חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מיהו יהודי

2021-02-20T21:57:08Z

זרקא: ניסוח

{{בעבודה}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו [[יהודי]]''' הוא מאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה בגיור כ[[הלכה]] בלבד, לעומת הנוסח הנוכחי בו אין אזכור לעובדת היותו נדרש להתבצע על פי כללי ההלכה, דבר המהווה אפשרות רישום של גויים שלא התגיירו כהלכה כיהודים, אשר עלול להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בגלוי בשנת [[תש"ל]]{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}}.

==נושא המאבק==
{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1. במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2. דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור על פי בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".

בשנת [[תש"ל]] בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".{{הערה|[/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.}} ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}

הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

==הועד למען שלימות העם==
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. בשנים מאוחרות יותר כיהנו כראשי הוועד הרב [[שמואל חפר]] והרב [[יצחק הולצמן]].

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות שערך הרבי]] ב[[כ' כסלו]] [[תשל"ז]] לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לשאת דברים על הפעילות לתיקון החוק, על אף העובדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר ב[[התוועדות עם הרבי]] מלבד הרבי עצמו. בסיום דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/f6/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%9B%27_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%96.mp4 קטע וידאו מהמעמד]}}.

==הפעולות למען תיקון החוק==
===כנס עסקני אנ"ש===
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב לייב זלמנוב, הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

===ההצבעות למען תיקון החוק===
{{להשלים}}
בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת [[תשמ"ב]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו"ר מ[[גור]] באותם ימים רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ל[[יום הולדת|יום הולדתו]] של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]]. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]}}.

===הדרישה לתיקון החק בהסכמים קואליציונים===
בקיץ של שנת [[תשל"ז]] הוקמה ממשלת ימין ראשות מפלגת הליכוד בראשות מר [[מנחם בגין]], אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד"ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד"ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.

בהקמת הממשלה בשנת [[תשד"מ]] שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.

עם צום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני, אך הוא לא תוקן שוב בעקבות פרשיית [[התרגיל המסריח]].

===עצרת הענק===
[[קובץ:העצרת לתיקון מיהו יהודי.png|ממוזער|תמונה מהעצרת]]
ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר [[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד{{הבהרה|מי עוד?}}.

העצרת הביאה לראשונה את הסכנה והשלכות החוק לתודעת הציבור החרדי שלא היה מודע לה עד כה, והרבי היה שבע רצון ממנה מאוד.

===עצומת המליון===
[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

'''עצומת המיליון''' הייתה עצומה אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק. ההחתמה על העצומה החלה ב[[חודש חשון]] בשנת [[תשד"מ]].

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים ב[[שבת]] פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.

==פלאשים==
כאשר התעוררה השאלה בקשר ליהדותם של עולי אתיופיה ל[[ארץ ישראל]], הרבי הבהיר כי הם צריכים לעבור גיור לחומרה בכדי להחשב כיהודים.

הרבי אמר בשיחותיו על כך שעניין הפלאשים הפך לעניין פוליטי שיש אנשים שמנצלים את זה לטובת הקריירה הפוליטית שלהם{{מקור}}.

==תפקיד השלוחים==

בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו{{הערה|על אף שהיתה תקופה שהרבי כן עודד את השלוחים לעסוק בכך. ליקוט מענות קודש תשמ"ז, חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.}} לדבר במשך הכינוס על כך שהשלוחים לא צריכים להתעסק עוד בכך{{מקור}}. אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו, הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.

בשיחת כ"ד טבת [[תשמ"ט]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענין מיהו יהודי, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיוצא בזה - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש [[רחמים]] מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שב[[ארצות הברית]] (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

באותם ימים התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לרב יצחק הולצמן שהיה מראשי הוועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

יש להעיר שהתוועדות בחודש שבט תשל"ה הבטיח הרבי שילחם על מיהו יהודי "עד ביאת משיח".

==לקריאה נוספת==
*'''בין ישראל לעמים'''- לוי יצחק הולצמן , עיתון כי קרוב מס' 46.
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32

== קישורים חיצונים ==
*'''[https://toratyosef.co.il/wp-content/uploads/2020/08/%D7%9B%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

צבי אלימלך הלברשטאם

2021-02-20T21:52:52Z

זרקא: /* קשריו עם חב"ד */ ניסוח

{{דמות
|שם=רבי צבי אלימלך הלברשטם
|תמונה=[[קובץ:האדמו"ר מצאנז.jpg|250px]]
|תיאור=האדמו"ר מצאנז
|תאריך לידה=[[ב' חשוון]] [[תשי"ג]]
}}
'''רבי צבי אלימלך הלברשטאם''' (נולד בב' ב[[חשוון]] [[תשי"ג]], 21 באוקטובר 1952) הוא האדמו"ר מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה: האדמו"ר מצאנז), חבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]], ויושב ראש מפעל הש"ס העולמי. מרכז החסידות שבראשותו הוא בקריית צאנז שב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד בברוקלין שב[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]], לרבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר הראשון מצאנז-קלויזנבורג, ולרבנית חיה נחמה, בת רבי שמואל דוד הלוי אונגר. הוא קרוי על שם אחד מאבותיו (מצד סבתו חיה מינדל), רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] בעל ה"בני יששכר".

למד במחיצת אביו, בישיבת צאנז שבקריית החסידות בנתניה. בגיל 17 קיבל מאביו תעודת "מורינו" לאחר שנבחן על למעלה מ-1,000 דפי [[גמרא]] בעל פה. ב[[אלול]] [[תש"ל]] (ספטמבר 1970), נישא בקריית צאנז לחיה שרה, בת רבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]] (רב קהילת "ראשית חכמה" ב[[מונטריאול]], ובהמשך רב קהילת "דברי חיים" צאנז, בפתח תקווה). לאחר נישואיו למד בכולל צאנז בקריה בנתניה.

הוסמך לרבנות מהרבנים: אברהם צבי וייס, אפרים פישל הרשקוביץ ואהרן וידר - אב"ד לינז.

בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"רב הצעיר" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, ב[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]] (יוני 1994), הוא מונה ל[[אדמו"ר]]. מלבד מוסדות החסידות בראשותו, עומד הרב הלברשטאם גם בנשיאות "מרכז רפואי צאנז - בית חולים לניאדו". הוא יושב ראש "מפעל הש"ס" וחבר 'מועצת גדולי התורה' של [[אגודת ישראל]].

== קשריו עם חב"ד==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
רבי צבי אלימלך ביקר אצל [[הרבי]] ב[[כ"ז שבט]] [[תשמ"ח]] בשליחות אביו, וניחם את הרבי על פטירת [[הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|יומן שנת הקהל תשמח בבית חיינו.}}.

בעת בה הוענק לאדמו"ר ביאור על ספר ה[[תניא]] התבטא שספר התניא הוא מראשוני הספרים החסידיים, ושעל גדלות ספר התניא אין צריך להסכמה, ואף כאשר נכנסים אליו אברכים בשאלה באיזה ספר חסידי יהגו וילמדו על פי הסדר, הוא שואל אותם באם עיינו בספר התניא. רבי צבי אלימלך אף מרבה לעורר על חשיבות הלימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשס"ה]] במהלך ביקור בלוס אנג'לס קליפורניה סייר האדמו"ר בישיבת חב"ד 'אור אלחנן' בעיר ומסר לתלמידי הישיבה שיעור ארוך ומרתק למשך כשעה וחצי.

[[קובץ:09-01-2018-21-33-59-2017-12-05-PHOTO-00003497.jpg|400px|250px|ממוזער|עם ר' [[אליעזר פרץ]] יו"ר מטה משיח ב[[נתניה]]]]
בשנת [[תשס"ט]] בצעד נדיר הגיע האדמו"ר לחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] לבית חב"ד בצפון [[נתניה]] שהתקיימה ב[[בית חב"ד]] שם נשא דברי ברכה ושיבח את פעילות הבית חב"ד להפצת וחיזוק [[לימוד התורה]] בכל שכבות העם. את דבריו חתם האדמו"ר באומרו אשר בטוח הוא שכש[[משיח]] יבוא במהרה בימינו שלוחי הרבי שמפיצים את לימוד התורה יהיו המחותנים הראשיים ב[[שמחת הגאולה]].

בשנת [[תשע"ב]] שלח האדמו"ר מכתב ברכה מיוחד לסיום ה[[רמב"ם]] שנערך ביד אליהו בו כותב שחפץ היה להשתתף באירוע החשוב אך הדבר נבצר ממנו. במכתב כותב האדמו"ר על מעלת תקנת הקודש אשר {{ציטוטון|יסד וכונן המאור הגדול כבוד קדושת שם תפראתו, אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש.. כמה טובה כפולה ומכופלת עלינו להכיר למאיר אור היהדות בעולם כולו כ"ק האדמו"ר אשר פירותיו ופירי פירותיו לגאון ולתפארת}}. את המכתב מסר למארגני האירוע, בנו של האדמו"ר, רבי יוסף-דב משה הלברשטאם, שהגיע בראש משלחת חשובי חסידי צאנז ונאמני בית האדמו"ר.

במהלך פגישה עם רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] דיבר רבי צבי אלימלך בחמימות על [[תקנת הרמב"ם]] ואמר כי {{ציטוטון|יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה}}{{הערה|בצילא דמהימנותא - קובץ פנימי של החסידות.}}. במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר שאביו אמר שיש ללמוד את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן לפני המשנה ברורה שהרי אדמו"ר הזקן היה דור קודם והאדמו"ר הוסיף אשר אף הוא בבחרותו התייגע בלימוד בשו"ע אדמו"ר הזקן.

בשנת [[תשע"ו]] קיבל רבי צבי אלימלך במעונו בכבוד גדול משלחת מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר הגדת מלך שיצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ובו אגודים פלפולים והערות בהגדת הרבי לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור. הרב אורנשטיין תיאר באוזני האדמו"ר את מבצע 'יגיעה בתורה' הנערך בישיבה שהחלק החביב בו הוא העיון בהגדת הרבי. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות והרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שבהן ניכרת בקיאותו העצומה של הרבי בכל מכמני התורה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות כשהוא מציין שהגאונות של המחבר מודגשת במיוחד בהביאנו בחשבון שלא היו אז אינצקלופדיות ומחשבים. בהמשך שניים מהתלמידים חזרו נקודות מדברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות ופלפלו בהם, כשהאדמו"ר מאזין ברוב קשב. האדמו"ר אף אישר את הסברו של אחד התלמדים להתאים את שיטת הרבי בענין שני ב' התבשילין שבקערת הסדר עם דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בנושא באומרו "אמת, ניכרים דברי אמת".

האדמו"ר התעניין לדעת עוד על הגדת הרבי, והרב אורנשטיין העניק לו את ההגדה (עם פיענוחים) בהוצאת 'תורת מנחם'. האדמו"ר שקע בעיון בהגדה למשך זמן מה כשבסיומו העניק לו הרב אורנשטיין גם את ספרו 'אבא', בו מקבץ סיפורים על הרבי. הרב אורנשטיין הצביע על סיפור בספר המשותף גם לאביו של האדמו"ר, בעל השפע חיים זצוק"ל, והאדמו"ר דיבר אודות מעלתם של סיפורי צדיקים והטעים כיצד לאור דרך החסידות ראוי שאפילו ראש ישיבה יעסוק בכתיבת סיפורים על רבו.

בשנת [[תשע"ח]] נערך ביקור מיוחד ומרגש של רבני [[מכון הלכה חב"ד]] אצל האדמו"ר, במהלכו נידונו נושאים הלכתיים אקטואליים וגם היסטוריים. המפגש ההלכתי נמשך כשעתיים, ועורר התפעלות בקרב חסידי [[צאנז]], אשר לא זוכרים מפגש ארוך כזה עם האדמו"ר. בפגישה נכח גם בנו של האדמו"ר, הרב אברהם הלברשטאם משפיע רוחני של ישיבת צאנז וידידו של הרב [[יעקב חביב]] מרבני המכון.

האדמו"ר קבל את המשלחת בפנים מאירות ובחביבות גדולה, והראה התעניינות גדולה על כל הנעשה ב[[מכון הלכה חב"ד]]. לאורך המפגש התפלפל עם הרבנים והשיב על שאלות הלכתיות בפרוטרוט. המפגש נפתח בדברי הרב [[יעקב חביב]], אשר הציג בפני האדמו"ר את הרבנים חברי המכון בשמותיהם ובתפקידיהם והדגיש כי המכון מאחד את כל הכוחות "ימה וקדמה צפונה ונגבה" ואף הגיע מחוץ ל[[ארץ הקודש]], כאשר יש רבנים מהמכון שגרים בחו"ל ועונים לשואלים דבר ה' זו הלכה.

האדמו"ר מצאנז התפעל מתשובותיהם של הרבנים באמצעות הודעות ושיחות טלפוניות ואמר: "דבר גדול הוא, לענות תוך כדי דיבור מיד בטלפון; על זה אמרו חז"ל: "איזהו תלמיד חכם – "שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומר". במהלך השיחה סיפר על התפעלותו הגדולה מעניין הבעלי תשובה ש[[חסידות חב"ד]] מצטיינת בקירובם ואמר שאף אם ב'[[נגלה]]' הם לא על כך יודעים ומדקדקים, הרי בשברון הלב וכו' הם נפלאים ביותר ואנו צריכים ללמוד את הרצון להתקרב לה'. "ברור אצלי שכאשר אנו איננו מכוונים כראוי ב[[תפילה]] – זה יותר חמור… אכן, חלק ה[[תשובה]] כלפי מעלה הוא מהדברים הקלים יותר ועיקר הקושי הוא בחלק ה[[הלכה]] למעשה". הרב [[ברוך לבקיבקר]] העיר שיסוד ההצלחה לענות בדבר ה' זו הלכה, היא היכולת לראות טוב בכל יהודי כפי שמבארת [[תורת החסידות]] כשהאדמו"ר מסכים עם הדברים ומוסיף, שככל שמביטים ממקום מרומם יותר, רואים יותר ויותר את הטוב, ובמילא מובן שמי שרואה רע ב[[יהודי]] זה מורה על המקום הנמוך בו הוא נמצא.

בהמשך השיחה דובר אודות [[י"ט כסלו]], חג החגים. האדמו"ר מצאנז אמר כי {{ציטוטון|[[י"ט כסלו]] הוא חג לכל עם ישראל. מרן אבי זי"ע היה אומר, כי כיום הזה, אם ישנו עוד יהודי חרד ושלם בעולם, זהו רק מכח [[הבעש"ט]] ותלמידיו הקדושים. מי שחולק על דרכם ומדבר כנגד תורת [[הבעש"ט]], הרי הוא אפיקורס כפשוטו}}. הרב [[שלמה יצחק פרנק]] הגיש לאדמו"ר את ספרו תניא לעם בו ביאור פשטני ובהיר על ספר ה[[תניא]] והאדמו"ר קיבלו בתודה.

לאחר [[תשרי]] [[תשע"ח]] הגיע ר' [[אלעזר פרץ]] מנהל [[מטה משיח]] ב[[נתניה]] למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי [[צאנז]] בוילאמסבורג, ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' אלעזר פרץ, את הקבוצה הנכבדה, של קהל [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] מהעיר [[נתניה]], היוצאים ב[[תהלוכה]] מידי [[שמחת תורה]] מ[[770]] [[בית חיינו]], לשמוח ולשמח בקהילת [[צאנז]] שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם ה[[דגל משיח|דגלי משיח]] המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא [[מלך המשיח]] לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של [[משיח]]".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר הזוכים [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]], כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלברשטאם, צבי אלימלך}}
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]

משה צבי סגל

2021-02-20T21:46:55Z

זרקא:

הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שוחט ובודק]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]].

למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. היה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].

היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].

בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]]}}.

== פעילותו הציבורית ==
ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.

זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].

לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] וקיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.

בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].

בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית".

בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.

התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}

=== שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===

בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.

כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.

הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].

הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.

===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===

בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.

באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.

הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.

הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

==משפחתו==
;בניו
*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].
*ר' עמישר סגל.
*ר' ידון סגל.

;חתניו
*ר' אורי קפלון.
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].
*ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]]

==קשורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}

{{מיון רגיל: סגל משה צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]