https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A 2026-04-11T22:34:17Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=507560 2021-11-27T22:24:12Z

<p>זלמן המלך: /* בני משפחה בערכי אישים */הגהה</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. יחי המלך המשיח. --&gt;<br /> ערך לימוד זכות<br /> צריך ערך שמסקר בנקודה את המשך חורף נ&quot;א שהיה בצורה דומה בש&quot;פ ויקרא תש&quot;נ. תשובות הרבי מלך המשיח שליט&quot;א מליובאוויטש על נאומי ש&quot;ך בנושא לימוד זכות על עם ישראל<br /> <br /> == בני משפחה בערכי אישים ==<br /> <br /> שלום חברים. ב[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה: <br /> ===ציטוט===<br /> :בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב&quot;דפדיה על המדיניות כדלהלן:<br /> *'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.<br /> *'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.<br /> *'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.<br /> *'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.<br /> במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ&quot;ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.<br /> ===דיון===<br /> ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו&quot;כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::עדין לא ברור הקטע &quot;ילדים&quot;, נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)<br /> <br /> == יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==<br /> <br /> בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב&quot;ד בנידון {{אנונימי}}<br /> :אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בתורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=507559 2021-11-27T22:23:35Z

<p>זלמן המלך: /* ערך לימוד זכות */הגהה</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. יחי המלך המשיח. --&gt;<br /> =ערך לימוד זכות=<br /> צריך ערך שמסקר בנקודה את המשך חורף נ&quot;א שהיה בצורה דומה בש&quot;פ ויקרא תש&quot;נ. תשובות הרבי מלך המשיח שליט&quot;א מליובאוויטש על נאומי ש&quot;ך בנושא לימוד זכות על עם ישראל<br /> <br /> == בני משפחה בערכי אישים ==<br /> <br /> שלום חברים. ב[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה: <br /> ===ציטוט===<br /> :בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב&quot;דפדיה על המדיניות כדלהלן:<br /> *'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.<br /> *'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.<br /> *'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.<br /> *'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.<br /> במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ&quot;ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.<br /> ===דיון===<br /> ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו&quot;כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::עדין לא ברור הקטע &quot;ילדים&quot;, נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)<br /> <br /> == יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==<br /> <br /> בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב&quot;ד בנידון {{אנונימי}}<br /> :אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בתורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=507558 2021-11-27T22:22:49Z

<p>זלמן המלך: הגהה</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. יחי המלך המשיח. --&gt;<br /> ==ערך לימוד זכות=<br /> צריך ערך שמסקר בנקודה את המשך חורף נ&quot;א שהיה בצורה דומה בש&quot;פ ויקרא תש&quot;נ. תשובות הרבי מלך המשיח שליט&quot;א מליובאוויטש על נאומי ש&quot;ך בנושא לימוד זכות על עם ישראל<br /> <br /> == בני משפחה בערכי אישים ==<br /> <br /> שלום חברים. ב[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה: <br /> ===ציטוט===<br /> :בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב&quot;דפדיה על המדיניות כדלהלן:<br /> *'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.<br /> *'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.<br /> *'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.<br /> *'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.<br /> במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ&quot;ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.<br /> ===דיון===<br /> ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו&quot;כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::עדין לא ברור הקטע &quot;ילדים&quot;, נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)<br /> <br /> == יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==<br /> <br /> בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב&quot;ד בנידון {{אנונימי}}<br /> :אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בתורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=507557 2021-11-27T22:21:05Z

<p>זלמן המלך: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. יחי המלך המשיח. --&gt;<br /> צריך ערך שמסקר בנקודה את המשך חורף נ&quot;א שהיה בצורה דומה בש&quot;פ ויקרא תש&quot;נ. תשובות הרבי מלך המשיח שליט&quot;א מליובאוויטש על נאומי ש&quot;ך בנושא לימוד זכות על עם ישראל<br /> <br /> == בני משפחה בערכי אישים ==<br /> <br /> שלום חברים. ב[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה: <br /> ===ציטוט===<br /> :בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב&quot;דפדיה על המדיניות כדלהלן:<br /> *'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.<br /> *'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.<br /> *'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.<br /> *'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.<br /> במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ&quot;ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.<br /> ===דיון===<br /> ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו&quot;כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::עדין לא ברור הקטע &quot;ילדים&quot;, נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)<br /> <br /> == יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==<br /> <br /> בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב&quot;ד בנידון {{אנונימי}}<br /> :אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בתורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=507556 2021-11-27T22:17:32Z

<p>זלמן המלך: /* יצירת ערך בשם קודם הבריאה */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. יחי המלך המשיח. --&gt;<br /> <br /> == בני משפחה בערכי אישים ==<br /> <br /> שלום חברים. ב[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה: <br /> ===ציטוט===<br /> :בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב&quot;דפדיה על המדיניות כדלהלן:<br /> *'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.<br /> *'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.<br /> *'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.<br /> *'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.<br /> במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ&quot;ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.<br /> ===דיון===<br /> ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו&quot;כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::עדין לא ברור הקטע &quot;ילדים&quot;, נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)<br /> <br /> == יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==<br /> <br /> בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב&quot;ד בנידון {{אנונימי}}<br /> :אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בתורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=507555 2021-11-27T22:16:17Z

<p>זלמן המלך: /* יצירת ערך בשם קודם הבריאה */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. יחי המלך המשיח. --&gt;<br /> <br /> == בני משפחה בערכי אישים ==<br /> <br /> שלום חברים. ב[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה: <br /> ===ציטוט===<br /> :בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב&quot;דפדיה על המדיניות כדלהלן:<br /> *'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.<br /> *'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.<br /> *'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.<br /> *'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.<br /> במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ&quot;ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.<br /> ===דיון===<br /> ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו&quot;כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::עדין לא ברור הקטע &quot;ילדים&quot;, נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)<br /> <br /> == יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==<br /> <br /> בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב&quot;ד בנידון {{אנונימי}}<br /> :אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בצורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=507510 2021-11-27T17:25:54Z

<p>זלמן המלך: </p> <hr /> <div>ערך זה זקוק ודאי לעריכה.<br /> <br /> המשתתפים מוזמנים בזאת לערוך ולהוסיף עד כמה שידם מגעת, ובעיקר - להרחיב. <br /> <br /> בהצלחה.--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 14:04, 21 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> == הכנה לביאת המשיח - התנוצצות הגאולה. ==<br /> <br /> מהלשון מוכח שהם שני עניינים, יש למצוא הביאורים בשיחות ולערוך (כמובן עם ציון המקורות) תודה--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:04, 23 בדצמבר 2014 (UTC)<br /> :אחד המקומות שמבואר דבר זה באריכות הוא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&amp;st=&amp;pgnum=151 ספר המאמרים תרס&quot;ג עמוד קמ&quot;ב] יש להרחיב. - אם הרחבת ציין!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:15, 18 בינואר 2015 (UTC)<br /> <br /> == דרגתה -יחידה, ושייכות תורת החסידות לתורתו של משיח ==<br /> <br /> כמובן המקור הראשון הוא קונטרס עניינה של תורת החסידות ועוד, ואולי יש מקום להכליל עניין זה בפסקה התנוצצות הגאולה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:12, 18 בינואר 2015 (UTC)<br /> <br /> == החסידות לעומת השיטות שקדמו לה- כותרת לא נכונה ==<br /> <br /> --[[משתמש:מי|מי]] - [[שיחת משתמש:מי|שיחה]] 10:10, 20 ביולי 2015 (UTC)שיטת המוסר פותחה באמצע המאה ה19 על ידי רבי ישראל מסלנט (עיירה בליטא). גם אם את ההשראה הוא קיבל ממורו (רבי זונדל מסלנט), מדובר רק בדור אחד קודם. הבעל שם טוב הקדוש ייסד את תנועת החסידות באמצע המאה ה18. כמאה שנה קודם. לא נכון לכתוב (כפי שכתבתם באחת הכותרות של הערך) &quot;שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה&quot;, כיון ששיטת המוסר לא קדמה לחסידות אלא להיפך. אם אתם מתכוונים לחיים היהודיים שהיו נהוגים קודם גילוי החסידות, ודומים בחלק ממאפייניהם לשיטת המוסר, תצטרכו למצוא לכך שם אחר. שיטת המוסר זה לא השם. בהצלחה!{{משוב}} [[משתמש:מי|מי]] - [[שיחת משתמש:מי|שיחה]] 10:10, 20 ביולי 2015 (UTC)<br /> <br /> == כותרת המשוב ==<br /> <br /> נכתב בערך<br /> &quot;ספר התניא הוא התורה שבכתב של תורת החסידות, וספרי המאמרים של רבותינו נשיאנו הם התורה שבעל פה של תורת החסידות&quot;<br /> <br /> כפי שנראה מטרת ערך זה היא לפרט את החסידות הכללית ולא רק את חסידות חב&quot;ד (למדתי זאת ממה שנכתב 'תורת חסידות חב&quot;ד' - ראה ערך מורחב.<br /> <br /> בכל אופן ספר התניא הוא תורת שבכתב של חסידות חב&quot;ד - וכן ספרי המאמרים של רבותינו נשיאנו..<br /> <br /> == הבדל ==<br /> <br /> מה בדיוק ההבדל בין תורת החסידות לפנימיות התורה, האם 'חסידות היא שיטה בה האדם מתקרב אל בוראו' הוא תיאור ממצה לחסידות?<br /> <br /> בקונטרס ענינה כתוב שחסידות היא גילוי חדש מא&quot;ס (באותיות הראשונות). זו ההגדרה! כיצד ניתן לנסח זאת? --[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 19:53, 30 באפריל 2020 (IST)<br /> <br /> == תורת החסידות היא &quot;פירוש&quot; לקבלה? ==<br /> <br /> הרי בקונטרס עניינה כתוב מפורש שהרבי הרש&quot;ב אמר שלא כן?<br /> לא בקי יותר מדאי בנושא ומסתמא מי שכתב זאת ידע מה כתב, רק באתי להעיר. [[משתמש:איינעמען די וועלט|איינעמען די וועלט]] - [[שיחת משתמש:איינעמען די וועלט|שיחה]], 09:50, ה' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 09:50, 23 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :למיטב ידיעתי, תורת החסידות הינה חלק וסוג של קבלה אלוקית<br /> <br /> הרבי מלך המשיח שליט&quot;א מסביר בהרבה מקומות שתורת החסידות מבארת את הקבלה לחיי היום יום של יהודי [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 17:25, כ&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 17:25, 27 בנובמבר 2021 (UTC)</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506628 2021-11-20T18:34:23Z

<p>זלמן המלך: /* האדמו&quot;ר הזקן */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[השגחה פרטית]], [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה הקבלה בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי הקבלה אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם.<br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהווה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> ==המגיד ממעזריטש==<br /> התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> ==האדמו&quot;ר הזקן==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד, ובשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ורק בשנת [[תקמ&quot;ח]] קיבל על עצמו האדמו&quot;ר הזקן את ההנהגה של חסידות חב&quot;ד והדפיס בשנת תקנ&quot;ז את ספרו תניא - התורה שבכתב של תורת החסידות. ראה ערך התייסדות חסידות חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות חסידות חב&quot;ד דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506627 2021-11-20T18:33:39Z

<p>זלמן המלך: תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[השגחה פרטית]], [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה הקבלה בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי הקבלה אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם.<br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהווה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> ==המגיד ממעזריטש==<br /> התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> ==האדמו&quot;ר הזקן==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד, ובשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ורק בשנת [[תקמ&quot;ח]] קיבל על עצמו האדמו&quot;ר הזקן את ההנהגה של חסידות חב&quot;ד והדפיס בשנת תקנ&quot;ז את ספרו תניא - התורה שבכתב של תורת החסידות.ראה ערך התייסדות חסידות חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות חסידות חב&quot;ד דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506626 2021-11-20T18:33:18Z

<p>זלמן המלך: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[השגחה פרטית]] [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה הקבלה בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי הקבלה אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם.<br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהווה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> ==המגיד ממעזריטש==<br /> התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> ==האדמו&quot;ר הזקן==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד, ובשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ורק בשנת [[תקמ&quot;ח]] קיבל על עצמו האדמו&quot;ר הזקן את ההנהגה של חסידות חב&quot;ד והדפיס בשנת תקנ&quot;ז את ספרו תניא - התורה שבכתב של תורת החסידות.ראה ערך התייסדות חסידות חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות חסידות חב&quot;ד דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506624 2021-11-20T18:29:11Z

<p>זלמן המלך: /* האדמו&quot;ר הזקן */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה הקבלה בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי הקבלה אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם.<br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהווה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> ==המגיד ממעזריטש==<br /> התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> ==האדמו&quot;ר הזקן==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד, ובשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ורק בשנת [[תקמ&quot;ח]] קיבל על עצמו האדמו&quot;ר הזקן את ההנהגה של חסידות חב&quot;ד והדפיס בשנת תקנ&quot;ז את ספרו תניא - התורה שבכתב של תורת החסידות.ראה ערך התייסדות חסידות חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות חסידות חב&quot;ד דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506622 2021-11-20T18:28:20Z

<p>זלמן המלך: /* האדמו&quot;ר הזקן */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה הקבלה בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי הקבלה אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם.<br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהווה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> ==המגיד ממעזריטש==<br /> התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> ==האדמו&quot;ר הזקן==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד, ובשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ורק בשנת [[תקמ&quot;ח]] קיבל על עצמו האדמו&quot;ר הזקן את ההנהגה של חסידות חב&quot;ד והדפיס בשנת תקנ&quot;ז את ספרו תניא - התורה שבכתב של תורת החסידות.ראה ערך תורת חסידות חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות חסידות חב&quot;ד דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506620 2021-11-20T18:26:33Z

<p>זלמן המלך: /* האדמו&quot;ר הזקן */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה הקבלה בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי הקבלה אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם.<br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהווה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> ==המגיד ממעזריטש==<br /> התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> ==האדמו&quot;ר הזקן==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד, ובשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ורק בשנת [[תקמ&quot;ח]] קיבל על עצמו האדמו&quot;ר הזקן את ההנהגה של חסידות חב&quot;ד והדפיס בשנת תקנ&quot;ז את ספרו תניא - התורה שבכתב של תורת החסידות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות חסידות חב&quot;ד דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506618 2021-11-20T18:23:45Z

<p>זלמן המלך: /* החסידות כיום */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועת החסידות|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[חסידות (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות]]<br /> ה'''חסידות''' היא תנועה יהודית שהוקמה על ידי [[הבעל שם טוב]] שעיקרה הוא גילוי הנקודה הפנימית והחיות האלוקית שבכל דבר. על פי תורת החסידות יש חשיבות רבה לעבודת התפילה, שמחה והתקשרות ל[[צדיק]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התייסדות תורת החסידות]]}}<br /> הבעש&quot;ט היה ממשיך הדרך של [[מחנה הנסתרים]], שהיה בהנהגת &quot;בעלי השם&quot;. קדמו לבעש&quot;ט הרבנים; ר' [[אליהו בעל שם]], ר' [[יואל בעל שם]] ור' [[אדם בעל שם]].<br /> <br /> רבי ישראל בעל שם טוב נהג בתחילה כמנהגם של [[מחנה הנסתרים]] והסתיר את גדולתו, עד שגילה עצמו לציבור בעקבות עליית [[נשמה]] אותה עשה ב[[ראש השנה]] בשנת [[תק&quot;ז]], במהלכה נשמתו נפגשה ב[[עולמות העליונים]] עם נשמת ה[[משיח]] שאמר לו שזמן [[גילוי]]ו יהיה כאשר תתפשט תורתו - [[תורת החסידות]] ב[[עולם]]. על עליית נשמה זו סיפר לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] במכתב.<br /> <br /> לאחר פרעות ת&quot;ח - ת&quot;ט הייתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות.<br /> <br /> לבעל שם טוב נוצר חוג של חסידים. הבעש&quot;ט ערך נסיעות רבות שעל ידם התפשטה החסידות. עם פטירתו בשנת [[תק&quot;כ]] כבר מנתה החסידות עשרות אלפי חסידים. לאחר כהונה קצרה של בנו, [[צבי (בן הבעל שם טוב)|רבי צבי]], עברה ההנהגה לתלמידו [[המגיד ממזריטש]]. לאחר פטירתו בשנת תקל&quot;ב חולקו אזורי המדינות באירופה לתלמידים שונים. בין שאר תלמידיו היה ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==עיקרי תורת החסידות==<br /> מלבד היות הבעל שם טוב הצינור האלוקי להבאת האור הגדול שבתורת החסידות לעולם, קיימים גם יסודות פרטיים בתורת החסידות שנמסרו על ידי הבעל שם טוב בעצמו.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הבעל שם טוב]]}}<br /> על עיקרי תורת הבעל שם טוב נמנות למשל היסוד כי בכל דבר בבריאה יש את הכח האלוקי המחיה אותו, וכן המצאותה של [[השגחה פרטית]] מאת הבורא על כל נברא ונברא, עד שאפילו עלה המתגלגל ברוח יש לו כוונה פרטית ובהשגחה פרטית מתגלגל הוא. הבעש&quot;ט גם החדיר בחסידיו את העיון ב[[תפילה]] ואת ה[[חיות]] וה[[שמחה]] ה[[פנימי]]ת בקיום כל [[מצווה]], וב[[עבודת השם]] בכללותה. הוא הפליא את ה[[תמימות]] שבאמירת פרקי [[תהלים]] על ידי [[יהודי פשוט|יהודים פשוטים]] ב[[אמונה|אמונתם]].<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}<br /> מלבד זאת, עיקרי [[תורת החסידות]], שנוסדה על ידי הבעל שם טוב והורחבה על ידי המגיד ותלמידיו לדורותיהם, הוסברו באריכות בקונטרס [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)|ענינה של תורת החסידות]] מ[[הרבי]] וב[[קונטרס תורת החסידות]] מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> עיקרם של הדברים הוא כדלעיל, אין ענינה של החסידות רק להחיות מבחינה רוחנית את עם ישראל, או תנועה קבלית כלשהי, אלא לגלות את פנימיותו של כל דבר, בחינת היחידה שבכל עניין. ככזו מובן הקשר בין החסידות ל[[גאולה]] שענינה גם כן גילוי פנימיות כל דבר. וכפי שמסופר על עליית ה[[נשמה]] של הבעש&quot;ט ב[[ראש השנה]] תק&quot;ז ששאל את מלך המשיח: &quot;אימתי קאתי מר&quot;, וע&quot;ז ענה לו &quot;[[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעינותיך חוצה]], וידעו לעשות יחודים כמוך&quot;, היינו שעל ידי התפשטות תורת החסידות ועבודת ה' בדרך זו, על ידי זה יבוא ה[[משיח]].<br /> <br /> == ההתנגדות לחסידות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התנגדות לחסידות]]}}<br /> מיד עם התפשטות החסידות יצאו כנגדה רבים מרבני ליטא, ובראשם עמד [[הגאון מוילנא]] (הגר&quot;א) בחרם שאסר את פיתם ויינם של החסידים, חרמות כעין אלו ובעקבותם מסירות הלשנות ורדיפות שונות היו למכביר עד לתקופה האחרונה ממש. לשיא הגיעו הדברים ברצח ארבעת החסידים משונציאן.<br /> <br /> ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש שהחסידות הינה המשכה של תנועת השבתאות של שבתי צבי, שכפר בעיקר וגרם לשבר גדול באמונה. כמובן שדבר זה הוכח כלא נכון, אולם רבים מה[[מתנגדים]] סרבו במשך תקופה ארוכה מלהכיר בכך שרק בלימוד החסידות תתחזק האמונה וקיום המצוות ואדרבא חוסר לימוד החסידות מביא לכירסום באמונה ובשמירת המצוות. בשלב מסויים כדי ללבות את המחלוקת הגיעו שנים ל[[גאון מוילנא]] והעידו בפניו שראו חסידים שאכלו בשר ושתו [[יין]] ב[[תשעה באב]] הם &quot;שכחו&quot; לציין שהיה זה תשעה באב שחל בשבת שאז כמובן שהצום נדחה ליום ראשון וגם הגאון בעצמו אכל בתשעה באב. בעקבות זאת חתם הגאון מוילנא על חרם נגד החסידים.<br /> <br /> == תנועות חסידיות ==<br /> <br /> גילויו של [[הבעש&quot;ט]] נעשה כאמור בשנת [[תצ&quot;ד]] ומאז החלה ההנהגה בצורת [[אדמו&quot;ר]] ו[[חסידים]]. לאחר [[הסתלקות]] הבעש&quot;ט ב[[חג השבועות]] בשנת [[תק&quot;כ]] מילא את מקומו רבי דובער, הרב [[המגיד ממזריטש]], בהנהגת החסידות הכללית.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב המגיד ממזריטש, ב[[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תקל&quot;ג]] (1763) הסתיימה תקופת החסידות הכללית ותלמידיו השונים של הרב [[המגיד ממזריטש]] פתחו כל אחד חצרות חסידיות משל עצמו, ולעיתים אף חלקו אחד על השני בנושא אופיה הרצוי של [[תורת החסידות]] והפצתה. עיקר החלוקה הייתה בין [[אדמו&quot;ר הזקן]] שייסד את חסידות [[חב&quot;ד]] ששמה דגש על הבנת הדברים, לבין חסידוית [[פולין]] - חג&quot;ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.<br /> <br /> כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: [[חב&quot;ד]], [[גור]], [[בעלז]], [[צאנז]] ו[[ויז'ניץ]].<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> <br /> עיקרי שיטת [[הבעל שם טוב]] חדרו לכל הזרמים ב[[יהדות]], וכך למשל הפכה [[תפילה]] ב[[שמחה]] לדבר שבשגרה. וכן התורה שבכתב של החסידות - ספר התניא נלמד ונדפס בכל מקום בעולם<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:תורת החסידות]]<br /> *[[תורת החסידות]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413932 מהי החסידות, ולמה היא התגלתה רק בדורות אלו?] בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506617 2021-11-20T18:21:28Z

<p>זלמן המלך: /* תנועות חסידיות */תיקנתי שגיאה עיקר החלוקה מעולם לא היה מיקום גיאוגרפי</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועת החסידות|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[חסידות (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות]]<br /> ה'''חסידות''' היא תנועה יהודית שהוקמה על ידי [[הבעל שם טוב]] שעיקרה הוא גילוי הנקודה הפנימית והחיות האלוקית שבכל דבר. על פי תורת החסידות יש חשיבות רבה לעבודת התפילה, שמחה והתקשרות ל[[צדיק]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התייסדות תורת החסידות]]}}<br /> הבעש&quot;ט היה ממשיך הדרך של [[מחנה הנסתרים]], שהיה בהנהגת &quot;בעלי השם&quot;. קדמו לבעש&quot;ט הרבנים; ר' [[אליהו בעל שם]], ר' [[יואל בעל שם]] ור' [[אדם בעל שם]].<br /> <br /> רבי ישראל בעל שם טוב נהג בתחילה כמנהגם של [[מחנה הנסתרים]] והסתיר את גדולתו, עד שגילה עצמו לציבור בעקבות עליית [[נשמה]] אותה עשה ב[[ראש השנה]] בשנת [[תק&quot;ז]], במהלכה נשמתו נפגשה ב[[עולמות העליונים]] עם נשמת ה[[משיח]] שאמר לו שזמן [[גילוי]]ו יהיה כאשר תתפשט תורתו - [[תורת החסידות]] ב[[עולם]]. על עליית נשמה זו סיפר לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] במכתב.<br /> <br /> לאחר פרעות ת&quot;ח - ת&quot;ט הייתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות.<br /> <br /> לבעל שם טוב נוצר חוג של חסידים. הבעש&quot;ט ערך נסיעות רבות שעל ידם התפשטה החסידות. עם פטירתו בשנת [[תק&quot;כ]] כבר מנתה החסידות עשרות אלפי חסידים. לאחר כהונה קצרה של בנו, [[צבי (בן הבעל שם טוב)|רבי צבי]], עברה ההנהגה לתלמידו [[המגיד ממזריטש]]. לאחר פטירתו בשנת תקל&quot;ב חולקו אזורי המדינות באירופה לתלמידים שונים. בין שאר תלמידיו היה ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==עיקרי תורת החסידות==<br /> מלבד היות הבעל שם טוב הצינור האלוקי להבאת האור הגדול שבתורת החסידות לעולם, קיימים גם יסודות פרטיים בתורת החסידות שנמסרו על ידי הבעל שם טוב בעצמו.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הבעל שם טוב]]}}<br /> על עיקרי תורת הבעל שם טוב נמנות למשל היסוד כי בכל דבר בבריאה יש את הכח האלוקי המחיה אותו, וכן המצאותה של [[השגחה פרטית]] מאת הבורא על כל נברא ונברא, עד שאפילו עלה המתגלגל ברוח יש לו כוונה פרטית ובהשגחה פרטית מתגלגל הוא. הבעש&quot;ט גם החדיר בחסידיו את העיון ב[[תפילה]] ואת ה[[חיות]] וה[[שמחה]] ה[[פנימי]]ת בקיום כל [[מצווה]], וב[[עבודת השם]] בכללותה. הוא הפליא את ה[[תמימות]] שבאמירת פרקי [[תהלים]] על ידי [[יהודי פשוט|יהודים פשוטים]] ב[[אמונה|אמונתם]].<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}<br /> מלבד זאת, עיקרי [[תורת החסידות]], שנוסדה על ידי הבעל שם טוב והורחבה על ידי המגיד ותלמידיו לדורותיהם, הוסברו באריכות בקונטרס [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)|ענינה של תורת החסידות]] מ[[הרבי]] וב[[קונטרס תורת החסידות]] מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> עיקרם של הדברים הוא כדלעיל, אין ענינה של החסידות רק להחיות מבחינה רוחנית את עם ישראל, או תנועה קבלית כלשהי, אלא לגלות את פנימיותו של כל דבר, בחינת היחידה שבכל עניין. ככזו מובן הקשר בין החסידות ל[[גאולה]] שענינה גם כן גילוי פנימיות כל דבר. וכפי שמסופר על עליית ה[[נשמה]] של הבעש&quot;ט ב[[ראש השנה]] תק&quot;ז ששאל את מלך המשיח: &quot;אימתי קאתי מר&quot;, וע&quot;ז ענה לו &quot;[[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעינותיך חוצה]], וידעו לעשות יחודים כמוך&quot;, היינו שעל ידי התפשטות תורת החסידות ועבודת ה' בדרך זו, על ידי זה יבוא ה[[משיח]].<br /> <br /> == ההתנגדות לחסידות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התנגדות לחסידות]]}}<br /> מיד עם התפשטות החסידות יצאו כנגדה רבים מרבני ליטא, ובראשם עמד [[הגאון מוילנא]] (הגר&quot;א) בחרם שאסר את פיתם ויינם של החסידים, חרמות כעין אלו ובעקבותם מסירות הלשנות ורדיפות שונות היו למכביר עד לתקופה האחרונה ממש. לשיא הגיעו הדברים ברצח ארבעת החסידים משונציאן.<br /> <br /> ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש שהחסידות הינה המשכה של תנועת השבתאות של שבתי צבי, שכפר בעיקר וגרם לשבר גדול באמונה. כמובן שדבר זה הוכח כלא נכון, אולם רבים מה[[מתנגדים]] סרבו במשך תקופה ארוכה מלהכיר בכך שרק בלימוד החסידות תתחזק האמונה וקיום המצוות ואדרבא חוסר לימוד החסידות מביא לכירסום באמונה ובשמירת המצוות. בשלב מסויים כדי ללבות את המחלוקת הגיעו שנים ל[[גאון מוילנא]] והעידו בפניו שראו חסידים שאכלו בשר ושתו [[יין]] ב[[תשעה באב]] הם &quot;שכחו&quot; לציין שהיה זה תשעה באב שחל בשבת שאז כמובן שהצום נדחה ליום ראשון וגם הגאון בעצמו אכל בתשעה באב. בעקבות זאת חתם הגאון מוילנא על חרם נגד החסידים.<br /> <br /> == תנועות חסידיות ==<br /> <br /> גילויו של [[הבעש&quot;ט]] נעשה כאמור בשנת [[תצ&quot;ד]] ומאז החלה ההנהגה בצורת [[אדמו&quot;ר]] ו[[חסידים]]. לאחר [[הסתלקות]] הבעש&quot;ט ב[[חג השבועות]] בשנת [[תק&quot;כ]] מילא את מקומו רבי דובער, הרב [[המגיד ממזריטש]], בהנהגת החסידות הכללית.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב המגיד ממזריטש, ב[[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תקל&quot;ג]] (1763) הסתיימה תקופת החסידות הכללית ותלמידיו השונים של הרב [[המגיד ממזריטש]] פתחו כל אחד חצרות חסידיות משל עצמו, ולעיתים אף חלקו אחד על השני בנושא אופיה הרצוי של [[תורת החסידות]] והפצתה. עיקר החלוקה הייתה בין [[אדמו&quot;ר הזקן]] שייסד את חסידות [[חב&quot;ד]] ששמה דגש על הבנת הדברים, לבין חסידוית [[פולין]] - חג&quot;ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.<br /> <br /> כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: [[חב&quot;ד]], [[גור]], [[בעלז]], [[צאנז]] ו[[ויז'ניץ]].<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> כיום מונה תנועת החסידות את רוב היהדות האשכנזית וישנם גם מעדות המזרח המשתייכים לתנועת החסידות.<br /> <br /> עיקרי שיטת [[הבעל שם טוב]] חדרו לכל הזרמים ב[[יהדות]], וכך למשל הפכה [[תפילה]] ב[[שמחה]] לדבר שבשגרה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:תורת החסידות]]<br /> *[[תורת החסידות]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413932 מהי החסידות, ולמה היא התגלתה רק בדורות אלו?] בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506616 2021-11-20T18:19:21Z

<p>זלמן המלך: תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועת החסידות|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[חסידות (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות]]<br /> ה'''חסידות''' היא תנועה יהודית שהוקמה על ידי [[הבעל שם טוב]] שעיקרה הוא גילוי הנקודה הפנימית והחיות האלוקית שבכל דבר. על פי תורת החסידות יש חשיבות רבה לעבודת התפילה, שמחה והתקשרות ל[[צדיק]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התייסדות תורת החסידות]]}}<br /> הבעש&quot;ט היה ממשיך הדרך של [[מחנה הנסתרים]], שהיה בהנהגת &quot;בעלי השם&quot;. קדמו לבעש&quot;ט הרבנים; ר' [[אליהו בעל שם]], ר' [[יואל בעל שם]] ור' [[אדם בעל שם]].<br /> <br /> רבי ישראל בעל שם טוב נהג בתחילה כמנהגם של [[מחנה הנסתרים]] והסתיר את גדולתו, עד שגילה עצמו לציבור בעקבות עליית [[נשמה]] אותה עשה ב[[ראש השנה]] בשנת [[תק&quot;ז]], במהלכה נשמתו נפגשה ב[[עולמות העליונים]] עם נשמת ה[[משיח]] שאמר לו שזמן [[גילוי]]ו יהיה כאשר תתפשט תורתו - [[תורת החסידות]] ב[[עולם]]. על עליית נשמה זו סיפר לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] במכתב.<br /> <br /> לאחר פרעות ת&quot;ח - ת&quot;ט הייתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות.<br /> <br /> לבעל שם טוב נוצר חוג של חסידים. הבעש&quot;ט ערך נסיעות רבות שעל ידם התפשטה החסידות. עם פטירתו בשנת [[תק&quot;כ]] כבר מנתה החסידות עשרות אלפי חסידים. לאחר כהונה קצרה של בנו, [[צבי (בן הבעל שם טוב)|רבי צבי]], עברה ההנהגה לתלמידו [[המגיד ממזריטש]]. לאחר פטירתו בשנת תקל&quot;ב חולקו אזורי המדינות באירופה לתלמידים שונים. בין שאר תלמידיו היה ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==עיקרי תורת החסידות==<br /> מלבד היות הבעל שם טוב הצינור האלוקי להבאת האור הגדול שבתורת החסידות לעולם, קיימים גם יסודות פרטיים בתורת החסידות שנמסרו על ידי הבעל שם טוב בעצמו.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הבעל שם טוב]]}}<br /> על עיקרי תורת הבעל שם טוב נמנות למשל היסוד כי בכל דבר בבריאה יש את הכח האלוקי המחיה אותו, וכן המצאותה של [[השגחה פרטית]] מאת הבורא על כל נברא ונברא, עד שאפילו עלה המתגלגל ברוח יש לו כוונה פרטית ובהשגחה פרטית מתגלגל הוא. הבעש&quot;ט גם החדיר בחסידיו את העיון ב[[תפילה]] ואת ה[[חיות]] וה[[שמחה]] ה[[פנימי]]ת בקיום כל [[מצווה]], וב[[עבודת השם]] בכללותה. הוא הפליא את ה[[תמימות]] שבאמירת פרקי [[תהלים]] על ידי [[יהודי פשוט|יהודים פשוטים]] ב[[אמונה|אמונתם]].<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}<br /> מלבד זאת, עיקרי [[תורת החסידות]], שנוסדה על ידי הבעל שם טוב והורחבה על ידי המגיד ותלמידיו לדורותיהם, הוסברו באריכות בקונטרס [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)|ענינה של תורת החסידות]] מ[[הרבי]] וב[[קונטרס תורת החסידות]] מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> עיקרם של הדברים הוא כדלעיל, אין ענינה של החסידות רק להחיות מבחינה רוחנית את עם ישראל, או תנועה קבלית כלשהי, אלא לגלות את פנימיותו של כל דבר, בחינת היחידה שבכל עניין. ככזו מובן הקשר בין החסידות ל[[גאולה]] שענינה גם כן גילוי פנימיות כל דבר. וכפי שמסופר על עליית ה[[נשמה]] של הבעש&quot;ט ב[[ראש השנה]] תק&quot;ז ששאל את מלך המשיח: &quot;אימתי קאתי מר&quot;, וע&quot;ז ענה לו &quot;[[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעינותיך חוצה]], וידעו לעשות יחודים כמוך&quot;, היינו שעל ידי התפשטות תורת החסידות ועבודת ה' בדרך זו, על ידי זה יבוא ה[[משיח]].<br /> <br /> == ההתנגדות לחסידות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התנגדות לחסידות]]}}<br /> מיד עם התפשטות החסידות יצאו כנגדה רבים מרבני ליטא, ובראשם עמד [[הגאון מוילנא]] (הגר&quot;א) בחרם שאסר את פיתם ויינם של החסידים, חרמות כעין אלו ובעקבותם מסירות הלשנות ורדיפות שונות היו למכביר עד לתקופה האחרונה ממש. לשיא הגיעו הדברים ברצח ארבעת החסידים משונציאן.<br /> <br /> ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש שהחסידות הינה המשכה של תנועת השבתאות של שבתי צבי, שכפר בעיקר וגרם לשבר גדול באמונה. כמובן שדבר זה הוכח כלא נכון, אולם רבים מה[[מתנגדים]] סרבו במשך תקופה ארוכה מלהכיר בכך שרק בלימוד החסידות תתחזק האמונה וקיום המצוות ואדרבא חוסר לימוד החסידות מביא לכירסום באמונה ובשמירת המצוות. בשלב מסויים כדי ללבות את המחלוקת הגיעו שנים ל[[גאון מוילנא]] והעידו בפניו שראו חסידים שאכלו בשר ושתו [[יין]] ב[[תשעה באב]] הם &quot;שכחו&quot; לציין שהיה זה תשעה באב שחל בשבת שאז כמובן שהצום נדחה ליום ראשון וגם הגאון בעצמו אכל בתשעה באב. בעקבות זאת חתם הגאון מוילנא על חרם נגד החסידים.<br /> <br /> == תנועות חסידיות ==<br /> <br /> גילויו של [[הבעש&quot;ט]] נעשה כאמור בשנת [[תצ&quot;ד]] ומאז החלה ההנהגה בצורת [[אדמו&quot;ר]] ו[[חסידים]]. לאחר [[הסתלקות]] הבעש&quot;ט ב[[חג השבועות]] בשנת [[תק&quot;כ]] מילא את מקומו רבי דובער, הרב [[המגיד ממזריטש]], בהנהגת החסידות הכללית.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב המגיד ממזריטש, ב[[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תקל&quot;ג]] (1763) הסתיימה תקופת החסידות הכללית ותלמידיו השונים של הרב [[המגיד ממזריטש]] פתחו כל אחד חצרות חסידיות משל עצמו, ולעיתים אף חלקו אחד על השני בנושא אופיה הרצוי של [[תורת החסידות]] והפצתה. עיקר החלוקה הייתה בין [[אדמו&quot;ר הזקן]] שייסד את חסידות [[חב&quot;ד]] ששמה דגש על הבנת הדברים ומקום מושבה ב[[רוסיה]] הלבנה, לבין חסידוית [[פולין]] - חג&quot;ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.<br /> <br /> כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: [[חב&quot;ד]], [[גור]], [[בעלז]], [[צאנז]] ו[[ויז'ניץ]].<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> כיום מונה תנועת החסידות את רוב היהדות האשכנזית וישנם גם מעדות המזרח המשתייכים לתנועת החסידות.<br /> <br /> עיקרי שיטת [[הבעל שם טוב]] חדרו לכל הזרמים ב[[יהדות]], וכך למשל הפכה [[תפילה]] ב[[שמחה]] לדבר שבשגרה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:תורת החסידות]]<br /> *[[תורת החסידות]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413932 מהי החסידות, ולמה היא התגלתה רק בדורות אלו?] בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506614 2021-11-20T18:17:58Z

<p>זלמן המלך: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>'''תורת החסידות''' היא שיטה ב[[עבודת השם]], דרכה האדם מתקרב אל בוראו. יסודותיה והדרכותיה [[התייסדות תורת החסידות|התגלו]] באמצע האלף השישי לבריאה במרכז [[אירופה]], על ידי ה[[בעל שם טוב]] והתפשטה על ידי תלמידיו הרבים.<br /> <br /> תורת החסידות, היא למעשה הסבר של [[תורת הקבלה]], המפרטת את מבנה העולמות הרוחניים, השתלשלות והתהוות העולם, ומלמדת את טעמיה הצפונים של מצוות ה[[תורה]]. החסידות מדגישה שעל הלימוד לימוד עם נשמה המביא לידי מעשה בפועל ב[[עבודת המידות]] ולא בלימוד סתמי, וכן קיום המצוות כולם צריך להיות בפנימיות בחיות ועבודת המוחין וכלשון הבעש&quot;ט {{ציטוטון|אני לא באתי לעולם אלא לתקן ולהחיות ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] היבשות, שבכל דבר יהיה חיות ונשמה}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&amp;st=&amp;pgnum=22 לשונו במכתבו] אל רבי [[מנחם מנדל משקלוב]]}}.<br /> <br /> החסידות שמה במרכז את האדם, ומאמינה שבכוחו של כל יהודי להגיע לדרגות רוחניות נעלות, וזאת על ידי [[אמונה]], [[ביטחון]] ו[[שמחה]].<br /> <br /> בראשיתה סבלה החסידות מ[[התנגדות לתורת החסידות|התנגדות]] עזה ומרדיפות של ה[[מתנגדים]], זאת בעקבות חששם שתורת החסידות סוטה מדרך היהדות האותנטית, במשך השנים ירדה ההתנגדות וכיום כמעט ונעלמה כליל.<br /> <br /> [[חסידות חב&quot;ד]] הינה הדומיננטית ביותר מבין חצרות החסידות, בהיקף כמות הספרות ובביאוריה הרבים והעמוקים בחסידות, [[נשיאי חב&quot;ד]] הסבירו את רעיונותיה של תורת החסידות ובנו שיטה מסודרת דרכה ידבק האדם בה' כמו כן על ידי מייסדה נכתבה התורה שבכתב של תורת החסידות (מאחר והבעל שם טוב והמגיד ממזריטש לא כתבו ספרים) ספר התניא.<br /> <br /> ==שלוש שיטות ביהדות==<br /> <br /> ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש&quot;ט]].<br /> <br /> תנועה זו ייסדה שיטה ב[[עבודת השם]], שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה. <br /> <br /> ===שיטת החקירה===<br /> <br /> ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, [[מורה הנבוכים]] ל[[הרמב&quot;ם]], ועוד.<br /> <br /> ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, [[תורה שבכתב|תורה מן השמים]] אמיתות ה[[תורה שבעל פה]] ועוד.<br /> <br /> מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.<br /> <br /> קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.<br /> <br /> ===שיטת המוסר===<br /> <br /> שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות.<br /> [[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, ונדפסה ב&quot;קונטרס תורת החסידות&quot;:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. והאדם כשהוא מתנהג כבעל חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל חי. דהבעל חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת ה[[גוף]] ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף, כמו במעלת המדות טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל חי.<br /> <br /> וחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר}}<br /> <br /> תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot;, בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר &quot;מסילת-ישרים&quot; להרמח&quot;ל, למשל.<br /> <br /> ===שיטת החסידות לעומת השיטות האחרות ===<br /> <br /> תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות האחרות, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.<br /> <br /> תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב&quot;חבישת הפצעים החיצוניים&quot; לבד.<br /> <br /> באותו קונטרס כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. וביחוד תורת חסידות [[חב&quot;ד]], עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.<br /> <br /> כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע}}<br /> <br /> [[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> <br /> הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.<br /> <br /> חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.<br /> <br /> תורת החב&quot;ד אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי.<br /> <br /> בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עד למטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח&quot;ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו.<br /> <br /> וכפי שממשיך וכותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}}<br /> <br /> קשה לבני השיטות האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כל כך באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ה (1895) ישבו קבוצה של יהודים משכילים אצל ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. ואחת השאלות שהפנו לרבי הייתה:<br /> <br /> &quot;תורת החסידות מהי? מצד אחד - אמרו - נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.<br /> <br /> מאידך גיסא - תורת חב&quot;ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם ל[[אהבת ישראל]]. תורת חב&quot;ד - הטעימו - כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.<br /> <br /> אכן - ענה להם הרבי הרש&quot;ב - זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.<br /> <br /> (הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, ה[[תפילה]] הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות&quot;.<br /> ==תורת חסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב&quot;ד]], [[לימוד החסידות]]}}<br /> תורת חסידות חב&quot;ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו&quot;ר הזקן מייסד חסידות חב&quot;ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה &quot;חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==הכנה לביאת המשיח==<br /> תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, &quot;אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה&quot;.<br /> <br /> ספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות. <br /> <br /> תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה שאז תתגלה [[פנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.<br /> ==התנוצצות הגאולה==<br /> חז&quot;ל אומרים &quot;ששה אלפי שנים העולם קיים&quot;. ששת אלפי השנים מכוונים לששת ימי בראשית, כפי שנאמר:{{הערה|תהלים צ, ד.}} &quot;כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול&quot;, לגבי [[הקב&quot;ה]] – אל&quot;ף שנים נחשבים כיום אחד, והאלף השביעי – העולם הבא – משול לשבת, &quot;יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot;.<br /> <br /> שני האלפים האחרונים מתוך ששת ה&quot;ימים&quot; נקראים בחז&quot;ל &quot;ימות המשיח&quot;, כלומר – שתוכנם הוא גילוי אורו של משיח.{{מקור|מה המקור להסבר זה בדברי הגמ'}} וכשם שבמעשה בראשית דווקא בסיום היום השישי נברא האדם – תכלית הבריאה, כך גם באלף השישי (בסופו) תהי'ה ביאת המשיח, וכל ייעודי התורה על ימות המשיח הוא בתוך זמן זה (בתוך ששת אלפי השנים שבהם העולם קיים).{{מקור|מאיפה השייכות בין ביאת המשיח לבריאת האדם? באור החיים פנחס מובא שבבורו של יום השישי תבוא הגאולה ובלי קשר לבריאת האדם.}}<br /> <br /> ומובא שמתקופת האלף השישי שכנגד ערב שבת, ובמיוחד במחציתו השני'ה (כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) – משנת ה' אלפים ת&quot;ק ואילך, התחיל להפציע שחר הגאולה ואורו של משיח החל להתנוצץ בעולם. ובלשון האור החיים הקדוש: &quot;ויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום&quot;. וככל שמתקרבים יותר לסיומו, מתחזקת יותר התנוצצות זו.{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}}{{הערה|חשבון נוסף מובא בספרים שיומו של [[הקב&quot;ה]] הוא רק יום של 12 שעות. ראה מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב&quot;ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים תש&quot;ט עמוד 245. (ולהעיר מפירוש [[רש&quot;י]] בתהלים שם: &quot;כי יום אחד של [[הקב&quot;ה]] ומעט מן הלילה של הקב&quot;ה הם אלף שנים&quot; עיין שם.)}}<br /> <br /> וזהו על פי מה שכתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שו&quot;ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו. הרמז בזה על פי תורת החסידות שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא &quot;יום שכולו שבת&quot;, ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב&quot;א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת&quot;ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש&quot;ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&amp;search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.}}. <br /> <br /> התנוצצות זו באה בהתגלות בתורת החסידות שהיא הדרגה העמוקה ביותר בתורה דרגת היחידה. שהיא גילוי מתורתו של [[מלך המשיח#דרגתו|משיח]] שעניינו [[יחידה]] הכללית של [[נשמה|נשמות]] ישראל.{{הערה|1=קונטרס עניינה של תורת החסידות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&amp;st=&amp;pgnum=151 ספר המאמרים תרס&quot;ג עמוד קמ&quot;ב] ועוד}}<br /> <br /> נאמר בזהר הקדוש, כי בהתקרב ימי המשיח יתגלו לכולם רזי התורה, התגלות זו היא הכנה הכרחית לגאולה, ועל ידי זה &quot;יפקון מן גלותא ברחמין&quot;. וכן ישנה התגלות בחינת משיח, כפי שמבאר זאת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעל התניא &quot;על ידי צדיקי קדושי עליון שהיו בהתחלות ת&quot;ק לאלף השישי כידוע&quot;, וכדלקמן.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:תורת החסידות]]<br /> *[[חסידות]]<br /> *[[הפצת המעיינות]]<br /> *[[התייסדות תורת החסידות]]<br /> *[[ההתנגדות לתורת החסידות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2784387_1955792.pdf קונטרס נחיצות לימוד תורת החסידות], בהוצאת [[אוצר החסידות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=506612 2021-11-20T18:13:32Z

<p>זלמן המלך: /* ספר היסוד התניא */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדף הראשון של [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב&quot;ד]]<br /> '''תורת חסידות חב&quot;ד''' מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] וליישמם ב[[עבודת השם]]. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת המבוססת על השכלתנות. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו&quot;ר הזקן מייסד חסידות חב&quot;ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה &quot;חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==ספר היסוד התניא==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}<br /> במשך עשרים שנה משנת [[תקל&quot;ה]] (1775) כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד והוא התורה שבכתב של תורת החסידות. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. <br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) שלח [[אדמו&quot;ר הזקן]] את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב-כ' כסלו [[תקנ&quot;ז]]. <br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. <br /> <br /> בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב&quot;ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה [[נפש]] האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.<br /> <br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב&quot;ה]] על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של [[הקב&quot;ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו הייתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' [[חיים מוולוז'ין]], חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום הראשון#צמצום כפשוטו או לא כפשוטו|צמצום לא כפשוטו]]&quot;{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] חלק א' אגרת י&quot;א; [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'.}}. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;[[יפוצו מעינותיך חוצה]]&quot;.<br /> <br /> ==דרך תורת חסידות חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:כתב יד המשך תער''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד קודש|כתב ידו]] של [[הרבי הרש&quot;ב]], המכיל את העמוד הראשון של [[המשך]] [[בשעה שהקדימו תער&quot;ב]], בו התבארו עיקרי תורת החסידות, ועם אמירתו התחילה תקופה חדשה בהתרחבות תורת החסידות]]<br /> <br /> תורת חב&quot;ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש&quot;ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד&quot;ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. <br /> <br /> התורה, כמו ה[[גוף]] מחולקת ל&quot;גוף&quot; ול&quot;נשמה&quot; החלק שנקרא &quot;נגלה&quot; הוא בעצם החלק הגלוי, בחלק זה כלולים כל התנ&quot;ך, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני &quot;הפנימיות&quot; - הנשמה, זוהי החסידות.<br /> <br /> המילה חב&quot;ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב&quot;ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.<br /> <br /> תורת חב&quot;ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות וה[[מחשבה]] של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חב&quot;ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של ה[[נשמה]] היהודית. בתורת חב&quot;ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של [[נפש]] האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של ה[[נשמה]] היהודית.<br /> <br /> ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב&quot;ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר &quot;מהותו&quot; היא אחדות פשוטה?<br /> <br /> מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה ה[[נשמה]] האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו של העולם, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?<br /> <br /> המאפיין את צורת הדיון בחסידות הוא - ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירות, העומק ועם זאת - הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם.<br /> <br /> מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב&quot;ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חב&quot;ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר - וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.<br /> <br /> מהותה של חסידות חב&quot;ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br /> <br /> == עבודת השם ==<br /> [[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים עוסקים ב[[עבודת התפילה]] וב[[התבוננות]] ב[[חסידות]] לפני התפילה, מהמושגים היסוודיים במשנת חסידות חב&quot;ד. ציור מאת ר' [[זלמן קליינמן]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[עבודת השם]]}}<br /> תורת חסידות חב&quot;ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב&quot;ד [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]], [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב.<br /> <br /> בחסידות חב&quot;ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]<br /> * [[קונטרס תורת החסידות]]<br /> * [[קונטרס לימוד החסידות]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[חסידי פולין]]<br /> * [[פורטל:תורת החסידות]]<br /> * [[פורטל:ספרות חב&quot;ד]]<br /> * [[:קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו|קטגוריה המכילה ריכוז של הערכים בחב&quot;דפדיה העוסקים בתורת נשיאי חב&quot;ד]]<br /> <br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=506608 2021-11-20T17:49:00Z

<p>זלמן המלך: /* המגיד ממעזריטש */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה הקבלה בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי הקבלה אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם.<br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהווה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> ==המגיד ממעזריטש==<br /> התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> ==האדמו&quot;ר הזקן==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד, ובשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ורק בשנת [[תקמ&quot;ח]] קיבל על עצמו האדמו&quot;ר הזקן את ההנהגה של חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות חסידות חב&quot;ד דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=505977 2021-11-15T22:53:51Z

<p>זלמן המלך: /* הבעל שם טוב */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה [[הקבלה]] בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי [[הקבלה]] אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם. <br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו [[אליהו הנביא]], אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם [[אליהו הנביא]]. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהוה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> ==המגיד ממעזריטש==<br /> התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] יסדה[[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד, ובשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ורק בשנת [[תקמ&quot;ח]] קיבל על עצמו ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] את ההנהגה של חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות [[חסידות חב&quot;ד]] דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=505975 2021-11-15T22:45:37Z

<p>זלמן המלך: /* בשונה מכך המגיד ממזריטש כן שייך לפיסקה בפני עצמה בערך זה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>מהי כוונת הערך: על ייסודה ע&quot;י הבעש&quot;ט, שאז צריך לתאר את מהות נשמתו, מוריו והתגלותו. או על התגלות תורת חב&quot;ד שאז צריך לכתוב על אדה&quot;ז, וכו'. או שאולי גם כוונתו על התפשטותה, שאז צריך להמשיך עד עצם היום הזה, שהרבי שליט&quot;א מתגלה והיא מתפשטת על כל העולם כולו - ואז יכירו וידעו כל יושבי תבל כי מלכותו בכל משלה. יחי המלך! • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:07, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> :מתחילה ועד סוף. בציון הפרטים הקשורים לשושלת תורת החסידות (חב&quot;ד) בלבד (חב&quot;ד - אפשר וצריך בדרך אגב לכתוב גם על החסידויות שהתפצלו). מקורות יש למכביר, בספר 'בית רבי', ברשימת 'תולדות אבות החסידות' של הרבי הריי&quot;צ ועוד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' באב ה'תשע&quot;ג 20:39, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::אני מוכן ליצור בסיס, בתנאי שיהיו עוד שיעזרו לי, כיון שאין לי מקורות, ואולי גם כושר ההתבטאות שלי לא הכי טוב (אולי צריך לעשות גם בחב&quot;דפדיה חונכים?...{{קריצה}}).• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:43, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == פסקת אדמו&quot;ר הזקן אינה שייכת לערך זה ==<br /> <br /> ערך זה עוסק בהיתייסדות תורת החסידות ולא בהיתייסדות תורת חסידות חבד [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 22:42, י&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 22:42, 15 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == בשונה מכך המגיד ממזריטש כן שייך לפיסקה בפני עצמה בערך זה ==<br /> <br /> מכיוון שתורת החסידות הכלכלית התייסדה בעיקר על ידו [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 22:45, י&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 22:45, 15 בנובמבר 2021 (UTC)</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=505974 2021-11-15T22:43:13Z

<p>זלמן המלך: תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור.<br /> <br /> ==סיבת התייסדותה==<br /> תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}.<br /> <br /> תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם &quot;דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך&quot;, ו&quot;אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו&quot;. בדורו של [[רשב&quot;י]] הייתה [[הקבלה]] בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס&quot;ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז&quot;ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר&quot;י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי [[הקבלה]] אל מחוץ למחנה.<br /> <br /> אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם.<br /> <br /> תורת החסידות איננה חידושים (ח&quot;ו) בתורה, אלא הדגשות של ענינים שנדחקו לשוליים בסיבות שונות ומשונות.<br /> <br /> ==הנסתרים==<br /> באמצע{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}} שנות ה-ה' אלפים שי&quot;ן, נולד רבי אליהו בעל שם, מגיל קטן הוא החל ללמוד קבלה, תחילה עם אביו ולאחר מכן לבדו. כשגדל קיבץ סביבו קבוצת תלמידים שהחלו ללמוד קבלה, תלמידיו נקראו נסתרים, כיון שהם הסתירו את למדנותם בפני כולם; לאחר פטירתו עברה ההנהגה אל תלמידו רבי יואל בעל שם, תלמידיהם של בעלי השם היו מסתובבים כאנשים פשוטים, וחיפשו תלמידי חכמים שיוכלו להתחיל ללמוד עמהם קבלה.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות.<br /> <br /> תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם. <br /> <br /> ה&quot;למדנים&quot; באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים.<br /> <br /> לאחר זמן, העביר רבי אדם את סמכות ההנהגה אל רבי ישראל בעל שם טוב.<br /> <br /> ==הבעל שם טוב==<br /> בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו [[אליהו הנביא]], אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם [[אליהו הנביא]]. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.<br /> <br /> סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח&quot;י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ&quot;ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים &quot;חסידים&quot;, להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהוה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ&quot;ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים &quot;קשר&quot; עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים &quot;ווערטלאך&quot;, והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו &quot;אימתי קאתי מר&quot;? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב&quot;ד]]: &quot;לכשיפוצו מעינותיך חוצה&quot; - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.<br /> <br /> [[המגיד ממעזריטש]] התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ג]] הסתלק הרב המגיד, ולאחר כמה שנים קיבל על עצמו ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] את ההנהגה, והפעם תחת השם &quot;חסידות חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ורשה]], [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות [[חסידות חב&quot;ד]] דור ראשון, דור שני]''', [[קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ט]]. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=505972 2021-11-15T22:42:47Z

<p>זלמן המלך: /* פסקת אדמו&quot;ר הזקן אינה שייכת לערך זה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>מהי כוונת הערך: על ייסודה ע&quot;י הבעש&quot;ט, שאז צריך לתאר את מהות נשמתו, מוריו והתגלותו. או על התגלות תורת חב&quot;ד שאז צריך לכתוב על אדה&quot;ז, וכו'. או שאולי גם כוונתו על התפשטותה, שאז צריך להמשיך עד עצם היום הזה, שהרבי שליט&quot;א מתגלה והיא מתפשטת על כל העולם כולו - ואז יכירו וידעו כל יושבי תבל כי מלכותו בכל משלה. יחי המלך! • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:07, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> :מתחילה ועד סוף. בציון הפרטים הקשורים לשושלת תורת החסידות (חב&quot;ד) בלבד (חב&quot;ד - אפשר וצריך בדרך אגב לכתוב גם על החסידויות שהתפצלו). מקורות יש למכביר, בספר 'בית רבי', ברשימת 'תולדות אבות החסידות' של הרבי הריי&quot;צ ועוד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' באב ה'תשע&quot;ג 20:39, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::אני מוכן ליצור בסיס, בתנאי שיהיו עוד שיעזרו לי, כיון שאין לי מקורות, ואולי גם כושר ההתבטאות שלי לא הכי טוב (אולי צריך לעשות גם בחב&quot;דפדיה חונכים?...{{קריצה}}).• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:43, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == פסקת אדמו&quot;ר הזקן אינה שייכת לערך זה ==<br /> <br /> ערך זה עוסק בהיתייסדות תורת החסידות ולא בהיתייסדות תורת חסידות חבד [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 22:42, י&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 22:42, 15 בנובמבר 2021 (UTC)</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=493803 2021-09-14T21:26:28Z

<p>זלמן המלך: /* מולטימדיה */הוספתי הוספה נחוצה לידע אנציקלופדי ומעשי על יום הכיפורים</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]]<br /> [[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים]]<br /> '''יום הכיפורים''' (נקרא גם '''יום כיפור''') הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך [[י' בתשרי]], היום העשירי של [[עשרת ימי תשובה]].<br /> <br /> נקרא &quot;[[אחת בשנה]]&quot; על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת ה[[יחידה]] שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן &quot;[[עיצומו של יום מכפר]]&quot;.<br /> <br /> ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית [[תשובה]] והוא נקרא בכתוב בשם &quot;שבת שבתון&quot; על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.<br /> <br /> מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה קיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת ב[[קדש הקדשים]], ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.<br /> <br /> ==יום הכיפורים בתורה==<br /> יום הכיפורים מוזכר בתורה בחומשים [[ויקרא]] ו[[במדבר]] בהקשר של עינוי הנפש, כפרה, שביתה ממלאכה וקרבנות המוקרבים באותו יום:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה '''יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא'''. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה '''כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם''' לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם... שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם|מקור=ויקרא כג כו-לב}}<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם...|מקור=במדבר כט ז-יא}}<br /> בחומש ויקרא גם מתוארת מצוות העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על שני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה|מקור=ויקרא טז}}<br /> <br /> ענייני יום הכיפורים ומצוות עבודת היום בבית המקדש מרוכזים ב[[מסכת יומא]], מסכת זו נקראת גם &quot;סדר יומא&quot;, כלומר, סדר היום. [[רב שרירא גאון]] היה קורא למסכת זו בשם &quot;כיפורים&quot;.<br /> <br /> ==מצוות וענייני היום==<br /> במרכז היום עומדת מצוות ה[[תשובה]] הכוללת ווידוי.<br /> את הווידוי אומרים בכל תפילות היום ואף ב[[ערב יום הכיפורים]] לפני אכילת הסעודה המפסקת.<br /> <br /> בנוגע למצוות עינוי הנפש, חז&quot;ל קבעו חמישה איסורים במהלך היממה, כדי לקיים את העינוי האמור בתורה. האיסורים הם: אכילה ושתייה (צום), רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.<br /> <br /> המפר את הצום של יום הכיפורים דינו ב[[כרת]] ואת הצום מקיימים אף אם יום הכיפורים חל ב[[שבת]].<br /> <br /> ===תשובה===<br /> ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב&quot;ם:{{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, ז.}} &quot;יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל&quot;. &quot;ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו&quot;{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.}} וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל &quot;..ביומא הדין יכפר עליכון... ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון&quot; (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה{{הערה|אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.}})<br /> <br /> בגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת [[הרמב&quot;ם]] אף שבהכרח שהוא 'חיוב'{{הערה|ודאי אינו (רק) מסוגל לתשובה כ[[עשרת ימי תשובה]] שלכן הוא כותב עניין חדש ו'מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, יש המבארים{{מקור|הובא בלקו&quot;ש חלק כ&quot;ט}} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (כשמת בלא תשובה) וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, 'ביטל' מצוות התשובה. ולפי זה אין 'הוספה' בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן. אמנם הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 203 ואילך.}} מדייק מלשון [[הרמב&quot;ם]] שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, שלכן החיוב הוא על כולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, לא רק מצד ה'גברא' שחטא).<br /> <br /> לבד החיוב, יום כיפור הוא זמן מסוגל לתשובה מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון}} (כדלהלן) <br /> <br /> חיוב התשובה כולל חיוב '[[וידוי]]' להתוודות על החטאים ביום הכיפורים. <br /> <br /> ===כפרה===<br /> [[קובץ:כיפורים מכפר.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שביקשה [[תיקוני תשובה|תיקון]]: '''מאמר חכמינו זכרונם לברכה שיום הכיפורים מכפר על הכל. ותסיח דעת מכל הנזכר לעיל לגמרי, ותעבוד השם בשמחה וטוב לבב (בתוככי הנהגה יומית על פי שולחן ערוך)''']]<br /> יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם &quot;התשובה וה[[צעקה]] יפה ומתקבלת מיד&quot; ונעלית יותר לפי ש&quot;עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר{{הערה|ויקרא טז, ל.}}: כי ביום הזה יכפר עליכם&quot;.{{הערה|רמב&quot;ם הלכות תשובה א, ג.}}<br /> <br /> אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.<br /> <br /> בגדר הכפרה של יום הכיפורים שלשה עניינים:{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חלק כט עמוד 203 ואילך.}}<br /> * עיצומו של יום מכפר - על האדם שהאדם מתנקה מכל עבירותיו ודווקא ל'שב המאמין בכפרתו' <br /> * שעיר המשתלח - בזמן [[בית המקדש]] היה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות.<br /> * העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר.<br /> <br /> ==עבודת כהן גדול==<br /> ל[[כהן גדול]] יש ביום הכיפור סדר עבודה מיוחד. הסדר מפורט בפרשת [[אחרי מות]] בחומש [[ויקרא]] וב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יומא]].<br /> <br /> במהלך עבודתו, הכהן הגדול מחליף פעמים רבות את בגדיו, שבכל פעם הוא טובל. בסדר ישנם עבודות רגילות, בהם הכהן הגדול לובש את בגדיו הרגילים, ובעבודות המיוחדות שלו הוא לובש רק בגדים לבנים.<br /> <br /> הכהן הגדול מתוודה על חטאיו ועל חטאי בני ביתו. לאחר מכן, הוא הוא עורך גורל על שעיר שיוקרב לה' ושעיר שיושלח לעזאזל. <br /> <br /> לאחר סיום סדר העבודה הכהן עורך סעודה וחוגג [[יום טוב]], על שיצא בשלום מן הקודש.<br /> <br /> ==סדר היום והתפילות==<br /> ===ערב יום הכיפורים===<br /> {{ערך מורחב|ערב יום כיפור}}<br /> [[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]<br /> בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים [[בגד|בגדי]] חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה:<br /> *[[כפרות]].<br /> *טבילה במקווה.<br /> *חלוקת &quot;[[לעקאח]]&quot;<br /> *מלקות.<br /> *[[וידוי]] בתפילת מנחה.<br /> *[[ברכת הבנים]].<br /> *אכילת סעודה מפסקת.<br /> <br /> [[הרבי]] ביום זה מחלק לעקאח לכל החסידים ומאחל להם שנה טובה ומתוקה, לאחר תפילת מנחה מברך את הקהל בברכה כללית וסמוך לכניסת היום הקדוש <br /> מברך את ה[[תמימים]] את ברכת הבנים. מעמד זה נקרא [[ברכת התמימים]] ומורשים להיכנס אליו רק בחורי הישיבה שטרם נישאו. במעמד זה עורר הרבי את הבחורים על דבר תפקידם בלימוד התורה בשקידה והתמדה ובירך אותם.<br /> <br /> ===ליל יום הכיפורים===<br /> {{ערך מורחב|כל נדרי}}<br /> בפתיחת תפילות היום הקדוש, קודם תפילת [[ערבית]], מתפללים את תפילת [[כל נדרי]]. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, כחלק מתהליך ה[[תשובה]] ביום זה. לפי [[תורת החסידות]] הדבר קשור לתשובה מ[[אהבה רבה]] שפורצת את כל הנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני [[גשמיות]] ה[[עולם]].<br /> <br /> לכל נדרי [[פתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה{{הערה|'המלך במסיבו' ח&quot;ב עמ' כא}}. ומצווה גדולה לקנות את החזקת 'ספר ראשון'{{הערה|סידור אדה&quot;ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים}}. [[הרבי]] נהג להחזיק את הספר הראשון.<br /> <br /> לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו. הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת [[תשי&quot;א]] עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהלים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 255}}.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ב]], לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ו[[ברכת התמימים|בירך]] את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהלים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול רם{{הערה|בשל&quot;ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים}}. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה{{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י&quot;ג [[אלול]] תרצ&quot;ז}} לקבוע משמרות לאמירת [[תהלים]] בציבור במשך כל ליל היום הקדוש.<br /> <br /> ===שחרית===<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===מוסף וסדר עבודה===<br /> {{ערך מורחב|סדר עבודה}}<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===מנחה מפטיר יונה===<br /> {{ערך מורחב|מפטיר יונה}}<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===נעילה===<br /> {{ערך מורחב|תפילת נעילה}}<br /> תפילה זו מיוחדת ליום הכיפורים, ובעבר היו אומרים אותה בסיום כל תענית על צרה. היא נקראת כך על שם שאז כביכול ננעלים שערי שמים וזו ההזדמנות האחרונה של יהודי לעשות תשובה. הסבר נוסף לשם שבשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל.<br /> <br /> בתחילת התפילה [[פתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ונשאר פתוח עד תקיעת השופר שבסוף התפילה.<br /> <br /> במהלך התפילה החזן אומר בקדיש &quot;לעילא ולעילא מכל ברכתא&quot;. בכל מקום שאומרים &quot;וכתוב, ונכתב&quot; אומרים במקום &quot;וחתום, ונחתם&quot;. ואין אומרים וידוי &quot;על חטא&quot;.<br /> <br /> בסוף התפילה החזן ואחריו הקהל מכריזים &quot;שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד&quot; (פעם אחת) &quot;ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד&quot; (שלש פעמים) &quot;ה' הוא האלוקים&quot; (שבע פעמים).<br /> <br /> החזן מתחיל קדיש תתקבל ובסיום החצי הראשון של הקדיש מתחילים לנגן את [[מארש נפוליאון]].<br /> <br /> לאחר הניגון תוקעים תקיעה אחת ב[[שופר]] ומכריזים &quot;[[לשנה הבאה בירושלים]]&quot;.<br /> <br /> אחר כך החזן מסיים את הקדיש, קוה, אין כאלוקינו, עלינו, ואומרים את תשעת מזמורי התהלים [[תהלים קמ&quot;ב|קמ&quot;ב]]-[[תהלים ק&quot;נ|ק&quot;נ]] ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] קיבל ממורו ([[הרב המגיד]]) שקיבל ממורו ([[הבעל שם טוב]]) בשם [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם אחר נעילה{{הערה|לוח היום יום א' אלול}}. ולאחר מכן מתפללים ערבית.<br /> <br /> ===מוצאי יום הכיפורים===<br /> {{ערך מורחב|מוצאי יום הכיפורים}}<br /> [[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך [[קידוש לבנה]] במוצאי יום הכיפורים]]<br /> מוצאי יום הכיפורים הוא &quot;קצת יום טוב&quot; בו בת קול יוצאת ואומרת &quot;לך אכול בשמחה את לחמך&quot;{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].<br /> <br /> בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של &quot;[[ויעקב הלך לדרכו]]&quot; בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח&quot;ת תשי&quot;א מהמשך &quot;וככה&quot; תרל&quot;ז עמ' קנג בשם אדמו&quot;ר הזקן}}.<br /> <br /> ==מהותו של יום==<br /> ===עיצומו של יום מכפר===<br /> {{ערך מורחב|עיצומו של יום מכפר}}<br /> עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות תשובה פ&quot;א, ה&quot;ג}} &quot;עיצומו של יום מכפר&quot; שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של [[נשמה|נשמות]] ישראל עם [[הקב&quot;ה]] ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ&quot;עיצומו של יום&quot; נעלית יותר מכל כפרה שהיא. בגמרא ב[[מסכת שבועות]]{{הערה|שבועות יב, סע&quot;ב ואילך}} מובאת מחלוקת אודות כפרת יום הכיפורים; לדעת חכמים &quot;יום הכיפורים אין מכפר אלא על השבים&quot;. ואילו רבי סבור ש&quot;בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר&quot;, מכיוון שעצומו של יום מכפר.<br /> <br /> ====הכל מודים====<br /> הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ&quot;ז ח&quot;א עמ' 101. ועוד}} שלמרות שלהלכה נפסק כדעת חכמים, הכל מודים ש&quot;עיצומו של יום מכפר&quot;, כלומר, עצם מהותו של יום הכיפורים מכפר. אלא שלדעת רבי גדולה כל כך קדושתו של יום הכיפורים, עד שהוא מכפר אפילו על אלה שלא שבו ב[[תשובה]]; ואילו רבנן סבורים, שהתנאי לדרגת הכפרה שנוצרת על ידי יום הכיפורים היא התשובה.<br /> <br /> הסיבה לכך ש&quot;עיצומו של יום מכפר&quot; ואף הופך את הזדונות לזכויות, היא משום שביום הכיפורים מאיר בגלוי הקשר העצמי של נשמות ישראל שדבוקות וקשורות בכל מצב עם הקב&quot;ה. קשר זה נעלה אף מעבודת התשובה, המוגבלת במידה מסויימת, לפי עוצמת התשובה. ביום הכיפורים מאיר עצם הקשר שבין נשמת היהודי לקב&quot;ה. נשמת היהודי היא &quot;חלק א-לוה ממעל ממש&quot;, והיא מאוחדת תמיד עם מקורה ושורשה, הקב&quot;ה. ביום הכיפורים, כאשר מתגלה הקשר הפנימי הזה, נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב&quot;ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות.<br /> <br /> גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.<br /> <br /> ====העובר על &quot;כרת דיומא&quot;====<br /> יהודי שעובר על מצוות יום הכיפורים עצמו ומפר את הצום, הכל מודים שאין &quot;עיצומו של יום&quot; מכפר עליו. <br /> <br /> הדבר הוא כעין הדין ש&quot;אין קטיגור נעשה סניגור&quot;, כביאור [[הגאון הרוגוצ'ובי]]{{הערה|[[צפנת פענח]] על הרמב&quot;ם הל' יבום פ&quot;ד ה&quot;כ בסופה}} שמכיוון שהחטא נוגע ביום הכיפורים עצמו, באופן שיום הכיפורים נהיה אצל החוטא סיבה וגורם לחטא, הרי שמובן, שגורם החטא עצמו אינו יכול להיות המכפר, &quot;אין קטגור נעשה סניגור&quot;.<br /> <br /> ישנם עוד שלושה איסורים עליהם יום הכיפורים אינו מכפר אם לא עשה תשובה: פורק עול, מגלה פנים בתורה ומיפר ברית בבשר{{הערה|שבועות שם}}.<br /> <br /> הרבי מבאר בזה{{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;א ע' 3}} שמטרת יום הכיפורים זה גילוי הקשר בין היהודי לבוראו, ובשעה שהיהודי מגלה קשר בינו לבין [[הקב&quot;ה]], אז מתכפרים כל עוונותיו. אך כרת דיומא לא מתכפר, כיוון שהוא עצמו פוגע ביום הכיפורים, בגילוי הקשר בין היהודי לה'.<br /> <br /> ===אחת בשנה===<br /> {{ערך מורחב|אחת בשנה}}<br /> יום הכיפורים נקרא בכתוב &quot;אחת בשנה&quot;{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ&quot;ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה&quot;[[יחידה]] שבנפש&quot;{{הערה|ומציינים לתוס' ד&quot;ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: &quot;עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי&quot;מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה&quot;}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת &quot;יחיד&quot; - מהותו ועצמותו של הקב&quot;ה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.<br /> *[[שערי המועדים]] יום הכיפורים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===ספרים===<br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&amp;st=&amp;pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט] {{ספרייה}})<br /> * הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=189 אוצר מנהגי חב&quot;ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)]<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3319&amp;CategoryID=895 היום הקדוש במחיצת רבותינו]''', שבועון התקשרות, ערב שבת קודש פרשת האזינו (שובה), ז' בתשרי ה'תשס&quot;ז (29/09/06)<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10880&amp;CategoryID=1889 ממעייני החסידות - יום הכיפורים]''', התקשרות גליון 1054<br /> <br /> ===מולטימדיה=== <br /> *[https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31577382&amp;Video=True&amp;Lang=Hebrew סדר העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים] - {{וידאו}}<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=152 יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 שיעור על הלכות ומנהגי [[ראש השנה]] ויום הכיפורים בטעמיהם], מפי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]{{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2595 הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תנש&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3797921#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content מה גורם ליהודים לבכות בכל נדרי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> {{כיפור}}<br /> {{חגים וזמנים}}<br /> {{הלכה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים|*]]<br /> [[קטגוריה:תעניות]]<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]<br /> [[קטגוריה:ימים נוראים]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=481053 2021-06-20T08:51:23Z

<p>זלמן המלך: </p> <hr /> <div>בקטע &quot;בשנה שלאחר מכן&quot; כדאי לכתוב &quot;מציאותו&quot; כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&amp;n|M&amp;amp;n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == ממה אתם מפחדים? ==<br /> <br /> מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?<br /> האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???<br /> <br /> בושה!!!<br /> <br /> [[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)<br /> :אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??<br /> צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!<br /> <br /> ==הוספה לערך==<br /> ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.<br /> <br /> על פי פסק הרמב&quot;ם&lt;REF&gt;פרק מלכים פרק י&quot;א הלכה ד'&lt;/REF&gt; יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].<br /> <br /> א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)<br /> <br /> ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]]. <br /> <br /> לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.<br /> <br /> כדי לבוא למצב של &quot;[[משיח ודאי]]&quot;, על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה&quot;חזקת משיח&quot;, ועל ידי כך לזכות למצב של &quot;משיח וודאי&quot;.<br /> <br /> וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|&amp;#91;&amp;#91;משתמש:שלום&amp;#124;ראשית ואחרית שלום&amp;#93;&amp;#93; - &amp;#91;&amp;#91;שיחת משתמש:שלום&amp;#124;סוכת שלום&amp;#93;&amp;#93;]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> :מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> ::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|&amp;#91;&amp;#91;משתמש:שלום&amp;#124;ראשית ואחרית שלום&amp;#93;&amp;#93; - &amp;#91;&amp;#91;שיחת משתמש:שלום&amp;#124;סוכת שלום&amp;#93;&amp;#93;]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> :::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> ::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> :::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> <br /> מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב&quot;ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי &quot;בחזקת&quot; אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.<br /> <br /> על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב&quot;ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.<br /> <br /> ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב&quot;ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ&quot;מ? אבל לפי הנ&quot;ל מיושב, מכיון שכבר במצב של &quot;חזקת משיח&quot; יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.<br /> <br /> דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..<br /> אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.<br /> <br /> אי אפשר להתחיל לדבר על &quot;קדושת השיר&quot; ועל &quot;הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות&quot; ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)<br /> <br /> :דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש &quot;ראו גם&quot;. הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)<br /> <br /> ::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ&quot;חזקת משיח&quot; ו&quot;משיח ודאי&quot;, יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש&quot;א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה &quot;התגלות מציאותו..&quot; שלפני &quot;התלותו..ע&quot;י פעולותיו&quot; - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ&quot;ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע&quot;י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של &quot;חזקת משיח&quot; כנ&quot;ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC) <br /> :::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב&quot;חזקת משיח&quot; וא&quot;כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו&quot;ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == ניסוח... ==<br /> <br /> הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.<br /> ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)<br /> :באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == יחי המלך ==<br /> <br /> לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :למה לא?? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)<br /> ::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא &quot;יחי המלך&quot; כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)<br /> <br /> == כינוס נשים ==<br /> <br /> צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ&quot;ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]<br /> <br /> ==פירוש המילות==<br /> <br /> '''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית &quot;יצלח&quot;. מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.<br /> <br /> '''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.<br /> <br /> '''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.<br /> <br /> '''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)<br /> <br /> '''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.<br /> <br /> '''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.<br /> <br /> '''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.<br /> <br /> '''ועד''' - וללא הפסק כלל.<br /> <br /> ;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]<br /> <br /> <br /> מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.<br /> <br /> משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ&quot;ה וב&quot;ן (ד&quot;מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == ניגון או הכרזה==<br /> &quot;יחי אדוננו&quot; אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)<br /> <br /> {{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == שטויות והבלים!!! ==<br /> <br /> בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}<br /> :קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ&quot;ג בתשרי]] [[ה'תשע&quot;ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> ::שיניתי. יש&quot;כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך ==<br /> <br /> הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:&quot;הכרזת יחי&quot; (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י&quot;ז בטבת]] [[ה'תשע&quot;ז]]<br /> :{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)<br /> :{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ז<br /> :{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)<br /> ‏{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אולי &quot;יחי אדוננו&quot;? | נכתב בשעה 08:38 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ה' בתשרי]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח. גמח&quot;ט.<br /> :::בעד להשאיר כמו שזה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • ו' בתשרי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == הכי הרבה פעמים ==<br /> <br /> {{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על &quot;ושמחת&quot; למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - &quot;שיבנה&quot;, &quot;ניעט ניעט&quot; וניגון הקפות להרלוי&quot;צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע&quot;ח<br /> :ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> ==הוספה==<br /> כדאי להוסיף גם הרקע של הכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot; משנות המ&quot;מים {{אנונימי}}<br /> <br /> האם כבר הכניסו את<br /> ==פירוש המילות==<br /> <br /> '''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית &quot;יצלח&quot;. מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.<br /> <br /> '''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.<br /> <br /> '''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.<br /> <br /> '''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)<br /> <br /> '''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.<br /> <br /> '''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.<br /> <br /> '''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.<br /> <br /> '''ועד''' - וללא הפסק כלל.<br /> <br /> לערך?????????????????--● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|שיחה]] • [[חב&quot;דפדיה:עלון/תרומות|עדיין לא תרמתם לעלון של חב&quot;דפדיה? תרמו לנו &gt;&gt; ]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[כ&quot;ב בתמוז]] [[ה'תש&quot;ף]] 13:07, 14 ביולי 2020 (UTC)<br /> :[[חב&quot;דפדיה:מה חב&quot;דפדיה איננה]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:49, כ&quot;ב בתמוז, ה'תש&quot;ף.<br /> <br /> == יחי אדוני המלך דוד לעולם ==<br /> <br /> תחת הכותרת &quot;תולדות תשנ&quot;ב&quot; כתוב: &quot;... התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;. הדברים טעונים תוספת הבהרה. נוסח זה של ההכרזה אינו נזכר קודם בערך ולא מתאים לכתוב &quot;התייחס הרבי '''שוב'''&quot; בלי להבהיר את הקשר שבין נוסח זה לנוסח המקובל של &quot;יחי&quot;.<br /> ההכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot; היא פסוק במלכים־א (א, לא). ראוי לציין זאת בפירוש ולהבהיר את הקשר והמקור של פסוק זה עם ההכרזה של &quot;יחי&quot;. --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 00:38, י' באב, ה'תש&quot;ף 00:38, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> :כיצד יתכן שלא נכתב ביקורת??<br /> ממש לטמון את הראש בחול! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 11:48, י&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;א 11:48, 2 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> ::כי בחב&quot;דפדיה לא נהוג לכתוב ביקורת על דבריו של [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]]. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 11:51, 2 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> ==ערך קצר==<br /> ערך קצר לעומת החשיבות הרבה שלו בפולמוס. ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 06:48, כ&quot;ח בתשרי, ה'תשפ&quot;א 06:48, 16 באוקטובר 2020 (UTC))<br /> :הערך אינו קצר כלל, אך ממש חשוב--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:06, י' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 15:06, 26 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> לכבוד הנהלת חבד&quot;פדיה שלום וברכה אשמח אם תתייחסו ותכניסו בקישורים חיצוניים את הקישור הבא [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק] {{וידיאו}} {{אינפו}} זה ממש חזק!!! ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:34, ו' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 17:34, 24 באוקטובר 2020 (UTC))<br /> :{{בוצע|}} --''[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ניפגש עוד היום בגאולה]]'' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 17:52, י' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 17:52, 26 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == כתב ההכתרה ==<br /> <br /> כמדומני שעוד לפני כ&quot;ז אדר הוגש לרבי כזה פסק והרבי חייך כשהגישו לו [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 22:56, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;א 22:56, 14 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == תאריכים ==<br /> <br /> אולי כדאי להוסיף שפעם ראשונה שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ עודד את השירה הייתה בו' אייר תנש&quot;א ואחרונה לעינינו לע&quot;ע בי&quot;ד מר-חשוון התשנ&quot;ד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 20:03, ח' באדר, ה'תשפ&quot;א 20:03, 20 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == אדונינו מורינו ורבינו ==<br /> <br /> נכתב בערך כי ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו התפשטה משנת תשמח וזאת מניין? הרי לכאורה הכרזה זו התפשטה עוד קודם? [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:14, ט' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 21:14, 19 ביוני 2021 (UTC)<br /> <br /> אכן זה לא נכון. הכרזה זו התפשטה (בעיקר בקרב חיילי צבאות השם ובהזדמנויות מיוחדות גם באנ&quot;ש) משנות הלמ&quot;דים לערך לעניות דעתי. כיוון שלא בדקתי המקורות בדיוק לדעת ממתי וכו' אני פשוט מוחק את ציון מועד תאריך ההתחלה השגוי. להבא אתה מוזמן בעצמך למחוק ולבנות מה שלדעתך לא נכון שהרי חב&quot;דפדיה הינה &quot;הינה אנציקלופדיה חב&quot;דית, חופשית לקריאה, כתיבה '''ועריכה'''&quot;--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 03:47, י' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 03:47, 20 ביוני 2021 (UTC)<br /> הדף הזה מוגן לכן אינני יכול לערוך אותו. והנוסח ששונה לא מנוסח טוב שכן מובן ממנו שלא הרבי שילטא מלך המשיח הוא זה שהנחיל בחב&quot;ד את ההכרזה יחי המלך</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=480976 2021-06-19T21:14:21Z

<p>זלמן המלך: /* אדונינו מורינו ורבינו */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>בקטע &quot;בשנה שלאחר מכן&quot; כדאי לכתוב &quot;מציאותו&quot; כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&amp;n|M&amp;amp;n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == ממה אתם מפחדים? ==<br /> <br /> מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?<br /> האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???<br /> <br /> בושה!!!<br /> <br /> [[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)<br /> :אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??<br /> צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!<br /> <br /> ==הוספה לערך==<br /> ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.<br /> <br /> על פי פסק הרמב&quot;ם&lt;REF&gt;פרק מלכים פרק י&quot;א הלכה ד'&lt;/REF&gt; יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].<br /> <br /> א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)<br /> <br /> ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]]. <br /> <br /> לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.<br /> <br /> כדי לבוא למצב של &quot;[[משיח ודאי]]&quot;, על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה&quot;חזקת משיח&quot;, ועל ידי כך לזכות למצב של &quot;משיח וודאי&quot;.<br /> <br /> וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|&amp;#91;&amp;#91;משתמש:שלום&amp;#124;ראשית ואחרית שלום&amp;#93;&amp;#93; - &amp;#91;&amp;#91;שיחת משתמש:שלום&amp;#124;סוכת שלום&amp;#93;&amp;#93;]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> :מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> ::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|&amp;#91;&amp;#91;משתמש:שלום&amp;#124;ראשית ואחרית שלום&amp;#93;&amp;#93; - &amp;#91;&amp;#91;שיחת משתמש:שלום&amp;#124;סוכת שלום&amp;#93;&amp;#93;]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> :::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> ::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> :::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> <br /> מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב&quot;ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי &quot;בחזקת&quot; אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.<br /> <br /> על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב&quot;ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.<br /> <br /> ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב&quot;ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ&quot;מ? אבל לפי הנ&quot;ל מיושב, מכיון שכבר במצב של &quot;חזקת משיח&quot; יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.<br /> <br /> דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..<br /> אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.<br /> <br /> אי אפשר להתחיל לדבר על &quot;קדושת השיר&quot; ועל &quot;הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות&quot; ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)<br /> <br /> :דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש &quot;ראו גם&quot;. הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)<br /> <br /> ::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ&quot;חזקת משיח&quot; ו&quot;משיח ודאי&quot;, יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש&quot;א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה &quot;התגלות מציאותו..&quot; שלפני &quot;התלותו..ע&quot;י פעולותיו&quot; - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ&quot;ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע&quot;י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של &quot;חזקת משיח&quot; כנ&quot;ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC) <br /> :::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב&quot;חזקת משיח&quot; וא&quot;כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו&quot;ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == ניסוח... ==<br /> <br /> הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.<br /> ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)<br /> :באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == יחי המלך ==<br /> <br /> לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :למה לא?? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)<br /> ::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא &quot;יחי המלך&quot; כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)<br /> <br /> == כינוס נשים ==<br /> <br /> צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ&quot;ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]<br /> <br /> ==פירוש המילות==<br /> <br /> '''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית &quot;יצלח&quot;. מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.<br /> <br /> '''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.<br /> <br /> '''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.<br /> <br /> '''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)<br /> <br /> '''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.<br /> <br /> '''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.<br /> <br /> '''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.<br /> <br /> '''ועד''' - וללא הפסק כלל.<br /> <br /> ;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]<br /> <br /> <br /> מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.<br /> <br /> משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ&quot;ה וב&quot;ן (ד&quot;מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == ניגון או הכרזה==<br /> &quot;יחי אדוננו&quot; אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)<br /> <br /> {{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == שטויות והבלים!!! ==<br /> <br /> בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}<br /> :קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ&quot;ג בתשרי]] [[ה'תשע&quot;ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> ::שיניתי. יש&quot;כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך ==<br /> <br /> הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:&quot;הכרזת יחי&quot; (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י&quot;ז בטבת]] [[ה'תשע&quot;ז]]<br /> :{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)<br /> :{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ז<br /> :{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)<br /> ‏{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אולי &quot;יחי אדוננו&quot;? | נכתב בשעה 08:38 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ה' בתשרי]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח. גמח&quot;ט.<br /> :::בעד להשאיר כמו שזה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • ו' בתשרי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == הכי הרבה פעמים ==<br /> <br /> {{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על &quot;ושמחת&quot; למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - &quot;שיבנה&quot;, &quot;ניעט ניעט&quot; וניגון הקפות להרלוי&quot;צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע&quot;ח<br /> :ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)<br /> <br /> ==הוספה==<br /> כדאי להוסיף גם הרקע של הכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot; משנות המ&quot;מים {{אנונימי}}<br /> <br /> האם כבר הכניסו את<br /> ==פירוש המילות==<br /> <br /> '''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית &quot;יצלח&quot;. מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.<br /> <br /> '''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.<br /> <br /> '''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.<br /> <br /> '''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)<br /> <br /> '''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.<br /> <br /> '''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.<br /> <br /> '''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.<br /> <br /> '''ועד''' - וללא הפסק כלל.<br /> <br /> לערך?????????????????--● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|שיחה]] • [[חב&quot;דפדיה:עלון/תרומות|עדיין לא תרמתם לעלון של חב&quot;דפדיה? תרמו לנו &gt;&gt; ]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[כ&quot;ב בתמוז]] [[ה'תש&quot;ף]] 13:07, 14 ביולי 2020 (UTC)<br /> :[[חב&quot;דפדיה:מה חב&quot;דפדיה איננה]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:49, כ&quot;ב בתמוז, ה'תש&quot;ף.<br /> <br /> == יחי אדוני המלך דוד לעולם ==<br /> <br /> תחת הכותרת &quot;תולדות תשנ&quot;ב&quot; כתוב: &quot;... התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;. הדברים טעונים תוספת הבהרה. נוסח זה של ההכרזה אינו נזכר קודם בערך ולא מתאים לכתוב &quot;התייחס הרבי '''שוב'''&quot; בלי להבהיר את הקשר שבין נוסח זה לנוסח המקובל של &quot;יחי&quot;.<br /> ההכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot; היא פסוק במלכים־א (א, לא). ראוי לציין זאת בפירוש ולהבהיר את הקשר והמקור של פסוק זה עם ההכרזה של &quot;יחי&quot;. --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 00:38, י' באב, ה'תש&quot;ף 00:38, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> :כיצד יתכן שלא נכתב ביקורת??<br /> ממש לטמון את הראש בחול! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 11:48, י&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;א 11:48, 2 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> ::כי בחב&quot;דפדיה לא נהוג לכתוב ביקורת על דבריו של [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]]. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 11:51, 2 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> ==ערך קצר==<br /> ערך קצר לעומת החשיבות הרבה שלו בפולמוס. ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 06:48, כ&quot;ח בתשרי, ה'תשפ&quot;א 06:48, 16 באוקטובר 2020 (UTC))<br /> :הערך אינו קצר כלל, אך ממש חשוב--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:06, י' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 15:06, 26 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> לכבוד הנהלת חבד&quot;פדיה שלום וברכה אשמח אם תתייחסו ותכניסו בקישורים חיצוניים את הקישור הבא [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק] {{וידיאו}} {{אינפו}} זה ממש חזק!!! ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:34, ו' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 17:34, 24 באוקטובר 2020 (UTC))<br /> :{{בוצע|}} --''[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ניפגש עוד היום בגאולה]]'' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 17:52, י' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 17:52, 26 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == כתב ההכתרה ==<br /> <br /> כמדומני שעוד לפני כ&quot;ז אדר הוגש לרבי כזה פסק והרבי חייך כשהגישו לו [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 22:56, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;א 22:56, 14 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == תאריכים ==<br /> <br /> אולי כדאי להוסיף שפעם ראשונה שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ עודד את השירה הייתה בו' אייר תנש&quot;א ואחרונה לעינינו לע&quot;ע בי&quot;ד מר-חשוון התשנ&quot;ד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 20:03, ח' באדר, ה'תשפ&quot;א 20:03, 20 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == אדונינו מורינו ורבינו ==<br /> <br /> נכתב בערך כי ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו התפשטה משנת תשמח וזאת מניין? הרי לכאורה הכרזה זו התפשטה עוד קודם? [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:14, ט' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 21:14, 19 ביוני 2021 (UTC)</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%97%22%D7%97&diff=480975 2021-06-19T21:11:19Z

<p>זלמן המלך: תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ניחח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל החברה]]<br /> '''ניח&quot;ח''' - ב[[ראשי תיבות]]: '''ניגוני חסידי חב&quot;ד'''{{הערה|מקור לשם זה ראו בהמשך הערך - מטרת הארגון}}, הינה חברת [[ניגוני חב&quot;ד]] אותה הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בראש החברה עמד הרב [[שמואל זלמנוב]], שהיה [[בעל מנגן]] נפלא, מחונן בכשרון מוזיקלי. <br /> <br /> במסגרת תפקיד זה הפיק את [[ספר הניגונים]] וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל [[ניגוני חב&quot;ד]]. את עבודתו בניח&quot;ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> == מטרת הארגון ==<br /> תחילה עסק ר' שמואל בשימור הניגונים והעלאתם על הכתב בצורה מסודרת. על כך כתב במבוא ל'[[ספר הניגונים]]{{הערה|1=ראו גם ביידיש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25449&amp;hilite=0b6e58fc-c6a9-491c-aa90-af9940c54fda&amp;st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93&amp;pgnum=10 כאן]}}: <br /> '''<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=... כיום, אשר לרגלי מאורעות הזמן האחרון מפוזרים הנם [[חסיד]]י חב&quot;ד בכל קצוי תבל, נרגשת ביותר נחיצות השעה לאסוף מחדש כל אותם הניגונים החבדי&quot;ים שעוד נזכרים ולאוצרם יחד בתוי זמרה בספר, למען תהיה האפשרות להשתמש בהם בכל זמן ובכל מקום הראוי ושישארו לזכרון בדברי ימי החסידות החב&quot;דית. <br /> <br /> למטרה זו נוסד - על פי הוראת הרבי מליובאוויטש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - חברת ניגוני חב&quot;ד בשם 'ניח&quot;ח' - ראשי תיבות ניגוני ישראל חסידי חב&quot;ד - שמטרתו לאסוף יחד כל ניגוני חב&quot;ד הנודעים, לסגננם ולתקנם משגיאותיהם ולהחזיר להם אותו האופי המקורי, בו נוצרו בראשונה ולרשמם בתווי נגינה בספר מיוחד לזה.<br /> <br /> והנני להעתיק מכתב שקבלתי בנידון זה [[י&quot;א בתמוז]] [[תש&quot;ד]] מהרבי מליובאוויטש [[הריי&quot;צ]] וזה לשונו:<br /> <br /> ... בזה הנני למלא את ידו לסדר חברת ניגוני חסידי חב&quot;ד - ניח&quot;ח - במטרה לאסוף את ניגוני חב&quot;ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס...<br /> <br /> נוסף להדברים שבכתב, קיבלתי הוראות מיוחדות בעל פה, מפי הרבי [[הריי&quot;צ]] איך לסדר העניין על צד היותר טוב בעזרת השם יתברך.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==חברי ועד המנגנים==<br /> <br /> ואכן, לפי הוראות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה בליובאוויטש]], והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], החזן ר' [[שמואל קנטרוף]] והרב [[שמעון לייב גרינברג]]. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב [[בנימין לויטין]], הרב [[יצחק דוב אושפאל]] והרב [[מענדל טננבוים]]. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'. <br /> <br /> לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו ב[[התוועדות חסידית]], בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד.<br /> <br /> ==הפקת תקליטי ניח&quot;ח ==<br /> בתקופה בה יצא הכרך השני, עורר [[הרבי]] על הפקת תקליטים (פטיפון) של ניגוני חב&quot;ד. היה בזה משום שלב נוסף בעבודת שימור הניגונים. <br /> <br /> הרבי לא הסתפק בעבודה שגרתית, וראה חשיבות עליונה בכך שהניגונים ינוגנו בדיוק רב. זו הייתה הסיבה שהרבי הסכים לכך שר' שמואל ייכנס לחדר ה'[[יחידות]]' וישמיע לו את הניגונים בטרם יצאו לאור. <br /> <br /> על הוצאת התקליטים זכה ר' שמואל לקבל הוראות רבות מהרבי, ובין המפורסמות - להכניס תמונה של '[[מבצע תפילין]]' ב[[כותל המערבי]] על גבי עטיפה של הקלטת &quot;[[פרזות תשב ירושלים (קלטת)|פרזות תשב ירושלים]]&quot;. <br /> <br /> ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] מסופר כי לאחר ההוצאה האזין הרבי לאחד התקליטים ואף העיר מספר הערות.<br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;כ]], במשך כעשר שנים, הפיק שבעה תקליטים שנתקבלו בהערצה ובהוקרה לא רק בקרב חסידי חב&quot;ד, אלא בכל העולם החסידי.<br /> <br /> לאחר מכן בשנת תשל&quot;ב, הוציא [[ועד ע&quot;א מוסדות]] תשעה תקליטים נוספים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|פורטל ניגוני חב&quot;ד]]<br /> *[[ספר הניגונים]] - ספר תווים לניגוני חב&quot;ד<br /> *[[מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;תקליטי ניח&quot;ח<br /> *[http://chabad.info/music/?swmcid=2642&amp;swmaid=2653 להאזנה לקלטות ניחח] עם אפשרות להורדה {{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140669/jewish/Chabad-Melodies.htm להאזנה לקלטות ניחח] בליווי תווים ודברי הסבר {{בית חבד}}<br /> ;אודות<br /> *[[לב לייבמן]], [https://col.org.il/news/91666 אודות חברת ניח&quot;ח] {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131641 ניח&quot;ח: פרוייקט ההצלה של מאות ניגוני חב&quot;ד שעמדו בסכנה - פרק ראשון]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מדיה חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%97%22%D7%97&diff=480974 2021-06-19T21:09:50Z

<p>זלמן המלך: </p> <hr /> <div>גרסת המקור של ערך זה זהה לאחד הפרקים בספר &quot;היכל הנגינה&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם אינני טועה, הערך נלקח מ[[גליון בית משיח]], כך שאין חשש של הפרת זכויות יוצרים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:32, 10 דצמבר 2008 (EST)<br /> ::מה מספר הגליון? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].<br /> :::לא יודע. אתה יכול לנסות לחפש [http://chabad.info/bm כאן]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:17, 10 דצמבר 2008 (EST)<br /> ::::האם אכן ראשי התיבות זה &quot;ניגוני ישראל&quot; כו' שלא כנרשם על הקלטות? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 01:55, 14 במרץ 2010 (UTC)<br /> :::::השאלה בעינה עומדת .... משהו יודע מה עניין ה&quot;ישראל&quot; בר&quot;ת באם ללא מקור לשנות. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:29, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == זכויות יוצרים ==<br /> <br /> מותר לצרוב את הניגונים שמופיעים בחב&quot;ד אינפו תחת הקטגוריה ניח&quot;ח אושיש זכויות יוצרים?<br /> :על הסדרה ניחו&quot;ח אמר הרבי שאין עליה זכויות יוצרים, אלא היא שייכת לכל יהודי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 12:00, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::יודע מקור לנ&quot;ל? או שמועה בעלמא? מלבד מה של' לפי שי' הצ&quot;צ אין שמירת זכויות בקניין רוחני, מעבר להשגת גבול - שלא קיימת מאחר שלא מעוניינם להרוויח בפרוייקט זה אלא להפיץ. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:29, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::אשמח לקבל מקור מדוייק לדברי הצ&quot;צ. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ב, למניינם 00:04, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::לגבי זכויות היוצרים, שמעתי כך ותו לא ולכן זה לא מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:47, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::בנוגע לצ&quot;צ הספר לא ע&quot;י אבל למיטב זכרוני. שו&quot;ת צ&quot;צ ח&quot;ב בעניין מחלוקת המדפיסים הידועה על הש&quot;ס (סלאוויטא למול ווילנא). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:35, 25 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == יש פה שתי ערכים מחוברים ==<br /> <br /> ספר המתכונים ותקליטי ניחח הם ערכים שונים לחלוטין [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:09, ט' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 21:09, 19 ביוני 2021 (UTC)<br /> <br /> הניגונים [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:09, ט' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 21:09, 19 ביוני 2021 (UTC)<br /> <br /> טעות. הניגונים [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:09, ט' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 21:09, 19 ביוני 2021 (UTC)</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%97%22%D7%97&diff=480973 2021-06-19T21:09:20Z

<p>זלמן המלך: </p> <hr /> <div>גרסת המקור של ערך זה זהה לאחד הפרקים בספר &quot;היכל הנגינה&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם אינני טועה, הערך נלקח מ[[גליון בית משיח]], כך שאין חשש של הפרת זכויות יוצרים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:32, 10 דצמבר 2008 (EST)<br /> ::מה מספר הגליון? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].<br /> :::לא יודע. אתה יכול לנסות לחפש [http://chabad.info/bm כאן]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:17, 10 דצמבר 2008 (EST)<br /> ::::האם אכן ראשי התיבות זה &quot;ניגוני ישראל&quot; כו' שלא כנרשם על הקלטות? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 01:55, 14 במרץ 2010 (UTC)<br /> :::::השאלה בעינה עומדת .... משהו יודע מה עניין ה&quot;ישראל&quot; בר&quot;ת באם ללא מקור לשנות. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:29, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == זכויות יוצרים ==<br /> <br /> מותר לצרוב את הניגונים שמופיעים בחב&quot;ד אינפו תחת הקטגוריה ניח&quot;ח אושיש זכויות יוצרים?<br /> :על הסדרה ניחו&quot;ח אמר הרבי שאין עליה זכויות יוצרים, אלא היא שייכת לכל יהודי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 12:00, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::יודע מקור לנ&quot;ל? או שמועה בעלמא? מלבד מה של' לפי שי' הצ&quot;צ אין שמירת זכויות בקניין רוחני, מעבר להשגת גבול - שלא קיימת מאחר שלא מעוניינם להרוויח בפרוייקט זה אלא להפיץ. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:29, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::אשמח לקבל מקור מדוייק לדברי הצ&quot;צ. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ב, למניינם 00:04, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::לגבי זכויות היוצרים, שמעתי כך ותו לא ולכן זה לא מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:47, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::בנוגע לצ&quot;צ הספר לא ע&quot;י אבל למיטב זכרוני. שו&quot;ת צ&quot;צ ח&quot;ב בעניין מחלוקת המדפיסים הידועה על הש&quot;ס (סלאוויטא למול ווילנא). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:35, 25 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == יש פה שתי ערכים מחוברים ==<br /> <br /> ספר המתכונים ותקליטי ניחח הם ערכים שונים לחלוטין [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:09, ט' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 21:09, 19 ביוני 2021 (UTC)<br /> <br /> הניגונים [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:09, ט' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 21:09, 19 ביוני 2021 (UTC)</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%97%22%D7%97&diff=480972 2021-06-19T21:09:07Z

<p>זלמן המלך: /* יש פה שתי ערכים מחוברים */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>גרסת המקור של ערך זה זהה לאחד הפרקים בספר &quot;היכל הנגינה&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם אינני טועה, הערך נלקח מ[[גליון בית משיח]], כך שאין חשש של הפרת זכויות יוצרים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:32, 10 דצמבר 2008 (EST)<br /> ::מה מספר הגליון? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב&quot;דפדיה - ארגז חול ג'|חב&quot;דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].<br /> :::לא יודע. אתה יכול לנסות לחפש [http://chabad.info/bm כאן]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:17, 10 דצמבר 2008 (EST)<br /> ::::האם אכן ראשי התיבות זה &quot;ניגוני ישראל&quot; כו' שלא כנרשם על הקלטות? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 01:55, 14 במרץ 2010 (UTC)<br /> :::::השאלה בעינה עומדת .... משהו יודע מה עניין ה&quot;ישראל&quot; בר&quot;ת באם ללא מקור לשנות. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:29, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == זכויות יוצרים ==<br /> <br /> מותר לצרוב את הניגונים שמופיעים בחב&quot;ד אינפו תחת הקטגוריה ניח&quot;ח אושיש זכויות יוצרים?<br /> :על הסדרה ניחו&quot;ח אמר הרבי שאין עליה זכויות יוצרים, אלא היא שייכת לכל יהודי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 12:00, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::יודע מקור לנ&quot;ל? או שמועה בעלמא? מלבד מה של' לפי שי' הצ&quot;צ אין שמירת זכויות בקניין רוחני, מעבר להשגת גבול - שלא קיימת מאחר שלא מעוניינם להרוויח בפרוייקט זה אלא להפיץ. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:29, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::אשמח לקבל מקור מדוייק לדברי הצ&quot;צ. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ב, למניינם 00:04, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::לגבי זכויות היוצרים, שמעתי כך ותו לא ולכן זה לא מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:47, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::בנוגע לצ&quot;צ הספר לא ע&quot;י אבל למיטב זכרוני. שו&quot;ת צ&quot;צ ח&quot;ב בעניין מחלוקת המדפיסים הידועה על הש&quot;ס (סלאוויטא למול ווילנא). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 00:35, 25 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == יש פה שתי ערכים מחוברים ==<br /> <br /> ספר המתכונים ותקליטי ניחח הם ערכים שונים לחלוטין [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:09, ט' בתמוז, ה'תשפ&quot;א 21:09, 19 ביוני 2021 (UTC)</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A1&diff=468826 2021-04-04T21:14:17Z

<p>זלמן המלך: /* משפחתו */הוספתי פרטים</p> <hr /> <div>הרב '''גרשון בורקיס''' (יליד שנת [[תש&quot;ז]], 1947) הוא המוציא לאור של סדרת 'מחניים' הכוללת [[סיפורי חסידים]] מעובדים ומנוקדים לנוער, והראשונה שפרצה את הדרך להוצאה לאור של ספרי הילדים כפי שהם כיום.<br /> [[קובץ:גרשון בורקיס אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר' גרשון בורקיס מוסר לרבי סיפורנים חדשים של מחניים.]]<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רומניה]] ב[[כ&quot;א סיון]] [[תש&quot;ז]], להוריו בנימין ושרה בורקיס, ובהיותו ילד בן שלוש עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br /> <br /> בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבות המזוהות עם הזרם ה[[ציונות דתית|ציוני-דתי]], אך לאחר שנחשף לעולמה של חסידות חב&quot;ד עבר ללמוד (בשנת תשכ&quot;ה) בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובהמשך, הצטרף בשנת [[תשכ&quot;ז]] לתלמידים שנסעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו פנינה קבע את מגוריו במגדל העמק על פי הוראת הרבי שם עסק במסירות שיעורי תורה והפצת חסידות עד לשנת תשל&quot;ה שאז עבר לכפר חב&quot;ד ולאחר שנתיים עבר על פי הוראת הרבי לשיכון חבד בלוד.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נסע לרבי לי&quot;ב תמוז יחד עם רעייתו ובמהלך ה[[יחידות]] העלה בפני הרבי טענה שאין לילדיו ספרים שיכולים לקרוא, בעקבות כך הורה לו הרבי ועודדו ונתן לו הוראות מפורטות כיצד לעסוק בהוצאה לאור של [[סיפורי חסידים]] מעובדים לילדים, וכך ייסד את הוצאת '[[סיפורי צדיקים - מחניים]]', שזכתה להצלחה גדולה בציבור שומרי התורה ומצוות, ולהוראות והדרכות ישירות מהרבי.<br /> <br /> הספרונים לילדים היוו חידוש, והיו מההוצאות לאור הראשונות שפרצו את הדרך להוצאה לאור של הספרים המעובדים לילדים כפי שהיא מוכרת כיום.<br /> <br /> ר' גרשון, אף הוציא הוצאה מיוחדת מאירת עניים של ספר התהלים בשם &quot;כתר דוד&quot;. התהלים במהדורה זו באותיות גדולות במיוחד ועוזר לאנשים שהקריאה באותיות קטנות קשה עליהם, ורוצים להרבות באמירת תהלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אהרון בורקיס - מנהל מערך ההפצה של הוצאת 'מחנים'<br /> *בנו, ר' מאיר בורקיס - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו ר' שמואל בורקיס - לוד<br /> *בנו, ר' שניאור בורקיס - מנהל אגף גיוס משאבים בישיבת חח&quot;ל בצפת ושליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בשכונת מאור חיים בצפת<br /> *חתנו, הרב כהן - כפר תפוח<br /> *חתנו, הרב הרטמן - שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בישוב בית דגן<br /> *חתנו, הרב שי שור - שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א באוניברסיטת בר אילן<br /> <br /> {{מיון רגיל:בורקיס, גרשון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%96%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=432629 2020-11-16T00:57:44Z

<p>זלמן המלך: /* הנחת ד&#039; זוגות */שיפרתי סיגנון כתיבה</p> <hr /> <div>ישנן '''ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש''' - שיטת [[רש&quot;י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב&quot;ד]] ושיטת השימושא רבא. בפועל, נפסקה ההלכה המקובלת כשיטת רש&quot;י, והן התפילין שאותן מניחים כל ישראל. יש המהדרים להניח בנוסף לכך גם [[תפילין דרבינו תם|תפילין כשיטת רבינו תם]], ו[[הרבי]] הורה כך לכלל חסידי חב&quot;ד. יחידי סגולה נוהגים להניח גם תפילין כשיטת הראב&quot;ד והשימושא רבה, שמדרגתם הרוחנית גבוהה ונדרשת זהירות מיוחדת עבור הנחתם, ובסך הכל - ארבעה זוגות תפילין. כך הוא מנהגם של רבותינו נשיאנו. בגאולה יניחו כל ישראל ארבעה זוגות תפילין.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ===התפילין===<br /> [[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]<br /> {{ערך מורחב|תפילין}}<br /> <br /> כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. שם יג טז,. וראה גם דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:<br /> <br /> &quot;'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך..&quot;<br /> <br /> &quot;והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך..&quot;<br /> <br /> כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש (במקום שמצחו של תינוק רופס) '''מול''' העיניים), ומכאן למדו [[חז&quot;ל]] את מצוות תפילין.<br /> <br /> עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].<br /> <br /> לתפילין יש בתים – מין קופסאות שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע{{הערה|דבר זה נלמד מכך שבפרשיות אלו התורה מדברת על מצוות התפילין}}. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י&quot;ח ד&quot;ה ויהי כי}}: &quot;קדש&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot;, &quot;שמע&quot; ו&quot;והיה עם שמוע&quot;. את הפרשיות יש לכתוב בכתב [[סת&quot;ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה&quot;תגים&quot; מעל האותיות. <br /> <br /> בתפילין של יד הפרשיות כתובות על גבי רצועת קלף אחת, בשונה מהתפילין של ראש שבהם הפרשיות כתובות בארבע פרשיות שונות וממוקמות בארבעה בתים-חללים שונים בבית התפילין{{הערה|דבר זה לומדים חז&quot;ל מכך שכתוב &quot;לטוטפת 3 פעמים ופעם אחת כתוב בתוספת וא&quot;ו – כלומר 4 פעמים. או ש'טת' ו'פת' זה שתיים בשפות זרות}} .<br /> <br /> ===מיקום הפרשיות===<br /> בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז&quot;ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד&quot;ה והנה אם}}. <br /> <br /> המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה|לד, ב. לה, א'.}}:<br /> <br /> תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.<br /> <br /> '''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: &quot;קדש, ו&quot;והיה כי יביאך&quot; מימין, ו&quot;שמע&quot; ו&quot;והיה אם שמוע&quot; משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהיינו זה העומד מול מניח התפילין ו&quot;קורא&quot; - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה&quot;קורא&quot; - העומד מולו.<br /> <br /> מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:<br /> <br /> ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: '''מן הפנים אל החוץ''' - כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות &quot;קדש לי&quot; ו&quot;והיה כי יביאך&quot;) ושמאל (פרשיות &quot;שמע ישראל, ו&quot;והיה אם שמוע), כלומר בצד ימין נסדר את הפרשיות לכיוון פנים, ובצד שמאל נסדר את הפרשיות לכיוון החוץ. או '''מן החוץ אל הפנים''' כלומר גם בצד ימין וגם בצד שמאל אופן סידור הפרשיות יהי' מכיוון החוץ אל כיוון הפנים.{{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל&quot;ד ע' ב ד&quot;ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה &quot;מימין&quot; ו&quot;משמאל&quot; אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה&quot;מניח&quot;, או שמא מנקודת מבטו של ה&quot;קורא&quot;.<br /> <br /> ==ד' השיטות==<br /> [[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]<br /> <br /> ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים ומ[[רבנן סבוראי]]. מקובל אף שמשה רבינו הניח תפילין דרש&quot;י ור&quot;ת{{דרוש מקור}} כמו כן מובא בספר שו&quot;ת מן השמים{{הערה|סימן ג}} שהמחלוקת האם &quot;הוויות באמצע&quot; או &quot;כסדרן&quot;, היא מחלוקת גם בין הקב&quot;ה לפמליא של מעלה.<br /> <br /> ===שיטת [[רש&quot;י]]===<br /> סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש&quot;י הפירוש &quot;קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל&quot;, הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים.<br /> <br /> שיטת רש&quot;י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא{{הערה|[[שולחן ערוך]] (סימן לד סעיף א):&quot;ומנהג העולם כרש&quot;י ורמב&quot;ם&quot;, וב[[שולחן ערוך הרב]] (או&quot;ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):&quot;והעיקר כרש&quot;י וסיעתו וכן כתב הרמב&quot;ם&quot;. ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י&quot;א ד&quot;ה והנה):&quot;ודאי דאין להרהר כלל ח&quot;ו דהלכה כרש&quot;י ורמב&quot;ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ&quot;כ כמה ראיות מזה&quot;ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש&quot;י ורמב&quot;ם&quot;}}, וראה בספר אות חיים לגה&quot;צ ממונקאטש סימן לד א}}. <br /> <br /> לפי שיטת רש&quot;י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת &quot;והי' כי יביאך&quot;, לבית של פרשת שמע){{הערה|הלכות תפילין שבסידור אדמו&quot;ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או&quot;ח ע' 8 (312).}}.<br /> <br /> אחד ההיכרים לתפילין דרש&quot;י הוא מקום יציאת &quot;שער עגל&quot;{{הערה|הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת &quot;והי' אם שמוע&quot; או פרשת &quot;קדש&quot; ועל כן צריך לנהוג כבבפנים}}. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש&quot;י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו.<br /> <br /> כשיטת רש&quot;י סוברים גם{{הערה|כפי שמציינים ה[[בית יוסף]] (או&quot;ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב&quot;ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), [[שולחן ערוך הרב]] במראי מקומות (או&quot;ח סימן לד, סעיף ב')}}: ר&quot;י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר&quot;י בן מיגאש, ר&quot;י בן מיגאת, [[הרמב&quot;ם]], ה[[רשב&quot;א]], רבינו יונה, [[הרמב&quot;ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי&quot;ל{{הערה|שו&quot;ת מהרי&quot;ל תשובה קלז}} ועוד. הרמב&quot;ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל שמובאת בכסף משנה הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'}} מביא אף שהתפילין של רב האי היו כרש&quot;י. אמנם התוס' מביא ששיטת רב האי היא כר&quot;ת, והראב&quot;ד מביא ששיטת רב האי היא כשיטתו. יש שהסבירו לתיווך הסתירה שרב האי הניח תפילין ככל השיטות{{הערה|שו&quot;ת רמ&quot;ע מפאנו סימן קז, שלחן הטהור לאדמו&quot;ר מקומרנא סי' ל&quot;ד ע' מ' ד&quot;ה ומעתה}}. כמו כן מכמה מקומות בזהר{{הערה|ראה תקו&quot;ז תקונא עשרים ותרין דף סה ע' ב, הקדמת הזהר בראשית י&quot;ג ב, רע&quot;מ פנחס רנ&quot;ב ב, רע&quot;מ פנחס רנ&quot;ח א, זהר ואתחנן רס&quot;ט סע&quot;א, הקדמת התקו&quot;ז ט ב, תקו&quot;ז חדש ק&quot;כ רע&quot;א}} משמע שהשיטה העיקרית היא שהפרשיות צריכים להיות &quot;כסדרן&quot;, ולדעת המשמרת שלום{{הערה|סימן ד' ע' עט}} הכוונה היא &quot;מימין המניח&quot; כשיטת רש&quot;י.<br /> <br /> ===שיטת [[תפילין רבינו תם|רבינו תם]]=== <br /> סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר&quot;ת הפירוש &quot;קדש והיה כי יביאך מימין&quot;, הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, &quot;שמע והי' אם שמוע משמאל&quot;, הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין. <br /> <br /> הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב&quot;ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמה בזהר (רע&quot;מ פרשת פנחס רנ&quot;ח א, הקדמה לתוק&quot;ז דף ט' ע&quot;א וע&quot;ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע&quot;ב) ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של &quot;הוויות באמצע&quot; בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם}} &quot;הוויות באמצע&quot; כלומר פרשיות &quot;והיה אם שמוע&quot;, ו&quot;והי' כי יביאך&quot; הם באמצע. וכן יש סימן ב&quot;שיני&quot;ן&quot; – שפרשיות '''ש'''מע וקד'''ש''' מופיעות בסמיכות ל&quot;שיני&quot;ם&quot; שבולטים על גבי תפילין ששל ראש.<br /> <br /> אחד הסימנים לשיטת ר&quot;ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר&quot;ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש.<br /> <br /> כפי דעת ר&quot;ת סוברים גם{{הערה|כפי שציין הב&quot;ח}}: [[רב שרירא גאון]], רבינו חננאל, ר&quot;י טוב עלם, [[הרי&quot;ף]] (לפי הרמב&quot;ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל הובאה ב[[כסף משנה]] לרמב&quot;ם פ&quot;ג ה&quot;ה}}), הר&quot;י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב&quot;ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר שיש להניח גם תפילין דר&quot;ת, ויש אף חיוב בדבר (אם כי משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש&quot;י).<br /> <br /> ===שיטת השימושא רבא===<br /> דעת{{הערה|בחיבור &quot;שימושא רבא&quot; המופיע ברא&quot;ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא{{הערה|מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.}} היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש&quot;י לגמרי, אך בשו&quot;ת רמ&quot;ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמה אג&quot;ק חי&quot;א ע' שסא, חי&quot;ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז&quot;ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז&quot;ל (להר&quot;ר שבתי) הרמ&quot;ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר&quot;י היא ששמושא רבא הינו כרש&quot;י ממש, לעומתם הרמ&quot;ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ&quot;ז כפי שנלמד על ידי האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז&quot;ל בשמושא רבא היא &quot;מימין המניח&quot;.<br /> <br /> ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ&quot;ת סופ&quot;ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ&quot;ז ג&quot;ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד&quot;ק חי&quot;ה). ב. גודל התפילין צריך להיות &quot;אצבעיים על אצבעיים&quot; (=4 ס&quot;מ על 4 ס&quot;מ). <br /> אחד ההיכרים לתפילין ד&quot;שמושא רבא&quot; הוא מקום יציאת &quot;שער עגל. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דשמושא רבא זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון מימין הקורא לזה שלפניו.<br /> <br /> התפילין של יד לשיטת השמו&quot;ר הם כרש&quot;י.<br /> <br /> ===שיטת [[הראב&quot;ד]]===<br /> סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. התפילין של יד לשיטת הראב&quot;ד הם כר&quot;ת.<br /> <br /> ==עניינם על פי חסידות וקבלה==<br /> ===ד' מוחין===<br /> *'''תפילין דרש&quot;י''' - [[מוחין דאמא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז&quot;א]] מספירת הבינה דאצילות.<br /> *'''תפילין דר&quot;ת''' - [[מוחין דאבא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז&quot;א]] מספירת החכמה דאצילות{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י&quot;ז}}.<br /> *'''תפילין דשמו&quot;ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]].<br /> *תפילין דראב&quot;ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו&quot;ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו&quot;ר וראב&quot;ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קריית ארבע פרק ס&quot;ח) שכותב: &quot;והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא&quot;. ומוסיף שם הרבי: &quot;ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך&quot;. ובפשטות הכוונה ששמו&quot;ר הינם בחי' אריך, וראב&quot;ד הינם בחי' עתיק}}.<br /> <br /> ===ארבעה אופני המשכת שם הוי'===<br /> פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי&quot;ט ע&quot;ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י&quot;ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא&quot;ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:<br /> <br /> '''תפילין דרש&quot;י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש&quot;י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס&quot;ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש&quot;י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו&quot;ר.<br /> <br /> '''תפילין דר&quot;ת''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ה-ו. כך הוא הצירוף בעולם הבא{{הערה|[[רעיא מהימנא]] כרך ג' (במדבר) פנחס רנח, א}}. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דר&quot;ת{{הערה|הרב זימרוני ציק בספרו &quot;תפילין של ימות המשיח&quot; (ע' 377 ואילך) הסביר שצירופי שם הוי' ברש&quot;י ור&quot;ת הם בשם הוי' דלתתא, ובשמו&quot;ר וראב&quot;ד הם בשם הוי' דלעילא.}}.<br /> <br /> ==הנחתם==<br /> ===הנחת תפילין דר&quot;ת===<br /> בשולחן ערוך בית יוסף כותב{{הערה|סימן לד סעיף ב.}}: &quot;ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם&quot;. וב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] כתוב: ש&quot;כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם&quot;.<br /> <br /> על פי פנימיות התורה, תפילין דר&quot;ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.<br /> <br /> [[חסידי חב&quot;ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר&quot;ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל&quot;ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב&quot;ד להתחיל להניח תפילין דר&quot;ת יחד עם תפילין דרש&quot;י בזמן שקודם הבר מצוה.<br /> <br /> ===הנחת ד' זוגות===<br /> הנחת ד' זוגות תפילין שייכת ליחידי סגולה. בחסידות חב&quot;ד נהגו להניחם רבותינו נשיאנו{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א עמ' קסט: &quot;בשולחן ערוך מבואר שיש להניח ב' זוגות תפילין, וכל הנשיאים הניחו ד' זוגות&quot;.}} ומשפחת בית הרב{{הערה|שם=תשד|ספר השיחות תש&quot;ד, ע' יד.}}. הרבי בעצמו סיפר שחשש להניחם, ועשה זאת רק לאחר הוראה מפורשת מ[[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|שם=חב|לקו&quot;ש ח&quot;ב ע' 507.}}. הרבי הריי&quot;צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו&quot;ר וראב&quot;ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ&quot;ט]]. אמנם, הרבי הריי&quot;צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ&quot;ו]]. כאשר כתב לאביו רבי לוי יצחק שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש&quot;י ור&quot;ת{{מקור}}.<br /> <br /> בלוח [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י&quot;ט מנחם אב|פתגם ליום י&quot;ט מנחם אב.]]}} שהינו לוח אור זרוע לחסידי חב&quot;ד מביא הרבי את סדר ההנחה למתפללים בארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו&quot;ש ח&quot;ב הנ&quot;ל, הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין.}}.<br /> <br /> בשיחת [[י&quot;ד שבט]] [[תש&quot;י]]{{הערה|שם=חב}} הרבי סיפר שבני אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק מתמיד]], ור' [[צבי הירש גוראריה]] הניחו ד' זוגות תפילין. כמו כן ידוע על דמויות נוספות שהניחו אותם: רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|עדות ר' [[אלכסנדר בן נון]] - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278.}}, ר' [[דובער חן]]{{הערה|היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז&quot;ל ואדמוה&quot;ז ועוד.}} ועוד. [[הרז&quot;א]] הניח ארבעה זוגות, אך לאחר מכן ערך על כך התרת נדרים{{הערה|שם=תשד}}. לר' [[ברוך פריז]] כתב הרבי שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים{{הערה|אג&quot;ק ח&quot;ה ע' קכח.}}.<br /> <br /> בשיחת ש&quot;פ ואתחנן תשמ&quot;ט אומר הרבי: &quot;ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ&quot;צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש&quot;י ור&quot;ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב&quot;ד ושמו&quot;ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין)&quot;{{הערה|לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה - בלתי מוגה (התוועדויות תשמ&quot;ט ח&quot;ד ע' 147).}}.<br /> <br /> לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין והרבי ענה: &quot;שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה&quot;ק&quot;. לאחר אישור המשפיע שלו (ר' [[מענדל פוטרפס]]) החל הרב זמרוני ציק להניח ד' זוגות תפילין.<br /> <br /> כעשרים שנה לאחר מכן, החל הרב זמרוני ציק בתעמולה בין מקורביו ועוררם להניח ד' זוגות תפילין. לדבריו, שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ&quot;ל, אכן יש שינוי 'קו', והמענה אליו מורה על שינוי כללי - שבסמכותם של המשפיעים להתיר את הנחת ד' הזוגות. עם זאת, שיטתו זו לא התקבלה בכלל הציבור החב&quot;די, שממשיך לנהוג בהתאם לדברי הרבי שהנחתם שייכת ליחידי סגולה. כך פסקו גם כמה מרבני חב&quot;ד שנשאלו על כך{{הערה|ראה בתשובותיהם של הרב נחמנסון והרב ברוין בקישורים החיצוניים.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מצוות תפילין]]<br /> *[[תפילין דרבינו תם]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> הרב [[זמרוני ציק]], [[תפילין של ימות המשיח (ספר)|תפילין של ימות המשיח]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[איסר שפרינגר]] '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ&quot;ה<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/584896/ האם אפשר להניח ד' זוגות תפילין בכל יום?]''' - הרב [[יוסף ישעיה ברוין]].<br /> *'''[http://halacha.co/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%93/ הנחת תפילין דשימושא רבא והראב&quot;ד]''' - הרב [[יהודה לייב נחמנסון]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילין]]</div>

זלמן המלך https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%96%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=432628 2020-11-16T00:54:52Z

<p>זלמן המלך: /* הנחת ד&#039; זוגות */שיפרתי סיגנון כתיבה לערך</p> <hr /> <div>ישנן '''ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש''' - שיטת [[רש&quot;י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב&quot;ד]] ושיטת השימושא רבא. בפועל, נפסקה ההלכה המקובלת כשיטת רש&quot;י, והן התפילין שאותן מניחים כל ישראל. יש המהדרים להניח בנוסף לכך גם [[תפילין דרבינו תם|תפילין כשיטת רבינו תם]], ו[[הרבי]] הורה כך לכלל חסידי חב&quot;ד. יחידי סגולה נוהגים להניח גם תפילין כשיטת הראב&quot;ד והשימושא רבה, שמדרגתם הרוחנית גבוהה ונדרשת זהירות מיוחדת עבור הנחתם, ובסך הכל - ארבעה זוגות תפילין. כך הוא מנהגם של רבותינו נשיאנו. בגאולה יניחו כל ישראל ארבעה זוגות תפילין.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ===התפילין===<br /> [[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]<br /> {{ערך מורחב|תפילין}}<br /> <br /> כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. שם יג טז,. וראה גם דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:<br /> <br /> &quot;'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך..&quot;<br /> <br /> &quot;והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך..&quot;<br /> <br /> כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש (במקום שמצחו של תינוק רופס) '''מול''' העיניים), ומכאן למדו [[חז&quot;ל]] את מצוות תפילין.<br /> <br /> עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].<br /> <br /> לתפילין יש בתים – מין קופסאות שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע{{הערה|דבר זה נלמד מכך שבפרשיות אלו התורה מדברת על מצוות התפילין}}. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י&quot;ח ד&quot;ה ויהי כי}}: &quot;קדש&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot;, &quot;שמע&quot; ו&quot;והיה עם שמוע&quot;. את הפרשיות יש לכתוב בכתב [[סת&quot;ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה&quot;תגים&quot; מעל האותיות. <br /> <br /> בתפילין של יד הפרשיות כתובות על גבי רצועת קלף אחת, בשונה מהתפילין של ראש שבהם הפרשיות כתובות בארבע פרשיות שונות וממוקמות בארבעה בתים-חללים שונים בבית התפילין{{הערה|דבר זה לומדים חז&quot;ל מכך שכתוב &quot;לטוטפת 3 פעמים ופעם אחת כתוב בתוספת וא&quot;ו – כלומר 4 פעמים. או ש'טת' ו'פת' זה שתיים בשפות זרות}} .<br /> <br /> ===מיקום הפרשיות===<br /> בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז&quot;ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד&quot;ה והנה אם}}. <br /> <br /> המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה|לד, ב. לה, א'.}}:<br /> <br /> תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.<br /> <br /> '''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: &quot;קדש, ו&quot;והיה כי יביאך&quot; מימין, ו&quot;שמע&quot; ו&quot;והיה אם שמוע&quot; משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהיינו זה העומד מול מניח התפילין ו&quot;קורא&quot; - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה&quot;קורא&quot; - העומד מולו.<br /> <br /> מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:<br /> <br /> ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: '''מן הפנים אל החוץ''' - כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות &quot;קדש לי&quot; ו&quot;והיה כי יביאך&quot;) ושמאל (פרשיות &quot;שמע ישראל, ו&quot;והיה אם שמוע), כלומר בצד ימין נסדר את הפרשיות לכיוון פנים, ובצד שמאל נסדר את הפרשיות לכיוון החוץ. או '''מן החוץ אל הפנים''' כלומר גם בצד ימין וגם בצד שמאל אופן סידור הפרשיות יהי' מכיוון החוץ אל כיוון הפנים.{{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל&quot;ד ע' ב ד&quot;ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה &quot;מימין&quot; ו&quot;משמאל&quot; אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה&quot;מניח&quot;, או שמא מנקודת מבטו של ה&quot;קורא&quot;.<br /> <br /> ==ד' השיטות==<br /> [[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]<br /> <br /> ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים ומ[[רבנן סבוראי]]. מקובל אף שמשה רבינו הניח תפילין דרש&quot;י ור&quot;ת{{דרוש מקור}} כמו כן מובא בספר שו&quot;ת מן השמים{{הערה|סימן ג}} שהמחלוקת האם &quot;הוויות באמצע&quot; או &quot;כסדרן&quot;, היא מחלוקת גם בין הקב&quot;ה לפמליא של מעלה.<br /> <br /> ===שיטת [[רש&quot;י]]===<br /> סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש&quot;י הפירוש &quot;קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל&quot;, הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים.<br /> <br /> שיטת רש&quot;י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא{{הערה|[[שולחן ערוך]] (סימן לד סעיף א):&quot;ומנהג העולם כרש&quot;י ורמב&quot;ם&quot;, וב[[שולחן ערוך הרב]] (או&quot;ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):&quot;והעיקר כרש&quot;י וסיעתו וכן כתב הרמב&quot;ם&quot;. ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י&quot;א ד&quot;ה והנה):&quot;ודאי דאין להרהר כלל ח&quot;ו דהלכה כרש&quot;י ורמב&quot;ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ&quot;כ כמה ראיות מזה&quot;ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש&quot;י ורמב&quot;ם&quot;}}, וראה בספר אות חיים לגה&quot;צ ממונקאטש סימן לד א}}. <br /> <br /> לפי שיטת רש&quot;י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת &quot;והי' כי יביאך&quot;, לבית של פרשת שמע){{הערה|הלכות תפילין שבסידור אדמו&quot;ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או&quot;ח ע' 8 (312).}}.<br /> <br /> אחד ההיכרים לתפילין דרש&quot;י הוא מקום יציאת &quot;שער עגל&quot;{{הערה|הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת &quot;והי' אם שמוע&quot; או פרשת &quot;קדש&quot; ועל כן צריך לנהוג כבבפנים}}. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש&quot;י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו.<br /> <br /> כשיטת רש&quot;י סוברים גם{{הערה|כפי שמציינים ה[[בית יוסף]] (או&quot;ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב&quot;ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), [[שולחן ערוך הרב]] במראי מקומות (או&quot;ח סימן לד, סעיף ב')}}: ר&quot;י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר&quot;י בן מיגאש, ר&quot;י בן מיגאת, [[הרמב&quot;ם]], ה[[רשב&quot;א]], רבינו יונה, [[הרמב&quot;ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי&quot;ל{{הערה|שו&quot;ת מהרי&quot;ל תשובה קלז}} ועוד. הרמב&quot;ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל שמובאת בכסף משנה הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'}} מביא אף שהתפילין של רב האי היו כרש&quot;י. אמנם התוס' מביא ששיטת רב האי היא כר&quot;ת, והראב&quot;ד מביא ששיטת רב האי היא כשיטתו. יש שהסבירו לתיווך הסתירה שרב האי הניח תפילין ככל השיטות{{הערה|שו&quot;ת רמ&quot;ע מפאנו סימן קז, שלחן הטהור לאדמו&quot;ר מקומרנא סי' ל&quot;ד ע' מ' ד&quot;ה ומעתה}}. כמו כן מכמה מקומות בזהר{{הערה|ראה תקו&quot;ז תקונא עשרים ותרין דף סה ע' ב, הקדמת הזהר בראשית י&quot;ג ב, רע&quot;מ פנחס רנ&quot;ב ב, רע&quot;מ פנחס רנ&quot;ח א, זהר ואתחנן רס&quot;ט סע&quot;א, הקדמת התקו&quot;ז ט ב, תקו&quot;ז חדש ק&quot;כ רע&quot;א}} משמע שהשיטה העיקרית היא שהפרשיות צריכים להיות &quot;כסדרן&quot;, ולדעת המשמרת שלום{{הערה|סימן ד' ע' עט}} הכוונה היא &quot;מימין המניח&quot; כשיטת רש&quot;י.<br /> <br /> ===שיטת [[תפילין רבינו תם|רבינו תם]]=== <br /> סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר&quot;ת הפירוש &quot;קדש והיה כי יביאך מימין&quot;, הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, &quot;שמע והי' אם שמוע משמאל&quot;, הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין. <br /> <br /> הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב&quot;ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמה בזהר (רע&quot;מ פרשת פנחס רנ&quot;ח א, הקדמה לתוק&quot;ז דף ט' ע&quot;א וע&quot;ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע&quot;ב) ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של &quot;הוויות באמצע&quot; בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם}} &quot;הוויות באמצע&quot; כלומר פרשיות &quot;והיה אם שמוע&quot;, ו&quot;והי' כי יביאך&quot; הם באמצע. וכן יש סימן ב&quot;שיני&quot;ן&quot; – שפרשיות '''ש'''מע וקד'''ש''' מופיעות בסמיכות ל&quot;שיני&quot;ם&quot; שבולטים על גבי תפילין ששל ראש.<br /> <br /> אחד הסימנים לשיטת ר&quot;ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר&quot;ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש.<br /> <br /> כפי דעת ר&quot;ת סוברים גם{{הערה|כפי שציין הב&quot;ח}}: [[רב שרירא גאון]], רבינו חננאל, ר&quot;י טוב עלם, [[הרי&quot;ף]] (לפי הרמב&quot;ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל הובאה ב[[כסף משנה]] לרמב&quot;ם פ&quot;ג ה&quot;ה}}), הר&quot;י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב&quot;ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר שיש להניח גם תפילין דר&quot;ת, ויש אף חיוב בדבר (אם כי משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש&quot;י).<br /> <br /> ===שיטת השימושא רבא===<br /> דעת{{הערה|בחיבור &quot;שימושא רבא&quot; המופיע ברא&quot;ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא{{הערה|מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.}} היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש&quot;י לגמרי, אך בשו&quot;ת רמ&quot;ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמה אג&quot;ק חי&quot;א ע' שסא, חי&quot;ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז&quot;ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז&quot;ל (להר&quot;ר שבתי) הרמ&quot;ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר&quot;י היא ששמושא רבא הינו כרש&quot;י ממש, לעומתם הרמ&quot;ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ&quot;ז כפי שנלמד על ידי האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז&quot;ל בשמושא רבא היא &quot;מימין המניח&quot;.<br /> <br /> ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ&quot;ת סופ&quot;ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ&quot;ז ג&quot;ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד&quot;ק חי&quot;ה). ב. גודל התפילין צריך להיות &quot;אצבעיים על אצבעיים&quot; (=4 ס&quot;מ על 4 ס&quot;מ). <br /> אחד ההיכרים לתפילין ד&quot;שמושא רבא&quot; הוא מקום יציאת &quot;שער עגל. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דשמושא רבא זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון מימין הקורא לזה שלפניו.<br /> <br /> התפילין של יד לשיטת השמו&quot;ר הם כרש&quot;י.<br /> <br /> ===שיטת [[הראב&quot;ד]]===<br /> סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. התפילין של יד לשיטת הראב&quot;ד הם כר&quot;ת.<br /> <br /> ==עניינם על פי חסידות וקבלה==<br /> ===ד' מוחין===<br /> *'''תפילין דרש&quot;י''' - [[מוחין דאמא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז&quot;א]] מספירת הבינה דאצילות.<br /> *'''תפילין דר&quot;ת''' - [[מוחין דאבא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז&quot;א]] מספירת החכמה דאצילות{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י&quot;ז}}.<br /> *'''תפילין דשמו&quot;ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]].<br /> *תפילין דראב&quot;ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו&quot;ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו&quot;ר וראב&quot;ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קריית ארבע פרק ס&quot;ח) שכותב: &quot;והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא&quot;. ומוסיף שם הרבי: &quot;ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך&quot;. ובפשטות הכוונה ששמו&quot;ר הינם בחי' אריך, וראב&quot;ד הינם בחי' עתיק}}.<br /> <br /> ===ארבעה אופני המשכת שם הוי'===<br /> פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי&quot;ט ע&quot;ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י&quot;ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא&quot;ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:<br /> <br /> '''תפילין דרש&quot;י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש&quot;י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס&quot;ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש&quot;י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו&quot;ר.<br /> <br /> '''תפילין דר&quot;ת''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ה-ו. כך הוא הצירוף בעולם הבא{{הערה|[[רעיא מהימנא]] כרך ג' (במדבר) פנחס רנח, א}}. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דר&quot;ת{{הערה|הרב זימרוני ציק בספרו &quot;תפילין של ימות המשיח&quot; (ע' 377 ואילך) הסביר שצירופי שם הוי' ברש&quot;י ור&quot;ת הם בשם הוי' דלתתא, ובשמו&quot;ר וראב&quot;ד הם בשם הוי' דלעילא.}}.<br /> <br /> ==הנחתם==<br /> ===הנחת תפילין דר&quot;ת===<br /> בשולחן ערוך בית יוסף כותב{{הערה|סימן לד סעיף ב.}}: &quot;ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם&quot;. וב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] כתוב: ש&quot;כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם&quot;.<br /> <br /> על פי פנימיות התורה, תפילין דר&quot;ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.<br /> <br /> [[חסידי חב&quot;ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר&quot;ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל&quot;ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב&quot;ד להתחיל להניח תפילין דר&quot;ת יחד עם תפילין דרש&quot;י בזמן שקודם הבר מצוה.<br /> <br /> ===הנחת ד' זוגות===<br /> הנחת ד' זוגות תפילין שייכת ליחידי סגולה. בחסידות חב&quot;ד נהגו להניחם רבותינו נשיאנו{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א עמ' קסט: &quot;בשולחן ערוך מבואר שיש להניח ב' זוגות תפילין, וכל הנשיאים הניחו ד' זוגות&quot;.}} ומשפחת בית הרב{{הערה|שם=תשד|ספר השיחות תש&quot;ד, ע' יד.}}. הרבי בעצמו סיפר שחשש להניחם, ועשה זאת רק לאחר הוראה מפורשת מ[[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|שם=חב|לקו&quot;ש ח&quot;ב ע' 507.}}. הרבי הריי&quot;צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו&quot;ר וראב&quot;ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ&quot;ט]]. אמנם, הרבי הריי&quot;צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ&quot;ו]]. כאשר כתב לאביו רבי לוי יצחק שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש&quot;י ור&quot;ת{{מקור}}.<br /> <br /> בלוח [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י&quot;ט מנחם אב|פתגם ליום י&quot;ט מנחם אב.]]}} שהינו לוח אור זרוע לחסידי חב&quot;ד מביא הרבי את סדר התפילה למניחים ארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו&quot;ש ח&quot;ב הנ&quot;ל, הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין.}}.<br /> <br /> בשיחת [[י&quot;ד שבט]] [[תש&quot;י]]{{הערה|שם=חב}} הרבי סיפר שבני אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק מתמיד]], ור' [[צבי הירש גוראריה]] הניחו ד' זוגות תפילין. כמו כן ידוע על דמויות נוספות שהניחו אותם: רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|עדות ר' [[אלכסנדר בן נון]] - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278.}}, ר' [[דובער חן]]{{הערה|היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז&quot;ל ואדמוה&quot;ז ועוד.}} ועוד. [[הרז&quot;א]] הניח ארבעה זוגות, אך לאחר מכן ערך על כך התרת נדרים{{הערה|שם=תשד}}. לר' [[ברוך פריז]] כתב הרבי שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים{{הערה|אג&quot;ק ח&quot;ה ע' קכח.}}.<br /> <br /> בשיחת ש&quot;פ ואתחנן תשמ&quot;ט אומר הרבי: &quot;ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ&quot;צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש&quot;י ור&quot;ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב&quot;ד ושמו&quot;ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין)&quot;{{הערה|לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה - בלתי מוגה (התוועדויות תשמ&quot;ט ח&quot;ד ע' 147).}}.<br /> <br /> לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין והרבי ענה: &quot;שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה&quot;ק&quot;. לאחר אישור המשפיע שלו (ר' [[מענדל פוטרפס]]) החל הרב זמרוני ציק להניח ד' זוגות תפילין.<br /> <br /> כעשרים שנה לאחר מכן, החל הרב זמרוני ציק בתעמולה בין מקורביו ועוררם להניח ד' זוגות תפילין. לדבריו, שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ&quot;ל, אכן יש שינוי 'קו', והמענה אליו מורה על שינוי כללי - שבסמכותם של המשפיעים להתיר את הנחת ד' הזוגות. עם זאת, שיטתו זו לא התקבלה בכלל הציבור החב&quot;די, שממשיך לנהוג בהתאם לדברי הרבי שהנחתם שייכת ליחידי סגולה. כך פסקו גם כמה מרבני חב&quot;ד שנשאלו על כך{{הערה|ראה בתשובותיהם של הרב נחמנסון והרב ברוין בקישורים החיצוניים.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מצוות תפילין]]<br /> *[[תפילין דרבינו תם]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> הרב [[זמרוני ציק]], [[תפילין של ימות המשיח (ספר)|תפילין של ימות המשיח]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[איסר שפרינגר]] '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ&quot;ה<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/584896/ האם אפשר להניח ד' זוגות תפילין בכל יום?]''' - הרב [[יוסף ישעיה ברוין]].<br /> *'''[http://halacha.co/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%93/ הנחת תפילין דשימושא רבא והראב&quot;ד]''' - הרב [[יהודה לייב נחמנסון]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילין]]</div>

זלמן המלך