חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תורה אור ולקוטי תורה

2022-04-28T15:55:26Z

זאב שנקר: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי מלך המשיח{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==

* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.

*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].

*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.

* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].

* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].

*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].

* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - הביאור עדיין לא יצא לאור כספר, אך נערך בכל שבוע מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ
באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*[[קובץ:רשימת המאמרים בתורה אור ולקוטי תורה לפי האלף בית.pdf|ממוזער]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

תורה אור ולקוטי תורה

2022-04-28T15:54:59Z

זאב שנקר: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי מלך המשיח{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==

* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.

*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].

*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.

* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].

* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].

*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].

* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - הביאור עדיין לא יצא לאור כספר, אך נערך בכל שבוע מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ
באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
[[קובץ:רשימת המאמרים בתורה אור ולקוטי תורה לפי האלף בית.pdf|ממוזער]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

קובץ:רשימת המאמרים בתורה אור ולקוטי תורה לפי האלף בית.pdf

2022-04-28T15:54:45Z

זאב שנקר:

רשימת כל המאמרים מתורה אור ולקוטי תורה ע"פ האלף בית. מסודרים ע"פ שם הספר, הדף והעמוד.

תורה אור ולקוטי תורה

2022-04-28T15:39:56Z

זאב שנקר: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי מלך המשיח{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==

* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.

*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].

*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.

* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].

* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].

*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].

* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - הביאור עדיין לא יצא לאור כספר, אך נערך בכל שבוע מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ
באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*[[קובץ: רשימת כל המאמרים בתורה אור ובלקוטי תורה לפי האלף בית.pdf|ממוזער|בקובץ זה ישנם כל המאמרים מתו"א ולקו"ת ע"פ האלף בית עם מס' הדף והעמוד והספר.]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

תורה אור ולקוטי תורה

2022-04-28T15:38:19Z

זאב שנקר: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי מלך המשיח{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==

* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.

*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].

*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.

* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].

* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].

*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].

* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - הביאור עדיין לא יצא לאור כספר, אך נערך בכל שבוע מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ
באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*[[קובץ:רשימת כל המאמרים בתורה אור ובלקוטי תורה לפי האלף בית.pdf|ממוזער|בקובץ זה ישנם כל המאמרים מתו"א ולקו"ת ע"פ האלף בית עם מס' הדף והעמוד והספר.]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

תורה אור ולקוטי תורה

2022-04-28T15:36:43Z

זאב שנקר: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי מלך המשיח{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==

* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.

*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].

*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.

* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].

* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].

*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].

* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - הביאור עדיין לא יצא לאור כספר, אך נערך בכל שבוע מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ
באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
[[קובץ:רשימת כל המאמרים בתורה אור ובלקוטי תורה לפי האלף בית.pdf|ממוזער|בקובץ זה ישנם כל המאמרים מתו"א ולקו"ת ע"פ האלף בית עם מס' הדף והעמוד והספר.]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

תורה אור ולקוטי תורה

2022-04-28T15:36:30Z

זאב שנקר: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי מלך המשיח{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==

* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.

*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].

*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.

* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].

* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].

*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].

* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - הביאור עדיין לא יצא לאור כספר, אך נערך בכל שבוע מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ
באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

תורה אור ולקוטי תורה

2022-04-28T15:35:53Z

זאב שנקר: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם הערות, מראי מקומות ומפתח מהרבי מלך המשיח{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==

* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.

*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].

*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.

* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].

* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].

*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].

* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] נדפסו עשרים ושתים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - הביאור עדיין לא יצא לאור כספר, אך נערך בכל שבוע מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ
באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

[[קובץ:רשימת כל המאמרים בתורה אור ובלקוטי תורה לפי האלף בית.pdf|ממוזער|בקובץ זה ישנם כל המאמרים מתו"א ולקו"ת ע"פ האלף בית עם מס' הדף והעמוד והספר.]]
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/index.htm טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

קובץ:רשימת כל המאמרים בתורה אור ובלקוטי תורה לפי האלף בית.pdf

2022-04-28T15:34:52Z

זאב שנקר:

רשימת כל המאמרים בתורה אור וליקוטי תורה מסודרים לפי האלף בית כולל העמוד והספר שבו נמצא המאמר

יואל קפלין

2021-10-24T12:34:03Z

זאב שנקר: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יואל כפלין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יואל כפלין מתוועד בישיבת [[תומכי תמימים סינסנטי]]. משמאל, ראש הישיבה הרב [[גרשון אבצן]]]]
הרב '''יואל הכהן כפלין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בקאסול שבצפון [[הודו]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אלול]] [[תשמ"ג]] לאביו ר' [[זאב יוסף כפלין|זאב יוסף הכהן כפלין]] ולאמו מרת מיכל ב[[כפר חב"ד ב']]. בילדותו עברה משפחתו ל[[קצרין]] והוא התחנך ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|מוסדות חב"ד בצפת]]. בהמשך למד ב[[תומכי תמימים קריות]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת הקבוצה היה בין התמימים השלוחים בבתי חב"ד בהודו, ובעיקר בבית חב"ד בקאסול בהנהלתו של הרב [[דני וינדרבאום]].

בשנת [[תשס"ז]] היה בין התמימים שעזרו בפתיחת בית חב"ד בקסר דווי, כפר השוכן מעל עיירת הילסטיישן אלמורה, בצפון הודו, שמאוחר יותר עבר לניהולו של הרב טל רמות ומשפחתו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31110 הודו נכבשת: נפתח בית חב"ד ה-12 במדינה] באתר חב"ד אינפו.}}.

לאחר חתונתו בשנת [[תשס"ח]] עם מרת שטערני ביתו של הרב משה וישנפסקי מ[[ירושלים]], יצאו ב[[שליחות]] הרבי והצטרפו אל הרב [[דני וינדרבאום]] ומשפחתו ב[[בית חב"ד]] בכפר קאסול שבעמק הפרוואטי, למרגלות הרי ההימלאיה, בצפון הודו.

עם בואם למקום הבית חב"ד הפעיל המהווה כתובת לכל עניין יהודי, רוחני וגשמי, לאלפי מטיילים בשנה, הגביר באופן משמעותי את היקף פעילותו.

הרב יואל משמש כ[[שוחט]] ומידי שנה מארגן שחיטה כשרה בבית חב"ד קאסול המספקת בשר כשר לכל עונת השליחות. במהלך חודשי השליחות נוסע לבתי חב"ד נוספים במזרח הרחוק ועורך שם שחיטה כשרה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56365 שחיטה מהודרת על אדמת סרי לנקה] באתר חב"ד אינפו.}}.

כחלק מהעבודה בבית חב"ד מתעסק הרב יואל בחילוץ של נפגעי סמים ונפגעי תאונות דרכים, מה שמביא לו חשיפה רבה בכלי התקשורת השונים, אותה מנצל להעביר את [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]].

בית חב"ד קאסול פעיל בעונת התיירות בין [[פסח]] ל[[שמחת תורה]]. בחודשי החורף הרב כפלין ומשפחתו מתגוררים ב[[שיקאגו]], שם הם פועלים עם הקהילה הישראלית בבית משיח שיקאגו. חודשי החורף מנוצלים לשמירת קשר, מפגשים ושבתונים עם המקורבים.

אשתו מרת שטערני היא ממנהלות המוסד [[משיח קידס]] אונליין, המהווה מוסד לחינוך חסידי על טהרת הקודש עבור ילדי השלוחים ברחבי העולם.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[דודי כפלין]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד קוזומל, מקסיקו

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/369028/ מהודו לסינסנטי: הרב יואל כפלין התוועד עם התמימים] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61166 "מפחדים? כשיש ברכה מהרבי הפחד לא מוכר"] הרב כפלין בראיון לערוץ 7 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כפלין, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:שלוחים באילינוי]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]

משתמש:זאב שנקר/ספר מלכים

2021-10-21T16:45:58Z

זאב שנקר: זאב שנקר העביר את הדף משתמש:זאב שנקר/ספר מלכים לשם ספר מלכים: החזרה לאחר תיקונים חלקיים

#הפניה [[ספר מלכים]]

ספר מלכים

2021-10-21T16:45:58Z

זאב שנקר: זאב שנקר העביר את הדף משתמש:זאב שנקר/ספר מלכים לשם ספר מלכים: החזרה לאחר תיקונים חלקיים

'''ספר מלכים''' הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי ה[[נביא]]ים, בו מתואר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל מ[[שלמה]] המלך עד ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]. הספר מחולק לשני חלקים.
==תוכן הספר==
=== מלכים א' ===
הספר נפתח בתיאור של [[דוד המלך]] הזקוק לחימום גופו, לפי ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות ס"ב ב'.}}בגלל שקרע את כנף [[שאול]] לכן נענש שלא יהנה מבגדים. לפי האגדה {{הערה|פרקי דר"א פרק מ"ג.}} מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל. הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של [[אדוניהו]] והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ו[[נתן הנביא]]. לפני הסתלקות [[דוד]] הוא מצווה לבנו להרוג את [[יואב בן צוריה]] ואת [[שמעי בן גרא]].

לאחר ניסיון נוסף של [[אדוניהו]] להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם [[אבישג השונמית]] הוא מוצא להורג בפקודת המלך.

לאחר מכן מתואר חכמת [[שלמה]] ובניית [[בית המקדש הראשון]] וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ב[[יום כיפור]] בחגיגת בנית בית המקד {{הערה|מועד קטן ט' א'.}}), ביקורה של [[מלכת שבא]], אהבת [[שלמה]] נשים נוכריות, והתחלת ערעור שלטונו על ידי [[רזון בן אלידע]] ו[[ירבעם בן נבט]].

לאחר הסתלקותו של [[שלמה]], בנו [[רחבעם]] בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת [[ירבעם בן נבט]] ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.

המלחמה ביניהם נעצרת על ידי [[שמעיה הנביא]]{{הערה|מלכים א', פרק י"ב פסוק כ"ב.}}. [[ירבעם]] פחד ממרד מבני עמו, וזאת לאחר שיעלו לרגל, ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה, ובשל כך ימרדו בו, ולכן הוא עושה שני עגלי זהב ומייסד חג בחודש חשון. [[עדו הנביא]]{{הערה|רש"י על מלכים א', י"ג, א'.}} מוכיח אותו וידו של המלך [[ירבעם]] מתייבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא. לאחר מכן הנביא נטרף על ידי [[אריה]] לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.

הספר ממשיך במות [[אביה בן ירבעם]] בנבואת [[אחיהו]], והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה. במקביל גם ביהודה עובדים [[עובדה זרה]], וכעונש על כך [[שישק המלך]] עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.

[[אסא]] מולך אחר אביו [[רחבעם]], עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור על ידי שוחד. [[אסא]] מת מחולי ברגליו. [[נדב]] מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח על ידי [[בעשא בן אחיה]] שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. [[יהוא בן חנני]] הנביא מתנבא על חיסול כל משפחת [[בעשא]] בשל עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו [[אלה]] הוא מחוסל על ידי [[זמרי]] שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל משפחת [[בעשא]]. לאחר שבוע [[זמרי]] נשרף על ידי [[עמרי]] בבית המלך, ו[[עמרי]] לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם [[תבני בן גינת]], מולך על ישראל.

[[עמרי]] ממשיך בדרך [[ירבעם בן נבט]] ולאחר מותו [[אחאב]] בנו ממשיך בדרכו.

לאחר מות בני [[חיאל בית האלי]] כעונש על כך שבנה את [[יריחו]], [[אליהו הנביא]] מגיע לנחם את המשפחה, ועוצר את ה[[גשם]] בשל כך שהעם לא חוזר ב[[תשובה]]. [[אליהו]] נאלץ לבורח לנחל כרית וניזון מהעורבים, וממשיך משם לצידון, שם הוא עושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, שלאחר מות בנה, [[אליהו]] מוותר על הבצורת על מנת להחזיר את בנה לחיים{{הערה|סנהדרין קי"ג, א'.}}.

בפגישתו עם [[אחאב]] [[אליהו]] עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל בו מציע שהבעל יקים [[מזבח]] והוא יקים מזבח, והמזבח שאליו ירד [[אש]] משמים, סימן שמקימו הוא צודק. [[אליהו]] מתפלל לה', והאש יורדת על המזבח שלו, [[אליהו]] הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את [[חזאל]] למלך ארם ואת [[יהוא בן נמשי]] למלך ישראל ואת [[אלישע|אלישע בן שפט]] לנביא אחריו.

[[אחאב]] במצור של [[בן הדד|בן הדד מלך ארם]] מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי [[מיכיהו]] ומנצח, אך לאחר שמרחם על [[בן הדד]] מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.

לאחר רציחת [[נבות]] ע"י שליחי [[איזבל]] וירושת הכרם ע"י [[אחאב]] [[אליהו|אליהו הנביא]] מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.

[[נעמן]] מחסל את [[אחאב]] בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ו[[אחזיהו]] בנו מולך תחתיו. [[יהושפט]] מלך לאחר [[אסא]] אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

=== מלכים ב' ===
[[אחזיהו]] נופל מהארובה ומקבל נבואה מ[[אליהו]] שימות מהנפילה וכך קורה. [[אליהו הנביא]] עולה השמימה ו[[אלישע]] מקבל פי שניים מרוחו.

[[אלישע]] עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ל[[יהורם בן אחאב]] מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת ה[[שונמית]] בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי [[נעמן]] מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)

[[יהורם]] מולך אחר אביו, לאחר מותו [[אחזיהו]] בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת [[אחאב]] הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.

[[יהוא בן נמשי]] נמשך למלך ע"י נער של [[אלישע]] ובהוראתו מחסל את י (ה)ורם מלך ישראל את [[איזבל]] וכל משפחת [[אחאב]] ואת [[אחזיהו מלך יהודה]] ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מ[[יונה בן אמיתי]]<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבעה דורות ישבו תחתיו מלכים.

[[יהוא]] ממשיך בחטאות [[ירבעם בן נבט]] ו[[חזאל]] מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו [[יהואחז]] מולך תחתיו.

בממלכת יהודה [[עתליה]] מחסלת את כל זרע המלוכה ורק [[יואש]] ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. [[יהוידע הכהן]] מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו (ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.

[[יהואחז בן יהוא]] מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)

ביהודה מולך [[עזריה בן אמציה]] עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך [[זכריהו בן ירבעם]] ונרצח ע"י [[שלום בן יבש]] וכך נגמר הדור הרביעי מיהוא. [[שלום|שלום בן יבש]] נרצח לאחר חודש ע"י [[מנחם בן גדי]] והוא נתן שוחד ל[[פול מלך אשור]] שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו [[פקחיה]] מולך שנתיים ונרצח ע"י [[פקח בן רמליהו]] גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י [[הושע בן אלה]].

[[אחז]] מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. ו[[הושע בן אלה]] נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)

[[חזקיהו]] מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, [[סנחריב]] צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.

חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו [[מנשה|מנשה המלך]] בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו [[אמון]] בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את [[יאשיהו|יאשיהו המלך]] בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.

עם הארץ ממלכים את [[יהואחז]] ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י [[פרעה נכה]]. פרעה ממליך את [[אליקים בן יאשיהו|יהויקים|יהויקים המלך]] ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' [[נבוכדנצר]] עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.

נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין [[מתניה|צדקיהו]] ומשנה את שמו ל[[צדקיהו]] שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. [[נבוזרדן]] שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות [[גדליהו בן אחיקם|גדליה בן אחיקם]] שנרצח ע"י [[נתניה בן אלישמע]]. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t09a01.htm ספר מלכים].
{{הערות שוליים}}

ספר מלכים

2021-10-21T16:45:05Z

זאב שנקר: /* מלכים ב' */

ספר מלכים

2021-10-21T16:37:24Z

זאב שנקר: /* מלכים ב' */

'''ספר מלכים''' הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי ה[[נביא]]ים, בו מתואר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל מ[[שלמה]] המלך עד ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]. הספר מחולק לשני חלקים.
==תוכן הספר==
=== מלכים א' ===
הספר נפתח בתיאור של [[דוד המלך]] הזקוק לחימום גופו, לפי ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות ס"ב ב'.}}בגלל שקרע את כנף [[שאול]] לכן נענש שלא יהנה מבגדים. לפי האגדה {{הערה|פרקי דר"א פרק מ"ג.}} מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל. הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של [[אדוניהו]] והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ו[[נתן הנביא]]. לפני הסתלקות [[דוד]] הוא מצווה לבנו להרוג את [[יואב בן צוריה]] ואת [[שמעי בן גרא]].

לאחר ניסיון נוסף של [[אדוניהו]] להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם [[אבישג השונמית]] הוא מוצא להורג בפקודת המלך.

לאחר מכן מתואר חכמת [[שלמה]] ובניית [[בית המקדש הראשון]] וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ב[[יום כיפור]] בחגיגת בנית בית המקד {{הערה|מועד קטן ט' א'.}}), ביקורה של [[מלכת שבא]], אהבת [[שלמה]] נשים נוכריות, והתחלת ערעור שלטונו על ידי [[רזון בן אלידע]] ו[[ירבעם בן נבט]].

לאחר הסתלקותו של [[שלמה]], בנו [[רחבעם]] בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת [[ירבעם בן נבט]] ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.

המלחמה ביניהם נעצרת על ידי [[שמעיה הנביא]]{{הערה|מלכים א', פרק י"ב פסוק כ"ב.}}. [[ירבעם]] פחד ממרד מבני עמו, וזאת לאחר שיעלו לרגל, ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה, ובשל כך ימרדו בו, ולכן הוא עושה שני עגלי זהב ומייסד חג בחודש חשון. [[עדו הנביא]]{{הערה|רש"י על מלכים א', י"ג, א'.}} מוכיח אותו וידו של המלך [[ירבעם]] מתייבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא. לאחר מכן הנביא נטרף על ידי [[אריה]] לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.

הספר ממשיך במות [[אביה בן ירבעם]] בנבואת [[אחיהו]], והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה. במקביל גם ביהודה עובדים [[עובדה זרה]], וכעונש על כך [[שישק המלך]] עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.

[[אסא]] מולך אחר אביו [[רחבעם]], עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור על ידי שוחד. [[אסא]] מת מחולי ברגליו. [[נדב]] מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח על ידי [[בעשא בן אחיה]] שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. [[יהוא בן חנני]] הנביא מתנבא על חיסול כל משפחת [[בעשא]] בשל עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו [[אלה]] הוא מחוסל על ידי [[זמרי]] שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל משפחת [[בעשא]]. לאחר שבוע [[זמרי]] נשרף על ידי [[עמרי]] בבית המלך, ו[[עמרי]] לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם [[תבני בן גינת]], מולך על ישראל.

[[עמרי]] ממשיך בדרך [[ירבעם בן נבט]] ולאחר מותו [[אחאב]] בנו ממשיך בדרכו.

לאחר מות בני [[חיאל בית האלי]] כעונש על כך שבנה את [[יריחו]], [[אליהו הנביא]] מגיע לנחם את המשפחה, ועוצר את ה[[גשם]] בשל כך שהעם לא חוזר ב[[תשובה]]. [[אליהו]] נאלץ לבורח לנחל כרית וניזון מהעורבים, וממשיך משם לצידון, שם הוא עושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, שלאחר מות בנה, [[אליהו]] מוותר על הבצורת על מנת להחזיר את בנה לחיים{{הערה|סנהדרין קי"ג, א'.}}.

בפגישתו עם [[אחאב]] [[אליהו]] עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל בו מציע שהבעל יקים [[מזבח]] והוא יקים מזבח, והמזבח שאליו ירד [[אש]] משמים, סימן שמקימו הוא צודק. [[אליהו]] מתפלל לה', והאש יורדת על המזבח שלו, [[אליהו]] הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את [[חזאל]] למלך ארם ואת [[יהוא בן נמשי]] למלך ישראל ואת [[אלישע|אלישע בן שפט]] לנביא אחריו.

[[אחאב]] במצור של [[בן הדד|בן הדד מלך ארם]] מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי [[מיכיהו]] ומנצח, אך לאחר שמרחם על [[בן הדד]] מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.

לאחר רציחת [[נבות]] ע"י שליחי [[איזבל]] וירושת הכרם ע"י [[אחאב]] [[אליהו|אליהו הנביא]] מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.

[[נעמן]] מחסל את [[אחאב]] בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ו[[אחזיהו]] בנו מולך תחתיו. [[יהושפט]] מלך לאחר [[אסא]] אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

=== מלכים ב' ===
[[אחזיהו]] נופל מהארובה ומקבל נבואה מ[[אליהו]] שימות מהנפילה וכך קורה. [[אליהו הנביא]] עולה השמימה ו[[אלישע]] מקבל פי שניים מרוחו.

=[[אלישע]] עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ל[[יהורם בן אחאב]] מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת ה[[שונמית]] בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי [[נעמן]] מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)

[[יהורם]] מולך אחר אביו, לאחר מותו [[אחזיהו]] בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת [[אחאב]] הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.

[[יהוא בן נמשי]] נמשך למלך ע"י נער של [[אלישע]] ובהוראתו מחסל את י (ה)ורם מלך ישראל את [[איזבל]] וכל משפחת [[אחאב]] ואת [[אחזיהו מלך יהודה]] ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מ[[יונה בן אמיתי]]<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבעה דורות ישבו תחתיו מלכים.

[[יהוא]] ממשיך בחטאות [[ירבעם בן נבט]] ו[[חזאל]] מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו [[יהואחז]] מולך תחתיו.

בממלכת יהודה [[עתליה]] מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו (ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.

יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)

ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.

אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)

חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.

חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.

עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.

נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t09a01.htm ספר מלכים].
{{הערות שוליים}}

ספר מלכים

2021-10-21T16:34:25Z

זאב שנקר: /* מלכים א' */

'''ספר מלכים''' הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי ה[[נביא]]ים, בו מתואר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל מ[[שלמה]] המלך עד ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]. הספר מחולק לשני חלקים.
==תוכן הספר==
=== מלכים א' ===
הספר נפתח בתיאור של [[דוד המלך]] הזקוק לחימום גופו, לפי ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות ס"ב ב'.}}בגלל שקרע את כנף [[שאול]] לכן נענש שלא יהנה מבגדים. לפי האגדה {{הערה|פרקי דר"א פרק מ"ג.}} מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל. הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של [[אדוניהו]] והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ו[[נתן הנביא]]. לפני הסתלקות [[דוד]] הוא מצווה לבנו להרוג את [[יואב בן צוריה]] ואת [[שמעי בן גרא]].

לאחר ניסיון נוסף של [[אדוניהו]] להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם [[אבישג השונמית]] הוא מוצא להורג בפקודת המלך.

לאחר מכן מתואר חכמת [[שלמה]] ובניית [[בית המקדש הראשון]] וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ב[[יום כיפור]] בחגיגת בנית בית המקד {{הערה|מועד קטן ט' א'.}}), ביקורה של [[מלכת שבא]], אהבת [[שלמה]] נשים נוכריות, והתחלת ערעור שלטונו על ידי [[רזון בן אלידע]] ו[[ירבעם בן נבט]].

לאחר הסתלקותו של [[שלמה]], בנו [[רחבעם]] בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת [[ירבעם בן נבט]] ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.

המלחמה ביניהם נעצרת על ידי [[שמעיה הנביא]]{{הערה|מלכים א', פרק י"ב פסוק כ"ב.}}. [[ירבעם]] פחד ממרד מבני עמו, וזאת לאחר שיעלו לרגל, ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה, ובשל כך ימרדו בו, ולכן הוא עושה שני עגלי זהב ומייסד חג בחודש חשון. [[עדו הנביא]]{{הערה|רש"י על מלכים א', י"ג, א'.}} מוכיח אותו וידו של המלך [[ירבעם]] מתייבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא. לאחר מכן הנביא נטרף על ידי [[אריה]] לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.

הספר ממשיך במות [[אביה בן ירבעם]] בנבואת [[אחיהו]], והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה. במקביל גם ביהודה עובדים [[עובדה זרה]], וכעונש על כך [[שישק המלך]] עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.

[[אסא]] מולך אחר אביו [[רחבעם]], עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור על ידי שוחד. [[אסא]] מת מחולי ברגליו. [[נדב]] מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח על ידי [[בעשא בן אחיה]] שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. [[יהוא בן חנני]] הנביא מתנבא על חיסול כל משפחת [[בעשא]] בשל עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו [[אלה]] הוא מחוסל על ידי [[זמרי]] שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל משפחת [[בעשא]]. לאחר שבוע [[זמרי]] נשרף על ידי [[עמרי]] בבית המלך, ו[[עמרי]] לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם [[תבני בן גינת]], מולך על ישראל.

[[עמרי]] ממשיך בדרך [[ירבעם בן נבט]] ולאחר מותו [[אחאב]] בנו ממשיך בדרכו.

לאחר מות בני [[חיאל בית האלי]] כעונש על כך שבנה את [[יריחו]], [[אליהו הנביא]] מגיע לנחם את המשפחה, ועוצר את ה[[גשם]] בשל כך שהעם לא חוזר ב[[תשובה]]. [[אליהו]] נאלץ לבורח לנחל כרית וניזון מהעורבים, וממשיך משם לצידון, שם הוא עושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, שלאחר מות בנה, [[אליהו]] מוותר על הבצורת על מנת להחזיר את בנה לחיים{{הערה|סנהדרין קי"ג, א'.}}.

בפגישתו עם [[אחאב]] [[אליהו]] עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל בו מציע שהבעל יקים [[מזבח]] והוא יקים מזבח, והמזבח שאליו ירד [[אש]] משמים, סימן שמקימו הוא צודק. [[אליהו]] מתפלל לה', והאש יורדת על המזבח שלו, [[אליהו]] הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את [[חזאל]] למלך ארם ואת [[יהוא בן נמשי]] למלך ישראל ואת [[אלישע|אלישע בן שפט]] לנביא אחריו.

[[אחאב]] במצור של [[בן הדד|בן הדד מלך ארם]] מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי [[מיכיהו]] ומנצח, אך לאחר שמרחם על [[בן הדד]] מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.

לאחר רציחת [[נבות]] ע"י שליחי [[איזבל]] וירושת הכרם ע"י [[אחאב]] [[אליהו|אליהו הנביא]] מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.

[[נעמן]] מחסל את [[אחאב]] בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ו[[אחזיהו]] בנו מולך תחתיו. [[יהושפט]] מלך לאחר [[אסא]] אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

=== מלכים ב' ===
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו.

=אלישע עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)

יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.

יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י (ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבעה דורות ישבו תחתיו מלכים.

יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.

בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו (ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.

יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)

ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.

אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)

חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.

חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.

עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.

נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t09a01.htm ספר מלכים].
{{הערות שוליים}}

ספר מלכים

2021-10-21T16:32:22Z

זאב שנקר: /* מלכים א' */

'''ספר מלכים''' הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי ה[[נביא]]ים, בו מתואר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל מ[[שלמה]] המלך עד ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]. הספר מחולק לשני חלקים.
==תוכן הספר==
=== מלכים א' ===
הספר נפתח בתיאור של [[דוד המלך]] הזקוק לחימום גופו, לפי ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות ס"ב ב'.}}בגלל שקרע את כנף [[שאול]] לכן נענש שלא יהנה מבגדים. לפי האגדה {{הערה|פרקי דר"א פרק מ"ג.}} מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל. הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של [[אדוניהו]] והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ו[[נתן הנביא]]. לפני הסתלקות [[דוד]] הוא מצווה לבנו להרוג את [[יואב בן צוריה]] ואת [[שמעי בן גרא]].

לאחר ניסיון נוסף של [[אדוניהו]] להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם [[אבישג השונמית]] הוא מוצא להורג בפקודת המלך.

לאחר מכן מתואר חכמת [[שלמה]] ובניית [[בית המקדש הראשון]] וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ב[[יום כיפור]] בחגיגת בנית בית המקד {{הערה|מועד קטן ט' א'.}}), ביקורה של [[מלכת שבא]], אהבת [[שלמה]] נשים נוכריות, והתחלת ערעור שלטונו על ידי [[רזון בן אלידע]] ו[[ירבעם בן נבט]].

לאחר הסתלקותו של [[שלמה]], בנו [[רחבעם]] בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת [[ירבעם בן נבט]] ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.

המלחמה ביניהם נעצרת על ידי [[שמעיה הנביא]]{{הערה|מלכים א', פרק י"ב פסוק כ"ב.}}. [[ירבעם]] פחד ממרד מבני עמו, וזאת לאחר שיעלו לרגל, ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה, ובשל כך ימרדו בו, ולכן הוא עושה שני עגלי זהב ומייסד חג בחודש חשון. [[עדו הנביא]]{{הערה|רש"י על מלכים א', י"ג, א'.}} מוכיח אותו וידו של המלך [[ירבעם]] מתייבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא. לאחר מכן הנביא נטרף על ידי [[אריה]] לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.

הספר ממשיך במות [[אביה בן ירבעם]] בנבואת [[אחיהו]], והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה. במקביל גם ביהודה עובדים [[עובדה זרה]], וכעונש על כך [[שישק המלך]] עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.

[[אסא]] מולך אחר אביו [[רחבעם]], עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור על ידי שוחד. [[אסא]] מת מחולי ברגליו. [[נדב]] מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח על ידי [[בעשא בן אחיה]] שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. [[יהוא בן חנני]] הנביא מתנבא על חיסול כל משפחת [[בעשא]] בשל עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו [[אלה]] הוא מחוסל על ידי [[זמרי]] שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל משפחת [[בעשא]]. לאחר שבוע [[זמרי]] נשרף על ידי [[עמרי]] בבית המלך, ו[[עמרי]] לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם [[תבני בן גינת]], מולך על ישראל.

[[עמרי]] ממשיך בדרך [[ירבעם בן נבט]] ולאחר מותו [[אחאב]] בנו ממשיך בדרכו.

לאחר מות בני [[חיאל בית האלי]] כעונש על כך שבנה את [[יריחו]], [[אליהו הנביא]] מגיע לנחם את המשפחה, ועוצר את ה[[גשם]] בשל כך שהעם לא חוזר ב[[תשובה]]. [[אליהו]] נאלץ לבורח לנחל כרית וניזון מהעורבים, וממשיך משם לצידון, שם הוא עושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, שלאחר מות בנה, [[אליהו]] מוותר על הבצורת על מנת להחזיר את בנה לחיים{{הערה|סנהדרין קי"ג, א'.}}.

בפגישתו עם [[אחאב]] [[אליהו]] עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל בו מציע שהבעל יקים [[מזבח]] והוא יקים מזבח, והמזבח שאליו ירד [[אש]] משמים, סימן שמקימו הוא צודק. [[אליהו]] מתפלל לה', והאש יורדת על המזבח שלו, [[אליהו]] הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את [[חזאל]] למלך ארם ואת [[יהוא בן נמשי]] למלך ישראל ואת [[אלישע|אלישע בן שפט]] לנביא אחריו.

אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.

לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.

נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו. יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

=== מלכים ב' ===
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו.

=אלישע עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)

יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.

יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י (ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבעה דורות ישבו תחתיו מלכים.

יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.

בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו (ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.

יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)

ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.

אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)

חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.

חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.

עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.

נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t09a01.htm ספר מלכים].
{{הערות שוליים}}

ספר מלכים

2021-10-21T16:30:17Z

זאב שנקר: /* מלכים א' */

'''ספר מלכים''' הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי ה[[נביא]]ים, בו מתואר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל מ[[שלמה]] המלך עד ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]. הספר מחולק לשני חלקים.
==תוכן הספר==
=== מלכים א' ===
הספר נפתח בתיאור של [[דוד המלך]] הזקוק לחימום גופו, לפי ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות ס"ב ב'.}}בגלל שקרע את כנף [[שאול]] לכן נענש שלא יהנה מבגדים. לפי האגדה {{הערה|פרקי דר"א פרק מ"ג.}} מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל. הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של [[אדוניהו]] והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ו[[נתן הנביא]]. לפני הסתלקות [[דוד]] הוא מצווה לבנו להרוג את [[יואב בן צוריה]] ואת [[שמעי בן גרא]].

לאחר ניסיון נוסף של [[אדוניהו]] להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם [[אבישג השונמית]] הוא מוצא להורג בפקודת המלך.

לאחר מכן מתואר חכמת [[שלמה]] ובניית [[בית המקדש הראשון]] וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ב[[יום כיפור]] בחגיגת בנית בית המקד {{הערה|מועד קטן ט' א'.}}), ביקורה של [[מלכת שבא]], אהבת [[שלמה]] נשים נוכריות, והתחלת ערעור שלטונו על ידי [[רזון בן אלידע]] ו[[ירבעם בן נבט]].

לאחר הסתלקותו של [[שלמה]], בנו [[רחבעם]] בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת [[ירבעם בן נבט]] ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.

המלחמה ביניהם נעצרת על ידי [[שמעיה הנביא]]{{הערה|מלכים א', פרק י"ב פסוק כ"ב.}}. [[ירבעם]] פחד ממרד מבני עמו, וזאת לאחר שיעלו לרגל, ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה, ובשל כך ימרדו בו, ולכן הוא עושה שני עגלי זהב ומייסד חג בחודש חשון. [[עדו הנביא]]{{הערה|רש"י על מלכים א', י"ג, א'.}} מוכיח אותו וידו של המלך [[ירבעם]] מתייבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא. לאחר מכן הנביא נטרף על ידי [[אריה]] לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.

הספר ממשיך במות [[אביה בן ירבעם]] בנבואת [[אחיהו]], והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה. במקביל גם ביהודה עובדים [[עובדה זרה]], וכעונש על כך [[שישק המלך]] עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.

[[אסא]] מולך אחר אביו [[רחבעם]], עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור על ידי שוחד. [[אסא]] מת מחולי ברגליו. [[נדב]] מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח על ידי [[בעשא בן אחיה]] שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. [[יהוא בן חנני]] הנביא מתנבא על חיסול כל משפחת [[בעשא]] בשל עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו [[אלה]] הוא מחוסל על ידי [[זמרי]] שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל משפחת [[בעשא]]. לאחר שבוע [[זמרי]] נשרף על ידי [[עמרי]] בבית המלך, ו[[עמרי]] לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם [[תבני בן גינת]], מולך על ישראל.

עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו [[אחאב]] בנו ממשיך בדרכו.

לאחר מות בני חיאל בית האלי כעונש על כך שבנה את [[יריחו]], [[אליהו הנביא]] מגיע לנחם את המפשחה, ועוצר את ה[[גשם]] בשל כך שהעם לא חוזר ב[[תשובה]]. אליהו נאלץ לבורח לנחל כרית וניזון מהעורבים, וממשיך משם לצידון, שם הוא עושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, שלאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת על מנת להחזיר את בנה לחיים{{הערה|סנהדרין קי"ג, א'.}}.

בפגישתו עם אחאב אליהו עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל בו מציע שהבעל יקים [[מזבח]] והוא יקים מזבח, והמזבח שאליו ירד [[אש]] משמים, סימן שמקימו הוא צודק. אליהו מתפלל לה', והאש יורדת על המזבח שלו, אליהו הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת אלישע בן שפט לנביא אחריו.

אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.

לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.

נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו. יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

=== מלכים ב' ===
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו.

=אלישע עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)

יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.

יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י (ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבעה דורות ישבו תחתיו מלכים.

יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.

בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו (ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.

יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)

ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.

אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)

חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.

חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.

עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.

נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t09a01.htm ספר מלכים].
{{הערות שוליים}}

ספר מלכים

2021-10-21T16:25:58Z

זאב שנקר: /* מלכים א' */

'''ספר מלכים''' הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי ה[[נביא]]ים, בו מתואר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל מ[[שלמה]] המלך עד ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]. הספר מחולק לשני חלקים.
==תוכן הספר==
=== מלכים א' ===
הספר נפתח בתיאור של [[דוד המלך]] הזקוק לחימום גופו, לפי ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות ס"ב ב'.}}בגלל שקרע את כנף [[שאול]] לכן נענש שלא יהנה מבגדים. לפי האגדה {{הערה|פרקי דר"א פרק מ"ג.}} מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל. הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של [[אדוניהו]] והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ו[[נתן הנביא]]. לפני הסתלקות [[דוד]] הוא מצווה לבנו להרוג את [[יואב בן צוריה]] ואת [[שמעי בן גרא]].

לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.

לאחר מכן מתואר חכמת שלמה ובניית [[בית המקדש הראשון]] וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ב[[יום כיפור]] בחגיגת בנית בית המקד {{הערה|מועד קטן ט' א'.}}), ביקורה של מלכת שבא, אהבת שלמה נשים נוכריות, והתחלת ערעור שלטונו על ידי רזון בן אלידע ו[[ירבעם בן נבט]].

לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.

המלחמה ביניהם נעצרת על ידי שמעיה הנביא{{הערה|מלכים א', פרק י"ב פסוק כ"ב.}}. ירבעם פחד ממרד מבני עמו, וזאת לאחר שיעלו לרגל, ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה, ובשל כך ימרדו בו, ולכן הוא עושה שני עגלי זהב ומייסד חג בחודש חשון. הנביא עדו{{הערה|רש"י על מלכים א', י"ג, א'.}} מוכיח אותו וידו של המלך ירבעם מתייבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא. לאחר מכן הנביא נטרף על ידי [[אריה]] לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.

הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו, והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה. במקביל גם ביהודה עובדים [[עובדה זרה]], וכעונש על כך שישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.

אסא מולך אחר אביו רחבעם, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור על ידי שוחד. אסא מת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח על ידי בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל משפחת בעשא בשל עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה הוא מחוסל על ידי זמרי שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל משפחת בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף על ידי עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת, מולך על ישראל.

עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו [[אחאב]] בנו ממשיך בדרכו.

לאחר מות בני חיאל בית האלי כעונש על כך שבנה את [[יריחו]], [[אליהו הנביא]] מגיע לנחם את המפשחה, ועוצר את ה[[גשם]] בשל כך שהעם לא חוזר ב[[תשובה]]. אליהו נאלץ לבורח לנחל כרית וניזון מהעורבים, וממשיך משם לצידון, שם הוא עושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, שלאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת על מנת להחזיר את בנה לחיים{{הערה|סנהדרין קי"ג, א'.}}.

בפגישתו עם אחאב אליהו עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל בו מציע שהבעל יקים [[מזבח]] והוא יקים מזבח, והמזבח שאליו ירד [[אש]] משמים, סימן שמקימו הוא צודק. אליהו מתפלל לה', והאש יורדת על המזבח שלו, אליהו הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת אלישע בן שפט לנביא אחריו.

אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.

לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.

נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו. יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

=== מלכים ב' ===
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו.

=אלישע עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)

יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.

יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י (ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבעה דורות ישבו תחתיו מלכים.

יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.

בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו (ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.

יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)

ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.

אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)

חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.

חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.

עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.

נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t09a01.htm ספר מלכים].
{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:זאב שנקר

2021-10-12T21:49:20Z

זאב שנקר: /* ספר מלכים */

{{בה}} {{חממה}} ברכה והצלחה. יחי המלך המשיח! ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 18:28, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
== הערות שוליים ==
תשתדל לא לסמן את ההערות באותיות לועזיות.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:00, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:00, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

שוב, אל תסמן את הערותיך באותיות לועזיות, אלא כך: {{תב|הערה|ופה מה שאתה רוצה לכתוב}}. בהצלחה.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:11, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:11, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:את זה הבנתי אבל איך מוסיפים את הקו באמצע? אני לא מוצא אותו במקלדת
::אמור להיות ליד מקש "אנטר", ייתכן שמופיע יחד איתו עוד סימן אחד (למשל: | \ ) - או כמה. ואתה יכול גם להעתיק ממה שכתבתי.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:17, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:17, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
עשיתי כמו שאמרת {{מקור|תו"א עד' ד'}}. והוא כותב בגוף הדף מעל דרוש מקור ואז מצטט את המקור שהוספתי. איך עושים כמו שביקשת בעברית? בלי להעתיק ממך? {{לא חתם|זאב שנקר}}
:::לצורך לחיצה על המקש <code>{</code> לחץ {{מקשי מקלדת|Shift|[}}, לצורך לחיצה על המקש <code>}</code> לחץ {{מקשי מקלדת|Shift|]}} ולצורך לחיצה על המקש <code>|</code> לחץ {{מקשי מקלדת|Shift|\}}. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:04 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
{{הערה|יחי המלך}}
עשיתי כמו שאמרת עם השיפט ועכשיו גם עם השיפט הוא מביא לי את המקור למעלה ולא למטה???
:עשית מצויין ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחת_משתמש:זאב_שנקר&diff=prev&oldid=499029 עריכה זו]. את התבנית תשים ליד איפה שאתה רוצה להכניס מקור ובסוף העמוד (במרחב הראשי) תשים תבנית {{תב|הערות שוליים}} (במקרה שעדין לא קיימת שם). ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:50 • ד' בחשוון ה'תשפ"ב

{{הערות שוליים}}

== תודה! ==
ניכר כי אתה בקיא בחסידות ב"ה (בפרט בתורת [[רבינו הזקן]]...), ותודה על עריכותיך בתחום. --[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:20, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:20, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

== עיין ==

בחב"דפדיה לא נהוג ליצור ערכים מסוג זה ([[עיין]] [[עיין פרשת בראשית]]), אלא רק ערכים אנציקלופדיים, תוכל לכתוב זאת במרחב האישי שלך, או לנסות לראות איך לשלב את זה בערכים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:22, 6 באוקטובר 2021 (UTC)
:הבנתי, תודה על ההארה החשובה.
ישנה אפשרות לעשות זאת באותה פלטפורמה כמו בחבדפדיה רק במרחב האישי? {{שכח לחתום|זאב שנקר}}
::בוודאי, תרצה שאני יעביר לך? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:17, 6 באוקטובר 2021 (UTC)
:::שניהם הועברו למרחב האישי שלך, בדפים: [[משתמש:זאב שנקר/עיין]], [[משתמש:זאב שנקר/עיין פרשת בראשית]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:49 • א' בחשוון ה'תשפ"ב

== דף משתמש ==

{{דף משתמש}}● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 18:13, ל' בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''

== ספר מלכים ==

ישר כח על יצירת הערך 'ספר מלכים', מאחר והחומר נראה מועתק ויש לערוך אותו הוא הועבר ל[[משתמש:זאב שנקר/ספר מלכים|מרחב האישי שלך]]. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:45 • ד' בחשוון ה'תשפ"ב

אתה רציני??????

ישבתי על החומר עם תנ"ך כמה שעות!!!!!

לא העתקתי כלום!!!!

תראה בהיסטוריה כמה שעות הייתי על החומר.

לא העתקתי מילה...

אולי להבא כדאי לשאול האם העתקתי ולא ישר להעלים את הדף...

ישבתי ע"ז מתוך רצון טוב לתרום לגולשים באתר...

ושוב אני מדגיש אין שם מילה שהעתקתי. הקלדתי את כול החומר ואח"כ חילקתי לפרקים אתה יכול לראות בשלבים של עריכת הדף.

אני לא מסתיר את זהותי משתמש בשם מלא שלי וכו'.

שיחת משתמש:זאב שנקר

2021-10-12T21:45:22Z

זאב שנקר: /* ספר מלכים */

ספר מלכים

2021-10-10T20:11:22Z

זאב שנקר:

== תיאור מפורט של הספר מלכים א' ==
==== מלכות דוד ====
הספר נפתח בתיאור של דוד המלך הזקוק לחימום גופו, לפי חז"ל <ref>ברכות סב' ב'</ref> בגלל שקרע את כנף שאול לכן נענש שלא יהנה מבגדים ז"א שהבגדים אינם מחממים אותו. ולפי האגדה <ref>פרקי דר"א פרק מג'</ref> מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל.
==== מלכות שלמה ====
הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של אדוניהו והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ונתן הנביא. לפני הסתלקות דוד הוא מצווה לבנו להרוג את יואב בן צוריה ואת שמעי בן גרא.
לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.
הספר ממשיך בתיאור חכמת שלמה ובניית בית המקדש וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ביו"כ בחגיגת בנית ביהמ"ק <ref>מועד קטן ט' א'</ref>). ביקורה של מלכת שבא (והולדת שלמה ומלכת שבא את נבוכדנצר <ref>מלכים א' פרק י' פסוק יג' ברש"י בשם האריז"ל</ref>). אהבת שלמה נשים נוכריות והתחלת ערעור שלטונו ע"י רזון בן אלידע וירבעם בן נבט.

==== פיצול המלוכה ====
לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.
המלחמה ביניהם נעצרת ע"י שמעיה הנביא <ref> פרק יב' כב'</ref> וירבעם מפחד ממרד כשיעלו לרגל ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה ימרדו בו הוא עושה שני עגלי זהב וממציא חג בחודש חשון, הנביא עדו<ref>רש"י יג' א'</ref> מוכיח אותו וידו של המלך מתיבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא, הנביא נטרף ע"י אריה לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.
הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה בהמשך. במקביל גם ביהודה עובדים ע"ז ושישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.
אסא מולך אחר אביו רחבעם, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור ע"י שוחד ומת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח ע"י בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל מש' בעשא עקב עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה הוא חוסל ע"י זמרי שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל מש' בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף ע"י עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת מולך על ישראל.
עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו אחאב בנו ממשיך בדרכו.
==== אליהו הנביא ====
לאחר מות בני חיאל בית האלי בבנותו את יריחו אליהו מגיע לשבעה ועוצר את הגשם ובורח לנחל כרית וניזון מהעורבים וממשיך משם לצידון ועושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, לאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת ע"מ להחזיר את בנה לחיים <ref>סנהדרין קיג' א'.</ref>
בפגישתו עם אחאב עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל, הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת אלישע בן שפט לנביא אחריו.
אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.
לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.
נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו . יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

== מלכים ב' ==
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו.
==== אלישע הנביא ====
אלישע עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)
יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.
יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י(ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבע דורות ישבו תחתיו מלכים.
יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.
בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו(ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.
יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)
==== מלכות מקברת את בעליה ====
ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.
אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)
חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.
חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.
עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.
==== צדקיהו המלך האחרון עד לחורבן ====
נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.

ספר מלכים

2021-10-10T20:07:30Z

זאב שנקר: /* מלכות שלמה */

== תיאור מפורט של הספר מלכים א ==
==== מלכות דוד ====
הספר נפתח בתיאור של דוד המלך הזקוק לחימום גופו, לפי חז"ל <ref>ברכות סב' ב'</ref> בגלל שקרע את כנף שאול לכן נענש שלא יהנה מבגדים ז"א שהבגדים אינם מחממים אותו. ולפי האגדה <ref>פרקי דר"א פרק מג'</ref> מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל.
==== מלכות שלמה ====
הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של אדוניהו והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ונתן הנביא. לפני הסתלקות דוד הוא מצווה לבנו להרוג את יואב בן צוריה ואת שמעי בן גרא.
לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.
הספר ממשיך בתיאור חכמת שלמה ובניית בית המקדש וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ביו"כ בחגיגת בנית ביהמ"ק <ref>מועד קטן ט' א'</ref>). ביקורה של מלכת שבא (והולדת שלמה ומלכת שבא את נבוכדנצר <ref>מלכים א' פרק י' פסוק יג' ברש"י בשם האריז"ל</ref>). אהבת שלמה נשים נוכריות והתחלת ערעור שלטונו ע"י רזון בן אלידע וירבעם בן נבט.

==== פיצול המלוכה ====
לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.
המלחמה ביניהם נעצרת ע"י שמעיה הנביא <ref> פרק יב' כב'</ref> וירבעם מפחד ממרד כשיעלו לרגל ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה ימרדו בו הוא עושה שני עגלי זהב וממציא חג בחודש חשון, הנביא עדו<ref>רש"י יג' א'</ref> מוכיח אותו וידו של המלך מתיבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא, הנביא נטרף ע"י אריה לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.
הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה בהמשך. במקביל גם ביהודה עובדים ע"ז ושישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.
אסא מולך אחר אביו רחבעם, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור ע"י שוחד ומת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח ע"י בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל מש' בעשא עקב עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה הוא חוסל ע"י זמרי שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל מש' בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף ע"י עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת מולך על ישראל.
עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו אחאב בנו ממשיך בדרכו.
==== אליהו הנביא ====
לאחר מות בני חיאל בית האלי בבנותו את יריחו אליהו מגיע לשבעה ועוצר את הגשם ובורח לנחל כרית וניזון מהעורבים וממשיך משם לצידון ועושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, לאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת ע"מ להחזיר את בנה לחיים <ref>סנהדרין קיג' א'.</ref>
בפגישתו עם אחאב עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל, הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת אלישע בן שפט לנביא אחריו.
אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.
לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.
נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו . יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

== מלכים ב' ==
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו.
==== אלישע הנביא ====
אלישע עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)
יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.
יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י(ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבע דורות ישבו תחתיו מלכים.
יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.
בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו(ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.
יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)
==== מלכות מקברת את בעליה ====
ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.
אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)
חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.
חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.
עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.
==== צדקיהו המלך האחרון עד לחורבן ====
נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.

ספר מלכים

2021-10-10T20:06:43Z

זאב שנקר: /* מלכים ב' */

== תיאור מפורט של הספר מלכים א ==
==== מלכות דוד ====
הספר נפתח בתיאור של דוד המלך הזקוק לחימום גופו, לפי חז"ל <ref>ברכות סב' ב'</ref> בגלל שקרע את כנף שאול לכן נענש שלא יהנה מבגדים ז"א שהבגדים אינם מחממים אותו. ולפי האגדה <ref>פרקי דר"א פרק מג'</ref> מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל.
==== מלכות שלמה ====
הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של אדוניהו והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ונתן הנביא. לפני הסתלקות דוד הוא מצווה לבנו להרוג את יואב בן צוריה ואת שמעי בן גרא.
לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.
הספר ממשיך בתיאור חכמת שלמה ובניית בית המקדש וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ביו"כ בחגיגת בנית ביהמ"ק <ref>מועד קטן ט' א'</ref>). ביקורה של מלכת שבא (והולדת שלמה ומלכת שבא את נבוכדנצר <ref>מלכים א'פרק י' פסוק יג' ברש"י בשם האריז"ל</ref>). אהבת שלמה נשים נוכריות והתחלת ערעור שלטונו ע"י רזון בן אלידע וירבעם בן נבט.
==== פיצול המלוכה ====
לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.
המלחמה ביניהם נעצרת ע"י שמעיה הנביא <ref> פרק יב' כב'</ref> וירבעם מפחד ממרד כשיעלו לרגל ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה ימרדו בו הוא עושה שני עגלי זהב וממציא חג בחודש חשון, הנביא עדו<ref>רש"י יג' א'</ref> מוכיח אותו וידו של המלך מתיבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא, הנביא נטרף ע"י אריה לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.
הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה בהמשך. במקביל גם ביהודה עובדים ע"ז ושישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.
אסא מולך אחר אביו רחבעם, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור ע"י שוחד ומת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח ע"י בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל מש' בעשא עקב עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה הוא חוסל ע"י זמרי שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל מש' בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף ע"י עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת מולך על ישראל.
עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו אחאב בנו ממשיך בדרכו.
==== אליהו הנביא ====
לאחר מות בני חיאל בית האלי בבנותו את יריחו אליהו מגיע לשבעה ועוצר את הגשם ובורח לנחל כרית וניזון מהעורבים וממשיך משם לצידון ועושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, לאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת ע"מ להחזיר את בנה לחיים <ref>סנהדרין קיג' א'.</ref>
בפגישתו עם אחאב עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל, הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת אלישע בן שפט לנביא אחריו.
אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.
לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.
נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו . יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

== מלכים ב' ==
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו.
==== אלישע הנביא ====
אלישע עושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל". (אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.)
יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.
יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י(ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבע דורות ישבו תחתיו מלכים.
יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.
בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו(ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.
יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.

(חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.)
==== מלכות מקברת את בעליה ====
ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.
אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. (מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.)
חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.
חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.
עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלושה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים.
==== צדקיהו המלך האחרון עד לחורבן ====
נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.

ספר מלכים

2021-10-10T20:01:19Z

זאב שנקר: /* פיצול המלוכה */

== תיאור מפורט של הספר מלכים א ==
==== מלכות דוד ====
הספר נפתח בתיאור של דוד המלך הזקוק לחימום גופו, לפי חז"ל <ref>ברכות סב' ב'</ref> בגלל שקרע את כנף שאול לכן נענש שלא יהנה מבגדים ז"א שהבגדים אינם מחממים אותו. ולפי האגדה <ref>פרקי דר"א פרק מג'</ref> מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל.
==== מלכות שלמה ====
הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של אדוניהו והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ונתן הנביא. לפני הסתלקות דוד הוא מצווה לבנו להרוג את יואב בן צוריה ואת שמעי בן גרא.
לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.
הספר ממשיך בתיאור חכמת שלמה ובניית בית המקדש וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ביו"כ בחגיגת בנית ביהמ"ק <ref>מועד קטן ט' א'</ref>). ביקורה של מלכת שבא (והולדת שלמה ומלכת שבא את נבוכדנצר <ref>מלכים א'פרק י' פסוק יג' ברש"י בשם האריז"ל</ref>). אהבת שלמה נשים נוכריות והתחלת ערעור שלטונו ע"י רזון בן אלידע וירבעם בן נבט.
==== פיצול המלוכה ====
לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.
המלחמה ביניהם נעצרת ע"י שמעיה הנביא <ref> פרק יב' כב'</ref> וירבעם מפחד ממרד כשיעלו לרגל ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה ימרדו בו הוא עושה שני עגלי זהב וממציא חג בחודש חשון, הנביא עדו<ref>רש"י יג' א'</ref> מוכיח אותו וידו של המלך מתיבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא, הנביא נטרף ע"י אריה לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.
הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה בהמשך. במקביל גם ביהודה עובדים ע"ז ושישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.
אסא מולך אחר אביו רחבעם, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור ע"י שוחד ומת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח ע"י בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל מש' בעשא עקב עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה הוא חוסל ע"י זמרי שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל מש' בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף ע"י עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת מולך על ישראל.
עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו אחאב בנו ממשיך בדרכו.
==== אליהו הנביא ====
לאחר מות בני חיאל בית האלי בבנותו את יריחו אליהו מגיע לשבעה ועוצר את הגשם ובורח לנחל כרית וניזון מהעורבים וממשיך משם לצידון ועושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, לאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת ע"מ להחזיר את בנה לחיים <ref>סנהדרין קיג' א'.</ref>
בפגישתו עם אחאב עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל, הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת אלישע בן שפט לנביא אחריו.
אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.
לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.
נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו . יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

== מלכים ב' ==
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו ועושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל".
אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.
יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.
יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י(ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבע דורות ישבו תחתיו מלכים.
יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.
בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו(ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.
יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.
חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.
ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.
אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.
חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.
חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.
עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלשוה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים. נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.

ספר מלכים

2021-10-10T19:59:18Z

זאב שנקר: /* תיאור מפורט של הספר מלכים א */

== תיאור מפורט של הספר מלכים א ==
==== מלכות דוד ====
הספר נפתח בתיאור של דוד המלך הזקוק לחימום גופו, לפי חז"ל <ref>ברכות סב' ב'</ref> בגלל שקרע את כנף שאול לכן נענש שלא יהנה מבגדים ז"א שהבגדים אינם מחממים אותו. ולפי האגדה <ref>פרקי דר"א פרק מג'</ref> מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל.
==== מלכות שלמה ====
הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של אדוניהו והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ונתן הנביא. לפני הסתלקות דוד הוא מצווה לבנו להרוג את יואב בן צוריה ואת שמעי בן גרא.
לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.
הספר ממשיך בתיאור חכמת שלמה ובניית בית המקדש וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ביו"כ בחגיגת בנית ביהמ"ק <ref>מועד קטן ט' א'</ref>). ביקורה של מלכת שבא (והולדת שלמה ומלכת שבא את נבוכדנצר <ref>מלכים א'פרק י' פסוק יג' ברש"י בשם האריז"ל</ref>). אהבת שלמה נשים נוכריות והתחלת ערעור שלטונו ע"י רזון בן אלידע וירבעם בן נבט.
==== פיצול המלוכה ====
לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.
המלחמה ביניהם נעצרת ע"י שמעיה הנביא <ref> פרק יב' כב'</ref> וירבעם מפחד ממרד כשיעלו לרגל ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה ימרדו בו הוא עושה שני עגלי זהב וממציא חג בחודש חשון, הנביא עדו<ref>רש"י יג' א'</ref> מוכיח אותו וידו של המלך מתיבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא, הנביא נטרף ע"י אריה לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.
הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה בהמשך. במקביל גם ביהודה עובדים ע"ז ושישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.
אסא מולך אחר אביו רחבעם, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור ע"י שוחד ומת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח ע"י בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל מש' בעשא עקב עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה הוא חוסל ע"י זמרי שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל מש' בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף ע"י עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת מולך על ישראל.
עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו אחאב בנו ממשיך בדרכו.
לאחר מות בני חיאל בית האלי בבנותו את יריחו אליהו מגיע לשבעה ועוצר את הגשם ובורח לנחל כרית וניזון מהעורבים וממשיך משם לצידון ועושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, לאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת ע"מ להחזיר את בנה לחיים <ref>סנהדרין קיג' א'.</ref>
בפגישתו עם אחאב עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל, הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת אלישע בן שפט לנביא אחריו.
אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.
לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.
נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו . יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.

== מלכים ב' ==
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו ועושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל".
אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.
יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.
יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י(ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבע דורות ישבו תחתיו מלכים.
יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.
בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו(ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.
יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.
חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.
ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.
אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.
חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.
חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.
עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלשוה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים. נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.

ספר מלכים

2021-10-10T19:57:17Z

זאב שנקר: /* מלכים ב' */

== תיאור מפורט של הספר מלכים א ==
הספר נפתח בתיאור של דוד המלך הזקוק לחימום גופו, לפי חז"ל <ref>ברכות סב' ב'</ref> בגלל שקרע את כנף שאול לכן נענש שלא יהנה מבגדים ז"א שהבגדים אינם מחממים אותו. ולפי האגדה <ref>פרקי דר"א פרק מג'</ref> מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל.
הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של אדוניהו והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ונתן הנביא. לפני הסתלקות דוד הוא מצווה לבנו להרוג את יואב בן צוריה ואת שמעי בן גרא. לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.
הספר ממשיך בתיאור חכמת שלמה ובניית בית המקדש וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ביו"כ בחגיגת בנית ביהמ"ק <ref>מועד קטן ט' א'</ref>). ביקורה של מלכת שבא (והולדת שלמה ומלכת שבא את נבוכדנצר <ref>מלכים א'פרק י' פסוק יג' ברש"י בשם האריז"ל</ref>). אהבת שלמה נשים נוכריות והתחלת ערעור שלטונו ע"י רזון בן אלידע וירבעם בן נבט.
לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.
המלחמה ביניהם נעצרת ע"י שמעיה הנביא <ref> פרק יב' כב'</ref> וירבעם מפחד ממרד כשיעלו לרגל ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה ימרדו בו הוא עושה שני עגלי זהב וממציא חג בחודש חשון, הנביא עדו<ref>רש"י יג' א'</ref> מוכיח אותו וידו של המלך מתיבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא, הנביא נטרף ע"י אריה לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.
הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה בהמשך. במקביל גם ביהודה עובדים ע"ז ושישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.
אסא מולך אחר אביו רחבעם, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור ע"י שוחד ומת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח ע"י בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל מש' בעשא עקב עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה הוא חוסל ע"י זמרי שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל מש' בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף ע"י עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת מולך על ישראל.
עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו אחאב בנו ממשיך בדרכו.
לאחר מות בני חיאל בית האלי בבנותו את יריחו אליהו מגיע לשבעה ועוצר את הגשם ובורח לנחל כרית וניזון מהעורבים וממשיך משם לצידון ועושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, לאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת ע"מ להחזיר את בנה לחיים <ref>סנהדרין קיג' א'.</ref>
בפגישתו עם אחאב עושה את המבחן עם המזבחות בהר הכרמל, הורג את נביאי הבעל ומוריד גשמים לישראל. בבריחתו מאיזבל אוכל והולך 40 יום מקבל גילוי אלוקי וממנה את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך ישראל ואת אלישע בן שפט לנביא אחריו.
אחאב במצור של בן הדד מלך ארם מסרב להביא לו את ספרי התורה <ref>תנחומא שמות כט, סנהדרין קב' ב'.</ref> ומיכיהו בן ימלה<ref>רש"י מלכים א' פרק כ' יג'</ref> מנצח ע"י שרי המדינות כהוראת הנביא אך מתכונן למערכה הבאה כדברי מיכיהו ומנצח, אך לאחר שמרחם על בן הדד מקבל נבואה על אובדן חייו בעבור שחס של חיי מלך ארם.
לאחר רציחת נבות ע"י שליחי איזבל וירושת הכרם ע"י אחאב אליהו הנביא מנבא שוב על מותו וכל משפחתו ולאחר חזרתו בתשובה העונש נדחה לבנו.
נעמן מחסל את אחאב בקרב <ref>רש"י כב' לד'.</ref> ואחזיהו בנו מולך תחתיו . יהושפט מלך לאחר אסא אביו וחוץ משימוש בבמות (לאחר בניית ביהמ"ק אסור לזבוח לה' בבמות רק במקדש) מלכות יהודה לא עובדים ע"ז.
== מלכים ב' ==
אחזיהו נופל מהארובה ומקבל נבואה מאליהו שימות מהנפילה וכך קורה. אליהו הנביא עולה השמימה ואלישע מקבל פי שניים מרוחו ועושה את הניסים הבאים: 1)חוצה את הירדן לבד 2) מרפא את מימי יריחו 3) מביא מים ליהורם בן אחאב מלך יהודה, מלך ישראל ומלך אדום וצבאותם בדרכם למלחמה עם מלך מואב 4) נס השמן לאשת עובדיה 5) ברכת השונמית בבן והחיאתו 6) ריפוי סם המות מהסיר ע"י קמח 7) ריפוי נעמן מצרעתו 8) הוצאת הברזל מהמים ע"י חתיכת עץ 9) הזהרת מלך ישראל ממארבים של ארם ושבית חילו 10) קיום נבואתו לשליש ש"סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל" "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל".
אלישע ממליך את חזאל למלך על ארם.
יהורם מולך אחר אביו, לאחר מותו אחזיהו בנו מולך על יהודה ועקב נישואיו למשפחת אחאב הולך בדרכם ונפצע בקרב מול ארם.
יהוא בן נמשי נמשך למלך ע"י נער של אלישע ובהוראתו מחסל את י(ה)ורם מלך ישראל את איזבל וכל משפחת אחאב ואת אחזיהו מלך יהודה ואת עובדי הבעל ומקבל הבטחה מיונה בן אמיתי<ref>רד"ק מלכים ב' פרק י' פסוק ל'</ref>. שארבע דורות ישבו תחתיו מלכים.
יהוא ממשיך בחטאות ירבעם בן נבט וחזאל מתחיל להכות ביושבי הגבול. לאחר מותו יהואחז מולך תחתיו.
בממלכת יהודה עתליה מחסלת את כל זרע המלוכה ורק יואש ניצל ומוחבא בבית ה' בקודש הקודשים <ref>רש"י מלכים ב' פרק ב' ב'</ref>. יהוידע הכהן מארגן את חיסול עתליה והמלכת יואש. יו(ה)אש מחזק את בדק הבית עם יהוידע הכהן. חזאל עולה להלחם איתו והוא נותן לו את כול אוצרותיו ואוצרות המקדש ויואש נרצח ע"י עבדיו.
יהואחז בן יהוא מולך אחריו על ישראל ולאחר חזרתו בתשובה יוצא מתחת יד ארם ויואש בנו מולך לאחר מותו (ובגלל צערו על חוליו של אלישע ניצל חלקית את ההזדמנות לחסל את ארם ומקבל נבואה שיכה אותם 3 פעמים) ולאחר פטירתו ירבעם בנו מולך תחתיו.
חזאל לאחר ריבוי הצקות לעם ישראל מת ובן הדד בנו מולך תחתיו.
ביהודה מולך עזריה בן אמציה עד שקיבל צרעת ויותם בנו מולך בחייו וגם לאחר מות אביו. בישראל מולך זכריהו בן ירבעם ונרצח ע"י שלום בן יבש וכך נגמר ה4 דורות מיהוא. שלום נרצח לאחר חודש ע"י מנחם בן גדי והוא נתן שוחד לפול מלך אשור שעלה להילחם בו, לאחר מותו בנו פקחיה מולך שנתיים ונרצח ע"י פקח בן רמליהו גם הוא ממשיך לעבוד ע"ז ונרצח ע"י הושע בן אלה.
אחז מולך אחר יותם על יהודה ועובד ע"ז. והושע בן אלה נכלא ע"י מלך אשור והעם בשומרון גולה. מלך אשור מביא גויים ומפחד האריות האוכלים בהם יראים מה' אך ממשיכים לעבוד ע"ז.
חזקיה מולך אחרי אביו אחז ועובד את ה' ומצליח, סנחריב צר על ירושלים ולאחר האמונה החזקה של חזקיהו בה' מלאך מכה את מחנה אשור וסנחריב מחוסל בארצו ע"י בניו.
חזקיהו מתרפא מחוליו ומראה את אוצרותיו לשליחי מלך בבל ומקבל נבואה שאוצרותיו ירדו לבבל. לאחר פטירתו מנשה בנו מולך תחתיו ועושה הפך רצון ה', לאחר מותו אמון בנו מולך תחתיו וגם הוא עובד ע"ז ונרצח ע"י עבדיו, עם הארץ הורג את הרוצחים וממליך את יאשיהו בנו תחתיו, יאשיהו הולך בדרך ה' ומשפץ את ביהמ"ק ומוציאים ס"ת פתוח במקום של פורענות על ישראל המתקיימת לאחר מותו והוא מטהר את יהודה מע"ז ונהרג ע"י פרעה נכה.
עם הארץ ממלכים את יהואחז ולאחר שלשה חודשים נאסר ע"י פרעה נכה. פרעה ממליך את אליקים בן יאשיהו ומשנה את שמו ליהויקים וקנס את התושבים. כשגם יהויקים עובר על רצון ה' נבוכדנצר עולה עליו ומכניעו ל3 שנים, לאחר פטירתו בנו יהויכין מולך שלשוה חודשים וכשנבוכדנצר עולה יהויכין יוצא אליו עם כל משפחתו ואנשיו ומגלה אותם ו7,000 חיילים ו1,000 חרשים ומסגרים. נבוכדנצר ממליך את בן דודו של יהויכין מתניה ומשנה את שמו לצדקיהו שגם ממשיך לעשות הרע בעיני ה', לאחר 9 שנות מלוכה בעשרה בטבת מתחיל המצור ובשנה ה12 למולכו רעב בעיר, העיר נבקעת, צדקיהו נמלט ונתפס רואה איך בניו נרצחים ואז מעוורים את עיניו. נבוזרדן שורף את ביהמ"ק ב9 באב ומגלה מהעם ומשאיר מעט אנשים תחת מלכות גדליהו בן אחיקם שנרצח ע"י נתניה בן אלישמע. ויהויכין יוצא מבית הכלא ע"י אויל מרדך מלך בבל ומקבל ארוחה מלכותית ועוד תנאים מהמלך.

ספר מלכים

2021-10-10T19:51:50Z

זאב שנקר: /* מלכים ב' */

ספר מלכים

2021-10-10T19:38:49Z

זאב שנקר: /* מלכים ב' */

ספר מלכים

2021-10-10T19:23:07Z

זאב שנקר: /* מלכים ב' */

ספר מלכים

2021-10-10T19:00:06Z

זאב שנקר: /* תיאור הספר */

ספר מלכים

2021-10-10T18:38:55Z

זאב שנקר: /* תיאור הספר */

== תיאור הספר ==
הספר נפתח בתיאור של דוד המלך הזקוק לחימום גופו, לפי חז"ל <ref>ברכות סב' ב'</ref> בגלל שקרע את כנף שאול לכן נענש שלא יהנה מבגדים ז"א שהבגדים אינם מחממים אותו. ולפי האגדה <ref>פרקי דר"א פרק מג'</ref> מפחד המלאך שראה בשנות הרעב בישראל.
הספר ממשיך בתיאור ניסיון המרד הכושל של אדוניהו והמלכת שלמה למלך, ע"י השתדלותו של אמו ונתן הנביא. לפני הסתלקות דוד הוא מצווה לבנו להרוג את יואב בן צוריה ואת שמעי בן גרא. לאחר ניסיון נוסף של אדוניהו להשיג את המלוכה ע"י חתונה עם אבישג השונמית הוא מוצא להורג בפקודת המלך.
הספר ממשיך בתיאור חכמת שלמה ובניית בית המקדש וארמונו וחנוכת הבית (ומחילת החטא של אכילה ביו"כ בחגיגת בנית ביהמ"ק <ref>מועד קטן ט' א'</ref>). ביקורה של מלכת שבא (והולדת שלמה ומלכת שבא את נבוכדנצר <ref>מלכים א'פרק י' פסוק יג' ברש"י בשם האריז"ל</ref>). אהבת שלמה נשים נוכריות והתחלת ערעור שלטונו ע"י רזון בן אלידע וירבעם בן נבט.
לאחר הסתלקותו של שלמה, בנו רחבעם בניגוד לעצת הזקנים לא מקבל את בקשת עם ישראל להקל במיסים שאביו הנהיג ומאבד את מלכותו על רוב שבטי ישראל לטובת ירבעם בן נבט ונשאר רק עם שבט יהודה ובנימין.
המלחמה ביניהם נעצרת ע"י שמעיה הנביא <ref> פרק יב' כב'</ref> וירבעם מפחד ממרד כשיעלו לרגל ויראו שרק מלך יהודה יושב בעזרה ימרדו בו הוא עושה שני עגלי זהב וממציא חג בחודש חשון, הנביא עדו<ref>רש"י יג' א'</ref> מוכיח אותו וידו של המלך מתיבשת וחוזרת רק לאחר בקשת נביא, הנביא נטרף ע"י אריה לאחר שעבר על דברי ה' לא לאכול בבית א-ל בגלל נבואת שקר של נביא אחר.
הספר ממשיך במות אביה בן ירבעם בנבואת אחיהו והבשורה על השמדת כל משפחת המלוכה בהמשך. במקביל גם ביהודה עובדים ע"ז ושישק המלך עולה ושודד את אוצרות המלך והמקדש.
אסא מולך אחר אביו רחבעם, עובד את ה' ומצליח לצאת ממצור ע"י שוחד ומת מחולי ברגליו. נדב מולך שנתיים על ישראל תחת אביו ונרצח ע"י בעשא בן אחיה שמחסל את כל משפחת מלכות ישראל. יהוא בן חנני הנביא מתנבא על חיסול כל מש' בעשא עקב עוזבם את דרך ה', ובמלוך בנו אלה הוא חוסל ע"י זמרי שר חצי רכבו שהמשיך וחיסל את כל מש' בעשא. לאחר שבוע זמרי נשרף ע"י עמרי בבית המלך, ועמרי לאחר תקופה קצרה של מלחמה עם תבני בן גינת מולך על ישראל.
עמרי ממשיך בדרך ירבעם בן נבט ולאחר מותו אחאב בנו ממשיך בדרכו.
לאחר מות בני חיאל בית האלי בבנותו את יריחו אליהו מגיע לשבעה ועוצר את הגשם ובורח לנחל כרית וניזון מהעורבים וממשיך משם לצידון ועושה נס לאשה שמארחת אותו עם הקמח והשמן, לאחר מות בנה, אליהו מוותר על הבצורת ע"מ להחזיר את בנה לחיים <ref>סנהדרין קיג' א'.</ref>

ספר מלכים

2021-10-10T18:23:40Z

זאב שנקר: /* תיאור הספר */

ספר מלכים

2021-10-10T18:11:05Z

זאב שנקר: יצירת דף עם התוכן "== תיאור הספר == הספר נפתח בתיאור של דוד המלך הזקוק לחימום גופו, לפי חז"ל <ref>ברכות סב' ב'</ref> ב..."

פורטל:תורת הנגלה/תנ"ך

2021-10-10T17:57:52Z

זאב שנקר:

'''{{קח|ספר|תורה}}:''' {{קח|ספר|בראשית}} - {{קח|ספר|שמות}} - {{קח|ספר|ויקרא}} - {{קח|ספר|במדבר}} - {{קח|ספר|דברים}}

'''[[נביאים]] ראשונים''': {{קח|ספר|יהושע}} - {{קח|ספר|שופטים}} - {{קח|ספר|שמואל}} - {{קח|ספר|מלכים}}{{ש}}
'''[[נביאים]] אחרונים''': {{קח|ספר|ירמיהו}} - {{קח|ספר|יחזקאל}} - {{קח|ספר|ישעיה}} - {{קח|ספר|תרי עשר}}

'''[[כתובים]]:''' [[רות]] - {{קח|ספר|תהילים}} - {{קח|ספר|איוב}} [[משלי]] - [[מגילת קהלת|קהלת]] - [[מגילת שיר השירים|שיר השירים]] - [[מגילת איכה|איכה]] -- {{קח|ספר|דניאל}} [[מגילת אסתר|אסתר]] - {{קח|ספר|עזרא}} - {{קח|ספר|נחמיה}} - {{קח|ספר|דברי הימים}} <ref>סוף הסידור</ref>

פורטל:תורת הנגלה/תנ"ך

2021-10-10T17:57:16Z

זאב שנקר:

צדקה

2021-10-10T17:55:03Z

זאב שנקר: /* עבודת הצדקה */

[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

===עבודת הצדקה===

על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי" שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי <ref>{{מקור| שערי צדקה עמ' קט'}}</ref> שואל מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?
עונה על כך מה"מ שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר ע"מ שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן '''העני''' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.
אדמו"ר הזקן <ref>תו"א סג' ב'</ref> מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.
אדמו"ר הזקן מסביר <ref>תניא אגה"ק ס"ט</ref> שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוריים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה.

=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}

=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}

==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.

הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].

==בלילה ובמוצאי שבת==
בספרי המקובלים מובא{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}} כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.

בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.

במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

==קופת צדקה==
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|קרן השנה}}
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].

==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]

==לקריאה נוספת==
*'''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/133276 קריאתו של הרבי לנתינת צדקה]''', בהפקת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה|*]]

צדקה

2021-10-10T17:53:38Z

זאב שנקר: /* עבודת הצדקה */

[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

===עבודת הצדקה===
{{להשלים}}
הרבי מסביר שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר ע"מ שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן העני צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו, דבר הרמוז בכך שבפסוק על תורמת ה[[משכן]] נכתב "ויקחו" ולא "ויתנו"{{הערה|שערי צדקה עמ' קט'}} .

אדמו"ר הזקן הסביר את הנכתב בתפילת בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט", שהדרך למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות, היא ע"י שהאדם עושה משפט - לוקח את הכסף שהוא צריך כדי להתקיים, ואת השאר הוא נותן לצדקה, ואז ה' עושה משפט - גורם שהקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות{{הערה|תו"א סג' ב'}} .

=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}

=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}

==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.

הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].

==בלילה ובמוצאי שבת==
בספרי המקובלים מובא{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}} כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.

בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.

במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

==קופת צדקה==
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|קרן השנה}}
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].

==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]

==לקריאה נוספת==
*'''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/133276 קריאתו של הרבי לנתינת צדקה]''', בהפקת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה|*]]

צדקה

2021-10-10T17:13:36Z

זאב שנקר: /* עבודת הצדקה */

[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

===עבודת הצדקה===
{{להשלים}}
על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי" שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי <ref>{{מקור| שערי צדקה עמ' קט'}}</ref> שואל מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?
עונה על כך מה"מ שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר ע"מ שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן '''העני''' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.
אדמו"ר הזקן <ref>תו"א סג' ב'</ref> מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.

=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}

=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}

==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.

הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].

==בלילה ובמוצאי שבת==
בספרי המקובלים מובא{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}} כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.

בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.

במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

==קופת צדקה==
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|קרן השנה}}
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].

==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]

==לקריאה נוספת==
*'''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/133276 קריאתו של הרבי לנתינת צדקה]''', בהפקת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה|*]]

שיחת משתמש:זאב שנקר

2021-10-10T17:07:38Z

זאב שנקר: /* הערות שוליים */

{{בה}} {{חממה}} ברכה והצלחה. יחי המלך המשיח! ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 18:28, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
== הערות שוליים ==
תשתדל לא לסמן את ההערות באותיות לועזיות.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:00, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:00, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

שוב, אל תסמן את הערותיך באותיות לועזיות, אלא כך: {{תב|הערה|ופה מה שאתה רוצה לכתוב}}. בהצלחה.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:11, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:11, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:את זה הבנתי אבל איך מוסיפים את הקו באמצע? אני לא מוצא אותו במקלדת
::אמור להיות ליד מקש "אנטר", ייתכן שמופיע יחד איתו עוד סימן אחד (למשל: | \ ) - או כמה. ואתה יכול גם להעתיק ממה שכתבתי.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:17, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:17, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
עשיתי כמו שאמרת {{מקור|תו"א עד' ד'}}. והוא כותב בגוף הדף מעל דרוש מקור ואז מצטט את המקור שהוספתי. איך עושים כמו שביקשת בעברית? בלי להעתיק ממך? {{לא חתם|זאב שנקר}}
:::לצורך לחיצה על המקש <code>{</code> לחץ {{מקשי מקלדת|Shift|[}}, לצורך לחיצה על המקש <code>}</code> לחץ {{מקשי מקלדת|Shift|]}} ולצורך לחיצה על המקש <code>|</code> לחץ {{מקשי מקלדת|Shift|\}}. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:04 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
{{הערה|יחי המלך}}
{{הערות שוליים}}
עשיתי כמו שאמרת עם השיפט ועכשיו גם עם השיפט הוא מביא לי את המקור למעלה ולא למטה???

== תודה! ==
ניכר כי אתה בקיא בחסידות ב"ה (בפרט בתורת [[רבינו הזקן]]...), ותודה על עריכותיך בתחום. --[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:20, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:20, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

== עיין ==

בחב"דפדיה לא נהוג ליצור ערכים מסוג זה ([[עיין]] [[עיין פרשת בראשית]]), אלא רק ערכים אנציקלופדיים, תוכל לכתוב זאת במרחב האישי שלך, או לנסות לראות איך לשלב את זה בערכים. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:22, 6 באוקטובר 2021 (UTC)
:הבנתי, תודה על ההארה החשובה.
ישנה אפשרות לעשות זאת באותה פלטפורמה כמו בחבדפדיה רק במרחב האישי? {{שכח לחתום|זאב שנקר}}
::בוודאי, תרצה שאני יעביר לך? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:17, 6 באוקטובר 2021 (UTC)
:::שניהם הועברו למרחב האישי שלך, בדפים: [[משתמש:זאב שנקר/עיין]], [[משתמש:זאב שנקר/עיין פרשת בראשית]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:49 • א' בחשוון ה'תשפ"ב

== דף משתמש ==

{{דף משתמש}}● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 18:13, ל' בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''

צדקה

2021-10-10T17:03:19Z

זאב שנקר: /* עבודת הצדקה */

[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

===עבודת הצדקה===
{{להשלים}}
על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי" שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי <ref>{{מקור| שערי צדקה עמ' קט'}}</ref> שואל מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?
עונה על כך מה"מ שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר ע"מ שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן '''העני''' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.

=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}

=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}

==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.

הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].

==בלילה ובמוצאי שבת==
בספרי המקובלים מובא{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}} כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.

בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.

במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

==קופת צדקה==
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|קרן השנה}}
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].

==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]

==לקריאה נוספת==
*'''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/133276 קריאתו של הרבי לנתינת צדקה]''', בהפקת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה|*]]

צדקה

2021-10-10T16:55:08Z

זאב שנקר:

[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]
[[קובץ:צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

===עבודת הצדקה===
{{להשלים}}

=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}

=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}

==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.

הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].

==בלילה ובמוצאי שבת==
בספרי המקובלים מובא{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}} כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.

בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.

במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

==קופת צדקה==
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|קרן השנה}}
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].

==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]

==לקריאה נוספת==
*'''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/133276 קריאתו של הרבי לנתינת צדקה]''', בהפקת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה|*]]

פורטל:תורת הנגלה/תנ"ך

2021-10-10T16:52:06Z

זאב שנקר:

פורטל:תורת הנגלה/תנ"ך

2021-10-10T16:47:16Z

זאב שנקר:

פורטל:תורת הנגלה/תנ"ך

2021-10-10T12:21:17Z

זאב שנקר:

פורטל:תורת הנגלה/תנ"ך

2021-10-10T12:20:37Z

זאב שנקר:

'''{{קח|ספר|תורה}}:''' {{קח|ספר|בראשית}} - {{קח|ספר|שמות}} - {{קח|ספר|ויקרא}} - {{קח|ספר|במדבר}} - {{קח|ספר|דברים}}

'''[[נביאים]] ראשונים''': {{קח|ספר|יהושע}} - {{קח|ספר|שופטים}} - {{קח|ספר|שמואל}} - {{קח|ספר|מלכים}}{{ש}}
'''[[נביאים]] אחרונים''': {{קח|ספר|ירמיהו}} - {{קח|ספר|יחזקאל}} - {{קח|ספר|ישעיה}} - {{קח|ספר|תרי עשר}}

'''[[כתובים]]:''' [[רות]] - {{קח|ספר|תהילים}} - {{קח|ספר|איוב}} |: [[משלי]] - [[מגילת קהלת|קהלת]] - [[מגילת שיר השירים|שיר השירים]] - [[מגילת איכה|איכה]] -- {{קח|ספר|דניאל}} [[מגילת אסתר|אסתר]] - {{קח|ספר|עזרא}} - {{קח|ספר|נחמיה}} - {{קח|ספר|דברי הימים}}

פורטל:תורת הנגלה/תנ"ך

2021-10-10T12:20:01Z

זאב שנקר:

'''{{קח|ספר|תורה}}:''' {{קח|ספר|בראשית}} - {{קח|ספר|שמות}} - {{קח|ספר|ויקרא}} - {{קח|ספר|במדבר}} - {{קח|ספר|דברים}}

'''[[נביאים]] ראשונים''': {{קח|ספר|יהושע}} - {{קח|ספר|שופטים}} - {{קח|ספר|שמואל}} - {{קח|ספר|מלכים}}{{ש}}
'''[[נביאים]] אחרונים''': {{קח|ספר|ירמיהו}} - {{קח|ספר|יחזקאל}} - {{קח|ספר|ישעיה}} - {{קח|ספר|תרי עשר}}

'''[[כתובים]]:''' [[רות]] - {{קח|ספר|תהילים}} - {{קח|ספר|איוב}} |: [[משלי]] - [[מגילת קהלת|קהלת]] - [[מגילת שיר השירים|שיר השירים]] - [[מגילת איכה|איכה]] -{{קח|ספר|דניאל}} [[מגילת אסתר|אסתר]] - {{קח|ספר|עזרא}} - {{קח|ספר|נחמיה}} - {{קח|ספר|דברי הימים}}

פורטל:תורת הנגלה/תנ"ך

2021-10-10T12:15:23Z

זאב שנקר:

'''{{קח|ספר|תורה}}:''' {{קח|ספר|בראשית}} - {{קח|ספר|שמות}} - {{קח|ספר|ויקרא}} - {{קח|ספר|במדבר}} - {{קח|ספר|דברים}}

'''[[נביאים]] ראשונים''': {{קח|ספר|יהושע}} - {{קח|ספר|שופטים}} - {{קח|ספר|שמואל}} - {{קח|ספר|מלכים}}{{ש}}
'''[[נביאים]] אחרונים''': {{קח|ספר|ירמיהו}} - {{קח|ספר|יחזקאל}} - {{קח|ספר|ישעיה}} - {{קח|ספר|תרי עשר}}

'''[[כתובים]]:''' [[תהלים]] - {{קח|ספר|משלי}} - {{קח|ספר|איוב}} | '''מגילות''': [[שיר השירים]] - [[מגילת רות|רות]] - [[מגילת איכה|איכה]] - [[מגילת קהלת|קהלת]] - [[מגילת אסתר|אסתר]] | {{קח|ספר|דניאל}} - {{קח|ספר|עזרא}} - {{קח|ספר|נחמיה}} - {{קח|ספר|דברי הימים}}

שיחת משתמש:זאב שנקר

2021-10-06T17:34:10Z

זאב שנקר: /* עיין */

משתמש:זאב שנקר/עיין פרשת בראשית

2021-10-06T17:32:32Z

זאב שנקר: /* ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' */

== עיין פרשת בראשית מהספר תורה אור ==
=== בדף זה יופיעו בעז"ה הרחבות של הפניות של אדמוה"ז בגוף הטקסט למקורות לעיון ===
=== עיין בראשית ===
במאמר הראשון אין עיין.
==== ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' ====

בדף ב' ב' ש"ה ועי' (במאמר מדובר על שמים וארץ {רצוא ושוב} שיש בתורה ובישראל) כותב אדמוה"ז "ועיין על מאמר מזוזה מימין" {{הערה| תו"א מב' א'}} שם אדמוה"ז מוסיף (על ההערה בסוגריים המיוחסת לצ"צ (עיין שני הארות להלן שמפנה בגוף המאמר למאמר של הצ"צ) הנ"ל בראשית ב' ב', שתורה היא בחי' שמים והמשכה וארץ היא קיום המצוות) שע"י נר מצוה בא אור התורה, ז"א שכדי להמשיך את אור התורה חייב לבוא קודם קיום המצוות.
באותו דף ש"ה וכן "ועיין מ"ש ע"פ הזוהר פרשת שופטים שמים וארץ אינון סהדין" בזוהר {{הערה|ח"ג עמ' ערה א'}} הוא אומר שהקדוש ב"ה ושכינתיה הם העדים על האדם ומוכיח זאת מפסוקים שהשמים זה ה' כמ"ש "ואתה תשמע השמים" {{הערה|מלכים א' ח'}} "והארץ הדום רגלי" {{הערה|ישעיה סו'}}. שמעיון בזוהר מתוסף על הבנת המאמר שה' הוא העד על קיום המצות גם מצד השמים וגם מצד הארץ.
ובדף ב עמ' ד' ש"ה הסתלקות (שאדמוה"ז מסביר את השוני בין רצוא ושוב אצלינו התחתונים שמתחילים ברצוא ואח"כ שוב לאיך שזה אצל ה' שאצלו ית' שוב (השפעה לתחתונים) ואח"כ רצוא (שהאור חוזר אליו ית') "ועמ"ש במ"א ע"פ ויקחו לי תרומה{{הערה|אור התורה שמות כרך ה' עמ' א'שסח" שם אדמו"ר הצ"צ מסביר על שני סוגי תרומה ומקשרם לשני הפרשיות הראשונות בק"ש (שהפרשה הראשונה מסמלת עליה ולכן יש בה מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב (אנא בכוח) המסמל עליה ואומרים אותו קודם כל עליה לדוגמא: קודם הנחת תפילין בשחרית ע"פ מנהג חב"ד קודם איזהו מקומן. ובקבלת שבת קודם לכה דודי ועוד. ובפרשה השניה ישנם ע"ב תיבות עד מילה מסוימת ושם זה מרמז על החסדים שזה ירידה מלמעלה למטה) ומסביר שכדי להגיע לרצוא ומס"נ זה ע"י התורה והדיבור בה.

משתמש:זאב שנקר/עיין פרשת בראשית

2021-10-06T17:32:00Z

זאב שנקר: /* ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' */

== עיין פרשת בראשית מהספר תורה אור ==
=== בדף זה יופיעו בעז"ה הרחבות של הפניות של אדמוה"ז בגוף הטקסט למקורות לעיון ===
=== עיין בראשית ===
==== ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' ====
במאמר הראשון אין עיין.

בדף ב' ב' ש"ה ועי' (במאמר מדובר על שמים וארץ {רצוא ושוב} שיש בתורה ובישראל) כותב אדמוה"ז "ועיין על מאמר מזוזה מימין" {{הערה| תו"א מב' א'}} שם אדמוה"ז מוסיף (על ההערה בסוגריים המיוחסת לצ"צ (עיין שני הארות להלן שמפנה בגוף המאמר למאמר של הצ"צ) הנ"ל בראשית ב' ב', שתורה היא בחי' שמים והמשכה וארץ היא קיום המצוות) שע"י נר מצוה בא אור התורה, ז"א שכדי להמשיך את אור התורה חייב לבוא קודם קיום המצוות.
באותו דף ש"ה וכן "ועיין מ"ש ע"פ הזוהר פרשת שופטים שמים וארץ אינון סהדין" בזוהר {{הערה|ח"ג עמ' ערה א'}} הוא אומר שהקדוש ב"ה ושכינתיה הם העדים על האדם ומוכיח זאת מפסוקים שהשמים זה ה' כמ"ש "ואתה תשמע השמים" {{הערה|מלכים א' ח'}} "והארץ הדום רגלי" {{הערה|ישעיה סו'}}. שמעיון בזוהר מתוסף על הבנת המאמר שה' הוא העד על קיום המצות גם מצד השמים וגם מצד הארץ.
ובדף ב עמ' ד' ש"ה הסתלקות (שאדמוה"ז מסביר את השוני בין רצוא ושוב אצלינו התחתונים שמתחילים ברצוא ואח"כ שוב לאיך שזה אצל ה' שאצלו ית' שוב (השפעה לתחתונים) ואח"כ רצוא (שהאור חוזר אליו ית') "ועמ"ש במ"א ע"פ ויקחו לי תרומה{{הערה|אור התורה שמות כרך ה' עמ' א'שסח" שם אדמו"ר הצ"צ מסביר על שני סוגי תרומה ומקשרם לשני הפרשיות הראשונות בק"ש (שהפרשה הראשונה מסמלת עליה ולכן יש בה מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב (אנא בכוח) המסמל עליה ואומרים אותו קודם כל עליה לדוגמא: קודם הנחת תפילין בשחרית ע"פ מנהג חב"ד קודם איזהו מקומן. ובקבלת שבת קודם לכה דודי ועוד. ובפרשה השניה ישנם ע"ב תיבות עד מילה מסוימת ושם זה מרמז על החסדים שזה ירידה מלמעלה למטה) ומסביר שכדי להגיע לרצוא ומס"נ זה ע"י התורה והדיבור בה.