חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

כולל חב"ד בארץ הקודש

2023-05-15T23:05:47Z

זאת בוטח: /* ממוני "כולל חב"ד" בירושלים */

{{עריכה|מועתק, בעיקר החלק השני שהוחלף מפורטת לערך}}
[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]
'''כולל חב"ד''' (מכונה ב[[אגרת הקודש]] '''צדקת רבי מאיר בעל הנס''') הוא שמו של ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{מקור}}.

מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'].}}. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז.

==רקע==
בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}.

בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}.

== מבנה הכולל ==
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים:הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. כך היה לדוגמא אצל אדמו"ר הזקן, שהיה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' [[יעקב מסמילאן]]. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה.

בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]] עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]]. השנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}.

במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.

בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שב[[ארץ הקודש]] ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי [[חברון]] ושאר ערי הקודש.

על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני [[ירושלים]] בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מחברון ל[[ירושלים]]

בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:

איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.

מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה אדמו"ר [[הצמח צדק]] את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר אדמו"ר הצמח צדק "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".

מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.

מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז, ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.

מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.

הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע"ג]].

== ממוני "כולל חב"ד" בחברון ==
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.

הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]]. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.

שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק [[חברון]] ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.

על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק חברון ת"ו" וכיוצא בזה.

סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:

תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.

תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.

תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.

תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.

תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.

תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.

תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]].

תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל.

תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.

תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].

תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.

תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.

תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.

מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).

בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).

בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".

הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.

באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.

בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והיישוב החב"די בחברון שבת.

== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==

היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.

הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לארץ הקודש בשנת תר"ז והשלישי שנולד בארץ הקודש בשנת תקצ"ה.

אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:

ב"יהודה וירושלים" [[תרל"ח]] (מהדורת קרסל, [[ירושלים]] תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..

הממונה שלהם".

בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:

בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב [[רוסיה]] והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.

גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".

על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):

אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.

מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:

אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.

עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל על פי פקודת דו"ז אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס.

ב"אבני זכרון" חלק י"ב ביום ד' [[ניסן]] [[תרס"ו]] רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ [[ירושלים]] מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:

בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' [[משה ויטנברג]], שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שב[[רוסיה]] הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, על פי הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.

בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):

אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.

כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:

אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי מלאזנא, על פי פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.

ב"החבצלת" מיום כ"ז [[ניסן]] תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר' [[משה וויטנברג]] "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".

ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.

בג' מנ"א תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב אל הרמ"ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי אשר היה על פי בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):

נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרב דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.

ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:

כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרב מאניש וויראווליאנסקי אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה"ג על ידי דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".

מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בט"ז כסלו תרס"ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".

כך כותב הרי"ל מנוחין אל אדמו"ר הרש"ב בכ"ט [[סיוון]] תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):

בנו של הרה"ג נחשב גם כן מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג, יש איזה טובת העסק.

בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..

כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני [[ירושלים]] האמורים כאן ושלשת ממוני [[חברון]] האמורים לעיל. כמו כן חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.

מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת [[תרס"ו]] הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת אדמו"ר הרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:

כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.

ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז הרבי [[תרס"ה]] (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א [[תרס"ז]] (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.

ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב [[סיוון]] תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא בנו ר' משה יהודה ליב אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש.

== כולל חב"ד המיוחד ==
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]].

==תקופת אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].

מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].

וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].

בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[אברהם חיים נאה]] למנהלי [[כולל חב"ד]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}.

==תקופת הרבי==
מאז קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.

החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב"לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.

בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.

תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. הארגון מפעיל הכולל שלושה עשר בתי תמחוי, מערך של חלוקת מצרכי מזון לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ, מעונות יום, מרפאות שיניים לנצרכים, רשת מרכולים מסובסדים ברחבי הארץ. כמו כן מפעיל הכולל מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "מכון גראבסקי"{{הערה|1=סקירה, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49246 אודות חנוכת מחלקה נוספת] במעון, באוגוסט 2009}}, 'מרכז פינגר' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בלב_ירושלים_כולל_חבד_חנך_מרכז_מהפכני_בהשקעת_ענק_צפו_108746.html בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק], אתר col טבת תשע"ח.}}. מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות, קרן סיוע לאלמנות ויתומים, תמיכה במשפחות נפגעי טרור, ועוד. כמו כן מפעיל הכולל ב[[ירושלים]] את "אולמי גוטניק" שני אולמות חתונה מסובסדים.

הארגון עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=
סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]].

הארגון הוא הבעלים של [[חלקת חב"ד הר הזיתים]]. הארגון מפעיל "[[חברת תהילים העולמית]]" בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.

[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על שולחן העבודה ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.

בשנת [[תשע"ב]] החל הכולל בפיילוט שנקרא 'המיזם הלאומי לבטחון תזונתי' עם ממשלת ישראל, וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.

בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}.

==לוח כולל חב"ד==
{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}
[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח הראשון המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה וכיום מוציאים את הלוח בני ר' ברוך נאה.

==לקריאה נוספת==
* '''אגרות קודש אדמו"ר הזקן''' במבוא.
*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
*'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12

==לעריכה==
===חברי הכולל===
[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]

===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===
[[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ"ס)]]

===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===
[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]

===הוצאה לאור של הכולל===
[[לוח כולל חב"ד]] | [[הגאון מלובלין]]

==לקריאה נוספת==
*'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
*'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14

==קישורים חיצוניים==
*'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון כולל חב"ד, עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו]''', אתר בית המכירות בידספירט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]

אורי אורנשטיין

2023-05-15T22:54:05Z

זאת בוטח: /* תולדות חיים */

הרב '''אורי וואליברינקי אורנשטיין''' ([[תקס"ו]] - [[י"ז אדר]] [[תרל"ט]]), היה מראשי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]], פיתח והרחיב אותו בצורה משמעותית, ותפקידו הועבר במשך הדורות לצאצאיו במשך למעלה ממאה שנה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[סלונים (עיר)|סלונים]] בשנת [[תקס"ו]] לאביו ר' משה שנמנה על חוגי ה[[מתנגד]]ים, היה חתנו של ר יצחק מקרלין בעל ה"קרן אורה" תלמידו של ר חיים מולאזין ובצעירותו התקרב לאדמו"ר הצ"צ והיה "חוזר" שלו.

עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקצ"ב]] והתיישב ב[[צפת]] יחד עם אביו ומשפחתו שם היה לחברותא של ר אברהם מאבריטש בעל הבת עין.

כאשר החלו [[פרעות תקצ"ד]] בצפת, נרצחו אביו ושניים מילדיו. בשנת [[תקצ"ז]] בעקבות הרעש שבו נהרגו כמה מבני ביתו החל במסע נדודים. בשנת [[ת"ר]] עבר ל[[ירושלים]].

בירושלים שימש כמעין דובר לקהילה החב"דית והיה ביחסים טובים עם ראשי ה[[מתנגדים]] בראשות ר' יוסף זונדל מסלנט.

היה ממייסדי [[כולל חב"ד]] ושימש כממונה הכולל וכ[[שד"ר]].

נפטר ב[[י"ז אדר]] [[תרל"ט]].

==ראו גם==
*[[יצחק אביגדור אורנשטיין]]

==לקריאה נוספת==
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
*מאמרו של נכדו, ר' [[עמרם בלוי]], "השדרות של רבי אורי אורנשטיין", ב[[פרדס חב"ד]] גליון יז עמ' 51 ואילך.
*ספר "אבני האורים", תולדות משפחת אורנשטיין.

{{מיון רגיל:אורנשטיין, אורי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידי ויז'ניץ]]
{{קצרמר|אישים}}

יצחק אביגדור אורנשטיין

2023-05-15T22:42:20Z

זאת בוטח: /* משפחתו */

[[קובץ:אורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין]]
הרב '''יצחק אביגדור אורנשטין''' ([[תרנ"ג]] - [[י"ד אייר]] [[תש"ח]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] והרב הראשון של [[הכותל המערבי]] שנהרג על ידי הירדנים ב[[מלחמת השחרור]].

==תולדות חיים==
הרב אורנשטיין נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[משה יהודה לייב אורנשטיין]] ולאמו מרת רייזיל. הרב אורנשטין היה נצר למשפחה חב"דית חשובה. במשך מאה שנים שימשו הוא ואבותיו, ארבעה דורות לאחור, כממונים ב[[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]. היה צאצא של ר' משה ב"ר מרדכי ואלאברינקי, מהעיר סלונים. בנו ר' [[אורי אורנשטיין]] ואלאברינקי, (מסלונים - צפת - ירושלים), היה הממונה הכולל הראשון בירושלים. כן, בנו ר' ישעיה אורנשטיין, נכדו ר' יעקב אורנשטיין, נינו ר' משה יהודה ליב אורנשטיין, ובן נינו ר' יצחק אביגדור אורנשטיין.{{הערה|1=[http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=category&sectionid=18&id=120&Itemid=181 אתר הבית של המשפחה].}}

===שנות צעירותו===
בצעירותו למד בישיבותיה של ירושלים, ובהיותו צעיר כבר נתפרסם כתלמיד חכם מובהק ובעל כשרונות מופלאים. בין השאר למד בישיבת "אהל משה", והיה לאחד מהתלמידים המצויינים שם.

לאחר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], עבר הרב אורנשטין ללמוד בה. למרות שלא למד קודם לכן את תורת החסידות, הצליח בזמן קצר לעלות במעלות החכמה של הלמודים העמוקים בתורת [[חסידות חב"ד]]. הוא המשיך בלימודיו ב"תורת אמת" עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז נסגרה הישיבה.

===מלחמת העולם הראשונה===
[[מלחמת העולם הראשונה]] פגעה קשות בתושבי ירושלים, והוציאה את הרב יצחק אביגדור מספסלי הישיבה. בימים הטרופים ההם נתגלה כעסקן ציבורי פעיל והיה שותף בכל פעולות ההצלה שנעשו בירושלים בימים ההם. בזכות הנתינות הספרדית שאבותיו רכשו בכסף מלא, יכול היה להתהלך חפשי מפחד ה[[שוטר]] והז'נדרם התורכי אשר ארבו לכל צעיר יהודי כדי לגייסו לעבודות צבאיות. כך יכול היה לעזור לכמה מחבריו להמלט מידי התורכים.

כמו כן היה פעיל בעבודת ההצלה ל"מזי הרעב" שרבו אז בירושלים, ולנפגעים במגפות הדבר וטיפוס-הבהרות אשר פשטו בירושלים בשנות המלחמה..

===חבר בועד המנהל של כולל חב"ד===
במהלך ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרפ"ט]], ביקר גם במשרדי 'כולל חב"ד' (בשכונת 'מאה שערים' בירושלים). הזדמנות זו נוצלה על ידי גבאי כולל חב"ד להפציר ברבי כי יאות לקבל על עצמו את נשיאות ה'כולל'. הרבי התנה את נשיאותו בקבלת בעלות מוחלטת על הכולל, מינוי אנשים מצדו בהנהלה ובנוסף לכך דרש שכל חברי הכולל יתחייבו לעמוד בתקנות שהוא יתקן. הנהלת הכולל הסכימה לכל התנאים. בשלב ראשון מינה כבא כוחו את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והשאיר את ההנהלה הקודמת על מכונה עד אשר ישלח את תקנות הכולל.

לאחר קבלת הנשיאות מצד [[הרבי]], ערך מספר שינויים בהנהלת הכולל -ולצד בא כוחו הרב אליעזרוב, הוסיף ומינה אישית גם את החסידים הרב [[דוד לבנון]] והרב אורנשטין כחברי ועד המנהל מטעמו. בכך החל למעשה למלאות למעשה את תפקידי אבותיו בכולל.

הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.

בשנת [[תש"א]] היה שותף לייסד את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ושמרכזה יהיה ירושלים, נסיון זה לא עלה יפה. היה זה מספר חודשים לפני שייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגו"ח באה"ק. אך כאשר ייסד אדמו"ר הריי"צ את אגו"ח, הצטרף הרב אורנשטיין לאגודה שהוקמה מחדש והיה חבר בה עד יומו האחרון.

===הכותל המערבי===
מפנה חשוב ורב ערך חל בחיי הרב אורנשטין לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש [[ירושלים]] בידי הבריטים. אז קמה התעוררות בקרב יהודי [[ירושלים]] לארגן את חייהם הציבוריים. רבים מיהודי העיר נחלצו ראשונים לעבודה זו.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ט]] החלה פרשת הכותל המערבי, אשר תפסה מקום חשוב בחייו של הרב אורנשטיין. באותם ימים התקיימה אסיפה במהלכה הוחלט להקים ועדה שתפקח מקרוב על ענייני [[הכותל המערבי]] לטובת היהודים שבאו לפוקדו, אך זכויותיהם נפגעו מיחס הערבים והשלטון הבריטי. שם הוועדה נקבע ל"ועדת הכותל". בראש הוועדה מונה הרב אורנשטין.

בפרוטוקול שנרשם אז, נרשמו התפקידים שהוטלו עליו ועל 'ועד הפועל' שפעל לימינו:
א. בכל ימות הכנוס (כלומר, התפילות) וזמני הכנוס עליו להמצא שם.

ב. במשך כל הזמן שהיהודים נמצאים שם, עליו להשגיח על הסדרים.

ג. עליו להתבונן על עבודתם של השמשים ולהביא לפני הועדה בזמן הכי קרוב הצעה מעובדת לסדור עניני ההכנסות של הכותל, ועל יסוד ידיעות קודמות.

ד. עליו לנהל פנקס ולרשום את כל המקרים בעלי ערך המתהווים על יד הכותל.

ה. עליו לעמוד בקשר עם המשטרה הנמצאת סביב הכותל, ואם אפשר גם עם שכיני המקום.

ו. במקרים מפריעים יוצאים מן הכלל עליו למסור לוועד הפועל של הועדה.

כן הוטלו עליו תפקידים ספרותיים, היינו, לאסוף את כל החומר הנדפס והידוע בעל פה ביחס לכותל במשך דורות, וכן להיות גם המזכיר של ועדת הכותל.

המשכורת שלו נקבעה ל-10 לא"י לחודש. אולם, הועדה עצמה התפרקה מיד אחרי גמר תפקידה, אך האחריות המדינית והקשר המעשי הכרוכים בפקוח על הכותל, נשארו בידי הועד הלאומי ואגודת ישראל, אשר גם שילמו את משכורתו.

תמורת סכום פעוט זה, "משכורת רעב", הוא עבד בעבודה קשה ומפרכת, אך הוא ראה בתפקידו האחראי, כמשימת קודש. עבודתו בכותל הייתה קשה ואחראית, וגם מסוכנת במדה מסויימת. "בימים ובמצבים היותר קשים לא החסרתי כמעט יום אחד מלבקר את הכותל, ולא פעם עמדתי בחזקת סכנת נפש, ולא היה דבר שמנע אותי מלמלאות את עבודתי בשלמות ובאמונה", כתב באחד ממכתביו לוועד העולמי. "העבודה היא גם קשה במובן הגופני, בשבתות אני נמצא בכותל מן הבוקר עד הערב, קרוב לשתים עשרה שעות ביום. יום יום אני נמצא על יד הכותל שעות אחדות. לבד זה הרי היא עבודה אחראית מאד לשמור על הסדרים בכותל ועל היחסים עם השכנים הערבים הגרים בסביבת הכותל, ואני חושב כי שמרתי כל הזמן על עבודתי ותפקידי באמונה.

"אבל, מצבי החומרי הוא כיום קשה מאד, כי משכרתי היא קטנה ביחס לצרכי הבית והמשפחה, וזה הכריחני לפנות אליכם בבקשה כי תתחשבו עם כל הנ"ל ותקציבו לי משכרת הגונה באופן שאוכל להתפרנס מזה".

הרב אורנשטין היה נשאר מדי שבת וחג ליד הכותל במשך רוב שעות היום. היות וב[[שבת]] נאסרה הקריאה בתורה ליד הכותל על ידי שלטונות המנדט, היו המתפללים נכנסים לבית בסמוך לכותל, וקוראים שם בתורה וחוזרים לכותל לתפילת המוסף. לאחר התפילה היה הרב אורנשטין שוהה בכותל עד הצהרים. אחר הצהרים היה חוזר לכותל ושוהה שם עד הלילה, עד שאחרון המתפללים היה עוזב את רחבת הכותל.

כרב מפקח, בא-כח הרבנות הראשית והמוסדות הלאומיים, היה הרב אורנשטין מקבל, בשם המוסדות, פני אישים חשובים ואורחים רשמיים שבאו לבקר ליד הכותל המערבי.

===בעיר העתיקה===
הרב אורנשטין נכנס לגור בעיר העתיקה בשנת [[ת"ש]].

כשנכנס לגור בירושלים העתיקה, מצא במקום ישוב דל שהלך והצטמק, עד שהגיע בשנים האחרונות לאוכלוסייה דלה בת שלשת אלפי נפש. חלק גדול מהם היו עניים ודלים, וביניהם היה אחוז הזקנים גבוה. חלקם למדו בישיבות וחלקם הזדקקו למחלקה הסוציאלית של ועד הקהילה, ורק מיעוטם היו חנוונים ופועלים שכירי יום, אשר מקום פרנסתם היה מחוץ לחומות.

הרבה מרץ וזמן הקדיש הרב אורנשטין למשימה שנטל עליו למשוך כוחות צעירים לרובע, לחזק את האוכלוסייה היהודית ולפתח במקום מקורות פרנסה. ביזמתו הוקם ועד של אישים שונים מהצבור הירושלמי שהכין תכניות להקים בתי מלאכה ותעשיית בית, לבנות בנינים משותפים על המגרשים הריקים בדרום הרובע סמוך לחומה, ולרכוש את החצרות שהיו לערבים באזור היהודי בעיר העתיקה, ובייחוד ברחוב הקראיים.

אולם, הקשיים היו גדולים, הכרת הנחיצות לפעולות אלה לא חדרה במידה מספקת להכרתם של המוסדות והצבור ולא נמצאו הכספים הדרושים, ומכל התכניות הגדולות לא יצא כמעט כלום. מובן מאליו כי אילו בוצעו התכניות לשיקום הרובע היהודי אפילו בחלקם, כי אז היה גורל היישוב היהודי בעיר העתיקה שונה לגמרי.

הרב אורנשטין דאג לקבל כסף לתמיכה בעניי העיר העתיקה ממקורות שונים. הוא קבל כספים מיהודי [[עשירות|עשיר]] ששמר על עלום שמו, מאגודת "אחווה" שהוא היה אחד האחים המכובדים בתוכה, ומהמועצה הדתית של קהילת ירושלים.

הוא היה מקבל בביתו את העניים ונתן לכל אחד ואחד מהם את המגיע לו מדי יום ביומו והיה עסוק בכך במשך כמה שעות. אם כי דבר זה הכביד עליו מפאת שהיה עסוק בלימודיו ובמחקריו התורניים, קבל זאת עליו באהבה.

הרב אורנשטין פעל גם למען חיזוק המצב הרוחני של יהדות העיר העתיקה. לשם כך יסד ישיבה שנקראה "[[מדרש שמואל]]" על שם [[אדמו"ר מהר"ש]], וטובי האברכים בעיר למדו בה בשעות הלילה.

עינם של הבריטים הייתה צרה בפעולותיו הרבות לביצור החיים היהודיים ברובע היהודי, וכך, במחצית [[חודש טבת]] [[תש"ח]] יצא הרב אורנשטין את העיר העתיקה לסדר את עניני "כולל חב"ד", ועניני חברת "הכפר העברי". בבואו לוועד הקהילה כדי להצטרף לשיירה כדי לשוב לביתו בירושלים העתיקה, הופתע מרה משחסמו האנגלים לפניו את הדרך ולא נתנו לו לחזור לביתו, בטענה שתפקידו ליד [[הכותל המערבי]] הסתיים, ואין לו מה לעשות עוד בעיר. משטען ששם ביתו, הודיעו לו שיעבירו אליו את אשתו וילדיו.

העובדה שלא יכול היה לחזור לירושלים העתיקה, ציערה אותו מאד, והוא עשה מאמצים כבירים לחזור לביתו. על אף עצת ידידיו הרבים ועל אף תחנוני אמו הזקנה לכולם היה אומר ועונה: "שם מקומי, בין אחי לסבל, ולא פה. הלא חיים שם, ברוך השם יהודים רבים ועיר שלמה נלחמת ועומדת על נפשה".

לאחר מאמצים רבים ובלתי פוסקים מצדו ומצד גורמים חשובים אחרים כמו [[הרב הרצוג]] ונשיא הועד הלאומי דאז מר יצחק בן-צבי, הורשה הרב אורנשטין לשוב לביתו.

===מלחמת העצמאות===
בתחילת המצור הערבי על העיר העתיקה בימי [[מלחמת העצמאות]], הוזמן לירושלים החדשה בקשר לענייני ה"כולל" אך לא נעתר להפצרות ידידיו להישאר עימם, בייחוד לאחר שנודע לו שביתו פוצץ ובנו נפצע. אחרי מאמצים רבים מצדו ושתדלנותם של אישים דגולים, כמו יצחק בן-צבי והרב הרצוג, בפני השלטונות הבריטיים, הורשה לו לחזור לעיר העתיקה. לידידו בארצות-הברית, ששאל אותו למה דווקא התעקש לרדת למקום-הסכנה, ענה: "אם נגזר על מאן-דהוא לעלות קרבן על קדושת [[ירושלים]] העתיקה ומקומותיה הקדושים הרי אני מחויב בכך מכל אדם אחר". ביתו, שעמד על הגבול בין הרובע היהודי ובין הרובע הערבי ושימש עמדה לאנשי-המגן, נחרב כולו ועלה באש על ספרייתו הגדולה וכתבי-היד החשובים שלו.

הרב אורנשטין התייצב מיד בשורת ראשוני המגינים ונתמנה למנהל העניינים האדמיניסטרטיביים של תושבי הרובע. במשך שלושת החודשים שבהם כיהן בתפקיד זה, הראה את יכולתו בהסדרי עבודה, הגנה, ועידוד הרוחות בכלל, ולמעשה היה האחראי לכל שטחי-החיים. יומיים לפני נופלו, סייע בידיו ממש להביא לקבורה במגרש בתי-מחסה את מגיני הרובע שנפלו באותו שבוע, והוא, כאבי "היישוב הישן", אמר את ה"קדיש" האחרון על קברם.

בבוקרו של [[י"ד אייר]] [[תש"ח]] נפגע מירי פגז ירדני שפגע ישירות בביתו והרג אותו ואת אשתו.
==משפחתו==

{{להשלים}}
משפחתו של ר יצחק אביגדור ואשתו מושקה ליבא הי"ד
6 ילדים 2 בנות ו4 בנים
בתם הבכורה רעכיל נישאה לר אברהם הכהן ראטה זצ"ל שהיה חניך ישיבת חברון וראשי העדה החרדית בירושלים חברו הטוב של ר עמרם בלוי ומקורבו של הרב מבריסק[היה מברך עם בניו (אשר חיים יענקל ושמוליק)בקביעות ברכת כהנים בביתו של הרב
חתנו הוא הרב חיים אורי פרינד דיין בבית הדין של העדה החרדית
בנו ישעיהו שהיה גר בחדרה נשא את רבקה בת ר פסח פטשניק גבאי של קהל חסידים בשערי חסד בסוף ימיו היה גר בקטמון בירושלים
בנו אברהם ירחמיאל היה פרופסור למתמתיקה באוניברסיטת חיפה בסוף ימיו גר במבשרת ציון
בנו ישראל אורי עבד בקק"ל והיה גר בבית זית
בנו שמוליק(משה יהודה ליב ) אבן אור היה גאולוג והסטוריון שעסק רבות בחקר משפחות בירושלים היה גר בית וגן וקבור בחלקת יקירי ירושלים
בתו שרה רבקה נישאה לאריה ויס וגרה בנתניה

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146990&BOOKS קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין]''' באתר אוצר החכמה
*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין, אביגדור יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]