חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אלעזר פרץ

2026-02-01T12:12:30Z

זלמנוביץ': הערה ממש חשובה לגבי הפעילות של הרב פרץ בעיר שהיא ''נגד'' הסכמתו של השליח הראשי שמונה ע''י הרבי שליט''א!!, הוא פועל בנתניה ללא אישור!

[[קובץ:אלעזר פרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלעזר פרץ נואם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שארגן לרגל 70 שנה לנשיאות [[הרבי]]]]
הרב '''אלעזר פרץ''' (נולד בשנת [[תשמ"ב]]) הינו עסקן חב"די, יו"ר [[מטה משיח נתניה]], עורך מקומון 'יהדות בשרון' ופעיל [[חב"ד|חב"די]] במרכז העיר.

ראוי לציין כי פועל המון דברים טובים בעיר אך גם פועל בניגודו של השליח הראשי לעיר הרב מנחם וולפא (שמונה לשליח הראשי ע<nowiki>''</nowiki>י הרבי) שלא הסכים את פעילותו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"ב]] בעיר [[נתניה]]. הוא התקרב ליהדות על ידי הרב שלמה צדוק{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71282 תמונת הלילה] {{אינפו}}}} ול[[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ב[[בת ים]].

למד בישיבת [[אור שמחה כפר חב"ד]] וכעצת הרב זמרוני הוא החל בפעילות [[הרבי]] במרכז העיר נתניה כבר בילדותו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1tls4A5imfycFTgNmO9Qq_rMrSxQNI2Eo/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גיליון 71] עמוד 4.}}, ובחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] הוא פתח יחד עם הרב [[יוני כהנא]] את [[מטה משיח - נתניה]]. בשנת [[תשס"ד]] הורחב המטה ועבר למשכנו החדש{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/3604.html משרדי 'מטה משיח' בנתניה למשכנם החדש] ו[https://www.chabad.fm/144/3470.html "בית התבשיל" חב"ד בנתניה] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ב]] שימש כשדרן רדיו 'זמן הגאולה', ובמסגרת השידורים הוציא סדרת תקליטורי [[חב"ד ספיישל]] בהם הוא ראיין רבנים ואישים מפורסמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=163 יצא לאור: חב"ד ספיישל 2].}}.

ב[[י"ב מנחם אב]] [[תשס"ד]] [[נישואין|נישא]] לשיינא למשפחת שיש{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/3528.html ברכת מזל טוב], [https://www.chabad.fm/144/3653.html מערכת האתר מאחלת: מזל טוב מזל טוב] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ה]], לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] ארגן הפגנה בעיר בסמוך למקום ביקורו של מר [[בנימין נתניהו]].

לאחר סגירת רדיו 'זמן הגאולה' ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ה]] עבר לשמש כשדרן ב[[רדיו מבשר טוב]].

תחת המטה, הקים ב[[חג החנוכה]] [[תשס"ו]] את 'מרכז החסד'{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7103.html נתניה: 'מרכז החסד' יפתח בערב חגיגי בחג החנוכה] {{חב"ד FM}}}} שדרכו הוא עוזר לנזקקים באמצעות חלוקת סלי מזון{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20072 פעילי מרכז החסד הביאו את שמחת החג לנתניה] {{אינפו}}}}, מוצרי קדושה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29933 נתניה: טקס הענקת זוגות תפילין] {{אינפו}}}} ובגדים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/5173.html נתניה: חלוקת נעליים לילדי מצוקה ביוזמת "מטה משיח"] {{חב"ד FM}}}} לחודש החגים ול[[חג הפסח]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/593193/ צפו: כך קיבלו מאות משפחות בנתניה סיוע לחג למרות הקורונה], [https://www.chabad.fm/144/7544.html קמחא דפסחא בנתניה]}}.

במסגרת המטה הוא מארגן למעלה מחמישה כנסים בשנה לציבור החרדי והכללי בהשתתפות חברי כנסת כשאת רובם הוא מנחה בעצמו{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/19007.htm אירוע גאולה בנתניה] {{הגאולה}}}}, את חלקם הוא מארגן אף בשיתוף עם עיריית נתניה{{הערה|[https://chabad.info/news/521523/ קרוב לרבבה במופע הקיץ בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/6092.html גלריית ענק ממופע הקיץ בנתניה]}}. מארגן מידי שנה כנס [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/614176/ "ממשה עד משה לא קם כמשה" • צפו], [https://chabad.info/news/612746/ בראשון הקרוב: הצטרפו אלינו לשידור הרמב"ם] {{אינפו}}}} ו[[התוועדות חסידים|התוועדויות]] נוספות בעיר{{הערה|[https://chabad.info/news/577618/ נתניה: מאות בהתוועדות לרגל 70 שנות נשיאות], [https://chabad.info/news/558348/ נתניה: מאות מקורבים ואנ"ש בהתוועדות גאולתית] {{אינפו}}}}.

לקראת חגי ישראל ניכרת עליה בפעילות המטה, הוא מארגן ריקודים ב[[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/624858/ נתניה: אלפי משתתפים בשמחת בית השואבה הניידת] {{אינפו}}}}, מארגן [[מבצע חנוכה]] בהשתתפות אישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/news/640986/ נתניה: רבבות חוגגים חנוכה של גאולה] {{אינפו}}}}, בפורים מחלק אלפי [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] בעיר ומקיים כינוס ילדים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/9679.html כינוס פורים בנתניה] {{חב"ד FM}}}}, מקיים את [[מבצע מצה]] לאישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/474314/ חלוקת מצות לאנשי העירייה] {{אינפו}}}} ומחלק 'קמחא דפסחא' לנזקקים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7544.html קמחא דפסחא בנתניה] {{חב"ד FM}}}}, מארגן [[תהלוכת ל"ג בעומר]] 'ילדי הגאולה' במרכז נתניה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7627.html תהלוכת "ילדי הגאולה" בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/3572.html תהלוכת ילדי הגאולה בחב"ד נתניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54594 נתניה: 2,000 משתתפים בתהלוכת "ילדי הגאולה"]}}, מארגן 'חגיגות [[עשרת הדיברות]]' ב[[חג השבועות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/601690/ "הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד"], [https://chabad.info/news/601075/ נתניה: אלפי ילדים במבצע עשרת הדברות] {{אינפו}}}}, מקיים כינוס שנתי לכבוד [[ג' תמוז]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12193.html מאות בהתוועדות של הרב אלעזר פרץ] {{חב"ד FM}}}}, מידי חודש אלול מארגן כינוס 'המלך בשדה' בהשתתפות רבים{{הערה|[https://chabad.info/news/530880/ נתניה: 1,000 משתתפים באירוע "המלך בשדה"] {{אינפו}}}}.

הרב פרץ פועל עם החרים, ילדים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83636 ילדי נתניה בכינוס קיץ עוצמתי] {{אינפו}}}}, בני נוער{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/5489.html נמשכת הפעולה עם ה"נוער הנושר" בנתניה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18859 נתניה: עשרות בני נוער בטיול מיוחד]}}, , נפגש עם אדמו"רים ומשוחח איתם בנושא הגאולה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/11495.html פעילות משיח בנתניה], [https://www.chabad.fm/144/8858.html נתניה: מכולל ברסלב להתוועדות הצעירים] {{חב"ד FM}}}}.

בשנת [[תשס"ו]] שידר ב[[רדיו מבשר טוב]] את תכנית האקטואליה{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/7882.html תכנית האקטואליה השבועית של רדיו "מבשר טוב" להאזנה], [https://www.chabad.fm/144/7853.html תוכנית האקטואליה השבועית של רדיו מבשר טוב להאזנה] {{חב"ד FM}}}}. במסגרת התוכנית הוא ראיין כחמישה רבנים מידי שבוע{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23229 אקוטאליה שבועית] {{אינפו}}}}.

במסגרת [[מבצע של"ה]] פתח בשנת [[תשס"ז]] קייטנת 'ילדי הגאולה' בעיר{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8687.html נתניה: מבצע של"ה עולה רמה], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56533 בפעם הרביעית: ילדי נתניה בקייטנת הגאולה]}} לילדים מבית לא חב"די{{הערה|[http://www.ncl.org.il/YaldeyGeulaNatanya770.html הצלחה מרשימה לקייטנת "ילדי הגאולה" בנתניה]}}. הקייטנה התקיימה באולם חדש שהפך לאחר מכן למרכז לצעירים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29173 נתניה: מרכז פעילות חדש לצעירים] {{אינפו}}}} ולאחר חודש שופצה החזית ונתלה שלט ענק עם הכיתוב "בית משיח - 770"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29989 חזית חדשה ל'בית משיח 770' בנתניה] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף החל להתוועד מידי חודש עם מקורבים צעירים שפקדו את בית משיח{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31412 נתניה: ההתוועדות החודשית בבית משיח] {{אינפו}}}}, צעד שבשנה לאחר מכן הפך להתוועדות שבועית איתם הוא פתח מידי שבוע את ההתוועדות{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34429 נתניה: היכן מתוועדים הצעירים? ב"בית משיח"] {{אינפו}}}}. בשנת [[תשס"ח]] פתח מועדון [[צבאות השם]] תחת המטה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34368 נתניה: נפתח מועדון "צבאות השם"] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ג]] הוא נמנה באחד העתונים הדתיים בנתניה כאחד מחמישים האנשים המשפיעים בעיר{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72155 ברשימת המשפיעים בנתניה: חמישה חסידי חב"ד] {{אינפו}}}} וכאחד מהשמות החמים המועמדים למועצת עיריית נתניה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75622 נתניה: מועמד חב"די בין "השמות החמים"] {{אינפו}}}}.

==שירי גאולה ומשיח==
לכבוד מאה שנה להולדת הרבי חיבר הרב פרץ לראשונה מילים חדשות על הניגון [[ווייק אפ יידן (ניגון)|ווייק אפ יידן]] ויצר ניגון חדש בשם [[מאה שנה (ניגון)|מאה שנה]].

בשנת [[תשס"ו]] הוציא דיסק בשם 'שרים למלך' בו ביצע בהקלטה מחודשת מספר שירי גאולה ומשיח על מנת לסייע בתהלוכות ל"ג בעומר. ביניהם [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון יחי אדוננו]], [[ניגון הרבי שליט"א]], [[והוא יגאלנו (ניגון)|ניגון והוא גואלנו]] ועוד{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8600.html חדש: דיסק שירי גאולה ומשיח לתהלוכות], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28339 הפקת ענק: דיסק שירי גאולה]}}. לאחר שכל הדיסקים אזלו יצא הדיסק בשנת [[תשס"ט]] במהדורה חדשה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45965 ל"ג בעומר: מהדורה חדשה לדיסק "שרים למלך"] {{אינפו}}}}.

==ראו גם==
* [[מטה משיח - נתניה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/file/d/1tls4A5imfycFTgNmO9Qq_rMrSxQNI2Eo/view ילדי המשיח] מתוך שיחת הגאולה גליון 71.
* כתבות אודותיו באתרים [https://chabad.info/tag/אלעזר-פרץ/ {{חב"ד אינפו}}][./חב"ד_אינפו [[קובץ:אינפו.jpg|קישור=|class=mw-file-element|27x27 פיקסלים]]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20אלעזר%20פרץ חב"ד אינפו הישן], וב[http://hageula.com/tag/?term=אלעזר%20פרץ אתר הגאולה] {{הגאולה}}
* אלעזר פרץ, [http://hageula.com/news/view/18018.htm לקראת משיח בכיכר • אהבה, תורה וגאווה יהודית ללא פשרות] {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרץ, אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ב]]

שי שמעון כהן (תל ציון)

2025-05-31T18:50:49Z

זלמנוביץ': /* תולדות חיים */ הרחבה, קישורים פנימיים

[[קובץ:שי כהן.jpg|ממוזער|הרב שי שמעון כהן בעת מסירת שיעור עניני גאולה ומשיח ב[[770]] ([[תשפ"ד]])]]
[[קובץ:שש כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שי שמעון כהן]]
הרב '''שי שמעון כהן''' (יליד שנת [[תשמ"ב]], 1982) הינו רב קהילת חב"ד ב[[תל ציון]], ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]]. שימש בעבר כדיין בבית הדין לממונות, שעל ידי המועצה הדתית ב[[צפת]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ז' ניסן]] [[תשמ"ב]] לאביו הרב יוסף כהן רב שכונה בעיר [[רמלה]], ולאמו מרת צביה.

בצעירותו, למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

במשך תקופה למד ב[[בית מדרש להוראה ומשפט]] ברחובות בראשות הרב [[מאיר אהרון]].

===פעילות ציבורית===
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ברכה בת ר' שמעון כהן מירושלים, התיישב בקהילת חב"ד ב[[ביתר עילית]], והוסמך לכהן כרב וכדיין מטעם הרבנות הראשית לישראל. בשנת תש"ע עבר לגור ב[[צפת]], ותוך זמן קצר התמנה לדיין בבית הדין לממונות, שהוקם על ידי רב העיר, הרב [[שמואל אליהו]].

בכ"ט כסלו תשע"ח, הקים את האתר פרשת השבוע מעניינת, בו מתפרסמות שיחות מעובדות של הרבי על [[פרשת השבוע]], בשפה קלה ופשוטה. זמן קצר לאחר מכן, הקים גם את אתר [[רמב"ם]] מעניין, שעתיד להכיל ביאור קל וקריא על כל הרמב"ם.

נמנה על הרבנים המשיבים לשאלות ההלכתיות המופנות ל[[מכון הלכה חב"ד]] ועונה לשאלות הלכה למעשה ב'סמס לרב'.

בשנת [[תשע"ח]] התמודד בבחירות לרבנות קהילת חב"ד ב[[תל ציון]], ונבחר ברוב קולות{{הערה|1=בכך גבר על הרבנים הנוספים שהתמודדו על התפקיד: הרב משה גינזבורג – רב ומו"ץ בירושלים; והרב [[אייל פלד]] – מו"ץ בקהילת חב"ד עמנואל. [http://chabad.info/special/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%AA%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%95/ הדיווח על בחירתו לרב].}}.

החל משנת הלימודים [[תשע"ט]] משמש כ[[משיב]] ללימודי [[הלכה]] וגירסא ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבה קטנה בבית שמש]].

ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ט]] התקיים טקס ההכתרה במעמד רבני חב"ד מרחבי הארץ, רבני הקהילות בתל ציון, אנשי קהילת חב"ד המקומית חברי מועצה ותושבי היישוב{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%AA%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/ דיווח מצולם ממעמד ההכתרה באתר חב"ד אינפו]}}.

הרב כהן חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

== משפחתו ==
*אחיו, הרב אליהו כהן - רב בית הכנסת 'חי טייב' ב[[לוד]]
*אחיו, הרב [[מנחם כהן (באר שבע)]] - רב קהילת חב"ד ב[[באר שבע]]

==לקריאה נוספת==
*'''הדיין והרב שנבחר במפתיע''', שבועון בית משיח גליון 1214 עמוד 23

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%94%d7%9f/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב כהן באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/5/25/271362205713.html שלושה רבנים ועוד אחד]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] חג השבועות תשע"ה {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://sites.google.com/view/parasha/%D7%93%D7%A3-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA אתר פרשת השבוע מעניינת]''' שנכתב על ידי הרב כהן
*'''[https://sites.google.com/view/rambam-meanyen/%D7%93%D7%A3-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA אתר רמב"ם מעניין]''' שנכתב על ידי הרב כהן

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, שי שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]
[[קטגוריה:אישים בתל ציון]]

דניאל גראבסקי

2025-05-31T18:47:17Z

זלמנוביץ': /* תולדות חיים */ הרחבה, קישורים פנימיים

[[קובץ:גראבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דניאל גראבסקי]]
הרב '''דניאל גראבסקי''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו טוען רבני בבית הדין הגדול בירושלים, ומשמש כמורה הוראה, ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ב]] בעיר [[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], למשפחה דתית. בגיל 14 עם התייתמותו מאביו החל לשהות רבות ב[[בית חב"ד]] בעיר, שבהנהלת השליח [[שבתי סלבטיצקי]] ולקבל רבות מרוח המקום בחיי התורה ומצוות, ובדרכי החסידות.

בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חב"ד בצפת]], עד לשנת [[תשנ"ג]]. אז נסע לשהות בחצרו של [[הרבי]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חתונתו בשנת [[תשנ"ד]], החל לעסוק בלימודי רבנות בכולל [[אור יעקב ואור זרוע]] שבראשות הרב [[מאיר אהרון]]. בשנת [[תשס"א]] עם סיום קבלת התעודה יורה יורה ידין ידין המאשרת את יכולתו לכהן כרב, העתיק את מגוריו אל העיר [[אלעד]], שם לאחר בחירות ממושכות נבחר לרבנות הקהילה.

בעיר [[אלעד]] פעל רבות לביסוס הקהילה, החל מחיזוק בית הכנסת, הקמת בית ספר לבנים - פאר מנחם, בית ספר לבנות - תפארת חיה, החזקת גני חב"ד לבנים ולבנות הקיימים, הקמת [[מקוה]] נשים, שלושה ספרי תורה לקהילה. בנוסף לפעולות הקבועות מטעם הבית חב"ד תהלוכות [[ל"ג בעומר]], מבצע [[חנוכה]] בבסיסים ובעיר, מבצע [[פורים]] - קריאת המגילה, חלוקת מצה קודם חג הפסח.

בשנת [[תשס"ה]] עקב מחלוקת בקהילה החליט הרב גראבסקי לעזוב את העיר אלעד, ועבר ל[[ירושלים]].

בירושלים סיים את לימודי הרבנות הנשארים כדי לסיים דיינות, ובשנת [[תשס"ז]] התחיל לעבוד בבתי הדין שברחבי הארץ כטוען רבני, ובעיקר בבית הדין הגדול.

כיום מתעסק בעיקר בכל הקשור לאישות, [[חופה]] ו[[קידושין]], [[גירושין]], גישור, ייעוץ, טוענות בבית הדין הן בעניני ממון והן בעניני [[אישות]].

עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני המכון ואף עונה לשאלות הלכתיות ב'סמס לרב'. בשנת [[תשפ"ב]] קבל היתר הוראה לענייני ריבית במעמד הסמכה בהשתתפות רבנים חשובים בתחום{{הערה|[https://chabad.info/news/748546/ תעודת ההסמכה היוקרתית הוענקה לרב החב"די] {{חב"ד אינפו}}}}.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*בנו, הרב ישראל גראבסקי, [[קראון הייטס]].
*חתנו, ר' [[שניאור זלמן זלמנוביץ']], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אבן יהודה]].
*חתנו, ר' [[שמעיה גודמן]], [[קראון הייטס]].
*חתנו, ר' [[שלום דב בער בורשטיין]], [[כפר חב"ד]].

== קישורים חיצוניים ==

* '''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%9c-%d7%92%d7%a8%d7%90%d7%91%d7%a1%d7%a7%d7%99/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב גראבסקי באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גראבסקי, דניאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ג]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

מהומות קראון הייטס

2025-05-25T09:01:41Z

זלמנוביץ': הרחבה, תמונה

{{לעריכה}}
[[קובץ:6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רכב של משטרת ניו יורק שהופכה ע<nowiki>''</nowiki>י הפורעים.]]
[[קובץ:6a010536b72a74970b015390c4a251970b-800wi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד חב<nowiki>''ד הותקף ע''</nowiki>י הפורעים לעיני בנו. שנראה יושב לצד אביו בעת שקיבל טיפול רפואי ראשוני]]
[[קובץ:1-יענקל רוזנבאום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'ה[[תמים]]' יענקל רוזנבאום]]
[[קובץ:Dinkins2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר דייוויד דינקינס]]
'''מהומות קראון הייטס''' היו סדרת התפרעויות שהתרחשה בשכונת [[קראון הייטס]] ברובע ברוקלין שב[[ניו יורק]], במשך שלושה ימים, מיום שני - [[ט' אלול]] ועד ליום רביעי [[י"א אלול]] [[תנש"א]] . המהומות החלו לאחר שילד שחור-עור נהרג בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב שהיה חלק משיירתו של [[הרבי]]. במהלך המהומות נרצח [[חסיד חב"ד]] ונגרם נזק רב לרכוש יהודי.

המהומות הפכו לסמל לא רק במאבק הפוליטי והתרבותי בין יהודים ושחורים בקראון הייטס, אלא חשפו גם את מערכת היחסים של רדיקלים שחורים נגד הממסד הפוליטי השחור בברוקלין; ראש העיר ומפכ"ל המשטרה השחורים כנגד השוטרים הלבנים; משרד המשפטים של ארצות הברית כנגד הפוליטיקאים בניו יורק; הארגונים היהודיים המבוססים במנהטן כנגד יהודים ברבעים החיצוניים; העלו חששות לגבי גובה האנטישמיות השחורה; הובילו את [[ארצות הברית]] לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש עיריית ניו יורק, מר דייוויד דינקינס.

ישנם הטוענים כי מדובר באירוע האנטישמי החמור ביותר בהיסטוריה של [[ארצות הברית]]{{הערה|1=http://books.google.com/books?id=StQXz-ClGuUC&hl=en}}.

== רקע ==
כחודש לפני פרוץ המהומות, לנארד ג'פריז, איש ציבור בולט, נאם בסיטי קולג' נאום רווי אמירות אנטישמיות שכללו תיאורים בוטים על יהודי ארצות הברית. למרות הגינויים בעיתונות, החל ג'פריז לקבל תמיכה משחורים גזעניים כמו הכומר אל שרפטון ואחרים. ליבוי האווירה האנטישמית הכשירה את הקרקע למהומות.

בצהרי ט' באלול, נסע [[הרבי]] אל [[האוהל|ציונו]] של [[הרבי הריי"צ]] שבבית החיים מונטיפיורי ברובע [[קווינס]]. כרגיל, ניידת משטרה ליוותה את רכבו של הרבי באורות מהבהבים. בדרך חזרה מה[[האוהל|אוהל]], הצטרף לשיירה רכב נוסף של חסידים צעירים שהיה נהוג בידי י.ל. כשהשיירה הגיעה לשדרת יוטיקה, מכונית המשטרה ומכוניתו של הרבי שנסעה אחריה חצו את הצומת באור אדום או כתום. הרכב השלישי, ניסה להדביק את השיירה וחצה את הצומת באור אדום. רכב אחר פגע ברכב בו נהגו החסידים, הרכב סטה ימינה, עלה על המדרכה ופגע בילד שחור כבן שבע, גאבין קאטו. הילד הועף אל קיר בניין המגורים שבסביבתו שיחק עם בת דודתו, אנג'לה קאטו בת השבע. הילדה אנג'לה נפצעה קשה והילד גאבין מת מפצעיו.

כעשר דקות לאחר התאונה הגיעו למקום אמבולנס של הארגון היהודי "הצלה" ואמבולנס עירוני. נהג האמבולנס של "הצלה" טיפל בנהג הרכב, י.ל.

במקום האירוע התאספו קבוצת שחורים שתקפו את ליפש וקבוצת החסידים, דקות ספורות לאחר מכן הגיעה המשטרה והורתה לנהג האמבולנס של "הצלה" להסתלק מהמקום עם קבוצת החסידים מחשש לאלימות השחורים. השוטרים אמרו שאמבולנסים נוספים עושים דרכם למקום והם אלה שיטפלו בילדים.

== טענות הצדדים ==
לאחר מותו של גאווין קאטו, חברי הקהילה השחורה טענו כי ההחלטה לפנות ראשון את ליפש מהמקום הייתה ממניעים גזעניים. הם טענו גם כי זו רק דוגמה ליחס מועדף המוענק ליהודים בקראון הייטס. בנוסף לאכיפת חוק מוטה והקצאת משאבים ממשלתיים, בין היתר. רבים מהקהילה השחורה היו מודאגים גם לגבי ההתרחבות של הקהילה היהודית בשכונה.

בקהילה היהודית טענו כי טענות השחורים בדבר משוא פנים לא נתמכו בעובדות: מספר מחקרים הפריכו את הטענות, כולל מחקר שנערך במיוחד בתגובה לטענה זו. בקהילה היהודית רווחה הדעה כי טענות אלה היו ניסיון להסוות את האנטישמיות הבוטה במהלך המהומות. כדוגמאות, הם מצביעים על התבטאויות אנטישמיות שנעשו על ידי מפגינים ברחבי המהומות, ואת הדברים שנאמרו בהלוויתו של גאבין קאטו.

הכומר אל שרפטון השתמש במילים אנטישמיות בוטות במהלך ההספד, והגדיר את היהודים כ"יהלומנים", הכריז על התנגדות ל"אמבולנס האפרטהייד" וטען כי כוחות ההצלה היהודיים הפקירו את הילדים למותם וכי "אין לעצור את בני הנוער המכלים את זעמם במתעללים בהם", כמו כן טען שהנהג היה תחת השפעת אלכוהול ונהג ללא רישיון. על פי עדויות, באותו ערב התבטא שרפטון שיש "לרצוח את היהודים".

== המהומות ==
במשך ארבעה ימים לאחר התאונה נחשפו יהודי שכונת [[קראון הייטס]] לתקיפות אלימות ולמעשי בריונות מצד בני נוער מקומיים, אליהם הצטרפו רבים מחוץ לשכונה.

שלוש שעות לאחר התאונה פנה צ'ארלס פרייס אל הצעירים השחורים בנאום תוקפני וזועם, שפורסם לאחר מכן ברשת NBC. פרייס טען שאילו אדם שחור היה הגורם לתאונה, המשטרה הייתה עוצרת אותו ולא דוחפת אותו לאמבולנס למען ביטחונו האישי: "אנחנו לא יכולים לסבול את זה יותר. הם הורגים את ילדינו. היהודים משיגים את כל מה שהם רוצים. המשטרה מגינה עליהם. מה אנחנו הולכים לעשות עם זה? האם נמשיך לסבול? עין תחת עין. אם אין צדק אין שלום... בואו ל[[רחוב קינגסטון]] ונמצא שם יהודים".

במהלך המהומות, יהודים נפצעו, חנויות נבזזו, מכוניות ובתים ניזוקו. המתפרעים זיהו בתים יהודיים על ידי ה[[מזוזה|מזוזות]] שעל משקוף דלת הכניסה לבתים. בוזזים צעדו בקראון הייטס ונשאו שלטים ועליהם כתובות אנטישמיות, ושרפו דגלי ישראל. במהלך לוויתו של גאבין הונף שלט: "היטלר לא עשה את העבודה". המתפרעים השליכו לבנים ובקבוקים גם לעבר השוטרים, נורו יריות לעבר שוטרים וניידות משטרה נרגמו והושחתו.

באחד המקרים, חבורה של כעשרים שחורים הקיפה את [[יענקל רוזנבאום]], סטודנט אוסטרלי בן 29, שלמד באותה עת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-770, היכתה בו באכזריות וסדקה את גולגלתו. אחד מהם דקר את רוזנבאום שוב ושוב בגבו, והוא נפטר באותו לילה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] קינגס קאונטי.

בהמשך, נקלע לאספסוף הזועם רוכב אופנוע לא-יהודי בן 67 בשם אנתוני גרזיולי, לאחר שתעה בדרכו ונקלע לרחובות השכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

תושבת קראון הייטס, קשישה יוצאת אירופה, שמעה את הזעקות הקוראות לפגיעה ביהודים, וסברה שפורעים מאירופה עשו את דרכם אל מעבר לים לבצע פוגרומים ביהודי ניו יורק. מרוב בהלה היא קפצה מחלון ביתה אל מותה, כדי לא ליפול בידי הפורעים.

ביומיים הראשונים, משטרת ניו יורק הגיבה בפאסיביות רבה למהומות.

תושב השכונה, המוזיקאי יצחק ביטון, התחנן בפני השוטרים שילוו אותו הביתה, אך הם סירבו. הוא נלכד בתוך מטר אבנים ובקבוקים ונפצע. לאחר מכן זכה ביטון בתביעה משפטית על סך 200,000 דולר נגד העירייה, משום שהמשטרה, המצוידת באמצעים לפיזור הפגנות, עמדה מן הצד כאשר הותקף על ידי ההמון הזועם.

לאחר הלילה השני של אדישות המשטרה קיבלו כל [[שלוחים|שליחי חב"ד]] ברחבי [[ארצות הברית]] פקס נואש ממנהיגי הקהילה בקראון הייטס: "ראש העיר שלנו לא עושה דבר, המשטרה לא מגנה עלינו, אנא התקשרו לנבחרים שלכם ובקשו שהם יפעילו לחץ להפסקת האלימות". בתוך מספר שעות פנו שליחי התנועה לרוב חברי הקונגרס והסנאט, והמהומה שנוצרה הביאה את הבית הלבן לדרוש ממושל ניו יורק להציב בשכונה כוחות אבטחה גדולים.

המהומות עלו לכותרות בכל רחבי [[ארצות הברית]] וכלי תקשורת מקומיים וארציים גדשו את קראון הייטס. רוב כלי התקשורת בחרו לייחס את ההתפרעויות להתעללות בשחורים על רקע גזעני.

במהלך המהומות היו גם מקרים של אזרחים שבחרו לנסות לעצור את המהומות. קורטיס סליווה, מייסד ומנהיג ארגון המשמר האזרחי 'משמרות המלאכים', הגיע יחד עם אנשי הארגון לקראון הייטס כדי להגן על אנשי השכונה. בתגובה לתמיהת העיתונות השיב סליווה כי באחד מימי ילדותו, כשלמד בבית ספר קתולי בקראון הייטס "היכה בי בריון בחצר בית הספר, כשהוא מנסה לקחת מידי את הכסף שנועד לארוחת הצהריים. בדיוק אז עבר במקום גבר בלבוש חסידי. מבטינו נפגשו, הוא התערב, גרש את התוקף וקנה לי סודה וגלידה. מעולם לא שכחתי את האיש הזה, והנה אני כאן בקראון הייטס כדי להחזיר את החוב".

== תוצאות המהומות ==
ביום חמישי, לאחר שפלוגה של 200 שוטרים הותקפה ונאלצה לסגת וקבוצות של שחורים צעדו בקראון הייטס בקריאות "מוות ליהודים!", דיבר ראש העיר דייוויד דינקינס בתחת הרדיו בניו יורק והתחנן בפני "הנוער הסוער" שלא לגרום ל"חוסר שקט" נוסף, משום שהרשויות לא יסבלו התפרעויות חוק ואם יהיה צורך יתבצעו מעצרים.

רק לאחר התערבות הבית הלבן ולאחר שנציגי השכונה פנו למושל ניו יורק בבקשה לגייס את המשמר הלאומי, שמטפל במקרי חירום ובאסונות, אישר ראש העיר למשטרה לפזר אלפי שוטרים ויחידות אופנועים ברחובות השכונה כדי לדכא את המהומות.

תוצאות המהומות היו הרוג אחד ועוד אחת שקפצה אל מותה, 188 תקיפות של יהודים, 152 שוטרים ו-38 אזרחים פצועים, 27 כלי רכב שהושחתו, 225 מקרי גניבה, שריפות ובזיזת חנויות של יהודים, ונזק לרכוש בסך מיליון דולר.

לאור הסערה הציבורית הקים מושל ניו יורק, ב-[[כ"א חשון]] [[תשנ"ג]], ועדת חקירה לבדיקת הטיפול באירועים, בראשות ריצ'רד גירגנטי. דו"ח גירגנטי, שפורסם ב-[[ב' מנחם אב]] [[תשנ"ג]], נערך על ידי למעלה מ-40 עורכי דין וחוקרים, וכלל שני כרכים ו-600 עמודים של מסמכים. הדו"ח הטיל את מירב האחריות על מפכ"ל המשטרה, לי בראון, ועל ראש העיר דיויד דינקינס, ראש העיר השחור הראשון בניו יורק, שנבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית.

על פי הדו"ח, דינקינס היסס לפרוס מספר רב של כוחות שיטור כדי לעצור את המהומות משום שהוא נבחר כ'איש שלום'. לדבריו, הוא לא אפשר למשטרה לעצור את המתפרעים מכיוון ש"צריך לאפשר לקהילה לפרוק מתחים". הוא ציין כי הוא לא רצה שהמשטרה תתערב מהר מדי, כדי למנוע הסלמה מצד הפורעים. עם זאת, דינקינס הכחיש לאחר מכן שהוא מנע מן המשטרה להגן על אזרחים בקראון הייטס: "אני אהיה זה שלעולם יואשם על ידי חלק שמנעתי מהמשטרה לפעול, ונתתי לשחורים לתקוף יהודים. זה לא מדויק וזה לא מה שקרה".

מהומות [[קראון הייטס]] היו נושא חשוב במערכת הבחירות ב-[[תשנ"ג]]. רודולף ג'וליאני, לימים ראש העירייה הבא של ניו יורק, כינה את המהומות בקראון הייטס "פוגרום", משום ש"במשך שלושה ימים אנשים נפצעו ונשלחו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]], כי הם היו יהודים. אין ספק כי לא נעשה כל מה שצריך על ידי ראשי העיר ניו יורק". התושבים לא שכחו, ובמהלך הבחירות של אותה שנה הביס ג'וליאני את דינקינס בנצחון מוחץ של 53,367 קולות. לאחר בחירתו התנצל ג'וליאני רשמית בשם העיר ניו יורק: "אני מתנצל על אובדן החיים, על הטרגדיה האנושית, על הנזק ועל תפקודה של העיר ניו יורק בפרשה".

הכומר אל שרפטון שליבה את המהומות הועבר ממשרתו והורחק מהאזור.

== משפטי נלסון ==
באחד המקרים, חבורה של כעשרים שחורים הקיפה את [[יענקל רוזנבאום]], סטודנט אוסטרלי בן 29, שלמד באותה עת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-770, היכתה בו באכזריות וסדקה את גולגלתו. למריק נלסון, בן 16, דקר את רוזנבאום שוב ושוב בגבו. רוזנבאום זיהה את נלסון, כאשר שכב גוסס. מאוחר יותר באותו לילה הוא נפטר מפצעיו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] קינגס קאונטי.

נלסון, שבעת מעצרו היה בן 16, הכחיש את אשמת הרצח וזוכה על ידי חבר מושבעים ב-[[תשנ"ב]]. הזיכוי עורר סערה וב-[[תשנ"ז]] נפתח משפט נוסף. מכיוון שלפי החוק האמריקאי אי אפשר לשפוט שנית חשוד ברצח שזוכה, ניצלה התביעה פרצה בחוק והגישה נגד נלסון תביעה מחודשת באשמה שהפר את זכויות האדם של הנרצח. בחודש [[סיון]] [[תשנ"ז]] נמצא נלסון אשם בהפרת זכויותיו של רוזנבאום. אך ערכאה גבוהה ביטלה את האשמה בנימוק שהשופט פעל באופן בולט לאזן את הרכב חבר המושבעים במספר שווה של יהודים ולא-יהודים.

התביעה עירערה והוחלט על משפט שלישי, בו שינה נלסון את עמדתו והודה כי ביצע את הרצח, אך לא משום שרוזנבאום היה יהודי, אלא "הצירוף הנוראי של אלכוהול, נעורים וטרגדיה גרם להתלקחות של אלימות ודחף את למריק נלסון למעשה רצח". הטיעון שהרצח בוצע תחת השפעת אלכוהול ולא בגין זהותו הדתית של הנרצח, נועד לערער את האשמה כי זכויות האזרח של רוזנבאום הופרו. במשפט שהתקיים לפני חבר מושבעים שרובו שחור, הציגה התביעה שוב את ההצהרות של פרקליטי נלסון משני המשפטים הקודמים, שדחו בתוקף את החשד שנלסון רצח את רוזנבאום. חבר המושבעים קבע כי "בליל הרצח היה למריק נלסון חלק מאספסוף זועם. הוא רצה לנקום וחיפש יהודי שעיר לעזאזל". הוא הואשם ונדון ל-10 שנות מאסר, אך מכיוון שכבר ריצה את רוב התקופה שנגזרה עליו, הוא שוחרר ב[[תשס"ד]] ולא סיים את ריצוי העונש.

דו"ח של המדינה משנת [[תשנ"ד]] הסיק כי נראה שרוזנבאום לא היה מת אילו טופל כראוי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הצוות הרפואי לא שם לב לפציעה מן הדקירה. משפחת רוזנבאום תבעה את [[בית רפואה|בית הרפואה]] על רשלנות, וזה הורה לעיריית ניו יורק, ש[[בית רפואה|בית הרפואה]] תחת אחריותה, לשלם לה 1.25 מיליון דולר לאחר שהודתה בטעות.

==התייחסות הרבי==
יום למחרת התאונה ופריצת המהומות, ביום שלישי י' באלול, נסע הרבי שוב פעם [[האוהל|לאוהל]] של [[הרבי הריי"צ]] (שלא כפי הסדר הרגיל בזה). בשעות אלו הקימו 'הועד המסדר' דופן מעץ, המסתירה את חלון חדרו של הרבי למניעת אפשרות של גרימת נזק ח"ו מצד הפורעים, ושדרת [[איסטערן פארקווי]] נחסמה לתנועה על ידי חסידים, כאות מחאה על התנהלותה הפאסיבית של המשטרה באירועים האלימים.

כשחזר הרבי מהאוהל, נכנס להתפלל [[תפילת ערבית]] ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת מרתף (הזאל הגדול)|'זאל']], ובסיום התפילה החל לומר שיחת קודש. בין הדברים אמר הרבי: '''"ליהודי אין כל שייכות למלחמות, בהיותו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה"'''. השיחה שהייתה רווייה בביטויים שמיימיים{{הערה|היו שראו בשיחה רמז למדינת אוסטרליה - מקום מגוריו של הקדוש הת' יעקב רוזנבאום, בה הרבי התבטא ש"שלחו שלוחים למדינת אוסטרליה, בחצי כדור התחתון, שם יפיצו [[נגלה]] ופנימיות התורה.. "כמותו דהמשלח ממש"..."}}, נסכה בחסידים ביטחון רב, והרגיעה את הרוחות הלוהטות.

במהלך חלוקות הדולרים שהתקיימו בימי המהומות{{הערה|הרבי חילק דולרים לברכה והצלחה במשך חודש שלם, החל מעש"ק כ"ח מנחם אב ועד ר"ה נ"ב!.}} ולאחריהם{{הערה|ביום ראשון ט"ו אלול.}}, עברו אנשים שונים שהיו קשורים עם הרגעת המהומות, מפקדי המשטרה, ראשי ארגוני שמירה חיצוניים, ופוליטיקאים שסייעו להפעיל לחץ על משטרת ניו-יורק.

הרבי הודה לכל המסייעים מחד, ומאידך, העביר את כל האחריות על הגנת השכונה והפעולות הצריכות להינקט לידי אלו שנבחרו כנציגי הקהילה.

להלן לקט נבחר מהתייחסויותיו של הרבי:

למר גליקר, מפקד משטרת ניו-יורק באזור דרום ברוקלין אמר הרבי: '''"תודה רבה עבור הגנתך, ואני מקווה שלא יהיה שום צורך בהגנה''' מיוחדת''' מכיון שתביא את כל הרוגע הדרוש לכל האנשים של עיריים ניו-יורק, ובברוקלין במיוחד"'''.

לכתב הניו-יורק-טיימס אמר הרבי: '''"השם יתברך יברך אותך לכתוב תמיד בשורות טובות אודות כל אוכלוסיית ניו-יורק, ואני בכללם..."'''.

מר אורי סביר, קונסול ישראל בניו-יורק עבר לפני הרבי באומרו: "כל עם ישראל מתפלל לשלום הקהילה", והרבי השיב לו: '''"בשורות טובות מכל ארץ ישראל, ולא רק בשביל מה שהם עושים בשביל חו"ל, אלא בעיקר במה שהם עושים בשביל שארץ ישראל"'''.

עורך העיתון ניו-יורק-פוסט, מר ג'רי נחמן, עבר לפני הרבי באומרו: "אני מקוה שבקרוב יהיה לנו שלום", והרבי השיב לו: '''"השם יתברך יברך אותך שכל הרצונות שלך יקויימו בעתיד הקרוב, ובאם זה יוקדם ביום אחד - הרי זה ריוח של יום עבור כל אוכלוסיית ניו-יורק, לא רק עבור היהודים"'''.

לעו"ד בארי סלאטניק אמר הרבי: '''"השי"ת יברך אותך ללכת מחיל אל חיל, כולל גם כל העזר הדרוש לשכונת קראון-הייטס"'''.

במהלך חלוקת הדולרים ביום ראשון, עבר כתב נוסף של הניו-יורק-טיימס, ושאל את הרבי האם יש לו מה לומר לאנשים הדואגים בקשר למצב בשכונה. הרבי השיב לו: '''"כל ענינים אלו אתה תידון עם ועד הקהל, עם הוועדה המייצגת את האנשים כאן. אני אינני מייצג אותם"'''.

לאחר המהומות, ראש העיר מר דיוויד דינקינס עבר מול הרבי בחלוקת דולרים, והרבי איחל לו "שכור ההיתוך יהיה כל כך פעיל, שלא יצטרכו להדגיש זה שחור, זה לבן, זה היספני, משום שהם אינם שונים, כולם נבראו על ידי [[הקב"ה]] במטרה להוסיף טוב בסביבתם".

למרות הערכות שונות, גם לאחר המהומות הורה הרבי לחסידים להישאר בשכונה והיהודים לא עזבו את קראון הייטס, כפי העמדה החד-משמעית שקבע הרבי בעבר נגד עזיבת השכונה.

==כיום==
היחסים בין שחורים ליהודים בקראון הייטס החלו להשתפר כמעט מיד לאחר המהומות. מספר ימים לאחר תום המהומות, זימן נשיא רובע ברוקלין את מנהיגי כל הקהילות, להקמת הגוף שמוכר בשם 'קואליציית קראון הייטס' (באנגלית: The Crown Heights Coalition).

תקופה קצרה לאחר מכן, סטה נהג משאית שחור ופגע בילד יהודי. הילד נהרג במקום. הנהג, שלחלוטין לא התכוון לפגוע באיש, היה בהלם מוחלט. חסידי חב"ד שהיו במקום לא התנפלו עליו או התקיפו אותו - הם סייעו לו, הציעו לו כוס קפה וניסו לעזור לו לצאת מההלם.

ארבעה שבועות אחרי התאונה הוזמן יוסף ליפש, נהג הרכב שגרם לתאונה שהחלה את המהומות, להעיד לפני חבר מושבעים גדול, הליך קדם משפטי שבו 27 מושבעים קובעים אם יוגש כתב אישום. ליפש העיד במשך שש שעות, שבסופן החליט חבר המושבעים הגדול לא להגיש נגדו כתב אישום. מיד אחר כך עזב ליפש את ארצות הברית, המהומות שפרצו ברעש גדול, שככו במהירות, ובתוך מספר שנים הכפילה כמות החסידים בשכונה את עצמה.

== ראו גם ==
* [[פיגוע הדקירה ב-770]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/1015148/ פרעות קראון הייטס: סקירה ראשונית ומסעירה • צפו] {{וידפו}} [[ואביטה נפלאות]] תכנית מספר 33
*[https://chabad.info/in-focus/563840/ אנשי השמירה 'גארדיאן אנג'ל'ס' בחלוקת דולרים אצל הרבי] {{רבי דרייב}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

מלחמת חרבות ברזל

2025-05-23T12:22:58Z

זלמנוביץ': /* המתקפה */ הרחבה, ויקיזציה

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס ואזרחי רצועת עזה נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-251 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים ונחטפו 251 אזרחים בהם זקנים נשים ילדים ואף תינוקות.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו במסירות נפש ממש ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים. למעלה מאלף חיילי מילואים או חיילים אחרי שירות הגיעו למקום במטרה להציל כמה שיותר מאחיהם.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===

====דעת הרבי====
בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה "ימין על מלא" תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.

הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל"ט:

"..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה"ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.

אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע"י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים"{{הערה|שיחת במדבר תשל"ט, ספר השיחות תשל"ט}}.

===עסקאות מסוכנות===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].
[[קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים]]
רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].

בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי"ד רבני חב"ד באה"ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

====הפגנות====
נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.

הפגנה נערכה בצומת כפר חב"ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.

===החלטת ממשלה על העסקה===
ביום שישי י"ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.

שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם לשחרור מחבלים ובעסקה הזו היו שהחליטו להתנגד והם: שרי 'הציונות הדתית', שרי 'עוצמה יהודית', וגם שני שרי 'הליכוד'.

עוצמה יהודית בראשות השר לשעבר איתמר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.

השר איתמר בן גביר בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]], הסביר כי העובדה הידועה שהתפרסמה על ידי גורמי הביטחון - 80% מהמחבלים ששוחררו בעיסקאות שבו לרצוח יהודים - הביאה אותו יחד עם חבריו לפרוש מהממשלה והקואליציה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.

===השחרור מהשבי והתפילין של החטוף===
[[קובץ:החטוף ששוחרר עם תפילין.jpeg|שמאל|ממוזער|החטוף ששוחרר מידי ארגון הטרור חמאס, סאשה טרופנוב עם תפילין שהרב לאזאר העניק לו לאחר השחרור.]]
ביום י"ז שבט השתחררו שלושה חטופים משבי ארגון הטרור [[חמאס]] וביניהם סאשה (אלכסנדר) טרופנוב, לאחר כיממה נפגש רבה של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] עם החטוף ששוחרר, הניח לו [[תפילין]] והעניק לו [[תפילין]] עם הציור של [[770]] על גביהם. אמו של סשה התחזקה במקביל בארץ עד לשחרורו מהשבי.

הרב לאזאר התפרסם בכל כלי התקשורת הכלליים והחב"דיים, כאשר הניח תפילין לשבוי עם שחרורו. ובשבועון בית משיח פורסמו דברי הרב לאזאר על שתדלנותו אצל פוטין שהביאה לשחרור:
"ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1448}}.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.

חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===

* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב] [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]