חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ר"ן

2025-04-17T14:44:54Z

חב"דניק:

{{עריכה}}
רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''ה[[ר"ן]]''' ולעתים ה'''רנב"ר''') (ה'נ, - [[ט' שבט]] ה'קל"ו), היה מגדולי ה[[ראשונים]] בספרד. [[פוסק]] הלכה, מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] ופסקי [[רי"ף|הרי"ף]].

== תולדות חייו ==

רבינו נסים נולד בעיר גירונה שבספרד{{הערה|ראה בתשובותיו סי' נ. אך ראה כנסת הגדולה או"ח סי' תקפד.}} לערך בשנת ה'נ לאביו רבי ראובן בן רבי נסים{{הערה|ראה ספר אור החיים סי' 1132. אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל בערכו. וראה מבוא לחי' הר"ן סנהדרין מהדורת מוסד הרב קוק. וראה אוצר הגאונים שבועות לא, א.}}. בצעירותו למד תורה אצל אביו, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן {{הערה|קורא הדורות דף כו, א. וראה בשו"ת שלו סי' מג, מח.}}. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על ה[[רמב"ם]]{{הערה|ראה בהקדמת הספר [[כסף משנה]].}}.

בשנים הבאות שימש [[דיין]] ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר. תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו ה[[ריב"ש]]: {{ציטוטון|וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו{{הערה|שו"ת הריב"ש סימן תמז.}}}}.

במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.

בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של ה[[ר"ן]] נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר ה[[ר"ן]] את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"

ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.

תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה".

הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, . היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".

== חיבוריו ==
*פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.
הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים[דרוש מקור]). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.

*'''חידושי ה[[ר"ן]]''' - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, קדימת החיבור מוכחת מכך שבמקומות רבים בפירושו על הרי"ף מציין לחידושיו. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.
*פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.

*דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.

*פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
=== חידושיו על הש"ס===

* חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב,
* חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג,

== מתלמידיו ==

* הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום"<ref>שו"ת הריב"ש סימן שעה.</ref>.
* ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
* ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]

ר"ן

2025-04-17T14:44:22Z

חב"דניק: עריכה

{{עריכה}}
{{אין תמונה}}
רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''ה[[ר"ן]]''' ולעתים ה'''רנב"ר''') (ה'נ, - [[ט' שבט]] ה'קל"ו), היה מגדולי ה[[ראשונים]] בספרד. [[פוסק]] הלכה, מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] ופסקי [[רי"ף|הרי"ף]].

== תולדות חייו ==

רבינו נסים נולד בעיר גירונה שבספרד{{הערה|ראה בתשובותיו סי' נ. אך ראה כנסת הגדולה או"ח סי' תקפד.}} לערך בשנת ה'נ לאביו רבי ראובן בן רבי נסים{{הערה|ראה ספר אור החיים סי' 1132. אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל בערכו. וראה מבוא לחי' הר"ן סנהדרין מהדורת מוסד הרב קוק. וראה אוצר הגאונים שבועות לא, א.}}. בצעירותו למד תורה אצל אביו, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן {{הערה|קורא הדורות דף כו, א. וראה בשו"ת שלו סי' מג, מח.}}. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על ה[[רמב"ם]]{{הערה|ראה בהקדמת הספר [[כסף משנה]].}}.

בשנים הבאות שימש [[דיין]] ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר. תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו ה[[ריב"ש]]: {{ציטוטון|וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו{{הערה|שו"ת הריב"ש סימן תמז.}}}}.

במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.

בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של ה[[ר"ן]] נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר ה[[ר"ן]] את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"

ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.

תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה".
הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, . היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".

== חיבוריו ==
*פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.
הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים[דרוש מקור]). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.

*'''חידושי ה[[ר"ן]]''' - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, קדימת החיבור מוכחת מכך שבמקומות רבים בפירושו על הרי"ף מציין לחידושיו. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.
*פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.

*דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.

*פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
=== חידושיו על הש"ס===

* חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב,
* חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג,

== מתלמידיו ==

* הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום"<ref>שו"ת הריב"ש סימן שעה.</ref>.
* ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
* ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]

ר"ן

2025-04-17T13:36:00Z

חב"דניק: ניסוח, עריכה

{{עריכה}}
{{אין תמונה}}
רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''ה[[ר"ן]]''' ולעתים ה'''רנב"ר''') (ה'ן, – [[ט' שבט]] ה'קל"ו), היה מגדולי ה[[ראשונים]] בספרד. [[פוסק]] הלכה, מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] ופסקי [[רי"ף|הרי"ף]].

== תולדות חייו ==

ה[[ר"ן]] נולד בעיר גירונה שבספרד בסוף המאה ה-13. את תורתו למד מאביו ר' ראובן בן ר' נסים, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן. בצעירותו למד אצל הרשב"א. על כתביו וסגנון לימודו ניכרת השפעתו של רבי דוד בונפיד, אותו הוא מרבה לצטט בחידושיו ל[[מסכת סנהדרין]] ול[[מסכת פסחים]], לעיתים תוך ציטוט פסקאות שלמות מחיבורו. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על ה[[רמב"ם]].

בבגרותו שימש [[דיין]] ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה ה[[ר"ן]] להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר. תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו ה[[ריב"ש]]: ”וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו” (שו"ת הריב"ש, תשובה תמ"ז).

במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.

בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של ה[[ר"ן]] נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר ה[[ר"ן]] את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"

ספרו "דרשות ה[[ר"ן]]" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.

תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה".
הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, . היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".

== חיבוריו ==
*פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.
הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים[דרוש מקור]). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.

*'''חידושי ה[[ר"ן]]''' - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, קדימת החיבור מוכחת מכך שבמקומות רבים בפירושו על הרי"ף מציין לחידושיו. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.
*פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.

*דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.

*פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
=== חידושיו על הש"ס===

* חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג,
* חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב,
* חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג,
* חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג,

== מתלמידיו ==

* הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום"<ref>שו"ת הריב"ש סימן שעה.</ref>.
* ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
* ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]

איסר זלמן וייסברג

2025-04-17T13:20:12Z

חב"דניק: הגהה

[[קובץ:אס וייסברג.png|ממוזער|הרב איסר זלמן וייסברג]]
הרב '''איסר זלמן וייסברג''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא חסיד חב"ד המשמש כעורך תורני ויועץ עסקני וארגוני, שימש בעבר כרב במספר קהילות ואיש חינוך במוסדות תיכון ועל-תיכוני, התגורר ב[[טורונטו]] וב[[לייקווד]], וכיום מתגורר ב[[פומונה]], ניו יורק.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ד]] לאביו הרב יעקב וייסברג, במשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד, אם כי אביו למד תניא בזמן לימודיו ב[[ישיבת תורה ודעת]] מפי ראש הישיבה הרב שרגא פייבל מנדלוביץ'.

כנער, למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה זכרון משה, דרום פאלסבורג, האקדמיה התלמודית של פילדלפיה,
ישיבת עיון התלמוד, ירושלים, ובישיבת לייקווד.

בזמן לימודיו בליקווד, הוזמן להצטרף בחשאי לשיעור תניא מחתרתי שנמסר פעם בשבוע על ידי הרב [[יואל כהן]] והתקרב בהדרגה לעולמה של חסידות חב"ד ואף השתתף מעת לעת בהתוועדויות של הרבי, עד שבסופו של דבר עבר ללמוד בשנת [[תשל"ז]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שבחצר הרבי.

בעקבות העובדה שהגיע מעולם התורה הליטאי בו לא הכירו מספיק את היקץ ועומק חידושי תורתו של הרבי, לאחר שעבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כתב לרבי על כך שלדעתו חסר בהפצת שיחותיו של הרבי באופן ובסגנון שיתקבל יותר בעולם הליטאי, ובברכת הרבי החל לעבוד על עריכת השיחות ולשלוח אותם לבטאונים תורניים בולטים דוגמת [[המאור]] ו[[הפרדס]] ו'מוריה', וזכה שהרבי יעבור ויגיה את עבודתו, ובהמשך, הרבי אף דחק ועודד אותו להזדרז ולהגביר את קצב העבודה. רוב השיחות שערך והוגהו על ידי הרבי נדפסו אחר כך בכרך מ' של [[לקוטי שיחות]].

בשנת [[תשמ"ה]] בא בקשרי הנישואין עם חנה בת הרב [[דוד שוחט]], ועל פי הוראת הרבי, הוציא כ[[תשורה]] לחתונתו אוסף מתוך המאמרים עליהם עבד.

לאחר החתונה קבע את מגוריו בטורונטו שם למד במשך תקופה בכולל אברכים של חסידות בובוב.

גם לאחר חתונתו המשיך לעסוק בעריכה תורנית, ובהמשך קבע את מגוריו באונטריו, קנדה, ושימש כרב במספר קהילות, ואף לימד במספר מוסדות חינוך בגילאי תיכון ועל-תיכוני.

בשנת [[תשס"ד]] הצטרף לייסוד ישיבה חב"דית חדשה ב[[ליקווד]] לצד המשפיע הרב [[נחום גרינוולד]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/4534 דיווח באתר COL].}}.

כיום, מתגורר עם משפחתו ב[[פומונה]] שבניו יורק, ולצד עיסוקיו התורניים משמש כמנכ"ל AZOV, ועוסק ביעוץ נדל"ן וייעוץ עסקי.

==חיבוריו==
חיבר לאורך השנים 69 חיבורים שונים, ובין השאר משמש כעורך ראשי ב'מכון משנה תורה'.

בין הכותרים אותם חיבר או ערך:
*אהלים - כתב עת לחידושי תורה ומאמרי הלכה (עורך)
*ביאור שיטת הגר"א ביחס למנהג העמדת אילנות בחג השבועות
*בענין חינוך קטן במצוות, טורונטו תשנז
*'''[https://www.hebrewbooks.org/60351 דברי מנחם - חדושים ובאורים על הרמב"ם הלכות בית הבחירה, וכלי המקדש, בתוספות ביאורים והערות]''', טורונטו תשס"ז
*חדושים וביאורים על התורה ממשנתו של הרבי, ניו יורק תשמ"ג-תשמ"ד
*לקט חידושי תורה ממשנתו של הרבי, ניו יורק תשמ"ה
*לקט חידושי תורה על הרמב"ם ממשנתו של הרבי, ניו יורק תשמ"ח

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/04/411.-Acharei-Kedoshim-5783.pdf ניפגש בסימטה ב-2 לפנות בוקר...]''', ראיון משוכתב בגליון [[הסיפור שלי]] של חברת המדיה החב"דית [[jem]], גליון 411, פרשת אחרי קדושים תשפ"ג
*'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/11924/jewish/Isser-Zalman-Weisberg.htm תגית: הרב איסר זלמן וייסברג]''', שיעורי וידאו מהרב וייסברג {{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וייסברג, איסר זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטורונטו]]
[[קטגוריה:אישים בפומונה]]
[[קטגוריה:אישים בקליפורניה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]

שיחת משתמש:חב"דניק

2024-05-27T09:43:05Z

חב"דניק: /* אייכה? */ תגובה

{{משתמש:חב"דניק/ארכיוני דפי השיחה}}

== ערכי האב ==

הנך מכובד באיחוד הערכים השונים שנקראים אב/אבא. קח את כולם, סגנן בצורה אחידה ע"פ מקורות וקדימה - מהר מהר לפני שיתחיל הזמן סיים את המלאכה!{{ש}}בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:01, א' באלול, ה'תש"ף ''(21 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 13:01, 21 באוגוסט 2020 (UTC)
:יישר כח על הכיבוד, אני לא [[משכיל]] גדול, כידוע למר, אך אנסה לעשות זאת, כנאמר "במקום שאין אנשים - השתדל להיות איש"... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 13:03, א' באלול, ה'תש"ף
::רק השאלה היא כיצד לקרוא לערך? ואגב, {{א|כתית למאור}} - אין בערכים מקורות בכלל... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 13:05, א' באלול, ה'תש"ף

== ברוך הבא ==

שלום עליכם וברוך השב ידידי ורעי הת' חב"דניק שליט"א, הרבה זמן לא ראו אותך. (לא שאני לא, אבל האתר....)

לפחות יש לך עכשיו חודש תשרי להיות באתר...(חוץ מההתוועדויות של גופין...). ברכה והצלחה!--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 09:33, 16 בספטמבר 2020 (UTC)
:ייש"כ... זה המקום לציין ייש"כ על {{א|חסיד ליובאוויטש|פועלך}} הרב באתר, כשאני מעיין בשיינויים של החודשים האחרונים.... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 09:35, כ"ז באלול, ה'תש"ף
::ברוך הבא!--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● '''היום בכ"ז באלול ה'תש"ף מגיע משיח!''' 11:27, 16 בספטמבר 2020 (UTC)
==שינוי חתימה==
שניתי את שמי מחבדניק לפלוני אלמוני מקווה שאין עוד מישהו בעל שם כזה--[[משתמש:מר"ש|פלוני אלמוני]] - [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]], 12:49, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 12:49, 30 בספטמבר 2020 (UTC)
:אין עוד מישהו בשם זה לפי מיטב ידיעתי, בטח לא פעיל שהשתתף הרבה בשיחות וכו'. ויישר כח גדול {{א|רטהאוז|לך}}... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:55, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א

==דיון למומלץ==
בהמשך להגהה שלך בערך [[התפצלות חסידות חב"ד (_תרכ"ו)]] כרגע העלאתי אותו להצבעה כך שברגע שבו תושלם ההגהה הוא יוכל להיות מוכלל בקטגוריה של הערכים המומלצים! [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 08:33, 5 באוקטובר 2020 (UTC)
:ראיתי, אני מקווה בע"ה להגיה אותו היטב, אבל אני חושב שדבר כזה יכול לקחת קצת זמן... בכל מקרה - יישר כח {{א|חסיד של הרבי|לך}} על הערך היפה, על ההשקעה הנפלאה בו, ועל הזכות שלי להגיה אותו... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 08:38, י"ז בתשרי, ה'תשפ"א

== מזל טוב ==

מזל טוב על העריכה האלפיים! שתזכה לשנה הבאה עד מאה ועשרים אלף עריכות...{{חיוך}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:22 • י"ז בתשרי ה'תשפ"א
:יישר כח... 120,000 זה קצת הרבה, בא נראה שזה קורה אצלך קודם בע"ה... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 08:26, י"ח בתשרי, ה'תשפ"א

== נמצא כאן? ==

הבנתי שחזרת כבר.. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ"ב בכסלו ה'תשפ"א, 10:45, 8 בדצמבר 2020 (UTC)

== עזרה ==

תערוך קצת ותשלים פרטים בבקשה ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]] על הפסקה של המכינה... תודה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:48, ב' בטבת, ה'תשפ"א, 17 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''
::לא כל-כך הבנתי למה כוונתך, אך אשתדל בהמשך לטפל בנושא... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 19:39, ב' בטבת, ה'תשפ"א
:::לא משנה. אם יש לך מידע בנושא תכתוב.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 19:46, ב' בטבת, ה'תשפ"א, 17 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''
::::בעזרת ה'. אינני יודע מתי, אך אשתדל בהקדם האפשרי, כמה שיותר מהר שאוכל... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 19:55, ב' בטבת, ה'תשפ"א
:::::{{אוקיי}} - בינתיים אני מעביר ל[[משתמש:פולע/טיוטה|כאן]] את המידע, עד שיושלם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:00, ב' בטבת, ה'תשפ"א, 17 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''

== מייל ==

שלחתי ראית?--נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • ג' בטבת ה'תשפ"א • 11:00, 18 בדצמבר 2020 (UTC)
:אכן כן, ייש"כ. הגבתי לך שם... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:26, ג' בטבת, ה'תשפ"א

==ירחמיאל שניאורסון==

על מה שכתבת בדף [[שיחה:יעקב שניאורסון]], התעניינתי מאוד, ורציתי לדעת אם יש בידך פרטים נוספים, אשמח לדעת. תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:09, א' בניסן, ה'תשפ"א 14:09, 14 במרץ 2021 (UTC)
: עיין [[משתמש:שמואל חיים/ירחמיאל (בן אדמו"ר הצמח צדק)|שמואל חיים/ירחמיאל]] --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:25, 14 במרץ 2021 (UTC)
::פרטים נוספים אין לי. ובקשר לדף שאני כעת רואה ששמואל חיים פתח, אני חולק ע"כ וחושב שיש לסגור, משום שבמסורת רבו"נ לא מוזכר שמו אפי' פעם אחת! וכן במסורת שאר החסידים. והסיפור המובא ב"לשמע אוזן" כתוב במקומות אחרים רק על הבן ר' יעקב... בברכה, ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:16, ג' בניסן, ה'תשפ"א
::ברשימות מוזכר בן של הצמח צדק שנפטר בצעירותו שלא ידוע שהוא ככול הנראה ירחמיאל הזה כך שיש לכך מקור בדברי רבותינו נשיאנו--{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:25, 17 במרץ 2021 (UTC)
:::הבן הנ"ל הוא ר' יעקב! רא' רשימות היומן עמ' רמ"ז ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:24, ד' בניסן, ה'תשפ"א
::::בכל מקרה אני חושב - אם מדובר פה על צל של אבק של ספק, הרי זה צל של אבק של ספק על בן שעלול להיות של '''הצמח צדק''', ויש לערוך את הערך - לעניות דעתי (הקובעת{{קריצה}}) --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:22, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א 18:22, 2 ביוני 2021 (UTC)

== קטגוריה ==

דף המשתמש שלך נתון ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9 קטגוריה: תיבות משתמש], כדאי שתוציאו בהקדם מהקטגוריה. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ה' בסיוון ה'תשפ"א 08:29, 16 במאי 2021 (UTC)
:אני רואה שיש הרבה משתמשים בקטגוריה, אך לא הצלחתי להבין כיצד אני מוציא את עצמי משם... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 08:59, ה' בסיוון, ה'תשפ"א
::התקלה תוקנה. הי חסר קצת טקסט ב3 תבניות, וזה מה שגרם לתקלה. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ה' בסיוון ה'תשפ"א 10:26, 16 במאי 2021 (UTC)

==ברוך שובך==
אדיר לראות אותך פעיל! --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו 9000]] 10:26, 17 ביוני 2022 (UTC)
::כתוב בדף המשתמש שלך "אולי אשוב מתי שהוא באם ירצה ה'" והלוא כבר נאמר {{ציטוטון|אם לא עכשיו אין מתי}} . הגיע הזמן שתשוב לאתרנו . מצפים ומחכים שתשוב . בברכה --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|דיבורי חסידים]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מירוץ ה9000]] 15:15, 30 ביוני 2022 (UTC)

== אייכה? ==

{{אייכה}} --- [[משתמש:הלוחם החסידי|הלוחם החסידי]] - [[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|התוועדות חסידית]] 10:56, 25 במרץ 2024 (UTC)
:ייש"כ, מחמם את הלב לראות שגם בעבור 4 שנים עדיין זוכרים אותי וגם משתמשים חדשים (שכבר נחשבים ותיקים...) שלא מזמני, לצערי אין לי אפשרות לתרום כיום מכמה סיבות, אולם בע"ה יום יבוא ואחזור, בינתיים אני שמח לראות את התפתחות אתרא הדין, אך בכי' תקיעא מסטרא דא - כמדומני בימי עבודתי בקטגורי' של דפים הדורשים השלמה היו פחות מ-300 ערכים, כיום יש קרוב ל-700... וכבר אמר שלמה בחכמתו "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:43, י"ט באייר, ה'תשפ"ד

משתמש:חב"דניק/ארכיוני דפי השיחה

2024-05-27T09:39:37Z

חב"דניק: מייל אינו פעיל , עדכון

{| border="1" align="left" width="15%" cellpadding="5"
| align="center" bgcolor=#F5FFFA |'''ארכיון [[שיחת משתמש:חב"דניק|דף השיחה שלי]]'''
<div style="text-align: center;">{{כתב קטן|{{#חשב תנאי:{{PAGESIZE:{{שם הדף המלא}}|R}}>0|גודל דף זה {{#חשב:{{PAGESIZE:{{שם הדף המלא}}|R}}/1024 round 2}} קילובייט}}}} {{בדף זה מקפידים על הנאה}}
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=כחול|גודל=בינוני|יישור=שמאל}}

</div>

----
[[תמונה:ארכיון 2 (Large).jpg|180px|קישור=שיחת משתמש:חב"דניק]]
----
{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|דפי ארכיון: 

{{*}}[[שיחת משתמש:חב"דניק/ארכיון 1|ניסן - מנחם אב תש"פ]]{{*}} {{ש}}
{{*}}[[שיחת משתמש:חב"דניק/ארכיון 2|מנחם אב תש"פ ]]{{*}}
}}

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''ברוכים הבאים לדף השיחה של <big>{{א|חב"דניק}}</big> כיום איני פעיל לע"ע, אולם ניתן לכתוב כאן ובביקורי לעיתים הרחוקים יתכן שאראה זאת'''...
}}
|}
|}

ניגונים שנוגנו לפני הרבי

2023-04-13T15:19:22Z

חב"דניק: הרחבה

'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים.

את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י.

פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}.

הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.

==זמרת הארץ==
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.

ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.
==רשימת הניגונים==
{{טורים|
רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים:
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].
*[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]].
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]].
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]].
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]].
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.}}.
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]].
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]].
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]].
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]].
*[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון).
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]].
*'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]].
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]].
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]].
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]].
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]].
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]].
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]].
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]].
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] - [[פורים]] [[תשל"ט]].
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]].
*[[שמעו רבותיי|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]].
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]].
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]].
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]].
*[[ויהי בישורון מלך (ניגון)|'''ויהי בישורון מלך''']] - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]].
*[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן צבי הירש צ'צ'קס ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.
*[[ניגון הרבי שליט"א|'''הרבי שליט"א.. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]].
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''"
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]].
}}
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]"
*"To Love a Fellow Jew"
*"Just One Shabbos"
* [[אוי רבי (שיר)]]

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]
*[[ניגוני אדמו"ר שליט"א]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים|*ניגונים שנוגנו לפני הרבי שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

כד יתבין ישראל (ניגון)

2023-04-13T15:18:10Z

חב"דניק: הרחבה

הפיוט '''"כד יתבין ישראל"''' הינו לחן מפורסם המושר בקרב [[ליטאים]] וחסידים מחצרות [[פולין]] בחגים הקשורים עם התורה, כגון חג השבועות, שמיני עצרת ושמחת תורה.

תוכן הפיוט הוא ש[[הקב"ה]] משתבח בעם ישראל הזונחים את עיסוקיהם, ועוסקים בלימוד ובשמחת התורה.

מקור הפיוט אינו ידוע, אך הוא מופיע כבר בספריו של רבי אברהם בן [[הגר"א]]. הלחן המפורסם לפיוט חובר ע"י רבי [[מאיר שפירא מלובלין]].

==מקור המילין והלחן==
מילות הניגון מבוססות על מאמר הזהר{{הערה|זהר חלק ג, ויקרא כב, א.}}: "קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא".

הנוסח הנפוץ, קרוב יותר לנוסח המופיע בדברי בן הגר"א בסוף פירושו 'באר אברהם' לתהלים הוא מביא את מה שאביו תיקן לומר בשמחת בית השואבה, ואחר כך מביא לומר נוסח 7 פעמים, וחלק ממנו זה: "אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה, ואומר ראו בנים חביבים שיש לי, דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמים על ישראל".

הלחן המוכר חובר ע"י רבי [[מאיר שפירא מלובלין]], לרגל סיום הש"ס שנערך בישיבתו - ישיבת חכמי לובלין, בשנת [[תרצ"א]].

==אצל הרבי==
לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"ב, הגיע ר' [[אברהם לידר]] מכפר חב"ד בפעם הראשונה לבקר בחצר [[הרבי]].

כפי שנהג הרבי פעמים רבות, התבקשו האורחים להביא "מזמרת הארץ"{{הערה|במקור, הכוונה היא, לפירות מובחרים. אמנם הרבי השתמש בלשון זו, על דרך ה[[צחות]] במשמעות זמרה - ושירה}}, ולנגן בפני הרבי [[ניגונים]] מארץ ישראל. במהלך החודש בעת ההתוועדויות כובד ר' אברהם פעמים לנגן 'מזמרת הארץ', בפעם הראשונה הוא ניגן את [[ניגון הושיעה את עמך]], והרבי עודד בתנועות נמרצות, ובפעם השניה ניגן את הניגון "כד יתבין ישראל".

חסידים מספרים, כי בשונה מהניגון "הושיעה את עמך", לא הייתה ניכרת שביעות רצון על פני הרבי בעת שניגן ניגון זה.

בתחילת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[צאתכם לשלום]] שהתקיימה בסיומו של [[חודש תשרי]] תשכ"ב{{הערה|שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט [[תשרי]] תשכ"ב. [[תורת מנחם]] חל"ב עמ' 163.}}, ציוה עליו הרבי שיחזור וילמד את הקהל את הניגון. ואף על פי כן, כשהקהל סיים לנגן את הניגון, הורה הרבי שינגנו את הניגון "הושיעה את עמך". ואכן מאז ואילך לא ניגנו פעמים נוספות ניגון זה במחיצת הרבי.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן='''כד יתבין ישראל ועוסקין בשמחת תורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה''':
::''''חזו בני חביבי דשבקין לטרחא דילהון ומתעסקין בשמחתא דילי''''.}}

{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן= תרגום מ[[ארמית]] = כאשר יושבים [[בני ישראל|ישראל]] ועוסקים בשמחת ה[[תורה]], [[הקב"ה]] אומר לפמלייתו:
::'ראו את בני חביבי שזונחים את עיסוקיהם הפרטיים, ומתעסקים בשמחה שלי'.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_45.html האזינו: הניגון שהרבי הפסיק לעודד את שירתו]''', באתר 'לחלוחית גאולתית'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]

כד יתבין ישראל (ניגון)

2023-04-13T15:16:22Z

חב"דניק: תיקון

הפיוט '''"כד יתבין ישראל"''' הינו לחן מפורסם המושר בקרב [[ליטאים]] וחסידים מחצרות [[פולין]] בחגים הקשורים עם התורה, כגון חג השבועות, שמיני עצרת ושמחת תורה.

תוכן הפיוט הוא ש[[הקב"ה]] משתבח בעם ישראל הזונחים את עיסוקיהם, ועוסקים בלימוד ובשמחת התורה.

מקור הפיוט אינו ידוע, אך הוא מופיע כבר בספריו של רבי אברהם בן [[הגר"א]]. הלחן המפורסם לפיוט חובר ע"י רבי [[מאיר שפירא מלובלין]].

==מקור המילין והלחן==
מילות הניגון מבוססות על מאמר הזהר{{הערה|זהר חלק ג, ויקרא כב, א.}}: "קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא".

הנוסח הנפוץ, קרוב יותר לנוסח המופיע בדברי בן הגר"א בסוף פירושו 'באר אברהם' לתהלים הוא מביא את מה שאביו תיקן לומר בשמחת בית השואבה, ואחר כך מביא לומר נוסח 7 פעמים, וחלק ממנו זה: "אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה, ואומר ראו בנים חביבים שיש לי, דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמים על ישראל".

הלחן המוכר מיוחס לרבי [[מאיר שפירא מלובלין]].

==אצל הרבי==
לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"ב, הגיע ר' [[אברהם לידר]] מכפר חב"ד בפעם הראשונה לבקר בחצר [[הרבי]].

כפי שנהג הרבי פעמים רבות, התבקשו האורחים להביא "מזמרת הארץ"{{הערה|במקור, הכוונה היא, לפירות מובחרים. אמנם הרבי השתמש בלשון זו, על דרך ה[[צחות]] במשמעות זמרה - ושירה}}, ולנגן בפני הרבי [[ניגונים]] מארץ ישראל. במהלך החודש בעת ההתוועדויות כובד ר' אברהם פעמים לנגן 'מזמרת הארץ', בפעם הראשונה הוא ניגן את [[ניגון הושיעה את עמך]], והרבי עודד בתנועות נמרצות, ובפעם השניה ניגן את הניגון "כד יתבין ישראל".

חסידים מספרים, כי בשונה מהניגון "הושיעה את עמך", לא הייתה ניכרת שביעות רצון על פני הרבי בעת שניגן ניגון זה.

בתחילת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[צאתכם לשלום]] שהתקיימה בסיומו של [[חודש תשרי]] תשכ"ב{{הערה|שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט [[תשרי]] תשכ"ב. [[תורת מנחם]] חל"ב עמ' 163.}}, ציוה עליו הרבי שיחזור וילמד את הקהל את הניגון. ואף על פי כן, כשהקהל סיים לנגן את הניגון, הורה הרבי שינגנו את הניגון "הושיעה את עמך". ואכן מאז ואילך לא ניגנו פעמים נוספות ניגון זה במחיצת הרבי.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן='''כד יתבין ישראל ועוסקין בשמחת תורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה''':
::''''חזו בני חביבי דשבקין לטרחא דילהון ומתעסקין בשמחתא דילי''''.}}

{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן= תרגום מ[[ארמית]] = כאשר יושבים [[בני ישראל|ישראל]] ועוסקים בשמחת ה[[תורה]], [[הקב"ה]] אומר לפמלייתו:
::'ראו את בני חביבי שזונחים את עיסוקיהם הפרטיים, ומתעסקים בשמחה שלי'.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_45.html האזינו: הניגון שהרבי הפסיק לעודד את שירתו]''', באתר 'לחלוחית גאולתית'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]

אריה לייב הלר

2023-04-09T13:46:22Z

חב"דניק: הרחבה

{{דמות
|שם= רבי אריה לייב הכהן הלר
|תאריך לידה=תק"ה
|מקום לידה=קלוש (גליציה)
|תאריך פטירה=[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פעילות=גליציה, [[אוקראינה]]
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק ומחבר ספרים
}}
רבי '''אריה לייב הכהן הלר''' (מכונה גם ה'''קצות החושן''', ה'''אבני מילואים''' או ה'''שב שמעתתא''' על שם ספריו) ([[תק"ה]] – [[תקע"ג]]) רב, פוסק ו[[ראש ישיבה]]. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו שנהפכו לאבני יסוד בעולם הישיבות.

==תולדות חייו==

רבי אריה לייב הכהן הלר נולד בשנת [[תק"ה]] בעיירה קאלוש שבגליציה לאביו רבי יוסף שהיה אחד משלושת רבני העיירה, מצאצאי בעל התוספות יום טוב. עוד בצעירותו נודע בגאונותו הרבה, בתחלה למד בישיבתו של רבי משולם איגרא מסטימינץ, אולם עד מהרה החל ללמוד לבדו, ובנערותו כבר כתב את ספרו "שב שמעתתא" (שנדפס מאוחר יותר){{הערה|ראה הקדמתו לספרו זה.}}.

לאחר נישואיו המשיך ללמוד תורה לבדו, כשאחיו רבי מרדכי תומך בו כלכלית, אולם בשלב מסויים ירד רבי מרדכי מנכסיו, ובלית ברירה החל לשמש כרב העיירה רזינטב, בעיר זו הוא חי מתוך דחקות גדולה ועניות מרובה, ופרנסה לא היתה לו כמעט.

בשנת [[תקמ"ח]] הוצע לו לשמש כרב העיר סטרי, לאור מצבו הגשמי העגום הוא החליט לקבל את ההצעה, ועבר לעיר זו. מספר חודשים אחר-כך הדפיס את החלק הראשון ספרו הראשון '''קצות החושן''', שזכה להסכמות נלהבות ממספר מגדולי התורה באיזור ההדפסה - העיר לבוב. בזכות ספרו זה התפרסם שמעו בעולם.

הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים.

בשנת [[תקס"ד]] הדפיס בנו רבי דוד את ספרו '''שב שמעתתא'''.

נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.

==משפחתו==

;אחיו
*'''רבי יהודה''' - אחיו הגדול, רב העיר סיגט ב[[רומניה]], מחבר ספר קונטרס הספקות (שצורף ל'קצות החושן') ו'תרומת הכרי' (ביאור על חלק 'חושן משפט' של ה[[שלחן ערוך]] שנכתב על-ידו לאור בקשת אחיו, רבי אריה לייב, בהמשך לספרו שלו ה'קצות'). נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תקע"ט]].
*'''רבי חיים''' - התגורר כל ימיו בקלוש הולדתו, ולא הסכים להתפרנס מרבנות. נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תק"צ]].
*'''רבי מרדכי''' - היה רב, אולם לבסוף הפך לסוחר לצורך פרנסתו, ובכך תמך באחיו כלכלית.
;בניו
*'''רבי דוד''' - [[אב"ד]] פודהייץ. הוציא לאור את ספרי אביו 'שב שמעתתא' ו'אבני מילואים'.
*'''רבי יוסף דוב בעריש''' - [[אב"ד]] קשונז וודיסלב. נפטר ב[[י"ט אדר]] [[תר"ג]].
*'''רבי זאב וואלף'''.

חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה, וסייע להדפסת ספרי חותנו 'אבני מילואים'.

==ספריו==

===קצות החושן===

ספרו הראשון הוא '''קצות החושן''', אותו הדפיס בסביבות שנת [[תקמ"ט]]{{הערה|תאריך ההסכמה על ספרו הוא מחודש [[אלול]] [[תקמ"ח]], מה שמעלה סבירות כי הספר נדפס באזור שנת [[תקמ"ט]].}} בעיר לבוב, חלקו השני של הספר נדפס בשנת [[תקנ"ו]]. הספר סובב על [[שלחן ערוך]] חלק חשן משפט{{הערה|זהו תוכן שמו 'קצות החושן' - הקצה והמסגרת לחשן - חלק חשן משפט.}}, ומעלה דיונים למדניים - עיוניים סביב נושאי השלחן ערוך.

בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון.

הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לוברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.

מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה.

על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, הראשון בהם היה רבי [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]] שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. עוד חסיד חב"ד שהוציא לאור ביאור על ה'קצות' הוא הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות.

===שב שמעתתא===

הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא יצא לאור על-ידי בנו רק בשנת [[תקס"ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}.

הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד.

גם ספר זה התקבל באהדה וחיבה ורבים כתבו עליו הערות וביאורים.

===אבני מילואים===

הספר '''אבני מילואים''' הוא ביאור לחלק 'אבן העזר' שב[[שלחן ערוך]], אותו כתב רבי אריה לייב כדרכו בספרו הקודם - קצות החושן, ובאותו הסגנון.

חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת [[תקע"ו]], לאחר פטירתו, על-ידי בנו וחתנו, והחלק השני נדפס בשנת [[תקפ"ו]]. גם על ספר זה נכתבו ביאורים שונים.

==בתורת רבותינו נשיאנו==

רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': "החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר"{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#.D7.91.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95_.D7.90.D7.A6.D7.9C_.D7.94.D7.A6.D7.9E.D7.97_.D7.A6.D7.93.D7.A7 כאן].}}.

[[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, וכדוגמא לכך נקט בספר 'קצות החושן'{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19. גירסא שונה בה לא מופיעה דוגמא מספר ה'קצות' בתשורה גרוזמן, סיון [[תשע"ט]].}}.

הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו כדוגמא לספר למדני פעמים רבות{{הערה|ראה (לדוגמא) שיחות ימים אחרונים דחג הסוכות [[תש"ג]], [[י' שבט]] [[תשט"ו]], מוצש"ק חיי שרה [[תשל"ט]], ש"פ אחרי קדושים [[תשמ"ה]] (באחרונים הובא גם הספר 'שב שמעתתא'), וכהנה רבות.}}.

בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות.

==לקריאה נוספת==

*מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]].
*'''שני כרובים'''- תולדות וייחוס בעל התוספות יום-טוב ובעל הקצות החושן, הרב מאיר הרשקוביץ, ירושלים תש"ס.

==קישורים חיצוניים==

;ספריו
*{{HebrewBooks||'''קצות החושן חלק א'''|14538|פיעטרקוב, תרע"ג}}, {{HebrewBooks||'''חלק ב'''|14539}}, {{HebrewBooks||'''חלק ג'''|14540}}.
* {{HebrewBooks||'''משובב נתיבות'''|22262|ירושלים תש"נ}}
* {{HebrewBooks||'''שב שמעתתא'''|14496|בני ברק תשמ"ז}}

{{אחרונים|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלר, אריה לייב}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

משתמש:חב"דניק

2023-04-05T11:52:17Z

חב"דניק:

[[קובץ:רבנו נשיאנו.jpg|שמאל|ממוזער|335px|[[הרבי]] ביציאה מחדרו הק', נראה המזכיר הרב [[בנימין קליין]]]]

==ציוני דרך באתר==

נהגתי לערוך באתר ללא חשבונות משתמש, והיו לי כמה מאות עריכות, עד שהחלטתי להרשם:

*נרשמתי לאתר ביום ראשון יום הבהיר '''[[י"א ניסן]] [[תש"פ]]''' בשעה 15:46 שעון חב"דפדיה (17:46).
*כבר ביום '''[[כ"ז ניסן]] [[תש"פ]]''' מלאו לי 100 עריכות.
*ביום '''[[ב' סיון]] [[תש"פ]]''' הורשיתי להעלות תמונות.
*ב[[כ"א תמוז]] יצאתי לחופשה חב"דפדית, וב[[ב' מנחם אב]] חזרתי ובגדול, עד ליום [[ג' אלול]] שנת [[תש"פ]]...
*ביום '''[[ז' מנחם אב]] [[תש"פ]]''' מלאו לי ב"ה{{הערה|שם=עריכות|בעריכה בה אני כותב את שורות אלו...}} 1000 עריכות.
*ביום '''[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"פ]]''' מלאו לי בס"ד{{הערה|שם=עריכות}} 1500 עריכות.
*ביום '''[[ט"ז תשרי]] [[תשפ"א]] מלאו לי 2000 עריכות כ"י.

'''כיום איני פעיל באתר, אולי אשוב מתי שהוא באם ירצה ה''''

==קצת עלי==

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגד ציונות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - איפכא מסתברא'ניק}}
{{משתמש - מבצע תפילין}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - אחדות}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - שולחן ערוך}}
{{משתמש - רבני חב"ד}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
{{משתמש - מספר דפים|7}}
{{משתמש - ידע היסטוריה}}
{{משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}}
}}
בע"ה אני משתדל לתרום כפי יכולתי, אמנם אני מתמקד בשיפור ערכים ותיקונים ספרותיים, יותר מאשר ביצירת ערכים, עבודתי העיקרית היא ב'''[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה|השלמת הערכים החסרים]]''', שם השלמתי כבר עשרות ערכים כן ירבו, שחלקם מפורטים להלן, אשמח אם תעזרו לי בנושא.

[[לחיים]] ולברכה!!!

~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~

אני מרבה להשתתף בדיונים בדפי שיחה, להעיר ולהאיר למשתמשים אחרים, כדי להעמד יחד על האמת הנכונה.

==ערכים שיצרתי==

#[[צבי הירש רסקין]]
#[[סדרת אוצרות]]
#[[סדרת השערים (היכל מנחם)]]
#[[רבנו גרשום]]
#[[רבי שלמה לוריא]]
#[[פרוייקט לקוטי שיחות]]
#רבי [[מרדכי יפה]]
#רבי[[אריה לייב גינצבורג]]
#רבי [[אריה לייב הלר]]

==ערכים ששיפרתי, הרחבתי והשלמתי משמעותית==

{{טורים|תוכן=
#[[יואל סירקיש]]
#[[יוסף יצחק הבלין]]
#[[דב זאב קוזבניקוב]]
#[[יצחק אייזיק אפשטיין]]
#[[שמחה גורודצקי]]
#[[השלוחים לארץ הקודש]]
#[[אדמו"ר הריי"צ]]
#[[אחי תמימים ראשון לציון]]
#[[אתרוג]]
#[[חב"ד סטרשלה]]
#[[יציאת מצרים]]
#[[חצוצרות המקדש]]
#[[משה יאיר וינשטוק]]
#[[הגהות מיימוניות]]
#[[יחידות]]
#[[המגיד ממעזריטש]]
#[[היכל מנחם (ירושלים)]]
#[[עידו יצחק ארליך-ובר]]
#[[משה ובר]]
#[[יעקב בן משה מולין]]
#[[חיים אברהם מליאזנא]]
#[[ז'לובין]]
#[[אור התורה (ספר)]]
#[[שמואל זלמנוב (קורסקער)]]
#[[רבי עקיבא איגר]]
#[[מנחם מענדל אהרונוב]]
#[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]]
#[[jem]]
#[[רבי יוסף קארו]]
#[[מנחם מענדל קופרשטוך]]
#[[כהן (פירושונים)]]
#[[מנחם מענדל וילהלם]]
#[[מהרש"א]]
#רבי [[דוד הלוי סגל]]
}}

'''ראו גם ב[[מיוחד:תרומות/חב"דניק|תרומותי הצנועות]] יש עוד הרבה ב"ה...'''

==פרוייקטים אישיים==

*[[משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים]]

==דעת תחתון==

#טוב תיקון ערך קיים - מאשר פתיחת ערך חדש{{הערה|אשר ע"כ הנני להציע, כי כל מי שפותח ערך חדש, שלפנ"ז ידאג להשלים 5 ערכים חסרים שקיימים.}}.
#לא על כל חרק שזז צריך לפתוח ערך, ולא על כל משהו שפחות מוצא חן צריך לסגור ערך.
#חב"דפדיה צריכה להיות על-מפלגתית{{הערה|דהיינו להתייחס לשני הצדדים שבמטבע, ולהפסיק וויכוחי סרק בנושאים שלא קשורים לאתר.}}.
#אין סיבה לקרוא לראשונים / אחרונים בשמותיהם בלי תואר 'רבי'{{הערה|דהיינו שיהיה כתוב [[רבי יואל סירקיש]] ולא [[יואל סירקיש]].}}.
#אם למישהו משעמם ואין לו מה לעשות, פשוט שיערוך בחב"דפדיה ו'''לענין בלבד'''!!!
#חב"דפדיה הינה '''''אנציקלופדיה''''' אשר ע"כ מובן שאין לפתוח בה ערכים שאינם אנציקלופדיים!!!
#'''אני מוחה ובוכה ע"כ שאתר חב"דפדיה שם בקורת על אנשים וארגונים, כ-JEM וכדו', בקורת שמגיעה משנאה עמוקה המושרשת בלבבות, ואין בה שום תוכן רציני, הכל המצאות ושקרים נוראים, "נורא עלילות על בני אדם", ללא מקורות רציניים בתוך החסיד החב"די הפשוט{{הערה|אני כל הזמן מתאפק שלא לעזוב את האתר בגלל כך, כדי לא "לתת הכשר" על מעשה זה של האתר, ונשאר כאן רק בגלל הדברים האחרים הרציניים באתר.}}!!!'''

{{הערות שוליים}}

{{תחזוקה}}
{{סטטיסטיקה 3}}

אריה לייב הלר

2023-04-05T11:50:36Z

חב"דניק: קישורים חיצוניים

{{דמות
|שם= רבי אריה לייב הכהן הלר
|תאריך לידה=תק"ה
|מקום לידה=קלוש (גליציה)
|תאריך פטירה=[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פעילות=גליציה, [[אוקראינה]]
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק ומחבר ספרים
}}
רבי '''אריה לייב הכהן הלר''' (מכונה גם ה'''קצות החושן''', ה'''אבני מילואים''' או ה'''שב שמעתתא''' על שם ספריו) ([[תק"ה]] – [[תקע"ג]]) רב, פוסק ו[[ראש ישיבה]]. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו שנהפכו לאבני יסוד בעולם הישיבות.

==תולדות חייו==

רבי אריה לייב הכהן הלר נולד בשנת [[תק"ה]] בעיירה קאלוש שבגליציה לאביו רבי יוסף שהיה אחד משלושת רבני העיירה, מצאצאי בעל התוספות יום טוב. עוד בצעירותו נודע בגאונותו הרבה, בתחלה למד בישיבתו של רבי משולם איגרא מסטימינץ, אולם עד מהרה החל ללמוד לבדו, ובנערותו כבר כתב את ספרו "שב שמעתתא" (שנדפס מאוחר יותר){{הערה|ראה הקדמתו לספרו זה.}}.

לאחר נישואיו המשיך ללמוד תורה לבדו, כשאחיו רבי מרדכי תומך בו כלכלית, אולם בשלב מסויים ירד רבי מרדכי מנכסיו, ובלית ברירה החל לשמש כרב העיירה רזינטב, בעיר זו הוא חי מתוך דחקות גדולה ועניות מרובה, ופרנסה לא היתה לו כמעט.

בשנת [[תקמ"ח]] הוצע לו לשמש כרב העיר סטרי, לאור מצבו הגשמי העגום הוא החליט לקבל את ההצעה, ועבר לעיר זו. מספר חודשים אחר-כך הדפיס את החלק הראשון ספרו הראשון '''קצות החושן''', שזכה להסכמות נלהבות ממספר מגדולי התורה באיזור ההדפסה - העיר לבוב. בזכות ספרו זה התפרסם שמעו בעולם.

הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים.

בשנת [[תקס"ד]] הדפיס את ספרו '''שב שמעתתא'''.

נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.

חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה.

==ספריו==

===קצות החושן===

ספרו הראשון הוא '''קצות החושן''', אותו הדפיס בסביבות שנת [[תקמ"ט]]{{הערה|תאריך ההסכמה על ספרו הוא מחודש [[אלול]] [[תקמ"ח]], מה שמעלה סבירות כי הספר נדפס באזור שנת [[תקמ"ט]].}} בעיר לבוב, חלקו השני של הספר נדפס בשנת [[תקנ"ו]]. הספר סובב על [[שלחן ערוך]] חלק חשן משפט{{הערה|זהו תוכן שמו 'קצות החושן' - הקצה והמסגרת לחשן - חלק חשן משפט.}}, ומעלה דיונים למדניים - עיוניים סביב נושאי השלחן ערוך.

בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון.

הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לוברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.

מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה.

על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, הראשון בהם היה רבי [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]] שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. עוד חסיד חב"ד שהוציא לאור ביאור על ה'קצות' הוא הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות.

===שב שמעתתא===

הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא הוציאו לאור רק בשנת [[תקס"ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}.

הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד.

גם ספר זה התקבל באהדה וחיבה ורבים כתבו עליו הערות וביאורים.

===אבני מילואים===

הספר '''אבני מילואים''' הוא ביאור לחלק 'אבן העזר' שב[[שלחן ערוך]], אותו כתב רבי אריה לייב כדרכו בספרו הקודם - קצות החושן, ובאותו הסגנון.

חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת [[תקע"ו]], לאחר פטירתו, על-ידי בנו וחתנו, והחלק השני נדפס בשנת [[תקפ"ו]]. גם על ספר זה נכתבו ביאורים שונים.

==בתורת רבותינו נשיאנו==

רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': "החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר"{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#.D7.91.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95_.D7.90.D7.A6.D7.9C_.D7.94.D7.A6.D7.9E.D7.97_.D7.A6.D7.93.D7.A7 כאן].}}.

[[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, וכדוגמא לכך נקט בספר 'קצות החושן'{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19. גירסא שונה בה לא מופיעה דוגמא מספר ה'קצות' בתשורה גרוזמן, סיון [[תשע"ט]].}}.

הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו כדוגמא לספר למדני פעמים רבות{{הערה|ראה (לדוגמא) שיחות ימים אחרונים דחג הסוכות [[תש"ג]], [[י' שבט]] [[תשט"ו]], מוצש"ק חיי שרה [[תשל"ט]], ש"פ אחרי קדושים [[תשמ"ה]] (באחרונים הובא גם הספר 'שב שמעתתא'), וכהנה רבות.}}.

בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות.

==לקריאה נוספת==

*מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]].

==קישורים חיצוניים==

;ספריו
*{{HebrewBooks||'''קצות החושן חלק א'''|14538|פיעטרקוב, תרע"ג}}, {{HebrewBooks||'''חלק ב'''|14539}}, {{HebrewBooks||'''חלק ג'''|14540}}.
* {{HebrewBooks||'''משובב נתיבות'''|22262|ירושלים תש"נ}}
* {{HebrewBooks||'''שב שמעתתא'''|14496|בני ברק תשמ"ז}}

{{אחרונים|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלר, אריה לייב}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

אריה לייב הלר

2023-04-05T11:27:45Z

חב"דניק: ערך חדש

{{דמות
|שם= רבי אריה לייב הכהן הלר
|תאריך לידה=תק"ה
|מקום לידה=קלוש (גליציה)
|תאריך פטירה=[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פעילות=גליציה, [[אוקראינה]]
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק ומחבר ספרים
}}
רבי '''אריה לייב הכהן הלר''' (מכונה גם ה'''קצות החושן''', ה'''אבני מילואים''' או ה'''שב שמעתתא''' על שם ספריו) ([[תק"ה]] – [[תקע"ג]]) רב, פוסק ו[[ראש ישיבה]]. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו שנהפכו לאבני יסוד בעולם הישיבות.

==תולדות חייו==

רבי אריה לייב הכהן הלר נולד בשנת [[תק"ה]] בעיירה קאלוש שבגליציה לאביו רבי יוסף שהיה אחד משלושת רבני העיירה, מצאצאי בעל התוספות יום טוב. עוד בצעירותו נודע בגאונותו הרבה, בתחלה למד בישיבתו של רבי משולם איגרא מסטימינץ, אולם עד מהרה החל ללמוד לבדו, ובנערותו כבר כתב את ספרו "שב שמעתתא" (שנדפס מאוחר יותר){{הערה|ראה הקדמתו לספרו זה.}}.

לאחר נישואיו המשיך ללמוד תורה לבדו, כשאחיו רבי מרדכי תומך בו כלכלית, אולם בשלב מסויים ירד רבי מרדכי מנכסיו, ובלית ברירה החל לשמש כרב העיירה רזינטב, בעיר זו הוא חי מתוך דחקות גדולה ועניות מרובה, ופרנסה לא היתה לו כמעט.

בשנת [[תקמ"ח]] הוצע לו לשמש כרב העיר סטרי, לאור מצבו הגשמי העגום הוא החליט לקבל את ההצעה, ועבר לעיר זו. מספר חודשים אחר-כך הדפיס את החלק הראשון ספרו הראשון '''קצות החושן''', שזכה להסכמות נלהבות ממספר מגדולי התורה באיזור ההדפסה - העיר לבוב. בזכות ספרו זה התפרסם שמעו בעולם.

הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים.

בשנת [[תקס"ד]] הדפיס את ספרו '''שב שמעתתא'''.

נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.

חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה.

==ספריו==

===קצות החושן===

ספרו הראשון הוא '''קצות החושן''', אותו הדפיס בסביבות שנת [[תקמ"ט]]{{הערה|תאריך ההסכמה על ספרו הוא מחודש [[אלול]] [[תקמ"ח]], מה שמעלה סבירות כי הספר נדפס באזור שנת [[תקמ"ט]].}} בעיר לבוב, חלקו השני של הספר נדפס בשנת [[תקנ"ו]]. הספר סובב על [[שלחן ערוך]] חלק חשן משפט{{הערה|זהו תוכן שמו 'קצות החושן' - הקצה והמסגרת לחשן - חלק חשן משפט.}}, ומעלה דיונים למדניים - עיוניים סביב נושאי השלחן ערוך.

בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון.

הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לוברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.

מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה.

על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, הראשון בהם היה רבי [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]] שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. עוד חסיד חב"ד שהוציא לאור ביאור על ה'קצות' הוא הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות.

===שב שמעתתא===

הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא הוציאו לאור רק בשנת [[תקס"ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}.

הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד.

גם ספר זה התקבל באהדה וחיבה ורבים כתבו עליו הערות וביאורים.

===אבני מילואים===

הספר '''אבני מילואים''' הוא ביאור לחלק 'אבן העזר' שב[[שלחן ערוך]], אותו כתב רבי אריה לייב כדרכו בספרו הקודם - קצות החושן, ובאותו הסגנון.

חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת [[תקע"ו]], לאחר פטירתו, על-ידי בנו וחתנו, והחלק השני נדפס בשנת [[תקפ"ו]]. גם על ספר זה נכתבו ביאורים שונים.

==בתורת רבותינו נשיאנו==

רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': "החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר"{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#.D7.91.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95_.D7.90.D7.A6.D7.9C_.D7.94.D7.A6.D7.9E.D7.97_.D7.A6.D7.93.D7.A7 כאן].}}.

[[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, וכדוגמא לכך נקט בספר 'קצות החושן'{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19. גירסא שונה בה לא מופיעה דוגמא מספר ה'קצות' בתשורה גרוזמן, סיון [[תשע"ט]].}}.

הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו כדוגמא לספר למדני פעמים רבות{{הערה|ראה (לדוגמא) שיחות ימים אחרונים דחג הסוכות [[תש"ג]], [[י' שבט]] [[תשט"ו]], מוצש"ק חיי שרה [[תשל"ט]], ש"פ אחרי קדושים [[תשמ"ה]] (באחרונים הובא גם הספר 'שב שמעתתא'), וכהנה רבות.}}.

בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות.

{{אחרונים|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלר, אריה לייב}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

אריה לייב גינצבורג

2023-04-04T15:04:30Z

חב"דניק:

{{דמות
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג
|תאריך לידה=תנ"ה
|מקום לידה=פינסק
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקע"ה]]
|מקום פעילות=ליטא, צרפת
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]
}}
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי פולין, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".

==תולדות חייו==

רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.

בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.

בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.

בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.

רוב ימיו היה [[עני]].

רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.

==גאונותו ושיטתו בלימוד==

רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.

שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים.

הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.

נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.

מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".

==חיבוריו==

===שאגת אריה===

חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.

השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').

בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.

הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.

בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.

===ספריו האחרים===

* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].

==יחס רבותינו נשיאנו אליו==

[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}

[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.

- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}}

==משפחתו==

*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.
*בנו רבי יהודה.
*בנו רבי וולף.

==מתלמידיו==

*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב.
*רבי [[חיים מוולוז'ין]].

==לקריאה נוספת==

*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]].

==קישורים חיצוניים==

* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
;ספריו
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.

{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}

אריה לייב גינצבורג

2023-04-04T09:59:43Z

חב"דניק: תיקונים

{{דמות
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג
|תאריך לידה=תנ"ה
|מקום לידה=פינסק
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקע"ה]]
|מקום פעילות=ליטא, צרפת
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]
}}
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי פולין, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".

==תולדות חייו==

רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.

בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.

בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.

בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.

רוב ימיו היה [[עני]].

רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.

==גאונותו ושיטתו בלימוד==

רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.

שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים.

הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.

נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.

מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".

==חיבוריו==

===שאגת אריה===

חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.

השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').

בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.

הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.

בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.

===ספריו האחרים===

* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].

==יחס רבותינו נשיאנו אליו==

[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}

[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.

- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט.}}

==משפחתו==

*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.
*בנו רבי יהודה.
*בנו רבי וולף.

==קישורים חיצוניים==

* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
;ספריו
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.

{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}

אריה לייב גינצבורג

2023-03-30T20:30:12Z

חב"דניק: הוספות

{{דמות
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג
|תאריך לידה=תנ"ה
|מקום לידה=פינסק
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקע"ה]]
|מקום פעילות=ליטא, צרפת
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]
}}
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי פולין, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".

==תולדות חייו==

רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.

בשנות ה'ת"צ ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.

בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק ווולוז'ין.

בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.

רוב ימיו היה [[עני]].

רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.

==גאונותו ושיטתו בלימוד==

רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.

שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים.

הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.

נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.

מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".

==חיבוריו==

===שאגת אריה===

חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.

השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').

בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.

הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.

בשנת [[תרל"ד]] יצא לאור ב[[וילנה]] ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.

===ספריו האחרים===

* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].

==יחס רבותינו נשיאנו אליו==

[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}

[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.

- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט.}}

==משפחתו==

*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}.
*בנו רבי יהודה.
*בנו רבי וולף.

==קישורים חיצוניים==

* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
;ספריו
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.

{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}

משתמש:קודש לנשיא הדור/אריה לייב גינצבורג

2023-03-30T20:07:59Z

חב"דניק: החלפת הדף בתוכן "שמח אני לבשר על ביצוע א חסידישע גניבה, וכידוע ש"אין המצוה נקראת אלא ע"ש הגומרה"... (רש"י עקב..."

שמח אני לבשר על ביצוע [[א חסידישע גניבה]], וכידוע ש"אין המצוה נקראת אלא ע"ש הגומרה"... (רש"י עקב ח, א - ראה לקו"ש חי"ט שיחה ב' לפרשת עקב)... אבל אני מאמין שלא תכעס רח"ל... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 20:07, ח' בניסן, ה'תשפ"ג

אריה לייב גינצבורג

2023-03-30T20:06:06Z

חב"דניק: נעתק מעבודתו של קודש לנשיא הדור, עבר עריכה חדשה, פרטים ומקורות, הצלבה מהמכלול ועוד, וכל המוסיף ה"ז משובח

{{דמות
|שם= רבי אריה לייב גינצבורג
|תאריך לידה=תנ"ה
|מקום לידה=פינסק
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקע"ה]]
|מקום פעילות=ליטא, צרפת
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]]
}}
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי פולין, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".

==תולדות חייו==

רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.

בשנות ה'ת"צ ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.

בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק ווולוז'ין.

בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.

רוב ימיו היה [[עני]].

רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.

==גאונותו ושיטתו בלימוד==

רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.

שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים.

הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל.

נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.

מרגלא בפומיה{{הערה|הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות [[אדמו"ר הריי"צ]].}} "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".

==חיבוריו==

===שאגת אריה===

חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.

השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').

בשנת [[תקצ"ג]] הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מ[[וילנה]] מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.

הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם{{הערה|ה[[מנחת חינוך]] וכן ה[[חת"ם סופר]], ה[[חיד"א]] בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".}}. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון..

===ספריו האחרים===

* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]].
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]].

==יחס רבותינו נשיאנו אליו==

[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו{{הערה|שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.}} {{ציטוטון|ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך.}}

[[הרבי]] ציין אליו רבות{{הערה|ראה הנסמן ברשימת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] שבפיסקה קישורים חיצוניים.}}. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ב[[יחידות]] {{ציטוט|ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.

- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט.}}

==קישורים חיצוניים==

* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
;ספריו
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}}
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}}
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}.

{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}}

שיחת משתמש:שמואל חיים

2022-06-17T09:46:36Z

חב"דניק: /* בקשה */ פסקה חדשה

{{משתמש:שמואל חיים/ארכיון}}
<div style="position: fixed; left:40px; top: +6px; z-index: 10;"><div style="width: auto;"> <div style="padding: .5em 1em;">[[File:Animalibrí.gif|100px|Spumoni|link]]</div></div></div>
== איך עושים מלבן צבעוני עם תמונה וכו' כמו למשל אצל הגרמי"ל לנדאו ע"ה? ==

נ.ב.
אחרי שיהיה לי הרשאה לתמונות--[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 15:02, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ב 15:02, 30 בספטמבר 2021 (UTC)

== האם יש לי אפשרות לשנות את שמי? ==

--[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 15:12, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ב 15:12, 30 בספטמבר 2021 (UTC)
:הכי קל זה לפתוח משתמש חדש. במיוחד שעדין אין לך הרבה תרומות (הרוב זה בדפי שיחה) {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב 15:50
::ובלי משתמש חדש א”א?--[[משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|אשרינו מה טוב חלקנו]] - [[שיחת משתמש:אשרינו מה טוב חלקנו|שיחה]], 19:54, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ב 19:54, 30 בספטמבר 2021 (UTC)
:::להחליף שם יש אבל יותר מסובך. {{צבע גופן|FF 00 00| {{*}} '''בברכה,}} [[משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF 7F 50|פדיונר]] {{*}}}} [[שיחת משתמש:פדיונר|{{צבע גופן|FF D7 00|שיחה]] {{*}}}} כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב 18:27
::::{{א|אשרינו מה טוב חלקנו|תוכל}} לפתוח [[חב"דפדיה:שם משתמש|שם משתמש]] חדש ואני יעביר את התרומות שלך אליו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:23 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== קטגוריית אישים שנולדו/נפטרו ==

חבל שאתה יוצר כמות של קטגוריות בלי הקפדה על המינימום של 5 ערכים, זה גורם שזה יראה מבולגן ואף אחד לא ירצה בהמשך לסדר את בקטגוריות האלו וגם כשמישהו יעבוד על זה הוא לא יכניס את כולם לקטגוריה בתלונה "כמו כל הקטגוריות". נא תעבוד על הקטגוריות שכבר פתחת שיהיה בהם מינימום של 5 ערכים בכל קטגוריה, אלה שאין בהם 5 ערכים יש להעבירם לקטגוריה הראשית של האדמו"רים. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:19 • ו' בחשוון ה'תשפ"ב
:אכן, עשיתי את זה קצת בפזיזות, תכננתי מיד לעבוד על זה ולהוסיף עוד, אך כעת יצא לי החשק מעט, אתה יכול אם אתה רוצה למחוק את מה שאין בו חמש --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:16, 12 באוקטובר 2021 (UTC)
::לא שמנה, כבר מילאתי את הקטגוריות --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 12 באוקטובר 2021 (UTC)

''האם מחקת את הערך 'לוי יצחק גרליצקי'? על חתום ~~
:::תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:45 • ו' בחשוון ה'תשפ"ב

==אחים ואחיות==
למה לא כותבים אחים ואחיות? מאיפה בא החוק הזה?--[[משתמש:Chaimyv|Chaimyv]] - [[שיחת משתמש:Chaimyv|שיחה]], 15:29, ט' בחשוון, ה'תשפ"ב 15:29, 15 באוקטובר 2021 (UTC)
:{{א|Chaimyv}}, ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה|כאן]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:26 • ט' בחשוון ה'תשפ"ב
::העיקרון הוא לא להעמיס סתם על הערכים. אם יש הורים שיש עליהם ערך, מיותר לכתוב אחים ואחיות, ומי שירצה למצוא - ילך לערך של ההורים. במידה ואין ערך על ההורים - יש טעם בהוספת פיסקה של אחים ואחיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:17, י' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:17, 16 באוקטובר 2021 (UTC)
:::באם יש ערך לאחים ויוסיף לחשיבות הערך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:48 • י"א בחשוון ה'תשפ"ב
אז להרב פייוויש וואגעל, אבא שלו לא הי' חב''ד אז אין לא ערך ויש חשיבות להוסיף האחים ואחיות, מפני שהוא פעל על רובם להיות חסידי חב''ד ויש להם מאות צאצאי חב''ד --[[משתמש:Chaimyv|Chaimyv]] - [[שיחת משתמש:Chaimyv|שיחה]], 02:14, י"א בחשוון, ה'תשפ"ב 02:14, 17 באוקטובר 2021 (UTC)

== נראה לי שהתבלבלת ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D&curid=26978&diff=503741&oldid=483452 בקשר לעריכה זו], נראה לי שזה לא המקום. השם של הערך הוא שיעורים יומיים. לדוגמא יש ערך שעוסק בקביעות עיתים לתורה, ואפשר לפתוח ערכים קרובים. כל ההוספות החשובות שהכנסת לא קשורים לערך זה אלא לערכים קרובים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:43, ג' בכסלו, ה'תשפ"ב 19:43, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
:את הקטע של הליקוטי תורה הוסיף חב"דפדי פעיל, ולאחר שראיתי שמימלא יש כבר קטע של שיעורים שבועיים הוספתי גם את הקטע של הדבר מלכות. מצידי אפשר להסיר. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:45, 8 בנובמבר 2021 (UTC)

== לגבי ערך דוד המלך ==

{{בעבודה מתיישנת|דוד המלך‎}} אם לא עכשיו אימתי--[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 23:49, ג' בכסלו, ה'תשפ"ב 23:49, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
:הרחבתי --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:05, 8 בנובמבר 2021 (UTC)
::ישר כח, מקווה שלא ממקור חיצוני בלי קרדיט... ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:38 • ד' בכסלו ה'תשפ"ב
:::חס ושלום --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:51, 9 בנובמבר 2021 (UTC)

== לגבי התמונה מציון אדמו"ר הריי"צ ==

לי זכור שהוועדה הרוחנית לא הסכימה/המתינה לתשובתה. בכל אופן, מה אומרת הוועדה הרוחנית? מתייג {{א|חלוקת קונטרסים}} • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:50, ו' בכסלו, ה'תשפ"ב ''(10 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:מדובר בתמונה שהתפרסמה באינפו, מכיוון שחב"דפדיה זה אתר הבית של אינפו, לא חושב שאמור להיות בעייה שגם חב"דפדיה תפרסם את התמונה. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:00, 10 בנובמבר 2021 (UTC)
::אני חושב שבהחלט אפשר לוותר על התמונה, זה לא שחסר תמונות בערך, תמונה שרואים בה את הרבי זה מספיק ומכבד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:21 • ו' בכסלו ה'תשפ"ב

==מיל==
ראה מה שלחתי לך במייל.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 12 בינואר 2022 (UTC)
:במתוטא, ראה מה אני שלחתי לך במייל ואשמח שתגיב בהקדם, תודה מראש [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שיחה]], 19:42, ד' באדר א', ה'תשפ"ב 19:42, 5 בפברואר 2022 (UTC

== יש"כ ==
שמואל ישר כוח על פעילותך לחב"דפדיה--[[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה - כנסו לדף]] - [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|שיחה]], 13:01, ה' באדר א', ה'תשפ"ב 13:01, 6 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!

== ציטוטים ==

שים לב שלא אפשרי לשים ציטוט מיד אחרי נקודותיים, היינו, החיבור :" לא תיקני ויש להוסיף רווח ביניהם. במקרה שיש אות החיבור לפני ציטוט אז לא שמים נקודותיים, היינו, במקום לשים ש:" ניתן לשים ש" וכו'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:30 • כ' באדר א' ה'תשפ"ב
:{{לייק}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:18, 25 בפברואר 2022 (UTC)

==השחתה==
שמואל נא לטפל באופן דחוף בהשחתות של . 95.86.89.224 רשימת ההשחתות שלו : http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/95.86.89.224 --● [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ● [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 14:20, 23 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!
:נראה שיש שם השחתה אחת שכבר שיחזרת. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:31 • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ב

== ערכים חדשים ==

ישר כח! אני מקווה שאתה עושה גם חיפוש קצר על כל אחד ולא רק מעתיק מהקובץ. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:41 • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב
:רוב המידע לקוח מהקובץ, אך כמובן עובר ניסוח ועריכה מחדש, בדרך כלל אין עוד פרטים, אם יש אני משתדל להוסיף. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:19, 25 בפברואר 2022 (UTC)

== לגבי [[משתמש:שמע ישראל]] ==

נראה לי הוא כבר מתחיל לעבור להשחתה אם תוכל לטפל בבקשה בזה בתודה מראש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 19:57, כ"ו באדר א', ה'תשפ"ב 19:57, 27 בפברואר 2022 (UTC)
:עדין לא ברור לי שזה בכוונת השחתה. ראה את דף התרומות שלו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:03 • כ"ז באדר א' ה'תשפ"ב
::אני בדר"כ לא מחמיר בדברים האלה אבל הניסיון להכניס את הקטגוריה משכילים לבת אדמו"ר הזקן זעזע אותי מאוד אלא אם לא הבין מה כוונת הקטגוריה.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 03:06, כ"ז באדר א', ה'תשפ"ב 03:06, 28 בפברואר 2022 (UTC)
:::אני מבין מה הגורם לפנייה. מקווה שזה היה בתמימות ולא בכוונה. אולי בכלל משכילים הכוונה לאנשים חכמים... בכל אופן אם זו היתה העריכה היחידה שלו הייתי מסכים איתך ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:24 • כ"ז באדר א' ה'תשפ"ב

== מזל טוב ==

{{מזל טוב}} לרגל כתיבת הערך ה-200! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:44 • כ"ו באדר א' ה'תשפ"ב
:{{לייק}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:00, 28 בפברואר 2022 (UTC)
::ישר כח על הערכים החדשים! נראה לי שמאז התגובה של חלוקת יש כבר כמניין אדר.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:34, כ"ט באדר א', ה'תשפ"ב 18:34, 2 במרץ 2022 (UTC)
:::עכשיו הגעתי... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:06, 4 במרץ 2022 (UTC)

== חתימה ==

תוכל להנחות אותי איך אוכל לעשות חתימה כמו שלך? לא הצלחתי בהעדפות. נכתב על-ידי משתמש:תלמוד בבלי, בכוונה לא חותם, כי החתימה שלי עכשיו לא מסודרת.
:אוקי, תודה, הסתדרתי. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:52, כ"ז באדר א', ה'תשפ"ב 18:52, 28 בפברואר 2022 (UTC)

== סיפורים מוזרים ==

למה לכתוב סיפורים מוזרים?!
נשמע ממש מופרך. גם צריך לבדוק לפני שכותבים את זה בהמבשר עצמו לראות שהכותב מדייק--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:46, כ"ז באדר א', ה'תשפ"ב 23:46, 28 בפברואר 2022 (UTC)
:סייגתי את זה ב"יש מספרים", כל עוד אין פרכה חזקה לסיפור אין טעם שלא יופיע, יש הרבה גדולי ליטא שרבותינו נשיאנו דברו בשבחם. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:29, 1 במרץ 2022 (UTC)
::מדובר באדם ששימש קלף משמעותי לסטרא אחרא בבחירות תשמ"ט (היינו שבעניני הנהגה ציבורית - הזיק) ושעל כהאי גוונא כתב הרבי: "והוא לוחם נגד כלל ישראל נגד הבעש"ט ואדה"ז כו' ונגד האגודה", "הנלחמים עם הבעש"ט" וכיו"ב וזה ממש לא סתם "גדולי ליטא"--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 02:13, ו' באדר ב', ה'תשפ"ב 02:13, 9 במרץ 2022 (UTC)
:::לדעתי היה טעות שהוכנסו הסיפור הזה ועכשיו מקבל תפוצה וחבל על דאבדין--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:50, ט"ו באדר ב', ה'תשפ"ב 14:50, 18 במרץ 2022 (UTC)
::::אני עדיין נשאר איתן בדעתי, כי מקומו של הסיפור בערך, ואני לא רואה בו שום פגם. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:22, 19 במרץ 2022 (UTC)
::::אם אתה כל כך איתן בדעתך אולי תטרח להשיג את מקור הסיפור (ולא איזכורו באיזה פורום שלך תדע כמה הכותב דייק) בהמבשר ונראה סוכ"ס בכלל מי המספר ואם בכלל אירע - מתי התרחש ועפי"ז יהיה אפשר לדון (לטעמי: להסביר לך) על אי נכונותו וכו'--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:12, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ב 13:12, 20 במרץ 2022 (UTC)

== איחוד הערך מועצת גדולי התורה==
איפה מתקיים הדיון? אני סבור שזכאי לערך בפני עצמו ויש הרבה התייחסויות והקשרים לזה (ייתכן שלחב"ד היה הרבה יותר קשר עם מועצת גדולי התורה מאשר עם אגודת ישראל)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:38, כ"ח באדר א', ה'תשפ"ב 17:38, 1 במרץ 2022 (UTC)
:כרגע הקשר הוא מאוד דל, אם הוא יורחב אולי יזכה לערך בפני עצמו. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 במרץ 2022 (UTC)
::אל דאגה יורחב בהמשך בעז"ה. אינסוף חומר יש בימי תמימים ועוד. כבר עכשיו הוספתי קטע חשוב--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:16, ג' באדר ב', ה'תשפ"ב 13:16, 6 במרץ 2022 (UTC)

==מיזם אחדות על אוקראינה==
בעקבות הזמן צו השעה זהו להזמין אותך להשתתף במיזם האחדות על אוקראינה! להראות טיפת הערכה לשלוחים היקרים שם, ובד בבד להרחיב את חב"דפדיה. אני חושב שצריך לעזוב את שאר העיסוקים ולהתמקד אך ורק בנושא אוקראינה - צו השעה ממש! כל העיסוקים האחרים יכולים לעבור לזמן אחר. בברכה, ובתקווה לראותך פעיל במיזם הזה, חברך משכבר הימים [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 01:43, 6 במרץ 2022 (UTC)

== משפחת קרליץ ==

בעריכה בדף ניסים קרליץ עשית טעות. לא מדובר על הרב ניסים קרליץ אלא על מישהו אחר, פחות מוכר וחוצניק בשם הרב שמריהו יוסף קרליץ--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:05, ג' באדר ב', ה'תשפ"ב 13:05, 6 במרץ 2022 (UTC)

== רפאל בכר ==
שלום לך שמואל חיים. מדוע מחקת את מה שהוספתי ושיניתי על [[רפאל בכר]]? הרי אני מכיר אותו טוב יותר מאשר אתה מכיר אותו. אנא החזר את הדף לקדמותו.{{שכח לחתום|יוסי בן מלמד}}
:כי לא הוספת כלום, רק הורדת קישורים פנימיים ועשית בלגן בערך, אם יש לך מידע שלא מוזכר כתוב לי, ואני יכתוב אותו בצורה נורמלית --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:42, 7 במרץ 2022 (UTC)
::יש לו שם כמה הוספות ושינויים, כדאי לסדר אותם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:27 • ה' באדר ב' ה'תשפ"ב
:::כאן המקום לומר. אני מכיר אותו מאוד טוב וכמה פרטים שם לא נכונים! אני שיניתי (לטובה כמובן) ואתה פשוט מחקת!! בבקשה תשחזר את המחיקה ואם יש משהו שצריך להימחק דבר איתי! [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 22:45, י"א באדר ב', ה'תשפ"ב 22:45, 14 במרץ 2022 (UTC)
::::נא לא להתלהם. אף אחד לא מחוייב לאף אחד. אפשר להזכיר בנחמדות להחזיר פרטים שהושמטו תוך הצגתם. בכללות השיחזור היה מוצדק בגלל הסרת קישורים וניסוח פחות טוב. טעויות כן כדאי לתקן ואותם היה כדאי שתכתוב בשיחת הערך. בכל אופן, עברתי על העריכה שלך והכנסתי את התיקונים. בהצלחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:22 • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ב

== חרסון ==

מה שלומך שמואל חיים? נא ראה הערתי ב[[שיחה:חרסון]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באדר ב' ה'תשפ"ב 13:16, 10 במרץ 2022 (UTC)

== אין צורך בהבהרה בצעטל על גבעת שאול ==

אין צורך בהבהרה בצעטל לדעתי. פשוט הנוסף הוא על ההממשך בו מפרט קרן גמ"ח וכו' עיי"ש--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:48, י' באדר ב', ה'תשפ"ב 22:48, 13 במרץ 2022 (UTC)

== בקשת קישור ==

תוכל לקשר אותי לפורום בו הובאה השמועה על היחידות של הרב ברוך שמעון שיאורסון בתשמ"ט?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:59, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ב 21:59, 15 במרץ 2022 (UTC)
:{{א|חייל של המלך|התכוונת}} לזה:tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=29262 ? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:32, 16 במרץ 2022 (UTC)

== הגזמה ==

כחסידים עם כל הרוח הויקית אין אנו נסחפים עד כדי הפנייה לדברי כפירה במלכנו ושלל מרעין בישין שבאותם הדברים!!!
זו הייתה הגזמה מוחלטת לקשר לראיון של חיטריק בעלי ספר (וידוע שאף בכפר חב"ד צינזרו את הדברים החמורים ועל כן ברונפמן פרסם זאת באתרו)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:37, כ"א באדר ב', ה'תשפ"ב 00:37, 24 במרץ 2022 (UTC)

== תמונות ==

נא להכניס קישורי מקורות לתמונות שאתה מעלה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:48 • כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב
:אני חושב שאתה מבין לבד שתמונות שמופיע עליהם הלוגו של אינפו מיותר לציין את המקור להם... --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:41, 24 במרץ 2022 (UTC)
::התכוונתי לתמונה [[:קובץ:לוי שם טוב.jpg|הזו]]. בכל אופן דובר בעבר שגם לאינפו כדאי להכניס קישור. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:13 • כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב
:::הקישור ממנו לקחתי את התמונה חסום לי ואין לי איך להגיע אליו --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:00, 29 במרץ 2022 (UTC)
::::הכנסתי קישור ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:24 • כ"ו באדר ב' ה'תשפ"ב

==חונך==
{{משתמש|שמואל חיים}} אתה יכול למנות אותי לחונך? יש לי 500 עריכות בס"ד --[[ווי וואנט משיח נאו|בברכת ווי וואנט משיח נאו]] ~ [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 12:00, 30 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין

== קהל חסידים ==

תולדות רבינו הזקן, שבס' קהל חסידים שקישרת אליו בדף המשתמש שלך, מועתקים מהס' שבחי הרב. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ז' בניסן ה'תשפ"ב ליצירה 09:20, 8 באפריל 2022 (UTC)

== תמונות 2 ==

מה הפירוש 'בית משיח' [[:קובץ:ברנשטיין.png|כאן]]? אם נלקח מגיליון ספציפי יש לציין אותו (כולל עמוד). וזה לא נראה צילום מהשבועון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ב בניסן ה'תשפ"ב • 03:29, 13 באפריל 2022 (UTC)
:הגיליון שממנו נלקח התמונה הופיע בסוף הערך עצמו עם העמודים, וזה מיותר לציין שוב גם בגוף התמונה, עכ"פ הוספתי קישור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 06:17, 13 באפריל 2022 (UTC)

==לוי יצחק גרליצקי==
האם מחקת את הערך 'לוי יצחק גרליצקי'? [[משתמש:המהר"ש|המהר"ש]] - [[שיחת משתמש:המהר"ש|שיחה]], 13:23, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ב וצאלקע

==[[אלכסנדר קאפיט]]==
שלום לך {{א|שמואל חיים}}. היום ערכת את [[אלכסנדר קאפיט]]. אני מוכרח לציין שהורדת פרטים חשובים!!! אני לא מעוניין להתווכח איתך. רק אני מבקש שתשחזר את העריכה, כיוון שהחסרת דברים קריטיים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 13:43, 5 במאי 2022 (UTC)
:זה פרטים מיותרים, וגם מה שהשארתי זה יותר מידי --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:57, 5 במאי 2022 (UTC)

::אתה מכיר אותו כדי להגיד שהפרטים מיותרים?! בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 17:32, 8 במאי 2022 (UTC)

==פגישה==
אשמח להפגש איתך ביום חמישי הקרוב בניגון אתה בחרתנו . והמבין יבין --● [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 08:13, 9 במאי 2022 (UTC)
==נפתלי בנט==
{{א|שמואל חיים}} "מיותר,מנוסח גרוע וכפילויות, וזה לא משנה מה הסיבה שצריך לשים, שחזור יכול לעלות בחסימה".

אין בעיה, אנסח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:27, 10 במאי 2022 (UTC)
:זה לא רק לנסח, לדוגמא לכתוב שיש שמועה שהורים של בנט רפורמים זה בדיחה... הגירסא הקודמת הייתה מצוינת, ולדעתי לא צריכים להוסיף, אין טעם לכתוב מה הוא חושב על עצמו ומה חושבים עליו, לגבי דעותיו כבר מפורט בפסקה וכו'. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 10 במאי 2022 (UTC)
::בחודשים [[ניסן]] ו[[אייר]] [[תשפ"ב]] נרצחו 15 יהודים במספר פיגועים כשאין שום שינוי מדיניות מצדו. זה מיותר?!?!?!?!? שנרצחו יהודים??????? בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:02, 11 במאי 2022 (UTC)
:::זה לא קשור לערך אליו, אנחנו לא אמורים לפרט כמה נרצחו במספר חודשים ספציפיים במשמרת שלו , בדיוק כמו שלא נכתוב כך בשום ערך על ראש ממשלה --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:05, 11 במאי 2022 (UTC)
::::אני לא מסכים איתך בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:08, 11 במאי 2022 (UTC)
:::::זכותך לא להסכים, אך זוהי החוקים של האנציקלופדיה, וצריכים לפעול על פי הם --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:10, 11 במאי 2022 (UTC)
:::::::בא נעשה הצבעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:11, 11 במאי 2022 (UTC)
:שמואל חיים אני המום מהאדישות שלך! הוא נוכל חבל"ז! אתם פשוט מתעלמים מהמציאות! דימיון זה דבר יפה! יפה לדמיין שהוא בנאדם שעזר לחב"ד אבל בסוף הדימיון הולך להתפוצץ בפרצוף! חייבים ביקורת! בברכת ואמירת ובא לציון נוכל --[[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] 07:40, 13 במאי 2022 (UTC)

== מיזוג משתמש ==

:שלום {{א|שמואל חיים}} . מדבר זאל זיין גאולה . לצערי נשכחה ממני הסיסמא של שני חשבונותי ואין לי אפשרות לשחזרם . האם תוכל למזג את העריכות של זאל זיין גאולה וזאל זיין תורה יחד עם העריכות שלי ? זה ממש חשוב --[[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] 12:10, 13 במאי 2022 (UTC)
::נו בבקשה {{א|שמואל חיים}}! שום מפעיל לא פעיל עכשיו שום ממך! בבקשה תמזג את המשתמש שלי! --[[עזרה:חתימה|~]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] ~ [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] 15:55, 15 במאי 2022 (UTC)

==אל תבטל לי==
שמואל המשתמש שערכתי לו את הדף משתמש הוא חבר טוב שלי שביקש שאעזור לו בזה . אל תמחק! תברר פעם הבאה --[[חב"ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב"דית]] 11:27, 29 במאי 2022 (UTC)

== ערכים בעבודה ==

{{בעבודה מתיישנת|מרדכי מנשכיז}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ"ב • 00:09, 31 במאי 2022 (UTC)
{{בעבודה מתיישנת|רובנו}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ"ב • 00:09, 31 במאי 2022 (UTC)

== אני רוצה ללמוד איך בדיוק עורכים פה ==

איך לכתוב ערכים, איך לשפר את דף המשתמש שלי וכו' וכו'

[[משתמש:מענדי.|מענדי.]] - [[שיחת משתמש:מענדי.|שיחה]], 17:08, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ב 17:08, 14 ביוני 2022 (UTC)

== איך משפרים את דף המשתמש? ==

[[משתמש:מענדי.|מענדי.]] - [[שיחת משתמש:מענדי.|שיחה]], 17:11, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ב 17:11, 14 ביוני 2022 (UTC)

== בקשה ==

היות ואיני פעיל לע"ע באתר זה, חושבני שמן הראוי שכבודו ימחק את שמי מהתבנית "חב"דפדים פעילים", משום שאיני פעיל ואעפ"כ אני מתוייג בה... בברכה בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 09:46, י"ח בסיוון, ה'תשפ"ב

משתמש:חב"דניק

2022-06-17T09:40:54Z

חב"דניק:

{{חופשה חב"דפדית}}
[[קובץ:רבנו נשיאנו.jpg|שמאל|ממוזער|335px|[[הרבי]] ביציאה מחדרו הק', נראה המזכיר הרב [[בנימין קליין]]]]

==ציוני דרך באתר==

נהגתי לערוך באתר ללא חשבונות משתמש, והיו לי כמה מאות עריכות, עד שהחלטתי להרשם:

*נרשמתי לאתר ביום ראשון יום הבהיר '''[[י"א ניסן]] [[תש"פ]]''' בשעה 15:46 שעון חב"דפדיה (17:46).
*כבר ביום '''[[כ"ז ניסן]] [[תש"פ]]''' מלאו לי 100 עריכות.
*ביום '''[[ב' סיון]] [[תש"פ]]''' הורשיתי להעלות תמונות.
*ב[[כ"א תמוז]] יצאתי לחופשה חב"דפדית, וב[[ב' מנחם אב]] חזרתי ובגדול, עד ליום [[ג' אלול]] שנת [[תש"פ]]...
*ביום '''[[ז' מנחם אב]] [[תש"פ]]''' מלאו לי ב"ה{{הערה|שם=עריכות|בעריכה בה אני כותב את שורות אלו...}} 1000 עריכות.
*ביום '''[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"פ]]''' מלאו לי בס"ד{{הערה|שם=עריכות}} 1500 עריכות.
*ביום '''[[ט"ז תשרי]] [[תשפ"א]] מלאו לי 2000 עריכות כ"י.

'''כיום איני פעיל באתר, אולי אשוב מתי שהוא באם ירצה ה''''

==קצת עלי==

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגד ציונות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - איפכא מסתברא'ניק}}
{{משתמש - מבצע תפילין}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - אחדות}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - שולחן ערוך}}
{{משתמש - רבני חב"ד}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
{{משתמש - מספר דפים|7}}
{{משתמש - ידע היסטוריה}}
{{משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}}
}}
בע"ה אני משתדל לתרום כפי יכולתי, אמנם אני מתמקד בשיפור ערכים ותיקונים ספרותיים, יותר מאשר ביצירת ערכים, עבודתי העיקרית היא ב'''[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה|השלמת הערכים החסרים]]''', שם השלמתי כבר עשרות ערכים כן ירבו, שחלקם מפורטים להלן, אשמח אם תעזרו לי בנושא.

[[לחיים]] ולברכה!!!

~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~

אני מרבה להשתתף בדיונים בדפי שיחה, להעיר ולהאיר למשתמשים אחרים, כדי להעמד יחד על האמת הנכונה.

==ערכים שיצרתי==

#[[צבי הירש רסקין]]
#[[סדרת אוצרות]]
#[[סדרת השערים (היכל מנחם)]]
#[[רבנו גרשום]]
#[[רבי שלמה לוריא]]
#[[פרוייקט לקוטי שיחות]]
#רבי [[מרדכי יפה]]

==ערכים ששיפרתי, הרחבתי והשלמתי משמעותית==

{{טורים|תוכן=
#[[יואל סירקיש]]
#[[יוסף יצחק הבלין]]
#[[דב זאב קוזבניקוב]]
#[[יצחק אייזיק אפשטיין]]
#[[שמחה גורודצקי]]
#[[השלוחים לארץ הקודש]]
#[[אדמו"ר הריי"צ]]
#[[אחי תמימים ראשון לציון]]
#[[אתרוג]]
#[[חב"ד סטרשלה]]
#[[יציאת מצרים]]
#[[חצוצרות המקדש]]
#[[משה יאיר וינשטוק]]
#[[הגהות מיימוניות]]
#[[יחידות]]
#[[המגיד ממעזריטש]]
#[[היכל מנחם (ירושלים)]]
#[[עידו יצחק ארליך-ובר]]
#[[משה ובר]]
#[[יעקב בן משה מולין]]
#[[חיים אברהם מליאזנא]]
#[[ז'לובין]]
#[[אור התורה (ספר)]]
#[[שמואל זלמנוב (קורסקער)]]
#[[רבי עקיבא איגר]]
#[[מנחם מענדל אהרונוב]]
#[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]]
#[[jem]]
#[[רבי יוסף קארו]]
#[[מנחם מענדל קופרשטוך]]
#[[כהן (פירושונים)]]
#[[מנחם מענדל וילהלם]]
#[[מהרש"א]]
#רבי [[דוד הלוי סגל]]
}}

'''ראו גם ב[[מיוחד:תרומות/חב"דניק|תרומותי הצנועות]] יש עוד הרבה ב"ה...'''

==פרוייקטים אישיים==

*[[משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים]]
*התחלתי לעבור על כל הערכים הקיימים באתר, ולהוסיף בכל ערך לפחות עריכה אחת, אני בטוח שאם כמה משתמשים יעשו זאת - רמת האתר תעלה שבעתיים!!!

==דעת תחתון==

#טוב תיקון ערך קיים - מאשר פתיחת ערך חדש{{הערה|אשר ע"כ הנני להציע, כי כל מי שפותח ערך חדש, שלפנ"ז ידאג להשלים 5 ערכים חסרים שקיימים.}}.
#לא על כל חרק שזז צריך לפתוח ערך, ולא על כל משהו שפחות מוצא חן צריך לסגור ערך.
#חב"דפדיה צריכה להיות על-מפלגתית{{הערה|דהיינו להתייחס לשני הצדדים שבמטבע, ולהפסיק וויכוחי סרק בנושאים שלא קשורים לאתר.}}.
#אין סיבה לקרוא לראשונים / אחרונים בשמותיהם בלי תואר 'רבי'{{הערה|דהיינו שיהיה כתוב [[רבי יואל סירקיש]] ולא [[יואל סירקיש]].}}.
#אם למישהו משעמם ואין לו מה לעשות, פשוט שיערוך בחב"דפדיה ו'''לענין בלבד'''!!!
#חב"דפדיה הינה '''''אנציקלופדיה''''' אשר ע"כ מובן שאין לפתוח בה ערכים שאינם אנציקלופדיים!!!
#'''אני מוחה ובוכה ע"כ שאתר חב"דפדיה שם בקורת על אנשים וארגונים, כ-JEM וכדו', בקורת שמגיעה משנאה עמוקה המושרשת בלבבות, ואין בה שום תוכן רציני, הכל המצאות ושקרים נוראים, "נורא עלילות על בני אדם", ללא מקורות רציניים בתוך החסיד החב"די הפשוט{{הערה|אני כל הזמן מתאפק שלא לעזוב את האתר בגלל כך, כדי לא "לתת הכשר" על מעשה זה של האתר, ונשאר כאן רק בגלל הדברים האחרים הרציניים באתר.}}!!!'''

{{הערות שוליים}}

;אני משתדל מאד להמעיט ערכים הנמצאים בקטגוריות כמו אלו שלמטה, אשמח לעזרה...
{{תחזוקה}}
{{סטטיסטיקה 3}}

חב"דפדיה:אולם דיונים

2021-12-05T11:35:14Z

חב"דניק: /* שאלה */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]



== בני משפחה בערכי אישים ==

שלום חברים. ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה:
===ציטוט===
:בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב"דפדיה על המדיניות כדלהלן:
*'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.
*'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.
*'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.
*'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.
במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ"ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.
===דיון===
ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו"כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ"ח בחשוון, ה'תשפ"ב
::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ב
::::עדין לא ברור הקטע "ילדים", נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ב
:::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב"דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ"ב
:::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)

== יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==

בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב"ד בנידון {{אנונימי}}
:אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
::הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בתורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו {{לא חתם|זלמן המלך}}
:::זה פרט באותו נושא, אפשר להרחיב הרבה באותו ערך. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:29 • כ"ד בכסלו ה'תשפ"ב

==ערך לימוד זכות==
צריך ערך שמסקר בנקודה את המשך חורף נ"א שהיה בצורה דומה בש"פ ויקרא תש"נ. תשובות הרבי מלך המשיח שליט"א מליובאוויטש על נאומי ש"ך בנושא לימוד זכות על עם ישראל {{לא חתם|זלמן המלך}}
:יש עוד הרבה מה להכניס אליו, בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:29 • כ"ד בכסלו ה'תשפ"ב

== שאלה ==

מאיזה גיל ניתן לכתוב ערך על אדם? ראיתי שנכתבו ערכים על אנשים בני שלושים ומטה ([[נחמיה גרייזמן]], [[משיח פרידמן]], [[שלום דובער אדרי]], [[שמואל מישולובין]], [[חיים טל]] ואולי עוד כמה שלא ראיתי) [עד כדי כך שרצו לכתוב ערך על אברך בן 24, והסיבה שלא כתבו היא לא מפאת הגיל אלא סיבה אחרת...] בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:35, א' בטבת, ה'תשפ"ב

שיחת חב"דפדיה:מלחמתה של תורה

2021-12-05T11:25:17Z

חב"דניק: /* תגובה */ פסקה חדשה

שכוייח גדול! {{ש}}אני יכול לבצע עריכות בדף? מתייג {{א|חסיד של הרבי}} [[הרבי|מלך המשיח שליט"א]] ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● 15:14, י"א בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימוֹת המשיח]]'''
:צריך לשים לב שהמיזם לא יגרום ליצירת ערכים לא ערוכים וללא חשיבות, הערכים כל הכרזת יחי בשומע תפילה ולפני מודה אני, יכולים להיזכר בקצרה בערך [[יחי]] ללא כל האריכות המיותרת, גם הערך פינת החי יכול להשתלב בערך [[נצחיות חייו של הרבי]] בפסיקה "האמונה כיום". הערכים שאפשר ליצור במסגרת המיזם הזה הם [[יעקב אבינו לא מת]] (בעבר התחלתי לכתוב על זה [[משתמש:שמואל חיים/יעקב אבינו לא מת|כאן]]), [[דוד מלך ישראל חי וקיים]] (יש על זה ערך בויקי, אפשר להוסיף את הביאור של אדמוה"ז שמדובר על מלך המשיח, וכן יש כמה שיחות של הרבי על זה), וערך מאוד ארוך ומושקע יכול להיות [[פרסום זהות משיח]], שכרגע הוא פסקה בערך [[הרבי כמלך המשיח]], שם הוא מוזכר בקצרה. בהצלחה! --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 16:10, 18 באוקטובר 2021 (UTC)
::אכן אתה צודק, בינתיים הערכים על ה[[יחי]] בשומע תפילה ובמודה אני וכו' הם רק במרחבים האישיים. צריך כמובן להרחיב וליצור הערכים שהזכרת ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● 16:24, י"ב בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימוֹת המשיח]]'''
:::אני לא חושב שכדאי ליצור ערך נפרד על פרסום זהות משיח גם אם יהיה ארוך – התוכן של שניהם הוא אחד. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:58 • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב
:::::{{א|חב"דפדי פעיל|הרשות נתונה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:39, 22 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::בעופן עקרוני אני מסכים עם כמעט כל הדברים שכתבת/ם בערך הזה, השאלה אם זה יעזור.. מנסיון העבר זה לא ממש עזר אלא רק לתקופה קצרה כמו שכתבת בעצמך באתר אבל כמו שאומרים אם לא יועיל לא יזיק הלואי שיצליח ולא יצטרכו להעביר למרחב הראשי, רק הערה אחת כהמשך לגבי מה ששמואל חיים כתב הערכים דוד מלך וכ"ו והערך יעקב אבינו וכ"ו הם באמת ערכים חשובים שכבר היה צריך מזמן לכתוב אותם, לגבי שתי הערכים של היחי עדיף באמת לשלב אותם בערך הראשי של היחי ולא להפריד אותם, רק דבר אחד לא הבנתי את כוונת הערך "אופן המתקפל" האם הכונה לאופן המתקבל? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:15, ג' בכסלו, ה'תשפ"ב 20:15, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
:::::::אכן, ראה [[השליחות היחידה#למעשה בפועל]] שהרבי אומר לההסביר את עניינו של משיח באופן המתקבל, אופן המתקפל הוא ביטוי נפוץ כלפי אלה שאומרים שיש לומר לעולם רק 'דברים' המתקבלים במקום את כל דברי הרבי ב'אופן' המתקבל (אם כי אני לא חושב שזה זכאי לערך). ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:45 • ד' בכסלו ה'תשפ"ב
::::::::ישר כוחך שאתה עוזר למנוע ויכוחים והטרדטות אבל לגבי זה שצריך לחכות שישה ימים זה צריך להיות תלוי לפי המצב כי יכול להיות שביום השישי לא יהיו מספיק חב"דפדים שיצביעו כמו שצריך
וגם יש כאלו שצריך לחסום אותם מיד ולדבר איתם ברור אבל בעיקרון אתה צודק ולגבי הערך שצריך להוסיף "באופן המתקפל" לא הבנתי מה כונתך ויחי לפני מודה אני ובשומע תפילה זה לא מתאים לערך בפני עצמו ואני מסכים אם שמואל חיים בעניין --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 21:12, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ב 21:12, 30 בנובמבר 2021 (UTC)

== הערה ==

פתחתם יפה בהקדמה למיזם, וסתם בתור אחד שמשוטט באתר כבר הרבה זמן, ואני שם לב למריבות השטויות שצצות מדי פעם אני רוצה להעלות נקודה חשובה: אמנם, איני נמנה על הצד המשיחסטי, ומן הסתם שבנושאים הרגישים דעותינו לא יהיו שוות. אבל לחב"דפדיה יהיה ניתן לתרום גם במצב כזה, וכמו שהיטב לבאר הכותב, שבעבר היו גם הרבה כותבים שאינם משיחיסטים, ולמדו לחיות בשלום גם כשחולקים בדברים מסוימים. וצריך קצת לעיין בעבודתם בעבר: הם אמנם התווכחו לפעמים כאשר היה דיון על אי-אלו נושאים מסוימים, רק שאז - לעומת המשתמשים שפשוט עזבו הכל והתמקדו רק בוויכוחים והפכו אותם למריבה של ממש - המשתמשים האחרים ידעו במה להתמקד. שהמטרה פה היא להפיץ את תורת החסידות בכלל ותורת חב"ד בפרט ביתר שאת. אבל כאשר מגיעים משתמשים - מאיזה צד שיהיה - ופשוט מתחילים להתמקד אך ורק בנושאים רגישים - החורבן מתחיל. אם נקח עכשיו את כל השעות שבזבזו כאן על וויכוחים בנושאים הרגישים - אפי' הבכי לא יעזור כאן. בזמן הזה היה ניתן לשפר וליצור עוד מאות ערכים - אם איני מגזים. ובשורה התחתונה: אם נלמד לדעת להתמקד בשאר הנושאים שבאמת חשובים ואין לנו עליהם וויכוחים - חב"דפדיה רק תפרח. ובנוגע לנושאים הרגישים - ישאירו לוועד הרוחני לקבוע ותו לא [וכאן עוד נקודה חשובה: אם רוצים למשוך עורכים שאינם משיחיסטים, כדאי שהוועד יתחשב בדעותם גם, אמנם מובן שכשם שהאתר משיחיסטי כך גם הכתיבה פה, אבל אם יהיה ניתן להתחשב בדעותם, ולנסות להתפשר על מה שניתן - רק טוב יצא מזה. כמובן תמיד יהיו (מכלל הצדדים) את הקיצוניים שיתגדו לכל דבר שאינו מושלם - אבל אם המערכת והמשתמשים ידעו להתעלם מהפרעותם, האתר רק ישגשג ויצליח - מכלל הבחינות]. חנוכה שמח - בתקווה שהאור ייגבר על החושך ונזכה להתגלות המשיח תיכף ומיד ממש, אמן. [[משתמש:ראשל"צי בנשמה|ראשל"צי בנשמה]] - [[שיחת משתמש:ראשל"צי בנשמה|שיחה]], 11:38, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"ב 11:38, 1 בדצמבר 2021 (UTC)
:אם לא נוח לך מדעותיו של האתר אז אתה יכול לעזוב מטרת האתר היא הפצת המעינות אך אי אפשר להתווכח אם דיעות האתר נ.ב. אין כרגע (מה שידוע לי) וועד רוחני וזה חלק מהבעיה שבכל הצבעה כל העורכים שיכולים להצביע מצביעים וזה יכול לפעמים לנגוד את דעת האתר --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 12:51, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"ב 12:51, 1 בדצמבר 2021 (UTC)
::חס ושלום לעזוב את האתר, אתה מוזמן לנהוג כפי שכתבת - להתעסק עם דברים תוכניים שלא רגישים לאף צד. במקרה ויש דברים הנוגעים לוועדה רוחנית כותבים אותם ב[[חב"דפדיה:דיונים מקדימים ועדה רוחנית]] ומנסחים שאלה לוועדה שמקובלת על הצדדים. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:47 • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ב

== תגובה ==

שלום וברכה לכלל המשתמשים!

זהו זמן רב כבר שאיני באתר, ולא פעלתי באתר במשך החודשים האחרונים, איני יודע מתי אשוב, ומקוה אני שיהיה זה כמה שיותר מהר. היום נכנסתי לאתר וצפיתי בהתפתחותו במשך הזמן האחרון, ב"ה אני רואה שיפורים וערכים חדשים, כה יתן ה' וכה יוסיף! אע"פ שאין לי כ"כ זכות תגובה על דברים באתר, איני יכול להמנע מלהגיב פה על המיזם החדש הזה:

בלי להכנס למלחמות אידיאולוגיות, בעד / נגד, אנטי / משיחיסטים, ע"פ הידוע לי האתר תמיד נמנע מלהכנס חזק לכל הענינים הללו, בטח לא בצורה כ"כ "מוקצנת", לאתר יש דעה שכל המשתמשים מכבדים אותה (משתדלים לפחות), ויש קריטריונים ברורים מה כותבים ומה לא!

יש לזכור שאת האתר רואים אנשים מבחוץ (אגב, ראיתי שאחד מהמשתמשים כתב שהתאר מחולק לשנים - החלק לחב"ד והחלק שלא, אני חולק ע"כ מאד ואכ"מ), וזה ממש לא מתאים ולא הגיוני לכתוב את הדברים הללו כאן באתר, ואני לא אומר את-זה רק בגלל אידיאולוגיה, אלא אני חושב שכל עורכי האתר הוותיקים ששוקלים כל-דבר פעמיים האם לכתוב או לא, היו מוחקים את-זה מיד. ואני חושב שאין לזה מקום במרחב האישי אפילו!

השתדלתי לא לכתוב הכל במפורש ובלי ראיות, כדי לא להכנס יותר מדי לענין. מי שרוצה להגיב על דברי, אשמח אם יעשה זאת בדף השיחה שלי כדי שאראה זאת מהר... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:25, א' בטבת, ה'תשפ"ב

שיחה:אלתר משה ליפא שיפמן

2021-06-27T19:15:35Z

חב"דניק: יצירת דף עם התוכן "ע"פ הידוע לי קראו לאביו שיפמן ולו ליברמן... ~~~"

ע"פ הידוע לי קראו לאביו שיפמן ולו ליברמן... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 19:15, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א

רבי שלמה לוריא

2021-06-05T20:52:14Z

חב"דניק: הרחבה

{{דמות
|שם= שלמה לוריא
|תאריך לידה=עד"ר
|מקום לידה=סלוצק
|תאריך פטירה=[[כסלו]] של"ד
|מקום פעילות=פולין
|השתייכות=
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], מגיה ומפרש הש"ס, פוסק
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי יצחק קלויבר
|בני דורו=[[הרמ"א]], [[המהר"ל מפראג]]
}}
רבי '''שלמה לוריא''' (מכונה '''רש"ל''' או '''מהרש"ל'''. ה'עד"ר - [[י"ב כסלו|י"ב]] [[כסלו]] ה'של"ד), היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], מפרשי ומגיהי ה[[גמרא]], ומנהיגי יהדות [[אשכנז]]. הוא חי ופעל בערים שונות ברחבי [[פולין]], והיה [[ראש ישיבה]] בערים אלו.

==תולדות חיים==

המהרש"ל נולד בשנת עד"ר{{הערה|ע"פ [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.}} לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק.

בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל (ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.}}.

על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - '''שר יצחק'''{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.}}, ו'''שלמה רבי יצחק'''{{הערה|ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.}}.

לאחר פטירתו של סבו, בשנת רח"צ, עברו המהרש"ל והמהר"ל ללמוד בעיר קראקא, שם למדו יחד עם ה[[רמ"א]], המהרש"ל נשאר שם שלש שנים{{הערה|ראה ספר הזכרונות פרק פ"ד-פ"ה. אמנם יש אומרים שכבר בשנת רצ"ט הוא היה דיין וראש ישיבה בבריסק. ונראה שלפי אדמו"ר הריי"צ לא גורסים את התקופה שהוא היה בבריסק, ואמנם אין לכך מקור מבוסס, לבד מזאת שהוא סידר שם גט בשנת רצ"ט.}}.

בשנת ש"א בערך התחתן המהרש"ל עם ליפקא, בתו של רבי קלמן הברקשטן{{הערה|יש החולקים על קביעה זו. רבי קלמן היה רב העיר וראש הישיבה בלבוב ואחר כך באוסטרהה. לאחר שעבר לכהן כרב העיר בריסק, מונה המהרש"ל לרב העיר אוסטראה במקומו. לאחר מכן הוא עלה ל[[ארץ ישראל]], והיה הרב הראשון לאשכנזים בירושלים, ואף נפגש עם ה[[אריז"ל]] (ראה חיד"א, מדבר קדמות מערכת י').}}{{הערה|קביעת התאריך הזו היא ע"פ ספר הזכרונות שם, אולם יש כותבים שהוא התחתן כבר בשנת רצ"ה, ואולי לאחר נישואיו נסע ללמוד בקראקא.}}{{הערה|יש אומרים שהוא מונה ל[[ראש הישיבה]], ו[[דיין]] של העיר בריסק. ויש הגורסים שהוא גם נולד בעיר זו.}}, בשנת ד"ש, עבר חמיו לכהן כרב העיר בריסק, והוא מילא את מקומו כרב העיר אוסטראה. בצו מלכותי מאותה תקופה, הוא מונה בתור רב הכולל של כל יהודי מדינת ואהלין.

בשנת שי"ג, עבר לכהן כ[[רב]] ו[[ראש הישיבה]] בלובלין. בתחילה כיהן כראש ישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, אך לאחר מחלוקת עם רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא על היחס לשיטת הפלפול, שיסד רבי שלום שכנא, והמהרש"ל נאבק בה, נאלץ לעזוב את הישיבה והקים ישיבה משלו.

ה[[חיד"א]] כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה.

המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]]{{הערה|אחיו של ה[[רמ"א]] התחתן עם בתו של המהרש"ל.}}, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן [[אדמו"ר הזקן]] בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א{{הערה|לדוגמא: ראה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק ד', סימן תקי"ג סעיף ט"ז, ובקונטרס אחרון סימן ה', שם פוסק אדה"ז כ"רש"ל וסיעתו" ולא כמו הרמ"א. וכך יש עוד מקומות רבים.}}.

המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד ה[[ראשונים]].

המהרש"ל נפטר בלובלין ב[[י"ב בכסלו]] ה'של"ד.

==משפחתו==

*בנו, רבי יחיאל לוריא - [[ראש ישיבה]] בלובלין במקום אביו.
*בנו, רבי זאב וולף לוריא.
*בתו, שרה אשת המקובל רבי יהודה ליב רבה של העיר אפאלי.
*בתו, ולנטינה אשת רבי אפרים פישל רב העיר בריסק.
*בתו, מרים אשת רבי אליעזר איסרליש, אחיו של ה[[רמ"א]].
*בתו, אשת רבי שמעון אוירבך, רבן של הערים: טורבין, לובמלא, פרעמישלא, וויען, פוזנא ופראג.

==תלמידיו==

למהרש"ל היו תלמידים רבים, שלמדו בישיבתו הגדולה בלובלין. חלקם המשיכו את מאבקו בשיטת הפלפול.

בין הגדולים שבהם היו:

*רבי ישעיה הלוי הורוביץ - [[השל"ה]].
*רבי יהושע פלק כץ - מחבר הספרים "פרישה" ו"דרישה" על הטור, {{מונחון|והסמ"ע|ראשי תבות: ספר מאירת עיניים}} על השולחן ערוך.
*רבי שלמה אפרים מלונטשיץ - מחבר הפירוש "כלי יקר" על [[חמשה חומשי תורה]].
*רבי חיים בן בצלאל מפרידבורג - אחיו של ה[[מהר"ל מפראג]] ומחבר "ספר החיים".
*רבי אליהו בעל שם מחלם.
*רבי בנימין אהרן סלניק - מחבר "משאת בנימין".
*רבי משה מאט מחבר "מטה משה".

ועוד תלמידים רבים, שהיו מגדולי הרבנים והפוסקים בדור שאחריו{{הערה|1=ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29142&st=&pgnum=38&hilite= כאן] עוד תלמידים.}}.

==משנתו==

*המהרש"ל נודע כפוסק תקיף, העשוי ללא חת, הוא חלק על [[ראשונים]], והתבטא בלשונות חריפים ביותר על גדולי דורו, ועל כמה [[ראשונים]]. מאידך, המהרש"ל גם התבטא בצורות מיוחדות על כמה ראשונים, ביניהם [[בעלי התוספות]], ה[[רמב"ם]] וה[[מהר"ם מרוטנבורג]].
*המהרש"ל התנגד בצורה חריפה לשיטת הפלפול{{הערה|ראה לעיל בפיסקה תולדות חיים על הדברים שנגרמו מכך.}}.
*המהרש"ל היה ידיד קרוב ביותר של ה[[רמ"א]], ולמרות שחלקו רבות אחד עם השני, הם התבטאו בצורות נפלאות אחד על השני.
*המהרש"ל היה [[מקובל]] גדול וכתב כמה ענינים בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ולקמן בפיסקה "אצל רבותינו נשיאנו".}}.
*ב[[בית הכנסת]] של המהרש"ל בעיר לובלין, היה נוסח תפלה מיוחד שקבע המהרש"ל, והמהרש"ל התנגד לתפלה ב[[נוסח האר"י]] ונוסח ספרד בביהכנ"ס שלו. מסופר{{הערה|רשימות דברים (מהדורה חדשה) עמ' 219.}} שפעם הגיע [[המגיד מקוז'ניץ]] ללובלין, והלך להתפלל בביהכנ"ס של המהרש"ל, ואמרו לו שהמהרש"ל הקפיד על אלו שמתפללים בנוסח האר"י ונוסח ספרד בביהכנ"ס שלו, ואמר המגיד שהוא מקווה שעליו המהרש"ל לא יקפיד. וכאשר התקרב אל העמוד ואמר את הפסוק "הודו", מיד חזר לאחוריו ואמר שהמהרש"ל הקפיד עליו.

==אצל רבותינו נשיאנו==

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות פרק פ"ג.}} שמוצאה של סבתו של [[אדמו"ר הזקן]] - מרת רחל, אשתו של רבי [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]] אביו של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]], אביו של אדה"ז, היה ממשפחה מכובדת מפוזנא, שהתייחסו למהרש"ל.

בספר הזכרונות מביא אדמו"ר הריי"צ פרטים רבים בתולדות חייו של המהרש"ל{{הערה|כפי שניתן לראות לעיל בפיסקה תולדות חיים.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים רבות את המהרש"ל ב[[שולחן ערוך]], [[צמח צדק]], ובשו"ת שלהם. אדמו"ר הזקן כותב בשו"ת שלו{{הערה|סימן י"ב.}}: {{ציטוטון|יש לסמוך על הפוסקים האחרונים שאנו נמשכים אחריהם בכל מקום ה"ה רמ"א ו'''רש"ל''' וט"ז וש"ך .. שכן דעת רש"ל וסיעתו (ומוכרח הוא ודאי..).}} ומציין את המהרש"ל כראש סיעת האחרונים הללו, שעליהם אנו סומכים בכל מקום.

בהערה לשיחת [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ייחוסו של המהרש"ל ל[[דוד המלך]], בקשר להוראתו לומר את הפסוק "אך צדיקים" בסיום כל תפילה{{ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 375 הערה 27.}}.

בשיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי"א]], הקדיש הרבי שיחה שלמה לבאר את החילוק בין בני [[בבל]] לבני [[ארץ ישראל]], והשיחה מתבססת ברובה ע"פ דברי המהרש"ל.

המהרש"ל כותב בספרו ים של שלמה{{הערה|מסכת גיטין פרק ד' סימן כ"ו. הובא גם בשם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ש' בסופה.}} את הסבר השם '[[שניאור]]': אחד שם אביו היה מאיר, ושם אבי אשתו היה אורי, וכאשר נולד להם בן היה וויכוח כיצד לקרוא אותו, וכדי לעשות שלום קראוהו '''[[שניאור]]''', שמשמעותו שני אורות - מאיר ואורי. על סמך ביאור זה מתבססים רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ספר התולדות הבעש"ט חלק א' עמ' 126 ובנסמן בהערה 34 שם.}} שאדמו"ר הזקן נקרא שניאור ע"ש שני האורות - אור הנגלה ואור החסידות.

אדמו"ר הריי"צ כותב{{הערה|ספר הזכרונות שם.}} שהמהרש"ל היה מקובל גדול.

==ספריו==
===חכמת שלמה===

הספר '''חכמת שלמה''', הוא ספרו של המהרש"ל ובו חידושיו והגהותיו על ה[[ש"ס]]. הספר נדפס במהדורת [[ש"ס וילנא]] ואילך, יחד עם פירושיהם של ה[[מהרש"א]] וה[[מהר"ם מלובלין]].

חלק החידושים כולל את חידושיו של המהרש"ל על ה[[ש"ס]], אמנם החלק החשוב יותר בספר הוא ההגהות, אותם ליקט המהרש"ל מעשרות כתבי יד ומהדורות של הש"ס, וכך הגיה את הש"ס מכל טעויות הדפוס שנכנסו בו במהלך השנים. המהרש"ל עבד על ספר זה שנים רבות, והשקיע בו מאמצים עצומים, עד שהוא נחשב לגדול המגיהים של הש"ס{{הערה|השוני בין הגהותיו של המהרש"ל להגהותיו של ה[[יואל סירקיש|ב"ח]] על הש"ס הוא: הב"ח כתב את הגהותיו לפי הסברא, והמהרש"ל ע"פ הגרסאות שהונחו לפניו.}}.

הספר נדפס לראשונה בכרך בפני עצמו בשנת ה'שמ"ב. במרוצת הזמן שיבצו את תיקוניו בגוף הגמרא, על פי רוב ללא כל אזכור או סימן לתיקון או שינוי הנוסח. מהדורת הש"ס קושטנדינא (ה'שמ"ג - ה'שמ"ח) הייתה הראשונה אשר הוגהה על פי ה"חכמת שלמה", ובעקבותיה הלכו רוב מהדורות הש"ס המאוחרות. בעקבות הטמעת התיקונים בגוף הגמרא, נדפס ה"חכמת שלמה", החל ממהדורת אמסטרדם ה'תנ"א, במתכונת מקוצרת, ובה הוכנסו רק הקטעים העוסקים בביאור, וכן מקצת הגהות. במהדורת הש"ס החדשה של [[עוז והדר]], ההדירו את הספר מחדש בתוספת הערות וציונים והחזירו למקומם את כל ההגהות שהושמטו במהדורות הקודמות. כמו כן, הפרידו את ההגהות והביאורים לשני מדורים נפרדים.

===ים של שלמה===

הספר '''ים של שלמה''', הוא ספרו של המהרש"ל, בו הוא פוסק הלכות לפי סדר ה[[ש"ס]], המהרש"ל פוסק את ההלכות לפי ה[[ש"ס]], ה[[ראשונים]], [[מנהג]]ים ולפי דעתו הוא. המהרש"ל חולק גם על ראשונים, כיוון שלפי דעתו, מותר לחלוק על הראשונים, ורק על ה[[אמוראים]] ולמעלה מהם אסור לחלוק.

בהקדמה לים של שלמה [[מסכת יבמות]] כותב המהרש"ל:

{{ציטוט|תוכן=כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל [[מסכת כתובות|כתובות]] יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה}}

ואכן, המהרש"ל לא הספיק לסיים את חיבור הספר על כל הש"ס.

למרבה הצער, כיום לא נמצאים בידינו ספרי ים של שלמה על כל המסכתות שכתב המהרש"ל, אלא רק על שבע מסכתות, וגם במסכתות אלו חסרים חלקים, המסכתות שיש בידינו הן: [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]] ו[[מסכת חולין|חולין]]. ידוע שהמהרש"ל כתב את ספרו זה על עוד תשע מסכתות{{הערה|ע"פ ציטוטי המהרש"ל עצמו, וע"פ ציטוטי תלמידיו.}}, אמנם לא ידוע אלו מסכתות הן{{הערה|ידוע שיש על [[מסכת שבת]], ויש אומרים שנמצא עותק על [[מסכת בבא בתרא]].}}

===ספרים נוספים של המהרש"ל===

*'''תשובות מהרש"ל''', ובו יש ליקוט של שו"ת שנכתבו על ידי המהרש"ל. תשובות המהרש"ל צוטטו רבות על ידי פוסקי הדורות הבאים.
*'''יריעות שלמה''', הגהות המהרש"ל ב[[פירוש רש"י על התורה]].
*'''מכונות ועטרת שלמה''', הגהות על ספר "שערי דורא" לרבי יצחק מדורא, העוסק בעניני כשרות המזון. ספר זה יצא לאור על ידי תלמידיו, בשתי נוסחאות: אחת 'מכונות שלמה' והשניה 'עטרת שלמה', בכל אחת מהנוסחאות יש מה שאין בחברתה, ויש ביניהם שינויים רבים, במהדורות האחרונות של הספר הדפיס את שניהם יחד בשם 'מכונות ועטרת שלמה'.
*'''עמודי שלמה''', הגהות על ה{{מונחון|סמ"ג|ספר מצוות גדול}}.
*הגהות על ה[[ארבעה טורים|טור]].
*זמירות לשבת ומוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירוש יש גם [[מנהג]]ים והנהגות לשבת ולמוצאי שבת.
*המהרש"ל חיבר גם כמה כתבים ב[[קבלה]], כגון פירוש על פרק ס"ז ב[[תהלים]] בשם 'מנורת זהב טהור'{{הערה|פירוש זה יצא עוד בחיי המהרש"ל.}}, וכן כלולים בכתביו האחרים ענינים קבליים.

===ההסכמות על ספריו===

על ספריו של המהרש"ל{{הערה|חכמת שלמה וים של שלמה.}} כתבו הסכמות כמה מגדולי האחרונים. ביניהם: ה[[רמ"א]] שכתב באופן נדיר. [[השל"ה הקדוש]], רבי אפרים שלמה לונטשיץ - אב"ד פראג ומחבר הפירוש 'כלי יקר', רבי יום טוב ליפמן - מחבר הפירוש 'תוספות יום טוב' על המשנה, ועוד רבים.

חלקם אף הוסיפו קריאה מיוחדת לקנות את הספר.

==לקריאה נוספת==

*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]], פרקים פ"ג עד פ"ו.
*כרם שלמה, ר' שמואל אבא הורודצקי, דראהביטש [[תרנ"ז]].

==קישורים חיצוניים==

===תולדות חיים===

*'''רבינו המהרש"ל''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29142&st=&pgnum=1&hilite= כרם שלמה: תולדות המהרש"ל], דראהאביטש תרנ"ז.
*'''רבי שלמה לוריא''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2595&pgnum=36 אנציקלופדיה 'אוצר ישראל'] חלק ו' עמ' 28-30.
*'''רבי שלמה לוריא''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36620&pgnum=150 אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל], חלק ד' עמ' 1294-1300.

===ספריו===
*{{HebrewBooks||שו"ת מהרש"ל|43034|לעמבערג תרי"ט}}.
*[https://www.hebrewbooks.org/40935 ים של שלמה גיטין].
*[https://www.hebrewbooks.org/40932 ים של שלמה בבא קמא].
*[https://www.hebrewbooks.org/14086 ים של שלמה ביצה].
*[https://www.hebrewbooks.org/40933 ים של שלמה חולין].
*[https://www.hebrewbooks.org/14087 ים של שלמה יבמות].
*[https://www.hebrewbooks.org/14089 ים של שלמה כתובות].
*[https://www.hebrewbooks.org/14090 ים של שלמה קידושין].

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:אחרונים}}
[[קטגוריה:אחרונים|ל]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות

2021-06-05T20:40:47Z

חב"דניק:

* תאריך תחילת ההצבעה: 22:00, י"ט סיוון תשפ"א
* תאריך סיום ההצבעה: 22:00, כ"ו סיוון תשפ"א

===תפקידי המפעיל===
# לעזור למשתמשים הותיקים והחדשים. להדריך, לכוון, לבקר וכו'.
# טכני, אבל דורש לפעמים שיקול דעת והתיישבות לצד היכרות טובה וניסיון עם המערכת: למחוק, להעביר, לחסום, לשנות הרשאות וכו'.

===קריטריונים למפעיל===
# על המשתמש להיות עם ותק של למעלה משנה.
# על המשתמש לעשות לפחות 2000 עריכות בחב"דפדיה.
# משתמש שהפגין במהלך פעילותו שיקול דעת והתנהלות עניינית מועילה ונעימה כלפי משתמשים אחרים.
# משתמש שדעותיו אינן מנוגדות לעמדת חב"דפדיה (יחי, חי וקיים).
# המפעיל ישמש בתפקידו למשך שנה, לאחר מכן יתבצעו בחירות נוספות.

===הצבעה===
ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.

כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: <code><nowiki>#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~</nowiki></code> 

כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (מוגבל ל3). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.

===מועמדים===
בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד.

(נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)
====מועמד לדוגמה====
* שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}
* התחלת הפעילות: תאריך ושנה

====מועמד 1====
* שם משתמש: {{משתמש|שמואל חיים}}
* התחלת הפעילות: חשוון תש"פ
*{{בעד}} ראוי בהחלט. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:25, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א
*{{בעד}} '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:57, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א, 2 ביוני למניינם.
*{{בעד}} {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"ב בסיוון ה'תשפ"א 17:07
*{{בעד}} בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 20:40, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"א

===תוצאות ההצבעה===
יפורסמו אי"ה לאחר סיום הבחירות

חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות

2021-06-05T20:40:22Z

חב"דניק: הצבעה בבחירות

* תאריך תחילת ההצבעה: 22:00, י"ט סיוון תשפ"א
* תאריך סיום ההצבעה: 22:00, כ"ו סיוון תשפ"א

===תפקידי המפעיל===
# לעזור למשתמשים הותיקים והחדשים. להדריך, לכוון, לבקר וכו'.
# טכני, אבל דורש לפעמים שיקול דעת והתיישבות לצד היכרות טובה וניסיון עם המערכת: למחוק, להעביר, לחסום, לשנות הרשאות וכו'.

===קריטריונים למפעיל===
# על המשתמש להיות עם ותק של למעלה משנה.
# על המשתמש לעשות לפחות 2000 עריכות בחב"דפדיה.
# משתמש שהפגין במהלך פעילותו שיקול דעת והתנהלות עניינית מועילה ונעימה כלפי משתמשים אחרים.
# משתמש שדעותיו אינן מנוגדות לעמדת חב"דפדיה (יחי, חי וקיים).
# המפעיל ישמש בתפקידו למשך שנה, לאחר מכן יתבצעו בחירות נוספות.

===הצבעה===
ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.

כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: <code><nowiki>#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~</nowiki></code> 

כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (מוגבל ל3). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.

===מועמדים===
בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד.

(נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)
====מועמד לדוגמה====
* שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}
* התחלת הפעילות: תאריך ושנה

====מועמד 1====
* שם משתמש: {{משתמש|שמואל חיים}}
* התחלת הפעילות: חשוון תש"פ
*{{בעד}} ראוי בהחלט. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:25, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א
*{{בעד}} '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:57, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א, 2 ביוני למניינם.
*{{בעד}} {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"ב בסיוון ה'תשפ"א 17:07
{{בעד}} בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 20:40, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"א

===תוצאות ההצבעה===
יפורסמו אי"ה לאחר סיום הבחירות

התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

2021-06-04T15:10:46Z

חב"דניק: מה זה בדיוק אמור להיות?

{{הפיצול בחב"ד|
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל לאחר הסתלקותו
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
}}
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מהלך בו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] לכמה ענפים. הדבר התרחש לאחר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] במהלכו שלושה מבניו (המהרי"ל, הרחש"ז, והמהרי"ן) פתחו חצרות נפרדות מחב"ד-ליובאוויטש בעקבות מחלוקת ביניהם בעניין יורשו של הצמח צדק בנשיאות. ממשיך דרכו הרשמי של הצמח צדק היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של הצמח צדק, להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שפתח את חצרו בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שפתח את חצרו בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שפתח את חצרו בעיירה [[ניעז'ין]].

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.

==רקע==

לאדמו"ר [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו".}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש.}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כאדמו"ר בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש.}}.

בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאד למהרי"ל בנו של הצ"צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצ"צ שישלח להם דווקא את המהרי"ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.

בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.

===מסעות ילדי הצמח צדק===
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו"ר הצ"צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי"ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על המהרי"ל הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו"ר הצמח צדק ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.

===מסעות אדמו"ר המהר"ש===
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו אדמו"ר המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו [קייב] הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו [קייב] הייתה לו קבלת פנים מהודרה [מהודרת] מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.

===חביבותו של אדמו"ר המהר"ש בעייני הצמח צדק===
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.

אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.

==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==

{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
|[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|200px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]
|[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|200px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] (נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)]]
|}
===הצוואה וההסתלקות===
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. }}. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את אדמו"ר המהר"ש.

הצמח צדק אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.
{{חלונית
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.
|מקור =
}}
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא"ח]] בקרב [[חסידי חב"ד]]}} לליובאוויטש לשבת שבעה על אביו הצמח צדק: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.

במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

===המחלוקת והכרעת הבית דין===
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק ל[[קרמנצ'וג]] ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?! המהרי"ל ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}} לימים המהרי"ל כתב על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}.

אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.

ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.

החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' עמ' 32}}.

לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.

===אחרית דבר===
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.

אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]}}.

==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.

כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' יקותיאל מליעפלי התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .

החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==

שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:

===חב"ד קאפוסט===
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
|[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|150px|ממוזער|מרכז|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]]
|[[קובץ:מהריל.jpg|150px|ממוזער|מרכז|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]
|}
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב שלמה זלמן שניאורסון יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג המהרי"ל כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה שנים רבות, אף לא אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}

המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].

הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

===חב"ד ליאדי===
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].

בתחילה אחרי [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נשאר בעיירה [[ליובאוויטש]] במשך כשנתיים{{הערה|שם=ליאדי}}, ובשנת [[תרכ"ח]] כשרצה לעקור מליובאוויטש באו אליו חסידים מ[[ליאדי]] ובשקו ממנו שיתיישב בעיירתם ויחזיר עטרה ליושנה{{הערה|ראה היכל הבעש"ט עמ' ק"ד}}. וכאשר נסע לעיירה ליאדי בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה העיירה חריבה ושוממה, וכשהגיע לליאדי החיה מחדש את העיירה והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}.

עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] היו חסידים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. וכשהגיע לליאדי ופתח את חצרו נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם ר"ז מדיסנא שהיה ממשפחת [[הגר"א]] ולאחר מכן נהיה חסיד של הצמח צדק ונקשר לבנו הרחש"ז מליאדי{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]], ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

עם פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסדיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כאשר אליו נקשרו בין השאר החסידים ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל שהיה מתלמידי [[הצמח צדק]], ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.

===חב"ד ניעז'ין===
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].

הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.

===חסידות אוורוטש===
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.

את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.

יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].

==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף
{| class="wikitable" border="1"
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות
|-
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
|-
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
|-
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
|-
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש
|-
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
|}

==מרכזי הענפים שהתפצלו==
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - עיירתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ומרכז חסידי חב"ד מאז ועד היום. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו]]
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).

בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר [[בברויסק]], וכן חלק מרכזי היו בעיירה [[רציצא]]{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.

כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.

==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.

גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.

בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.

ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].

גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.

בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.

ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.

קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.

ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.

בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.

בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.

בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.

==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.

[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.

על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק. היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה"ת, תשס"ו, עמ' רפח}}. בהזדמנות כאשר עצר אדמו"ר המהר"ש ב[[רכבת|תחנת הרכבת]] ב[[דווינסק]] במהלך אחד מנסיעותיו, הגיעו מספר חסידי קאפוסט והחלו להקניט אותו ולבקש ממנו שיגיד מאמר חסידות, אדמו"ר המהר"ש החל להגיד [[מאמר חסידות]] ותחנת הרכבת החלה להתמלא באנשים עד שאחד הספסלים שהיה שם נשבר, מספר [[שוטר|שוטרים]] הגיעו למקום ורצו לפנות מהמקום את אדמו"ר המהר"ש אולם הם לא יכלו להתקרב אליו משום שמפניו קרן אור שסינוור אותם{{הערה|שם=רשימות רב|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' ר"ב.}}.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את ה[[לקוטי תורה לג' פרשיות]] בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]], עמ' ע"ט, ועמ' פ"ב}}.

ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שום חידוש{{הערה|רשימות הרב"ש ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|שם ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|רשימות הרב"ש ע' כו.}}.

מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט וחסידי ליאדי באר ישראל פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===
בתחילה היו היסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}{{הערה|כאמור הסדק הכי גדול ביחסים היה ההצטרפות של [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] לקאפוסט במאבקה נגד ליובאוויטש ב[[כולל חב"ד]].}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש ולבן בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.

זמן קצר לאחר הפיצול הגיע אחד מחסידי ליאדי לאדמו"ר המהר"ש ועשה בפניו סימן של זלזול, אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליו ואותו חסיד נעשה משותק, ולאחר מספר חודשים נפטר{{הערה|שם=רשימות רב}}.

כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.

בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה "מדוע אין אביך מתמנה כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]}}.

==ניסיונות ליישוב המחלוקת==
{{חלונית
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא
}}
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קע"ב קע"ג}}.

כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.

כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.

כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת ביניהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.

[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.

==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדלי תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.

כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.

כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.

ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי רבי שמריהו נח מבברויסק על ידי [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}.

כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמ' ס"ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.

==אחרית דבר==
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].

לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].

לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.

בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.

==ראו גם==
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ליאדי]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]
*[[שושלת צ'רקס]]

==לקריאה נוספת==
*[[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], בני הצמח צדק, תשפ"א, הוצאת מעיינותיך.
*קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]{{הבהרה|עמודים? לא כל הספר עוסק בפיצול}}
* [[רשימות תרכ"ו]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמ' 18 ואילך

{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2021-06-03T15:42:07Z

חב"דניק:

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]



==מיזם מעניין לציין==
אני רוצה להתייחס למה שקרה פה בימים האחרונים בהקשר למיזם "מעניין לציין" של {{א|ידע חסידי}}, מודבר אומנם במיזם מעניין ומחכים ביותר (אני בעצמי נהנתי ממנו) אולם הוא אינו קשור למטרה של חב"פדיה - להיות [[אנציקלופדיה]], אין קשר בין המיזם לאתר, ולכן גם אם כולם יצביעו בעד זה לא יעזור, מה גם שכל המצביעים לא היה להם זכות הצבעה כלל (להזכירם, שלוש חודשים באתר ומאה עריכות '''במרחב הראשי'''{{הערה|{{א|חלוקת קונטרסים|המנהל ממשק שלנו}} הגיע הזמן שתדאג סקריפט כזה.}}) לכן אני מבקש את החזרתו של דף המיזם לאישי, אם תרצו תוכלו לשבץ אותו בערכים המתאימים

העובדה ש{{מפעילי מערכת}} לא נמצאים בזמן האחרון, זה לא עילה להתחיל לעשות ככול אשר עולה ברצונכם, בעז"ה בשבוע הקרוב יומנו מפעילי מערכת חדשים ({{א|שיע.ק}} לטיפולך.) אבל בינתיים לשמור על איפוק.

{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:43, 21 במאי 2021 (UTC)
:אני חושב שכל עוד העריכות הם תחת מיזם ולא במרחב הראשי, אין בעיה רצינית. אני חושב, שתפקידם של המשתמשים הוותיקים, הם לא רק לגעור בהם, אלא גם ובעיקר לנסות לנווט את הדרך, כפי שב"ה הצלחנו עם כמה טרולים שכיום ב"ה עורכים בדרך המלך. בעז"ה, שבוע הבא ככל הנראה תתקיים בחירות למפעילי מערכת, ונקוה לאחריה לתנופה אדירה במיזם. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:48, י' בסיוון, ה'תשפ"א, 21 במאי למניינם.
::כמו שכבר הסברתי כמה פעמים המיזם דווקא כן נצרך ולמרות שאינו אנציקלופדי הוא מאוד עוזר דברים שגם אי אפשר לשים אותם בהערות שולים אז זה שיש ערך שמדבר על כל מיני דברים כאלה נראה לי מצויין יש הרבה דברים שאי אפשר להכניס לחב"דפדיה ודרך זה זה יהיה אפשרי אבל גם כמוך אני מחקה בקוצר רוח לבחירות כדי שיהיה מפעיל מערכת פעיל (ודרך אגב מי הולכים להתמנות ) [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:30, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א 17:30, 23 במאי 2021 (UTC)
:::הדפים האלו נחשבים במרחב הראשי כל עוד אין מרחב מיזם. המיזם אכן נצרך במרחב האישי, באנציקלופדיה לא כותבים דברים נצרכים אלא דברים אנציקלופדיים{{הערה|ניסיתי לייבא סקריפט אבל הוא עובד על אתר של ספירת עריכות שאין לנו אותו עדין בחב"דפדיה.}}. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:15 • י"ב בסיוון ה'תשפ"א
::::לדעתי יש מקום למיזם במרחב האישי ודפים מעניינים עם תוכן רלוונטי יכולים להגיע גם למרחב הראשי. כמו להבדיל בוויקיפדיה בה יש דפים מדפים שונים שיש בהם מידע מעניין אך לא אנציקלופדי (למשל 'ויקיפדיה הומור' שאמנם לא דומה לעניינו ועוד רבים ושונים). המינימום הוא שזה צריך להיות תוכן חב"די יהודי, אח"כ צריך לדון על כל עניין לגופו האם ואיך אפשר לשלבו בגוף המיזם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"א 18:37, 30 במאי 2021 (UTC)
{{הערות שוליים פסקה}}

== בחירות למפעיל מערכת ==

{{חב"דפדים פעילים}}, {{מפעילי מערכת}} וברשות {{א|שיע.ק}}: בעוד כמה ימים, בי"ט סיוון אמורים להתקיים בחירות למפעילי מערכת. [[חב"דפדיה:אולם דיונים/מפעיל מערכת|כזכור]], החל משנה שעברה, אז ניכר הצורך והביקוש הרב במפעילי מערכת חדשים, סוכם כי מדי שנה יתקיים בחירות למפעילי מערכת, גם על אלו שנבחרו שנה שעברה. כידוע, בתקופה זו, שאנחנו נמצאים עם מפעיל מערכת פעיל אחד בלבד, כשהשאר כבר במשך כמה חודשים לא ביצעו עריכות באתר, ועם ריבוי המשתמשים, מורגש החוסר במפעילי מערכת. באתי להזכיר, כי על מנת להבחר למפעילי מערכת, יש לוודא שהמשתמש עובר את הקריטריונים הבאים:
# על המשתמש להיות עם ותק של למעלה משנה לפחות.
# על המשתמש לעשות לפחות 2000 עריכות בחב"דפדיה.
# משתמש שהפגין במהלך פעילותו שיקול דעת והתנהלות עניינית מועילה ונעימה כלפי משתמשים אחרים.
# משתמש שדעותיו אינן מנוגדות לעמדת חב"דפדיה (יחי, חי וקיים).
# '''המפעיל ישמש בתפקידו למשך שנה, לאחר מכן יתבצעו בחירות נוספות.'''
אי"ה, ביום ראשון הקרוב יפתח הצבעה למפעילי מערכת, בה כמובן יוכלו להצביע ולהשפיע חב"דפדים בעלי זכות הצבעה בלבד! בהצלחה לכולם. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:56, י"ז בסיוון, ה'תשפ"א, 28 במאי למניינם.
:באופן כללי מסכים עם העניין. מן הראוי שיהיו לנו לפחות 2 ואולי אפילו 3 מפעילים פעילים (אני לצערי לא יכול להכנס לקטגוריה הזו). ישר כח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"א 18:33, 30 במאי 2021 (UTC)

== תבניות למחיקה ==

בעקבות [[שיחת תבנית:מחיקה]], [[שיחת תבנית:למחיקה]] [[תבנית:למחיקה מהירה]] [[תבנית:למחוק]]. מציע למחוק שלושה מהם ולהשאיר אחד. אין שום צורך ליצור דפי הפני משלושת המיותרים. אשמח לשמוע דעות נוספות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"א 19:23, 30 במאי 2021 (UTC)
:בעד איחוד לתבנית אחת של "מחיקה" ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:34 • כ' בסיוון ה'תשפ"א
::הכי נח זה {{תב|למ}} {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ' בסיוון ה'תשפ"א 13:23
:::מסכים עם פדיונר גם אני לא הבנתי למה צריך כזה הרבה למרות שיש בהם שינוים קלים [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:16, כ' בסיוון, ה'תשפ"א 17:16, 31 במאי 2021 (UTC)
::::אגב נראה לי שצריך להעביר את האולם דיונים לארכיון 28 זה נראה לי מלא מדי [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:19, כ' בסיוון, ה'תשפ"א 17:19, 31 במאי 2021 (UTC)
:::::צודק {{א|חלוקת קונטרסים|חלוקת}} אתה יכול לארכב את זה. אין לי מוסג איך עושים את זה. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ' בסיוון ה'תשפ"א 21:34
::::::בוצע. אין תבנית "למ", זה הפניה, ואפשר להשאיר אותה גם אח"כ ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:09 • כ"א בסיוון ה'תשפ"א

== תומכי תמימים המרכזית ==

{{חב"דפדים פעילים}} מה דעתכם לאחד את הערכים [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לערך אחד בשם [[תומכי תמימים המרכזית בישראל]]? הרי זה באמת אותה ישיבה וזה שמה הרשמי, וכך גם כ"ק אדמו"ר שליט"א נוהג לקרוא לישיבה זו. [[משתמש:הרבי מתגלה|<font color="{{#בחר:ירוק|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=ירוק}}
">'''~ היום! {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }} 'הרבי מתגלה' ~''']]  •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  13:41, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
:כמו שכתבתי כבר לא נראה לי שיש בכלל מקום לדיון.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 14:53, 3 ביוני 2021 (UTC)
::א. תסדר את החתימה שלך. ב. יש משהו במה שאתה אומר, תוכל להכין אותו במרחב האישי וכשתקבל יותר תשובות (מעורכים ותיקים) אז תוציא אותו לראשי. '''נכתב ע"י: [[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]]''' • 15:05, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א ''(3 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]].
:::ראו: [[משתמש:הרבי מתגלה/תומכי תמימים המרכזית בישראל]]. [[משתמש:הרבי מתגלה|<font color="{{#בחר:כתום|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=כתום}}
">'''~ היום! {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }} 'הרבי מתגלה' ~''']]  •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  15:17, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
::::זה בפירוש לא אותה הנהלה. הישיבה בטבריה למשל נחשבת אחד עם הישיבה במגדל, וכן הישיבה בחיפה נחשבת אחת עם הישיבה בצפת, אך לוד וכפ"ח?! ועוד אהלי תמימים?! חוץ מכך ששניהם נחשבות ל"תומכי תמימים המרכזית" כמעט ואין קשר ביניהם, ובוודאי שלא בהנהלת הישבות. כך שכמו שכתבתי אין בכלל מקום לדיון. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:26, 3 ביוני 2021 (UTC)
:::::ולהעיר שאפילו על הישיבה ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] יש ערך נפרד מהערך עם הישיבה בצפת. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:27, 3 ביוני 2021 (UTC)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} מקבל את תשובתך. אז מה אתה אומר? להוציא את הערך למרחב הראשי שזה יהיה ערך נוסף? [[משתמש:הרבי מתגלה|<font color="{{#בחר:orange|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=orange}}
">'''~ היום! {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }} 'הרבי מתגלה' ~''']]  •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  15:36, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
::::::::אני חושב שבשביל הצעה כזו יש את דף [[חב"דפדיה:הומור]]... ולגופו של ענין: זה כמו לאחד את כל הערכים של ישיבות חח"ל, את הערכים של ישיבות ק"ג קטנה וגדולה, כל סניפי תו"ת ברוסיה לאחר סגירתה בליובאוויטש ואף יותר גרוע מכ"ז. הישיבות לא שוכנות באותה עיר, עם הנהלה רחונית שונה לגמרי, ולמעט ההנהלה הגשמית אין שום קשר ביניהם, וכפי שכתב החסיד הדגול... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 15:42, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
::::::::{{אחרי התנגשות|}} לאחר שאני רואה מה הוסיף משתמש "הרבי מתגלה", אני מחזק את דברי הקודמים בתחלתם. זהו ערך מיותר שסתם לא יהיה נוח לקרוא אותו, משום שהוא מערבב פרטים על שלוש ישיבות בבת אחת, שאין ממש קשר ביניהם... [ואגב: {{א|הרבי מתגלה}} מומלץ שתשנה את חתימתך בדחיפות, יש בשביל צבע תבנית מיוחדת, וזה סתם לא נחמד לעין לראות ולאצבע להקליד...] בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 15:42, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א

שיחה:רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2021-06-03T15:17:54Z

חב"דניק: תגובה

על הסתלקותו מסופר בהרחבה בספר "[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]" שחיבר הרב [[משה דובער ריבקין]].
:הוכנס לערך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:25, 22 אוגוסט 2007 (EDT)

ל[[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] העברתי את מה שכתבת ל[[אולם דיונים]]. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:25, 22 אוגוסט 2007 (EDT)

:: לפי הערך, הפעולה היחידה שנעשתה על ידו עבור החסידות או כלל ישרלא היא הקמת תו"ת!!! אז הנה מתוך היום יום, וביחד נוסיף כהנה וכהנה:

תרנ"ב משתדל אודית גרוש מאסקווא ולעל ארקא עד הקיץ ןעוזר
בסכומים נכינים להמגרשים להתישב במקימית חדשים תרנ"ג מקים
מחדש ועד עסקני הכלל בפטרבורג תרנ"ד מבקר ת המיטבית בפלך
חערסאן תרנ"ז מיסד שיבית תימכי תמימים תרנ"ח עישה משעי
ע גי הקלל לקיוב אדעס תרנ"ט מחוה דעתו בשלילה למפלגת
סע ינים תרס"א עושה מסעו לאשכנז צרפת והילאנד בעניני הכלל
תרס"ב מיסד בעזרת האחים הנדיבים פאיאקיב ובעזרת יק"א
ארגון לתמיכה בהתישבות הידיח בית חרשת לאריגה ולמטוה צמר בעיר
דובראוונא פלך מאהליב ובערך שני אלפים ןהודים עיברים בי
ומתפר סים ברוח תרס"ד תרס"ה מיסד שדים לשל" סלה לןהודים
אנשי החיל במזרח הרחיק תרס"ו עיסק בפטרבורג להשקיט את
הפרעית ומצליח תרס"ז עירך תקגית מפלטת בשם התאגדות
היראים ומיסרה על יד הרב ברייער והרב החכם איש ןרא אלקים מירנו
הרב יעקב ראזענהןים תרס"ח משתתף באספת עטקגי הכלל באשכנז
לעיר ברלין תרס"ט באספת קאט וויץ מודיע כי הוא יוצא מאגדת
ישך"ל תרע"א מיסד שיכת תירת אמת בעיר חברון תשה ותכינן
תרע"ו י"ז מרחשון עיזנ את ליובאוויטש ומעתיק ית מושבו לעיר
רוסטוב על נהר דאן סוף תרע"ו מיסד הישיבות במדינת גרוז א
תרע"ז משתדל ומצליח שיתנו חפשה על פי החק מעבודת הצבא
לעגי ~לסים שלש סאות שמינים ושנום שומרי משמרת הקדש רבנים
שוחטים ובידקים חזנים וכו'
[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 22:12, 20 במרץ 2010 (UTC)

:מאיפא העתקת זאת, מ[[אוצר 770]]? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 03:30, 21 במרץ 2010 (UTC)

היום יום, באמצעות אוצר החכמה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 21:15, 21 במרץ 2010 (UTC)

:אולי בעתקה מ[[אוצר 770]] יש פחות טעויות? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:16, 21 במרץ 2010 (UTC)

בבבבב

בתבנית של אדמו"ר הרש"ב:
*ב'חמותו חנה' נא להפנות ל[[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי]].
*ב'אחיו - שלום דובער', נא למחוק. זה הרש"ב עצמו. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 10:12, 4 באפריל 2010 (UTC)

לא צריך את הציור כי התמונה נחתכה וחוץ מזה זה לא הציור שאמרה הרבנית חיה מושקא שזה יותר מדויק מהתמונה בגלל הידיים אבל פה התמונה נחתכה --[[משתמש:ד''ח|ד''ח]] - [[שיחת משתמש:ד''ח|שיחה]] 20:46, 17 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח

מדוע בניגוניו, הושמט ניגון הכנה לד' בבות?

==פרויד==
מה המקור? גם לא ברור מה בדיוק נאמר שם, (ושני תיאורים?) וגם לא ברור מה בדיוק אחז עליו הרש"ב (שבודאי היה מנגד לשיטתו בתכלית)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:41, 5 באוגוסט 2015 (UTC)

== בנוגע לציור ==
אין שום אפשרות להשיג מאיזה שהוא מקום את הציור שצייר הר' נחום יצחק קפלן והרבנית הגיהה? ראיתי שכתוב את המקור בהערה, אבל אין סיכוי להעתיק את הציור עצמו? --יחי המלך המשיח! 15:23, 17 במאי 2018 (IST)

איך הגיע הרקע הכתום לתמונה? --יחי המלך המשיח! 15:41, 17 במאי 2018 (IST)

== החלפת תמונה ==

להחליף את התמונה ל[https://chabad.info/special/574192/ ציור] שעבר את הגהתה של הרבנית חיה מושקא? {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' {{כתב קטן|20:51, י"ב בשבט, ה'תשפ"א}}
:הציור כבר מופיע בערך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:23 • י"ז באדר ה'תשפ"א

== בנו של הרש"ב ==

מישהו יודע היכן מופיע אודות בן של אדמו"ר הרש"ב שנפטר בילדותו? {{חב"דפדים פעילים}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:48, 23 במאי 2021 (UTC)
:אין כזה דבר! אדמו"ר הריי"צ היה בן יחיד. יש את בנו של אדמו"ר המהר"ש [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר שניאורסון]]... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 15:17, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א

יואל סירקיש

2021-05-23T11:10:38Z

חב"דניק: עריכה

{{דמות
|שם= יואל סירקיש
|תאריך לידה=שכ"א
|מקום לידה=לובלין
|תאריך פטירה=[[כ' אדר]] ת'
|מקום פעילות=פולין
|השתייכות=
|תחומי עיסוק= רב, [[אב"ד]], פוסק
|תפקידים נוספים=מגיה הש"ס
|רבותיו=
|בני דורו=
}}
רבי '''יואל סירקיש{{הערה|נכתב גם "סירקיס".}}''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס, והפוסקים שבדורות האחרונים.

==תולדות חיים==

נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין.

כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה מונה לשמש כ[[אב בית דין]] בעיר בריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בעיר [[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן כרב ואב"ד עד יום הסתלקותו.

רבי יואל היה מראשי ועד ארבע ארצות, ובפנקסי הועד ניתן למצוא את שמו מוזכר פעמים רבות, בעיקר בנושא מס החינוך.

רבי יואל היה עשיר גדול, והאכיל תלמידים רבים מישיבצו הגדולה על שולחנו. הוא נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'.

==לימוד קבלה==

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}}}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.

==משפחתו==
*אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] ה'שצ"ח.}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.
*בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.}}.
*בתו רבקה, אשת תלמידו ה[[ט"ז]]{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}.
*בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערה|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}.

==רבותיו==
*אביו רבי שמואל יפה.
*רבי הירש שור מבריסק.
*רבי פייבוש מקראקא.

==מתלמידיו==
*חתנו, רבי [[דוד הלוי סגל]], הט"ז.
*רבי יהושע חריף, בעל "מגיני שלמה".
*רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק (הקדמון).
*רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין ב[[לבוב]] ולובלין.
*רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".
*רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על [[שלחן ערוך]] אבן העזר.

==חיבוריו==
*'''בית חדש''' - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]].

הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מ[[רבי יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש.

כמו שכותב הב"ח בהקדמתו לספרו:
{{ציטוט|תוכן=אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו}}.

*שו"ת הב"ח.
*ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]].
*חידושים על הש"ס.
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).

==אצל [[רבותינו נשיאנו]]==

[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח.

מסופר{{הערה|[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.}} שפעם התעכב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסעודת שבת קודש ביום, ותמה על כך בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בפניו. בתחילה לא חפץ אדמו"ר הצמח צדק לומר לו מדוע התעכב, אך בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף. כשנסתלק הב"ח, תבעוהו על כך שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל אדמו"ר הזקן, והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדמו"ר הזקן וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. באותו היום הגיע אדמו"ר הזקן לנכדו הצמח צדק ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו, מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצמח צדק שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב.

אדמו"ר הצמח צדק אמר על הב"ח: "הב"ח הוא בר-סמכא. כל הצדיקים חייבים לעבור את הגיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל ציננו קודם לכן את הגיהנם במשך שישים יום"{{הערה|ראה אוצר מנהגי חב"ד ניסן אייר סיון עמ' רס"א ושם עמ' ר"ס: "סיפר [הרה"ק ר"י מנשכיז] שהבעש"ט שאל בחלומו על חדש בזמן הזה אין הדין, וענו אותו שלאחר פטירת הב"ח ציננו את הגיהנם ארבעים. יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח (ראה שם בהערה הגירסאות בזה). ובבוקר עמד הבעש"ט זלה"ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו. ואמר, כדאי הב"ח שמתיר כדי לסמוך עליו".}}.

כמה וכמה פעמים מצטט [[הרבי]] בהדגשה את דבריו של הב"ח על הכוונה הנדרשת ב[[לימוד התורה]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ב"ח לטור אורח חיים סימן מז, ד"ה ומה שאמר. עיין שם באריכות|תוכן=
כונתו ית' מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה . . ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהייתה השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו . . אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם . . הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלה לה למעלה, והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה}}

הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.}}: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..."

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1872 רבי יואל סירקיס (הב"ח)] {{חב"ד בישראל}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים|ס]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

יואל סירקיש

2021-05-23T11:07:49Z

חב"דניק: עריכה

{{דמות
|שם= יואל סירקיש
|תאריך לידה=שכ"א
|מקום לידה=לובלין
|תאריך פטירה=[[כ' אדר]] ת'
|מקום פעילות=פולין
|השתייכות=
|תחומי עיסוק= רב, [[אב"ד]], פוסק
|תפקידים נוספים=מגיה הש"ס
|רבותיו=
|בני דורו=
}}
רבי '''יואל סירקיש{{הערה|נכתב גם "סירקיס".}}''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס, והפוסקים שבדורות האחרונים.

==תולדות חיים==

נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין.

כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה מונה לשמש כ[[אב בית דין]] בעיר בריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בעיר [[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן כרב ואב"ד עד יום הסתלקותו.

רבי יואל היה מראשי ועד ארבע ארצות, ובפנקסי הועד ניתן למצוא את שמו מוזכר פעמים רבות, בעיקר בנושא מס החינוך.

רבי יואל היה עשיר גדול, והאכיל תלמידים רבים מישיבצו הגדולה על שולחנו. הוא נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'.

==לימוד קבלה==

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}}}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.

==משפחתו==
*אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] ה'שצ"ח.}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.
*בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.}}.
*בתו רבקה, אשת תלמידו ה[[ט"ז]]{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}.
*בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערה|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}.

==רבותיו==
*אביו רבי שמואל יפה.
*רבי הירש שור מבריסק.
*רבי פייבוש מקראקא.

==מתלמידיו==
*רבי דוד הלוי סג"ל, [[הט"ז]].
*הגאון בעל מגיני שלמה.
*רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק.
*רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין בלבוב ולובלין.
*רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".
*רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר.

==חיבוריו==
*'''בית חדש''' - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]].

הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מ[[רבי יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש.

כמו שכותב הב"ח בהקדמתו לספרו:
{{ציטוט|תוכן=אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו}}.

*שו"ת הב"ח.
*ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]].
*חידושים על הש"ס.
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).

==אצל [[רבותינו נשיאנו]]==

[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח.

מסופר{{הערה|[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.}} שפעם התעכב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסעודת שבת קודש ביום, ותמה על כך בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בפניו. בתחילה לא חפץ אדמו"ר הצמח צדק לומר לו מדוע התעכב, אך בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף. כשנסתלק הב"ח, תבעוהו על כך שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל אדמו"ר הזקן, והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדמו"ר הזקן וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. באותו היום הגיע אדמו"ר הזקן לנכדו הצמח צדק ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו, מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצמח צדק שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב.

אדמו"ר הצמח צדק אמר על הב"ח: "הב"ח הוא בר-סמכא. כל הצדיקים חייבים לעבור את הגיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל ציננו קודם לכן את הגיהנם במשך שישים יום"{{הערה|ראה אוצר מנהגי חב"ד ניסן אייר סיון עמ' רס"א ושם עמ' ר"ס: "סיפר [הרה"ק ר"י מנשכיז] שהבעש"ט שאל בחלומו על חדש בזמן הזה אין הדין, וענו אותו שלאחר פטירת הב"ח ציננו את הגיהנם ארבעים. יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח (ראה שם בהערה הגירסאות בזה). ובבוקר עמד הבעש"ט זלה"ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו. ואמר, כדאי הב"ח שמתיר כדי לסמוך עליו".}}.

כמה וכמה פעמים מצטט [[הרבי]] בהדגשה את דבריו של הב"ח על הכוונה הנדרשת ב[[לימוד התורה]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ב"ח לטור אורח חיים סימן מז, ד"ה ומה שאמר. עיין שם באריכות|תוכן=
כונתו ית' מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה . . ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהייתה השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו . . אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם . . הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלה לה למעלה, והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה}}

הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.}}: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..."

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1872 רבי יואל סירקיס (הב"ח)] {{חב"ד בישראל}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים|ס]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

משתמש:חב"דניק

2021-05-23T09:56:10Z

חב"דניק:

{{חופשה חב"דפדית}}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|'''ברוכים הבאים לדף המשתמש של <big>{{א|חב"דניק}}</big> ב[[שיחת משתמש:חב"דניק|דף השיחה שלי]] תוכלו לכתוב לי על כל מה שאתם רוצים, ואני אשתדל לענות לכם כמה שיותר מהר'''...

ניתן לתקשר איתי גם במייל: mendyc824@gmail.com

בברכה, חב"דניק

נ.ב. כעת אני בחופשה, ניתן ליצורק שר דרך השיחה והמייל, ייתכן שקצת אהיה פעיל בחופשה}}
|}
[[קובץ:רבנו נשיאנו.jpg|שמאל|ממוזער|335px|[[הרבי]] ביציאה מחדרו הק', נראה המזכיר הרב [[בנימין קליין]]]]

==ציוני דרך באתר==

נהגתי לערוך באתר ללא חשבונות משתמש, והיו לי כמה מאות עריכות, עד שהחלטתי להרשם:

*נרשמתי לאתר ביום ראשון יום הבהיר '''[[י"א ניסן]] [[תש"פ]]''' בשעה 15:46 שעון חב"דפדיה (17:46).
*כבר ביום '''[[כ"ז ניסן]] [[תש"פ]]''' מלאו לי 100 עריכות.
*ביום '''[[ב' סיון]] [[תש"פ]]''' הורשיתי להעלות תמונות.
*ב[[כ"א תמוז]] יצאתי לחופשה חב"דפדית, וב[[ב' מנחם אב]] חזרתי ובגדול, עד ליום [[ג' אלול]] שנת [[תש"פ]]...
*ביום '''[[ז' מנחם אב]] [[תש"פ]]''' מלאו לי ב"ה{{הערה|שם=עריכות|בעריכה בה אני כותב את שורות אלו...}} 1000 עריכות.
*ביום '''[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"פ]]''' מלאו לי בס"ד{{הערה|שם=עריכות}} 1500 עריכות.
*ביום '''[[ט"ז תשרי]] [[תשפ"א]] מלאו לי 2000 עריכות כ"י.

'''כיום אני לא פעיל ברוב השנה, למעט ימי "בין הזמנים" דהישיבה, בהם אני חוזר לתרום לאתר'''

==קצת עלי==

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגד ציונות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - איפכא מסתברא'ניק}}
{{משתמש - מבצע תפילין}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - אחדות}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - שולחן ערוך}}
{{משתמש - רבני חב"ד}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
{{משתמש - מספר דפים|7}}
{{משתמש - ידע היסטוריה}}
{{משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}}
}}
בע"ה אני משתדל לתרום כפי יכולתי, אמנם אני מתמקד בשיפור ערכים ותיקונים ספרותיים, יותר מאשר ביצירת ערכים, עבודתי העיקרית היא ב'''[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה|השלמת הערכים החסרים]]''', שם השלמתי כבר עשרות ערכים כן ירבו, שחלקם מפורטים להלן, אשמח אם תעזרו לי בנושא.

ניתן לכתוב לי בדף ה[[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה שלי - בית חב"ד פתוח לכולם]]. או במייל שלי: mendyc824@gmail.com, ואשמח לענות לכם!

[[לחיים]] ולברכה!!!

~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~

אני מרבה להשתתף בדיונים בדפי שיחה, להעיר ולהאיר למשתמשים אחרים, כדי להעמד יחד על האמת הנכונה.

==ערכים שיצרתי==

#[[צבי הירש רסקין]]
#[[סדרת אוצרות]]
#[[סדרת השערים (היכל מנחם)]]
#[[רבנו גרשום]]
#[[רבי שלמה לוריא]]
#[[פרוייקט לקוטי שיחות]]
#רבי [[מרדכי יפה]]

==ערכים ששיפרתי, הרחבתי והשלמתי משמעותית==

{{טורים|מספר=3|תוכן=
#[[יואל סירקיש]]
#[[יוסף יצחק הבלין]]
#[[דב זאב קוזבניקוב]]
#[[יצחק אייזיק אפשטיין]]
#[[שמחה גורודצקי]]
#[[השלוחים לארץ הקודש]]
#[[אדמו"ר הריי"צ]]
#[[אחי תמימים ראשון לציון]]
#[[אתרוג]]
#[[חב"ד סטרשלה]]
#[[יציאת מצרים]]
#[[חצוצרות המקדש]]
#[[משה יאיר וינשטוק]]
#[[הגהות מיימוניות]]
#[[יחידות]]
#[[המגיד ממעזריטש]]
#[[היכל מנחם (ירושלים)]]
#[[עידו יצחק ארליך-ובר]]
#[[משה ובר]]
#[[יעקב בן משה מולין]]
#[[חיים אברהם מליאזנא]]
#[[ז'לובין]]
#[[אור התורה (ספר)]]
#[[שמואל זלמנוב (קורסקער)]]
#[[רבי עקיבא איגר]]
#[[מנחם מענדל אהרונוב]]
#[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]]
#[[jem]]
#[[רבי יוסף קארו]]
#[[מנחם מענדל קופרשטוך]]
#[[כהן (פירושונים)]]
#[[מנחם מענדל וילהלם]]
#[[מהרש"א]]
#רבי [[דוד הלוי סגל]]
}}

'''ראו גם ב[[מיוחד:תרומות/חב"דניק|תרומותי הצנועות]] יש עוד הרבה ב"ה...'''

==פרוייקטים אישיים==

*[[משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים]]
*התחלתי לעבור על כל הערכים הקיימים באתר, ולהוסיף בכל ערך לפחות עריכה אחת, אני בטוח שאם כמה משתמשים יעשו זאת - רמת האתר תעלה שבעתיים!!!

==דעת תחתון==

#טוב תיקון ערך קיים - מאשר פתיחת ערך חדש{{הערה|אשר ע"כ הנני להציע, כי כל מי שפותח ערך חדש, שלפנ"ז ידאג להשלים 5 ערכים חסרים שקיימים.}}.
#לא על כל חרק שזז צריך לפתוח ערך, ולא על כל משהו שפחות מוצא חן צריך לסגור ערך.
#חב"דפדיה צריכה להיות על-מפלגתית{{הערה|דהיינו להתייחס לשני הצדדים שבמטבע, ולהפסיק וויכוחי סרק בנושאים שלא קשורים לאתר.}}.
#אין סיבה לקרוא לראשונים / אחרונים בשמותיהם בלי תואר 'רבי'{{הערה|דהיינו שיהיה כתוב [[רבי יואל סירקיש]] ולא [[יואל סירקיש]].}}.
#אם למישהו משעמם ואין לו מה לעשות, פשוט שיערוך בחב"דפדיה ו'''לענין בלבד'''!!!
#חב"דפדיה הינה '''''אנציקלופדיה''''' אשר ע"כ מובן שאין לפתוח בה ערכים שאינם אנציקלופדיים!!!
#'''אני מוחה ובוכה ע"כ שאתר חב"דפדיה שם בקורת על אנשים וארגונים, כ-JEM וכדו', בקורת שמגיעה משנאה עמוקה המושרשת בלבבות, ואין בה שום תוכן רציני, הכל המצאות ושקרים נוראים, "נורא עלילות על בני אדם", ללא מקורות רציניים בתוך החסיד החב"די הפשוט{{הערה|אני כל הזמן מתאפק שלא לעזוב את האתר בגלל כך, כדי לא "לתת הכשר" על מעשה זה של האתר, ונשאר כאן רק בגלל הדברים האחרים הרציניים באתר.}}!!!'''

{{הערות שוליים}}

;אני משתדל מאד להמעיט ערכים הנמצאים בקטגוריות כמו אלו שלמטה, אשמח לעזרה...
{{תחזוקה}}
{{סטטיסטיקה 3}}

משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים

2021-05-23T09:53:20Z

חב"דניק:

<big>{{צבע גופן|כחול|דף זה, מיועד ליצירת והשלמת ערכים על ה[[אחרונים]], ובעצם, הבאת האחרונים לחב"דפדיה, משהו שחסר מאד. רוב הערכים יערכו (ולפחות יוגהו) ע"י '''{{א|חב"דניק}}. ליצירת ערכים - פנו בדף [[שיחת משתמש:חב"דניק]], או בדף השיחה של פרוייקט זה!!!}}</big>

נא לא ליצור ערכים סתם ללא הודעה מוקדמת כדי שלא תהיה התנגשות עריכה!!!

בתודה מראש! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']]

==שמות האחרונים לעריכה בזמן הקרוב==

רבי [[יהושע פלק כץ]] • רבי [[אריה לייב גינצבורג]] • רבי [[נתנאל וייל]] • רבי [[יוסף תאומים]] • רבי [[אריה לייב הלר]] • רבי [[אברהם דנציג]] • רבי [[יעקב לורברבוים]] • רבי [[שלמה קלוגר]] • רבי [[שלמה נצפרים]] • רבי [[שלום מרדכי שבדרון]] • רבי [[שמואל די מדינה]] • רבי [[אברהם די בוטון]] • רבי [[יוסף קורקוס]] • רבי [[יהודה רוזאניס]] • רבי [[חיים בנבנישתי]] • רבי [[אפרים נבון]] • רבי [[יחיא צאלח]] • רבי [[מרדכי כרמי]] • רבי [[יום-טוב אלגאזי]] • רבי [[חיים פלאג'י]] • רבי [[עבדאללה סומך]] • רבי [[דוד בן זמרא]] • רבי [[משה מטראני]] • רבי [[בצלאל אשכנזי]] • רבי [[יוסף מטראני]] • רבי [[לוי בן חביב]] • רבי [[אליעזר יהודה וולדנברג]] • [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]]

==להשלמה (קשר לחב"ד בעיקר) ועריכה וכו'==

[[הרמ"א]] • [[מגן אברהם]] • [[רבי שבתי כהן]] • [[פני יהושע]] • [[החת"ם סופר]] • רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] • רבי [[שמעון שקופ]] • רבי [[ברוך בער לייבוביץ']] • רבי [[שלום מזרחי שרעבי]] • הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] • הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]

==פעולות נוספות==

החלפת שם הדפים ל'רבי' ולא שם פרטי סתם!

==ערכים שהושלמו / נערכו / סודרו / '''נוצרו''' ע"י חב"דניק במסגרת הפרוייקט==

===ערכים חדשים===

#[[רבי שלמה לוריא]]
#רבי [[מרדכי יפה]]

===ערכים שהושלמו וכו'===

#[[רבי יואל סירקיש]]
#[[רבי עקיבא איגר]]
#[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]]
#[[רבי יוסף קארו]]
#[[מהרש"א]]
#[[הט"ז]]

==ראו גם==

*[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך]] - לשמות ה[[ראשונים]] וה[[אמוראים]]

==תבנית אחרונים==

{{אחרונים}}

משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים

2021-05-23T09:52:39Z

חב"דניק:

<big>{{צבע גופן|כחול|דף זה, מיועד ליצירת והשלמת ערכים על ה[[אחרונים]], ובעצם, הבאת האחרונים לחב"דפדיה, משהו שחסר מאד. רוב הערכים יערכו (ולפחות יוגהו) ע"י '''{{א|חב"דניק}}. ליצירת ערכים - פנו בדף [[שיחת משתמש:חב"דניק]], או בדף השיחה של פרוייקט זה!!!}}</big>

נא לא ליצור ערכים סתם ללא הודעה מוקדמת כדי שלא תהיה התנגשות עריכה!!!

בתודה מראש! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']]

==שמות האחרונים לעריכה בזמן הקרוב==

רבי [[יהושע פלק כץ]] • רבי [[אריה לייב גינצבורג]] • רבי [[נתנאל וייל]] • רבי [[יוסף תאומים]] • רבי [[אריה לייב הלר]] • רבי [[אברהם דנציג]] • רבי [[יעקב לורברבוים]] • רבי [[שלמה קלוגר]] • רבי [[שלמה נצפרים]] • רבי [[שלום מרדכי שבדרון]] • רבי [[שמואל די מדינה]] • רבי [[אברהם די בוטון]] • רבי [[יוסף קורקוס]] • רבי [[יהודה רוזאניס]] • רבי [[חיים בנבנישתי]] • רבי [[אפרים נבון]] • רבי [[יחיא צאלח]] • רבי [[מרדכי כרמי]] • רבי [[יום-טוב אלגאזי]] • רבי [[חיים פלאג'י]] • רבי [[עבדאללה סומך]] • רבי [[דוד בן זמרא]] • רבי [[משה מטראני]] • רבי [[בצלאל אשכנזי]] • רבי [[יוסף מטראני]] • רבי [[לוי בן חביב]] • הרב [[צבי פסח פרנק]] • רבי [[אליעזר יהודה וולדנברג]]

==להשלמה (קשר לחב"ד בעיקר) ועריכה וכו'==

[[הרמ"א]] • [[מגן אברהם]] • [[רבי שבתי כהן]] • [[פני יהושע]] • [[החת"ם סופר]] • רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] • רבי [[שמעון שקופ]] • רבי [[ברוך בער לייבוביץ']] • רבי [[שלום מזרחי שרעבי]] • [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] • הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] • הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]

==פעולות נוספות==

החלפת שם הדפים ל'רבי' ולא שם פרטי סתם!

==ערכים שהושלמו / נערכו / סודרו / '''נוצרו''' ע"י חב"דניק במסגרת הפרוייקט==

===ערכים חדשים===

#[[רבי שלמה לוריא]]
#רבי [[מרדכי יפה]]

===ערכים שהושלמו וכו'===

#[[רבי יואל סירקיש]]
#[[רבי עקיבא איגר]]
#[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]]
#[[רבי יוסף קארו]]
#[[מהרש"א]]
#[[הט"ז]]

==ראו גם==

*[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך]] - לשמות ה[[ראשונים]] וה[[אמוראים]]

==תבנית אחרונים==

{{אחרונים}}

משתמש:חב"דניק

2021-05-23T09:47:46Z

חב"דניק:

{{חופשה חב"דפדית}}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|'''ברוכים הבאים לדף המשתמש של <big>{{א|חב"דניק}}</big> ב[[שיחת משתמש:חב"דניק|דף השיחה שלי]] תוכלו לכתוב לי על כל מה שאתם רוצים, ואני אשתדל לענות לכם כמה שיותר מהר'''...

ניתן לתקשר איתי גם במייל: mendyc824@gmail.com

בברכה, חב"דניק

נ.ב. כעת אני בחופשה, ניתן ליצורק שר דרך השיחה והמייל, ייתכן שקצת אהיה פעיל בחופשה}}
|}
[[קובץ:רבנו נשיאנו.jpg|שמאל|ממוזער|335px|[[הרבי]] ביציאה מחדרו הק', נראה המזכיר הרב [[בנימין קליין]]]]

==ציוני דרך באתר==

נהגתי לערוך באתר ללא חשבונות משתמש, והיו לי כמה מאות עריכות, עד שהחלטתי להרשם:

*נרשמתי לאתר ביום ראשון יום הבהיר '''[[י"א ניסן]] [[תש"פ]]''' בשעה 15:46 שעון חב"דפדיה (17:46).
*כבר ביום '''[[כ"ז ניסן]] [[תש"פ]]''' מלאו לי 100 עריכות.
*ביום '''[[ב' סיון]] [[תש"פ]]''' הורשיתי להעלות תמונות.
*ב[[כ"א תמוז]] יצאתי לחופשה חב"דפדית, וב[[ב' מנחם אב]] חזרתי ובגדול, עד ליום [[ג' אלול]] שנת [[תש"פ]]...
*ביום '''[[ז' מנחם אב]] [[תש"פ]]''' מלאו לי ב"ה{{הערה|שם=עריכות|בעריכה בה אני כותב את שורות אלו...}} 1000 עריכות.
*ביום '''[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"פ]]''' מלאו לי בס"ד{{הערה|שם=עריכות}} 1500 עריכות.
*ביום '''[[ט"ז תשרי]] [[תשפ"א]] מלאו לי 2000 עריכות כ"י.

'''כיום אני לא פעיל ברוב השנה, למעט ימי "בין הזמנים" דהישיבה, בהם אני חוזר לתרום לאתר'''

==קצת עלי==

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגד ציונות}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - איפכא מסתברא'ניק}}
{{משתמש - מבצע תפילין}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{משתמש - תכנית המאה}}
{{משתמש - אחדות}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - שולחן ערוך}}
{{משתמש - רבני חב"ד}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
{{משתמש - אחדות אמיתית}}
{{משתמש - ידע היסטוריה}}
{{משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}}
}}
בע"ה אני משתדל לתרום כפי יכולתי, אמנם אני מתמקד בשיפור ערכים ותיקונים ספרותיים, יותר מאשר ביצירת ערכים, עבודתי העיקרית היא ב'''[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה|השלמת הערכים החסרים]]''', שם השלמתי כבר עשרות ערכים כן ירבו, שחלקם מפורטים להלן, אשמח אם תעזרו לי בנושא.

ניתן לכתוב לי בדף ה[[שיחת משתמש:חב"דניק|שיחה שלי - בית חב"ד פתוח לכולם]]. או במייל שלי: mendyc824@gmail.com, ואשמח לענות לכם!

[[לחיים]] ולברכה!!!

~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~

אני מרבה להשתתף בדיונים בדפי שיחה, להעיר ולהאיר למשתמשים אחרים, כדי להעמד יחד על האמת הנכונה.

==ערכים שיצרתי==

#[[צבי הירש רסקין]]
#[[סדרת אוצרות]]
#[[סדרת השערים (היכל מנחם)]]
#[[רבנו גרשום]]
#[[רבי שלמה לוריא]]
#[[פרוייקט לקוטי שיחות]]
#רבי [[מרדכי יפה]]

==ערכים ששיפרתי, הרחבתי והשלמתי משמעותית==

{{טורים|מספר=3|תוכן=
#[[יואל סירקיש]]
#[[יוסף יצחק הבלין]]
#[[דב זאב קוזבניקוב]]
#[[יצחק אייזיק אפשטיין]]
#[[שמחה גורודצקי]]
#[[השלוחים לארץ הקודש]]
#[[אדמו"ר הריי"צ]]
#[[אחי תמימים ראשון לציון]]
#[[אתרוג]]
#[[חב"ד סטרשלה]]
#[[יציאת מצרים]]
#[[חצוצרות המקדש]]
#[[משה יאיר וינשטוק]]
#[[הגהות מיימוניות]]
#[[יחידות]]
#[[המגיד ממעזריטש]]
#[[היכל מנחם (ירושלים)]]
#[[עידו יצחק ארליך-ובר]]
#[[משה ובר]]
#[[יעקב בן משה מולין]]
#[[חיים אברהם מליאזנא]]
#[[ז'לובין]]
#[[אור התורה (ספר)]]
#[[שמואל זלמנוב (קורסקער)]]
#[[רבי עקיבא איגר]]
#[[מנחם מענדל אהרונוב]]
#[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]]
#[[jem]]
#[[רבי יוסף קארו]]
#[[מנחם מענדל קופרשטוך]]
#[[כהן (פירושונים)]]
#[[מנחם מענדל וילהלם]]
#[[מהרש"א]]
#רבי [[דוד הלוי סגל]]
}}

'''ראו גם ב[[מיוחד:תרומות/חב"דניק|תרומותי הצנועות]] יש עוד הרבה ב"ה...'''

==פרוייקטים אישיים==

*[[משתמש:חב"דניק/פרוייקט אחרונים]]
*התחלתי לעבור על כל הערכים הקיימים באתר, ולהוסיף בכל ערך לפחות עריכה אחת, אני בטוח שאם כמה משתמשים יעשו זאת - רמת האתר תעלה שבעתיים!!!

==דעת תחתון==

#טוב תיקון ערך קיים - מאשר פתיחת ערך חדש{{הערה|אשר ע"כ הנני להציע, כי כל מי שפותח ערך חדש, שלפנ"ז ידאג להשלים 5 ערכים חסרים שקיימים.}}.
#לא על כל חרק שזז צריך לפתוח ערך, ולא על כל משהו שפחות מוצא חן צריך לסגור ערך.
#חב"דפדיה צריכה להיות על-מפלגתית{{הערה|דהיינו להתייחס לשני הצדדים שבמטבע, ולהפסיק וויכוחי סרק בנושאים שלא קשורים לאתר.}}.
#אין סיבה לקרוא לראשונים / אחרונים בשמותיהם בלי תואר 'רבי'{{הערה|דהיינו שיהיה כתוב [[רבי יואל סירקיש]] ולא [[יואל סירקיש]].}}.
#אם למישהו משעמם ואין לו מה לעשות, פשוט שיערוך בחב"דפדיה ו'''לענין בלבד'''!!!
#חב"דפדיה הינה '''''אנציקלופדיה''''' אשר ע"כ מובן שאין לפתוח בה ערכים שאינם אנציקלופדיים!!!
#'''אני מוחה ובוכה ע"כ שאתר חב"דפדיה שם בקורת על אנשים וארגונים, כ-JEM וכדו', בקורת שמגיעה משנאה עמוקה המושרשת בלבבות, ואין בה שום תוכן רציני, הכל המצאות ושקרים נוראים, "נורא עלילות על בני אדם", ללא מקורות רציניים בתוך החסיד החב"די הפשוט{{הערה|אני כל הזמן מתאפק שלא לעזוב את האתר בגלל כך, כדי לא "לתת הכשר" על מעשה זה של האתר, ונשאר כאן רק בגלל הדברים האחרים הרציניים באתר.}}!!!'''

{{הערות שוליים}}

;אני משתדל מאד להמעיט ערכים הנמצאים בקטגוריות כמו אלו שלמטה, אשמח לעזרה...
{{תחזוקה}}
{{סטטיסטיקה 3}}

מרדכי יפה

2021-05-23T09:46:35Z

חב"דניק: סיום עריכה

{{דמות
|שם=מרדכי יפה
|תאריך לידה=ר"צ
|מקום לידה=פראג
|תאריך פטירה=[[ג' אדר]] ב' שע"ב
|מקום פעילות=בוהמיה ו[[פולין]]
|השתייכות=
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק
|תפקידים נוספים=מפרש [[רש"י]] על התורה, ו[[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]]
|רבותיו=[[הרמ"א]] ו[[שלמה לוריא|המהרש"ל]]
|בני דורו=
}}
רבי '''מרדכי יפה''' (ה'ר"צ - [[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ו[[פולין]], רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי ה[[שלחן ערוך]] ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם '''הלבוש''').

==תולדות חיים==

רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"צ בעיר פראג לאביו רבי אברהם יפה, רבה של מדינת בוהמיה, שהיה מצאצאיו של [[רש"י]].

בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}.

לאחר נישואיו חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]].

רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ.

בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה.

זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.

ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}.

הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.

הלבוש היה גם מקובל גדל, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}.

==משפחתו==

*בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז).
*בנו, ר' אריה לייב יפה.
*חתנו, ר' שמואל וואל.
*חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק.
*חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.

מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', והרב [[אברהם יצחק קוק]].

==ספריו==

רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם:

*'''לבוש התכלת''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים עד הלכות [[שבת]].
*'''לבוש החור''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים מהלכות שבת עד סופו.
*'''לבוש עטרת זהב''' - על [[שלחן ערוך]] יורה דעה.
*'''לבוש הבוץ והארגמן''' - על [[שלחן ערוך]] אבן העזר.
*'''לבוש עיר שושן''' - על [[שלחן ערוך]] חושן משפט.
*'''לבוש האורה''' - חיבור על [[פירוש רש"י]] על התורה ועל פירוש הרא"ם על רש"י.
*'''לבוש פינת יקרת''' - פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]].
*'''לבוש אדר היקר''' - חיבור על הלכות [[קידוש החודש]] ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
*'''לבושי אור יקרות''' - פירוש על חיבורו ה[[קבלה|קבלי]] של רבי [[מנחם רקנאטי]] על התורה.
*'''לבוש ששון ושמחה''' - דרשות, ספרו זה לא הודפס.

רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]], משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי [[יוסף קארו]] - ה[[שלחן ערוך]] לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת ה[[רמב"ם]], לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של [[הרמ"א]] - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן.

אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך{{הערה|עובדה המזכירה את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בעריכת [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שלחנו]] שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.}}.

==אצל רבותינו נשיאנו==

הלבוש מוזכר רבות ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובקונטרס אחרון שלו, וכן ב[[שו"ת צמח צדק]] שאף דן בדבריו פעמים רבות{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.}}.

ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}} שאביו של רבי [[יואל בעל שם]] מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.

הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ההבדל בין [[חג הפורים]] ל[[חג החנוכה]], שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של [[בני ישראל]], ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף{{הערה|לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראה לדוגמא [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ח]] עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים [[תשי"א]] הערה 79, ועוד.}}.

כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום{{הערה|אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה ל[[תהלים אוהל יוסף יצחק]] (עמ' 3).}}.

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

רבי שלמה לוריא

2021-05-23T09:42:05Z

חב"דניק: תבנית דמות

{{דמות
|שם= שלמה לוריא
|תאריך לידה=עד"ר
|מקום לידה=סלוצק
|תאריך פטירה=[[כסלו]] של"ד
|מקום פעילות=פולין
|השתייכות=
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], מגיה ומפרש הש"ס, פוסק
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי יצחק קלויבר
|בני דורו=[[הרמ"א]], [[המהר"ל מפראג]]
}}
רבי '''שלמה לוריא''' (מכונה '''רש"ל''' או '''מהרש"ל'''. ה'עד"ר - [[י"ב כסלו|י"ב]] [[כסלו]] ה'של"ד), היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], מפרשי ומגיהי ה[[גמרא]], ומנהיגי יהדות [[אשכנז]]. הוא חי ופעל בערים שונות ברחבי [[פולין]], והיה [[ראש ישיבה]] בערים אלו.

==תולדות חיים==

המהרש"ל נולד בשנת עד"ר{{הערה|ע"פ [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.}} לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק.

בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל (ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.}}.

על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - '''שר יצחק'''{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.}}, ו'''שלמה רבי יצחק'''{{הערה|ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.}}.

לאחר פטירתו של סבו, בשנת רח"צ, עברו המהרש"ל והמהר"ל ללמוד בעיר קראקא, שם למדו יחד עם ה[[רמ"א]], המהרש"ל נשאר שם שלש שנים{{הערה|ראה ספר הזכרונות פרק פ"ד-פ"ה. אמנם יש אומרים שכבר בשנת רצ"ט הוא היה דיין וראש ישיבה בבריסק. ונראה שלפי אדמו"ר הריי"צ לא גורסים את התקופה שהוא היה בבריסק, ואמנם אין לכך מקור מבוסס, לבד מזאת שהוא סידר שם גט בשנת רצ"ט.}}.

בשנת ש"א בערך התחתן המהרש"ל עם ליפקא, בתו של רבי קלמן הברקשטן{{הערה|יש החולקים על קביעה זו. רבי קלמן היה רב העיר וראש הישיבה בלבוב ואחר כך באוסטרהה. לאחר שעבר לכהן כרב העיר בריסק, מונה המהרש"ל לרב העיר אוסטראה במקומו. לאחר מכן הוא עלה ל[[ארץ ישראל]], והיה הרב הראשון לאשכנזים בירושלים, ואף נפגש עם ה[[אריז"ל]] (ראה חיד"א, מדבר קדמות מערכת י').}}{{הערה|קביעת התאריך הזו היא ע"פ ספר הזכרונות שם, אולם יש כותבים שהוא התחתן כבר בשנת רצ"ה, ואולי לאחר נישואיו נסע ללמוד בקראקא.}}{{הערה|יש אומרים שהוא מונה ל[[ראש הישיבה]], ו[[דיין]] של העיר בריסק. ויש הגורסים שהוא גם נולד בעיר זו.}}, בשנת ד"ש, עבר חמיו לכהן כרב העיר בריסק, והוא מילא את מקומו כרב העיר אוסטראה. בצו מלכותי מאותה תקופה, הוא מונה בתור רב הכולל של כל יהודי מדינת ואהלין.

בשנת שי"ג, עבר לכהן כ[[רב]] ו[[ראש הישיבה]] בלובלין. בתחילה כיהן כראש ישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, אך לאחר מחלוקת עם רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא על היחס לשיטת הפלפול, שיסד רבי שלום שכנא, והמהרש"ל נאבק בה, נאלץ לעזוב את הישיבה והקים ישיבה משלו.

ה[[חיד"א]] כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה.

המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]]{{הערה|אחיו של ה[[רמ"א]] התחתן עם בתו של המהרש"ל.}}, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן [[אדמו"ר הזקן]] בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א{{הערה|לדוגמא: ראה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק ד', סימן תקי"ג סעיף ט"ז, ובקונטרס אחרון סימן ה', שם פוסק אדה"ז כ"רש"ל וסיעתו" ולא כמו הרמ"א. וכך יש עוד מקומות רבים.}}.

המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד ה[[ראשונים]].

המהרש"ל נפטר בלובלין ב[[י"ב בכסלו]] ה'של"ד.

==משפחתו==

*בנו, רבי יחיאל לוריא - [[ראש ישיבה]] בלובלין במקום אביו.
*בנו, רבי זאב וולף לוריא.
*בתו, שרה אשת המקובל רבי יהודה ליב רבה של העיר אפאלי.
*בתו, ולנטינה אשת רבי אפרים פישל רב העיר בריסק.
*בתו, מרים אשת רבי אליעזר איסרליש, אחיו של ה[[רמ"א]].
*בתו, אשת רבי שמעון אוירבך, רבן של הערים: טורבין, לובמלא, פרעמישלא, וויען, פוזנא ופראג.

==תלמידיו==

למהרש"ל היו תלמידים רבים, שלמדו בישיבתו הגדולה בלובלין. חלקם המשיכו את מאבקו בשיטת הפלפול.

בין הגדולים שבהם היו:

*רבי ישעיה הלוי הורוביץ - [[השל"ה]].
*רבי יהושע פלק כץ - מחבר הספרים "פרישה" ו"דרישה" על הטור, {{מונחון|והסמ"ע|ראשי תבות: ספר מאירת עיניים}} על השולחן ערוך.
*רבי שלמה אפרים מלונטשיץ - מחבר הפירוש "כלי יקר" על [[חמשה חומשי תורה]].
*רבי חיים בן בצלאל מפרידבורג - אחיו של ה[[מהר"ל מפראג]] ומחבר "ספר החיים".
*רבי אליהו בעל שם מחלם.
*רבי בנימין אהרן סלניק - מחבר "משאת בנימין".
*רבי משה מאט מחבר "מטה משה".

ועוד תלמידים רבים, שהיו מגדולי הרבנים והפוסקים בדור שאחריו{{הערה|1=ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29142&st=&pgnum=38&hilite= כאן] עוד תלמידים.}}.

==משנתו==

*המהרש"ל נודע כפוסק תקיף, העשוי ללא חת, הוא חלק על [[ראשונים]], והתבטא בלשונות חריפים ביותר על גדולי דורו, ועל כמה [[ראשונים]]. מאידך, המהרש"ל גם התבטא בצורות מיוחדות על כמה ראשונים, ביניהם [[בעלי התוספות]], ה[[רמב"ם]] וה[[מהר"ם מרוטנבורג]].
*המהרש"ל התנגד בצורה חריפה לשיטת הפלפול{{הערה|ראה לעיל בפיסקה תולדות חיים על הדברים שנגרמו מכך.}}.
*המהרש"ל היה ידיד קרוב ביותר של ה[[רמ"א]], ולמרות שחלקו רבות אחד עם השני, הם התבטאו בצורות נפלאות אחד על השני.
*המהרש"ל היה [[מקובל]] גדול וכתב כמה ענינים בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ולקמן בפיסקה "אצל רבותינו נשיאנו".}}.
*ב[[בית הכנסת]] של המהרש"ל בעיר לובלין, היה נוסח תפלה מיוחד שקבע המהרש"ל, והמהרש"ל התנגד לתפלה ב[[נוסח האר"י]] ונוסח ספרד בביהכנ"ס שלו. מסופר{{הערה|רשימות דברים (מהדורה חדשה) עמ' 219.}} שפעם הגיע [[המגיד מקוז'ניץ]] ללובלין, והלך להתפלל בביהכנ"ס של המהרש"ל, ואמרו לו שהמהרש"ל הקפיד על אלו שמתפללים בנוסח האר"י ונוסח ספרד בביהכנ"ס שלו, ואמר המגיד שהוא מקווה שעליו המהרש"ל לא יקפיד. וכאשר התקרב אל העמוד ואמר את הפסוק "הודו", מיד חזר לאחוריו ואמר שהמהרש"ל הקפיד עליו.

==אצל רבותינו נשיאנו==

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות פרק פ"ג.}} שמוצאה של סבתו של [[אדמו"ר הזקן]] - מרת רחל, אשתו של רבי [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]] אביו של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]], אביו של אדה"ז, היה ממשפחה מכובדת מפוזנא, שהתייחסו למהרש"ל.

בספר הזכרונות מביא אדמו"ר הריי"צ פרטים רבים בתולדות חייו של המהרש"ל{{הערה|כפי שניתן לראות לעיל בפיסקה תולדות חיים.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים רבות את המהרש"ל ב[[שולחן ערוך]], [[צמח צדק]], ובשו"ת שלהם. אדמו"ר הזקן כותב בשו"ת שלו{{הערה|סימן י"ב.}}: {{ציטוטון|יש לסמוך על הפוסקים האחרונים שאנו נמשכים אחריהם בכל מקום ה"ה רמ"א ו'''רש"ל''' וט"ז וש"ך .. שכן דעת רש"ל וסיעתו (ומוכרח הוא ודאי..).}} ומציין את המהרש"ל כראש סיעת האחרונים הללו, שעליהם אנו סומכים בכל מקום.

בשיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי"א]], הקדיש הרבי שיחה שלמה לבאר את החילוק בין בני [[בבל]] לבני [[ארץ ישראל]], והשיחה מתבססת ברובה ע"פ דברי המהרש"ל.

המהרש"ל כותב בספרו ים של שלמה{{הערה|מסכת גיטין פרק ד' סימן כ"ו. הובא גם בשם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ש' בסופה.}} את הסבר השם '[[שניאור]]': אחד שם אביו היה מאיר, ושם אבי אשתו היה אורי, וכאשר נולד להם בן היה וויכוח כיצד לקרוא אותו, וכדי לעשות שלום קראוהו '''[[שניאור]]''', שמשמעותו שני אורות - מאיר ואורי. על סמך ביאור זה מתבססים רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ספר התולדות הבעש"ט חלק א' עמ' 126 ובנסמן בהערה 34 שם.}} שאדמו"ר הזקן נקרא שניאור ע"ש שני האורות - אור הנגלה ואור החסידות.

אדמו"ר הריי"צ כותב{{הערה|ספר הזכרונות שם.}} שהמהרש"ל היה מקובל גדול.

==ספריו==
===חכמת שלמה===

הספר '''חכמת שלמה''', הוא ספרו של המהרש"ל ובו חידושיו והגהותיו על ה[[ש"ס]]. הספר נדפס במהדורת [[ש"ס וילנא]] ואילך, יחד עם פירושיהם של ה[[מהרש"א]] וה[[מהר"ם מלובלין]].

חלק החידושים כולל את חידושיו של המהרש"ל על ה[[ש"ס]], אמנם החלק החשוב יותר בספר הוא ההגהות, אותם ליקט המהרש"ל מעשרות כתבי יד ומהדורות של הש"ס, וכך הגיה את הש"ס מכל טעויות הדפוס שנכנסו בו במהלך השנים. המהרש"ל עבד על ספר זה שנים רבות, והשקיע בו מאמצים עצומים, עד שהוא נחשב לגדול המגיהים של הש"ס{{הערה|השוני בין הגהותיו של המהרש"ל להגהותיו של ה[[יואל סירקיש|ב"ח]] על הש"ס הוא: הב"ח כתב את הגהותיו לפי הסברא, והמהרש"ל ע"פ הגרסאות שהונחו לפניו.}}.

הספר נדפס לראשונה בכרך בפני עצמו בשנת ה'שמ"ב. במרוצת הזמן שיבצו את תיקוניו בגוף הגמרא, על פי רוב ללא כל אזכור או סימן לתיקון או שינוי הנוסח. מהדורת הש"ס קושטנדינא (ה'שמ"ג - ה'שמ"ח) הייתה הראשונה אשר הוגהה על פי ה"חכמת שלמה", ובעקבותיה הלכו רוב מהדורות הש"ס המאוחרות. בעקבות הטמעת התיקונים בגוף הגמרא, נדפס ה"חכמת שלמה", החל ממהדורת אמסטרדם ה'תנ"א, במתכונת מקוצרת, ובה הוכנסו רק הקטעים העוסקים בביאור, וכן מקצת הגהות. במהדורת הש"ס החדשה של [[עוז והדר]], ההדירו את הספר מחדש בתוספת הערות וציונים והחזירו למקומם את כל ההגהות שהושמטו במהדורות הקודמות. כמו כן, הפרידו את ההגהות והביאורים לשני מדורים נפרדים.

===ים של שלמה===

הספר '''ים של שלמה''', הוא ספרו של המהרש"ל, בו הוא פוסק הלכות לפי סדר ה[[ש"ס]], המהרש"ל פוסק את ההלכות לפי ה[[ש"ס]], ה[[ראשונים]], [[מנהג]]ים ולפי דעתו הוא. המהרש"ל חולק גם על ראשונים, כיוון שלפי דעתו, מותר לחלוק על הראשונים, ורק על ה[[אמוראים]] ולמעלה מהם אסור לחלוק.

בהקדמה לים של שלמה [[מסכת יבמות]] כותב המהרש"ל:

{{ציטוט|תוכן=כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל [[מסכת כתובות|כתובות]] יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה}}

ואכן, המהרש"ל לא הספיק לסיים את חיבור הספר על כל הש"ס.

למרבה הצער, כיום לא נמצאים בידינו ספרי ים של שלמה על כל המסכתות שכתב המהרש"ל, אלא רק על שבע מסכתות, וגם במסכתות אלו חסרים חלקים, המסכתות שיש בידינו הן: [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]] ו[[מסכת חולין|חולין]]. ידוע שהמהרש"ל כתב את ספרו זה על עוד תשע מסכתות{{הערה|ע"פ ציטוטי המהרש"ל עצמו, וע"פ ציטוטי תלמידיו.}}, אמנם לא ידוע אלו מסכתות הן{{הערה|ידוע שיש על [[מסכת שבת]], ויש אומרים שנמצא עותק על [[מסכת בבא בתרא]].}}

===ספרים נוספים של המהרש"ל===

*'''תשובות מהרש"ל''', ובו יש ליקוט של שו"ת שנכתבו על ידי המהרש"ל. תשובות המהרש"ל צוטטו רבות על ידי פוסקי הדורות הבאים.
*'''יריעות שלמה''', הגהות המהרש"ל ב[[פירוש רש"י על התורה]].
*'''מכונות ועטרת שלמה''', הגהות על ספר "שערי דורא" לרבי יצחק מדורא, העוסק בעניני כשרות המזון. ספר זה יצא לאור על ידי תלמידיו, בשתי נוסחאות: אחת 'מכונות שלמה' והשניה 'עטרת שלמה', בכל אחת מהנוסחאות יש מה שאין בחברתה, ויש ביניהם שינויים רבים, במהדורות האחרונות של הספר הדפיס את שניהם יחד בשם 'מכונות ועטרת שלמה'.
*'''עמודי שלמה''', הגהות על ה{{מונחון|סמ"ג|ספר מצוות גדול}}.
*הגהות על ה[[ארבעה טורים|טור]].
*זמירות לשבת ומוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירוש יש גם [[מנהג]]ים והנהגות לשבת ולמוצאי שבת.
*המהרש"ל חיבר גם כמה כתבים ב[[קבלה]], כגון פירוש על פרק ס"ז ב[[תהלים]] בשם 'מנורת זהב טהור'{{הערה|פירוש זה יצא עוד בחיי המהרש"ל.}}, וכן כלולים בכתביו האחרים ענינים קבליים.

===ההסכמות על ספריו===

על ספריו של המהרש"ל{{הערה|חכמת שלמה וים של שלמה.}} כתבו הסכמות כמה מגדולי האחרונים. ביניהם: ה[[רמ"א]] שכתב באופן נדיר. [[השל"ה הקדוש]], רבי אפרים שלמה לונטשיץ - אב"ד פראג ומחבר הפירוש 'כלי יקר', רבי יום טוב ליפמן - מחבר הפירוש 'תוספות יום טוב' על המשנה, ועוד רבים.

חלקם אף הוסיפו קריאה מיוחדת לקנות את הספר.

==לקריאה נוספת==

*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]], פרקים פ"ג עד פ"ו.
*כרם שלמה, ר' שמואל אבא הורודצקי, דראהביטש [[תרנ"ז]].

==קישורים חיצוניים==

===תולדות חיים===

*'''רבינו המהרש"ל''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29142&st=&pgnum=1&hilite= כרם שלמה: תולדות המהרש"ל], דראהאביטש תרנ"ז.
*'''רבי שלמה לוריא''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2595&pgnum=36 אנציקלופדיה 'אוצר ישראל'] חלק ו' עמ' 28-30.
*'''רבי שלמה לוריא''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36620&pgnum=150 אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל], חלק ד' עמ' 1294-1300.

===ספריו===
*{{HebrewBooks||שו"ת מהרש"ל|43034|לעמבערג תרי"ט}}.
*[https://www.hebrewbooks.org/40935 ים של שלמה גיטין].
*[https://www.hebrewbooks.org/40932 ים של שלמה בבא קמא].
*[https://www.hebrewbooks.org/14086 ים של שלמה ביצה].
*[https://www.hebrewbooks.org/40933 ים של שלמה חולין].
*[https://www.hebrewbooks.org/14087 ים של שלמה יבמות].
*[https://www.hebrewbooks.org/14089 ים של שלמה כתובות].
*[https://www.hebrewbooks.org/14090 ים של שלמה קידושין].

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:אחרונים}}
[[קטגוריה:אחרונים|ל]]
[[קטגוריה:פוסקים]]

יואל סירקיש

2021-05-23T09:39:55Z

חב"דניק: הרחבה

{{דמות
|שם= יואל סירקיש
|תאריך לידה=שכ"א
|מקום לידה=לובלין
|תאריך פטירה=[[כ' אדר]] ת'
|מקום פעילות=פולין
|השתייכות=
|תחומי עיסוק= רב, [[אב"ד]], פוסק
|תפקידים נוספים=מגיה הש"ס
|רבותיו=
|בני דורו=
}}
רבי '''יואל סירקיש{{הערה|נכתב גם "סירקיס".}}''' (ה'שכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), מכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי ה[[אחרונים]], מגיהי הש"ס, והפוסקים שבדורות האחרונים.

==תולדות חיים==

נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר לובלין.

כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה ב[[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'.

==רבותיו==
*אביו רבי שמואל יפה.
*רבי הירש שור מבריסק.
*רבי פייבוש מקראקא.

==מתלמידיו==
*רבי דוד הלוי סג"ל, [[הט"ז]].
*הגאון בעל מגיני שלמה.
*רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק.
*רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין בלבוב ולובלין.
*רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".
*רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר.

==לימוד קבלה==

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.

==חיבוריו==
*'''בית חדש''' - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]].

הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מ[[רבי יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש.

כמו שכותב הב"ח בהקדמתו לספרו:
{{ציטוט|תוכן=אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו}}.

*שו"ת הב"ח.
*ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]].
*חידושים על הש"ס.
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).

==התייחסויות רבותינו נשיאנו אליו ==

[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח.

מסופר{{הערה|[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.}} שפעם התעכב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסעודת שבת קודש ביום, ותמה על כך בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בפניו. בתחילה לא חפץ אדמו"ר הצמח צדק לומר לו מדוע התעכב, אך בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף. כשנסתלק הב"ח, תבעוהו על כך שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל אדמו"ר הזקן, והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדמו"ר הזקן וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. באותו היום הגיע אדמו"ר הזקן לנכדו הצמח צדק ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו, מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצמח צדק שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב.

אדמו"ר הצמח צדק אמר על הב"ח: "הב"ח הוא בר-סמכא. כל הצדיקים חייבים לעבור את הגיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל ציננו קודם לכן את הגיהנם במשך שישים יום"{{הערה|ראה אוצר מנהגי חב"ד ניסן אייר סיון עמ' רס"א ושם עמ' ר"ס: "סיפר [הרה"ק ר"י מנשכיז] שהבעש"ט שאל בחלומו על חדש בזמן הזה אין הדין, וענו אותו שלאחר פטירת הב"ח ציננו את הגיהנם ארבעים. יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח (ראה שם בהערה הגירסאות בזה). ובבוקר עמד הבעש"ט זלה"ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו. ואמר, כדאי הב"ח שמתיר כדי לסמוך עליו".}}.

כמה וכמה פעמים מצטט [[הרבי]] בהדגשה את דבריו של הב"ח על הכוונה הנדרשת ב[[לימוד התורה]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ב"ח לטור אורח חיים סימן מז, ד"ה ומה שאמר. עיין שם באריכות|תוכן=
כונתו ית' מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה . . ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהייתה השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש הייתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה הייתה מאירה מכבודו . . אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם . . הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלה לה למעלה, והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה}}

הרבי מזכיר את הדברים באמרו{{הערה|לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.}}: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..."

==משפחתו==
*אשתו מרת בילא{{הערה|נפטרה בקראקא ב[[שביעי של פסח]] ה'שצ"ח.}}, בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.
*בנו רבי שמואל צבי הירץ{{הערה|לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.}}.
*בתו רבקה, אשת תלמידו ה[[ט"ז]]{{הערה|ב[[תנאים (הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [[קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}.
*בתו אשת ר' נפתלי הירץ בן ר' יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערה|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1872 רבי יואל סירקיס (הב"ח)] {{חב"ד בישראל}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים|ס]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

מרדכי יפה

2021-05-23T09:36:44Z

חב"דניק: /* אצל רבותינו נשיאנו */

{{בעבודה מתמשכת}}
רבי '''מרדכי יפה''' (ה'ר"צ - [[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ו[[פולין]], רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי ה[[שלחן ערוך]] ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם '''הלבוש''').

==תולדות חיים==

רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"צ בעיר פראג לאביו רבי אברהם יפה, רבה של מדינת בוהמיה, שהיה מצאצאיו של [[רש"י]].

בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}.

לאחר נישואיו חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]].

רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ.

בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה.

זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.

ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}.

הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.

הלבוש היה גם מקובל גדל, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}.

==משפחתו==

*בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז).
*בנו, ר' אריה לייב יפה.
*חתנו, ר' שמואל וואל.
*חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק.
*חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.

מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', והרב [[אברהם יצחק קוק]].

==ספריו==

רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם:

*'''לבוש התכלת''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים עד הלכות [[שבת]].
*'''לבוש החור''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים מהלכות שבת עד סופו.
*'''לבוש עטרת זהב''' - על [[שלחן ערוך]] יורה דעה.
*'''לבוש הבוץ והארגמן''' - על [[שלחן ערוך]] אבן העזר.
*'''לבוש עיר שושן''' - על [[שלחן ערוך]] חושן משפט.
*'''לבוש האורה''' - חיבור על [[פירוש רש"י]] על התורה ועל פירוש הרא"ם על רש"י.
*'''לבוש פינת יקרת''' - פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]].
*'''לבוש אדר היקר''' - חיבור על הלכות [[קידוש החודש]] ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
*'''לבושי אור יקרות''' - פירוש על חיבורו ה[[קבלה|קבלי]] של רבי [[מנחם רקנאטי]] על התורה.
*'''לבוש ששון ושמחה''' - דרשות, ספרו זה לא הודפס.

רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]], משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי [[יוסף קארו]] - ה[[שלחן ערוך]] לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת ה[[רמב"ם]], לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של [[הרמ"א]] - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן.

אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך{{הערה|עובדה המזכירה את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בעריכת [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שלחנו]] שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.}}.

==אצל רבותינו נשיאנו==

הלבוש מוזכר רבות ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובקונטרס אחרון שלו, וכן ב[[שו"ת צמח צדק]] שאף דן בדבריו פעמים רבות{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.}}.

ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}} שאביו של רבי [[יואל בעל שם]] מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.

הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ההבדל בין [[חג הפורים]] ל[[חג החנוכה]], שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של [[בני ישראל]], ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף{{הערה|לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראה לדוגמא [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ח]] עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים [[תשי"א]] הערה 79, ועוד.}}.

כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום{{הערה|אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה ל[[תהלים אוהל יוסף יצחק]] (עמ' 3).}}.

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}

משה אליהו גוראריה

2021-05-20T16:00:42Z

חב"דניק: עריכה

הרב '''משה אליהו גוראריה''', הינו משפיע ורב קהילת חב"ד בפמונה הסמוכה למונסי נ.י, עורך ספרים, והערוך הראשי של [[מכון אור החסידות]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו המשפיע הרב [[מיכאל גוראריה]] מסידני, בן הרב שלום דובער גוראריה, משלוחי הרבי בדרום אפריקה, בנו של ה[[משפיע]] ר' [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]. מצד אימו הוא נכדו של המשפיע הרב [[אלימלך צוויבל]] ממוריסטון.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בסידני (שהיתה אז בראשותו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]), וב[[ישיבת תומכי תמימים מוריסטאון]].

הרב גוראריה משמש כעורך הראשי של [[מכון אור החסידות]].

הרב גוראריה כתב כמה מאמרים בסדרת המאמר המבואר שיצאו לאור בסידרת "מעיינות".

מאז תשע"ה משמש כסגן עורך ואחד הכותבים המרכזיים ב[[חסידות מבוארת]]. נודע בבאוריו העמוקים והבהירים, בסוגיות עמוקות בחסידות.

שימש כמשפיע בישיבת חב"ד בווצ'סטער.

הרב גוראריה מוסר שיעורים ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]],

באתר [[anash.org]] מעביר הרב גוראריה מדי פעם שיעורים וביאורים מתוך [[לקוטי לוי יצחק]].

==ספרים שהשתתף בעריכתם==

*ספרי מכון אור החסידות.
*[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] המבואר, בהוצאת ספריית מעיינותיך.
*ספרי חסידות מבוארת על תורה אור ולקוטי תורה.
*סגן עורך של פירוש חסידות מבוארת על ה[[תניא]] (מחלק ג' ואילך).

{{מיון רגיל:גוראריה, משה אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]

מרדכי יפה

2021-05-20T15:51:11Z

חב"דניק: הרחבה

פרוייקט לקוטי שיחות

2021-05-20T11:22:11Z

חב"דניק: /* הנהלת הפרויקט */

[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
'''פרוייקט לקוטי שיחות''' הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל [[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת [[לקוטי שיחות]], לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

==רקע==

לקראת [[י' שבט]] [[תש"פ]], החליטו כמה [[שלוחים]] מרחבי העולם, לפתוח בפרוייקט עולמי, לאיחוד כלל חסידי חב"ד בלימוד סדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתוך שמונה שנים, על-ידי לימוד עקבי של שתי שיחות בשבוע במשך השנתיים הראשונות, ובשש השנים הבאות לימוד של שלוש שיחות בשבוע.

הפרוייקט התפרסם במהירות, ולשם כך נפתח אתר מיוחד, ובו ניתן להרשם לפרוייקט ולקבל שיעורים וכלי עזר ללימוד השבועי.

לפרוייקט נרשמו (נכון לחודש [[טבת]] [[תשפ"א]]) מעל ל-7000 חסידים ומקורבים.

[[משפיע]]ים ו[[שלוחים]] רבים הצטרפו ליוזמה, וקראו לכלל החסידים להצטרף לפרוייקט{{הערה| ראה לדוגמה: [http://col.org.il/news/123366 הרב יצחק גולדברג קורא להצטרף ליוזמה] ב{{COL}}.}} וללמוד מדי שבוע את השיחות השבועיות.

בהמשך הורחבה היוזמה גם לנשים, ומדי שבוע נמסרים שיעורים גם לנשים בשיחות השבועיות.

==חומרי עזר==

מנהלי הפרוייקט השיקו אתר בשם "פרוייקט לקוטי שיחות", בו ניתן למצוא מדי שבוע חומר רב על השיחה השבועית, בין החומרים הניתנים לצפיה והורדה באתר:

*השיחות השבועיות כמו שהן ב[[לקוטי שיחות]].
*השיחות השבועיות בתרגום ל[[אנגלית]] ו[[עברית]].
*סיכומים של השיחות ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].
*ליקוט מקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] ברחבי תבל - הערות שנכתבו על השיחות השבועיות.
*חוברת "פיענוח הערות ומראי מקומות" לשיחה השבועית.
*שיעורים רבים ב[[עברית]], [[אנגלית]] ו[[אידיש]], על השיחות. חלקם מציגים עיון על קטע מסויים בשיחה, חלקם שיעורי סיכום על השיחה, וחלקם שיעורים על כל השיחה.

כמו-כן החל מתחלת חלק י' שב[[לקוטי שיחות]] במסגרת המסלול, בחודש [[מרחשון]] [[תשפ"א]], החל לצאת לאור על-ידי מנהלי הפרוייקט קובץ ובו הערות על השיחות השבועיות.

בנוסף, מדי פעם יוצא קובץ ובו מתפרסמים{{הערה|פעמים רבות לראשונה.}} הגהות הרבי על השיחות השבועיות.

באתר יש גם הסבר על מסלול הלימוד, שו"ת על הפרוייקט ומורה שיעור למשך השנה בלימוד ה[[לקוטי שיחות]] השבועי.

==הנהלת הפרויקט==

*הרב [[משה אליהו גוראריה]].
*הרב חיים וולוסוב.
*הרב משה שפלטר.
*הרב טוביה שמוקלר.
*הרב [[דב מנחם דוברוסקין]].
*הרב ישראל קרפילובסקי.
*הרב [[שמאי ענדע]].
*הרב מאיר אריה שמערלינג.
*הרב דב הרמן.

===לנשים===

*מרת פריידי ינובר.
*מרת רבקי סלונים.

==ראו גם==

*[[לקוטי שיחות]]

==קישורים חיצוניים==

*'''[http://projectlikkuteisichos.org/he אתר "פרוייקט לקוטי שיחות"]'''
*[http://chabad.info/news/580932 מתנה לרבי: המיזם העולמי לסיום הלקוטי שיחות] {{חב"ד אינפו}}
*[http://chabad.info/beis-medrash/599264 בשורה חדשה: השיחות ללקוטי שיחות בהוצאה חדשה] {{חב"ד אינפו}}
*[http://chabad.info/news/616470 פרוייקט לקוטי שיחות לילדים] {{חב"ד אינפו}}
*[http://col.org.il/news/122906 המיזם הענק של י' שבט: אלפים יסיימו לימוד כל ה'לקוטי שיחות'] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/122983 הרב שלמה וילהלם קורא להצטרף ללימוד הלקוטי שיחות] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/125054 אלפים סיימו חלק נוסף בלקוטי שיחות] {{COL}}
*[http://col.org.il/news/125102 חגיגה עולמית לסיום חלק י"ב בלקוטי שיחות] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]

משה אליהו גוראריה

2021-05-20T11:21:54Z

חב"דניק: /* תולדות חיים */

הרב '''משה אליהו גוראריה''', הינו משפיע ורב קהילת חב"ד בפמונה הסמוכה למונסי נ.י.

==תולדות חיים==
נולד לאביו המשפיע הרב [[מיכאל גוראריה]] מסידני, בן הרה"ח ר' שלום דובער גוראריה שהיה שליח בדרום אפריקה בן הרה"ח ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב.

מצד אימו הוא נכדו של המשפיע הרב [[אלימלך צוויבל]].

למד בישיבת חב"ד בסידני (שאז הי' בראשות הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]), ובישיבת חב"ד במורסטאון, ועוד.

הרב גוראריה כתב כמה מאמרים בסידרת המאמר המבואר שיצאו לאור בסידרת "מעיינות".

מאז תשע"ה משמש כסגן עורך ואחד הכותבים המרכזיים ב[[חסידות מבוארת]]. נודע בבאוריו העמוקים והבהירים, בסוגיות עמוקות בחסידות.

שימש כמשפיע בישיבת חב"ד בווצ'סטער

הרב גוראריה מוסר שיעורים ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]],

באתר [[anash.org]] מעביר הרב מדי פעם שיעורים קצרים וביאורים מתוך [[לקוטי לוי יצחק]], דבר שמצריך ידע מקיף והבנה עמוקה, מחמת עומק הדברים והקיצורים שלהם בתורת [[רבי לוי יצחק שניאורסאהן]].

{{מיון רגיל:גוראריה, משה אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]

מיכה שטיינמץ

2021-05-20T11:20:13Z

חב"דניק: קישורים פנימיים

{{להשלים|כל הערך=כן}}
==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' חשון]] [[תרצ"ט]] ומתגורר ב[[כפר חב"ד]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכתה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'.

זכה להיות השוחט של [[כפר חב"ד]] במשך עשרות שנים, וקיבל על כך מענות מהרבי.

משמש כ[[משפיע]] הקהילה ב-[[770 (כפר חב"ד)|770 בכפר חב"ד]].

==משפחתו==
* אשתו, יפה בת הרב ישראל בן הרב חיים שאול ברוק

;ילדיו:
* יצחק
* חיים שאול
* שלמה
* ציפורה יודקין
* נחמה לויטין
* צביה ספרנוביץ
* שרה בר
{{מיון רגיל:שטיינמץ, מיכה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]

קודש הקודשים

2021-05-20T11:18:15Z

חב"דניק: /* מבנהו */

[[קובץ:קודש הקודשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול בקודש הקדשים]]
'''קודש הקודשים''' החדר הפנימי והקדוש ביותר ב[[משכן]] וב[[בית המקדש]] וממילא גם בעולם כולו, בו נמצאים [[אבן השתיה]] ו[[ארון הברית]].

==מבנהו==
אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים. גובהו חמישים אמה, כגובה ההיכל.

בבית ראשון ניצב קיר בעובי אמה בין הקדש לקדש הקדשים ובו היה פתח לכניסה פנימה. בבית שני לא היה קיר ובמקומו נפרשו שתי פרוכות וביניהן מעבר באורך אמה שהוביל אל תוך קדש הקדשים.

==בבית ראשון==
ב[[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך]] שכן בתוך קודש הקודשים [[ארון הברית]] ובו [[לוחות הברית]], ועליו ה[[כפורת]] עם ה[[כרובים]] מעליה. מלבד הכרובים שהיו על הכפורת מימות משה, עשה שלמה המלך כרובים נוספים על הקרקע לצדי הארון, עשויים עץ בציפוי זהב, וגובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות{{הערה|מלכים־א ו, כג-כח.}}. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה רבינו וכן [[צנצנת המן]], ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו). בסוף תקופת [[בית ראשון]] גנז [[יאשיהו המלך]] את הארון וב[[בית שני]] נותרה רק [[אבן השתיה]] (בגובה של שלוש אצבעות), שהיא אבן היסוד שממנה הושתת ונוסד העולם{{הערה|יומא נד, ב.}}.

הארון עמד בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שב[[יום הכיפורים]] יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות.

== בבית שני ==

בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן בחורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצנת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. [[הרבי]] ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון ולולי היה שלמה המלך מקדש את המטמוניות לא היה המקום קדוש בקדושת קודש הקדשים וממילא לא היה לבית המקדש כלל דין של [[בית המקדש]] באשר [[הרמב"ם]] כותב שמעיקרי המקדש הוא שיהיה בו קדש וקדש הקדשים.

==בזמן הגלות ==
ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים ב[[הר הבית]] של ימינו.

השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קודש הקודשים היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז{{הערה|1=רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) אב בית דין ומגדולי יהדות מצרים.}} אחז בשיטה זו, ובספרו{{הערה|1=שו"ת דברי דוד.}} ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות כיצד להסביר אותם.

שיטות נוספות טוענות שמיקומו האמיתית של קודש הקודשים קרוב לאזור זה.

לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה ר' [[אהרן רוקח מבעלז]] הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם ש[[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#מסעותיו|ביקורו בארץ]] התפלל במקום, ברחבה שהיה מקובל כי הוא המקום הקרוב ביותר לקדש הקדשים.

==במקדש השלישי==
בבית המקדש השלישי לא ישתנו מידותיו של קדש הקדשים עצמו, אולם הכניסה אליו תהיה דרך פתח ברוחב שבע אמות ובגובה שש אמות{{הערה|יחזקאל מא, ג וברש"י.}}

==בפנימיות הענינים==
{{פסקה חסרה}}

== הכניסה אליו ==
בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]]. בין קודש הקודשים לבין ה[[קודש]] - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו ה[[מנורה]], [[מזבח הזהב]] ו[[שולחן]] [[לחם הפנים]] - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם ונקראת דביר. מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש.

במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים.

לפי הדעה, שבסוכות של [[שנת הקהל]] היה המלך קורא מספר התורה שהיה מונח בקודש הקודשים, הרי שהיה על הכהן הגדול להוציאו כמה ימים לפני כן ביום הכיפורים, ולהחזירו למקומו ביום הכיפורים של השנה הבאה.

=== הכניסה אליו לעתיד לבוא ===
לערך משנות הנוני"ם החל [[הרבי]] להוסיף לפרקים לאיחול הקבוע בסיום השיחות - שנלך לארץ הקודש, לעיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש - את המילים "ובקדש הקדשים".

הרבי הסביר זאת על פי דעת המדרש{{הערה|1=ויקרא רבה פרשת אחרי מות, פרשה כא סימן ז, שמות רבה סוף פרשה ל"ח, ילקוט שמעוני תהלים רמז תרנב}} המפרש את הפסוק "ואל יבוא בכל עת אל הקודש"{{הערה|1=ויקרא טז}} במשמעות המכוונת להכנתו האישית של הכהן, ולא לזמן. בכל עת שהוא רוצה ליכנס יכנס רק בסדר המפורט בכתוב ("כי אם בזאת יבוא אהרן אל הקודש, בפר בן בקר...")

בהתאם לדעת כמה מהמפרשים{{הערה|1=בעל הטורים.}} שכוונת הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"{{הערה|1=שמות יט, ו.}} הוא שכל בני ישראל הינם כהנים גדולים, והוא מכוון ללעתיד לבוא - הסביר הרבי שזוהי הסיבה לכך שכשמאחלים זה לזה שניפגש בבית המקדש, לא מסתפקים בזה אלא מוסיפים "ובקדש הקדשים", כי זהו מקומו האמיתי של כל אחד ואחת מישראל.

הרבי מביא דוגמא מהזמן בו איימה גזירת הכחדה על מלכות בית דוד, ויהושבע החביאה את יואש - הנצר האחרון לשושלת המלוכה - בקדש הקדשים!{{הערה|מלכים ב יא, ב-ג. לפי רש"י. וראה שיחת ליל שמח"ת בהשלמות הערה 232 שמצד פיקוח נפש מספיק היה להחביאו במחילות}} שם, במשך שש שנים הוא אכל, שתה וישן. זאת משום שמקומו האמיתי של יהודי הוא בקדש הקדשים - רק שאז זה התגלה על ידי הסכנה, בדוגמת העלי' שנפעלת ב"גאולה" על ידי הירידה ב"גולה"{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]}}.

אמנם, גם לדעת המדרש תהיה הגבלה של קרבנות ("כסדר הזה"), אך אותם כל יהודי יכול להשיג בנקל והדבר לא יהווה בעיה{{הערה|שיחת י"א אלול תנש"א. בעניין קרבנות וכו' בכניסה לקודה"ק ללא עבודה - וראה גם יחידות עם הרבנים הראשיים תשמ"ו סי"ג שמשם משמע שמשה רבינו היה צריך להיכנס בכל פעם שנכנס להביא קרבנות, וראה לקו"ש חל"ב ע' 28 שמשה רבינו לא היה צריך להיכנס בבגדי כהונה. וראה גם שיחת שבת פרשת [[פנחס]] [[תשמ"ז]] סכ"ו-ז.}}. במקום אחר{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש"א - בהשלמות}} אומר הרבי שבגאולה יוכל כהן גדול להיכנס אף "שלא בסדר הזה".

{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]

מרדכי יפה

2021-05-20T11:16:42Z

חב"דניק: עריכה

{{בעבודה מתמשכת}}רבי '''מרדכי יפה'' (ה'ר"צ - [[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ו[[פולין]], רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי ה[[שלחן ערוך]] ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם הלבוש).

==תולדות חיים==

רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"צ בעיר פראג לאביו רבי אברהם יפה, רבה של מדינת בוהמיה, שהיה מצאצאיו של [[רש"י]].

בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}.

לאחר נישואיו חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]].

רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ.

בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה.

זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.

ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}.

==משפחתו==

*בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז).
*בנו, ר' אריה לייב יפה.
*חתנו, ר' שמואל וואל.
*חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק.
*חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.

מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', והרב [[אברהם יצחק קוק]].

==שיטותיו==

==ספריו==

==אצל רבותינו נשיאנו==

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:ליקוטי דיבורים

2021-05-20T11:09:49Z

חב"דניק: /* הערה */ פסקה חדשה

{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}
{{מסגרת|יישור=מרכז|רקע=ירוק|'''<big><big>[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''']]</big></big>'''}}
{{מסגרת|יישור=מרכז|רקע=כחול|'''<big><big>לשליחת הודעה חדשה לליקוטי דיבורים {{יצירת פסקה חדשה|לחצו כאן}} </big></big>'''}}
{{מסגרת|יישור=מרכז|רקע=כחול|'''<big><big>ברוכים הבאים לדף השיחה של משתמש: [[משתמש:ליקוטי דיבורים|ליקוטי דיבורים]]</big></big>'''}}
{{בה}} בהצלחה! {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"ט באייר ה'תשפ"א 15:25

{{א|פדיונר}} תודה רבה! אני רוצה לבנות חתימה של עצמי מה צריך לכתוב בשביל השעה?--[[משתמש:ליקוטי דיבורים|ליקוטי דיבורים]] - [[שיחת משתמש:ליקוטי דיבורים|שיחה]], 15:28, כ"ט באייר, ה'תשפ"א 15:28, 11 במאי 2021 (UTC)
:ראה בהרחבה [[עזרה:חתימה]] {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"ט באייר ה'תשפ"א 15:34
:לא כתוב איך עושים שלא יהיה תאריך לועזי, תוכל להעתיק לפה את מה שכתוב לך?--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשפ"א 17:16, 12 במאי 2021 (UTC)

== אזהרה ==

{{אזהרה 1|מרכז לעניני חינוך}}שים לב שיחד עם עריכה זו עשית עוד כמה עריכות חריגות. משתמש חדש שמשחית את האתר עלול להיחסם במיידית, תן תשומת לב לכך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:11 • כ"ט באייר ה'תשפ"א
:{{א|חלוקת קונטרסים}} מה הבעיה? כתבתי שקרינסקי היו"ר '''במחלוקת'''. אבל אם גם זה לא טוב אז לא אכתוב בענין.--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשפ"א 10:05, 12 במאי 2021 (UTC)
::א. לא כתבת במחלוקת. ב. ע"פ כללות העריכות שלך בערכים אלו נראה שנעשתה עריכה מגמתית תוך שימת לב להימנעות הערכים בנושא. נשמח אם תעזור בהרחבת האתר ובעיקר בערכי מושגים בחסידות. בברכה, ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:27 • א' בסיוון ה'תשפ"א
:::בסדר, למרות שכתבתי במחלוקת אבל לא משנה.--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשפ"א 13:55, 12 במאי 2021 (UTC)
::::כתבת רק באחד מהם {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' א' בסיוון ה'תשפ"א 17:11
:::::טוב בסדר, לא אכתוב את זה. {{א|פדיונר}} כתוב בדף בקשת ערכים כנסת, לא הבנתי אם הכוונה לכנסת הגדולה או לכנסת בפוליטיקה?! תסתכל כתבתי לך עוד משהו בסוף הקטע הקודם.--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשפ"א 17:14, 12 במאי 2021 (UTC)
::::::ל[[כנסת הגדולה]] כבר יש. וכדי שלא יהי' לועזי רק 3 טילדות (~) {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' א' בסיוון ה'תשפ"א 17:21
:::::::זה מפנה לאנשי כנסת הגדולה...נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשפ"א

== העתקות ==

אסור להעתיק מויקיקליפה כדי שתערוך דפים אלו {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' א' בסיוון ה'תשפ"א 17:54
:וגם להוסיף היתחסות של רבותינו נשיאנו {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' א' בסיוון ה'תשפ"א 17:56
::אכן ישר כח על הפעילות באתר. מומלץ לקרוא את הדף [[חב"דפדיה:זכויות יוצרים]] בעיון ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:07 • א' בסיוון ה'תשפ"א
:::{{א|חלוקת קונטרסים}} כתוב שמותר להעתיק מויקיפדיה--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • ב' בסיוון ה'תשפ"א 08:39, 13 במאי 2021 (UTC)
::::אשמח אם תראה איפה כתבתי שמותר להעתיק בלי תנאים, הבאתי את הקישור בשביל שתקרא ותצטט אותו ולא אותי ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:05 • ח' בסיוון ה'תשפ"א

== הזמנה ==

לא צריך לשים {{תב|הזמנה}} לכל אנונימי שערך עריכה אחת או שתיים, בהצלחה. '''[[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]]''' • 10:16, ג' בסיוון, ה'תשפ"א ''(14 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]].
:{{א|הדרך הישרה להבאת משיח}} מי ששמתי לו עכשיו תסתכל בתרומות שלו הוא תרם כמה וכמה פעמים.נקווה שיצטרף אלינו.--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • ג' בסיוון ה'תשפ"א 10:25, 14 במאי 2021 (UTC)
::לא התקוונתי אליו בדווקא. '''[[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]]''' • 14:56, ג' בסיוון, ה'תשפ"א ''(14 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]].

== [[אליהו קריצ'בסקי]] ==

הערך הועבר למרחב האישי שלך, בעקבות היותו חסר תוכן. אתה מוזמן להרחיב ולהשלים את הערך בצורה המכבדת את חב"דפדיה, ובעז"ה הערך יוחזר למרחב הראשי. בהצלחה. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:31, ה' בסיוון, ה'תשפ"א, 16 במאי למניינם.

==[[הפנסאים]]==
בכללי נראה שאתה אכן משקיע בערכים, רק השתדל לא להיכנס לערכים כמו אלה ולהשחיתם. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:46, 16 במאי 2021 (UTC)

== שים לב ==

למרות שמחקת את התבנית ללא סיבה נכונה (ראה בשיחה שחלוקת כתב שהוא לא היה מניח את התבנית, אך גם לא מוחק), ואצטט כאן קטע מהדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים]]: {{ציטוט|תוכן=משפיע ראשי בישיבה המונה יותר משישים תלמידים. משפיעים שאינם נכללים בקטגוריה הנ"ל, זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין ולתאר בערך ("מתוועד בחיות ומעורר על ההתקשרות" לא נקרא ייחוד)}} - לפי זה הוא אינו זכאי לערך כלל. בנוסף לכך שלפי הנכתב ב[[שיחת משתמש:קונטרס החלצו/משה לרמן]] הוא גם צעיר מדי, ובנוסף לכך שתבנית חשיבות הונחה בט"ו אייר ובשיחה אף אחד לא הוכיח בנחיצות הערך, ולא נראה לי שמשתמש יכול למחוק, ויש עוד מה להאריך בהנ"ל אך אקצר:

- למרות כל הנ"ל, בכדי לא להכנס למלחמות עריכה אני פותח שם הצבעה בשיחה, ההצבעה תעמוד למשך שבוע... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 10:19, ח' בסיוון, ה'תשפ"א
:{{א|חב"דניק}}, {{א|יוסי 22}} אמר לי ששנה הבאה יהיה שם לפחות 60-70--[[משתמש:ליקוטי דיבורים|ליקוטי דיבורים]] - [[שיחת משתמש:ליקוטי דיבורים|שיחה]], 10:23, ח' בסיוון, ה'תשפ"א
::אז תפתח שנה הבאה, חוץ מזה שזוהי רק אחת מהסיבות... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 10:26, ח' בסיוון, ה'תשפ"א

== עריכה למשתמש אחר ==

שים לב! אין רשות לערוך בתיבת משתמש אחר. [[משתמש:אביע|אביע]] - [[שיחת משתמש:אביע|שיחה]], 15:07, ח' בסיוון, ה'תשפ"א
:{{א|אביע}} א.סידרתי לך שהתיבות משתמש יעמדו בצורה מסודרת. ב. רק היום אתה מצטרף לאתר וכבר אומר לאחרים מה לעשות?!--[[משתמש:ליקוטי דיבורים|ליקוטי דיבורים]] - [[שיחת משתמש:ליקוטי דיבורים|שיחה]], 15:18, ח' בסיוון, ה'תשפ"א
::אני, (כשהייתי במשתמש אחר, מזמן), סידרתי למישהו קישור במשתמש שלו, ומיד קם עלי מישהו, והתחיל לשלוח הרבה הודעות כאלה. (המישהו הזה נכנס לחבדפדיה, יום אחרי שאני נכנסתי מהמשתמש ההוא). [[משתמש:אביע|אביע]] - [[שיחת משתמש:אביע|שיחה]], 15:22, ח' בסיוון, ה'תשפ"א
:::זה לא אומר שגם אתה צריך לעשות את זה!--[[משתמש:ליקוטי דיבורים|ליקוטי דיבורים]] - [[שיחת משתמש:ליקוטי דיבורים|שיחה]], 15:24, ח' בסיוון, ה'תשפ"א
==הצבעה==
בנוגע להצבעתך מריך ותק של 90 יום כדי להצביע אז חכה עם הצבעתך עד לכ"ט תמוז --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 18:37, ח' בסיוון, ה'תשפ"א 18:37, 19 במאי 2021 (UTC)
:30 יום--[[משתמש:ליקוטי דיבורים|ליקוטי דיבורים]] - [[שיחת משתמש:ליקוטי דיבורים|שיחה]], 18:47, ח' בסיוון, ה'תשפ"א
::חלוקת קונטרסים אמר 90 יום תסתכל בדף שיחה שלי --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 19:21, ח' בסיוון, ה'תשפ"א 19:21, 19 במאי 2021 (UTC)
:::זה שיש מאה עריכות במרחב הראשי ב90 יום שלפני ההצבעה. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' ט' בסיוון ה'תשפ"א 00:32

== הערה ==

בחב"דפדיה נוהגים לכתוב שמות משפחה בכתיב עברי ולא אידישאי... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:09, ט' בסיוון, ה'תשפ"א

השלוחים לארץ הקודש

2021-05-20T11:03:17Z

חב"דניק: /* היסטוריה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=שלוחים לארץ הקודש בשנים תשל"ו-ל"ח|אחר=שלוחים בשנת תשט"ז|ראו=[[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]}}
[[קובץ:שלוחי קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'שלוחים לארץ הקודש' בתמונה משותפת]]
בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - שלח [[הרבי]] קבוצות מיוחדות של '''שלוחים ל[[ארץ הקודש]]'''. קבוצות השלוחים הגיעו ל[[ירושלים]] ול[[צפת]], ובהמשך הם התפרסו על פני כל [[ארץ הקודש]] בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בערים גדולות ובחיזוק ההתקשרות של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.

==היסטוריה==

בשנת [[תשל"ו]] החליט [[הרבי]] לשלוח קבוצה של 22 שלוחים ל[[ארץ הקודש]] - 11 ל[[ירושלים]] ו-11 ל[[צפת]].

התנאי לשילוח לארה"ק היה להיות או בחור מבוגר או אברך צעיר, הרבי הודיע שבחור או אברך שרוצה להשתתף בשליחות - ירשם ב[[מזכירות הרבי]], ומתוך הבחורים והאברכים שירשמו יבחרו 22.

לאחר תקופה הודיעה המזכירות לשלוחים הנבחרים על בחירתם, והם התארגנו ליציאה לשליחות.

השלוחים יצאו ב[[י"א בשבט]] [[תשל"ו]], לאחר [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] "צאתכם לשלום" שערך [[הרבי]] בי' שבט, יום קודם היציאה.

לשלוחים אלו חילק הרבי את כרך ה[[לקוטי שיחות]] החדש שהיה אז באמצע הדפוס{{הערה|כרך זה היה באמצע הדפסה, וכרכו אותו במהירות במיוחד לשלוחים אלו ע"פ הוראת הרבי.}} - כרך י"א{{הערה|[[כפר חב"ד]] [[י' שבט]] [[תש"פ]] - מדור 'חיי רבי' של הרב [[ישראל אלפנביין]].}}. וכן [[סידור תהלת ה']] לנשות השלוחים.{{הערה|מזכרת נצח [[תשע"א]] חלק ב'. - ועד תלמידי התמימים העולמי.}}.

ב[[התוועדות]] מיוחדת, בשנת [[תשל"ז]] אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם ל[[צפת]] בלבד.

הקבוצה יצאה ביום [[כ"ח שבט]] [[תשל"ז]] מ-[[770]] ל[[ארץ הקודש]].

בשנת [[תשל"ח]] שלח הרבי עוד 15 שלוחים, שלוחים אלו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בו חתם הרבי מידו הקדושה.

בסה"כ נשלחו לארץ הקודש 43 שלוחים, השלוחים הקימו משפחות והתפרסו בכל הארץ.

==חברי הקבוצות==
[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי ([[שבט]] [[תשל"ו]])]]
{{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ו'''}}

קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו ל[[ירושלים]] ואחד עשר ל[[צפת]]. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*[[לוי ביסטריצקי]] - [[צפת]]
*[[יוסף קרמר]] - [[טבריה]]
*[[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - [[צפת]]
*[[אלתר אליהו פרידמן]] - [[צפת]]
*[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - [[צפת]]
*[[יצחק גולדברג]] - [[מגדל העמק]]
*[[יוסף יצחק גורביץ']] - [[מגדל העמק]]
*[[שלום דוכמן]] - [[כולל חב"ד]]
*[[ישראל יוסף הנדל]] - [[מגדל העמק]]
*[[שלום דובער לבקובסקי]] - [[כפר חב"ד]]
*[[יוסף יצחק וילשנסקי]] - [[צפת]]
*[[שמואל גרייזמן]] - [[ירושלים]]
*[[אליהו יוחנן גוראריה]] - [[חולון]]
*[[יעקב רייצס]] - יסוד המעלה
*[[צמח מנחם מענדל ליברמן]] - אשקלון
*[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - [[צרפת]]
*[[שלום דובער שור]] - [[ירושלים]]
*[[חיים נחום יהונתן לוריא]] - [[כפר חב"ד]]
*[[שניאור זלמן גודמן]] - [[אשדוד]]
*[[יצחק יעקב רוזנשיין]] - [[ירושלים]]
*[[יהודה לייב איידלקופ]] - [[נחלת הר חב"ד]]
*[[זאב אברהם סלווין]] - [[כפר חב"ד]]
}}

{{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ז'''}}

בקבוצה זו נשלחו רק 6 שלוחים וכולם ל[[צפת]].

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*[[יוסף יצחק פיקרסקי]] - [[תל אביב]]
*[[יוסף יצחק וולוסוב]] - [[רמת ישי]]
*[[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]]
*[[יוסף הכט]] - [[אילת]]
*[[יהודה ירמיה שילדקרויט]] - [[חיפה]]
*[[שלום דובער ברוד]] - [[קראון הייטס]]
}}

{{גודל|4|'''הקבוצה של שנת תשל"ח'''}}

חברי קבוצה זו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בחתימת ידו הקדושה של הרבי.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*[[משולם זושא אלפרוביץ']] - [[קריית גת]]
*[[אברהם שמואל בוקיעט]] - [[כפר חב"ד]]
*[[יוסף יצחק גנזבורג]] - [[נחלת הר חב"ד]]
*[[יעקב שלמה ליברמן]] - [[כפר חב"ד]]
*[[יוסף יצחק ליברוב]] - [[כפר חב"ד]] ב'
*[[מנחם מענדל גלוכובסקי]] - [[רחובות]]
*[[מנחם מענדל גרונר]] - [[קריית גת]]
*[[יהושע שלמה צירקינד]] - [[ירושלים]]
*[[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[תל אביב]]
*[[יהודה לייב פופאק]] - [[צפת]]
*[[מרדכי צבי דובראווסקי]] - [[ראשון לציון]]
*[[אברהם מרדכי קסטל]] - [[רחובות]]
*[[גבריאל מרזל]] - [[צפת]]
*[[יוסף יצחק ריבקין]] - [[כרמיאל]]
*[[יוסף יצחק דערען]] - [[פיטסבורג]]
}}

==קירובים מהרבי==

כאשר יצאו השלוחים בשנים [[תשל"ו]] תשל"ז ו[[תשל"ח]] חילק להם הרבי את כרך [[לקוטי שיחות]] י"א ([[תשל"ו]]) את כרך לקוטי שיחות י"ב (תשל"ז) ואת [[קונטרס אהבת ישראל]] ([[תשל"ח]]){{הערה|ראה לעיל בסעיפים של השלוחים הללו.}}.

השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים מהרבי שבאו לידי ביטוי במישורים שונים. הרבי הדריך את השלוחים במפורט בכל עניניהם, ודאג באמצעות באי כוחו בארץ הקודש להתעניין במצבם.

הרבי היה שולח מכתבים לשלוחים ולבני משפחותיהם ובהם היה מעודדם להכנס למשרות תורניות, ומברכם בהצלחה בשליחות{{הערה|ראה בכ"ז בספר 'השלוחים לארץ הקודש' (- הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[כפר חב"ד]] [[תש"ס]]) בשער ה'עידודים מהרבי' בהרחבה.}}.

הרבי אף שיגר מכתבי ברכה קבועים להתכנסויות של השלוחים, והחל מחג הפסח תשמ"ה, שיגר תמיכה כספית לכל אחד מהשלוחים עבור צרכי החג פעמיים בשנה, בסמיכות לחג הפסח ובסמיכות לחודש תשרי.

==איגוד השלוחים לארץ הקודש==

[[קובץ:שלוחים ארץ הקודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשע"ג]]]]
'''איגוד השלוחים לארץ הקודש''' הוקם על ידי הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], מהשלוחים לארץ הקודש, והוא עמד בראשו עד לפטירתו, יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

איגוד השלוחים מארגן את [[הכינוס השנתי של שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ולאורך השנים זכה שהרבי ישלח מכתבים מיוחדים בהם ביאר את ההוראה שניתן להפיק מהמיקום שנבחר לערוך בו את הכינוס.

הארגון גם מפעיל מכון הוצאה לאור של ספרים וחוברות, בראשו עמד הרב בוקיעט. במשך השנים עבדו לצידו רבנים נוספים ביניהם הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].

===ספרים וחוברות בהוצאת הארגון===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*'''סיפורה של שליחות - כינוס השלוחים העשירי''', כפר חב"ד תש"נ
*'''צפת עיר הקודש''', כפר חב"ד תשנ"ז
*'''חברון עיר הקודש''' - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ט
*'''תפארת השליחות''' - כפר חב"ד תש"ס
*'''מדברי הרבי לילדי ישראל''', כפר חב"ד תש"ס
*'''השליחות לארץ הקודש''', כפר חב"ד תש"ס (מהדורה אחרונה)
*'''נזר המגיד ממעזריטש''', כפר חב"ד [[תשס"א]] (הוצאה שניה)
*'''הלכות והליכות - ההנהגה בחיי היום יום''', כפר חב"ד תשס"ב
*'''טבריה עיר הקודש''', כפר חב"ד [[תשס"ב]] (מהדורה שניה)
*'''הנהגות חסידיות בחיי היום יום''', כפר חב"ד תשס"ג
*'''המחנך והחינוך''', כפר חב"ד תשס"ד
*'''פועלי דיממא אנן''' - כפר חב"ד תשס"ד
*'''נזר התניא - לימוד התניא בעל פה''', כפר חב"ד תשס"ז
*'''נזר התניא - אמרות ופתגמים''', כפר חב"ד תשס"ח
*'''נזר התניא - תאריכים שונים''', כפר חב"ד תשס"ח
*'''נזר התניא - מאמרי הערכה''', כפר חב"ד תשס"ט
*'''מצדיקי הרבים ככוכבים''', כפר חב"ד תש"ע
*'''מצדיקי הרבים ככוכבים - נתיבים בשדה החינוך''', כפר חב"ד תשע"ד
*'''פסח חסידי''' - כפר חב"ד תשע"ד (מהדורה 13)
}}

==השלוחים כיום==
עם סיום שליחתם של שלושת הקבוצות, שלח הרבי בשנת [[תשל"ט]] מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} וכן הוראות נוספות בקשר לתפקידם.

בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את ה[[סמיכה לרבנות]] שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של [[הרבנות הראשית]] והחלו לאייש משרות רבניות שונות{{הערה|הרב [[יוסף הכט]] ב[[אילת]], הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] ב[[רמת ישי]], הרב [[יעקב רייצס]] ב[[יסוד המעלה]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] ב[[חולון]], והרב [[לוי ביסטריצקי]] ב[[צפת]].}}.

רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם{{הערה|הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] מנהל [[מכון אלטע]] ל[[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט]] ב[[חיפה]], ועוד}}, וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], הרב [[יצחק גולדברג]], [[ישראל יוסף הנדל]], ו[[יוסף יצחק גורביץ']] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]], ועוד}}, וחלקם יצא לשליחות בערים שונות{{הערה|הרב [[שניאור זלמן גודמן]] ב[[אשדוד]], הרב [[יוסף קרמר]] ב[[טבריה]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] ב[[רחובות]] הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]] בכיכר המדינה צפון תל אביב והרב [[יוסף יצחק ריבקין]] ב[[כרמיאל]]}}.

למצער, חלק מהשלוחים נפטרו{{הערה|הרב [[שלום דובער שור]] מ[[ירושלים]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] מ[[ירושלים]], והרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] מ[[צפת]].}}, או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות{{הערה|הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] הממלא את מקום אביו במשרת רבנות ב[[צרפת]], הרב [[שלום דובער ברוד]] שחזר ל[[קראון הייטס]] ומנהל כיום את [[1414 פרזידנט|בנין הפנימייה]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], והרב [[שלום דוכמן]] מנהל משרד [[כולל חב"ד]] בניו יורק.}}, וחלקם התיישבו בקהילות חב"דיות והחלו לעסוק בעיסוקים פרטיים{{הערה|הרב [[נחום לוריא]] מנהל פרדס האתרוגים שהיה של חותנו והרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]] מנהל עסק יהלומים, במקביל לעיסוקו כמנהל בית חב"ד בכיכר המדינה בתל אביב וכרב בית הכנסת חב"ד שם}}.

==כינוס השלוחים==
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש]]}}
מאז שנת [[תשמ"א]] מקיימים השלוחים מידי שנה [[כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש|כינוס שנתי]] בו מתאספים כל בני משפחות השלוחים. כינוס זה היה הראשון מסוגו, וזכה ליחס מיוחד וחביבות מיוחדת מהרבי ששיגר מידי שנה מכתב מיוחד לכינוס, ואף הזכיר אותו מספר פעמים בשיחות.

בעקבות כינוס זה ביקש הרבי לארגן כינוסים במתכונת דומה, ובהמשך לכך נוסדו [[כינוס השלוחים העולמי]], [[כינוס השלוחות]], [[כינוס השלוחים בארץ הקודש]], וכן כינוסים אזוריים נוספים.

כיום מאורגן הכינוס על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]] בראשות הרב [[יהודה לייב איידלקופ]].

==ראו גם==
*[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]
*[[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]

==לקריאה נוספת==

*'''השליחות לארץ הקודש''' - הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], בהוצאת איגוד השלוחים לארץ הקודש, [[כפר חב"ד]] [[תש"ס]].
*'''קבוצת השלוחים הראשונה''', מדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ב שבט תש"פ

==קישורים חיצוניים==
*הרב ישראל יצחק זלמנוב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/03/Hatomim%2039/index.html#p=73 אחד עשר לירושלים, אחד עשר לצפת]''' - סקירה על קבוצת השלוחים הראשונה בשנת תשל"ו, בתוך גליון [[התמים (בית משיח)]] לט, אדר ראשון תשע"ו {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/04/25-04-2016-13-33-37-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%95.pdf טוב לשמים וטוב לבריות]''', בתוך מוסף 'התמים' ניסן תשע"ו

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|*]]

יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)

2021-05-20T11:02:27Z

חב"דניק: /* משפחתו */

הרב ה[[חסיד]] ר' '''יעקב כולי סלונים''' היה בנו של החסיד ר' [[זלמן רייזעס]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].

סבתו מצד אמו, הרבנית רייזיל שהייתה מאד עשירה ומכובדת בעיר מגוריה [[שקלוב]], התנגדה ל[[אדמו"ר הזקן]] ולשיטתו. ע"כ כאשר שני חתניה (ר' פנחס ור' זלמן רייזעס) הפכו להיות [[חסידים]] לא נתנה להם מנוח והציקה להם רבות. עקב חשש הרופאים לחיי בתה שהייתה אמורה ללדת, נסעה הרבנית רייזיל אל ה[[אדמו"ר הזקן]] לבקש את ברכתו. ה[[אדמו"ר הזקן]] הבטיח לה שאם תפסיק להטריד את שני חתניה - בתה תלד בשלום. לאחר שהרבנית הבטיחה נולד ר' יעקב כולי.

לאחר נישואיו עם [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התגוררו בני הזוג ב[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תקצ"ב]] נולד בנם הבכור ר' יהודה לייב, בשנת [[תקצ"ג]] נולד בנם ר' לוי יצחק ובשנת [[ת"ר]] נולד בנם ר' מרדכי דובער.

בשנת [[תר"ה]] עלה ר' יעקב יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו בעיר [[חברון]], בנחלתו של אדמו"ר האמצעי. עמד בראש החברה קדישא ובראש חברת גמ"ח. בהתיישבות זו חידשו את היישוב היהודי החב"די בחברון וביתם הפך להיות למרכז הרוחני של העיר.

ב[[ב' טבת]] [[תרי"ז]] נפטר רבי יעקב ומנוחתו כבוד במרומי [[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=בשעת פטירתו עדיין לא נרכשה [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]], אך החלקה שנרכשה מספר שנים לאחר מכן, הינה סמוכה לקברו, במרומי ההר.}}.

==משפחתו==
'''בניו:'''
*ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב סלונים]], ממנהלי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].
*ר' [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]], מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש, וראש הקהל ב[[חברון]].
*ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], ממנהלי כולל חב"ד.

'''בנותיו:'''
*מרת רוזה מינא (בעלה ר' [[ברוך מרדכי אפרת]])
*מרת שרה פרידא (בעלה ר' [[בנימין ריבלין]])
*מרת שטערנא רוזה (בעלה ר' [[שלום קזרנובסקי]])

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלונים, יעקב}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]

יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)

2021-05-20T11:01:52Z

חב"דניק: /* משפחתו */

הרב ה[[חסיד]] ר' '''יעקב כולי סלונים''' היה בנו של החסיד ר' [[זלמן רייזעס]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].

סבתו מצד אמו, הרבנית רייזיל שהייתה מאד עשירה ומכובדת בעיר מגוריה [[שקלוב]], התנגדה ל[[אדמו"ר הזקן]] ולשיטתו. ע"כ כאשר שני חתניה (ר' פנחס ור' זלמן רייזעס) הפכו להיות [[חסידים]] לא נתנה להם מנוח והציקה להם רבות. עקב חשש הרופאים לחיי בתה שהייתה אמורה ללדת, נסעה הרבנית רייזיל אל ה[[אדמו"ר הזקן]] לבקש את ברכתו. ה[[אדמו"ר הזקן]] הבטיח לה שאם תפסיק להטריד את שני חתניה - בתה תלד בשלום. לאחר שהרבנית הבטיחה נולד ר' יעקב כולי.

לאחר נישואיו עם [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התגוררו בני הזוג ב[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תקצ"ב]] נולד בנם הבכור ר' יהודה לייב, בשנת [[תקצ"ג]] נולד בנם ר' לוי יצחק ובשנת [[ת"ר]] נולד בנם ר' מרדכי דובער.

בשנת [[תר"ה]] עלה ר' יעקב יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו בעיר [[חברון]], בנחלתו של אדמו"ר האמצעי. עמד בראש החברה קדישא ובראש חברת גמ"ח. בהתיישבות זו חידשו את היישוב היהודי החב"די בחברון וביתם הפך להיות למרכז הרוחני של העיר.

ב[[ב' טבת]] [[תרי"ז]] נפטר רבי יעקב ומנוחתו כבוד במרומי [[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=בשעת פטירתו עדיין לא נרכשה [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]], אך החלקה שנרכשה מספר שנים לאחר מכן, הינה סמוכה לקברו, במרומי ההר.}}.

==משפחתו==
'''בניו:'''
*ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב]] סלונים, ממנהלי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].
*ר' [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]], מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש, וראש הקהל ב[[חברון]].
*ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער]], ממנהלי כולל חב"ד.

'''בנותיו:'''
*מרת רוזה מינא (בעלה ר' [[ברוך מרדכי אפרת]])
*מרת שרה פרידא (בעלה ר' [[בנימין ריבלין]])
*מרת שטערנא רוזה (בעלה ר' [[שלום קזרנובסקי]])

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלונים, יעקב}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]