לעניני משיח וגאולה.

==פעולות בנושא==
מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:
*בכל ישיבות "[[תומכי תמימים]]" מתקיים בכל יום סדר לימוד, לצד שיעורים עיוניים בעניני משיח וגאולה.
*[[את"ה המרכזי - 770]] מקיים לקראת מועדים חב"דיים מבצעי לימוד עניני גאולה ומשיח.
*[[מטה משיח (ישראל)]] - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה.
*[[מרכז ההפצה ממש]] מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח.

==ספרי גאולה ומשיח==
לאור קריאת הרבי יצאו לאור לאורך השנים ספרים רבים המוקדשים ללימוד עניני הגאולה ומלך המשיח, להלן רשימה חלקית:
*[[ענינו של משיח (ספר)|ענינו של משיח]] - הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]]
*דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים לרמב"ם - יחי המלך המשיח מנחם מענדל עאזגאווי
*סודות הגאולה, ימות המשיח - הרב [[מנחם ברוד|מנחם מענדל ברוד]]
*הגאולה - 2 חלקים, בהוצאת [[צבאות השם ארץ הקודש]]
*[[התקופה והגאולה (ספר)|התקופה והגאולה]] - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]
*סדרת 'סוגיות בגאולה' - [[את"ה העולמי]] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/03/19-03-2023-01-12-49-ספר-סוגיות-הגאולה-מהדורה-2-ללא-קרופים.pdf שמואל קסטיאל]
*[[הדרך הישרה (ספר)|הדרך הישרה]] - [[מרכז ההפצה ממש]] - הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]

== ראו גם ==
* [[דבר מלכות תזריע מצורע]]
* [[בשורת הגאולה]]
* [[לחיות גאולה]]

==קישורים חיצוניים==
* שיחת הדבר מלכות - תזריע מצורע תנש"א: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk/view?usp=drive_link&resourcekey=0-cjtJb1DmfkEUWwi9ANYTvw מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1Dr-6ThdsyrWf1BWCAKNMgtMFRGsiGqXVX_S2qHctNt0/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1vSsvb9J2KTu6cfIOjYnuUq03Zsvwh00yV824tHauWXg/edit?usp=drive_link בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
*[[ועד חיילי בית דוד]], ''''[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMHpMMnRkTEdMZFE לעבן מיט משיח]'''' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60685 שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע] {{אודיו}}{{וידפו}}
*[[אברהם רייניץ]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/7/4/539129056754.html שיעורי המהפכה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ג בתמוז תשע"ח
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/684495/ הרב מארלאוו: היתכן שאין 'קאך' בשיעורי גאולה ומשיח?]''', באסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו' תמוז תנש"א {{וידפו}}
*'''[http://hageula.com/vid/farbrengen/17863.htm לימוד עניני גאולה ומשיח]''' תכנית [[משיחקאסט]] אודות דבר מלכות תזריע מצורע {{הגאולה}}
*'''[https://anash.org/new-moshiach-education-initiative-launched-for-chabad-houses/ 'האלף': יוזמה חדשה לחינוך משיח הושקה לבתי חב"ד]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/womens-podcast-aims-to-make-the-geulah-a-reality/ פודקאסט נשים שואף להפוך את הגאולה למציאות]''' {{אנש}} (אנגלית)

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[en:Learning about geulah and moshiach]]

לימוד עניני גאולה ומשיח

2026-04-09T23:32:37Z

חב"דפדי פעיל: /* הוראות הרבי אודות הלימוד */

{{מפנה|הדרך הישרה}}
{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:שיעור עניני גאולה ומשיח המרכזי ב-770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בעניני [[גאולה ומשיח]] המרכזי ב-[[770]] (ע"י [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש) | הרב שנ"ז ליברוב)]]]]
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] [[תנש"א]] שבאה בהמשך ל{{ה|שיחה הידועה}} בכ"ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא "[[דרך הישר|הדרך הישרה]]", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].

הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.

==רקע==
{{ערך מורחב|השיחה הידועה}}
[[קובץ:צילום שער מפתחות ענייני גאולה ומשיח.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח']]
לאחר [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]], בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם ל[[הבאת המשיח]] - הייתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מ[[התלמידים השלוחים]] ב[[תומכי תמימים ניו הייבן]] החליטו להוציא לאור חוברת ובה '[[מפתח עניינים]]' ל[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף ב[[לימוד התורה]] בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ב[[ד' באייר]]. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח וה[[פ"נ]] נתקבלו, אזכיר על [[האוהל|הציון]]"{{הערה|תיאור השתלשלות המאורעות מפי הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], '''הישרה המהירה והקלה''', שבועון כפר חב"ד 1903 עמוד 36.}}.

בשבת שלאחר מכן - שבת פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]], [[ו' באייר]] - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "[[דרך הישר|הדרך הישרה]]", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות ו[[ביאת המשיח]]. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני משיח וגאולה{{הערה|שם=תזומ|[[דבר מלכות תזריע מצורע]], סעיף יב ואילך.}}.

בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".

לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שנייה של החוברת, בה נוספו ב[[פתח דבר]] מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.

בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח במקום כלשהו בעולם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים [[ט' אייר]] ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, ב[[כ"ח באייר]], התעניין הרבי אצל ה[[מזכיר]] "האם המעגל העולמי נמשך?"{{הערה|1=[[ועד חיילי בית דוד]], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS19YbkRfMEhkeVU להביא לימוה"מ], ע' 14.}}.

בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי '[[דבר מלכות]]' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך [[לקוטי שיחות]]. חוברת מיוחדת זו, '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', [[חלוקת קונטרסים|חולקה על ידי הרבי]] לציבור ב[[ט"ו באייר]]. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.

החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן.

==מעלת הלימוד==
[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים '[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה]]
===דרך ישרה להבאת המשיח===
{{ערך מורחב|דבר מלכות תזריע מצורע}}
בשבת פרשת תזריע מצורע ([[ו' באייר]]) [[תנש"א]], ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' ב[[מסכת אבות]], אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם":

כללות [[בני ישראל]] נמצאים כעת בדרגת "אדם" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו [[סיום עבודת הגלות|סיים את כל העבודה]] [[עבודת הבירורים|לברר את העולם]] ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי [[לימוד התורה]] (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות ל[[ספירת התפארת]]).

הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) ב[[ספירת העומר]] - [[מלכות שבתפארת]]. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"[[מלכות]]" שבה, עניני המשיח והגאולה.

על כן, סיכם הרבי - [[דרך הישר|הדרך הישרה]], הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה, כאשר ניצבת משמעות מיוחדת ללימוד זה ב"עשרה מישראל" יחד - המוסיף ברגש הלב תשוקה וציפייה לביאת המשיח.

===לחיות עם משיח===
{{ערך מורחב|דבר מלכות בלק}}
כמה שבועות לאחר מכן - ב[[דבר מלכות בלק|שיחת שבת פרשת בלק]] ([[י"ז בתמוז]]) [[תנש"א]] - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר [[שכל]]ו של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה לרגש ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה{{הערה|שם=בלק|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שיחת שבת פרשת בלק תנש"א], סעיפים ט-י.}}.

===קבלת פני משיח צדקנו===
{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}
בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תשנ"ב]], ב[[דבר מלכות חיי שרה|שיחה]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי]], הודיע הרבי ש[[השליחות היחידה]] המוטלת על ה[[שלוחים]] כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.

===פקיחת העיניים===
{{ערך מורחב|דבר מלכות ויצא}}
ב[[דבר מלכות ויצא|שבת פרשת ויצא תשנ"ב]], הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בתורת החסידות ובעניני הגאולה{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]], סעיפים יח-יט.}}.

==הוראות הרבי אודות הלימוד==
[[קובץ:בית ספר לתורת הגאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום סמסטר ב[[בית הספר לתורת הגאולה]] של [[מרכז ההפצה ממש]] (קיץ תשע"ב)]]
*הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד ב[[פנימיות התורה]], החל מ[[ספר הזוהר]], ובפרט ב[[תורת החסידות]] של [[רבותינו נשיאינו]] בכלל, ובמאמרים ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו בפרט{{הערה|שם=תזומ}}.
*הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק{{הערה|שם=תזומ}}.
*הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה{{הערה|שם=בלק}}.
*סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב{{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}.
*תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה{{הערה|שם=תזומ}}.
*הרבי הוסיף שניתן למצוא את עניני גאולה ומשיח בספרים התורניים בנקל, על ידי החיפוש ב"מפתח ענינים" בערכים: משיח, גאולה וכיו"ב. בשנים האחרונות הדפיסו הוצאת [[קה"ת]] בכו"כ ספרים{{הערה|לדוגמא - [[דרך מצוותיך]] הוצאת תשע"ט, [[המשך תרס"ו]] הוצאת תשפ"ד, ועוד.}} 'מפתח' מיוחד לעניני משיח וגאולה, המפורט יותר מהערכים בגאולה ומשיח הנמצאים במפתח הענינים שבספר רגיל. גם [[המכון להפצת תורתו של משיח]] הוסיפו בסוף כל ספר מסדרת [[ספר המאמרים פרשיות ומועדים]] מפתח מפורט לעניני משיח וגאולה.

==פעולות בנושא==
מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:
*בכל ישיבות "[[תומכי תמימים]]" מתקיים בכל יום סדר לימוד, לצד שיעורים עיוניים בעניני משיח וגאולה.
*[[את"ה המרכזי - 770]] מקיים לקראת מועדים חב"דיים מבצעי לימוד עניני גאולה ומשיח.
*[[מטה משיח (ישראל)]] - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה.
*[[מרכז ההפצה ממש]] מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח.

==ספרי גאולה ומשיח==
לאור קריאת הרבי יצאו לאור לאורך השנים ספרים רבים המוקדשים ללימוד עניני הגאולה ומלך המשיח, להלן רשימה חלקית:
*[[ענינו של משיח (ספר)|ענינו של משיח]] - הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]]
*דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים לרמב"ם - יחי המלך המשיח מנחם מענדל עאזגאווי
*סודות הגאולה, ימות המשיח - הרב [[מנחם ברוד|מנחם מענדל ברוד]]
*הגאולה - 2 חלקים, בהוצאת [[צבאות השם ארץ הקודש]]
*[[התקופה והגאולה (ספר)|התקופה והגאולה]] - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]
*סדרת 'סוגיות בגאולה' - [[את"ה העולמי]] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/03/19-03-2023-01-12-49-ספר-סוגיות-הגאולה-מהדורה-2-ללא-קרופים.pdf שמואל קסטיאל]
*[[הדרך הישרה (ספר)|הדרך הישרה]] - [[מרכז ההפצה ממש]] - הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]

== ראו גם ==
* [[דבר מלכות תזריע מצורע]]
* [[בשורת הגאולה]]
* [[לחיות גאולה]]

==קישורים חיצוניים==
* שיחת הדבר מלכות - תזריע מצורע תנש"א: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk/view?usp=drive_link&resourcekey=0-cjtJb1DmfkEUWwi9ANYTvw מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1Dr-6ThdsyrWf1BWCAKNMgtMFRGsiGqXVX_S2qHctNt0/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1vSsvb9J2KTu6cfIOjYnuUq03Zsvwh00yV824tHauWXg/edit?usp=drive_link בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
*[[ועד חיילי בית דוד]], ''''[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMHpMMnRkTEdMZFE לעבן מיט משיח]'''' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60685 שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע] {{אודיו}}{{וידפו}}
*[[אברהם רייניץ]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/7/4/539129056754.html שיעורי המהפכה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ג בתמוז תשע"ח
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/684495/ הרב מארלאוו: היתכן שאין 'קאך' בשיעורי גאולה ומשיח?]''', באסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו' תמוז תנש"א {{וידפו}}
*'''[http://hageula.com/vid/farbrengen/17863.htm לימוד עניני גאולה ומשיח]''' תכנית [[משיחקאסט]] אודות דבר מלכות תזריע מצורע {{הגאולה}}
*'''[https://anash.org/new-moshiach-education-initiative-launched-for-chabad-houses/ 'האלף': יוזמה חדשה לחינוך משיח הושקה לבתי חב"ד]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/womens-podcast-aims-to-make-the-geulah-a-reality/ פודקאסט נשים שואף להפוך את הגאולה למציאות]''' {{אנש}} (אנגלית)

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[en:Learning about geulah and moshiach]]

דבר מלכות בלק

2026-04-09T23:26:15Z

חב"דפדי פעיל: /* קישורים חיצוניים */

{{ציטוט צף|בודאי ובודאי ללא כל ספק וספק ספיקא שכבר הגיע זמן הגאולה|ס"ז}}
{{ציטוט צף|ככל שהולכים ומתקרבים יותר לגאולה האמיתית והשלימה, פוחת והולך הרגש החורבן והגלות שבימים אלה, ומוסיף והולך הרגש ההכנה לגאולה, ה"טוב" שבי"ז תמוז ובג' השבועות... וענין זה מודגש במיוחד בהחידוש שבדורנו זה . . דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, לכן גם בבוא הזמן שאירע החורבן והגלות מודגש בעיקר לא תיקון הענין הבלתי רצוי שבזה, אלא ה"טוב" שבדבר, שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה.|ס"ז}}
'''דבר מלכות בלק''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] קודש [[י"ז תמוז]] [[תנש"א]].

בשיחה מבאר הרבי את מהות התקופה בה עומדים אנו ב[[סף הגאולה]], ואת תפקידנו לעת הזאת "לחיות עם הזמן דימות המשיח", לחיות מתוך "ידיעה והכרה והרגשה שהנה זה בא", אשר את זה פועלים אנו בעצמנו על ידי [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] מתוך התבוננות, ובפרט בשיחות המבארות ענינים אלו.

בשיחה מתבאר עניינו של יום [[שבעה עשר בתמוז]] בדורנו שבו מודגש יותר ויותר העניין החיובי שבצום שמתהפך לששון ולשמחה בביאת המשיח.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].

==יומן מהתוועדות==
ל[[התוועדות]] נכנס הרבי ב-1:25, את השירה בהתוועדות עודד הרבי בחוזקה בצורה בלתי רגילה, לאחר שיחה ב' החל החל לעודד את שירת "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" עשרים וארבע פעמים, לאחר שיחה ג' עודד הרבי את שירת "[[כי אלוקים יושיע ציון]]" ולאחר מכן נעמד במקומו ורקד בשמחה רבה ומחה כפיים במהירות עצומה. לאחר ההתוועדות יצא הרבי כשהוא מעודד את ניגון ההקפות של אביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ב 3:10{{הערה|'''[[דברי משיח]]''', [[תנש"א]], ח"ד.}}.

==תוכן השיחה==
{{ציטוט צף|ועוד ועיקר – שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, '''הלכה למעשה בפועל ברגע שלאח"ז''', כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) יגלה ויבוא משמים" '''ברגע כמימרא'''!|ס"ט}}
{{ערך מורחב|ערך=[[תענית שבעה עשר בתמוז]] {{*}} [[לימוד הלכות בית הבחירה בבין המצרים]] {{*}} [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]}}
הרבי הסביר בשיחה את מעלתו של [[תענית שבעה עשר בתמוז]] שעל אף שבחיצוניות הוא נראה דבר בלתי רצוי, בפנימיות העניינים הוא דבר טוב{{הערה|דבר המתבטא בכך שי"ז הוא בגימטריה [[טוב]].}}, ובמיוחד במצב שבו הצום נדחה בשל כך שהוא שחל ב[[שבת]], שאז יש מעין הדחייה של הצום שתהיה לעתיד לבוא ב[[ימות המשיח]]. הרבי קישר זאת ל[[פרשת בלק]] שנאמרה בסמוך לי"ז בתמוז שבו מובא כיצד קללותיו של בלק נהפכו לטוב - ברכות ונבואות על ימות המשיח. הרבי הסביר גם את מעלת שבת פרשת בלק, שתמיד חלה לפני [[בין המצרים]] וזאת משום שהיא לפני ולמעלה מה[[גלות]].

הרבי דיבר בהמשך השיחה אודות המעלה של דורנו שאנחנו נמצאים בסוף ה[[גלות]] ומודגש יותר ויותר הטוב שבי"ז תמוז, כפי שנכתב ב[[גמרא]] שבמצב שיש שלום, "רצו ישראל אין מתענין"{{הערה|ראש השנה יח, ב.}}.

הרבי הוסיף אודות הצורך ב[[לימוד הלכות בית הבחירה בבין המצרים]] והתבוננות הענייני גאולה ומשיח במיוחד בדורנו בו אנו נמצאים בסמיכות ל[[גאולה]], שעי"ז באה הגאולה.

===לחיות עם משיח===
{{ערך מורחב|לחיות גאולה}}
בשיחה ביאר הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר [[שכל]]ו של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה ל[[מידות שבשכל|רגש]] ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה{{הערה|סעיפים ט-י.}}.

==ראו גם==
*[[דבר מלכות תזריע מצורע]]

==קישורים חיצוניים==
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc/view?usp=drive_link&resourcekey=0-sjHpMA4KyWrbJiEc7IeyiA מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1JP4I0QZaHtyJVOaAGZ8zmNMDz2iiaYQikEoI1jinS8c/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1J1-z3PLzuAm2bkEL4D4CgZep4SSozGyU/view?usp=sharing בלתי מוגה - שיחה ויומן (גרסא א')] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAZzF1VlY0WjZmYWs/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-M7AlwP5zRAVdBfhWvnwYNA&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן (גרסא ב')]'''
* [https://drive.google.com/file/d/1CiVKi_6SrgLqN8C6M0cv_jFKUcU5r5VJ/view שיחת דבר מלכות בלק עם ביאורים], יוצא לאור על ידי 'מטה לימוד הדבר מלכות'
* [https://drive.google.com/drive/u/2/folders/0Bw6dQKz-e3nvOEQyMU42dGlQX28?resourcekey=0-TmfI2otjtY2DhBsCFK4Y1w ביאורים ושיעורים בדבר מלכות בלק] מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
* [https://chabad.info/moshiach/378904/ משיחקאסט דבר מלכות בלק] - תוכנית [[משיחקאסט]] על השיחה {{אינפו}}

{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|בלק]]
[[קטגוריה:חומש במדבר|בלק]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2026-04-09T23:24:44Z

חב"דפדי פעיל: /* תארי אישים - רבנים וצדיקים */

{{/פתיח}}
{{דיווח מצב}}

== ניגונים בערכים ==

מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)
::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה נסגר בסוף לגבי הניגונים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:45, 19 באוקטובר 2025 (IDT)
:::רק עכשיו רואה את הדיון. @[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] אשמח שתכין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו 14:39, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::::רואה שיצרת את [[תבנית:שמע|התבנית שמע בעבר]], אפשר להשתמש בה. או ש{{א|שיע.ק|התכוונת}} למשהו אחר? ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ז בכסלו ה'תשפ"ו • 09:34, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::::שכחתי ממנה. נראה לי בעייתי בתבנית - שלא ברור איך להפעיל את השמע, וגם שכשלוחצים על השמעה אין שום לחצנים או אינדיקציה איך לעצור את השמע... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בטבת ה'תשפ"ו 03:49, 28 בדצמבר 2025 (IST)
::::::לכן כתבתי שצריך קודם להחליט איך רוצים שזה יראה כדי שיהיה אפשר ליצור את התבנית. מה אמור להיות כתוב לפני הלחיצה ומה אחריה, והאם בכלל השמע צריך להיות מיד או במעבר דף וכד'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 00:00, 6 בינואר 2026 (IST)
:::::::@[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]. זה צריך להיות שיהיה נגן בדומה לתבנית הנוכחית שיש בה את המאפיינים הבאים: כפתור המאפשר הפעלה ועצירה של הנגינה. כפתור שליטה על העוצמה. וכפתור המאפשר מעבר לחלק הרצוי בקובץ השמע (כלומר קדימה אחורה).
:::::::בנוסף צריך למצוא דרך שתענה על הבעיות שהוצגו לעיל? שזה יהיה אסטתי, ושיהיה ברור שם הקובץ, וכפתור הורדה (בקשת יוסף בן מלמד שתהיה אפשרות להורדה בלי לעבור דף, נראה לי לא אפשרית, גם כיום וגם בתבנית עתידית). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בטבת ה'תשפ"ו 02:43, 8 בינואר 2026 (IST)
::::::::לכל המשתתפים בדיון @[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]]@[[משתמש:להתראות|להתראות]]@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]]@
::::::::אני חושב שהתבנית הבאה, נותנת פתרון די טוב. מה דעתכם: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94
::::::::[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בטבת ה'תשפ"ו 02:49, 8 בינואר 2026 (IST)
:::::::::חושבני שאפשרות להורדה היא דווקא כן פרקטית ותעזור המון, (בעבר היו 3 נקודות בצד הימני של הקובץ עם אפשרות ישירה להורדה). כמו כן, תבנית זו שהצעת נמצאת (קצת בשינוי) בדף [[משתמש:יוסף בן מלמד/כל ניגוני חב"ד להאזנה ישירה]] והיא מעולה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:54, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו) 23:54, 8 בינואר 2026 (IST)
::::::::::לא חושב שצריך קישור להורדה בערכים, אפשר בקלות להיכנס לקובץ עצמו ומשם להוריד. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 00:20, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]], אתה בעצם רוצה תבנית אותו דבר כמו התבנית הקיימת רק בצבע אחר שפחות תופס את העין? בדומה לגרסה הישנה? כי אי אפשר שזה יהיה בתור טקסט ויהיה אפשרות שליטה בעוצמה או מעבר לחלק אחר של השיר בלחיצה. נראה לי שאם התבנית השחורה תכנס זה יכביד על הערכים ויזואלית ויקשה על הקריאה. וגם בקישור שהבאת מוויקיפדיה זה לדעתי פחות יפה בתוך הערכים עצמם (אולי לכן הם לא שמו אותה בכל ערכי השירים). אולי בתור תמונה שיר אחד אם יש מקום פנוי וזה ממש קשור לערך המנגינה בביצוע הזה. כי אם יהיה עכשיו בכל ערך רשימת השמעות של מלא ביצועים לכל ניגון זה לדעתי כבר לא יפה. ודווקא התבנית {{תב|שמע}} נראית לי ממש נחמדה להכנסה לגוף הערך בתוך טקסט ואפשר להכניס אותה לכל ביצוע בנפרד - זה לא נראה מכביד. כמובן שמי שרוצה שליטה בעוצמה או העברה יכול להכנס לקובץ הניגון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בטבת ה'תשפ"ו • 10:54, 9 בינואר 2026 (IST)
:::::::::בקיצור מבין שדעת הרוב כאן להשתמש בתבנית 'שמע'. מקבל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 15:08, 11 בינואר 2026 (IST)
::::::::::עדיף {{תב|רשימת מדיה}}, אבל זה קצת יותר מורכב להכניס בערכים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:16, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::אם אני מנסה לסכם, יוסף וחלוקת בעד תבנית שמע, ונגד נגן מובנה בערכים. (הן באמצעות קישור לקובץ עצמו, והן באמצעות (תבנית רשימת מדיה). יוסף בעד יצירת כפתור מובנה להורדה (אני גם בעד אבל לא יודע אם זה אפשרי טכנית).
:::::::::::שיע ורובין בעד 'רשימת מדיה'. גם להתראות, היה בעד אם זה יראה כמו תמונה (במסגרת ומיושר לשמאל) שזה בעצם מה ש'רשימת מדיה' עושה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 16:57, 11 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::שיניתי את תבנית שמע. כך שיהיה כתוב ברור 'לחצו להאזנה' כך: {{שמע|קובץ=ניגון הורודישטשר.mp3}}
::::::::::::מה אומרים? נסתפק בזה וזהו? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בטבת ה'תשפ"ו 20:08, 14 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::נראה מעולה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:11, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו) 17:11, 15 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::אחלה, אם זה משהו שולי כמו ביצוע מסויים לניגון אז אפשר להשאיר ככה וזה יפה להכנסה בקישורים חיצוניים וכד'. אם זה משהו משמעותי שקשור ישירות לערך הביצוע הזה באופן ספציפי אפשר להכניס ברשימת מדיה כתמונה. תודה שיע ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:12, 18 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::לדעתי ביצוע לניגון זה ממש לא שולי, אלא מרכזי ועיקרי '''בכל''' ערכי הניגונים. ויתכן מאוד שזה הדבר העיקרי שמבוקש בערכים אלו, אבל התפשרתי על הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בשבט ה'תשפ"ו 16:13, 19 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::כנראה שלא הבנת את כוונתי, אני יקצין את המקרה: דמיין שילד מקליט את עצמו בפלאפון שר ניגון ומכניס את זה בתור רשימת מדיה כתמונה... יש ביצועים נחשבים יותר ונחשבים פחות, את המרכזיים שבהם (אם בכלל) נכון להכניס כתמונה, את כל השאר, בקישורים חיצוניים או בהערות. הגיוני? ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 13:11, 27 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::הבנתי. גם לדעתי לא כל ביצוע צריך להכנס. ואפילו במקרה של שפע ביצועים טובים, יש לצמצם את הגלריה לכמות מוגבלת (האם לקבוע כלל למקסימום?) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ו 20:39, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::אז יוצא שיש פה רוב גדול בעד רשימת מדיה (של קבצים נבחרים ולא של כולם) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ו 20:45, 28 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::אז תכלס {{תב|שמע}} או {{תב|רשימת מדיה}}? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 10:48, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::הוספתי ב[[עזרה:העלאת קובץ מדיה#ערכים העוסקים בניגונים|עזרה:העלאת קובץ מדיה#]] את הפסקה הבאה:
:::::::::::::::::::בערכים העוסקים בניגונים, מקובל בחב"דפדיה לקשר לביצועים של הניגון שניתן להאזין להם. כאשר מדובר בביצועים שניתן להעלות אותם לחב"דפדיה כקובץ (שהם הופצו לציבור ללא הפרת זכויות יוצרים), מומלץ לעשות זאת.
:::::::::::::::::::בערך, ניתן להציג רשימה מצומצמת של ביצועים נבחרים. באמצעות התבנית {{תב|רשימת מדיה}} שמציגה נגן מלא של הקבצים. בנוסף ניתן לקשר לרשימת ביצועים באמצעות {{תב|תבנית:שמע}} שמציגה סמליל קטן המאפשר נגינה של הקובץ. מומלץ להציג לא יותר מ-4 ניגונים נבחרים, ואם ישנם ביצועים נוספים להציג אותם באמצעות התבנית {{תב|שמע}}. לתשומת לבכם: הקבצים ב'רשימת מדיה' מוצגים באופן בולט ולכן אין לבחור ביצועים איזוטריים, שוליים, או עיבודים שאינם נאמנים למקור. במקרה שאין ביצועים מתאימים, יש לוותר על התבנית.
:::::::::::::::::::עד כאן. כמובן ניתן לערוך שם, להעיר או לשפר לפי דעת שאר המשתמשים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשפ"ו 22:52, 10 בפברואר 2026 (IST)

== ערכי מלחמות ==
כגון מלחמת לבנון השני', חרבות ברזל וכו' (שאחרי ג' תמוז), שהינם כמעט ללא שום קשר חב"די - מה החשיבות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:06, 15 ביוני 2025 (IDT)
:א. יש הקשר חב"די ב. אפשר להוסיף. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:23, 16 ביוני 2025 (IDT)
::אין (ולא יהי') הקשר '''משמעותי'''. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 11:30, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::אכן, אבל יועיל באם מישהוא יחפש את דעת הרבי בנידון, (בחיפוש:"חרבות ברזל - חב"ד", וןכיצ"ב). ע"ה שבויקיקליפע כמובן יותר מפורט וכו', יוכלו כאן למצוא את דעת הרבי (הכללית אמנם, אבל אנן סהדי שלא יחפש את מלחמת ששת הימים-מל' יוה"כ ויקיש לזמנינו...).
:::::לכן לדעתי כדאי בערך קצר ותמציתי.
::: בטח שיש אפשר לכתוב על פעילות חב"ד במלחמה ועל טיסת החטופים לרבי וכו' וכו' [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 15:35, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 15:35, 16 ביוני 2025 (IDT)
::::::אפשר א"כ לסכם בערך מקוצר 'מלחמות ישראל' (ורק על ששת הימים, יוכ"פ וכו' לעשות גם ערך מורחב). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:12, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::::אין התנגדות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::אם - כי שלא יהי' מורחב מידי. די בערך קצר, עם הרחבה אודות עמדת חב"ד\שיטת הרבי\וכה"ג (מה שבטוחני שיהיו אזלכע ... שידאגו למלאת א"ז בכל פרט אפשרי..)[[שיחת משתמש:שפי"ץקייט]] ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א. 23:32, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::וקריינא דאגרתא כו'.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:36, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::אין אפשרות לכתוב ערכים שההקשר החב"די שלהם יהיה: עמדת / שיטת הרבי על מלחמות שהתרחשו בתקופה בה לא שומעים דברים חדשים מהרבי. אם רוצים לכתוב עמדת / שיטת הרבי על נושאים מסוימים זה צריך להיות בערכים כלליים כגון 'שלמות הארץ' 'הסכמי שלום וכו'. צריך לראות האם יש מספיק הקשר עדכני במובן של אירועים במלחמה שקשורים בחב"ד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:37, 19 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::::::ישנם הקשרים נוספים, כמו למשל פעולות חסידי חב"ד בקשר למלחמה ופעילות חסידות חב"ד במלחמה זאת, פגיעות בחסידי חב"ד, כמו שניתן לראות בהרחבה בערך על [[מלחמת חרבות ברזל]]. לדעתי ערכים כאלו שנכתבו כראוי ועם הרחבה רבה להקשר החבדי אין כל הצדקה למחקם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 04:12, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 04:12, 23 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::::::@[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] מסכים איתך. תגובתי התייחסה רק לרעיון שהובא לעיל. ליצור ערך שההקשר החב"די שלו מתבסס על שיחות מהרבי משנים עברו וקישורם למאורעות עכשווים. שעל זה הגבתי שזה יכול להכנס רק בערך כללי בנושא שלמות הארץ וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)

== נכדים בקטגוריית משפחות ==
האם גם מי שהוא נכד של אדם למשפחה מסוימת שכבר לא נושא את שם המשפחה ראוי להיכלל תחת הקטגוריה. א"כ האם גם בעל\אישה של אדם כזה צריך להיות בקטגוריה. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 12:46, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:46, 18 ביוני 2025 (IDT)
:בוודאי שכן, הוא הרי חלק מהמשפחה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 12:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:52, 18 ביוני 2025 (IDT)
:: בפועל לא נהוג כך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:56, 18 ביוני 2025 (IDT)
::: כמדומני ש[[משתמש:יוסף בן מלמד]] כתב שלא ואף הסיר בפועל קטגוריות שהוספו לנכדים. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:44, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:44, 19 ביוני 2025 (IDT)
:::: בויקיקליפה הקטנה (המכלול) וכנראה גם בויקיקליפה הגדולה נהוג כמו שכתבתי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:26, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:26, 25 ביוני 2025 (IDT)
:::::אם כך, אין לדבר סוף. בעבר הוסכם לצרף לקטגוריה רק בנים וחתנים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:22, ב' באב, ה'תשפ"ה)
::::::אני חושב שצריך לעשות כמו 'המכלול' ולצרף גם נכדים וכו', גם אם אין לדבר סוף משתמשים רוצים לראות מי המשפחה (ולא רק המשפחה המצומצמת) [[משתמש:חבדניק 111|חבדניק 111]] - [[שיחת משתמש:חבדניק 111|שיחה]], 00:11, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ו 00:11, 2 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::מסכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 14:00, 11 בינואר 2026 (IST)

== מספר הצפיות בדפים ==
רק עכשיו אני רואה שניתן סו"ס לראות את מספר הצפיות בכל דף. אחרי שנים שלא היה אפשר. המספרים שרואים עכשיו זה ממתי? מזמן הקמת האתר? ממתי שתיקנו? למישהו יש מושג? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:14, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ה
:ממתי שהתקינו, לפני מס' חודשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 13:50, 14 ביולי 2025 (IDT)
::ב"ה. כי זה דיי נמוך.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:03, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::מה פתאום? הצפיות מאז הקמת האתר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:35, 15 ביולי 2025 (IDT)
::::מה יודעים לומר בנושא מפעילי המערכת? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:08, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::::אם הצפיות היו מאז הקמת האתר היה כמה מאות מליוני צפיות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:20, 15 ביולי 2025 (IDT)
:::::היכן ניתן לראות כמה צפו? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:39, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:39, 15 בדצמבר 2025 (IST)
::::::אם שאלתך על צפיות מהקמת האתר, זה אבד במרוצת מעברים ושידרוגים במהלך השנים... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 19:37, 11 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות אישים שנולדו בשנת____ ==

מה דעתכם להחליף את כל הקטגוריות בילידי____? כמובן שיבוצע ע"י בוט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:52, 28 ביולי 2025 (IDT)
:מה הבעי' בניסוח הנכחי? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:58, 28 ביולי 2025 (IDT)
::ארוך תמיד עדיף לקצר כמה שאפשר כך גם בוויקיפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:01, 28 ביולי 2025 (IDT)
:::מה דעת @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:07, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אני בעד. כדאי לשמוע עוד דיעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באב ה'תשפ"ה 02:58, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::בתקווה שנוסח "ילידי" לא יחליט מאן-דהו לכתוב את שם הרך הנולד, אחיו וכו' [[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 18:02, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 18:02, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::{{חב"דפדים פעילים}} יש התנגדות? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:45, 4 בספטמבר 2025 (IDT)
:לדעתי זה ניסוח לא נכון, כי המושג 'ילידים' מזכיר את המושג (נותן קונוטציא) של ילידים מקומיים. לדוגמא: 'פלוני הינו יליד גרמניא'. ופעמים רבות מצוי שהמילה 'ילידים' מזכירה במיוחד בהקשר של 'שבטים' שונים ומשונים לדוגמא: 'ילידים אינדיאנים' וכיוצ"ב)...
:נכון שלהבדיל אלף אלפי הבדלות מאוד מצוי באג"ק שרואים שהרבי מברך "נחת מכל ילידיהם שיחיו", אבל זה כתוב בסגנון של לה"ק (לא עברית) ובטח שאם מתבטאים בסגנון של אנציקלופדיא (עברית) אז צריך לשים לב שלא לתת קונוטציא לדברים שאנחנו לא רוצים לתת... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:34, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:34, 15 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::לא. {{בעד חזק}} ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט"ו באלול]] [[ה'תשפ"ה]] ''(8 בספט' למניינם)''
{{שבירה}} @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אני חושב כבר אפשר לבצע את ההחלפות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:07, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

:הניסוח הגיע מההשוואה לאישים לפי מיקום, אישים לפי פטירה ואישים לפי ילודה. כך שאם משנים יש לשים לב לכמה דברים: א. לקחת בחשבון שאישים לפי מוצא כבר לא יהיה דומה. ב. בגלל שבמקרה שלנו מדובר בשנה עברית ולא במספר יהיה נכון יותר להוסיף את המילה 'שנת' כך שיהיה כתוב 'ילידי שנת תשפ"ו' וכד'. ג. לשנות גם את אישים שנפטרו בשנת... ל'נפטרי שנת...'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתשרי ה'תשפ"ו • 23:23, 14 באוקטובר 2025 (IDT)
::א. עדיין יש יתרון לקיצור. ב. לא הצלחתי להבין למה אי אפשר ילידי תשפ"ו - בלי שנת. ג. בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:49, 11 בינואר 2026 (IST)
:::ב. כי חשבתי שאם תכתוב ילידי תר"ח - הקורא החיצוני עלול לחשוב שמדובר בר"ת כלשהם ולא בשנה עברית. אם לדעתך זה לא עלול לבלבל אפשר להוריד גם את 'שנת' ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:37, 18 בינואר 2026 (IST)

== מושגים בחסידות ==

לאחרונה אני מגלה עוד ועוד ערכים רבים העוסקים במושגים בחסידות כפולים או כמעט כפולים (בשינוי קטן בשם הערך), מהם קיימים כבר כו"כ שנים וא"א לא שם לב (!), מהם רבים הממשיכים להיווצר עד לתקופה האחרונה ממש. בחיפוש קצר של שם המושג על שלל הטיותיו ושמותיו ניתן למנוע בקלות תופעה מצערת זו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:39, 31 ביולי 2025 (IDT)

:ישר כח. אנא שימו לבכם לפני יצירת ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ה 17:00, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אשמח לדוגמאות קונקרטיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:20, י' באב, ה'תשפ"ה 00:20, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
:::[[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]], [[יחודא תתאה]], [[דעת עליון]], ועוד הרבה ערכים שכבר נמחקו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:26, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
::::לא הבנתי. תן דוגמאות לערך המיותר והערך הקרוב אליו שהוא כפול ומיותר עם שם כמעט זהה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:19, י"ג באב, ה'תשפ"ה 15:19, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::[[המשכה]] - [[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]] - [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]], [[יחודא תתאה]] - [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]], [[דעת עליון]] - [[דעת עליון ודעת תחתון]]. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::תבורך על הרעיון (ועל הביצוע?).
::::::להעיר: ספציפית הערך [[יחודא תתאה]] לענ"ד לא דורש איחוד. למרות שמו, הפתיח ורוב התוכן עוסק בעיקר ב[[יחוד זו"ן]]. לכן יש להעביר לשם זה, להשמיט את החלק העוסק ביחודא תתאה, ולציין לאיזה מקום המבאר שיחוד זו"ן הוא יחודא תתאה (ראיתי מציינים ללקו"ת פקודי ה, ג), אבל יש מקום לשני הערכים בנפרד למרות שהמושג חופף. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:03, ט"ז באב ה'תשפ"ה 15:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

== עריכות שעשיתי עם כתובת ה-IP שלי ==

אם ערכתי בלי להתחבר לחשבון שלי, האם ניתן "להעביר" את העריכות שלי מכתובת ה-IP שלי לחשבון שלי? [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 12:52, כ"ח באלול, ה'תשפ"ה 12:52, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

:אין כזו אפשרות . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:12, כ"ח באלול, ה'תשפ"ה) 23:12, 21 בספטמבר 2025 (IDT)
::"למה החשבון שלי מתנתק מעצמו כל עשר דקות?" [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 19:19, ז' בתשרי, ה'תשפ"ו 19:19, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::אולי כי לא סימנת בוי את תיבת לזכור שנכנסתי . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:49, ח' בתשרי, ה'תשפ"ו) 12:49, 30 בספטמבר 2025 (IDT)
::::זה באג ישן. @[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] זכור לי שדיווחת עליו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:59, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

== הפניות ==

כאשר ישנם ב' ערכים על ב' אישים בעלי אותו שם, לאיזה ערך כדאי לקשר (והב' לשים במפנה) - את האישיות הקדומה יותר או המפורסמת (והמקושרת יותר, מן הסתם) יותר? בהגיון מסתבר כהאפשרות הב', אך מרפרוף קל באתר נראה שהאפשרות הראשונה היא הנהוגה והמקובלת יותר בהווה. דוגמא לדילמה זו: הערך [[ישראל שמעון קלמנסון]]. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|ספרא וסייפא]] 23:11, 5 בנובמבר 2025 (IST)

:שאלה טובה, דוגמה פחות טובה. שני הדברים שכתבת לא ברורים בהקשר זה - הערך על קלמנסון השוחט גם נצפה הרבה יותר פעמים, וגם מקושר להרבה יותר ערכים - אבל אני לא בטוח שהאחרון אכן מוכר יותר. בכל אופן בדרך הטבע ומכיוון שהאתר ותיק למדי ערכים על אישים צעירים נכתבים אחרי שהשם כבר נתפס על ידי הדמות המבוגרת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 21:42, 4 בינואר 2026 (IST)

== היכן ניתן לשלב ==

מידע אינצקלופדי רב שאין עליו ערך מוגדר?

(לדוגמה - מאמרים ןשיחות שהוגהו ע"י הרבי יותר מפ"א (לדוגמה - לא היו ימים טובים ל"ה, קידוש החודש, חלק מ'), בתבנית דומה לזו שבמפתח.[[משתמש:למך|למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 22:07, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ו 22:07, 6 בנובמבר 2025 (IST)

:שולב בשיחת המשתמש שלי.[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 21:23, י"ז בחשוון, ה'תשפ"ו 21:23, 8 בנובמבר 2025 (IST)
::יש"כ. כל דבר לגופו. על הגהה יותר מפעם אחת לכאורה אפשר להכניס ב[[מוגה]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 21:24, 4 בינואר 2026 (IST)
:::מקום נוסף לאפיזודות ועובדות מעניינות שלא שייך לכתוב עליהן ערך, זה 'הידעת' שמופיע במקום מכובד בדף הראשי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשפ"ו 00:46, 26 בינואר 2026 (IST)

== עשרה ניגונים, באופן שיגרתי או לא? ==

בעמוד של עשרה ניגונים כתוב כך:

יש הנוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר, בנוגע לניגון [[ד' בבות (ניגון)|ארבע בבות]] זהו לא רק מנהג חסידים אלא הוראה מפורשת מ[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]].

מי מהיודעים האם יש מקור להוראה זו בהקשר לעשרת הניגונים?

והאם באמת כך המנהג?

תודה מראש

[[משתמש:מכון שירו למלך|מכון שירו למלך]] - [[שיחת משתמש:מכון שירו למלך|שיחה]], 23:24, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ו 23:24, 3 בדצמבר 2025 (IST)

:אני מבין שמסתמא מדובר על עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן.
:פעם ראשונה שאני שומע על מנהג כזה... גם לא לימדונו דבר כזה לא בחיידר ולא בישיבות תו"ת בהם למדתי...
:מעניין גם לדעת מי הם ה'יש נוהגים'... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:06, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 20:06, 15 בדצמבר 2025 (IST)

== למה חב"דטקסט לא נקראת "מאגר טקסטים חב"דיים"?? ==

למה חב"דטקסט נקראת "'''מאגר טקסטים חופשיים'''" ולא "'''מאגר טקסטים חב"דיים'''" או משהו בסגנון... {{אנונימי}}

:א. "חופשיים" זה ס'פאסט נישט. ב. "חופשיים" זה גם לא נכון עובדתית... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:58, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 19:58, 15 בדצמבר 2025 (IST)

:מה הבעי'ה בזה? זה חופשי לעריכה אז קוראים לזה חופשי... [[מיוחד:תרומות/95.86.80.239|95.86.80.239]] 01:04, 19 בדצמבר 2025 (IST)
::אני אסביר: חופשי זה אומר שאפשר לכתוב מה שרוצים, וזה לא נכון!, כי חב"דטקסט זה רק ספרי חסידות וספרים תורניים. זה לא משהו שהעורך כותב לפי דעתו אלא רק את מה שכתבו בספרים -ספרי קודש (!). (אני לא מדבר על אולם דיונים ודפי שיחה).
::מילא על חב"דפדי'ה זה עוד נכון לומר 'חופשי' כי באמת כל אחד יכול לערוך וליצור בעצמו לפי מה שהוא מבין - יש איזה כללים כלליים אבל תכל'ס זה יצירה שכל אחד מתבטא בה כפי דעתו סגנונו והבנתו. אבל חב"דטקסט זה לא ככה.
::דבר שני המושג 'ספרים חופשיים' או 'ספריה חופשית' הוא מושג בלתי רצוי כידוע ליודעים (לימודי חול או גרוע מכך ה"י)... אז ברור שלספרי'ה של ספרי קודש - חב"דטקסט - לא מתאים לקרוא בכינוי כזה. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:44, ב' בטבת, ה'תשפ"ו 19:44, 22 בדצמבר 2025 (IST)
:::דף שיחה (בנושא) זה, נערך בשנית על ידי {{א|המכריז}}. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:10, י"א בטבת, ה'תשפ"ו 21:10, 31 בדצמבר 2025 (IST)
::::@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]]. מה דעתך בענין? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:37, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:37, 8 בינואר 2026 (IST)
:::::בכדי להבדיל מוויקיטקסט אז היא נקראת מאגר טקסטים חב"דיים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 00:12, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] ברור שלזה התכוונתי. שיהי' כתוב חב"דיים ולא כמו שכתבו חופשיים (בתבנית של מיזמי חב"דפדי') [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:06, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 22:06, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::אגב, אותו ענין צריך לתקן על חב"דציטוט. שיהי' כתוב "מאגר ציטוטים חב"די" וכיוצ"ב. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:16, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 22:16, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::שיניתי. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:18, 11 בינואר 2026 (IST)

== מרחב טיוטה ==

{{חב"דפדים פעילים}} לפני כשנתיים העלה המשתמש צוברענגען משיח הצעה להקמת מרחב טיוטה, אך הדיון הסתיים ללא הכרעה.

לדעתי, כיום הצורך במרחב כזה ברור אף יותר: ישנם עשרות, ואולי אף מאות, ערכים שאינם בשלים למרחב הערכים ונמצאים בדפי שיחה, ללא מסגרת מסודרת שתאפשר עבודה רציפה והבשלה אמיתית של הערכים.

אשמח לשמוע את דעת המשתמשים בנושא. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:24, 6 בינואר 2026 (IST)

:{{בעד}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:35, 6 בינואר 2026 (IST)
::כנ"ל בברכה, [[יחי המלך|יחי המלך המשיח!]] - [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]]. 16:50, 6 בינואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]]. אילו ערכים לדוגמא? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:52, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 19:52, 6 בינואר 2026 (IST)
:::[[שיחה:הוד מנחם אהרון]], [[שיחה:אברהם מאיר אייזנשטיין]], [[שיחה:שמואל גינזבורג]], [[שיחה:סאטעלייט י' שבט תשע"ה]], [[שיחה:פנחס וולך]], [[שיחה:מנחם מענדל חסקינד]], [[שיחה:דוד אקסלרוד]], [[שיחה:שלמה יעקב וילהלם]], [[שיחה:חיים מאיר זלמנוב]], [[שיחה:שלום דובער טל]].
:::ועוד המון... [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:46, 6 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 11:46, 8 בינואר 2026 (IST)
:בעד [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:59, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 20:59, 8 בינואר 2026 (IST)
:אשמח להסבר קצת יותר מפורט על מהו מרחב טיוטה, ומה נרוויח אם נעשה אותו. תודה. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:24, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:24, 8 בינואר 2026 (IST)
::כנראה שמי שהציע מרחב טיוטה לא לגמרי הבין מה זה אומר.
::מרחב טיוטה הוא המקום בו מכינים ערך חדש לפני שהוא מושלם וראוי למרחב הערכים. באם לאחר סיומו הוחלט שאין לו חשיבות הוא לא נשאר במרחב טיוטה אלא מועבר למרחב האישי. לאחר חצי שנה (בויקי) אם השתנו הנסיבות והערך נהיה יותר חשוב, ניתן לשחזר אותו למרחב טיוטה ולהוסיף בו פרטים ולאחר הסכמה שהוא ראוי לערך ניתן להוציא אותו למרחב הראשי.
::וכאן לענייננו, אם הכוונה ליצור מרחב טיוטה שיכיל את כל הערכים שנקבע בהם חוסר חשיבות אז היתה חסרה בהבנה מהו מרחב טיוטה וראה לעיל. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בטבת ה'תשפ"ו • 11:13, 9 בינואר 2026 (IST)
:::חלוקת. מה מפריע לנו שיהיה מרחב כזה, ושכל הערכים הלא שלמים ישארו בו בלי הגבלת זמן? (אגב, בלי קשר לזה שאנו יכולים לקבוע כללים שונים, אם נראה לנכון, לא הצלחתי למצוא בויקיפדיה את הכלל של חצי שנה). ומעניין לעניין האם גם לדעתך כדאי שיהיה מרחב טיוטה רק שימוש באופן שונה, או שלדעתך עדיף בלי? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:38, 11 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]. אני {{בעד}}. אם יהי' מרחב טיוטה כמו שתיארתם - מקום בו מקובצים כל הערכים שעדיין זקוקים לעריכה ולא יצאו לאוויר חב"דפדיא - אני חושב שזה יעשה סדר בעבודה: כל עורך שמחפש ערכים שדרושים שיפור, ימצא אותם בקלות. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:23, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ו 18:23, 14 בינואר 2026 (IST)
::::אם המטרה היא כמו בויקי שם עובדים על הערכים במרחב טיוטה ולאחר השלמתם יצאו למרחב הראשי - אז יש בה צורך, אבל כמו שאני מבין זה לא הרצון, הרצון הוא להכניס לשם "ערכים שאינם בשלים למרחב הערכים ונמצאים בדפי שיחה" - הדפים שנמצאים בדפי שיחה לרוב הם כאלו שהיו במרחב הראשי ונקבע עבורם חוסר חשיבות. אם הם יעברו למרחב טיוטה על מנת להישאר שם כ"מקום של ערכים לא מושלמים" אז לדעתי המרחב מיותר. זה לא נכון לשמור באתר ערכים חסרי חשיבות על בסיס קבוע.
::::לכן, אם המדובר בערכים שעדין לא הוגדרו כחסרי חשיבות ויש מחשבה להתחיל ליצור אותם במרחב טיוטה על מנת להיעזר בשאר החברים אז זה רעיון מבורך (אם כי אני לא מאמין שזה יקרה - כמות הנסיונות לבקש ממשתמשים מסויימים להתחיל יצירה במרחב האישי ואחרי הסיום להעביר למרחב הראשי עלו בתהו). ואילו אם המדובר אודות הערכים ש"נמצאים בדפי שיחה" (כלשון ההצעה) אז לדעתי זה עלול להזיק ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 14:54, 18 בינואר 2026 (IST)
:::::ישנם ערכים רבים שנמצאים בשלבים שונים של עריכה, אבל מכיוון שהם במרחב של משתמש מסויים - משתמשים אחרים לא שמים לב לערך ולא משפרים אותו ולכן הוא נשאר תקוע [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 16:06, כ"ט בטבת, ה'תשפ"ו 16:06, 18 בינואר 2026 (IST)
::::::אז שוב, אם המטרה היא לערוך יחד ערכים ראויים, זה רעיון טוב, אם המטרה להעביר את הערכים שנמחקו עקב חוסר חשיבות לדפי טיוטה אז יצא שכרנו בהפסדנו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 12:47, 27 בינואר 2026 (IST)
:::::[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]. אמרת ש"כמות הנסיונות לבקש ממשתמשים מסויימים להתחיל יצירה במרחב האישי ואחרי הסיום להעביר למרחב הראשי עלו בתהו". יכול להיות שזה קורה '''דווקא''' כי אין מרחב טיוטה... ר"ל: לא תמיד משתמש אחד יודע איך לסיים את העבודה. כמו שכתב כאן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] "(על הערכים בדפי שיחה): "מכיוון שהם במרחב של משתמש מסויים - משתמשים אחרים לא שמים לב לערך ולא משפרים אותו ולכן הוא נשאר תקוע". (ובינינו, בעיקרון לפי המדיניות אסור לערוך דברים שנמצאים במרחב אישי של משתמש אחר...) אם תנתן האפשרות לכל אחד לסיים ערכים לא מושלמים, אז זה יכול מאוד לזרז את סיום עריכת הערכים.
:::::דבר נוסף: כתבת ([[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת]]) ש"אם המדובר אודות הערכים ש"נמצאים בדפי שיחה" (כלשון ההצעה) אז לדעתי זה עלול להזיק". אני מבין מדבריך שהסיבה לכך היא: כי אם ישנם ערכים שלא מעוניינים לפרסמם בכלל, אז אין ענין לשבץ אותם במקום המיועד לערכים שמכינים אותם לפרסום - כי לא מעוניינים לפרסם אותם...
:::::(אגב, במאמר המוסגר: תוכל לתת דוגמאות לערכים כאלו שאינם חשובים ונמצאים בדפי שיחה?)
:::::למרות זאת דעתי היא, שטוב להכניס, את כל הערכים הדורשים עריכה, כולל אותם הערכים שנמצאים בדפי השיחה - לדף הטיוטה. כי בין כך מה זה משנה אם הערך חשוב או לא? כל עוד הוא לא מפורסם לעיני כל בגלוי במרחב הראשי, אין שום בעי'. ע"ד כמו שכתב [[משתמש:שיע.ק|שיע]]: "מה מפריע לנו שיהיה מרחב כזה, ושכל הערכים הלא שלמים ישארו בו בלי הגבלת זמן?" [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:58, א' בשבט, ה'תשפ"ו 18:58, 19 בינואר 2026 (IST)
::::::הסיבה שהיה קשה למשתמשים רבים להתחיל במרחב האישי היתה חוסר הבנה בחשיבות של המרחב הראשי והרצון למלא את הדף האישי בעוד ערכים שהם כתבו...
::::::לגבי מה שכתב שולם עניתי לו.
::::::לגבי ההיזק הבנת נכון - יש ערכים ששמו עליהם תבנית חשיבות ולא ניתנה בדף שיחתם חשיבות, או שהוחלט על פי רוב למחוק את הערך. אך מאחר שבפועל היה תוכן בערך, הנוהג היה (ואולי עדין) להעביר אותו למרחב האישי של יוצר הערך או במקרה שמדובר במשתמש אנונימי לדף השיחה על מנת שיהיה אפשר למצוא אותו לאחר מכן.
::::::בפועל, הקושי למצוא ערך במרחב אישי שווה לקושי למצוא אותו במרחב טיוטה, כך שהחיסרון הקיים לא גדול.
::::::ושוב, אני לא חושב שיש בעיה במרחב טיוטה כאשר הוא מנוהל נכון והמשתמשים עורכים יחד במרחב וכל ערך שעולה עם חוסר מועבר לשם ומיד אחרי החלטה הוא יוצא למרחב הראשי או האישי..., אני כן חושב שאם הוא לא מנוהל נכון ויכניסו לשם ערכים חסרי חשיבות שיישארו שם לנצח עדיף שלא יהיה מלכתחילה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ו • 13:03, 27 בינואר 2026 (IST)
:::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אולי אפשר לערוך הצבעה בעניין? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:40, ט"ז בשבט, ה'תשפ"ו 22:40, 3 בפברואר 2026 (IST)
::::::::לא נראה לי שצריך הצבעה. חלוקת מעלה נקודות שאפשר לפתור על ידי כללים. למשל: במרחב הטיוטה הכללי ניתן להשאיר רק ערכים שנושאם ראוי לערך והסיבה שאינם מועברים למרחב הערכים היא רק בשל תוכנם/ניסוחם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בשבט ה'תשפ"ו 00:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::אז אפשר להתקין את המרחב? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:39, 5 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::הוא הותקן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:20, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::מזל טוב! היכן הוא נמצא? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:28, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 20:28, 17 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] איפה ניתן למצוא את מרחב הטיוטה וכיצד ניתן להעביר אליו דפים? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:04, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 21:04, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::המרחב לא הותקן תקין. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:28, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::{{א|שיע.ק}}, המרחב טיוטה הותקן ב"שיחת טיוטה", והמרחב עצמו לא הותקן. בנוסף יש לבקש שהמספר של המרחב יהיה 118 ו119 כפי שמוגדר באתר ולא 3009 כמו עכשיו. זה יפתור את השגיאות שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 09:59, 22 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::אעביר [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ה'תשפ"ו 20:42, 22 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::אם אפשר לשחזר את [[טיוטה:הוד מנחם אהרון]], [[טיוטה:דיי קעמפ חיילי משיח קריות]], [[טיוטה:טבילת עזרא]] ו[[טיוטה:התוספות יום טוב]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:33, 1 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] @[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] איפה ניתן למצוא את מרחב הטיוטה (ואיך ניתן להעביר אליו דפים?) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:15, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 02:15, 5 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::::::::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D?from=%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&to=&namespace=118 כאן] [[חב"דפדיה:העברה לטיוטה|וכאן]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:03, 14 במרץ 2026 (IST)

== חב"דציטוט - חסום? ==

לתשומת לב - אתר חב"ד ציטוט חסום ב'הגנה הרמטית' של אינטרנט רימון. כדאי לטפל בזה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:57, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 20:57, 8 בינואר 2026 (IST)

:לי עובד, תנסה לבקש שיפתחו לך. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:38, 8 בינואר 2026 (IST)
::לכאורה - אם זה חסום לי, זה חסום גם לאנשים אחרים [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:35, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו 22:36, 8 בינואר 2026 (IST)
:::החסימה מותקנת כאפליקציה על המכשיר? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:46, י"ט בטבת, ה'תשפ"ו) 23:46, 8 בינואר 2026 (IST)
::::גם לי חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 09:50, 9 בינואר 2026 (IST)
::::לא. חסימה רגילה של רימון - על האינטרנט [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:31, כ"א בטבת, ה'תשפ"ו 20:31, 10 בינואר 2026 (IST)
:::::כשהחסימה לא מותקנת על המכשיר אכן האתר לא יפתח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:23, כ"א בטבת, ה'תשפ"ו) 22:23, 10 בינואר 2026 (IST)
::::::כמה שיותר אנשים שיפנו, זה יעזור שיפתחו את זה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:37, 11 בינואר 2026 (IST)
:::::::האתר '''אינו''' חסום . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:36, ג' בשבט, ה'תשפ"ו) 23:36, 21 בינואר 2026 (IST)
::::::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 18:33, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 18:33, 22 בינואר 2026 (IST)
:::::::::אצלי עדיין חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 18:44, 22 בינואר 2026 (IST)
::::::::::מאחר והחסימה לא מותקנת במכשיר . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:54, ד' בשבט, ה'תשפ"ו) 18:54, 22 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::אצלי החסימה לא מותקנת במכשיר. לפני כמה ימים היה חסום ועכשיו לא [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 19:57, 22 בינואר 2026 (IST)
::::::::::::מעניין . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:34, ה' בשבט, ה'תשפ"ו) 01:34, 23 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::אצלי זה חסום •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:28, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::למרות שמותקנת חסימה? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:58, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 19:58, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::@[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] אולי כדאי לטפל בזה? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:01, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו 20:01, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::לא מותקנת, אבל שולם אמר שעובד גם אם לא מותקנת •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 20:30, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::אצלי מותקנת ועדיין חסום. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:57, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::רימון או אתרוג? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:15, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 23:15, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::רימון הרמטית. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 23:35, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::אפשר לפנות אליהם בקשר לסינון תכנים בוואצאפ במספר 052-5525720. לי יש טלפון פשוט, אז אני לא יכול •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 23:50, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::::::::::אוקי, שלחתי פניה גם לרימון וגם לאתרוג (כנראה באתרוג אין בעייה ממה שאני שאני מבין) . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:56, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו) 23:56, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::{{חב"דפדים פעילים}} עדיין הבעיה קיימת? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:52, 11 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::::::::::::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 14 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::::::::::::::אצלי היא נפתרה מזמן, אבל גם אחרי שהיא נפתרה אצלי - @[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] @[[משתמש:נעם|נעם]] אמרו שזה חסום אצלם. צריך לשאול אותם [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:06, כ"ה באדר, ה'תשפ"ו 20:06, 14 במרץ 2026 (IST)
{{שבירה|23}}
אצלי עדיין חסום. הם פתחו שירות לקוחות חדש במייל, אני אדווח שם (הם כבר חסמו לבקשתי כמה תמונות)•[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 00:57, 16 במרץ 2026 (IST)

:פתחו עכשיו •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 17:14, 16 במרץ 2026 (IST)
::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:53, 16 במרץ 2026 (IST)

== אי כתיבת פרטים חשובים בערכים ==

נראה שהרוח בחבדפדיה היא לא לכתוב דברים לא טובים על אותו איש. .
כלומר, יש כל מיני פרטים שהם בגדר נייעס וכו' שמכיון כבודו של האיש לא כותבים את זה בערך.. למרות שזה דברים חשובים על האדם.

אני יתן פירוט קצר..

1. יוסף בלוי (היה עוזר של אפי וולף במ"ט באירגון הגג) לא מוזכר במילה על מעלליו באירגון ואף בחוסר ידע ואחיזה בקרקע המשיחיסטית מפנים לסדרת כתבות שבניו כתבו עליו בכדי שיווצר מצב שאכן הוא חסיד גדול...
2. אברהם מאיור דרייזין לא מוזכר במילה על שהותו אצל הרבי שליטא מהמ למרות שהרבי שליטא לא רצה שיגיע ואף לא התייחסו אליו.
3. ח. גוראריה - לא הייתה מרוצה שהרבי שליטא מהמ נבחר להיות רבי למרות שהרש"ג גדול ממנו (זה נכתב בצורה גסה אבל זה האמת ומוזר שלא כתוב בערך..)

אשמח לתגובה.. [[משתמש:זמן הגאולה|זמן הגאולה]] - [[שיחת משתמש:זמן הגאולה|שיחה]], 02:42, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 02:42, 15 בינואר 2026 (IST)
:לחב"דפדיה יש מטרה והיא הפצת תורת החסידות וקירוב משיח צדקינו. לא כל התבוססות ברוע משרתת את המטרה. הזכרת הפרטים שאמרת לא מביאים כבוד לא להקב"ה, לא לרבי ולא לחב"ד, חלק מהם מתאימים לצהובונים. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:08, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 03:08, 15 בינואר 2026 (IST)
::אבל לתת לו כבוד זה בסדר?
::אם הרבי שליטא מהמ התנהג ככה האם יש הווא אמינא לחלול השם? [[משתמש:זמן הגאולה|זמן הגאולה]] - [[שיחת משתמש:זמן הגאולה|שיחה]], 03:28, כ"ו בטבת, ה'תשפ"ו 03:28, 15 בינואר 2026 (IST)
:::אף אחד לא הופך למכובד גדול יותר אם כותבים עליו ערך.
:::ובכלל ידוע ענין הזהירות ע"פ שו"ע מלה"ר וההיתר אם יש תועלת באמירתו אינו קיים בנדו"ד וד"ל. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:30, י' בשבט, ה'תשפ"ו 21:30, 28 בינואר 2026 (IST)
1. בהמשך לדברי שלום עליכם. אם יש לך מקור, תוסיף בבקשה, או שתכתוב בדף השיחה של הערך את המקור כדי שאחרים יוכלו להכניס. 2. לא מכיר את הסיפור, אבל נראה לי שהוא עונה לכלל הוא שלא כותבים על עניינים אישים ופרטיים. 3. לא 'מתעסקים' עם בית הרב. מוזר שאתה לא יודע את זה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בטבת ה'תשפ"ו 23:24, 17 בינואר 2026 (IST)

:על פי הנ"ל צריך למחוק את הביקורת בערך של הרב יודל קרינסקי ובארגון הפנסאים [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:40, י' בשבט, ה'תשפ"ו 22:40, 28 בינואר 2026 (IST)

== קישור ל'ביצועים' של ניגונים ==

שלום חברים, בהמשך לדיון הקודם. עלתה בי מחשבה, שיהיה נכון ליצור כותרת חדשה בערכי ניגונים, 'להאזנה' או משהו דומה, ובה תהיה רשימת הביצועים שניתן להאזין להם ולהוריד אותם מתוך חב"דפדיה (באמצעות {{תב|תבנית:שמע}}). ולאחרי כותרת זו, תופיע הכותרת קישורים חיצוניים, עם קישורים לביצועים שנמצאים באתרים אחרים (אינפו וכיו"ב). ולא כמו היום שכל הביצועים, מופיעים תחת הכותרת 'קישורים חיצוניים' למרות שחלקם קישורים פנימיים. מלבד העניין שזה נכון יותר, זה גם יהיה מסודר ופרקטי יותר שיש חלוקה בין ביצועים שאפשר להאזין להם מיידית בלי לצאת מחב"דפדיה. דעתכם? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בשבט ה'תשפ"ו 00:40, 2 בפברואר 2026 (IST)

:אני בעד. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:39, 5 בפברואר 2026 (IST)
::אבל ע"מ לבצע א"ז נזדקק לביצועים שאין עליהם זכויות יוצרים...
::או שיתרמו לחב"דפדיה {{קריצה}}...[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 00:28, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו 00:28, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רעיון מעולה. (באמת מעניין מה עושים עם זכויות היוצרים, בכ"מ יש גם ביצועים ללא זכויות יוצרים) . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:57, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 13:57, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::בעזרת השם לפי קצב ההתקדמות הנוכחית, בתוך זמן לא ארוך יהיה אפשר לבקש מגברת בינה תליט"א ליצור עבורנו קובץ מקורי של ביצוע הניגון עם סוגי כלים שנבחר ובאיזה סגנון שנבחר.... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:54, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו 15:54, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::לפחות כרגע, Suno לא יודע לייצר ניגונים מדוייקים על פי כללי הנגינה - מה שחשוב מאוד בניגונים שהרצון הוא להוציאם בדיוק המירבי . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:59, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 15:59, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::יש ערוץ יוטיוב שכולו ניגוני חב״ד בביצוע AI, אך חלקים גדולים ממנו לא מדוייקים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:02, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו) 16:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::כמו הרבה מכלי הAI אחרי שלמדו את העיקרון, תוך מספר שבועות / חודשים המודלים השתפרו והצליחו להוציא תחת ידיהם עבודות מדוייקות, ובחינם. הוא אשר דייקתי וכתבתי שבעזרת השם לפי הקצב הנוכחי '''בעתיד''' הלא רחוק '''יהיה''' אפשר לעשות זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:00, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 09:00, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אני מקווה שאכן כן יהיה בעז"ה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:30, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו) 14:30, 9 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש ב"ה גם כיום שפע ביצועים שאפשר להעלות תוך ייחוס ליוצרים.
:::::::::אבהיר רק, שאין להעלות ביצועים של יוצרים שמוכרים את שיריהם, כמו הרב עמר, או פרוייקט 'צמאה'. אלא אם כן משתמש פונה אליהם ומקבל את רשותם (לא מופרך לי שיאשרו, כמו שהם מעלים ליוטיוב וכיו"ב).
:::::::::אבל יוצרים רבים מעלים את הניגונים שלהם לאינפו ואתרים אחרים כיו"ב, ואז אפשר להוריד ולהעלות כאן כקובץ שמע, עם ייחוס למקור בדף השיחה וכיו"ב. היות שמי שהעלה לשם, אין בכוונתו ובאפשרותו להרוויח מההשמעות אלא רק לפרסם את עצמו וכו'. (מלבד מי שמוכר כנ"ל, שאז גם אם פרסם, מטרתו שאנשים יכירו וירכשו הדיסק). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשפ"ו 22:26, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::https://chabad.info/musicnews/1295622/ . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:40, ו' באדר, ה'תשפ"ו) 00:40, 23 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::: יש כבר אלבום... [https://chabadinfo.com/news/listen-chabad-niggunim-in-a-fresh-innovative-performance/] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 19:03, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 19:03, 15 במרץ 2026 (IST)
::::::::::::מדובר באותו ערוץ . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:18, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:18, 15 במרץ 2026 (IST)

== 2 מילים במקום 7 ==

הערה חשובה לגבי נישואין, הכתיבה בערך אנציקלופדי צריכה להיות אינפורמטיבית וממוקדת ואין טעם בקישוטי לשון וניסוח ספרותי, לכן אין לכתוב: '''בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת''' אלא יש לכתוב '''התחתן עם'''. (2 מילים - במקום 7, שלא מוסיפות שום מידע). כל מי שרואה ניסוחים כאלו, מומלץ לתקן... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בשבט ה'תשפ"ו 19:41, 12 בפברואר 2026 (IST)

:לא צ"ל "נשא את"? כך זכור לי שהוחלט בעבר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 19:56, 12 בפברואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] אם כך, אתקן בעזרת הבוט. בכל אופן תיקנתי בינתים רבים מהאזכורים של בהגיעו לגיל נישואין' באמצעות הבוט אבל לא ימלט שיש גרסאות וניסוחים שהבוט לא קלט. אז חשוב לשים לב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בשבט ה'תשפ"ו 20:29, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::הוחלט "נשא את" אבל אני חושב "שהתחתן עם" יותר מתאים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:52, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::אם הוחלט, למה לשנות? וזה גם 3 אותיות במקום 5... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:04, ב' באדר, ה'תשפ"ו 19:04, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::העניין כבר נדון באריכות, על כל הניסוחים למיניהם. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 21:28, 19 בפברואר 2026 (IST)

== בוטים חכמים בתורת רבותינו נשיאנו ==

הוספתי היום בערך ספר הליקוטים בוט מבוסס notebooklm שמכיל את ספרי הליקוטים.

מדובר בכלי עזר שמנגיש את כל הערכים שנמצאים בספר. ניתן לתשאל אותו בכל נושא בתורת החסידות ולקבל מיידית את המראי מקומות + ביאורים וסיכומים.

אני מציע להוסיף הפניה בדף הראשי לדף שבו קישורים לבוטים שכאלו, שיחילו בנפרד בוט עבור כל אדמו״ר מרבתינו נשיאנו. ניתן גם לייצר בוטים משניים כגון בוט רק עבור מאמרי הרבי , בוט עבור הליקוטי שיחות, וכו׳

כל מה שנדרש כדי לצור בוט שכזה הוא העלאת המקורות כpdf או כטקסט לתוך הבוט ומתן הרשאות.

מיד אחר כך הבוט ניהיה נגיש לכל. [[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]] - [[שיחת משתמש:איש ימיני|שיחה]], 19:10, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ו 19:10, 11 בפברואר 2026 (IST)
: לגבי [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&curid=8137&diff=825521&oldid=810951 עריכותיך בדף נר מצוה ותורה אור], ניכר שהשתמשת בבינה. הוחלט ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_34#%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%95_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA!]) שלא להשתמש ללא זהירות ומשנה בדיקות
[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:44, כ"ו בשבט, ה'תשפ"ו 16:44, 13 בפברואר 2026 (IST)

:@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ישר כח על תשומת הלב. העריכות הנ"ל שוחזרו, והסברתי את הסיבה לכך ב[[שיחת משתמש:איש ימיני]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:19, 17 בפברואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:איש ימיני|איש ימיני]]. לדעתי זה לא יהיה נכון להתחיל לקשר מכל ערך (למשל לקו"ש או אגרות קודש) לבוט מסוג זה, גם מכיון שזה לא עניינה של חב"דפדיה. וגם מכיון שזה תחום מתפתח ומשתנה. מחודש לחודש ולפעמים גם מיום ליום. זה לא כמו לקשר לאתר יציב ומוכר = מקור מידע קביל. גם זה שמדובר בבוטים פרטיים ולא משהו ציבורי או מוסדי זה בעייתי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ה'תשפ"ו 00:01, 23 בפברואר 2026 (IST)

==AI==
מה אתם אומרים להכניס דף של AI - כלומק דף שיוכ לעזור למשתמשים, למפעילים ולתיירים באתר. הוא יודע את כל האינטרנט בע"פ - יכול לעזור למשתמשים. אפשר לתת לו את קוד האתר לעריכה ושדרוג, או לחפש אחר בעיות באתר (מפעיל מערכת). ולתיירים - הוא מכיר את האתר, הוא יכול לחפש להם יותר טוב דברים או אפילו להיות צ'אטבוט אישי באתר! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 19:53, כ"ז בשבט, ה'תשפ"ו 19:53, 14 בפברואר 2026 (IST)

:יש פה כמה תחומים שונים, שלא נראה לי נכון לקשר ביניהם. ובכל מקרה לא מכיר אפשרות טכנית ליישום. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ"ו 20:08, 17 בפברואר 2026 (IST)

תתן לג'מיני את הקוד של האתר נראה כיצד הוא ישרג את האתר או שתבקש ממנו להוסיף כלים נוספים (כמובן שיהיה זה בטיוטה...), ועוד לא הבנתי מה הבעיה בכלי AI, הוא יכול לעזור בחיפוש, ביצירת תוכן למשתמשים, בהבאת מקורות - הוא יכול להשלים את החסר! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 15:57, ב' באדר, ה'תשפ"ו 15:56, 19 בפברואר 2026 (IST)

:@[[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]], תוכל לתת דוגמאות מפורטות איך הבינה מלאכותית יכולה לעזור לחב"דפדי'? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:11, ב' באדר, ה'תשפ"ו 18:11, 19 בפברואר 2026 (IST)
::הקוד של האתר מפותח על ידי 'מדיה ויקי' העולמית, ואנחנו עושים לו התאמות לפי הצורך על ידי מתכנת שעובד עבורנו. לכן אין לי אפשרות 'לתת את הקוד שלו'. כדי להקים צ'אטבוט אישי באתר (דבר שאיני בטוח שנצרך), נצטרך מישהו שיתכנת את זה ויטמיע באתר, ובנוסף לשלם לחברת AI שתהיה המנוע מאחוריו. בקיצור לא נראה לי נחוץ כרגע, אבל כמו כל הפיתוחים שהיו עד כה באתר, אם יהיו עוד תומכים ברעיון כזה או אחר, אנסה להביא אותו לפועל עם המתכנת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באדר ה'תשפ"ו 03:12, 20 בפברואר 2026 (IST)

א. אז תבקש ממנו את הקוד! ב. לא צריך בינה מלאכותית שעבודת על כסף - הכל בחינם! (סטודיו AI, ג'מיני ועוד) [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 13:34, ג' באדר, ה'תשפ"ו 13:34, 20 בפברואר 2026 (IST)
:::א. אני לא לא רואה אפשרות מעשית כזו. להרחבה תתקשר. ב. כנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באדר ה'תשפ"ו 20:58, 21 בפברואר 2026 (IST)
:את הקוד אתה יכול לקחת לבד מהאתר של מדיה ויקי. אתה כנראה לא מודע לזה שזה לא קוד של כמה שורות שאפשר לשלוח לג'מיני וגם לא כמה עשרות אלפי שורות... מדובר בעץ תיקייות ענק. מצד שני אם אתה חושב שזה ממש נצרך אתה יכול להכין הרחבה פשוטה ולעשות את זה לבד... לפחות במשתמש שלך. אחרי שזה יעבוד אצלך תוכל לשכנע אותנו יותר בקלות לקבל את זה גם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 10:09, 22 בפברואר 2026 (IST)

אני לא מבין גדול בזה, ולא הייטקיסט מושבע, סה"כ הצעתי ולא כ"כ הבנתי את רעיונך. אם אין זה פרקטי אין על מה להתווכח יותר; א פריילעכן פורים!! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 17:49, ה' באדר, ה'תשפ"ו 17:49, 22 בפברואר 2026 (IST)

:זה דווקא נשמע לי הגיוני ומעניין אם תהיה הרחבה כזו (גאדג'ט לדוגמא), אבל זה עולם בלי סוף שלכן קשה למנהל לומר לך "כן, אני ידבר עם המתכנת שיכניס". לכן הצעתי שתכין את מה שאתה מתכוון (בעזרת AI) וכשזה יהיה מוכן זה יהיה יותר מבוסס ויהיה אפשר להכניס את זה לא כמשהו פרטי אלא בהרחבה של כל המשתמשים ואולי אפילו משהו שיעלה כחלק מהטעינה של האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 22:09, 22 בפברואר 2026 (IST)
::אולי אפשר לעשות משהו כמו ה[https://ai.chabadlive.org/ בינה גאולתית] של לחלוחית גאולתית. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 14:34, 16 במרץ 2026 (IST)

== קישורים שבורים לשטורעם ==

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&curid=25272&diff=827199&oldid=727162] הוחלט להסירם? [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 06:01, ה' באדר, ה'תשפ"ו 06:01, 22 בפברואר 2026 (IST)

:בעיקרון יש תבנית קישור שבור בדיוק בשביל זה. יש להוסיף בו תאריך כמובן. במקביל אפשר לפתוח דיון כמה זמן אחרי קישור שבור דינו להימחק. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באדר ה'תשפ"ו • 10:12, 22 בפברואר 2026 (IST)
::היה דיון על זה [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 30#האתר שטורעם.נט]]. לא יודע אם הוכרע. בכל אופן מציע את הכללים הבאים. כמובן זו רק הצעה פתוחה לדיון. הכנסתי בינתיים ב[[תבנית:קישור שבור#טיפול בקישורים שבורים]]. בסוף הדיון פה, אפשר לעדכן שם.
::'''טיפול בקישורים שבורים'''
::* קישור שניתן למצוא לו תחליף, יש להחליף את הקישור בקישור אחר תקין.
::* קישור שאין לו תחליף, אך עותק ממנו קיים בארכיון האינטרנט, יש לקשר לשם.
::* קישור שאין לו תחליף, אך נראה שהמידע שהיה בו שולי ואינו בעל חשיבות משמעותית ניתן להסירו.
::* קישור שאין לו תחליף, אך מספק עדות למידע משמעותי, יש להשאירו עם התבנית קישור שבור, זאת למטרת תיעוד המקור גם אם אין אליו גישה.
::[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ה'תשפ"ו 21:25, 22 בפברואר 2026 (IST)
:::יש אפשרות כניסה ל(חלק מ)שטורעם, כאן. <nowiki>https://web.archive.org/web/20220616041901/http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=99630</nowiki>.
:::אינני יודע עד כמה יהיה ניתן לשוטט בו בקישורים פנימיים וכו.[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 23:26, י"א באדר, ה'תשפ"ו 23:26, 28 בפברואר 2026 (IST)

== חב"דמונח ==

מה דעת הפעילים שליט"א לעשות מאגר מונחים חבדיים, ליצור כעין מילון למונחים, מושגים, קודים וביטויים חבדיים? [[משתמש:א. טראכט|א. טראכט]] - [[שיחת משתמש:א. טראכט|שיחה]], 07:01, ו' באדר, ה'תשפ"ו 07:01, 23 בפברואר 2026 (IST)

:לדוגמא?[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 23:22, י"א באדר, ה'תשפ"ו 23:22, 28 בפברואר 2026 (IST)
::זה לא כ"כ מתאים לפורמט של חב"דפדיה. צריך לשם כך מיזם נפרד כמו חב"ד-מילון.

== ערכי ניגונים והמנונים ==

מהי החשיבות לערכים הנוצרים לאחרונה ([[:קטגוריה:ניגונים לשבת ויום טוב]] ו[[:קטגוריה:המנוני קעמפים ]]) על המנוני [[אוי רבי (אלבום)]] ולערכי ניגונים קצרים שכוללים מידע מעט? [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:37, י"ד באדר, ה'תשפ"ו 07:37, 3 במרץ 2026 (IST)

:אכן אין ליצור ערכים שכוללים מעט מידע. 'המנוני קעמפים' זה לא ערכים חדשים כמדומני, ובכל מקרה יש בהם קצת יותר תוכן בגלל המילים. לדעתי חבל להשקיע בהם אבל הם לא מזיקים. בטח שלא צריך ליצור ערך לכל המנון, אבל אפשר למפורסמים יותר. ובתנאי שיש מידע שאפשר לכתוב עליהם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשפ"ו 01:24, 5 במרץ 2026 (IST)
::היות וככל הנראה הכוונה לערכים שאני יוצר, אז אענה את דעתי, ואני יודע שיש החולקים עלי, ואפשר לעשות הצבעה ואם אשאר בעמדת מיעוט אקבל דעת חברי ואבקש שזה לא יימחק אלא יועבר למרחב האישי. בנוגע למה ששאלת על ההמנונים, אכן מדובר על ערכים חדשים, אבל לא יצרתי ערך על סתם המנונים, שבכל שנה נוצרים ומצטרפים עוד למעלה מעשרה כאלו, אלא דווקא להמנונים של אלבום 'אוי רבי' שהפכו לנכס צאן ברזל ובעיני יש להם חשיבות רבה. סתם בשביל ההמחשה, אין הרבה המנונים שמקבלים ביצוע מחודש אחרי שלושים שנה גם על ידי מקהלת צבאות השם וגם על ידי מקהלת הפנסאים... בנוגע לניגונים לשבת ויום טוב וכיו"ב, השאיפה שלי היא שכל ניגון חב"ד יהיה לו ערך בפני עצמו, ולו בשביל שיהיה לו 'בית יד' עם שם שעוזר לזכור אותו וללמוד אותו, ושהוא לא יהיה סתם עוד 'מספר' בספר הניגונים, ועל כן, אם אני מוצא מידע שאפשר באמצעותו 'לזהות' את הניגון ולבדל אותו משאר הקטגוריה של 'ניגוני וואלאך', 'ניגונים לשבת ויום טוב', ו'ניגון געגועים', אני יוצר לו ערך. גם אם הוא יהיה קצר, יש לענ"ד חשיבות בכך שהוא יעמוד כערך בפני עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:25, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 09:25, 5 במרץ 2026 (IST)
:::דברי טעם... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשפ"ו 23:33, 5 במרץ 2026 (IST)
:::: לענ"ד מיותר, ערך ללא מידע רב מוריד את הרמה, אפשר ללמוד על ניגון ממה שמופיע עליו ברשימת הניגונים בערך וכדי לזכור אותו אפשר לשנן את מספרו. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:45, י"ז באדר, ה'תשפ"ו 01:45, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::מעטים אלו שיכולים לזכור ניגון על פי מספר. בקשר לערך ללא מידע רב, מוזמן לפתוח אנציקלופדיות מכל סוג שהוא ולהיווכח בעצמך האם כל הערכים בהכרח ארוכים, או שיש גם ערכים קצרים. החשיבות של ערך והרמה שלו לא נקבעים לפי האורל. יכול להיות ערך ארוך מאוד שמוריד את הרמה כי הוא ערוך ברמה ירודה או שכולל מידע רב שאינו אנציקלופדי, ולחילופין ערך קצר אך איכותי שמקיף את כל התוכן הרלוונטי, וממילא הוא אנציקלופדי שלא מוריד את הרמה. אנחנו כבר לא במקום שמודדים אותנו במספר הערכים ובאורכם, ויכולים לאפשר לעצמנו קצת בגרות וחשיבה עצמאית, מה נכון לנו כאנציקלופדיה ולא 'איך זה נראה'. שוב, לענ"ד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:12, י"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:12, 7 במרץ 2026 (IST)
:::::: הערכים הקצרים בויקיקליפה-המכלול הינם ערכים על מושגים חשובים או אישים מפורסמים וכיו"ב, משא"כ ביצירת ערכים על ניגוני שבת ויום טוב כשכל מה שמבדיל מערך א' על ניגון לערך אחר הוא לאיזה המנון שימש בקעמפ אורו או לאיזה פרק תניא הולבש על ידי ולנר, עדיף שהפרטים ה'זוטרים' יופיעו ברשימת הניגונים ואילו ערכים שלמים יווצרו רק על ניגונים עם מידע רב. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:44, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 07:44, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::ולא תהיה כוהנת כפונדקית. אם תרצה לרדת לרזולוציות אפשר, אבל בעיני פרט 'זוטר' של ניגון חסידי עולה לאין ערוך ומצדיק בהחלט ערך בפני עצמו על פני מידע רב ארוך ומפורט על סוג 'דינוזאור' ש"כנראה" התקיים לפני מליון שנים... שוב, אני לא מתווכח. אין לי טיעונים נוספים להצדיק את קיומו של הערך, את נקודת המבט שלי שיתפתי. אפשר לגשת להצבעה ולהעביר למרחב טיוטה באם תצליח לגייס רוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:32, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 09:32, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::: מתייג {{חב"דפדים פעילים|}} [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 17:12, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 17:12, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::מהתרשמותי, ערכי הניגונים הם מהמבוקשים והשימושיים אצלנו, ולכן בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באדר ה'תשפ"ו 21:35, 9 במרץ 2026 (IST)
:::::::::::אני גם מצטרף לכך שאין כל בעיה בערך קצר, א םזהו כל המידע הקיים[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 14:56, כ"ב באדר, ה'תשפ"ו 14:56, 11 במרץ 2026 (IST)
{{שבירה}}
(הועתק מדף שיחה: דמעה נושרת מעיניו (המנון))

לא כל כך זכיתי להבין מפני מה כל המנון-קעמפים מרגש וכל שיר-ילדים-חב"די מיוחד זוכה לערך.

לענ"ד זו טעות חמורה שיש לנקות ממנה את חב"דפדי'. אין מקום לערכים שלמים על דברים כאלו זוטריים, חסרי משמעות ותועלת כל שהיא.

באם מישהו רוצה לרגש את מבקרי ו"גולשי" האתר עם ההמנונים המדמיעים, (=לא כי הם מרגשים, אלא השומעים בוכים על הרס הניגונים האמיתיים, [במקרים -הרבים דווקא- בהם זכינו שבכלל זהו ניגון ולא איזה שיר שהקעמפ החליט לגייר אותו]), הוא מוזמן לכתוב חוברת / ספר / סידרה, ולהכניס לתוכה את כל ההמנונים שהוא מכיר, את הסיפורים שמאחוריהם [בעקבות התוועדות של מי נכתבו..], מי כתבם, מי שרו אותם ומתי, מי תירגמם, מי עיבדם, ומה מספרם בדיסק פלוני של מקהלת צ"ה; ובשונה מבאתר עצמו - גם את כל ההרגשים שלו לגביהם (כי באתר אסור לכתוב לע"ע, לצערם של המספימים, "ההמנון נחשב למרגש במיוחד. חיילי צבאות ה' אוהבים לשיר אותו שוב ושוב, כדי להתגעגע לרבי" וכה"ג), ולהכניס קישור של החוברת /וכו' שלו באיזשהו ערך שעוסק בהמנונים [אם יש. מסתמא כבר דאגו לכך כל המספימים שכותבים ערכים על המנונים] או אף בערך העוסק בקעמפים, כך מבקרי חב"דפדי' ייחשפו לעושר הרגש והפיוטיות החב"דיים ויהנו מלא חפניים.

לא ראיתי שכבר דיברו על זה באיזה מקום, אז כאן, בדף שיחה של ערך הניצב בדף הבית של האתר כערך חדש(-לע"ע, כמובן), מצאתי לנכון להביע את תמיהתי זו.

בתקווה לשיח תקין, ושאצליח לכתוב בצורה שיותר מכבדת אחרים, משתמש לוח אור זרוע שלא מצליח כ"כ להכנס לחשבון שלו ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 10:42, 10 במרץ 2026 (IST)
:אכן שם נכתב במה הוא שונה מסתם המנון קעמפים. ומלבד זאת, איפה הבעיה בדיוק? מכיר את השיחה של הרבי מוישב תשנ"ב על ניגוני חב"ד? אם זה אכן מושר בצורה פנימית ורצינית במקהלות חסידים, לא בתנועה של התפרקות אלא בתנועה של התקשרות לרבי - בעיני, לפי ההגדרות של הרבי עצמו, זה עצמו הופך לניגון חב"ד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:04, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 20:04, 10 במרץ 2026 (IST)
::: הוספתי [[חב"דפדיה:בקשת ערכים#המונים]] שלישטתכם ראויים (אף שלא מאלבום בית רבי) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:28, כ"ב באדר, ה'תשפ"ו 21:28, 11 במרץ 2026 (IST)
::::אולי כדאי לעשות ערך אחד עבור כל ההמנונים, תימלולם וקישורים לשמיעתם . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:24, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:24, 15 במרץ 2026 (IST)
:מקוה שהקוראים מבינים כי דברים אלו העתקו לכאן ללא ידיעתי. כאן אמנם אכן מקומם, ויישר חילי' של [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] שהעבירם לכאן, אך הם לא נכתבו בצורה המתאימה להמשך הדיון ובכלל, ולערוך אותם כבר אין בכוחי חבל.
:לוח אור זרוע ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 01:32, 18 במרץ 2026 (IST)
::::: ערך א' להמנונים? אנציקלופדי? יש את זה: [[משתמש:להתראות/המנוני הקעמפים]] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 04:06, כ"ט באדר, ה'תשפ"ו 04:06, 18 במרץ 2026 (IST)
::::::יש את זה גם בערך [[המנון]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:02, 18 במרץ 2026 (IST)

== מה זה? ==

onlinechitas.miraheze.org/wiki/עמוד_ראשי ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 22:14, 11 במרץ 2026 (IST)

:אתר טיוטה של א' מהמשתמשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:03, 11 במרץ 2026 (IST)

== אימיילים באתר ==

שמח לעדכן שב"ה נוספה לאתר האפשרות לשלוח אימיילים (ואפשר לשחזר סיסמה לקבל תזכורות וכיו"ב). (לפני כשבוע). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באדר ה'תשפ"ו 00:26, 12 במרץ 2026 (IST)

:{{ישר כוח}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:41, 14 במרץ 2026 (IST)
::ישר כח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:19, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו) 23:19, 15 במרץ 2026 (IST)
:::בטח יפרטו יותר מה האופן לעשות את זה. עצם הידיעה על כך משמח מאד, אבל האופן המעשי של זה לא ידוע מאליו..
:::לוח אור זרוע ממחשב אחר - ‫[[מיוחד:תרומות/147.234.101.225|147.234.101.225]]‬ 23:17, 26 במרץ 2026 (IST)
::::אם אפשר לתקן גם בחב"דציטוט וחב"דטקסט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:30, 27 במרץ 2026 (IDT)

== הערך על זיידה ==

לאחרונה נרשמה בקשה בדף בקשות ממפעילים למחיקת הערך [[אברהם יוסף זיידה]] בתואנה שהערך הזוי. האם המשתמשים שליט"א חושבים גם כך? (כלומר, האם יש להסתכל על ערוץ היוטיוב עם 'ישיבה' ושיעורים או על מסריו וכו') [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:27, כ"ד באדר, ה'תשפ"ו 21:27, 13 במרץ 2026 (IST)

:לכאורה צריך היכרות אם האדם לדעת האם אכן דמות נורמטיבית. אשמח שחברי קהילה בביתר יחוו דעתם (מי שלא אכפת לו שידעו איפה הוא גר...) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ו 21:52, 15 במרץ 2026 (IST)

== קישורים מחב"דפדיה לחב"דציטוט ==

כעת לא מתאפשר לקשר מערך בחב"דפדיה לחב"דציטוט (לחב"דטקסט אפשר). אשמח לטיפול בעניין [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 17:21, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 17:22, 17 במרץ 2026 (IST)

:ב{{תב|מיזמים}}? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:48, 17 במרץ 2026 (IST)
::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:09, 17 במרץ 2026 (IST)
:::ניסיתי לקשר מדף המשתמש שלי לדף שלי בחב"דציטוט ולעמוד הראשי של חב"דציטוט והתגובה (כשלחצתי על 'שמירת השינויים') הייתה שהמילים עצמן, שמהן קישרתי - נמחקו (ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A1.&diff=prev&oldid=834602 כאן]) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 23:29, כ"ח באדר, ה'תשפ"ו 23:29, 17 במרץ 2026 (IST)
::::לא מקשרים עם [[:zitut:]] מקשרים עם [[ציטוט:]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:36, 17 במרץ 2026 (IST)

== הרביים ==

ידוע שכ"ק אדה"ז חכ', אדהאמ"צ בינה והצ"צ דעת.

# מי יכול לציין לי מ"מ ?
# האם כ"ה גם גבי אדמהר"ש, אדנ"ע ואילך?[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 16:45, ח' בניסן, ה'תשפ"ו 16:45, 26 במרץ 2026 (IST)

:תוכל לכתוב ב[[חב"דפדיה:פארבריינגען]] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:56, 26 במרץ 2026 (IST)

== אפליקציה לחב"דפדיה ==

חב"דפדיה עכשיו זמינה גם באפליקציה לנייד!

[https://play.google.com/store/apps/details?id=il.co.chabadpedia.app&pcampaignid=web_share&pli=1 להורדה] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 16:28, 3 באפריל 2026 (IDT)

== משחית טרי ==

נא לחסום את משתמש שניאר זייפוד הלוי.

השחית: ספר הזכרונות, עכו. [[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 00:20, י"ט בניסן, ה'תשפ"ו 00:20, 6 באפריל 2026 (IDT)

== תארי אישים - רבנים וצדיקים ==

*שלום חברים, מעתיק להלן מדיון בבקשות מפעילים. אני חושב שהגיע הזמן לדון בזה מחדש. בעבר נצמדנו למדיניות של ויקיפדיה, גם בגלל שהיה לנו חשוב הכתיבה האנציקלופדית (ובאנציקלופדיות רבנים לא מופיעים עם תארים). וגם בגלל המחשבה שזה ישפר את הקידום שלנו בחיפוש. אני חושב שהגיע הזמן לחשוב מחדש על הכללים.
[[יוסף קארו]] להעביר ל'''[[יוסף קארו|רבי]] '''[[יוסף קארו]]•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:33, 16 בפברואר 2026 (IST)
: לא נהוג בחב"דפדיה לציין תואר בשם הערך . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:59, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ו) 23:59, 16 בפברואר 2026 (IST)
:: עובדה שלגבי שאר גדולי ישראל מזמנו כן נהוג כך. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 07:56, 17 בפברואר 2026 (IST)
:: [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף]], ע"פ דבריך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]] להעביר ל[[מנחם מענדל שניאורסון]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:34, 17 בפברואר 2026 (IST)
::: וכן [[רבי שלמה לוריא]], [[רבי ישראל נג'ארה]] ו[[רבי משה איסרליש]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:43, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::: ו[[רבי יעקב בן אשר]] ועוד רבים.
:::: ואם להשאיר את ה "רבי" אז להעביר גם את [[משה קורדובירו]] ל[[רבי משה קורדובירו]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:49, 17 בפברואר 2026 (IST)
::::: מעניין, יש פה חוסר אחידות. בגדול לא כותבים תארים חוץ מאדמורי חב"ד . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:27, ל' בשבט, ה'תשפ"ו) 12:27, 17 בפברואר 2026 (IST)
:::::: למה? •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 15:27, 18 בפברואר 2026 (IST)
:::::: באולם דיונים העלו את זה כבר פעם, בעיקרון המדיניות היא שלראשונים כן מוסיפים התואר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 22:48, 18 בפברואר 2026 (IST)
::::::: ולאחרונים? ראה [[תבנית:אחרונים]] להמחשה. •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 13:12, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::::: @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה אומר? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:55, 9 במרץ 2026 (IST)
* סוף ציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשפ"ו 00:41, 10 באפריל 2026 (IDT)
מחשבותי בנושא. א. לא נראה לי שצריך להתחשב במקובל אצל אנצי' שנכתבו על ידי גויים או לא שומת"צ. בנוסף עניין האינדקס לא רלוונטי, שכן הערכים ממויינים בקטגוריות לפי סדר הא' גם כשמוסיפים תואר (באמצעות קידוד מתאים בקטגוריה). ב. עולם החיפוש השתנה מהותית מאז נוסדה חב"דפדיה ושמות הערכים הרבה פחות רלוונטיים. ג. מצורף בזה כללים מ'המכלול' שיכולים לתת אולי כיוון או מחשבה. אבל כמובן שאנחנו צריכים לחשוב ולקבוע כללים לפי מה שמתאים לנו. אשמח לדעות נוספות, ואם אכן תהיה הסכמה לשינוי המדיניות אז אנא השתתפו בגיבוש משותף של כללים חדשים.

*ציטוט מהמכלול: '''תארים בשמות ערכי רבנים'''
שם ערך של רב, יכיל את השם הפרטי, ואם שם משפחתו ו/או עירו מוכרים כחלק משמו - יִכָּתְבוּ גם הם.

התואר שיקדים את שמו של הרב, בשם הערך: (מובהר שכל איזכור של אישיות זאת במקום שאינו שם הערך, יכתב כפי שרגילים לקרותה)

אישיות תורנית שליט"א: לכל אישיות תורנית שהיא בין החיים, יש להקדים את התואר הרב.

אישיות תורנית חרדית ז"ל: לכל אישיות תורנית שאינה בין החיים, יש להקדים את התואר רבי. (לדוגמא רבי ישראל מסלנט)

אישיות תורנית לא חרדית: לכל אישיות תורנית לא חרדית, בין החיים או לא, יש להקדים את התואר הרב. (כגון ח"כ שכיהן בעבר כראש כולל וזכאי לערך משום היותו ח"כ ולא משום היותו ראש כולל לשעבר)

בכל מקרה שתפקידה התורני אינו התפקיד שבגינה היא זכאית לערך - אין להקדים לה את התואר.

(דף זה מסכם מסקנות הצבעות במועצת, ארכיונים 6 ו-7.)

*סוף ציטוט מהמכלול. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בניסן ה'תשפ"ו 00:41, 10 באפריל 2026 (IDT)
:לא חושב שהכלל של התאר "רבי" ולא "הרב" לאנשים ז"ל תקף לחב"דפדיה, מכיוון שכלל זה אינו נהוג בחב"ד. אך יש לקחת בחשבון שיצטרכו לשנות אלפי ערכים את הציונים הקיימים בתוכם. מדובר בלפחות עשרות אלפי ציונים. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ"ג בניסן ה'תשפ"ו, בשעה

אדרא זוטא

2026-04-09T23:18:36Z

חב"דפדי פעיל: /* תוכן המאמר */

'''האדרא זוטא''' (מ[[ארמית]]: '''הגורן הקטנה''') הוא אחד מחלקי [[ספר הזוהר]] והאחרון שבהם, המופיע בסיום הספר בחלק של [[פרשת האזינו]]{{הערה|זוהר חלק ג' עמוד רפז ואילך.}}, ומתאר בין השאר את יום הסתלקותו של התנא האלוקי [[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) ואת הגילויים העליונים שגילה לתלמידיו לפני פטירתו.

בניגוד ל[[אדרא רבא]], בה השתתפו עשרה תלמידים, באדרא זוטא נכחו שבעה תלמידים בלבד (מכיוון ששלושה נפטרו במהלך האדרא רבא), ומכאן שמה - "זוטא" (קטנה).

==תוכן המאמר==
האדרא פותחת בתיאור יום הסתלקותו של רשב"י: "תאנא בההוא יומא דרבי שמעון בעא לאסתלקא מן עלמא" [= שנינו, באותו היום שנצרך רבי שמעון להסתלק מן העולם] . . אתכנשו חבריא לבי רבי שמעון . . והוה מליא ביתא [= התכנסו בני החבורה לבית רבי שמעון והיה הבית מלא] . . אמר רבי שמעון הא השתא שעתא דרעותא הוא. ואנא בעינא למיעל בלא כסופא לעלמא דאתי" [= אמר רבי שמעון זוהי עת רצון, ואני רוצה להיכנס בלא בושה לעולם הבא].

במהלך המעמד, רשב"י הוא הדובר היחיד (בשונה מהאדרא רבא בה גם התלמידים דרשו), והוא פותח את דבריו באידרא בפתגם הידוע שמבואר במקומות רבים בחסידות "אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב"ה, נשמתי ביה אחידא ביה להטא ביה אתדבקת" [= כל ימי בעולם הזה התקשרתי בקשר אחד בקב"ה, נשמתי בו אחוזה ומאוחדת, בו להוטה, בו דבוקה] {{הערה|להעיר שאף שאין זו לשון הזוהר כפי שהיא לפנינו, כך מובא הלשון בדא"ח (ראו לקו"ת תבוא מג, סע"א. המשך תרס"ו ד"ה ויכולו (ס"ע מד ואילך). ועוד). והוא חיבור של ב' מאמרי רשב"י באדרא זוטא (רפח,א. רצב,א) "בחד קטירא אתקטרנא כו'" ו"נשמתי ביה אחידא כו'".}}.

בסיום האדרא מתואר גם רגע ההסתלקות שכאשר הגיע למילה "חיים" בפסוק "כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם"{{הערה|[[תהלים קל"ג]].}}, ובאותו רגע יצאה נשמתו בטהרה, הבית התמלא באש ובענן, והתלמידים לא יכלו לגשת אליו מרוב האור.

==במנהגי ישראל==
בהתאם לכך שבאדרא זוטא מתואר יום הסתלקותו של רשב"י, נוהגים בקהילות רבות לקרוא וללמוד את האדרא זוטא ביום [[ל"ג בעומר]]. נוסף על כך, התיאורים אודות יום ההילולא של רשב"י כפי שמתוארים באדרא זוטא, מהווים מקור לכמה ממנהגי ישראל הנהוגים ביום זה, וזאת על פי הוראתו המפורשת של רשב"י להפוך את יום הסתלקותו ל"הילולא" - יום של שמחה רוחנית.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספר הזוהר]]

תחיית המתים

2026-04-09T23:15:04Z

חב"דפדי פעיל: /* טעימה, מעין, והתחלה */

{{לשכתב|כל הערך=כן}}
{{יג עיקרים}}
[[קובץ:הר הזיתים 2.jpg|250px|ממוזער|הר הזיתים]]
'''תחיית המתים''' היא אחת מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==מקורה וחיוב האמונה בה==
===בתורה===
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:
* מהפסוק{{הערה|במדבר יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".
בהמשך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}

אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.

===בנביאים וכתובים===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים|וכלשון הרמב"ם "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות". אגרת תחיית המתים.}}. הגמרא בסנהדרין{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.

הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).
הגמרא מבארת גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} של הנביא יחזקאל כחלק מייעודי התחייה.
גם ל[[דניאל]] הודיע ה' אודות תחיית המתים ואמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)

===ראיות===
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים מוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:
* כשמשווים שני יוצרים, יוצר שעבודתו במים ויוצר שעבודתו בטיט, היוצר מהמים נחשב כיוצר יותר מומחה ומפליא". כך הקב"ה שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.
* אם כשכלי זכוכית נשבר עדיין ניתן לתקנו, ודאי שאת האדם (אותו יצר הקב"ה ולא אומן גשמי) ניתן 'לתקן' ולהחזיר לתחייה.
הרבי מבאר שהשוני בין דוגמאות אלו מהווה [[נפקא מינה]] להלכה בגדרי טומאתו וטהרתו של האדם הקם לתחייה: לפי הדוגמה הראשונה - התחיה היא באופן שנשאר מהגוף הקודם - כיוון שמדובר על יצירה ממקור כפי שהיוצרים עושים את עבודתם ממים או מטיט (ו"צר ממנו" גוף חדש), באופן זה הטומאה שהיתה בגוף מקודם נשארת גם כשקם, אך לדוגמה מכלי זכוכית הגוף נחשב כמציאות חדשה, כשם שדינו של כלי זכוכית שנשבר הוא שהוא נטהר מטומאתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ח ע' 8–247 (חוקת ב סעיף י-יא)}}{{הערה|ובספר [[ימות המשיח בהלכה]] מביא עוד נפק"מ עיי"ש חלק א' סימן נט- סא (עמוד רצ"ה ואילך).}}.
* משל ממלך שמצווה לעבדיו לבנות לו ארמון במקום ריק מחומרים של מים ועפר, העבדים בנו, אחרי שנים הארמון נפל, ציווה המלך על העבדים לבנות אמון חדש במקום עם חומרי בניה (מקום עם מים ועפר), אך העבדים סירבו, המלך הגיב להם בכעס, אם במקום ללא חומרים כלל הצלחתם לבנות, ודאי שעכשיו תוכלו לבנות, הנמשל הוא שפשוט שהקב"ה שברא אדם מ[[טיפה]], וברא עולם שלם מ[[תוהו]] יכול להחיות את המתים מעפרם.

===חיוב האמונה בה===
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}}. וזאת כעונש [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}}. היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים}}.

==פרטי התחיה==
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=ארבעים+שנה&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.

אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|זוהר חלק א' קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.
====דיעה אחרת - שהתחיה אחרי שירקב גם עצם הלוז====
בפרקי דרבי אליעזר כותב שהגוף יברא מ("מלא תרווד") רקב שנשאר מהגוף. ולכן מסיים "ומעלה את כל הגוף בלא מום" אבל יש{{הערה|אבקת רוכל ובעבודת הקודש - נסמן באג"ק ח"ב הנ"ל סי"א הע' 22}} שביארו דהיינו הך דעצם הלוז.

ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי"ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס"ט ע"ב.}} "שלש דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא וכו'" והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב"ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה"איכא דאמרי". לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י"א) שב"נשמה בגוף" יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ"ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם ("עצם הלוז") והו"ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} "מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם":

ומבאר ששאלתם האחרון{{הערה|לפי ה"איכא דאמרי".}} היה רק בנוגע דור המדבר (שבנוגע רוב בנ"י קיי"ל{{הערה|כמובא לקמן מר' יהושע בן חנניא בעצמו.}} שיקומו מ"עצם הלוז") ששאלתם היתה האם גם דור המדבר יקומו מ"עצם הלוז" או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע"ד המבואר{{הערה|ביאור הרבי שם, ומיוסד על מדרש תנחומא דלהלן, וכן לומד התוספות מהסיפור (ב"ב עג,א תוד"ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח"א (קיג ב) (מהנ"ע) זח"ב (קנו סע"א) וראה זח"ג (קסה ב) ועוד.}} בביאור מחלוקת ר"ע ור"א אם לדור המדבר יש חלק לעוה"ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה"ב ורק שלר"ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו "לתרווד רקב" יקומו לתחה"מ), שאם יקומו מ"עצם הלוז" אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב"עצם הלוז" ויתחייבו בהזאה{{הערה|ווכדין המשנה שכלי (שהיה טמא מת עד"מ) שנשבר מקצתו ותקנו ואח"כ נשבר עוד מקצת עד שנתחדש כל הכלי, הרי הכלי ירד מטומאתו הקודמת לטומאת מגע (עד"מ מגע שמא מת), אבל כשנשבר כל הכלי בפעם אחת וחזר ותקנו הרי הכלי נטהר לגמרי. וכמ"כ בהגוף שאם בניית הגוף היא מעצם הלוז הרי היא נטמאת במגע של הלוז שהיא אבי אבות הטומאות - וא"כ הגוף הוא אב הטומאה וחייב בהזאה), אבל אם נרקב הגוף הקודם אז אין אין הגוף מיטמא ממציאותו הקודמת כיון שהיא כמציאות חדשה (כדין כלי שנשבר כולו).תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף}} (כמו שאר בנ"י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב"ח "לכשיבוא משה רבינו עמהם" דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במדרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו"ד) "משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב"ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה"ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם"}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ"עצם הלוז").

ומסיים בהשיחה שאף שכל{{הערה|ששיחה זו הוא א' המקומות שכותב הרבי שכל נשמות יקומו נשמה בגוף ודלא כבשאר מקומות שמציין לשיחת מסעי חי"ח (שרק הנשמה מוכרח שיקום, אבל הגוף יכו להישאר בחירת העצמות בהעלם בעצם הגוף (כמו שטמון באדמה), או להמכתב בנוגע נצחיות הנשמה, פה כותב הדבר בפשיטות, ו)הביאור בפשטות מפני שענין הזה הובא דרך אגב והקדמה למ"ש בהמשך הסעי', אבל) אולי י"ל ע"ד הרמז דמכיון שהביא לפנ"ז המדרש שאמר הקב"ה למשה שצריך להישאר במדבר כדי ליוכל להקים את דורו עד"ז הוא בנשיא של כל דור, וכמפורש בהוספות ללקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ו שבכל דור מוכרח להיות צדיק א' שהוא שהוא יסוד עולם (וישנו רק צדיק אכזה בכל דור אבל מסיים שישנו דורות כמו רשב"י וריב"ל (שלא נראתה הקשת) שה"צדיק יסוד עולם" ירד לברר שאר הדור, ועפ"ז אולי י"ל הסיבה שמצינו כ"כ הרבה לימוד זכות בנוגע ירבעם וחביריו על אף שכבר מפורש בירושלמי שיקומו לעוה"ב נשמה בגוף, ואולי מפני שיש כמה דרגות בנשמה בגוף כדלעיל, ואכמ"ל}}ישראל יקומו מעצם הלוז מ"מ ע"י לימוד התורה לא יצטרכו להזאת מי חטאת כי "טל תורה" יחיים.

===פעולת התחיה על ידי עצם הלוז===
{{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ"ח ג|מרכאות=כן|תוכן=
אדריאנוס שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מלוז של שדרה א"ל מנין אתה יודע א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}}

והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה"לוז" לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו ע 84 וחל"ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה"ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה"לוז" שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.

ומבואר במק"א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהווה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ"א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע"פ הלכה (ש"בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו" (רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ד ה"א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו"כ ע"י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.
}}

===תכונת התחיה גם בשאר הגוף (לא רק בעצם הלוז)===
בשו"ת הלכות קטנות{{הערה|ח"א סי' קל"ח}} מבאר שתחיית המתים{{הערה|עבור אלו מבנ"י שזכו לקבורה, משא"כ אלו שלא זכו כתוב עליהם הלשון "יקומון" עיי"ש ובנפש החיים.}} הוא ענין טבעי וכמארז"ל "דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן", ועפ"ז מבאר הגר"ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק "יחיו מתיך" ולא "יקומון מתיך", מפני שטבע הגוף שיקום.

וכבר העירו על זה בכמה ספרים (ועיין בארוכה בספר ימות המשיח בהלכה חלק א{{הערה|עמוד שו ואילך}} ), אבל הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח חוקת ב' הערה 88 - "וההסברה בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף (ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" וראה סנהדרין (צא,א): "דלא הוה חייא דהוה חיי לא כ"ש") . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו".}} מסבירם בסגנון אחר שהנס דתחה"מ אינו כשאר הניסים שטבע העולם אינו מוכרח מצד עצמו לנס, אלא לכתחילה נברא הגוף באופן כזה שמוכרח שיקום לתחיה (שהרי תחה"מ הוא עיקר באמונה).

והרבי מבאר על פי יסוד זה מדוע שאלת "אנשי אלכסנדריה" בסוגיית 'הזאת המתים'{{הערה|שאלתם היתה האם מתים הקמים לתחיה זקוקים להזאה מצד שתטהרם מטומאת מת או שקיבלו גוף חדש שאינו קשור לגוף המת וממילא פטורים.}} הייתה דוקא בנוגע למתים הקמים בתחיית המתים ולא בנוגע לנס תחיית בנה של השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד"ה מתים נדה דף ע' סע"ב)}}, משום שבבן השונמית התחיה התרחשה הודות לנס וממילא גופו של בנה של השונמית נחשב כגוף חדש, אך לעתיד לבוא תחיית גופם של בני ישראל תהיה באופן (טבעי) הקשור לגופם הישן (שמת){{הערה|לקו"ש חי"ח חוקת ב' הערה 88 - "וההסברה בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו".}}.

====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====
לצורך התחיה הקב"ה ימשיך את בחינת [[רחמים רבים]] הבאה מ[[עצמות אור אין סוף]] (כמו שמרומז בברכת מחיה המתים במילים "מחי' מתים ברחמים רבים"), ובחינה זו יכולה לגרום למת לחיות כיוון שמצד דרגת עצמות אין חילוק בין חיים למות{{הערה|ד"ה ג"ח עת"ר ד"ה יחייגו מיומיים תש"א ' ועוד}},

ומכיוון ש[[בחירת העצמות בישראל]] היא בגוף הגשמי, וההמשכה שמצד עצמות שלגביו "מות וחיים שוים" שייכת להגוף ובפנימיותו, חיות הגוף באה מצד תכונתו של הגוף ולא רק מצד כח עליון{{הערה|לקו"ש ח"ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא "ע"ד המבואר בלקו"ש ח"ה (ע' 246) ס"ט בענין "לשמש את קוני" עיי"ש".}}.

====תשובה ליצה"ר====
על פי המבואר שה"לוז" (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול היצה"ר לטעון - מדוע עלי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|(שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב") וכיון ש"שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"?

ומתרץ שלהיפך כיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" שלכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|ומוסיף ד"כיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית". ועיי"ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא "בשביל התורה ובשביל ישראל" ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התומ"צ שמההעלמות והסתרים שהרי אינם מציאות אמיתי שכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה"ק}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בא [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים

'''מי הקמים לתחייה'''?
:ידועה שיטת הרבי מלך המשיח, שכל עם ישראל יקומו לתחייה, ואפילו הרשעים!
ר' דוד שטוקהאמער שואל את הרבי במכתב <ref>(איגרות קודש חלק ב' איגרת ר')</ref> איך יכול להיות שככה הרבי אומר, הרי יש כמה וכמה מדרשי חז"ל שאומרים שלרשעים "אין חלק לעולם הבא"?
אז דבר ראשון לפני תשובת הרבי יש כמה תשובות של "מפרשים" על כך
בעל ה"עמק מלך" מבאר זאת מסיבה פשוטה, היות וכל יהודי הוא ברייה של הקב"ה ובריאה של הקב"ה קיימת לעד, וגם רשעים גמורים נכללים ביציר כפיו של הקב"ה לכן מובן שלא יכלו לנצח
ומוכיח "עמק מלך" מן הפסוק "ועמך כולם צדיקים" שכולם צדיקים, השאלה היא כמה זמן ייקח לכל אחד להגיע לדרגת צדיק.
גם ה"מדרש תלפיות" כותב שלכל יהודי יש חלק לעולם הבא ומסביר זאת, שכתוב על האפיקורסים שאין להם חלק לעולם הבא אומר ה"מדרש תלפיות" אין לו חלק, לאדם הזה אין חלק מצד הנשמה שלוו, אבל הם נהנים וניזונים מכמה וכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו"! - ובזכות אותם אוצרות יזכו לקום בתחיית המתים!
ואיך יכול להיות שאדם יכול לקום לתחייה אם נמצא במצב שהוא, מצד עצמו לא זכאי?
עונה הרבי: יש שלוש אפשרויות:1: יהודי מוכרח לשוב בתשובה יום אחד לפני מיתתו כמו שהרמב"ם פוסק ש"אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא"!
2: אם לאדם יש בן צדיק – זה מועיל לו שיהיה לו חלק לעולם הבא
3: ע"י שאדם גם אם מדובר באדם שלא קשור אליו מתפלל עליו, מועיל הדבר כמו שהיה אצל אלישע בן אבויה
4: על ידי שנפרעים מן האדם לאחר המיתה על ידי גלגול או יסורים

===ועמך כולם צדיקים===

{{ציטוט|מקור=סנהדרין פ"י ה"א|מרכאות=כן|תוכן=
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר}} הסיבה לכך היא מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתברך{{הערה|ליקוטי ש"ס לה[[אריז"ל]] על אבות, [[עמק המלך]] (שער תקוני התשובה ספ"ג וז"ל "ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע"פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הקב"ה ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'"), וכן מבואר ב[[מדרש שמואל (ספר)|מדרש שמואל]] באבות - ("עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע"ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" עכ"ל, וכלשון האריז"ל דלעיל "סופם הוא להמנות עם הצדיקים".) וב[[משה אלשיך|אלשיך]] (פרשת שמיני) וב[[רמב"ן]] (בשער הגמול פ"ו "הנפש שהיא עליונה *אי אפשר* שתהי' בטלה ואובדת" וכך מפרש מה שמבואר בר"ה (יז,א) "פושעי ישראל בגופן כו' לאחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים" וז"ל "נשמתן נשרפת ונעשית אפר כלומר שנתבטל צורתה ממה שהיתה, כדבר הנשרף המושב לאפר, ורוח הק' ית' רוח הנחה ורצון מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, כלומר במדרי' שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן". ואף שמסיים בנוגע "רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות" היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בערך הבא.).}}.

ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם (וב[[רמב"ם]]{{הערה|הל' תשובה פ"ג.}} מוסיף עוד), היינו רק שהגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה יזכה לעוה"ב ויעמוד בגוף אחר {{הערה|כמבואר במקורות דלעיל. ולפ"ז הרי הבבא ואלו שאין להם חלק לעוה"ב אינה בניגוד גמור לרישא דמתני' כל ישראל יש להם חלק כי ביחס לנשמתם הנה גם הנמנים באותם שאין להם חלק גם הם נשמתם יש לה חלק לעוה"ב ובזה י"ל דיוק לשון המשנה כל ישראל יש כו' ואלו שאין להם כו' אף שביטוי הרגיל בכגון זה במשנה והוא לשון קצרה הוא כל כו' חוץ ואין לומר שחוזר עוה"פ ומבאר ואלו שאין להט חלק לעוה"ב מפני שהפסיק בינתיים בהבאת הראי' שנאמר ועמך כו' להכלל כל ישראל כו' שהרי במשנה ריש זבחים ומנחות מפסיק ג"כ בין הכלל והיוצא מן הכלל בביאור דיני הכלל (וראה ג"כ יבמות פ"ב מ"ה) ובכ"ז מסייס חוץ כו' כן אין לומר שהוא מפני דנפישין מילין דאלו שאין להם חלק לעוה"ב שהרי כן הוא ג"כ במשנה ריש חגיגה וזבחים ומנחות הנ"ל אלא הטעם הוא שתיבת חוץ משמעותה חוץ ויוצא מן הכלל לגמרי משא"כ הלשון ואלו כו'}}, אחרי שימורק בגיהנום ויהיה בדרגת צדיק גם בגלוי{{הערה|כמבואר בעמק המלך בשער או"א ספמ"ו - "לבלתי ידח ממנו נדח כו' והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים כו'" וכן במדרש שמואל - "כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים". ועפ"ז מדוייק משארז"ל (תענית ז,א) "גדול יום גשמים מתחה"מ דאלו תחה"מ לצדיקים וגשמים לרשעים ולצדיקים" ומובא ברמב"ם להלכה (בפיה"מ) שמדבר לא רק ב"ועמך כולם צדיקים" אלא גם ב(כל ישראל שיהיו) צדיקים בגלוי (ודוחק לפרש ש"רשעים" מדבר על רשעי ישראל דא"כ יסתור המשנה דכל ישראל יש להם חלק ומוציא רק רשעים דסוג מסוים ולא שאר רשעים)).}} שהרי "לא ידח ממנו נדח", וכן נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.}} ש"לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה" אף שממשיך חיות התומ"צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל"ט.}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.

וגם לגוף יש תקנה על ידי שישובו בתשובה בסוף ימיהם{{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ג הלכה י"ד "אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא"}}, או ע"י שיפרעו מהם (מגופם) מן השמים לאחר מיתתם{{הערה|כדאיתא ב[[סנהדרין (מסכת)]] (מז,א ודף קג,ב) ש[[יהויקים]] ראוי הי' למנותו עם [[ירבעם]] [[אחאב]] ו[[מנשה]] (ואדרבה הכעיס עוד יותר ממנשה) אלא שנתכפר לו ע"י שנתבזה אחרי מיתתו, ועוד יותר מצינו בירושלמי (כלאים פ"ט ה"מ) דאפילו ירבעם וחבריו שמנו באותן שאין להם חלק לעוה"ב הנה ע"י שנשרף גופן נעשית בהם מדת הדין ובצירוף זכות הארץ יזכו לתחיה ועי' בארוכה באג"ק ח"א (ע' קמה) למה אינו פלוגתא עם מ"ש בר"ה (יז,א) "כגון ירבעם כו' יורדין לגהנם ונדונין בה לדורי דורות")}},(ואולי גם ע"י שאחרים ישתדלו בעבורם {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס"פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע"י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק) אפילו כשאינו קרובו. (אבל לא מבואר בהמכתב שמועיל גם להגוף, ויל"ע, ועי' בהע' הבאה)}}{{הערה|ואולי י"ל הסיבה שמועיל התיקון גם ע"י יהודי שאינו קרובו הוא ע"ד שמצינו{{הערה|אמר ר' אושעיא תשל"ט (סה"מ מלוקט (דפו"י) ח"ד סוף עמ' צג-ד)}} שע"י עסק התומ"צ של צדיקים הרי זה מחזק את היהודים השבויים בידי יצרם{{הערה|וכסיפור עם הבית הלוי שאם יהיה חלישות אצל התלמידים המתמידים יגרום להמתבולל בגרמניה להמיר דתו רח"ל}}, מצד זה שבכ"א מישראל יש בהעלם נקודת היהדות ולכן כל הסוגים{{הערה|צדיקים בינונים רשעים ר"ת צבו"ר}} דבנ"י הם מציאות א', (וכן שמועיל התומ"צ התלוים בארץ עבור בני חו"ל וכן מועיל תומ"צ שעשו בזמן הבית עבור הדורות שלאחריהם ד"אין ציבור מתה",(הוריות ו,א שלכן הקרבן שהקריבו בימי עזרא כיפר גם על ישראל שהיו בדורו של צדקיהו, וראה מכתבי תורה לה[[רוגוצובי]] מכתב קמז קמט) ומכיון שעצם הנשמה הוא העצם לא רק של הנשמה אלא גם של הגוף{{הערה|שלכן האהבת ישראל שמצד העצם הוא גם להענינים השייכים להגוף, עי' בארוכה ב[[[ואתה תצוה]] תשמ"א סי"א ובהערות שם}} מובן שמועיל התיקון גם עבור הגוף.}} (ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו).}})).

===רשעים הגדולים===

ואפילו בנוגע כרת דע"ז וכיו"ב שאמרז"ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} "הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה"ז ותכרת לעוה"ב" {{הערה|וכן פסק ברמב"ם בהל' תשובה רפ"ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש"יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין"){{הערה|ר"ה (יז,א) וע"ז מיוסד הרמב"ן ש"הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'"}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו"ת להאריז"ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ"ו וז"ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ה פ"א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ"ל הם בכתה הששית ומסיים וז"ל "גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים" עכ"ל. וככל הנ"ל הוא גם בס' עמה"מ ש' תקוני התשובה פ"ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז"ל "נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'" ושם בשער קרית ארבע פקנ"ב מוסיף ביאור וז"ל "אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג"ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים"}}

ומ"ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג"פ אין לו תקנה מבואר ב[[של"ה]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו"א) בשם מהר"ש אלקב"ץ וז"ל - "ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז"ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב"י ע"ה חשב שהוא ז"ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז"ל הקריב מציאותו" עכ"ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ"א) "כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ"א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח"ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז"ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח"כ הם י"ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו" עכ"ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ"א אבל עדיין יש לו תקנה ע"י גלגול בבהמות וכיו"ב עד שיתוקן.

===אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו===
בתחילה הוכיח הרבי שכל הנשמות יקומו לתחיה, אך במכתב{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' עג}} שכתב הרבי מאוחר יותר ציין הרבי למכתב הראשון והוסיף{{הערה|בהערה 15}} - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז"ל והמד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", ועל כרחך שה"אוצרות" הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ"י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה"מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד"אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון" כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ"פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד"אלו שאין להם חלק וכו'") וכפירוש הפשוט ב"כל ישראל יש להם חלק וכו'" - נשמה בגוף{{הערה|רובם של הדברים בפסקה זו מבוססים על מכתב באג"ק ח"א עמ'קמא-קנג}}.

===גם הגוף יקום===
הפירוש הפשוט ד"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב" הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו"ש חי"ז בהוספות אבות - א, לקו"ש חי"ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37, ולהעיר שבכל מקומות הנ"ל מציין הרבי להשיחה בחי"ח (דלקמן) שעל אף בחירת העצמות בהגוף מ"מ הרשעים החמורים גופם כלה, או להמכתב (אג"ק ח"א) שמיוסד על נצחיות הנשמה, (ולא הגוף).}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג"ק ח"א ע' קמא) ובפשטות כוונתו לשלול תחה"מ ברשעים החמורים, אבל אולי הכוונה (למה שהובא בהמכתב מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ"ג. [וע"ד הרמז אולי כוונתו למ"ש בתחלת פ"ד "(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה"ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש"ס באריכות אמרז"ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)" אשר גם קס"ד בתורה הוא תורה וד"ל ולהעיר מניחום אבלים יו"ד אדר תשל"ד המובא לקמן].}} הטעם "שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר" שהכפל "נצר מטעי" ו"מעשי ידי" הוא הנשמה והגוף.

והביאור על פי המבואר שבחירת העצמות הוא דוקא בגוף{{הערה|תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120, ועי' בארוכה ספר השיחות פ' תולדות תשנ"ב (עמוד 117), ד"ה קומי אורי תשל"ג ס"ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ד עמוד רס"ט) ועיין ג"כ כל ישראל תשל"ג (בדפו"ח ח"ג עמוד ריז)}} ולא בהנשמה וזוהי הסיבה שכל ישראל יקומו אפילו כאלו שלא זכו לגן עדן כדלקמן.

אבל מ"מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע"י קיום תומ"צ אינו בגילוי בהגוף, משא"כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש"י אומרים שסוף כל סוף "לא ידח ממנו נדח" ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה"ג **}} וז"ל "וע"פ הנ"ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע"י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה"ב במשנה שם היינו ש"גופם כלה" והרבי מציין לאג"ק דלעיל{{הערה|אגרת פ"ה ס"דעמוד קמ"ט שמוכיח שם ממאמר אדה"ז ומשער הגלגולים ש"אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר"}} והערה 5 שם{{הערה|"...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה"מ עיי"ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה"מ"}},

ולבסוף מציין לשיחת ש"פ חוקת (הערות 52 ו־58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו"ש חי"ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה"ת פ"ד-ו}} ותירץ לו הקב"ה "זאת חוקת התורה" שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע"י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש"ך על התורה (פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ"ה,כ"ג)) "...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א"כ בתחה"מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם"}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש "על פי זה יש לומר דזה ש"לא ידח ממנו נדח" הוא (גם) מצד הגוף", ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} "וראה גם לקו"ש ח"ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב"ה בהגוף{{הערה|תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ"ע ענין נצחי ודבר משנה הוא "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב נשמות בגופים"". ע"כ.

ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח"א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.

ועי' לעיל בערך [[תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף]] ולקמן בערך [[כל ישראל לעוה"ב מה שאין כן בגן עדן]]

===נשמות שכבר היו בעולם ב[[גלגול]]===
הנשמות שכבר היו בעולם בגלגול יתלבשו בגופים נפרדים עם ניצוץ מהנשמה בזמן שהתגלגלה בעולם{{הערה|כך אומרים הרדב"ז (מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב"ז ע' קצט), ש"ך על התורה (פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות), המיוסד על הזהר (מובא בהמשך).}}.

ואף שנשמה יכולה להתלבש ולהחיות גוף אחד בלבד, (ולאליהו הנביא שנמצא בשתי גופים בבריתות מילה - בגוף מלובש ניצוץ בלבד ולא כל הנשמה{{הערה| דמה שמצינו שאליהו נמצא בב' מקומות באותו זמן (בברית מילה (פרדר"א פכ"ט. וראה זח"א צג, א) ובליל פסח) הוא רק ניצוץ מנשמת אליהו, אבל כשנשמתו היה מלובש בגוף לא היה יכול להיות בב' מקומות (כמו שמצינו{ (זוהר ח"ג קמד, ב. ועד"ז בב"מ פה, ב: "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א"ל מ"ט נגה לי' למר, א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב".) שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב"י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא)?))
ח"א קלא, א."אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח"כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום") מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בב' גופים והרי הנשמה כמו שמלובש בגוף אינו יכול להחיות ב' גופים באותו זמן (כמבואר בחסידות - המשך תרס"ו ע' קעח. תער"ב ח"א ע' קא. סה"מ ה'ש"ת ע' 62. תש"א ע' 151.)}}.

והזהר מתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר.

יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה"פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, שרק גוף א' יקום, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ"ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה"ז (הל' ת"ת פ"ג) שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי"ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה"פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו"ד ושך עה"ת) תורת שלום (סה"ש ע'211) וזלה"ק (בתרגום מאידיש) "בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד" ועוד}} המפרשים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שמצינו שבתחילת [[בריאתו של כל אדם ה"ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים{{הערה|כמבואר בזהר הנ"ל (ח"ב ק, א)}}, ורק כשזכה נותנים לו רוח ואם זכה נותנים לו גם נשמה, וכמו שנפש לבד יכול להחיות אדם שלם, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם).

כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר שמוכרחים לומר שכל גוף יקום כיון ש"אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה"{{הערה|ח"ב ק, א, וז"ל - "ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע"ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב"ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'", ועכצ"ל ש"(קב"ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום". וראה זח"ג שח, סע"א. תקו"ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}}, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו').

ולכן מסביר הרבי את דברי הזהר דלעיל: במקרה שבשני הגלגולים האדם התעסק באותה מצוה וברר את אותו חלק של הנשמה{{הערה|כמו בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת"ח.}}, באיזה גוף יתלבש חלק זה של הנשמה, ועל זה תשובת הזהר שאותו חלק של הנשמה תתלבש בגוף שפעל את עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש"ג יו"ד אדר תשל"ד, שיחות קודש תשל"ד בהוספות(ע' 444) ותורת מנחם תשל"ד (ע' 254).}}.

===כל ישראל לעוה"ב מה שאין כן בגן עדן===
כל ישראל יקומו בתחיה
משא"כ בג"ע יש כמה תנאים (אפילו ליכנס לג"ע התחתון{{הערה|ד"ה כי ישאלך עטר"ת סה"מ עטר"ת ס"ע שנא ואילך, סה"מ ה'ש"ת ס"ע 44 ואילך. ולהעיר מחגיגה (סו ב) דלולי תפלת ר' מאיר לא הי' אחר נכנס לג"ע לג"ע התחתון.}}) הוא מפני שג"ע הוא שכר עבור לימוד התורה (חלק הנשמה שבתורה) ששייך בעיקר להנשמה{{הערה|ראה תניא פל"ה (מד סע"א ואילך) ושם פל"ז (מט א-ב) ובכ"מ.}} שבאדם, ובנשמה שהוא ענין של גילויים יכול להיות חסרון{{הערה|"ואף שגם שורש הנשמה הוא בהעצמות יש לומר דכיון שאהבת הקב"ה לישראל היא כמו אהבה טבעית (כדלהלן בפנים) לכן לגבי הענין דבחירת העצמות בהגוף הוא דוגמת ענין הגילויים ועצ"ע" - כל ישראל תשל"ג (הע' 33). ועיין להלן בערך ד*כל יזכו לגאולה משא"כ ביצי"מ* שמבאר שאחרי מ"ת שנתחדש לבנ"י ענין "עבד"{{הערה|"אוזן ששמעה בהר סיני עבדי הם וכו" ו"תעבדון את האלקים וגגו'"}} שהבחירה שלנו בה' הוא בחירה עצמית (שלמעלה מרצון טבעי שיש ל"בן") אי אפשר להתנגד לקשר העצמי (רק באופן זמני כמו ביו"כ אבל ב(גאולה שהוא) ענין כללי לא יועיל) שהרי כל הבחירה נועד בכדי ש"לא ידח ממנו נדח" (ולכן לא יהיה בזה בחירה חפשית, ואולי ע"ד שבדברי הרשות אין בחירה חפשית, ועיין במכתב שכתב הרבי אחרי פטירת אחיו)}}, אבל קיום המצוות שייך להגוף שבזה הוא בחירת העצמות לכן הוא בכל ישראל, כמארז"ל "אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון", ומפרש בחסידות שהמצוה{{הערה|היינו אפי' מצוה א' לכאו'}} שעושה היהודי ה"ה ממלא את כל מציאותו, ועי"ז יזכה לתחה"מ "ועי"ז יתעלו (אח"כ{{הערה|"לאחרי שתתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע"י קיום המצוות (ע"ד שג"ע הוא הקדמה לתחה"מ שם הע' 46), ועפ"ז יש לבאר הסדר שבכתוב "ועמך כולם צדיקים ", המעלה דישראל; לאח"ז - "לעולם יירשו ארץ"; ולאח"ז עוד מעלה "נצר מטעי גו'" די"ל הביאור בזה שלאחרי שיירשו ארץ ותתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע"י קיום המצוות ועמך כולם צדיקים אז דוקא יוכל להיות הגילוי ד"נצר מטעי גו'" (ד"ה להבין ענין תחה"מ תשמ"ו (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ג עמוד רכא) הע' 19).}}) למדריגה נעלית יותר שתתגלה מעלתן של ישראל מצד עצמם שהם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שהוא למעלה יותר גם מההמשכה שנמשכת ע"י קיום המצוות"{{הערה|ד"ה קומי אורי תשל"ג ס"ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ד עמוד רס"ט) ועיין ג"כ כל ישראל תשל"ג (בדפו"ח ח"ג עמוד ריז) דמוסיף "דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ"מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה (וכמבואר לעיל בערך [[גם הגוף יקום]] שהאהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד נשמתם בנים אתם להוי' אלקיכם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע"ד אהבת אב לבנו היינו ששורש אהבה זו הוא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא"כ האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה דבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב"ה בחר בהגוף דישראל בבחירה חפשית וכבחירה זו היא מעצמותו) וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה".}}.

ובמק"א אומר הרבי{{הערה|ניחום אבלים יו"ד אדר תשל"ד (תורת מנחם ע' 262).}}, שגן עדן תלוי בעבודת האדם, וישנם כמה תנאים כדי לזכות לג"ע, משא"כ עולם התחי' שייך לכאו"א מישראל, "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבודת ה'.

ובנוגע אלה שלא קיימו מצוות?

אומר הרבי: לכל לראש – לא קיימת מציאות כזו, כמארז"ל{{הערה|ברכות נז, א. עירובין יט, א. וש"נ.}}"אפילו ריקנין שבך (פושעי ישראל) מלאים מצוות כרימון".

ויתירה מזה: איתא בגמרא{{הערה|סנהדרין קי, סע"ב.}} "קטן מאימתי בא לעוה"ב .. משעה שנולד, שנאמר{{הערה|תהלים כב, לב.}}יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה" [ויש דעה "משעה שנזרע (אפילו הפילה אמו ונמחה{{הערה|פרש"י סנהדרין שם.}}), דכתיב{{הערה|שם, לא.}}זרע יעבדנו"] – אע"פ ש"בשעה שנולד" אינו שייך עדיין לקיום מצוות, ועכצ"ל, שהענין דתחה"מ הוא מצד מציאות הגוף של איש הישראלי כשלעצמו.

===כל ישראל יצאו מה שאין כן ביציאת מצרים===

ביציאת מצרים לא זכו כל ישראל לצאת כמבואר בחז"ל{{הערה|שמות רבה (פ"ג,ו)}} עה"פ "אהיה אשר אהיה" שרק "במרובים{{הערה|אע"פ ש"הללו עובדי ע"ז וכו'"}} אהיה (אמלוך עליהם) בעל כרחם" אבל יחידים שיבחרו לפרוק עולי לא אהי' לאלוקים בעל כרחם, (וכמבואר במדרש{{הערה|שמו"ר (פי"ד, ג) תנחומא וארא יד פרש"י בא (י, כב) וראה מכילתא ר"פ בשלח}}שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו במכת חושך), אבל בגאולה העתידה יצאו גם יחידים וכמפורש בפירוש רש"י על הכתוב "ושב ה' אלקיך גו'" שהכוונה בזה לכאו"א בפרט{{הערה|ובלשון רש"י "אוחז בידיו ממש איש איש . . תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"}}{{הערה|מכיון ש"סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן" ונפסק להלכה בהל' ת"ת{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג}} שכולל כאו"א מישראל}} וכמבואר בחסידות{{הערה|ד"ה והי' ביום ההוא כו' תש"ג (סה"מ אידיש ע' 78) וראה ד"ה הנ"ל בלקו"ת (דרושים לר"ה ס, א)}}על הפסוק "יתקע בשופר גדול ובאו האובדים . . והנדחים" שכולל אפילו אלו שלא ירצו לצאת.

הסיבה לזה הוא מפני שלפני מ"ת היו בנ"י רק "בנים" ("בני בכורי ישראל") שב"בן" הרצון שלו לאלקות הוא טבעי ולכן אפשר ע"י בחירה חפשית שלמעלה מרצון הנשמה{{הערה|כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש"הן האדם היה כאחד ממנו" דומה להקב"ה, ולכן "אין מי שיעכב על ידו"{{הערה|רמב"ם הל' תשובה}} שאינו מוגדר בשום הגדרות ראו בלקו"ש ח"ד עמו' 1147. 1309.}} להתנגד, (וע"ד{{הערה|ולא ממש שהרי דין זה הוא גם אחרי מ"ת שלפי שעה אפשר להתנגד גם לקשר העצמי ד"עבד"}} שמצינו ביו"כ שאם עבר על עבירה ביו"כ שבבחירתו התנגד ל"עיצומו של יום" אין הקשר עצמי שמתגלה ביו"כ מכפר (אפי' לדעת רבי שאי"צ תשובה) כביאור הרוגוצובי{{הערה|"דאין קטיגור נעשה סניגור", צפע"נ הל' יבום ס"ד ה"כ בסופו, ועפ"ז מיישב מדוע לא מתרצת הגמרא שם על הקושיא "היכא משכחת לרבי כרת ביוה"כ (אם לא נימא דמודה רבי בכרת דיומא דמשכחת באחטא ויוהכ"פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז,א) אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ"פ מכפר) טעם אחד להם דאין קטיגור נעשה סניגור. ועד"ז הוא באחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה,ב) "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא" (אגה"ת פי"א). וזוהי הסיבה שביציאת מצרים אפילו עובדי ע"ז יצאו כיון שהתגלה הקשר ד"אבינו" ש"בין ובין כך בני הם" אבל יהודים שהתנגדו לגילוי ההתקשרות ומיאנו לצאת לא יצאו}}).

אבל לאחרי מ"ת ש"ובנו בחרת"{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר"ש דשחרית "שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ"ת"(שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש"י ש (בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ"בנים למקום") אלא גם תכונה של "עבדים"{{הערה|"אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ"י עבדים וכו'", "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'"}} נעשה הקשר שלנו להקב"ה כ"עבד" ש"הוא מצ"ע ובכח עצמו מתקשר כו׳"{{הערה|ד"ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד"ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ"א בהמעלה דקב"ע (של ה"עבד") על רעותא דלבא (של ה"בן") "דרעו"ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב"ה מ"מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" שעפ"ז אולי י"ל עוד ביאור למה לע"ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה"עבד" שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ"עבד" ש"מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" ויל"ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי"ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ"ס יתגלה (עכ"פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה"כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ"ת) זהו רק לפי שעה וע"ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ"ת שסו"ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת"ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש"יתקע בשופר גדול" דלע"ל){{הערה|לקוטי שיחות חי"א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ"ב (נדפס בהוספות ללקו"ש ח"ד ע' 42–1339) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו"ז עד מס"נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - "ואוהב את יעקב" וע"י שהאדם בוחר ג"כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי"ז בנשמה.
היינו שבחי"א הוא 1. הבחירה של ה' שעי"ז נשתרש בנש"י תכונה של "עבדים" 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ"ס* לא ידח.
ובח"ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק"א). (ומבאר שם הטעם - "כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב"ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת "אנכי" אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע"י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל").}}.

===[[אומות העולם]]===
[[חסידי אומות העולם]] יקומו לתחיה, ואף חלק מהגילויים שיושפעו לבני ישראל בגאולה תלויים ב[[עבודת הבירורים|בירור]] האומות שיתרחש בגאולה{{הערה|צ,א ובגמ' קה,א בסנהדרין יש סתם משנה כדעת ר' יהושע שכל הגוים שאינם "שכיחי אלוקים" (היינו [[חסידי אומות העולם]]) יקומו לתחיה.
וכן נפסק להלכה ([[רמב"ם]] הל' תשובה פ"ג ה"ה (והל' מלכים פ"ח הי"א ומוסיף שם "והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה כהן הקכ"ה בתורה"* "חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא" (אבל ישנם מקורות שלא יזכו לתחה"מ (מצו"ד דניאל יב,ה) ומבואר בזה (הדרך לתשובה (לר"מ שטרנבוך) ע' לד ועוד*. שיהיה חילוק בדרגת הגילוי וכיו"ב.) ומבואר ב[[חסידות]](מחר חודש תשכ"ח (מלוקט ה) ס"ו וס"י) שחלק (ומ"מ מקדים "אלוקים יחננו" לפני "תשפוט עמים" "שעיקר הענין דיה"מ הוא שאז יושפע שפע (בגו"ר) לישראל אלא ששלימות השפע לישראל הוא ע"י שיתקדש שמו בעולם" {לשון המאמר שם) מהגילויים דלע"ל תלוי דוקא בבירור האומות ("כי תשפוט עמים מישור"(=ביושר) שלכן מקדים "מזמור" (ד[[מלאכים]] שרש האומות) לפני "שיר" (ד[[בנ"י (בני ישראל)|בנ"י]])) שיהיה לע"ל.}}.

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}}.

תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן שעל אף שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}.

ובפרטיות, בתחיית המתים יהיה ה[[שכר ועונש|שכר]] לה[[גוף]], עבור קיום ה[[מצוות]] [[צדקה]], שמשום זה ועמך כולם [[צדיק]]ים] שעשה עם הגוף, (השכר ל[[נשמה]] עבור [[לימוד התורה]] הוא ב[[גן עדן]]). אך עיקר המעלה של תחיית המתים הוא גילוי מעלת ישראל עצמם{{הערה|ד"ה להבין ענין תחה"מ תשמ"ו, סה"מ מלוקט ג.}}.

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה ככלים ד[[אצילות]], שהם אלקות ממש{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}.) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית{{הערה|תניא, פרק לו.}}.

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים"{{הערה|שם=אגרת}}.

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}}. על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.

המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}.

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}.

===אופנו===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
תחיית המתים יהיה על ידי טל תחיה{{הערה|שבת (פח,ב)}} כמארז"ל{{הערה|כתובות (יא,א)}} כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו" שזוהי דרגא נעלית באא"ס, שהוא יתן לנו כח לקבל הגילויים דלעתיד לבוא{{הערה| תניא פל"ו}}.

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

== כבר היה לעולמים ==
{{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}}
* לאחר שפרחה נשמתן במעמד [[מתן תורה]], החזירה הקב"ה על ידי [[טל תורה]]{{הערה|ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.}}.
* בן האישה הצרפית על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.}}.
* בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי [[אלישע הנביא]]{{הערה|מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.}}.
* [[חזון העצמות היבשות]] על ידי [[יחזקאל הנביא]]{{הערה|בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש"פ תש"ל ס"ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 200.}}.

== [[מעשינו ועבודתנו]] ==
במקום אשר יחזרו לעפרן לפני תחיית המתים, אפשר להתקיים על ידי העבודה של [[ביטול]], ונפשי כעפר לכל תהי'{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 277–278 [ד"ה בלע המוות תשכ"ה, סה"מ מלוקט ב הע' 36].}}.

תחיית המתים ענינה גילוי אור הסובב - למע' מהשכל, זוכים לזה על ידי אמונה למעלה מהשכל{{הערה|תו"מ ח"ו ע' 112.}}.

עבודת האדם על דרך זמן התחיי', התעסקות בעניני [[עולם הזה]] בלי הנאה בזה{{הערה|אג"ק ח"ד ע' תנב.}}.

תחיית המתים ב[[עבודת האדם]] היא, כשה[[עקב (איבר)|עקב]] שב[[רגל]] - שהוא נקרא מלאך המוות שבאדם, ולמרות כך האדם פועל שיהיה רץ לדבר מצווה, הרי הוא פועל תחיית המתים{{הערה|ו' תשרי תש"מ ס"י.}}.

ע"י מצוות, שמגשמיות - הווה ונפסד - מת, ולמרות כך עושים עם זה ומזה מצווה - נצחי, חיות{{הערה|שם=לקוטי|לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 1011.}}.

ע"י עבודת הבירורים, להעלות הניצוץ - שנפל מדרגי', אקרי' מית - לקדושה, תחה"מ{{הערה|שם=לקוטי}}

== טעימה, מעין, והתחלה ==
חדשים לבקרים דוגמא לתה"מ{{הערה|מדרש איכ"ר ג, ח.}}, וגם עכשיו נשמות חדשות, דוגמא לזה מולד הלבנה{{הערה|ד"ה ויאמר לו יהונתן דש"פ תולדות תשל"א.}}{{הערה|אחש"פ תשי"ט, שיחו"ק (הוצאה חדשה) ע' 289.}}.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצוניים ==
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).
====חסידות====
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*הרבי, '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין הגוף לנשמה בתחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: נשמה ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב
*'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view צדיקים קמים תחילה - בשלבים]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות"ל המרכזית 770 י"א ניסן ה'תשפ"ו עמוד 151

{{אבלות וימי זכרון}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]
[[en:Techiyat HaMeytim - Resurrection of the Dead]]

ארגון הפנסאים

2026-04-09T23:13:12Z

חב"דפדי פעיל: /* הנהלת הארגון */

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]|מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:הפנסאים.png|שמאל|ממוזער|סמל ארגון הפנסאים]]
'''ארגון הפנסאים''' הוא ארגון הפועל עם ילדי [[האוכלוסיה החב"דית|הקהילה החב"דית]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ובעולם. לארגון עשרות סניפים ברחבי הארץ, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור, ועשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של הארגון.

דגש מיוחד בפעילות הארגון מושם על עידוד הילדים ל[[לימוד התורה|לימוד תורה]]. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. יושב ראש הארגון הוא ר' [[שמעון רבינוביץ]], יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]. מרכז הארגון נמצא בכפר חב"ד.

הארגון נמנע מעיסוק ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|גם לדעתם אין ספק שהרבי הוא [[מלך המשיח]], אך לשיטתם אין להתעסק בכך.}}.

==שם הארגון==
שם הארגון לקוח מדברי [[הרבי]] בעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשנת [[תשכ"ב]], בה ביאר באריכות את פתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|[[חסיד הוא פנסאי]]}} שתפקידו להאיר את העולם.

הסלוגן המלווה את פעילות הארגון הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

== היסטוריה ==
=== כארגון מקומי בכפר חב"ד ===
[[קובץ:דער_סאלדאט_15_פורים_תש"עjpg.jpeg|ממוזער|גיליון "דער סאלדאט" מס' 15 שיצא לאור לקראת פורים [[תש"ע]].]]
ב[[חשוון]] [[תש"ע]] הוקם על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ארגון 'צבאות השם [[כפר חב"ד]]', שפעל בכפר במתכונת של לימוד ב[[חברותא|חברותות]] עם בחורי הישיבה.

היוזמה, החלה כחצי שנה לאחר שארגון 'עוגן' הוקם ופעל בקרב ילדי [[כפר חב"ד]], ופרסומיו ופעילויותיו היו חדורים ב[[בשורת הגאולה]] והאמונה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|שהרבי הוא המלך המשיח]] [[נצחיות חייו של הרבי|שליט"א]].

פעילות שני הארגונים עוררה מחלוקת ומריבות בין הילדים בכפר חב"ד, ובעקבות כך הורה רבו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי כפר חב"ד שתנוהל על ידי [[ועד כפר חב"ד]]. ארגון 'עוגן' ציית וחדל מלפעול ואילו 'צבאות ה' כפר חב"ד' המשיכו לפעול נגד ההוראה, אך שינה את שמו ל'פנסאים' וכעבור זמן עבר לפעול באופן ארצי{{הערה|ראו גם בערך על הרב [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)]] ממייסדי 'עוגן'}}.

לאחר מספר שנים החלה גם תנועת הנוער [[בת מלך]], הפועלת במסגרת דומה עם בנות חב"ד, לעבוד בשיתוף פעולה עם הארגון, ויחד עם 'מועדוניות נוער חב"ד' הם הוכרו בשם 'ארגון נוער חב"ד' המאגד את שלושת התנועות, ומתוקצב על ידי משרד החינוך.

הארגון פועל בשיתוף עם [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם ניו יורק]], [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]] ומשרד השלוחים.

== פעילות ארצית ==
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-30 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת '[[ארגון נוער חב"ד]]'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה, סמוך לבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|שם=שטורעם|{{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

הפעילות כוללת שני מפגשים שבועיים למשך שעה.

לילדים מכיתות א'-ג' מתקיימת פעם בשבוע פעילות בשם ”פנסאים צעירים", בה מוקרן סרטון קצר עם שחקן המנחה את הפעילות, בנוסף לכך מחולק דף קומיקס של [[סיפורי חסידים|סיפור חסידי]] ואחר-כך מתקיים משחק חברתי.

== פעולות ומיזמים ==
===וידאו===
'''מ'זאגט לחיים.''' בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם '[[מ'זאגט לחיים]]' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים. במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

"'''שליחות בפמגוסטה'''" סדרת וידאו בת ארבע חלקים שפורסמה במסגרת 'מ'זאגט לחיים'. עלילת הסדרה עוסקת ב[[אברך]] חבד"י שיוצא לשליחות באי פמגוסטה שבקפריסין ובסוכן מוסד שמואשם בהעברת מידע לאויב. הסדרה פורסמה החל משנת [[תשע"ח]] עד [[חנוכה]] [[תשע"ט]], והופקה על ידי שלמה חיים ריבקין.

הסדרות התפרסמה בערוץ חב"ד.

=== כינוסים שנתיים ===
במהלך השנה מקיימים הפנסאים כנסים גדולים: ב[[חנוכה]], [[י' שבט]],[[י"א בניסן|י"א ניסן]], ו[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], לאחר הכנסים נפתחת "קיוסק" לילדים הרוכשים מתנות ופרסים יקרי ערך באמצעות נקודות.

ב[[חנוכה]], ברחבת [[הכותל המערבי]], בשנים האחרונות הכינוס נערך בפארק המג'יקאס.

ב[[י"א בניסן|י"א ניסן]], יום הולדתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], בהיכל התרבות (תל אביב) או בגני התערוכה.

ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], הכינוס מתקיים ליד [[770 כפר חב"ד|770 (כפר חב"ד)]].

===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה, נכון לשנת [[תשע"ט]] הוציאה המקהלה 4 דיסקים.

=== רשת מחנות קיץ ===
{{ערך מורחב|רשת מחנות הקיץ גן ישראל ארץ הקודש}}
בשנת [[תשע"ה]] הוחלט בארגון הפנסאים על הקמת רשת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם קעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וקעמפ [[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. החיילים מקבלים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

=== המתמידים ===
[[קובץ:חידון_פנסאים.jpeg|ממוזער|חידון המתמידים]]
בשנת [[תשפ"ד]] החל הארגון מבצע לימוד המתקיים לאורך חודשי החורף, במסגרת המבצע הילדים משננים את ההלכות{{הערה|תשפ"ד - הלכות שבת, תשפ"ה - הלכות בין אדם לחבירו, תשפ"ו - הלכות תפילה}}, ובסוף המבצע משתתפים בשלב הגמר של חידון ההלכה, בהשתתפות חברי [[בית דין רבני חב"ד]], ראשי [[ישיבות תומכי תמימים]] ורבני קהילות אנ"ש, בסיום החידון נבחרים חתן וסגני ההלכה הארציים.

מבצע המתמידים מוקדש לעילוי נשמת הרב [[אברהם יצחק שלוסברג]].

=== טיסת נערי הבר מצווה לרבי ===
{{להשלים}}

===שבת פנסאים===
מדי שנה בסביבות חודש שבט נערכת "שבת פנסאים" בשבת זו החיילים הפנסאים נפגשים עם חבריהם מערים אחרות ועושים פעילויות מהנות בחרבי העיר בה נערכת השבת, השבת הראשונה נערכה בעיר [[לוד]] ומאז היא נערכת ב[[כפר חב"ד]].

===פעילות ארצית עם ילדי חב"ד===
נכון לשנת [[תשפ"ג]] יש לארגון 42 סניפים ברחבי הארץ. במהלך הפעילות הילדים לומדים במשך 45 דקות מתוך ספר לימוד בהוצאת הפנסאים (בשנת תשפ"ו הספר הוא על הלכות תפילה) ולאחר מכן מקבלים חטיף.

=== התמים ===
בחודש אלול של שנת הלימודים [[תשפ"ד]] פתח הארגון תכנית ל[[תמימים]] העולים לישיבות, תכנית מיוחדת בשם 'התמים' - המיועדת להכין את התלמידים מבחינה רוחנית לקראת המעבר לישיבות [[תומכי תמימים]].

=== ליכטעלעך ===
בשנת "[[תשפ"ב]]" נפתחה מחלקה בשם "ליכטעלעך" הפועלת במגזרים החרדים החסידיים ברחבי הארץ, ומונה מעל 10 סניפים.

===ערוץ חב"ד לילדים===
ערוץ חב"ד לילדים הוא אתר [[אינטרנט]] מבית [[ארגון נוער חב"ד]] המציג תכני מדיה לילדים - בעיקר סרטים - ברוח חב"ד. הערוץ הושק בחול המועד [[סוכות]] [[תשפ"ד]], עם הסלוגן 'גלגל הצלה לילדים'. הצפייה בערוץ מותנית במנוי בתשלום. מנהלי הערוץ הם הרב [[בנימין וילהלם]], הרב שמריהו קוביטשעק והרב שלומי אזימוב.

בין תכני הערוץ: סדרות מתח, סרטים לגיל הרך, מדור לבנות בלבד, 'עולם המשחקים' - משחקים מותאמים, עם הוראה בעבודת ה' וניגון חב"די ברקע. ניגונים ושירים חסידיים.

=== מגזינים ועלונים ===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק'''{{הערה|[http://www.col.org.il/files/old/pics/inbox/7835657_7007061.pdf הגיליון של ילדי ה'פנסאים' לפרשת במדבר > להורדה{{col}}]}}) והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע בצירוף למערכת [[שבועון כפר חב"ד]].

==== אבוקות של אור ====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}. לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

==== הכא במאי עסקינן ====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם 'הכא במאי עסקינן' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

===ספרים===
==== ספרי לימוד ====
* ברכות הנהנין
* להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח
* הלכות שבת
* הלכות פסח
* הלכות תפילה
* הלכות אהבת ישראל
* עבודה שבלב (הלכות [[תפילה]])

==== כללי ====
{{להשלים}}
* שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים
* סיפור למופת
* כל השביעין חביבין
* טועמים גאולה
* ללמוד וללמד

== פולמוס וביקורת==
[[קובץ:מכתב הרבנים צ''ה.jpg|ממוזער|מכתב הרב דוד נחשון אליו לרבני הקהילות ולשלוחי הרבי בנושא ה'פנסאים']]
===ביקורת מטעם 'צבאות השם בישראל'===
ביקורת פומבית נמתחה מטעם ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בישראל]] על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]], על השימוש שעושים הפנסאים בשם צבאות השם ללא רשות, ואף תוך התנגשות והתחרות ב'צבאות השם'. לטענתם ארגון צבאות השם בראשות הרב נחשון פועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי, ולכן אין לפעול ולהשתמש בשם צבאות ה' בצורה ממוסדות וארגונית בלא רשותם.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא יו"ר [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש|ארגון צבאות השם]] הרב [[דוד נחשון]] מכתב לשלוחי הרבי ולרבני הקהילות ובו הוא קורא להם שלא לשתף פעולה עם הארגון. אל המכתב הצטרפו כמה מרבני חב"ד ומשלוחי הרבי{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הכתבה המלאה] {{אינפו}}}}.

=== פולמוס בנושא פעילות תחת השם 'צבאות השם' ===
בארגון הפנסאים טוענים שהרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא שהוא פעל במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], וכל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל. גם במסגרת הפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם"{{הערה|שם=שטורעם}}.

בארגון צבאות השם משיבים, שצעירי חב"ד מעולם לא פעלו בתחום 'צבאות השם', מלבד מספר חודשים בשנת [[תש"נ]], שלאחריהם הוציא [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הבהרה{{הערה|ראו את [[:קובץ:Nayadot chabad.jpg|ראו מכתב הבהרה של הרב ירוסלבסקי בשם הרבנים]].}} שפעילות צבאות השם בישראל היא תחת ניידות חב"ד, באופן אוטונומי ללא קשר לצעירי חב"ד.

בארגון הפנסאים מביאים גם את פסק של [[בית דין רבני חב"ד]] בשנת תשמ"ט, העוסק בכלל הפעילות החב"דית בישראל כשבין הפעילויות מוזכרת גם פעילות 'צבאות השם', ומבהיר שכל הפעילות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}.

בצבאות השם מסבירים, שפסק הדין שניתן בתשמ"ט עסק בסוגיה אחרת, ונושא 'צבאות השם' שורבב אליו. הרב נחשון מספר שלאחר שפנה לרבי, הוציא [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] בשנת תש"נ מכתב הבהרה בשם הרבנים, שפעילות 'צבאות השם', מנוהלת על ידי '[[ניידות חב"ד באה"ק|הניידות]]' בראשות הרב דוד נחשון באופן עצמאי{{הערה|הרב דוד נחשון, [http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק], ג' באדר א' ה'תשע"ו}}.

===ההכרעה המשפטית בנושא השימוש בסמל צבאות השם===
החל משנת תשע"ח, התנהלה תביעה משפטית של 'הפנסאים' נגד 'צבאות השם' בבקשה למחוק את הרישום של 'סמל צבאות השם' כ'סימן מסחרי' של תנועת הנוער. בשנת [[תשפ"ג]] פסק רשם העיצובים וסימני המסחר שהסמל יהיה "פתוח לשימוש כלל ציבור
המאמינים" ובכך קיבל את טענות 'הפנסאים' ואף פסק להם הוצאות משפט{{הערה|[https://col.org.il/news/143107 הכתבה המלאה] {{חב"ד און ליין}}}}.

במשפט העידו שלוחים ועסקנים, ביניהם: ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] שהי' חבר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן המזכיר, הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי|מנחם מנדל קוטלרסקי]] שנמנה עם העוסקים ביצירת הסמל.

==הנהלת הארגון==
* הרב [[שמעון רבינוביץ'|'''שמעון רבינוביץ''']] - יו"ר
* הרב '''שמערלה קוביטשעק''' - מזכיר הארגון
* הרב [[בנימין וילהלם|'''בנימין וילהלם''']], משלוחי הרבי ב[[חולון]]
* הרב [[שלמה לייב אזימוב|'''שלמה אזימוב''']], שליח הרבי ל[[כפר סבא]]
* הרב '''אפי רבינוביץ''''
* הרב '''בעריש ביר'''

=== הוועד הרוחני ===
*הרב [[זלמן גופין|'''זלמן גופין''']] - משפיע ראשי
*הרב [[מנחם מענדל רוט|'''מנחם מענדל רוט''']] - משפיע
*הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)|'''מנחם הלפרין (ירושלים)''']] - מנהל 'אור החינוך'
*הרב '''[[מנחם מענדל מינצברג|מנחם מינצברג]]''' - [[נושא ונותן|משיב]] בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אהל מנחם מענדל צפת]]
*הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)|'''אלחנן יהודה לייב רייצעס''']] - משפיע בקהילת חב"ד באלעד ובישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]

==ראו גם==
* [[צבאות השם]]

==לקריאה נוספת==
* '''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה']''' {{אינפו}}
* [https://sinun770.org/מבט-לפעילות-הפנסאים/ '''מבט לפעילות הפנסאים'''] וידאו שנערך בשנת תשע"ב {{וידאו}}
* [https://col.org.il/feed?type=tags&id=28 '''תגית: הפנסאים'''] '''{{חב"ד און ליין}}'''
* [https://sinun770.org/author/ucwsfrzyezquxczcruwxgrra/ '''פנסאים - צבאות ה''''] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
* '''[https://col.org.il/news/143107 'ארגון נוער חב"ד' ניצח במשפט על סמל צבאות השם] {{חב"ד און ליין}}'''
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b551f406221_1672827380.pdf '''החלטת רשם סימני המסחר בנוגע לבעלות על סמל צבאות השם''']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:ארגון הפנסאים]]
[[קטגוריה:צבאות השם|.]]

ארגון הפנסאים

2026-04-09T23:12:47Z

חב"דפדי פעיל: /* ההכרעה המשפטית בנושא השימוש בסמל צבאות השם */ כפילות: שלוחים ועסקנים נכתב כבר באותה פיסקא

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]|מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:הפנסאים.png|שמאל|ממוזער|סמל ארגון הפנסאים]]
'''ארגון הפנסאים''' הוא ארגון הפועל עם ילדי [[האוכלוסיה החב"דית|הקהילה החב"דית]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ובעולם. לארגון עשרות סניפים ברחבי הארץ, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור, ועשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של הארגון.

דגש מיוחד בפעילות הארגון מושם על עידוד הילדים ל[[לימוד התורה|לימוד תורה]]. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. יושב ראש הארגון הוא ר' [[שמעון רבינוביץ]], יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]. מרכז הארגון נמצא בכפר חב"ד.

הארגון נמנע מעיסוק ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|גם לדעתם אין ספק שהרבי הוא [[מלך המשיח]], אך לשיטתם אין להתעסק בכך.}}.

==שם הארגון==
שם הארגון לקוח מדברי [[הרבי]] בעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשנת [[תשכ"ב]], בה ביאר באריכות את פתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|[[חסיד הוא פנסאי]]}} שתפקידו להאיר את העולם.

הסלוגן המלווה את פעילות הארגון הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

== היסטוריה ==
=== כארגון מקומי בכפר חב"ד ===
[[קובץ:דער_סאלדאט_15_פורים_תש"עjpg.jpeg|ממוזער|גיליון "דער סאלדאט" מס' 15 שיצא לאור לקראת פורים [[תש"ע]].]]
ב[[חשוון]] [[תש"ע]] הוקם על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ארגון 'צבאות השם [[כפר חב"ד]]', שפעל בכפר במתכונת של לימוד ב[[חברותא|חברותות]] עם בחורי הישיבה.

היוזמה, החלה כחצי שנה לאחר שארגון 'עוגן' הוקם ופעל בקרב ילדי [[כפר חב"ד]], ופרסומיו ופעילויותיו היו חדורים ב[[בשורת הגאולה]] והאמונה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|שהרבי הוא המלך המשיח]] [[נצחיות חייו של הרבי|שליט"א]].

פעילות שני הארגונים עוררה מחלוקת ומריבות בין הילדים בכפר חב"ד, ובעקבות כך הורה רבו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי כפר חב"ד שתנוהל על ידי [[ועד כפר חב"ד]]. ארגון 'עוגן' ציית וחדל מלפעול ואילו 'צבאות ה' כפר חב"ד' המשיכו לפעול נגד ההוראה, אך שינה את שמו ל'פנסאים' וכעבור זמן עבר לפעול באופן ארצי{{הערה|ראו גם בערך על הרב [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)]] ממייסדי 'עוגן'}}.

לאחר מספר שנים החלה גם תנועת הנוער [[בת מלך]], הפועלת במסגרת דומה עם בנות חב"ד, לעבוד בשיתוף פעולה עם הארגון, ויחד עם 'מועדוניות נוער חב"ד' הם הוכרו בשם 'ארגון נוער חב"ד' המאגד את שלושת התנועות, ומתוקצב על ידי משרד החינוך.

הארגון פועל בשיתוף עם [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם ניו יורק]], [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]] ומשרד השלוחים.

== פעילות ארצית ==
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-30 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת '[[ארגון נוער חב"ד]]'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה, סמוך לבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|שם=שטורעם|{{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

הפעילות כוללת שני מפגשים שבועיים למשך שעה.

לילדים מכיתות א'-ג' מתקיימת פעם בשבוע פעילות בשם ”פנסאים צעירים", בה מוקרן סרטון קצר עם שחקן המנחה את הפעילות, בנוסף לכך מחולק דף קומיקס של [[סיפורי חסידים|סיפור חסידי]] ואחר-כך מתקיים משחק חברתי.

== פעולות ומיזמים ==
===וידאו===
'''מ'זאגט לחיים.''' בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם '[[מ'זאגט לחיים]]' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים. במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

"'''שליחות בפמגוסטה'''" סדרת וידאו בת ארבע חלקים שפורסמה במסגרת 'מ'זאגט לחיים'. עלילת הסדרה עוסקת ב[[אברך]] חבד"י שיוצא לשליחות באי פמגוסטה שבקפריסין ובסוכן מוסד שמואשם בהעברת מידע לאויב. הסדרה פורסמה החל משנת [[תשע"ח]] עד [[חנוכה]] [[תשע"ט]], והופקה על ידי שלמה חיים ריבקין.

הסדרות התפרסמה בערוץ חב"ד.

=== כינוסים שנתיים ===
במהלך השנה מקיימים הפנסאים כנסים גדולים: ב[[חנוכה]], [[י' שבט]],[[י"א בניסן|י"א ניסן]], ו[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], לאחר הכנסים נפתחת "קיוסק" לילדים הרוכשים מתנות ופרסים יקרי ערך באמצעות נקודות.

ב[[חנוכה]], ברחבת [[הכותל המערבי]], בשנים האחרונות הכינוס נערך בפארק המג'יקאס.

ב[[י"א בניסן|י"א ניסן]], יום הולדתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], בהיכל התרבות (תל אביב) או בגני התערוכה.

ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], הכינוס מתקיים ליד [[770 כפר חב"ד|770 (כפר חב"ד)]].

===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה, נכון לשנת [[תשע"ט]] הוציאה המקהלה 4 דיסקים.

=== רשת מחנות קיץ ===
{{ערך מורחב|רשת מחנות הקיץ גן ישראל ארץ הקודש}}
בשנת [[תשע"ה]] הוחלט בארגון הפנסאים על הקמת רשת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם קעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וקעמפ [[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. החיילים מקבלים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

=== המתמידים ===
[[קובץ:חידון_פנסאים.jpeg|ממוזער|חידון המתמידים]]
בשנת [[תשפ"ד]] החל הארגון מבצע לימוד המתקיים לאורך חודשי החורף, במסגרת המבצע הילדים משננים את ההלכות{{הערה|תשפ"ד - הלכות שבת, תשפ"ה - הלכות בין אדם לחבירו, תשפ"ו - הלכות תפילה}}, ובסוף המבצע משתתפים בשלב הגמר של חידון ההלכה, בהשתתפות חברי [[בית דין רבני חב"ד]], ראשי [[ישיבות תומכי תמימים]] ורבני קהילות אנ"ש, בסיום החידון נבחרים חתן וסגני ההלכה הארציים.

מבצע המתמידים מוקדש לעילוי נשמת הרב [[אברהם יצחק שלוסברג]].

=== טיסת נערי הבר מצווה לרבי ===
{{להשלים}}

===שבת פנסאים===
מדי שנה בסביבות חודש שבט נערכת "שבת פנסאים" בשבת זו החיילים הפנסאים נפגשים עם חבריהם מערים אחרות ועושים פעילויות מהנות בחרבי העיר בה נערכת השבת, השבת הראשונה נערכה בעיר [[לוד]] ומאז היא נערכת ב[[כפר חב"ד]].

===פעילות ארצית עם ילדי חב"ד===
נכון לשנת [[תשפ"ג]] יש לארגון 42 סניפים ברחבי הארץ. במהלך הפעילות הילדים לומדים במשך 45 דקות מתוך ספר לימוד בהוצאת הפנסאים (בשנת תשפ"ו הספר הוא על הלכות תפילה) ולאחר מכן מקבלים חטיף.

=== התמים ===
בחודש אלול של שנת הלימודים [[תשפ"ד]] פתח הארגון תכנית ל[[תמימים]] העולים לישיבות, תכנית מיוחדת בשם 'התמים' - המיועדת להכין את התלמידים מבחינה רוחנית לקראת המעבר לישיבות [[תומכי תמימים]].

=== ליכטעלעך ===
בשנת "[[תשפ"ב]]" נפתחה מחלקה בשם "ליכטעלעך" הפועלת במגזרים החרדים החסידיים ברחבי הארץ, ומונה מעל 10 סניפים.

===ערוץ חב"ד לילדים===
ערוץ חב"ד לילדים הוא אתר [[אינטרנט]] מבית [[ארגון נוער חב"ד]] המציג תכני מדיה לילדים - בעיקר סרטים - ברוח חב"ד. הערוץ הושק בחול המועד [[סוכות]] [[תשפ"ד]], עם הסלוגן 'גלגל הצלה לילדים'. הצפייה בערוץ מותנית במנוי בתשלום. מנהלי הערוץ הם הרב [[בנימין וילהלם]], הרב שמריהו קוביטשעק והרב שלומי אזימוב.

בין תכני הערוץ: סדרות מתח, סרטים לגיל הרך, מדור לבנות בלבד, 'עולם המשחקים' - משחקים מותאמים, עם הוראה בעבודת ה' וניגון חב"די ברקע. ניגונים ושירים חסידיים.

=== מגזינים ועלונים ===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק'''{{הערה|[http://www.col.org.il/files/old/pics/inbox/7835657_7007061.pdf הגיליון של ילדי ה'פנסאים' לפרשת במדבר > להורדה{{col}}]}}) והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע בצירוף למערכת [[שבועון כפר חב"ד]].

==== אבוקות של אור ====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}. לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

==== הכא במאי עסקינן ====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם 'הכא במאי עסקינן' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

===ספרים===
==== ספרי לימוד ====
* ברכות הנהנין
* להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח
* הלכות שבת
* הלכות פסח
* הלכות תפילה
* הלכות אהבת ישראל
* עבודה שבלב (הלכות [[תפילה]])

==== כללי ====
{{להשלים}}
* שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים
* סיפור למופת
* כל השביעין חביבין
* טועמים גאולה
* ללמוד וללמד

== פולמוס וביקורת==
[[קובץ:מכתב הרבנים צ''ה.jpg|ממוזער|מכתב הרב דוד נחשון אליו לרבני הקהילות ולשלוחי הרבי בנושא ה'פנסאים']]
===ביקורת מטעם 'צבאות השם בישראל'===
ביקורת פומבית נמתחה מטעם ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בישראל]] על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]], על השימוש שעושים הפנסאים בשם צבאות השם ללא רשות, ואף תוך התנגשות והתחרות ב'צבאות השם'. לטענתם ארגון צבאות השם בראשות הרב נחשון פועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי, ולכן אין לפעול ולהשתמש בשם צבאות ה' בצורה ממוסדות וארגונית בלא רשותם.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא יו"ר [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש|ארגון צבאות השם]] הרב [[דוד נחשון]] מכתב לשלוחי הרבי ולרבני הקהילות ובו הוא קורא להם שלא לשתף פעולה עם הארגון. אל המכתב הצטרפו כמה מרבני חב"ד ומשלוחי הרבי{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הכתבה המלאה] {{אינפו}}}}.

=== פולמוס בנושא פעילות תחת השם 'צבאות השם' ===
בארגון הפנסאים טוענים שהרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא שהוא פעל במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], וכל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל. גם במסגרת הפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם"{{הערה|שם=שטורעם}}.

בארגון צבאות השם משיבים, שצעירי חב"ד מעולם לא פעלו בתחום 'צבאות השם', מלבד מספר חודשים בשנת [[תש"נ]], שלאחריהם הוציא [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הבהרה{{הערה|ראו את [[:קובץ:Nayadot chabad.jpg|ראו מכתב הבהרה של הרב ירוסלבסקי בשם הרבנים]].}} שפעילות צבאות השם בישראל היא תחת ניידות חב"ד, באופן אוטונומי ללא קשר לצעירי חב"ד.

בארגון הפנסאים מביאים גם את פסק של [[בית דין רבני חב"ד]] בשנת תשמ"ט, העוסק בכלל הפעילות החב"דית בישראל כשבין הפעילויות מוזכרת גם פעילות 'צבאות השם', ומבהיר שכל הפעילות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}.

בצבאות השם מסבירים, שפסק הדין שניתן בתשמ"ט עסק בסוגיה אחרת, ונושא 'צבאות השם' שורבב אליו. הרב נחשון מספר שלאחר שפנה לרבי, הוציא [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] בשנת תש"נ מכתב הבהרה בשם הרבנים, שפעילות 'צבאות השם', מנוהלת על ידי '[[ניידות חב"ד באה"ק|הניידות]]' בראשות הרב דוד נחשון באופן עצמאי{{הערה|הרב דוד נחשון, [http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק], ג' באדר א' ה'תשע"ו}}.

===ההכרעה המשפטית בנושא השימוש בסמל צבאות השם===
החל משנת תשע"ח, התנהלה תביעה משפטית של 'הפנסאים' נגד 'צבאות השם' בבקשה למחוק את הרישום של 'סמל צבאות השם' כ'סימן מסחרי' של תנועת הנוער. בשנת [[תשפ"ג]] פסק רשם העיצובים וסימני המסחר שהסמל יהיה "פתוח לשימוש כלל ציבור
המאמינים" ובכך קיבל את טענות 'הפנסאים' ואף פסק להם הוצאות משפט{{הערה|[https://col.org.il/news/143107 הכתבה המלאה] {{חב"ד און ליין}}}}.

במשפט העידו שלוחים ועסקנים, ביניהם: ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] שהי' חבר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן המזכיר, הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי|מנחם מנדל קוטלרסקי]] שנמנה עם העוסקים ביצירת הסמל.

==הנהלת הארגון==
* הרב '[[שמעון רבינוביץ'|'''שמעון רבינוביץ'''']] - יו"ר
* הרב '''שמערלה קוביטשעק''' - מזכיר הארגון
* הרב [[בנימין וילהלם|'''בנימין וילהלם''']], משלוחי הרבי ב[[חולון]]
* הרב [[שלמה לייב אזימוב|'''שלמה אזימוב''']], שליח הרבי ל[[כפר סבא]]
* הרב '''אפי רבינוביץ''''
* הרב '''בעריש ביר'''

=== הוועד הרוחני ===
*הרב [[זלמן גופין|'''זלמן גופין''']] - משפיע ראשי
*הרב [[מנחם מענדל רוט|'''מנחם מענדל רוט''']] - משפיע
*הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)|'''מנחם הלפרין (ירושלים)''']] - מנהל 'אור החינוך'
*הרב '''[[מנחם מענדל מינצברג|מנחם מינצברג]]''' - [[נושא ונותן|משיב]] בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אהל מנחם מענדל צפת]]
*הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)|'''אלחנן יהודה לייב רייצעס''']] - משפיע בקהילת חב"ד באלעד ובישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]

==ראו גם==
* [[צבאות השם]]

==לקריאה נוספת==
* '''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה']''' {{אינפו}}
* [https://sinun770.org/מבט-לפעילות-הפנסאים/ '''מבט לפעילות הפנסאים'''] וידאו שנערך בשנת תשע"ב {{וידאו}}
* [https://col.org.il/feed?type=tags&id=28 '''תגית: הפנסאים'''] '''{{חב"ד און ליין}}'''
* [https://sinun770.org/author/ucwsfrzyezquxczcruwxgrra/ '''פנסאים - צבאות ה''''] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
* '''[https://col.org.il/news/143107 'ארגון נוער חב"ד' ניצח במשפט על סמל צבאות השם] {{חב"ד און ליין}}'''
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b551f406221_1672827380.pdf '''החלטת רשם סימני המסחר בנוגע לבעלות על סמל צבאות השם''']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:ארגון הפנסאים]]
[[קטגוריה:צבאות השם|.]]

ארגון הפנסאים

2026-04-09T23:11:10Z

חב"דפדי פעיל: /* ההכרעה המשפטית בנושא השימוש בסמל צבאות השם */

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]|מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:הפנסאים.png|שמאל|ממוזער|סמל ארגון הפנסאים]]
'''ארגון הפנסאים''' הוא ארגון הפועל עם ילדי [[האוכלוסיה החב"דית|הקהילה החב"דית]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ובעולם. לארגון עשרות סניפים ברחבי הארץ, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור, ועשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של הארגון.

דגש מיוחד בפעילות הארגון מושם על עידוד הילדים ל[[לימוד התורה|לימוד תורה]]. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. יושב ראש הארגון הוא ר' [[שמעון רבינוביץ]], יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]. מרכז הארגון נמצא בכפר חב"ד.

הארגון נמנע מעיסוק ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|גם לדעתם אין ספק שהרבי הוא [[מלך המשיח]], אך לשיטתם אין להתעסק בכך.}}.

==שם הארגון==
שם הארגון לקוח מדברי [[הרבי]] בעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשנת [[תשכ"ב]], בה ביאר באריכות את פתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|[[חסיד הוא פנסאי]]}} שתפקידו להאיר את העולם.

הסלוגן המלווה את פעילות הארגון הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

== היסטוריה ==
=== כארגון מקומי בכפר חב"ד ===
[[קובץ:דער_סאלדאט_15_פורים_תש"עjpg.jpeg|ממוזער|גיליון "דער סאלדאט" מס' 15 שיצא לאור לקראת פורים [[תש"ע]].]]
ב[[חשוון]] [[תש"ע]] הוקם על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ארגון 'צבאות השם [[כפר חב"ד]]', שפעל בכפר במתכונת של לימוד ב[[חברותא|חברותות]] עם בחורי הישיבה.

היוזמה, החלה כחצי שנה לאחר שארגון 'עוגן' הוקם ופעל בקרב ילדי [[כפר חב"ד]], ופרסומיו ופעילויותיו היו חדורים ב[[בשורת הגאולה]] והאמונה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|שהרבי הוא המלך המשיח]] [[נצחיות חייו של הרבי|שליט"א]].

פעילות שני הארגונים עוררה מחלוקת ומריבות בין הילדים בכפר חב"ד, ובעקבות כך הורה רבו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי כפר חב"ד שתנוהל על ידי [[ועד כפר חב"ד]]. ארגון 'עוגן' ציית וחדל מלפעול ואילו 'צבאות ה' כפר חב"ד' המשיכו לפעול נגד ההוראה, אך שינה את שמו ל'פנסאים' וכעבור זמן עבר לפעול באופן ארצי{{הערה|ראו גם בערך על הרב [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)]] ממייסדי 'עוגן'}}.

לאחר מספר שנים החלה גם תנועת הנוער [[בת מלך]], הפועלת במסגרת דומה עם בנות חב"ד, לעבוד בשיתוף פעולה עם הארגון, ויחד עם 'מועדוניות נוער חב"ד' הם הוכרו בשם 'ארגון נוער חב"ד' המאגד את שלושת התנועות, ומתוקצב על ידי משרד החינוך.

הארגון פועל בשיתוף עם [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם ניו יורק]], [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]] ומשרד השלוחים.

== פעילות ארצית ==
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-30 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת '[[ארגון נוער חב"ד]]'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה, סמוך לבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|שם=שטורעם|{{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

הפעילות כוללת שני מפגשים שבועיים למשך שעה.

לילדים מכיתות א'-ג' מתקיימת פעם בשבוע פעילות בשם ”פנסאים צעירים", בה מוקרן סרטון קצר עם שחקן המנחה את הפעילות, בנוסף לכך מחולק דף קומיקס של [[סיפורי חסידים|סיפור חסידי]] ואחר-כך מתקיים משחק חברתי.

== פעולות ומיזמים ==
===וידאו===
'''מ'זאגט לחיים.''' בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם '[[מ'זאגט לחיים]]' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים. במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

"'''שליחות בפמגוסטה'''" סדרת וידאו בת ארבע חלקים שפורסמה במסגרת 'מ'זאגט לחיים'. עלילת הסדרה עוסקת ב[[אברך]] חבד"י שיוצא לשליחות באי פמגוסטה שבקפריסין ובסוכן מוסד שמואשם בהעברת מידע לאויב. הסדרה פורסמה החל משנת [[תשע"ח]] עד [[חנוכה]] [[תשע"ט]], והופקה על ידי שלמה חיים ריבקין.

הסדרות התפרסמה בערוץ חב"ד.

=== כינוסים שנתיים ===
במהלך השנה מקיימים הפנסאים כנסים גדולים: ב[[חנוכה]], [[י' שבט]],[[י"א בניסן|י"א ניסן]], ו[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], לאחר הכנסים נפתחת "קיוסק" לילדים הרוכשים מתנות ופרסים יקרי ערך באמצעות נקודות.

ב[[חנוכה]], ברחבת [[הכותל המערבי]], בשנים האחרונות הכינוס נערך בפארק המג'יקאס.

ב[[י"א בניסן|י"א ניסן]], יום הולדתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], בהיכל התרבות (תל אביב) או בגני התערוכה.

ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], הכינוס מתקיים ליד [[770 כפר חב"ד|770 (כפר חב"ד)]].

===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה, נכון לשנת [[תשע"ט]] הוציאה המקהלה 4 דיסקים.

=== רשת מחנות קיץ ===
{{ערך מורחב|רשת מחנות הקיץ גן ישראל ארץ הקודש}}
בשנת [[תשע"ה]] הוחלט בארגון הפנסאים על הקמת רשת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם קעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וקעמפ [[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. החיילים מקבלים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

=== המתמידים ===
[[קובץ:חידון_פנסאים.jpeg|ממוזער|חידון המתמידים]]
בשנת [[תשפ"ד]] החל הארגון מבצע לימוד המתקיים לאורך חודשי החורף, במסגרת המבצע הילדים משננים את ההלכות{{הערה|תשפ"ד - הלכות שבת, תשפ"ה - הלכות בין אדם לחבירו, תשפ"ו - הלכות תפילה}}, ובסוף המבצע משתתפים בשלב הגמר של חידון ההלכה, בהשתתפות חברי [[בית דין רבני חב"ד]], ראשי [[ישיבות תומכי תמימים]] ורבני קהילות אנ"ש, בסיום החידון נבחרים חתן וסגני ההלכה הארציים.

מבצע המתמידים מוקדש לעילוי נשמת הרב [[אברהם יצחק שלוסברג]].

=== טיסת נערי הבר מצווה לרבי ===
{{להשלים}}

===שבת פנסאים===
מדי שנה בסביבות חודש שבט נערכת "שבת פנסאים" בשבת זו החיילים הפנסאים נפגשים עם חבריהם מערים אחרות ועושים פעילויות מהנות בחרבי העיר בה נערכת השבת, השבת הראשונה נערכה בעיר [[לוד]] ומאז היא נערכת ב[[כפר חב"ד]].

===פעילות ארצית עם ילדי חב"ד===
נכון לשנת [[תשפ"ג]] יש לארגון 42 סניפים ברחבי הארץ. במהלך הפעילות הילדים לומדים במשך 45 דקות מתוך ספר לימוד בהוצאת הפנסאים (בשנת תשפ"ו הספר הוא על הלכות תפילה) ולאחר מכן מקבלים חטיף.

=== התמים ===
בחודש אלול של שנת הלימודים [[תשפ"ד]] פתח הארגון תכנית ל[[תמימים]] העולים לישיבות, תכנית מיוחדת בשם 'התמים' - המיועדת להכין את התלמידים מבחינה רוחנית לקראת המעבר לישיבות [[תומכי תמימים]].

=== ליכטעלעך ===
בשנת "[[תשפ"ב]]" נפתחה מחלקה בשם "ליכטעלעך" הפועלת במגזרים החרדים החסידיים ברחבי הארץ, ומונה מעל 10 סניפים.

===ערוץ חב"ד לילדים===
ערוץ חב"ד לילדים הוא אתר [[אינטרנט]] מבית [[ארגון נוער חב"ד]] המציג תכני מדיה לילדים - בעיקר סרטים - ברוח חב"ד. הערוץ הושק בחול המועד [[סוכות]] [[תשפ"ד]], עם הסלוגן 'גלגל הצלה לילדים'. הצפייה בערוץ מותנית במנוי בתשלום. מנהלי הערוץ הם הרב [[בנימין וילהלם]], הרב שמריהו קוביטשעק והרב שלומי אזימוב.

בין תכני הערוץ: סדרות מתח, סרטים לגיל הרך, מדור לבנות בלבד, 'עולם המשחקים' - משחקים מותאמים, עם הוראה בעבודת ה' וניגון חב"די ברקע. ניגונים ושירים חסידיים.

=== מגזינים ועלונים ===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק'''{{הערה|[http://www.col.org.il/files/old/pics/inbox/7835657_7007061.pdf הגיליון של ילדי ה'פנסאים' לפרשת במדבר > להורדה{{col}}]}}) והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע בצירוף למערכת [[שבועון כפר חב"ד]].

==== אבוקות של אור ====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}. לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

==== הכא במאי עסקינן ====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם 'הכא במאי עסקינן' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

===ספרים===
==== ספרי לימוד ====
* ברכות הנהנין
* להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח
* הלכות שבת
* הלכות פסח
* הלכות תפילה
* הלכות אהבת ישראל
* עבודה שבלב (הלכות [[תפילה]])

==== כללי ====
{{להשלים}}
* שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים
* סיפור למופת
* כל השביעין חביבין
* טועמים גאולה
* ללמוד וללמד

== פולמוס וביקורת==
[[קובץ:מכתב הרבנים צ''ה.jpg|ממוזער|מכתב הרב דוד נחשון אליו לרבני הקהילות ולשלוחי הרבי בנושא ה'פנסאים']]
===ביקורת מטעם 'צבאות השם בישראל'===
ביקורת פומבית נמתחה מטעם ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בישראל]] על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]], על השימוש שעושים הפנסאים בשם צבאות השם ללא רשות, ואף תוך התנגשות והתחרות ב'צבאות השם'. לטענתם ארגון צבאות השם בראשות הרב נחשון פועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי, ולכן אין לפעול ולהשתמש בשם צבאות ה' בצורה ממוסדות וארגונית בלא רשותם.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא יו"ר [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש|ארגון צבאות השם]] הרב [[דוד נחשון]] מכתב לשלוחי הרבי ולרבני הקהילות ובו הוא קורא להם שלא לשתף פעולה עם הארגון. אל המכתב הצטרפו כמה מרבני חב"ד ומשלוחי הרבי{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הכתבה המלאה] {{אינפו}}}}.

=== פולמוס בנושא פעילות תחת השם 'צבאות השם' ===
בארגון הפנסאים טוענים שהרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא שהוא פעל במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], וכל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל. גם במסגרת הפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם"{{הערה|שם=שטורעם}}.

בארגון צבאות השם משיבים, שצעירי חב"ד מעולם לא פעלו בתחום 'צבאות השם', מלבד מספר חודשים בשנת [[תש"נ]], שלאחריהם הוציא [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הבהרה{{הערה|ראו את [[:קובץ:Nayadot chabad.jpg|ראו מכתב הבהרה של הרב ירוסלבסקי בשם הרבנים]].}} שפעילות צבאות השם בישראל היא תחת ניידות חב"ד, באופן אוטונומי ללא קשר לצעירי חב"ד.

בארגון הפנסאים מביאים גם את פסק של [[בית דין רבני חב"ד]] בשנת תשמ"ט, העוסק בכלל הפעילות החב"דית בישראל כשבין הפעילויות מוזכרת גם פעילות 'צבאות השם', ומבהיר שכל הפעילות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}.

בצבאות השם מסבירים, שפסק הדין שניתן בתשמ"ט עסק בסוגיה אחרת, ונושא 'צבאות השם' שורבב אליו. הרב נחשון מספר שלאחר שפנה לרבי, הוציא [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] בשנת תש"נ מכתב הבהרה בשם הרבנים, שפעילות 'צבאות השם', מנוהלת על ידי '[[ניידות חב"ד באה"ק|הניידות]]' בראשות הרב דוד נחשון באופן עצמאי{{הערה|הרב דוד נחשון, [http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק], ג' באדר א' ה'תשע"ו}}.

===ההכרעה המשפטית בנושא השימוש בסמל צבאות השם===
החל משנת תשע"ח, התנהלה תביעה משפטית של 'הפנסאים' נגד 'צבאות השם' בבקשה למחוק את הרישום של 'סמל צבאות השם' כ'סימן מסחרי' של תנועת הנוער. בשנת [[תשפ"ג]] פסק רשם העיצובים וסימני המסחר שהסמל יהיה "פתוח לשימוש כלל ציבור
המאמינים" ובכך קיבל את טענות 'הפנסאים' ואף פסק להם הוצאות משפט{{הערה|[https://col.org.il/news/143107 הכתבה המלאה] {{חב"ד און ליין}}}}.

במשפט העידו שלוחים ועסקנים, בראשות: הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שהי' חבר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן המזכיר, הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי|מנחם מנדל קוטלרסקי]] שנמנה עם העוסקים ביצירת הסמל, ועוד שלוחים ועסקנים.

==הנהלת הארגון==
* הרב '[[שמעון רבינוביץ'|'''שמעון רבינוביץ'''']] - יו"ר
* הרב '''שמערלה קוביטשעק''' - מזכיר הארגון
* הרב [[בנימין וילהלם|'''בנימין וילהלם''']], משלוחי הרבי ב[[חולון]]
* הרב [[שלמה לייב אזימוב|'''שלמה אזימוב''']], שליח הרבי ל[[כפר סבא]]
* הרב '''אפי רבינוביץ''''
* הרב '''בעריש ביר'''

=== הוועד הרוחני ===
*הרב [[זלמן גופין|'''זלמן גופין''']] - משפיע ראשי
*הרב [[מנחם מענדל רוט|'''מנחם מענדל רוט''']] - משפיע
*הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)|'''מנחם הלפרין (ירושלים)''']] - מנהל 'אור החינוך'
*הרב '''[[מנחם מענדל מינצברג|מנחם מינצברג]]''' - [[נושא ונותן|משיב]] בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אהל מנחם מענדל צפת]]
*הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)|'''אלחנן יהודה לייב רייצעס''']] - משפיע בקהילת חב"ד באלעד ובישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]

==ראו גם==
* [[צבאות השם]]

==לקריאה נוספת==
* '''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה']''' {{אינפו}}
* [https://sinun770.org/מבט-לפעילות-הפנסאים/ '''מבט לפעילות הפנסאים'''] וידאו שנערך בשנת תשע"ב {{וידאו}}
* [https://col.org.il/feed?type=tags&id=28 '''תגית: הפנסאים'''] '''{{חב"ד און ליין}}'''
* [https://sinun770.org/author/ucwsfrzyezquxczcruwxgrra/ '''פנסאים - צבאות ה''''] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
* '''[https://col.org.il/news/143107 'ארגון נוער חב"ד' ניצח במשפט על סמל צבאות השם] {{חב"ד און ליין}}'''
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b551f406221_1672827380.pdf '''החלטת רשם סימני המסחר בנוגע לבעלות על סמל צבאות השם''']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:ארגון הפנסאים]]
[[קטגוריה:צבאות השם|.]]

ארגון הפנסאים

2026-04-09T23:08:29Z

חב"דפדי פעיל: /* היסטוריה */ תקלדה

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]|מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:הפנסאים.png|שמאל|ממוזער|סמל ארגון הפנסאים]]
'''ארגון הפנסאים''' הוא ארגון הפועל עם ילדי [[האוכלוסיה החב"דית|הקהילה החב"דית]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ובעולם. לארגון עשרות סניפים ברחבי הארץ, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור, ועשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של הארגון.

דגש מיוחד בפעילות הארגון מושם על עידוד הילדים ל[[לימוד התורה|לימוד תורה]]. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. יושב ראש הארגון הוא ר' [[שמעון רבינוביץ]], יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]. מרכז הארגון נמצא בכפר חב"ד.

הארגון נמנע מעיסוק ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|גם לדעתם אין ספק שהרבי הוא [[מלך המשיח]], אך לשיטתם אין להתעסק בכך.}}.

==שם הארגון==
שם הארגון לקוח מדברי [[הרבי]] בעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשנת [[תשכ"ב]], בה ביאר באריכות את פתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|[[חסיד הוא פנסאי]]}} שתפקידו להאיר את העולם.

הסלוגן המלווה את פעילות הארגון הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

== היסטוריה ==
=== כארגון מקומי בכפר חב"ד ===
[[קובץ:דער_סאלדאט_15_פורים_תש"עjpg.jpeg|ממוזער|גיליון "דער סאלדאט" מס' 15 שיצא לאור לקראת פורים [[תש"ע]].]]
ב[[חשוון]] [[תש"ע]] הוקם על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ארגון 'צבאות השם [[כפר חב"ד]]', שפעל בכפר במתכונת של לימוד ב[[חברותא|חברותות]] עם בחורי הישיבה.

היוזמה, החלה כחצי שנה לאחר שארגון 'עוגן' הוקם ופעל בקרב ילדי [[כפר חב"ד]], ופרסומיו ופעילויותיו היו חדורים ב[[בשורת הגאולה]] והאמונה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|שהרבי הוא המלך המשיח]] [[נצחיות חייו של הרבי|שליט"א]].

פעילות שני הארגונים עוררה מחלוקת ומריבות בין הילדים בכפר חב"ד, ובעקבות כך הורה רבו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי כפר חב"ד שתנוהל על ידי [[ועד כפר חב"ד]]. ארגון 'עוגן' ציית וחדל מלפעול ואילו 'צבאות ה' כפר חב"ד' המשיכו לפעול נגד ההוראה, אך שינה את שמו ל'פנסאים' וכעבור זמן עבר לפעול באופן ארצי{{הערה|ראו גם בערך על הרב [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)]] ממייסדי 'עוגן'}}.

לאחר מספר שנים החלה גם תנועת הנוער [[בת מלך]], הפועלת במסגרת דומה עם בנות חב"ד, לעבוד בשיתוף פעולה עם הארגון, ויחד עם 'מועדוניות נוער חב"ד' הם הוכרו בשם 'ארגון נוער חב"ד' המאגד את שלושת התנועות, ומתוקצב על ידי משרד החינוך.

הארגון פועל בשיתוף עם [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם ניו יורק]], [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]] ומשרד השלוחים.

== פעילות ארצית ==
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-30 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת '[[ארגון נוער חב"ד]]'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה, סמוך לבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|שם=שטורעם|{{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

הפעילות כוללת שני מפגשים שבועיים למשך שעה.

לילדים מכיתות א'-ג' מתקיימת פעם בשבוע פעילות בשם ”פנסאים צעירים", בה מוקרן סרטון קצר עם שחקן המנחה את הפעילות, בנוסף לכך מחולק דף קומיקס של [[סיפורי חסידים|סיפור חסידי]] ואחר-כך מתקיים משחק חברתי.

== פעולות ומיזמים ==
===וידאו===
'''מ'זאגט לחיים.''' בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם '[[מ'זאגט לחיים]]' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים. במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

"'''שליחות בפמגוסטה'''" סדרת וידאו בת ארבע חלקים שפורסמה במסגרת 'מ'זאגט לחיים'. עלילת הסדרה עוסקת ב[[אברך]] חבד"י שיוצא לשליחות באי פמגוסטה שבקפריסין ובסוכן מוסד שמואשם בהעברת מידע לאויב. הסדרה פורסמה החל משנת [[תשע"ח]] עד [[חנוכה]] [[תשע"ט]], והופקה על ידי שלמה חיים ריבקין.

הסדרות התפרסמה בערוץ חב"ד.

=== כינוסים שנתיים ===
במהלך השנה מקיימים הפנסאים כנסים גדולים: ב[[חנוכה]], [[י' שבט]],[[י"א בניסן|י"א ניסן]], ו[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], לאחר הכנסים נפתחת "קיוסק" לילדים הרוכשים מתנות ופרסים יקרי ערך באמצעות נקודות.

ב[[חנוכה]], ברחבת [[הכותל המערבי]], בשנים האחרונות הכינוס נערך בפארק המג'יקאס.

ב[[י"א בניסן|י"א ניסן]], יום הולדתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], בהיכל התרבות (תל אביב) או בגני התערוכה.

ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]], הכינוס מתקיים ליד [[770 כפר חב"ד|770 (כפר חב"ד)]].

===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה, נכון לשנת [[תשע"ט]] הוציאה המקהלה 4 דיסקים.

=== רשת מחנות קיץ ===
{{ערך מורחב|רשת מחנות הקיץ גן ישראל ארץ הקודש}}
בשנת [[תשע"ה]] הוחלט בארגון הפנסאים על הקמת רשת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם קעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וקעמפ [[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. החיילים מקבלים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

=== המתמידים ===
[[קובץ:חידון_פנסאים.jpeg|ממוזער|חידון המתמידים]]
בשנת [[תשפ"ד]] החל הארגון מבצע לימוד המתקיים לאורך חודשי החורף, במסגרת המבצע הילדים משננים את ההלכות{{הערה|תשפ"ד - הלכות שבת, תשפ"ה - הלכות בין אדם לחבירו, תשפ"ו - הלכות תפילה}}, ובסוף המבצע משתתפים בשלב הגמר של חידון ההלכה, בהשתתפות חברי [[בית דין רבני חב"ד]], ראשי [[ישיבות תומכי תמימים]] ורבני קהילות אנ"ש, בסיום החידון נבחרים חתן וסגני ההלכה הארציים.

מבצע המתמידים מוקדש לעילוי נשמת הרב [[אברהם יצחק שלוסברג]].

=== טיסת נערי הבר מצווה לרבי ===
{{להשלים}}

===שבת פנסאים===
מדי שנה בסביבות חודש שבט נערכת "שבת פנסאים" בשבת זו החיילים הפנסאים נפגשים עם חבריהם מערים אחרות ועושים פעילויות מהנות בחרבי העיר בה נערכת השבת, השבת הראשונה נערכה בעיר [[לוד]] ומאז היא נערכת ב[[כפר חב"ד]].

===פעילות ארצית עם ילדי חב"ד===
נכון לשנת [[תשפ"ג]] יש לארגון 42 סניפים ברחבי הארץ. במהלך הפעילות הילדים לומדים במשך 45 דקות מתוך ספר לימוד בהוצאת הפנסאים (בשנת תשפ"ו הספר הוא על הלכות תפילה) ולאחר מכן מקבלים חטיף.

=== התמים ===
בחודש אלול של שנת הלימודים [[תשפ"ד]] פתח הארגון תכנית ל[[תמימים]] העולים לישיבות, תכנית מיוחדת בשם 'התמים' - המיועדת להכין את התלמידים מבחינה רוחנית לקראת המעבר לישיבות [[תומכי תמימים]].

=== ליכטעלעך ===
בשנת "[[תשפ"ב]]" נפתחה מחלקה בשם "ליכטעלעך" הפועלת במגזרים החרדים החסידיים ברחבי הארץ, ומונה מעל 10 סניפים.

===ערוץ חב"ד לילדים===
ערוץ חב"ד לילדים הוא אתר [[אינטרנט]] מבית [[ארגון נוער חב"ד]] המציג תכני מדיה לילדים - בעיקר סרטים - ברוח חב"ד. הערוץ הושק בחול המועד [[סוכות]] [[תשפ"ד]], עם הסלוגן 'גלגל הצלה לילדים'. הצפייה בערוץ מותנית במנוי בתשלום. מנהלי הערוץ הם הרב [[בנימין וילהלם]], הרב שמריהו קוביטשעק והרב שלומי אזימוב.

בין תכני הערוץ: סדרות מתח, סרטים לגיל הרך, מדור לבנות בלבד, 'עולם המשחקים' - משחקים מותאמים, עם הוראה בעבודת ה' וניגון חב"די ברקע. ניגונים ושירים חסידיים.

=== מגזינים ועלונים ===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק'''{{הערה|[http://www.col.org.il/files/old/pics/inbox/7835657_7007061.pdf הגיליון של ילדי ה'פנסאים' לפרשת במדבר > להורדה{{col}}]}}) והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע בצירוף למערכת [[שבועון כפר חב"ד]].

==== אבוקות של אור ====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}. לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

==== הכא במאי עסקינן ====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם 'הכא במאי עסקינן' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

===ספרים===
==== ספרי לימוד ====
* ברכות הנהנין
* להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח
* הלכות שבת
* הלכות פסח
* הלכות תפילה
* הלכות אהבת ישראל
* עבודה שבלב (הלכות [[תפילה]])

==== כללי ====
{{להשלים}}
* שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים
* סיפור למופת
* כל השביעין חביבין
* טועמים גאולה
* ללמוד וללמד

== פולמוס וביקורת==
[[קובץ:מכתב הרבנים צ''ה.jpg|ממוזער|מכתב הרב דוד נחשון אליו לרבני הקהילות ולשלוחי הרבי בנושא ה'פנסאים']]
===ביקורת מטעם 'צבאות השם בישראל'===
ביקורת פומבית נמתחה מטעם ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בישראל]] על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]], על השימוש שעושים הפנסאים בשם צבאות השם ללא רשות, ואף תוך התנגשות והתחרות ב'צבאות השם'. לטענתם ארגון צבאות השם בראשות הרב נחשון פועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי, ולכן אין לפעול ולהשתמש בשם צבאות ה' בצורה ממוסדות וארגונית בלא רשותם.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא יו"ר [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש|ארגון צבאות השם]] הרב [[דוד נחשון]] מכתב לשלוחי הרבי ולרבני הקהילות ובו הוא קורא להם שלא לשתף פעולה עם הארגון. אל המכתב הצטרפו כמה מרבני חב"ד ומשלוחי הרבי{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הכתבה המלאה] {{אינפו}}}}.

=== פולמוס בנושא פעילות תחת השם 'צבאות השם' ===
בארגון הפנסאים טוענים שהרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא שהוא פעל במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], וכל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל. גם במסגרת הפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם"{{הערה|שם=שטורעם}}.

בארגון צבאות השם משיבים, שצעירי חב"ד מעולם לא פעלו בתחום 'צבאות השם', מלבד מספר חודשים בשנת [[תש"נ]], שלאחריהם הוציא [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הבהרה{{הערה|ראו את [[:קובץ:Nayadot chabad.jpg|ראו מכתב הבהרה של הרב ירוסלבסקי בשם הרבנים]].}} שפעילות צבאות השם בישראל היא תחת ניידות חב"ד, באופן אוטונומי ללא קשר לצעירי חב"ד.

בארגון הפנסאים מביאים גם את פסק של [[בית דין רבני חב"ד]] בשנת תשמ"ט, העוסק בכלל הפעילות החב"דית בישראל כשבין הפעילויות מוזכרת גם פעילות 'צבאות השם', ומבהיר שכל הפעילות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}.

בצבאות השם מסבירים, שפסק הדין שניתן בתשמ"ט עסק בסוגיה אחרת, ונושא 'צבאות השם' שורבב אליו. הרב נחשון מספר שלאחר שפנה לרבי, הוציא [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] בשנת תש"נ מכתב הבהרה בשם הרבנים, שפעילות 'צבאות השם', מנוהלת על ידי '[[ניידות חב"ד באה"ק|הניידות]]' בראשות הרב דוד נחשון באופן עצמאי{{הערה|הרב דוד נחשון, [http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק], ג' באדר א' ה'תשע"ו}}.

===ההכרעה המשפטית בנושא השימוש בסמל צבאות השם===
החל משנת תשע"ח, התנהלה תביעה משפטית של 'הפנסאים' נגד 'צבאות השם' בבקשה למחוק את הרישום של 'סמל צבאות השם' כ'סימן מסחרי' של תנועת הנוער. בשנת [[תשפ"ג]] פסק רשם העיצובים וסימני המסחר שהסמל יהיה "פתוח לשימוש כלל ציבור
המאמינים" ובכך קיבל את טענות 'הפנסאים' ואף פסק להם הוצאות משפט{{הערה|[https://col.org.il/news/143107 הכתבה המלאה] {{חב"ד און ליין}}}}.

במשפט העידו שלוחים ועסקנים, בראשות: הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] יו"ר ה[[מרכז לעניני חינוך]]. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן המזכיר, הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי|מנחם מנדל קוטלרסקי]] שנמנה עם העוסקים ביצירת הסמל, ועוד עשרות שלוחים ועסקנים.

==הנהלת הארגון==
* הרב '[[שמעון רבינוביץ'|'''שמעון רבינוביץ'''']] - יו"ר
* הרב '''שמערלה קוביטשעק''' - מזכיר הארגון
* הרב [[בנימין וילהלם|'''בנימין וילהלם''']], משלוחי הרבי ב[[חולון]]
* הרב [[שלמה לייב אזימוב|'''שלמה אזימוב''']], שליח הרבי ל[[כפר סבא]]
* הרב '''אפי רבינוביץ''''
* הרב '''בעריש ביר'''

=== הוועד הרוחני ===
*הרב [[זלמן גופין|'''זלמן גופין''']] - משפיע ראשי
*הרב [[מנחם מענדל רוט|'''מנחם מענדל רוט''']] - משפיע
*הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)|'''מנחם הלפרין (ירושלים)''']] - מנהל 'אור החינוך'
*הרב '''[[מנחם מענדל מינצברג|מנחם מינצברג]]''' - [[נושא ונותן|משיב]] בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אהל מנחם מענדל צפת]]
*הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)|'''אלחנן יהודה לייב רייצעס''']] - משפיע בקהילת חב"ד באלעד ובישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]

==ראו גם==
* [[צבאות השם]]

==לקריאה נוספת==
* '''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה']''' {{אינפו}}
* [https://sinun770.org/מבט-לפעילות-הפנסאים/ '''מבט לפעילות הפנסאים'''] וידאו שנערך בשנת תשע"ב {{וידאו}}
* [https://col.org.il/feed?type=tags&id=28 '''תגית: הפנסאים'''] '''{{חב"ד און ליין}}'''
* [https://sinun770.org/author/ucwsfrzyezquxczcruwxgrra/ '''פנסאים - צבאות ה''''] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
* '''[https://col.org.il/news/143107 'ארגון נוער חב"ד' ניצח במשפט על סמל צבאות השם] {{חב"ד און ליין}}'''
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b551f406221_1672827380.pdf '''החלטת רשם סימני המסחר בנוגע לבעלות על סמל צבאות השם''']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:ארגון הפנסאים]]
[[קטגוריה:צבאות השם|.]]

לקוטי תורה - תורת שמואל

2026-04-09T23:06:01Z

חב"דפדי פעיל: /* מאמרים נוספים */

[[קובץ:תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר 'תורת שמואל' משנת [[תרכ"ו]]]]
[[קובץ:הרבי עם תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את 'תורת שמואל']]
[[קובץ:מים רבים תרלו.jpg|250px|ממוזער|ההוצאה החדשה של המשך 'מים רבים' (לקוטי תורה - תורת שמואל תרל"ו ח"א)]]
'''לקוטי תורה - תורת שמואל''' היא סדרת הספרים המרכזית של [[מאמר]]י [[אדמו"ר מהר"ש]] (מכילה כ-15 חלקים{{הערה|כולל המאמרים שנדפסו בקונטרסים, כגון: [[המשך והחרים - תרל"א]] וכד'.}}), ומסודרת לפי סדר השנים{{הערה|החצי השני ממאמרי אדמו"ר מהר"ש נמצא בכתי"ק ולא הודפס עד עתה.}}.

== חלקי הסדרה ==
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ו{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשל"ז; הוצאה שלישית - ברוקלין, תשמ"ט.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ז{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ח (כתבי יד הרב [[שמואל סופר]]){{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ז; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ט{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ט; הוצאה שניה - ברוקלין, תשנ"ב.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תר"ל{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשל"ג; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ג.}}.

=== המשך והחרים - תרל"א ===

{{ערך מורחב|המשך והחרים תרל"א}}

'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].

ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.

ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי מלך המשיח{{הערה|שם=מרובעות|אודות הוראת הרבי להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]].
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ג (ח"א){{הערה|ברוקלין, תשנ"ד.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ד{{הערה|ברוקלין, תשמ"ח.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ה (חלק א'){{הערה|שם=נא|ברוקלין, תנש"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ה (חלק ב'){{הערה|שם=נא}}.

=== המשך מים רבים - תרל"ו ===
{{ערך מורחב|המשך מים רבים תרל"ו}}
יצא לראשונה בשנת [[תש"ו]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. המאמרים הועתקו משלשה כתבי יד, העיקרי שבהם הוא מהרב [[שמואל סופר]]{{הערה|ראה בפתח דבר מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לספר.}}.

בהוצאה שניה יצא לאור בשנת [[תשל"ו]], ובהוצאה שלישית בשנת [[תשפ"א]]{{הערה|בהוצאה זו נוספה רשימת המאמרים בתחילת הספר, וכן נוספו ההשמטות שלא היו עד אז בספר.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ו (חלק ב'){{הערה|ברוקלין, תשמ"ג.}}.

=== המשך וככה - תרל"ז ===

{{ערך מורחב|המשך וככה תרל"ז}}

המשך "וככה - תרל"ז" הוא [[המשך]] מאמרי חסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] הנחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים בתורת החסידות ומכונה "'''וככה הגדול'''"{{הערה|בפתח דבר להוצאה הראשונה (קה"ת, תש"ה) כתב הרבי מלך המשיח: {{ציטוטון|המשך '''"וככה - תרל"ז"''' הנדפס בזה, עשה בשעתו רושם גדול בעולם החסידים ונתפרסם בכמה העתקות. בכת"י דרושי דא"ח מובא בשם '''"וככה הגדול"'''}}.}}.

ההמשך כולל מ"ו מאמרי חסידות הכוללים קל"ה פרקים. מתחיל מדיבור המתחיל "וככה תאכלו אותו", [[חג הפסח]] [[תרל"ז]], ומסתיים בשבת פרשת שמות [[תרל"ח]].

ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת, מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]].

שנים רבות לאחר מכן, ב[[יו"ד שבט]] [[תשע"ג]], הודפס מחדש ע"י [[מערכת אוצר החסידים]] באותיות מרובעות - ע"פ הוראת הרבי מלך המשיח שליט"א{{הערה|שם=מרובעות}}, ובה נוספו (בסוף הספר) ליקוט שיחות קודש ורשימות אודות ההמשך, וכן מאמר ד"ה וככה והמשכו ד"ה כימי צאתך{{הערה|בלתי מוגה.}} דשנת [[תשל"ז]], שנאמרו בקשר עם שנת המאה לההמשך ומיוסדים עליו.
* המשך 'חייב אדם לברך' - תרל"ח{{הערה|שם=תשה|ברוקלין, תש"ה.}}.
* המשך 'זאת חנוכת', 'מצה זו' ו'יונתי' - תר"ם{{הערה|שם=תשה}}.

=== דרושי חתונה ===

קונטרסים המכילים מאמרים מאדמו"ר המהר"ש מזמנים שונים בקשר לחתונות בני משפחה, חלקם שנכתבו על ידו, וחלקם מ[[הנחה|הנחות]].
* '''[[קונטרס דרושי חתונה תרמ"ב|קונטרס דרושי חתונה - תרמ"ב]]''': קונטרס של שני מאמרים קצרים של הרבי המהר"ש שנאמרו על חתונת [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|בנו מנחם מענדל]], בשנת [[תרמ"ב]]. י"ל ע"י [[קה"ת]] בשנת [[תשמ"א]]; [[תשע"ג]]; ובהוצאה מחודשת בשנת [[תשפ"ה]].
* '''[[קונטרס דרושי חתונה - תרל"ה]]''': בשנת תשע"ג הודפסה על ידי קה"ת חוברת בה מופיעים מאמרים נוספים, שנדפסו ברובם קודם לכן בשבועון חסידי חב"ד העולמי '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].

==מאמרים נוספים==
כמה מאמרים - הנחות בנו, [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] - נדפסו בקונטרסים בפ"ע ע"י [[קה"ת]] בהזדמנויות שונות:
*'''ויהי חיי שרה [[תרמ"ב]]''' - י"ל כ"ף [[מרחשון]], ערש"ק ש"פ [[חיי שרה]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/תרמ%22ב_-_ויהיו_חיי_שרה.pdf ויהיו חיי שרה - תרמ"ב] {{PDF}}}}.
*'''קטונתי מכל החסדים תרמ"ב''' - י"ל לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/קטונתי%20מכל%20החסדים%20תרמ״ב.pdf להורדה וקריאה].}}. בסוף הקונטרס באה הוספה - רשימת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בפרסום ראשון.
*'''והי' כאשר ירים משה תרמ"ב''' - י"ל לקראת חג הפורים תשפ"ו{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/והי'_כאשר_ירים_משה_תרמ%22ב.pdf לצפיה והורדה] {{PDF}}}}
*'''ויאמר ה' אל משה תרמ"ב''' - י"ל לקראת שביעי של פסח תשפ"ו{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/1308239/ לקראת שביעי של פסח: מאמר דא"ח מכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}
*'''ואולם חי אני תרמ"ב''' - י"ל לקראת ש"פ [[שלח]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/מאמר%20ואולם%20חי%20אני%20תרמ״ב%20מהדורת%20תשפ״ה.pdf ואולם חי אני - תרמ"ב] {{PDF}}.}}.
*'''שופטים ושוטרים תרמ"ב''' - י"ל לקראת ש"פ [[שופטים]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/שופטים_ושוטרים_-_תרמ%22ב.pdf שופטים ושוטרים - תרמ"ב] {{PDF}}}}.

== ראו גם ==
* [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
* [[רשימת תרכ"ו]]
* [[המשך מים רבים תרל"ו]]
* [[המשך וככה תרל"ז]]
* [[המשך והחרים תרל"א]]
* [[תורת שמואל - ספר השיחות]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''לקוטי תורה - תורת שמואל:''' [https://chabadpedia.co.il/images/3/36/5626_-_תרכ_ו.pdf תרכ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/49/5628_-_תרכ_ח.pdf תרכ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/34/5629_-_תרכ_ט.pdf תרכ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/5630_-_תר_ל.pdf תר"ל] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/77/5633_-_תרל_ג_א.pdf תרל"ג (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/5634_-_תרל_ד.pdf תרל"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b4/5635_-_תרל_ה_א.pdf תרל"ה (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/db/5635_-_תרל_ה_ב.pdf תרל"ה (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/סה%22מ_תרל%22ו_ח%22א_(מים_רבים).pdf תרל"ו (חלק א' - המשך "מים רבים")] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/25/סה%22מ_תרל%22ו_ח%22ב.pdf תרל"ו (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/וככה_תרל%22ז_-_הוצאת_תשע%22ג.pdf תרל"ז (המשך "וככה")] {{PDF}}
* '''מאמרים נוספים''': [https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תרל%22ב_-_ולקחתם_לכם%2C_ביום_השמע%22צ.pdf ולקחתם לכם, ביום השמיני עצרת - תרל"ב]{{הערה|ברוקלין, תש"נ.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/שופטים_ושוטרים_-_תרל%22ג.pdf שופטים ושוטרים - תרל"ג]{{הערה|ברוקלין, תשט"ז.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/דומה_דודי_לצבי_-_תרל%22ד.pdf דומה דודי לצבי - תרל"ד]{{הערה|ברוקלין, תשע"ה.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/כי_בועליך_עושיך_-_תרל%22ד.pdf כי בועליך עושיך - תרל"ד]{{הערה|שם=ס"ג|ברוקלין, תשס"ג.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/אמר_ריב%22ל_-_תרל%22ה.pdf אמר ריב"ל - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/אני_לדודי_-_תרל%22ה.pdf אני לדודי - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ד|ברוקלין, תשס"ד.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c1/בן_פורת_יוסף%2C_קשה_לזווגם_-_תרל%22ה.pdf בן פורת יוסף, קשה לזווגם - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ד}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/bb/כל_הנהנה_-_תרל%22ה.pdf להבין כו' כל הנהנה - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9b/קונטרס_שמע%22צ_ושמח%22ת_-_תרל%22ה.pdf קונטרס שמע"צ ושמח"ת - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/שופטים_ושוטרים_-_תרמ%22ב.pdf שופטים ושוטרים - תרמ"ב]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ד.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/תרמ%22ב_-_ויהיו_חיי_שרה.pdf ויהיו חיי שרה - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ה|ברוקלין, תשפ"ה.}} {{*}} [https://www.hageula.com/uploads/source/18/קטונתי%20מכל%20החסדים%20תרמ״ב.pdf קטונתי מכל החסדים - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ו|ברוקלין, תשפ"ו.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/והי'_כאשר_ירים_משה_תרמ%22ב.pdf והי' כאשר ירים משה - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ו}} {{*}}
[https://www.hageula.com/uploads/source/18/מאמר%20ואולם%20חי%20אני%20תרמ״ב%20מהדורת%20תשפ״ה.pdf ואולם חי אני - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ה}} {{PDF}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/7d/הצור_תמים_-_תרכ%22ז.pdf מאמר ד"ה הצור תמים פעלו תרכ"ז (עם ביאור ופענוח)]{{הערה|נדפס בספר המאמרים תרכ"ו (קה"ת, תשמ"ט) ע' רמא.}}, אותו הורה הרבי ללמוד בי"ג תשרי. יו"ל ע"י [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשס"ז]] {{PDF}}

{{ספרי אדמו"ר המהר"ש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|*]]
[[en:Likkutei Torah - Toras Shmuel]]

סידור תהלת ה'

2026-04-08T20:54:56Z

חב"דפדי פעיל: /* מהדורות נוספות */

[[קובץ:סידור תהלת ה'.png|ממוזער|300x300 פיקסלים|סידור תהלת ה', הוצאת תשפ"א - גדול]]
[[קובץ:סידור תהילת ה' חבד שופ.webp|ממוזער|סידור תהלת ה', הוצאת תשנ"ג - גודל בינוני]]
'''סידור תהילת השם''' הינו סידור בנוסח ה[[אריז"ל]], כפי שנערך ע"י [[אדמו"ר הזקן]].

המהדורה הנוכחית של סידור זה, מבוססת על סידור "[[סידור סדר העבודה|סדר העבודה]]", הוצאת [[וילנא]] [[תרע"א]], עם תיקונים והוספות מ[[הרבי]], בסידור זה מתפללים [[חסידי חב"ד]].

הסידור הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] עבור תלמידי בתי הספר היהודיים ב[[ארצות הברית]]. על עריכת הסידור הופקדו [[הרבי]] והרב [[ניסן מינדל]]. ההגהות נדפסו ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15722&pgnum=1 הגהות לסידור אדמו"ר הזקן].

חלק מהמהדורות של [[סידור רוסטוב]] נקראות גם-כן בשם "סידור תהילת ה'".

==ההוצאה הראשונה==
סידור 'תהלת השם השלם', בנוסח התפילה שתיקן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] בנוסח האריז"ל, הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית, לאור בקשת המדריכים בשל”ה.

סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל (במהדורות המאוחרות יותר) תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת מיום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). מכיוון שב[[סידור תורה אור]] לא נמצאות התפילות כסדרן, נוצר צורך ממשי עבור הילדים האמריקאים שלא הורגלו בסידור תפילה כלל, ובוודאי מעין זה, להוציא לאור סידור מסודר שלא יהיה בו צורך לדפדף הלוך ושוב. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל. מכיוון שבסיס הסידור נלקח מסידור 'סדר העבודה', רוב השמות בו הם שני [[י|יו"דים]]{{הערה|בשונה ממנהג ליובאוויטש בזה}}. אולם בכל מקום שהנוסח היה שונה בתכלית, העתיקו בדפוס צילום מסידור 'תורה אור', שם השמות הם [[שם הוי']] במילואו (כתפילת עלינו של ערבית לש”ק).

==הגהות ותיקונים במהדורות הבאות==
אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנת הסידור, כתב בנוגע להלכה מסויימת שנכתבה בסידור שאיננה נכונה, וסיים: "'''וסידור תהלת השם השלם הוא {{מונחון|פוטוגראפיה|מהדורת צילום}} מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי'''"{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג', [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/503.htm אגרת תקג].}}. מסיבה זו תוקנו בסידור טעויות רבות בהוצאות הבאות.

לאחר ההוצאה הראשונה, כאשר הדפיס ר' [[דוד ברוומן]] את הסידור בשנת [[תש"ז]] ב[[מינכן]], הרבי שלח לו הגהות על הסידור, אך הן לא באו לידי מימוש.

הגהות אחרות, 47 במספר (יתכן שהן זהות לקודמות) נעשו לקראת מהדורת [[תשט"ז]], אז נדפס הסידור גם בפורמט רגיל וגם בפורמט כיס.

===מהדורת תשל"ח===
לקראת תרגום הסידור לשפה ה[[אנגלית]] על ידי הרב [[ניסן מנגל]], בשנת [[תשל"ח]], עבר (יחד עם הרב [[טוביה זילברשטרום]]) על הסידור המודפס ומצא בו טעויות רבות - בנוסח, בניקוד, במראי מקומות, בהלכות ועוד. לקראת ההדפסה הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, שהועברה להכרעת רבנים ומומחים, והענינים שנשארו בספק הועברו להכרעת הרבי. על חלקן ענה בכתב, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך.

חלק מהתיקונים שנעשו במהדורה זו:
* בנוסח הזימון - שעד אז נכתב "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנהגו לומר כל רבותינו נשיאנו.
* בסיום קריאת שמע שעל המיטה - הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'.
* הוספת הערות הלכתיות - כמו ב"א-ל ארך אפיים", נוספה ההערה "וכן בכל יום שאין אומרים תחנון". מתחת ברכת "ברוך שפטרנו", נוספה ההערה "יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו". מתחת למזמור כ' שאומרים קודם "ובא לציון", נוספה ההערה "וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך".

חידוש מיוחד במהדורה זו היה הסכמת הרבי {{הערה|ראוי לציין כי הייתה זו הסכמה שבשתיקה (עיין תשורה לחתונה זילברשטרום (מופיע קישור בקישורים חיצונים ערך זה}} לנסח "דף שער" לסידור, שעד אז לא היה לו נוסח מיוחד, בשילוב שמו הקדוש של אדמו"ר הזקן מחבר הנוסח על פי האריז"ל, וכן עם [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|המסגרת המתאימה של ספרי אדמו"ר הזקן]]. הנוסח שהוכנס על ידי (אז) הת’ [[טוביה זילברשטרום]] היה: "סדור '''תהלת ה'''' על פי נוסח האר"י ז"ל, כפי אשר יסד קדוש{{הערה|התוארים הועתקו מנוסח דף השער של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}} עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר '''שניאור זלמן''' נבג"מ - בעל התניא והשו"ע. כל תפילה ותפילה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפילתו. הוצאה חדשה ומתוקנת".

הרבי ביקש להוציא לאור את רשימת התיקונים בהוצאה זו בחוברת נפרדת, עבור המשתמשים בסידורים הישנים. אולם בפועל לא יצאה לאור חוברת כזו. רשימת התיקונים הודפסה בתשורה מחתונה לבנו של הרב זילברשטרום{{הערה|בקישורים חיצוניים, ע' 46 ואילך.}}.

על רובם ככולם של השינויים הייתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בשנת [[תש"מ]], כתב הרבי לרב מנגל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בהוצאה לאור של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקונו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 '''הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה''''] {{אינפו}}}}.

אולם לאידך בשיחה שנעתקה בהערה 7 הרבי מדבר גם באופן כללי על הגהת הסידור וע"ז הסתמכו מוציאי הסידור החדש כפי שנכתב שציינו בהערות להקדמתו.

לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיוצא בזה. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור.

====קריאת התורה שבסידור====
בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיוצא בזה. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים.

בהוצאת תשל"ח נמצא באחד הסידורים מספרייתו של הרבי סידור עם קריאות נאות, ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. ר' טוביה זילברשטרום מצא ב [[ספריית אגודת חסידי חב”ד]] חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי והוכנס בסוף הסידור עם הפניה לשם (מפאת חוסר מקום בעימוד הקיים) עד למהדורת תשמ”ז לערך אז הוכנס במקומו (היות שנעשה עימוד חדש).

לימים, זכה לשמוע מפיו של ר' [[יהודה קרינסקי]], את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי הייתה 'א גרויסן יישר כח'.

===שינויים בשנים הבאות===
====פסוקי "רוממו"====
בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח, סיפר הרב [[צבי הירש גנזבורג]] כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש, כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם.

אמנם, תיקון זה לא נכנס באותה הוצאה, והרבי עורר על כך באתערותא דלעילא שנים אחר כך, בשיחת צום גדליה תשמ"ט. הרבי עורר מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור וכן הורה שם באופן כללי להגיה את הסידור כנזכר לעיל {{הערה|משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה (הן בנוסח תהלת ה' והן בנוסח בתורה אור), מובא שלאחר שהש"ץ לוקח הס"ת, אומרים הקהל: "לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו". ולפני ה"רוממו גו'" נשמט (בטעות על ידי "הבחור הזעצער") הפסוק ד"רוממו" הא' – "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא", כפי שנדפס בכו"כ סידורים.{{ש}}ולפלא שדוקא בסידורים שהייתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אף על פי שקודם הייתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיוצא בזה" .}}. מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון.

===סדר הניקוד===
בהתוועדות [[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תשמ"ב]], אמר הרבי שלכאורה צריך להיות סדר אחר בניקוד שבתחילת הסידור, והשווא מקומו לאחר כל הנקודות לפי חכמת הדקדוק שיש תנועות שהם מלך לדוגמא קמץ, ויש עבד לדוגמא פתח, ושוו"א הוא עבד לעבדים, ולכן מקומו לאחר כל הנקודות.

בהתוועדות [[ח"י אלול]] תשמ"ב אמר הרבי, שאף שיש לבאר את הסדר העכשווי על פי הקבלה, אך בסידור צריך להיות על דרך הפשט.

בפועל, כאשר [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין|הרב זלמן חנין]] האחראי על קה"ת הכניס לרבי להגהה סדר של הנקודות כאשר שוו"א אחר כל הנקודות - הרבי שלל את השינוי, והורה להשאיר כמו שהיה עד עכשיו.

באותה תקופה הודפס על ידי קה"ת בארץ הקודש סידור עם סדר חדש של ניקוד, אבל לאחר שהתברר שהרבי לא מעוניין בפועל ממש לשנות, חזרו להדפיס באופן הישן.

===הוספת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים"===
{{ערך מורחב|הריני מקבל}}{{ערך מורחב|אך צדיקים}}
בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולך ומתדרדר, "מלכיות מתגרות זו בזו", וגם בין בנ"י מתפשטת ההנהגה דהיפך אהבת ישראל - מן הראוי להוסיף בתפילה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת "הריני מקבל כו'" (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו"אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'" (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד"מלכיות מתגרות")
הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש"חדש אסור מן התורה" - הרי מנהגים אלו הובאו בכו"כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'{{הערה|השיחה י"ל מוגה בפ"ע – [https://drive.google.com/file/d/1C7UTPDDP0Upz94eiiAnf_fvxMSMEZi1p/view '''משיחת י"ט כסלו וש"פ וישב כ' כסלו תשד"מ'''] {{דרייב}}}}.

===תיקונים שלא תוקנו===
טעויות רבות לא תוקנו בסידור, וחלק גדול מהם הודפס (עם הערות וציונים) בחוברת השמטות ותיקונים לסידור אדמו"ר הזקן, שיצאה לאור ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ד]].

חלק מהתיקונים כוללים תיקונים קלים כמו הוספת נקודות ופסיקים. חלק מהם הם הערות שונות על שינויי נוסח, לדוגמא - ב'יהי רצון' שאחר אמירת [[תהלים]] מוסיף הרבי כי על פי נוסח הסידור בתפילת [[ראש השנה]], צריכים להיות מספר שינויים ותיקונים.

ההגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.

== חלוקתו על ידי הרבי ==
===בשנת תשט"ז===
בשנת [[תשט"ז]], קודם שיצאו [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים לארץ הקודש]] לחזק את קהילות חב"ד, לאחר [[רצח יד החמשה]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] – נתן [[הרבי]] לכל נוכח סידור תהילת ה'.

===ימי הספירה תשל"ב===
[[קובץ:מכתב כללי תשלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב כללי בסידור בחתימתו של הרבי (צולם ע"י [[משתמש:משה כהן|משה כהן]])]]
[[קובץ:דף השער תשלב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הסידור - הוצאה עשרים (צולם ע"י [[משתמש:משה כהן|משה כהן]])]]
ב'ימי הספירה' בשנת תשל"ב, העניק הרבי לכל אחד מהילדים ברחבי תבל שהשתתפו ב'מתנה לרבי' (של הוספת בלימוד וכו') לקראת יום ההולדת השבעים (ושלחו מכתבי ברכה לרבי) – [[תניא]]-כיס או סידור תהילת ה', כשמצורף אליו [[מכתב כללי פרטי]] לכל אחד מהילדים.
(הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו:
מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.

====נוסח המכתב כללי (בסידור)====
מכתב נתקבל ות"ח על ברכותיך
ובלשון חכמינו ז"ל - כבר מילתי' אמורה כבר בתורתנו הק' - "ואברכה (הוי'- מקור הברכות) מברכיך", בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר.
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחילתו – "השכמת הבוקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", שעל-ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצוותי[ה] ובהנהגה טובה בכלל ובאופן דמוסיף והולך ואור.
וכל זה מתוך שמחה וטוב לבב.

===י"א שבט תשל"ו===

[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px| חלוקת סידור לנשות השלוחים ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]]]]

קודם שיצאו [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים לארץ הקודש תשל"ו]] חילק להם הרבי בכניסה לחדרו הק' ספר [[לקוטי שיחות|לקוטי שיחות כרך י"א]] ולנשות השלוחים סידור.

===כ"ה תשרי תשל"ט===
בעת ה[[יחידות לאורחים]] אמר הרבי: "ימלא הקב"ה משאלות לבבכם. תכנסו ל[[מזכירות]] לקחת תניא בתור מזכרת
מחודש תשרי, שנדפס (התניא) בברוקלין, ותלמדו בו)"
לנשים ובנות אמר: "א סידור וואס איר זאלט אין דעם דאוונען". (היינו, שיקחו [[סידור]] ויתפללו בו).
על הספרים חתם הרבי בידו הק'. על התניא בעמוד האחורי ועל הסידור בעמוד הראשון.

===ערב שבועות תשל"ט===
[[קובץ:חלוקת סידור תהלת ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת סידור תהלת ה' לילדים בערב [[חג השבועות]] תשל"ט]]
בתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"ט]] הורה הרבי להדפיס אלף וחמש מאות סידורים ב"פורמט כיס", בכדי לחלקם לילדי ישראל. לשער הפנימי של כל סידור צורף דולר ל[[צדקה]] ומכתב 'אישי' מהרבי לילדים.

ביום רביעי, ליל ה' סיון, ערב [[חג השבועות]] ה'תשל"ט, בסיומה של [[התוועדות]] ליל ערב חג-השבועות, חילק הרבי את הסידורים בידו הק' לכל אחד ואחת מהילדים והילדות שלפני גיל מצוות.

בתחילת החלוקה הכניס הרבי את הדולרים לתוך הסידורים בעצמו ובהמשך עשו זאת חברי המזכירות.

הרבה מהילדים שעברו, שאלם הרבי אם הם לפני גיל בר מצוה, כשענו בחיוב נתן להם סידור. לא' ההורים שבא לקבל עבור ילדיו, אמר הרבי שהילד יבוא לקבל בעצמו. הרבה הורים הביאו את ילדיהם מביתם.

החלוקה לילדים נמשכה כשעה, ואחר כך נכנסו הילדות מעזרת נשים והרבי חילק להן.

בתוך הסידור שחולק צורף שטר של דולר, וכן הוצמד אליו מכתב.

'''נוסח המכתב:'''

{{ציטוט| תוכן=ב"ה, בחדש השלישי, חודש מתן תורתנו, התשל"ט
שלום וברכה!
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחלתו "השכמת הבקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד - "לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.. כמו שכתוב.. הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", ועל ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצותי' ובהנהגה טובה בכלל, ובכל זה - באופן דמוסיף והולך ואור בשמחה ובטוב לבב, ויקויים בך מה שנאמר: בניהם לדור אחרון מספרים תהלות הוי' ונפלאותיו אשר עשה. והודיעה תורתנו תורת אמת אשר קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
בברכת הצלחה בכל האמור
ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות|מרכאות=כן}}

לבנים החל המכתב המצורף עם המילים "שלום וברכה", ולבנות התחיל "ברכה ושלום".

בין הדברים אמר הרבי שבאם המכתב המצורף נשמט מהסידור - ניתן לבוא לה"מזכירות" ולקבל מכתב אחר על מנת להדביק.

כל עת החלוקה הקהל שר ניגונים, ואדמו"ר שליט"א רמז בידו הק' להגברת השירה. צוה לנגן הניגונים 'עוצו עצה', 'הושיעה את עמך', 'פרזות תשב', 'אין אדיר', 'אתה בחרתנו', ומחה כפיו הק', ואחר כך התחיל לנגן 'ניעט ניעט'.

==הדפסות מיוחדות של הסידור==
===אחרי מלחמת יום כיפור בפאיד===
{{ערך מורחב|ערך=[[הדפסת ספרי חב"ד בפאיד]]}}
[[קובץ:הדפסת הסידור בפאיד.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הדפסת הסידור בפאיד, נראים משמאל ר' [[מאיר פריימן]], חייל, ר' [[שלמה מיידנצ'יק|שליימק'ה מיידנצ'יק]], מזכירו של הרבי ר' [[ניסן מינדל]]]]
אחרי [[מלחמת יום כיפור]] הרבי שלח את מזכירו ר' [[ניסן מינדל]] להדפיס 'סידור תהילת ה' בפאיד מעבר לתעלת סואץ{{הערה|[https://col.org.il/news/98339 היו ימים{{COL}}]}}.

== מהדורות נוספות ==
מהדורות נוספות נדפסו על ידי גופים שונים במשך השנים:
* [[קה"ת]] ניו יורק - בשנת [[תש"ז]] הודפס ב[[מינכן]], וב[[תשי"ז]] ב[[ניו יורק]].
* [[תשמ"ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]], ניו יורק.
* [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]] - [[סניף קה"ת כפר חב"ד]].
* [[תשנ"ח]], [[תשס"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[ניו יורק]].
* [[תשס"ב]] - [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], עומד מחדש, עם שינויים משמעותיים, הגהות דקדוק ותיקונים, שינויים בניקוד בעימוד ובסדר התפילות ועוד. בסידור זה נוספו גם 'הנהגות' בשולי הגיליון.
* [[תשע"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], בגופן אחר ובתוספת הערות מסוימות בשולי הגיליון{{הערה|שם=קה"ת|יוצא ללא חותמת קה"ת.}}.
* [[תש"פ]], [[תשפ"א]], [[תשפ"ב]], [[תשפ"ה]] - ניו יורק (ע"פ הוצאת [[תשנ"ב]]).

השינויים שנעשו בהוצאה לאור של הסידור בשנת תשס"ב עוררו פולמוס ותגובות בעד ונגד<ref>[https://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=75581&lang=he&action=print הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסידור תהלת ה'] {{אינפו}}</ref> השינויים שהתפרסמו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|סדרת המאמרים בנושא הסידור החדש, מהרב [[יעקב סינגאווי]] - [[עיתון בית משיח]]: [https://chabadpedia.co.il/images/8/8a/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_-_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%99_-_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90.pdf '''גליון 408'''] • [https://chabadpedia.co.il/images/4/4a/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_-_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%99_-_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91.pdf '''גליון 409'''] • [https://chabadpedia.co.il/images/1/14/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_-_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%99_-_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%92.pdf '''גליון 410'''] • [https://chabadpedia.co.il/images/1/11/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_-_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%99_-_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%93.pdf '''גליון 414'''] {{בית משיח}}}}, ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|1=הרב [[יהושע מונדשיין]], [https://www.kramim.info/article/הסידור-של-הרבי/69536914 '''הסידור של הרבי'''] מאמר בנושא, מתוך סדרת כתבות.}} ועוד.

==סידורים בהשראת תהלת ה'==
* הרב [[לוי ביסטריצקי]] קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.
* סידור רינת ישראל - הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ל]], בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. בנוסח ספרד של סידור זה, הכריע העורך בכל ספק כבסידור תהלת ה', 'שהוא סידור מפורסם ומדוייק'{{הערה|ראה בהקדמת העורך לסידור "רינת ישראל"}}.

==ראו גם==
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[סידור עם דא"ח]]
*[[סידור תורה אור]]
*[[סידור רוסטוב]]
*[[סידור תהלת ה' באנגלית]]
*[[ישראל אלתר#מתפלל בסידור תהילת ה'|רבי ישראל מגור וסידור תהלת ה']]
* [[סידור תהילת ה' מהדורה מוערת]]

== קישורים חיצוניים ==
;מהדורות
* [http://www.770live.com/En770/siddur/siddur.htm סריקה] של דפי סידור תהילת ה' - אתר 770LIVE {{תמונה}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tZYBURqJAuCTwuAzaaYo6yky65-L3WlC/view?usp=sharing סידור תהלת ה' לשבת ויו"ט], תשפ"א {{PDF}}
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf תמיד תהלתו בפי]''', סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל"ח - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
* {{היברובוקס||סידור תהלת ה'|15723|מהדורת ניו-יורק תש"ז|עמוד דיגיטלי=1}}
* {{היברובוקס||סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי|16091|עמוד דיגיטלי=1}}
* {{היברובוקס||סידור תהלת ה'|32581|מהדורת ניו-יורק תש"נ|עמוד דיגיטלי=1}}

{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סידורים|ת]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[en:Siddur Tehillat Hashem]]

סידור תהלת ה'

2026-04-06T20:10:03Z

חב"דפדי פעיל:

[[קובץ:סידור תהלת ה'.png|ממוזער|300x300 פיקסלים|סידור תהלת ה', הוצאת תשפ"א - גדול]]
[[קובץ:סידור תהילת ה' חבד שופ.webp|ממוזער|סידור תהלת ה', הוצאת תשנ"ג - גודל בינוני]]
'''סידור תהילת השם''' הינו סידור בנוסח ה[[אריז"ל]], כפי שנערך ע"י [[אדמו"ר הזקן]].

המהדורה הנוכחית של סידור זה, מבוססת על סידור "[[סידור סדר העבודה|סדר העבודה]]", הוצאת [[וילנא]] [[תרע"א]], עם תיקונים והוספות מ[[הרבי]], בסידור זה מתפללים [[חסידי חב"ד]].

הסידור הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] עבור תלמידי בתי הספר היהודיים ב[[ארצות הברית]]. על עריכת הסידור הופקדו [[הרבי]] והרב [[ניסן מינדל]]. ההגהות נדפסו ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15722&pgnum=1 הגהות לסידור אדמו"ר הזקן].

חלק מהמהדורות של [[סידור רוסטוב]] נקראות גם-כן בשם "סידור תהילת ה'".

==ההוצאה הראשונה==
סידור 'תהלת השם השלם', בנוסח התפילה שתיקן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] בנוסח האריז"ל, הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית, לאור בקשת המדריכים בשל”ה.

סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל (במהדורות המאוחרות יותר) תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת מיום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). מכיוון שב[[סידור תורה אור]] לא נמצאות התפילות כסדרן, נוצר צורך ממשי עבור הילדים האמריקאים שלא הורגלו בסידור תפילה כלל, ובוודאי מעין זה, להוציא לאור סידור מסודר שלא יהיה בו צורך לדפדף הלוך ושוב. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל. מכיוון שבסיס הסידור נלקח מסידור 'סדר העבודה', רוב השמות בו הם שני [[י|יו"דים]]{{הערה|בשונה ממנהג ליובאוויטש בזה}}. אולם בכל מקום שהנוסח היה שונה בתכלית, העתיקו בדפוס צילום מסידור 'תורה אור', שם השמות הם [[שם הוי']] במילואו (כתפילת עלינו של ערבית לש”ק).

==הגהות ותיקונים במהדורות הבאות==
אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנת הסידור, כתב בנוגע להלכה מסויימת שנכתבה בסידור שאיננה נכונה, וסיים: "'''וסידור תהלת השם השלם הוא {{מונחון|פוטוגראפיה|מהדורת צילום}} מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי'''"{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג', [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/503.htm אגרת תקג].}}. מסיבה זו תוקנו בסידור טעויות רבות בהוצאות הבאות.

לאחר ההוצאה הראשונה, כאשר הדפיס ר' [[דוד ברוומן]] את הסידור בשנת [[תש"ז]] ב[[מינכן]], הרבי שלח לו הגהות על הסידור, אך הן לא באו לידי מימוש.

הגהות אחרות, 47 במספר (יתכן שהן זהות לקודמות) נעשו לקראת מהדורת [[תשט"ז]], אז נדפס הסידור גם בפורמט רגיל וגם בפורמט כיס.

===מהדורת תשל"ח===
לקראת תרגום הסידור לשפה ה[[אנגלית]] על ידי הרב [[ניסן מנגל]], בשנת [[תשל"ח]], עבר (יחד עם הרב [[טוביה זילברשטרום]]) על הסידור המודפס ומצא בו טעויות רבות - בנוסח, בניקוד, במראי מקומות, בהלכות ועוד. לקראת ההדפסה הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, שהועברה להכרעת רבנים ומומחים, והענינים שנשארו בספק הועברו להכרעת הרבי. על חלקן ענה בכתב, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך.

חלק מהתיקונים שנעשו במהדורה זו:
* בנוסח הזימון - שעד אז נכתב "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנהגו לומר כל רבותינו נשיאנו.
* בסיום קריאת שמע שעל המיטה - הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'.
* הוספת הערות הלכתיות - כמו ב"א-ל ארך אפיים", נוספה ההערה "וכן בכל יום שאין אומרים תחנון". מתחת ברכת "ברוך שפטרנו", נוספה ההערה "יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו". מתחת למזמור כ' שאומרים קודם "ובא לציון", נוספה ההערה "וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך".

חידוש מיוחד במהדורה זו היה הסכמת הרבי {{הערה|ראוי לציין כי הייתה זו הסכמה שבשתיקה (עיין תשורה לחתונה זילברשטרום (מופיע קישור בקישורים חיצונים ערך זה}} לנסח "דף שער" לסידור, שעד אז לא היה לו נוסח מיוחד, בשילוב שמו הקדוש של אדמו"ר הזקן מחבר הנוסח על פי האריז"ל, וכן עם [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|המסגרת המתאימה של ספרי אדמו"ר הזקן]]. הנוסח שהוכנס על ידי (אז) הת’ [[טוביה זילברשטרום]] היה: "סדור '''תהלת ה'''' על פי נוסח האר"י ז"ל, כפי אשר יסד קדוש{{הערה|התוארים הועתקו מנוסח דף השער של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}} עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר '''שניאור זלמן''' נבג"מ - בעל התניא והשו"ע. כל תפילה ותפילה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפילתו. הוצאה חדשה ומתוקנת".

הרבי ביקש להוציא לאור את רשימת התיקונים בהוצאה זו בחוברת נפרדת, עבור המשתמשים בסידורים הישנים. אולם בפועל לא יצאה לאור חוברת כזו. רשימת התיקונים הודפסה בתשורה מחתונה לבנו של הרב זילברשטרום{{הערה|בקישורים חיצוניים, ע' 46 ואילך.}}.

על רובם ככולם של השינויים הייתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בשנת [[תש"מ]], כתב הרבי לרב מנגל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בהוצאה לאור של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקונו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 '''הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה''''] {{אינפו}}}}.

אולם לאידך בשיחה שנעתקה בהערה 7 הרבי מדבר גם באופן כללי על הגהת הסידור וע"ז הסתמכו מוציאי הסידור החדש כפי שנכתב שציינו בהערות להקדמתו.

לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיוצא בזה. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור.

====קריאת התורה שבסידור====
בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיוצא בזה. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים.

בהוצאת תשל"ח נמצא באחד הסידורים מספרייתו של הרבי סידור עם קריאות נאות, ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. ר' טוביה זילברשטרום מצא ב [[ספריית אגודת חסידי חב”ד]] חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי והוכנס בסוף הסידור עם הפניה לשם (מפאת חוסר מקום בעימוד הקיים) עד למהדורת תשמ”ז לערך אז הוכנס במקומו (היות שנעשה עימוד חדש).

לימים, זכה לשמוע מפיו של ר' [[יהודה קרינסקי]], את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי הייתה 'א גרויסן יישר כח'.

===שינויים בשנים הבאות===
====פסוקי "רוממו"====
בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח, סיפר הרב [[צבי הירש גנזבורג]] כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש, כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם.

אמנם, תיקון זה לא נכנס באותה הוצאה, והרבי עורר על כך באתערותא דלעילא שנים אחר כך, בשיחת צום גדליה תשמ"ט. הרבי עורר מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור וכן הורה שם באופן כללי להגיה את הסידור כנזכר לעיל {{הערה|משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה (הן בנוסח תהלת ה' והן בנוסח בתורה אור), מובא שלאחר שהש"ץ לוקח הס"ת, אומרים הקהל: "לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו". ולפני ה"רוממו גו'" נשמט (בטעות על ידי "הבחור הזעצער") הפסוק ד"רוממו" הא' – "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא", כפי שנדפס בכו"כ סידורים.{{ש}}ולפלא שדוקא בסידורים שהייתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אף על פי שקודם הייתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיוצא בזה" .}}. מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון.

===סדר הניקוד===
בהתוועדות [[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תשמ"ב]], אמר הרבי שלכאורה צריך להיות סדר אחר בניקוד שבתחילת הסידור, והשווא מקומו לאחר כל הנקודות לפי חכמת הדקדוק שיש תנועות שהם מלך לדוגמא קמץ, ויש עבד לדוגמא פתח, ושוו"א הוא עבד לעבדים, ולכן מקומו לאחר כל הנקודות.

בהתוועדות [[ח"י אלול]] תשמ"ב אמר הרבי, שאף שיש לבאר את הסדר העכשווי על פי הקבלה, אך בסידור צריך להיות על דרך הפשט.

בפועל, כאשר [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין|הרב זלמן חנין]] האחראי על קה"ת הכניס לרבי להגהה סדר של הנקודות כאשר שוו"א אחר כל הנקודות - הרבי שלל את השינוי, והורה להשאיר כמו שהיה עד עכשיו.

באותה תקופה הודפס על ידי קה"ת בארץ הקודש סידור עם סדר חדש של ניקוד, אבל לאחר שהתברר שהרבי לא מעוניין בפועל ממש לשנות, חזרו להדפיס באופן הישן.

===הוספת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים"===
{{ערך מורחב|הריני מקבל}}{{ערך מורחב|אך צדיקים}}
בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולך ומתדרדר, "מלכיות מתגרות זו בזו", וגם בין בנ"י מתפשטת ההנהגה דהיפך אהבת ישראל - מן הראוי להוסיף בתפילה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת "הריני מקבל כו'" (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו"אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'" (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד"מלכיות מתגרות")
הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש"חדש אסור מן התורה" - הרי מנהגים אלו הובאו בכו"כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'{{הערה|השיחה י"ל מוגה בפ"ע – [https://drive.google.com/file/d/1C7UTPDDP0Upz94eiiAnf_fvxMSMEZi1p/view '''משיחת י"ט כסלו וש"פ וישב כ' כסלו תשד"מ'''] {{דרייב}}}}.

===תיקונים שלא תוקנו===
טעויות רבות לא תוקנו בסידור, וחלק גדול מהם הודפס (עם הערות וציונים) בחוברת השמטות ותיקונים לסידור אדמו"ר הזקן, שיצאה לאור ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ד]].

חלק מהתיקונים כוללים תיקונים קלים כמו הוספת נקודות ופסיקים. חלק מהם הם הערות שונות על שינויי נוסח, לדוגמא - ב'יהי רצון' שאחר אמירת [[תהלים]] מוסיף הרבי כי על פי נוסח הסידור בתפילת [[ראש השנה]], צריכים להיות מספר שינויים ותיקונים.

ההגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.

== חלוקתו על ידי הרבי ==
===בשנת תשט"ז===
בשנת [[תשט"ז]], קודם שיצאו [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים לארץ הקודש]] לחזק את קהילות חב"ד, לאחר [[רצח יד החמשה]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] – נתן [[הרבי]] לכל נוכח סידור תהילת ה'.

===ימי הספירה תשל"ב===
[[קובץ:מכתב כללי תשלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב כללי בסידור בחתימתו של הרבי (צולם ע"י [[משתמש:משה כהן|משה כהן]])]]
[[קובץ:דף השער תשלב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הסידור - הוצאה עשרים (צולם ע"י [[משתמש:משה כהן|משה כהן]])]]
ב'ימי הספירה' בשנת תשל"ב, העניק הרבי לכל אחד מהילדים ברחבי תבל שהשתתפו ב'מתנה לרבי' (של הוספת בלימוד וכו') לקראת יום ההולדת השבעים (ושלחו מכתבי ברכה לרבי) – [[תניא]]-כיס או סידור תהילת ה', כשמצורף אליו [[מכתב כללי פרטי]] לכל אחד מהילדים.
(הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו:
מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.

====נוסח המכתב כללי (בסידור)====
מכתב נתקבל ות"ח על ברכותיך
ובלשון חכמינו ז"ל - כבר מילתי' אמורה כבר בתורתנו הק' - "ואברכה (הוי'- מקור הברכות) מברכיך", בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר.
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחילתו – "השכמת הבוקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", שעל-ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצוותי[ה] ובהנהגה טובה בכלל ובאופן דמוסיף והולך ואור.
וכל זה מתוך שמחה וטוב לבב.

===י"א שבט תשל"ו===

[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px| חלוקת סידור לנשות השלוחים ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]]]]

קודם שיצאו [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים לארץ הקודש תשל"ו]] חילק להם הרבי בכניסה לחדרו הק' ספר [[לקוטי שיחות|לקוטי שיחות כרך י"א]] ולנשות השלוחים סידור.

===כ"ה תשרי תשל"ט===
בעת ה[[יחידות לאורחים]] אמר הרבי: "ימלא הקב"ה משאלות לבבכם. תכנסו ל[[מזכירות]] לקחת תניא בתור מזכרת
מחודש תשרי, שנדפס (התניא) בברוקלין, ותלמדו בו)"
לנשים ובנות אמר: "א סידור וואס איר זאלט אין דעם דאוונען". (היינו, שיקחו [[סידור]] ויתפללו בו).
על הספרים חתם הרבי בידו הק'. על התניא בעמוד האחורי ועל הסידור בעמוד הראשון.

===ערב שבועות תשל"ט===
[[קובץ:חלוקת סידור תהלת ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת סידור תהלת ה' לילדים בערב [[חג השבועות]] תשל"ט]]
בתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"ט]] הורה הרבי להדפיס אלף וחמש מאות סידורים ב"פורמט כיס", בכדי לחלקם לילדי ישראל. לשער הפנימי של כל סידור צורף דולר ל[[צדקה]] ומכתב 'אישי' מהרבי לילדים.

ביום רביעי, ליל ה' סיון, ערב [[חג השבועות]] ה'תשל"ט, בסיומה של [[התוועדות]] ליל ערב חג-השבועות, חילק הרבי את הסידורים בידו הק' לכל אחד ואחת מהילדים והילדות שלפני גיל מצוות.

בתחילת החלוקה הכניס הרבי את הדולרים לתוך הסידורים בעצמו ובהמשך עשו זאת חברי המזכירות.

הרבה מהילדים שעברו, שאלם הרבי אם הם לפני גיל בר מצוה, כשענו בחיוב נתן להם סידור. לא' ההורים שבא לקבל עבור ילדיו, אמר הרבי שהילד יבוא לקבל בעצמו. הרבה הורים הביאו את ילדיהם מביתם.

החלוקה לילדים נמשכה כשעה, ואחר כך נכנסו הילדות מעזרת נשים והרבי חילק להן.

בתוך הסידור שחולק צורף שטר של דולר, וכן הוצמד אליו מכתב.

'''נוסח המכתב:'''

{{ציטוט| תוכן=ב"ה, בחדש השלישי, חודש מתן תורתנו, התשל"ט
שלום וברכה!
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחלתו "השכמת הבקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד - "לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.. כמו שכתוב.. הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", ועל ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצותי' ובהנהגה טובה בכלל, ובכל זה - באופן דמוסיף והולך ואור בשמחה ובטוב לבב, ויקויים בך מה שנאמר: בניהם לדור אחרון מספרים תהלות הוי' ונפלאותיו אשר עשה. והודיעה תורתנו תורת אמת אשר קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
בברכת הצלחה בכל האמור
ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות|מרכאות=כן}}

לבנים החל המכתב המצורף עם המילים "שלום וברכה", ולבנות התחיל "ברכה ושלום".

בין הדברים אמר הרבי שבאם המכתב המצורף נשמט מהסידור - ניתן לבוא לה"מזכירות" ולקבל מכתב אחר על מנת להדביק.

כל עת החלוקה הקהל שר ניגונים, ואדמו"ר שליט"א רמז בידו הק' להגברת השירה. צוה לנגן הניגונים 'עוצו עצה', 'הושיעה את עמך', 'פרזות תשב', 'אין אדיר', 'אתה בחרתנו', ומחה כפיו הק', ואחר כך התחיל לנגן 'ניעט ניעט'.

==הדפסות מיוחדות של הסידור==
===אחרי מלחמת יום כיפור בפאיד===
{{ערך מורחב|ערך=[[הדפסת ספרי חב"ד בפאיד]]}}
[[קובץ:הדפסת הסידור בפאיד.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הדפסת הסידור בפאיד, נראים משמאל ר' [[מאיר פריימן]], חייל, ר' [[שלמה מיידנצ'יק|שליימק'ה מיידנצ'יק]], מזכירו של הרבי ר' [[ניסן מינדל]]]]
אחרי [[מלחמת יום כיפור]] הרבי שלח את מזכירו ר' [[ניסן מינדל]] להדפיס 'סידור תהילת ה' בפאיד מעבר לתעלת סואץ{{הערה|[https://col.org.il/news/98339 היו ימים{{COL}}]}}.

== מהדורות נוספות ==
מהדורות נוספות נדפסו על ידי גופים שונים במשך השנים:
* [[קה"ת]] ניו יורק - בשנת [[תש"ז]] הודפס ב[[מינכן]], וב[[תשי"ז]] ב[[ניו יורק]].
* [[תשמ"ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]], ניו יורק.
* [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]] - [[סניף קה"ת כפר חב"ד]].
* [[תשנ"ח]], [[תשס"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[ניו יורק]].
* [[תשס"ב]] - [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], עומד מחדש, עם שינויים משמעותיים, הגהות דקדוק ותיקונים, שינויים בניקוד בעימוד ובסדר התפילות ועוד. בסידור זה נוספו גם 'הנהגות' בשולי הגיליון.
* [[תשע"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], בגופן אחר ובתוספת הערות מסוימות בשולי הגיליון{{הערה|שם=קה"ת|יוצא ללא חותמת קה"ת.}}.
* [[תש"פ]] - ניו יורק (ע"פ הוצאת [[תשנ"ב]]).

השינויים שנעשו בהוצאה לאור של הסידור בשנת תשס"ב עוררו פולמוס ותגובות בעד ונגד<ref>[https://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=75581&lang=he&action=print הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסידור תהלת ה'] {{אינפו}}</ref> השינויים שהתפרסמו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|סדרת המאמרים בנושא הסידור החדש, מהרב [[יעקב סינגאווי]] - [[עיתון בית משיח]]: [https://chabadpedia.co.il/images/8/8a/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_-_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%99_-_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90.pdf '''גליון 408'''] • [https://chabadpedia.co.il/images/4/4a/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_-_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%99_-_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91.pdf '''גליון 409'''] • [https://chabadpedia.co.il/images/1/14/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_-_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%99_-_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%92.pdf '''גליון 410'''] • [https://chabadpedia.co.il/images/1/11/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_-_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%99_-_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%93.pdf '''גליון 414'''] {{בית משיח}}}}, ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|1=הרב [[יהושע מונדשיין]], [https://www.kramim.info/article/הסידור-של-הרבי/69536914 '''הסידור של הרבי'''] מאמר בנושא, מתוך סדרת כתבות.}} ועוד.

==סידורים בהשראת תהלת ה'==
* הרב [[לוי ביסטריצקי]] קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.
* סידור רינת ישראל - הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ל]], בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. בנוסח ספרד של סידור זה, הכריע העורך בכל ספק כבסידור תהלת ה', 'שהוא סידור מפורסם ומדוייק'{{הערה|ראה בהקדמת העורך לסידור "רינת ישראל"}}.

==ראו גם==
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[סידור עם דא"ח]]
*[[סידור תורה אור]]
*[[סידור רוסטוב]]
*[[סידור תהלת ה' באנגלית]]
*[[ישראל אלתר#מתפלל בסידור תהילת ה'|רבי ישראל מגור וסידור תהלת ה']]
* [[סידור תהילת ה' מהדורה מוערת]]

== קישורים חיצוניים ==
;מהדורות
* [http://www.770live.com/En770/siddur/siddur.htm סריקה] של דפי סידור תהילת ה' - אתר 770LIVE {{תמונה}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tZYBURqJAuCTwuAzaaYo6yky65-L3WlC/view?usp=sharing סידור תהלת ה' לשבת ויו"ט], תשפ"א {{PDF}}
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf תמיד תהלתו בפי]''', סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל"ח - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
* {{היברובוקס||סידור תהלת ה'|15723|מהדורת ניו-יורק תש"ז|עמוד דיגיטלי=1}}
* {{היברובוקס||סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי|16091|עמוד דיגיטלי=1}}
* {{היברובוקס||סידור תהלת ה'|32581|מהדורת ניו-יורק תש"נ|עמוד דיגיטלי=1}}

{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סידורים|ת]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[en:Siddur Tehillat Hashem]]

ניגונים על פרקי הרבי

2026-04-06T18:46:36Z

חב"דפדי פעיל: ???

דבר מלכות אחרון של פסח (א')

2026-04-05T13:58:38Z

חב"דפדי פעיל: /* תוכן השיחה */

{{מפנה|דבר מלכות אחרון של פסח|חלק מהשיחה אותה הגיה הרבי בתור השתתפות בכינוס תורה באסרו חג|דבר מלכות אחרון של פסח (ב')}}
{{ציטוט צף|נוסף לכך שחג הפסח ("זמן חרותנו") בכללותו הוא התחלת ושורש לכל עניני הגאולה, עד לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עלי' נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – מודגשת הגאולה העתידה (בחג הפסח עצמו) בעיקר (בימים האחרונים דפסח, ובפרט) באחרון של פסח, כי:
א. אחרון של פסח הוא יום שמיני דפסח, וידוע ש"שמיני" קשור עם ענין הגאולה..{{ש}}ב. באחרון של פסח מפטירין בענינו של משיח.. ושאר הפסוקים שלאח"ז בתיאור מעלותיו של המשיח.. ובתיאור מצב העולם בימות המשיח ("וגר זאב עם כבש וגו'").{{ש}}ג. באחרון של פסח (לאחרי מנחה) אוכלים סעודת משיח.. כמנהג הבעש"ט שנתגלה ונתפרסם ע"י כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (בישיבת תומכי תמימים), ונתפרש ביותר ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, עד שבדורנו זה נעשה מנהג פשוט והולך ומתפשט אצל רבים מבנ"י (ועד לכל אשר בשם ישראל יכונה) בכל תפוצות ישראל.}}
'''דבר מלכות אחרון של פסח''' הינה [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בהתוועדות [[אחרון של פסח]] (בסעודת משיח) [[תנש"א]].

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].

== תוכן השיחה ==

כשחג הפסח חל בשבת, אז ספירת העומר מתחיל מיד "ממחרת השבת", ויוצא שה"שבע שבתות תמימות" נספרות במקביל לימי השבוע (כמו "ימי בראשית"), ולא רק "כמנינם" כבכל שנה, ואח"כ מגיעים ליום השמיני, אחרון של פסח, בשבת פ' שמיני וכו'.

כל פרט מהנ"ל מורה על בחינה ותוכן מסוים, ובהתאם לקביעות שנה זו ([[תנש"א]]) הן מתחברות ויוצרות חידוש:

מצד זה שענייני חג הפסח שלמעלה מגדרי העולם ("פסיחה ודילוג") נופלים ביום שבת, שבו ישנה השלימות דהעולם, זה נותן כח מיוחד בעבודת האדם בספירת העומר, כח "שלמעלה מהשבת" - שלא רק יתעסק בעניינים השייכים לגדרי האדם והעולם, אלא שע"י עבודתו ימשיך ויגלה בפנימיותו ובסביבתו גילויים שלמעלה מגדרי העולם,

שעל ידי זה ישנם ב' המעלות גם יחד: גילוי אלוקות שלמעלה מהעולם, וביחד עם זה, נמשך וחודר ע"י עבודת האדם בגדרי העולם,

וכשהקביעות ד-7 ימי הספירה בהתאם ל-7 ימי השבוע, יוצא שבתוך חג הפסח מסיימים לעבוד על מידת החסד (שהינה הראשונה והעיקרית - "עולם חסד יבנה"), ומזה מגיעים ליום השמיני, חג אחרון של פסח, ובמיוחד בשנה זו שקוראים פרשת שמיני שמונה פעמים, נעשית השנה כולה "שמינה" בגשמיות וברוחניות.

ועד שבסוף ספירת העומר באים לגילוי שער הנו"ן, שלימות שלמעלה מגדרי העולם, שזהו הגילוי דמתן תורה כפי שתתגלה בגאולה העתידה.

באחרון של פסח מודגש ענין הגאולה כמו בסעודת משיח (וכן בתוכן הפרשה וההפטרה ועוד), ובשנה זו ([[תנש"א]]) ממשיכים במוצ"ש גם סעודת "דוד מלכא משיחא". ויהי רצון שהמשך סעודת משיח יהיה בגאולה ביחד עם משיח צדקנו{{הערה|סיכום הדבר מלכות ע' 58.}}.

== ראו גם ==
* [[דבר מלכות אחרון של פסח (ב')]]

==קישורים חיצוניים==
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAWmlNQjF6WFJSa3M/view?usp=drive_link&resourcekey=0-gS3Dx8-Uik8E0NeTb8sPyQ מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1ExHuivOteDff99UP0pgJlvn3oK0RrSwo3eAq1zEKsPs/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1qMpvMbsZkxtu0JN7y3aT8erHFTXfm0M6/view בצירוף שיחה ב']'''

{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|אחרון של פסח]]
[[קטגוריה:פסח|דבר מלכות]]

קונטרס מאמרים תרפ"ב

2026-04-05T13:51:48Z

חב"דפדי פעיל:

[[קובץ:קונטרס מאמרים תרפב כריכה.jpg|250px|ממוזער|כריכת הקונטרס]]
[[קובץ:מענה קונטרס מאמרים תרפב.png|250px|ממוזער|המענה על הדפסת הקונטרס למנהל קה"ת הרב זלמן חאנין]]
"'''קונטרס מאמרים תרפ"ב'''", הוא קובץ המכיל שלושה מאמרים של [[אדמו"ר הריי"צ]], שנאמרו בשנת [[תרפ"ב]]. הקובץ חולק על ידי [[הרבי]] ביום הבהיר [[י' שבט]] תשנ"ב, בצירוף שתי [[דולרים לצדקה]].

==הקונטרס==

הקונטרס כולל שלושה מאמרי חסידות שאמר אדמו"ר הריי"צ בראשית שנת תרפ"ב ונמצאו בכתב יד.

בפתח הקונטרס נדפסה תמונת תואר {{ציטוטון|פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע}}, ובסופו פקסימיליות מכת"י המעתיק ו{{ציטוטון|ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע}}.

בגוף המאמרים ניתוספו הערות ומראי מקומות בעריכת ר' [[אהרן לייב רסקין]].

המאמרים שנדפסו בקונטרס נדפסו שוב בהוצאה החדשה של ספר המאמרים תרפ"ב, בראש הספר (עם הערות הנ"ל). ובסוף הספר הוסיפו את דברי הרבי לפני חלוקת הקונטרס, וה"פתח דבר" לקונטרס (שהוגה על ידי הרבי).

== חלוקתו ע"י [[הרבי]]==

בליל [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ב]] חילק הרבי את הקונטרס בצירוף שני דולר ל[[צדקה]].

בסיום תפילת ערבית - פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה, ובטרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה. מיד לאחר מכן החל בחלוקת הקונטרס.

הרבי חילק את הקונטרס בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שתי שטרות של דולר לצדקה, הקונטרס בצבע אדום, והוא מכיל כ-50 עמודים. הפתח דבר נושא את התאריך "מוצש"ק פ' בא".

בעת החלוקה ענה על בקשות ברכה. החלוקה הסתיימה בשעה 10:30 לערך, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק הרבי כ-7,000 חוברות.

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/קונטרס_מאמרים_תרפ%22ב_-_יו%22ד_שבט_תשנ%22ב.pdf קונטרס מאמרים תרפ"ב]''' {{PDF}}

{{במחיצת הרבי}}
{{ספרי אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|ק]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

קובץ:מענה קונטרס מאמרים תרפב.png

2026-04-05T13:50:50Z

חב"דפדי פעיל: {{מידע |תיאור=מענה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ע"ד הדפסת קונטרס מאמרים תרפ"ב |מקור=ספריית כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א 2302 |תאריך יצירה=תשנ"ב |יוצר= |אישורים והיתרים= |גרסאות אחרות= }}

== תקציר ==
{{מידע
|תיאור=מענה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ע"ד הדפסת [[קונטרס מאמרים תרפ"ב]]
|מקור=ספריית כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א 2302
|תאריך יצירה=תשנ"ב
|יוצר=
|אישורים והיתרים=
|גרסאות אחרות=
}}

מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)

2026-04-05T13:35:38Z

חב"דפדי פעיל: /* קונטרסים */

{{קובץ|מאמרי אדמור הצמח צדק}}
'''מאמרי אדמו"ר הצמח צדק - הנחות''' היא סדרת ספרים של ה[[מאמר]]ים שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לא מכתב ידו, אלא נרשמו על ידי 'מניחים' שומעי דברו.

==תיאור==

רוב מאמרי ה'צמח צדק' נדפסו בספרי [[אור התורה]], והם מאמרים שכתב אדמו"ר הצ"צ בעצמו.

בשנים האחרונות החלה מערכת [[אוצר החסידים]] להוציא גם את ההנחות, רשימות שכתבו ה'מניחים' כפי ששמעו מהצ"צ.

רוב ההנחות הנמצאים כיום כתבו בנו של הצ"צ, [[אדמו"ר מהר"ש]], והחסיד ר' [[דובער אשכנזי|דובער מקאליסק]]{{הערה|על כמה מ'הנחות' ר' בערל קאליסקער יש תיקונים בגוכי"ק אדמו"ר מהר"ש.}}.הנחותיו של רבי הלל מפאריטש לא נכללו בסדרה זו שכן הם הולכים ונדפסים בפני עצמם בסדרת ספריו פלח הרמון.

==הוצאה לאור==

בשנת [[תשנ"ז]] הופיע הספר "[[מאמר]]י [[אדמו"ר הצמח צדק]] - [[הנחות]] [[תרי"ד]]-[[תרט"ו]]", ובו ה[[הנחות]] משנים אלו בתוספת מראי מקומות וציונים.

בשנת [[תשע"ז]] החלה להופיע סדרת הספרים "[[מאמר]]י [[אדמו"ר הצ"צ]] - [[הנחות]]" מסודרת לפי [[פרשיות השבוע]]. עד עתה ([[תשפ"ג]]) הופיעו שלשה כרכים:
א. [[בראשית]] - [[חיי שרה]].
ב. [[תולדות]] - [[ויחי]].
ג. [[שמות]] - [[בשלח]].

עורך הסדרה הראשי הוא הרב [[אליהו מטוסוב]].

== קונטרסים ==
בשנת תשפ"ב החלה מערכת [[אוצר החסידים]] להוציא את מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הרבים הנמצאים בכתב יד{{הערה|בנוסף למאמרים שנדפסו לפנ"ז: [https://drive.google.com/file/d/1kI8J7qQELpAXuO6F_nrfkoyIQ0UKk2YJ/view?usp=drive_link ד"ה 'כתפוח בעצי היער'] שנדפס בשנת [[תשס"ג]] ו[https://drive.google.com/file/d/1nc-46ToZQNG0F1yXdb6h0uG0WswGeOqz/view?usp=drive_link ד"ה 'מי מנה עפר יעקב'] שנדפס בשנת [[תשס"ד]].}}, בתוספת מראי מקומות וציונים{{הערה|מלאכת פענוח ה[[כת"י]], ה[[מראי מקומות]] והחלוקה לקטעים בידי הת' דוד ב"ר אברהם.}}.

* מאמר כתפוח בעצי היער, יצא לאור בשנת [[תשס"ג]].
* מאמר מי מנה עפר [[יעקב]], יצא לאור בשנת [[תשס"ד]].
* מאמר החדש הזה לכם - [[תרי"ט]], יצא לאור בשנת [[תשפ"ב]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמר יבוא זה ויקבל זאת - [[תרי"ג]], יצא לאור בשנת תשפ"ב - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמר אז תשמח בתולה במחול - [[תקצ"ח]], יצא לאור בשנת [[תשפ"ב]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמר להבין ההפרש בין יו"ט ראשון ליו"ט שני - [[תרי"ח]], יצא לאור בשנת [[תשפ"ג]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* קונטרס מאמרי [[חג הפסח]] [[תרי"ט]]- ובו ארבעה [[מאמר]]ים שנאמרו במהלך [[חג הפסח]] בשנת [[תרי"ט]], יצא לאור לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/04/05-04-2023-03-11-43-Maamorei_Pesach_5619.pdf הקונטרס בפורמט PDF].}}.
* מאמר עיר קטנה ואנשים בה מעט - [[תרי"ח]], יצא לאור בשנת [[תשפ"ד]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/06/11-06-2024-07-52-59-Shavuos_5618.pdf הקונטרס בפורמט PDF].}}.
* מאמר גדול אדונינו ורב כח - [[תר"ב]], יצא לאור לקראת [[ראש השנה]] [[תשפ"ו]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמר וירא אליו - יצא לאור לקראת ש"פ וירא וכ"ף מרחשוון תשפ"ו - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמרי מקול מחצצים, צדקת פרזונו - יצא לאור לקראת י"ד כסלו תשפ"ו - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/f1b8e92e-60fd-414f-88c7-d22952c7a00a%20(1).pdf הקונטרס בפורמט PDF] {{הגאולה}}}}.
* מאמר וירא והנה שלשה אנשים (מעין המשך למאמר ד"ה וירא אליו) - יצא לאור לקראת ה' טבת תשפ"ו - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים{{הערה|[https://www.hageula.com/news/press/27235.htm מאמר מהצ"צ בפרסום ראשון לרגל ה' בטבת] {{הגאולה}}}}.
* מאמר ויקהל משה - [[תר"ז]], יצא לאור לקראת ש"פ ויקהל־פקודי תשפ"ו - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.

==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15915&pgnum=1 מאמרי אדמו"ר הצמח צדק, הנחות תרי"ד-תרט"ו] - [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]] {{הב}}
*[https://www.hebrewbooks.org/58817 מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הנחות - כרך ראשון] - [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]] {{הב}}

{{ספרי אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]

מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)

2026-04-05T13:23:02Z

חב"דפדי פעיל: /* קונטרסים */ השחתה

{{קובץ|מאמרי אדמור הצמח צדק}}
'''מאמרי אדמו"ר הצמח צדק - הנחות''' היא סדרת ספרים של ה[[מאמר]]ים שאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לא מכתב ידו, אלא נרשמו על ידי 'מניחים' שומעי דברו.

==תיאור==

רוב מאמרי ה'צמח צדק' נדפסו בספרי [[אור התורה]], והם מאמרים שכתב אדמו"ר הצ"צ בעצמו.

בשנים האחרונות החלה מערכת [[אוצר החסידים]] להוציא גם את ההנחות, רשימות שכתבו ה'מניחים' כפי ששמעו מהצ"צ.

רוב ההנחות הנמצאים כיום כתבו בנו של הצ"צ, [[אדמו"ר מהר"ש]], והחסיד ר' [[דובער אשכנזי|דובער מקאליסק]]{{הערה|על כמה מ'הנחות' ר' בערל קאליסקער יש תיקונים בגוכי"ק אדמו"ר מהר"ש.}}.הנחותיו של רבי הלל מפאריטש לא נכללו בסדרה זו שכן הם הולכים ונדפסים בפני עצמם בסדרת ספריו פלח הרמון.

==הוצאה לאור==

בשנת [[תשנ"ז]] הופיע הספר "[[מאמר]]י [[אדמו"ר הצמח צדק]] - [[הנחות]] [[תרי"ד]]-[[תרט"ו]]", ובו ה[[הנחות]] משנים אלו בתוספת מראי מקומות וציונים.

בשנת [[תשע"ז]] החלה להופיע סדרת הספרים "[[מאמר]]י [[אדמו"ר הצ"צ]] - [[הנחות]]" מסודרת לפי [[פרשיות השבוע]]. עד עתה ([[תשפ"ג]]) הופיעו שלשה כרכים:
א. [[בראשית]] - [[חיי שרה]].
ב. [[תולדות]] - [[ויחי]].
ג. [[שמות]] - [[בשלח]].

עורך הסדרה הראשי הוא הרב [[אליהו מטוסוב]].

== קונטרסים ==
בשנת תשפ"ב החלה מערכת [[אוצר החסידים]] להוציא את מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הרבים הנמצאים בכתב יד{{הערה|בנוסף למאמרים שנדפסו לפנ"ז: [https://drive.google.com/file/d/1kI8J7qQELpAXuO6F_nrfkoyIQ0UKk2YJ/view?usp=drive_link ד"ה 'כתפוח בעצי היער'] שנדפס בשנת [[תשס"ג]] ו[https://drive.google.com/file/d/1nc-46ToZQNG0F1yXdb6h0uG0WswGeOqz/view?usp=drive_link ד"ה 'מי מנה עפר יעקב'] שנדפס בשנת [[תשס"ד]].}}, בתוספת מראי מקומות וציונים{{הערה|מלאכת פענוח ה[[כת"י]], ה[[מראי מקומות]] והחלוקה לקטעים בידי הת' דוד ב"ר אברהם.}}.

* מאמר כתפוח בעצי היער, יצא לאור בשנת [[תשס"ג]].
* מאמר מי מנה עפר [[יעקב]], יצא לאור בשנת [[תשס"ד]].
* מאמר החדש הזה לכם - [[תרי"ט]], יצא לאור בשנת [[תשפ"ב]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמר יבוא זה ויקבל זאת - [[תרי"ג]], יצא לאור בשנת תשפ"ב - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמר אז תשמח בתולה במחול - [[תקצ"ח]], יצא לאור בשנת [[תשפ"ב]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמר להבין ההפרש בין יו"ט ראשון ליו"ט שני - [[תרי"ח]], יצא לאור בשנת [[תשפ"ג]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* קונטרס מאמרי [[חג הפסח]] [[תרי"ט]]- ובו ארבעה [[מאמר]]ים שנאמרו במהלך [[חג הפסח]] בשנת [[תרי"ט]], יצא לאור לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/04/05-04-2023-03-11-43-Maamorei_Pesach_5619.pdf הקונטרס בפורמט PDF].}}.
* מאמר עיר קטנה ואנשים בה מעט - [[תרי"ח]], יצא לאור בשנת [[תשפ"ד]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/06/11-06-2024-07-52-59-Shavuos_5618.pdf הקונטרס בפורמט PDF].}}.
* מאמר גדול אדונינו ורב כח - [[תר"ב]], יצא לאור לקראת [[ראש השנה]] [[תשפ"ו]] - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמר וירא אליו - יצא לאור לקראת ש"פ וירא וכ"ף מרחשוון תשפ"ו - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים.
* מאמרי מקול מחצצים, צדקת פרזונו - יצא לאור לקראת י"ד כסלו תשפ"ו - בתוספת הערות ומראי מקומות וציונים{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/f1b8e92e-60fd-414f-88c7-d22952c7a00a%20(1).pdf הקונטרס בפורמט PDF] {{הגאולה}}}}.

==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15915&pgnum=1 מאמרי אדמו"ר הצמח צדק, הנחות תרי"ד-תרט"ו] - [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]] {{הב}}
*[https://www.hebrewbooks.org/58817 מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הנחות - כרך ראשון] - [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]] {{הב}}

{{ספרי אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]

טוביה חבקין

2026-04-05T13:02:53Z

חב"דפדי פעיל: השחתה

[[קובץ:הרב טוביה (יובל) חבקין.jpg|ממוזער|הרב טוביה חבקין בפתיחת שנת הלימודים של המתיבתא [[תשפ"ד]] בקריית גת]]
'''טוביה יובל חבקין''' (נולד ב[[י"ז בתמוז]] [[תש"ל]], 1970) הוא מנהל [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז בתמוז]] [[תש"ל]] ב[[ירושלים]] לר' נתן ועדה חבקין, חברי קהילת חב"ד בעיר ירושלים.

לקראת שנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

[[התחתן]] ב[[י"ד בסיון]] [[תשנ"ו]] עם רעייתו נחמה דינה, בת המשפיע הרב [[משה שלמה לויטין]] מ[[לוד]] וקבע את מגוריו בסמיכות למגורי הורי רעייתו. התגרש בשנת תשס<nowiki>''</nowiki>א לאחר אירוע מסאיר בביתו

התחתן מחדש עם ביתו של הרב נתן יהודה יעקובוב מרת גאולה יעקובוב בשנת תשס<nowiki>''</nowiki>ח

כאביו, העוסק בנגינה בכינור, עסק לאורך השנים במוזיקה במוזיקה וניהל הרכב מוזיקלי של תזמורת חסידית וניגן באירועים שונים כשהוא מנגן באורגן{{הערה|1=ראו לדוגמה דיווח על השתפותו ב[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=370&CategoryID=11 סיום הרמב"ם].}} ואקורדיון.

התגורר ב[[ביתר עילית]] ושימש מחנך ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם]] (כיום [[תלמוד תורה אור מנחם עמנואל]]) בעיר. במשך מספר שנים שימש כמחנך בבית הספר שלוחים.נט. וכן כמחנך במוסדות חב"ד גילה ב[[ירושלים]].

החל משנת [[תשע"ה]], משמש כמנהל [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת]], וזוכה להערכה רבה במערכת החינוך העירונית, כשאחד הביטויים לכך היא העובדה שנקרא לשמש מספר פעמים כחבר צוות השופטים בחידון התנ"ך העירוני בקריית גת.

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל חבקין, שליח הרבי לדרוזיה
*בנו, ר' דובער חבקין - ר"מ בישיבת בישיבת חנוך לנער צפת
*בנו יהודה משה חבקין רב צבאי בגולני

{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חבקין, טוביה}}
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:משפחת לויטין]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד עמנואל]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]]

י"ג מדות הרחמים

2026-03-28T18:45:55Z

חב"דפדי פעיל:

{{יג מידות הרחמים}}
'''י"ג מדות הרחמים''' הן שלוש עשרה המידות שבהן קרא משה ל[[הקב"ה]] לאחר חטא העגל. בקבלה ובחסידות מבואר כי י"ג מדות אלו הן המשכות ש[[למעלה מההשתלשלות]], ולמעלה מ[[שם הוי"ה]]. י"ג מדות הרחמים נקראות גם בשם י"ג מכילין דרחמי, וכן בשם י"ג תיקוני דיקנא. וכנגדן מכוונות [[י"ג מדות שהתורה נדרשת]] בהן.

==ענינם==

י"ג מדות הרחמים מאירות בחודש [[אלול]], ומתגלות ב[[יום כיפור]].

המשכה של י"ג מדות הרחמים מ[[חכמה סתימאה]] אינה אלא בבחינת י"ג תיקוני דיקנא. שהוא על דרך [[משל]] שלשערות אין ערך ויחוס כלל עם המוחין שבראש ואין עיקר חיות המוחין מתפשט בהם כלל, שאין מתפשט בשערות אלא הארה מצומצמת בלבד להיות להם אחיזה במוחין. וכך המשכת ההארה מ[[חכמה סתימאה]] להוות י"ג מדות הרחמים שהן מקור לבחינת עלמין, עולמות [[אבי"ע]], הוא רק על ידי צמצומים עצומים.

י"ג מדות הרחמים הן רחמים גדולים בלי גבול, ואף על פי כן נקראו בשם מידות שנמשכות הן בבחינת גבול.

י"ב שבטים יחד עם שבט לוי הם י"ג שהם כנגד י"ג מדות הרחמים. י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הן כנגד י"ג מדות הרחמים{{הערה|קדושת לוי פרשת כי תשא דיבור המתחיל 'ויעבור'. אור תורה (קה"ת) פרשת בהעלותך אות קלז. ראה לקו"ת פ' ראה סד"ה אני לדודי (השני). סה"מ תרפ"ח ע' קמט.}}.

כמו כן ל"שושנה" ישנם י"ג עלים, ולכן כנסת ישראל נמשלה לשושנה.

==י"ג המדות==
י"ג המדות הן שלוש עשרה המדות המוזכרות בפסוקים (שמות לד, ו-ז): "ויעבר הוי"ה על פניו ויקרא הוי"ה הוי"ה אל רחום וחנון [[ארך אפים]] ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים". שלוש עשרה המדות מוזכרות החל משם הוי"ה הראשון ועד המילה "ונקה".

חלוקתן לי"ג מידות: א. [[א"ל|אל]]; ב. [[רחום]]; ג. [[וחנון]]; ד. [[ארך]] ה. [[אפים]]; ו. [[ורב חסד]]; ז. [[ואמת]]; ח. [[נוצר חסד]]; ט. [[לאלפים]]; י. [[נושא עון]]; י"א. [[ופשע]]; י"ב. [[וחטאה]]; י"ג. [[ונקה]]{{הערה|זוהי חלוקת המידות על פי דעת [[הזוהר]] וקבלת [[האריז"ל]]. ישנם שלוש דעות נוספות באופן חלוקת המדות, אבל ההכרעה המקובלת היא על פי דעה זו. להרחבה, ראו [[ליקוטי שיחות]] חלק ד' עמוד 1348.}}.

כשמשה רבנו רצה להמשיך את י"ג מדות הרחמים, כתוב "ושמתיך בנקרת הצור", ופירושו מבחינת צור עליון מקור ושרש כל ההתהוויות. וזהו כמו שנאמר "הביטו אל צור חצבתם", ונקרא צור כמו למשל צור החלמיש שמכים בו להוציא האש, שיסוד האש שבו הוא בכח ובהעלם ולא בפועל.

שמונת התיקונים הראשונים הם בבחינת מקיפים, ומשם נמשכים [[שמונה נסיכי אדם]].

==מקור המספר י"ג==
מובא בעץ חיים{{הערה|חלק א' שער י"ג שער א"א פרקים ד-ה}} שבחיצוניות ה[[כתר]] יש [[אור פנימי]] ([[אריך אנפין]]) ו[[אור מקיף]].
באור המקיף עצמו יש שלוש בחינות זו למעלה מזו, שהן שלוש שמות הוי"ה{{הערה|כל אחת בניקוד אחר, המורה על אור פנימי, אור מקיף, ואור מקיף לשניהם בשווה}}, שהם 12 אותיות, ויחד עם עניינם הכללי הם 13.

בפרטיות יותר נחלק המקיף עצמו לשלושה מקיפים זה למעלה מזה: [[מוחא סתימאה]] מאיר בו [[שם מ"ה]], עליו [[אויר]] שמאיר בו [[שם ס"ג]] ועליו [[גולגלתא]] שמאיר בו [[שם ע"ב]]. בכל אחד משלושת המקיפים נמצאות כל שלושת הבחינות (הנקראות ג' הויות): אור פנימי, אור מקיף ואור המקיף לשניהם בשווה, ויחד עם השם עצמו (ע"ב, ס"ג או מ"ה) יש באופן פרטי בכל אחד משלושת המקיפים י"ג בחינות.

י"ג מידות הרחמים הם י"ג הבחינות שבמקיף העליון ביותר - הגולגלתא.

==י"ג המדות של מיכה==
מלבד י"ג מדות הרחמים שאמר משה, ישנן י"ג מדות שאמר מיכה שהם במיכה פרק ז פסוקים יח - כ. חלוקתם לשלוש עשרה מדות היא לפי סדר זה: א. מי אל כמוך; ב. [[נושא עון]]; ג. ועבר על פשע ד. לשארית נחלתו; ה. לא החזיק לעד אפו; ו. כי חפץ חסד הוא; ז. ישוב ירחמנו; ח. יכבש עונתינו; ט. ותשליך במצלות ים כל חטאותם; י. תתן אמת ליעקב; יא. חסד לאברהם; יב. אשר נשבעת לאבתינו; יג. מימי קדם.

ב[[תשליך]] אומרים את י"ג מדות שאמר מיכה, ומכוונים בהן כנגד י"ג מדות הרחמים שאמר משה.

עניינן מבואר כי י"ג מדות שאמר מיכה הם בבחינת [[עתיק]], והם למעלה מן י"ג מדות שאמר משה. שמשה המשיך למטה ב[[זעיר אנפין]], שמדות אלו הם לחיי העולם הזה שהיה צריך משה לכך. וזה לפי ש[[הקב"ה]] אמר למשה "ועתה הניחה לי ויחר אפי וכו'", ועל זה נאמר במשה "ויקוד [[ארץ הקודש|ארצה]] וישתחו", שהשתחואה היא המשכה שהמשיך למטה. אבל י"ג מדות רחמים שאמר מיכה הן י"ג מדות של [[אריך אנפין]] שהן לחיי ה[[נשמה|נשמות]], שהוא חיי אלקות.

==שני שמות הוי"ה==
כהקדמה לי"ג המדות מופיעים בפסוק שני שני שמות [[הוי"ה]], וביניהם יש הפסק טעם, כמו שנאמר בזוהר כי [[פסיק טעמא בגווייהו]]. ומבואר החילוק בין שני השמות, ששם הראשון הוא שם [[הוי"ה דלעילא]], שם הוי"ה באור אין סוף שלפני ה[[צמצום]], ושם הוי"ה השני הוא שם הוי"ה שבאור ה[[קו]]. וענין "פסיק טעמא בגווייהו" הוא הפסק הצמצום בין [[אור אין סוף]] לאור הקו.

שם הוי"ה הראשון הוא בחינת גילוי אור עליון שלמעלה מההשתלשלות, והוא בחינת רצון העליון, וזהו ענין שמו הגדול, "יהא שמיה רבא מברך וכו'". ושם הוי"ה השני הוא בחינת שם הוי"ה שבהשתלשלות, שאות יו"ד היא חכמה, ואות ה"א [[בינה]] וכו'. ובשם זה שייך פגימה כמו שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה, שאם פגמתי באות יו"ד וכו'.שם זה יאיר לעתיד לבוא, שיהיה גילוי ממקום עליון יותר, ונרמז בפסוק "והיה הוי' לי לאלקים", ששם הוי' המאיר עתה על ידי התורה, יחשב לעתיד - רק כ[[שם אלוקים]] לעומת שם הוי' - שיאיר לעתיד לבוא.

וזהו "אור הוי'" האור שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] המאיר לתוך שם הוי'.

עוד מבואר, ששם הוי"ה הראשון הוא בחינת תיקוני הראש, כמו הציץ שהוא בחינת [[רעוא דכל רעוין]], ושם הוי"ה השני הוא בחינת פאות הראש.

השם השני הוא [[שם הוי']] המאיר בזמן הזה שנמשך ונתגלה בעולם על ידי [[מתן תורה]], שאז האיר שם הוי', והיה זה גילוי גדול באין ערוך לעומת ההמשכה האלקית שהייתה בזמן ה[[אבות]] - לפני מתן תורה. כי בזמן [[האבות]] האיר רק שם שד-י, וכמו שכתוב: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי" לא נודעתי להם".

שם שד-י הוא אור מצומצם ומוגבל, וכפירוש חז"ל, "שד-י" - שאמר לעולמו די, כלומר, שמגבלות ה[[נברא|נבראים]] בעולם באים משם שד-י, שהוא למטה לגמרי משם הוי" הבלי-גבול שהתחיל להאיר מזמן מתן תורה ואילך{{הערה|[[תורה אור]] נ. ג', [[אור התורה]] שם, [[ספר הערכים]] בערכו ובהמצוין שם}}.

==תיקון ראשון "א"ל"==
מהתיקון הראשון שהוא תיקון [[א"ל]] נמשכים עולמות [[בי"ע]]. וזהו מה שנאמר באדרא רבא (ד' קל"ב ע"א) בעניין תלת עלמין דנפקין מתקונא קדמאה כו'. וזהו לכאורה פליאה גדולה איך יהיה דילוג המדרגה מבחינת י"ג תיקוני דיקנא ד[[אריך אנפין]] אל [[עולם האצילות]] ושיומשך מזה ג' עולמות [[בי"ע]]. אלא הענין הוא משום שאדרבה כדי שיבוא האור עד למטה כל כך בעולמות [[בי"ע]] צריך שיבוא ממקום הנעלה ביותר, כי לעוצם הרוממת יוכל להשפיל את עצמו למטה יותר. וזהו שתיקון זה הוא "מי אל כמוך", שפירושו מי אל כמוך שיוכל לישפל את עצמו כך כל למטה מטה.

המשכה של תיקון א"ל לעולמות [[בי"ע]] היא על ידי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], [[א"ל אדנ"י]]. ששם [[א"ל שד"י]] ממשיך מתיקון א"ל ל[[עולם הבריאה]], ושם [[א"ל הוי"ה]] ממשיך אל [[עולם היצירה]], ושם [[א"ל אדנ"י]] ממשיך ל[[עולם העשייה]].

מיקום על פי משנת חסידים: א"ל (מי א"ל כמוך) השערות הסמוכות לאזנים.

==תיקון שביעי "ואמת"==
{{ערך מורחב|ערך=[[ואמת]]}}
התיקון השביעי מי"ג תיקוני דיקנא הוא תיקון "ואמת", שהוא מדה השביעית שאמר משה. וענינו הוא שבתיקון השביעי נמשך ומתגלה אור ה[[חכמה סתימאה]] שלא על ידי צמצום בבחינת שערות. וזהו שנאמר באדרא "תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזין תרין תפוחין וכו' הדא הוא דכתיב באור פני מלך חיים". ופירוש "פסיק שערא" הוא כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות ועל כרחך נקרא בחינה זו "ואמת", דהיינו גילוי האמת כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו. ואין זאת אלא בתיקון "ואמת" לבדו ולא בשאר תיקונים, שאף שהם המידות היותר עליונות מכל מקום כיוון ששייכים לבחינת עלמין אין בהם גילוי עצמיות [[חכמה סתימאה]] שהוא כמו שהוא לבדו, שההמשכה היא על ידי בחינת שערות בלבד.

==מזל "נוצר" ומזל "ונקה"==
המזל השמיני, מזל "[[נוצר]]", והמזל השלושה עשר, מזל "[[ונקה]]", הם מקורות של [[חכמה]] ו[[בינה]] של [[עולם האצילות]]. ש[[ספירת החכמה]] של עולם האצילות, הקרויה בשם [[אבא עילאה]], יונקת מן מזל נוצר, ו[[ספירת הבינה]] של עולם האצילות, הקרויה בשם [[אמא עילאה]] יונקת מן מזל ונקה. שמזל נוצר הוא שורש כל ה[[מים דוכרין]], ומזל ונקה הוא שורש כל [[מים נוקבין]].

בענין מזל "נוצר" שהוא שורש [[אבא עילאה]] מבואר כי "נוצר" הוא [[אותיות]] "צנור", ואותיות "[[רצון]]". ו"[[נוצר חסד]]" הוא מקור לחכמה כי "חסד" ב[[גימטריא]] ע"ב, כ[[שם ע"ב]] שהוא בבחינת [[חכמה]]. וכן מבואר כי [[החכמה מאין תמצא]], שמקור [[ספירת החכמה]] הוא מן האין, מספירת ה[[כתר]] שהיא בחינת רצון. ואין הארה זו רק בחינת המשכה מצומצמת כמו הקילוח דרך הצינור.

==תיקון תשיעי "לאלפים"==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלפים]]}}
תקון תשיעי של י"ג מדות הרחמים הוא תיקון "לאלפים", וענינו הוא בחינת [[אור פנימי]]. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת [[אור מקיף]], ולכן הם שורש ל[[שמונה נסיכי אדם]]. ותקון "לאלפים" הוא בחינת [[אאלפך חכמה אאלפך בינה]], שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של [[אריך אנפין]] ויניקה זו היא בבחינת [[אור פנימי]]. ולכן ה[[אל"ף]] תמונתו היא [[יו"ד]] למעלה ויו"ד למטה ו[[וי"ו]] באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]

שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון)

2026-03-27T02:44:18Z

חב"דפדי פעיל: /* לקריאה נוספת */

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''שיר המעלות הבוטחים בה'''' הוא [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ו]] לכבוד יום הולדתו ה-124 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]], הניגון הולחן על ידי הת' [[מאיר שלמה ששונקין]] מהישיבה המרכזית ב770.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב.

יְרוּשָׁלַ‍ִם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

היטיבה ה' לטובים ולישרים בליבותם.

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
|מקור=[[תהלים קכ"ה]]}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== לקריאה נוספת ==
* '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.mp3?_=1 להאזנה לניגון]''' {{שמע}}
* [https://chabad.info/musicnews/1304154/ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם: נבחר הניגון לקאפיטל קכ"ה] {{אינפו}}

== לשמיעת הניגון ==
* [ להאזנה] {{צליל}}

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

ניגונים על פרקי הרבי

2026-03-27T02:41:39Z

חב"דפדי פעיל:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר{{הערה|[[מדיה:הניגון הנבחר לשנת תשמ"ט.MP3 | תבוא לפניך ]]}}, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.

== ניגונים ומלחינים שהרבי עודד ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[ניגון של"ו|כלה שארי]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], - ניגון נוסף [[יפרח בימיו צדיק|מי לי בשמים]] - הותאם על ידי תמימים (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר,).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].

== ניגונים שנבחרו על ידי הועד ==
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקער]]- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר' דובער מתתיהו פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' ישראל גרנובטר ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נחום פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: [[אודה ה' מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה']] - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [[מדיה:קט''ו - לא לנו ה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה']] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח)|ניגון הללו את ה']] - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהלים ק"כ|פרק ק"כ]]: [[שיר המעלות אל ה']] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע"י התמים [[יענקי מרטון]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-הניגון-הנבחר-קאפיטל-קכג-לוי-יצחק-ניאזוב.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ה]] - [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]]: [[לולי ה' שהיה לנו]] - הולחן ע"י הרב [[ישראל גרנובטר]]. [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/לולי_ה'_שהיה_לנו_-_קאפיטל_קכ%22ד%2C_תשפ%22ה.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ו]] - [[תהלים קכ"ה|פרק קכ"ד]]: [[שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון)|שיר המעלות הבוטחים בה']] - הולחן ע"י הת' מאיר ששונקין. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.mp3?_=1 להאזנה].

== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ==
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל]]
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

=== ניגונים שהרבי עודד ===
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' ל[[קבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה]).

=== ניגונים שנבחרו ===
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון "[[וקדשתם את שנת החמישים]]" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'{{הערה|האותיות 'חיים' בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך", ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]''' {{דרייב}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי• להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהלים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים [[תשס"ח]].

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

שיחה:סידור תהלת ה'

2026-03-25T23:13:48Z

חב"דפדי פעיל:

אני לא בטוח שערכתי את ההוצאות הנוספות של הסידור בצורה נכונה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] בבקשה תתקן אם צריך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:15, 21 מאי 2009 (EDT)
:תיקנתי, תודה. אמנם חלק מהאשמה הייתה בי - לא הבהרתי את עצמי בערך כמו שצריך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:: ל[[חסיד]], מדוע מחקת עובדות היסטוריות? [[משתמש:פיני|פיני]] 02:19, 24 מאי 2009 (EDT)
::: כי הן לא נכונות (אין קשר בין זה ל[[סידור רוסטוב]], בוילנא נדפס בכלל סידור אחר, ועוד). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::: על סדור רוסטוב גם נכתב "סדור תהילת ה'"?! ועל הסידורים שנדפסו בלנינגרד בשנות הפ' גם נכתב "סידור תהילת ה'"?! [[משתמש:פיני|פיני]] 09:55, 24 מאי 2009 (EDT)
::::: לא, וזה בדיוק מה שאמרתי... [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::: כן. וזו תמיהתי עליך. איני יודע אם זה סידור רוסטוב שאתה מתכוין אליו, אבל ברוסטוב בשנת תרע"ח, ובשנים הבאות בלנינגרד הודפס סידור בשם סידור תהילת ה'. אתה יכול לעיין בקטלוגים של הספריות החשובות כמו ספריית הרבי ולהבדיל ספריה הלאומית, ותיווכח שאכן הודפסו בשנים הנזכרות סידור תהילת ה' [[משתמש:פיני|פיני]] 10:04, 24 מאי 2009 (EDT)
::::::: בהמשך אענה לך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::: אתה צודק ש[[סידור רוסטוב]] כונה בדף השער בשם "תהלת השם", אולם עלינו להתבונן - מלבד השער - הרי שבפי [[חסיד]]ים - בפי רביים - בפי חוקרי תולדות הסידור, הרי שסידור זה הוא '''לא'''' תהילת השם,, אלא רק מה שהודפס ב[[תש"ה]], ודעתי האישית היא שב"תהילת השם" צריך להיכתב רק מתש"ה ואילך (מה גם שיש שוני אדיר בין רוסטוב לתהילת ה').
::::::::: הוספתי הערה שחלק ממהדורותיו של הראסטאווער סידור נקראות ג"כ בשם "סידור תהילת ה'".

ליתר פירוט, עיין בהקדמה ל[[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]] שמבדיל ביניהם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

הלנגרדיות הם דפוס צילום של רוסטוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== חלוקה לנשים ==

הרבי חילק גם לנשים סידור יש למישהו פרטים?
[[משתמש:משה כהן|משה כהן]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 11:13, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"א 11:13, 13 באוקטובר 2020 (UTC)
::אאל"ט כשחלק לקוטי שיחות לשולחים של תשלז או ל"ח, חילק לנשותיהם סידור [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 15:30, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"א 15:30, 13 באוקטובר 2020 (UTC)

== סידור הוצאת פ"ב ==

מישהו יודע איפה אפשר לקנות?

[[משתמש:G77028|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:G77028|שיחה]], 13:08, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 13:08, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

==תמונות הסידור==
{{א|מ. רובין}}, [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%AA_%D7%94%27&diff=prev&oldid=836118 כתבת: "זה לא הוצאת נ"ג"], על השער בלאט כתוב את שנת נ"ג, ועל הדף שמימין לו כתוב: פריטינד אין ישראל 1993 - 5753. ועוד וגם זה עיקר, אף אם לא מדובר בהוצאת נ"ג אפשר להשאיר התמונה ללא כיתוב שנת ההוצאה, לענ"ד תמונה זו עדיפה משתי האחרות של המערכת (הפועלת באישור הועד להפצת שיחות?) ולהביא תמונה של סידור המקובל על כולם. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:26, ה' בניסן, ה'תשפ"ו 21:26, 23 במרץ 2026 (IST)
:: אם אני לא טועה גם זה שהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקים זה גם לא מקובל על כל חב"ד (אלא לרובם) אז אולי נמחק את הערך מה אתה אומר {{א|ברכת הגאולה}}? [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר - יחי המלך המשיח! - יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 22:05, ה' בניסן, ה'תשפ"ו
::: וגם א) זה לא של [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]] ב) זה לא מתשנ"ג. --[[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר - יחי המלך המשיח! - יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 22:08, ה' בניסן, ה'תשפ"ו 22:08, 23 במרץ 2026 (IST)
:::: מה הקשר? האם אתה סובר שבאותה מידה בה יש לכתוב שהרבי חי יש להציג דוקא את תמונות הסידור היוצא על ידי המערכת הפרטית ולא את הסידור החב"די הרגיל? אין סיבה להציג דוקא תמונות אלו משא"כ להציג התמונה שהצעתי כנ"ל. לא של קה"ת? אתה מתבדח? לא מתשנ"ג? כנ"ל בתחילת הפסקה. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 05:48, ו' בניסן, ה'תשפ"ו 05:48, 24 במרץ 2026 (IST)
:::::א) אנחנו לא הולכים לפי מה שמקובל אלא לפי הדעה של האתר כן אין זה מערכת פרטית (ראה תשובה ב') ב) זה לא קה"ת ראה:'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?] ועוד כתבות באינפו מעין אלו''', שמי שמוציא ספרים אלו '''אינם''' [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]. ויש להם שתי הוצאות שהם מדפיסים הראשון הוא '''צילום''' מתשנ"ג (הבעיה היא לא הצילום אלא ע"י מי נעשית ההדפסה) לאלו שלא משתמשים ב"הנהגות" (ויש את זה בסוף בקדיש) והשני הוא עם הוספות ושינויים ב'''ניגוד מוחלט לדברי קודשו של הרבי שליט"א מלך המשיח''' ראה: [https://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=75581&lang=he&action=print הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה']. [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר - יחי המלך המשיח! - יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 19:54, ו' בניסן, ה'תשפ"ו 19:54, 24 במרץ 2026 (IST)
:::::: "אנחנו לא הולכים לפי מה שמקובל אלא לפי הדעה של האתר" - שוב, הדעה של האתר בערך נצחיות אינה קשורה לכאן. "אין זה מערכת פרטית", הסידורים הללו אינם יוצאים ע"י הועד להפצת שיחות אלא ע"י מערכת נפרדת (שמפי השמועה פועלת באישורם אך אין לכך כל תיעוד והם עצמן לא טרחו לכתוב זאת בספרים), הועד מעולם לא הוציא סידורים והדיון אינו נסוב כל כלל, בצילומים בכתבות באינפו מפיע שהוציאו ספרי חסידות אך לא סידורים. (האם אתה סבור שעד לפני מספר שנים, עת החלו לצאת לאור סידורים אלו כלל לא היו קיימים סידורי תהילת ה' בהוצאת קה"ת, האם הסידורים שיצאו לאור בכפר חב"ד לפני ג' תמוז אינם של קה"ת?). (אגב, האם מלבד הכתבות באינפו קראת את הספר הוצאת ספרים קה"ת של זושא וולף? האם בדקת בכלל את המענות שהם קיבלו?) "יש להם שתי הוצאות...", על 'השני' כלל לא דנו כאן אלא על הראשון, שרק משום הפאליטיק סביב הבעלות על הדפסת ספרי החסידות אתה סבור שאין להביא צילום זה. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:44, ו' בניסן, ה'תשפ"ו 21:44, 24 במרץ 2026 (IST)
:::::::חב"דפדיה הוא אתר משיחיסטי ולכן יופיע בו הסידור אפילו שיש בו הכרזת יחי כי כן דעת האתר, ולא יתכן הורדת התמונה בגלל פוליטיקה שיש לזה יחי וכו'~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], ו' בניסן ה'תשפ"ו, בשעה
::::::: אתה קובע את מדיניות האתר? החלטת שהמדיניות היא שבמידה ויש תמונה של ספר עם יחי היא קודמת לתמונה של ספר ללא? הספר הנ"ל יוצא ע"י מערכת שנויה במחלוקת בשונה מהתמונה מנ"ג של הסידור המקובל על כולם. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:28, ו' בניסן, ה'תשפ"ו 22:28, 24 במרץ 2026 (IST)
:::::::::זה כמו לומר שהכרזת יחי, נצחיות חייו ועוד הרבה דברים המופיעים באצר הם "שנויים במחלוקת" (כי בסופו של דבר דעת האתר בענינים אלו מפורסמת, ואף מופיעה בראש הערך "חב"דפדיא" באתר ויקיקליפה. (אגב הטענה שלא מופיע בתוך ספרי קה"ת שהם קיבלו אישור (מהרז"ח) היא מגוחכת). אכן לא צריך להתעלם מהפאליטיקא שיש סביב נושא זה, אך למחוק ודאי שאינו נכון, ואולי אפשר להעלות '''גם''' התמונה הנ"ל (אם כי יש הרבה תמונות בערך וצריך לזה שיקול דעת). [בשולי הדברים אוסיף כי בחודש החגים השנה הייתי בבית הרז"ח והוא סיפר על ההוצאה הנ"ל שהיא עומדת תחתיו וכו', ואף קיימים כל ספרי ההוצאה אצלו בבית (באמצע הספרי' בהבלטה וכו'). ועם עובדות א"א להתוכח. הפאליטיקא היא האם אכן רז"ח הוא האחראי על ההו"ל של ספרי רבותינו נשיאינו - דבר שהאתר "חב"ד אינפו" הכריעו כבר כמפורסם בקישורים ששלחו בסמוך; ודי לחכימא - שרואים במוחש שהאתר אינפו (שאתרנו תחתיו) לא מעלה שום איזכור לספרים היו"ל ע"י כו' ומעלה בהבלטה כל הקונטרסים החדשים היו"ל ע"י קה"ת (לדוגמא לאחרונה: מאמר ויהיו חיי שרה ה'ש"ת, ועוד)] ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], ח' בניסן ה'תשפ"ו, בשעה 01:13, 26 במרץ 2026 (IST)

שיחה:סידור תהלת ה'

2026-03-24T20:10:44Z

חב"דפדי פעיל: /* תמונות הסידור */

שיחה:ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)

2026-03-01T18:33:05Z

חב"דפדי פעיל: /* קישור שבור */

==ספר המאמרים קונטרסים==

יצא משנת תרפ"ב עד תש"י מדי פעם יצא קונטרס, והקונטרסים נאספו לספרים.

נא להוסיף תאריכים של התחלה, מה גרם להוצאה. ניתן להעזר בספר על ג'ימי שהתעסק בזה.
--[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|שיחה]] 01:15, 21 במרץ 2013 (IST)

== [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=prev&oldid=811783 קישור שבור] ==

@[[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:55, 19 בפברואר 2026 (IST)
:תוקן, להעיר שבימים אלו יצא לאור ההוצאה החדשה של הספר וכו'. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], י"ב באדר ה'תשפ"ו, בשעה

ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)

2026-03-01T18:32:25Z

חב"דפדי פעיל: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ספר המאמרים - אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:סהמ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר המאמרים תרצ"ד-תרצ"ה, שנדפס לראשונה ב[[כ"ב שבט]] [[תשפ"ב]].]]
[[קובץ:סהמ קונטרסים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר המאמרים - קונטרסים]]
'''ספר המאמרים - [[אדמו"ר הריי"צ]]''' היא סדרת ספרים (כ-20 כרכים{{הערה|ספר המאמרים - ע"ס השנים: [[תר"פ]] - [[תשי"א]] (ט"ז כרכים - ע"פ ההוצאה החדשה), [[ספר המאמרים - אידיש]] וספר המאמרים - קונטרסים (ג' כרכים).}}) של ה[[מאמר]]ים שאמר אדמו"ר הריי"צ במהלך שנות נשיאותו.

== ספרי הסדרה ==
=== ספר המאמרים - [[תר"פ]]־[[תרפ"א]] ===

לאחר הוראתו של הרבי להוצאת קה"ת על הדפסת ספרי המאמרים של אדמו"ר הריי"צ, יצא לאור לקראת יו"ד שבט תשמ"ו "ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א". במאמרים דשנת תר"פ היו חסרים מאמרים רבים, ונדפסו אף מאמרים חלקיים (רק הסוף או ההתחלה). הוצאה שניה - נדפסה בשנת תשמ"ז, ובה נתוסף מפתח ענינים מפורט שנערך ע"י הרב [[אליהו מטוסוב]].

לקראת יו"ד שבט [[תשפ"ו]] יצא לאור הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת, עם הוספות רבות{{הערה|בנוסף לכך, המפתח ענינים נסדר מחדש, הושלם והתוספו מפתחות נוספים.}}, ובראשן - ששה מאמרים נוספים{{הערה|ארבעת המאמרים שנדפסו בקונטרסים ע"י מערכת "אוצר החסידים" בשנים תשפ"ד-ה (ד"ה "ואני תפלתי (הא')", "קדושים תהיו", "קרוב הוי'", "ואני תפלתי (הב')"); מאמר "להבין הילולא דרשב"י" שנדפס בשבועון "בית משיח" (גליון 276 ע' 20 ואילך); ומאמר ד"ה "ישקני מנשיקות פיהו", שנאמר כנראה בשנים הראשונות לנשיאותו, שנדפס ג"כ בשבועון "בית משיח" (גליון 560 ע' 12 ואילך).}} שנדפסו מגוף כתב-יד קדשו של אדמו"ר הריי"צ. בנוסף לכך, נסדרו המאמרים מחדש ונתוספו למאמרי שנת תר"פ הערות ומראי מקומות מורחבים בשולי הגליון.

=== ספר המאמרים - [[תרפ"ב]]־[[תרפ"ג]]===

שבעה מאמרים משנת תרפ"ב הודפסו בספר שיצא לאור בשנת [[תשמ"ו]]. בשנת [[תשמ"ז]] נדפס הספר שוב. שש שנים לאחר ההוצאה הראשונה, ביו"ד שבט תשנ"ב, חילק [[הרבי]] את "קונטרס מאמרים תרפ"ב", ובו ג' מאמרים נוספים מאותה שנה.

בשנת תשפ"ה נדפס הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת, ובו נתוספו מאמרים רבים משנת תרפ"ב מגוף כתב-יד קדשו של אדמו"ר הריי"צ - מש"פ יתרו ועד סוף השנה - '''בפעם הראשונה'''{{הערה|למעט המאמרים ד"ה "וכל העם", "כי תשא", "דבר וגו' ויקחו לי תרומה", "נחמו נחמו" - שיצאו לאור בקונטרסים בפ"ע.}}. וכן נדפסו בראש הספר - המאמרים דתחלת השנה שנדפסו ב"קונטרס מאמרים תרפ"ב" שחולק ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ביו"ד שבט תשנ"ב{{הערה|בתוספת הערות ומראי מקומות שנערכו ע"י ר' אהרן לייב ראסקין. בסוף הספר (ע' תקלט) נדפס הקדמה לקונטרס זה, ור"ד מדברי הרבי מה"מ שליט"א לפני חלוקת הקונטרס (ע' תקמ).}}.

*ספר המאמרים - [[תרפ"ד]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שניה - ברוקלין, תשפ"ה.}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ה]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ז; הוצאה שלישית ומתוקנת עם הוספות - ברוקלין, תשפ"ה.}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ו]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שלישית עם הוספות - ברוקלין, תשפ"ה.}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ז]]{{הערה|הוצאה ראשונה (כ'ספר המאמרים תרפ"ז') - ברוקלין, תשמ"א; הוצאה שניה (כ'ספר המאמרים תרפ"ז-תרפ"ח') - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שלישית - ברוקלין, תשפ"ה.}}.

===ספר המאמרים [[תרפ"ח]]===

כולל חלק גדול מהמאמרים שאמר (או כתב) אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ח. בחודש [[חשוון]] תרפ"ח אדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[ריגא]] שב[[לטביה]], ועל כן רוב המאמרים משנה זו נאמרו בלטביה, ומיעוטם ב[[רוסיה]] או ב[[וורשה]] (בעת ביקור שאירע באותה שנה). חלק מן המאמרים לא הגיעו לידי [[קה"ת]], ולכן לא נדפסו בספר{{הערה|ד"ה "צהר תעשה", "קטנתי", "אין עומדים להתפלל", "ועתה שמע", "ועשו לי מקדש" ו"זכור".}}.

בנוסף למאמרים נדפסו בספר - בהוצאותיו הראשונות{{הערה|בהוצאה החדשה הושמטו השיחות והמכתבים שנדפסו בהוספות, כי המכתבים נכנסו למקומם בספרי האגרות קודש והשיחות יכנסו ל"ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"ה", הנמצא בשלבי הכנה לדפוס.}} - גם חלק מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|מכתבים]], סקירות קצרות ותיאורים שונים על אירועים שהתרחשו עם [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שנה. הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי קה"ת בשנת [[תשל"ה]], ובשנת [[תש"מ]] ע"י [[סניף קה"ת בכפר חב"ד]]. במהדורה שלישית (ביחד עם ספר המאמרים תרפ"ז) נדפס על ידי קה"ת - בשנת [[תשמ"ו]], ב"[[דפוס עזרא]]", על ידי הרב [[מרדכי שוסטערמאן]], ובהוצאה חדשה ומתוקנת (ביחד עם סה"מ תרפ"ז כנ"ל) - בשנת תשפ"ה.

=== ספר המאמרים - [[תרפ"ט]] ===

בשנת תש"נ נדפס ע"פ הוראת הרבי "ספר המאמרים תרפ"ט", ביחד עם הערות ומראי מקומות בשולי הגליון שנערכו ע"י ר' אהרן לייב ראסקין. הוצאה זו הייתה ע"פ הוצאת ה"קופיר", שהתפרסמה בשנים שלפני כן בין החסידים, כי כתי"ק אדמו"ר הריי"צ לא היה תחת ידי המערכת אז.

בשנת תשפ"ו נדפס הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת. הספר נסדר מחדש ורוב המאמרים הוגהו על פי כתב יד קדשו של אדמו"ר הריי"צ (שהגיע לידי המערכת לאחר הדפסת ההוצאה הקודמת); ונתוספו בו מאמרים חדשים, הערות נוספות מהמו"ל, מפתחות מפורטים, ועוד.

*ספרי המאמרים - [[תר"צ]]־[[תרצ"א]]; [[תרצ"ב]־[[תרצ"ג]] - '''נמצאים בדפוס'''{{הערה|לקראת [[ראש השנה]] [[ה'תשפ"ד]] י"ל [https://chabadpedia.co.il/images/e/e2/מאמרי_ראש_השנה_תרצ.pdf קונטרס מאמרי ראש השנה תר"צ], וכן לקראת חג הסוכות תשפ"ה י"ל המאמרים [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/תר%22צ_-_בסוכות_תשבו%2C_למען_דעת.pdf ד"ה בסוכות תשבו, למען דעת] - תדפיס מתוך 'ספר המאמרים - תר"צ-תרצ"א'.}}.

===ספר המאמרים - [[תרצ"ד]]־[[תרצ"ה]]===

יצא לאור לראשונה לקראת [[כ"ב שבט]] [[תשפ"ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]{{הערה|'''[https://www.chabad.fm/144/13566.html ספרי קה"ת חדשים יצאו לאור לרגל כ"ב בשבט]''' {{חב"ד אף אם}}}}, וכעבור מספר חודשים י"ל ''''קונטרס מאמרים - תרצ"ד'''' - ובו שבעה מאמרים שהודפסו לראשונה מכתי"ק{{הערה|שם=פב|ברוקלין, תשפ"ב.}}.

*ספר המאמרים - [[תרצ"ו]]־[[תרצ"ז]]{{הערה|ברוקלין, תשמ"ט.}}.
*ספר המאמרים - [[תרח"ץ]]{{הערה|ברוקלין, תשמ"ח.}}.
*ספר המאמרים - [[תרצ"ט]]־[[ה'ש"ת]]{{הערה|'ספר המאמרים - תרצ"ט' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ו; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ד; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - קיץ ה'ש"ת' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשט"ו. 'ספר המאמרים - ה'ש"ת' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תרצ"ט-ה'ש"ת') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"א]]־[[תש"ב]]־[[תש"ג]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"א' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ד, הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ב' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ד; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ב; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ג' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ג; הוצאה שניה - ברוקלין, תשט"ז; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"א-ג') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"ד]]־[[תש"ה]]־[[תש"ו]]־[[תש"ז]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"ד' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשט"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ה' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ו-ז' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ג; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"ד-ז') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"ח]]־[[תש"ט]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"ח' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשח"י; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ט' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"א; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"ח-ט') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"י]]־[[תשי"א]] (מלוקט){{הערה|'ספר המאמרים - תש"י' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תש"ל; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ג; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה חמישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תשי"א' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"י-י"א') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.

=== ספר המאמרים - אידיש ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר המאמרים אידיש]]}}

ספר המאמרים - [[אידיש]] כולל את המאמרים שהודפסו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בשפת האידיש, במדור 'ילמדנו רבנו' בירחון [[הקריאה והקדושה]]. הספר כולל חמישים ושלוש מאמרים{{הערה|בעיתונים הודפסו 60 מאמרים, אך השבע הראשונים נדפסו בלשון הקודש ולכן לא נכללו בספר.}}. המאמרים נועדו עבור הציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]] ששפתו העיקרית הייתה אידיש. על תרגום המאמרים היו אחראים צוותי [[קה"ת]] והקריאה והקדושה, בראשות [[הרבי]]. המתרגם הראשי היה העיתונאי [[אהרן לעוויט]]-הירש, אשר ידוע בשם "י. סגל".

ספר זה היה הראשון מספרי המאמרים של אדמו"ר הריי"צ שראו את אור הדפוס{{הערה|למעשה זהו הספר הראשון [[קובץ שלשלת האור|ב'שער' הראשון ב'היכל']] של אדמ"ר הריי"צ.}}, ולקראת ההדפסה הרבי עצמו העיר בו את הערותיו.

הספר יצא לאור לראשונה על ידי הוצאת קה"ת בחורף [[תש"ו]], לכבוד חגיגות יובל השישים וחמש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ה]]. בתחילת הספר הופיע הקדמה מיו"ר קה"ת (בתקופה ההיא) - [[הרבי]]. לאחר שנתיים בשנת [[תש"ח]], הדפיסה הוצאת קה"ת במינכן, בראשות הרב [[דוד ברוומן]] והרב [[שלום מענדל קלמנסון]] את הספר עבור היהודים שהתגוררו באותה עת במחנות הפליטים בגרמניה. בשנים [[תשט"ז]], [[תשכ"ח]] ו[[תשמ"ו]] הדפיסה הוצאת קה"ת ב[[קראון הייטס]] שלוש מהדורות צילום של הספר. הוצאה חדשה בתרגום ללשון הקודש נדפסה בתשע"ה.

===ספר המאמרים - קונטרסים===

סדרת 'ספר המאמרים קונטרסים' כוללת שלשה חלקים, בהם אוגדו המאמרים - שיצאו לאור בקונטרסים על ידי האדמו"ר הריי"צ (מאז היציאה מ[[רוסיה]]) בין השנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ח]]-חלקים א' וב', וחלק ג' -בשנים תשי"ב -ג, וכמה קונטרסים בודדים נוספים - בספרים, הקונטרסים נדפסו באופן כללי במתכונתם המקורית, וצורפו אליהם גם ההוספות שנלוו אליהם בהוצאה לאור המקורית, בהן ליקוטי הנהגות וקטעי שיחות של אדמו"ר הריי"צ, שנערכו על ידי [[הרבי]], ולוקטו לאחר מכן בריבוי הוספות -לספר המנהגים.

מהספרים, הושמטו שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ שכבר נדפסו בסדרת [[לקוטי דיבורים]], ומסיבה זו לא הודפסו בסדרה זו הקונטרסים שכללו שיחות בלבד.

הסדרה החלה לצאת לאור בשנת [[תשכ"ב]], כרך שני יצא לאור גם הוא בשנת תשכ"ב, והכרך השלישי יצא לאור בשנת [[תשל"ז]]. במהלך השנים נדפסו מהדורות נוספות (על ידי [[סניף קה"ת בכפר חב"ד]], בשנים [[תשל"ג]], [[תשל"ו]], [[תשל"ט]] ו[[תשמ"ו]]). בשנת [[תש"פ]] נדפסה הסדרה כולה בהוצאה חדשה ומתוקנת על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

המאמרים שיצאו לאור בשנים תש"ח - תשי"א, לוקטו לספרים שנקראו על שמם, כיוון שבאותם שנים [כמעט] לא היו מאמרים{{הערה|ראה גם ספר השיחות תשנ"ב חלק א' ע' 292 [דבר מלכות בא סעיף יב] ואילך.}}.

מתוכם, רק ספר המאמרים תשי"א נקרא מלוקט -למרות שכל המאמרים שנדפסו בשנים לפני כן היו מלוקטים ממאמרים שנאמרו שנים רבות קודם לכן{{הערה|למשל, המאמר של באתי לגני תשי"א, נאמר בכלל בשנת תרפ"ג. [התוועדויות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א תשמ"ו חלק ב' ע' 402.] }} - כי מאמרים אלו נדפסו באופן רשמי כמאמרי שנים קודמות, משא"כ המאמרים דשנות תש"ח-תש"י אותם הביא כ"ק אדמו"ר הריי"צ לפרסום (ואף שינה חלק והוסיף קיצורים וכו').

==קישורים חיצונים==
* '''ספר המאמרים''': [https://drive.google.com/file/d/1HZ7xA0TGUrD1Ntppr5RJXiGTgNdiVZIu/view?usp=sharing תר"פ־תרפ"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d8/5682-83_-_תרפ_ב-פ_ג.pdf תרפ"ב־תרפ"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0c/5684_-_תרפ_ד.pdf תרפ"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d8/5685_-_תרפ_ה.pdf תרפ"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/5686_-_תרפ_ו.pdf תרפ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/10/5687_-_תרפ_ז.pdf תרפ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/fc/5688_-_תרפ_ח.pdf תרפ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/24/5689_-_תרפ_ט.pdf תרפ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/47/5696_-_תרצ_ו.pdf תרצ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/59/5697_-_תרצ_ז.pdf תרצ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/5698_-_תרח_צ.pdf תרח"צ] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b4/ה_שת.pdf ה'ש"ת] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/תש_א.pdf תש"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תש_ב.pdf תש"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/תש_ג.pdf תש"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/66/תש_ד.pdf תש"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/תש_ה.pdf תש"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/תש_ו.pdf תש"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/תש_ז.pdf תש"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/15/תש_ח.pdf תש"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/87/תש_ט.pdf תש"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b6/תש_י.pdf תש"י] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/55/תשי_א_(מלוקט).pdf תשי"א - מלוקט] {{PDF}}
* '''ספר המאמרים קונטרסים''': [https://chabadpedia.co.il/images/e/ec/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_א'.pdf כרך א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_ב'.pdf כרך ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/fb/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_ג'.pdf כרך ג'] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1yFNB3fJ5ndX7BhPnpM5HGw_PxSfbOWjF/view?usp=drive_link ספר המאמרים אידיש (תש"א-תש"ה)] {{PDF}}
* '''מאמרים נוספים''':
{{טורים|תוכן=
* [https://chabadpedia.co.il/images/6/6e/ואני_תפלתי_-_תרפ.pdf ד"ה ואני תפלתי לך הוי' - תר"פ]{{הערה|שם=פד|ברוקלין, תשפ"ד. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תר"פ" (קה"ת, תשפ"ו).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e6/קרוב_ה'_לכל_קראיו_-_תרפ.pdf ד"ה קרוב הוי' לכל קוראיו - תר"פ]{{הערה|שם=פד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/0/00/קדושים_תהיו_-_תר%22פ.pdf ד"ה קדושים תהיו כי קדוש אני - תר"פ]{{הערה|שם=פד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/תר%22פ_-_ואני_תפלתי_(ב).pdf ד"ה ואני תפלתי לך הוי' (ב) - תר"פ]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ה. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תר"פ" (קה"ת, תשפ"ו).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/9/96/קונטרס_מאמרים_תרפ%22ב_-_יו%22ד_שבט_תשנ%22ב.pdf קונטרס מאמרים - תרפ"ב]{{הערה|שם=נב|ברוקלין, תשנ"ב.}} (חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א{{הערה|ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ב]]; ראה ערך [[קונטרס מאמרים - תרפ"ב]]. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תרפ"ב" (קה"ת, תשפ"ה).}}).
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/תרפ_ב_-_וכל_העם.pdf ד"ה וכל העם - תרפ"ב]{{הערה|ברוקלין, תשס"ב. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים - תרפ"ב" (קה"ת, תשפ"ה).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/71/תרפ_ב_-_כי_תשא%2C_דבר_גו_ויקחו_לי_תרומה.pdf ד"ה כי תשא, דבר גו' ויקחו לי תרומה - תרפ"ב]{{הערה|שם=סג-ב|ברוקלין, תשס"ג. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תרפ"ב" (קה"ת, תשפ"ה).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/תרפ_ב_-_נחמו_נחמו.pdf ד"ה נחמו נחמו - תרפ"ב]{{הערה|שם=סג-ב}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e2/מאמרי_ראש_השנה_תרצ.pdf קונטרס מאמרי ראש השנה תר"צ]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ג.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/תר%22צ_-_בסוכות_תשבו%2C_למען_דעת.pdf ד"ה בסוכות תשבו, למען דעת - תר"צ]{{הערה|שם=פה|ברוקלין, תשפ"ה.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/fe/תרצ_-_יהי_ה_אלקינו_עמנו.pdf ד"ה יהי הוי' אלקינו עמנו - תר"צ]{{הערה|שם=סג|ברוקלין, תשס"ג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/78/תרצ_-_מים_רבים.pdf ד"ה מים רבים - תר"צ]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d4/תרצ_-_רבי_אומר.pdf ד"ה רבי אומר - תר"צ]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e6/תרצ_א_-_ביום_שמיני_עצרת.pdf ד"ה ביום שמיני עצרת - תרצ"א]{{הערה|שם=סד|ברוקלין, תשס"ד.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/תרצ_א_-_בסוכות_תשבו.pdf ד"ה בסוכות תשבו - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/2/2e/תרצ_א_-_בראשית_ברא.pdf ד"ה בראשית ברא - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/תרצ_א_-_הבאים_ישרש_יעקב.pdf ד"ה הבאים ישרש יעקב - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/ff/תרצ_א_-_ויצא_יעקב.pdf ד"ה ויצא יעקב - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/תרצ_א_-_וקבל_היהודים.pdf ד"ה וקבל היהודים - תרצ"א]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/תרצ_א_-_צהר_תעשה.pdf ד"ה צהר תעשה לתיבה - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/תרצ_א_-_שמאלו_תחת_לראשי.pdf ד"ה שמאלו תחת לראשי - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/4/4c/תרצ_ג_-_פנים_בפנים.pdf ד"ה פנים בפנים - תרצ"ג]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/12/תרצ_ד_-_החודש_הזה_וא_ר_אלעזר.pdf ד"ה החדש הזה לכם, א"ר אלעזר - תרצ"ד]{{הערה|שם=צ"ד|ברוקלין, תשס"ג. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תרצ"ד" (קה"ת, תשפ"ב).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/תרצ_ד_-_חג_הפסח.pdf קונטרס חג הפסח - תרצ"ד]{{הערה|שם=צ"ד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/תרח_צ_-_והאיש_משה_עניו.pdf והאיש משה עניו - תרח"צ]{{הערה|ברוקלין, תשנ"ג.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/תש_-_קטנתי.pdf ד"ה קטנתי מכל החסדים (אידיש) - ה'ש"ת]{{הערה|שם=פב}}.
}}

{{ספרי אדמו"ר הריי"צ}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

לקוטי תורה - תורת שמואל

2026-03-01T18:30:16Z

חב"דפדי פעיל:

[[קובץ:תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר 'תורת שמואל' משנת [[תרכ"ו]]]]
[[קובץ:הרבי עם תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את 'תורת שמואל']]
[[קובץ:מים רבים תרלו.jpg|250px|ממוזער|ההוצאה החדשה של המשך 'מים רבים' (לקוטי תורה - תורת שמואל תרל"ו ח"א)]]
'''לקוטי תורה - תורת שמואל''' היא סדרת הספרים המרכזית של [[מאמר]]י [[אדמו"ר מהר"ש]] (מכילה כ-15 חלקים{{הערה|כולל המאמרים שנדפסו בקונטרסים, כגון: [[המשך והחרים - תרל"א]] וכד'.}}), ומסודרת לפי סדר השנים{{הערה|החצי השני ממאמרי אדמו"ר מהר"ש נמצא בכתי"ק ולא הודפס עד עתה.}}.

== חלקי הסדרה ==
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ו{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשל"ז; הוצאה שלישית - ברוקלין, תשמ"ט.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ז{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ח (כתבי יד הרב [[שמואל סופר]]){{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ז; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ט{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ט; הוצאה שניה - ברוקלין, תשנ"ב.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תר"ל{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשל"ג; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ג.}}.

=== המשך והחרים - תרל"א ===

{{ערך מורחב|המשך והחרים תרל"א}}

'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].

ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.

ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי מלך המשיח{{הערה|שם=מרובעות|אודות הוראת הרבי להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]].
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ג (ח"א){{הערה|ברוקלין, תשנ"ד.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ד{{הערה|ברוקלין, תשמ"ח.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ה (חלק א'){{הערה|שם=נא|ברוקלין, תנש"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ה (חלק ב'){{הערה|שם=נא}}.

=== המשך מים רבים - תרל"ו ===
{{ערך מורחב|המשך מים רבים תרל"ו}}
יצא לראשונה בשנת [[תש"ו]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. המאמרים הועתקו משלשה כתבי יד, העיקרי שבהם הוא מהרב [[שמואל סופר]]{{הערה|ראה בפתח דבר מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לספר.}}.

בהוצאה שניה יצא לאור בשנת [[תשל"ו]], ובהוצאה שלישית בשנת [[תשפ"א]]{{הערה|בהוצאה זו נוספה רשימת המאמרים בתחילת הספר, וכן נוספו ההשמטות שלא היו עד אז בספר.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ו (חלק ב'){{הערה|ברוקלין, תשמ"ג.}}.

=== המשך וככה - תרל"ז ===

{{ערך מורחב|המשך וככה תרל"ז}}

המשך "וככה - תרל"ז" הוא [[המשך]] מאמרי חסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] הנחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים בתורת החסידות ומכונה "'''וככה הגדול'''"{{הערה|בפתח דבר להוצאה הראשונה (קה"ת, תש"ה) כתב הרבי מלך המשיח: {{ציטוטון|המשך '''"וככה - תרל"ז"''' הנדפס בזה, עשה בשעתו רושם גדול בעולם החסידים ונתפרסם בכמה העתקות. בכת"י דרושי דא"ח מובא בשם '''"וככה הגדול"'''}}.}}.

ההמשך כולל מ"ו מאמרי חסידות הכוללים קל"ה פרקים. מתחיל מדיבור המתחיל "וככה תאכלו אותו", [[חג הפסח]] [[תרל"ז]], ומסתיים בשבת פרשת שמות [[תרל"ח]].

ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת, מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]].

שנים רבות לאחר מכן, ב[[יו"ד שבט]] [[תשע"ג]], הודפס מחדש ע"י [[מערכת אוצר החסידים]] באותיות מרובעות - ע"פ הוראת הרבי מלך המשיח שליט"א{{הערה|שם=מרובעות}}, ובה נוספו (בסוף הספר) ליקוט שיחות קודש ורשימות אודות ההמשך, וכן מאמר ד"ה וככה והמשכו ד"ה כימי צאתך{{הערה|בלתי מוגה.}} דשנת [[תשל"ז]], שנאמרו בקשר עם שנת המאה לההמשך ומיוסדים עליו.
* המשך 'חייב אדם לברך' - תרל"ח{{הערה|שם=תשה|ברוקלין, תש"ה.}}.
* המשך 'זאת חנוכת', 'מצה זו' ו'יונתי' - תר"ם{{הערה|שם=תשה}}.

=== דרושי חתונה ===

קונטרסים המכילים מאמרים מאדמו"ר המהר"ש מזמנים שונים בקשר לחתונות בני משפחה, חלקם שנכתבו על ידו, וחלקם מ[[הנחה|הנחות]].
* '''[[קונטרס דרושי חתונה תרמ"ב|קונטרס דרושי חתונה - תרמ"ב]]''': קונטרס של שני מאמרים קצרים של הרבי המהר"ש שנאמרו על חתונת [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|בנו מנחם מענדל]], בשנת [[תרמ"ב]]. י"ל ע"י [[קה"ת]] בשנת [[תשמ"א]]; [[תשע"ג]]; ובהוצאה מחודשת בשנת [[תשפ"ה]].
* '''[[קונטרס דרושי חתונה - תרל"ה]]''': בשנת תשע"ג הודפסה על ידי קה"ת חוברת בה מופיעים מאמרים נוספים, שנדפסו ברובם קודם לכן בשבועון חסידי חב"ד העולמי '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].

==מאמרים נוספים==
כמה מאמרים - הנחות בנו, [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] - נדפסו בקונטרסים בפ"ע ע"י [[קה"ת]] בהזדמנויות שונות:
*'''ויהי חיי שרה [[תרמ"ב]]''' - י"ל כ"ף [[מרחשון]], ערש"ק ש"פ [[חיי שרה]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/תרמ%22ב_-_ויהיו_חיי_שרה.pdf ויהיו חיי שרה - תרמ"ב] {{PDF}}}}.
*'''קטונתי מכל החסדים תרמ"ב''' - י"ל לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/קטונתי%20מכל%20החסדים%20תרמ״ב.pdf להורדה וקריאה].}}. בסוף הקונטרס באה הוספה - רשימת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בפרסום ראשון.
*'''והי' כאשר ירים משה תרמ"ב''' - י"ל לקראת חג הפורים תשפ"ו{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/והי'_כאשר_ירים_משה_תרמ%22ב.pdf לצפיה והורדה] {{PDF}}}}
*'''ואולם חי אני תרמ"ב''' - י"ל לקראת ש"פ [[שלח]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/מאמר%20ואולם%20חי%20אני%20תרמ״ב%20מהדורת%20תשפ״ה.pdf ואולם חי אני - תרמ"ב] {{PDF}}.}}.
*'''שופטים ושוטרים תרמ"ב''' - י"ל לקראת ש"פ [[שופטים]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/שופטים_ושוטרים_-_תרמ%22ב.pdf שופטים ושוטרים - תרמ"ב] {{PDF}}}}.

== ראו גם ==
* [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
* [[רשימת תרכ"ו]]
* [[המשך מים רבים תרל"ו]]
* [[המשך וככה תרל"ז]]
* [[המשך והחרים תרל"א]]
* [[תורת שמואל - ספר השיחות]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''לקוטי תורה - תורת שמואל:''' [https://chabadpedia.co.il/images/3/36/5626_-_תרכ_ו.pdf תרכ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/49/5628_-_תרכ_ח.pdf תרכ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/34/5629_-_תרכ_ט.pdf תרכ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/5630_-_תר_ל.pdf תר"ל] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/77/5633_-_תרל_ג_א.pdf תרל"ג (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/5634_-_תרל_ד.pdf תרל"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b4/5635_-_תרל_ה_א.pdf תרל"ה (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/db/5635_-_תרל_ה_ב.pdf תרל"ה (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/סה%22מ_תרל%22ו_ח%22א_(מים_רבים).pdf תרל"ו (חלק א' - המשך "מים רבים")] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/25/סה%22מ_תרל%22ו_ח%22ב.pdf תרל"ו (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/וככה_תרל%22ז_-_הוצאת_תשע%22ג.pdf תרל"ז (המשך "וככה")] {{PDF}}
* '''מאמרים נוספים''': [https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תרל%22ב_-_ולקחתם_לכם%2C_ביום_השמע%22צ.pdf ולקחתם לכם, ביום השמיני עצרת - תרל"ב]{{הערה|ברוקלין, תש"נ.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/שופטים_ושוטרים_-_תרל%22ג.pdf שופטים ושוטרים - תרל"ג]{{הערה|ברוקלין, תשט"ז.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/דומה_דודי_לצבי_-_תרל%22ד.pdf דומה דודי לצבי - תרל"ד]{{הערה|ברוקלין, תשע"ה.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/כי_בועליך_עושיך_-_תרל%22ד.pdf כי בועליך עושיך - תרל"ד]{{הערה|שם=ס"ג|ברוקלין, תשס"ג.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/אמר_ריב%22ל_-_תרל%22ה.pdf אמר ריב"ל - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/אני_לדודי_-_תרל%22ה.pdf אני לדודי - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ד|ברוקלין, תשס"ד.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c1/בן_פורת_יוסף%2C_קשה_לזווגם_-_תרל%22ה.pdf בן פורת יוסף, קשה לזווגם - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ד}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/bb/כל_הנהנה_-_תרל%22ה.pdf להבין כו' כל הנהנה - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9b/קונטרס_שמע%22צ_ושמח%22ת_-_תרל%22ה.pdf קונטרס שמע"צ ושמח"ת - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/שופטים_ושוטרים_-_תרמ%22ב.pdf שופטים ושוטרים - תרמ"ב]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ד.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/תרמ%22ב_-_ויהיו_חיי_שרה.pdf ויהיו חיי שרה - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ה|ברוקלין, תשפ"ה.}} {{*}} [https://www.hageula.com/uploads/source/18/קטונתי%20מכל%20החסדים%20תרמ״ב.pdf קטונתי מכל החסדים - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ו|ברוקלין, תשפ"ו.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/והי'_כאשר_ירים_משה_תרמ%22ב.pdf והי' כאשר ירים משה - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ו}} {{*}}
[https://www.hageula.com/uploads/source/18/מאמר%20ואולם%20חי%20אני%20תרמ״ב%20מהדורת%20תשפ״ה.pdf ואולם חי אני - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ה}} {{PDF}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/7d/הצור_תמים_-_תרכ%22ז.pdf מאמר ד"ה הצור תמים פעלו תרכ"ז (עם ביאור ופענוח)]{{הערה|נדפס בספר המאמרים תרכ"ו (קה"ת, תשמ"ט) ע' רמא.}}, אותו הורה הרבי ללמוד בי"ג תשרי. יו"ל ע"י [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשס"ז]] {{PDF}}

{{ספרי אדמו"ר המהר"ש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|*]]
[[en:Likkutei Torah - Toras Shmuel]]

לקוטי תורה - תורת שמואל

2026-03-01T18:27:25Z

חב"דפדי פעיל: /* מאמרים נוספים */ , קידוד קישורים, מאמר חדש

[[קובץ:תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר 'תורת שמואל' משנת [[תרכ"ו]]]]
[[קובץ:הרבי עם תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את 'תורת שמואל']]
[[קובץ:מים רבים תרלו.jpg|250px|ממוזער|ההוצאה החדשה של המשך 'מים רבים' (לקוטי תורה - תורת שמואל תרל"ו ח"א)]]
'''לקוטי תורה - תורת שמואל''' היא סדרת הספרים המרכזית של [[מאמר]]י [[אדמו"ר מהר"ש]] (מכילה כ-15 חלקים{{הערה|כולל המאמרים שנדפסו בקונטרסים, כגון: [[המשך והחרים - תרל"א]] וכד'.}}), ומסודרת לפי סדר השנים{{הערה|החצי השני ממאמרי אדמו"ר מהר"ש נמצא בכתי"ק ולא הודפס עד עתה.}}.

== חלקי הסדרה ==
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ו{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשל"ז; הוצאה שלישית - ברוקלין, תשמ"ט.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ז{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ח (כתבי יד הרב [[שמואל סופר]]){{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ז; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ט{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ט; הוצאה שניה - ברוקלין, תשנ"ב.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תר"ל{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשל"ג; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ג.}}.

=== המשך והחרים - תרל"א ===

{{ערך מורחב|המשך והחרים תרל"א}}

'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].

ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.

ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי מלך המשיח{{הערה|שם=מרובעות|אודות הוראת הרבי להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]].
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ג (ח"א){{הערה|ברוקלין, תשנ"ד.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ד{{הערה|ברוקלין, תשמ"ח.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ה (חלק א'){{הערה|שם=נא|ברוקלין, תנש"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ה (חלק ב'){{הערה|שם=נא}}.

=== המשך מים רבים - תרל"ו ===
{{ערך מורחב|המשך מים רבים תרל"ו}}
יצא לראשונה בשנת [[תש"ו]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. המאמרים הועתקו משלשה כתבי יד, העיקרי שבהם הוא מהרב [[שמואל סופר]]{{הערה|ראה בפתח דבר מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לספר.}}.

בהוצאה שניה יצא לאור בשנת [[תשל"ו]], ובהוצאה שלישית בשנת [[תשפ"א]]{{הערה|בהוצאה זו נוספה רשימת המאמרים בתחילת הספר, וכן נוספו ההשמטות שלא היו עד אז בספר.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ו (חלק ב'){{הערה|ברוקלין, תשמ"ג.}}.

=== המשך וככה - תרל"ז ===

{{ערך מורחב|המשך וככה תרל"ז}}

המשך "וככה - תרל"ז" הוא [[המשך]] מאמרי חסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] הנחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים בתורת החסידות ומכונה "'''וככה הגדול'''"{{הערה|בפתח דבר להוצאה הראשונה (קה"ת, תש"ה) כתב הרבי מלך המשיח: {{ציטוטון|המשך '''"וככה - תרל"ז"''' הנדפס בזה, עשה בשעתו רושם גדול בעולם החסידים ונתפרסם בכמה העתקות. בכת"י דרושי דא"ח מובא בשם '''"וככה הגדול"'''}}.}}.

ההמשך כולל מ"ו מאמרי חסידות הכוללים קל"ה פרקים. מתחיל מדיבור המתחיל "וככה תאכלו אותו", [[חג הפסח]] [[תרל"ז]], ומסתיים בשבת פרשת שמות [[תרל"ח]].

ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת, מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]].

שנים רבות לאחר מכן, ב[[יו"ד שבט]] [[תשע"ג]], הודפס מחדש ע"י [[מערכת אוצר החסידים]] באותיות מרובעות - ע"פ הוראת הרבי מלך המשיח שליט"א{{הערה|שם=מרובעות}}, ובה נוספו (בסוף הספר) ליקוט שיחות קודש ורשימות אודות ההמשך, וכן מאמר ד"ה וככה והמשכו ד"ה כימי צאתך{{הערה|בלתי מוגה.}} דשנת [[תשל"ז]], שנאמרו בקשר עם שנת המאה לההמשך ומיוסדים עליו.
* המשך 'חייב אדם לברך' - תרל"ח{{הערה|שם=תשה|ברוקלין, תש"ה.}}.
* המשך 'זאת חנוכת', 'מצה זו' ו'יונתי' - תר"ם{{הערה|שם=תשה}}.

=== דרושי חתונה ===

קונטרסים המכילים מאמרים מאדמו"ר המהר"ש מזמנים שונים בקשר לחתונות בני משפחה, חלקם שנכתבו על ידו, וחלקם מ[[הנחה|הנחות]].
* '''[[קונטרס דרושי חתונה תרמ"ב|קונטרס דרושי חתונה - תרמ"ב]]''': קונטרס של שני מאמרים קצרים של הרבי המהר"ש שנאמרו על חתונת [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|בנו מנחם מענדל]], בשנת [[תרמ"ב]]. י"ל ע"י [[קה"ת]] בשנת [[תשמ"א]]; [[תשע"ג]]; ובהוצאה מחודשת בשנת [[תשפ"ה]].
* '''[[קונטרס דרושי חתונה - תרל"ה]]''': בשנת תשע"ג הודפסה על ידי קה"ת חוברת בה מופיעים מאמרים נוספים, שנדפסו ברובם קודם לכן בשבועון חסידי חב"ד העולמי '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].

==מאמרים נוספים==
כמה מאמרים - הנחות בנו, [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] - נדפסו בקונטרסים בפ"ע ע"י [[קה"ת]] בהזדמנויות שונות:
*'''ויהי חיי שרה [[תרמ"ב]]''' - י"ל כ"ף [[מרחשון]], ערש"ק ש"פ [[חיי שרה]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/תרמ%22ב_-_ויהיו_חיי_שרה.pdf ויהיו חיי שרה - תרמ"ב] {{PDF}}}}.
*'''קטונתי מכל החסדים תרמ"ב''' - י"ל לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/קטונתי%20מכל%20החסדים%20תרמ״ב.pdf להורדה וקריאה].}}. בסוף הקונטרס באה הוספה - רשימת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בפרסום ראשון.
*'''והי' כאשר ירים משה תרמ"ב''' - י"ל לקראת חג הפורים תשפ"ו{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/והי'_כאשר_ירים_משה_תרמ%22ב.pdf לצפיה והורדה] {{PDF}}}}
*'''ואולם חי אני תרמ"ב''' - י"ל לקראת ש"פ [[שלח]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/מאמר%20ואולם%20חי%20אני%20תרמ״ב%20מהדורת%20תשפ״ה.pdf ואולם חי אני - תרמ"ב] {{PDF}}.}}.
*'''שופטים ושוטרים תרמ"ב''' - י"ל לקראת ש"פ [[שופטים]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/שופטים_ושוטרים_-_תרמ%22ב.pdf שופטים ושוטרים - תרמ"ב] {{PDF}}}}.

== ראו גם ==
* [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
* [[רשימת תרכ"ו]]
* [[המשך מים רבים תרל"ו]]
* [[המשך וככה תרל"ז]]
* [[המשך והחרים תרל"א]]
* [[תורת שמואל - ספר השיחות]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''לקוטי תורה - תורת שמואל:''' [https://chabadpedia.co.il/images/3/36/5626_-_תרכ_ו.pdf תרכ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/49/5628_-_תרכ_ח.pdf תרכ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/34/5629_-_תרכ_ט.pdf תרכ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/5630_-_תר_ל.pdf תר"ל] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/77/5633_-_תרל_ג_א.pdf תרל"ג (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/5634_-_תרל_ד.pdf תרל"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b4/5635_-_תרל_ה_א.pdf תרל"ה (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/db/5635_-_תרל_ה_ב.pdf תרל"ה (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/סה%22מ_תרל%22ו_ח%22א_(מים_רבים).pdf תרל"ו (חלק א' - המשך "מים רבים")] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/25/סה%22מ_תרל%22ו_ח%22ב.pdf תרל"ו (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/וככה_תרל%22ז_-_הוצאת_תשע%22ג.pdf תרל"ז (המשך "וככה")] {{PDF}}
* '''מאמרים נוספים''': [https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תרל%22ב_-_ולקחתם_לכם%2C_ביום_השמע%22צ.pdf ולקחתם לכם, ביום השמיני עצרת - תרל"ב]{{הערה|ברוקלין, תש"נ.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/שופטים_ושוטרים_-_תרל%22ג.pdf שופטים ושוטרים - תרל"ג]{{הערה|ברוקלין, תשט"ז.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/דומה_דודי_לצבי_-_תרל%22ד.pdf דומה דודי לצבי - תרל"ד]{{הערה|ברוקלין, תשע"ה.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/כי_בועליך_עושיך_-_תרל%22ד.pdf כי בועליך עושיך - תרל"ד]{{הערה|שם=ס"ג|ברוקלין, תשס"ג.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/אמר_ריב%22ל_-_תרל%22ה.pdf אמר ריב"ל - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/אני_לדודי_-_תרל%22ה.pdf אני לדודי - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ד|ברוקלין, תשס"ד.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c1/בן_פורת_יוסף%2C_קשה_לזווגם_-_תרל%22ה.pdf בן פורת יוסף, קשה לזווגם - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ד}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/bb/כל_הנהנה_-_תרל%22ה.pdf להבין כו' כל הנהנה - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9b/קונטרס_שמע%22צ_ושמח%22ת_-_תרל%22ה.pdf קונטרס שמע"צ ושמח"ת - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/שופטים_ושוטרים_-_תרמ%22ב.pdf שופטים ושוטרים - תרמ"ב]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ד.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/תרמ%22ב_-_ויהיו_חיי_שרה.pdf ויהיו חיי שרה - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ה|ברוקלין, תשפ"ה.}} {{*}} [https://www.hageula.com/uploads/source/18/מאמר%20ואולם%20חי%20אני%20תרמ״ב%20מהדורת%20תשפ״ה.pdf ואולם חי אני - תרמ"ב]{{הערה|שם=פ"ה}} {{PDF}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/7d/הצור_תמים_-_תרכ%22ז.pdf מאמר ד"ה הצור תמים פעלו תרכ"ז (עם ביאור ופענוח)]{{הערה|נדפס בספר המאמרים תרכ"ו (קה"ת, תשמ"ט) ע' רמא.}}, אותו הורה הרבי ללמוד בי"ג תשרי. יו"ל ע"י [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשס"ז]] {{PDF}}

{{ספרי אדמו"ר המהר"ש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|*]]
[[en:Likkutei Torah - Toras Shmuel]]

קובץ:והי' כאשר ירים משה תרמ"ב.pdf

2026-03-01T18:25:25Z

חב"דפדי פעיל:

ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)

2026-03-01T18:16:31Z

חב"דפדי פעיל:

[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ספר המאמרים - אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:סהמ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר המאמרים תרצ"ד-תרצ"ה, שנדפס לראשונה ב[[כ"ב שבט]] [[תשפ"ב]].]]
[[קובץ:סהמ קונטרסים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר המאמרים - קונטרסים]]
'''ספר המאמרים - [[אדמו"ר הריי"צ]]''' היא סדרת ספרים (כ-20 כרכים{{הערה|ספר המאמרים - ע"ס השנים: [[תר"פ]] - [[תשי"א]] (ט"ז כרכים - ע"פ ההוצאה החדשה), [[ספר המאמרים - אידיש]] וספר המאמרים - קונטרסים (ג' כרכים).}}) של ה[[מאמר]]ים שאמר אדמו"ר הריי"צ במהלך שנות נשיאותו.

== ספרי הסדרה ==
=== ספר המאמרים - [[תר"פ]]־[[תרפ"א]] ===

לאחר הוראתו של הרבי להוצאת קה"ת על הדפסת ספרי המאמרים של אדמו"ר הריי"צ, יצא לאור לקראת יו"ד שבט תשמ"ו "ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א". במאמרים דשנת תר"פ היו חסרים מאמרים רבים, ונדפסו אף מאמרים חלקיים (רק הסוף או ההתחלה). הוצאה שניה - נדפסה בשנת תשמ"ז, ובה נתוסף מפתח ענינים מפורט שנערך ע"י הרב [[אליהו מטוסוב]].

לקראת יו"ד שבט [[תשפ"ו]] יצא לאור הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת, עם הוספות רבות{{הערה|בנוסף לכך, המפתח ענינים נסדר מחדש, הושלם והתוספו מפתחות נוספים.}}, ובראשן - ששה מאמרים נוספים{{הערה|ארבעת המאמרים שנדפסו בקונטרסים ע"י מערכת "אוצר החסידים" בשנים תשפ"ד-ה (ד"ה "ואני תפלתי (הא')", "קדושים תהיו", "קרוב הוי'", "ואני תפלתי (הב')"); מאמר "להבין הילולא דרשב"י" שנדפס בשבועון "בית משיח" (גליון 276 ע' 20 ואילך); ומאמר ד"ה "ישקני מנשיקות פיהו", שנאמר כנראה בשנים הראשונות לנשיאותו, שנדפס ג"כ בשבועון "בית משיח" (גליון 560 ע' 12 ואילך).}} שנדפסו מגוף כתב-יד קדשו של אדמו"ר הריי"צ. בנוסף לכך, נסדרו המאמרים מחדש ונתוספו למאמרי שנת תר"פ הערות ומראי מקומות מורחבים בשולי הגליון.

=== ספר המאמרים - [[תרפ"ב]]־[[תרפ"ג]]===

שבעה מאמרים משנת תרפ"ב הודפסו בספר שיצא לאור בשנת [[תשמ"ו]]. בשנת [[תשמ"ז]] נדפס הספר שוב. שש שנים לאחר ההוצאה הראשונה, ביו"ד שבט תשנ"ב, חילק [[הרבי]] את "קונטרס מאמרים תרפ"ב", ובו ג' מאמרים נוספים מאותה שנה.

בשנת תשפ"ה נדפס הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת, ובו נתוספו מאמרים רבים משנת תרפ"ב מגוף כתב-יד קדשו של אדמו"ר הריי"צ - מש"פ יתרו ועד סוף השנה - '''בפעם הראשונה'''{{הערה|למעט המאמרים ד"ה "וכל העם", "כי תשא", "דבר וגו' ויקחו לי תרומה", "נחמו נחמו" - שיצאו לאור בקונטרסים בפ"ע.}}. וכן נדפסו בראש הספר - המאמרים דתחלת השנה שנדפסו ב"קונטרס מאמרים תרפ"ב" שחולק ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ביו"ד שבט תשנ"ב{{הערה|בתוספת הערות ומראי מקומות שנערכו ע"י ר' אהרן לייב ראסקין. בסוף הספר (ע' תקלט) נדפס הקדמה לקונטרס זה, ור"ד מדברי הרבי מה"מ שליט"א לפני חלוקת הקונטרס (ע' תקמ).}}.

*ספר המאמרים - [[תרפ"ד]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שניה - ברוקלין, תשפ"ה.}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ה]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ז; הוצאה שלישית ומתוקנת עם הוספות - ברוקלין, תשפ"ה.}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ו]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שלישית עם הוספות - ברוקלין, תשפ"ה.}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ז]]{{הערה|הוצאה ראשונה (כ'ספר המאמרים תרפ"ז') - ברוקלין, תשמ"א; הוצאה שניה (כ'ספר המאמרים תרפ"ז-תרפ"ח') - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שלישית - ברוקלין, תשפ"ה.}}.

===ספר המאמרים [[תרפ"ח]]===

כולל חלק גדול מהמאמרים שאמר (או כתב) אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ח. בחודש [[חשוון]] תרפ"ח אדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[ריגא]] שב[[לטביה]], ועל כן רוב המאמרים משנה זו נאמרו בלטביה, ומיעוטם ב[[רוסיה]] או ב[[וורשה]] (בעת ביקור שאירע באותה שנה). חלק מן המאמרים לא הגיעו לידי [[קה"ת]], ולכן לא נדפסו בספר{{הערה|ד"ה "צהר תעשה", "קטנתי", "אין עומדים להתפלל", "ועתה שמע", "ועשו לי מקדש" ו"זכור".}}.

בנוסף למאמרים נדפסו בספר - בהוצאותיו הראשונות{{הערה|בהוצאה החדשה הושמטו השיחות והמכתבים שנדפסו בהוספות, כי המכתבים נכנסו למקומם בספרי האגרות קודש והשיחות יכנסו ל"ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"ה", הנמצא בשלבי הכנה לדפוס.}} - גם חלק מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|מכתבים]], סקירות קצרות ותיאורים שונים על אירועים שהתרחשו עם [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שנה. הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי קה"ת בשנת [[תשל"ה]], ובשנת [[תש"מ]] ע"י [[סניף קה"ת בכפר חב"ד]]. במהדורה שלישית (ביחד עם ספר המאמרים תרפ"ז) נדפס על ידי קה"ת - בשנת [[תשמ"ו]], ב"[[דפוס עזרא]]", על ידי הרב [[מרדכי שוסטערמאן]], ובהוצאה חדשה ומתוקנת (ביחד עם סה"מ תרפ"ז כנ"ל) - בשנת תשפ"ה.

=== ספר המאמרים - [[תרפ"ט]] ===

בשנת תש"נ נדפס ע"פ הוראת הרבי "ספר המאמרים תרפ"ט", ביחד עם הערות ומראי מקומות בשולי הגליון שנערכו ע"י ר' אהרן לייב ראסקין. הוצאה זו הייתה ע"פ הוצאת ה"קופיר", שהתפרסמה בשנים שלפני כן בין החסידים, כי כתי"ק אדמו"ר הריי"צ לא היה תחת ידי המערכת אז.

בשנת תשפ"ו נדפס הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת. הספר נסדר מחדש ורוב המאמרים הוגהו על פי כתב יד קדשו של אדמו"ר הריי"צ (שהגיע לידי המערכת לאחר הדפסת ההוצאה הקודמת); ונתוספו בו מאמרים חדשים, הערות נוספות מהמו"ל, מפתחות מפורטים, ועוד.

*ספרי המאמרים - [[תר"צ]]־[[תרצ"א]]; [[תרצ"ב]־[[תרצ"ג]] - '''נמצאים בדפוס'''{{הערה|לקראת [[ראש השנה]] [[ה'תשפ"ד]] י"ל [https://chabadpedia.co.il/images/e/e2/מאמרי_ראש_השנה_תרצ.pdf קונטרס מאמרי ראש השנה תר"צ], וכן לקראת חג הסוכות תשפ"ה י"ל המאמרים [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/תר%22צ_-_בסוכות_תשבו%2C_למען_דעת.pdf ד"ה בסוכות תשבו, למען דעת] - תדפיס מתוך 'ספר המאמרים - תר"צ-תרצ"א'.}}.

===ספר המאמרים - [[תרצ"ד]]־[[תרצ"ה]]===

יצא לאור לראשונה לקראת [[כ"ב שבט]] [[תשפ"ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]{{הערה|'''[https://www.chabad.fm/144/13566.html ספרי קה"ת חדשים יצאו לאור לרגל כ"ב בשבט]''' {{חב"ד אף אם}}}}, וכעבור מספר חודשים י"ל ''''קונטרס מאמרים - תרצ"ד'''' - ובו שבעה מאמרים שהודפסו לראשונה מכתי"ק{{הערה|שם=פב|ברוקלין, תשפ"ב.}}.

*ספר המאמרים - [[תרצ"ו]]־[[תרצ"ז]]{{הערה|ברוקלין, תשמ"ט.}}.
*ספר המאמרים - [[תרח"ץ]]{{הערה|ברוקלין, תשמ"ח.}}.
*ספר המאמרים - [[תרצ"ט]]־[[ה'ש"ת]]{{הערה|'ספר המאמרים - תרצ"ט' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ו; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ד; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - קיץ ה'ש"ת' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשט"ו. 'ספר המאמרים - ה'ש"ת' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תרצ"ט-ה'ש"ת') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"א]]־[[תש"ב]]־[[תש"ג]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"א' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ד, הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ב' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ד; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ב; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ג' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ג; הוצאה שניה - ברוקלין, תשט"ז; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"א-ג') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"ד]]־[[תש"ה]]־[[תש"ו]]־[[תש"ז]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"ד' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשט"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ה' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ו-ז' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ג; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"ד-ז') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"ח]]־[[תש"ט]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"ח' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשח"י; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ט' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"א; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"ח-ט') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"י]]־[[תשי"א]] (מלוקט){{הערה|'ספר המאמרים - תש"י' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תש"ל; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ג; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה חמישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תשי"א' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"י-י"א') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.

=== ספר המאמרים - אידיש ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר המאמרים אידיש]]}}

ספר המאמרים - [[אידיש]] כולל את המאמרים שהודפסו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בשפת האידיש, במדור 'ילמדנו רבנו' בירחון [[הקריאה והקדושה]]. הספר כולל חמישים ושלוש מאמרים{{הערה|בעיתונים הודפסו 60 מאמרים, אך השבע הראשונים נדפסו בלשון הקודש ולכן לא נכללו בספר.}}. המאמרים נועדו עבור הציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]] ששפתו העיקרית הייתה אידיש. על תרגום המאמרים היו אחראים צוותי [[קה"ת]] והקריאה והקדושה, בראשות [[הרבי]]. המתרגם הראשי היה העיתונאי [[אהרן לעוויט]]-הירש, אשר ידוע בשם "י. סגל".

ספר זה היה הראשון מספרי המאמרים של אדמו"ר הריי"צ שראו את אור הדפוס{{הערה|למעשה זהו הספר הראשון [[קובץ שלשלת האור|ב'שער' הראשון ב'היכל']] של אדמ"ר הריי"צ.}}, ולקראת ההדפסה הרבי עצמו העיר בו את הערותיו.

הספר יצא לאור לראשונה על ידי הוצאת קה"ת בחורף [[תש"ו]], לכבוד חגיגות יובל השישים וחמש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ה]]. בתחילת הספר הופיע הקדמה מיו"ר קה"ת (בתקופה ההיא) - [[הרבי]]. לאחר שנתיים בשנת [[תש"ח]], הדפיסה הוצאת קה"ת במינכן, בראשות הרב [[דוד ברוומן]] והרב [[שלום מענדל קלמנסון]] את הספר עבור היהודים שהתגוררו באותה עת במחנות הפליטים בגרמניה. בשנים [[תשט"ז]], [[תשכ"ח]] ו[[תשמ"ו]] הדפיסה הוצאת קה"ת ב[[קראון הייטס]] שלוש מהדורות צילום של הספר. הוצאה חדשה בתרגום ללשון הקודש נדפסה בתשע"ה.

===ספר המאמרים - קונטרסים===

סדרת 'ספר המאמרים קונטרסים' כוללת שלשה חלקים, בהם אוגדו המאמרים - שיצאו לאור בקונטרסים על ידי האדמו"ר הריי"צ (מאז היציאה מ[[רוסיה]]) בין השנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ח]]-חלקים א' וב', וחלק ג' -בשנים תשי"ב -ג, וכמה קונטרסים בודדים נוספים - בספרים, הקונטרסים נדפסו באופן כללי במתכונתם המקורית, וצורפו אליהם גם ההוספות שנלוו אליהם בהוצאה לאור המקורית, בהן ליקוטי הנהגות וקטעי שיחות של אדמו"ר הריי"צ, שנערכו על ידי [[הרבי]], ולוקטו לאחר מכן בריבוי הוספות -לספר המנהגים.

מהספרים, הושמטו שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ שכבר נדפסו בסדרת [[לקוטי דיבורים]], ומסיבה זו לא הודפסו בסדרה זו הקונטרסים שכללו שיחות בלבד.

הסדרה החלה לצאת לאור בשנת [[תשכ"ב]], כרך שני יצא לאור גם הוא בשנת תשכ"ב, והכרך השלישי יצא לאור בשנת [[תשל"ז]]. במהלך השנים נדפסו מהדורות נוספות (על ידי [[סניף קה"ת בכפר חב"ד]], בשנים [[תשל"ג]], [[תשל"ו]], [[תשל"ט]] ו[[תשמ"ו]]). בשנת [[תש"פ]] נדפסה הסדרה כולה בהוצאה חדשה ומתוקנת על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

המאמרים שיצאו לאור בשנים תש"ח - תשי"א, לוקטו לספרים שנקראו על שמם, כיוון שבאותם שנים [כמעט] לא היו מאמרים{{הערה|ראה גם ספר השיחות תשנ"ב חלק א' ע' 292 [דבר מלכות בא סעיף יב] ואילך.}}.

מתוכם, רק ספר המאמרים תשי"א נקרא מלוקט -למרות שכל המאמרים שנדפסו בשנים לפני כן היו מלוקטים ממאמרים שנאמרו שנים רבות קודם לכן{{הערה|למשל, המאמר של באתי לגני תשי"א, נאמר בכלל בשנת תרפ"ג. [התוועדויות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א תשמ"ו חלק ב' ע' 402.] }} - כי מאמרים אלו נדפסו באופן רשמי כמאמרי שנים קודמות, משא"כ המאמרים דשנות תש"ח-תש"י אותם הביא כ"ק אדמו"ר הריי"צ לפרסום (ואף שינה חלק והוסיף קיצורים וכו').

==קישורים חיצונים==
* '''ספר המאמרים''': [https://drive.google.com/file/d/1NlUan4ME7s8ArxI-zuiv--wrbmVkFSJ3/view?usp=drive_link תר"פ־תרפ"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d8/5682-83_-_תרפ_ב-פ_ג.pdf תרפ"ב־תרפ"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0c/5684_-_תרפ_ד.pdf תרפ"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d8/5685_-_תרפ_ה.pdf תרפ"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/5686_-_תרפ_ו.pdf תרפ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/10/5687_-_תרפ_ז.pdf תרפ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/fc/5688_-_תרפ_ח.pdf תרפ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/24/5689_-_תרפ_ט.pdf תרפ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/47/5696_-_תרצ_ו.pdf תרצ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/59/5697_-_תרצ_ז.pdf תרצ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/5698_-_תרח_צ.pdf תרח"צ] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b4/ה_שת.pdf ה'ש"ת] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/תש_א.pdf תש"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תש_ב.pdf תש"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/תש_ג.pdf תש"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/66/תש_ד.pdf תש"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/תש_ה.pdf תש"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/תש_ו.pdf תש"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/תש_ז.pdf תש"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/15/תש_ח.pdf תש"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/87/תש_ט.pdf תש"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b6/תש_י.pdf תש"י] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/55/תשי_א_(מלוקט).pdf תשי"א - מלוקט] {{PDF}}
* '''ספר המאמרים קונטרסים''': [https://chabadpedia.co.il/images/e/ec/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_א'.pdf כרך א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_ב'.pdf כרך ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/fb/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_ג'.pdf כרך ג'] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1yFNB3fJ5ndX7BhPnpM5HGw_PxSfbOWjF/view?usp=drive_link ספר המאמרים אידיש (תש"א-תש"ה)] {{PDF}}
* '''מאמרים נוספים''':
{{טורים|תוכן=
* [https://chabadpedia.co.il/images/6/6e/ואני_תפלתי_-_תרפ.pdf ד"ה ואני תפלתי לך הוי' - תר"פ]{{הערה|שם=פד|ברוקלין, תשפ"ד. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תר"פ" (קה"ת, תשפ"ו).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e6/קרוב_ה'_לכל_קראיו_-_תרפ.pdf ד"ה קרוב הוי' לכל קוראיו - תר"פ]{{הערה|שם=פד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/0/00/קדושים_תהיו_-_תר%22פ.pdf ד"ה קדושים תהיו כי קדוש אני - תר"פ]{{הערה|שם=פד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/תר%22פ_-_ואני_תפלתי_(ב).pdf ד"ה ואני תפלתי לך הוי' (ב) - תר"פ]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ה. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תר"פ" (קה"ת, תשפ"ו).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/9/96/קונטרס_מאמרים_תרפ%22ב_-_יו%22ד_שבט_תשנ%22ב.pdf קונטרס מאמרים - תרפ"ב]{{הערה|שם=נב|ברוקלין, תשנ"ב.}} (חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א{{הערה|ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ב]]; ראה ערך [[קונטרס מאמרים - תרפ"ב]]. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תרפ"ב" (קה"ת, תשפ"ה).}}).
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/תרפ_ב_-_וכל_העם.pdf ד"ה וכל העם - תרפ"ב]{{הערה|ברוקלין, תשס"ב. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים - תרפ"ב" (קה"ת, תשפ"ה).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/71/תרפ_ב_-_כי_תשא%2C_דבר_גו_ויקחו_לי_תרומה.pdf ד"ה כי תשא, דבר גו' ויקחו לי תרומה - תרפ"ב]{{הערה|שם=סג-ב|ברוקלין, תשס"ג. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תרפ"ב" (קה"ת, תשפ"ה).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/תרפ_ב_-_נחמו_נחמו.pdf ד"ה נחמו נחמו - תרפ"ב]{{הערה|שם=סג-ב}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e2/מאמרי_ראש_השנה_תרצ.pdf קונטרס מאמרי ראש השנה תר"צ]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ג.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/תר%22צ_-_בסוכות_תשבו%2C_למען_דעת.pdf ד"ה בסוכות תשבו, למען דעת - תר"צ]{{הערה|שם=פה|ברוקלין, תשפ"ה.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/fe/תרצ_-_יהי_ה_אלקינו_עמנו.pdf ד"ה יהי הוי' אלקינו עמנו - תר"צ]{{הערה|שם=סג|ברוקלין, תשס"ג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/78/תרצ_-_מים_רבים.pdf ד"ה מים רבים - תר"צ]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d4/תרצ_-_רבי_אומר.pdf ד"ה רבי אומר - תר"צ]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e6/תרצ_א_-_ביום_שמיני_עצרת.pdf ד"ה ביום שמיני עצרת - תרצ"א]{{הערה|שם=סד|ברוקלין, תשס"ד.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/תרצ_א_-_בסוכות_תשבו.pdf ד"ה בסוכות תשבו - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/2/2e/תרצ_א_-_בראשית_ברא.pdf ד"ה בראשית ברא - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/תרצ_א_-_הבאים_ישרש_יעקב.pdf ד"ה הבאים ישרש יעקב - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/ff/תרצ_א_-_ויצא_יעקב.pdf ד"ה ויצא יעקב - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/תרצ_א_-_וקבל_היהודים.pdf ד"ה וקבל היהודים - תרצ"א]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/תרצ_א_-_צהר_תעשה.pdf ד"ה צהר תעשה לתיבה - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/תרצ_א_-_שמאלו_תחת_לראשי.pdf ד"ה שמאלו תחת לראשי - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/4/4c/תרצ_ג_-_פנים_בפנים.pdf ד"ה פנים בפנים - תרצ"ג]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/12/תרצ_ד_-_החודש_הזה_וא_ר_אלעזר.pdf ד"ה החדש הזה לכם, א"ר אלעזר - תרצ"ד]{{הערה|שם=צ"ד|ברוקלין, תשס"ג. נכנס בהוצאה החדשה של "ספר המאמרים תרצ"ד" (קה"ת, תשפ"ב).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/תרצ_ד_-_חג_הפסח.pdf קונטרס חג הפסח - תרצ"ד]{{הערה|שם=צ"ד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/תרח_צ_-_והאיש_משה_עניו.pdf והאיש משה עניו - תרח"צ]{{הערה|ברוקלין, תשנ"ג.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/תש_-_קטנתי.pdf ד"ה קטנתי מכל החסדים (אידיש) - ה'ש"ת]{{הערה|שם=פב}}.
}}

{{ספרי אדמו"ר הריי"צ}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

אגרות קודש (הרבי)

2026-01-08T20:45:49Z

חב"דפדי פעיל:

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות קודש של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת [[תשפ"ו]] יצאו לאור 41 כרכים{{הערה|הכוללים את מכתבי הרבי עד שנת [[תש"נ]].}}) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית]] ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך כשבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת [[תשפ"ה]]) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת [[תשמ"ח]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו הופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[וועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרט או שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' [[שלום בער לוין]], שערך את הכרכים א-כא, ובחורף [[תשנ"ד]] העביר את העריכה לידי ר' [[שלום יעקב חזן]] שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת [[אוצר החסידים]].

בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים{{הערה|חלקם נכתבו בידי הרב [[אסף חנוך פרומר]].}} ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==
בסוף המבוא לכרך י"ב{{הערה|שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי: "מבוא מתאים ע"ד השאר"}} כתב המו"ל:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

[[קובץ:אגרות ל"א.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מכרכי האגרות קודש]]

וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

== תוכן כרכי האגרות ==
{{טורים|תוכן=
* כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].
* כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]], י"ל בשנת תשמ"ז.
* כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].
* כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].
* כרך ה' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק ראשון, י"ל בשנת תשמ"ח.
* כרך ו' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק שני, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].
* כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]], י"ל בשנת תשמ"ח.
* כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]], ח"ח י"ל בשנת [[תשמ"ח]] וח"ט בשנת [[תשמ"ט]].
* כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]], י"ל בשנת תשמ"ט.
* כרכים י"ב - י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].
* כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]], חי"ד י"ל בשנת תשמ"ט, וחט"ו בשנת [[תש"נ]].
* כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]], י"ל בשנת תש"נ.
* כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]], י"ל בשנת [[תש"נ]].
* כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]], י"ל בשנת [[תנש"א]].
* כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי, י"ל בשנת [[תשנ"ב]].
* כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א'-כ', י"ל בשנת [[תשנ"ג]].
* כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]], י"ל בשנת [[תשנ"ד]].
* כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]], י"ל בשנת [[תשנ"ח]].
* כרך כ"ד{{הערה|שם=לוין|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב [[שלום מענדל סימפסון]] כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): הרב שלום דובער לוין, ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[ישראל שמעון קלמנסון]], ר' [[צבי הירש נוטיק]], ר' [[משה זקליקובסקי]], ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], ר' [[פסח צבי שמערלינג]], ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' [[יצחק וילהלם]], ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב [[שלום דובער לוין]] יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי.

בסדרה זו סדר הכרכים הוא:
* כרך כ"ד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] בסדר שונה.
* כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשכ"ח]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]].
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]].
* כרך כ"ח - אגרות משנת [[תשל"ג]].
* כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשל"ד]].
* כרך ל' - אגרות משנת [[תשל"ה]].
* כרך ל"א - אגרות משנת [[תשל"ו]].
* כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשל"ז]]
*כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשל"ח]].}} - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ט]].
* כרך כ"ה - אגרות מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], י"ל בשנת [[תשנ"ט]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], י"ל בשנת תשנ"ט.
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]], י"ל בשנת [[תשס"ג]].
* כרך כ"ח - אגרות מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ה]], י"ל בשנת [[תשס"ד]].
* כרך כ"ט - אגרות מהשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ה]].
* כרך ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשל"ח]], י"ל בשנת [[תשע"ח]].
* כרך ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[תשל"ט]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].
* כרך ל"ב{{הערה|יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. "לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך ב[https://drive.google.com/file/d/1BNqMDSo-0OFTFav00FeFB4yzuZs_YLmO/view?usp=sharing קובץ 'כ"ח וגבורות'] (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/679466/ "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"]'''}} - אגרות מהשנים [[תש"מ]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].
* כרך ל"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/special/777013/ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשמ"א]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ג]].
* כרך ל"ד{{הערה|יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/11/17-11-2022-17-01-22-מבוא-לאגרות-קודש-כרך-לד.pdf?&~nfopt%28fileDistorted=24106923071375186%29&~nfopt(fileDistorted=27033075615283475) המבוא בפתח הספר] {{אינפו}}}} - אגרות משנת [[תשמ"ב]], י"ל בשנת [[תשפ"ג]].
* כרך ל"ה - אגרות משנת [[תשמ"ג]], י"ל לקראת [[כ"ח סיוון]] תשפ"ג{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אגרות_קודש_חלק_ל%22ה.jpeg צילום שער הספר] {{תמונה}}.}}.
* כרך ל"ו - אגרות משנת [[תשד"מ]], י"ל לקראת י"א ניסן [[תשפ"ד]].
* כרך ל"ז - אגרות משנת [[תשמ"ה]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ה]].
* כרך ל"ח - אגרות משנת [[תשמ"ו]], י"ל לקראת י"ט כסלו [[תשפ"ה]].
* כרך ל"ט - אגרות משנת [[תשמ"ז]], י"ל לקראת כ"ה אדר [[תשפ"ה]].
* כרך מ' - אגרות משנת [[תשמ"ח]], י"ל בחודש תמוז [[תשפ"ה]].
*כרך מ"א - אגרות מהשנים [[תשמ"ט]]-[[תש"נ]], י"ל בחודש טבת [[תשפ"ו]].
}}

כרכים א-כב יצאו לאור ג"כ בהוצאת קה"ת בכפר חב"ד, לאחר שיצאו לאור בניו יורק.

בשנת [[תשס"ב]] יצאו לאור הכרכים א-כג, וכן - בפורמט כיס - בשנת [[תשפ"א]]. כרכים כה-ל יצאו לאור ג"כ בפורמט כיס, בשנת [[תשע"ט]]. בשנת [[תשפ"ה]] יצאו לאור כרכים כד-מ בהוצאה חדשה ומתוקנת.

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", בעת שהמזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] הגיש לרבי קבוצת מכתבים שהוציא מתוך האוסף כדי למסרן לדפוס פנה אליו הרבי ושאל: "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם{{הערה|כמו כן בשנת [[תשע"ח]] התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון [[הוצאת ספרים קה"ת]] לרגל צאת כרך ל' - ראו [https://chabad.info/seven-seventy/368850 ידיעה באתר] {{אינפו}}.}}.

==תרגומים==
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם ב[[אידיש]], יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.

=== תרגום ללשון הקודש ===
[[קובץ:אגרות קודש - מתורגם מלשון הקודש.png|ממוזער|שמאל|250px|סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק']]

בשנת [[תשפ"א]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש'''{{הערה|כללי העריכה והתרגום נדפסו במבוא לכרכים אלו.}} בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי{{הערה|כמו כן, בשנת [[תשס"ג]] החלו להוציא [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] ארבעה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'{{הערה|מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה {{הערה|שם=לוין}}.}} ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].}}.

סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם '''מכתבים מהרבי''', ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה ה[[אנגלית]] בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].

===תרגום לאנגלית===
[[קובץ:אגרות קודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]

סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום ל[[אנגלית]]. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב [[אליהו תגר]]. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.

==הוצאות נוספות==
[[קובץ:אגרות קודש כיס.jpg|350px|ממוזער|אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)]]
===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' [[לוי יצחק ניסלביץ']] והת' [[גיא בצלאל קנטור]], בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.
===אגרות קודש כיס===
בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת [[קה"ת]].

כמו כן, בשנת [[תשפ"ג]], יצא לאור החלקים י"א-י"ב במהדורת כיס מיוחדת עם תמונת [[הרבי]] על הכריכה.
===אוצר אגרות קודש===
{{פסקה חסרה}}
===מרכז ליובאוויטש מירון===
בשנת [[תשפ"א]] יצא לאור ע"י קה"ת חלק י"ז באגרות קודש במהדורת הפצה, עבור "מרכז ליובאוויטש מירון" המופעל ע"י התמימים מ[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור כרך ח' באגרות קודש במהדורת הפצה באלפי עותקים, בהוספת תרגום לאגרות מאידיש ללה"ק כהוספה לספר.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות]]ם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי
{{הערה|למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראו בנספח לחוברת [[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]], מכון תורתו של המשיח, בני ברק [[אלול]] תשס"ו.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.

==מכתבי הרבי באנגלית==
בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית:

הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית.

הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב ניסן מינדל ולא עברו את הגהת הרבי.

בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב [[שלום מענדל סימפסון]] יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון [[מזכירות]], בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל.

==לקריאה נוספת==
* '''"סקירה אודות הדפסת סדרת האגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א"''', נדפס בהוספות לאגרות קודש חלק ל' ע' רנה ואילך{{הערה|משבועון "בית משיח" גליון 894 (ער"ה תשע"ד) ע' 28 ואילך).}}.
*גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 42–45.
*[[עצת הרבי תנחני]]
*לוי שמוטקין, '''Letters for Life (מכתבים לחיים)''', 12 עקרונות החוזרים על עצמם במכתביו של הרבי כהדרכה לחיים, הוצאת קה"ת{{הערה|1=[https://anash.org/new-book-shares-the-rebbes-counseling-for-life/ דיווח באתר אנ"ש].}}{{הערה|1=[https://www.chabad.org/generic_cdo/aid/6474056/jewish/Letters-for-Life.htm עמוד הספר באתר בית חב"ד] (אנגלית)}}.

==ראו גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]
*[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]
*[[מכון אנכ"י]]
*[[Rebbe responsa]]

==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'אגרות קודש'
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/1GdNn-HNH_vnuDd431AHGOpdF0qzMeCg_?usp=sharing כרכי ה'אגרות קודש' חלקים א' - ל"א, קבצי PDF בתיקיית דרייב] - לצפיה והורדה''' {{דרייב}}
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל באתר רבי דרייב] (חסר חלק כ"ט) {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "HebrewBooks".{{PDF}}
[[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|הספר אבנים יקרות לרבי]]
* שני כרכי [[אגרות מלך]]: '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.pdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}}

;אגרות קודש מתורגמות
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_א.pdf כרך א'] - אגרות הקודש מתוך החלקים א' - י"א בסט האורגינלי.
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ב.pdf כרך ב'] - אגרות הקודש מתוך החלקים י"ב - כ"ג בסט האורגינלי.
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ג.pdf כרך ג'] - אגרות הקודש מתוך החלקים כ"ד - ל"א בסט האורגינלי.
* [https://moshiach.ru/IgrotKodeshInRussian.php כרך א-כ"ג] - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.
* אגרות קודש מתורגמות בהוצאת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]: [https://www.hebrewbooks.org/15854 חלק א'] (כרכים א'–ו), [https://www.hebrewbooks.org/15897 חלק ב'] (כרכים ז'–ט"ו), [https://www.hebrewbooks.org/58804 חלק ג'] (כרכים ט"ז–כ"ג), [https://www.hebrewbooks.org/58793 חלק ד'] (כרכים כ"ד-ל')

;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
*'''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה (האתר מופעל בתשלום סימלי)]'''
*'''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]'''

;שונות
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"ח]] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 'בית משיח' חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש] {{בית משיח}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[https://toratchabad.com/סדרת-אגרות-קודש סדרת ה'אגרות קודש']''', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
*'''[https://toratchabad.com/אגרות-קודש-סקירה-כללית אגרות קודש - סקירה כללית]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|*]]
[[קטגוריה:אגרות קודש|5]]
[[en:Igros Kodesh (The Rebbe)]]

מלכויות, זכרונות ושופרות

2026-01-08T20:16:43Z

חב"דפדי פעיל:

'''מלכויות, זכרונות ושופרות''' הן שלוש [[ברכה|ברכות]] [[תפילה]] המתווספות ל[[תפילת העמידה]] של [[תפילת מוסף]] ב[[ראש השנה]]. שלוש הברכות נאמרות זו אחר זו, ובסיום כל אחת מהן [[תקיעת שופר|תוקעים בשופר]]. בסיסן של ברכות אלה, כמופיע ב[[משנה]], הוא אמירת פסוקים המבטאים שלושה נושאים אלו.

== מקורם ==
ב[[מסכת ראש השנה]] לומדת הגמרא את החיוב לומר מלכויות, זכרונות ושופרות מן הביטוי "זכרון תרועה"<ref>ויקרא, כ"ג, כ"ד</ref> המופיע לגבי [[ראש השנה]] וקובע שעניינו של ראש השנה בזיכרון ובתרועה. ברכת מלכויות נלמדת מן המילים "אני ה' אלקיכם". כמו כן הוא קובע ”אמר [[רבה בר נחמני|רבה]]: אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיבא לפני זכרונכם לטובה, ובמה – בשופר”<ref>תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ד עמוד ב'.</ref>. מאידך, בסוגיא אחרת נאמר כי אמירת הברכות היא [[מצוות דרבנן|מדרבנן]] בלבד ואינה חיוב [[דאורייתא|מן התורה]]. מרבית הראשונים פרשו שמלכויות זכרונות ושופרות הן אכן מדרבנן והפסוקים הם רק אסמכתאות. אולם, יש ראשונים שמשתמע מדבריהם שהברכות אכן מדאורייתא.

== מנהגים ==
=== [[עלינו לשבח]] ===
ברכת מלכויות מתחילה כברכה אמצעית רגילה של מוסף יו"ט עם פסוקים של ר"ה, ופסוקי המלכויות מתחילות ב'עלינו'.

נוהגים שהקהל אומר גם. פותחים את הארון ב"עלינו לשבח" וסוגרים ב"ולא שם חלקנו כהם"<ref name=":1">מחזור השלם.</ref>.

ב"ואנחנו כורעים" פותחים את הארון<ref name=":1" />.

מפני האיסור להשתחוות על הרצפה נוהגים להפסיק באיזה חציצה כל שהיא בין האדם לרצפה<ref>שו"ע או"ח סו"ס קל"א.</ref>.

=== תקיעות דמעומד ===
אחרי כל ברכה ממלכויות, זכרונות ושופרות - תוקעים בשופר בסדר תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת.

תוקעין הן בלחש והן בחזרת הש"ץ.

מי שסיים את הברכה מחכה עד התקיעות, ומי שבאמצע הברכה עוצר ומאזין לתקיעות ורק אז ממשיך<ref>מטה אפרים סי' תקצ"א סקי"ג.</ref>.

== הפסוקים ==
=== מלכויות ===
* ה֥' ׀ '''יִמְלֹ֖ךְ''' לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד:<ref>שמות, ט”ו, י”ח.</ref>
* לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל ה֤' אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת '''מֶ֖לֶךְ''' בּֽוֹ:<ref>במדבר, כ”ג, כ”א.</ref>
* וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן '''מֶ֑לֶךְ''' בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:<ref>דברים, ל”ג, ה’.</ref>
* כִּ֣י לַ֭ה' '''הַמְּלוּכָ֑ה''' וּ֝מֹשֵׁ֗ל בגויים:<ref>תהילים, כ”ב, כ”ט.</ref>
* ה֣' '''מָלָךְ֘''' גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ ה' עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־ תימוט:<ref>תהילים, צ”ג, א’.</ref>
* שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא '''מֶ֣לֶךְ''' הַכָּבֽוֹד: מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד ה֥' עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר ה֗' גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה: שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִ֤י ה֣וּא זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד ה֥' צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה:<ref>תהילים כ”ד, ז’ - י’.</ref>
* כֹּֽה־אָמַ֨ר ה֧' '''מֶֽלֶךְ'''־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ ה֣' צְבָ-א֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹקים:<ref>ישיעהו, מ”ו, ד’.</ref>
* וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽה֖' '''הַמְּלוּכָֽה:'''<ref>עובדיה, א’, כ”א.</ref>
* וְהָיָ֧ה ה֛' '''לְמֶ֖לֶךְ''' עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה ה֛' אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד:<ref>זכריה, י”ד, ט’.</ref>
* שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה֥' אֱלֹהֵקינוּ ה֥' ׀ אֶחָֽד:<ref>דברים, ו’, ד’.</ref>

=== זכרונות ===
* '''וַיִּזְכֹּ֤ר''' אֱלֹקים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּֽעֲבֵ֨ר אֱלֹקים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃<ref>בראשית, פרק ח', פסוק א'.</ref>
* וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹקים אֶת־נַֽאֲקָתָ֑ם '''וַיִּזְכֹּ֤ר''' אֱלֹקים֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־יַעֲקֹֽב׃<ref>שמות, פרק ב', פסוק כ"ד.</ref>
* '''וְזָֽכַרְתִּ֖י''' אֶת־בְּרִיתִ֣י יַֽעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם '''אֶזְכֹּ֖ר''' וְהָאָ֥רֶץ '''אֶזְכֹּֽר'''׃<ref>ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ב.</ref>
* '''זֵ֣כֶר''' עָ֭שָׂה לְנִפְלְאוֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְיָ׃<ref>תהלים, פרק קי"א, פסוק ד'.</ref>
* טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו '''יִזְכֹּ֖ר''' לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃<ref>תהלים, פרק קי"א, פסוק ה'.</ref>
* '''וַיִּזְכֹּ֣ר''' לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב חֲסָדָֽו׃<ref>תהלים, פרק ק"ו, פסוק מ"ה.</ref>
* הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָאתָ֩ בְאָזְנֵ֨י יְרֽוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' '''זָכַ֤רְתִּי''' לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַֽהֲבַ֖ת כְּלֽוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃<ref>ירמיהו, פרק ב', פסוק ב'.</ref>
* '''וְזָֽכַרְתִּ֨י''' אֲנִ֧י אֶת־בְּרִיתִ֛י אוֹתָ֖ךְ בִּימֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ וַהֲקִֽימוֹתִ֥י לָ֖ךְ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃<ref>יחזקאל, פרק ט"ז, פסוק ס'.</ref>
* הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַֽׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ '''זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ''' ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְיָ׃<ref>ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ט.</ref>
* '''וְזָֽכַרְתִּ֥י''' לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִֽאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִֽהְי֥וֹת לָהֶ֛ם לֵֽאלֹקים אֲנִ֥י יְיָ׃<ref>ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ה.</ref>

=== שופרות ===
* וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל '''שֹׁפָ֖ר''' חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃<ref>שמות, פרק י"ט, פסוק ט"ז.</ref>
* וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל '''הַשֹּׁפָ֔ר''' הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹקים יַֽעֲנֶ֥נּֽוּ בְקֽוֹל׃<ref>שמות, פרק י"ט, פסוק י"ט.</ref>
* וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל '''הַשֹּׁפָ֔ר''' וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃<ref>שמות, פרק כ', פסוק י"ד.</ref>
* עָלָ֣ה אֱ֭לֹקים בִּתְרוּעָ֑ה יְיָ בְּק֣וֹל '''שׁוֹפָֽר'''׃<ref>תהלים, פרק מ"ז, פסוק ו'.</ref>
* בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל '''שׁוֹפָ֑ר''' הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י ׀ הַמֶּ֬לֶךְ יְיָ׃<ref>תהלים, פרק צ"ח, פסוק ו'.</ref>
* תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ '''שׁוֹפָ֑ר''' בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ׃ כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵֽאלֹקי יַֽעֲקֹֽב׃<ref>תהלים, פרק פ"א, פסוק ד'-פסוק ה'.</ref>
* הַ֥לְלוּ יָ֨-הּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥-ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃ הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבֽוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע '''שׁוֹפָ֑ר''' הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃ הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃ כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗-הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃<ref>תהלים, פרק ק"נ.</ref>
* כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ '''שׁוֹפָ֖ר''' תִּשְׁמָֽעוּ׃<ref>ישעיהו, פרק י"ח, פסוק ג'.</ref>
* וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ '''בְּשׁוֹפָ֣ר''' גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּֽחֲו֧וּ לַֽייָ בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃<ref>ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק י"ג.</ref>
* וַֽ-ה' עֲלֵיהֶ֣ם יֵֽרָאֶ֔ה וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וַֽאדֹ-נָ֤י יֱֹיִ '''בַּשּׁוֹפָ֣ר''' יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַֽעֲר֥וֹת תֵּימָֽן׃ יְיָ צְבָ-אוֹת֮ יָגֵ֣ן עֲלֵיהֶם֒<ref>זכריה, פרק ט', פסוקים י"ד-ט"ו.</ref>
* וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ '''וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת''' עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽקיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְיָ אֱלֹֽקיכֶֽם:

== בחסידות ==
=== כללות עניינם ===
[[הרבי]] מבאר שעניינם של המלכויות, זכרונות ושופרות הינם קיימות לא רק בדיבור בלבד, באמירת הברכות, אלא יש בהן גם את עניין המעשה שבהם, מלכיות - 'כדי שתמלכוני עליכם' - תמליכוני במעשה בפועל, זכרונות - 'שיעלה זכרוני לפניכם' - כנ"ל שיהיה עניין הזכרון במעשה בפועל, ועניין השופרות הוא "במה? בשופר" - עניין [[תקיעת שופר]] במעשה בפועל.

והיינו שכל העניינים הללו של מלכויות זכרונות שופרות נמשכות ע"י המעשה בפועל של תקיעת שופר שעניינו הוא [[תשובה]]<ref>מאמר 'וביום שמחכתכם', יום ב' ד[[ר"ה]] [[תש"מ]].</ref>.

=== מלכויות ===
[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר בעניין פסוקי מלכויות הוא כמו שאמרו "אמרו לפני מלכיות כדי שתמלכוני עליכם", שעל ידי הי' פסוקים של המלכויות שאומרים מעוריים את מקור חוצב של מדת מלכות הראשון, שהוא מחשבה שב[[עצמות]] - [[רצון המוחלט]] - שהחליט הרצון והמחשב דאנא אמלוך איך שהוא בעצמותו עדיין.

ו"תמליכוני עליכם" הוא המשכת כתר מלכות ע"י [[עם ישראל|ישראל]] שמכתירים אותו והוא מקבל הכתר ברצון.

וזהו "אמרו לפני" - לפני עצמות ומהות, אמרו י' פסוקים אלו שמעוררים את המחשבה הראשונה בעצמותו כמו 'ה' מלך' וכו'<ref name=":0">עטרת ראש, עמ' 14 ואילך.</ref>.

=== זכרונות ===
עניין ה'זכרונות' הוא שצופה ומביט הכל בסקירה א', עניין [[דעת עליון]]<ref name=":0" />.

ומבאר עוד אדמו"ר האמצעי שעניין הזכרונות הוא עניין העלאה.

{{הערות שוליים}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ראש השנה]]

אגרות קודש (הרבי)

2026-01-08T20:09:39Z

חב"דפדי פעיל: /* לקריאה נוספת */

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות קודש של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת [[תשפ"ו]] יצאו לאור 41 כרכים{{הערה|הכוללים את מכתבי הרבי עד שנת [[תש"נ]].}}) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית]] ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך כשבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת [[תשפ"ה]]) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת [[תשמ"ח]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו הופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[וועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרט או שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' [[שלום בער לוין]], שערך את הכרכים א-כא, ובחורף [[תשנ"ד]] העביר את העריכה לידי ר' [[שלום יעקב חזן]] שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת [[אוצר החסידים]].

בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים{{הערה|חלקם נכתבו בידי הרב [[אסף חנוך פרומר]].}} ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==
בסוף המבוא לכרך י"ב{{הערה|שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי: "מבוא מתאים ע"ד השאר"}} כתב המו"ל:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

[[קובץ:אגרות ל"א.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מכרכי האגרות קודש]]

וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

== תוכן כרכי האגרות ==
{{טורים|תוכן=
* כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].
* כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]], י"ל בשנת תשמ"ז.
* כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].
* כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].
* כרך ה' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק ראשון, י"ל בשנת תשמ"ח.
* כרך ו' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק שני, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].
* כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]], י"ל בשנת תשמ"ח.
* כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]], ח"ח י"ל בשנת [[תשמ"ח]] וח"ט בשנת [[תשמ"ט]].
* כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]], י"ל בשנת תשמ"ט.
* כרכים י"ב - י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].
* כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]], חי"ד י"ל בשנת תשמ"ט, וחט"ו בשנת [[תש"נ]].
* כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]], י"ל בשנת תש"נ.
* כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]], י"ל בשנת [[תש"נ]].
* כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]], י"ל בשנת [[תנש"א]].
* כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי, י"ל בשנת [[תשנ"ב]].
* כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א'-כ', י"ל בשנת [[תשנ"ג]].
* כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]], י"ל בשנת [[תשנ"ד]].
* כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]], י"ל בשנת [[תשנ"ח]].
* כרך כ"ד{{הערה|שם=לוין|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב [[שלום מענדל סימפסון]] כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): הרב שלום דובער לוין, ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[ישראל שמעון קלמנסון]], ר' [[צבי הירש נוטיק]], ר' [[משה זקליקובסקי]], ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], ר' [[פסח צבי שמערלינג]], ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' [[יצחק וילהלם]], ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב [[שלום דובער לוין]] יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי.

בסדרה זו סדר הכרכים הוא:
* כרך כ"ד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] בסדר שונה.
* כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשכ"ח]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]].
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]].
* כרך כ"ח - אגרות משנת [[תשל"ג]].
* כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשל"ד]].
* כרך ל' - אגרות משנת [[תשל"ה]].
* כרך ל"א - אגרות משנת [[תשל"ו]].
* כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשל"ז]]
*כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשל"ח]].}} - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ט]].
* כרך כ"ה - אגרות מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], י"ל בשנת [[תשנ"ט]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], י"ל בשנת תשנ"ט.
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]], י"ל בשנת [[תשס"ג]].
* כרך כ"ח - אגרות מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ה]], י"ל בשנת [[תשס"ד]].
* כרך כ"ט - אגרות מהשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ה]].
* כרך ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשל"ח]], י"ל בשנת [[תשע"ח]].
* כרך ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[תשל"ט]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].
* כרך ל"ב{{הערה|יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. "לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך ב[https://drive.google.com/file/d/1BNqMDSo-0OFTFav00FeFB4yzuZs_YLmO/view?usp=sharing קובץ 'כ"ח וגבורות'] (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/679466/ "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"]'''}} - אגרות מהשנים [[תש"מ]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].
* כרך ל"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/special/777013/ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשמ"א]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ג]].
* כרך ל"ד{{הערה|יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/11/17-11-2022-17-01-22-מבוא-לאגרות-קודש-כרך-לד.pdf?&~nfopt%28fileDistorted=24106923071375186%29&~nfopt(fileDistorted=27033075615283475) המבוא בפתח הספר] {{אינפו}}}} - אגרות משנת [[תשמ"ב]], י"ל בשנת [[תשפ"ג]].
* כרך ל"ה - אגרות משנת [[תשמ"ג]], י"ל לקראת [[כ"ח סיוון]] תשפ"ג{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אגרות_קודש_חלק_ל%22ה.jpeg צילום שער הספר] {{תמונה}}.}}.
* כרך ל"ו - אגרות משנת [[תשד"מ]], י"ל לקראת י"א ניסן [[תשפ"ד]].
* כרך ל"ז - אגרות משנת [[תשמ"ה]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ה]].
* כרך ל"ח - אגרות משנת [[תשמ"ו]], י"ל לקראת י"ט כסלו [[תשפ"ה]].
* כרך ל"ט - אגרות משנת [[תשמ"ז]], י"ל לקראת כ"ה אדר [[תשפ"ה]].
* כרך מ' - אגרות משנת [[תשמ"ח]], י"ל בחודש תמוז [[תשפ"ה]].
*כרך מ"א - אגרות מהשנים [[תשמ"ט]]-[[תש"נ]], י"ל בחודש טבת [[תשפ"ו]].
}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", בעת שהמזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] הגיש לרבי קבוצת מכתבים שהוציא מתוך האוסף כדי למסרן לדפוס פנה אליו הרבי ושאל: "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם{{הערה|כמו כן בשנת [[תשע"ח]] התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון [[הוצאת ספרים קה"ת]] לרגל צאת כרך ל' - ראו [https://chabad.info/seven-seventy/368850 ידיעה באתר] {{אינפו}}.}}.

==תרגומים==
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם ב[[אידיש]], יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.

=== תרגום ללשון הקודש ===
[[קובץ:אגרות קודש - מתורגם מלשון הקודש.png|ממוזער|שמאל|250px|סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק']]

בשנת [[תשפ"א]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש'''{{הערה|כללי העריכה והתרגום נדפסו במבוא לכרכים אלו.}} בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי{{הערה|כמו כן, בשנת [[תשס"ג]] החלו להוציא [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] ארבעה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'{{הערה|מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה {{הערה|שם=לוין}}.}} ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].}}.

סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם '''מכתבים מהרבי''', ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה ה[[אנגלית]] בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].

===תרגום לאנגלית===
[[קובץ:אגרות קודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]

סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום ל[[אנגלית]]. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב [[אליהו תגר]]. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.

==הוצאות נוספות==
[[קובץ:אגרות קודש כיס.jpg|350px|ממוזער|אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)]]
===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' [[לוי יצחק ניסלביץ']] והת' [[גיא בצלאל קנטור]], בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.
===אגרות קודש כיס===
בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת [[קה"ת]].

כמו כן, בשנת [[תשפ"ג]], יצא לאור החלקים י"א-י"ב במהדורת כיס מיוחדת עם תמונת [[הרבי]] על הכריכה.
===אוצר אגרות קודש===
{{פסקה חסרה}}
===מרכז ליובאוויטש מירון===
בשנת [[תשפ"א]] יצא לאור ע"י קה"ת חלק י"ז באגרות קודש במהדורת הפצה, עבור "מרכז ליובאוויטש מירון" המופעל ע"י התמימים מ[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק ח' של האגרות באלפי עותקים, בהוספת תרגום לאגרות מאידיש ללה"ק כהוספה לספר.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות]]ם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי
{{הערה|למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראו בנספח לחוברת [[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]], מכון תורתו של המשיח, בני ברק [[אלול]] תשס"ו.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.

==מכתבי הרבי באנגלית==
בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית:

הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית.

הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב ניסן מינדל ולא עברו את הגהת הרבי.

בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב [[שלום מענדל סימפסון]] יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון [[מזכירות]], בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל.

==לקריאה נוספת==
* '''"סקירה אודות הדפסת סדרת האגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א"''', נדפס בהוספות לאגרות קודש חלק ל' ע' רנה ואילך{{הערה|משבועון "בית משיח" גליון 894 (ער"ה תשע"ד) ע' 28 ואילך).}}.
*גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 42–45.
*[[עצת הרבי תנחני]]
*לוי שמוטקין, '''Letters for Life (מכתבים לחיים)''', 12 עקרונות החוזרים על עצמם במכתביו של הרבי כהדרכה לחיים, הוצאת קה"ת{{הערה|1=[https://anash.org/new-book-shares-the-rebbes-counseling-for-life/ דיווח באתר אנ"ש].}}{{הערה|1=[https://www.chabad.org/generic_cdo/aid/6474056/jewish/Letters-for-Life.htm עמוד הספר באתר בית חב"ד] (אנגלית)}}.

==ראו גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]
*[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]
*[[מכון אנכ"י]]
*[[Rebbe responsa]]

==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'אגרות קודש'
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/1GdNn-HNH_vnuDd431AHGOpdF0qzMeCg_?usp=sharing כרכי ה'אגרות קודש' חלקים א' - ל"א, קבצי PDF בתיקיית דרייב] - לצפיה והורדה''' {{דרייב}}
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל באתר רבי דרייב] (חסר חלק כ"ט) {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "HebrewBooks".{{PDF}}
[[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|הספר אבנים יקרות לרבי]]
* שני כרכי [[אגרות מלך]]: '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.pdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}}

;אגרות קודש מתורגמות
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_א.pdf כרך א'] - אגרות הקודש מתוך החלקים א' - י"א בסט האורגינלי.
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ב.pdf כרך ב'] - אגרות הקודש מתוך החלקים י"ב - כ"ג בסט האורגינלי.
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ג.pdf כרך ג'] - אגרות הקודש מתוך החלקים כ"ד - ל"א בסט האורגינלי.
* [https://moshiach.ru/IgrotKodeshInRussian.php כרך א-כ"ג] - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.
* אגרות קודש מתורגמות בהוצאת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]: [https://www.hebrewbooks.org/15854 חלק א'] (כרכים א'–ו), [https://www.hebrewbooks.org/15897 חלק ב'] (כרכים ז'–ט"ו), [https://www.hebrewbooks.org/58804 חלק ג'] (כרכים ט"ז–כ"ג), [https://www.hebrewbooks.org/58793 חלק ד'] (כרכים כ"ד-ל')

;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
*'''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה (האתר מופעל בתשלום סימלי)]'''
*'''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]'''

;שונות
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"ח]] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 'בית משיח' חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש] {{בית משיח}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[https://toratchabad.com/סדרת-אגרות-קודש סדרת ה'אגרות קודש']''', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
*'''[https://toratchabad.com/אגרות-קודש-סקירה-כללית אגרות קודש - סקירה כללית]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|*]]
[[קטגוריה:אגרות קודש|5]]
[[en:Igros Kodesh (The Rebbe)]]