חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ירחמיאל בנימין קליין

2015-06-07T10:39:50Z

חב"ד:

[[קובץ:Klein3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין קליין]]
הרב '''ירחמיאל בנימין קליין''' ([[ו' אב]] [[תרצ"ה]]-[[י"ח סיון]] [[תשע"ה]]) מזכירו של [[הרבי]] ואחראי בעיקר על קשרי מזכירות הרבי עם בכירים ב[[ארץ ישראל]]. נפטר בי"ח בסיוון ה'תשע"ה

==תולדות חיים==
[[קובץ:בנימין קליין בחדר המזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין (משמאל) בחדר המזכירות ב-[[770]]]]
הרב ירחמיאל בנימין קליין נולד ב[[ו' באב]] [[תרצ"ה]] (1935) ב[[ירושלים]] לאביו ר' מנחם הלוי קליין ראש הדגל של החברא קדישא בירושלים ולאימו מרת רחל ע"ה, אמו נפטרה בלידתו ולכן נקרא בנימין כשמו של בנימין שרחל אימנו נפטרה בלידתו.

בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] וב[[חודש אב]] שנת [[תשט"ז]] הגיע ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים 770]]. ניהל את [[מסיבות שבת]] של [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ב[[ארצות הברית]].
בשנת תש"כ התחתן עם רעייתו לבית ר' [[מרדכי שוסטרמן]].

לאחר נישואיו נסע בשליחות הרבי לאוסטרליה ובשנת [[תשכ"ו]] חזר הרב קליין ל[[ארצות הברית]]. בתקופה זו הוצע לרב קליין על ידי הרבי לעבוד במזכירות והחל לשמש כעוזרו של המזכיר הוותיק, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. עם השנים, בעיקר בזכות שליטתו המלאה בשפה העברית, החל לתווך בין מזכירות הרבי לאישים מדיניים, ביטחוניים ופולטיים ב[[ארץ ישראל]]. במשך השנים נפגש ועסק רבות, בשליחות הרבי, עם אישים בכירים מהשב"כ וה'מוסד' הישראלי, רובם טרם פורסמו.

במהלך השנים יצא שרוב העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב קליין ועמיתו למזכירות הרב [[יהודה לייב גרונר]].

זכה שהרבי התבטא עליו לפני [[מנחם בגין]]: "מיין גנרל" (=הגנרל שלי).

נפטר בגיל 79 ב[[י"ח סיוון]] [[תשע"ה]] בביתו הסמוך ל[[בית חיינו]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[שמואל גרייזמן]] מנהל מבצע אות בספר התורה
*גיסו, הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]
*בנו, הרב יעקב קליין - משלוחי הרבי במוסקבה
*בנו, הרב לוי יצחק קליין - ממפיס, טנסי
*חתנו, הרב פנחס צבי שמרלינג - שליח הרבי בפארקווי
*חתנו, הרב מנחם מענדל גורדון - משפיע בישיבת חב"ד בלונדון
*חתנו, הרב לוי יצחק סודק - אנגליה
*חתנו, הרב לוי יצחק גורליק - קראון הייטס
*חתנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - מסצ'וסטס
*חתנו, הרב פנחס צימנד - ארקנסו
*חתנו, הרב מרדכי גרוסבאום - מיניסוטה
*חתנו, הרב מאיר שמעון מוסקוביץ' - שיקגו

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8_81809.html הרב קליין מתראיין לתוכנית 'קולות']''' {{אודיו}} {{COL}} כ"ה אדר ב' התשע"ד (27.03.2014)
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1686522 שורש הדברים]''' - הרב קליין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*{{קישור חבד און ליין|90300|הרב בנימין קליין ע"ה במחיצת הרבי ● גלריה מיוחדת||ח"י סיון תשע"ה}}

{{מיון רגיל:קליין, ירחמיאל בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

עמנואל חביב

2014-08-23T20:15:31Z

חב"ד:

[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]
הרב '''עמנואל חביב''' (יליד שנת [[תשל"א]]) הוא מרבני חב"ד ב[[ביתר עלית]], המכהן כמנהל [[כולל תורה אור]] וכיועץ מיוחד למשרד המשפטים ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]].

==תולדות חיים==

הרב '''עמנואל חביב''' נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל"א]] בעיר מרסיי שב[[צרפת]] להורים ניצולי שואה - הרב דוד חביב ורעייתו - ששמרו במסירות נפש על הגחלת היהודית בזמן המלחמה.

עוד בהיותו בן שבע עלתה משפחתו של הרב לירושלים, אז החל הרב חביב ללמוד בישיבה קטנה "פורת יוסף". המשיך ב[[תומכי תמימים קרית גת]], כשהשלים את לימודיו בקרית גת, נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]] להסתופף בצילא דמהימנותא אצל הרבי, שם ספג אור וחיות ועידוד רב להמשך דרכו בקודש.. לאחר סיום שנת הקבוצה חזר לקריית גת על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות.

התחתן בח"י אלול [[תשנ"ב]] בברכתו של [[הרבי]]; את הכיוון הרבני, הוא ספג מזקן רבני חב"ד בירושלים, הגה"ח הרב [[דב בער אליעזרוב]] - אצלו זכה להיות בן בית ומקורב. לאחר נישואיו, הוא הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]]. אז הקים הרב חביב את בית כנסת חב"ד בשכונת קטמון בירושלים, שם כיהן כרב בית הכנסת והקהילה המתפתחת. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית בצרפת ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב ל-7 שנים,
שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

בתום השליחות שלו בצרפת, חזר הרב חביב עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות, הוא חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, הוצע לו משרה במשרד משפטים, שם עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.

כיום הרב חביב מתגורר ב[[ביתר]] עילית, שם הוא מנהל את ה[[כולל תורה אור]].

== הסמכה לדיינות ==
הרב חביב הוסמך לדיינות על ידי גדולי הפוסקים והדיינים בא"י. הוא 'שימש' אצל הגאון הרב יצחק אלמליח שליט"א, אב"ד [[תל אביב]], והרב משה לנל שליט"א, אב"ד [[רחובות]] (בדימוס). כמו כן 'שימש' בגיטין בבית דין הרבני של באר שבע.

== יועץ מיוחד למשרד המשפטים בישראל ==
בזכות מאמרים שכתב בנושא 'המשפט העברי', הפך הרב חביב לדמות מבוקשת מאוד בקרב שופטים, עורכי דין, ובכירי המשפטנים בישראל, ובאופן תדיר נשלחים אליו תביעות לבוררות על פי רוח ההלכה היהודית. לפני שנים מספר התבקש הרב להצטרף למחלקה מיוחדת במשרד המשפטים העוסקת בחקר המשפט העברי ומעניקה חוות דעת תורניות למשרד המשפטים ולממשל בישראל בפרשיות אקטואליות ובהצעות חוק. מאז כתב הרב חביב חוות דעת רבות, חלקם עבור היועץ המשפטי לממשלה.

== ראש כולל לדיינות - רב בית כנסת חב"ד ==
כשבע שנים מתגורר הרב עם משפחתו בביתר עילית, בה הקים כולל לדיינות ורבנות לאברכים מצויינים. בכולל לומדים טובי האברכים בחב"ד. תלמידי הכולל זוכים לאחוז הצלחה גבוה מאד בבחינות שנערכות ב'היכל שלמה' בירושלים על ידי הרבנות הראשית לישראל, זאת בזכות שיטת לימוד מיוחדת שהונהגה בכולל. במשך כל השנים האלו משמש הרב חביב כרב החב"די בשכונת התמר בביתר עילית. בזכות נועם הליכותיו ומקובלתו על כלל אנ"ש, הצליח לגשר על חלוקי דעות ולהוסיף רבות באחדות הקהילה.

הרב חביב נוהג בצניעות רבה, אך כל מי שהזדמן לו להחליף עמו דברי תורה והלכה, התפעל מגודל בקיאותו וגאונותו בכל חלקי התורה ומכמניה. בייחוד מציינים מכריו את יכולתו לנהוג באנשי קהילתו, בתלמידיו ובבעלי הדין שניצבים לפניו, באורך רוח ובסבלנות אין קץ. כבודו של כל בעל דין עומד אצלו מעל הכל. לפיכך, הפכה אישיותו הנעימה לשם דבר, והלבביות הנובעת ממנו גורמת לכך שפסקי הדין וההכרעות היוצאות ממנו מתקבלות על ידי בעלי הדין בהבנה ובהסכמה. זה הטעם שהפך את הרב חביב למבוקש מאד בגישור בסכסוכים בתחום הקהילתי-ציבורי וגם בהשכנת שלום בית. לראות את הרב חביב יושב עד השעות הקטנות של הלילה עם בני זוג שבאו לקבל הכוונה ועיצה, אין זה מחזה נדיר.
==קישורים חיצונים==
*[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור]

* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/14-2.htm מסמך משפטי רשמי הנסמך על חוו"ד הלכתית שסיפק הרב חביב למדינת ישראל]

{{מיון רגיל:חביב, עמנואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]]

ספר התניא

2014-08-23T19:52:24Z

חב"ד: /* יו"ד שבט תש"נ */ בהתאם למדיניות וכללי הכתיבה

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{להשלים|פסקה=כן}}

===אגרת הקודש===
===קונטרס אחרון===
{{פסקה חסרה}}

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל").

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו. שיעור תניא קבוע הגדול בעולם מתקיים בכל יום על ידי הרב [[יורם אברג'יל]] בנתיבות, בו משתתפים מידי בוקר מאות אברכים.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט תשע"ב (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==חלוקתו על ידי הרבי==
=== י"א ניסן תשמ"ב===
לרגל יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"ב - 'שמונים שנה', הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה - לכל אחד ואחת מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.

הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: "לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו גם כן הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'".

קודם החלוקה הודיע הרבי אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו.

אחר כך אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: "כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון", ולא נורא אם יקח כמה דקות", ואמר הרבי שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.

כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע גם כן הנשים חייבות בלימוד החסידות. אחר כך חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.

לפועל החל לחלק הרבי כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב [[הרבי]], ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.

במהלך החלוקה, הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכל אחד ואחת, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר הרבי שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי כמין שביעות רצון... היו כאלו הרבי חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.

הרבי התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש.

לאחרי שנגמר התור, קם הרבי ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר "כי בשמחה תצאו", כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.

באמצע, הכריז ריל"ג שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.

בשעה שש-ועשרים יצא הרבי לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.

לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "י"א ניסן" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"י"ג ניסן").
=== י"א ניסן תשד"מ===
לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשד"מ, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו
צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה –
לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי אברכי הכולל.

בסיום ההתוועדות, הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא
שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב).

הרבי הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר על מנת לתתו לצדקה. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהי' מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.

עוד אמר [[הרבי]], כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק היה רק
אחד - יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה על ידי "שלוחים" - אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.

"כדאי גם - המשיך הרבי - שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיו"ב". הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד"ר ("אין צפון אלא תורה") קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד"ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכל אחד ואחת מהנוכחים יכול לקבל את התניא, "און איך קען גיין באקומען מיין תניא". [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].

לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון אדמו"ר הזקן (בבא הד' פ"א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואחר כך הורה לש"ץ לנגן "יהי רצון כו' שיבנה ביהמ"ק". הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואחר כך ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא
מכוון לאנשים נשים וטף.

לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: "אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא.
וכאמור - כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר".

חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".

בינתיים חברי המזכירות ריב"ק וריל"ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שע"י היציאות. ריל"ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד
פה, וצועק..". אחר כך פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: "און וואו איז מיין צווייטער גענראל?" (=היכן הגנראל השני שלי)?!

לבסוף חזר ריל"ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא...". כל
המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד "אופגעלייגט".

אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י"י לברטוב וחילק תניא'ס, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל"ג סימן לו שיתן לרבי תניא. הנ"ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ"ק, כשחייך לו הרבי חיוך רחב. (יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).

אחר כך חיכה הרבי עד שגם הרב חדקוב, ריב"ק וריל"ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה"זאל".

בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, על ידי הכולל).

לאחר הפארבריינגען, נכנס הד"ר ווייס אל הרבי ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ"ש והת' רוקדים ושרים את הניגון "וידעו כי אתה". גם לאחר שיצא הרבי ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא היה ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן - מתוך המכונית, כאומר - "היכן התניא שלך?!..".

===יו"ד שבט תש"נ===
‫לכבוד יום הבהיר י' שבט [[ה'תש"נ]] - שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.

‫לרגל יו"ד שבט - [[שנת הארבעים לנשיאות [[הרבי]]]] - הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!) מכל רחבי תבל.‬

‫לאחר שחזר הרבי מהאוהל נכנס לביהכ"נ לתפילת מנחה ומעריב. למנחה‬ ‫התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על "ויהי בארבעים שנה", "לב לדעת" וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר ה[[תניא]] (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב "יו"ד שבט תש"נ, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א".‬

‫לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.‬

‫על שער התניא היה כתוב: "'''יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א'''".‬

‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד - בלעדם...‬

‫באמצע החלוקה‬ ‫היה "בלאגאן"‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬

‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה הרבי ‫"לא", וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.‬

‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל"ג והרבי דיבר עמו קצת.‬

‫באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]. הרבי קיבל זאת‬ ‫כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה".‬

‫הרב [[עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬

‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬

‫כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬

‫הרבי יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===ביאורי חסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם לאנגלית ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].

==ראו גם==
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי.
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לרכישת ספר התניא] - חב"ד שופ.
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א ניסן [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*מנחם מענדל ערד, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב']
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידאו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

אורו של משיח (קעמפ)

2014-08-23T19:42:09Z

חב"ד:

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית של 'קעמפ אורו של משיח' (קייץ [[תשע"ג]])]]
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית של 'קעמפ אורו של משיח' (קייץ [[תש"ע]])]]

[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|150px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]

'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו [[קעמפ|מחנה קיץ]] לילדי [[אנ"ש|חסידי חב"ד]] וקהילות בתי חב"ד, המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. 'אורו של משיח' הוא המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן והוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר מבחינת מספר חניכים, עם קרוב לשבע מאות ילדים.

==רקע==
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, לרוב מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר "מרכזים" ואנשי משמעת, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']], יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. בדך כלל מתחלקים התפקידים בין המפקדים, אחד מהם אחראי יותר על התחום הרוחני והלימודי והמפקד השני הוא האחראי האדמיניסטרטיבי של הקבוצה.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.

נכון לשנת [[תשע"ג]] מנה הקעמפ קרוב לשבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.

בקייץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

==מושגים בקעמפ ==
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד העלונים]]
*'''שעון קעמפ''' - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.
*'''מתיחה''' - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.

===לקסיקון===
*גנרל - רכז הקעמפ.
*מח"ט - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*מג"ד - מפקד גדוד (בקעמפ חמישה גדודים).
*סמג"ד - סגן מפקד גדוד.
*מפקד - מדריך.
*חייל - חניך.
*[[770]] - בית הכנסת.
*[[1414]] - חדר האוכל.
*749 - פנימיה.
*גנרליה - חדר הגנרלים.
*מפקדה - משכן המדריכים.
*סיירת - קבוצת חיילים.
*מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.

==הפקות==
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]

=== מקהלת "אורו של משיח"===
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר וילשנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===עלון "ממשיכים להלחם" ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ממשיכים להילחם (עלון)|ממשיכים להילחם]]}}
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ד]], יצאו לאור שמונים עלונים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/79832_he_1.pdf עלון השמונים] {{PDF}} {{אינפו}}}}.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט באורך של 45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. במהלך הדרך למציאת הכסף, מגיע למחנה של אורו של משיח. שם מלמדים אותו מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

==היסטוריה==
*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: יחיאל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: ממ"ר איבערט ולוי זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר'. גנרלים: שד"ב ערד ואביחי קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' - [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי.

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[קעמפ מחנה משיח]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/?url=songs_he לשמיעת שירי מקהלת 'אורו של משיח' (מקהלות צבאות השם/אורו של משיח)]
*[http://www.chabad.info/?string=%EE%EE%F9%E9%EB%E9%ED+%EC%E4%EC%E7%ED&url=newsnew_he תמונות מהקעמפים במשך השנים ועלוני "ממשיכים להלחם"]

;וידאו
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח' (צפיה ישירה)]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2507 קליפ של פלוגה בקעמפ (תשע"א)]{{וידאו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

שיחה:עמוד ראשי

2014-04-23T10:28:18Z

חב"ד: /* טעות בקוד? */ פסקה חדשה

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
|הגעת לדף השיחה של ה'''עמוד הראשי''' ב[[חב"דפדיה]].

המקום מיועד לדיונים על העמוד הראשי '''בלבד'''!

אם יש לך בקשות, שאלות, הערות שלא קשורות באופן ישיר לעמוד הראשי, עשה זאת ב[[אולם דיונים]].'''
|}

==אפשר==
אפשר כולם לכתוב פה ?

את כל התשובות לשאלות אלו ואחרות תקבל ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה עזרה|דפי העזרה]]. אם גם שם לא תמצא, אשמח לעזור לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|שיחת המשתמש שלי]]. הצלחה - --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:59, 10 יוני 2007 (EDT)

== מדור הידעת ==

במדור 'הידעת' נכתב אודות בקשת הרב אברהם סנדר נמצוב מהרבי שיאמר חסידות בי"א שבט תשי"א, ובהמשך לזה נכתב: בקשה שלאחריה החל הרבי באמירת המאמר באתי לגני תש"י.
וצ"ל "באתי לגני '''תשי"א'''" (אולי הכוונה שהרבי התחיל את מאמרו עם חזרה על דברים ממאמר באתי לגני תש"י, אבל אין זה מובן מהתוכן שם. לבד מעצם הענין, שעיקר הדברים לא היו "אמירת המאמר באתי לגני תש"י", אלא מאמר '''חדש''', המבוסס על "באתי לגני תש"י".

העניין טופל. תודה רבה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:58, 10 יוני 2007 (EDT)

ערך מומלץ
אדמו"ר הזקן -
ביום ההולדת שלו, ערך הבעש"ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". שנה לאחר מכן, ביום הרביעי ח"י אלול קה"ת ירדה לעולם נשמה חדשה – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בש'''ת'''י אורות של תורה; תורת הנגלה ותורת החסידות.

השבוע בימי חב"ד
ביום י"ב אלול תרפ"ט, הגיע'''ה''' אדמו"ר הריי"צ בספינה לארה"ב.

??????????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[[משתמש:מענדי פ.|מענדי פ.]] 01:03, 28 אוגוסט 2007 (EDT)

:אדמ"ר הריי"ץ הגיע לביקור בתאריך הנ"ל, ראה בערך המקורי. בכ"א סודר גם במדור. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 05:42, 28 אוגוסט 2007 (EDT)

- מענין כי אחד משבעת (!?) המושגים בקטגוריה "מושגים בחסידות" הוא דגל משיח...
הייתי מציע להכניסו לכל היותר בענייני הפרסום.
מוכרחים סידר בליובאוויטש.
כל טוב! - מיבין

== אולם דיונים ==

איך כותבים שם? תודה מראש!
:אתה צריך להירשם. הוראות מפורטות אתה יכול לראות ב[[איך לפתוח חשבון חדש|דף הזה]]. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:18, 13 ינואר 2008 (EST)

== מה התועלת בהרשמה? ==

תודה

אתה לא צריך להודיע בכל מקום שאתה לא רשום. בכל אופן, תראה [[למה ליצור חשבון?|כאן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== לגבי תמונתם של אדמו"ר הזקן והרבי בעמוד הראשי ==

חושבני שהבנתי מה הצורך בזה - אם בשל י"ט כסלו או בשל ענין הפצת החסידות שמתחיל באדמוה"ז ושייך במיוחד למושא החבדפדיה. לענ"ד יש לצרף קישור מתחת כל תמונה עם השם (אדמו"ר הזקן, הרבי מלך המשיח שליט"א), בעיקר בשביל אלו שאינם בקיאים ויודעים. במיוחד שמתחת שתי התמונות מופיע הכרזת הקודש. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]

כדאי להכניס עתה התמונה של [[הרבי]] והחנוכייה, כפי שראיתי בהיסטוריית הדף שהי' גם ב[[חנוכה]] שעבר. א סאך הצלחה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

כשלוחצים על התמונה, מגיעים לתמןנה עצמה במקום ל[[אדמו"ר שליט"א]]. --[[משתמש:M&n|M&n]] 13:58, 24 דצמבר 2008 (EST)

== ערך החנוכיה הגדולה בעולם ==

נערך מעט על ידי, וכדאי להכניס אותו על תיקוניו (ותיקונים נוספים אם צריך) בעמוד הראשי. וד"ל. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]
:אם יש לך עוד מה להוסיף, אתה מוזמן בשמחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:21, 22 דצמבר 2008 (EST)

== ערך מומלץ כנס הקהל תשס"ט ==

כדאי לשנות כפי שישנו בערך במקומו. בהצלחה.

== מדוע אין מעדכנים את ימי חב"ד? ==
מדוע אין מעדכנים את הימי חב"ד? עכשיו חול המועד ויש כמה וכמה תאריכים (וכפי שפורסם בחדשות של אינפו), מדוע לא שמים אם כן בעמוד הראשי את התאריכים העכשוויים? [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:עוד מעט מסתיים שבוע פרשת בלק, ועדיין לא טרחו להחליף את 'השבוע בימי חב"ד' לתאריכים העדכניים. חבל. זה גורם לאנשים לחשוב שיש כאן חוסר רצינות, למרות שזה ממש ממש לא נכון. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 03:38, 5 ביולי 2012 (IDT)

== שיוך העמוד הראשי לקטגוריה ==
אין צורך לשייך את העמוד הראשי ל[[קטגוריה]]. זה הגיוני, וכך זה גם בויקיפדיה העולמית. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:06, 21 אפריל 2009 (EDT)
:אוקיי, לא חשבתי ע"ז הרבה, זה היה חלק ממהלך שנועד לשים קץ לדפים חסרי הקטגוריה.
באותו עניין, מה הנך אומר על ריבוי הקטג' החדשות שעשיתי (שלילה? חיוב?) כמו ברכת החמה, אדמו"ר האמצעי, רשימות ועוד. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*
::יפה מאד! ומוצלח מאד! באופן כללי, כדאי לפתוח קטגוריה נפרדת מארבעה ערכים. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:00, 21 אפריל 2009 (EDT)

== חב"דפדיה במצב הנוכחי ==
כקורא ומשתמש ותיק בויקיפדיה, מצחיק אותי מאוד להיכנס לאתר הזה, על כל המידע שבו. המראה החיצוני עלוב ולא משכנע, סליחה על הבוטות אבל אם רוצים להעביר את המסרים שיש כאן בצורה נכונה יש לעשות זאת בצורה נכונה, דהיינו עריכה וכללים ברורים של הכתיבה (הרבה הרבה ערכים לוקים כאן בחסר!!!), ומראה חיצוני נורמלי של העמוד הראשי, כמו בויקיפדיה - הוספת "הידעת?" עם תמונות, ערך מומלץ מורחב יותר, ימי חב"ד מורחבים יותר. התרחבות של הפורטלים, וכו' וכו' אופציות נוספות של עיצוב, תבניות, תמונות - זה ממש לא מספק מה שקורה כאן (כמו גם מספר החב"דפדים שכותבים ממש מתחת לכל ביקורת!) ומאוד מאוד מצחיק.
תקוותי שהינכם חושבים על כל זה, ומצפים להתפתחות. נרשמתי לפני תקופה קצרה ואני מאוכזב מההתנהלות התת-רמה כאן בחב"דפדיה. בתקווה שזה ישתפר כמה שיותר מהר. בהצלחה [[משתמש:יואל|יואל]]
:"מכם ובכם הדבר תלוי". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*.
::תודה על "מחמאת" הכתיבה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*.
:::ר' יואל - בבקשה, אתה רוצה שחב"דפדיה תשתפר - אז אולי אתה כמשתמש דיי ותיק בויקי תהיה לעזר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*.
::::אותי מצחיק ההערות שלך. אם רוצים שיהיה כאן אתר מלא ומושקע, צריך כותבים בשביל זה. אם כל אחד יבוא כמוך - יתן את ההערות שלו וילך - האתר לא יגיע לרמה שאתה אומר שהוא צריך להגיע. אני מאוכזב מאחד כמוך, שמשתמש ותיק בויקיפדיה, ורואה את המצב כאן, ובמקום 'להרים את הכפפה' ולדאוג למקום, מעדיף ללכת למקום אחר בגלל מראה שנראה טוב יותר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:11, 26 אפריל 2009 (EDT)

==תיקון הערך כבמקור==
בערך של שבת במדבר כפי שהוא מופיע עכשיו בעמוד הראשי, ה"התוועדות שבת אחים גם יחד" אינו מודגש, כפי שכבר תיקנתי בערך במקומו, אלא נטוי. יש להדגישו על מנת שיהא נעים לעין. לתשומת ליבכם, מפעילי מערכת יקרים. [[משתמש:יואל|יואל]]
:קיבלתי. יישר כוחך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== עיצוב ==

עיצוב הדף - נלקח מהעמוד הראשי של ויקיפדיה ב[[תשס"ז]]. מאז ועד היום, החליפה ויקי שלוש עיצובים. אולי כהנ"ל גם כאן? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:אדרבה. תעצב בארגז חול משלך עיצוב חדש, ואם יהיה הסכמה כללית מצד המשתמשים הפעילים - נחליף ובשמחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:18, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

==ערך מומלץ==
כל כמה זמן מחליפים ערך מומלץ? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:אודה, כי למרות חביבותי לערכים כגון המדליה של הרבי וכהאי גוונא, לא הצלחתי להבין מדוע הכנסת דווקא ערך זה כמומלץ. וכי לא כדאי דווקא עכשיו לפרסם בעמוד הראשי ערכים שהם "צו השעה" בענייני חסידות או גאולה ומשיח? הרי אנו בעיצומה של מערכה לשיפור תחום ערכים אלו! לשיקולך. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''

== תמונה יומית ==

בויקיפדי' התדיינו על הנושא והחליטו כי תמונה יומית בעמוד הראשי בהחלט משפרת את מראהו. מה איתנו? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
:זה נשמע כמו רעיון טוב, ולדעתי כדאי לנסות אותו. רק צריך שזה יהיה רציני, ומישהו יקח את זה על עצמו להשקיע בזה. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 01:58, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
מסכים במאה עם [[משתמש:סומכוס|סומכוס]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:16, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
::נראה לי שתמונה שבועית עם הסבר קצר (כפי שיש כעת בדף שלך) זה רעיון מבורך וגם מציאותי שניתן לעמוד בו.--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 13:39, 21 ספטמבר 2009 (IDT)
:::[[משתמש:חיים נהר|ידידנו בעל נהרות הידע]] כותב לי שלדעתו ב' תמונות שמתחלפות זה מוגזם מידי, '''וכדאי להשקיע בתמונתו הק' של הוד כבוד [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]].''' דעתכם? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::ב"תמונה השבועית" הייתה אפשרות - לדוגמא - להכניס [[כינוס השלוחים]]. לא כן כשמדובר במדור תמונת [[משיח]]...'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

:::::חשבתי על זה. אולי כדאי באמת שהערך המומלץ יהיה [[כינוס השלוחים]] ובתמונה השבועית להביא תמונה של הרבי מכינוס השלוחים האחרון. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:21, 16 נובמבר 2009 (IST)
===דיון===

כרגע ישנם ג' גרסאות לתמונה - איך שהיא ב[[עמוד הראשי]], איך שהיא ב[[משתמש:חסיד/עמוד ראשי]], ועוד גרסא = ללא התמונה היומית.
:גרסאות אלו עומדות כרגע, לדיון - ואני מכריז ברגע זה על פתיחתו...

====גרסא א' - תמונתו של הרבי היא ה"יומית"====

====גרסא ב' - תמונתו של הרבי + תמונה יומית====

====גרסא ג' - ללא תמונה יומית כלל====

בהצלחה!

כיוון שאין מענה...נבחר בנתיים שילוב של גרסאות א'-ב'. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== היום יום ==

חשבתי שכדאי לשים בעמוד הראשי את היום יום. יש לזה יתרונות רבים, קודם כל אנשים שלא קראו את היום יום יוכלו לקרוא אותו כאן, גם אנשים שקראו אותו יוכלו להרחיב ולעיין בו. והוא גם מתאים כי הוא קצר, משתנה כל יום, ומפנה לערכים יסודים בחסידות. כך למשל היום יום של היום (שלישי):
::סדר הכשר בשר לאכילה להוציא ממנו דם האסור הוא: שריה, מליחה, הדחה. ענינם ב[[עבודה]]: שריה - להשרות עצמו בדברי הרב, מליחה - [[יחידות]], הדחה - [[ניגון]].
:ושל מחר:
::מדברי קודש [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]]: "ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]], גם כשהוא בארציות העולם, קשור הוא עם ה' אחד. השם יתברך עושה מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל עושים מהגשמיות רוחניות.
:אז אני מצרף את הצעה זו לדיון.. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 01:58, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:רעיון טוב. כדאי שלפחות עוד משתמש אחד (כחיים נהר, צופה מהצד, פיני, יואל, או מישהו כזה) יתמוך בעניין, ונוכל להתחיל. כדאי שיהיו שניים שימונו להחליף א"ז כל יום. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::מצטרף ובחום גם להצעה זו. נשמעת כהצעה מצוינת שיכולה לתרום המון. רק כמו ש[[משתמש:חסיד|חסיד]] אמר - חייבים מישהו רציני שיקח על זה אחריות. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:17, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
::: היום יום, חת"ת וכדו', לא קשור לעמוד ראשי. הצעות לשיפוץ עמוד ראשי:
* תמונת הרבי, להחליף מידי שבוע בתמונה איכותית. לחיצה על התמונה תפנה לערך על הרבי.

* ערך מומלץ. רק ערכים איכותיים, מסוגננים ומושלמים.

* בתחתית העמוד, בגופן מזערי, קישורים לבית משיח, יחי המלך וכדו'. כמו גם לארגוני חב"ד חשובים.

* השבוע בימי חב"ד - פחות ערכים, אבל כל ערך לכתוב שתי שורות, ולהניח יותר רווח בין ערך לערך. כך יהיה יותר קריא ומושך.

* מדור חדשות ואקטאוליה חב"דית - אין לי רעיון מוגמר, אבל אפשר לעיין בנושא בדף הראשי של ויקיפדיה.

* כל משבצת תקבל מסגרת/כותרת בצבע שונה.

* פורטל השבוע, תמונת השבוע, וכדו'. כדאי להוסיף.

בהצלחה פיני 14:13, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

::דעתי בנידון:

::הצעה נכונה ומועילה, כפי שסומכוס פירט המעלות שבזה וביניהם - הרחבה ועיון. ובאשר לזאת, צריך שאכן יהיו ערכים לעיון. לצורך הדוגמא שהובאה, חצי מהערכים שאנחנו רוצים שאנשים יעיינו בהם לא קיימים ([[עבודה]] ו[[עם ישראל]]). לכן, כפי שכבר הקדימוני, ראוי שמשהו יקח את זה על עצמו באופן רציני ויעבור (באופן שטחי על כל פנים) על הערכים הנצרכים ויראה שהם כהוגן ואולי ערכים שלא קיימים או לא ערוכים באופן בסיסי, שלא יציין אותם כקישור לערך.

::פיני: לא דובר על "היום יום, חת"ת וכדו'". דובר על פתגם חסידי קצר שיתחלף מידי יום, יוסיף תחושת רעננות ואגב כך גם יפנה לערכים בחסידות. אז סומכוס הציע, שבמקום שנתחיל עכשיו לחפש פתגמים יפים, ניקח את העבודה שהרבי כבר עשה לנו. בכל-אופן, לא הסברת את עמדתך השוללת. שאר ההצעות שלך - במקום ובהחלט נראה שכדאי לאמץ אותם ולכל לראש הקלים לביצוע. תודה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:33, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

===בניית העמוד===

תודות לכל המגיבים והיועצים. במשך היום אתחיל לבנות את הגרסא החדשה ב[[משתמש:חסיד/ארגז חול]]. עקרונית אני נגד עבודה לבד - ומי שיתרופם לבניית השער-בלאט בארגזי - יבורך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== איזה אתרים ==

בהמשך להערת חיים נהר, אני מתכבד לשאול את הקהילה הנכבדת אילו אתרים צריכים להופיע בעמוד הראשי.

לענ"ד:

*חב"ד אינפו - מוכרח.

*בי"מ (ב' אתרים) - כדאי ורצוי.

*צא"ח - כדאי, על מנת להפנות את המקורבים למידע בסיסי בענייני יהדות.

*ספריית חב"ד, אוצרו של משיח - כדאי ורצוי.

האתרים שיש עליהם שאלה הם "מאור החסידות", וכו'. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::לדעתי צריך לחלק את הקישורים לשתי קטגוריות; חדשות, מידע משתנה וכיוצ"ב לעומת אתרים תורניים חב"דים. הדבר צריך בדיקה יסודית. אעשה זאת בימים הקרובים ואגיש רשימה. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:51, 24 ספטמבר 2009 (IDT)
:::נו...'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

==רשימת אתרים מומלצים בעמוד הראשי של חב"דפדיה==
רשימה ראשונית. כל המוסיף ישובח. לציין שאין זה רשימת מידע על האתרים החב"דיים, זה ניתן למצוא ב[[:קטגוריה:אתרי אינטרנט|אתרי אינטרנט]], אלא אתרים מומלצים שיוצגו בתיבה מיוחדת. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:44, 29 אוקטובר 2009 (IST)

===חדשות===
*חב"ד אינפו - חדשות בעברית
* חב" דאינפו - חדשות באנגלית

===ספרי חב"ד===
*אוצר 770 - מאגר חלקי.
*ספריית חב"ד - מאגר טקסט חלקי.
*חב"ד לייבורי - מאגר גדול.

===אתרי יהדות===

*אתר צעירי חב"ד - מידע יהודי וחסידי

*אתר 'בית חב"ד' - מידע יהודי שבועי

*בית חב"ד הוירטואלי - מידע יהודי וגאולתי.

===מידע כללי===

== מאי דעתכם ==

במטותא מנייכו, כל החברייא קדישא שחב"דפיה, מהיא [[דעת]]כם על הוספת מספר מילים על מטרתה של חב"דפדיה ([[הפצת המעיינות]]) וכו' כדבנוסח הקודם. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:נשמע לי רצוי, השאלה היא למה הנוסח הקודם הוסר? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:50, 28 אוקטובר 2009 (IST)
::זה צריך לשאול את המסיר, ה"ה Roto היקר. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::כמוכח בדפי ההיסטוריה, חב"דניק הוא זה שהסיר את זה ולכן כדאי להיוועץ עמו, מפני מה עשה כך? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:17, 29 אוקטובר 2009 (IST)
::::[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=18545&oldid=17566 פה] נראה אחרת. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=next&oldid=18812 כאן] מוכח כדכוותי. דוק שחב"דניק שיחזר העריכה של עצמו לשל רווט. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:56, 29 אוקטובר 2009 (IST)
::::::זוכר אני אותו זמן. רווט כתב, לאחר כשבוע חב"דניק הגיע, שינה ומיד אח"כ שיחזר. הרי שהאחראי על השינוי הי' רווט. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

== שטח ריק ==

השטח הריק שבעמוד הראשי אינו מתאים ואינו מכובד. צריך למצוא רעיון כיצד למלאות אותו. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

:אמנם רווט אחראי על השינוי, אבל ניכר משיחזורו של חב"דניק את עצמו, שדעתו נוחה משינוי זה. בנוגע לשטח הריק, זה תלוי ברוחב המסך ואין זה שייך ל"מילוי". --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:33, 29 אוקטובר 2009 (IST)

== תמונה לקטגוריה הפצת המעיינות ==

ובצוק העיתים זה, אשר רבים חושבים ששליח ללא מחשב נייד (ומצלמה) אינו שליח, היה ראוי לשנות את התמונה.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 22:13, 21 בדצמבר 2009 (UTC)
:צודק מאוד! זה נוצר, כזכור לך, כשבמקור היה זה [[:קטגוריה:מדיה חב"ד]] והוחלפה על פי בקשת החב"דפדים ל"הפצת המעיינות". האייקון (עם כל שאר האייקונים) אצל הגרפיקאי, לקראת עיצובם מחדש. נקווה שבקרוב נוכל לברך על המוגמר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:03, 22 בדצמבר 2009 (UTC)

== הידעת ==

ר' חיים שי', נראה ששגגה עלתה בידי אך אשמח לדעת היכן ומתי 'סוכם' ומי סיכם עם מי. א גרויסע דאנק. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
:לא מדובר על הסכם עם חוזה או כיוצ"ב. כשהתקבל הרעיון על "הידעת?" ונתדברנו ([[שיחת משתמש:חיים נהר#הידעת|כאן]]) - אני ומשתמש SHALOM על הפעלת המדור החדש, כך סוכם. כמובן הכל ניתן לשינוי, אין כאן עניין עקרוני. באם אכן ימולא [[חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 1|מאגר הידעת]] נוכל לעדכן בתדירות יותר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:06, 4 בינואר 2010 (UTC)
::כמובן - כוונתי הייתה האם הדבר סוכם עם שלום והיכן. זה הכל. א יישר כח. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
:::הגיע הזמן להחלפה? [[קובץ:שישים שנה.jpg|ימין|50px]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::::אני עושה זאת במוצאי שבת, יחד עם עדכון ימי חב"ד, החלפת תמונה והכנסת ידיעה לחב"ד אינפו על ימי חב"ד (התחיל משבוע שעבר). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:59, 8 בינואר 2010 (UTC)
:מדוע זה זמן כה רב לא עדכנו את ה[[תבנית: הידעת?]]?

== שישים שנה ==

מה עם שנת השישים, לא ראוי' לאיזכור? [[קובץ:שישים שנה.jpg|ימין|50px]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

דרך אגב, לכאורה הביטוי אמור להיות שישים שנה, ולא שנת השישים. כידוע לי"ח. בהצלחה.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 15:49, 8 בינואר 2010 (UTC)
:איני יודע-ח"ן, לצערי, וע"F אבק ביאור והסבר. והשאלה עדיין בעינה עומדת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|ימין|50px]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::זוהי לא ח"ן, אלא פשוט פשט. "שישים שנה" משמעו סיום שישים שנים שלמות. "שנת השישים" משמעו, סיום חמישים ותשע שנים שלמות והימצאות בשנה השישים. ממילא השנה היא "שנת השישים" ושנה הבאה (מיו"ד שבט תשע"א) תהיה "שישים שנה". וק"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:00, 9 בינואר 2010 (UTC)
:::לא ממש הבנתי. ע"פ דבריכם, מתי קיבל הרבי את הנשיאות, תש"י או תשי"א? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תש"י]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::::כמובן שהנשיאות מתחילה מ"ובא השמש", שהרי לא יכול להיות רגע אחד ללא נשיא. ובכל זאת מונים מזמן קבלת הנשיאות בגלוי. כך הוגה ע"י הרבי שליט"א בקונטרסים שיצאו לאור בשנת תש"נ - שנת הארבעים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:07, 9 בינואר 2010 (UTC)
:::::זהו חידוש בשב ילי - כך הוגה?, אבל הנה, רווח נקי מ[[חב"דפדיה]].... עכ"פ יישר כח. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

== היום יום - חודש אדר ==

'''יש להכין אפשרות טכנית לפתגמי היום יום בחודש האדר הלא מעובר שלפנינו, כדי שלא ניתקע ע"ז מאוחר מדי.''' [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
:העניין דוחק. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

== הידעת חסר... ==

היגעת דהיום (ב, כ"ב אדר ה'תש"ע) מדובר אודות הרב ווינגרטן, חסר הפנייה לס' "שיחות קודש - מלפני הנשיאות" המבוסס (הרבה) על רשימותיו.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 03:51, 9 במרץ 2010 (UTC)
:עידכנתי. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:01, 9 במרץ 2010 (UTC)

== הסרת התאריך ==

הסרת התאריך היא טעות טרגית, המורידה מיופי ושלימות העמוד הראשי. חבל מאוד. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:13, 24 במרץ 2010 (UTC)
:כפי שכתבתי ב"תקציר", התאריך מופיע בעמוד הראשית בתיבת ה"היום יום". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:24, 24 במרץ 2010 (UTC)

::ועם כל זאת יש יופי מסוים בכתיבת "נכון להיום, יום רביעי י' ניסן" וכו'. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:45, 24 במרץ 2010 (UTC)

== הסטיסטיקה מתעדכנת אוטומטית? ==

ראתה עיני ב[[חב"ד אינפו]] שהגיע החבדפדיה לערכה ה4000! נכנסתי ברוב גילה, והנה שוד ושבר ארבע אלפים חסר שתים, נטלתי קנה סופרים לאלף בינה, כתבתי ערכים שתיים, ואבוי המספר - כשהיה.

ועתה, אל מי לשטוח התלונה? אל המחשב חסר בינה, שלהבחין בשתים לא יכול ו"פורתא לא דק", או שמא בידינו הדבר, הלא תלמדנו על העבר?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 19:56, 24 במרץ 2010 (UTC)

:ראשית כל חב"דפדיה כבר היתה היום ב4017 ערכים, רק עקב מיזם איחוד ערכים שבניהול הרב רבי חיים נהר שליט"א, יורדים ערכים רבים מדי יום.

בקשר לעדכון מספר הערכים, הוא מתעדכן מדי חצי שעה שעה בערך על ידי המערכת. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:58, 24 במרץ 2010 (UTC)
:זה מתעדכן אוטומטי. פשוט המחשב שעליו הינך עובד, שומר במטמונו את המידע מפעם קודמת שנכנסת. השתדלתי ואשתדל שלא ירד תחת 4000. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:00, 24 במרץ 2010 (UTC)

:חיים, אתה טועה. מספר הערכים אינו מתעדכן מדי שניה. אתה מוזמן לנסות. הוסף שני ערכים, ואחרי כך תבדוק את העמוד הראשי. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 20:02, 24 במרץ 2010 (UTC)
::התייחסתי לדבריך בתגובתי לר' אדג. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:05, 24 במרץ 2010 (UTC)

וכאן שוב ארבעת אלפים חסר שלוש, ולא בגל טעות טכנית. ללעג וקלס דומינו. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' 13:51, 28 במרץ 2010 (UTC)
:לא צריך להיפגע. זהו טבעה של אנציקלופדיה חיה ונושמת. בויקיפדיה יש תמיד "ששון ושמחה" בכל פעם שעוברים אלפיה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:55, 28 במרץ 2010 (UTC)

== תיקון בהשבוע בימי חב"ד ==

נאמרה על '''ידי''' הרבי וכו'. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 13:56, 12 באפריל 2010 (UTC)

== רחמ"א חודוקוב - הסתלק? ==

או רק נפטר? לדעתי, המינוח 'הסתלק' שמור לאדמור"י ורבניות חב"ד. תקנו אותי אם אני טועה! הצעיר--[[מיוחד:תרומות/66.250.99.189|66.250.99.189]] 19:18, 12 באפריל 2010 (UTC)

עיין [[הסתלקות]], אתה בהחלט צודק!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 19:35, 12 באפריל 2010 (UTC)
:האם יש לכך מקור? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:58, 14 באפריל 2010 (UTC)

==האתר המרכזי==
יישר כח על הלינק לאתר החדש, אבל אני רואה שהכותרת בו היא "אתר הבית" ולא "האתר המרכזי".
:הם עכשיו שינו זאת. תודה. עודכן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:21, 2 במאי 2010 (UTC)

== השלמת חיפוש ==

חב"דפדיה גדלה ןכבר הגיע הזמן ליצור השלמת חיפוש אוטומטי (כמו בגוגל וויקיפדיה).
* עוזר ומקל על החיפוש
* גורם לעורכים שלא לעבוד בטעות על ערכים כפולים.
בברכה,--[[משתמש:Ll|לל]] 02:48, 6 ביוני 2010 (UTC)
:הוספתי לרשימת הטיפולים. בעז"ה ייעשה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 08:56, 6 ביוני 2010 (UTC)

== התמונה השבועית ==

ב"ה

עם קצת מחשבה אפשר לנסח את הטקסט מעל התמונה השבועית בצורה יותר מוצלחת. בתמונה הקודמת גם הייתה לי הערה, אני כבר לא זוכר. בנוגע להשבוע אפשר לכתוב כך: "[[אדמו"ר שליט"א]] באמירת קינות. [[מרכז חב"ד 770]], [[תשעה באב]] [[תשנ"א]]". --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 20:08, 22 ביולי 2010 (UTC)
:תוכל לעדכן בדף [[שיחת תבנית:תמונה עמוד ראשי]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:25, 23 ביולי 2010 (UTC)

מה הקטע? אין לכם תמונה לשים, רק את תמונת עוכר ישראל - אריק שרון שר"י?!!--[[משתמש:מנוח|מנוח]] 17:22, 18 באוקטובר 2010 (UTC)מנוח י' חשון ה'תשעא
:התמונה היא של הרבי ואם הוא קיבל אותו, אנחנו גם מותר לנו לשים אותה כאן! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בחשוון ה'תשע"א 17:41, 18 באוקטובר 2010 (UTC)

סליחה שאני מתערב אבל הרבי קיבל אותו כי הרבי היה צריך לקרב אותו ליהדות אבל זה לא מצדיק שהוא היה רשע --[[משתמש:ד''ח|ד''ח]] - [[שיחת משתמש:ד''ח|שיחה]] 22:54, 17 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח

:נלע"ד שחסר בדבריך מילה, וכוונתך לומר .. "שהוא לא היה רשע" וכו'. ומי אני הקטן שאבוא בסוד קדושים. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בכסלו ה'תשע"א, למניינם 00:39, 18 בנובמבר 2010 (UTC)
::אשמח מאוד שתגבה את האקסיומות שלך; א. לגבי המניעים של הרבי. ב. לגבי הגדרת יהודי כ"רשע". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בכסלו ה'תשע"א 00:42, 18 בנובמבר 2010 (UTC)
:::חיים, האם לדעתך היותו [[תינוק שנשבה]] היא סתירה לכך שהוא היה [[רשע]]? כלומר: גם אם הוא לא היה אשם בגלל חינוכו הקלוקל, האם אין לנו כללים על פי הלכה מי נקרא רשע? האם עלינו להיות תמימים ולחשוב שעמך כולם צדיקים (כלומר - בפשטות)? האם אין הלכה האוסרת להסתכל בפני רשע? האם אין הלכה האומרת כי מותר לדבר לשון הרע על רשע שאינו בכלל עמית בתורה ובמצוות? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בכסלו ה'תשע"א, למניינם 00:49, 18 בנובמבר 2010 (UTC)
::::לא הבעתי שום דעה. אני רק תוהה לגבי קביעה מהירה של הגדרות, "רשע", "תינוק שנשבה" ולהסיק תיכף מסקנות למעשה, מבלי לעיין בדין ע"פ שו"ע ולהסיק מסקנות רק עם מורה הוראה, כדרך התורה בדיני וחוקי ישראל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בכסלו ה'תשע"א 00:53, 18 בנובמבר 2010 (UTC)

אתם צודקים אבל זה לא סותר שהוא באמת היה תינוק שנשבה אז למה מלכתכילה לשים את תמונתו ודרך אגב למה אתה מתכוון שלום "ומי אני הקטן שאבוא בסוד קדושים" למה אתה באמת מתכוון תודה רבה וסליחה מראש --[[משתמש:ד''ח|ד''ח]] - [[שיחת משתמש:ד''ח|שיחה]] 21:23, 18 בנובמבר 2010 (UTC) ד"ח

::לד"ח - לא התכוונתי לכלום. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בכסלו ה'תשע"א, למניינם 00:37, 19 בנובמבר 2010 (UTC)
יש לציין שבתמונה היומית-השבועית הרבי מרזיק את עיתון הגאולה ואפשר לשים לינק לערך וכו'

== טעויות בימי חב"ד ==

היום ז' אד"ר ה'תשע"א מופיע כי בב' אדר נצערו עשרות חסידים. צריך להיות כמובן "נעצרו". טעות קטנה ומצערת.
:תודה. תוקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באדר א' ה'תשע"א 23:28, 10 בפברואר 2011 (UTC)
כ"ח ניסן: מופיע "בו התבטא", וצ"ל "בה התבטא".--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 17:25, 19 באפריל 2012 (IDT)
:תודה. תוקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז בניסן ה'תשע"ב 20:04, 19 באפריל 2012 (IDT)
טעות בפתגם היום יום של היום - צ"ל אהבתי אתכם אמר ה'--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 16:06, 20 באפריל 2012 (IDT)

בערך על הרצח בכפר חב"ד מופיע שהרצח הי' בא' אייר ולא בב' בו.--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 06:27, 22 באפריל 2012 (IDT)

== העיצוב החדש ==

בעיצוב החדש של העמוד הראשי, נמחקה השורה הבאה. שהייתה בגרסא הקודמת:

 
:'''דפים כלליים:''' [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה|'''מיזמי חב"דפדיה''']] | [[מיוחד:Allpages|כל הערכים]] | [[:קטגוריה:פורטלים|כל הפורטלים]] | [[מיוחד:קטגוריות|כל הקטגוריות]] | [[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|התוועדות חסידית]] | [[חב"דפדיה:ארגז החול|ארגז החול]]

מדוע נמחקה? האם בגלל העיצוב? ואם כן, למה לא ניתן לשורה חשובה זו בימה אחרת (למשל דף השינויים אחרונים)? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 05:45, 10 באוקטובר 2011 (UTC)
:צודק. הוספתי חזרה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בתשרי ה'תשע"ב 10:32, 10 באוקטובר 2011 (UTC)

== עדכונים ==

כל כמה זמן מתעדכן "הידעת" ו"התמונה השבועית"? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 21:22, 24 באוקטובר 2011 (UTC)
:הידעת מתעדכן כמעט כל שבוע. לתמונה שבועית מחפשים אחראי שימצא מאגר תמונות עם מידע מתי והיכן צולמו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 21:41, 24 באוקטובר 2011 (UTC)

== טעות בהיום יום ==

עברנו לחודש אייר!!!--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 04:15, 23 באפריל 2012 (IDT)
:עידכנתי. ראה גם בדף שיחתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"ב 10:38, 23 באפריל 2012 (IDT)

==תמונה שבועית==
דבר ראשון - יישר כח על החלפת התמונה. ב. לענ"ד היה כדאי לבחור תמונה צבעונית בדווקא. ג. אם אפשר - בלי סמל. ד. לכלול כמה שיותר פרטים מדוייקים בהסבר על התמונה, בתמונה הנוכחית למשל חסר הפרט באיזה שנה צולמה התמונה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באייר ה'תשע"ג • 08:55, 12 באפריל 2013 (IDT)
:ושוב, סליחה שאני מתערב בלי לתרום, אבל צריך תמונה שבועית '''של הרבי''' ולא של איצ'ה, עם כל הכבוד וההערכה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באייר ה'תשע"ג • 16:47, 12 באפריל 2013 (IDT)
:::התקיים דיון אולם הדיונים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באייר ה'תשע"ג, למניינם 18:14, 12 באפריל 2013 (IDT)
::::עם כל העריכות הרבות בחב"דפדיה לא שמתי לב לדיון זה, אבל אני חושב שאין מן הראוי לסגור דיון עם מספר משתתפים מועט כל כך, ובפרט בדברים שנוגעים לייצוג של חב"דפדיה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באייר ה'תשע"ג • 18:28, 12 באפריל 2013 (IDT)
:::::במקרה ויש עוד שסוברים כמוך יהיה אפשר לחדש את הדיון. בינתיים תסביר את סברתך. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ב' באייר ה'תשע"ג 22:19, 12 באפריל 2013 (IDT)
::::::הסברתי את עצמי באולם הדיונים, עיין שם באריכות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' באייר ה'תשע"ג • 05:40, 14 באפריל 2013 (IDT)

== קהילה ==

אני חושב שכדאי להוריד את ה'''דפים כלליים''' מתחת הקטגוריות ולפתוח עבורם תיבה 'קהילה' מתחת לתיבה 'ניווט'. (אני לא מתכוון דווקא לדפים האלה, אלא לדפי הקהילה בלבד. לא רואה שם צורך בדפים: 'כל הערכים', 'כל הפורטלים' וכו'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ג 10:34, 10 במאי 2013 (UTC)

== איזכור המשיח ==

שמא כדאי להדכיר ב'מטרתנו' את מטרתנו העיקרית והיחידה?

אולי כך: " הפצת תורת חסידות חב"ד בשפה פשוטה וקלה, במטרה לזרז את ביאת המשיח" וכן כל כיו"ב. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]''' 20:06, 9 ביוני 2013 (UTC)

== תבנית חדשות ואקטואליה ==

התבנית החדשה חדשות ואקטואליה לא היתה אמורה להיכנס בקטן מתחת לתבנית של היום יום? כרגע זה פשוט לא נראה יפה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 02:49, 21 ביוני 2013 (UTC)
:1. העתקתי מה שכתבתם. 2. לדעתי זה לא רע. 2. מדוע בצד שמאל מופיעים באדום "חדשות ואקטואליה" עם הפניה להעלאת קובץ לשרת? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 02:56, 21 ביוני 2013 (UTC)
::א. כבר אמרתי אלף פעמים שאנחנו לא אדם אחד. ב. אם טוב זה טוב, יותר טוב זה לא יותר טוב? ג. כי אמורה להופיע שם תמונה, לדעתו של שנוזל עכ"פ. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 04:28, 21 ביוני 2013 (UTC)
:::1. אתה בטוח? (בכ"א חשבתי שעבדתם על זה ביחד). 2. אז תתק'''נו''' --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 10:10, 21 ביוני 2013 (UTC)
::::1. צריכה להיות שם תמונה, כפי ש[[שיחת תבנית:חדשות ואקטואליה#תמונה לתבנית|כתבתי בדף השיחה שם]]. כרגע הקישור האדום הוא לקובץ שלא קיים (שמקורו בויקי, וכפי שכתוב שם לא יכול להיות אצלנו). 2. בדף [[משתמש:שנוזל/עמוד ראשי]] הוספתי את התבנית, שם היא עומדת מצויין. לפי זה העתקתי לדף הבקשות ממפעיל, וכנראה שהעתקה לא הייתה מדוייקת. בכל אופן תוכל לראות שם איך זה צריך להיראות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ג בתמוז ה'תשע"ג 14:16, 21 ביוני 2013 (UTC)
:::::אם אפשר לסדר את התבנית • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשע"ג 02:35, 23 ביוני 2013 (UTC)
::::::אולי פשוט [[משתמש:שנוזל/עמוד ראשי|תעתיק מכאן]] (כמובן רק את החלק השייך)? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשע"ג 13:47, 23 ביוני 2013 (UTC)
::::::::{{בוצע}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 02:49, 24 ביוני 2013 (UTC)

== התקלה בחתיכת הסמל ==

קרתה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=113093&oldid=93008 כאן] לתשומת לב המומחה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 02:54, 24 ביוני 2013 (UTC)
:יישר כוח על החלפת ה'קטגוריות' לפורטלים. בעז"ה ב{{מונחון|תקופה הקרובה|שנים הקרובות..}} אשבח את הפורטלים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:40, 24 ביוני 2013 (UTC)

== זה נראה גרוע ==

מצטער לומר לכם, אבל המצב העכשווי של העמוד הראשי נראה גרוע מתמיד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 03:25, 24 ביוני 2013 (UTC)
:מה נראה גרוע? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:39, 24 ביוני 2013 (UTC)
::מה לא? תסתכל עליו ותגיד לי אם זה נראה לך נורמלי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:04, 25 ביוני 2013 (UTC)
:::סלח לי, אבל באמת שאני לא רואה בעיה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 00:09, 25 ביוני 2013 (UTC)
::::כנראה שמעולם לא עסקת בעיצוב, וכנראה שגם לעולם לא תעסוק... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:16, 25 ביוני 2013 (UTC)
:::::אז כנראה שאמשיך לא להבין מה הבעיה בעמוד הראשי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 03:19, 25 ביוני 2013 (UTC)
::::::אתה מתכוון לרקע שנמשך עד למטה? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט בתמוז ה'תשע"ג 15:53, 27 ביוני 2013 (UTC)

== ימי חב"ד ==

נא לשנות את הימי חב"ד לחודש [[שבט]] או [[אדר]] --[[משתמש:משיח בדרך|משיח בדרך]] - [[שיחת משתמש:משיח בדרך|שיחה]] 18:15, 29 בינואר 2014 (UTC)

== טעות בקוד? ==

במדור 'השבוע בימי חב"ד', לפני המאורעות שקרו, מופיע הקוד הבא: <nowiki></noinclude></nowiki>.
בדקתי בקוד המקור של ה'עמוד ראשי' ואין שם את זה. ב[[תבנית:השבוע בימי חב"ד]] לא מופיע הקוד הנ"ל בדף לקריאה, רק בדף העריכה. האם יש למוחקו משם? --[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ג בניסן ה'תשע"ד 10:28, 23 באפריל 2014 (UTC)

ספרי אדמו"ר שליט"א

2014-04-22T22:11:16Z

חב"ד: /* מפתחות תוכן והערות */

תורתו של וספריו של [[הרבי מליובאוויטש]] מיוחדת בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם הוגה על-ידו ויצא לאור בסדרת "ליקוטי שיחות", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "שיחות קודש" באידיש וסדרת "התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו.

הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו<ref> גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם: היכל תשיעי - '''"שער שישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] וה[[רמב"ם]]: '''[[סיום מסכת|הדרנים]] על הש"ס''' - שני כרכים; '''חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם)''' - שלשה כרכים; '''תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס)''' - כרך אחד. היכל תשיעי - '''"שער שביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - '''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם''' - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע ב[http://chabadlibrarybooks.com/16000 פורמט ספר] באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס"). היכל תשיעי - '''"שער שמיני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]: '''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים).</ref>, כמו תרגומיהם לשפות שונות.

==סדרות השיחות והמאמרים==
במצוות חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] עם החסידים מידי [[שבת מברכים]], עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי [[חב"ד]], כגון ב[[ראש השנה לחסידות]]. התוועדויות אלו בנויים מתכונת קבועה: הרבי אומר כמה [[שיחות]] שכוללים חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל אומר גם [[מאמר חסידות]] - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים שרים החסידים מ[[ניגוני חב"ד]]. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות [[מנחה]] או [[ערבית]] וכן במעמדים שונים.

את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"[[חוזרים]]" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.

=== לקוטי שיחות ===
{{ערך מורחב|לקוטי שיחות}}
סדרה זו<ref>היכל תשיעי - '''"שער שלישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref>, בת 39 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת [[הרמב"ם]] בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]], הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]].

===[[ספר השיחות]] ===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת [[תשמ"ז]] (1987) עד [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ב[[לשון הקודש]], עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, ב[[עיתון]] "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) וב[[עיתון כפר חב"ד]] (בלשון הקודש).

===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"<ref>היכל תשיעי - '''"שער תשיעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד ועד למחלתו האחרונה ([[תש"י]] - [[תשנ"ב]] (1950 - 1992)).

במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "[[שיחות קודש]]"<ref>סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי, ונדפסה פעם אחת בלבד.</ref>. משנת [[תשמ"א]] (1981) החלה ההוצאה לאור של "תורת מנחם", ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור תרגום לעברית והדפסה מחודשת בשנת [[תשנ"ג]] (1993).

הסדרה עדיין לא הושלמה, ועד היום הודפסו כ-80 כרכים.

=== ספר המאמרים מלוקט ===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים - מלוקט}}
סדרת ספרים<ref>היכל תשיעי - '''"שער ראשון"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> הכוללת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים מסוימים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מידי שנה), המאמרים נערכו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק' לדפוס, בתוספת מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת [[תשמ"ט]] התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים, על פי רוב המאמרים נאמרו לקראת תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד.

הסדרה הודפסה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות.

=== ספרי המאמרים לפי סדר השנים ===
סט נוסף בשם "ספר המאמרים" בו מופיעים כל [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] שאמר הרבי בתורת הקבלה והחסידות במשך שנות נשיאותו, תש"י - תשנ"ב, כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים. בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט.

==מכתבים וכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)}}
הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.

בסדרה זו<ref>היכל תשיעי - '''"שער חמישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים ב[[קבלה]] ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בשפות עברית, אנגלית ו[[יידיש]]. חלק מהם נכתבו בשפות רוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סטים; סט אחד של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסט שני של המכתבים באנגלית בלבד. עד כה נדפסו שלושים כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים [[תרצ"ט]] - [[תש"ל]] (1939-1968).

==חוברות וספרים שונים==

===לוחות פתגמים===
עם התמנותו על ידי חמיו למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש ושניים באנגלית. את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות באנגלית לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.

'''ספר "היום יום..."''' 
{{ערך מורחב|היום יום}}
ספר זה הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי<ref>נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער</ref>, בשנת [[תש"ג]] (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"[[ראש השנה לחסידות]]". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.

'''לוחות פתגמים באנגלית''' 
[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת [[תש"ג]] ולוח לשנת [[תש"ד]].

===הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים===
ספרו השני<ref>היכל תשיעי - '''"שער רביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> שהוציא לאור, נדפס בשנת [[תש"ז]] - 1947, הוא כולל ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר ה[[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.

===חוברת ענינה של תורת החסידות===
את [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]<ref>היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").

===גאולה ומשיח===
בעקבות הוראתו של הרבי בשנת [[תשנ"א]] להוסיף בלימוד עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], החלו לצאת ספרים רבים מתורת הרבי בתחום זה:
*[[בשורת הגאולה]] - ליקוט משיחותיו של הרבי על כך שדורנו דור הגאולה, זה הספר הראשון שזכה להסכמת הרבי שעל שמו בשער הספר יוצמד התואר [[מלך המשיח]].
*[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] - והוא אוסף של כל השיחות מהסדרה [[לקוטי שיחות]] העוסקים בנושאי הגאולה, בהוראת הרבי אף הוספו לספר שיחות נוספות על אף שלא נדפסו בסדרה המקורית.
*[[דבר מלכות]] - סדרה של חוברות בהם הודפסו שיחות מהרבי בנושאי הגאולה ואף הרבי חילק אותם לחסידים, לאחר-מכן הודפסו תחת שם זה שיחותיו האחרונות של הרבי שרובם עוסקות בעניין הגאולה.

ספרים רבים אף עובדו ונדפסו בהם פורט משנתו של הרבי בנושא הגאולה.

==כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת==
הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים [[קה"ת]] כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד מאז כמעט עד שנותיו האחרונות על עריכת והוצאת כל ספרי קה"ת, אולם להלן מובאים החיבורים שבעריכתו האישית.

====ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש====
ערך את ספר התולדות של ה[[הרבי המהר"ש|אדמו"ר הרביעי של חב"ד]]. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה.

====מנהגי חב"ד====
{{ערך מורחב|ספר המנהגים}}
בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו [[הרבי הריי"צ]] שהוציא לאור, הוסיף בסוף יצירה שקרא לה "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" שערך וליקט ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו וממכתבי אדמו"רי חב"ד וממה ששמע אצל חמיו שהם נהגו. בשנת [[תשכ"ו]] (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת{{הערה|ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] ומזכירו של הרבי, הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם '''ספר המנהגים''' והוא הגיה את כל הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.

====מפתחות תוכן והערות====
ערך '''מפתח עניינים''' לספרים: [[תניא]], [[תורה אור]] ול[[לקוטי תורה]] - של הרבי הראשון [[אדמו"ר הזקן]]. לדרך חיים ולשערי אורה - של הרבי השני [[אדמו"ר האמצעי]]. ל[[דרך מצותיך]] - של הרבי השלישי אדמו"ר [[הצמח צדק]]. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב להרב [[שלמה יוסף זוין]]<ref>מופיע באגרות קודש כרך כ"ז</ref> כתב הרבי שהספר [[ספר הערכים חב"ד]] משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספריים הבסיסיים של חב"ד.

ערך '''תוכן עניינים''' (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולספרי הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]].

ערך '''הערות ומראי מקומות''' לספרים: [[צמח צדק (ספר)|שו"ת צמח צדק]], [[דרך מצותיך]] ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של הרבי השלישי [[הצמח צדק]]. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]]. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]].

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א|ליקוטים מספרי הרבי]] - עשרות ספרים אשר לוקטו מתורתו של הרבי.

==קישורים חיצוניים==
בנוי לפי צורת הערך
===הספרים===
; לקוטי שיחות:
* כרכים א' - ל"ח, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=2 פורמט ספר], אתר "[[אוצר הרבי]]".
* כרכים ל' - ל"ט, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus פורמט טקסט], אתר "[[ספריית חב"ד]]".

; אגרות קודש:
* כרכים א' - כ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* כרכים א' - כ"ט, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm פורמט טקסט] אתר "ספריית חב"ד".

; תורת מנחם:
* כרכים א' - ל', [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/index.htm בפורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".
* כרכים א' - ז', תשמ"ב - נ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=4 בפורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".

; ספר המאמרים מלוקט:
* מהדורה חדשה - ארבעה חלקים, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/index.htm פורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".
* מהדורה ישנה - ששה חלקים, [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר, אתר "אוצר 770".

; היום יום:
* [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm פורמט טקסט] אתר "ספריית חב"ד".

; הגדה של פסח:
* בסיס המהדורה המקורית, [http://chabadlibrarybooks.com/15765 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[היברו בוקס]]".
* מהדורה מורחבת, שתי חלקים, [http://chabadlibrarybooks.com/15703 חלק א], [http://chabadlibrarybooks.com/15608 חלק ב] - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

; קונטרס ענינה של תורת החסידות:
* [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=1 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono פורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".

; ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש:
* [http://chabadlibrarybooks.com/15753 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

; מפתחות:
* לתורה אור, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16069&st=&pgnum=256&hilite= פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
* לקוטי תורה, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum=636 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|*]]

אגרות קודש (הרבי)

2014-04-22T22:04:16Z

חב"ד: /* כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש */

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן, עם תחילת עריכת סדרת ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלו.

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרה"ח [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו על ידי ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם על ידי ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. בשנת [[תשע"א]] נכנסו לעבודה ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] ור' [[צבי הירש נוטיק]] שהחלו לעסוק בליקוט אגרות לכרכי המילואים, כשאופי עבודתם מתאפיין בעריכה יסודית יותר הכוללת מראי מקומות רבים, וציון מפורט יותר של האישיות אליה נכתב המכתב והרקע לכתיבתו. בנוסף, החל מאז שנכנסו לעבודה, החלו לתרגם את המכתבים לעברית, כפועל יוצא מכך שהשותפים בעריכה הינם חברי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]].

בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==

במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיו:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו.

==תוכן כרכי האגרות==
{{טורים|תוכן=
*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]])
*כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד שנת ([[תש"ח]])
*כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]]
*כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]]
*כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]
*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]]
*כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]]
*כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]]
*כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
*כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]]
*כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]]
*כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]]
*כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]
*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי
*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ
*כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]]
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]]
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]]
*כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח]]
*כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]]
*כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]]
*כרך כח - אגרות משנת [[תשל"ג]]
*כרך כט - אגרות משנת [[תשל"ד]]
*כרך ל - אגרות משנת [[תשל"ה]]
}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל הרבי את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.

==הוצאות שונות==
===אגרות קודש מתורגמות===
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה מופיעים כפי שנכתבו במקורם ב[[אידיש]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] הוציאו לאור שלושה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בו מתורגמות האגרות ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].

* כרך א' - אגרות הקודש מתוך החלקים א-ו בסט האורגינלי.
* כרך ב' - אגרות הקודש מתוך החלקים ז-טו בסט האורגינלי.
* כרך ג' - אגרות הקודש מתוך החלקים טז-כג בסט האורגינלי.

בכרכים האחרונים שהודפסו בסדרה (מכרך כט ואילך), המכתבים באידיש מופיעים לצד תרגום לעברית.

===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===אגרות קודש באנגלית===
[[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]
סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.

בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא" (מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב).}}.

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

==ראה גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]

==קישורים חיצוניים==
'''כרכי ה'אגרות קודש''''
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://shop.chabad.info/?string=%E0%E2%F8%E5%FA+%F7%E5%E3%F9&url=search&lang=he לרכישת ספרי אגרות קודש] - אתר חב"ד-שופ

'''כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש''''
* [http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש] - igrot.com
* [http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים וניסי הרבימלך המשיח באמצעות אגרות קודש] - igrot.org
* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודש] - igrut.blogspot.com
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש'] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 פתיחת ספר לדעת תשובות - האם אפשר למצוא תשובות לשאלות חשובות בחיים בחומש או בספר תהילים? ] - הרב יצחק בצרי מביא מקורות תורניים להנהגה זו ומתייחס גם לכתיבה ב'אגרות קודש'. {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה': [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013) {{צליל}} {{אינפו}}

'''שונות'''
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת הבר מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו תשס"ח {{PDF}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרב, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

אגרות קודש (הרבי)

2014-04-22T21:56:09Z

חב"ד: /* עריכת ספרי האגרות */

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן, עם תחילת עריכת סדרת ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלו.

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרה"ח [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו על ידי ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם על ידי ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. בשנת [[תשע"א]] נכנסו לעבודה ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] ור' [[צבי הירש נוטיק]] שהחלו לעסוק בליקוט אגרות לכרכי המילואים, כשאופי עבודתם מתאפיין בעריכה יסודית יותר הכוללת מראי מקומות רבים, וציון מפורט יותר של האישיות אליה נכתב המכתב והרקע לכתיבתו. בנוסף, החל מאז שנכנסו לעבודה, החלו לתרגם את המכתבים לעברית, כפועל יוצא מכך שהשותפים בעריכה הינם חברי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]].

בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==

במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיו:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו.

==תוכן כרכי האגרות==
{{טורים|תוכן=
*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]])
*כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד שנת ([[תש"ח]])
*כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]]
*כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]]
*כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]
*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]]
*כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]]
*כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]]
*כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
*כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]]
*כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]]
*כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]]
*כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]
*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי
*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ
*כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]]
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]]
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]]
*כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח]]
*כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]]
*כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]]
*כרך כח - אגרות משנת [[תשל"ג]]
*כרך כט - אגרות משנת [[תשל"ד]]
*כרך ל - אגרות משנת [[תשל"ה]]
}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל הרבי את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.

==הוצאות שונות==
===אגרות קודש מתורגמות===
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה מופיעים כפי שנכתבו במקורם ב[[אידיש]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] הוציאו לאור שלושה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בו מתורגמות האגרות ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].

* כרך א' - אגרות הקודש מתוך החלקים א-ו בסט האורגינלי.
* כרך ב' - אגרות הקודש מתוך החלקים ז-טו בסט האורגינלי.
* כרך ג' - אגרות הקודש מתוך החלקים טז-כג בסט האורגינלי.

בכרכים האחרונים שהודפסו בסדרה (מכרך כט ואילך), המכתבים באידיש מופיעים לצד תרגום לעברית.

===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===אגרות קודש באנגלית===
[[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]
סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.

בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] להרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא" (מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב).}}.

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

==ראה גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]

==קישורים חיצוניים==
'''כרכי ה'אגרות קודש''''
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://shop.chabad.info/?string=%E0%E2%F8%E5%FA+%F7%E5%E3%F9&url=search&lang=he לרכישת ספרי אגרות קודש] - אתר חב"ד-שופ

'''כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש''''
* [http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש] - igrot.com
* [http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים וניסי הרבימלך המשיח באמצעות אגרות קודש] - igrot.org
* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודש] - igrut.blogspot.com
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש'] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 פתיחת ספר לדעת תשובות - האם אפשר למצוא תשובות לשאלות חשובות בחיים בחומש או בספר תהילים? ] - הרב יצחק בצרי מביא מקורות תורניים להנהגה זו ומתייחס גם לכתיבה ב'אגרות קודש'. {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה': [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013) {{צליל}} {{אינפו}}

'''שונות'''
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת הבר מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו תשס"ח {{PDF}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרב, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

ספרי אדמו"ר שליט"א

2014-04-22T21:54:29Z

חב"ד:

תורתו של וספריו של [[הרבי מליובאוויטש]] מיוחדת בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם הוגה על-ידו ויצא לאור בסדרת "ליקוטי שיחות", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "שיחות קודש" באידיש וסדרת "התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו.

הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו<ref> גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם: היכל תשיעי - '''"שער שישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] וה[[רמב"ם]]: '''[[סיום מסכת|הדרנים]] על הש"ס''' - שני כרכים; '''חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם)''' - שלשה כרכים; '''תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס)''' - כרך אחד. היכל תשיעי - '''"שער שביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - '''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם''' - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע ב[http://chabadlibrarybooks.com/16000 פורמט ספר] באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס"). היכל תשיעי - '''"שער שמיני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]: '''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים).</ref>, כמו תרגומיהם לשפות שונות.

==סדרות השיחות והמאמרים==
במצוות חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] עם החסידים מידי [[שבת מברכים]], עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי [[חב"ד]], כגון ב[[ראש השנה לחסידות]]. התוועדויות אלו בנויים מתכונת קבועה: הרבי אומר כמה [[שיחות]] שכוללים חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל אומר גם [[מאמר חסידות]] - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים שרים החסידים מ[[ניגוני חב"ד]]. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות [[מנחה]] או [[ערבית]] וכן במעמדים שונים.

את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"[[חוזרים]]" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.

=== לקוטי שיחות ===
{{ערך מורחב|לקוטי שיחות}}
סדרה זו<ref>היכל תשיעי - '''"שער שלישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref>, בת 39 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת [[הרמב"ם]] בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]], הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]].

===[[ספר השיחות]] ===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת [[תשמ"ז]] (1987) עד [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ב[[לשון הקודש]], עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, ב[[עיתון]] "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) וב[[עיתון כפר חב"ד]] (בלשון הקודש).

===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"<ref>היכל תשיעי - '''"שער תשיעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד ועד למחלתו האחרונה ([[תש"י]] - [[תשנ"ב]] (1950 - 1992)).

במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "[[שיחות קודש]]"<ref>סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי, ונדפסה פעם אחת בלבד.</ref>. משנת [[תשמ"א]] (1981) החלה ההוצאה לאור של "תורת מנחם", ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור תרגום לעברית והדפסה מחודשת בשנת [[תשנ"ג]] (1993).

הסדרה עדיין לא הושלמה, ועד היום הודפסו כ-80 כרכים.

=== ספר המאמרים מלוקט ===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים - מלוקט}}
סדרת ספרים<ref>היכל תשיעי - '''"שער ראשון"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> הכוללת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים מסוימים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מידי שנה), המאמרים נערכו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק' לדפוס, בתוספת מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת [[תשמ"ט]] התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים, על פי רוב המאמרים נאמרו לקראת תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד.

הסדרה הודפסה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות.

=== ספרי המאמרים לפי סדר השנים ===
סט נוסף בשם "ספר המאמרים" בו מופיעים כל [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] שאמר הרבי בתורת הקבלה והחסידות במשך שנות נשיאותו, תש"י - תשנ"ב, כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים. בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט.

==מכתבים וכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)}}
הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.

בסדרה זו<ref>היכל תשיעי - '''"שער חמישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים ב[[קבלה]] ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בשפות עברית, אנגלית ו[[יידיש]]. חלק מהם נכתבו בשפות רוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סטים; סט אחד של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסט שני של המכתבים באנגלית בלבד. עד כה נדפסו שלושים כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים [[תרצ"ט]] - [[תש"ל]] (1939-1968).

==חוברות וספרים שונים==

===לוחות פתגמים===
עם התמנותו על ידי חמיו למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש ושניים באנגלית. את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות באנגלית לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.

'''ספר "היום יום..."''' 
{{ערך מורחב|היום יום}}
ספר זה הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי<ref>נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער</ref>, בשנת [[תש"ג]] (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"[[ראש השנה לחסידות]]". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.

'''לוחות פתגמים באנגלית''' 
[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת [[תש"ג]] ולוח לשנת [[תש"ד]].

===הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים===
ספרו השני<ref>היכל תשיעי - '''"שער רביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> שהוציא לאור, נדפס בשנת [[תש"ז]] - 1947, הוא כולל ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר ה[[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.

===חוברת ענינה של תורת החסידות===
את [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]<ref>היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").

===גאולה ומשיח===
בעקבות הוראתו של הרבי בשנת [[תשנ"א]] להוסיף בלימוד עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], החלו לצאת ספרים רבים מתורת הרבי בתחום זה:
*[[בשורת הגאולה]] - ליקוט משיחותיו של הרבי על כך שדורנו דור הגאולה, זה הספר הראשון שזכה להסכמת הרבי שעל שמו בשער הספר יוצמד התואר [[מלך המשיח]].
*[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] - והוא אוסף של כל השיחות מהסדרה [[לקוטי שיחות]] העוסקים בנושאי הגאולה, בהוראת הרבי אף הוספו לספר שיחות נוספות על אף שלא נדפסו בסדרה המקורית.
*[[דבר מלכות]] - סדרה של חוברות בהם הודפסו שיחות מהרבי בנושאי הגאולה ואף הרבי חילק אותם לחסידים, לאחר-מכן הודפסו תחת שם זה שיחותיו האחרונות של הרבי שרובם עוסקות בעניין הגאולה.

ספרים רבים אף עובדו ונדפסו בהם פורט משנתו של הרבי בנושא הגאולה.

==כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת==
הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים [[קה"ת]] כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד מאז כמעט עד שנותיו האחרונות על עריכת והוצאת כל ספרי קה"ת, אולם להלן מובאים החיבורים שבעריכתו האישית.

====ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש====
ערך את ספר התולדות של ה[[הרבי המהר"ש|אדמו"ר הרביעי של חב"ד]]. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה.

====מנהגי חב"ד====
{{ערך מורחב|ספר המנהגים}}
בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו [[הרבי הריי"צ]] שהוציא לאור, הוסיף בסוף יצירה שקרא לה "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" שערך וליקט ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו וממכתבי אדמו"רי חב"ד וממה ששמע אצל חמיו שהם נהגו. בשנת [[תשכ"ו]] (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת{{הערה|ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] ומזכירו של הרבי, הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם '''ספר המנהגים''' והוא הגיה את כל הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.

====מפתחות תוכן והערות====
ערך '''מפתח עניינים''' לספרים: [[תניא]], [[תורה אור]] ול[[לקוטי תורה]] - של האדמו"ר הראשון רבי [[שניאור זלמן מליאדי]]. לדרך חיים ולשערי אורה - של הרבי השני [[אדמו"ר האמצעי]]. ל[[דרך מצותיך]] - של הרבי השלישי אדמו"ר [[הצמח צדק]]. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב להרב [[שלמה יוסף זוין]]<ref>מופיע באגרות קודש כרך כ"ז</ref> כתב הרבי שהספר [[ספר הערכים חב"ד]] משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספריים הבסיסיים של חב"ד.

ערך '''תוכן עניינים''' (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולספרי הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]].

ערך '''הערות ומראי מקומות''' לספרים: [[צמח צדק (ספר)|שו"ת צמח צדק]], [[דרך מצותיך]] ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של האדמו"ר השלישי [[הצמח צדק]]. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]]. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]].

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א|ליקוטים מספרי הרבי]] - עשרות ספרים אשר לוקטו מתורתו של הרבי.

==קישורים חיצוניים==
בנוי לפי צורת הערך
===הספרים===
; לקוטי שיחות:
* כרכים א' - ל"ח, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=2 פורמט ספר], אתר "[[אוצר הרבי]]".
* כרכים ל' - ל"ט, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus פורמט טקסט], אתר "[[ספריית חב"ד]]".

; אגרות קודש:
* כרכים א' - כ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* כרכים א' - כ"ט, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm פורמט טקסט] אתר "ספריית חב"ד".

; תורת מנחם:
* כרכים א' - ל', [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/index.htm בפורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".
* כרכים א' - ז', תשמ"ב - נ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=4 בפורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".

; ספר המאמרים מלוקט:
* מהדורה חדשה - ארבעה חלקים, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/index.htm פורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".
* מהדורה ישנה - ששה חלקים, [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר, אתר "אוצר 770".

; היום יום:
* [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm פורמט טקסט] אתר "ספריית חב"ד".

; הגדה של פסח:
* בסיס המהדורה המקורית, [http://chabadlibrarybooks.com/15765 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[היברו בוקס]]".
* מהדורה מורחבת, שתי חלקים, [http://chabadlibrarybooks.com/15703 חלק א], [http://chabadlibrarybooks.com/15608 חלק ב] - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

; קונטרס ענינה של תורת החסידות:
* [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=1 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono פורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".

; ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש:
* [http://chabadlibrarybooks.com/15753 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

; מפתחות:
* לתורה אור, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16069&st=&pgnum=256&hilite= פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
* לקוטי תורה, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum=636 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|*]]

ספרי אדמו"ר שליט"א

2014-04-22T21:49:05Z

חב"ד: /* אגרות קודש */

תורתו של וספריו של [[הרבי מליובאוויטש]] מיוחדת בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם הוגה על-ידו ויצא לאור בסדרת "ליקוטי שיחות", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "שיחות קודש" באידיש וסדרת "התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו.

הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו<ref> גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם: היכל תשיעי - '''"שער שישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] וה[[רמב"ם]]: '''[[סיום מסכת|הדרנים]] על הש"ס''' - שני כרכים; '''חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם)''' - שלשה כרכים; '''תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס)''' - כרך אחד. היכל תשיעי - '''"שער שביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - '''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם''' - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע ב[http://chabadlibrarybooks.com/16000 פורמט ספר] באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס"). היכל תשיעי - '''"שער שמיני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]: '''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים).</ref>, כמו תרגומיהם לשפות שונות.

==סדרות השיחות והמאמרים==
במצוות חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] עם החסידים מידי [[שבת מברכים]], עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי [[חב"ד]], כגון ב[[ראש השנה לחסידות]]. התוועדויות אלו בנויים מתכונת קבועה: הרבי אומר כמה [[שיחות]] שכוללים חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל אומר גם [[מאמר חסידות]] - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים שרים החסידים מ[[ניגוני חב"ד]]. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות [[מנחה]] או [[ערבית]] וכן במעמדים שונים.

את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"[[חוזרים]]" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.

=== לקוטי שיחות ===
{{ערך מורחב|לקוטי שיחות}}
סדרה זו<ref>היכל תשיעי - '''"שער שלישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref>, בת 39 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת [[הרמב"ם]] בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]], הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]].

===[[ספר השיחות]] ===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת [[תשמ"ז]] (1987) עד [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ב[[לשון הקודש]], עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, ב[[עיתון]] "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) וב[[עיתון כפר חב"ד]] (בלשון הקודש).

===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"<ref>היכל תשיעי - '''"שער תשיעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד ועד למחלתו האחרונה ([[תש"י]] - [[תשנ"ב]] (1950 - 1992)).

במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "[[שיחות קודש]]"<ref>סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי, ונדפסה פעם אחת בלבד.</ref>. משנת [[תשמ"א]] (1981) החלה ההוצאה לאור של "תורת מנחם", ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור תרגום לעברית והדפסה מחודשת בשנת [[תשנ"ג]] (1993).

הסדרה עדיין לא הושלמה, ועד היום הודפסו כ-80 כרכים.

=== ספר המאמרים מלוקט ===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים - מלוקט}}
סדרת ספרים<ref>היכל תשיעי - '''"שער ראשון"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> הכוללת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים מסוימים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מידי שנה), המאמרים נערכו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק' לדפוס, בתוספת מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת [[תשמ"ט]] התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים, על פי רוב המאמרים נאמרו לקראת תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד.

הסדרה הודפסה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות.

=== ספרי המאמרים לפי סדר השנים ===
סט נוסף בשם "ספר המאמרים" בו מופיעים כל [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] שאמר הרבי בתורת הקבלה והחסידות במשך שנות נשיאותו, תש"י - תשנ"ב, כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים. בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגהה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט.

==מכתבים וכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)}}
הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.

בסדרה זו<ref>היכל תשיעי - '''"שער חמישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים ב[[קבלה]] ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בשפות עברית, אנגלית ו[[יידיש]]. חלק מהם נכתבו בשפות רוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סטים; סט אחד של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסט שני של המכתבים באנגלית בלבד. עד כה נדפסו שלושים כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים [[תרצ"ט]] - [[תש"ל]] (1939-1968). עד עתה יצאו לאור 30 כרכים בסדרה.

==חוברות וספרים שונים==

===לוחות פתגמים===
עם התמנותו על ידי חמיו למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש ושניים באנגלית. את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות באנגלית לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.

'''ספר "היום יום..."''' 
{{ערך מורחב|היום יום}}
ספר זה הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי<ref>נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער</ref>, בשנת [[תש"ג]] (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"[[ראש השנה לחסידות]]". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.

'''לוחות פתגמים באנגלית''' 
[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת [[תש"ג]] ולוח לשנת [[תש"ד]].

===הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים===
ספרו השני<ref>היכל תשיעי - '''"שער רביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> שהוציא לאור, נדפס בשנת [[תש"ז]] - 1947, הוא כולל ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר ה[[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.

===חוברת ענינה של תורת החסידות===
את [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]<ref>היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").

===גאולה ומשיח===
בעקבות הוראתו של הרבי בשנת [[תשנ"א]] להוסיף בלימוד עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], החלו לצאת ספרים רבים מתורת הרבי בתחום זה:
*[[בשורת הגאולה]] - ליקוט משיחותיו של הרבי על כך שדורנו דור הגאולה, זה הספר הראשון שזכה להסכמת הרבי שעל שמו בשער הספר יוצמד התואר [[מלך המשיח]].
*[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] - והוא אוסף של כל השיחות מהסדרה [[לקוטי שיחות]] העוסקים בנושאי הגאולה, בהוראת הרבי אף הוספו לספר שיחות נוספות על אף שלא נדפסו בסדרה המקורית.
*[[דבר מלכות]] - סדרה של חוברות בהם הודפסו שיחות מהרבי בנושאי הגאולה ואף הרבי חילק אותם לחסידים, לאחר-מכן הודפסו תחת שם זה שיחותיו האחרונות של הרבי שרובם עוסקות בעניין הגאולה.

ספרים רבים אף עובדו ונדפסו בהם פורט משנתו של הרבי בנושא הגאולה.

==כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת==
הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים [[קה"ת]] כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד מאז כמעט עד שנותיו האחרונות על עריכת והוצאת כל ספרי קה"ת, אולם להלן מובאים החיבורים שבעריכתו האישית.

====ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש====
ערך את ספר התולדות של ה[[הרבי המהר"ש|אדמו"ר הרביעי של חב"ד]]. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה.

====מנהגי חב"ד====
{{ערך מורחב|ספר המנהגים}}
בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו [[הרבי הריי"צ]] שהוציא לאור, הוסיף בסוף יצירה שקרא לה "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" שערך וליקט ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו וממכתבי אדמו"רי חב"ד וממה ששמע אצל חמיו שהם נהגו. בשנת [[תשכ"ו]] (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת{{הערה|ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] ומזכירו של הרבי, הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם '''ספר המנהגים''' והוא הגיה את כל הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.

====מפתחות תוכן והערות====
ערך '''מפתח עניינים''' לספרים: [[תניא]], [[תורה אור]] ול[[לקוטי תורה]] - של האדמו"ר הראשון רבי [[שניאור זלמן מליאדי]]. לדרך חיים ולשערי אורה - של הרבי השני [[אדמו"ר האמצעי]]. ל[[דרך מצותיך]] - של הרבי השלישי אדמו"ר [[הצמח צדק]]. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב להרב [[שלמה יוסף זוין]]<ref>מופיע באגרות קודש כרך כ"ז</ref> כתב הרבי שהספר [[ספר הערכים חב"ד]] משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספריים הבסיסיים של חב"ד.

ערך '''תוכן עניינים''' (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולספרי הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]].

ערך '''הערות ומראי מקומות''' לספרים: [[צמח צדק (ספר)|שו"ת צמח צדק]], [[דרך מצותיך]] ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של האדמו"ר השלישי [[הצמח צדק]]. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]]. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]].

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א|ליקוטים מספרי הרבי]] - עשרות ספרים אשר לוקטו מתורתו של הרבי.

==קישורים חיצוניים==
בנוי לפי צורת הערך
===הספרים===
; לקוטי שיחות:
* כרכים א' - ל"ח, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=2 פורמט ספר], אתר "[[אוצר הרבי]]".
* כרכים ל' - ל"ט, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus פורמט טקסט], אתר "[[ספריית חב"ד]]".

; אגרות קודש:
* כרכים א' - כ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* כרכים א' - כ"ט, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm פורמט טקסט] אתר "ספריית חב"ד".

; תורת מנחם:
* כרכים א' - ל', [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/index.htm בפורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".
* כרכים א' - ז', תשמ"ב - נ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=4 בפורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".

; ספר המאמרים מלוקט:
* מהדורה חדשה - ארבעה חלקים, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/index.htm פורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".
* מהדורה ישנה - ששה חלקים, [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר, אתר "אוצר 770".

; היום יום:
* [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm פורמט טקסט] אתר "ספריית חב"ד".

; הגדה של פסח:
* בסיס המהדורה המקורית, [http://chabadlibrarybooks.com/15765 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[היברו בוקס]]".
* מהדורה מורחבת, שתי חלקים, [http://chabadlibrarybooks.com/15703 חלק א], [http://chabadlibrarybooks.com/15608 חלק ב] - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

; קונטרס ענינה של תורת החסידות:
* [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=1 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono פורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".

; ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש:
* [http://chabadlibrarybooks.com/15753 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

; מפתחות:
* לתורה אור, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16069&st=&pgnum=256&hilite= פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
* לקוטי תורה, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum=636 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|*]]

ספרי אדמו"ר שליט"א

2014-04-22T21:47:19Z

חב"ד: /* הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים */

תורתו של וספריו של [[הרבי מליובאוויטש]] מיוחדת בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם הוגה על-ידו ויצא לאור בסדרת "ליקוטי שיחות", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "שיחות קודש" באידיש וסדרת "התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו.

הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו<ref> גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם: היכל תשיעי - '''"שער שישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]] וה[[רמב"ם]]: '''[[סיום מסכת|הדרנים]] על הש"ס''' - שני כרכים; '''חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם)''' - שלשה כרכים; '''תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס)''' - כרך אחד. היכל תשיעי - '''"שער שביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - '''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם''' - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע ב[http://chabadlibrarybooks.com/16000 פורמט ספר] באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס"). היכל תשיעי - '''"שער שמיני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]: '''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים).</ref>, כמו תרגומיהם לשפות שונות.

==סדרות השיחות והמאמרים==
במצוות חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] עם החסידים מידי [[שבת מברכים]], עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי [[חב"ד]], כגון ב[[ראש השנה לחסידות]]. התוועדויות אלו בנויים מתכונת קבועה: הרבי אומר כמה [[שיחות]] שכוללים חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל אומר גם [[מאמר חסידות]] - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים שרים החסידים מ[[ניגוני חב"ד]]. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות [[מנחה]] או [[ערבית]] וכן במעמדים שונים.

את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"[[חוזרים]]" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.

=== לקוטי שיחות ===
{{ערך מורחב|לקוטי שיחות}}
סדרה זו<ref>היכל תשיעי - '''"שער שלישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref>, בת 39 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת [[הרמב"ם]] בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]], הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]].

===[[ספר השיחות]] ===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת [[תשמ"ז]] (1987) עד [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ב[[לשון הקודש]], עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, ב[[עיתון]] "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) וב[[עיתון כפר חב"ד]] (בלשון הקודש).

===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"<ref>היכל תשיעי - '''"שער תשיעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד ועד למחלתו האחרונה ([[תש"י]] - [[תשנ"ב]] (1950 - 1992)).

במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "[[שיחות קודש]]"<ref>סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי, ונדפסה פעם אחת בלבד.</ref>. משנת [[תשמ"א]] (1981) החלה ההוצאה לאור של "תורת מנחם", ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור תרגום לעברית והדפסה מחודשת בשנת [[תשנ"ג]] (1993).

הסדרה עדיין לא הושלמה, ועד היום הודפסו כ-80 כרכים.

=== ספר המאמרים מלוקט ===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים - מלוקט}}
סדרת ספרים<ref>היכל תשיעי - '''"שער ראשון"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> הכוללת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים מסוימים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מידי שנה), המאמרים נערכו על ידי 'ועד הנחות בלה"ק' לדפוס, בתוספת מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת [[תשמ"ט]] התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים, על פי רוב המאמרים נאמרו לקראת תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד.

הסדרה הודפסה בששה כרכים, בסדר כרונולוגי של זמן הוצאת המאמרים לאור כחוברות.

=== ספרי המאמרים לפי סדר השנים ===
סט נוסף בשם "ספר המאמרים" בו מופיעים כל [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] שאמר הרבי בתורת הקבלה והחסידות במשך שנות נשיאותו, תש"י - תשנ"ב, כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבעת השנים האחרונות - בכרך אחד). כיום יש להשיג כמעט את כל הכרכים. בסט זה יש את כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידיו, מה שהוגהה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט.

==מכתבים וכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)}}
הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.

סדרה <ref>היכל תשיעי - '''"שער חמישי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> בה נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים ב[[קבלה]] ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בשפות עברית, אנגלית ו[[יידיש]]. חלק מהם נכתבו בשפות רוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סטים; סט אחד של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסט שני של המכתבים באנגלית בלבד. עד כה נדפסו שלושים כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים [[תרצ"ט]] - [[תש"ל]] (1939-1968). עד עתה יצאו לאור 30 כרכים בסדרה.

==חוברות וספרים שונים==

===לוחות פתגמים===
עם התמנותו על ידי חמיו למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש ושניים באנגלית. את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות באנגלית לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.

'''ספר "היום יום..."''' 
{{ערך מורחב|היום יום}}
ספר זה הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי<ref>נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער</ref>, בשנת [[תש"ג]] (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"[[ראש השנה לחסידות]]". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.

'''לוחות פתגמים באנגלית''' 
[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת [[תש"ג]] ולוח לשנת [[תש"ד]].

===הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים===
ספרו השני<ref>היכל תשיעי - '''"שער רביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> שהוציא לאור, נדפס בשנת [[תש"ז]] - 1947, הוא כולל ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר ה[[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.

===חוברת ענינה של תורת החסידות===
את [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]<ref>היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת</ref> הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").

===גאולה ומשיח===
בעקבות הוראתו של הרבי בשנת [[תשנ"א]] להוסיף בלימוד עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], החלו לצאת ספרים רבים מתורת הרבי בתחום זה:
*[[בשורת הגאולה]] - ליקוט משיחותיו של הרבי על כך שדורנו דור הגאולה, זה הספר הראשון שזכה להסכמת הרבי שעל שמו בשער הספר יוצמד התואר [[מלך המשיח]].
*[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] - והוא אוסף של כל השיחות מהסדרה [[לקוטי שיחות]] העוסקים בנושאי הגאולה, בהוראת הרבי אף הוספו לספר שיחות נוספות על אף שלא נדפסו בסדרה המקורית.
*[[דבר מלכות]] - סדרה של חוברות בהם הודפסו שיחות מהרבי בנושאי הגאולה ואף הרבי חילק אותם לחסידים, לאחר-מכן הודפסו תחת שם זה שיחותיו האחרונות של הרבי שרובם עוסקות בעניין הגאולה.

ספרים רבים אף עובדו ונדפסו בהם פורט משנתו של הרבי בנושא הגאולה.

==כמנהל ועורך בהוצאת קה"ת==
הרבי שימש כמנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים [[קה"ת]] כמעט מאז הקמתה, ולמעשה פיקד מאז כמעט עד שנותיו האחרונות על עריכת והוצאת כל ספרי קה"ת, אולם להלן מובאים החיבורים שבעריכתו האישית.

====ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש====
ערך את ספר התולדות של ה[[הרבי המהר"ש|אדמו"ר הרביעי של חב"ד]]. במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה.

====מנהגי חב"ד====
{{ערך מורחב|ספר המנהגים}}
בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו [[הרבי הריי"צ]] שהוציא לאור, הוסיף בסוף יצירה שקרא לה "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" שערך וליקט ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו וממכתבי אדמו"רי חב"ד וממה ששמע אצל חמיו שהם נהגו. בשנת [[תשכ"ו]] (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת{{הערה|ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] ומזכירו של הרבי, הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם '''ספר המנהגים''' והוא הגיה את כל הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.

====מפתחות תוכן והערות====
ערך '''מפתח עניינים''' לספרים: [[תניא]], [[תורה אור]] ול[[לקוטי תורה]] - של האדמו"ר הראשון רבי [[שניאור זלמן מליאדי]]. לדרך חיים ולשערי אורה - של הרבי השני [[אדמו"ר האמצעי]]. ל[[דרך מצותיך]] - של הרבי השלישי אדמו"ר [[הצמח צדק]]. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב להרב [[שלמה יוסף זוין]]<ref>מופיע באגרות קודש כרך כ"ז</ref> כתב הרבי שהספר [[ספר הערכים חב"ד]] משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספריים הבסיסיים של חב"ד.

ערך '''תוכן עניינים''' (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולספרי הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]].

ערך '''הערות ומראי מקומות''' לספרים: [[צמח צדק (ספר)|שו"ת צמח צדק]], [[דרך מצותיך]] ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של האדמו"ר השלישי [[הצמח צדק]]. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי [[אדמו"ר הרש"ב]]. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]].

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א|ליקוטים מספרי הרבי]] - עשרות ספרים אשר לוקטו מתורתו של הרבי.

==קישורים חיצוניים==
בנוי לפי צורת הערך
===הספרים===
; לקוטי שיחות:
* כרכים א' - ל"ח, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=2 פורמט ספר], אתר "[[אוצר הרבי]]".
* כרכים ל' - ל"ט, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus פורמט טקסט], אתר "[[ספריית חב"ד]]".

; אגרות קודש:
* כרכים א' - כ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* כרכים א' - כ"ט, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm פורמט טקסט] אתר "ספריית חב"ד".

; תורת מנחם:
* כרכים א' - ל', [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/index.htm בפורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".
* כרכים א' - ז', תשמ"ב - נ"ב, [http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=4 בפורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".

; ספר המאמרים מלוקט:
* מהדורה חדשה - ארבעה חלקים, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/index.htm פורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".
* מהדורה ישנה - ששה חלקים, [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=110 חלק ראשון], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=73 חלק שני], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=74 חלק שלישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=75 חלק רביעי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=76 חלק חמישי], [http://otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=77 חלק שישי], פורמט ספר, אתר "אוצר 770".

; היום יום:
* [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm פורמט טקסט] אתר "ספריית חב"ד".

; הגדה של פסח:
* בסיס המהדורה המקורית, [http://chabadlibrarybooks.com/15765 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[היברו בוקס]]".
* מהדורה מורחבת, שתי חלקים, [http://chabadlibrarybooks.com/15703 חלק א], [http://chabadlibrarybooks.com/15608 חלק ב] - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

; קונטרס ענינה של תורת החסידות:
* [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=1 פורמט ספר], אתר "אוצר הרבי".
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono פורמט טקסט], אתר "ספריית חב"ד".

; ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש:
* [http://chabadlibrarybooks.com/15753 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

; מפתחות:
* לתורה אור, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16069&st=&pgnum=256&hilite= פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
* לקוטי תורה, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum=636 פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|*]]

שיחת פורטל:תורת החסידות

2014-04-22T21:36:54Z

חב"ד:

#הפניה [[שיחה:פורטל:תורת חב"ד]]

מה קורה פה עם ההפניה? היא לא מפנה?! חיפשתי דף בשם כזה ומצאתי אבל כשניסיתי להיכנס אליו, נרשם בתוכנו: "כותרת הדף המבוקש הייתה בלתי־תקינה, ריקה, או קישור שגוי לשפה אחרת או למיזם אחר. ייתכן שהיא מכילה תו אחד או יותר שאינו יכול לשמש בכותרות". מה פשר העניין? חשבתי אולי זה קשור עם ההעברה שנעשתה מ"שיחה:פורטל וכו'", ל-"שיחת_פורטל וכו'", יכול להיות שזה קשור? ואם כן - האם החומר שהיה אבד, או שישנה אפשרות להגיע אליו? --[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ב בניסן ה'תשע"ד 21:36, 22 באפריל 2014 (UTC)

נשיאי חב"ד

2014-04-22T21:23:08Z

חב"ד:

#הפניה [[פורטל:נשיאי חב"ד]]

עזרה:ברוכים הבאים

2014-04-22T21:16:56Z

חב"ד: /* כיצד להתחיל? */

{{משתמש חדש}}
'''ברוכים הבאים לחב"דפדיה'''!

[[חב"דפדיה]] הינה אנציקלופדיה [[חב"ד|חב"דית]] שיתופית, [[כתיבה בחב"דפדיה|חופשית]], שאותה יכולים [[איך לערוך דף |כולם לערוך]].'''

מטרת האנציקלופדיה הינה [[הפצת המעיינות]] בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את ה[[גאולה]] לעולם על ידי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

מכיון שהמטרה היא ליצור אנציקלופדיה חב"דית שתקיף את כל הערכים שבחסידות חב"ד, הכתיבה בחב"דפדיה הינה חופשית - [[למה ליצור חשבון|אף ללא צורך בהרשמה מוקדמת]] - וביכולתו של אחד להוסיף ולשנות ערכים קיימים.

'''פעולת הכתיבה והעריכה בחב"דפדיה הינם פשוטים. להלן כמה כללים בסיסיים''':

== כיצד להתחיל? ==
'''1. ברצונך לכתוב ערך חדש שעדיין לא נכתב בחב"דפדיה?'''

פשוט, חפש את הערך ב'''שורת החיפוש''' (בצד השמאלי העליון של המסך), באם ערך בשם זה עדיין אינו קיים - לחץ על המילים '''ליצור את הדף'''. כעת, בחלון שנפתח, ביכולתך לכתוב את הערך.

''לתשומת לבך'': יתכן והערך קיים תחת שם שונה ממה שחיפשת (למשל: הערך "[[אדמו"ר שליט"א]]" יכול להופיע תחת השם "הרבי מליובאוויטש"). כדאי לבדוק, לפני שאתה כותב את הערך, את האפשרויות הסבירות.

'''2. הבחנת באינפורמציה לא מדוייקת או שברצונך להוסיף אינפורמציה חסרה?'''

פשוט, לחץ על הכרטיסיה '''עריכה''' (בחלקו העליון של המסך). תקן ו\או הוסף את הדרוש. לחץ על '''הראה תצוגה מקדימה''', עבור על התיקונים ובדוק שאין טעויות ואז לחץ על '''שמור דף'''. ברגע זה התיקונים עודכנו.

''לתשומת לבך'': ישנם [[:קטגוריה:ערכים מוגנים|ערכים מוגנים]] אותם יכולים רק [[מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]] לערוך. אם ברצונך להוסיף או לשנות מידע באחד מהערכים הללו, יש להציע את השינוי ב[[דף שיחה|דף השיחה]] של הערך, או לפנות למפעיל מערכת.

== כמה כללים בסיסיים לעריכה ==
'''א'''. שם הערך צריך להופיע בתחילת הערך - רצוי במשפט הראשון, ו[[איך לערוך דף#לחצני עריכה|'''מודגש''']].

'''ב'''. חשוב לזכור את כללי הפיסוק: פסיק באמצע משפט, נקודה בסוף משפט ופיסקה חדשה (Enter) לפי הצורך. כמו-כן, בערכים המרכיבים נושאים שונים, יש [[איך לערוך דף#לחצני עריכה|להוסיף כותרות]] לפי מספר הנושאים.

'''ג'''. סמן כ[[איך ליצור קישור|קישור]] כל מילה או מילים הנראים בעיניך כערך קיים או עתידי.

'''ד'''. למען הסדר הטוב, מקוטלג כל ערך ל[[קטגוריה]] המתאימה לו, או לכמה קטגוריות. אם אין לערך שכתבתם קטגוריה מתאימה, ניתן [[קטגוריה|להוסיף קטגוריה]].

== זכויות יוצרים ==
אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן על־ידי זכויות יוצרים. '''אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!''' להרחבה ראו [[חב"דפדיה:זכויות יוצרים|חב"דפדיה - זכויות יוצרים]].

[[קטגוריה:חב"דפדיה עזרה]]

משפט סטרודוב

2014-04-22T20:58:36Z

חב"ד: /* בבית הכלא */

{{ערך מובחר/למעלה}}
[[קובץ:מיקום מחוז צ'רניגוב באוקראינה.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקום מחוז צ'רניגוב באוקראינה]]
'''משפט סטרדוב''' הוא כינויה של פרשיה שכללה הלשנה על [[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]] שהתגוררו בעיר [[סטרדוב]] ומשפט שהתנהל בעקבותיה.

הפרשיה התחילה בשנת [[ה'תרמ"א]] (1881) כשיהודי [[משכיל]] תושב העיר בשם [[דוב לזרוב]] הלשין לשלטונות שישנה "כת" חסידים בעיר בראשות הרב [[זלמן ניימרק]] (רב העיירה) שחותרים תחת חוק הצבא ומוציאים פטורים עבור בני קהילתם כשלצורך כך הם נותנים שוחד, מזייפים מסמכים ונשבעים לשקר.

בעקבות ההלשנה, נאסרו רב הקהילה הרב ניימרק יחד עם 80 חסידים נוספים, והחלו חקירות אינטנסיביות שהתנהלו בעיירה [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]]. למאבק בעלילה גויסו מיטב הכוחות ברוסיה, כשגם תושבי העיר ה[[גוי]]ים תומכים בהתלהבות בעדת החסידים. במשך שנתיים ישבו החשודים במאסר, כשבסופם הוגש נגדם כתב אישום חמור.

במשפט שהתרחש כעבור שנתיים זוכה הרב ניימרק מכל אשמה, ויתר האסורים הואשמו בעבירות קלות מאוד. למרות הזיכוי במשפט התקשו בני הקהילה להתאושש מהמאורע, הרב ניימרק עזב את העיר כמו חסידים נוספים, ורק כעבור 10 שנים מינו רב חדש לעיר.

== העלילה ==
בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר [[סטרדוב]], הרב [[זלמן ניימרק]] יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצרו הרב ניימרק ובנו [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] יחד עם עוד 80 מבני הקהילה, וגזירת מאסר ריחפה על אנשים נוספים שהצליחו להסתתר.

==== סיפור הבסיס ====
דוד בוהמן, יליד העיר [[ויטבסק]], היה אחד מבני הקהילה החסידית בסטרדוב, אך מוכה שיגעון. לאחר שנקרא להתגייס לצבא ולא התייצב, הוצא נגדו צו מעצר, ואחד מהחסידים בעיר הציע לאביו לשלוח הודעה לצבא כי בנו נפטר ב[[פאגאר]{{הערה|עיירה קרובה לסטרדוב.}}, וכך להיפטר מחוב ההתייצבות.

על פקיד העיר פאגאר הוטל לברר האם באמת דוד בוהמן נפטר, ובשביל כך הגיע לבית המדרש שם נשבעו בפניו הנוכחים כי לפני זמן קצר הגיע לעיר אדם בשם בוהמן, וכי הוא מת זמן קצר לאחר הגעתו.

לאחר עשרה חודשים, כשדוב לזרוב יצא בכעס מאסיפת ועד הקהל, הלשין לממשלה כי דוד בוהמן לא מת, והוא נמצא בכפר חאליעוויץ.

אמנם החסידים אכן השתמטו מעבודת הצבא ועשו כל מה שיכלו לפטור צעירים, וכל המעשים נעשו בברכת והדרכת אדמו"ר המהר"ש, אך הסיבה לכך הייתה נעוצה בשל [[גזירת הקנטוניסטים]] שהתבטלה רק שבע שנים קודם לכן, בשנת [[תרל"ד]] (1874), אך רישומה נותר עדיין איתן. בצבא הרוסי לא הייתה שום אפשרות לשמירה על חיי תורה ומצוות מלאים, ואלפי הילדים שנחטפו בגיל רך והשתעבדו לעבודת הצבא כשרבים מהם שכחו מהיותם יהודים, גרמו חלחלה עמוקה אצל יראי ה' - מה שהניא אותם לעשות כל אשר בידם להשתמט מחוק הגיוס.

המעניין הוא שגם האוכלוסיה הרוסית והנוצרית באזור התגייסו פה אחד למען האסורים והקהילה החסידית. כולם זכרו היטב את הזעקות האיומות של שברון לב כשנחטפו ה[[קנטוניסטים]] מחיק אמותיהם באמצע הלילה שעוד הדהדו רק 7 שנים קודם. הזכרון מאותה התקופה הביא להבנה בין האוכלוסיות.

== חקירות המשטרה ==
מיד לאחר ההלשנה בדקו השלטונות את פנקסי הממשלה וגילו שמאות יהודים שהוזמנו להתייצב בצבא שוחררו מסיבות שונות ומשונות, ואפילו לא אחד גוייס! שר הצבא הוציא צו חשאי לאסור את כל המשתמטים; 80 נאסרו, והיתר הצליחו לברוח.

בעקבות זאת הוצא צו מיידי לסגירת [[ישיבת חב"ד סטרדוב|הישיבה החב"דית]] המקומית, בחשד שנותנים מחסה למשתמטים ומשתתפים באופן פעיל בעבירות נגד חוקת הצבא.

לחקירת ה"פשעים" נתמנה החוקר טגנצ'וב והתובע הראשי היה סמיונוב. את מרבית החומר לתיק הביא שמעון לזרוב, שלרוע המזל התגורר דירה מעל משרדו של החוקר טגנצ'וב, כך שהיה איתו בקשר מתמיד בכל שלבי החקירה, כשהוא ממריצו לחקירה חודרת ומסכל כל ניסיון לריכוך הדין מצד החסידים. לזרוב תרגם מסמכים ביקורתיים נגד תורת החסידות והציגם בפני החוקר והתובע הכללי, להראות שגם היהודים עצמם מבקרים את דרכי החסידות וחפצים באי-קיומה. הוא שב והדגיש ש"כת" החסידים שלטת בכוח על היהודים כולם, ומנהיגים את חיי הקהילה היהודית כרצונם - נגד רצון הקהל.

החקירות היו אינטנסיביות, בהם נחקרו הרב ושמונים האסורים, נערכו חיפושים בבתים ובמבני הקהילה, והגיעו עד ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] לחיפוש בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בתחילה הייתה גם מחשבה לקחת את הרבי לחקירה בסטרדוב.

== בבית הכלא ==
{{חלונית|תוכן=אחד מהבעלי בתים דפה הלך ביום ה' העבר אל אדוועקאט א[ינו] י[הודי] פעטראוו, לבקש ממנו לשוכרו לטוען עבור עסק ה"ר מ[שולם] ז[למן], אשר עודנו תפוס, ואינו מקבל עבורו שום ערבות. השיב לו האדוועקאט, כי כפי אשר ראה הוא הדאנאס, לא יוכל לקבל על עצמו להיות אדועקאט.

וסיפר שכך התחלת הדאנס, נמצא בפה סטרד[וב] סעקט נק' חסידים, בהסעקט הזה עד ארבעים איש בראשם ה"ר מ[שולם] ז[למן], מחזיקים הסעקט דפה הם יעקובסאהן, ובעלה דובראווסקי הוא (הלאנסנא בדומע דפה [חבר מועצת העיר]), ויעקב משה מענדלייאוו, וגרשון בן ציון גינזבורג, ובראשם כו' וכו' וכו' [על פי המסופר בספר "[[כוחה של סנגוריה]]" כנראה הכוונה לאדמו"ר המהר"ש], וכל עסקם ועצתם להבריח כו', וכל המעות הנמצאים בקאראבעסנע איזבאו [מכס קורובקה] הם מקבלים לידם עבור ליתן שוחד ונשבעים שבועת שקר..

כמה אנשים מוכנים להקרא להדו"ח [דין וחשבון = חקירה] בדבר נסיעתם [לליובאוויטש]. ודעתם להשיב האמת אשר נוסעים להתפלל בתחילת השנה על אוהל כו'..

בקושי גדול פעלנו על ידי בקשת האיספראווינק [שר המשטרה] לעשות להרמ"ז, לא לשנות בגדיו [בהיותו במאסר], וליתן לו חדר טוב, ולהניח עוד הצטרכותיו.

האדרעס לפה [כתובת למשלוח תשובה], יעקב אהראנאווסקי, ובתוכו קאנווערט חתום [מעטפה נוספת], ולכתוב עליו למחוק למסור ליהושע נתן, ולא לזולתו, ויגיע ישר ליד יהושע נתן, וידין אותו כו' [ישרוף מחשש שיתפס]..
|כותרת=חלק ממכתב הרב יהושע נתן גנסין לאדמו"ר המהר"ש}}בתחילה הושם הרב ניימרק תחת משמר כבד ונאסר עליו כל קשר עם העולם החיצון. כשנכנס הרב לתא המאסר פתח ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש מלווה ב[[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] מעוררים את ה[[נפש]], דבר שעשה רושם אדיר על שר בית הסוהר.

את הרב ניימרק הכניסו לתא עם אדם רוצח מסוכן, וכשהחל הרב בתפילה החל הרוצח להתמוגג בדמעות דבר שהפליא את כולם. במהרה התפשטה בבית הסוהר השמועה על הרב הקדוש, מה שעזר כעבור ימים אחדים להעברת הרב לתא מרווח ונקי, עם ספרי קודש ואפשרות ל[[כשרות|אוכל כשר]] מבחוץ.

ב[[חג הסוכות]] הורשה לבנות [[סוכה]] בחצר בית הכלא, שם ישב במשך כל השבוע כשהוא שקוע בלימוד התורה.

באחת הפעמים שביקרוהו בני משפחתו הגניב נינו בן השנתיים (אברהם יעקב ניימרק) בתחתית כוס קפה פתקה מהרבי המהר"ש:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א ([[אדמו"ר הצמח צדק]]){{הבהרה}}, ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}

ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]], ואצל אדמו"ר המהר"ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.

בחקירות ניסו להוציא מפי הרב ניימרק והחסידים הודאה כי נסיעתם תכופות לליובאוויטש קשורה לתמיכת הרבי בפעילות הלא חוקית שלהם בסטדרוב. החסידים הכחישו זאת כמובן, וטרחו להודיע מיד לרבי על החשדות. את הנסיעה לרבי הם תירצו בכך שהם נוסעים להתפלל על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]].
{{חלונית|כותרת=חלק מתוכן המכתב השלישי ששלחו חסידי סטרדוב לאדמו"ר המהר"ש|תוכן=השבויים יושבים תפוסים בשמירה גדולה, כן ה"ר משולם זלמן יחי', וכמעט אין איש מתעסק, כי על כולם נפל אימה מפני חמת המציק הצר הצורר, אשר בלשונות מגביר שעוד ידו נטויה להושיב הבית הסוהר כולו באנשי סטרדוב הנקובים בשם חסידים, ובדברו בשווקים ורחובות צועק ואומר שוב שובו מדרכיכם הרעים ולמה כו', כי אני אעשה כלה מכל העיר. והצר הצורר הדורש וחוקר מקבל דבריו ומרשיע מאד להחזיק השבוים בחנם, ובכל יום נקראים אנשים אצלו על הדרישה וחקירה מעניים שונים כללים ופרטים, רבו הרבה עניינים גבוהים אשר נשבתו ובוטלו והרמ"ז זועק ונאנח בשברון מתנים ובחלישות לב... רבו הבכיות והאנחות ברחובות קריה, ועוסק אין}}מני אז התחילה התכתבות עניפה עם הרבי, שהתנהלה ברמזים, בה דיווחו לרבי על ההתפתחויות, ובד בבד הרבי מורה להם הרבי כיצד לנהוג. בארכיון [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאים שלושה מכתבים שכתב ככל הנראה [[יהושע נתן גנסין|הרב גנסין]] לאדמו"ר המהר"ש. המכתב הראשון מ[[פרשת שמות]] אותה שנה, בה סיפרו החסידים לרבי כי השלטונות לא מוכנים לשחרר את הרב אפילו בערבות, וגם ניסיון כושל של גיוס עורך דין בשם פטרוב, שלטענתו ראה את דבר המלשינות ולכן לא יכול לקבל על עצמו את הגנת הרב. המכתב השני ללא תאריך, רק בציון יום ד', והמכתב השלישי מ[[י"ד שבט]]. במכתב סיפרו לרבי על ההצעה לקחת את העורך דין קופרניק, אך אין את הכסף עבור עורך דין כזה מומחה. במכתב מבכים החסידים את המצב, שאין די סיוע מהערים והעיירות בסביבה והכסף החסר הוא שמפריע לכול, אין תקציב לעזור למשפחות האסורים ולהוצאות המשפט. דבר נוסף שחסר להם, עצות נכונות ומועילות כיצד להתמודד עם המצב. במכתב מביע הכותב את דאגתו שעדיין לא הגיע שום מענה מהרבי בקשר למכתבים הראשונים.

המכתבים נכתבו ברמזים, ללא נמען ונחתמו בשם "יהושע נתן". במכתב הראשון ציין הרב גנסין את אופן התשובה המוסכם על כולם, שהמכתב ישלח לכתובת של יעקב אהרונבסקי, ובתוך המעטפה יהיה מכתב נוסף חתום עבור יהושע נתן.

== פעולות הסנגוריה ==
פעילות הסנגוריה הייתה חזקה ואמיצה, וכלל יהודי רוסיה התאחדו לעזרת יהודי סטדרוב. לצורך המשפט נשכרו טובי העורכי דין; מר [[לב קופרניק]], ומר אוספנסקי. קופרניק היה [[יהודי]] מ[[קייב]] עורך דין מומחה, מגדולי המשפיעים באותה תקופה. הוא היה מקורב לשלטונות וגדולי האצילים היו משחרים לפתחו. אוספנסקי היה נוצרי שהתגורר בסטרדוב, שהעמיד עצמו כסנגור הנאשמים. נכונותם של השניים לעמוד במשפט לימין אנשי הקהילה הנאשמים הפיחה רוח תקווה בקרב החסידים, ועוררה רעש חיובי ואוהד גם אצל שאר חלקי האוכלוסיה.

במקביל להשתדלויות הנמרצות בדרך הטבע התחזקו החסידים ברוסיה בכלל ובעיר סטרדוב בפרט בפעולות רוחניות ותפילות זעקה לביטול הגזירה. הגזירה האיומה שריחפה על כלל חסידי חב"ד ברחבי רוסיה הצארית איחדה את כולם, ועוררה את הלבבות ל[[עבודת ה']] ו[[תשובה]].

עוד קודם שנשכרו עורכי הדין והחלו בפעולות ההצלה שלח הרבי המהר"ש את מזכירו, ר' [[לוי יצחק אידלויץ]], על מנת לסיע במאמצים למען האסורים.
כעבור זמן קצר, ביום שלישי שבוע [[פרשת יתרו]] דיווח המזכיר על המצב כי החוקר נסע לערים אחרות לחקור את הנושא, אנשים רבים נוספים נקראים לחקירות כל הזמן, ואין מי שיעזור להם, וגם כסף אין.

כעבור שבוע מאז שליחת המכתב הראשון לרבי המהר"ש התקבצו מספר עסקנים מ[[ריגא]], [[וועליז]], סטרדוב וקייב לגייס את האמצעים לצורך הבאת עורכי דין מומחים מקייב. במכתב של אחד העסקנים מריגא לעסקן געציל יעקובסון מסטרדוב מבקש ממנו לשלוח לו העתקים של ההלשנה והקטגוריה כדי שיוכלו ללמוד את החומר ולהכין את החומר הנגדי.

עזרה נוספת הגיעה מ[[פטרבורג]] ומ[[וילנה]] משם הגיעו עסקנים ועורכי דין לחקור את הנושא ולייעץ לראשי הקהילה כיצד להתמודד משפטית.

המזכיר חזר בינתיים לליובאוויטש, ומשם כתב מכתב לעסקנים בסטרדוב שיבררו אצל געציל יעקובסון אם נסיעת החוקר מחוץ לפלך חוקית, והאם הנסיעה לליובאוויטש גם היא חוקית.

הסנגוריה ניסו לשחרר את הרב ניימרק בערבות כספית גבוהה, בקשה שנדחתה בבית המשפט מחשש שיברח.

לעתים קרובות ערך הועד של ראשי הקהילה ועסקני הציבור ישיבות והתייעצויות עם המומחים בנושא. מידי פעם היו נוסעים משלחות של עסקנים לאצילים וצמרת השלטון בשביל להשפיע עליהם לעמוד לימין הקהילה הנאשמת. אודות ליחסי מסחר טובים עם יהודי המקום נתקבלו אלו בחמימות, אך החוקר והתובע הכללי הקשיחו את ליבם ולא רצו לקבל איש.

ההשפעה החיובית הלכה וכבשה חלקים גדולים מהאוכלוסיה הלא יהודית, וגדולי האצילים ניסו להשפיע על התובע הכללי בעניין המלשינות. אך ככל שגדלו המאמצים מצד ידידיו הקרובים להשפיע על הלך רוחו הלך זה והקשיח את ליבו. למרות שהאהדה לה זכו החסידים הייתה ללזרוב לרועץ, ראה ניחום בכך שדווקא בעקבות כך סמיונוב מכביד את ליבו.

== כתב האשמה ==
מסמכי התביעה הוכנו במשך שנתיים על ידי התובע הכללי סמיונוב, החוקר טגנצ'וב והמלשין שמעון לזרוב.

בכתב ההלשנה היה כתוב שבעיר סטרדוב ישנה "כת" חסידים, המונה עד ארבעים איש, ובראשם הרב ניימרק, [[געציל יעקובסון]], דוברבסקי (חבר מועצת העיר), [[יעקב משה מנדליוב]] ו[[גרשון בן ציון גינזבורג]], ובראשם עומד הרבי המהר"ש, וכל עסקם הוא לדאוג לפטורים מהצבא עבור בני קהילתם ועבור זה הם מוכנים לזייף מסמכים, לתת שוחד ולהישבע לשקר. התביעה הייתה נגד כל עדת החסידים, כשהחמורים בהם הם הרב ניימרק "הרוח החיה" ואדמו"ר המהר"ש המנהל והעומד בראש.

פרט נוסף בהלשנה היה, שאת הפטורים לצבא הם דואגים רק לבני קהילתם, בעוד שאחרים הם דוחים.

== המשפט ==
{{ציטוט צף|בעיר סטאראדוב עמד למשפט הגליל הרה"ג ה. ניימארק הנאשם ברוב פשעים על פי מלשינות אחד מבני עמנו (כנודע בהמגיד) ויצא זכאי במשפטו ואתו יצא אור משפט כל הנאשמים עמו יחד אח"י שבעם נדודים בבית האסורים שלש שנים. כל הערים הקרובות חגגו חג גדול והעיר סטאראדוב צהלה ושמחה|"המגיד"}}
בחודש [[תשרי]] [[ה'תרמ"ד]] (אוקטובר, 1883), לאחר מעל שנתיים של חקירות, התחיל המשפט המכריע שנמשך קרוב לחודש.

אולם בית המשפט היה מלא במאות יהודים וגויים שבאו להביע את תמיכתם בנאשמים. הרב עצמו השפיע עמוקות על חבר המושבעים ויושבי האולם, שהרגישו שלפניהם יושב אדם [[קדוש]].
{{ציטוט צף|לא רק השופטים, שראוהו בפעם הראשונה, אלא אף היהודים, אני שלומנו, הביטו אליו בהשתוממות, כמעט שלא הכירוהו.. על פניו החיוורים וה והבהירים היתה שרויה מנוחה שבהתעלות פנימית, שהיתה חדורה התעוררות חב"דית כבושה, ענוגה וחריפה כאחת. איזו חרדה טמירה שבהתפשטות הגשמיות היתה מורגשת בכל עצמותו, בכל תנועותיו...|קונטרס "דברי זיכרון"{{הערה|הדברים מובאים בספר "[[כוחה של סנגוריה]]" על ידי [[פישל שניאורסון]].}}.}}
המשפט נפתח בהקראת כתב האישום המתאר את הפשעים שנעשו במשך שנים על ידי הנאשמים "במאורגן". תחילה דיבר סמיונוב, התובע הכללי, כשפירט את האשמות הפליליות בהם התעסקו החסידים במשך שנים. את דבריו במהלך המשפט התיז בצורה ארסית כשהוא לא בוחל במילות גנאי כלפי הנאשמים.

יומו הראשון של המשפט נחתם בדו שיח קצר בין הרב ניימרק לתובע הכללי כשזה ניסה להוציא מפיו הודאה באשמות נגדו. הרב ניימרק כפר בכול.

ימי המשפט הבאים היו בחקירת העדים על ידי שני הצדדים, הסנגוריה והקטגוריה, בפני השופטים. החקירות היו מצליבות כשכל צד מנסה למצוא סתירות בדברי השני כשאת הויכוחים שהתעוררו מידי פעם בין הצדדים הוכרעו בידי נשיא המשפט. אוספנסקי התעסק יותר בחקירת העדים, בעוד שקופרניק השקיע את זמנו בהכנת נאום הסנגוריה.

בתחילה נשא לזרוב את עדותו בדבר הפשעים הממוסדים של החסידים נגד שלטון הצבא. הוא סיפר על זיוף מסמכים על ידי הרב ניימרק על מנת לשחרר את בנו, ועל השבועת שקר של החסידים בפאגאר על מות דוד בוהמן.
בסיום הנאום שאלו התובע הכללי מספר שאלות, כשבתשובותיו מצא אוספנסקי סתירות.

בסיום ימי חקירות העדים התגבשה אצל השופטים פרשיה מסובכת, כשהפרטים סותרים אחד את השני. הסנגוריה הצליחה להוכיח כי העדים שחתמו על מות בוהמן כלל לא יודעים לקרוא רוסית, אך השאלה שנותרה היא מדוע חתמו על דברים שלא יודעים.

יום המשפט האחרון, בתחילת [[חודש חשוון]], הוקדש לנאומי הקטגוריה והסנגוריה. תחילה דיבר התובע הכללי במשך מספר שעות עם הפסקות קטנות באמצע, כשנאומו גדוש בדברי שטנה נגד עדת החסידים. אך דבריו הקיצוניים עורר אצל רבים מהנוכחים הסתייגות מדבריו. אחריו דיבר קופרניק, כשבהוכחות חותכות הותיר את כל סיפור העלילה כבדוי ומומצא.

בסיום דבריו יצאו חבר המשובעים להתייעצות שנמשכה כשעה, בסופה הקריאו את פסק הדין, כשהרב ניימרק מנוקה מכל אשמה ושאר הנאשמים קיבלו עונשים קלים עבור סטיה קלה מהחוק.

== לאחר המשפט ==
למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר לגור ב[[ויטבסק]] שם קיבל הצעת רבנות. כעבור שלש שנים עבר לעיר [[נעוול]], בהוראת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו לממלא מקום של הרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.

על פי מחקרו של [[פישל שניאורסון]] בספר [[כוחה של סנגוריה]], לקח לקהילה זמן רב להתאושש מהעלילה שהתרגשה עליהם, ולמרות זיכויים הכמעט מוחלט במשפט, התקשו לשוב לחיים סדירים. רק כעבור עשרים שנה מינו רב אחר תחת הרב ניימרק, את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן שניאורסון]] שהיה קודם לכן רב בעיירה [[ריפקה]] ([[פלך צ'רניגוב]]). לעומת זאת לפי המסופר בספר [[סיפורי התגלות חסידיים]] נראה כי מיד לאחר עזיבתו של הרב ניימרק בחרו ברב שניאורסון, שלקח על עצמו את הרבנות בהוראת [[הרבי הרש"ב]].{{הערה|החסידים בסטרדוב שלחו משלחת לריפקה לבקש מהרב שניאורסון שיקבל עליו את עול הרבנות בקהילתם. אנשי הקהילה בריפקה התנגדו, והחסידים מסטרדוב שלחו מכתב לאדמו"ר הרש"ב שיורה לו לעבור אליהם. אדמו"ר הרש"ב נענה לבקשתם ושלח מכתב: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג".}}

שנים ספורות לאחר גמר המשפט חלה לזרוב במחלה ממאירה ומת מיטה חטופה. לעומתו סמיונוב ביקש את סליחת הקהילה החסידית והודה שלא הכיר כראוי את עדת החסידים והנהגותיהם. ימים ספורים לאחר שהתחרט בפני הקהילה חלה גם הוא במחלה ממאירה ומת כעבור זמן קצר.

== סיקור העלילה ==
[[קובץ:סניגוריה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר כוחה של סנגוריה]]
סיפור העלילה כמעט ולא תועד באותם השנים, ונראה כי כותבי הרשומות אז עשו מאמץ מיוחד להעלים ולהשכיח את הפרשיה הזו. בכתבי העיתונות אז נמצאים ידיעות קטנות ושוליות, עם השמטת ועיוות הפרטים במטרה להמעיט מגודל האירוע ובכך להשכיח את הסיפור.

כך למשל בעיתון "המליץ" שיצא לאור בתקופת המשפט, פורסמה בתאריך [[כ"ו חשון]] [[תרמ"ד]] (14 בנובמבר 1883) ידיעה מינורית ש-12 יהודים (ולא 80, כפי שקרה בפועל) הואשמו בשבועת שקר וחתימת שווא על מות בוהמן שנקרא לצבא. לטענתם טענו כי אינם דוברים את השפה הרוסית וסיפרו להם כי הם צריכים לחתום שבוהמן חסר כל, ולאחר משפט קצר הוכחה חפותם ונענשו בעבירה קלה של חתימה על כתב עדות שלא ראו.

ככל הנראה הסיבה הייתה בשל גילוי דברים קשים ומפוקפקים בחיי היהודים, דברים שהשתיקה יפה להם, שלולא זאת הדבר עלול לעורר את שנאת היהודים, ובפרט בתקופה של [[רוסיה הצארית]].

את המאורעות שקרו באותם שנים החל לחקור [[פישל שניאורסון]], יוצא העיר. מחקרו התחיל אצל הספרן [[חיים ליברמן]] מ[[ניו יורק]], אצלו גילה כי נינו של הרב ניימרק מתגורר ב[[תל אביב]] ובהקדמה לספרו "אש"ל אברהם" מביא את זכרונותיו מהמאורעות באותם ימים. את מחקרו הוציא בספר "[[כוחה של סנגוריה]]".

== לקריאה נוספת ==
*[[פישל שניאורסון]], '''[[כוחה של סנגוריה]]''', תל אביב תשכ"ז (מהדורה חדשה הודפסה בה'תשע"א).
*עמנואל זיסקין, '''[[קונטרס דברי זיכרון|קונטרס "דברי זיכרון"]]'''.
*אברהם יעקב ניימרק, '''אשל אברהם''', תרצ"ב.

{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר/למטה}}
[[קטגוריה:משפט סטרדוב|*]]
[[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]

גבעת אלה

2013-10-02T01:03:04Z

חב"ד: ביטול גרסה 151233 של 91.135.102.173 (שיחה)

[[קובץ:הרב יוסף יצחק גלדציילר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב יוסף יצחק גלדציילר צועד בראש תהלוכת ל"ג בעומר]]
'''גבעת אלה''' הוא יישוב קהילתי כפרי ב[[עמק יזרעאל]], 5 ק"מ צפונית ל[[מגדל העמק]], בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. מקור השם בא מעצי האלה הקיימים באזור. הוא הוקם בשנת [[תשמ"ח]] ביוזמת גרעין מתיישבים מאזור חיפה ומיישובי עמק יזרעאל ובסיוע המועצה האזורית. כיום מתוגררים ביישוב 1750 תושבים.

== בית חב"ד ==
המנהל הוא הרב יוסף יצחק גלדציילר. הרב גלדציילר הגיע ליישוב בשנת [[תשס"ה]].

לכבוד תאריכים מיוחדים עורך [[בית חב"ד]] [[התוועדויות]] וכינוסים לגברים ו[[נשים]] בהם מסופר על מעלת היום. בית חב"ד מפעיל "מועדון 13 לבני מצווה" בו מתכוננים ילדים לקראת ה[[בר מצווה]] במפגשים שנערכים במהלך ה[[שנה]]. הילדים עושים יחד פעולות [[גמילות חסדים]] בשיתוף עם מוסדות חב"ד [[מגדל העמק]]. בסוף "המועדון" נפגשים הילדים ל[[תפילת שבת]] בבית הכנסת ול[[סעודת שבת]] משותפת עם משפחתם בבית ה[[שליח]] לסיכום התוכנית.

בית חב"ד מארגן נסיעות להשתטחות על קברי [[צדיקים]] ו[[תפילה]] במקומות קדושים. בנוסף מבקרים חברי הקבוצה במוסדות חב"ד שומעים הרצאות ועורכים התוועדויות.

לקראת חג החנוכה עורך [[בית חב"ד]] מסיבת [[חנוכה]] לעשרות מילדי היישוב. במסיבה הילדים עצמם מוסקים זיתים וצופים בהדלקת חנוכיה, שומעים על מהות החג וכן יוצרים "סביבוני שוקולד". למבוגרים נערך "ערב לביבות" והדלקת נרות בבית השליח.

לקראת חג הפסח עורך בית חב"ד סדנת אפיית [[מצות]] לילדי היישוב. בפעילות הילדים לומדים על ההבדל בין חמץ ומצה מתאמנים בתהליך האפיה של המצות ולומדים ממושגי החג.

[[תהלוכת ל"ג בעומר]] נערכת ביישוב בהשתתפות עשרות ילדים בנוסף בית חב"ד מביא אטרקציות לילדים לכבוד התהלוכה.

מידי [[שבוע]] נערך [[שיעור]] [[תניא]] מפי [[הרב]] [[משה איזנברג]] מנהל [[תלמוד תורה]] [[מגדל העמק]] ומידי שבועיים נערך חוג [[תניא]] מצומצם עם [[הרב]] [[שמואל שלמה ליפשיץ]] [[ר"מ]] בישיבת [[חב"ד]] ב[[מגדל העמק]].

ב[[י"ט כסלו]] [[תשס"ח]] נערכה הדפסת [[תניא]] ביישוב בשיתוף עם התוועדות.
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

מבצע בית מלא ספרים

2013-07-16T11:30:21Z

חב"ד:

{{מבצעי הרבי}}ב[[שיחה|שיחת]] ש"פ במדבר [[תשל"ד]] הכריז [[אדמו"ר שליט"א]] על מבצע מיוחד, הקשור להרחבת "[[מבצע תורה]]" שיסד אז, והוא מבצע "'''בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה'''", היינו שכל אחד ישתדל למלא את ביתו בספרי קודש וירבה בשיעורי [[תורה]].

בעקבות הנצחון ב[[משפט הספרים]] הדפיס הרבי את הספר "דרך אמונה" לרב מאיר בן גבאי וצוה למכור אותו במחיר השווה לכל נפש וגם לימד בו בהתוועדויות. שנה לאחר מכן קרא הרבי לנצל יום סגולה זה להוספה בלימוד ובפרט ב[[שולחן ערוך]] שאז היה 500 שנה להפדסתה. כמו כן הורה להוסיף ברכישת ספרי קודש רבים, הן ל"בית מלא ספרים", והן לספריות ציבוריות, הן לילדים קטנים וכמובן גם לספרייה המרכזית של [[אגודת חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ב]] הוסיף הרבי ואמר כי כל אחד יכול לתרום את חלקו לגאולת הספרים שנותרו בשבייה ב[[רוסיה]], "על ידי שכל אחד ואחד, מהאנשים, נשים וטף, יעשה עניין דוגמתו, על-ידי שיכניס לביתו או בספרייה וכיוצא בזה ספרי (וכתבי) קודש חדשים, בהוספה על הספרים המצויים אצלו עד עתה ב"בית מלא ספרים" שלו".

[[קטגוריה:מבצעי הרבי|ב]]

חיים שלום סגל

2013-04-05T02:10:12Z

חב"ד:

::{{פירוש נוסף|נוכחי=רב חיים שלום סגל מירושלים|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]]|ראו=[[חיים שלום סגל (עפולה)]]}}
הגה"ח ר' '''חיים שלום''' הלוי '''סגל''' ([[תרע"ח]] - [[תשמ"ג]]) נולד לאביו הרב [[שלמה יהודה סגל]], מתלמידי ישיבת [[תורת אמת חברון]] ולאמו הרבנית יוכבד דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו ר' משה, בעיר [[חברון]] בשנת [[תרע"ח]].

היה מחסידי ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. ב[[שמחת תורה]] [[תשל"א]] מינה [[הרבי]] בעל בתים לכל מדינה בעולם, ואת הרב סגל מינה לבעל הבית על [[ארץ הקודש]].

במשך ארבעים שנה עסק בפירוש רש"י על התורה וחיבר ספרים על רש"י, במסגרת מכון הרי פישל, על מלאכתו זו זכה לקירובים עצומים מ[[הרבי]].

בי"ז [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] השיב את נשמתו ליוצרה, ומנוחתו כבוד ליד קבר ר' [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד", ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד]] אשר במרומי הר הזיתים בירושלים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סגל חיים שלום הלוי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סגל חיים שלום הלוי]]

אדם בעל שם

2013-04-04T02:03:59Z

חב"ד:

'''רבי אדם בעל שם''' מרופשיץ, [[תורת הקבלה|מקובל]] גדול, מנהיגם של ה[[צדיק]]ים ה[[נסתר|נסתרים]] בתקופה שקדמה לגילוי החסידות, תלמידו של ר' [[יואל בעל שם (השני) מזאמושט]] ורבו של ה[[בעל שם טוב]]. אחד מצאצאיו הוא רבי [[נחום מצ'רנוביל]] שאף נקרא על שמו.<REF>המשב"ק ר' [[בערל יוניק]] סיפר, ששמע מ[[הרבי]] ב[[יחידות]].</REF>

==שמו==
בגלל המסתורין שאפפו את ר' אדם בעל שם נתהוו מחלוקות מה שמו, יש האומרים ששמו היה ר' נחמן ויש האומרים ש"אדם" הוא [[ראשי תיבות]] של אברהם דוד משה, לפי דעה זו ר' אדם בעל שם הוא בעצם ר' [[דוד משה אברהם מרוהטין]] בעל ה"מרכבת משנה".

==הביקור בסלוצק==
רבי אדם היה רבו של רבי ברוך מוויאזין, ומשנת [[תס"ד]] ועד [[תס"ט]] פעל ר' ברוך ע"י ישיבתו שעמדה ליד העיר סלוצק להחלשת ההתנגדות ע"י הוספת אברכים בוגרי הישיבה שעברו לגוד בעיר.

אז הגיע רבי אדם כאלמוני תלמיד חכם לעיר, לאחר שעמדו על קנקנו וגילו שהוא אכן ת"ח, כיבדוהו לדרוש ועי"ז התפרסמה יותר הידיעה שהוא ת"ח עצום השוחה בים התלמוד כשכל רז לא אניס ליה.

למחרת בבוקר עברה בסלוצק השמועה שאין זה אלא "נסתר", אזי החלה תסיסה בעיר עד שקומץ קנאים החליטו לפרוץ לחדרו (שקיבל בבית הקהל), כאשר נכנסו ראוהו עומד עם טלית ותפילין ומתפלל, נסוגו בפחד לאחור וחיכו עד שיגמור להתפלל, כשסיים להתפלל וללמוד את שיעורו היומי נגשו אליו מספר מתונים מן הלמדנים ושאלוהו האם הוא נסתר, וענה לחיוב (אך לא גילה להם את זהותו האישית).

לאחר מכן יצא לרחוב ודיבר בקול רם (תוכן): "אתם צודקים בכעסכם והתנגדותכם מנקודת המבט שלכם, וגם אני כשלמדתי אצל ישיבתו של הגאון ר' שלמה שמואל הייתי שונא ומתנגד, אך מעולם לא הוצאתי דבר מגונה מפי. כעבור שנים לאחר התבוננות גיליתי שחברי ורבותי טועים, ואז נסעתי לרבי יואל בעל שם בזאמושטש. אלו הם תולדותי, והקשיבו לי רובכם עדיין צעירים ולא התבוננתם די בענין, יבוא יום ויפקחו עיניכם לראות את האמת".

וסיים: "דברי העלבון שהשמעתם באזני היום, יקרים לי יותר מהכבוד שהענקתם לי אתמול".

כשסיים נכנס לחדרו, ולאחר זמן קצר יצא והלך מסלוצק, עמו עזבו עוד עשרות אנשים שהתברר שהיו נסתרים שפעלו ע"מ שיבוא לשם, והם גילו שהוא המנהיג שלהם, ובזה הוא הבקיע את חומת ההתנגדות של סלוצק אך היא עדיין לא נכבשה.

== רבו של [[הבעל שם טוב]] ==
הקשר בין [[הבעל שם טוב]] לרבי אדם בעל שם התחיל בהיות הבעל שם טוב בן י"ד שנה, בהיותו בגיל זה הגיעו לידיו כתבים של רבי אדם בעל שם (שדאג להעבירם לו), כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה ומעריץ נלהב של רבי אדם בעל שם.

במהלך שנות [[התקשרות|התקשרותו]] של הבעל שם טוב לרבו, גילה לו רבו שסוד ירידת [[נשמה|נשמתו]] לעולם היא כדי לתקן את גילגולה הקודם בעולם וכך סיפר לו:

400 שנה קודם לכן היה של יהודי פשוט ועושה חסד בצנעה, שהחליטו בשמים ש[[אליהו הנביא]] ילמד איתו כל לילה וכשבא אליהו הנביא ללמוד איתו התנה את הלימוד בכך שאותו יהודי יגלה לו את המעשה שהוא עשה בשעת [[בר מצוה|בר המצוה]] שלו, אך היהודי לא הסכים לגלות בשום פנים ואופן ועל כן החליטו בשמים ש[[אליהו הנביא]] ירד שוב ויגלה לו סודות תורה וגם את זמן הקץ וכשמת אותו יהודי אף אחד לא ידע את גודל צדיקותו וכאן סיים ר' אדם בעל שם את סיפורו ואמר ל[[ישראל בעל שם טוב]] שעל כן ירדה נשמתו לעולם שוב בגופו שלו כדי שיתפרסם ויפיץ את תורתו.

בשנת [[תצ"ד]] התפטר רבי אדם בע"ש מהנהגת הנסתרים והעבירה לרבי ישראל בעש"ט.

== [[הגניזה החרסונית]] ==

לאחרונה התגלו כתבי יד ב[[גניזה החרסונית]], ושם בין השאר אף כתבי רבי אדם בעל שם מהשנים ה'תצ"א - ה'תצ"ה. על אף שיש הוכחות רבות כי אין אלו כתבים נכונים, דחה [[הרבי]] את כל הראיות אחת לאחת.<REF>ראה ערך [[הגניזה החרסונית]].</REF>

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חבורת הנסתרים]]

פורטל:ניגוני חב"ד

2013-04-02T09:36:13Z

חב"ד:

{{פורטל|צבע=#FFCC99|צבע רקע=#FFF3E5|פורטל=ניגוני חב"ד|תוכן=[[קובץ:אייקון ניגוני חבד.png|100px|שמאל|פורטל:ניגוני חב"ד]]'''[[ניגוני חב"ד]]''' הם ניגונים שהולחנו על ידי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בשעת [[עבודת השם|עבודתם את השם]] או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות והעשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" ב[[אידיש]]) אופיניים המביעות עמקות ה[[מחשבה]] והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני ה[[חסידות הכללית]]. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".

הניגון החב"די בנוי מהרגש ה[[לב]] ודביקות ה[[נפש]] ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מה[[דיבור]], עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו ב[[תפילה]], שקוע במחשבות התבוננות והכרת באלקות, ב[[הבנה והשגה]] הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וב[[רעותא דליבא]] ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה.
בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות:

*[[ניגון מכוון]]: ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[אדמו"ר]]. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
*[[ניגון מיוחס|ניגון מיוחס (ממולא)]]: ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן המחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
*[[ניגון שוטה]]: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב.
<div style="float: left;">'''[[ניגוני חב"ד|לערך המלא]]'''</div>

}}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #FFCC99;" | ניגוני [[רבותינו נשיאינו]]
|-
| align="center" | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן|ניגוני אדמו"ר הזקן]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעי|ניגוני אדמו"ר האמצעי]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש|ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב|ניגוני אדמו"ר הרש"ב]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]] | [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
|}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align=" right;"
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון מכוון|ניגונים מכוונים]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון געגועים|ניגוני געגועים]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון התוועדות|ניגוני התוועדות]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון טעמים|ניגוני טעמים]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון נצחון|ניגוני נצחון]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון ריקוד|ניגוני ריקוד]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון לשבת ויום טוב|ניגוני שבת ויום טוב]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון שמחה|ניגוני שמחה]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון תפלה לימים נוראים|ניגוני תפלה לימים נוראים]]'''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ניגון מיוחס|ניגונים מיוחסים]]'''
|-
|style="padding-left:0px;background:#FFDBB3;" align="center"|

[[ניגון ארבע בבות]]

[[ניגון אשרי איש]]

[[ניגון בני היכלא]]

[[ניגון לכה דודי]]

[[ניגון המקהלה]]

[[ניגון מן המיצר]]

[[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)|ניגון ישן]]

[[ניגון צאינה וראינה]]

[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]

[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]

• '''[[:קטגוריה:הניגונים המכוונים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFF3E5;" align="center"|

[[ניגון דבקות חב"ד]]

[[ניגון דונאי]]

[[ניגון הש"ץ]]

[[וואלאח לר' אהרן שו"ב]]

[[וואלאח'על מניקולייב|וואלאח מניקולייב]]

[[ניגון לר' שלום חריטונוב (א)|ניגון לר' שלום חריטונוב]]

[[ניגון קל"ח]]

[[ניגון געגועים לר' חיים בער|ניגון לר' חיים בער]]

[[ניגון ש"ט]]

[[ניגון ר"ג]]

• '''[[:קטגוריה:ניגוני געגועים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFDBB3;" align="center"|

[[ניגון אדיר הוא]]

[[ניגון אך לאלוקים]]

[[ניגון אלו ואלו אומרים]]

[[ניגון שמעו בנים]]

[[ניגון הורודישטשר]]

[[ניגון הצילני נא]]

[[ניגון קי"ט]]

[[ניגון עזרני א-ל חי]]

[[ניגון לא אמות]]

[[ניגון כאטש מי כודי]]

• '''[[:קטגוריה:ניגוני התוועדות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFF3E5;" align="center"|

[[ניגון טעמים להפטרה]]

[[ניגון טעמים למגילת אסתר]]

[[ניגון טעמים לראש השנה ויום הכיפורים|ניגון טעמים לר"ה ויוה"כ]]

[[ניגון קריאת התורה לחול, שבת ויום טוב|ניגון טעמים לקריאות התורה]]

• '''[[:קטגוריה:ניגוני טעמים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFDBB3;" align="center"|

[[ניגון מארש נפוליון 1]]

[[ניגון מארש נפוליון 2]]

• '''[[:קטגוריה:ניגוני נצחון|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFF3E5;" align="center"|

[[ניגון אום אני חומה]]

[[ניגון בסיסמת ופרצת]]

[[ניגון זבחו זבחי צדק]]

[[ניגון קס"ד]]

[[ניגון וכל קרני רשעים]]

[[ניגון על הסלע הך]]

[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]

[[ניגון והרקותי לכם]]

[[ניגון ר"ט]]

[[ניגון אך - דו פאנקע]]

• '''[[:קטגוריה:ניגוני ריקוד|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFDBB3;" align="center"|

[[ניגון הרועה]]

[[ניגון פדה בשלום נפשי]]

[[ניגון ידיד נפש]]

[[ניגון כל עצמותי]]

[[ניגון מזמור לדוד]]

[[ניגון ע']]

[[ניגון מנוחה ושמחה]]

[[ניגון הראש מז'בין]]

[[ניגון הלב מז'בין]]

[[ניגון המבדיל]]

• '''[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFF3E5;" align="center"|

[[ניגון אימתי קאתי מר]]

[[ניגון הרבי שליט"א]]

[[ניגון דוברובנר]]

[[ניגון יפרח בימיו צדיק]]

[[ניגונו של ר' פרץ הזקן]]

[[ניגון קנ"ג]]

[[ניגון פונקע (א)]]

[[ניגון בך ה' חסיתי]]

[[ניגון שיר מזמור לדוד]]

[[ניגון קלימוביץ']]

• '''[[:קטגוריה:ניגוני שמחה|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFDBB3;" align="center"|

[[ניגון ידעתי ה']]

[[ניגון ארשת שפתינו]]

[[ניגון הבן יקיר לי]]

[[ניגון שאו שערים ראשיכם]]

[[ניגון והכהנים]]

[[ניגון יעלה]]

[[ניגון כאהל הנמתח]]

[[ניגון אדון הסליחות]]

[[ניגון על חטא]]

[[ניגון ונסלח]]

• '''[[:קטגוריה:ניגוני תפלה לימים נוראים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#FFF3E5;" align="center"|

[[ניגון שלוש תנועות]]

[[ניגון להקפות]]

[[ניגון השתפכות הנפש]]

[[ניגון קול ביער]]

[[ניגון מסלביטה]]

[[ניגון לר' משה ווילנקר]]

[[ניגון הבינוני]]

[[ניגון דבקות (מהרי"ל)|ניגון דבקות]]

[[ניגון רוסטוב]]

[[ניגון מיוחס לבעל שם טוב|ניגון מיוחס לבעש"ט]]

• '''[[:קטגוריה:ניגונים מיוחסים|לרשימה המלאה]]''' •
|}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align=" right;"
! style="background-color: #FFCC99;" | '''[[ספר הניגונים]] - כרך א''''
! style="background-color: #FFCC99;" | '''ספר הניגונים - כרך ב''''
|-
|style="padding-left:0px;background:#FFDBB3;" align="center"| [[ניגון א']] | [[ניגון ב']] | [[ניגון ג']] | [[ניגון ד']] | [[ניגון ה']] | [[ניגון ו']] | [[ניגון ז']] | [[ניגון ח']] | [[ניגון ט']] | [[ניגון י']] | [[ניגון י"א]] | [[ניגון י"ב]] | [[ניגון י"ג]] | [[ניגון י"ד]] | [[ניגון ט"ו]] | [[ניגון ט"ז]] | [[ניגון י"ז]] | [[ניגון י"ח]] | [[ניגון י"ט]] | [[ניגון כ']] | [[ניגון כ"א]] | [[ניגון כ"ב]] | [[ניגון כ"ג]] | [[ניגון כ"ד]] | [[ניגון כ"ה]] | [[ניגון כ"ו]] | [[ניגון כ"ז]] | [[ניגון כ"ח]] | [[ניגון כ"ט]] | [[ניגון ל']] | [[ניגון ל"א]] | [[ניגון ל"ב]] | [[ניגון ל"ג]] | [[ניגון ל"ד]] | [[ניגון ל"ה]] | [[ניגון ל"ו]] | [[ניגון ל"ז]] | [[ניגון ל"ח]] | [[ניגון ל"ט]] | [[ניגון מ']] | [[ניגון מ"א]] | [[ניגון מ"ב]] | [[ניגון מ"ג]] | [[ניגון מ"ד]] | [[ניגון מ"ה]] | [[ניגון מ"ו]] | [[ניגון מ"ז]] | [[ניגון מ"ח]] | [[ניגון מ"ט]] | [[ניגון נ']] | [[ניגון נ"א]] | [[ניגון נ"ב]] | [[ניגון נ"ג]] | [[ניגון נ"ד]] | [[ניגון נ"ה]] | [[ניגון נ"ו]] | [[ניגון נ"ז]] | [[ניגון נ"ח]] | [[ניגון נ"ט]] | [[ניגון ס']] | [[ניגון ס"א]] | [[ניגון ס"ב]] | [[ניגון ס"ג]] | [[ניגון ס"ד]] | [[ניגון ס"ה]] | [[ניגון ס"ו]] | [[ניגון ס"ז]] | [[ניגון ס"ח]] | [[ניגון ס"ט]] | [[ניגון ע']] | [[ניגון ע"א]] | [[ניגון ע"ב]] | [[ניגון ע"ג]] | [[ניגון ע"ד]] | [[ניגון ע"ה]] |[[ניגון ע"ו]] | [[ניגון ע"ז]] | [[ניגון ע"ח]] | [[ניגון ע"ט]] | [[ניגון פ']] | [[ניגון פ"א]] | [[ניגון פ"ב]] | [[ניגון פ"ג]] | [[ניגון פ"ד]] | [[ניגון פ"ה]] | [[ניגון פ"ו]] | [[ניגון פ"ז]] | [[ניגון פ"ח]] | [[ניגון פ"ט]] | [[ניגון צ']] | [[ניגון צ"א]] | [[ניגון צ"ב]] | [[ניגון צ"ג]] | [[ניגון צ"ד]] | [[ניגון צ"ה]] | [[ניגון צ"ו]] | [[ניגון צ"ז]] | [[ניגון צ"ח]] | [[ניגון צ"ט]] | [[ניגון ק']] | [[ניגון ק"א]] | [[ניגון ק"ב]] | [[ניגון ק"ג]] | [[ניגון ק"ד]] | [[ניגון ק"ה]] | [[ניגון ק"ו]] | [[ניגון ק"ז]] | [[ניגון ק"ח]] | [[ניגון ק"ט]] | [[ניגון ק"י]] | [[ניגון קי"א]] | [[ניגון קי"ב]] | [[ניגון קי"ג]] | [[ניגון קי"ד]] | [[ניגון קט"ו]] | [[ניגון קט"ז]] | [[ניגון קי"ז]] | [[ניגון קי"ח]] | [[ניגון קי"ט]] | [[ניגון ק"כ]] | [[ניגון קכ"א]] | [[ניגון קכ"ב]] | [[ניגון קכ"ג]] | [[ניגון קכ"ד]] | [[ניגון קכ"ה]] | [[ניגון קכ"ו]] | [[ניגון קכ"ז]] | [[ניגון קכ"ח]] | [[ניגון קכ"ט]] | [[ניגון ק"ל]] | [[ניגון קל"א]] | [[ניגון קל"ב]] | [[ניגון קל"ג]] | [[ניגון קל"ד]] | [[ניגון קל"ה]] | [[ניגון קל"ו]] | [[ניגון קל"ז]] | [[ניגון קל"ח]] | [[ניגון קל"ט]] | [[ניגון ק"מ]] | [[ניגון קמ"א]] | [[ניגון קמ"ב]] | [[ניגון קמ"ג]] | [[ניגון קמ"ד]] | [[ניגון קמ"ה]] | [[ניגון קמ"ו]] | [[ניגון קמ"ז]] | [[ניגון קמ"ח]] | [[ניגון קמ"ט]] | [[ניגון ק"נ]] | [[ניגון קנ"א]] | [[ניגון קנ"ב]] | [[ניגון קנ"ג]] | [[ניגון קנ"ד]] | [[ניגון קנ"ה]] | [[ניגון קנ"ו]] | [[ניגון קנ"ז]] | [[ניגון קנ"ח]] | [[ניגון קנ"ט]] | [[ניגון ק"ס]] | [[ניגון קס"א]] | [[ניגון קס"ב]] | [[ניגון קס"ג]] | [[ניגון קס"ד]] | [[ניגון קס"ה]] | [[ניגון קס"ו]] | [[ניגון קס"ח]] | [[ניגון קס"ט]] | [[ניגון ק"ע]] | [[ניגון קע"א]] | [[ניגון קע"ב]] | [[ניגון קע"ג]] | [[ניגון קע"ד]] | [[ניגון קע"ה]]

|style="padding-left:0px;background:#FFF3E5;" align="center"|'''חלק א'''': [[ניגון קע"ו]] | [[ניגון קע"ז]] | [[ניגון קע"ח]] | [[ניגון קע"ט]] | [[ניגון ק"פ]] | [[ניגון קפ"א]] | [[ניגון קפ"ב]] | [[ניגון קפ"ג]] | [[ניגון קפ"ד]] | [[ניגון קפ"ה]] | [[ניגון קפ"ו]] | [[ניגון קפ"ז]] | [[ניגון קפ"ח]] | [[ניגון קפ"ט]] | [[ניגון ק"צ]] | [[ניגון קצ"א]] | [[ניגון קצ"ב]] | [[ניגון קצ"ג]] | [[ניגון קצ"ד]] | [[ניגון קצ"ד]] | [[ניגון קצ"ה]] | [[ניגון קצ"ו]] | [[ניגון קצ"ז]] | [[ניגון קצ"ח]] | [[ניגון קצ"ט]] | [[ניגון ר']] | [[ניגון ר"א]] | [[ניגון ר"ב]] | [[ניגון ר"ג]] | [[ניגון ר"ד]] | [[ניגון ר"ה]] | [[ניגון ר"ו]] | [[ניגון ר"ז]] | [[ניגון ר"ח]] | [[ניגון ר"ט]] | [[ניגון ר"י]]

'''חלק ב'''': [[ניגון רי"א]] | [[ניגון רי"ב]] | [[ניגון רי"ג]] | [[ניגון רי"ד]] | [[ניגון רט"ו]] | [[ניגון רט"ז]] | [[ניגון רי"ז]] | [[ניגון רי"ח]] | [[ניגון רי"ט]] | [[ניגון ר"כ]] | [[ניגון רכ"א]] | [[ניגון רכ"ב]] | [[ניגון רכ"ג]] | [[ניגון רכ"ד]] | [[ניגון רכ"ה]] | [[ניגון רכ"ו]] | [[ניגון רכ"ז]] | [[ניגון רכ"ח]] | [[ניגון רכ"ט]] | [[ניגון ר"ל]] | [[ניגון רל"א]] | [[ניגון רל"ב]] | [[ניגון רל"ג]] | [[ניגון רל"ד]] | [[ניגון רל"ה]] | [[ניגון רל"ו]] | [[ניגון רל"ז]] | [[ניגון רל"ח]] | [[ניגון רל"ט]] | [[ניגון ר"מ]] | [[ניגון רמ"א]] | [[ניגון רמ"ב]] | [[ניגון רמ"ג]] | [[ניגון רמ"ד]] | [[ניגון רמ"ה]] | [[ניגון רמ"ו]] | [[ניגון רמ"ז]] | [[ניגון רמ"ח]] | [[ניגון רמ"ט]] | [[ניגון ר"נ]] | [[ניגון רנ"א]] | [[ניגון רנ"ב]] | [[ניגון רנ"ג]] | [[ניגון רנ"ד]] | [[ניגון רנ"ה]] | [[ניגון רנ"ו]] | [[ניגון רנ"ז]] | [[ניגון רנ"ח]] | [[ניגון רנ"ט]] | [[ניגון ר"ס]] | [[ניגון רס"א]] | [[ניגון רס"ב]] | [[ניגון רס"ג]] | [[ניגון רס"ד]] | [[ניגון רס"ה]] | [[ניגון רס"ו]] | [[ניגון רס"ז]] | [[ניגון רס"ח]] | [[ניגון רס"ט]] | [[ניגון ר"ע]] | [[ניגון רע"א]] | [[ניגון רע"ב]] | [[ניגון רע"ג]] | [[ניגון רע"ד]] | [[ניגון רע"ה]] |[[ניגון רע"ו]] | [[ניגון רע"ז]] | [[ניגון רע"ח]] | [[ניגון רע"ט]] | [[ניגון ר"פ]] | [[ניגון רפ"א]] | [[ניגון רפ"ב]] | [[ניגון רפ"ג]] | [[ניגון רפ"ד]] | [[ניגון רפ"ה]] | [[ניגון רפ"ו]] | [[ניגון רפ"ז]] | [[ניגון רפ"ח]] | [[ניגון רפ"ט]] | [[ניגון ר"צ]] | [[ניגון רצ"א]] | [[ניגון רצ"ב]] | [[ניגון רצ"ג]] | [[ניגון רצ"ד]] | [[ניגון רצ"ה]] | [[ניגון רצ"ו]] | [[ניגון רצ"ז]] | [[ניגון רצ"ח]] | [[ניגון רצ"ט]] | [[ניגון ש']] | [[ניגון ש"א]] | [[ניגון ש"ב]] | [[ניגון ש"ג]] | [[ניגון ש"ד]] | [[ניגון ש"ה]] | [[ניגון ש"ו]] | [[ניגון ש"ז]] | [[ניגון ש"ח]] | [[ניגון ש"ט]] | [[ניגון ש"י]] | [[ניגון שי"א]] | [[ניגון שי"ב]] | [[ניגון שי"ג]] | [[ניגון שי"ד]] | [[ניגון שט"ו]] | [[ניגון שט"ז]] | [[ניגון שי"ז]] | [[ניגון שי"ח]] | [[ניגון שי"ט]] | [[ניגון ש"כ]] | [[ניגון שכ"א]] | [[ניגון שכ"ב]] | [[ניגון שכ"ג]] | [[ניגון שכ"ד]] | [[ניגון שכ"ה]] | [[ניגון שכ"ו]] | [[ניגון שכ"ז]] | [[ניגון שכ"ח]] | [[ניגון שכ"ט]] | [[ניגון ש"ל]] | [[ניגון של"א]] | [[ניגון של"ב]] | [[ניגון של"ג]] | [[ניגון של"ד]] | [[ניגון של"ה]] | [[ניגון של"ו]] | [[ניגון של"ז]] | [[ניגון של"ח]] | [[ניגון של"ט]] | [[ניגון ש"מ]] | [[ניגון שמ"א]] | [[ניגון שמ"ב]] | [[ניגון שמ"ג]] | [[ניגון שמ"ד]] | [[ניגון שמ"ה]] | [[ניגון שמ"ו]] | [[ניגון שמ"ז]]
|}
{|
|}
{{פורטלים|צבע רקע=#FFCC99}}
[[קטגוריה:פורטלים|ניגוני]]

שיחת קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית

2013-04-02T09:28:49Z

חב"ד:

צריך להכניס לקאטעגארייא גם את רבי נחמן מבראסלב, נין הבעל-שם-טוב --[[משתמש:מנוח|מנוח]] 15:46, 10 באוקטובר 2010 (UTC)מנוח ב' חשוון ה'תשעא
:הוספתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בחשוון ה'תשע"א 17:52, 10 באוקטובר 2010 (UTC)
::נראה שיש להוסיף גם את הבעש"ט והמגיד.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ב בניסן ה'תשע"ג 12:28, 2 באפריל 2013 (IDT)

פורטל:בית רבי

2013-04-02T09:25:31Z

חב"ד: כמו בשאר הרביים

{{פורטל|צבע=#CEFF99|צבע רקע=#F3FFE5|פורטל=בית רבי|תוכן=[[קובץ:אייקון בית רבי.png|100px|שמאל|פורטל:בית רבי]]
'''בית [[רבי]]''' הינו שם ערך ומושג להגדרת משפחתם של [[רבותינו נשיאינו]]. בני משפחותיהם של [[רבותינו נשיאינו]] בכל שבעת דורות נשיאי [[ליובאוויטש]] נחשבים כ'בית רבי', כשרבים מבני שלושת הדורות הראשונים מופיעים בספר '[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]' שיצא באותו זמן על בית הרב.

בין השאר אנו מוצאים התייחסות מיוחדת של [[חסיד]]ים רבים ל'בית הרב', ורבים מקפידים שלא לדבר סרה על אף אחד מבית הרב, גם אם לכאורה נראה שהוא פעל שלא כשיטתו של [[הרבי]], או התנהגות שלא כשורה בעת [[התוועדות]] או פרשייה [[חסיד]]ית סוערת אחרת.

גם [[הרבי]] עצמו התייחס לענין, ולא פעם אמר הרבי ב[[חלוקת דולרים]]: "אתה הרי שניאורסאהן", או ביטויים אחרים בסגנון זה.
}}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align=" right;"
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר הזקן]]'''
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר האמצעי]]'''
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר הריי"צ]]'''
! style="background-color: #CEFF99;" | '''משפחת [[אדמו"ר שליט"א]]'''
|-
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"|

[[תמונה:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|100px|קישור=אדמו"ר הזקן]]

'''אשתו''': [[הרבנית סטערנא]]

'''אביו''': [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]]

'''אמו''': [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]

'''אחיו''': [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]

'''בנו''': [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]

'''בנו''': [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]]

'''בתו''': [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]

'''בתו''': [[פרידא (בת אדמו"ר הזקן)|פרידא]]

• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|לרשימה המלאה]]''' •

|valign="top" style="padding-left:0px;background:#F3FFE5;" align="center"|

[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|100px|קישור=אדמו"ר האמצעי]]

'''אשתו''': [[הרבנית שיינא]]

'''אביו''': [[אדמו"ר הזקן]]

'''אמו''': [[הרבנית סטערנא]]

'''אחותו''': [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]]

'''בנו''': [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]]

'''בתו''': [[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|אסתר מרים]]

'''בתו''': [[ביילא (בת אדמו"ר האמצעי)|ביילא]]

'''בתו''': [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|שרה]]

'''חתנו''': [[יעקב ישראל מטשרקאס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל מטשרקאס]]

• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי|לרשימה המלאה]]''' •

|valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"|

[[תמונה:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|100px|קישור=אדמו"ר הצמח צדק]]

'''אשתו''': [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]

'''אביו''': [[שלום שכנא אלטשולר]]

'''אמו''': [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]

'''אחותו''': [[דבורה (אחות אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה]]

'''בנו''': [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]]

'''בנו''': [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]

'''חתנו''': [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק מסיראטשין]]

'''גיסו''': [[חיים חייקיל (גיס אדמו"ר הצמח צדק)|חיים חייקיל]]

• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|לרשימה המלאה]]''' •

|valign="top" style="padding-left:0px;background:#F3FFE5;" align="center"|

[[תמונה:קבר אדמור המהרש.jpg|120px|קישור=אדמו"ר המהר"ש]]

'''אשתו''': [[הרבנית רבקה]]

'''אביו''': [[אדמו"ר הצמח צדק]]

'''אמו''': [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]]

'''אחיו''': [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]

'''בנו''': [[אברהם סענדער שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סענדער שניאורסון]]

'''בנו''': [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]]

'''בנו''': [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]]

'''בתו''': [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]

'''בתו''': [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]

'''חתנו''': [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]]

'''חתנו''': [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה לייב גינזבורג]]

• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש|לרשימה המלאה]]''' •

|valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"|

[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|100px|קישור=אדמו"ר הרש"ב]]

'''אשתו''': [[הרבנית שטערנא שרה]]

'''אביו''': [[אדמו"ר המהר"ש]]

'''אמו''': [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]]

'''אחיו''': [[רבי אברהם סענדער שניאורסון (בן המהר"ש)|רבי אברהם סענדער שניאורסון]]

'''אחיו''': [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]]

'''אחיו''': [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]]

'''אחותו''': [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]]

'''אחותו''': [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה גינזבורג]]

'''בנו''': [[אדמו"ר הריי"צ]]

• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|לרשימה המלאה]]''' •

|valign="top" style="padding-left:0px;background:#F3FFE5;" align="center"|

[[תמונה:אדמור הרייצ - תמונה קטנה.jpg|100px|קישור=אדמו"ר הריי"צ]]

'''אשתו''': [[הרבנית נחמה דינה]]

'''אביו''': [[אדמו"ר הרש"ב]]

'''אמו''': [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]]

'''בתו''': [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]]

'''חותנו''': [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]]

'''חתנו''': [[שמריהו גוראריה|שמריהו גור-ארי']]

'''חתנו''': [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]]

'''חתנו''': [[הרבי שליט"א (חתן אדמו"ר הריי"צ)|הרבי שליט"א]]

• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|לרשימה המלאה]]''' •
|valign="top" style="padding-left:0px;background:#DBFFB3;" align="center"|

[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|100px|קישור=אדמו"ר שליט"א]]

'''אשתו''': [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]

'''אביו''': [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]]

'''אמו''': [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה שניאורסון]]

'''אחיו''': [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]

'''אחיו''': [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]]

'''סבו''': [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]

'''סבו''': [[מאיר שלמה ינובסקי (סב אדמו"ר שליט"א)|מאיר שלמה ינובסקי]]

'''זקנתו''': [[רחל ינובסקי (זקנת אדמו"ר שליט"א)|רחל ינובסקי]]

'''דודו''': [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]]

• '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|לרשימה המלאה]]''' •
|}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CEFF99;" | קטגוריות נוספות
|-
| align="center" |

'''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית|משפחת אדמו"רי החסידות הכללית]]''' • '''[[:קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|נשות רבותינו נשיאנו]]'''
|}
{|
|}
{{פורטלים|צבע רקע=#CEFF99}}
[[קטגוריה:פורטלים|בית רבי]]

אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג

2013-04-02T09:23:56Z

חב"ד: פרטים שלא נוגעים לערך

[[תמונה:אהרן זסלבסקי.jpg|left|thumb|250px|מצבתו]]הרב '''אהרן זסלבסקי''' מקרמנצ'וג ומשקלוב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית]</REF> בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בתו של [[אדמו"ר הזקן]].

כיהן כרבה של [[קרמנצ'וג]], ולפי הידוע היה ה[[חסיד]] הראשון בעיר. מספרים כי היה גדול מאוד בתורה ובחסידות.

בעת שחזקו אנ"ש על [[אדמו"ר הצמח צדק]] שימשיך ויקבל עליו את נשיאות חב"ד, לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, והוא לא רצה בזה, דחה את עצמו - בין השאר - שיקבלו את הר"ר אהרן זסלבקי, שמלבד יחוסו כחתן אדמו"ר האמצעי, היה גם מנכדי אדמו"ר הזקן.<REF>בית רבי עמ' 114 בשוה"ג.</REF>

לא ידועה בדיוק הסיבה, אך הוא עצמו הציע לקהילת חסידי טשערנאביל בעיר, למנות לרב עיר, מטעמם, את הרב משולם זוסיא אהרן יעב"ץ. כך אכן נעשה, ומני אז כיהנו בקרמנצ'וג שני רבנים, האחד של חסידי חב"ד והשני לחסידי טשערנאביל.

על רעייתו הראשונה לא נמצאו פרטים. בזיווג שני נשא את מרת חיה שהיתה בת ר' נחמן מברסלב ונולד להם בן בשם ר' יחיאל<REF> בספרי ברסלב ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשי"ד. כתוב שהי' חתן הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]], שנשא את בתו מרת חי' אחר שנתאלמנה.</REF>. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]].

בזיווג שלישי נשא את [[הרבנית חיה שרה]] בת אדמו"ר האמצעי, אחרי פטירת בעלה הראשון ר' [[אהרן משקלאוו]].

== מקורות ==
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%94\%22%D7%96 גדולי התורה שבדור]
*רשימת אדמו"ר הריי"צ אודות הרבנית רבקה מב' אלול עדר"ת.
*שיחת [[חג השבועות]] תרצ"ו.
*שיחת ש"פ וירא [[תש"א]] (ספר השיחות תש"א ע' 42).
*רשימת ר' דן תומרקין (יליד קרעמענטשוק) משנת תרצ"ו.
{{הערות שוליים}}

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]

שיחה:אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)

2013-04-02T09:21:46Z

חב"ד: יצירת דף עם התוכן ""''היו שטענו אשר בעלה הוא רבי אהרן זסלבסקי (נכד אדמו"ר הזקן)''", ר' אהרן היה נשוי לאחותה חנה ח..."

"''היו שטענו אשר בעלה הוא רבי אהרן זסלבסקי (נכד אדמו"ר הזקן)''", ר' אהרן היה נשוי לאחותה חנה חיה שרה, ואיך יהיה גם בעלה?
יש להשמיט.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ב בניסן ה'תשע"ג 12:21, 2 באפריל 2013 (IDT)

אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)

2013-04-02T09:19:29Z

חב"ד:

בשנת [[תש"נ]] מצאו הר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] במקום "אהל הנשים" מצבת פח וכתוב בה:

:::(כמה תיבות ואותיות אינם ברורות)

:::''של האשה הצנועה

:::''החשובה מרת אסתר מרים נ"ע

:::''בת הרב אדמו"ר דובער שי'

:::''נפטרה

:::''א ד לחודש [[תמוז]] שנת

:::''[[תקע"ט]] לפ"ק

היא נפטרה בחיי אביה כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]]. יש לציין שעד מציאת מצבת הפח, לא היה ידוע על בת בשם זה לכ"ק אדמו"ר האמצעי.

היו שטענו אשר בעלה הוא רבי [[אהרן זסלבסקי (נכד אדמו"ר הזקן)]].

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:נשים]]

שרה אלכסנדרוב זסלבסקי

2013-04-02T09:17:57Z

חב"ד:

הרבנית '''חיה שרה''' הייתה בתו הצעירה של [[אדמו"ר האמצעי]], נולדה בחדש אלול תקע"א ונקראה על שם [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|אחותה]] שנפטרה בנעוריה.

ב[[ט"ו מנחם אב תקפ"ו]] התחתנה הרבנית עם הרה"ח [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].

בחתונתם אמר [[אדמו"ר האמצעי]] כמה [[מאמר|מאמרי חסידות]].

בתם הייתה [[הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].

ר' אהרן נסתלק בגיל צעיר, והיא נישאה לרב [[אהרון זסלבסקי]], בן [[הרבנית פריידא]], לאחר מספר חודשים בחודש אדר תר"ו נפטרה, ו[[הרבנית שיינא]] - אשת אדמו"ר האמצעי - גידלה את ילדיהם בביתה.

{{ימי חב"ד}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:נשים]]

שרה אלכסנדרוב זסלבסקי

2013-04-02T09:14:13Z

חב"ד:

הרבנית '''חיה שרה''' הייתה בתו הצעירה של [[אדמו"ר האמצעי]], נקראה על שם [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|אחותה]] שנפטרה בנעוריה.

ב[[ט"ו מנחם אב תקפ"ו]] התחתנה הרבנית עם הרה"ח [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].

בחתונתם אמר [[אדמו"ר האמצעי]] כמה [[מאמר|מאמרי חסידות]].

בתם הייתה [[הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].

ר' אהרן נסתלק בגיל צעיר, והיא נישאה לרב [[אהרון זסלבסקי]], בן [[הרבנית פריידא]], לאחר מספר חודשים נפטרה, ו[[הרבנית שיינא]] - אשת אדמו"ר האמצעי - גידלה את ילדיהם בביתה.

{{ימי חב"ד}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:נשים]]

אור הקו

2013-04-02T08:58:15Z

חב"ד: הפניה לדף קו וחוט

#הפניה [[קו וחוט]]

תורה

2013-04-02T08:55:51Z

חב"ד:

[[קובץ:חברותא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים לומדים תורה בחברותא]]
'''תורה''' היא שם כללי לכל כתבי הקודש של היהדות, החל מ[[חמשה חומשי תורה]] ועד לאחרון המחדשים בתורה. התורה היא החכמה העליונה, אשר באמצעותה ברא הקב"ה את העולם ודרכו יכולים בני האדם להבין ולקיים את רצונו ובכך להתקשר איתו. התורה מתחלקת לשני רבדים עיקריים: חיצוניות התורה - תורת הנגלה ו[[פנימיות התורה]] - תורת החסידות.

בתורת הנגלה ישנה התורה שבכתב וה[[תורה שבעל פה]]. ה[[תורה שבכתב]] הם אותיות התורה הכתובים על הקלף. ו[[תורה שבעל פה]] הם המסורות אשר ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]. בתורת החסידות מתייחסים ל[[ספר התניא]] כ"תורה שבכתב" של פנימיות התורה. שאר ספרי תורת החסידות הם כ"תורה שבעל פה".

התורה מחולקת גם לארבעה רבדים: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש ו'''ס'''וד (ר"ת [[פרד"ס]]).

==מקורה ושרשה==
שורש התורה הוא ב[[אור הקו]]. [[הקב"ה]] מצד עצמו אינו בערך ל[[עולמות]] ובכדי לברוא את העולמות [[צמצום|צמצם]] הקב"ה את עצמו והמשיך ממנו את אור ה[[קו]]. המשכה זו היא התורה, וכפי שמרומז בכך שהמשכה זו נקראת גם צנור (כמו צינור גשמי שבו ממשיכים נוזל ממקום למקום), שצנור אותיות רצון שרומז על התורה - רצונו של הקב"ה.

ולכן התורה היא מקור החיות לכל העולמות וממנה מתחלק החיות ונשפע לכל נברא לפי ענינו, ודוגמא לזה מנהר גדול שכדי שיימשך לצינורות קטנים מנהר זה, צריך קודם צינור גדול שדרכו יושפע לצינורות הקטנים, כך התורה היא רצון (צינור) כללי לאור הנשפע לעולמות וממנה נמשכים הצינורות הפרטיים.

אמנם, עם היות שהמשכת הרצון פירושה שאור אין סוף הצטמצם והוגבל לפי ערך העולמות, אף על פי כן צמצום והגבלה זו היא בכמות בלבד, אך מהות האור הנשפע דרך צמצום זה הוא אותו אור אין סוף הבלתי מוגבל, רק שמושפע בהגבלה, וכמשל מי הנהר שנמשכים בצינור, שמהות המים אינה משתנה, ומשתנה רק כמות המים, כך התורה גם כפי שנצטמצמה היא חכמתו של הקב"ה ([[חכמה דא"ק]]), אשר באמצעותה נקבע אופן ההמשכה לכל דרגה בפרטיות.

==מתן תורה==
מתן תורה בה ניתנה התורה ל[[ישראל]] היה ב[[מעמד הר סיני]]. מבואר כי גם ה[[אבות]] שהיו לפני מעמד הר סיני קיימו את התורה, אלא שהם קיימו אותה בבחינה רוחנית, ולאחר מתן תורה נמשכה התורה גם בגשמיות.

==חלקי התורה==
שני החלקים המרכזיים של התורה הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב היא החלקים הכתובים של התורה, שהם עשרים וארבעה ספרי המקרא, ובייחוד הכוונה לחמישה חומשי תורה. תורה שבעל פה כוללת את המסורת שבעל פה שהגיעה במעמד הר סיני, יחד עם סייגי חכמים ותקנותיהם במשך הדורות. עיקרי תורה שבעל פה מסורים בשישה בסדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]].

===נגלה===
[[קובץ:נגלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עצמי של ר' [[זלמן קליינמן]], כשהוא מלמד את בנו את הסוגיא של 'שור שנגח את הפרה']]
המונח '''נגלה דאורייתא''' מתייחס לחלק הגלוי שבתורה, המתייחס ללימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא וההלכה והפירושים שעליהם. אלה הם כגוף לתורה, החלק החיצוני שבה, המורה על פרטי החיים היום-יומיים, האיסורים וההיתרים, סיפורי התורה.

חלק ה"נגלה" מקורו בחיצוניות ה[[קו]], שהוא ה[[גבול]] שב[[אור הקו]], כלומר [[אור הקו]] כפי שמתייחס לעולמות (שהוא המקור להם). ועל כן חלק הנגלה הוא האמצעי המרכזי באמצעותו מתקשר העולם עם הקב"ה, ועל זה הוא מאמר הזוהר: "תלת קשרין מתקשרין דא בדא, ישראל באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא".

'''תורה שבכתב''' הוא חלקו הכתוב של התורה שהוא עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, ובייחוד הכוונה היא לחמשת חומשי תורה. תורה שבכתב יחד עם [[תורה שבעל פה]] מהווים את שני החלקים המרכזיים של התורה. '''תורה שבעל פה''' הוא חלקו של התורה שמועבר במסורת ממעמד הר סיני, יחד עם תקנות חדשות שתיקנו חכמים במשך הדורות לסייג את התורה. בעיקרה לא ניתנה תורה שבעל פה להיכתב, אלא שבזמן ה[[גלות]] כשראו חכמים שהתורה עלולה להישכח מישראל, נכתבה התורה שבעל פה. עיקרי תורה שבעל פה כתובים בשישה סדרי [[משנה]] ומבוארים ב[[תלמוד]].

מבואר כי תורה שבכתב הוא בחינת [[שמים]], לעומת תורה שבעל פה שהוא בחינת ארץ. שענין ארץ שהוא תורה שבעל פה הוא בחינת רצון. שעיקר השגת תכלית הרצון, לידע את פרטי ההלכה וביאורי המצוות הוא דווקא בתורה שבעל פה. מה שאין כן בתורה שבכתב שהוא רק בחינת האותיות להיות כדמותן וצלמן שהן שמותיו של הקב"ה. משום כך מבואר כי תורה שבכתב ענינו הוא מלמעלה למטה, כמו קורא בשם, שקורא בשמו של הקב"ה, אבל תורה שבעל פה עיקרה הוא מלמטה למעלה על ידי השגת הרצון בנפש.

===נסתר===
חלק ה"נסתר" בתורה הוא ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] העוסקים בסיבות הפנימיות לכל האיסורים וההיתרים, וההסברים הפנימיים של סיפורי התורה הנמצאים בתורת הקבלה ומוסברים ביתר שאת עם הוראות ליישום בחיי היום-יום בתורת החסידות.

שורש פנימיות התורה הוא בבחינה נעלית ביותר - בבחינה נעלית משורש העולמות, כמו שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו", שהתורה נקניתה עוד קודם לעולם, שהיא בחינת [[שעשועי המלך בעצמותו]] שעל זה נאמר "ואהיה אצלו אמון ואהיה '''אצלו''' שעשועים".
דרגה זו היא הפנימיות של [[אור הקו]], שהוא [[אור אין סוף]] שב[[קו]].
==לימוד התורה==
לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל יהודי לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור ב[[תורה]] "והגית בו יומם ולילה". [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך]] כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד '''בפה''' - באופן שזה אפשרי.

על לימוד התורה נאמר במשנה ותלמוד תורה כנגד כולם. ישנה מחלוקת בירושלמי<REF>פרק א', א'</REF> בפירוש המשנה, דעה אחת אומרת כי הכוונה שהיא שקולה כנגד כל חפצי העולם הזה, ודעה שניה אומרת כי "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לאות אחת מהתורה".

מעלתה העצומה של לימוד התורה השקולה כנגד כל המצוות מוסברת ב[[ספר התניא]]<REF>פרק ה'.</REF> בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, כיון שזו היא רצונו של הקדוש ברוך הוא שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך משל - תהיה ההלכה כך וכך, נמצא כאשר האדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על ידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, וחכמתו של הקדוש ברוך הוא הם אחד, כמאמר [[הזוהר]] הקדוש [[אורייתא]] ו[[קודשא בריך היא]] חד, ולכן על אף ש[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כידוע, הרי על ידי לימוד התורה מחשבתו של האדם תפיסא ביה בקדוש ברוך הוא, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.
=== סגולה לפרנסה ולשמחה ===

לאחד האדמו"רים שביקש מ[[הרבי]] עצה לפרנסה לכלל ישראל, השיב [[הרבי]] להוסיף בלימוד התורה ובנתינת [[צדקה]].<REF>ראה [[יעקב יצחק רבינוביץ]]</REF> לרב שבא לרבי וביקש ברכה להיות בשמחה, השיב [[הרבי]] כי יוסיף בלימוד התורה ועל ידי כך יהיה ב[[שמחה]].

=== עונג תמידי ===
שלא ככל המצוות, מצווה זו מיועדת שיתענג בה האדם, על ידי התבוננות בחכמת התורה, אותה רואה אחרי לימוד מעמיק.<REF>רבינו אברהם מן ההר, נדרים מח א. הקדמת אגלי טל.</REF> בעקבות תענוג זה עשוי הוא לבוא לידי אהבת השם.<REF>רמב"ם ספר המצוות, מצווה ג'.</REF>

הגמרא<REF>פסחים מח ב.</REF> מכנה כנוי של בזיון אודות מי שאינו מקיים מצווה זו "עם הארץ". בגמרא אף כתוב כי "ניתן לנוחרו ביום הכיפורים שחל בשבת". עוד אומרת הגמרא כי אסור להתלוות עמו בדרך, שכן חשוד הוא על שפיכות דמים מקל וחומר; ומה על חייו אינו חס - '''ללמוד תורה ולחיות''', על חיי חבירו לא כל שכן.

===דרך הלימוד===
דרך הלימוד המקובלת מאז ומעולם מחולקת לשני חלקים; לימוד לעיון, היינו העמקה ולימוד לבקיאות (גירסא), היינו לימוד במהירות יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה.

הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה עם חריפות גדולה וגאונות, ולמדו את הרמב"ם, אלפס, רא"ש ומפרשים אחרים מהראשונים שהיו שייכים לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה נוהג לתרגם המילים לאידיש. אם למדו ערכין והגיעו למאמר רז"ל (דף ט"ו עמוד ב') "לשון תליתאי קטיל תליתאי" (= לשום שלושה הורגת שלושה), תירגם הבעל שם טוב: "לשון הרע הורג את כל השלושה: את המדובר, את המדבר ואת השומע. רק שזהו בלבושים רוחניים, הקשה מרציחה גשמית.<REF> היום יום י"ג מר חשוון.</REF>

בקרב חסידות חב"ד היתה תמיד ההדגשה מיוחדת על לימוד הגמרא בעיון. (ברם גם מלימוד בקיאות לא הניחו ידם, בפרט מי שלא השיג ידו ללמוד בעיון, ואצל האדמו"ר הזקן היו מסיימים מדי שנה את כל הש"ס על פי ציוויו המפורש.)

[[המגיד ממעזריטש]] ציווה לתלמידו הגדול [[אדמו"ר הזקן]] כי ילמד מידי יום ויום גמרא בעיון<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&hilite=b3861118-b277-42c9-b91f-336e461a6b82&st אור התורה] להרב [[המגיד ממעזריטש]]</REF>

חסידי אדמו"ר הזקן היו קובעים לעצמם שיעור עיוני עמוק בגמרא שלש פעמים בשבוע לכל הפחות, זאת מלבד אשר היו מסיימים את כל הש"ס כולו מידי שנה בשנה על פי ציוויו המפורש של האדמו"ר הזקן.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15837&hilite=018a3b10-9b57-416d-b036-685786816cda&st=+%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=214 אוצר סיפורי חב"ד, כרך ז עמוד 216]</REF>

אדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש אשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים]] קבע בישיבתו את דרך הלימוד בעיון, ואף רצה למנות כראש הישיבה את הגאון הידוע בחריפותו ובעמקותו מגדולי דורו [[רבי חיים מבריסק]]. הגאון [[רבי חיים מבריסק]] לא הסכים למינוי על אף ידידותו הקרובה עם אדמו"ר הרש"ב, (ככל הנראה בשל חפצו להקים ישיבה משל עצמו.)

בישיבת [[תומכי תמימים]] קבע אדמו"ר [[הריי"צ]] את הלימוד העיקרי ללימוד בעיון ובעמקות. גם קבע שעה מיוחדת לכתיבת חידושי תורה. בבתי המדרשות של חסידי חב"ד היו קובעים זמן ללימוד הגמרא בעיון<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ב]</REF>, זאת לצד לימוד ספרי ומאמרי חסידות בעיון.
הריי"צ גם ציווה שכל אחד ואחד יקבע לעצמו שיעור בלימוד גמרא בעיון<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ב]</REF>.

[[אדמו"ר שליט"א]] כתב ב[[ליקוטי שיחות]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=f6f0f638-bef5-4ce3-adce-e4b3667dcb60&st ליקוטי שיחות, חלק ב]</REF>: "לפני עשרים שנה בהתוועדות של חג השבועות, ביקש אדמו"ר הריי"צ שלכל אחד יהיה שיעור בגמרא עיון ומכך שאמר זאת בשבועות, משמע, שיש לזה שייכות למתן תורה. ובאמת זהו פסק מפורש במשנה".

=== דרך העיון===
בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. דרך הלימוד המקובלת בחב"ד, יסודה מאחד מגדולי הדורות האחרונים הלא הוא הגאון האדיר [[רבי יוסף רוזין]], הגאון מרוגצ'וב שהיה מקורב לחסידות חב"ד ונודע בגאונותו העצומה, כאשר גם גדולי דורו לא היו יכולים לו. כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח היה מתכתב איתו במכתבים מלאים גאונות במאות מראי מקומות בכל הש"ס, ואף הוא השיב לו במכתבי תשובה דומים. בשיחותיו הקדושות, מזכיר [[אדמו"ר שליט"א]] רבות את הראגאטשבער, בבקיאות מדהימה בתורתו, אשר נדפסו בספריו [[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]].

== קישורים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50712 רבני חב"ד בקריאה לחיזוק בלימוד התורה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תורה]]

שיחה:הבעל שם טוב

2013-04-02T08:24:30Z

חב"ד: /* ערך חסר?! */ פסקה חדשה

==תאריך הסתלקות הבעל שם טוב==
כמדומני, שישנם גרסאות אשר מהם עולה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון ולא בו'.
:ב"[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, כתוב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש". צריך מילים יותר מפורשות מאלו?... [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
::וראה את ההוספה שהוספתי בגוף הערך. למי שיש פרטים יותר מדוייקים אודות הסיפור, מתכבד להוסיפם. תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::א גוטע מלאכה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::נו נו, הרי הרבי עצמו מביא את שתי הדעות וכותב שישנו ספק, אז איך בגוף הערך נכתבו דברים בלי מקור וכאילו הכל פשוט וכו'.
:::מכיון שאין עיתותי בידי לעריכה, אני מביא כאן את דברי הרביים כלשונם, ומותיר לעורכים את עבודה לשלבם באופן המתאים בגוף הערך. כמו כן חשוב מאוד להוסיף את שתי הדעות לגבי תאריך הקבורה.
:::: ספר השיחות תרצ"ט עמ' 333: בשנת תק"כ - שנת הסתלקות הבעש"ט - היתה הקביעות דחג השבועות יום ד' וה'. אין קבלה מפורשת מתי היתה ההסתלקות, אם ביום א' דחג השבועות או ביום ב', אבל יש ראיות שביום א', מזה שיש אצל חסידים מאמר שיום הסתלקות הבעש"ט הוא יום שנטלו בו המאורות ובשנת תק"כ, היה יום ד' יום הראשון של שבועות. עוד יש ראיה מזה שמקובל אצלנו, אשר הרב המגיד קיבל הנשיאות ביום שהוכפל בו כי טוב, וכידוע היה זה יום א' אחר ההילולא הראשונה של ההסתלקות... וזה היה ביום ג' יום השני של חג השבועות תקכ"א, הרי מה גם כן ראיה שהסתלקות הבעש"ט היה ביום א' דחג השבועות.
:::::לקוטי דיבורים ח"א ע' לב: והשיב [כ"ק אדמו"ר הריי"צ] כי עתה נתיישב לי פירוש המלות שאמר רבנו הגדול [אדה"ז] ביום השני לצאתו מהמאסר, שהיה ביום הרביעי בשבוע: "בו ניטלו המאורות בטי"ת [יום הסתלקות מורנו הבעש"ט] ובו ניתלו המאורות בתי"ו [יום שחרורו של אדה"ז].
::::::לקו"ש ח"ד ע' 1031 הערה 30: איך שהיה בפועל לא מצאתי לע"ע ברשימות וכיו"ב. וי"א אשר אדנ"ע אמר עד"ז פעם בשיחותיו: ולא ידע איש את קבורתו. והוא בשיחת יום ב' דחגה"ש תרצ"ט (מרשימת השומעים ואינו מוגה): שאל אחד מתי היה הקבורה, ביום א' אוב ביום ב' ואיך. והשיב כי זו השאלה האט מען געקלערט אין ליובאוויטש שוין לאנג... און עס איז געבליבן אז עס איז ניטא אין דעם קיין קבלה. ובסוף הדיבור אמר אאמו"ר עס איז ולא ידע איש את קבורתו. ובתוך הדברים אמר בדרך סברא אז מען האט געווארט מיט דער קבורה ביז נאך יו"ט. עכ"ל הרשימה. וצ"ע: א) להתאים להדין. ב) להתאים לההתחלה, שהספק רק בנוגע ליום א' או ב'. ואולי צ"ל "ביז נאך יו"ט ראשון". [בדוחק א"ל שהלינו עד לאחרי יו"ט "כדי שיבואו קרובים או להשמיע עיירות" (שו"ע יו"ד ר"ס שנ"ז)]
:::::::לקו"ש ח"ח עמ' 22 הערה 10: ...שזמן הקבורה - "ואל עפר תשוב", שזה היה נוגע (אצל הבעש"ט) יותר מעין ההסתלקות - הי' ביום ב' דחגה"ש, ז' בסיון.

לפועל נקבע שהי' באל"ף. הנה (קטע מ)רשימה שרשמתי:

'''הסתלקות ביום רביעי''': '''"אמר א' שאצל אנשי וואהלין מקובל שהבעש"ט נסתלק ביום רביעי לשבוע, וסימנך ביום שנתלו המאורות. לפי"ז ברור שהסתלקות מורנו הבעש"ט הייתה ביום ראשון של חג השבועות.
והשיב [אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע זי"ע]: עתה התברר לי ביאור הדברים שאמר רבינו הגדול ביום השני לצאתו מבית האסורים, שהי' זה ביום הרביעי בשבוע: "בו ניטלו המאורות בטי"ת, בו נטלו המאורות בתי"ו".....
למחרת [י"ט כסלו, כ' כסלו תקנ"ט]...אמר כ"ק רבינו הגדול "....ביום הרביעי נטלו המאורות...." (לקוטי דיבורים (בלה"ק) ח"א ליקוט ב' עמ' 45, 59, אותיות א', אמצע י"ג.)'''

'''יום א'''': "בשנת תק"כ –שנת ההסתלקות דהבעש"ט – הי' הקביעות דחה"ש ביום ד' וה'. לא מקובל מתי הייתה ההסתלקות אם ביום א' דחה"ש או ביום ב'. '''אבל ישנם ראיות שביום א'''', מזה שיש אצל חסידים (וזהו מאמר כ"ק אדמוה"ז, כלעיל) מאמר שיום הסתלקות הבעש"ט הוא יום שנטלו בו המאורות (היינו יום שנתלו המאורות יום ד' והסתלקות הבעש"ט היו קוראים נטלו בט') ובשנת תק"כ הי' יום ד' יום הראשון דשבועות. ועוד יש ראי',מזה שמקובל אצלנו שהה"מ קיבל הנשיאות ביום שהוכפל בו כי טוב, וכידוע הי' זה יום הראשון אחרי ההילולא הראשונה של ההסתלקות......וזה הי' ביום ג' יום השני של חג השבועות תקכ"א, הרי מזה ג"כ ראי' '''שהסתלקות הבעש"ט הי' ביום הראשון דחגה"ש'''." (משיחת חגה"ש, יום ב' בסעודה, ספה"ש תרצ"ט עמ' 333). "'''אמר הרש"ב שיום השנה של הבעש"ט הוא יום א' דחג השבועות'''" (שמועות וסיפורים ח"א עמ' 18). וראה ג"כ ב'כרם ישראל' עמ' 12 שמסורת רוז'ין הוא ש'לא ידע איש וכו'.', ובספר 'כפתור ופרח' עמ' 4 מסורת באיאן-לבוב "שאין יודעים על בוריו". ומסורת בעלזא שהמהרי"ד אמר אימתי אך לא זוכרים (נטעי גבריאל ה' יו"ט עמ' קמ"ג). באהלי צדיקים (וויקנא) עמ' ח' שע"פ הקבלה דלעיל שנסתלק ביום ד' הרי שנסתלק ביום הא' '''ומה שאומרים שנסתלק בב' זהו "טעות גמור".''' ובספר 'עיר וקדיש' עמ' 5 שלר' ברוך ממז'יבוז' סבירא לי' שההסתלקות ביום א'. וכן ב'שבחי הבעש"ט', ב'היכל הברכה – קאמרנא' פ' תצא, ובסידור לרא"ש מראקשאוו בן בעל התולדות איתא שנפט' ביום א'. וראה סיכום בזה בספר 'מחקרי חסידות', עמ' 63. אולם, בספרי 'דור דור ודורשיו', 'דבר יום ביומו', 'שם ושארית' (לרב החב"די ר' לוי גראסמאן) ועוד נסמן שהי' ביום ב', ואנו אין לנו אלא דברי בן עמרם כו'.

וראה במאמרו של הרה"ג ט' בענדער במוסף המבשר 'אחד הי'' על הבעש"ט עמ' 44-46 שבהם מוכיח בירור - מעדות תלמיד הבעש"ט שנכח במקום, מרישומים שונים וכעוד - כי נפט' מו"R הבעש"ט ביום א', ומעלה השערה מעניינת מדוע נוצר בלבול, ואין כאן מקומו.

---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==שומר בית המדרש?==
היכן המקור לכך שבהיותו נער היה שומר בבית המדרש בלילות? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:[[שבחי הבעש"ט]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==לשון יחיד ורבים==
ציטוט מתוך הערך (לפני העריכה שלי): "''הזוג הצעיר'' עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך ''עברו לאחד הכפרים''. בשנת ת"ץ ''עבר הבעש"ט'' לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, ''וגם שם חי בדחקות רבה''". האם בשנת ת"ץ עבר אכן לבדו או יחד עם זוגתו? כולנו נשמח אם יהיה מישהו שיואיל לשפוך אור על פרטים אלו. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:כמדומני שב"[[אור ישראל]]" התפרסם סדרת כתבות אודות תולדות חיין של הבעש"ט (או דילמא ב[[היכל הבעש"ט]]) ושם ודאי תמצא מבואר, בהצלחה--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 05:58, 4 באפריל 2010 (UTC)

==תמונתו==
חשוב להוסיף בפיסקה על התמונה את דעת הרבי כפי שמופיעה להלן:
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830
:תודה. הוספתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:35, 17 במאי 2010 (UTC)
כדאי להוסיף גם את הסקירה הזאת
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858
:הוכנס

== תבנית בית רבי ==

האם מתאימה לערך זה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:24, 26 באוגוסט 2010 (UTC)
:נראה לי שלא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באלול ה'תש"ע 10:34, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

== שם הערך ==

לכאורה מתאים יותר ששם הערך יהיה "רבי ישראל בעל שם טוב" ובערך "הבעל שם טוב" יהיה הפניה, ולא הפוך כמו עכשיו.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ג בניסן ה'תשע"א 16:02, 27 באפריל 2011 (UTC)
:מסכים. [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בניסן ה'תשע"א 17:47, 27 באפריל 2011 (UTC)
::המדד המקובל הוא מה יביא ליותר צפיות. ובכן, מה לדעתכם האדם הפשוט יחפש? "רבי ישראל בעל שם טוב" או "הבעל שם טוב"? אני חושב שהאפשרות השני' היא הנכונה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::חסיד צודק לדעתי. ופוק חזי מה עמא דבר, כך נוהגים בשאר מיזמי הויקי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 18:29, 27 באפריל 2011 (UTC)
::::שאלה כבדת משקל. לדעתי המדד צריך להיות מאוזן בין 'מדד גוגל' = השם מביא לצפיות רבות יותר, לבין מדד אנציקלופדי = ששם הערך יהיה מכובד ומקצועי.
::::הנתונים. בויקיפדיה השם 'הבעל שם טוב' באנציקלופדיה דעת השם 'ישראל בעל שם טוב'. כך שנראה ששני השמות קבילים. לגבי שכיחות החיפוש, לפי האתר [https://adwords.google.com/o/Targeting/Explorer?__u=1000000000&__c=1000000000&stylePrefOverride=2#search.none!ideaType=KEYWORD&requestType=IDEAS זה] של גוגל. ל'בעל שם טוב' יש שכיחות של 3,600, לעומת 140 ל'ישראל בעל שם טוב'.
::::לאור הנ"ל, שאין בעיה אנציקלופדית בשם הקיים, והוא מבוקש פי 24, אין סיבה לשנות השם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:15, 28 באפריל 2011 (UTC)
:::::אם כבר אז "בעל שם טוב" ולא "הבעל שם טוב", גם ניסוח אנציקלופדי יותר וגם צפיות רבות יותר לדעתי. {{שכח|חב"ד}}
::::::לא מדויק, ה' הידיעה כאן היא חלק משמו. ולכן אנציקלופדי יותר לכתוב זאת עם ה'. אף אחד לא קורא לו בעל שם טוב. הוא '''ה'''בעל שם טוב. דוגמא לכך אולי 'הארץ המובטחת'. ולא 'ארץ מובטחת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 13:07, 3 במאי 2011 (UTC)
:::::::בפרט שבאותה תקופה היו עוד "בעלי שם" ואנו רוצים להדגיש שמדובר ב'''ה'''בעל שם טוב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בניסן ה'תשע"א 15:17, 3 במאי 2011 (UTC)

== ערך חסר?! ==

''"ערך זה לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותו"''. האמנם?!--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ב בניסן ה'תשע"ג 11:24, 2 באפריל 2013 (IDT)

הבעל שם טוב

2013-04-02T08:16:39Z

חב"ד: /* פרנקיסטים */

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו של הבעל שם טוב]]
[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]
'''[[רבי]] ישראל בעל שם טוב''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט''') הוא כינויו של '''רבי ישראל בן אליעזר''', מייסדה ומחוללה של [[תורת החסידות]] ושיטתה, ממנה הסתעפו חסידויות רבות. נולד ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]] לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ושרה בעיר אוקופ (ליד קמיניץ הפודולית. באותה תקופה על גבול פולין-תורכיה). נפטר ביום רביעי ב[[חג השבועות]] שנת [[תק"כ]] ומנוחתו כבוד ב[[מזי'בוז']].

==ביוגרפיה==
===ילדותו===
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט במז'יבוז']]
רבי ישראל נולד ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערת שוליים|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} לר' אליעזר ושרה{{הערה|אליעזר היה מכניס אורחים מופלג, עד שנתעורר קטרוג בשמים והשטן רצה לנסותו, עצר בעדו אליהו הנביא וניסהו, לאחר מכן ברכו שיוולד לו בן עם נשמה שתאיר את העולם, הרי זה הבעש"ט.}} בעיר טלוסט{{הערת שוליים|הרבי הרש"ב סיפר בשם אדמו"ר הזקן שישנם מכתבים שהבעש"ט חותם ישראל מאקופ, אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ שהרי היה מטלוסט, אלא שבטלוסט לא היו חומות בעיר והוריו גרו בחפירות, ואקופ הוא על שם החפירות.}}.

נשמתו של הבעש"ט ירדה לעולם כדי לעורר את עם ישראל ממצב של "עילפון" גשמי ורוחני בה היה שרוי לאחר "[[גזירות ת"ח ות"ט]]; ובדוגמת הסגולה לקרוא באוזנו של אדם שהתעלף את שמו, כך קראו לעם ישראל בשמו וירדה נשמתו של רבי ישראל לעולם.

ישראל, היה בן יחיד להוריו ובגיל חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו : "אל תירא משום דבר, רק מהקב"ה בעצמו". ו"אהוב בפנימיות לבבך כל יהודי". היה זה עבור הבעל שם טוב כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו. תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים, להוליך ולהביא את הילדים ל'חדר' והיה עושה זאת באהבה גדולה{{הערת שוליים|תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.}}.

רבי ישראל מצא לו את חינוכו באופן עצמאי ביותר. רגיל היה להתבודד בין ההרים ובתוך היערות, ושם היה נפגש עם אחדים מבין חבורת הצדיקים הנסתרים שהיו לומדים אתו תורה. הם היו נוהגים לשוטט בערים בהן חיו בני ישראל והיו מעודדים אותם, מפצירים בהם להיות נהנים מיגיע כפיהם ואף היו מסדרים להם מקומות עבודה שיוכלו למצוא פרנסתם בכבוד. עבודה זו הייתה תחילת עבודת החסידות, - להבריא את העם מבחינה גשמית.

בהיותו בן אחד עשרה הצטרף לקבוצת הצדיקים הנסתרים. לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש ובשעות הערב היה עוסק ב[[עבודת השם]].

המנהיג של הצדיקים הנסתרים בתקופה זו היה רבי [[אדם בעל שם]], לפני פטירתו הודיעו לו בחלום למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לאתר את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש מוארך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד, וכתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר הנישואים{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל. (שיחת פורים תשי"ח).}}.

בגיל שמונה עשרה מונה למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.

ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שבתורת הנגלה והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י אלול בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.

===חתונתו===
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את ביתו והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו בגדי איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

==התגלותו==
ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמים והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.

במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.

בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].

באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.

ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. שאל הבעל שם טוב את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון) ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.

==על הבעש"ט==
[[המגיד ממזריטש]] העיד על הבעל שם טוב ש"ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם" ו"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקור}}. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אמר שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום". [[אדמו"ר הזקן]] אמר, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.

===תורתו===
תורתו ואימרותיו של הבעל שם טוב לא נרשמו על ידו, רק ליקוטים מהם מובאים בספרי תלמידיו. עיקר תורתו ודעותיו של הבעל שם טוב מובאים בספרי תלמידו המובהק, רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. הספר [[צוואת הריב"ש]] מכיל גם מתורתו של הבעל שם טוב כפי שנכתב על ידי תלמידו, רבי ישעיה מיאנוב ולא על ידי הבעל שם טוב, כפי שמשמע לכאורה. מאוחר יותר, רוכזו ליקוטי התורות בספר [[כתר שם טוב]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים. בתקופה מאוחרת יותר התגלו העתקים מכתבי הבעל שם טוב ב[[גניזה החרסונית]].

==פרנקיסטים==
ב[[כ"ו בתמוז]] שנת [[תקי"ט]] ניצח הבעש"ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]).

==הסתלקותו==
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]
ב[[חג הפסח]] שנת [[תק"כ]] חלה הבעל שם טוב בקיבתו וזה מאוד החליש אותו וקולו כמעט שלא נשמע. בליל [[חג השבועות]] התאספו כל בני החבורה. הבעל שם טוב אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא קדישא" והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש"ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!". משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קסלר סיפר שראה את יציאת הנשמה "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה".

ב[[ו' סיון תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

ביום רביעי כ' בכסלו תקנ"ט, אמר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון). בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר אדמו"ר הרש"ב בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש".

== תמונתו ==
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אחת מהם היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריכות-להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

==תלמידיו ומשפחתו==
ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו "[[המגיד ממזריטש]]", רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]], רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], רבי [[זאב וולף קיצס]], רבי [[חיים מקרסנה]], רבי [[נחמן מהורדנקא]], רבי [[אריה לייב משפולי]], רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], רבי [[פנחס מקוריץ]], רבי [[שמואל מקאמינקא]] ורבים אחרים.

לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, [[רבי צבי]], ובתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']]. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי [[נחמן מברסלב]]. ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו.

*'''אברהם אבא מדוביסר''' - מחשובי התלמידים. נודע בגאונותו וחסידותו. שימש כאב"ד העיר דוביסאר הנמצאת על הדניסטר כיום העיר דובסרי במולדובה. שימש כשליח ציבור בבית מדרשו של רבו הבעש"ט. ובספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופרות כמה מעשיות בעניין זה ובכלל על קשריו עם הבעש"ט.

==לקריאה נוספת==
* [[ספר הזכרונות]] מכ"ק אדמו"ר הריי"צ.
* [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - הבעל שם טוב'''.
* [[המאירים לארץ]] מאת הרב יצחק אלפסי

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]]
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס
*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר יצחק אלפסי. אתר דעת.
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]

הבדלה

2013-04-02T08:14:04Z

חב"ד: /* פירושי הקבלה והחסידות לנוסח */

[[קובץ:הרבי בהבדלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך הבדלה ב-[[770]]]]
'''הבדלה''' היא ברכה שתקנו אנשי כנסת הגדולה לברך ב[[מוצאי השבת]], על ההבדלה שהבדיל [[הקב"ה]] בין ימים של קודש לימים של חולין.

ברכה זו נאמרת פעמיים ב[[מוצאי השבת]]: פעם אחת בשעת [[תפילת ערבית]] בברכת 'חונן הדעת' שבתפילת [[שמונה עשרה]], והפעם השנייה - בעת ההבדלה על כוס יין.

==מקור החיוב==
על מקור החיוב להבדיל את ה[[שבת]] ביציאתה חלוקות הדעות, ישנם שסוברים שזהו מן ה[[תורה]] מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" ולמדו שצריך לזכור את השבת בכניסתו וביציאתו ולפי דעה זו מה שתיקנו חכמים הוא רק נוסח הברכה. וישנם הסוברים שמקור החיוב הוא מדברי סופרים, משום שהפסוק מדבר בזכירת השבת בכניסתו בלבד.
==זמן אמירתה==
בשעת תקנת ברכה זו היו בני ישראל עניים, ועל כן לא חייבו אותם חכמים לקנות יין ולברך עליו ברכה זו, ולכן תיקנו אותה בתפילה, לאחר זמן כשהעשירו ישראל, חזרו חכמים ותיקנו לברכה על הכוס, וחוזר חלילה. וכדי שלברכה זו יהיה זמן קבוע שאינו תלוי במצבם הגשמי של בני ישראל, תיקנו חכמים לברך ברכה זו לעולם גם על הכוס אם יכול למצוא ומכל מקום עיקר ההבדלה היא בתפילה.

===בברכת אתה חונן===
מיקומה בתוך תפילת שמונה עשרה בברכת אתה חונן מוסבר בכך שנתינת החכמה בראשו של אדם, היא הגורמת לו להבדיל בין הקודש ובין החול, וכן משום שזו הברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה שהיא בקשת צרכיו של אדם לאחר ברכות ההודאה, וזהו משום שאסור לאדם לשאול צרכיו ב[[מוצאי השבת]] קודם שיבדיל.

בחסידות מוסבר שזהו משום שהדעת היא הגורמת את עירבוב הרע מהטוב ואת האפשרות להכרה בעירבובו, כמו בחטא עץ הדעת שהאכילה מהעץ הביאה להכרה בין הרע לטוב וכן לעירבוב ביניהם, ולכן הברכה על ההבדלה ביניהם (שזהו עניינו של אור וחושך) נתקנה בברכת חונן הדעת.

===בברכה על הכוס===
ככל קידושי השבת תיקנו חכמים להבדיל את השבת על היין. את הברכה על הכוס מברכים קודם הברכה על הבשמים והנר, אך קודם ברכת ההבדלה, ונוהגים להקדים כמה פסוקים לסימן טוב. אמנם הידור מצוה הוא לברך ברכה זו על היין, אך אם אין יין אפשר להבדיל גם על חמר מדינה. אף שעיקר ההבדלה היא בתפילה, אך מכיון שחכמים תיקנו גם לברכה על הכוס אין לטעום מאומה עד להבדלה זו. ברכה זו אף שאינה בתפילה, נאמרת ככל הברכות בעמידה.

==הברכות הנלוות==
בברכה על הכוס מברכים ארבע ברכות וזהו סדרם: יין, בשמים, נר והבדלה.

===ברכת ההבדלה===
נוסח הברכה שתיקנו חכמים לברך בהבדלת השבת הוא "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה", בנוסח זה מוזכרים ארבע הבדלות שהבדיל [[הקב"ה]].
====פירושה====
נוסח ההבדלה הוא ענין גדול באמונה בה’, וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך:

'''המבדיל בין קודש לחול:''' מצות עשה רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה', הן ה[[קדושה|קודש]] והן החול, הן הטהור והן הטמא, הרי הם באמת הפכים גמורים “זה לעומת זה עשה אלוקים” ויש להיזהר לא להיכשל ברע, ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, כהבדל ה[[אור]] מן ה[[חשך]], והמערב זה בזה, עונשו רב ומחריב את העולמות וקוצץ בנטיעות.

'''בין אור לחושך:''' [[תורה]] ו[[מצוות]] נקראים אור, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, וצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזה, לבחור ב[[טוב]] ולמאוס ברע. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמות.

'''בין ישראל לעמים:''' ישראל עם סגולה מכל העמים. ואל יאמר אדם שמקרה אחד לישראל ולאומות העולם, כמות זה כן מות זה, כי אין לערב זה בזה; יש להכיר ולידע באמיתות ובנאמנות שלמה שאין חלק הגוי עם הישראל כלל ועיקר, ויתרון זה מזה כיתרון האור מן החשך: נשמתו של ישראל חלק אלוה ממעל והוא נקרא בנו בכורו, ונשמת הגויים מזוהמא וסטרא אחרא, והם נקראים זרים זדים ועושי רשעה, ותקותם מפח נפש.

'''בין יום השביעי לששת ימי המעשה:''' צריך להאמין שהוא יתברך ויתעלה ברא את עולמו בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפש, ויש הבדל גדול ביניהם כהבדל האור מן החשך, ובזה יכיר האדם וידע סוד מעלת השבת וישמור אותה כראוי, ויזכה לנועם ה’ ולבקר בהיכלו.

====פירושי הקבלה והחסידות לנוסח====

בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת את נוסח ההבדלה:

1) בשבת עוזבים את העולם כוחות הטומאה והרע, ובמוצאי שבת הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמים.

ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) [[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3) [[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], הם [[שלוש קליפות הטמאות]], שהנם כוחות הרע הקשים ביותר, 4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות.

ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות .. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים .. כי בשבתות וימים טובים מתלבש הקב”ה בפאת הטוב שבעץ הדעת .. ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו .. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה’”.

2) מונח יסוד אומר ה[[ספר יצירה]], שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: [[עולם שנה נפש|עולם]] - מקום, [[עולם שנה נפש|שנה]] - זמן, ו[[עולם שנה נפש|נפש]] - בני אדם.

ההבדלה הנעשית במוצאי שבת בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאה:

בין אור לחושך - [[עולם שנה נפש|עולם]]. בין ישראל לעמים - [[עולם שנה נפש|נפש]], בין יום השביעי לששת ימי המעשה - [[עולם שנה נפש|שנה]].

===ברכת הבשמים===
תיקנו חכמים להריח בשמים ב[[מוצאי השבת]], מכיון שבשעה זו יש צער על הסתלקות הנשמה היתירה שישנה בשבת, ועל מנת להשיב את הנפש תיקנו להריח בשמים, וצריך לברך עליהם ככל ברכות הנהנין, רק שמשום שאין זה חלק ממצות ההבדלה אין זה מעכב, ואם לא מצא יבדיל בלי בשמים.

=== ברכת מאורי האש ===
בין הברכות אותן מברכים בהבדלה על הכוס, היא ברכת מאורי האש, מכיון שב[[מוצאי שבת]] הוא זמן בריאת האש, שב[[מוצאי שבת]], שהיה היום הראשון שהחשיך העולם לאדם הראשון - כי ב[[שבת]] לא החשיך העולם - חיפש אדם הראשון להאיר את הלילה, ומצא את האש.
[[תמונה:הבד.jpg|left|thumb|250px|ברכת בורא מאורי האש]]
==== ארבע אצבעות ====
לאחר ברכת מאורי האש מביטים על הציפורנים של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימין. סיבת הדבר:

שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את הקב"ה יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות, אלא שיחזקאל ראה “ארבעה פנים גו’, פני אדם, פני אריה גו’, פני שור גו’, פני נשר, וזכריה ראה ארבעה סוסים, גם ההשפעה מ[[גן עדן]] היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. גם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה’, היתה בארבע קבוצות..

ב[[תורת הקבלה]] מוסבר שבעצם אלו ארבעה כוחות אלוקיים, המכוונים כנגד ארבע אותיות שמו הקדוש [[י]]-[[ה]]-[[ו]]-[[ה]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה’ מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים.

לכן מביטים רק על ארבע אצבעות ולא על האגודל: ארבע אצבעותיו של [[היהודי]], מכוונות כנגד ארבעה מיני ההשפעות האלוקיות הנמשכות לעולם, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקיות.

==== פרטים נוספים בברכת האש ====

זה ההסבר לפרטים נוספים בברכת האש:

1) משתמשים באבוקה ולא בנר, כי לאבוקה ארבעה גווני אש - שחור (ותכלת), לבן, אדום וירוק - כנגד ארבעה הכוחות האלוקיים, ועליהם מברכים מאורי האש לשון רבים.<REF>[[מסכת ברכות]].</REF>

2) מסתכלים על יד ימין: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה [[חסד]], וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה. יש לציין, כי בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאל.

3) מסתכלים רק על גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה’: א) '''מרכבת פני ה’''', היא ה”מרכבה העליונה” שבעולמות עליונים, אותה אי-אפשר לראות, ככתוב “ופני לא ייראו”. ב) '''מרכבת אחורי ה’''', היא ה”מרכבה התחתונה” שבעולמות התחתונים, אותה אפשר לראות, ככתוב “וראית את אחורי”.

אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה’: פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, פני ה’; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה’ - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, כי היהודי יכול להתקרב, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונה.

כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה של ההסתכלות בציפורנים, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של הקב”ה.

==== מביטים על הציפורניים ====

המנהג הוא להביט על הציפורנים, והסיבות לכך הם:

1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע.

2) אדם הראשון היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים במוצאי שבת אנו מזכירים את הציפורן המיוחדת שהיתה לאדם הראשון.

דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש אותיות [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה.

3) ציפורנים הם האבר הנחות ביותר בגוף, ויש בהם הכי מעט חיות שלכן גם בקציצתם לא חשים כל כאב, וכשמאירים בנר ההבדלה על הציפורנים, פועלים שההמשכה והאור האלוקי יגיע לכל אברי הגוף, עד לאבר הנחות ביותר - הציפורנים.

זאת ועוד: לפי תורת הקבלה ו[[החסידות]], ציפורנים מסמלות עיסוקי חולין, כי פעילות האדם [[עולם הזה|בעולם הגשמי]] היא עם הידיים והאצבעות שבקצותיהם - לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם.

ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: במוצאי שבת מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות.

4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "ציפורן חיה", כלומר קשר רגשי וחי, באהבה נועם ומתיקות .. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם.

יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה.

5) בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן “סימן להתברך בו”.

==== נוסח הברכה ====
[[תמונה:הבדלהה.jpg|left|thumb|280px|ברכת בורא מיני בשמים]]
א. בתיקוני הזוהר מוסבר מדוע נוסח הברכה הוא '''מאורי''' בלשון רבים ולא '''מאור''' בלשון יחיד:

משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - "אשי" אותיות [[איש]]. אש בתוספת ה’ - אותיות [[אשה]]. וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י-ה]], נמשכת ברכת ה’ ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[הצלחה]] ולחיים טובים ומאושרים ב[[שלום בית]], לאורך ימים ושנים טובות.

ב. [[הרבי]] מסביר מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז”ל בכמה מקומות, שזהו משום שנר הבדלה בא להאיר את החשיכה הן חשכת ה[[לילה]] הפיזי, והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב"מאור" שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה[[אור]]:

השפעת אור הקדושה על חשכת [[עולם הזה|העולם הגשמי]] יכולה להיות בשתי דרכים:

1) דחייה וסילוק החומריות הגשמית ומילוי החלל באור קדושת התורה.

2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחני, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את אור ה’.

לשם כך אנו זקוקים לא רק ל'''אור''', אלא ל'''מאור''', שהוא בעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, ורק בכוחו אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדוש, לכן נוסח הברכה הוא '''מאורי''' האש, להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית על-ידי ובכוח המאור.

==המנהג אחר ההבדלה==

אחר ההבדלה:

1) מכבים את הנר בשיירי היין.

2) מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על העיניים, סגולה למאור העיניים. [[הרבי]] נוגע בעיניו לצד האף.

3) [[הרבי]] נוהג להריח את ריח עשן הנר, מצלוחית היין בה טבלו את הנר.

4) מברכים ברכה אחרונה.

5) אומרים [[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו’ עם אדם נוסף.

בכתבי [[האריז"ל]] מסופר שאותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים .. אמרם [[האריז"ל]] בכל מוצאי שבת אחר הבדלה בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם.

===הסיבות לאמירת ויתן לך===

כמה סיבות לאמירת ויתן לך:

1) כשהשבוע נכנס אומרים פסוקים טובים וברכות ונחמות. כדי להמשיך תחילת ימי החול בפסוקי [[ברכה]] ורצון.

2) לסימן טוב בתחילת השבוע.

3) כדי שיתברכו במעשה ידיהם.

4) הנשמות הנמצאות בגהינום יוצאות ממנו ב[[ערב שבת]] והן שבות אליו לאחר צאת ה[[שבת]], אך לא מיד עם צאתה אלא רק לאחר שהיהודי סיים את ברכת ההבדלה, לכן מאריכים באמירת ההבדלה בתוספת פסוקים אחריה - כדי להאריך ל[[רשעים]] מלחזור ל[[גהינום]].

5) כדי שהפעולה ה'''ראש'''ונה - מלשון ראש - של השבוע תהיה בעניני [[ברכה]] ו[[קדושה]], ולא בעניני חולין.

6) תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]], ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלה, שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד’ העניינים - [[יין]], בשמים, נר והבדלה - הם כנגד ד’ עולמות [[אבי"ע]].

ב[[זוהר]] לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו’, ברוך אתה בעיר וגו’. אבל נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: [[ברכה]], [[גאולה]], [[ישועה]], [[דעת]], פדיום, היפוך צרה, [[שלום]]. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים ... [[ברכה]] ו[[שלום]], וכן סידר [[אדמו"ר הזקן]] [[סדור אדמו"ר הזקן|בסדור]] בלי הפסוקים ופדויי ה’ ישובון .. כי לא רצה שיזכירו במוצאי שבת יגון ואנחה.<REF>[[שער הכולל]].</REF>

הרבי אומר שהסיבה שאומרים ויתן לך עם עוד מישהו, כדי שיוכלו לומר ויתן לך - לזולת, ולשמוע ויתן לך - מהזולת.

== קישורים חיצונים ==

[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1858 שמיעת הבדלה מהרבי] {{אינפו}}
{{שבת}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]

אדם בעל שם

2013-04-02T07:59:15Z

חב"ד:

'''רבי אדם בעל שם''', [[תורת הקבלה|מקובל]] גדול, מנהיגם של ה[[צדיק]]ים ה[[נסתר|נסתרים]] בתקופה שקדמה לגילוי החסידות, תלמידו של ר' [[יואל בעל שם (השני) מזאמושט]] ורבו של ה[[בעל שם טוב]]. אחד מצאצאיו הוא רבי [[נחום מצ'רנוביל]] שאף נקרא על שמו.<REF>המשב"ק ר' [[בערל יוניק]] סיפר, ששמע מ[[הרבי]] ב[[יחידות]].</REF>

==שמו==
בגלל המסתורין שאפפו את ר' אדם בעל שם נתהוו מחלוקות מה שמו, יש האומרים ששמו היה ר' נחמן ויש האומרים ש"אדם" הוא [[ראשי תיבות]] של אברהם דוד משה, לפי דעה זו ר' אדם בעל שם הוא בעצם ר' [[דוד משה אברהם מרוהטין]] בעל ה"מרכבת משנה".

== רבו של [[הבעל שם טוב]] ==
הקשר בין [[הבעל שם טוב]] לרבי אדם בעל שם התחיל בהיות הבעל שם טוב בן י"ד שנה, בהיותו בגיל זה הגיעו לידיו כתבים של רבי אדם בעל שם, כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה ומעריץ נלהב של רבי אדם בעל שם.

במהלך שנות [[התקשרות|התקשרותו]] של הבעל שם טוב לרבו, גילה לו רבו שסוד ירידת [[נשמה|נשמתו]] לעולם היא כדי לתקן את גילגולה הקודם בעולם וכך סיפר לו:
400 שנה קודם לכן היה של יהודי פשוט ועושה חסד בצנעה, שהחליטו בשמים ש[[אליהו הנביא]] ילמד איתו כל לילה וכשבא אליהו הנביא ללמוד איתו התנה את הלימוד בכך שאותו יהודי יגלה לו את המעשה שהוא עשה בשעת [[בר מצוה|בר המצוה]] שלו, אך היהודי לא הסכים לגלות בשום פנים ואופן ועל כן החליטו בשמים ש[[אליהו הנביא]] ירד שוב ויגלה לו סודות תורה וגם את זמן הקץ וכשמת אותו יהודי אף אחד לא ידע את גודל צדיקותו וכאן סיים ר' אדם בעל שם את סיפורו ואמר ל[[ישראל בעל שם טוב]] שעל כן ירדה נשמתו לעולם שוב בגופו שלו כדי שיתפרסם ויפיץ את תורתו.

== [[הגניזה החרסונית]] ==

לאחרונה התגלו כתבי יד ב[[גניזה החרסונית]], ושם בין השאר אף כתבי רבי אדם בעל שם מהשנים ה'תצ"א - ה'תצ"ה. על אף שיש הוכחות רבות כי אין אלו כתבים נכונים, דחה [[הרבי]] את כל הראיות אחת לאחת.<REF>ראה ערך [[הגניזה החרסונית]].</REF>

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חבורת הנסתרים]]

שיחה:תומת ישרים תנחם

2013-04-02T07:53:31Z

חב"ד:

אם למישהו יש תמונה של הכריכה, הוא מוזמן להעלות.

אין מן הראוי ואין אנציקלופדי לענ"ד לכתוב דברים חריפים כאלו על סופר גם אם אמורים להסביר את שם הספר. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 20:41, 31 במרץ 2013 (IDT)
:גם אני מצטרף להנ"ל.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:55, 1 באפריל 2013 (IDT)
::כעת כבר לא חריף? או שכבר מתוק מדי?--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ב בניסן ה'תשע"ג 10:53, 2 באפריל 2013 (IDT)

תומת ישרים תנחם

2013-04-02T07:52:19Z

חב"ד: עריכה כללית ועידון הסגנון

[[קובץ:ישרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולפא לצד הספר]]
הספר '''תומת ישרים תנחם''' חובר על ידי הרב [[שלום דובער וולפא]] ויצא לאור בחודש חשון תשע"ג.

==סיבת ההוצאה==
חובר כתגובה לספר בשם '''במאי קמפלגי''', שהוציא ר' [[יחזקאל סופר]] בקיץ תשע"ב, בו נותן מבט משלו, על הפילוג הקיים בחב"ד, כשיחד עם זה מציג מזווית השקפתו נושאים כמו: נבואת הגאולה, ביאתו של משיח בדור השביעי ועוד.

מכיוון שדעתו של ר' [[יחזקאל סופר]] שבוטאה בספרו, אינה מוסכמת על כל חסידי חב"ד, חלץ הרב וולפא מותניו, וכתב ספר תגובה.

בניינו של הספר - כספר תגובה - הוא שבראש כל פרק, עומד ציטוט מן הספר "במאי קמפלגי", שנוגע בענין אחד מתוך שלל הנושאים הנידונים בספר, ובהמשך לזה מביא המחבר בסגנונו המיוחד את "שוברה בצידה", הפירכה לדברי הרב סופר.

==שמו של הספר==
שמו של הספר, כפי שמסביר המחבר בספרו, בא לבטא את מטרת הספר:

הגמ'{{הערה|שבת פח, א-ב.}} מביאה את הפסוק{{הערה|משלי יא, ג.}} "תומת ישרים תנחם", ופירש רש"י "התהלכנו עמו בתום לב, כדרך העושים מאהבה, וסמכנו עליו שלא יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו".

ובזה בא המחבר לבטא, שאנו ה"ישרים", הולכים ב"תום לב", איננו מבקשים ללכת בעקבות השכל, "לפרש פירושים מוזרים ולהוציא הדברים מפשוטם", כפי שעשה ר' [[יחזקאל סופר]] בספרו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]

שיחה:אומן

2013-03-26T23:08:17Z

חב"ד:

==שם הערך==
כמה שאני יודע, "אומן" הוא שמה של עיר מסויימת באוקראינה... בעברית תקנית כותבים "אָמָן".--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:41, 19 במרץ 2013 (IST)
:דברים בסגנון זה צריכים לכתוב בדף שיחתו של מפעיל מערכת, היות ורק בידיו האפשרות לשנות שמות של ערכים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 23:48, 19 במרץ 2013 (IST)
::בדף שינויים אחרונים עדיין לא ראיתי שנעשה משהו בנידון... [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 02:11, 20 במרץ 2013 (IST)
:::במחילה, לא זכיתי להבין. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 05:04, 20 במרץ 2013 (IST)
::::התכוונתי לומר, שלמרות שדבר ברור הוא שצריך לשנות את שם הערך, ואף נכתבה הדרך לעשות זאת - עדיין לא נעשתה, ולא מקצת הדרך. ובפירוט יותר: ברגע שמשתמש יוסי העלה את השאילתה לגבי שם הערך, ומשתמש זוננשיין ענה לו שדברים מסוג זה צריכים לכתוב בדף שיחת מפעיל מערכת, שניתנת לו היכולת וההרשאה לשנות שמות ערכים - עדיין לא נעשה בנושא דבר. ז.א. בקשה כזאת ממפעיל מערכת עדיין לא נתבקשה. ז.א. שאין אפשרות לראות בדף 'שינויים אחרונים' פעולה בנידון. וכל זה, למרות שדבר ברור הוא ולקוח לא יותר מ-20 שניות. וכמובן שלא באתי להעיר אלא להאיר, ואין מזרזין אלא למזורזין. ועל כל הנ"ל אוסיף {{קריצה}}, ולו רק בשביל האווירה הטובה [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 05:12, 20 במרץ 2013 (IST)
:::מישהו יודע למה מייסדי השפה העברית הקדושה והנשגבה החליטו לשנות מ"אומן" (לה"ק) ל"אמן"? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 05:36, 20 במרץ 2013 (IST)
::::לשנוזל: לא עשיתי את זה כי יוסי העלה את הענין, וממילא לא רציתי 'לגנוב' לו את הנושא (בדיוק כמו שאתה פםבעצמך היית יכול להמשיך ולנווט את הדיון על אירועים חב"דיים {{קריצה}}). לשלום: אפשר לתת עוד ריבוי מילים 'לא נכונות' שאנחנו משתמשים בהן. ולכן? - השפה בה כתובה חב"דפדיה אינה לשון הקודש אלא עברית, וממילא, מאוד ייתכן שאנשים יחפשו "אמן" ויגיעו ל"אומן". איך שלא יהיה, מוכרח להציב תבנית של פירוש נוסף בראש העמוד, שהרי בב' אופני הכתיבה ישנה משמעות נוספת, או 'אמירת אמן', או העיר 'אומן'. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:17, 20 במרץ 2013 (IST)
:::לשלום: לא הצלחתי להזכר במקור ברור לזה שבלה"ק כותבים "אומן". אם תזכיר לי, אוכל לנסות להבין את הרעיון בשינוי. ולזוננשיין - אתה מוזמן להציב תבנית פירוש נוסף. הייתי עושה זאת בעצמי אם הייתי יודע איך...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:36, 20 במרץ 2013 (IST)
::::בעקבות פניה לדף שיחתי: אחר הקדמת מחילת כבוד מעלתכם, הרי שהדיון עקר לגמרי ושיטחי. א. בשורש א.מ.נ. יש להבחין בב' פירושים בלה"ק ובעברית; 1. מומחה במלאכתו. 2. עוסק בפעילות יצירתית (כדאמרי אינשי "יצירת אומנות" (בחולם)). והנה כאן עוסקים בפירוש הראשון ובריבוי מקומות בש"ס, חז"ל, הלכה וכו' מופיע הצורה 'אומן' בכתיב מלא (במקום שורוק בכתיב חסר). דוגמאות שעולות מיד לראש הם: האומנים קורין בראש האילן, חייב אדם ללמד בנו אומנות, בשבת כל אימת שמוזכר אומן - בעל מלאכה - הרי זה כנ"ל ופלא בכלל השאלה בזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 15:47, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::במחילת כבודך הרם, אם היית טורח לקרוא את הכתוב בדף זה היית רואה כי מוסכם על כולם כאן שהניסוח כאן הוא לפי הכתיב בעברית ולא בלה"ק. האם אתה חולק על הקביעה שבעברית כותבים אמן בלי ו? אגב, בדיון נוסף שנערך פעם איפהשהו כאן, התקבלה שיטתי שבשמות הערכים יש לכתוב בכתיב חסר, כמו עם ניקוד.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:39, 20 במרץ 2013 (IST)
::::::הערכים צריכים להופיע כשם שהם מופיעים בתורת החסידות שעליהם הם נסובים "אומן". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 20:09, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::::עכ"פ יש לעשות תבנית 'פירוש נוסף' לערך, הלא כן?--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ט"ז בניסן ה'תשע"ג 01:08, 27 במרץ 2013 (IST)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2013-03-26T22:19:18Z

חב"ד: /* ה' אלפים או לא? */

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6|6]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 7|7]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



== תורתו של משיח ==

נדמה לי שהיה כדאי לפתוח פורטל נפרד על "תורתו של משיח". יש כל כך הרבה מה לכתוב על תורת הרבי מלך המשיח, הספרים הרבים, הוועדים השונים העוסקים בהו"ל שלהם, סדר התפתחות החזרות וההנחות ועוד ועוד. אולי אם יהיה פורטל מיוחד לזה זה יעודד אנשים להוסיף על נושא חשוב ומרכזי זה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 13:45, 30 בנובמבר 2012 (IST)יוסי ג

== מודעות גוגל ==

משתמשים יקרים, שלום וברכה.

כפי שתוכלו לראות הוספנו באופן ניסיוני תיבה ובה 'מודעות גוגל'. התיבה נמצאת מצד ימין מתחת לתיבות הקיימות 'ניווט' 'פורטלים' 'תיבת כלים' ו'קישורים'.

מטרת המודעות לבדוק אפשרות למימון '''חלקי''' של תחזוקת האתר, אם נראה שהמודעות אינן אפקטיביות הן יוסרו.

חשוב מאוד, גוגל מזהה באופן אוטומטי ניסיונות לקליקים כוזבים, באמצעות שיטות שונות. אין ללחוץ בשום אופן על אותם קליקים שוב ושוב. יש ללחוץ על מודעות פרסומת, רק אם הם אכן מעניינים אתכם ולא יותר מפעם אחת.

ולסיום רציתי לשאול אתכם: איזה כיתוב כדאי לדעתכם שיהיה מעל המודעות כרגע מופיע 'מודעות גוגל', ניתן להחליף לכיתובים כגון 'מודעות ממומנות' 'קישורים ממומנים' 'פרסומות גוגל' וכדו'. מה עדיף?

בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 07:54, 4 בפברואר 2013 (IST)
:מיותר לציין, שהקשה סתמית על מודעה, מבזבזת את כספו של המפרסם, או במילים אחרות זו גניבה. ומסיימים בטוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:45, 5 בפברואר 2013 (IST)
::בעת שאני כותב שורות אלו (ערב פסח 13:21), המודעה היא מודעה מסיונרית מפורשת ביותר. האם יש מה לעשות בנידון?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 13:28, 25 במרץ 2013 (IST)
:::אם אתה זוכר את שם האתר או את כתובתו, אנא כתוב אותו בדף השיחה שלי. מכיון שהוא יחסם על ידי מסנן הספאם שמונע כתיבת אתרים חיצוניים לא מורשים, לכן נא לכתוב אותו עם רווח או בהשמטת נקודות. כנ"ל כמו מי שרואה אתרים שלא מתאימים לנו. אנחנו נחסוןם אותם. תודה רבה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 21:03, 26 במרץ 2013 (IST)

== תאריכים לועזיים ==

האם יש מקום בויקיפדיה החב"דית לציון אירועים בתאריך לועזי (בנוסף לתאריך העברי, כמובן).

דעתי היא, {{בעד}}, היות ורבים מהמבקרים באנציקלופדיה הם אנשים מבחוץ, שהחוסר בתאריך לועזי יקשה עליהם את הקריאה, ואולי גם יגרום להם למקום לא נעים לשהייה ועבודה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 07:56, 3 במרץ 2013 (IST)
:דעתי היא {{נגד}} לחלוטין, היות ולא ראיתי אף פרסום חב"די שעבר את הגהת [[הרבי שליט"א]] שנכתב בו תאריך לועזי, ואף שהוא מיועד לאנשים מבחוץ. אנציקלופדיה חב"דית היא חב"דית במלוא מובן המילה. ולמרות כל הטענות ההגיונית והשכליות, הרי שאנחנו אנשי '''אמונה'''. זו רק דעתי, ונראה לי שכבר דנו בזה ארוכות בעבר, ויבואו ויעידו המשתמשים הוותיקים יותר. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 08:10, 3 במרץ 2013 (IST)
::זוננשיין, איך נעלמו ממך מכתבי רבו"נ ובכללם הרבי שליט"א, הנושאים תאריך לועזי חלקי או מלא?! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באדר ה'תשע"ג 13:02, 3 במרץ 2013 (IST)
:::זוננשין, איני בקי בכך (פרסומים שעברו אישור), אך בריא לי שכמו שכיום כך גם בעבר בתי חב"ד שפרסומיהם פונים חוצה כוללים תאריך לועזי במקביל לעברי. כך בלוחות שנה, כך בלוחות הדלקת הנרות, וכך גם בהזמנות לאירועים. אנחנו לא שונים מכל בית חב"ד, בכך שמטרתנו הפצה חוצה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 16:15, 3 במרץ 2013 (IST)
::::ייתכן שאתם צודקים, אך זו היא דעתי. (ולטענתו של חיים נהר, לא נעלמו ממני מכתבים אלו כלל, אך לא הרי מכתב פרטי לאיש פרטי, כהרי פרסום רשמי, המצטייר כעמדה חב"דית רשמית. כך נראה לי, ויבוא מי שיוכיח אחרת - בשמחה). ואם הטענה היא 'הפצת המעיינות', הרי כל ערך מלא בעשרות מילים מלקסיקון הזר לו לחלוטין, ולא נראה לי שהסופת התאריך הלועזי תשנה הרבה. מי שנכנס לחב"פדיה מגיע על מנת ללמוד, ואם הוא ירצה לעיין ולהסתכל בשנים - הוא יכול ללחוץ על הקישור של השנה, ושם, לדעתי, זה המקום היחיד בו צריך להופיע התאריך הלועזי. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 16:50, 3 במרץ 2013 (IST)
:::::באמת רצוי לשנות את הלקסיקון הנפוץ פה, לשפה יותר מוכרת לקהל הרחב. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 02:47, 4 במרץ 2013 (IST)
יש החלטה? [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 23:59, 5 במרץ 2013 (IST)
:לזוננשיין, סבורני שאתה טועה בהבנת מהותה של חב"דפדיה, כל עניינה הוא הפיכת המידע לזמין לכל דורש. לכן מוסיפים כאן תאריכים לועזיים, ולכן יש לשנות או להבהיר כל ביטוי שאינו מובן לצופה שאינו חב"די. ושוב אחזור על הדוגמה הנ"ל, האם בפרסום של בית חב"ד לקהל שאינו שומת"צ לע"ע, לא תכתוב תאריך לועזי?
:חשוב לזכור, שאנחנו המקור הנפוץ והרחב ביותר ברשת על חב"ד. יחד עם הזכות, מוטלת עלינו גם אחריות, להסביר פנים (ומילים), כך שנהיה מובנים לכל אחד.
:לפועל, אפשר להמשיך עם תאריכים לועזיים, זו הייתה המדיניות עד כה, וכדי לשנות אותה יש צורך ברוב או בהחלטה של הועדה הרוחנית. מכיון שכרגע רוב של שלושה מתוך ארבעה בדיון בעד המשך מדיניות זו. זה ימשך כך. כמובן שאם זוננשיין ישכנע מישהו נוסף, (וזו מטרת הדיון, החלפות דעות) המדיניות יכולה להשתנות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 19:24, 6 במרץ 2013 (IST)
::שאלו את דעתי, וזו לא השתנתה. אני לא חושב שאני אחראי על חסידות חב"ד, וממילא אין לי שום ענין לשכנע אף אחד. פשוט לי באופן אישי קשה '''מאוד''' לכתוב תאריכים לועזיים, אם כי ייתכן שהצדק עמכם. ואף על פי כן, אני לא הייתי מעיז (גם לא בתור מנהל בית חב"ד) להגיש לרבי פרוספקט עם תאריכים לועזיים. מעולם לא מחקתי (במכוון עכ"פ) תאריכים לועזיים בערכים אחרים, וגם אם מישהו 'ידחוף' תאריכים בערכים שאני כתבתי, אני לא אתנגד. אבל דעתי האישית כעת - וככל הנראה גם בעתיד - היא {{נגד}}. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:35, 6 במרץ 2013 (IST)
:::זוננשיין, ואם יתברר שאכן הוגשו לרבי פרסומים עם תאריך לועזי, וקיבלו אישורו, האם תשנה דעתך? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 22:13, 6 במרץ 2013 (IST)
::::שכלית - ודאי שכן. רגשית - קשה לי לשער. זה פשוט מופרך אצלי לחלוטין, ככה שאני לא יכול אפילו לדמיין כזה דבר. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 23:06, 6 במרץ 2013 (IST)
:::::נידון כבר כאן באולם (בשנת תשע"א) וכמדומה הוסכם שכן להכניס, מייוסד על מכתבי אד"ש. עיי"ש. (כנראה ארכיון 4 או 5). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::::אני מכיר את הדיון ההוא, וכעת הסתכלתי שוב, אבל היות שהעלו את הנושא שוב לדיון, הבעתי את דעתי. למרות ששם חיים נהר ציין למכתבי כ"ק אד"ש בהם מופיעים תאריכים לועזיים (ועל סמך זה הוכרע הדיון), לענ"ד אינו מהווה ראיה כלל, היות שכאן הדיון אינו האם '''מותר''' לכתוב תאריכים לועזיים, אלא האם '''מתאים''' ונכון לעשות זאת. היות שעד לרגע זה אף אחד לא הביא עלון '''פרסום פומבי''' חב"די שעבר את '''הגהת כ"ק אד"ש''' ובו מופיע תאריך לועזי - הדיון (העקרוני) לא הוכרע לשום צד. (גם לא לשלילה, היות ו"לא ראיתי - אינה ראיה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:22, 8 במרץ 2013 (IST)
מצטרף לקריאה שנראית לי נכונה מאוד, להוסיף תאריכים לועזיים (וכבר אמרו פה שנשיאי חב"ד לא נזהרו בזה)--[[משתמש:חיים חן|חיים חן]] - [[שיחת משתמש:חיים חן|שיחה]] 02:16, 13 במרץ 2013 (IST)
:{{בעד}}. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 11:51, 13 במרץ 2013 (IST)

== הפרת זכויות יוצרים ==

לכל המשתמשים שלום, מחקתי את התמונות שהעליתי, שזכויות היוצרים שלה אסרו את פרסומם בחב"דפדיה. המשך הצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באדר ה'תשע"ג 14:06, 3 במרץ 2013 (IST)
:של מי היו זכויות היוצרים בתמונות שנמחקו? למיטב זכרוני חלק מהתמונות שנמחקו (כגון קובץ התמונה של המשפיע הרב [[דוד קרץ]] בצעירותו) היו עם הסמל של חב"ד אינפו, ולמיטב זכרוני השימוש בקבצים של חב"ד אינפו מותר. הלא כן?! [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 16:52, 3 במרץ 2013 (IST)
::הוא מחק בטעות גם תמונות שאין בהם כל בעיה (חלק מהן תמונות אישיות שאני העליתי בעצמי). מי שרואה קובץ כזה נא לציין כאן. מצד שני, יש לדעת כי לפעמים ניתנה רשות לחב"ד אינפו להשתמש בתמונה מסויימת, אך לא נתנו להם את הזכות להעלות אותה לחב"דפדיה שלפי הרשיון שלה, כל החומר שבה חופשי להעתקה עם קרדיט. כנראה שלכן מחק חיים נהר חלק מהתמונות מאינפו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באדר ה'תשע"ג, למניינם 19:08, 3 במרץ 2013 (IST)
:::מכיון והתמונות עצמם נמחקו, אין אפשרות לדעת איזה תמונות היו ובאיזה מהם היתה בעיה ובאלו תמונות לא. בנוגע לרשיון התמונות של חב"ד-אינפו/חב"דפדיה, כיצד אפשר לדעת האם יש הגבלה או לא? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:15, 3 במרץ 2013 (IST)

::::אני רוצה להבהיר: את המחיקה ביצעתי בעקבות פניה של אלמוני לגבי זהות של תמונה. הפניה עוררה את תשומת ליבי ובדקתי לעומק את סוגיית זכויות היוצרים של תמונות ברשת. גילתי שלא נעשה מספיק אצלנו בהגנה על זכויות היוצרים ונקטתי פעולה שתחסוך הרבה כאב ראש, עגמת נפש וממון, אם ח"ו תהיה תביעה בנידון. התמונות שהיו עם לוגו של חב"ד אינפו לא מחקתי, כמובן (מזמן פניתי לעורכי האתר שיחתימו כל תמונה שידעתי שאין איתה בעיה. הבקשה לא נענתה וכעת זה סיבך את המצב).

::::שלום, תמונות שיצרת בעצמך, נא עדכן בתקציר העריכה בהעלאת התמונות, שאתה הוא היוצר ומשחרר את התמונה לשימוש בחב"דפדיה (כפי שעשיתי [[:קובץ:חבקוק.JPG|פה]]). דבר נוסף, הרישיון החופשי של אתרי מדיה-ויקי, הוא רק לטקסט. קבצי המדיה שלה נידונים כל קובץ לגופו, כך שכל התמונות של אתרי חב"ד אינפו מותרים בכל מקרה לשימוש באתרינו, ע"פ אישור מפורש מבעלי אתר חב"ד אינפו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באדר ה'תשע"ג 19:22, 3 במרץ 2013 (IST)

:::::רובן, לגבי הזכויות, ראה מה כתבתי לשלום. כמו כן, מפעילי מערכת יכולים לראות את התמונות שנמחקו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באדר ה'תשע"ג 19:22, 3 במרץ 2013 (IST)
==תמונות מויקיפדיה==
אם כבר עלה הנושא, מותר לנו לקחת תמונות מויקיפדיה? [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 23:24, 3 במרץ 2013 (IST)
:שנוזעל, כן. כל תמונה מויקיפדיה ניתן להעלות כאן. אלא שהרישיון שלהם משתנה, ובהתאם לכך גם הייחוס שחובה לציין אליהם. לדוג' יש תמונות לשימוש חופשי לגמרי, שלא צריך לציין מהיכן הם. יש תמונות שנדרש ייחוס, כלומר חובה לציין מי היוצר. יש תמונות שהרישיון שלהם הכי מחמיר, והן רק ב'שימוש הוגן'. למשל את הלוגו של צא"ח מותר לנו להעלות בערך על צא"ח וזה נקרא שימוש הוגן. כי אנחנו רוצים לספר עליהם וסביר שהם יסכימו שנציג מידע עליהם כולל הלוגו שלהם. כך גם בכריכת ספר וכו'.
:לסיכום, כל תמונה חובה לבדוק את מקורה ולציין זאת, כולל לינק למקור. גם תמונה מחב"ד אינפו כדאי לשים לינק למקורה, כך נוכל לבדוק בהמשך, אם תתעורר שאלה על זכויות היוצרים. בעז"ה בכוונתי לפתוח דף עזרה בנושא, ובו נגבש (בעזרת כל המשתמשים כמובן), כללים מנחים להעלאת תמונות, שיתאימו לחוק בישראל ולמיזם שלנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 20:01, 4 במרץ 2013 (IST)
::הבנתי שאני יכול להעלות תמונות מויקיפדיה, אך לציין את היוצר. כיצד אוכל לבדוק מי היוצר (המידע הזה נגיש רק למערכת, ולא לכלל הגולשים.)? והיכן עלי לציין זאת, מתחת לתמונה? לא ראיתי שככה עושים בויקי.? [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 06:27, 7 במרץ 2013 (IST)
:::אתה לוחץ על התמונה באתר ההוא (פעם הייתי נכנס אליו וסותם את האף, היום הוא כבר חסום לי ב"ה) ואז נפתח לך דף עם כל פרטי זכויות היוצרים של תמונה. לאחר שהעתקת משם את שם היוצר, אתה מעתיק אותו לכאן, ובתקציר העריכה של ההעלאה אתה מציין את שם היוצר והאתר משם נלקחה התמונה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באדר ה'תשע"ג, למניינם 02:50, 8 במרץ 2013 (IST)

== ה' אלפים או לא? ==

אגב תאריך לועזי, שאלה נוספת באותו עניין. איך רצוי לכתוב שנה עברית, עם ה' אלפים או בלי? מה שכרגע קורה בחב"דפדיה, שבכל ערך כתוב אחרת. כדאי להחליט על סגנון אחיד. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 02:49, 4 במרץ 2013 (IST)
:הסגנון המקובל בויקיפדיה, אגב, הוא עם ה' אלפים. וכן נראה לי. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 02:50, 4 במרץ 2013 (IST)
::איך נכתב במכתבי הרבי? בספרי קה"ת וכדו'? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 19:20, 4 במרץ 2013 (IST)
:::באגרות קודש נכתב בלי ה' אלפים, ובמאמרים מלוקט (שם בדקתי) נכתב עם. (ואינה ראיה כ"כ, כי בדקתי בספר של זי"עות הידוע בשינויים שונים - אך ע"פ הזכור לי כך זה גם במקור). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 06:23, 7 במרץ 2013 (IST)
::::ברוח דבריכם דלעיל בנוגע לכתיבת תאריך לועזי, הרי שהדיון האמיתי שלכאורה צריך להיות כאן הוא מה יהיה יותר קריא ומובן לאנשים מבחוץ. ובאם כן, מומלץ לשנות את כיוון הדיון... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 06:33, 7 במרץ 2013 (IST)
:::::אם כן אני מבין שלגבי התאריך הלועזי הגענו להסכמה.. עכשיו נותר לברר מה יותר מובן לציבור, עם ה' או בלי. אני חושב שאין הבדל מהבחינה הזאת. ואולי אין הבדל כלל. אבל צריך סגנון אחיד, כיאה למקום מחוב"ד שכזה [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 06:39, 7 במרץ 2013 (IST)
::::::זלמוצ'קה, לא הבנת כלום! תטרח ותקרא שוב את מה שכתבתי ותראה שהדגשתי שזה '''ברוח דבריכם''', ולא על פי, כי אכן שם אינני מסכים עם זה. וכפי שתווכח לראות בעיניך הגשמיות. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 06:43, 7 במרץ 2013 (IST)
:::::::מכיון שבפשטות אין הבדל לציבור הרחב, בין תאריך עברי עם ה' אלפים לבין תאריך עברי בלעדיה (מי שמכיר תאריך עברי לא יתקשה עם ה', וכן להפך), אין כאן לכאורה מקום לחילוק דין 'רוח דבריכם לדברי'.
:::::::מה שבטוח, הוא שעלינו אכן לגבש מדיניות, שתהפוך לכתיב תקין ואחיד בחב"דפדיה.
:::::::לגופו של עניין, מעיון נוסף ב'אגרות', נראה שבשנים הראשונות נכתב בלא ה', ובשנים המאוחרות יותר נכתב עם ה', עברתי על כמה כרכים ונראה שזה עקבי, לי נראה שעלינו להדיף 'משנה אחרונה', מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 23:09, 9 במרץ 2013 (IST)
::::::::{{בעד}} [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:בוא נתוועד] • 07:49, 10 במרץ 2013 (IST)
:::::::::שמעתי שלאנשים חשובים הרבי כותב ב-ה', ולאחרים בלא. אך צריך מקור לשמועה זו.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ט"ז בניסן ה'תשע"ג 00:19, 27 במרץ 2013 (IST)

== ערכים מומלצים ==

ברוך השם, המקום שוקק חיים, וזה הזמן לנצל זאת עד תום. עושים הרבה עריכות, אבל הרוב הם עריכות שוליות, המוסיפות מעט (סליחה, המון! אבל עדיין זה מעט).
נראה לי כדאי לעורר את העניין של 'ערכים מומלצים', דבר שיתרום רבות ל[[חב"דפדיה]], ויגרום לנו, התורמים, להשקיע יותר.

'ערך מומלץ' זה דבר שידרבן את כולנו להשקיע בו. זה יוסיף בתמונות, קישורים חיצוניים, ומקורות. יהיה אפשר לפרסם את זה ב'[[חב"ד אינפו|אינפו]]' (כידיעה, בנוסף לתבנית 'ערך מומלץ' למטה משמאל) ולעשות 'שטייגען' רציני לכל העניין הזה שקוראים לו '[[חב"דפדיה]]'. יש לי עוד הרבה רעיונות, אבל לאט לאט...
מחכה להסכמה של כולכם, אז נקרא יחד בעיון את '[http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D מיזם ערכים מומלצים]', ו[[חב"דפדיה]] יהיה יותר מסתם אנציקלופדיה.. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 08:14, 7 במרץ 2013 (IST)
:בעד, אני אישית בשנה וחצי האחרונות די עסוק ולמעט עריכות קטנות פה ושם לא יצא לי לעסוק בזה כמו בעבר, אחרי פסח אני יהיה יותר פנוי ויש בי רצון לחזור לזה, ובעז"ה נתרום יותר --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 18:06, 7 במרץ 2013 (IST)
::שנוזעל, כל מילה בסלע. מסכים עם דבריך במאוד. יש ערכים שאלפי אנשים נכנסים אליהם בחודש, או כאלה שנוגעים בנושאים מהותיים במיוחד ובהם צריכה להיות עיקר השקעתנו, שיהפכו למומלצים. הנני להפנות תשומת ליבך לדיונים קודמים בארכיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6|אולם דיונים זה]] פסקאות 4 ו-15, שבעקבותיהם נפתח [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים|מיזם מומלצים]]. אם נאחד כוחות כל פעם בערך אחד, בעז"ה ניצור מקבץ ערכים מרכזים ומהותיים - ראויים ומכובדים. שיצטרפו ל[[קטגוריה:ערכים מומלצים]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 23:22, 9 במרץ 2013 (IST)
:::אני מצטרף. מי עוד? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 04:24, 10 במרץ 2013 (IST)
:::::בלי נדר. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באדר ה'תשע"ג, למניינם 11:37, 10 במרץ 2013 (IST)

== מתנדב לתבנית 'היום יום' ==

שלום לכולם, דרוש מתנדב להשלמת [[חב"דפדיה:היום יום/אדר|תבנית היום יום חודש אדר]]. כרגע יש ערכים לכל ימות השנה מלבד אלו.

===הוראות===
דרך הביצוע פשוטה למדי: יש להכנס לדף [[חב"דפדיה:היום יום/אדר]], להקיש על הימים שעדיין לא נוצרו (מופיעים בצבע אדום) לדוגמא [[תבנית:היום יום/ו' אדר]], יש להעתיק אליה את הפתגם המתאים מ[[חב"דפדיה:היום יום/אדר א'|אדר א']] ומ[[חב"דפדיה:היום יום/אדר ב'|אדר ב']]. ההעתקה צריכה להתבצע של קוד המקור, על ידי לחיצה על לשונית עריכה בערכים של אדר א' וב', והעתקת הטקסט כולל סימוני ה[] היוצרים קישורים.

בתחתית כל ערך של היום יום מופיע קוד כעין זה <nowiki><noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ה' אדר א'|ה' אדר א']]|הבא=[[תבנית:היום יום/ז' אדר א'|ז' אדר א']]}}[[קטגוריה:היום יום|ד]]</noinclude></nowiki>. יש '''להעתיק''' כפי שהיא את השורה הזו פעם '''אחת''' בלבד (או מהערך על אדר א', או מזה של אדר ב'). ו'''לשנות''' בה כדלהלן. בכל מקום שמוזכר אדר א' או אדר ב', להחליף ל'אדר' בלבד בלי התוספת א' או ב'. וכן בקטגוריה להחליף את האות 'ד' או 'ה' שמופיעות בה, לאות 'נ'.

רצוי שיהיה מתנדב אחד כדי למנוע התנגשויות. מי הזוכה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 00:55, 10 במרץ 2013 (IST)
:מי שזה לא יהיה, שלפחות יעשה את זה על הימים האחרונים שנותרו מהחודש... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 04:31, 10 במרץ 2013 (IST)

==משתמשים לא פעילים==
במהלך השנים שחב"דפדיה קיימת, נרשמו אליה למעלה מאלף אנשים שונים ומשונים, וספאמרים למיניהם, כך שנוצר מצב מצחיק שכיום רשומים בחב"דפדיה 1,392 משתמשים. העובדה הזו מציקה לי בכל פעם מחדש, מכמה סיבות: א) זה לא הגיוני שהיחס בין המשתמשים לערכים הכתובים הוא אחד לארבע, היינו שבממוצע כל משתמש כתב ארבע ערכים בלבד, דבר המשדר (בתת מודע עכ"פ) חוסר רצינות. ב) המשתמשים הנ"ל מעמיסים על רשימת המשתמשים מבלי שיהיה ניתן למצוא שם ידיים ורגליים. ג) זה לא נכון עובדתית, וזה יוצר רושם כאילו אנחנו מנסים להתגאות במה שאין לנו.
אז ראשית כל רציתי לדעת האם אני היחיד שמרגיש כך, ובנוסף, הייתי שמח לדעת האם אפשרי בכלל למחוק משתמשים באופן כליל. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 20:23, 10 במרץ 2013 (IST)
::1. ארבע ערכים לעורך לא בהכרח משדר חוסר רצינות (לענ"ד, שהרי יתכן וכל אחד עורך ומתקן הרבה מאוד). 2. אין שום אפשרות למחוק חשבון משתמש. 3. אם זה מפריע למישהו ניתן פשוט למחוק את רשימת המשתמשים מהעמוד הראשי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באדר ה'תשע"ג, למניינם 04:00, 11 במרץ 2013 (IST)
:::סליחה על השאלה, אבל אם נדמיין שיהיה מישהו שיכתוב חשבון משתמש עם קללות וכדו', גם אז לא יהיה ניתן למחוק? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 05:36, 11 במרץ 2013 (IST)
:::::לצערינו לא. לא בגלל שאין צורך, רק בגלל שגם כשלפעמים חשוב מאוד (והיו דברים מעולם) אין אפשרות לעשות זאת. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באדר ה'תשע"ג, למניינם 05:47, 11 במרץ 2013 (IST)
::::::נראה לי שכפי שמוחקים ערך צריכה להיות אפשרות למחוק את דפי המשתמש והשיחה שלהם, שנית בהחלת כדאי להסיר את מספר המשתמשים מהעמוד הראשי. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 12:47, 13 במרץ 2013 (IST)
:::::::גם אני {{בעד}} להסיר את מספר המשתמשים בעמוד הראשי. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 16:17, 13 במרץ 2013 (IST)
::::::::אני בעד שכל אחד יחשוב פעם נוספת על המחיקה. כל אחד שנכנס לאתר רוצה לדעת כמה משתמשים פעילים יש, וזה גם עושה רושם. אם לא יהיה כתוב כלום, יתכן ונשיג פעולה הפוכה לחלוטין, גרועה פי כמה... אז נכון שמספר הערכים קטן יחסית למספר המשתמשים, אבל זה מראה על אתר פעיל שהרבה נרשמים אליו, גם אם לא תורמים לו במיוחד. לסיכום: יתכן ונפסיד יותר במחיקה, מאשר אם זה ישאר. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 21:13, 13 במרץ 2013 (IST)
:::::::::נא לשים לב שבעמוד הראשי לא כתוב על משתמשים פעילים אלא על רשומים, כל אחד שיפתח את דף השינויים האחרונים יגלה שיש כאן בערך חמישה קבועים וזהו. אני בכל זאת בעד מחיקה, שימו לב שבויקיפדיה, להבדיל, לא רשום מספר משתמשים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 00:09, 14 במרץ 2013 (IST)
::::::::::האם אי אפשר פשוט לרשום כמה משתמשים פעילים יש? או שהם מעט מידי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:43, 24 במרץ 2013 (IST)
:::::::::::לענ"ד הם מעט מדי. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 19:49, 24 במרץ 2013 (IST)

==מספר צפיות בדף==
איפה אני יכול לראות את מספר הצפיות בדף מסויים? (או שהדרך היחידה היא: דפים מיוחדים>הדפים הנצפים ביותר>לדפדף עד שמגיעים לדף הרצוי). תודה מראש על התשובה. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:02, 11 במרץ 2013 (IST)
:מתחת לכל דף. לדוגמא מתחת לדף זה כתוב:

שונה לאחרונה ב־15:02, 11 במרץ 2013.
דף זה נצפה 607,555 פעמים.
התוכן מוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License 1.2
--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באדר ה'תשע"ג, למניינם 19:05, 11 במרץ 2013 (IST)
::תודה רבה! (איך לא ראיתי את זה עד היום?!...{{קריצה}}). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:40, 11 במרץ 2013 (IST)
:::אגב, כיצד הוא סופר: א) לפי כתובות אי פי? ב) הוא סופר כל פעם שאני עושה 'רענן'?. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 23:15, 20 במרץ 2013 (IST)
::::תבדוק בעצמך. ולגוף השאלה, כל 'רענן' מוסיף צפייה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י' בניסן ה'תשע"ג 01:46, 21 במרץ 2013 (IST)

== קבצים מבוקשים ==

[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D מה יהי'?] ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

:נו, תפתח את האימייל ותראה....--[[משתמש:הוגה בתורה|מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחרי' - ממכתב כ"ק אד"ש]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 00:53, 13 במרץ 2013 (IST)
::למה הקבצים הללו נמחקו? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 01:20, 13 במרץ 2013 (IST)
:::רובן, ראה בעמוד זה לעיל, תחת הכותרת [[#הפרת זכויות יוצרים]]. לפועל, צריך מתנדבים, שיעלו מחדש תמונות ללא בעיות של הז"י. תמונות כאלו צריכות להיות או תמונות מחב"ד אינפו, או תמונות חופשיות ברשת שאין עליהם זכויות יוצרים, או תמונות בשימוש הוגן כגון צילום כריכת ספר, עטיפת תקליטור וכיו"ב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 23:14, 13 במרץ 2013 (IST)
:::אני מבקש ממי שיכול - עזרה דחופה!! לפורטל הנגלה, חסרה תמונה ראשית במקום התמונה של הדף הראשון במסכת ברכות שנמחקה. אנא מי שיכול להשיג תמונה דומה - יבורך. ורבותי, זה פורטל שמופיע בתיבת הכלים ויש בו צפיות רבות מדי יום! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 06:54, 17 במרץ 2013 (IST)

== קטגוריית חלוקות מידו הק' ==
;{{כתב קטן|(הועבר מדף השיחה של הקטגוריה)}}
מן הראוי להחליף את שם הקטגוריה ל'חלוקות מיד אדמו"ר שליט"א' והדומה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:בוא נתוועד]] • 12:11, 13 במרץ 2013 (IST)
:לעניות דתי, ראוי לתת לנושא הזה ערך בפני עצמו, בו יערך סקירה על החלוקות ושם יופיע רשימת הספרים והקונטרסים שחולקו, זכור לי שבעבר יצא קובץ כזה ע"י אחד הארגונים, אני יחפש ויתן קישור. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 14:43, 13 במרץ 2013 (IST)
::ואולי בכלל עדיף ערך כולל מאשר קטגוריה? [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 15:04, 13 במרץ 2013 (IST)
:::לקובץ קוראים '''מזכרת נצח''' והוא יצא לאור על ידי [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]. לענ"ד הצעתו של שנוזל אינה לענין, מכיון שכאשר עושים ערך כולל, לא ניתן לסקור את הדברים המיוחדים שהיו בחלוקת כל קובץ. אפשר לעשות ערך כולל, שיפנה לכל הקונטרסים הפרטיים. [[שיחת משתמש:זוננשיין#ראה / ראו|ראו]] לדוגמא הערך שכתבתי [[ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:53, 13 במרץ 2013 (IST)
::::לניגונים דווקא מספיק קטגוריה. את שם הקטגוריה כאן בהחלט עדי להחליף. ועדיין איני רואה צורך בסקירת חלוקת כל קובץ בפני עצמו, עדיף ערך כולל שיכלול רשימת קבצים שחולקו וציון האירועים המיוחדים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 16:04, 13 במרץ 2013 (IST)
:::::עיין בערך שכתבתי, ותבין מה אני מתכוון. גם אני בעד החלפת שם הקטגוריה. בשביל זה צריך מפעיל מערכת, אבל לפני זה צריך להחליט מה השם הכי מתאים. (ואגב, זה ממש תרתי דסתרי - אם אתה מתנגד לקטגוריה, אז מדוע אתה בכלל מביע דעה בנוגע לשם שלה... {{קריצה}}). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 18:36, 13 במרץ 2013 (IST)
::::::1. החלפת שם הקטגוריה זה הדבר הכי פשוט והכי טבעי שצריך לקרות דבר ראשון ועל זה אין חולק (?!). במקרה ו'מפעיל מערכת' מתעכב אפשר פשוט לפתוח קטגוריה חדשה ולעשות הפניה, ובעתיד הקרוב תמחק הקטגוריה השגויה לחלוטין.
::::::2. לגבי ערך או ערכים, חשבתי על הבעיה שאתה כותב (זוננשיין) רגע אחרי שכתבתי את ה'עדיף ערך כולל'. אפשר לשלב בין השניים, ולעשות משהו איכותי. לעשות ערך כולל על החלוקות המיוחדות עם סקירה קצרה על כל חלוקה, עם הפניה ל'ערך מורחב' שעל כל חלוקה.
::::::3. ר'ובן, אמת שחב"דפדיה אינה יומן אירועים, אבל אל תשכח שזו אנציקלופדיה, וכל אירוע חשוב ומיוחד ראוי לערך. ודוגמאות יש למכביר. באמת לא צריך לעשות ערך על כל מאמר, (ואולי גם לא על כל פרק תניא), אבל חלוקת קונטרסים זה עניין אחר. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 21:07, 13 במרץ 2013 (IST)
:::::::בכל מקרה אם אין מתנגדים לשינוי שם הקטגוריה, אז נשנה את זה כבר מחר (ע"י הפניה), אלא אם כן יקדים אותנו מפעיל מערכת. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 21:08, 13 במרץ 2013 (IST)
::::::::א'- החלפת שם הקטגוריה זה "אם כבר משאירים אותה". ב'- הערכים [[ושבתי בשלום תשל"ח]], [[מאמר 'ושאבתם מים בששון']] (בכלל צריך לכתוב את שנת אמירתו) הם יומני החלוקה פשוטו כמשמעו, בכלל בכל קובץ שהרבי חילק אין מה לכתוב מלבד שאד"ש עמד במשך שעות רבות וחילק את הקונטרס ועודד את השירה, האפיזודות מהחלוקה ג"כ אין מקומם באנציקלופדיה, לכן אני סובר שיש לכתוב ערך אחד שיבאר את סדרי החלוקה ומהם הקבצים שחולקו (זה לא דוגמה טובה אבל משל למה הדבר דומה, שנכתוב ערך על כל חלוקת דולרים). {{שכח לחתום|ר'ובן}}
א. העברתי את הדיון לאולם הדיונים. בואו ונראה מה דעת שאר החב"דפדים לגבי המחיקה. ב. שוב עורבבו כאן שתי טענות. הערכים שר'ובן ציין אכן זקוקים לעריכה יסודית והוספת פרטים רבים, אבל הטענה שאין מה לכתוב אינה נכונה כלל ועיקר. אולי קונטרסים מעטים בלבד אין מה לכתוב עליהם. כמעט על כל קונטרס אפשר לכתוב (מלבד התוכן שלו), את הסיבה (בדעת תחתון) לחלוקת הקונטרס, המאמר עליו הוא מיוסד, ועוד ועוד. ובנימה אישית: ר'ובן, כמו שכתבת בדף המשתמש שלך, גם אם ברמת העיקרון אתה נגד, הרי שמכיון ורוב המשתמשים בעד - אתה מוזמן להצטרף לעזור למיזם {{קריצה}}. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:37, 14 במרץ 2013 (IST)
:::::::::רוב החלוקות היו דומות זו לזו ואכן אין מה שכתוב עליהן משום ש: א'- הפסקה אפיזודות אינה אמורה להיות באנציקלופדיה. ב'- הסיבה בדעת תחתון לחלוקת הקונטרס אינה סיבה לערך. ב'- בשני הערכים שציינתי כתוב שהרבי חילק והקהל היה עצום. מה עוד? ג'- אני לא עורך מהסיבה שאין לי מה לכתוב ואני רואה שגם מה שאחרים כותבים כמעט חוזר על עצמו. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:28, 14 במרץ 2013 (IST)
::::::::::אני נוטה להצטרף לדעתו של ר'ובן. אלא אם כן זוננשיין יצליח לשכנע אותי חזרה.. (זה יכול להיות גם יוצר הקטגוריה 'הוגה בתורה', או שאולי הוא באמצע ללמוד...) [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 14:44, 14 במרץ 2013 (IST)
::::::::::ובהזדמנות זו נקרא קודש (מלשון קריאה קדושה) לשאר החב"דפדים, הישנים והרדומים להצטרף לדיון הסוער ולהכריע את הכף לטובת.. חב"דפדיה! [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 14:44, 14 במרץ 2013 (IST)
עקרונית, אני מסכים עם ר'ובן שהפסקה 'אפיזודות ממהלך החלוקה' אינה מתאימה בגוף הערך, אבל אין זה אומר כלל וכלל שיש לוותר על הערך. ייתכן אמנם שקונטרסים מסויימים לא יזכו לערך, אבל מלבד הערך על חלוקות הדולרים, ברי לי למעלה מכל ספק שיש להוסיף ערך על חלוקת לעקאח (למה הרבי מחלק? באיזה הזדמנויות, מקפידים לא למכור לגוי, ועוד. כמובן בהשמטת כל סיפורי הניסים והנפלאות שהיו במהלך החלוקות), וכן על קונטרסים '''מיוחדים''' (לדוגמא, הקונטרס 'ואתה תצוה' ודאי זכאי לערך, וזאת מכיון שהוא היה הקונטרס האחרון לעת עתה). בא נסכם את דעתי באופן כזה: אין ענין לפתוח ערך על כל שנה בהיסטוריה היהודית, אלא אם כן התרחש בה משהו מיוחד. נכון? - גם אין ענין לכתוב על כל חלוקה, אלא אם כן היא היתה חלוקה '''מיוחדת'''. ואכן, היו הרבה חלוקות מיוחדות, כמו הפעם הראשונה והאחרונה, ועוד כמה פעמים באמצע. מי שינסה לחקור כל חלוקה, יגלה ויווכח שאכן יש הרבה מה לכתוב עליו. אבל כל עוד שלא - אז אכן הערך ראוי להיגנז בארגז החול עד שהוא יהיה ערך ולא גיבוב של מספר פיסקאות. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 16:01, 14 במרץ 2013 (IST)
:אוקיי, אז אני מקציב 12 שעות להתנגדות. אם אין התנגדות אני מוחק את עניין האפיזודות מהערכים המדוברים. אם מישהו רוצה לשלב את הדברים בתוך הטקסט עצמו בצורה שתתקבל - יבורך. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 22:42, 14 במרץ 2013 (IST)
::לסיכום הדיון ה'ארוך ארוך' הזה: מלבד ר'ובן כולם (3) בעד להשאיר את הערכים '''המיוחדים''' האלו. אם כן - משאירים. הצעה יפה שעלתה במהלך הדיון, לעשות ערך נוסף שיכלול את כל החלוקות - ושם להכניס 'ערכים מורחבים'. זה אגב, יכול לצאת ערך מאוד מאוד יפה.
::אם מישהו חושב שטעיתי באחד הדברים האחרונים הוא מוזמן להביע את דעתו ולפתוח שוב את הדיון(..). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 22:42, 14 במרץ 2013 (IST)

===אפיזודות ממהלך החלוקות===
בערכים [[ושבתי בשלום תשל"ח]] ו [[מאמר 'ושאבתם מים בששון']] יש פסקה 'אפיזודות'. הפסקה נולדה כשעשיתי עריכה ל[[ושבתי בשלום תשל"ח|ערך הראשון]], אז לא ידעתי איפה להכניס את התוכן הכתוב שם. אח"כ ראיתי שעשו את זה גם ב[[מאמר 'ושאבתם מים בששון'|ערך השני]].
הדבר (נראה לי) פשוט ששם הפסקה לא מתאימה ואולי אפילו מצחיקה '''(או שלא?)'''. יש לכם רעיון אחר, באיזו פסקה להכניס את זה, או אולי בכלל למחוק את כל התוכן הכתוב שם? ({{כתב קטן|בכתב קטן נוסיף שזה אפילו ממש כמו יומן, ויש מקום קטן לדעתו של ר'ובן (ובהסתייגות, שאולי במקומות מסוג זה כן יש מקום לאיזשהו יומן), במיתותא ר'ובן)}} [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 09:08, 14 במרץ 2013 (IST)
:כפי שכתבתי בפסקה הקודמת, לענ"ד הפסקה מיותרת בחב"דפדיה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:28, 14 במרץ 2013 (IST)
::עושה רושם שעצבניים קצת עלי, ובכן, ראשית עלי להתנצל בפני כל אלו הכועסים על עמדותיי כאן, אך מה לעשות, זה אני. שנית, בהתאם לבקשה שקיבלתי בדף השיחה שלי הנני מודיע בזאת שאין לי כל מושג איך לקרוא לקטגוריה במקרה ויוחלט להשאירה וברגע יהיה לי אודיע על כך. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:34, 14 במרץ 2013 (IST)
:::חלילה. מלבד עצם זכות תגובתך, סוף סוף יש פה קצת ויכוחים (סליחה, דיונים) תוססים שמשאירים אותנו עירניים... לפני דקות למשל חיללתי כמה דקות לקריאת דיון בויקיפדיה (על הערך חסידות חב"ד) ומאוד נהנתי (מהקריאה, לא מסופו המר). יש שיאמרו שאדרבא, ברוך השם שכאן זה לא כמו שם. אז אני אענה, נכון, ברוך השם. {{קריצה}}. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 14:50, 14 במרץ 2013 (IST)
::::דיברתי אישית עם כל אחד ואחד מהמתדיינים פנים בפנים (חוץ ממך ר'ובן, אני פשוט לא יודע מי אתה...), וכולם אמרו לי שאין להם שום טרוניא עליך כלל וכלל. תנוח דעתך. אדרבה, מוכרחים שיהיו דעות לשתי הצדדים, כדי שהדברים שנעשים יהיו מאוזנים, כך שהתוצאה הסופית תהיה מתאימה באופן כללי לכולם. (וכפי שהשמועה מספרת שהרבי התבטא לגבי ה'נטורי קרתא' ש"אם הם לא היו עושים את זה - אנחנו היינו צריכים לעשות זאת", אז אם אתה לא היית נוקט את העמדה הזו, זה היה צריך להיות מישהו אחר... - וההשוואה כאן היא אך ורק למעליותא, כפשוט!). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:50, 14 במרץ 2013 (IST)
:::::אתה רוצה לומר שכל המתדיינים פה גרים במקום אחד ומתפללים בבית כנסת אחד? לא מה שידוע לי. בכל מקרה, איתי בעצמי עדיין לא דיברת למרות, שלכאורה, אני הכי קרוב פיזית... [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 15:56, 14 במרץ 2013 (IST)
::::::אני רוצה להגיד שאתה מחפש לבלבל את המוח לחבר'ה כאן, ואתה עושה את זה בצורה לא מוצלחת. אז אנא ממך... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 16:01, 14 במרץ 2013 (IST)
:::::::שאני לא יצטרך להתערב.... [[משתמש:הוגה בתורה|מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחרי' - ממכתב כ"ק אד"ש]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 17:30, 14 במרץ 2013 (IST)
::::::::"'''י'''צטרך" - בודאי שלא. אולי "'''א'''צטרך". [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:35, 14 במרץ 2013 (IST)
:::::::::אולי נתגייס כולנו לערוך את הערכים '''הדורשים''' שיפוץ בקטגוריה זו, שלא יראו כיומן ותו לא, ישנם חלוקות מיוחדות שמוכרחות ערך. בנוגע לשאר הערכים שערכם דל בקטגוריה זו, נשאיר להמשך. ישנם ערכים שמוכרחים להיות. [[משתמש:הוגה בתורה|מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחרי' - ממכתב כ"ק אד"ש]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 17:39, 14 במרץ 2013 (IST)
::::::::::לסיכום בעניין ה'אפיזודות' כתבתי בסוף הפסקה הקודמת. ראו שם. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 22:42, 14 במרץ 2013 (IST)

===שם הקטגוריה===
מכיון שהדיון סטה מהשאלה המקורית שלו, אני יוצר 'שבירה' נוספת: מה דעתכם על שם הקטגוריה. שנוזל הציע בתחילת הדיון לקרוא לו 'חלוקות מידי אדמו"ר שליט"א'. אני {{בעד}}. יש למישהו רעיון אחר יותר טוב? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 16:01, 14 במרץ 2013 (IST)
*{{נמנע}}. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 16:04, 14 במרץ 2013 (IST)
*אני {{בעד}}. [[משתמש:הוגה בתורה|מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחרי' - ממכתב כ"ק אד"ש]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 17:28, 14 במרץ 2013 (IST)
*{{בעד}} - אבל נראה לי שאפשר למצוא משהו יותר יפה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 22:42, 14 במרץ 2013 (IST)
:::{{כתב קטן|אני לא מבין מה הטעם לפתוח שוב פעם את הדיון אחרי שהיתה הכרעה, והיא כבר בוצעה היום בבוקר. בכל אופן, אנחנו לא מחפשים שם מקורי או יפה יותר, אלא מחפשים את השם המבטא הכי נכון את הערך/הקטגוריה, ונראה לי שמהבחינה הזו השם שנבחר ממצה את הפרמטרים, וממילא במקום להתדיין שעות על גבי שעות, אפשר פשוט להשקיע בכתיבת ועריכת ערכים נוספים. זו רק דעתי.}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בניסן ה'תשע"ג • 00:04, 16 במרץ 2013 (IST)
::::{{כתב קטן|באמת לא פתחו אותו שוב. סתם נזכרת בו.}} [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ו' בניסן ה'תשע"ג 04:37, 17 במרץ 2013 (IST)

==התייחסות אחידה לרבי==
===דיון===
אולי הגיע הזמן לקבוע באופן אחיד וסופי איך מציינים את שמו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]]? זה כמובן אחד הביטויים הכי נפוצים כאן, וכל אחד כותב אותו איך שעולה על דעתו. לדעתי יש לכתוב פשוט "[[אדמו"ר שליט"א]]" בשם הערך בנושא, אלא שאולי יש להוסיף גם "[[מלך המשיח]]". {{שכח לחתום|יוסי ג.}}
:ב[http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94 דף המדיניות של חב"דפדיה] כתוב שבכל הערכים אין להקפיד על כתיבת תוארים על הרבי (דהיינו: מלך המשיח/שליט"א/שיל"ו), והסברים וביטויים אלו יופיעו בערך אודות הרבי שליט"א מלך המשיח שיחיה נצח סלה ועד בלי שום הפסקה בינתיים ובלי שום שינוי דגניזה. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:40, 15 במרץ 2013 (IST)
::ובכל זאת כדאי אחידות. אני חושב פשוט - [[הרבי]]. למרות שעד עכשיו כתבתי כל פעם אחרת. אני נמנע מ[[אדמו"ר שליט"א]] מאותה הסיבה שאני מעדיף [[הרבי הריי"צ]] ולא [[אדמו"ר הריי"צ]]. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 04:25, 15 במרץ 2013 (IST)
:::מה הפירוש 'ובכל זאת', זו הרי בדיוק היתה כוונתי. איך הצלחת להבין הפוך. (וכדי שלא יבינו את כוונתי לא נכון, הריני מתכוון בזאת בצורה שאינה משתמעת לב' פנים שאני {{בעד}} לכתוב רק 'הרבי). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 05:59, 15 במרץ 2013 (IST)
::::אופ'ס, סליחה. קראתי מהר והיה נראה לי שאתה כותב שאין להקפיד על כתיבת תוארים, היינו, כל אחד יעשה כטוב בעיניו. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 06:29, 15 במרץ 2013 (IST)
:::::סלחתי כדבריך. להבא - השתדל לקרוא במתינות! [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 06:54, 15 במרץ 2013 (IST)

===הצבעה===
בהתייחסות לרבי שליט"א עולה הצעה ליצור אחידות בערכים ולהשתמש במילה [[הרבי]], ובעניין זה לכתוב על שאר נשיאי חב"ד 'הרבי' ולא 'אדמו"ר' - מלבד בערכים המיוחסים אל כבוד קדושתם.
*{{בעד}} [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 06:29, 15 במרץ 2013 (IST)
*{{בעד}}. {{כתב קטן|אגב, אם בוט ההחלפות עדיין עובד, ברגע שיוכרע הדיון אפשר להוסיף לשם את "אדמו"ר שליט"א", ושלל ההטיות הנלוות}}. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 06:54, 15 במרץ 2013 (IST)
*{{בעד}} לכתוב רק "הרבי", בנוגע לשאר הרביים נראה לי שאין הבדל גדול בין אדמו"ר ה... להרבי ה... [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 11:33, 15 במרץ 2013 (IST)
::לזוננשיין: מבחינה הטכנית הבוט אכן עובד, אך הבעיה היא שצריך מידע טכני רב להפעיל אותו, ואין מישהו בסביבה שיודע, ככל הנראה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 06:01, 17 במרץ 2013 (IST)
:::א. ידע טכני באיזה תחום. ב. ועד כמה זה מסובך מאחד עד עשר ללמוד את זה? ג. מי כן יודע מבין כל המשתמשים בחב"דפדיה. ד. מדובר על עבודה שוטפת בשביל שהוא יעבוד, או ביקור קצר פעם בכמה חודשים לעדכן את בקשותינו להחלפות האמורות להתבצע? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' בניסן ה'תשע"ג • 06:12, 17 במרץ 2013 (IST)
::::א. ב. ידע טכני בתוכנת ויקי (פרטים בויקיפדיה, למי שסובר שאין בעיה לגלוש שם). אני אישית השקעתי שעות רבות מזמני, בעבר, ללמוד את המקצוע, ונכשלתי. זה פשוט מסובך מאוד. ג. משתמש:ישראל. זהותו ידועה למשתמש אחר בחב"דפדיה, שכבר ניסה בעבר ליצור קשר עימו, ועד עתה לא נתקבלו כל תוצאות. ד. לאחר שהבוט עובד והתוכנות המבוקשות הופעלו במחשבתו של המפעיל, אין צורך להשקיע זמן רב. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 06:33, 17 במרץ 2013 (IST)
:::::תודה על המידע. א-ב. אין לי גישה. אשמח אם תעתיק בשבילי את המידע הרלוונטי ותשלח לי באימייל. גם אם אני בעצמי לא אוכל להצליח בזה, אני מכיר בחור צעיר שלומד כעת ב'קבוצה' שלכאורה ישמח לעזור בתחום זה (הוא רשום כמשתמש, אבל לא כך מבקר כאן לאחרונה). ד. התכוונת במחשבו של המפעיל או במחשבתו של המפעיל? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' בניסן ה'תשע"ג • 06:43, 17 במרץ 2013 (IST)

::::::א. ב. שלחתי במייל. ד. במחשבו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 23:44, 18 במרץ 2013 (IST)
:::::::ראיתי. יישר כח. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 01:15, 19 במרץ 2013 (IST)

== למען הסדר הטוב ==

לאחרונה רבו הדיונים באולם זה, וניכר הצורך לסכמם בצורה מסודרת, בעיקר בגלל שדיונים קודמים נזנחו ללא הכרעה למרות שהיו קרובים אליה.

בפסקה הבאה ניצור את סיכומם של הדיונים, למען ההיסטוריה ולמעננו...

===תאריכים לועזיים===
'''נושא הדיון:''' האם יש מקום בויקיפדיה החב"דית לציון אירועים בתאריך לועזי

הסברות בעד: חב"דפדיה נועדה לציבור הרחב, ויש צורך להנגיש את המידע כמה שיותר. רבותינו נשיאנו השתמשו אף הם, בפעמים מסויימות, בתאריכים לועזיים.

הסברות נגד: לא ידוע על חומר שעבר את הגהת הרבי עם תאריך לועזי. כמו כן, הדבר צריך לנגוע לנו, בתור חסידי חב"ד באנציקלופדיה חב"דית.

'''הכרעה:''' 6 תומכים לעומת 1 מתנגדים. הוחלט שהתאריך הלועזי יוכנס (בסוגריים).
:ההכרעה הועברה ל[[עזרה:כללי כתיבה מקובלים]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 21:24, 26 במרץ 2013 (IST)

===ה' אלפים===
'''נושא הדיון:''' כיצד צריכה להיכתב שנה עברית, עם ה' אלפים או בלי.

הסברות: ניתן לראות באופן עקבי ב'אגרות קודש', כי בשנים האחרונות נכתבו השנים עם ה' אלפים. אותו הדבר במאמרים מוגהים שם נכתבו התאריכים עם ה' אלפים.

'''הכרעה:''' 2 תומכים. 0 מתנגדים.
:ההכרעה הועברה ל[[עזרה:כללי כתיבה מקובלים]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 21:20, 26 במרץ 2013 (IST)

===ערכים מומלצים===
'''נושא הדיון:''' חב"דפדיה שוקק חיים, הגיע הזמן לחזור ולהשקיע באיכות ערכים ולהציע אותם לערך מומלץ.

מצטרפים: 5 משתמשים.

'''אתם מוזמנים להתחיל ולהציע!'''

===משתמשים לא פעילים===
'''הדיון:''' למחוק את מספר הרשומים בחב"דפדיה מהעמוד הראשי

הסברות בעד: היחס בין מספר הערכים למספר המשתמשים (שהרבה מהם ספאמרים) הוא מגוחך, ויוצר (בתת מודע עכ"פ) חוסר רצינות

הסברות נגד: מספר משתמשים גבוה, יכול לעשות דווקא רושם חיובי. בנוסף, אדם מתעניין שיכנס לאתר ישמח לדעת כמה משתמשים רשומים יש בו, ובסך הכול הנזק במחיקה יכול להיות גדול יותר.

'''הכרעה:''' 2 תומכים. 2{{הערת שוליים|[[משתמש:שלום]] הביע את דעתו בדף [[שיחת משתמש:שלום|שיחת המשתמש שלו]]}} מתנגדים. '''אין הכרעה'''.

{{כתב קטן|{{הערות שוליים}}}}
:בוצע שינוי ב[[עמוד ראשי]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 21:22, 26 במרץ 2013 (IST)

===קטגוריית חלוקות מידו הק'===
====שם הקטגוריה====
'''הדיון:''' לשנות את שם הקטגוריה ל[[:קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|חלוקות מיד הרבי]].

'''הכרעה:''' 2 תומכים. 0 מתנגדים. 1 נמנעים. הוחלט לשנות את שם הקטגוריה ל[[:קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|חלוקות מיד הרבי]].

{{בוצע}}

====מחיקת הקטגוריה====
'''הדיון:''' חב"דפדיה אינה יומן. האם הקטגוריה הנ"ל נחשבת כיומן ומיועדת למחיקה, או שהחלוקות השונות הם אירועים מיוחדים הראויים לערך.

הסברות בעד: הערכים דלים, בלי תוכן אנציקלופדי. הם נראים יותר כמו יומן, ואין צורך לפתוח ערכים על מאמרי חסידות.

הסברות נגד: אירועי החלוקה מיוחדים, וראויים לערך. הערכים עצמם עם אופציה לערכים עשירים בתוכן.

'''הכרעה:''' 1 תומכים. 3 מתנגדים. הוחלט להשאיר את הקטגוריה, אך יחד עם זאת להשקיע בערכים כדי שאכן יהיו ראויים לערך. בנוסף, מומלץ לפתוח ערך חדש הכולל את כל החלוקות עם הפניה לערכים מורחבים.

====אפיזודות ממהלך החלוקות====
'''הדיון:''' לכאורה אין מקום לדבר כזה באנציקלופדיה. זה אף מגוחך.

'''הכרעה:''' 4 תומכים. 0 מתנגדים. הוחלט למחוק את הפסקאות 'אפיזודות' מהערכים בקטגוריה הנ"ל.

===התייחסות אחידה לרבי===
'''הדיון:''' ליצור אחידות בהתייחסות אל הרבי שליט"א. ההצעה שעלתה: [[הרבי]].

'''הכרעה:''' 3 תומכים. 0 מתנגדים. הוחלט לכתוב '''הרבי''' בלבד. לא כולל דפי שיחה והערך [[אדמו"ר שליט"א]] עצמו.

===הכרת הטוב===
והריני בזה בשם כל החב"דפדיה להכיר טובה לשנוזל על מאמציו הרבים לתרום לחב"דפדיה, להחיות את המקום, ולשמור על סדר הגיוני בכל המתרחש. חזק ואמץ! חיילך לאורייתא! [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 07:40, 15 במרץ 2013 (IST)
:מצטרף.

== מיזם להרחבת הקטגוריה 'ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א' והשבחת הערכים ==

הקטגוריה [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] לא שווה את קיומה במצבה הנוכחי, וכרגע יש ערך אחד בלבד, שלא ראוי להישרדות. הספר 'היכל הנגינה' של '[[היכל מנחם]]' הוא ספר נפלא שמיועד במיוחד בשביל זה.

לקראת [[י"א ניסן]] ההולך וקרב, ובחירת הניגון החדש לשנה זו (קי"ב), מן הראוי להרחיב ולשבח את הקטגוריה.

[[תמים]] עם מעט זמן ב'[[בין הזמנים]]' נקרא להצטרף ליוזמה [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ד' בניסן ה'תשע"ג 23:33, 15 במרץ 2013 (IST)

:ברמת העיקרון אני אתך לגמרי, אבל כשאתה פותח מיזם, מן הראוי היה לקבוע דרכי פעולה, קווים מתווים כלליים איך כל ערך אמור להיראות (כותרות, כותרות משנה וכו'), איזה פרטים חייבים להופיע בכל ערך, תאריך יעד לסיום המיזם, ועוד. אחרת - זו סתם הצעה שעלתה, וח"ו תשקע בתהום אבדון הנשיה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בניסן ה'תשע"ג • 00:10, 16 במרץ 2013 (IST)
::א'- גם אני מסכים ברמת העיקרון, אבל עיון קל בדף [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה]] מגלה לי רשימה של שישה מיזמים שלא הושלמו ומשום מה הם תחת הכותרת מיזמים פעילים, והעצוב ביותר הוא הראשון "מיזם לערכים מומלצים" שבאם מישהו אינו יודע - קיים רק אחד כזה בחב"דפדיה, לענ"ד עדיף יותר להשקיע בכוון של השבחת ערכים. ב'- המציאות כאן הוחיכה שרק התלבשות של מישהו על נושא מסויים בלא להרפות יכולה לשפר במשהו ולא הסכמה כללית שבדרך כלל אינה מתבצעת בפועל. ג'- שבוע טוב. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:06, 16 במרץ 2013 (IST)
:::'מיזמים פעילים' אין פירושם שהם פעילים 24 שעות ביממה ו-30 ימים בחודש, אלא שהם עדיין לא הושלמו. לכך שהמיזם בו אנו עוסקים כעת לא הושלם - יש מספר סיבות, ובראשם - שהמיזם הזה לא יסתיים לעולם כל עוד שנוספים ערכים חדשים, וכאלה תמיד יהיו...
:::מי שיכול אולי לסייע למיזם לפעול באופן עקבי ורציף יותר זה שאתה ואני נצטרך באופן מאסיבי. רק שבשביל זה דרושה גננת שתפעיל אותנו בצורה ממוקדת... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' בניסן ה'תשע"ג • 02:36, 17 במרץ 2013 (IST)
::::אם היה לי את הספר בהישג יד, הייתי מתווה את דרכי הפעולה לפי הכתוב בו. אם היה לי את הספר בהישג יד אולי הייתי עושה זאת בעצמי. אם זוננשיין ידאג לי לספר, אולי נגייס עוד אחד ונעשה זאת בשיתוף - במטרה לסיים עד י"א ניסן. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ו' בניסן ה'תשע"ג 04:42, 17 במרץ 2013 (IST)
:::::עד לפני שבועות לא רבים הספר נח לו אחר כבוד בספרייתי, אך אז סיימתי לקרוא בו, וארזתי אותו בקרטון. כרגע, בשביל להשאיל לך את הספר אני צריך לפתוח שש קרטונים (כן ירבו...), לנבור בתוכם, ולמצוא את הספר. לא נראה לי שאני הולך לעשות את זה, עכ"פ, לא בטווח הקרוב. {{קריצה}}. אם זה היה ספר אחר, הייתי מוכן שתקנה אותו בשבילי, ובסיום העבודה תביא לי אותו, אבל היום וכבר יש לי את הספר - גם האפשרות הזו אינה רלוונטית. אולי יש בגצעל'ס שול. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' בניסן ה'תשע"ג • 06:05, 17 במרץ 2013 (IST)

חזרה לעניינינו: זוננשיין, יזם פעיל פירושו שהוא פעיל ומשהו זז שם, המיזם המדובר לא זז, יש רק ערך מומלץ אחד בחב"דפדיה וזה - לצערנו - לא הערך על הרבי, ולא צריך גננת שתפעיל אותנו, עלינו לקבוע יעד ולהגיע אליו, כדאי לקרא את הקריטוריונים לערך מומלץ, להתלבש על ערך טוב ולהתאים אותו לקריטוריונים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 16:24, 17 במרץ 2013 (IST)

==אירועים חב"דיים==
המצב כעת הוא שבדפי התאריכים (הימים החודש, והשנים), מצויינים רק אירועים גדולים בלוח השנה החב"די, אך לא הולדתו/פטירתו של כל חב"דניק (שיש עליו ערך), ואף לא אירועים בסדר גודל קטן יותר (דוגמת סיום המחזור הראשון של הרמב"ם, חנוכתו של בית הכנסת בית מנחם, ועוד ועוד). לעומת זאת, מופיעים תאריכים רבים ו'שוליים', שלכאורה אין להם קשר לאנציקלופדיה חב"דית. השאלה היא בשתיים: א. האם באמת פטירתו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא בט"ו אייר של שנת תר"ט אמורה להופיע בחב"דפדיה? ב. האם ובאיזו מידה אמורים להופיע אירועים חב"דיים (אפילו הולדתו של אסף פרומר ומינויו של הרב ברוין כרב שכונת קראון הייטס אמורים להופיע?). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' בניסן ה'תשע"ג • 12:17, 17 במרץ 2013 (IST)

===דיון:אישים חב"דיים===
:לדעתי הרעיון טוב, בנוגע לחסידים בדורנו זה מעט מסובך יותר לקבוע מי בדיוק מספיק חשוב ומי לא כך שלדעתי עדיף לע"ע לא להכניס לשם חסידים מהדור השביעי. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 16:27, 17 במרץ 2013 (IST)
::נראה לי שלהכניס בערך של השנה את אותם חסידים שנפטרו באותה שנה זהו דבר מבורך ומועיל מאוד (גם חסידי הדור השביעי). לגבי שאר האירועים אני חושב שכל אירוע לגופו וקשה לקבוע בזה 'מסמרות'. --[[משתמש:חיים חן|חיים חן]] - [[שיחת משתמש:חיים חן|שיחה]] 22:24, 17 במרץ 2013 (IST)
:::סיום מחזור הספר הראשון של הרמב"ם אכן צריך להופיע, וכך גם חנוכת 'בית מנחם'. פטירתו של רבי חיים מאיר ממש לא (גם אם יש עליו ערך). נראה לי שחבל על הזמן להתחיל להכניס אין סוף תאריכים, אלא תוך כדי עבודה אפשר לעדכן. לגבי חסידים, אני מצטרף לדעתו של [[משתמש:חיים חן]]. (כמובן שלא כל חב"דניק). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ו' בניסן ה'תשע"ג 23:20, 17 במרץ 2013 (IST)
::::לדעתי יש טעם לשבח לציין פטירת אדמורי"ם וגדולי התורה והחסידות (לא להשקיע בזה הרבה זמן, אבל אלו שכתובים ודאי לא למחוק). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 02:02, 18 במרץ 2013 (IST)
:::::אם אנסה לסכם את דבריכים, הרי שלטענתכם יש הסכמה כוללת לציין (בפרופורציות ההגיוניות כמובן) הולדתם ופטירתם של חסידים. עדיין לא שמעתי כאן דעות לגבי ציון אירועים חב"דיים. הרי אם כל כתבה חדשותית שמופיעה בחב"ד אינפו תצויין - לא נמצא את ידינו ואת רגלינו. אשמח לשמוע את דעתכם. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ז' בניסן ה'תשע"ג • 03:24, 18 במרץ 2013 (IST)

===דיון:אירועים חב"דיים===
אירועים מיוחדים במינם. אולי כדאי לנסח פרמטרים לציון אירועים [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ז' בניסן ה'תשע"ג 06:40, 18 במרץ 2013 (IST)
:לענ"ד רק אירועים מאוד מיוחדים צריכים להכנס. כמו כן, כיון שקשה לחלק בין כל חב"דניק פשוט למישהו חשוב אני מעדיף שיכניסו רק חסידים מהדורות הקודמים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:49, 18 במרץ 2013 (IST)
::רוב'ן, מה אתה מגיר כאירועים "'''מאוד מיוחדים'''"? - רציחתם של בני הזוג הולצברג בבומביי הוא ללא ספק אירוע שיש לציין, הכנסת ספר תורה לקהילה מסויימת - ודאי שלא. השאלה שאני מנסה לברר כעת היא היכן הגבול עובר, ובשביל זה אני צריך שתגדיר יותר מדוייק מה נחשב לדעתך אירוע מאוד מיוחד. תודה מראש על השתתפותך בדיון. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ז' בניסן ה'תשע"ג • 15:42, 18 במרץ 2013 (IST)
:::א'- אין צורך להודות על השתתפות בדיון. ב'- לא יודע כיצד להגדיר משהו חשוב מאוד, אך נראה לי שזה צריך להיות המאורעות המרכזיים של השנה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 15:51, 18 במרץ 2013 (IST)
::::מה קורה? צריך לגבש מדיניות ברורה בזה! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 05:05, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::אולי נעבוד לפי מבחן התוצאה? הרי בסופו של דבר מדובר בערך על התאריך ולא על האירועים הפרטיים האלו ולכן אולי יש לחשוב על חשיבות האירוע בשנה הספציפית הזו. די ברור שבשנת תשנ"ב אירועים יתקשו יותר לקבל תשומת לב מאשר בשנת בשכ"ב.
:::::לסיכום דעתי: בשנה "מעניינת" יותר ייכנסו רק אירועים גדולים יותר ובשנים "משעממות" יוכנסו גם אירועים קטנים יחסית. הבעיה בשיטה זו היא שזה נותן הרבה מאוד מקום לדעתו האישית של הכותב וקשה מאוד לקבוע כללים ברורים, מצד שני זה נותן בהחלט כיוון.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:28, 20 במרץ 2013 (IST)
::::::לא שייך לקבוע בזה מסמרות. כיוון שאנו 'חב"ד'-פדיה, היינו אנצקלופדיה שהיא לכלל אנ"ש, הרי כל אירוע שיעניין אחוזים נרחבים מאנ"ש - זכאי לציון. אולי כדאי פשוט לדבר על דוגמאות ע"מ שהכוונה תובן. אזכיר לדוג': הסאטלייט בתשנ"ו; מבצע 'אייכה' תשע"א, אלו אירועים שהיו מדוברים פחות או יותר ברובא דאנ"ש, ככל שהאירוע היה אז פחות מדובר באחוזים נרחבים - הוא גם היום פחות מענייין, וממילא לא זכאי לאיזכור. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==צירוף אנ"שים נוספים לפעול בחב"דפדיה==
בעבר, היתה יוזמה לפרסם מפעם לפעם בשבועון 'בית משיח' ובאתר חב"ד אינפו על פעולותיה של חב"דפדיה, ולקרוא לאנ"שים נוספים להצטרף למיזם אדיר זה. ([[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3#מודעת הדירבון - סופי|ראה כאן]]). למיטב זכרוני (למרות שאינני נמנה על הקוראים הקבועים של חב"ד אינפו, ואף לא של שבועון בית משיח, ואעפ"כ) לא היו פרסומות בסגנון הזה במשך שלושת השנים האחרונות, וחבל.

השאלה העיקרית היא האם באמת מודעות ופרסומות שכאלו גורמות לאנשים נוספים להצטרף, או שרק פעולות 'אחד על אחד' באופן ד'אישית לוחצת' עוזרות לצרף אנשים נוספים למעגל התורמים והעוסקים במלאכת הקודש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 06:03, 19 במרץ 2013 (IST)

:מנסיון - כמובן שיותר מפעולות אישיות (כפעולותיו של זוננשיין וחבריו, תשואות ח"ח) אך גם כתוצאה מפרסומים בחב"ד אינפו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 06:05, 19 במרץ 2013 (IST)

::ובשבועון בית משיח? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 06:51, 19 במרץ 2013 (IST)
:::לגבי ידיעות לאתר אינפו: רשאית, על כל ערך מומלץ כדאי להעלות ידיעה. בנוסף, על מספר צפיות/כניסות לאתר (עשו פעמיים בעבר ב6 מליון וב-9 מליון). דבר שיעשה שטורעם גדול. אחרי שיש ידיעה באינפו אפשר להכניס על בסיסה ידיעה לבית משיח. או, אולי, כתבה מקיפה על האתר. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ח' בניסן ה'תשע"ג 07:43, 19 במרץ 2013 (IST)
::::אפשר לבקש ממי שעשה את הכתבה על קופת בחורים לקראת פורים שיעשה על האתר. אולי אני לא מכיר בכוחו של אינפו, אבל משום מה לא נראה לי שזה ימשוך אנשים להשקיע, אולי באופן חד פעמי. זה נראה לי משדר חוסר רצינות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 08:06, 19 במרץ 2013 (IST)
:::::למה חוסר רצינות? ונראה לך שכל ידיעה שמעלה איש בית חב"ד לאינפו שולחת אליו עשרות צ'קים? [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ח' בניסן ה'תשע"ג 08:10, 19 במרץ 2013 (IST)
::::::לעניות דעתי, פרסום בבית משיח יהיה פחות אפקטיבי לעומת אינפו, כי בין קוראי בית משיח, אחוז גדול יותר לא מתעסקים במחשוב אינטרנט וכו'. מאידך כתבה שמסבירה ומפרטת על האתר, על תפוצתו ומעלותיו, זה רעיון מצויין שיפרסם אותנו, וגם יכול לתת חשק לאנשים להצטרף למיזם, ברגע שהם יבינו את עוצמתו והיקפו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 15:02, 19 במרץ 2013 (IST)
:::::::ועוד והוא העיקר, שבפרסום בבית משיח אפשר להעביר את הנקודה המרכזית שמרתיעה כל כך הרבה אנשים מלתרום - זה קל ופשוט מאין כמוהו. רק תנסו ותיווכחו. בכתבה אפשר לספר כביכול בשם אחד מהניקים או אפילו בשמו של אחד מהמשתמשים הרציניים שיתנדב לחשוף את זהותו בפומבי, בו הוא מספר (כביכול) איך בהתחלה הוא לא הסתדר וחשש וכו', אבל הוא פתאום קלט - כשהוא רק ניסה - עד כמה זה פשוט וכו'. בכל אופן, מי אמור לקחת על עצמו את הפרוייקט? (כולל הרעיון של שנוזל לקמן). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 15:52, 19 במרץ 2013 (IST)

===רעיון מטורף!===
אתם מוזמנים להאיר ולומר שאני טועה בטירוף.

חב"דפדיה מנוהל (בצורה רשמית עכ"פ) תחת האתר [[חב"ד אינפו]] ({{חב"ד אינפו}}). חשבתי על רעיון, שכבר עומד זמן רב במוחי ועדיין לא יצא לי להעלות אותו לפניכם, שבסוף כל כתבה באתר יהיה קישור (כמו תוויות) לערך המתאים בחב"דפדיה. זה ייתן עוד אלפים רבים של כניסות לאתר חב"דפדיה, ובהחלט יכול לגרום לאנשים להירשם ולתרום. מספיק שמנהל בית חב"ד מעלה ידיעה לאתר ורואה שהקישור לערך שלו נמצא באדום... תחשבו על זה, תדמיינו את זה פועל, ותראו שזה מעשי, כדאי ושווה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ח' בניסן ה'תשע"ג 07:41, 19 במרץ 2013 (IST)
:א. רעיון כזה 'מטורף', ראוי לקבל כותרת בפני עצמו. ב. זה רעיון מאוד חזק ומקורי, אבל הוא דורש שיתוף פעולה מלא מצד עורכי אתר חב"ד אינפו (בכל כתבה צריך להחליט מחדש איזה ערך הכי מתאים לקשר אליו). ג. אתה לא חושש מכך שבעקבות הרעיון שלך יהיו יותר משתמשים רשומים מאשר ערכים? {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 08:01, 19 במרץ 2013 (IST)
::בתקופה הראשונה להקמת חב"דפדיה היה כמה ידיעות עם יותר מזה, שכל מושג שהוזכר בכתבה שהיה לו ערך בחב"דפדיה - היה עם קישור לערך המתאים. (תעשו חיפוש של התווים '[[' באתר ותראו) אחרי זה מישהו באתר ירד מזה...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::אם כך זה רק מחזק את דבריו של שנוזל, שהדבר אכן אפשרי ואם כך - כדאי לפנות לאחראים, על מנת שידאגו שהענין יבוצע על הצד הטוב ביותר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 17:47, 19 במרץ 2013 (IST)
::::אפשר להבין מאוד את אותו אחד מהאתר שירד מזה. זה לא נורמלי שכל מילה באתר תהיה מקושרת לדפים בפדיה. זה מציק לעין הקורא, והאתר לא בנוי לזה. אני מתכוון שיהיה קישור בסוף הכתבה, ולא לכל מילה, אלא לנשוא הכתבה. לדוגמא, אם יש כתבה על התוועדות ה' טבת של '[[התאחדות החסידים]]' אז יהיה קישור (שורה מעל התוויות) ל[[התוועדות]]; [[ה' טבת]]; [[דידן נצח]]; [[התאחדות החסידים]], או אם הועלתה ידיעה על [[קובץ הערות]] חדש שהודפס בישיבה ב[[צפת]], יהיה למטה את הקישורים הבאים: [[קובץ הערות]]; [[הערות התמימים ואנ"ש צפת]]; [[ישיבת חב"ד צפת]]. דבר כזה, לא רק שיציק לקורא, אלא יעניין אותו. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 04:51, 20 במרץ 2013 (IST)

===כתבה לשבועון בית משיח==
שמישהו יתיל טיוטה, ואני ואחרים נגיה בל"נ --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 01:46, 21 במרץ 2013 (IST)
:אוקיי. אני פותח את הכתבה [[משתמש:זוננשיין/ארגז חול|בארגז החול שלי]], כולם מוזמנים להצטרף. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בניסן ה'תשע"ג • 02:18, 21 במרץ 2013 (IST)

== שינויים ==

ביצעתי שינויים בתיבה שבראש השינויים אחרונים (עיצוב, צמצום רוחב התיבה, והוספת שורת מיזמים). הביעו דעתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 06:11, 19 במרץ 2013 (IST)
:וכן הוספתי שורה "מידע" ובו מידע מעניין, ערכים מעניינים (הם ערכים הנצפים ביותר) · סטטיסטיקות (מידע המוכיח את ההצלחה היוצאת מן הכלל של האתר) · דפים ארוכים (שע"פ רוב הם מושלמים ומעניינים) '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 06:26, 19 במרץ 2013 (IST)
::הרעיון חזק מאוד, הביצוע לענ"ד לוקה בחסר. כרגע המצב הוא שהשינויים האחרונים בפועל מופיעים מתחת לאמצע הדף, וזה לא מצב הגיוני ונורמלי. השינויים האחרונים אמורים לתפוס את מרכז הדף. צריך לחשוב איך לצמצם למינימום האפשרי, ולשמר את הרעיון החזק. מה שעולה בדעתי כרגע זה לצמצם שורה אחת מהתיבה החדשה (אולי לצרף את 'מיזמים' ל'קהילה' וכדו'), ולצמצם את אפשרויות השינויים האחרונים שבד"כ לא משתמשים בהם. יישר כח על המאמץ. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 06:54, 19 במרץ 2013 (IST)
:::נמתין לדיעות נוספות. (אגב, אפשרי לצמצם את הרוחב כמו ב[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D ויקישיבה], אך שם יש רק ארבע שורות ואצלינו חמש, ולדעתי חבל לוותר על אף אחת מהשורות.) '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 07:33, 19 במרץ 2013 (IST)
::::כנ"ל כל דבריו של [[משתמש:זוננשיין]]. א. אולי אפשר לעשות כמו בויקישיבה, בשתי טורים והשורה החמישית תהיה באמצע למטה. ב. כמו שזוננשיין אומר, לאחד שתי שורות. נראה לי הרעיון הא' טוב יותר, והוא יכול לצאת טוב בעיצוב נכון. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ח' בניסן ה'תשע"ג 07:47, 19 במרץ 2013 (IST)
:::::אין אפשרות, לפי הידוע לי, לעשות שורה חמישית באמצע. אגב, במחשבי הדף שינויים אחרונים בויקישיבה מופיע בצורה שאין רואים כלל את רישמת השינויים אחרונים אלא אם כן מטים את הסרגל לכיון מטה. גם אצלכם? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 07:50, 19 במרץ 2013 (IST)
::::::א. אצלי רואים, אבל מתחת לאמצע הדף. מה שכן, הריבוע של ערכים לכתיבה מופיע בשתי שורות בצורה לא יפה (שתי הערכים האחרונים גולשים). או לקצר את רשימת הערכים, או להאריך את התיבה.
::::::ב. אם אי אפשר תיבה באמצע, אולי אפשר תיבה גדולה לכל הרוחב וטקסט באמצע. אולי אפשר לעשות את זה לערכים חסרים, ולהכניס רשימה גדולה שתמלא את כל הריבוע.
::::::ג. לא כדאי להוריד את האפשרויות בשינויים האחרונים, כיוון שהם קצת כן שימושיים, וגם אם לא, חבל על שלא תהיה האפשרות בכלל.
:::::: [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ח' בניסן ה'תשע"ג 07:55, 19 במרץ 2013 (IST)
:::::::אצלי ב"ה לא רואים בכלל את האתר. רק חב"דפדיה, חב"ד בישראל, בית משיח, בנק אוף אמריקה, ואימיילים (ולכן כל כך קשה לי לכתוב ערכים תכניים שאני לא מכיר...). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 08:04, 19 במרץ 2013 (IST)
:::::א. מעניין, אצלי רואים הכל בשורה אחת (בחב"דפדיה, לא בויקישיבה כמובן).
:::::ב. לדעתי יותר "פענצי" כך. אין אפשרות טכנית שהטקסט יהיה באמצע, וממילא האפשרות האחרת שהטקסט ישאר בצד ימין והריבוע על כל הרוחב - אינו נראה לי יפה.
::::ג. זהו בדיוק דעתי.
:::::לזוננשין: אין זה אתר פסול כלל, הוא אתר תורני ונקי בהחלט, אתר מעולה! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 08:32, 19 במרץ 2013 (IST)
::::::לענ"ד פשוט כדאי להסיר את השורה מידע והכל יבוא על מקומו בשלום. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:46, 19 במרץ 2013 (IST)
:::::::דבר ראשון יש"כ שלום, זה רעיון מעולה! לגבי הצעות שיפור. לדעתי כדאי לאחד את השורה: "קהילה אולם דיונים · התוועדות חסידית וירטואלית" עם השורה "מידע סטטיסטיקות · ערכים מעניינים · ערכים ארוכים" לשורה אחת " מידע וקהילה" כמו"כ אפשר ומומלץ להוריד את 'התוועדות חסידית וירטואלית' כיון שהדף אינו פעיל כמעט לחלוטין. אח"כ ניתן יהיה לעשות 2 טורים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 14:38, 19 במרץ 2013 (IST)
:::השאלה העיקרית היא, האם יש עוד כותבים חוץ מזוננשין שחושבים שזה בעייתי שהמסגרת תוספת הרבה מקום יחסית. לדעתי זה נראה טוב מאוד בגרסא הנוכחית, והייתי מעדיף שלא להעתיק מהעיצוב של אתרים אחרים, אלא שיהיה לנו עיצוב עצמאי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 01:01, 20 במרץ 2013 (IST)
::::נראה לי הרעיון של שיע.ק [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 02:16, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::לי אין כל בעיה עם העיצוב הנוחכי, גם בויקיפדיה השינויים האחרונים נמצאים מתחת לחצי... [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:23, 20 במרץ 2013 (IST)

== הערה נחוצה ==

ראשית הבהרה והתנצלות, לא הייתי פעיל כ"כ בימים האחרונים בשל החג הקרב, ובעז"ה מיד לאחריו אשוב לפעילות מלאה. שנית ההערות דלהלן נועדו להניע לפעולה ולכוון אותה לאפיקים מועילים ולא ח"ו להרפות ידיים.

לכל המשתתפים, ותיקים וחדשים שלום. הדברים הבאו נכתבו לי על ידי משתמש חיים נהר, שכרגע אינו פעיל כ"כ בחב"דפדיה, אך הוא רב פעלים, ותק וניסיון בחב"דפדיה (מפעיל מערכת). אנא קחו לתשומת לבכם, כמובן שאין המטרה לזלזל ח"ו, אלא פשוט להצביע על העובדות וההיסטוריה, ולסייע לנו לעשות את מה שבאמת אנחנו רוצים. והמעשה הוא העיקר - שזמננו ינוצל כאן.
צטוט (ערוך, ובהשמטת תגובותי):
:אני רואה שפעיל מאוד בחב"דפדיה, ב"ה.‬
::‫חבל שרוב האנרגיה מתבזבת לטחון מים טחונים..‬
:::העניין הוא שזמנם הפנוי של המשתמשים מוגבל הרבה יותר ממה שהם חושבים. הדבר נכון גם לגבי מוטיביציה‬
‫עצתי שתמקד אותם בכתיבת ערכים.‬ ‫זה המדד היחיד שהוכיח ומוכיח את עצמו. הערכים שכתבתי נצפו בידי מליוני אנשים. הדיונים, הרבה פחות...‬
::::עדיף שכל משתמש ישפר או יכתוב ערך או שניים בעלי תוכן, מאשר עשר התארגנויות וכו'.
:::::אגב, הנקודה האמורה - התבזבזות על דיונים - היא בעייתה המרכזית של ויקי בעברית (הם בדקו זאת עם תוכנות של תנועה בדפים שאינם ערכים לעומת ערכים ונדהמו. עיי"ש) וגם אנו סובלים כעת מזה, קצת מחמיא אולי, אבל אין לנו את היתרון של מאגר גדול וקבוצת כותבים אדוקה כבוויקי.‬
סוף ציטוט. חיים אם יש לך עוד מה לומר אתה מוזמן להוסיף, בעצם לא! די לדיונים קדימה לעבודה, אם יש לך זמן נצל אותו לכתיבה במרחב הערכים {{חיוך}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 11:43, 20 במרץ 2013 (IST)
::ברשותכם, אקצר: מי שלא נהנה מהשליחות, משקיע בה הרבה פחות. ברגע שיש גם דיונים ערים ומענינים - העסק יותר פעיל ופורח, יותר מענין, ויותר מושף אנשים לכתוב. זה לענ"ד. כמובן שכל אחד צריך לקחת על עצמו מינימום של קביעות בכתיבת ערכים. אני לדוגמא כותב ערך אחד ליום, אבל בהחלט, ככל שיותר 'מענין' פה אני נכנס יותר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:30, 20 במרץ 2013 (IST)
::::כמו זוננשין, מצטרף לכל מילה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 20:10, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::כפי שאני רואה, זה באופנה היום להצטרף. לכן לא נותר לי אלא להצטרף ולהביע את הסכמתי עם הדברים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:16, 20 במרץ 2013 (IST)
::::::אכחכח בגרוני לאור הדברים האחרונים... (עכשיו תגידו: לזה בדיוק התכוונו. נענה לכם: אכן, גם לזה אנחנו התכוונו {{קריצה}}) [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 21:05, 20 במרץ 2013 (IST)
::::::כשמענין, נכנסים! יאלה לעבודה... [[משתמש:הוגה בתורה|די למנוחה - קדימה לעבודה!]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 22:37, 20 במרץ 2013 (IST)

==בקשה נרגשת==
לאחרונה העליתי כמה וכמה וכמה ערכים, אך היות ואין לי גישה חופשית לחב"ד אינפו והדומה - אין בידי אפשרות להעלות תמונות לערכים. ובזאת אני פונה לכל אחד ואחד מאלו שיראו את בקשתי: אליכם תיטוף מלתי ומקלדתי תיזל צוף, עשו כל שביכולתכם להביא לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, '''באמצעות הוספת תמונות לערכים האחרונים''' דביה עסקינן ומניה אזלינן {{כתב קטן|סליחה על הלשון המבולבלת והמליצית. אני עייף...}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בניסן ה'תשע"ג • 10:31, 21 במרץ 2013 (IST)

== שמות הרב ורבי בשמות ערכים ==

אני רוצה לעורר על דבר שכואב לי מאוד כבר תקופה ארוכה. נכון הדבר שחב"דפדיה באה לחקות את רעותיה באינטרנט, ועל בסיס נהדר זה - החיקוי הטכני המושלם שהוא בעצם לא חיקוי אלא מקור (האחרים הם כקליפה המכסה על הפרי ונועדו רק לצורך הקמת חב"דפדיה ואתרים תורנים בודדים נוספים) הוא אכן מושלם, אכן ישנו פרט שלדעתי זה נובע מהאתרים האחרים והוא אי כתיבת הרב ורבי בשמות ערכים. כבר בעבר פעלתי בהסכמת משתמשים אחרים להעברת כל השמות של התנאים והאמוראים ל"רבי". אני חושב שיש עדיין מקום רב לפגם במה שיש ערך "שניאור זלמן מלאדי", אין כזה בן אדם. יש "רבי שניאור זלמן מלאדי". שמות התואר של רבותינו ושל כל רב באשר הוא, הוא חלק בלתי נפרד משמו, ולכן אני חושב שעלינו לנהוג בענין זה כמו השכנים - האתר הנפלא ויקישיבה, שנוהגים גם הם לתת תואר הרב או רבי, לכל אדם שמשמש במשרה רבנית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"ג, למניינם 22:33, 22 במרץ 2013 (IST)

==ליקוטי שיחות==

מה דעתכם על עשיית קטגוריה שבה יהיו ערכים על כל הליקוטי שיחות, ועל כל שיחה תהיה סקירה קצרה, ובאם הי' איזה סיפור בקשר לליקוט זה לציין על כך?
--[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|שיחה]] 22:14, 23 במרץ 2013 (IST)
:{{נגד}}. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 23:30, 23 במרץ 2013 (IST)
::רעיון מצויין בעיקרון, אבל לדעתי זה פשוט לא ילך, אלא אם מישהו יקח על עצמו לשבת כמה שבועות (או בעצם חודשים) ולעשות את זה. לקחת בחשבון שמספר השיחות בלקו"ש הוא ארבע ספרתי?! (תזכורת-השוואה - בתורה ישנן ג"ן פרשיות ורק לאחרונה - אם בכלל - סיימו כאן לכתוב על כולן). ובקיצור - {{נגד}} עד שמישהו יקח אחריות כנ"ל.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:51, 24 במרץ 2013 (IST)

==שנים מיוחדות, ותאריכים מיוחדים==

מדוע על [[י"א ניסן]] לדוגמא נכתבו מספר שורות בלבד בקשר לזה שהוא יום הולדת מלכנו, וכן שנים מיוחדות כמו [[שנת התשעים]] לא זכו לכל אזכור בשנים [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]]?

== מחיקת הערך [[קומוניזם]] ==

כנראה שלא שמו לב אך יש למחוק את הערך. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 23:35, 24 במרץ 2013 (IST)
:פנה באופן אישי לאחד ממפעילי המערכת ([[משתמש:שלום]], [[משתמש:שיע.ק]]) [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ד בניסן ה'תשע"ג 01:13, 25 במרץ 2013 (IST)

== העברות דפים ==

אני רוצה לעורר על כך, שזה בעייתי להעביר דפים בצורה של מחיקת התוכן והעתקתו לדף אחר, שכן בצורה כזו נאבדת הסטורית העריכות של דף וממילא הקרדיט לכותבים ויש זה בזה הרבה בעיות. מהיום נקשר בדף השינויים אחרונים לדף [[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]], ובדף זה ירשמו כל הבקשות, להעברת דפים, ולמחיקתם. מפעילי מערכת יפעילו מעקב על הדף ויעבירו /ימחקו את הדפים שכתובים שם. אציין שלדעתי יש לתת לכל עורך פעיל אפשרות להעביר דפים, ואף פעלתי בעבר לכך, אך ההנהלה סירבה לבקשתי. הדבר הוסבר בהסבר (הגיוני אף הוא), כי במיזם (די קטן) כשלנו, יתכן תקופה בה יש פחות פעילים, ובעזרת האפשרות של העברת דפים ניתן לגרום לחורבן שקשה לשחזר בקלות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בניסן ה'תשע"ג, למניינם 09:09, 25 במרץ 2013 (IST)

== לוח מודעות ==

נראה לי שכדאי לפתוח דף בשם 'לוח מודעות' - בו 'יתלו' המשתמשים מודעות שונות (פתקונים). כרגע כל משתמש שיש לו מה לומר כותב זאת באולם הדיונים ונפתח דיון חדש... לפעמים הדברים לא מסובכים ורק רוצים להפנות את תשומת לבם של המשתמשים או להודיע הודעה.

למשל, כש[[משתמש:שיע.ק]] מחפש מתנדב לתבנית "היום יום" הוא לא צריך לפתוח דיון, אלא 'לתלות' פתק ב"לוח המודעות", וכשנפתחת תבנית חדשה היכולה להשביח ערכים, גם אין צורך לפתוח דיון... וכן הלאה וכן הלאה.

תוכלו לראות בעצמכם בויקיפדיה לְמה הדבר משמש ועד כמה הוא מועיל. [[חב"דפדיה:לוח מודעות|יש לך מה לומר?]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ד בניסן ה'תשע"ג 01:41, 25 במרץ 2013 (IST)

{{כתב קטן|'דיון' זה נפתח בקשר לבקשתו של [[משתמש:שלום]] בדף שיחתו.}} {{כתב קטן|[[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ד בניסן ה'תשע"ג 14:00, 25 במרץ 2013 (IST)}}

== ערך להשקעה - בדרך להמלצה ==

במסגרת ה[[תשובה|התעוררות]] האדירה במיזם ה[[חב"ד]]י הגדול ב[[קליפת נוגה|רשת]] - [[חב"דפדיה]], [[חסידים|נקראנו]] לחלץ [[כוחות הנפש|חושים]], ולהשקיע בערכים נבחרים על מנת שנוכל להמליץ עליהם: "ראו ערכים שטיפחנו". בואו נגייס כולנו חושים, ונשקיע בערך [[כפר חב"ד]] שבסיס טוב לו לקראת 'ערך מומלץ'.

ב[[שיחה:כפר חב"ד|דף השיחה של הערך]] אכתוב, תכף, פרטים הדורשים [[קטנות המוחין|לענ"ד]] שיפור - לקראת המלצת הערך. כל אחד מוזמן להגיב, להוסיף , להשמיט, לתקן ולשפר - {{מונחון|עד למטרה הנכספת|גאולה}}. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ד בניסן ה'תשע"ג 14:10, 25 במרץ 2013 (IST)

{{כתב קטן|הודעה זו הייתה צריכה להיכתב ב[[חב"דפדיה:לוח מודעות]]... {{קריצה}}.}} {{כתב קטן|[[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ד בניסן ה'תשע"ג 14:10, 25 במרץ 2013 (IST)}}

== כללים לערך מומלץ ==

לדעתי יש להוסיף לרשימה כלל נוסף [נוסח חלקית מויקיפדיה]:

*כמעט כל ערך ראוי להיכלל כערך מומלץ. עם זאת, יש להימנע להעלות להמלצה ערכים המכילים תוכן שעלול לפגוע במישהו או שהם שנויים במחלוקת על מנת שלא להרתיע אנשים שבאים לעיין בערכים המומלצים.

פסח כשר ושמח. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 23:21, 26 במרץ 2013 (IST)

שיחת משתמש:חיים נהר

2013-03-26T22:14:45Z

חב"ד: ביטול גרסה 128899 של חב"ד (שיחה)

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

== המייל בדף המשתמש שלך ==

תוכל להשתמש בתבנית החדשה. אגב בדף שיחתו של משתמש מסויים, היו פרטים אישיים. למעשה, בויקיפדיה ידוע שאסור לפרסם פרטים אישיים, בפרט של מישהו אחר, וכמובן שכך גם ראוי לנהוג אצלינו. מכיוון שעכשיו אין כל תועלת בפרסום הטלפונים והמילים של הרבנים, מחקתי את הדף ושחזרתי את הגרסא האחרונה בלבד. לא היה לי כוח לחפש את הגרסא שבה היו הפרטים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 00:17, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
:אך היה ניתן לבקש מאותו משתמש, למחוק בעצמו את הפרטים האישיים שכתב.--יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 02:17, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
::אין כאן כל טרוניה כלפי אותו משתמש, שלא עבר על שום כלל כתוב. בסך הכול ניסיתי להסביר את פעולתי (מחיקת הדף ושחזורו). היה רגוע 28 יקר. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 03:46, 1 בדצמבר 2011 (UTC)
:::בינתיים אני לא מקבל ספאמים לכתובת הזו. לגבי הפרטיים האישיים. אם המשתמש עצמו פרסם זאת - אין בכך כל בעיה ואם משתמש אחר פרסם - יש להזהיר את המפרסם באזהרה חמורה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בכסלו ה'תשע"ב 10:12, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
::אני מקווה ש28 לא עוקב אחרי דף השיחה הזה. הוא בסך הכול פרסם מספרי טלפון של הוועד הרוחני של חב"דפדיה לבקשתי, ובכך גרם לנו להתקדם צעד אחד קדימה, כל הכבוד לו. בכל זאת חשבתי שמן הראוי להסתיר את הטלפונים. בכל אופן הצלחה לכולם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 17:19, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
:::אני לא חושב שזו בעיה. בערך [[חב"ד אינפו (אתר)|חב"ד אינפו]] וכן באתר "חב"ד בישראל" מתנוססים שמות חברי הוועדה ואת המספר שלהם, ממש לא קשה להשיג. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' בכסלו ה'תשע"ב 19:18, 3 בדצמבר 2011 (UTC)

== עיטור החב"דפד העסוק ==

עיטור זה ניתן למשתמש שעל אף שהוא מאוד עסוק, הוא מבקר בחב"דפדיה עקב החשיבות הרבה שהוא מקדיש לה!

[[קובץ:כוכב כחול.png‏]]

'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 19:44, 7 בדצמבר 2011 (UTC)
:תודה. מעניין מי לחש לך שהנני עסוק.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בכסלו ה'תשע"ב 16:48, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
::מקורות חסויים.. למה מחקת את התבנית המייל בדף המשתמש? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 19:37, 12 בדצמבר 2011 (UTC)
:::מהנחה שישנם משתמשים שמעתיקים את כתובת הדוא"ל כדי לשלוח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב באדר ה'תשע"ב 10:20, 6 במרץ 2012 (IST)

== שמואל לייב פאריטשער ==

מצטער אבל ב[[שמואל לייב לוין]] הוא לא שמואל לייב מפריטש, בדיוק כמו ש[[בצלאל ווילשאנסקי]] לא נקרא בצלאל מן העיר חרסון אלא צאלקע חרסונער, פשוט כך הוא מכונה, כמו זלמן זזמר וכו', כי אם כך אפשר גם לכתוב '''שמואל אריה מן העירה פאריצ...''' מה שכן אפשר לשנות הכתיב לעברית מודרנית, כ'''שמואל לייב פַּריצֶ'ר''' והדומה [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:21, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
:צודק. מה שגרם לעברת הוא הצורך להבהיר את המשמעות. תיקנתי כהערתך והוספתי הבהרה. לדעתי כך ראוי לעשות בכולם. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בכסלו ה'תשע"ב 08:01, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
::אכן, ידידינו הרב חיים לדעתי כך צריך לעשות, ואגב כאן המקום להציע לבנות סוג של שו"ע (בו נגדיר את כללי הכתיבה בחב"ד פדיה) מה אתה אומר? '''כלל ראשון''': שמות כותבים בכתיב עברי ובאם יש כינוי תרגומו לעברית כתובה מצויה.. (בניקוד במידת הצורך וללא אותיות ניקוד "אידישיות"), מה דעתך? אגב הרבה זמן לא שמענו ממנו... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:57, 13 בדצמבר 2011 (UTC)
:::ראה [[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בכסלו ה'תשע"ב 09:33, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

== פורטל בית רבי ==

בפורטל בית רבי בחלק של האדמו"ר האמצעי מופיעה פעמיים אותה אחת. שרה (השני') בתו, פעם אחת תחת השם שרה ופעם שני' תחת השם (המלא) חנה חיה שרה. לכאו' צריך למחוק את שרה לבד, (כבר יש ערך שרה לבד, זו שנפטרה). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:44, 24 בינואר 2012 (UTC)
:מדובר בשני נשים שונות, חנה חיה שרה נקראה, כפי שכתוב בערך, על שם אחותה שנפטרה בצעירותה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בשבט ה'תשע"ב, למניינם 03:21, 25 בינואר 2012 (UTC)
:: לא הובנתי, בסוף כל ערך מ"בית רבי" יש באקס בית רבי, תחת הרבי האמצעי יש ג' פעמים השם: שרה, שרה וחנה חי' שרה. שרה הא' נפטרה בנעורי' שרה הב' וחנה חיה שרה (הג') זה אותה אחת. וכנראה מכיון שייצרו דף הפני' משרה הב' לחנה חיה שרה, מופיע בבאקס '''פעמיים''' השם שרה ו'''עוד''' פעם א' השם חי' חנה שרה. הפעם אני מקווה שהובנתי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 23:36, 25 בינואר 2012 (UTC)
:::ייש"כ גדול על שימת לב הדקה. תיקנתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בשבט ה'תשע"ב 07:50, 26 בינואר 2012 (UTC)

== תקלה ==

הפתגם היומי מלוח היום יום המופיע בעמוד הראשי, שייך לא' טבת במקום לא' שבט, לטיפולך. --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 22:27, 25 בינואר 2012 (UTC)
:טופל מיידית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 13:18, 29 בינואר 2012 (UTC)

==תיקונים==
שלום רב

אני תיקנתי בערך של האדמו"ר שבג' תמוז הוא נפטר.

למה אתם כותבים ומסלפים "נתכסה הרבי מעינינו" ואפילו אם אתם מאמינים שהאדמו"ר עדיין חי לפחות תכתבו בארוכה את הטקסים והאירועים שהיו אז. הרי לא תכחישו שרבבות חסידי חב"ד השתתפו ב"התכסות" הזאת. אז למה אתם מעלימים את זה לגמרי?

ועוד, בערך של הרב יצחק סולובייציק תיקנתי שהרב הגיב בזלזול, שהרבי אומר על עצמו שהוא המשיח. אתם יכולים לזלזל בזלזול של הרב הנ"ל, אבל אל תסלפו את האמת, ותשימו אור לחושך וחושך לאור. {{אנונימי}}
:א. האם אתה טוען שגם לאחר ג' תמוז ניתן לראות את הרבי?! בערך חסרים הרבה פרטים, בין היתר גם השתלשלות האירועים מאותה תקופה. ב. ההוספה שלך לגבי הזלזול צריכה מקור אמין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 13:46, 29 בינואר 2012 (UTC)
::אתה מנסה גם לסלף מה שאני אומר? לדידי הרבי נפטר בג' תמוז. אבל אני טוען שאפילו לדעת אלו שחושבים שהוא לא נפטר, אז צריך לפחות לתאר את מה שהיה אז, ולא לכתוב רק שלושה מילים "נתכסה הרבי מעינינו". {{אנונימי}}
:::לאט לך. סך הכל זה ניסיון להבין אותך ולהגיע להסמכה. היה כתוב בערך שהרבי התכסה מעינינו ואתה מחקת זאת. עכשיו אני שואל אותך: האם לדעתך זה לא נכון (שלכן מחקת זאת)? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' בשבט ה'תשע"ב 14:42, 29 בינואר 2012 (UTC)
::::ברור שלדעתי זה לא נכון. לדעתי הוא נפטר ולא שהוא התכסה מעינינו. תאמר לי, על אדמו"ר הריי"ץ או הרש"ב או האדמו"ר הזקן אתה גם תכתוב "התכסה מעינינו" או תכתוב "נפטר"? {{אנונימי}}
:::::תינוק ומשחית ולא זקוק למענה. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 21:48, 29 בינואר 2012 (UTC)
::::::על מי אתה כותב תינוק ומשחית? מה שרבותיך לא קראו במשך כל ימי חייהם, אני כבר שניתי ושלשתי. {{אנונימי}}
:::::::בעוד שעל אדמו"ר הריי"צ והרש"ב המונח "נפטר" עולה יפה, הרי שאצל הרבי הוא בעייתי ולא כל כך מסתדר עם כמה טקסטים יהודיים ולכן ישנה עדיפות לניסוח הפחות בעייתי ושעובדתית אין עליו חולק. אגב, אנונימי, האם הינך מכיר את פרידבערג, את רבותיו ואת היקף ידיעותיהם? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בשבט ה'תשע"ב 07:58, 30 בינואר 2012 (UTC)

==מה ענינה של מתקפת הזבל?==
מפריע לראות את השינויים האחרונים... אתה לא יכול לחסום להם את הI.P? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 22:26, 1 בפברואר 2012 (UTC)
:הנושא בטיפול אצל איש הטכני של האתר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בשבט ה'תשע"ב 08:20, 2 בפברואר 2012 (UTC)
::לדעתי עלינו לחסום בתקופה זו אין האפשרות להירשם לאתר, בעקבות שמות המשתמש המרובים של הטרול. אם אין אפשרות טכנית, נעשה זאת ידנית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בשבט ה'תשע"ב, למניינם 09:09, 7 בפברואר 2012 (UTC)
:::הנושא אמור להיות מטופל היום. איך אפשר ידנית לחסום אפשרות הרשמה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בשבט ה'תשע"ב 10:13, 7 בפברואר 2012 (UTC)
::::הכוונה היא לחסום את כל ה"משתמש"ים החדשים שירשמו עד להפסקת המתקפה, לצמיתות. ואנא שים לב למה שביקשתי בדף שיחתו של שיע ק (אודות מחיקת תקציר העריכה האוטומטי) '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בשבט ה'תשע"ב, למניינם 12:38, 7 בפברואר 2012 (UTC)
:::::ההתקפה היא, ככל הנראה, אוטומטית, ובמילא החסימות לא יבטלו אותם, אלא הצוות הטכני של האתר שכבר מודע לבעיה ומטפל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בשבט ה'תשע"ב 14:40, 7 בפברואר 2012 (UTC)
::::::הרשמת משתמשים לא יכולה להיות בצורה אוטומטית מכיוון שיש קוד שצריכים להזין, ומסיבה זו אכן ההשחתה נעשית בשני שלבים: שלב ראשון הרשמה סיטונאית הנעשית '''ידנית''', והשלב השני השחתה '''אוטומטית''' באתרינו ובאתרים נוספים (כמו ויקישיבה). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בשבט ה'תשע"ב, למניינם 14:44, 7 בפברואר 2012 (UTC)
:::::::מאין לך שההרשמה היא ידנית? זה לא אמור להיות בעיה גדולה להתגבר על התרגיל, צריך רק רצון לבנות תוכנה שתעשה זאת ותו לא. לדעתי הכל אוטומטי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בשבט ה'תשע"ב 16:59, 7 בפברואר 2012 (UTC)
::::::::גם להערכתי, ידוע שיש תוכנות עקיפה לזה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:36, 7 בפברואר 2012 (UTC)
:::::::::עדכון: בעקבות דיון באולם הדיונים, הוחלט להסיר זמנית את [[מיוחד:שינויים אחרונים]] מתיבת הכלים. תודה לכל המשתתפים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בשבט ה'תשע"ב, למניינם 19:55, 12 בפברואר 2012 (UTC)
::::שלום. אני חוזר ומבקש למחוק את תקציר העריכה האוטומטי כשמוחקים ערך. זה לא קשה. התקציר העריכה הזה מושחר אוטומטי, וצריך רק ללחוץ על כפתור ה"BAC" שנייה לפני שלוחצים על לחצן המחיקה. כמו כן כמו שהוסבר כמה פעמים, משתמשים כאלו פועלים תחת כתובות פרקוסי וכדאי מאוד לחסום לצמיתות. תודה מראש '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באדר ה'תשע"ב, למניינם 04:38, 4 במרץ 2012 (IST)
:::::עבורי זו בקשה ראשונה וכן, כדי לענות לבקשתך, אצטרך שתסביר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' באדר ה'תשע"ב 19:27, 4 במרץ 2012 (IST)
:::::כתבתי לך במעלה פסקה זו: {{ציטוטון| ואנא שים לב למה שביקשתי בדף שיחתו של שיע ק (אודות מחיקת תקציר העריכה האוטומטי)}}. אתה מוזמן להציץ בכל השיחה שם. גם באולם הדיונים הוסבר בארוכה מהותן של המשחיתים וכתובות הפרקוסי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באדר ה'תשע"ב, למניינם 20:01, 4 במרץ 2012 (IST)
::::::פתחתי דיון על כך באולם דיונים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א באדר ה'תשע"ב 09:24, 5 במרץ 2012 (IST)

== ברכות ==

ברכות לעיצוב החדש.

א. מדוע דף ה'שינויים אחרונים' נעלם מתיבה? מקשה על התיפקוד.

ב. יש רוחח ריק בעמ' הראשי, לא כ"כ אסתטתי.

הצלחה! ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]''' 13:01, 21 בפברואר 2012 (IST)

:תודה. א. ראה [[חב"דפדיה:אולם דיונים#מתקפת השחתות]] ודעתי שם. מעניין, אגב, מה דעתך. ב. זה בעקבות הגדלת האייקונים וגם זה לדעתי אכן גדול מידי, אם כי לפעמים ה"היום יום" יהיה גדול יותר ויהיה מלא יותר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בשבט ה'תשע"ב 13:06, 21 בפברואר 2012 (IST)

== בעניין שליט"א ==

תוכל להמשיך ולענות לי (בדף השיחה של הדף הראשי)?
פסח כשר ושמח [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ד בניסן ה'תשע"ב 05:56, 6 באפריל 2012 (IDT)
:עניתי. מפני טרדות החג נצבר ממני לענות עד עתה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:34, 11 באפריל 2012 (IDT)

== תמונות מחב"דפדיה ==

רציתי לשאול האם מותר לעשות שימוש בתמונות של חב"דפדיה ? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:01, 16 באפריל 2012 (IDT)
:באופן כללי, כן, לאחר ציון קרדיט לחב"דפדיה. באופן פרטי, כדאי לשאול על כל תמונה ומקום הפרסום. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בניסן ה'תשע"ב 15:25, 16 באפריל 2012 (IDT)
::רציתי להעלות תמונות מהערך [[הרגוטשובער]]. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 15:40, 16 באפריל 2012 (IDT)
:::איזה תמונה ולאן? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בניסן ה'תשע"ב 15:43, 16 באפריל 2012 (IDT)
::::סליחה שלא הייתי ברור.. תמונת תואר פניו הראשונה ותמונת הלוויתו לויקיפדיה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 15:45, 16 באפריל 2012 (IDT)
:::::אין בעיה, רק ציין לינק לתמונה בחב"דפדיה וציין את מקורה. כמו"כ השתמש ב"שימוש הוגן" ותו לא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בניסן ה'תשע"ב 15:47, 16 באפריל 2012 (IDT)
::::::א'- גם מקור וגם לינק? וא"כ היכן [בדף השיחה או בהערת שולים]? ומהו שימוש הוגן??[[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 15:49, 16 באפריל 2012 (IDT)
:::::::יש מקום לשניהם. בכל אופן, דין קדימה ללינק. שימוש הוגן אומר שהקובץ מותר לשימוש רק בערך או שניים העוסקים ישירות בנשוא התמונה. עיין בוויקיפדיה בהרחבה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בניסן ה'תשע"ב 11:17, 17 באפריל 2012 (IDT)

== ערך מומלץ ==

הצעתי בדף [[שיחה:משה פיינשטיין]] להפוך את הערך למומלץ, מה דעתך??? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 16:57, 16 באפריל 2012 (IDT)
:אכן, ערך מלא וגדוש.. אך יש לעבור עליו בעיון. לצערי, אין לי כרגע זמן לזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בניסן ה'תשע"ב 11:19, 17 באפריל 2012 (IDT)

== הסרת התאריך ==

הסרתי משום שהוא מופיע כבר בפסקת הפתיח וזה סתם כפילות. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 18:05, 17 באפריל 2012 (IDT)
:כל הפתיח הוא כפילות.. בפתיח מרוכזים פרטי מידע חיוניים ובקורות חיים מפרטים הכל, כולל הנכתב בפתיח. בדיוק כפי תמחוק את תאריך הפטירה בסיבת ההופעה בפתיח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בניסן ה'תשע"ב 12:49, 18 באפריל 2012 (IDT)

== טעות בעמוד הראשי ==

ציינתי בדף השיחה של העמוד הראשי כי יש טעות בתאריך של הרצח בכפר חב"ד, אם תוכל לתקנו--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 13:17, 22 באפריל 2012 (IDT)
:תוכל לתקן זאת בעצמך בדף [[חב"דפדיה:השבוע בימי חב"ד]]. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בניסן ה'תשע"ב 17:02, 22 באפריל 2012 (IDT)
לחצתי על הקישור והגעתי לדף שלא קיים...--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 17:07, 22 באפריל 2012 (IDT)
:סליחה. [[תבנית:השבוע בימי חב"ד]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בניסן ה'תשע"ב 17:09, 22 באפריל 2012 (IDT)
הפעם טעות בפתגם היומי, חשבתי לתקן כנ"ל וגיליתי שאין הרשאה...--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 04:57, 23 באפריל 2012 (IDT)
::אכן צריך בעל הרשאה שישנה ב[[תבנית:היום יום]] מניסן לאייר. למה למצוא יום בחודש הוא יודע לבד ואת החודש לא? זה סתם מסרבל... ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. '''תשע"ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב"ה|קב"ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]]. א' באייר ה'תשע"ב.
:::עדכנתי והסרתי את ההגנה ממשתמשים רשומים. התגית מגדירה חודש בתוספת האותה בי"ת ('''ב'''אייר, לדוגמא) ותבניות היום יום הם ללא בי"ת. אם מישהו יצור הפניות לכל ההיום יום של השנה, לא נצטרך לעדכן כל חודש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"ב 10:36, 23 באפריל 2012 (IDT)
אני חייב להודות שלא בדיוק הבנתי מה צריך לעשות, אם אין מישהו אחר שיעשה זאת אני מוכן, אם רק תסביר לי בדיוק איך ומה--[[משתמש:שמואליק|שמואליק]] - [[שיחת משתמש:שמואליק|שיחה]] 20:29, 23 באפריל 2012 (IDT)

===תבניות היום יום===
::::כרגע ה'היומיומים' מכונים, לדוגמא, '''[[תבנית:היום יום/א' אייר]]'''. כדי שזה יהיה אוטומטי יש צורך ליצור [[עזרה:דף הפניה|הפניות]] ל'''[[תבנית:היום יום/א' באייר]]'''. שים לב ל'''בי"ת''' שהתווספה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' באייר ה'תשע"ב 09:55, 24 באפריל 2012 (IDT)
:::::ישנה הרשאה מיוחדת למפעילי מערכת לעשות העברת דפים, מה שיוצר דף הפניה באופן אוטומטי ומקל באופן משמעותי את העבודה. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. '''תשע"ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב"ה|קב"ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]]. ב' באייר ה'תשע"ב.
::::::השאלה היא האם אכן נכון להעביר את שמותם; מבחינה טכנית ומבחינה תוכנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' באייר ה'תשע"ב 19:44, 24 באפריל 2012 (IDT)
:::::::מקווה שלא עשיתי יותר מדי טעויות. מה לעשות עם אדר של שנה פשוטה?--[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] - ה' באייר ה'תשע"ב. »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]« 02:30, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::::::ייש"כ רב, שמואליק. עבודה מושקעת. כמה שעברתי לא מצאתי טעויות, אך נראה שה"משתנה" מגדיר את חודש סיוון עם שתי ווי"ם, כך שיש ליצור הפניות נוספות, כמו"כ חודש אב מכונה ללא "מנחם". לגבי האדרים, נראה שאיך שעשית זה בסדר, מקסימום נראה באדר איך הוא מגיב. בשנה פשוטה נוסיף באופן ידני גם את ההיום יום של אדר ב'. תודה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' באייר ה'תשע"ב 13:58, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::טעות נוספת: בחודש אדר ב', הפנית להפניה.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' באייר ה'תשע"ב 14:16, 27 באפריל 2012 (IDT)
::::::::::א. אכן הסתפקתי בחודשים הנ"ל, ואף בחודש חשוון הסתפקתי, ע"כ החלטתי להסתמך על התבניות הקיימות, אתקן זאת בהקדם. ב. לא שמתי לב היכן הפניתי להפנייה? --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] - ה' באייר ה'תשע"ב. '''»[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«.''' 22:04, 27 באפריל 2012 (IDT)
:::::::::::א. התבניות נכתבו בכתיב חסר כבמקור ובעברית תיקנית, כשאין ניקוד, כותבים בכתיב מלא. ב. לדוגמא: [[תבנית:היום יום/א' באדר א']] מפנה לעצמה במקום להפנות ל[[תבנית:היום יום/א' אדר א']]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באייר ה'תשע"ב 23:01, 28 באפריל 2012 (IDT)

== ויקיפדיה העברית ==

ישנו עיקרון לא לקשר לויקיפדיה? [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 21:26, 22 באפריל 2012 (IDT)
:ישנו עקרון להמעיט בקישורים מיותרים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בניסן ה'תשע"ב 23:53, 22 באפריל 2012 (IDT)

== בקשר לחב"ד רמת שלמה ==

לעורך הנכבד

האם הספקת כבר לברר את האמת ורק האמת על ערך זה? או שמא יש סיבה מיוחדת שערך זה ישאר מסולף מעוות וכו' בלשון המעטה? --[[מיוחד:תרומות/77.126.72.112|77.126.72.112]] 18:10, 25 באפריל 2012 (IDT)
:הערך הזה מעניין אותי כמו השלג שירד לפני שתי אשתקדים במרכז הארץ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' באייר ה'תשע"ב 20:30, 25 באפריל 2012 (IDT)

מעניין מאוד שבערך שמעניין אותך כשלג אתה מבצע חסימת עריכה ומונע מהמשתמשים לקבל ערכים נכונים וכו????--[[מיוחד:תרומות/77.126.72.112|77.126.72.112]] 08:47, 27 באפריל 2012 (IDT)
:אם כבר מדברים אז נא לדייק: מעניין אותי כשלג של לפני שנתיים במרכז הארץ, שלא ירד. אני מבצע חסימה כשיש מלחמת עריכה. דף השיחה פתוח לדיון ואתם יכולים להתגושש שם עד שתצאו מאפכם. כשתגיעו להסכמה הדדית, נעדכן את הערך בהתאם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' באייר ה'תשע"ב 13:42, 27 באפריל 2012 (IDT)

נניח שהבנתי--[[מיוחד:תרומות/77.126.72.112|77.126.72.112]] 12:46, 1 במאי 2012 (IDT)

== פסיק ==

תפתח כל ספר ותראה שהפסיק מופיע פעמים רבות לפני "ו", סימן הפסיק נועד בעיקר להציב הפסקה קלה בשטף הקריאה, ולכן במקרה דנן נראה לי שהוא צריך להיות שם... --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שני כ"ט אייר ה'תשע"ב, 05:14pm.
:אבל גם תראה שרוב הפעמים אין פסיק לפני הוא"ו, כיוון שרוב המשפטים המפוסקים הם משפטי-כלל, להבדיל ממשפטי-תמורה. בכל מקרה בנדוננו מדובר במשפט כולל, וכדי להבדילו ממשפט תמורה, אין לשים פסיק לפני ו' החיבור שבו (המשפט האחרון הוא דוגמא למשפט תמורה, בו יש להניח פסיק לפני ו' החיבור). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בסיוון ה'תשע"ב 00:22, 22 במאי 2012 (IDT)
::בדיקה מעמיקה יותר גילתה לי שיש לבדוק מרכיבי-משפט נוספים, אותם יש לקחת בחשבון. בכל זאת, הכלל המובא לעיל הוא תדיר יותר בכללי פיסוק ועל היוצא מן הכלל להוכיח את צדקתו. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בסיוון ה'תשע"ב 00:29, 22 במאי 2012 (IDT)
:::אך בכל זאת אני חושב, שיותר חשוב מאשר שיהי' מדויק ע"פ כללי הדיקדוק המעודכנים של האקדמיה ללשון, חשוב שיהי' נוח לקריאה שוטפת. --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שני כ"ט אייר ה'תשע"ב, 05:40pm.
::::א. הכללים דלעיל היו נהוגים אצל גדולי ישראל, מהראשונים ועד האחרונים. עיין קצת בהיסטוריה השפה העברית ותראה שכללי הניקוד נלקחו מהגרמנית ואח"כ עדכנו אותה בהתאם למסורה. לא ההיפך. ב. כל אחד והנוחות שלו. לי, מראה ריבוי הפסיקים שלא במקום, מפריע לקריאה. ג. ועיקר: חב"דפדיה מיועדת עבור דוברי השפה המעודכנת ועלינו להתאים עצמנו לשפתם וכו'. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בסיוון ה'תשע"ב 00:45, 22 במאי 2012 (IDT)
:::::ודווקא לפי הכללים החדשים/ישנים יותר נראה להכניס את הפסיק הנ"ל, ובנדוננו - כשאני באופן אישי קורא את המשפט הנ"ל בקול, אני מוכרח להניח את הפסיק הלז. --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שני כ"ט אייר ה'תשע"ב, 05:49pm.
::::::א. למה? ב. כוונתך שהינך מוכרח לבצע הפסקה בשטף הקריאה, בדיוק מה שעושים כשיש ו' החיבור באמצע משפט. ג. לדעתי בכלל יש צורך לקצר את המשפט הארוך בפתיח ולהסתפק בתאריך פטירה. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בסיוון ה'תשע"ב 00:55, 22 במאי 2012 (IDT)
:::::::א. צודק, אני רואה שלפי הפיסוק הגרמני יש הרבה יותר מקום להכניס פסיק, אך בכ"ז ההנחיה ללכת לפי שטף הדיבור מצדדת לשים פסיק. ב. טוב, לא נתווכח (למרות שלי עדיין נראה הפסיק...). ג. לכאורה נראה לי לפי הכתוב [[עזרה:מדריך לכתיבת ערכים#פתיח|כאן]], שיש מקום לכתוב גם את זמן הלידה. --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שני כ"ט אייר ה'תשע"ב, 06:11pm.
::::::::כוונתי להסיר את גיל הרצח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בסיוון ה'תשע"ב 12:25, 22 במאי 2012 (IDT)
:::::::::הבעי' היא שאין תאריך לרצח, אפי' לא שנה. זו הסיבה שהוספתי את הגיל. --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שלישי א' סיוון ה'תשע"ב, 05:58am.
::::::::::אם יש גיל, יש גם שנה.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בסיוון ה'תשע"ב 13:39, 22 במאי 2012 (IDT)

== גירסאות אחרונות ==
ב"ה
:שלום, אני [[משתמש:yanki14|yanki14]] מסקש שתמחק את כל הגירסאות האחרונות של דף המשתמש שלי מטעמי פרטיות, תודה. [[משתמש:Yanki14|יענקי]] - [[שיחת משתמש:Yanki14|שיחה]] 14:15, 29 במאי 2012 (IDT)
::לא ראיתי בגרסאות הישנות של דף המשתמש שלך מידע פרטי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בסיוון ה'תשע"ב 14:31, 29 במאי 2012 (IDT)
:::אז תוכל לפחות לשנות את שמי מyanki14 למשהו אחר? (עדיף ל:"gibi") [[משתמש:Yanki14|יענקי]] - [[שיחת משתמש:Yanki14|שיחה]] 21:08, 30 במאי 2012 (IDT)
::::אין לנו אפשרות לשנות שם משתמש. תוכל לפתוח שם משתמש חדש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בסיוון ה'תשע"ב 22:43, 30 במאי 2012 (IDT)

== בנוגע למחיקת גרסאות קודמות ==

שלום ידידי היקר,

בעבר פניתי אליך בנוגע למחיקת גירסאות קודמות של דפי חב"דפדיה, בהם ישנן השמצות. האם התקדם משהו בנדון? הלבנת פנים היא דבר חמור מאוד, והמלבין פני חבירו אין לו חלק לעוה"ב, וקל וחומר כשמדובר בהלבנת פנים בפני אלפי ורבבות אנשים, כשזה נעשה בצורת הוצאת שם רע באינטרנט, וקל וחומר כשמדובר ברב בישראל.

לא הוצרכתי לומר לך זאת, ומסתמא אתה יודע יותר טוב ממני, רק להזכיר, שהענין הוא חשוב מאוד, וגם אם בעיניך יש דברים יותר חשובים, אנא קח זאת לתשומת לבך.

בברכה, [[משתמש:אליהו בן נעים|אליהו בן נעים]] - [[שיחת משתמש:אליהו בן נעים|שיחה]] 22:17, 10 ביולי 2012 (IDT)
:יישר כח! כעת יש לי בקשה קטנה אליך, ומקווה אני שתבין את חשיבות הענין, ובפרט שהרבי זעק על כך בעשרות מקומות. כמדומה שאותו משמיצן נחה דעתו בכך שיש גירסאות קודמות של הדף עם השמצותיו, ולכן לא ניסה לערוך את הדף שוב ושוב, כמנהגו באתרים אחרים שלא להתייאש, ולהתיש את מנהלי האתרים בהצפת טוקבקים עם השמצות וכו'. אני יודע זאת מקרוב. כעת ככל הנראה, לאחר שהוא יווכח בכך שהדף נמחק, הוא ינסה שוב ושוב לערוך את הדף, ויאלץ אותך להפעיל הגנה על הערך, ולמחוק את הדפים הקודמים. לבד מהטרחה המיותרת שתהיה לך, והצורך לעקוב אחרי הדף כל הזמן, יש בכך חסרון ענק - כעת הערך הזה (אני בכונה לא נוקב בשמו, וכבר ידוע לך במה מדובר) מופיע כמעט ראשון בחיפוש בגוגל. זה דבר חשוב מאין כמוהו, לכל אותם רבבות אנשים שחיפשו או יחפשו את הערך בגוגל וירצו ללמוד ולדעת, ללא השפעה מהתעמולה האדירה שמתנהלת בנושא. המחיקות החוזרות ונשנות יורידו את הערך מטה מטה, ואני אומר זאת מניסיון - עקבתי אחרי הדברים. לזאת אבקשך - להפעיל הגנה על הערך לזמן בלתי מוגבל, או לאפשר עריכה רק למשתמשים בעלי ותק של 30 עריכות וכו' (בדומה לויקיפדיה), שזאת אופציה נחמדה להגנה מפני מזיקים. בברכת שבת שלום, [[משתמש:אליהו בן נעים|אליהו בן נעים]] - [[שיחת משתמש:אליהו בן נעים|שיחה]] 13:54, 13 ביולי 2012 (IDT)
::האם תוכל להתייחס לדבריי? [[משתמש:אליהו בן נעים|אליהו בן נעים]] - [[שיחת משתמש:אליהו בן נעים|שיחה]] 15:22, 16 ביולי 2012 (IDT)
:::אין לי כרגע הרבה זמן. לא ראיתי צורך ממשי לנעול את הערך, גם לא חלקית. בכלל, נעילת ואפילו הגנת ערך היא ברירת מחדל שנעשית רק מחוסר ברירה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בתמוז ה'תשע"ב 17:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

== לבירור ==

אולי ידוע לך, האם שמו של הרב [[חיים שלום ברוך לפקיפקר]] הי' כך, (כפי שכתוב בערך על בתו [[ליובא אלטע טייבל ליפסקר]]. או כפי שזכור לי - עזריאל חיים שלום ברוך. כמו"כ, חשבתי שראוי שייעשה עליו ערך. מאות משפחות בליובאוויטש מצאצאיו, וביניהם הרבה משפיעים רבנים ושלוחים. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 05:49, 12 ביולי 2012 (IDT)
:האפשרות השניה היא הנכונה. אדרבה, הינך מתכבד לכתוב את הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ב בתמוז ה'תשע"ב 14:42, 12 ביולי 2012 (IDT)

==בקשה למחיקת ערך==
אם אפשר בבקשה למחוק את הערך '''[[כתב חב"ד (קונטרס)]]'''. א) זה פשוט לא נכון, כי זה כבר ספר. ב)הדף הזה מהווה בסך הכל הפניה לא נצרכת לערך שבכלל לא קשור אליו. תודה מראש.‬ [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 07:41, 12 ביולי 2012 (IDT)
:מחקתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ב בתמוז ה'תשע"ב 14:44, 12 ביולי 2012 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:08, 12 ביולי 2012 (IDT)

== כרם חב"ד ==

שם הערך הוא [[בכרם חב"ד]] במקום [[כרם חב"ד]]... לתשומת לבך. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:59, 30 ביולי 2012 (IDT)

:טופל. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א באב ה'תשע"ב 23:45, 30 ביולי 2012 (IDT)
::תיקנתי גם בגוף הערך. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. '''תשע"ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב"ה|קב"ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]]. י"א באב ה'תשע"ב.
:::תודה גם לך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א באב ה'תשע"ב 23:50, 30 ביולי 2012 (IDT)

== עמוד ראשי ==

האם ידוע לך מדוע לא עורכים שום דבר ב[[עמוד ראשי]](כגון תמונה, הידעת?, והיום יום)--[[משתמש:זלמי|זלמי ]] - [[שיחת משתמש:זלמי|שיחה]] 21:14, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
ואגב אולי אתה יודע למה התאריך שלי בחתימה הוא לועזי(בלע"ז) אע"פ שסימנתי בההדפות שלי שהוא יהיה תאריך עברי, תודה וסליחה על ההפראה,זלמי.--[[משתמש:זלמי|זלמי ]] - [[שיחת משתמש:זלמי|שיחה]] 21:20, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
:עד היום אני עשיתי זאת ובתקופה האחרונה הנני עסוק מאוד. לגבי התאריך, ודא ששמרת את השינויים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באב ה'תשע"ב 21:40, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

== קבצים ==

אני מנסה לעלות קובץ וזה מה שהוא כותב לי:
*לא הייתה אפשרות לפתוח את קובץ הנעילה עבור "mwstore://local-backend/local-public/5/50".
מה זה אומר?
תודה. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 04:31, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
:גם לי זה קורה, ומפי השמועה למדתי שגם בויקישיבה, וצ"ע. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באב ה'תשע"ב, למניינם 05:25, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
::גם אצלי אי אפשר להעלות. הפניתי את הבעיה לצוות הטכני. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו באב ה'תשע"ב 12:57, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

== ארכיון לדף שיחה ==

אשמח אם תוכל (או להסביר לי איך עושים) ארכיון לדף שיחה על הערך של הרבי, אני רוצה לפתוח שם דיון רחב והטקסט הרב שנמצא שם - מפריע, תודה. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 05:48, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
:יש כרגע בעיה שהאתר לא נותן לשמור קישורים ועל כן לא ניתן לארכב את הדף שמכיל קישורים רבים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט באב ה'תשע"ב 13:46, 17 באוגוסט 2012 (IDT)

== דף שנפתח בטעות ==

עשיתי דף הפניה, והוא נכתב בכותרתו עם טעות כתיב. הדף מיותר, ומן הראוי למחקו. הדף: [[חלקת חב"ד בהר הזתים]]. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 10:28, 3 במרץ 2013 (IST)

==מחיקת התמונות ההמונית==
בעקבות מחית התמונות ההמונית שביצעת, נותרו עשרות ערכים חשובים ללא תמונה. כך לדוגמא נתקלתי בדף של [[אדמו"ר הריי"צ]], שם נמחקה התמונה העליונה בראשית הדף. אם יש לך כח ואפשרות, אולי כדאי לעבור שוב על כל הערכים שהיו מקושרים לתמונות שנמחקו, ולבדוק אם יש תמונה אחרת להכניס במקומם. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:52, 4 במרץ 2013 (IST)
:תוכל לעשות זאת בעצמך. ראה [[עזרה:העלאת תמונות]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר ה'תשע"ג 08:32, 5 במרץ 2013 (IST)
::הבעיה האמיתית היא שאין לי גישה חופשית לאינפו, אלא רק לאימייל ולחב"פדיה, וממילא אין לי מאיפה להביא תמונות להעלאה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:45, 5 במרץ 2013 (IST)

==מקור השם של הרוגוצ'ובר==
בערך על הרוגוצ'ובר כתבת שנוסף לו השם 'חיים', והמקור לכך - גליון התמים. (ההערה הראשונה בערך). חיפשתי ולא מצאתי את זה בגליונות, אשמח אם תפנה אותי למקור המדוייק כדי שאוכל לציין זאת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 01:34, 20 במרץ 2013 (IST)
:איני יודע מקור מדוייק. הסתמכתי על הדיון בדף השיחה. עיי"ש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 10:08, 20 במרץ 2013 (IST)
::ובכן, ראיתי את הדיון בדף השיחה ומממש לא השתכנעתי. עשיתי חיפוש מדוקדק בגליונות גם על השם 'רוגוצ'ובר' וגם על השם 'רוזין' ולא מצאתי מאומה. מי שכתב את ה'מקור' הזה הוא משתמש אנונימי, שלא מופרך בעיני שרצה לנסות את מידת מהימנותה של חב"דפדיה וכיוצא בזה. לעניות דעתי, כל עוד ואין מקור מוסמך, ולא מצאנו את זה כתוב בשום מקום - יש למחוק. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:23, 20 במרץ 2013 (IST)
:::בזמנו לא התרשמתי מהאנונימי כעוין. בכל מקרה, נסה לחפש "רוזי'ן" או "מכירת חמץ". מסכים אני לעניות דעתך וזהו עקרון יסוד חשוב מדרגה ראשונה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 13:29, 20 במרץ 2013 (IST)
::::חיפשתי. לא נמצא. אני מוחק עד שמישהו יביא הוכחה יותר מוצקה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:43, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::למניעת איבוד מידע, גם המוטל בספק - מומלץ לפרט המחיקה והנימוק בדף השיחה של הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 13:55, 20 במרץ 2013 (IST)

== בקשה לשינוי שם ערך ==

את שם הערך "אומן" יש לשנות לכתיב הנכון "אמן", נערך על כך דיון בדף השיחה שם ולא היו מתנגדים. תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:34, 20 במרץ 2013 (IST)
:התייחסתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 15:48, 20 במרץ 2013 (IST)

שיחת משתמש:חב"ד

2013-03-26T21:59:47Z

חב"ד: /* הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי) */

{{בה}}
אשמח לעזור בכל המצטרך, בכל עת ובכל נושא. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 01:13, 1 באפריל 2010 (UTC)

== תודה ==

על עזרתך המקיפה, היסודית והמקצועית לחב"דפדיה. המשך והצלח. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 07:11, 8 באפריל 2010 (UTC)

אין בעד מה, אני נהנה מכל תרומה שנעשית פה בין על ידי בין ע"י אחרים.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] 09:21, 8 באפריל 2010 (UTC)חבד

:זה מה שנקרא בשפה התורתית: זה נהנה, וזה נהנה. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 09:25, 8 באפריל 2010 (UTC)

== מיזם תניא ==

ייש"כ על העריכות במיזם התניא. המיזם באמצעיתו וטרם הושלמה מסד הנתונים, כך שעדיף להשקיע קודם במרחב הערכים הרגיל. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:52, 23 במאי 2010 (UTC)

== שינה ע"פ חסידות ==
אם תוכל לכתוב את עניין השינה (כמה שעות יש לישון ובאלו שעות........) אודה לך מאוד.............
יש ע"ז שיחה של הרבי (לא זוכר איפה).{{שכח|חב"דפד}}

אני לא מבין בזה יותר טוב ממך.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] 00:09, 22 ביולי 2010 (UTC)

== הרשאות ==
{{הרשאות}}
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:53, 24 ביולי 2010 (UTC)

:תודה, אני מקוה שהרשאה זו תהיה לי לעזר בפעולתי בחב"דפדיה, אמשיך להרחיב את חב"דפדיה ככל שאוכל.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] 01:40, 25 ביולי 2010 (UTC)

== הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי) ==

שלום לך, למה לא להוסיף את את התמונה של הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)]]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:02, 30 בינואר 2013 (IST)
:אכן, אין סיבה שלא להוסיף את התמונה. סה"כ, לא אני זה שהעלתי את התמונה, אלא [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]], ורציתי לתת '''לו''' להוסיף. רק עזרתי לו בענין גודל התמונה (ראה ב[[שיחת קובץ:הרבנית שיינא.jpg|שיחה לתמונה]]), בטעות הוספתי והורדתי מיד.

:אך הוא לא הוסיף, אני אוסיף עכשיו.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ט"ו בניסן ה'תשע"ג 23:47, 26 במרץ 2013 (IST)
::טעות קלה בידכם זו אינה תמונה של אשת אדמו"ר האמצעי [אז לא היו מצלמות], זו תמונה של בתו של אדמו"ר הריי"צ, אין לי את התכנה של כווץ התמונות לכן לא העלתי אותה לערך. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 23:53, 26 במרץ 2013 (IST)
:::תודה, העליתי לערך הנכון. --[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ט"ו בניסן ה'תשע"ג 23:59, 26 במרץ 2013 (IST)

שיינא הורנשטיין

2013-03-26T21:59:08Z

חב"ד:

[[קובץ:הרבנית שיינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיינא הורנשטיין]]
'''הרבנית שיינא הורנשטיין''' נולדה ב[[כ"א טבת תרס"ד]], ליל [[שבת]] קודש [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס"ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].

במכתב של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] המבשר על לידתה של נכדתו ([[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד כ) כותב "ונק' שמה בישראל שיינא תחי'". וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי"ן.

הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ"ק אדמו"ר הריי"צ באחד ממכתביו ([[ספר המאמרים תשי"א]] עמ' 122, תרגום חופשי מ[[אידיש]]): "הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. "חושים עדינים" הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו", הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב"ד|הנשיאים]] (מלבד גיסה) [[דור השביעי]]: אביה [[אדמו"ר הריי"צ]] (דור שישי), סבא [[אדמו"ר הרש"ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו"ר המהר"ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו"ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו"ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו"ר הזקן]] (דור ראשון).

==ילדותה==
באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] סיפר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] על ילדותה: "פעם אחת אמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לנכדתו שיינדל - שהייתה אז ילדה קטנה - שביום השבת-קודש עליה לעשות הכל לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכדומה.
"השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?...

סיפור נוסף סיפר הרבי:
"בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: "דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה..."
וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד להתוועדות הבאה...

== חתונתה ==
ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]].

ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] חסידות [[ד"ה]] "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".

ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.

ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי"צ לכ"ק אדמו"ר מה"מ: "מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'". וראה גם אגרת תשנ ("חתני רמ"מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ"מ שי'..."), תרלז, ועוד).

==במלחמת העולם השניה==
כשיצא הרבי הריי"צ מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב״ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי"צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה"ב]] הסכימה לתת גם לרמ"מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב.

הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).

==מותה על קידוש השם==
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמה בתחתית המציבה]]

בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ"ק אדמו"ר שליט"א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.

כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):
"הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולע"ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר"צ בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א אינם יודעים עד"ז
אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד"ז במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".

==סיפור גורלם==
רק בכ"ה [[חשוון]] [[תשי"א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:
"קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).

- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז -
ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.

. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש"ב]] - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מ"מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קרפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.

[[כ"ה חשון תש"ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע"מ להובילם לכבשונות".

ביום ב' של ראש השנה נהג הרבי לומר קדיש לעילוי נשמתה.

== הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא ==
בעת [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה, הוסיף הרבי על נוסח המצבה שהוכנס אליו להגהה: "ולז"נ אחותה הרבנית הצדקנית מרת שיינא הי"ד", והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה.

לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, סיפר בקשר לכך ה[[משמש בקודש]] הרב [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חס"ד הלברשטם]], שהרבנית קיבלה מהרבנית שיינא טבעת יהלומים כמתנה, באמרה לה "הטבעת הזאת תביא לך מזל", ואכן הרבנית הקפידה לענוד טבעת זו בכל פעם שיצאה לסידור כל עניין שהוא. יום אחד (י"ד מנחם אב תשל"ח) עזבה הרבנית את ביתה ללא הטבעת ומיד שבה הביתה כשהיא אומרת "לאמיר נעמען מיין שוועסטערס רינגל איך גיי ניט ארויס פון שטוב אן דעם" (= בא ניקח את טבעתה של אחותי, איני יוצאת מביתי בלעדיו).
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:נשים]]
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

שיחת משתמש:חיים נהר

2013-03-26T21:51:24Z

חב"ד: /* תמונת משה סגל */ פסקה חדשה

שיחת משתמש:חב"ד

2013-03-26T21:48:53Z

חב"ד: /* הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי) */

שיחת משתמש:חב"ד

2013-03-26T21:47:40Z

חב"ד: /* הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי) */

{{בה}}
אשמח לעזור בכל המצטרך, בכל עת ובכל נושא. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 01:13, 1 באפריל 2010 (UTC)

== תודה ==

על עזרתך המקיפה, היסודית והמקצועית לחב"דפדיה. המשך והצלח. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 07:11, 8 באפריל 2010 (UTC)

אין בעד מה, אני נהנה מכל תרומה שנעשית פה בין על ידי בין ע"י אחרים.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] 09:21, 8 באפריל 2010 (UTC)חבד

:זה מה שנקרא בשפה התורתית: זה נהנה, וזה נהנה. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 09:25, 8 באפריל 2010 (UTC)

== מיזם תניא ==

ייש"כ על העריכות במיזם התניא. המיזם באמצעיתו וטרם הושלמה מסד הנתונים, כך שעדיף להשקיע קודם במרחב הערכים הרגיל. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:52, 23 במאי 2010 (UTC)

== שינה ע"פ חסידות ==
אם תוכל לכתוב את עניין השינה (כמה שעות יש לישון ובאלו שעות........) אודה לך מאוד.............
יש ע"ז שיחה של הרבי (לא זוכר איפה).{{שכח|חב"דפד}}

אני לא מבין בזה יותר טוב ממך.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] 00:09, 22 ביולי 2010 (UTC)

== הרשאות ==
{{הרשאות}}
--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:53, 24 ביולי 2010 (UTC)

:תודה, אני מקוה שהרשאה זו תהיה לי לעזר בפעולתי בחב"דפדיה, אמשיך להרחיב את חב"דפדיה ככל שאוכל.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] 01:40, 25 ביולי 2010 (UTC)

== הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי) ==

שלום לך, למה לא להוסיף את את התמונה של הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)]]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:02, 30 בינואר 2013 (IST)
:אכן, אין סיבה שלא להוסיף את התמונה. סה"כ, לא אני זה שהעלתי את התמונה, אלא [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]], ורציתי לתת '''לו''' להוסיף. רק עזרתי לו בענין גודל התמונה (ראה ב[[שיחת קובץ:הרבנית שיינא.jpg|שיחה לתמונה]]), בטעות הוספתי והורדתי מיד.

:אך הוא לא הוסיף.

:אתה יכול להוסיף כרצונך.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ט"ו בניסן ה'תשע"ג 23:47, 26 במרץ 2013 (IST)

חכמות חיצוניות

2013-01-12T23:14:33Z

חב"ד:

{{פירוש נוסף|נוכחי=חכמה סתם|אחר=ספירת החכמה בתורת ה[[קבלה]]|ראו=[[ספירת החכמה]]}}
{{לעריכה|חסר תוכן ומצוטט}}
'''חכמה''' הוא כינוי ל[[תורה]] שהיא מקור החכמה של [[קדושה]].

[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהעוסק בחכמות אומות עובדי גלולים, בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. מלבד זאת יתרה טומאתה של חכמת האומות עובדי גלולים על טומאת דברים בטלים. בטומאת דברים בטלים אינו מלביש ומטמא רק המדות מיסוד הרוח הקדושה שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה, שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחי' חב"ד שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים וע"ה יכולים לדבר כן.

משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' [[חב"ד]] שבנפשו האלהית, בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חכמה דקדושה. האופן היחיד שמותר ללמוד חכמות הגוים הוא אם עושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ו[[רמב"ן]] ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

הרבי במכתב מבאר את דברים אלו, ומונה 6 סוגים שונים של היתרים ללימוד חכמות האומות{{מקור}}.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שיחת קובץ:הרבנית שיינא.jpg

2013-01-12T23:07:52Z

חב"ד:

איך מקטינים את גודל התמונה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 23:29, 12 בינואר 2013 (IST)

: אם אתה מתכוון למשקל של התמונה, ראה ב[[עזרה:העלאת תמונות]].
: אם אתה מתכוון לגודלה של התמונה, אין צורך. כשמשלבים את התמונה בערך, היא נכנסת בגודל קבוע של 250 פיקסלים, ולא בגודל שאתה רואה אותה עכשיו. אם אתה רוצה להקטין אותה יותר מזה, כשמשלבים את התמונה בערך, נמצאת התבנית <nowiki>[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]</nowiki>. אפשר להקטין את גודל הצגת התמונה בערך, באמצעות שינוי של מספר הפיקסלים - לפחות מ"250px". --[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ב' בשבט ה'תשע"ג 01:07, 13 בינואר 2013 (IST)

שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)

2013-01-12T22:59:19Z

חב"ד:

[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית שיינא, הרבנית [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]'''הרבנית שיינא''' הינה זוגתו של [[אדמו"ר האמצעי]].

הרבנית הייתה בתו של אחד מ[[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]] ששימש כמלמד בעיירה יאנאוויטש והיה אב לחמשה ילדות.

אדמו"ר הזקן לקחה לכלה לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר שהמלמד שטח בפניו את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן, כיון שאף [[חסיד]] לא רוצה להתחתן איתם מפאת עניותם ועל כן אינו יכול [[תפילה|להתפלל]] בכוונה הנדרשת מחסיד.

אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] נשא את הרבנית שיינא לאישה.

לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה.

תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים.
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|2]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]

שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)

2013-01-12T22:59:05Z

חב"ד:

[[קובץ:[[קובץ:הרבנית שיינא.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרבנית שיינא]]]][[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית שיינא, הרבנית [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]'''הרבנית שיינא''' הינה זוגתו של [[אדמו"ר האמצעי]].

הרבנית הייתה בתו של אחד מ[[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]] ששימש כמלמד בעיירה יאנאוויטש והיה אב לחמשה ילדות.

אדמו"ר הזקן לקחה לכלה לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר שהמלמד שטח בפניו את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן, כיון שאף [[חסיד]] לא רוצה להתחתן איתם מפאת עניותם ועל כן אינו יכול [[תפילה|להתפלל]] בכוונה הנדרשת מחסיד.

אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] נשא את הרבנית שיינא לאישה.

לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה.

תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים.
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|2]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]

שיחה:מנחם מענדל הנדל

2013-01-12T22:51:49Z

חב"ד:

אם שמתם לב מחקתי את שבועון בית משיח והכנסת אורחים, ולו בגלל העובדה שהם תחת מרכז חב"ד, כפי שמופיע בערך. אם בכל זאת מישהו חושב שיש מקום לכפילות זו - הוא מוזמן לשנות. [[משתמש:יואל|יואל]]
:הרב הנדל הוא אחד המנהיגים החשובים כיום בחב"ד, וזכה לערך קצרצרצר ביותר פיני 01:46, 12 יוני 2009 (EDT)

::תחליטו "הנדל", או "הענדל"? יש כמה סתירות בין ערכים שונים, אבל הכי תמוה זו הסתירה בין שם הערך, לכיתוב שמופיע מיד בתחילתו... :-)

::: בכלל, המדיניות באתר זה בד"כ היא שכותבים שמות משפחה באידיש (בפרט שמות שהם באמת באידיש), ולכן צריך להיות "הענדל".
::: מצד שני, מקובל היום באנציקלופדיות שונות (לא בדקתי אנציקלופדיות באינטרנט) לכתוב בשם הערך את הכתיב התקני המקורי (חסר) ובפנים הערך בכתיב מלא, אם כי אני לא יודע אם זה שייך גם לנידון כאן - אידיש ועברית.[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:04, 11 בינואר 2013 (IST)[[יוסי ג]]

:::: אם זכור לי טוב, כבר היה דיון פעם בנוגע לזה (לא הצלחתי למצוא אותו), והוחלט לכתוב בשם הערך את שמו התיקני, ובתחילתו את השם היידישאי, כנ"ל בדברי [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]].
:::: בנוסף, כך רשומים כל (או כמעט כל, עכ"פ) ה'הענדלים' בחב"דפדיה.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ב' בשבט ה'תשע"ג 00:51, 13 בינואר 2013 (IST)

משתמש:חב"ד

2012-11-18T12:50:31Z

חב"ד:

{{משתמש - נגד ציונות}}
נרשמתי לחב"דפדיה בתאריך י"ז ניסן ה'תש"ע-770

אני מקוה להרחיב את חב"דפדיה ככל שאוכל.

יהושע מונדשיין

2012-07-28T22:25:14Z

חב"ד:

[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'המאסר הראשון' של [[אדמו"ר הזקן]]]]

הרב '''יהושע מונדשיין''' הוא חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].
==קורות חייו==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] לר' מרדכי שמואל מונדשיין. בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח"ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

==ספריו==
*[[בכרם חב"ד]] - ד' חלקים
*[[אגרות בעל התורת חסד]]
*[[אוצר מנהגי חב"ד]]
*[[מגדל עז]]
*[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] ב' חלקים - התניא ומהדורתיו. וספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
*מפתחות ל[[לקוטי לוי יצחק]]
*[[מסע ברדיטשוב]] - [[תש"ע]].
*[[דרך המלך]] - תרגום של דרכון הרבי.
*[[צופה לדורו]] - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר.
*[[המאסר הראשון]] - מאסרו הראשון של האדמו"ר הזקן, מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, תשע"ב

==משפחתו==
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127&lang=hebrew אגרת לידיד].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם.נט]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מונדשיין יהושע]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|מונדשיין]]