חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף יצחק אהרונוב

2018-07-09T18:30:29Z

חב"דפד: /* משפחתו */

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, משמש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהוה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאחפי יהודים מידי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב ר' י. י. אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

מענה דומה התקבל גם כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל הועד למען שלימות העם, הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.

בשנת [[תש"ן]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב יצחק קוגן 'הצדיק מלנינגרד' והיו שותפים לו גם הרב שמואל חפר והרב דובער שיף ע"ה. הרבי עודד מאד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק הלוי רייטשיק ע"ה, עד לפטירתו בחודש [[אלול]] תשס"ח.

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון..,

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מליון וחצי ש"ח.

[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

ב[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבנים ועסקנים חב"דיים.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תש"נ בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, היו מי שסברו כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו בכדי לשמור על שלימות הארץ.

הרב אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב אהרונוב טוען כי כל הפעולה היתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה. עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים.

===פרסום זהות מלך המשיח===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. הרבי ביקש לדעת כיצד הגיבו עד עתה, וענו שלא הגיבו. על כך התקבל מענה מהרבי שלהבא ימשיכו באותו קו. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, לא ענו בחיוב ולא בשלילה בנושא.

ב'{{הערה|http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html}}.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==

;בניו:
*הרב שמואל אהרונוב, שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*הרב שלום דובער אהרונוב, כפר חב"ד.

;חתניו:
*הרב חיים מאיר ליברמן, שליח הרבי בקיסריה.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] שמפיץ סרטונים על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=-|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=מ[[תשס"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

יוסף יצחק אהרונוב

2018-07-09T18:25:23Z

חב"דפד: /* תיקון עובדות */

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, משמש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהוה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאחפי יהודים מידי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב ר' י. י. אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

מענה דומה התקבל גם כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל הועד למען שלימות העם, הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.

בשנת [[תש"ן]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב יצחק קוגן 'הצדיק מלנינגרד' והיו שותפים לו גם הרב שמואל חפר והרב דובער שיף ע"ה. הרבי עודד מאד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק הלוי רייטשיק ע"ה, עד לפטירתו בחודש [[אלול]] תשס"ח.

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון..,

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מליון וחצי ש"ח.

[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

ב[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבנים ועסקנים חב"דיים.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תש"נ בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, היו מי שסברו כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו בכדי לשמור על שלימות הארץ.

הרב אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב אהרונוב טוען כי כל הפעולה היתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה. עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים.

===פרסום זהות מלך המשיח===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. הרבי ביקש לדעת כיצד הגיבו עד עתה, וענו שלא הגיבו. על כך התקבל מענה מהרבי שלהבא ימשיכו באותו קו. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, לא ענו בחיוב ולא בשלילה בנושא.

ב'{{הערה|http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html}}.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==

;בניו:
*הרב שמואל אהרונוב, שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*הרב שלום דובער אהרונוב, כפר חב"ד.

;חתניו:
*הרב חיים מאיר ליברמן, שליח הרבי בקיסריה.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] שמפיץ את סרטונים על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=-|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=מ[[תשס"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

יוסף יצחק קמינצקי

2016-10-09T06:10:23Z

חב"דפד:

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית עמק לוד העוסק במקביל בחקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חייו==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לר' ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמחנך ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

==ספריו==
[[תמונה:קיצור תולדות.jpg|left|thumb|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]].
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
* '''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים [[ר']] [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי שם ר' [[שמואל קמינצקי]], כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]].
*סדרת הספרים''' [[רבותנו נשיאינו (ספר)|רבותנו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד עתה יצאו ששה ספרים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', [[תשנ"ח]].
*'''סרטים: "מסע אל תולדות חב"ד'''.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח בעיר טומסק שברוסיה.
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי ברומניה.
*חתנו הרב דן קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה שברוסיה.
*חתנו, ר' לוי יצחק וגנר - כפר חב"ד.
*חתנו, ר' שניאור גרינברג.
*בנו אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''', ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

ראובן בורושנסקי

2014-08-14T15:00:44Z

חב"דפד:

[[קובץ:ראובן ברושנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בורושנסקי במהלך [[מבצע חנוכה]] בשכונת רמת אשכול בירושלים]]
הרב '''ראובן בורושנסקי''' (יליד שנת [[תשמ"ב]], 1982) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמת אשכול בעיר.

==קורות חיים==
נולד ב[[כ"ח אייר]] [[תשמ"ב]] להוריו הרב תנחום וחיה בורושנסקי, שהיו מחסידי חב"ד הראשונים שהגיעו להתגורר ב[[באר שבע]] והחלו בפעילות חב"דית בעיר בשליחותו של הרבי.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

עוד במסגרת לימודיו בישיבת [[תות"ל נתניה]], הקים [[גמ"ח]] שעמד לרשות הבחורים, אח"כ המשיך בזה במסגרת לימודיו ב[[ישיבת חח"ל צפת]], וכן אח"כ בשנת הקבוצה. עמד לצידם של תמימים רבים בסיוע כספי, ופעל במסגרת משרדי [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].

לאחר נישואיו בחודש תמוז תשס"ה עם רעייתו מירל ברכה לבית משפחת הרב [[ראובן שניאורסון]] מ[[ירושלים]], התיישב בירושלים והחל לפעול כמחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] וכן החל למסור שיעורים כ[[ר"מ]] בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].

מאוחר יותר כשהתיישב בשכונת רמת אשכול, החל לפעול כ[[שליח]] [[הרבי]] במקום.

בחודש [[תמוז]], בשנת הלימודים [[תש"ע]] התמנה לעמוד בראשות ה[[ישיבה הקטנה תורת אמת]].

בעקבות התמנותו כראש ישיבה, נאלץ להמעיט בפעילות בשכונת רמת אשכול, והוא מקדיש את רוב זמנו להשקעה בחינוך התלמידים והדרכתם בדרכי חסידות חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/753849030428.html ראיון חינוכי עם הרב בורושנסקי בשבועון בית משיח]

{{מיון רגיל:בורושנסקי, ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

אברהם יואל לפידות

2014-08-14T14:56:18Z

חב"דפד:

[[קובץ:לפידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לפידות בהיכל ישיבת תורת אמת]]
הרב '''אברהם יואל לפידות''', ראש ישיבת "[[תורת אמת]]" ב[[ירושלים]], לשעבר ראש ישיבת חב"ד ב[[בואנוס איירס]]. נולד ב[[כ"א באדר]] [[ה'תשל"ד]] ב[[ארגנטינה]].

בישיבה קטנה למד בארגנטינה, ומאוחר יותר בשנת [[תשנ"ב]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]]. כמו"כ היה [[שליח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]. נשא לאישה את בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].

החל מאמצע שנת [[תשע"ג]] משמש כראש ישיבת תורת אמת, לאחר שלש-עשרה שנים בארגנטינה. משנתו החינוכית קנתה לה שם בעולם הישיבות החב"די, בד בבד עם היותו אישיות נדירה וחד-פעמית בקרב ראשי הישיבות. כיום, לומדים ריבוי בחורים מאמריקה הדרומית בישיבת "תורת אמת" בעקבות היכרותם עם הרב לפידות, שנערץ על כלל תלמידי הישיבה, מהארץ ומחוצה לה. הוא מגורר בכפר חב"ד יחד עם משפחתו.

{{מיון רגיל:לפידות, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]

תומכי תמימים לוד

2014-02-10T19:57:10Z

חב"דפד:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|250px]]
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
|ראש הישיבה=[[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב מנחם מרדכי קעניג
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=225
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת הרבי הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה ע"י ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר הי' בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

==הישיבה כיום==

הישיבה כיום היא מהישיבות קטנות הגדולות ב[[ארץ ישראל]] ונכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בה כ-225 [[תמימים]]. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

===צוות הישיבה===
;שיעור א':
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - משפיע.
*הרב [[מאיר מזרחי]] - משפיע ומשיב.
*הרב [[מאיר שלמה לויטין]] - משפיע.
*הרב [[ברוך מרגליות]] - משפיע ומג"ש בגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - ר"מ.
*הרב רוני כהן - ר"מ.
*הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
* הרב ישראל דירינפלד - ר"מ.

;שיעור ב':
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - ר"מ.
*הת' יעקב בלינוב - ר"מ.
*הרב [[שלום הלל]] - משפיע ומשגיח בגירסא.
*הרב נטע גרליצקי - משפיע.
*הרב זעליג אלטהויז - משפיע.

;שיעור ג':
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - משפיע.
*הרב [[שמעון גופין]] - משפיע.
*הרב [[מנחם מרדכי קניג]] - מג"ש בתניא.
*הרב מתתיהו ווינברג - ר"מ.
*הרב [[יצחק אייזיק קניג]] - ר"מ.
*הרב דוד בייטש - ר"מ ומשפיע.

;מדריכים:
*הרב [[יצחק מנדלסון]] - מדריך.
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך.
*הרב מנחם רפאל ישעיהו - מנהל הפנימיה ומזכיר חינוכי.

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - [[חב"ד אינפו]]

{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

חיים שאול ברוק

2014-02-10T19:49:50Z

חב"דפד:

{{מפנה|חיים שאול ברוק|מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק]]
[[תמונה:חיים שאול ברוק.jpg|thumb|הרב ברוק]]ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' נולד לאביו ר' בן ציון ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]].

==תולדות חייו==
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.

בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז נישא לבת מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].

[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, ועוד מגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] והוא נער כבן 14-15, והנה לאחר חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ויראת שמים ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".

בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ היה [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה.

בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].

===הישיבה בזוויהל===
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר.

שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון בית הכנסת כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר בית הכנסת ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה.

כחודש לאחר הקמת הישיבה, "זכתה" הישיבה לביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח אחר כבוד למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.

בגלל המצב החמור שנוצר, היה ברור כי חייבים לשנות את מיקום הלימודים. הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז היה נראה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של חזן בית הכנסת שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]].

ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי.

התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. בית הכנסת היה נראה לכאורה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך למרבה הצער, לא רחוק מבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.

לאחר כמה חקירות קצרות ולא מעיקות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו, ואז שוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו הרשעים על דעתם כי הוא הר"מ.

[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות חסידית]]]]

בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. לדאבון לב, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות.

הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].

גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות הק.ג.ב. לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו היתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.

כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מעמק הבכא ולאחר מאמצים רבים הצליח ה' בידו לעזוב בשנת תרצ"ז את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].

בארץ ישראל התחילו החיים להיות שקטים יותר, אבל גם כאן הר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.

===רב בראשון לציון===
בשנת [[תרצ"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]] והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].

==מגיד שיעור ומשפיע בתל אביב==
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.

בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].

==מנהל אחי תמימים ראשון לציון==

עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשל"צ]]. עברו מספר ימים וליד ביהכנ"ס חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק ז"ל נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].

מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראו ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]].

הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו תש"ל על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9780 אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ו'תשפ].}}.

בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].

ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].

== ילדיו ==
*מרת ריבה ע"ה שהיתה נשואה להרה"ת שץ הי"ד שהיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]].
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]] ע"ה.
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] ע"ה שהיה נשוי לבתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.
*מרת ביילא אשת הרה"ח ר' [[יצחק גליצנשטיין]] ע"ה (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]] ע"ה, רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].
*מרת אסתר שרגאי.

== לקריאה נוספת ==
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד||ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד בעבר|ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]

חיים שאול ברוק

2014-02-10T19:43:23Z

חב"דפד:

{{מפנה|חיים שאול ברוק|מנהל [[וועד הנחות בלה"ק]]|חיים שאול ברוק (קראון הייטס)}}
[[קובץ:Bruk, Shaiel 05.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שאול ברוק]]
[[תמונה:חיים שאול ברוק.jpg|thumb|הרב ברוק]]ה[[משפיע]] הרב ר' '''חיים שאול ברוק''' נולד לאביו ר' בן ציון ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]].

==תולדות חייו==
בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]]. התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'. בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.

בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז נישא לבת מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].

[[מסירות נפש|מסירות נפשו]] ל[[תורה]] ול[[מצוות]] היוותה חלק מחייו, ועוד מגיל צעיר כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ט]] והוא נער כבן 14-15, והנה לאחר חצי שנה מאז שהגיע לליובאוויטש נפטר אביו. אמו האלמנה נשארה עם יתומים קטנים והיו כאלו שדרשו ממנו לחזור הביתה על מנת להיות המפרנס בבית, אולם הוא סרב בטענה ש"כאן מקומי וקודם כל עלי לספוג בקרבי תורה ויראת שמים ורק אחר כך אוכל לשאת עלי את עול החיים".

בהיותו נער יתום מאביו לא היה מי שיספק לו את הדרוש לו ולא היו לו הפרוטות המעטות לשלם עבור מקום לינה, ולכן נאלץ היה [[שינה|ללון]] במשך שנים על ספסל עץ באולם הישיבה כשמספר גזרי עץ משמשים לו בתור כר, ומעילו משמש לו כשמיכה, אך כל זה לא הפריע לו ללמוד בשקידה עצומה משעות הבקר המוקדמות עד חצות הלילה.

בתקופת השלטון הקומוניסטי, היה בין אלה שלקחו חלק פעיל בעבודה המחתרתית. את העבודה הוא עשה בכל המרץ והלהט החסידי שהיה טבוע בו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הטיל עליו את התפקיד להיות רב באחת העיירות ויחד עם זאת לחנך את בני הנעורים בדרך ה[[תורה]] וה[[יראת שמים|יראה]].

===הישיבה בזוויהל===
בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]] שם שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] גם יחד. תחילה קיים את הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר.

שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה[[יבסקציה]] לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו תלמיד תורן בחלון בית הכנסת כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר בית הכנסת ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. ר' חיים שאול גם מסר את השיעורים בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו היבסקים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ב[[יחידות]] עוד שעה ארוכה.

כחודש לאחר הקמת הישיבה, "זכתה" הישיבה לביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן [[תפילה|להתפלל]] בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח אחר כבוד למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.

בגלל המצב החמור שנוצר, היה ברור כי חייבים לשנות את מיקום הלימודים. הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים. הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז היה נראה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של חזן בית הכנסת שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]].

ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי.

התלמידים עברו לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. בית הכנסת היה נראה לכאורה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך למרבה הצער, לא רחוק מבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. ב[[ג' בטבת]] [[תרפ"ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.

לאחר כמה חקירות קצרות ולא מעיקות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו, ואז שוחרר לביתו. ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו הרשעים על דעתם כי הוא הר"מ.
[[קובץ:חיים שאול בורק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק בעת [[התוועדות חסידית]]]]
בסוף [[חודש אדר]] נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה. השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. לדאבון לב, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של [[תומכי תמימים]] בערים אחרות.

הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]]. לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].

גם לאחר שהוא נתפס בשעה שלימד תורה לילדי ישראל ונידון לגלות למקום אחר, לא הפסיק בעבודת הקודש. סבלו האישי וסבל בני משפחתו כתוצאה מרדיפות הק.ג.ב. לא השפיעו מאומה על עבודתו. ר' שאול ידע כי אסור להשלים עם גזירת השלטון אשר מטרתו היתה לקעקע את יסודות העם היהודי שבתחום שלטונו.

כאשר המצב נעשה ללא נשוא והבולשת החלה לרדוף אותו, לא היה מנוס מלחפש דרכים כיצד לצאת מעמק הבכא ולאחר מאמצים רבים הצליח ה' בידו לעזוב בשנת תרצ"ז את המדינה ולהגיע ל[[ארץ ישראל]].

בארץ ישראל התחילו החיים להיות שקטים יותר, אבל גם כאן הר' שאול ברוק לא הזניח את עיקר עבודתו ללמד את ילדי ישראל תורה ולהדריכם בדרך החסידות.

===רב בראשון לציון===
בשנת [[תרצ"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]] והיות והחסידים בקהילה חיפשו משך זמן רב, הוא מונה ל[[רב]] הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].

==מגיד שיעור ומשפיע בתל אביב==
בקיץ [[תרח"ץ]] יסדו ב[[תל אביב]] את ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים ליובאוויטש]]" ור' שאול נקרא למלא בתפקיד של ר"מ ומשפיע.

בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].

==מנהל אחי תמימים ראשון לציון==

עם העברת ישיבת תומכי תמימים מת"א ללוד קם חלומו והתגשם, כאשר באחד הלילות התכנסו מספר עסקנים בביתו של הרח"ש ברוק והחליטו על הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשל"צ]]. עברו מספר ימים וליד ביהכנ"ס חב"ד הוקם צריף, שאיכסן את הגרעין הראשון של הישיבה. הרח"ש ברוק ז"ל נטל על עצמו עול כבד למדי אבל עם זאת יכלו להכיר באושרו הפנימי שזכה לו עם הקמת הישיבה. הישיבה קמה לבסוף בשנת [[תשי"ב]].

מספר התלמידים הלך וגדל והמקום נעשה צר מהכיל את התמימים, הגיע הזמן להקים מבנה חדש עבור הישיבה. הרח"ש ברוק קיבץ פרוטה לפרוטה והבנין הוקם על תלו. כעבור זמן, הבנין שהוקם אינו הספיק לצרכי הת' והיה צורך לבנות בנין נוסף עבור הפנימיה. הרח"ש כיתת רגליו לפתחי נדיבים והמריצם להרים את תרומתם. הבניה נמשכה זמן רב בגלל קשיים כספיים.
את בנין הפנימיה לא זכה הרח"ש לראות. המחלה שתקפה אותו התישה את כוחותיו, עד אשר השיב את נשמתו לבוראו ביום [[י"ב בניסן]] [[תשכ"ה]].

הרבי הכיר במאמציו ומסירותו למען הקמת הישיבה, וכאשר נחנך בחודש כסלו תש"ל על שמו "בית חיים שאול" של ישיבת אחי תמימים שנוסדה על ידו, שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד לחגיגת [[חנוכת הבית]], בו התבטא שלמייסד הישיבה הייתה "רוח מסירת נפש", ובירך את התלמידים שיושפעו מרוחו ומפעולותיו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9780 אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ו'תשפ].}}.

בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]]. היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].

ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].

== ילדיו ==
*מרת ריבה ע"ה שהיתה נשואה להרה"ת שץ הי"ד שהיה מ[[הלילה של עשרת הרוגי מלכות|עשרה הרוגי מלכות]].
*הרה"ת ר' [[מנחם מענדל ברוק]] ע"ה.
*הרה"ת ר' [[ישראל ברוק]] ע"ה שהיה נשוי לבתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק.
*מרת ביילא אשת הרה"ח ר' [[יצחק גליצנשטיין]] ע"ה (נפטרה [[כ' אייר]] [[תשמ"ח]]).
*מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' [[משה צבי הלפרין]] ע"ה, רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].
*מרת אסתר שרגאי.

== לקריאה נוספת ==
*'''ספר זכרון - ברוק''' בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו, וכולל חלקים ממכתביו, רישומים משיעורי ה[[תניא]] שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/images/notimage/52498_he_1.pdf תולדות חייו מאת הסופר שניאור זלמן ברגר (עמ' 5)]. {{PDF}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד||ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד בעבר|ברוק חיים שאול]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]

יוסף יצחק הבלין

2014-02-10T19:41:33Z

חב"דפד:

[[קובץ:3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק הבלין]]
הרב '''יוסף יצחק הבלין''' הינו רב קהילת חב"ד ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה (ירושלים)]].

בבחרותו למד בישיבת מיר, והתקרב לחסידות בלימוד תורת החסידות בקבוצות בישיבה.

משמש כעורך ראשי וראש מכון "[[היכל מנחם]]" ירושלים.

שכונת רמת שלמה הוקמה בשנת [[תשנ"ו]] וכשנה מאוחר יותר נערכו בחירות לרבנות הקהילה, הרב הבלין נבחר לרבה של הקריה.

ביוזמתו נבנה בית הכנסת חב"ד בשכונה במודל [[770]].

מצאצאי המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]].

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|הבלין יוסף]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הבלין יוסף]]

הפרדס

2014-02-10T19:38:11Z

חב"דפד: הפניה לדף תומכי תמימים לוד

#הפניה [[תומכי תמימים לוד]]

אחי תמימים תל אביב

2014-02-10T19:37:26Z

חב"דפד:

{{ישיבה|
|שם=אחי תמימים תל אביב
|תמונה=[[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|250px]]
|כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=ראש חודש אייר [[תרח"צ]]
|תאריך סגירה=התמזגה עם [[אחי תמימים ראשון לציון]]
|מיקום=[[תל אביב]]
|מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]
|ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]
|משגיח ראשי=הרב [[ניסן הבר]]
|משפיע ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]
|מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב[[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]
|מספר תלמידים=כמה עשרות
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].

במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב.

== פתיחת הישיבה ==

חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.

הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.

מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תומכי תמימים==
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר הי' בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

==הנהלת הישיבה==
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואח"כ הרב [[משה אקסלרוד]]).

'''הועד הרוחני''':
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
*הרב [[משה גוראריה]].
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].

'''הועד הכספי''':
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
*הרב [[משה דובער גנזבורג]].
*הרב [[שמריהו גוראריה]].

'''צוות הישיבה''':
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, משפיע ומשגיח (בתקופות שונות).
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.
*הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.
*הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.

'''הר"מים:'''
*הרב קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
*הרב [[שלום נח ברזובסקי]].
*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש [[ישיבת פונוביז']]).
*הרב [[ניסן עבער]].
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
*הרב [[דוד חנזין]].

'''משגיחים:'''
*הרב [[יצחק ברמן]] - משגיח בנגלה.
*הרב [[שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה משגיח בחסידות.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

==תלמידים מפורסמים==
* הרב [[יצחק גנזבורג]]
* הרב [[יואל כהן]]
*הרב [[אורי בן שחר]]
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]
* הרב [[יעקב פלס]]
* הרב [[שניאור זלמן לוין]]
* הרב [[זושא וילימובסקי]]
* הרב [[ישראל צבי הבר]]
* הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר לאחמ"כ לפוניבז') נשא את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
* הרב [[שלמה קופצ'יק]]

==לקריאה נוספת==
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס"ג]].
* [[יצחק גינזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
* שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס"ג.
* [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]] - תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]

[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ת]]

תומכי תמימים לוד

2014-02-10T19:36:41Z

חב"דפד:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|250px]]
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
|ראש הישיבה=[[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב מנחם מרדכי קעניג
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=225
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרה"ח ר' [[אריה זאב ליפסקר]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת הרבי הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה ע"י ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר הי' בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

==הישיבה כיום==

הישיבה כיום היא מהישיבות קטנות הגדולות ב[[ארץ ישראל]] ונכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בה כ-225 [[תמימים]]. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

===צוות הישיבה===
;שיעור א':
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - משפיע.
*הרב [[מאיר מזרחי]] - משפיע ומשיב.
*הרב [[מאיר שלמה לויטין]] - משפיע.
*הרב [[ברוך מרגליות]] - משפיע ומג"ש בגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - ר"מ.
*הרב רוני כהן - ר"מ.
*הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
* הרב ישראל דירינפלד - ר"מ.

;שיעור ב':
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - ר"מ.
*הת' יעקב בלינוב - ר"מ.
*הרב [[שלום הלל]] - משפיע ומשגיח בגירסא.
*הרב נטע גרליצקי - משפיע.
*הרב זעליג אלטהויז - משפיע.

;שיעור ג':
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - משפיע.
*הרב [[שמעון גופין]] - משפיע.
*הרב [[מנחם מרדכי קניג]] - מג"ש בתניא.
*הרב מתתיהו ווינברג - ר"מ.
*הרב [[יצחק אייזיק קניג]] - ר"מ.
*הרב דוד בייטש - ר"מ ומשפיע.

;מדריכים:
*הרב [[יצחק מנדלסון]] - מדריך.
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך.
*הרב מנחם רפאל ישעיהו - מנהל הפנימיה ומזכיר חינוכי.

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - [[חב"ד אינפו]]

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ל]]

משה שילת

2014-01-12T15:22:49Z

חב"דפד: /* גזבר צדקה */

[[קובץ:שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שילת בהתוועדות ב-770]]
הרב '''משה שילת''' ([[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]]) הוא עסקן חב"די העומד בראש ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ומתמקד בפעילות בקרב ישיבות ובני נוער במגזר ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]].

==תולדות חייו==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאימו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה בירושלים, הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו לרעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום. קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]], וסייע בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}} ב[[תלמוד תורה]] המקומי.

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם, הוא פרש מעבודתו בישיבה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]], והקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

לזוג שילת שישה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
בחודש ניסן [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת תורת החסידות בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון התוועדות שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות תורת החסידות לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר אינטרנט המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו בתורת החסידות שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.

בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ההתוועדות השנתית בי"ט כסלו, במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן שכפל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, שהפקיד אותו על קרן של כספי צדקה שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים, כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי חסידות חב"ד, כפי רצונו של בעל הכספים.

===פעילי חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מזים חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

===תקנת הרמב"ם היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת תשע"א הצליח הרב שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחביםעל הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר הרמב"ם כפי תקנתו של הרבי.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===מחנה משותף===
בשנת [[תשע"ד]] התפרסמה פעילות נוספת המתופעלת ביוזמתו, הנקראת בשם 'מחנה משותף', אשר במסגרתה מוסרים אברכים חב"דיים שיעורי חסידות בבסיסי צה"ל בשיתוף פעולה עם הרבנות הצבאית. המיזם כולל כמאה מרצים הפזורים ברחבי הארץ, ומקיימים קשר קבוע עם הבסיסים אליהם נשלחו, כשמידי תקופה הם שובתים בבסיס עם משפחתם, ויוצרים קשר אישי עם החיילים.

על מיזם זה מופקד הרב אריאל מלכיאלי.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי של הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת חסידות חב"ד' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.toratchabad.com/ אתר הבית - תורת חב"ד לבני הישיבות]'''
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]

ישראל נתן סלווין

2013-04-03T10:58:01Z

חב"דפד:

[[קובץ:Slavin, Yisrael Nossen 01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נתן סלוין מקבל דולר ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ישראל נתן סלוין''' נולד לאביו הרב [[אברהם לוי סלוין]] שכיהן כרב ב[[כותאיס]] שבגרוזיה ב[[שליחות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].

הרב סלווין היה מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], ומאוחר יותר עבר להתגורר ב[[ירושלים]].

חתנו של הרב [[יונה איידלקופ]].

נפטר ב[[ירושלים]] בגיל 94 ב[[ג' אלול]] [[תשס"ח]].

==ראו גם==

*[[גזע חסידים]]
*[[זכור לאברהם]]
*[[ארבעה חסידים]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סלווין ישראל נתן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סלווין ישראל נתן]]

ישראל נתן סלווין

2013-04-03T10:57:16Z

חב"דפד:

קובץ:Slavin, Yisrael Nossen 01.JPG

2013-04-03T10:53:54Z

חב"דפד:

שלום בער אייכהורן

2013-04-03T10:29:37Z

חב"דפד:

[[קובץ:Eichurn, Sholom Dovber.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער אייכהורן]]
ר' '''שלום דובער הכהן אייכהורן''' נולד בשנת [[תרפ"ט]] בעיירה לובמאל שבפולין לאביו ר' גרשון העניך אייכהורן.

בשנת [[תש"א]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית]] וזכה לשמש בקודש אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] עד [[י' שבט תש"י]].

בשנותיו האחרונות התגורר ב[[ארץ הקודש]]. נפטר בשנת ה'[[תשנ"ח]] ומנ"כ בהר הזיתים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אייכהורן שלום בער]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אייכהורן שלום בער]]

קובץ:Eichurn, Sholom Dovber.jpg

2013-04-03T10:28:35Z

חב"דפד:

שלום פוזנר

2013-04-03T10:24:04Z

חב"דפד:

[[קובץ:שלום פויזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום פויזנר]]
[[קובץ:Pozner, Sholom 01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פויזנר עומד לצד הרבי]]
הרב '''שלום פויזנר''' היה מקורב אל [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]]. במשך עשרות שנים כיהן ב[[מסירות נפש]] כ[[שליח]] [[הרבי]] ב[[פיטסבורג]] וראש ישיבת [[אחי תמימים פיטסבורג]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים ראמען]] ו[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לישיבה בליובאוויטש נכנס בלי לעבור מבחני קבלה. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא כי "על איצ'ה - ר' [[יצחק הורביץ|איצ'ע מתמיד]], מחנכו של ר' שלום - הנני סומך".

הרבי התבטא עליו: "דאס איז א [[תמים]], ער איז דאך מיינער (= זהו [[תמים]], הוא הרי שלי)".

הרב פויזנר נפטר בשנת [[תשנ"ד]]. השאיר אחריו עשרות בנים, חתנים, נכדים ונינים עסוקים במרץ ב[[שליחות]] [[הרבי]].

==משפחתו==

*זוגתו הרבנית חיה.

;בניו
*הרב [[זלמן יצחק פויזנר]] - שליח [[הרבי מלך המשיח]] בטנסי משנת [[תש"ט]].
*הרב [[יהודה לייב פויזנר]].
*הרב [[זושא פויזנר]].

;חתניו
*הרב [[יחזקאל דערן]] ע"ה.
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]].
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פויזנר שלום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פויזנר שלום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פויזנר שלום]]

קובץ:Pozner, Sholom 01.JPG

2013-04-03T10:22:35Z

חב"דפד:

ברוך פרידמן

2013-04-03T10:18:26Z

חב"דפד:

[[קובץ:Friedman, Baruch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך פרידמן]]
ה[[משפיע]] הרב '''ברוך פרידמן''', היה משפיע בישיבות ליובאוויטש.

בשנת [[תרפ"א]], כאשר נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים וורשא (פולין)|תומכי תמימים וורשא]], פולין - סניף לישיבת תומכי תמימים המרכזית, הוא מונה למשפיע הישיבה.

בשנת [[תרצ"ב]] מונה למשגיח הראשון בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]], ושימש בתפקיד עד שנת [[תרפ"ט]].

בג' תשרי [[תרצ"ה]], בהועידה היסודית של איגוד תלמידי התמימים שהתקיימה בבית מדרשו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בוורשא הוא מונה לחבר וועד ההנהגה של האיגוד.

בשנות [[מלחמת העולם השניה]], הוא הובא מאוטוואצק לישיבת [[תומכי תמימים ראדום]], שם שימש כמשפיע ואף מסר שיעורי חסידות בפני כלל התלמידים.

הוא נספה בשנות [[השואה]], הי"ד.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרידמן ברוך]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרידמן ברוך]]

קובץ:Friedman, Baruch.jpg

2013-04-03T10:14:43Z

חב"דפד:

זאב קזיניץ

2013-04-03T10:00:39Z

חב"דפד:

[[קובץ:Kazinitz, Zev.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב קזיניץ]]
ר' '''זאב קזיניץ''' היה מזקני [[אנ"ש]] ב[[ארצות הברית]], בצעירותו עוד זכה ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ולהיות ממקימי [[אגודת התמימים בארצות הברית]].

[[הרבי שליט"א]] מינה אותו בשנת [[תש"נ]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].

נפטר בשנת [[תשנ"ח]].

הוא חותנו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קזיניץ זאב]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קזיניץ זאב]]

קובץ:Kazinitz, Zev.jpg

2013-04-03T09:59:59Z

חב"דפד:

אברהם שמואל בוקיעט

2013-04-03T09:55:47Z

חב"דפד:

[[קובץ:בוקיעט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם שמואל בוקיעט]]
הרב '''אברהם שמואל בוקיעט''' הוא [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב"ד]], בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומחבר ספרים.

הרב בוקיעט נולד לר' [[חיים מאיר בוקיעט]]. בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] אצל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[קראון הייטס]] ובשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]' לעיר [[צפת]]. לאחר תקופה עבר לגור בדימונה וכיהן כרב היישוב יקנעם כמו כן כיהן כשליח בקרית אתא. כיום מתגורר בכפר חב"ד.

ב[[תשס"ז]] מונה כחבר ב[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]].

== ספריו ==
[[תמונה:התניא נחלת העם.jpg|left|thumb|250px|'התניא, נחלת העם']]
הרב בוקיעט ערך ארבעים ותשעה ספרים וחוברות, ביניהם:

*'''התניא נחלת העם''' - התייחסותם של גדולי ישראל ל[[ספר התניא]]. בנוסף לכך נדפס בספר מפתח פירושים לספר התניא. יצא לאור בשנת [[תשס"ז]].
*'''נזר התניא''' - ליקוט אימרות ופתגמים אודות ערכו וחשיבותו, קדושתו וסגולותיו של ספר התניא.
*'''בנה ביתך''' - ליקוט [[שיחה|משיחותיו]] ואגרותיו של [[הרבי]] בנושא בניית וקניית בית; מתי הזמן הטוב ביותר להכנס לבית חדש, מה צריך לעשות בבית קודם הכניסה, ועוד. יצא לאור כ[[תשורה]] לשמחת הנישואין של ה[[תמים]] שמואל וזוגתו חיה שרה מן - כ' כסלו ה'[[תשס"ז]].
*'''כפר חב"ד''' - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של [[הרבי]] על [[כפר חב"ד]]. מחולק לנושאים; מטרתו וייעודו, חשיבותו וייחודו, ביסוסו והתפתתותו, מנהלי הכפר וסוג התושבים. יצא לאור על ידי [[ועד כפר חב"ד]] במלאות 54 שנים להתייסדות כפר חב"ד.
*'''חברון עיר הקודש''' - לקט שיחות ואגרות הרבי על [[חברון]] ו[[מערת המכפלה]], בתוספת נספחים על הקשר של [[חב"ד]] לחברון במשך הדורות. יצא לאור על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש, [[י"ט כסלו]] [[תשנ"ח]].
* '''פאר לוי יצחק''' - ליקוט על הרב [[ר' לוי יצחק]], יצא לאור על-ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
*'''מירון''' - ליקוט מתורת [[אדמו"רי חב"ד]] על [[מירון]]. יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]], [[תשס"ז]].
*'''פורים חסידי''' - [[מנהגי חב"ד]] ו[[רבותינו נשיאנו]], הלכות ודינים הנוגעים ל[[חודש אדר]] ול[[פורים]], החל מ[[ראש חודש]] אדר ועד [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ב]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
*'''פסח חסידי''' - הלכות ו[[מנהגי חב"ד]] עם הנהגות [[הרבי]] ל[[חג הפסח]], בצורה קצרה ותמציתית.
*'''מצדיקי הרבים ככוכבים''' – '''נתיבים בשדה החינוך''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא ה[[חינוך]].

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/images/update/377.pdf הקובץ 'פסח חסידי'] {{PDF}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 מדרגתו וגדלותו של הבעל שם טוב ● שביבים] - [[שבועון בית משיח]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בוקיעט אברהם שמואל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|בוקיעט]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|בוקיעט]]

אברהם שמואל בוקיעט

2013-04-03T09:53:32Z

חב"דפד:

[[קובץ:בוקיעט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם שמואל בוקיעט]]
הרב '''אברהם שמואל בוקיעט''' הוא [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב"ד]], בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומחבר ספרים.

הרב בוקיעט נולד לר' [[חיים מאיר בוקיעט]]. בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] אצל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[קראון הייטס]] ובשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] לעיר [[צפת]]. לאחר תקופה עבר לגור בדימונה וכיהן כרב היישוב יקנעם כמו כן כיהן כשליח בקרית אתא. כיום מתגורר בכפר חב"ד.

ב[[תשס"ז]] מונה כחבר ב[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]].

== ספריו ==
[[תמונה:התניא נחלת העם.jpg|left|thumb|250px|'התניא, נחלת העם']]
הרב בוקיעט ערך ארבעים ותשעה ספרים וחוברות, ביניהם:

*'''התניא נחלת העם''' - התייחסותם של גדולי ישראל ל[[ספר התניא]]. בנוסף לכך נדפס בספר מפתח פירושים לספר התניא. יצא לאור בשנת [[תשס"ז]].
*'''נזר התניא''' - ליקוט אימרות ופתגמים אודות ערכו וחשיבותו, קדושתו וסגולותיו של ספר התניא.
*'''בנה ביתך''' - ליקוט [[שיחה|משיחותיו]] ואגרותיו של [[הרבי]] בנושא בניית וקניית בית; מתי הזמן הטוב ביותר להכנס לבית חדש, מה צריך לעשות בבית קודם הכניסה, ועוד. יצא לאור כ[[תשורה]] לשמחת הנישואין של ה[[תמים]] שמואל וזוגתו חיה שרה מן - כ' כסלו ה'[[תשס"ז]].
*'''כפר חב"ד''' - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של [[הרבי]] על [[כפר חב"ד]]. מחולק לנושאים; מטרתו וייעודו, חשיבותו וייחודו, ביסוסו והתפתתותו, מנהלי הכפר וסוג התושבים. יצא לאור על ידי [[ועד כפר חב"ד]] במלאות 54 שנים להתייסדות כפר חב"ד.
*'''חברון עיר הקודש''' - לקט שיחות ואגרות הרבי על [[חברון]] ו[[מערת המכפלה]], בתוספת נספחים על הקשר של [[חב"ד]] לחברון במשך הדורות. יצא לאור על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש, [[י"ט כסלו]] [[תשנ"ח]].
* '''פאר לוי יצחק''' - ליקוט על הרב [[ר' לוי יצחק]], יצא לאור על-ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
*'''מירון''' - ליקוט מתורת [[אדמו"רי חב"ד]] על [[מירון]]. יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]], [[תשס"ז]].
*'''פורים חסידי''' - [[מנהגי חב"ד]] ו[[רבותינו נשיאנו]], הלכות ודינים הנוגעים ל[[חודש אדר]] ול[[פורים]], החל מ[[ראש חודש]] אדר ועד [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ב]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
*'''פסח חסידי''' - הלכות ו[[מנהגי חב"ד]] עם הנהגות [[הרבי]] ל[[חג הפסח]], בצורה קצרה ותמציתית.
*'''מצדיקי הרבים ככוכבים''' – '''נתיבים בשדה החינוך''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא ה[[חינוך]].

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/images/update/377.pdf הקובץ 'פסח חסידי'] {{PDF}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 מדרגתו וגדלותו של הבעל שם טוב ● שביבים] - [[שבועון בית משיח]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בוקיעט אברהם שמואל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|בוקיעט]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|בוקיעט]]

קובץ:בוקיעט.jpg

2013-04-03T09:52:30Z

חב"דפד:

יעקב גאנזבורג

2013-04-03T09:43:32Z

חב"דפד:

[[קובץ:Ganzburg, Yankel 01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גנזבורג]]
החסיד ר' יעקב גנזבורג למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ב[[רוסיה]] ושימש כ[[שוחט]] ובודק. לאחר חתונתו עם מרת רבקה (בתו של ר' [[ישראל נח בלניצקי]]), שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[מילאנו]] שבאיטליה.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן גנזבורג|שניאור זלמן]] - אביו של ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]].

'''בניו:'''
*'''מנחם מענדל הלל גנזבורג''' - מילאנו.
*'''[[יוסף יצחק גנזבורג]]''' - [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]].
*'''אברהם שלמה גנזבורג''' - [[כפר חב"ד]].
*'''נח גנזבורג''' - [[ברזיל]].

'''חתניו:'''
*'''הרב רייטשיק''' - לוס אנג'לס.
*'''הרב רביסקי''' - טורונטו.
*'''הרב בלאנק''' - מיאמי.
*'''הרב צפתמן''' - [[קראון הייטס]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גנזבורג יעקב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גנזבורג יעקב]]

קובץ:Ganzburg, Yankel 01.JPG

2013-04-03T09:40:17Z

חב"דפד:

אייזיק שוויי

2013-04-03T09:24:55Z

חב"דפד:

[[קובץ:Shvay, Aizik 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזיק שווי בצעירותו]]
הרב '''אייזיק שווי''' ([[כ"ג תשרי]] [[תרצ"ג]] - [[כ"ו אייר]] [[תשמ"ח]]) היה רב הקהילה החב"דית ב[[מונטריאול]], וראש ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר.

==תולדות חייו==
הרב אייזיק נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרצ"ג]] בפינלנד{{הערה|1=בעיר אבו, בירת מחוז אבו-ביארנבורג, שהסתפחה למדינת רוסיה, והיוותה חלק מתחום המושב בו הורשו היהודים להתגורר.}}, להוריו הרב [[מרדכי אליהו שווי]], ואמו מרת בוניא.

בהיותו בגיל שנתיים, היגרו הוריו לאסטוניה, שם כיהן אביו כרב מורה הוראה עד לשנת ת"ש. בילדותו היה נתון בעמקי אזור המלחמה העקובה מדם בין הרוסים לגרמנים, ולא היה באפשרותו ללמוד, וברח יחד עם אמו ממקום מסתור אחד למשנהו.

רק בשנת תש"ד, בהיותו בגיל 11, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים]] המחתרתית ב[[סמרקנד]] שם החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.

בשנת [[תש"ו]], יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים ב[[פוקינג]], ולאחר מכן ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]].

===תומכי תמימים מונטריאול===
בשנת [[תשי"א]] היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ובשנת [[תשט"ז]] התמנה כמשגיח בישיבה. כעבור שנה ומחצה, עוד בהיותו בחור קודם חתונתו, התמנה כראש הישיבה, והתמסר לחינוך והדרכת התלמידים.

בשנת [[תשי"ח]] התחתן עם מרת גולדה, בתו של הרב [[חייקל חנין]], וזכה ש[[הרבי]] ישמש כ[[מסדר קידושין]] בחופתו.

==עסקנות ציבורית==
לאחר חתונתו, קבע את מושבו בעיר מונטריאול, ועל פי הוראת הרבי, התמנה בשנת [[תשכ"ב]] כחבר בועד הרבנים בעיר.

בנוסף לכך, היה ממייסדי סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] במונטריאול, ניהל את מוסד החינוך 'בית רבקה' לנערות, ועמד בראש מחנות הקיץ לילדים.

בין המוסדות שהקים, נמנה גם מוסד מיוחד לחתנים וכלות בעלי תשובה, שנועד לחיזוק הידיעות בעניני שמירת הטהרה.

מצודתו היתה פרוסה גם מעבר לגבולות מונטריאול, ועסק בתיקון החוק '[[מיהו יהודי]]', בשמירת גבולות ארץ הקודש, ובהפצת יהדות במקומות נוספים.

==פטירתו==
בשנת תשמ"ז התעוררה מחלוקת בענינים הקשורים להנהגת הקהילה במונטריאול, ובעקבות המחלוקת נפל למשכב ממנו לא קם.

נפטר בערב שבת קודש פרשת בהר-בחוקותי, [[כ"ו אייר]] [[תשמ"ח]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו-יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל כ"ק אדמו"ר הריי"צ]].

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].
*[[אברהם שווי]] (ז"ל).

'''בנותיו:'''
*רבקה רוזנפלד (אשת הרב יהושע בנימין).
*חנה שרה שפלטר (אשת הרב יוסף יצחק), [[קראון הייטס]].

==ספריו==
לאחר פטירתו, הורה [[הרבי]] להדפיס את חידושי תורתו תחת הוצאת הספרים [[קה"ת]].

חידושיו נלקטו ונערכו על ידי אחיו, הרב [[אהרון יעקב שווי]], ויצאו לאור בשם '[[כתבי ר' אייזיק]]'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|שווי אייזיק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שווי אייזיק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שווי אייזיק]]

קובץ:Shvay, Aizik 01.jpg

2013-04-03T09:23:42Z

חב"דפד:

יוסף קרסיק

2013-04-03T09:15:43Z

חב"דפד:

[[קובץ:קרסיק 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק]]
הרב '''יוסף קרסיק''' הרב האזורי של ישובי עמק חפר, נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[דובער קרסיק (כפ"ח)|דובער קרסיק]], מרבני קיוב.

נשא לאשה את בתו של הר' יוסף בלוי.

כיהן כ[[רב]] ו[[שליח]] ב[[ערבה התיכונה]]. בתקופה זו, בשנת [[תשנ"ג]], התפרסם כאשר נסחף במכוניתו בהצפות בכביש הערבה, וניצל בנס על ידי ניסים דהן נהג שמשאיתו נסחפה אף היא בשיטפון.

מראשי מכון [[נחלי דב"ש]] וחיבר את הספרים [[הבית היהודי]] ו[[השבת בקבלה ובחסידות]].

הרב קרסיק כותב מדור קבוע ב[[שבועון בית משיח]].

== ספריו ==
[[תמונה:גבורה יהודית.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר גבורה יהודית]]
*'''גבורה יהודית במלכות הרשע''' - זכרונות סב המחבר, הרב יצחק אייזיק קרסיק, במאבקו מול השלטון הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]]. סיפור קהילת העיירה [[קרלביץ']] וקהילת חב"ד ב[[לנינגרד]] לפני מלחמת עולם השניה ו[[סמרקנד]] בזמן מלחמת העולם השנייה ומעט זכרונות מייסוד [[כפר חב"ד]].

*'''השבת בקבלה ובחסידות'''

*'''הבית היהודי'''

== מאמרים מהרב קרסיק ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38706 מהי ההתגלות שבעשרת הדברות?]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38585 השפעת הסביבה היהודית על העולם]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38154 איך יתממשו ההחלטות טובות?]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37840 פקוח נפש]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=27260 שמחה חסידית]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28994 שבועות: חג פנימיות התורה חג תורת המשיח]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק יוסף]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|קרסיק]]

דובער קרסיק (קרלביץ')

2013-04-03T09:14:50Z

חב"דפד:

הרב '''דוב בער קרסיק''' היה רב העיירה קראלאוויץ בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. נפטר בסביבות שנת [[תרנ"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] במקום רבנותו.

==עברו התורני==
היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב [[שמריהו מעדאליע]])

היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס ספר תורה לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת תרס"ה התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית הכנסת והשחיתו את כל ספרי התורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם.

==עברו החסידי==
היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' [[אייזיק קרסיק]] מעיד עליו שהיה מקפיד מאוד על מצוות 'עד דלא ידע' ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו ויס טנאך מסתמא (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל) בין ברוך מרדכי לארור המן" ואמר שוב 'לחיים' עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן.

==מקור השם קרסיק==
ר' דוב בער הוא הראשון שנשא את השם קרסיק, לפני כן היה שמו רובינסון. הסיבה שהחליף את שמו מכיון שבאותה תקופה מי שהיה בן יחיד קיבל פטור מהצבא ולכן החליף את שמו שיחשבו שהוא בן יחיד.

==חיבוריו==
חיבר ספרים רבים בעניני הלכה:
*''''פתחי עולם'''' ו''''מטעמי השולחן'''' - על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד הדין ב[[הלכה]].
*''''מאיר עיני סופרים'''' - על הלכות [[סת"ם]].
*''''דקדוקי סופרים'''' - הלכות סת"ם.
*''''הליכות עולם'''' - על כמה מסכתות.
*''''הליכות עולם'''' - לחברא קדישא.
*''''טיב שמות גיטין'''' - הלכות גיטין.
*''''הליכות עולם'''' - הגהות על ה[[רמב"ם]].
*''''נתיב ההוראה''''.
*''''שער טהרה'''' - על הלכות [[טהרת המשפחה]].
*''''הכשר שחיטה ובדיקה''''.

==לקריאה נוספת==
*[[גבורה יהודית במלכות הרשע]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|קרסיק דובער]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק דובער]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק דובער]]

קובץ:תוחלת.jpg

2013-04-03T00:12:56Z

חב"דפד:

קובץ:שזר מבקר בכפר.jpg

2013-04-03T00:09:47Z

חב"דפד:

קובץ:עבודת החקלאות.jpg

2013-04-03T00:07:44Z

חב"דפד:

קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg

2013-04-03T00:05:00Z

חב"דפד:

קובץ:עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות.jpg

2013-04-02T23:58:39Z

חב"דפד:

קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg

2013-04-02T23:55:46Z

חב"דפד:

כפר חב"ד

2013-04-02T23:49:52Z

חב"דפד:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
{{תבנית:מועמד להמלצה}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בארץ ישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הכפר ממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני. נכון ל-[[תשע"ג]] מתגוררות בו כ-1,267 משפחות (כ-4,900 נפשות){{הערה|אתר המועצה האזורית עמק לוד.}} והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.

==ייסוד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ייסוד כפר חב"ד}}
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.
ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי ויחד עם גיסו הרב משה גורארי', שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]]. בחודש אייר [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

==רצח בכפר==
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון'שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

==כפר חב"ד כיום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]][[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70169 כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד?] {{אינפו}}}}. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימות כ-8 שכונות, מתוכם שתי שכונות חדשות (שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים).

===בתי כנסת===
בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*בית מנחם. ע"ש [[הרבי]]. בבית הכנסת מתקיימות מספר התוועדויות מרכזיות מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*ישראל אריה לייב.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול, על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ע"ה.
*ר' מענדל'ס שול.
*שערי אליהו.
*ברק'ה שול, על שמו של הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.

===מבנים ורחובות===
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין שמות רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, שכונת הרכבת ושיכונים רוסיים.

ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות) ובתחילת שנת [[תשע"ג]] נפתח אולם נוסף בכפר חב"ד ב'. אולמות אלו משמשים היום את רוב רובן של החתונות החב"דיות בארץ ישראל.

===כלכלה ותחבורה===

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן) ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.

==מוסדות בכפר חב"ד==

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדי:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

===מוסדות חינוך===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.

*גני ילדים.
*[[תלמוד תורה]].
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*"החיידר החסידי".
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

==כפר חב"ד ב'==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים.

==רבני כפר חב"ד==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.

==ועד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך במשך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים. במקום זאת הרב הי' קורא לתושבים ומכריז שזוהי הצעתו וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת תש"כ מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

==תחנת רכבת==
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], הורתה רכבת ישראל להרוס את התחנה והוציאה מכרז לבניית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]]

==לקריאה נוספת==
*[[עבד אברהם אנכי]]
*[[נשיא וחסיד]]
*[[הפרטיזן]]
*[[אלבום חב"ד בישראל]]
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
‏‏‏
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

יוסף יצחק גנזבורג

2013-04-02T23:46:40Z

חב"דפד:

הרב '''יוסף יצחק גנזבורג''' הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].

אביו: ר' [[יעקב גנזבורג]]. אמו: מרת רבקה, בת החסיד הידוע ר' [[ישראל נח בלניצקי]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גנזבורג יוסף יצחק]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|גנזבורג]]

יעקב שלמה ליברמן

2013-04-02T23:42:48Z

חב"דפד:

[[קובץ:יעקב שלמה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב ליברמן]]
הרב '''יעקב ליברמן''' הינו בנו של הרב [[אלטער ליברמן]] מ[[מיאמי]]. נשלח ע"י הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

הרב ליברמן משמש כמנכ"ל רשת [[גני חב"ד באה"ק]] וחבר הנהלות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליברמן יעקב]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|ליברמן יעקב]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|ליברמן יעקב]]

אהרן אליעזר צייטלין (צפת)

2013-04-02T23:40:23Z

חב"דפד:

[[קובץ:צייטלין 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]]]]
הרב '''אהרן אליעזר צייטלין''' הוא מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מ[[משפיע]]י [[אנ"ש]] ב[[צפת]] ויו"ר רשת גני חב"ד בצפת.

==ביוגרפיה==

הרב צייטלין נולד ב[[מונטריאול]] לאביו ה[[משפיע]] ר' [[יהושע העשיל צייטלין]], ונקרא על-שם סבו, הרה"ח הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] הי"ד.

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים מונטריאול]] - שם הי' לתלמידו של הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] - ו[[תומכי תמימים 770]];

ב[[תשל"ה]] נשלח ע"י הרבי עם קבוצת בחורים לאוסטרליה.

ב[[תשל"ו]] התחתן בכפר חב"ד.

נבחר על-ידי [[הרבי]] להיות מקבוצת השלוחים שנשלחה לצפת בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]].

בהגיעו לצפת מונה ל[[משפיע]], לחבר [[ועד המנהלים]] (אך פרש ממנו בשנת [[תשנ"ו]]) ולמנהל רשת גני חב"ד, המונה כיום 34 גנים ו1500 ילדים.

בשנים עברו היה מביא ל[[770]] קבוצה ממקורביו מ[[צפת]] וקירב עשרות חסידים לרבי. כיום הוא עומד בראש קבוצת הבנות מ[[ארץ הקודש]] הנוסעות מידי שנה ב[[כ"ב שבט]] ל[[770]] ול[[האוהל|אוהל]].

== משפחתו (חלקי) ==
*הרב יונה איידלקופ, שליח [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בטורונטו.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|צייטלין אהרן אליעזר]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|צייטלין]]

אברהם מרדכי קסטל

2013-04-02T23:34:43Z

חב"דפד:

[[תמונה:קסטל.jpg|left|thumb|250px|הרב אברהם מרדכי קסטל]]
הרב '''אברהם מרדכי קסטל''' משלוחי הרבי לארץ הקודש, ומנהל בית חב"ד [[רחובות]].

נולד ב[[ארצות הברית]], נשלח ע"י [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] יחד עם '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בשנת [[תשמ"א]] הגיע ל[[רחובות]] ופתח [[בית חב"ד]] אותו מנהל עד היום. לצידו עובד הרב [[מיכאל רייניץ]] כמנהל פעילות. במהלך שנותיו כאחראי על פעילות [[חב"ד]] בעיר, התפתח מערך השליחות, והתווספו שלוחים נוספים לשכונות בעיר.
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קסטל אברהם מרדכי]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|קסטל]]

יוסף יצחק חיטריק

2013-04-02T23:32:31Z

חב"דפד:

[[קובץ:יוסף יצחק חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיטריק בסיור בישיבת [[חנוך לנער צפת]], לצד הרב [[אליעזר וילשאנסקי]]]]
הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' הוא מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר ב[[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים בצפת]] וכתב בעבר ב[[שבועון כפר חב"ד]].

הרב חיטריק נולד בסוף חודש [[חשוון]] [[תשי"ב]] [[ארצות הברית]] לר' צבי הירש (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו היה [[אדמו"ר שליט"א]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה{{הערה|[[ר"ד]] מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ג.}}. בילדותו יצאה משפחתו ל[[שליחות]] ב[[ברזיל]]. בשנת [[תש"כ]] עברו לגור בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ארצות הברית]]. בשנת [[תשל"ג]] נשלח על ידי הרבי עם קבוצת [[תמימים]] ל[[אוסטרליה]].

בשנת [[תשל"ה]] נישא לרעייתו לבית ר' [[דוד משה ליברמן]], בזמנו רב ב[[דטרויט]] וכיום [[אב"ד]] [[אנטוורפן]]. בשנת [[תשל"ז]] נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]]. בשנת [[תש"מ]] מינוהו הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[אברהם גולדברג]] למנהל הסמינר "בית חנה" בצפת. באותה תקופה גם מונה כסגן יו"ר{{מקור}} [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה לייב קפלן]].

בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בין [[אייר]] [[תשס"ד]] ל[[אלול]] [[תשס"ו]] כתב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש"ע]] שאלה מערכת כפר חב"ד את הקוראים האם להחזירו שוב לכתוב. בפועל הוא לא חזר לכתוב.

בשנת [[תש"נ]] מונה לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]]. בחודש [[שבט]] [[תנש"א]], בעקבות התלהמות על פיטורי גיסו הרב [[אריה לייב קפלן]], פסלוהו [[בית דין רבני חב"ד]] מלהיות חבר באגו"ח{{מקור}}. בחול המועד [[פסח]] [[תשס"ד]] חזר להופיע באסיפות אגו"ח וכיום הוא משמש כחבר בהרכב אגו"ח בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חיטריק יוסף יצחק]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|חיטריק]]

יוסף הכט

2013-04-02T23:31:22Z

חב"דפד:

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]
הרב [[יוסף הכט]] הינו רבה הראשי של [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

נולד בחודש [[שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. התחתן עם בתו של ר' שלום בער פופאק. בשנת [[תשל"ח]] [[השלוחים לארץ הקודש|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] נבחר לרבה הראשי של אילת ולחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. בשנת [[תשס"ד]] ייסד את [[תומכי תמימים אילת]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] הוענק לרב הכט תואר 'יקיר העיר' אילת, בעקבות עבודתו המסורה בעיר.

==משפחתו==
;בניו
*ר' מנחם מענדל - [[שליח]] ב[[תל אביב]].
*ר' שניאור זלמן צבי הירש - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*ר' לוי - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון, אילת.
*ר' שמעיה - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
*הת' משה יצחק.
*הת' ישראל דוד.
*אברהם יהושע.

;חתניו
*הרב יוסף יצחק בורגן - שליח בניר צבי.
*הרב יהודה טייכטל - מנהל מוסדות חב"ד אילת.
*הרב משה סילמן - ר"מ בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62473 "לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה" • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47092 ג' תמוז תשנ"ד - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2348 '''השלוחים - עצמותו של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה באה"ק מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הכט יוסף]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|הכט יוסף]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|הכט]]

יוסף הכט

2013-04-02T23:28:40Z

חב"דפד:

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]
הרב [[יוסף הכט]] הינו רבה הראשי של [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

נולד בחודש [[שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. התחתן עם בתו של ר' שלום בער פופאק. בשנת [[תשל"ח]] [[השלוחים לארץ הקודש|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] נבחר לרבה הראשי של אילת ולחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. בשנת [[תשס"ד]] ייסד את [[תומכי תמימים אילת]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] הוענק לרב הכט תואר 'יקיר העיר' אילת, בעקבות עבודתו המסורה בעיר.

==משפחתו==
;בניו
*ר' מנחם מענדל - [[שליח]] ב[[תל אביב]].
*ר' שניאור זלמן צבי הירש - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*ר' לוי - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון, אילת.
*ר' שמעיה- ר"מ בישיבת תורת מנחם נתניה
*הת' משה יצחק.
*הת' ישראל דוד.
*אברהם יהושע.

;חתניו
*הרב יוסף יצחק בורגן - שליח בניר צבי.
*הרב יהודה טייכטל - מנהל מוסדות חב"ד אילת.
*הרב משה סילמן - ר"מ בישיבת אהלי תורה בקראון הייטס.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62473 "לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה" • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47092 ג' תמוז תשנ"ד - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2348 '''השלוחים - עצמותו של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה באה"ק מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הכט יוסף]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|הכט יוסף]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|הכט]]

יוסף הכט

2013-04-02T23:28:00Z

חב"דפד:

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]
הרב [[יוסף הכט]] הינו רבה הראשי של [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

נולד בחודש [[שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. התחתן עם בתו של ר' שלום בער פופאק. בשנת [[תשל"ח]] [[השלוחים לארץ הקודש|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] נבחר לרבה הראשי של אילת ולחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. בשנת [[תשס"ד]] ייסד את [[תומכי תמימים אילת]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] הוענק לרב הכט תואר 'יקיר העיר' אילת, בעקבות עבודתו המסורה בעיר.

==משפחתו==
;בניו
*ר' מנחם מענדל - [[שליח]] ב[[תל אביב]].
*ר' שניאור זלמן צבי הירש - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*ר' לוי - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון, אילת.
*הת' שמעיה- ר"מ בישיבת תורת מנחם נתניה
*הת' משה יצחק.
*הת' ישראל דוד.
*אברהם יהושע.

;חתניו
*הרב יוסף יצחק בורגן - שליח בניר צבי.
*הרב יהודה טייכטל - מנהל מוסדות חב"ד אילת.
*הרב משה סילמן - ר"מ בישיבת אהלי תורה בקראון הייטס.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62473 "לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה" • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47092 ג' תמוז תשנ"ד - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2348 '''השלוחים - עצמותו של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה באה"ק מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הכט יוסף]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|הכט יוסף]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|הכט]]

יוסף שמואל יהושע גרליצקי

2013-04-02T23:26:20Z

חב"דפד:

[[תמונה:גרליצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גרליצקי נואם בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[תל אביב]] ([[תשס"ט]])]]
[[הרב]] '''יוסף שמואל יהושע גרליצקי''' משמש כ[[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[תל אביב]]. נולד ב[[מונטריאול]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]].

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] וב[[תומכי תמימים 770]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי הרבי לעיר [[צפת]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]' וב[[תשל"ט]] קיבל את ההוראה מהרבי למצוא לעצמו שליחות קבועה באחת מערי הארץ. בשנת [[תשמ"א]] קיבל את [[ברכה|ברכת]] הרבי להקים את מרכז [[חב"ד]] בתל אביב, נתמנה לשליח לתל אביב יפו ומנהל את [[בית חב"ד]] המרכזי. בנוסף לזאת, מכהן כרב מרכז העיר וכרב בית הכנסת "גאולת ישראל".

הרב גרליצקי ייסד בתל אביב [[רשת גני חב"ד]], [[תלמוד תורה]] על טהרת הקודש, [[ישיבה]] ל[[בעלי תשובה]], [[כולל]] "תפארת זקנים", וכשלושים בתי חב"ד. מהיחידים בעולם שזכה להיות מכונה במכתבי הרבי "בא כוחי"{{מקור}}.

בשנת [[תשנ"ה]] הקים את [[עמותת הרבנים פיקוח נפש|קונגרס הרבנים למען השלום - פיקוח נפש]] ארגון שהוא עומד בראשו.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרליצקי יוסף שמואל]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|גרליצקי]]

מנחם מענדל גלוכובסקי

2013-04-02T23:24:36Z

חב"דפד: /* רב קהילת חב"ד ברחובות */

[[קובץ:נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מנדל גלוכובסקי]]
הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' הינו משלוחי [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==תולדותיו==

נולד לאביו הרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]] ב[[טורונטו]], למד בישיבות [[תומכי תמימים 770]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]].

עבר "שימוש" לרבנות אצל הרב [[מאיר ברנסדורפר]] ע"ה.

==רב קהילת חב"ד ברחובות==
[[תמונה:גלוכובסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גלוכובסקי מניף [[דגל משיח]] בהקפות שניות בעירו]]

בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על-ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי לשלוחים להתקבל לתפקידיים רבניים, בעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות המשפיע הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]].

הוא קיבל על כך את ברכת הרבי, אלא שהיה מועמד שני שטען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב קהילה. חברי הקהילה שהיתה אז קטנה למדי, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא. כהוראת הרבי פנו אל הרב שמחה קוק - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות.

בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות.

מאז היבחרו ועד היום, פועל באינטנסיביות רבה, למען הגדלת הקהילה ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר, כאשר בפועל הוא מנווט ומנהל את מוסדות חב"ד המרכזיים בעיר, הכוללים מוסדות חינוך, בית חב"ד ובית כנסת. לצד זאת, משמש גם כמשפיע פרטי של רבים מבני הקהילה אשר נועצים עמו בכל שעות היממה, בכל נושא אישי או כללי.

==סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד==

באמצע שנות המ"מים נבחר הרב גלוכובסקי{{מקור}} לסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ולחבר בהנהלת בית הדין, יחד עם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[דוד חנזין]].

חרף תפקידו הרשמי כסגן, משרד הבית דין נמצא ברחובות, והרב גלוכובסקי מנהלו בפועל ואחראי על קבלת בקשות לדיונים, קביעת הרכבים, ניסוח פסקי דין ועוד.

==חבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק==

בשנת [[תשנ"ו]] הצטרף הרב גלוכובסקי כחבר בהנהלת ה[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]].

==קישורים==

*[http://jewish-education.info/category/rav-gluchovsky/ מדור שיעורי הרב גלוכובסקי], אתר חינוך יהודי jewish-education

[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|גלוכובסקי, מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גלוכובסקי מנחם מענדל]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש|גלוכובסקי]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גלוכובסקי, מנחם מענדל]]