https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%9F 2026-04-10T20:26:56Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=773106 2025-06-04T19:29:20Z

<p>וייצמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br /> הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''), ([[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] - [[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר שני]] [[תשנ&quot;ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]] להוריו אביו רבי מרדכי אריה לייב ננס ע&quot;ה ואימו מרת חיה רבקה ננס ע&quot;ה. שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי{{הערה|שם=יחזקאל גולד|מפי יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרבי אמר לו אז כי &quot;כמו שלחרבו של פרעה לא הייתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך&quot;.<br /> <br /> כשניסה להתקבל ל[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] נתקל בקשיים שהערימו בפניו וועדות הבחינה בישיבה מפני הידיעה שהייתה לו בספרים חיצוניים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שכיהן כמנהל פועל אף סירב לקבל פרוטקציה מצד אביו של ר' אליעזר, לבסוף שאל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ר' אליעזר אם הוא מוכן להתמסר ל[[חסידות]] בכניסתו לתומכי תמימים ולשנות את חייו לגמרי, ר' אליעזר ענה בחיוב, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבלו לישיבה ואמר לו (באותה הזדמנות) שאל לו לחשוב לנסוע ל[[פריז]] כעת, אך בעתיד יווצר מצב בו ישהה שם. כעבור שנים הוא אכן קיבל הוראה מהרבי לבקר את אחותו ששהתה בפריז.<br /> <br /> זכה ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלחוֹ לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]]{{הערה|ראו גם הסיפור על שליחות ר&quot;א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ&quot;ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ, ע' 14-12..}}.<br /> <br /> נישא לרייזל, בת הרב [[אברהם אליהו ניימרק]].<br /> <br /> == תקופת מאסרו ==<br /> <br /> ב[[יחידות]] הראשונה, שנכנס ר' לייזר אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] דיבר איתו הרבי אודות [[מרדכי היהודי]] עליו נאמר 'לא יכרע ולא ישתחווה', אבל מתי נאמר 'וימלא המן חימה'? רק אחרי שהוא ראה ש'לא קם ולא זע ממנו'. הרבי דיבר איתו אז על האתגרים העומדים בפני החסידים ואמר לו, שהדרך היחידה להתמודד מול האיום הקומוניסטי האכזרי הוא הנהגה באופן של 'לא קם ולא זע'.<br /> <br /> קודם שעזב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רוסיה אחרי המאסר, על מנת שלא לשוב. ליוו את הרבי המוני חסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת. המוני חסידים נדחקו על הרציף, כאשר עלה הרבי לרכבת, עלה אחריו ר' לייזר, שהיה בחור צעיר וזריז, כדי לקבל מהרבי את ברכתו טרם ייסע. הרבי נעצר על המדרגות, ופנה אל ר' לייזר ושאל אותו &quot;אתה זוכר על מה דיברנו ביחידות הראשונה&quot;? ר' לייזר השיב בהנהון לחיוב. &quot;אם תקיים את מה שדיברנו, תזכה להגיע למקומך בארץ ישראל&quot;, בירך הרבי את ר' לייזר בברכה המיוחדת.<br /> <br /> בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ&quot;ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת &quot;חדרים&quot; לעשר שנים עבודת פרך ב[[סיביר]].<br /> <br /> גם שם המשיך למסור את נפשו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ואף על זקנו ופיאות ראשו.<br /> <br /> הסוהרים היו מכנים אותו בשם &quot;סובוטא&quot; על היותו עקשן על שמירת השבת.<br /> <br /> באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצה|מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.<br /> <br /> כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עברו עליו צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. &quot;לפי חשבוני&quot;, אמר פעם ר' לייזר, &quot;ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים&quot;.<br /> <br /> מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל הייתה האמונה בדברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br /> <br /> הוא נשלח למאסר בשנת [[תרצ&quot;ו]], בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט&quot;ו]] בהיותו בן 60.<br /> <br /> ==ירושלים==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם רעייתו שם קבעו מגוריהם ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ביתו היה אבן שואבת היה מתוועד והיה [[חסיד]] לדוגמה בעיני רבים, היה מספר זכרונות מימיו עברו ימי האור ב[[ליובאוויטש]] וימי החושך בגלות הקשה ב[[סיביר]].<br /> <br /> קירב רבים לחסידות [[חב&quot;ד]] ביניהם את הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> <br /> היה בידידות עם זקני החסידים כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]] והרב [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> ניהל את [[כולל חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל|ישראל]], יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וב[[בשורת הגאולה]], ואף הקפיד שבמניין שבביתו ינגנו [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> [[קובץ:מכתבלננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבי לר' לייזר]]<br /> זכה להיכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> על היחידות הראשונה שהיה אצל הרבי מספרים: לפניו המתין יהודי, שחזות פניו העידה שאין הוא בין המקורבים. ללא חתימת זקן, וגם הכיפה נראתה יותר לצורך כבוד האכסניה… היהודי נכנס, ור' לייזר הרגיש פיק ברכיים – עוד מספר דקות יזכה למימוש הציפייה רבת השנים. אך הדקות מתארכות, והיהודי שהה אצל הרבי 40 דקות, ורק לאחר מכן נכנס ר' אליעזר ליחידות. לאחר 7־9 דקות הוא חש שהיחידות הסתיימה, ואז פנה אל הרבי בשאלה: האיש שלפני, שהה כל כך הרבה זמן, ואני, לאחר שהמתנתי ב[[סיביר]] 20 שנה, זוכה ליחידות כל כך קצרה?! ענה לו הרבי: &quot;ער האט געדארפט הויבען&quot;, הוא היה צריך את זה כדי להתרומם!<br /> <br /> עוד מספרים, שפעם אמר לרבי שהוא אומר בתהלים (כפי מספר שנותיו) את פרק ע', ועל כך השיב לו הרבי &quot;השנים שישבת במחנות אינן נחשבות אצלי, אצלי זה נחשב פרק נ'..&quot;<br /> <br /> על אחת מהם כותב ביומנו הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] אור ליום ו', ערב יום-הכיפורים [[תשכ&quot;ז]]:<br /> <br /> &quot;אתמול נכנסו היהודים מרוסלאנד [=שיצאו לא מכבר מרוסיה]. גם נכנס ר' אליעזר ננס שי', וציווה לו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] להתוועד . . כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אמר לו בנוגע למה ששאל אודות עצה עבור כמה יהודים ברוסיה מה לעשות כדי שייצאו משם. והתשובה הייתה: 'מ'דארף גארניט טאהן, אז זיי וועלען די יאר אלע ארויסגיין, וויבאלד אז די יאהר איז דאך שנת 'הקהל', וועט זיין הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו''. [=לא לעשות דבר, בטח שהם ייצאו כולם השנה, כיוון ששנה זו היא שנת 'הקהל', יקויים הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו']. (היינו שהרבי הביע דעתו הידועה נגד ההפגנות להוצאת היהודים מרוסיה שלדעת הרבי היית מזיקה).<br /> <br /> &quot;כן איחל לו הרבי בריאות ואריכות ימים ושנים טובות יותר ויותר ('בעסער און נאך בעסער'). הנ&quot;ל מסר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מכתב מאביו ר' לוי'ק ז&quot;ל, שנמסר לו על ידי אחד מרוסיה&quot;.<br /> <br /> פעם התוועד ר' לייזר בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שנכתב בו שיפסיק לדבר, לכאורה היה זה מכיון שבאותה תקופה הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]] ב[[770]]{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]] שנכח שם.}}.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> [[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br /> כאשר היה ביחידות אמר [[הרבי]] בפעם הראשונה לאחר שיצא מ[[רוסיה]] הורה לו הרבי לכתוב את זכרונותיו.<br /> <br /> במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה דאז, הרב [[יהודה אלחרר]]. במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם &quot;מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס&quot; תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).<br /> <br /> כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] והרב מרדכי שיינר) בספר (2 כרכים) &quot;האיש שלא נכנע&quot;, הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] (&quot;סובוטא&quot;) ולשפות נוספות.<br /> <br /> לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות{{הערה|שם=יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> יש טענות על חלק מהסיפורים בספר שהם לא מדוייקים או שסיפר על עצמו, דברים שקרו אצל אחרים. כאשר שאלו את המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] על כך, השיב ר' מענדל (שבעצמו ישב 8 שנים במאסר): בזמן שאדם יושב בצינוק במצבים הנוראיים שהיו בסיביר, יכולה דעתו להשתבש עליו, ויתכן שר' לייזר טעה במספר מקומות. אבל על כללות הדברים והניסים שחוו במחנות העבודה אמר ר' מענדל, אני יכול להעיד שזה אמיתי.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> במשך שנות מגוריו ב[[ירושלים]] דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כאילו היה בנו.<br /> <br /> בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד&quot;ר ר' [[גדליה מזל]] עזרה רפואית רבה{{הערה|האיש שלא נכנע עמ' 10.}}.<br /> <br /> חי כמעט מאה שנה ונפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י&quot;ג אדר]] ב' [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]] ונטמן בבית העלמין שבהר הזיתים.<br /> <br /> לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הם הקדישו את רכושם ל&quot;[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]&quot; הנמצא ב[[שכונת גאולה]] ברחוב ישעיהו 22 בסמיכות למרכז העיר.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> [[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br /> ב[[חשון]] [[תשס&quot;ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב&quot;ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה &quot;מעלה הרב ננס&quot;. במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br /> <br /> כמו כן האולם התחתון של &quot;היכל מנחם - ירושלים&quot; ברחוב ישעיהו 22 נקרא על שמו.<br /> <br /> ==מציבתו==<br /> [[קובץ:אליעזר מצבתלייזרננס.jpg|מרכז|ממוזער|נוסח מציבתו]]<br /> <br /> על מצבת ר' אליעזר ננס נכתב: פ&quot;נ הרה&quot;ח התמים ר' אליעזר ננס ז&quot;ל ב&quot;ר מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה ע&quot;ה למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש נשיא דורנו עסק בהפצת תוה&quot;ק ברוסיא הסובייטית וע&quot;כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו&quot;ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ&quot;ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י&quot;ג אדר שני ה'תשנ&quot;ז בירושלים ת&quot;ו<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חסידים אנשי מעשה''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 115–120.<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''האיש שלא נכנע''', ע' 167–181.<br /> *[[מנחם מענדל ירוסלבסקי]], '''מול משטר האימה''' (3 חלקים) - על מסירות נפשו של '''ר' לייזר'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב בנימין זילברשטרום, [https://sinun770.org/זכרונות-וסיפורים-על-הרהח-ר-אליעזר-ננס/ זכרונות וסיפורים על הרה&quot;ח ר' אליעזר ננס ע&quot;ה] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר &quot;מעלה הרב ננס&quot; על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/לא-תקום-ולא-תזוע-אחרון-חביב/ לא תקום ולא תזוע • ר' שניאור חביב נפרד מר' לייזר] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ניימרק]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=773102 2025-06-04T19:26:37Z

<p>וייצמן: /* פטירתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br /> הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''), ([[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] - [[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר שני]] [[תשנ&quot;ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי{{הערה|שם=יחזקאל גולד|מפי יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרבי אמר לו אז כי &quot;כמו שלחרבו של פרעה לא הייתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך&quot;.<br /> <br /> כשניסה להתקבל ל[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] נתקל בקשיים שהערימו בפניו וועדות הבחינה בישיבה מפני הידיעה שהייתה לו בספרים חיצוניים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שכיהן כמנהל פועל אף סירב לקבל פרוטקציה מצד אביו של ר' אליעזר, לבסוף שאל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ר' אליעזר אם הוא מוכן להתמסר ל[[חסידות]] בכניסתו לתומכי תמימים ולשנות את חייו לגמרי, ר' אליעזר ענה בחיוב, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבלו לישיבה ואמר לו (באותה הזדמנות) שאל לו לחשוב לנסוע ל[[פריז]] כעת, אך בעתיד יווצר מצב בו ישהה שם. כעבור שנים הוא אכן קיבל הוראה מהרבי לבקר את אחותו ששהתה בפריז.<br /> <br /> זכה ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלחוֹ לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]]{{הערה|ראו גם הסיפור על שליחות ר&quot;א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ&quot;ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ, ע' 14-12..}}.<br /> <br /> נישא לרייזל, בת הרב [[אברהם אליהו ניימרק]].<br /> <br /> == תקופת מאסרו ==<br /> <br /> ב[[יחידות]] הראשונה, שנכנס ר' לייזר אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] דיבר איתו הרבי אודות [[מרדכי היהודי]] עליו נאמר 'לא יכרע ולא ישתחווה', אבל מתי נאמר 'וימלא המן חימה'? רק אחרי שהוא ראה ש'לא קם ולא זע ממנו'. הרבי דיבר איתו אז על האתגרים העומדים בפני החסידים ואמר לו, שהדרך היחידה להתמודד מול האיום הקומוניסטי האכזרי הוא הנהגה באופן של 'לא קם ולא זע'.<br /> <br /> קודם שעזב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רוסיה אחרי המאסר, על מנת שלא לשוב. ליוו את הרבי המוני חסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת. המוני חסידים נדחקו על הרציף, כאשר עלה הרבי לרכבת, עלה אחריו ר' לייזר, שהיה בחור צעיר וזריז, כדי לקבל מהרבי את ברכתו טרם ייסע. הרבי נעצר על המדרגות, ופנה אל ר' לייזר ושאל אותו &quot;אתה זוכר על מה דיברנו ביחידות הראשונה&quot;? ר' לייזר השיב בהנהון לחיוב. &quot;אם תקיים את מה שדיברנו, תזכה להגיע למקומך בארץ ישראל&quot;, בירך הרבי את ר' לייזר בברכה המיוחדת.<br /> <br /> בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ&quot;ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת &quot;חדרים&quot; לעשר שנים עבודת פרך ב[[סיביר]].<br /> <br /> גם שם המשיך למסור את נפשו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ואף על זקנו ופיאות ראשו.<br /> <br /> הסוהרים היו מכנים אותו בשם &quot;סובוטא&quot; על היותו עקשן על שמירת השבת.<br /> <br /> באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצה|מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.<br /> <br /> כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עברו עליו צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. &quot;לפי חשבוני&quot;, אמר פעם ר' לייזר, &quot;ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים&quot;.<br /> <br /> מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל הייתה האמונה בדברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br /> <br /> הוא נשלח למאסר בשנת [[תרצ&quot;ו]], בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט&quot;ו]] בהיותו בן 60.<br /> <br /> ==ירושלים==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם רעייתו שם קבעו מגוריהם ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ביתו היה אבן שואבת היה מתוועד והיה [[חסיד]] לדוגמה בעיני רבים, היה מספר זכרונות מימיו עברו ימי האור ב[[ליובאוויטש]] וימי החושך בגלות הקשה ב[[סיביר]].<br /> <br /> קירב רבים לחסידות [[חב&quot;ד]] ביניהם את הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> <br /> היה בידידות עם זקני החסידים כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]] והרב [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> ניהל את [[כולל חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל|ישראל]], יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וב[[בשורת הגאולה]], ואף הקפיד שבמניין שבביתו ינגנו [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> [[קובץ:מכתבלננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבי לר' לייזר]]<br /> זכה להיכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> על היחידות הראשונה שהיה אצל הרבי מספרים: לפניו המתין יהודי, שחזות פניו העידה שאין הוא בין המקורבים. ללא חתימת זקן, וגם הכיפה נראתה יותר לצורך כבוד האכסניה… היהודי נכנס, ור' לייזר הרגיש פיק ברכיים – עוד מספר דקות יזכה למימוש הציפייה רבת השנים. אך הדקות מתארכות, והיהודי שהה אצל הרבי 40 דקות, ורק לאחר מכן נכנס ר' אליעזר ליחידות. לאחר 7־9 דקות הוא חש שהיחידות הסתיימה, ואז פנה אל הרבי בשאלה: האיש שלפני, שהה כל כך הרבה זמן, ואני, לאחר שהמתנתי ב[[סיביר]] 20 שנה, זוכה ליחידות כל כך קצרה?! ענה לו הרבי: &quot;ער האט געדארפט הויבען&quot;, הוא היה צריך את זה כדי להתרומם!<br /> <br /> עוד מספרים, שפעם אמר לרבי שהוא אומר בתהלים (כפי מספר שנותיו) את פרק ע', ועל כך השיב לו הרבי &quot;השנים שישבת במחנות אינן נחשבות אצלי, אצלי זה נחשב פרק נ'..&quot;<br /> <br /> על אחת מהם כותב ביומנו הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] אור ליום ו', ערב יום-הכיפורים [[תשכ&quot;ז]]:<br /> <br /> &quot;אתמול נכנסו היהודים מרוסלאנד [=שיצאו לא מכבר מרוסיה]. גם נכנס ר' אליעזר ננס שי', וציווה לו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] להתוועד . . כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אמר לו בנוגע למה ששאל אודות עצה עבור כמה יהודים ברוסיה מה לעשות כדי שייצאו משם. והתשובה הייתה: 'מ'דארף גארניט טאהן, אז זיי וועלען די יאר אלע ארויסגיין, וויבאלד אז די יאהר איז דאך שנת 'הקהל', וועט זיין הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו''. [=לא לעשות דבר, בטח שהם ייצאו כולם השנה, כיוון ששנה זו היא שנת 'הקהל', יקויים הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו']. (היינו שהרבי הביע דעתו הידועה נגד ההפגנות להוצאת היהודים מרוסיה שלדעת הרבי היית מזיקה).<br /> <br /> &quot;כן איחל לו הרבי בריאות ואריכות ימים ושנים טובות יותר ויותר ('בעסער און נאך בעסער'). הנ&quot;ל מסר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מכתב מאביו ר' לוי'ק ז&quot;ל, שנמסר לו על ידי אחד מרוסיה&quot;.<br /> <br /> פעם התוועד ר' לייזר בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שנכתב בו שיפסיק לדבר, לכאורה היה זה מכיון שבאותה תקופה הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]] ב[[770]]{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]] שנכח שם.}}.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> [[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br /> כאשר היה ביחידות אמר [[הרבי]] בפעם הראשונה לאחר שיצא מ[[רוסיה]] הורה לו הרבי לכתוב את זכרונותיו.<br /> <br /> במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה דאז, הרב [[יהודה אלחרר]]. במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם &quot;מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס&quot; תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).<br /> <br /> כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] והרב מרדכי שיינר) בספר (2 כרכים) &quot;האיש שלא נכנע&quot;, הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] (&quot;סובוטא&quot;) ולשפות נוספות.<br /> <br /> לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות{{הערה|שם=יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> יש טענות על חלק מהסיפורים בספר שהם לא מדוייקים או שסיפר על עצמו, דברים שקרו אצל אחרים. כאשר שאלו את המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] על כך, השיב ר' מענדל (שבעצמו ישב 8 שנים במאסר): בזמן שאדם יושב בצינוק במצבים הנוראיים שהיו בסיביר, יכולה דעתו להשתבש עליו, ויתכן שר' לייזר טעה במספר מקומות. אבל על כללות הדברים והניסים שחוו במחנות העבודה אמר ר' מענדל, אני יכול להעיד שזה אמיתי.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> במשך שנות מגוריו ב[[ירושלים]] דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כאילו היה בנו.<br /> <br /> בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד&quot;ר ר' [[גדליה מזל]] עזרה רפואית רבה{{הערה|האיש שלא נכנע עמ' 10.}}.<br /> <br /> חי כמעט מאה שנה ונפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י&quot;ג אדר]] ב' [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]] ונטמן בבית העלמין שבהר הזיתים.<br /> <br /> לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הם הקדישו את רכושם ל&quot;[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]&quot; הנמצא ב[[שכונת גאולה]] ברחוב ישעיהו 22 בסמיכות למרכז העיר.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> [[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br /> ב[[חשון]] [[תשס&quot;ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב&quot;ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה &quot;מעלה הרב ננס&quot;. במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br /> <br /> כמו כן האולם התחתון של &quot;היכל מנחם - ירושלים&quot; ברחוב ישעיהו 22 נקרא על שמו.<br /> <br /> ==מציבתו==<br /> [[קובץ:אליעזר מצבתלייזרננס.jpg|מרכז|ממוזער|נוסח מציבתו]]<br /> <br /> על מצבת ר' אליעזר ננס נכתב: פ&quot;נ הרה&quot;ח התמים ר' אליעזר ננס ז&quot;ל ב&quot;ר מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה ע&quot;ה למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש נשיא דורנו עסק בהפצת תוה&quot;ק ברוסיא הסובייטית וע&quot;כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו&quot;ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ&quot;ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י&quot;ג אדר שני ה'תשנ&quot;ז בירושלים ת&quot;ו<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חסידים אנשי מעשה''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 115–120.<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''האיש שלא נכנע''', ע' 167–181.<br /> *[[מנחם מענדל ירוסלבסקי]], '''מול משטר האימה''' (3 חלקים) - על מסירות נפשו של '''ר' לייזר'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב בנימין זילברשטרום, [https://sinun770.org/זכרונות-וסיפורים-על-הרהח-ר-אליעזר-ננס/ זכרונות וסיפורים על הרה&quot;ח ר' אליעזר ננס ע&quot;ה] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר &quot;מעלה הרב ננס&quot; על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/לא-תקום-ולא-תזוע-אחרון-חביב/ לא תקום ולא תזוע • ר' שניאור חביב נפרד מר' לייזר] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ניימרק]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=773101 2025-06-04T19:22:13Z

<p>וייצמן: /* פטירתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br /> הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''), ([[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] - [[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר שני]] [[תשנ&quot;ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי{{הערה|שם=יחזקאל גולד|מפי יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרבי אמר לו אז כי &quot;כמו שלחרבו של פרעה לא הייתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך&quot;.<br /> <br /> כשניסה להתקבל ל[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] נתקל בקשיים שהערימו בפניו וועדות הבחינה בישיבה מפני הידיעה שהייתה לו בספרים חיצוניים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שכיהן כמנהל פועל אף סירב לקבל פרוטקציה מצד אביו של ר' אליעזר, לבסוף שאל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ר' אליעזר אם הוא מוכן להתמסר ל[[חסידות]] בכניסתו לתומכי תמימים ולשנות את חייו לגמרי, ר' אליעזר ענה בחיוב, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבלו לישיבה ואמר לו (באותה הזדמנות) שאל לו לחשוב לנסוע ל[[פריז]] כעת, אך בעתיד יווצר מצב בו ישהה שם. כעבור שנים הוא אכן קיבל הוראה מהרבי לבקר את אחותו ששהתה בפריז.<br /> <br /> זכה ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלחוֹ לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]]{{הערה|ראו גם הסיפור על שליחות ר&quot;א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ&quot;ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ, ע' 14-12..}}.<br /> <br /> נישא לרייזל, בת הרב [[אברהם אליהו ניימרק]].<br /> <br /> == תקופת מאסרו ==<br /> <br /> ב[[יחידות]] הראשונה, שנכנס ר' לייזר אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] דיבר איתו הרבי אודות [[מרדכי היהודי]] עליו נאמר 'לא יכרע ולא ישתחווה', אבל מתי נאמר 'וימלא המן חימה'? רק אחרי שהוא ראה ש'לא קם ולא זע ממנו'. הרבי דיבר איתו אז על האתגרים העומדים בפני החסידים ואמר לו, שהדרך היחידה להתמודד מול האיום הקומוניסטי האכזרי הוא הנהגה באופן של 'לא קם ולא זע'.<br /> <br /> קודם שעזב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רוסיה אחרי המאסר, על מנת שלא לשוב. ליוו את הרבי המוני חסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת. המוני חסידים נדחקו על הרציף, כאשר עלה הרבי לרכבת, עלה אחריו ר' לייזר, שהיה בחור צעיר וזריז, כדי לקבל מהרבי את ברכתו טרם ייסע. הרבי נעצר על המדרגות, ופנה אל ר' לייזר ושאל אותו &quot;אתה זוכר על מה דיברנו ביחידות הראשונה&quot;? ר' לייזר השיב בהנהון לחיוב. &quot;אם תקיים את מה שדיברנו, תזכה להגיע למקומך בארץ ישראל&quot;, בירך הרבי את ר' לייזר בברכה המיוחדת.<br /> <br /> בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ&quot;ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת &quot;חדרים&quot; לעשר שנים עבודת פרך ב[[סיביר]].<br /> <br /> גם שם המשיך למסור את נפשו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ואף על זקנו ופיאות ראשו.<br /> <br /> הסוהרים היו מכנים אותו בשם &quot;סובוטא&quot; על היותו עקשן על שמירת השבת.<br /> <br /> באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצה|מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.<br /> <br /> כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עברו עליו צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. &quot;לפי חשבוני&quot;, אמר פעם ר' לייזר, &quot;ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים&quot;.<br /> <br /> מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל הייתה האמונה בדברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br /> <br /> הוא נשלח למאסר בשנת [[תרצ&quot;ו]], בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט&quot;ו]] בהיותו בן 60.<br /> <br /> ==ירושלים==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם רעייתו שם קבעו מגוריהם ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ביתו היה אבן שואבת היה מתוועד והיה [[חסיד]] לדוגמה בעיני רבים, היה מספר זכרונות מימיו עברו ימי האור ב[[ליובאוויטש]] וימי החושך בגלות הקשה ב[[סיביר]].<br /> <br /> קירב רבים לחסידות [[חב&quot;ד]] ביניהם את הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> <br /> היה בידידות עם זקני החסידים כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]] והרב [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> ניהל את [[כולל חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל|ישראל]], יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וב[[בשורת הגאולה]], ואף הקפיד שבמניין שבביתו ינגנו [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> [[קובץ:מכתבלננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבי לר' לייזר]]<br /> זכה להיכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> על היחידות הראשונה שהיה אצל הרבי מספרים: לפניו המתין יהודי, שחזות פניו העידה שאין הוא בין המקורבים. ללא חתימת זקן, וגם הכיפה נראתה יותר לצורך כבוד האכסניה… היהודי נכנס, ור' לייזר הרגיש פיק ברכיים – עוד מספר דקות יזכה למימוש הציפייה רבת השנים. אך הדקות מתארכות, והיהודי שהה אצל הרבי 40 דקות, ורק לאחר מכן נכנס ר' אליעזר ליחידות. לאחר 7־9 דקות הוא חש שהיחידות הסתיימה, ואז פנה אל הרבי בשאלה: האיש שלפני, שהה כל כך הרבה זמן, ואני, לאחר שהמתנתי ב[[סיביר]] 20 שנה, זוכה ליחידות כל כך קצרה?! ענה לו הרבי: &quot;ער האט געדארפט הויבען&quot;, הוא היה צריך את זה כדי להתרומם!<br /> <br /> עוד מספרים, שפעם אמר לרבי שהוא אומר בתהלים (כפי מספר שנותיו) את פרק ע', ועל כך השיב לו הרבי &quot;השנים שישבת במחנות אינן נחשבות אצלי, אצלי זה נחשב פרק נ'..&quot;<br /> <br /> על אחת מהם כותב ביומנו הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] אור ליום ו', ערב יום-הכיפורים [[תשכ&quot;ז]]:<br /> <br /> &quot;אתמול נכנסו היהודים מרוסלאנד [=שיצאו לא מכבר מרוסיה]. גם נכנס ר' אליעזר ננס שי', וציווה לו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] להתוועד . . כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אמר לו בנוגע למה ששאל אודות עצה עבור כמה יהודים ברוסיה מה לעשות כדי שייצאו משם. והתשובה הייתה: 'מ'דארף גארניט טאהן, אז זיי וועלען די יאר אלע ארויסגיין, וויבאלד אז די יאהר איז דאך שנת 'הקהל', וועט זיין הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו''. [=לא לעשות דבר, בטח שהם ייצאו כולם השנה, כיוון ששנה זו היא שנת 'הקהל', יקויים הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו']. (היינו שהרבי הביע דעתו הידועה נגד ההפגנות להוצאת היהודים מרוסיה שלדעת הרבי היית מזיקה).<br /> <br /> &quot;כן איחל לו הרבי בריאות ואריכות ימים ושנים טובות יותר ויותר ('בעסער און נאך בעסער'). הנ&quot;ל מסר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מכתב מאביו ר' לוי'ק ז&quot;ל, שנמסר לו על ידי אחד מרוסיה&quot;.<br /> <br /> פעם התוועד ר' לייזר בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שנכתב בו שיפסיק לדבר, לכאורה היה זה מכיון שבאותה תקופה הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]] ב[[770]]{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]] שנכח שם.}}.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> [[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br /> כאשר היה ביחידות אמר [[הרבי]] בפעם הראשונה לאחר שיצא מ[[רוסיה]] הורה לו הרבי לכתוב את זכרונותיו.<br /> <br /> במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה דאז, הרב [[יהודה אלחרר]]. במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם &quot;מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס&quot; תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).<br /> <br /> כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] והרב מרדכי שיינר) בספר (2 כרכים) &quot;האיש שלא נכנע&quot;, הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] (&quot;סובוטא&quot;) ולשפות נוספות.<br /> <br /> לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות{{הערה|שם=יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> יש טענות על חלק מהסיפורים בספר שהם לא מדוייקים או שסיפר על עצמו, דברים שקרו אצל אחרים. כאשר שאלו את המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] על כך, השיב ר' מענדל (שבעצמו ישב 8 שנים במאסר): בזמן שאדם יושב בצינוק במצבים הנוראיים שהיו בסיביר, יכולה דעתו להשתבש עליו, ויתכן שר' לייזר טעה במספר מקומות. אבל על כללות הדברים והניסים שחוו במחנות העבודה אמר ר' מענדל, אני יכול להעיד שזה אמיתי.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> במשך שנות מגוריו ב[[ירושלים]] דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כאילו היה בנו.<br /> <br /> בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד&quot;ר ר' [[גדליה מזל]] עזרה רפואית רבה{{הערה|האיש שלא נכנע עמ' 10.}}.<br /> <br /> חי כמעט מאה שנה ונפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י&quot;ג אדר]] ב' [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]] ונטמן בבית העלמין שבהר הזיתים.<br /> <br /> לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הם הקדישו את רכושם ל&quot;[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]&quot;.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> [[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br /> ב[[חשון]] [[תשס&quot;ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב&quot;ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה &quot;מעלה הרב ננס&quot;. במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br /> <br /> כמו כן האולם התחתון של &quot;היכל מנחם - ירושלים&quot; נקרא על שמו.<br /> ==מציבתו==<br /> [[קובץ:אליעזר מצבתלייזרננס.jpg|מרכז|ממוזער|נוסח מציבתו]]<br /> <br /> על מצבת ר' אליעזר ננס נכתב: פ&quot;נ הרה&quot;ח התמים ר' אליעזר ננס ז&quot;ל ב&quot;ר מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה ע&quot;ה למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש נשיא דורנו עסק בהפצת תוה&quot;ק ברוסיא הסובייטית וע&quot;כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו&quot;ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ&quot;ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י&quot;ג אדר שני ה'תשנ&quot;ז בירושלים ת&quot;ו<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חסידים אנשי מעשה''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 115–120.<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''האיש שלא נכנע''', ע' 167–181.<br /> *[[מנחם מענדל ירוסלבסקי]], '''מול משטר האימה''' (3 חלקים) - על מסירות נפשו של '''ר' לייזר'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב בנימין זילברשטרום, [https://sinun770.org/זכרונות-וסיפורים-על-הרהח-ר-אליעזר-ננס/ זכרונות וסיפורים על הרה&quot;ח ר' אליעזר ננס ע&quot;ה] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר &quot;מעלה הרב ננס&quot; על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/לא-תקום-ולא-תזוע-אחרון-חביב/ לא תקום ולא תזוע • ר' שניאור חביב נפרד מר' לייזר] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ניימרק]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=561560 2022-08-23T02:03:25Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שדי חמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים חזקיה מדיני]]<br /> <br /> רבי '''חיים חזקיה מדיני''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ&quot;ג]] - [[כ&quot;ד בכסלו]] [[תרס&quot;ה]]), לעיתים מכונה '''החח&quot;מ'''. מחבר הספר '''שדי חמד''', רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים ושל [[חברון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים, לרב אליהו רפאל מדיני, ממשפחה וותיקה בירושלים, הוסמך להוראה כבר בגיל 13. עקב קשיים כלכליים היגר לקושטא ([[איסטנבול]]) ונתמנה ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]]. בשנת [[תרכ&quot;ו]] נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים ב[[רוסיה]] לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי &quot;שדי חמד&quot;. בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית בשנת [[תרל&quot;ח]], וכ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] לרפואתו הוסיפו לו את השם &quot;חיים&quot;.<br /> <br /> שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: &quot;רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בתמוז]] [[תרנ&quot;ט]] שב ל[[ארץ ישראל]], לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה &quot;שדי חמד&quot;. מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב&quot;ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו ומעיד עליו בספרו (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ&quot;ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת שאיפת עשן הנר של הבדלה: &quot;ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז&quot;ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר &quot;אח אח&quot; בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע&quot;א&quot;{{הערה|ראה ספר נפש חיים (לרב חיים פלאג'י מערכת צחוק) &quot;צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק&quot;}}.<br /> <br /> הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: &quot;עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה - ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי&quot;ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות ב[[גאולה]] האמיתית&quot;.<br /> <br /> הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו לאיש אלוהים בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד, ובלילה שלאחר הקבורה, התגנבו לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לפנותו לחצר [[מסגד]] סמוך. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה&quot;שדי חמד&quot;. <br /> <br /> על שמו בי&quot;ס יסודי ממלכתי-דתי ב[[מעלה אדומים]], ורחובות בערי הארץ.<br /> <br /> ===הערכת פועלו===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו, כך למשל מתאר הרבי את הערכת רבי חיים חזקיהו בעיני הרבי הרי&quot;צ: {{ציטוטון|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו&quot;ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים}}{{הערה|'''אגרות קודש''', מכתב מ[[ז' באדר א']] [[תש&quot;ח]].}}. בנוסף, שיטתו של הרב מדיני התקבלה בהערכה בחב&quot;ד, והרבי עודד את חסידיו, ללמוד בחיבוריו.<br /> <br /> ===ספרייתו===<br /> כשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי&quot;צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספרייתו]].<br /> <br /> לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות.<br /> <br /> הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}.<br /> <br /> == הדפסת ספרו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שדי חמד]]}}<br /> הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|ראה סקירה על הדפסת הספר בספר &quot;הוצאת ספרים קה&quot;ת&quot; עמ' 100-111.}} שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי&quot;שים).<br /> <br /> במכתב משנת [[תש&quot;ח]]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] להרבי, כרך ב', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/348&amp;search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 ע' שמח]}} אנו מוצאים מכתב מהרבי: כ&quot;ק מו&quot;ח הרבי רוצה להדפיס את כל השדי חמד בנייר וכריכה היותר יפים, ומטובו לחקור ולהודיע האפשריות והמחירים בזה.<br /> <br /> כשנה לאחר מכן חוזר הרבי וכותב שם כרך ג',{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/512&amp;search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 עמ' תקיג]}}: מאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי חמד כמו שנדפס מאז, עתה נגשנו להו&quot;ל הוצאה חדשה בכמה שינוים לשלמות הענין הננו מחפשים [[גוף]] כת&quot;י החח&quot;מ ז&quot;ל (לאו דוקא מהשד&quot;ח גופא) עלים אחדים לכה&quot;פ פרטים אדותו, נוסף על הנדפס בשד&quot;ח, תמונתו (זולת זו הנדפסת באוצר ישראל) וכיוצא בזה, ובטח יוכל לעזרני בזה כי בסוף ימיו הרי עלה החח&quot;מ ז&quot;ל ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו, ות&quot;ח מראש. והענין נחפז מפני כמה תנאים פה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''מכתב לחזקיהו''' - חדושים ו[[שו&quot;ת]] ([[איזמיר]], [[ה'תרכ&quot;ה]]).<br /> *'''אור לי''' - שו&quot;ת (איזמיר [[תרל&quot;א]]) - לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם. <br /> *'''שדי חמד''' - פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א&quot;ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר &quot;שדי חמד&quot; הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר &quot;שדי חמד&quot; הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. בעל שדי חמד מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים. למעט הספר &quot;פחד יצחק&quot; שנכתב 300 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות. <br /> *'''פקועות שדה''' - (ירושלים [[תר&quot;ס]]) תוספת ל&quot;שדי חמד&quot;.<br /> <br /> בקרים הדפיס גם &quot;בקשות&quot; ו&quot;נעים זמירות&quot;.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב#ביוגרפיה#עם ה&quot;שדי חמד&quot;|הרב אליעזרוב והשדי חמד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> *'''ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ&quot;א<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ספריו באתר [[HebrewBooks]]:<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/14146 שדי חמד]''', חלק ראשון<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/1643 אור לי]'''<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/14152 מכתב לחזקיהו]''', חלק ראשון {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/1393 חלק שני]<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/34605 פקעת שדה]'''<br /> ;אודותיו<br /> * שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65078 חשובי רבני חב&quot;ד בבית המדרש של השדי חמד]''', באתר חב&quot;ד אינפו, כ&quot;ד בחשון ה'תשע&quot;ב<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס&quot;ה]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99&diff=561559 2022-08-23T01:48:51Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי<br /> |תמונה=[[קובץ:החיד&quot;א.jpg|200px]]<br /> |כינוי=החיד&quot;א<br /> |תאריך לידה=[[תפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;א באדר]] [[תקס&quot;ו]]<br /> |רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד<br /> |חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]<br /> }}<br /> '''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד&quot;א''' ובפי חכמי דורו '''בכור אזולאי''') (ה'תפ&quot;ד - [[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד&quot;ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ&quot;ד. למד בישיבות &quot;יפאר ענוים&quot;, &quot;בית יעקב&quot; ו&quot;ישיבת המקובלים בבית א-ל&quot;. נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד&quot;ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והוא היה נודד בין ברחבי העולם בשביל כך. את מסעותיו תיעד בספרו &quot;מעגל טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]] וטמן בליבורנו. בשנת [[תשט&quot;ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.<br /> ==חיבוריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===הלכה, פרשנות, דרושים===<br /> *'''עבודת הקודש'''.<br /> *'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו&quot;ל מכתב יד בירושלים תש&quot;ג<br /> *'''זיכרון משה''' - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא &quot;זיכרון משה&quot;<br /> *'''דבש לפי''' - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א&quot;ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)<br /> *'''אהבת דוד''' - דרשות<br /> *'''שפה אחת''' - פירוש על הגדה של פסח<br /> *'''פתח עינים''' - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב<br /> *'''אחורי תרעא''' - פירוש על מסכת הוריות<br /> *'''בית מנוחה''' - סדר לימוד ליארצייט<br /> *'''מחזיק ברכה''' - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלי<br /> *'''כיסא דוד'''<br /> *'''כיסא רחמים''' - על מסכתות קטנות<br /> *'''מראית העין''' - חידושים ובאורים על הש&quot;ס<br /> *'''ככר לאדן'''<br /> *'''שיורי ברכה''' - תוספות לחיבור מחזיק ברכה<br /> *'''שמחת הרגל''' על הגדה של פסח<br /> *'''זרוע ימין''' - פרוש על מסכת אבות<br /> *'''ברכי יוסף''' - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד'''א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס<br /> *'''מורה באצבע''' - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה<br /> *'''ציפורן שמיר''' - מוסר, הנהגות ותפילות<br /> *'''קשר גודל'''' - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד&quot;א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו'''ת שלו או בספרו ברכי יוסף<br /> *'''כף אחת'''<br /> *'''יעיר אזן''' - על כללי הש&quot;ס<br /> *'''יוסף בסדר'''<br /> *'''סנסן ליאיר'''<br /> *'''שומר ישראל'''<br /> *'''לב דוד''' - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד&quot;א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.<br /> <br /> ===שו&quot;תים===<br /> *'''טוב עין'''<br /> *'''חיים שאל''' - ש&quot;ת בשני חלקים<br /> *'''יוסף אומץ''' - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.<br /> ===היסטוריה ===<br /> *'''שם הגדולים'''<br /> *'''זעיר שם''' - תוספות ל&quot;שם הגדולים&quot;, כולל גם פירוש על מדרש רבה<br /> *'''מעגל טוב''' - יומן מסע בשלשה חלקים.<br /> <br /> ===פירושים על תנ&quot;ך===<br /> *'''לחם מן השמים''' - פירושים על התורה<br /> *'''אהל יוסף''' - פירוש על תהלים<br /> *'''יוסף תהלות''' - פירוש על תהלים<br /> *'''חומת אנ&quot;ך''' - (יצא לאור: תקס&quot;ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ&quot;ך)<br /> ===ספרים ערוכים מכתביו===<br /> בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, &quot;סידור החיד&quot;א&quot; - החיד&quot;א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:<br /> *סידור החיד&quot;א - ליקוט מספרי החיד&quot;א הלכות ופירושים על התפילה.<br /> *פסקי סידור החיד&quot;א ריח ניחוח - 4 כרכים.<br /> *פרדס החיד&quot;א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.<br /> *תורת החיד&quot;א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד&quot;א 5 כרכים.<br /> *אגרות והסכמות רבינו חיד&quot;א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד&quot;א בני ברק, תשס&quot;ו<br /> }}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> פסקיו ודבריו של החיד&quot;א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאנו]].<br /> <br /> [[הרבי]] ציטט מספר פעמים את דבריו של החיד&quot;א{{הערה|ב&quot;מדבר קדמות&quot;, מערכת ק', אות ט&quot;ז.}} בנוגע לחשיבותה והמעלה של ה[[ציפייה לגאולה]], שעצם הציפייה מקרבת את [[ביאת משיח]], וביקש לפרסם דברים אלו{{הערה|שם=גאולה}}.<br /> <br /> בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד&quot;א: &quot;שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד&quot;א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו&quot;ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'&quot;. בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד&quot;א היה [[שד&quot;ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו&quot;ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] &quot;[[עשה כאן ארץ ישראל]]&quot;, ובהזדמנות נוספת: &quot;שמביאים כמה הלכות בשמו, מספרו שו&quot;ת חיים שאל וכיו&quot;ב, וכמו כן מביאים בשמו עניינים השייכים לפנימיות התורה, סודות התורה&quot;{{הערה|שם=גאולה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= ש&quot;פ האזינו תשמ&quot;ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&amp;st=&amp;pgnum=541&amp;hilite= ז' מרחשון תשמ&quot;ו].}}.<br /> ==הנצחתו==<br /> על שמו [[רחוב החיד&quot;א]] בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, ועוד ערים בישראל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית לרחל בת הרב משה הלוי מפיזה.<br /> *בנו, ר' אברהם ישעיה אזולאי<br /> *בנו, ר' אברהם אזולאי<br /> *ביתו, שרה.<br /> *ביתו, שמחה פארדו.<br /> *ביתו, קרלה.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99&diff=561558 2022-08-23T01:46:44Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי<br /> |תמונה=[[קובץ:החיד&quot;א.jpg|200px]]<br /> |כינוי=החיד&quot;א<br /> |תאריך לידה=[[תפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;א באדר]] [[תקס&quot;ו]]<br /> |רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד<br /> |חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]<br /> }}<br /> '''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד&quot;א''' ובפי חכמי דורו '''בכור אזולאי''') (ה'תפ&quot;ד - [[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד&quot;ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ&quot;ד. למד בישיבות &quot;יפאר ענוים&quot;, &quot;בית יעקב&quot; ו&quot;ישיבת המקובלים בבית א-ל&quot;. נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד&quot;ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והוא היה נודד בין ברחבי העולם בשביל כך. את מסעותיו תיעד בספרו &quot;מעגל טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]] וטמן בליבורנו. בשנת [[תשט&quot;ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.<br /> ==חיבוריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===הלכה, פרשנות, דרושים===<br /> *'''עבודת הקודש'''.<br /> *'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו&quot;ל מכתב יד בירושלים תש&quot;ג<br /> *'''זיכרון משה''' - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא &quot;זיכרון משה&quot;<br /> *'''דבש לפי''' - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א&quot;ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)<br /> *'''אהבת דוד''' - דרשות<br /> *'''שפה אחת''' - פירוש על הגדה של פסח<br /> *'''פתח עינים''' - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב<br /> *'''אחורי תרעא''' - פירוש על מסכת הוריות<br /> *'''בית מנוחה''' - סדר לימוד ליארצייט<br /> *'''מחזיק ברכה''' - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלי<br /> *'''כיסא דוד'''<br /> *'''כיסא רחמים''' - על מסכתות קטנות<br /> *'''מראית העין''' - חידושים ובאורים על הש&quot;ס<br /> *'''ככר לאדן'''<br /> *'''שיורי ברכה''' - תוספות לחיבור מחזיק ברכה<br /> *'''שמחת הרגל''' על הגדה של פסח<br /> *'''זרוע ימין''' - פרוש על מסכת אבות<br /> *'''ברכי יוסף''' - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד'''א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס<br /> *'''מורה באצבע''' - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה<br /> *'''ציפורן שמיר''' - מוסר, הנהגות ותפילות<br /> *'''קשר גודל'''' - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד&quot;א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו'''ת שלו או בספרו ברכי יוסף<br /> *'''כף אחת'''<br /> *'''יעיר אזן''' - על כללי הש&quot;ס<br /> *'''יוסף בסדר'''<br /> *'''סנסן ליאיר'''<br /> *'''שומר ישראל'''<br /> *'''לב דוד''' - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד&quot;א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.<br /> <br /> ===שו&quot;תים===<br /> *'''טוב עין'''<br /> *'''חיים שאל''' - ש&quot;ת בשני חלקים<br /> *'''יוסף אומץ''' - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.<br /> ===היסטוריה ===<br /> *'''שם הגדולים'''<br /> *'''זעיר שם''' - תוספות ל&quot;שם הגדולים&quot;, כולל גם פירוש על מדרש רבה<br /> *'''מעגל טוב''' - יומן מסע בשלשה חלקים.<br /> <br /> ===פירושים על תנ&quot;ך===<br /> *'''לחם מן השמים''' - פירושים על התורה<br /> *'''אהל יוסף''' - פירוש על תהלים<br /> *'''יוסף תהלות''' - פירוש על תהלים<br /> *'''חומת אנ&quot;ך''' - (יצא לאור: תקס&quot;ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ&quot;ך)<br /> ===ספרים ערוכים מכתביו===<br /> בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, &quot;סידור החיד&quot;א&quot; - החיד&quot;א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:<br /> *סידור החיד&quot;א - ליקוט מספרי החיד&quot;א הלכות ופירושים על התפילה.<br /> *פסקי סידור החיד&quot;א ריח ניחוח - 4 כרכים.<br /> *פרדס החיד&quot;א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.<br /> *תורת החיד&quot;א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד&quot;א 5 כרכים.<br /> *אגרות והסכמות רבינו חיד&quot;א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד&quot;א בני ברק, תשס&quot;ו<br /> }}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> פסקיו ודבריו של החיד&quot;א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאנו]].<br /> <br /> [[הרבי]] ציטט מספר פעמים את דבריו של החיד&quot;א{{הערה|ב&quot;מדבר קדמות&quot;, מערכת ק', אות ט&quot;ז.}} בנוגע לחשיבותה והמעלה של ה[[ציפייה לגאולה]], שעצם הציפייה מקרבת את [[ביאת משיח]], וביקש לפרסם דברים אלו{{הערה|שם=גאולה}}.<br /> <br /> בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד&quot;א: &quot;שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד&quot;א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו&quot;ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'&quot;. בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד&quot;א היה [[שד&quot;ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו&quot;ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] &quot;[[עשה כאן ארץ ישראל]]&quot;, ובהזדמנות נוספת: &quot;שמביאים כמה הלכות בשמו, מספרו שו&quot;ת חיים שאל וכיו&quot;ב, וכמו כן מביאים בשמו עניינים השייכים לפנימיות התורה, סודות התורה&quot;{{הערה|שם=גאולה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= ש&quot;פ האזינו תשמ&quot;ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&amp;st=&amp;pgnum=541&amp;hilite= ז' מרחשון תשמ&quot;ו].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית לרחל בת הרב משה הלוי מפיזה.<br /> *בנו, ר' אברהם ישעיה אזולאי<br /> *בנו, ר' אברהם אזולאי<br /> *ביתו, שרה.<br /> *ביתו, שמחה פארדו.<br /> *ביתו, קרלה.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99&diff=561557 2022-08-23T01:45:23Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי<br /> |תמונה=[[קובץ:החיד&quot;א.jpg|200px]]<br /> |כינוי=החיד&quot;א<br /> |תאריך לידה=[[תפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;א באדר]] [[תקס&quot;ו]]<br /> |רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד<br /> |חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]<br /> }}<br /> '''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד&quot;א''' ובפי חכמי דורו '''בכור אזולאי''') (ה'תפ&quot;ד - [[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד&quot;ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ&quot;ד. למד בישיבות &quot;יפאר ענוים&quot;, &quot;בית יעקב&quot; ו&quot;ישיבת המקובלים בבית א-ל&quot;. נישא עם רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד&quot;ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והוא היה נודד בין ברחבי העולם בשביל כך. את מסעותיו תיעד בספרו &quot;מעגל טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]] וטמן בליבורנו. בשנת [[תשט&quot;ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.<br /> ==חיבוריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===הלכה, פרשנות, דרושים===<br /> <br /> *'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו&quot;ל מכתב יד בירושלים תש&quot;ג<br /> *'''זיכרון משה''' - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא &quot;זיכרון משה&quot;<br /> *'''דבש לפי''' - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א&quot;ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)<br /> *'''אהבת דוד''' - דרשות<br /> *'''שפה אחת''' - פירוש על הגדה של פסח<br /> *'''פתח עינים''' - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב<br /> *'''אחורי תרעא''' - פירוש על מסכת הוריות<br /> *'''בית מנוחה''' - סדר לימוד ליארצייט<br /> *'''מחזיק ברכה''' - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלי<br /> *'''כיסא דוד'''<br /> *'''כיסא רחמים''' - על מסכתות קטנות<br /> *'''מראית העין''' - חידושים ובאורים על הש&quot;ס<br /> *'''ככר לאדן'''<br /> *'''שיורי ברכה''' - תוספות לחיבור מחזיק ברכה<br /> *'''שמחת הרגל''' על הגדה של פסח<br /> *'''זרוע ימין''' - פרוש על מסכת אבות<br /> *'''ברכי יוסף''' - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד'''א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס<br /> *'''מורה באצבע''' - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה<br /> *'''ציפורן שמיר''' - מוסר, הנהגות ותפילות<br /> *'''קשר גודל'''' - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד&quot;א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו'''ת שלו או בספרו ברכי יוסף<br /> *'''כף אחת'''<br /> *'''יעיר אזן''' - על כללי הש&quot;ס<br /> *'''יוסף בסדר'''<br /> *'''סנסן ליאיר'''<br /> *'''שומר ישראל'''<br /> *'''לב דוד''' - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד&quot;א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.<br /> <br /> ===שו&quot;תים===<br /> *'''טוב עין'''<br /> *'''חיים שאל''' - ש&quot;ת בשני חלקים<br /> *'''יוסף אומץ''' - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.<br /> ===היסטוריה ===<br /> *'''שם הגדולים'''<br /> *'''זעיר שם''' - תוספות ל&quot;שם הגדולים&quot;, כולל גם פירוש על מדרש רבה<br /> *'''מעגל טוב''' - יומן מסע בשלשה חלקים.<br /> <br /> ===פירושים על תנ&quot;ך===<br /> *'''לחם מן השמים''' - פירושים על התורה<br /> *'''אהל יוסף''' - פירוש על תהלים<br /> *'''יוסף תהלות''' - פירוש על תהלים<br /> *'''חומת אנ&quot;ך''' - (יצא לאור: תקס&quot;ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ&quot;ך)<br /> ===ספרים ערוכים מכתביו===<br /> בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, &quot;סידור החיד&quot;א&quot; - החיד&quot;א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:<br /> *סידור החיד&quot;א - ליקוט מספרי החיד&quot;א הלכות ופירושים על התפילה.<br /> *פסקי סידור החיד&quot;א ריח ניחוח - 4 כרכים.<br /> *פרדס החיד&quot;א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.<br /> *תורת החיד&quot;א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד&quot;א 5 כרכים.<br /> *אגרות והסכמות רבינו חיד&quot;א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד&quot;א בני ברק, תשס&quot;ו<br /> }}<br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> פסקיו ודבריו של החיד&quot;א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאנו]].<br /> <br /> [[הרבי]] ציטט מספר פעמים את דבריו של החיד&quot;א{{הערה|ב&quot;מדבר קדמות&quot;, מערכת ק', אות ט&quot;ז.}} בנוגע לחשיבותה והמעלה של ה[[ציפייה לגאולה]], שעצם הציפייה מקרבת את [[ביאת משיח]], וביקש לפרסם דברים אלו{{הערה|שם=גאולה}}.<br /> <br /> בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד&quot;א: &quot;שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד&quot;א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו&quot;ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'&quot;. בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד&quot;א היה [[שד&quot;ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו&quot;ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] &quot;[[עשה כאן ארץ ישראל]]&quot;, ובהזדמנות נוספת: &quot;שמביאים כמה הלכות בשמו, מספרו שו&quot;ת חיים שאל וכיו&quot;ב, וכמו כן מביאים בשמו עניינים השייכים לפנימיות התורה, סודות התורה&quot;{{הערה|שם=גאולה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&amp;st=&amp;pgnum=161&amp;hilite= ש&quot;פ האזינו תשמ&quot;ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&amp;st=&amp;pgnum=541&amp;hilite= ז' מרחשון תשמ&quot;ו].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית לרחל בת הרב משה הלוי מפיזה.<br /> *בנו, ר' אברהם ישעיה אזולאי<br /> *בנו, ר' אברהם אזולאי<br /> *ביתו, שרה.<br /> *ביתו, שמחה פארדו.<br /> *ביתו, קרלה.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=561556 2022-08-23T01:38:06Z

<p>וייצמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br /> '''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ&quot;ב]] – [[כ&quot;ח בניסן]] [[תשס&quot;ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד&quot;צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו&quot;ת]] &quot;דברי משה&quot; ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] &quot;דברי חיים – טשאקאווא&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו&quot;ר]] מטשאקווא צאצא ל[[חיים הלברשטאם|הדברי חיים]] מצאנז ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי&quot;ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br /> <br /> נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב&quot;ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב&quot;ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת &quot;[[בית יוסף צבי]]&quot; של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ&quot;ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת &quot;דברי חיים&quot; – טשאקאווא.<br /> <br /> הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל, דרכו עברו מליוני שקלים לחסד ולצדקה. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br /> <br /> הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br /> <br /> ב-[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשס&quot;ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br /> <br /> ==משמשיו בקודש==<br /> *הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br /> *הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br /> <br /> באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br /> <br /> הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br /> <br /> הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br /> * בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד&quot;ק טשאקאווא בארצות הברית<br /> * בנו הרב יעקב דוד, מו&quot;ץ בעדה החרדית בירושלים <br /> * חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ&quot;ה<br /> * חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת &quot;היכל אהרן&quot; ב[[שכונת אחווה]]<br /> * בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br /> * חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו&quot;ר מדעעש]] בירושלים <br /> * חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]<br /> * קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע&quot;י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע&quot;ב. רפב עמ').<br /> * '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, (מכון יד הרמ&quot;ה), ירושלים.<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 138-139.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=561555 2022-08-23T01:37:40Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br /> '''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ&quot;ב]] – [[כ&quot;ח בניסן]] [[תשס&quot;ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד&quot;צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו&quot;ת]] &quot;דברי משה&quot; ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] &quot;דברי חיים – טשאקאווא&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו&quot;ר]] מטשאקווא צאצא ל[[הדברי חיים]] מצאנ ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי&quot;ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br /> <br /> נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב&quot;ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב&quot;ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת &quot;[[בית יוסף צבי]]&quot; של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ&quot;ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת &quot;דברי חיים&quot; – טשאקאווא.<br /> <br /> הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל, דרכו עברו מליוני שקלים לחסד ולצדקה. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br /> <br /> הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br /> <br /> ב-[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשס&quot;ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br /> <br /> ==משמשיו בקודש==<br /> *הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br /> *הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br /> <br /> באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br /> <br /> הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br /> <br /> הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br /> * בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד&quot;ק טשאקאווא בארצות הברית<br /> * בנו הרב יעקב דוד, מו&quot;ץ בעדה החרדית בירושלים <br /> * חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ&quot;ה<br /> * חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת &quot;היכל אהרן&quot; ב[[שכונת אחווה]]<br /> * בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br /> * חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו&quot;ר מדעעש]] בירושלים <br /> * חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]<br /> * קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע&quot;י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע&quot;ב. רפב עמ').<br /> * '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, (מכון יד הרמ&quot;ה), ירושלים.<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 138-139.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=561554 2022-08-23T01:31:03Z

<p>וייצמן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br /> הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''), ([[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] - [[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר שני]] [[תשנ&quot;ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br /> <br /> נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי{{הערה|שם=יחזקאל גולד|מפי יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרבי אמר לו אז כי &quot;כמו שלחרבו של פרעה לא הייתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך&quot;.<br /> <br /> למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> זכה ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלחו לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]].<br /> <br /> == תקופת מאסרו ==<br /> <br /> ב[[יחידות]] הראשונה, שנכנס ר' לייזר אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] דיבר איתו הרבי אודות [[מרדכי היהודי]] עליו נאמר 'לא יכרע ולא ישתחווה', אבל מתי נאמר 'וימלא המן חימה'? רק אחרי שהוא ראה ש'לא קם ולא זע ממנו'. הרבי דיבר איתו אז על האתגרים העומדים בפני החסידים ואמר לו, שהדרך היחידה להתמודד מול האיום הקומוניסטי האכזרי הוא הנהגה באופן של 'לא קם ולא זע'.<br /> <br /> קודם שעזב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רוסיה אחרי המאסר, על מנת שלא לשוב. ליוו את הרבי המוני חסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת. המוני חסידים נדחקו על הרציף, כאשר עלה הרבי לרכבת, עלה אחריו ר' לייזר, שהיה בחור צעיר וזריז, כדי לקבל מהרבי את ברכתו טרם ייסע. הרבי נעצר על המדרגות, ופנה אל ר' לייזר ושאל אותו &quot;אתה זוכר על מה דיברנו ביחידות הראשונה&quot;? ר' לייזר השיב בהנהון לחיוב. &quot;אם תקיים את מה שדיברנו, תזכה להגיע למקומך בארץ ישראל&quot;, בירך הרבי את ר' לייזר בברכה המיוחדת.<br /> <br /> בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ&quot;ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת &quot;חדרים&quot; לעשר שנים עבודת פרך ב[[סיביר]].<br /> <br /> גם שם המשיך למסור את נפשו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ואף על זקנו ופיאות ראשו.<br /> <br /> הסוהרים היו מכנים אותו בשם &quot;סובוטא&quot; על היותו עקשן על שמירת השבת.<br /> <br /> באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.<br /> <br /> כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עברו עליו צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. &quot;לפי חשבוני&quot;, אמר פעם ר' לייזר, &quot;ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים&quot;.<br /> <br /> מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל הייתה האמונה בדברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br /> <br /> הוא נשלח למאסר בשנת [[תרצ&quot;ו]], בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט&quot;ו]] בהיותו בן 60.<br /> <br /> ==ירושלים==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם רעייתו שם קבעו מגוריהם ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ביתו היה אבן שואבת היה מתוועד והיה [[חסיד]] לדוגמה בעיני רבים, היה מספר זכרונות מימיו עברו ימי האור ב[[ליובאוויטש]] וימי החושך בגלות הקשה ב[[סיביר]].<br /> <br /> קירב רבים לחסידות [[חב&quot;ד]] ביניהם את הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> <br /> היה בידידות עם זקני החסידים כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]] והרב [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> ניהל את [[כולל חב&quot;ד]] ב[[ישראל]], יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> [[קובץ:מכתבלננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבי לר' לייזר]]<br /> זכה להיכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> <br /> על היחידות הראשונה שהיה מספרים: לפניו המתין יהודי, שחזות פניו העידה שאין הוא בין המקורבים. ללא חתימת זקן, וגם הכיפה נראתה יותר לצורך כבוד האכסניה… היהודי נכנס, ור' לייזר ננס הרגיש פיק ברכיים – עוד מספר דקות יזכה למימוש הציפייה רבת השנים. אך הדקות מתארכות, והיהודי שהה אצל הרבי 40 דקות שלמות, ורק אחר כך נכנס ר' אליעזר ננס ליחידות. לאחר 7־9 דקות הוא חש שהיחידות הסתיימה, ואז פנה אל הרבי בשאלה: האיש שלפני שהה כל כך הרבה זמן בפנים, ואני, לאחר שהמתנתי ב[[סיביר]] 20 שנה, זוכה ליחידות כל כך קצרה?! ענה לו הרבי: &quot;ער האט געדארפט הויבען&quot;, הוא היה צריך את זה כדי להתרומם!<br /> <br /> עוד מספרים, שפעם אמר לרבי שאומר כפי מספר שנותיו את פרק ע' בתהלים, ועל כך השיב לו הרבי &quot;השנים שישבת במחנות אינן נחשבות אצלי, אצלי זה נחשב פרק נ'..&quot;<br /> <br /> על אחת מהם כותב ביומנו הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] אור ליום ו', ערב יום-הכיפורים [[תשכ&quot;ז]]:<br /> <br /> &quot;אתמול נכנסו היהודים מרוסלאנד [=שיצאו לא מכבר מרוסיה]. גם נכנס ר' אליעזר ננס שי', וציווה לו כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להתוועד . . כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אמר לו בנוגע למה ששאל אודות עצה עבור כמה יהודים ברוסיה מה לעשות כדי שייצאו משם. והתשובה הייתה: 'מ'דארף גארניט טאהן, אז זיי וועלען די יאר אלע ארויסגיין, וויבאלד אז די יאהר איז דאך שנת 'הקהל', וועט זיין הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו''. [=לא לעשות דבר, בטח שהם ייצאו כולם השנה, כיוון ששנה זו היא שנת 'הקהל', יקויים הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו']. (היינו שהרבי הביע דעתו הידועה נגד ההפגנות להוצאת היהודים מרוסיה שלדעת הרבי היית מזיקה).<br /> <br /> &quot;כן איחל לו הרבי בריאות ואריכות ימים ושנים טובות יותר ויותר ('בעסער און נאך בעסער'). הנ&quot;ל מסר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מכתב מאביו ר' לוי'ק ז&quot;ל, שנמסר לו על ידי אחד מרוסיה&quot;.<br /> <br /> פעם התוועד בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר של הרבי [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שהיה כתוב בו שיפסיק לדבר, לכאורה זה היה בגלל שבאותה תקופה ב [[770]] הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|מפי הר&quot;נ שפירא. שהיה נוכח בשעת מעשה}}.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> כאשר היה ביחידות אמר [[הרבי]] בפעם הראשונה לאחר שיצא מ[[רוסיה]] הורה לו הרבי לכתוב את זכרונותיו.<br /> <br /> במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה, דאז הרב [[יהודה אלחרר]] במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם &quot;מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס&quot; תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).<br /> <br /> כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] וה[[רב]] מרדכי שיינר) בספר (2 כרכים) &quot;האיש שלא נכנע&quot;, הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] (&quot;סובוטא&quot;) ולשפות נוספות.<br /> <br /> לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות{{הערה|שם=יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> יש טענות על חלק מהסיפורים בספר שהם לא מדוייקים או שסיפר על עצמו, דברים שקרו אצל אחרים. כאשר שאלו את המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] על כך, השיב ר' מענדל (שבעצמו ישב 8 שנים במאסר): בזמן שאדם יושב בצינוק במצבים הנוראיים שהיו בסיביר, יכולה דעתו להשתבש עליו, ויתכן שר' לייזר טעה במספר מקומות. אבל על כללות הדברים והניסים שחוו במחנות העבודה אמר ר' מענדל, אני יכול להעיד שזה אמיתי.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:אליעזר מצבתלייזרננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת ר' אליעזר ננס עליה נכתב: '''פ&quot;נ הרה&quot;ח התמים ר' אליעזר ננס ז&quot;ל ב&quot;ר מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה ע&quot;ה למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ&quot;ק אדמו&quot;ר והרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש נשיא דורנו עסק בהפצת תוה&quot;ק ברוסיא הסובייטית וע&quot;כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו&quot;ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ&quot;ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י&quot;ג אדר שני ה'תשנ&quot;ז בירושלים ת&quot;ו''']]<br /> במשך שנות מגוריו ב[[ירושלים]] דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כאילו היה בנו.<br /> <br /> בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד&quot;ר ר' [[גדליה מזל]] עזרה רפואית רבה{{הערה|האיש שלא נכנע עמ' 10.}}.<br /> <br /> חי כמעט מאה שנה ונפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י&quot;ג אדר]] ב' [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]] ונטמן בבית העלמין שבהר הזיתים.<br /> <br /> לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הקדישו את רכושם ל&quot;[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]&quot;.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> [[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br /> ב[[חשון]] [[תשס&quot;ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב&quot;ד]] ו[[מוסדות תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב&quot;ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה &quot;מעלה הרב ננס&quot;. במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br /> <br /> כמו כן האולם התחתון של &quot;היכל מנחם - ירושלים&quot; נקרא על שמו.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האיש שלא נכנע''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 115-120.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 167-181.<br /> *מנחם מענדל ירוסלבסקי, '''מול משטר האימה''' (3 חלקים) - על מסירות נפשו של ר' [[לייזר ננס]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר &quot;מעלה הרב ננס&quot; על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/לא-תקום-ולא-תזוע-אחרון-חביב/ לא תקום ולא תזוע • ר' שניאור חביב נפרד מר' לייזר] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=561553 2022-08-23T01:30:50Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br /> הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''), ([[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] - [[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר שני]] [[תשנ&quot;ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br /> <br /> נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי{{הערה|שם=יחזקאל גולד|מפי יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרבי אמר לו אז כי &quot;כמו שלחרבו של פרעה לא הייתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך&quot;.<br /> <br /> למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> זכה ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלחו לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]].<br /> <br /> == תקופת מאסרו ==<br /> <br /> ב[[יחידות]] הראשונה, שנכנס ר' לייזר אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] דיבר איתו הרבי אודות [[מרדכי היהודי]] עליו נאמר 'לא יכרע ולא ישתחווה', אבל מתי נאמר 'וימלא המן חימה'? רק אחרי שהוא ראה ש'לא קם ולא זע ממנו'. הרבי דיבר איתו אז על האתגרים העומדים בפני החסידים ואמר לו, שהדרך היחידה להתמודד מול האיום הקומוניסטי האכזרי הוא הנהגה באופן של 'לא קם ולא זע'.<br /> <br /> קודם שעזב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רוסיה אחרי המאסר, על מנת שלא לשוב. ליוו את הרבי המוני חסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת. המוני חסידים נדחקו על הרציף, כאשר עלה הרבי לרכבת, עלה אחריו ר' לייזר, שהיה בחור צעיר וזריז, כדי לקבל מהרבי את ברכתו טרם ייסע. הרבי נעצר על המדרגות, ופנה אל ר' לייזר ושאל אותו &quot;אתה זוכר על מה דיברנו ביחידות הראשונה&quot;? ר' לייזר השיב בהנהון לחיוב. &quot;אם תקיים את מה שדיברנו, תזכה להגיע למקומך בארץ ישראל&quot;, בירך הרבי את ר' לייזר בברכה המיוחדת.<br /> <br /> בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ&quot;ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת &quot;חדרים&quot; לעשר שנים עבודת פרך ב[[סיביר]].<br /> <br /> גם שם המשיך למסור את נפשו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ואף על זקנו ופיאות ראשו.<br /> <br /> הסוהרים היו מכנים אותו בשם &quot;סובוטא&quot; על היותו עקשן על שמירת השבת.<br /> <br /> באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.<br /> <br /> כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עברו עליו צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. &quot;לפי חשבוני&quot;, אמר פעם ר' לייזר, &quot;ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים&quot;.<br /> <br /> מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל הייתה האמונה בדברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br /> <br /> הוא נשלח למאסר בשנת [[תרצ&quot;ו]], בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט&quot;ו]] בהיותו בן 60.<br /> <br /> ==ירושלים==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם רעייתו שם קבעו מגוריהם ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ביתו היה אבן שואבת היה מתוועד והיה [[חסיד]] לדוגמה בעיני רבים, היה מספר זכרונות מימיו עברו ימי האור ב[[ליובאוויטש]] וימי החושך בגלות הקשה ב[[סיביר]].<br /> <br /> קירב רבים לחסידות [[חב&quot;ד]] ביניהם את הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> <br /> היה בידידות עם זקני החסידים כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]] והרב [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> ניהל את [[כולל חב&quot;ד]] ב[[ישראל]], יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> [[קובץ:מכתבלננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבי לר' לייזר]]<br /> זכה להיכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> <br /> על היחידות הראשונה שהיה מספרים: לפניו המתין יהודי, שחזות פניו העידה שאין הוא בין המקורבים. ללא חתימת זקן, וגם הכיפה נראתה יותר לצורך כבוד האכסניה… היהודי נכנס, ור' לייזר ננס הרגיש פיק ברכיים – עוד מספר דקות יזכה למימוש הציפייה רבת השנים. אך הדקות מתארכות, והיהודי שהה אצל הרבי 40 דקות שלמות, ורק אחר כך נכנס ר' אליעזר ננס ליחידות. לאחר 7־9 דקות הוא חש שהיחידות הסתיימה, ואז פנה אל הרבי בשאלה: האיש שלפני שהה כל כך הרבה זמן בפנים, ואני, לאחר שהמתנתי ב[[סיביר]] 20 שנה, זוכה ליחידות כל כך קצרה?! ענה לו הרבי: &quot;ער האט געדארפט הויבען&quot;, הוא היה צריך את זה כדי להתרומם!<br /> <br /> עוד מספרים, שפעם אמר לרבי שאומר כפי מספר שנותיו את פרק ע' בתהלים, ועל כך השיב לו הרבי &quot;השנים שישבת במחנות אינן נחשבות אצלי, אצלי זה נחשב פרק נ'..&quot;<br /> <br /> על אחת מהם כותב ביומנו הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] אור ליום ו', ערב יום-הכיפורים [[תשכ&quot;ז]]:<br /> <br /> &quot;אתמול נכנסו היהודים מרוסלאנד [=שיצאו לא מכבר מרוסיה]. גם נכנס ר' אליעזר ננס שי', וציווה לו כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להתוועד . . כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אמר לו בנוגע למה ששאל אודות עצה עבור כמה יהודים ברוסיה מה לעשות כדי שייצאו משם. והתשובה הייתה: 'מ'דארף גארניט טאהן, אז זיי וועלען די יאר אלע ארויסגיין, וויבאלד אז די יאהר איז דאך שנת 'הקהל', וועט זיין הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו''. [=לא לעשות דבר, בטח שהם ייצאו כולם השנה, כיוון ששנה זו היא שנת 'הקהל', יקויים הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו']. (היינו שהרבי הביע דעתו הידועה נגד ההפגנות להוצאת היהודים מרוסיה שלדעת הרבי היית מזיקה).<br /> <br /> &quot;כן איחל לו הרבי בריאות ואריכות ימים ושנים טובות יותר ויותר ('בעסער און נאך בעסער'). הנ&quot;ל מסר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מכתב מאביו ר' לוי'ק ז&quot;ל, שנמסר לו על ידי אחד מרוסיה&quot;.<br /> <br /> פעם התוועד בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר של הרבי [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שהיה כתוב בו שיפסיק לדבר, לכאורה זה היה בגלל שבאותה תקופה ב [[770]] הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|מפי הר&quot;נ שפירא. שהיה נוכח בשעת מעשה}}.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> כאשר היה ביחידות אמר [[הרבי]] בפעם הראשונה לאחר שיצא מ[[רוסיה]] הורה לו הרבי לכתוב את זכרונותיו.<br /> <br /> במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה, דאז הרב [[יהודה אלחרר]] במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם &quot;מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס&quot; תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).<br /> <br /> כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] וה[[רב]] מרדכי שיינר) בספר (2 כרכים) &quot;האיש שלא נכנע&quot;, הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] (&quot;סובוטא&quot;) ולשפות נוספות.<br /> <br /> לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות{{הערה|שם=יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> יש טענות על חלק מהסיפורים בספר שהם לא מדוייקים או שסיפר על עצמו, דברים שקרו אצל אחרים. כאשר שאלו את המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] על כך, השיב ר' מענדל (שבעצמו ישב 8 שנים במאסר): בזמן שאדם יושב בצינוק במצבים הנוראיים שהיו בסיביר, יכולה דעתו להשתבש עליו, ויתכן שר' לייזר טעה במספר מקומות. אבל על כללות הדברים והניסים שחוו במחנות העבודה אמר ר' מענדל, אני יכול להעיד שזה אמיתי.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:אליעזר מצבתלייזרננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת ר' אליעזר ננס עליה נכתב: '''פ&quot;נ הרה&quot;ח התמים ר' אליעזר ננס ז&quot;ל ב&quot;ר מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה ע&quot;ה למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ&quot;ק אדמו&quot;ר והרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש נשיא דורנו עסק בהפצת תוה&quot;ק ברוסיא הסובייטית וע&quot;כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו&quot;ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ&quot;ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י&quot;ג אדר שני ה'תשנ&quot;ז בירושלים ת&quot;ו''']]<br /> במשך שנות מגוריו ב[[ירושלים]] דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כאילו היה בנו.<br /> <br /> בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד&quot;ר ר' [[גדליה מזל]] עזרה רפואית רבה{{הערה|האיש שלא נכנע עמ' 10.}}.<br /> <br /> חי כמעט מאה שנה ונפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י&quot;ג אדר]] ב' [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]] ונטמן בבית העלמין שבהר הזיתים.<br /> <br /> לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הקדישו את רכושם ל&quot;[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]&quot;.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> [[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br /> ב[[חשון]] [[תשס&quot;ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב&quot;ד]] ו[[מוסדות תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב&quot;ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה &quot;מעלה הרב ננס&quot;. במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br /> <br /> כמו כן האולם התחתון של &quot;היכל מנחם - ירושלים&quot; נקרא על שמו.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האיש שלא נכנע''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 115-120.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 167-181.<br /> *מנחם מענדל ירוסלבסקי, '''מול משטר האימה''' (3 חלקים) - על מסירות נפשו של ר' [[לייזר ננס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר &quot;מעלה הרב ננס&quot; על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/לא-תקום-ולא-תזוע-אחרון-חביב/ לא תקום ולא תזוע • ר' שניאור חביב נפרד מר' לייזר] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%A0%D7%A1&diff=561552 2022-08-23T01:30:17Z

<p>וייצמן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]<br /> הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''), ([[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] - [[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר שני]] [[תשנ&quot;ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב&quot;ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]<br /> <br /> נולד ב[[שבת קודש]] [[ה' סיון]] [[תרנ&quot;ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי{{הערה|שם=יחזקאל גולד|מפי יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הרבי אמר לו אז כי &quot;כמו שלחרבו של פרעה לא הייתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך&quot;.<br /> <br /> למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> זכה ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלחו לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]].<br /> <br /> == תקופת מאסרו ==<br /> <br /> ב[[יחידות]] הראשונה, שנכנס ר' לייזר אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] דיבר איתו הרבי אודות [[מרדכי היהודי]] עליו נאמר 'לא יכרע ולא ישתחווה', אבל מתי נאמר 'וימלא המן חימה'? רק אחרי שהוא ראה ש'לא קם ולא זע ממנו'. הרבי דיבר איתו אז על האתגרים העומדים בפני החסידים ואמר לו, שהדרך היחידה להתמודד מול האיום הקומוניסטי האכזרי הוא הנהגה באופן של 'לא קם ולא זע'.<br /> <br /> קודם שעזב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רוסיה אחרי המאסר, על מנת שלא לשוב. ליוו את הרבי המוני חסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת. המוני חסידים נדחקו על הרציף, כאשר עלה הרבי לרכבת, עלה אחריו ר' לייזר, שהיה בחור צעיר וזריז, כדי לקבל מהרבי את ברכתו טרם ייסע. הרבי נעצר על המדרגות, ופנה אל ר' לייזר ושאל אותו &quot;אתה זוכר על מה דיברנו ביחידות הראשונה&quot;? ר' לייזר השיב בהנהון לחיוב. &quot;אם תקיים את מה שדיברנו, תזכה להגיע למקומך בארץ ישראל&quot;, בירך הרבי את ר' לייזר בברכה המיוחדת.<br /> <br /> בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ&quot;ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על [[לימוד התורה]] עם ילדים ופתיחת &quot;חדרים&quot; לעשר שנים עבודת פרך ב[[סיביר]].<br /> <br /> גם שם המשיך למסור את נפשו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], ואף על זקנו ופיאות ראשו.<br /> <br /> הסוהרים היו מכנים אותו בשם &quot;סובוטא&quot; על היותו עקשן על שמירת השבת.<br /> <br /> באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.<br /> <br /> כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עברו עליו צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. &quot;לפי חשבוני&quot;, אמר פעם ר' לייזר, &quot;ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים&quot;.<br /> <br /> מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל הייתה האמונה בדברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.<br /> <br /> הוא נשלח למאסר בשנת [[תרצ&quot;ו]], בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט&quot;ו]] בהיותו בן 60.<br /> <br /> ==ירושלים==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם רעייתו שם קבעו מגוריהם ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ביתו היה אבן שואבת היה מתוועד והיה [[חסיד]] לדוגמה בעיני רבים, היה מספר זכרונות מימיו עברו ימי האור ב[[ליובאוויטש]] וימי החושך בגלות הקשה ב[[סיביר]].<br /> <br /> קירב רבים לחסידות [[חב&quot;ד]] ביניהם את הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> <br /> היה בידידות עם זקני החסידים כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]] והרב [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> ניהל את [[כולל חב&quot;ד]] ב[[ישראל]], יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> [[קובץ:מכתבלננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבי לר' לייזר]]<br /> זכה להיכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> <br /> על היחידות הראשונה שהיה מספרים: לפניו המתין יהודי, שחזות פניו העידה שאין הוא בין המקורבים. ללא חתימת זקן, וגם הכיפה נראתה יותר לצורך כבוד האכסניה… היהודי נכנס, ור' לייזר ננס הרגיש פיק ברכיים – עוד מספר דקות יזכה למימוש הציפייה רבת השנים. אך הדקות מתארכות, והיהודי שהה אצל הרבי 40 דקות שלמות, ורק אחר כך נכנס ר' אליעזר ננס ליחידות. לאחר 7־9 דקות הוא חש שהיחידות הסתיימה, ואז פנה אל הרבי בשאלה: האיש שלפני שהה כל כך הרבה זמן בפנים, ואני, לאחר שהמתנתי ב[[סיביר]] 20 שנה, זוכה ליחידות כל כך קצרה?! ענה לו הרבי: &quot;ער האט געדארפט הויבען&quot;, הוא היה צריך את זה כדי להתרומם!<br /> <br /> עוד מספרים, שפעם אמר לרבי שאומר כפי מספר שנותיו את פרק ע' בתהלים, ועל כך השיב לו הרבי &quot;השנים שישבת במחנות אינן נחשבות אצלי, אצלי זה נחשב פרק נ'..&quot;<br /> <br /> על אחת מהם כותב ביומנו הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] אור ליום ו', ערב יום-הכיפורים [[תשכ&quot;ז]]:<br /> <br /> &quot;אתמול נכנסו היהודים מרוסלאנד [=שיצאו לא מכבר מרוסיה]. גם נכנס ר' אליעזר ננס שי', וציווה לו כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להתוועד . . כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אמר לו בנוגע למה ששאל אודות עצה עבור כמה יהודים ברוסיה מה לעשות כדי שייצאו משם. והתשובה הייתה: 'מ'דארף גארניט טאהן, אז זיי וועלען די יאר אלע ארויסגיין, וויבאלד אז די יאהר איז דאך שנת 'הקהל', וועט זיין הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו''. [=לא לעשות דבר, בטח שהם ייצאו כולם השנה, כיוון ששנה זו היא שנת 'הקהל', יקויים הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו']. (היינו שהרבי הביע דעתו הידועה נגד ההפגנות להוצאת היהודים מרוסיה שלדעת הרבי היית מזיקה).<br /> <br /> &quot;כן איחל לו הרבי בריאות ואריכות ימים ושנים טובות יותר ויותר ('בעסער און נאך בעסער'). הנ&quot;ל מסר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מכתב מאביו ר' לוי'ק ז&quot;ל, שנמסר לו על ידי אחד מרוסיה&quot;.<br /> <br /> פעם התוועד בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר של הרבי [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שהיה כתוב בו שיפסיק לדבר, לכאורה זה היה בגלל שבאותה תקופה ב [[770]] הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|מפי הר&quot;נ שפירא. שהיה נוכח בשעת מעשה}}.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> כאשר היה ביחידות אמר [[הרבי]] בפעם הראשונה לאחר שיצא מ[[רוסיה]] הורה לו הרבי לכתוב את זכרונותיו.<br /> <br /> במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה, דאז הרב [[יהודה אלחרר]] במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם &quot;מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס&quot; תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).<br /> <br /> כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] וה[[רב]] מרדכי שיינר) בספר (2 כרכים) &quot;האיש שלא נכנע&quot;, הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] (&quot;סובוטא&quot;) ולשפות נוספות.<br /> <br /> לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות{{הערה|שם=יחזקאל גולד}}.<br /> <br /> יש טענות על חלק מהסיפורים בספר שהם לא מדוייקים או שסיפר על עצמו, דברים שקרו אצל אחרים. כאשר שאלו את המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] על כך, השיב ר' מענדל (שבעצמו ישב 8 שנים במאסר): בזמן שאדם יושב בצינוק במצבים הנוראיים שהיו בסיביר, יכולה דעתו להשתבש עליו, ויתכן שר' לייזר טעה במספר מקומות. אבל על כללות הדברים והניסים שחוו במחנות העבודה אמר ר' מענדל, אני יכול להעיד שזה אמיתי.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:אליעזר מצבתלייזרננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת ר' אליעזר ננס עליה נכתב: '''פ&quot;נ הרה&quot;ח התמים ר' אליעזר ננס ז&quot;ל ב&quot;ר מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה ע&quot;ה למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ&quot;ק אדמו&quot;ר והרש&quot;ב נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נ&quot;ע וכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש נשיא דורנו עסק בהפצת תוה&quot;ק ברוסיא הסובייטית וע&quot;כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו&quot;ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ&quot;ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י&quot;ג אדר שני ה'תשנ&quot;ז בירושלים ת&quot;ו''']]<br /> במשך שנות מגוריו ב[[ירושלים]] דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כאילו היה בנו.<br /> <br /> בנוסף בשנותיו אלו, אשר לא היה בקו הבריאות, נתן לו ד&quot;ר ר' [[גדליה מזל]] עזרה רפואית רבה{{הערה|האיש שלא נכנע עמ' 10.}}.<br /> <br /> חי כמעט מאה שנה ונפטר ב[[שבת]] פרשת [[ויקרא]] [[י&quot;ג אדר]] ב' [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]] ונטמן בבית העלמין שבהר הזיתים.<br /> <br /> לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הקדישו את רכושם ל&quot;[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]&quot;.<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> [[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]<br /> ב[[חשון]] [[תשס&quot;ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב&quot;ד]] ו[[מוסדות תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב&quot;ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה &quot;מעלה הרב ננס&quot;. במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.<br /> <br /> כמו כן האולם התחתון של &quot;היכל מנחם - ירושלים&quot; נקרא על שמו.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האיש שלא נכנע''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 115-120.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 167-181.<br /> *'''מול משטר האימה''' (3 חלקים) - על מסירות נפשו של ר' [[לייזר ננס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר &quot;מעלה הרב ננס&quot; על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/לא-תקום-ולא-תזוע-אחרון-חביב/ לא תקום ולא תזוע • ר' שניאור חביב נפרד מר' לייזר] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ננס, אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=561551 2022-08-23T01:25:47Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב יצחק יוסף<br /> |תמונה=[[קובץ:יצחק יוסף.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הראשון לציון<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח טבת]] [[תשי&quot;ב]] (1962)<br /> |מקום לידה=ירושלים<br /> |מקום פעילות=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=ראש ישיבת &quot;חזון עובדיה&quot;<br /> |רבותיו=אביו הרב [[עובדיה יוסף]]<br /> |חיבוריו= סדרת שו&quot;ת ילקוט יוסף. עין יצחק. אוצר דינים לאשה ולבת. שובע שמחות. כללי הוראה<br /> |השתייכות=ספרדי-חרדי<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] (תשע&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב&quot;ד]] דובאי]]<br /> הרב '''יצחק יוסף''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]]), [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] &quot;חזון עובדיה&quot; ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יוסף נולד ב[[י&quot;ח טבת]] [[תשי&quot;ב]] ב[[ירושלים]] כבנו השלישי של אביו [[הרב עובדיה יוסף]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'יבנה' של תנועת המזרחי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' ב[[שכונת קטמון]] משם המשיך את לימודיו ב[[נתיבות]] בישיבת 'הנגב' של הרב יששכר מאיר.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת [[תשל&quot;ג]] הקים את [[כולל]] &quot;חזון עובדיה&quot;. בשנת [[תש&quot;מ]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ו[[דיין|דיינות]]. בשנת [[תשנ&quot;ב]] פתח את [[ישיבה|ישיבת]] &quot;חזון עובדיה&quot;<br /> <br /> במהלך השנים ביקר בעשרות [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ברחבי העולם, והשתתף ב[[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בישיבות השונות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים.<br /> <br /> בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף בשיחה עם שליח הרבי באילת הרב [[שמעון אייזנבך]]]]<br /> <br /> בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב&quot;דית שפעלה ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]] בהנהלתו של הרב [[נפתלי רוט]], ובהשפעתו הצטרף ל[[תקנת חת&quot;ת|תקנת אמירת החת&quot;ת]] של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב&quot;ד{{הערה|על פי נאומו בסיום [[הרמב&quot;ם]] בשכונת רמות, שבט תשע&quot;ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.}}, וכן למד חת&quot;ת בעידוד אביו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/724807/ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב&quot;ד] {{אינפו}}}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] ובבניין [[770 (כפר חב&quot;ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע&quot;ג]] השתתף ב[[סיום הרמב&quot;ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר ל[[סיום הרמב&quot;ם]].<br /> <br /> במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ ל{{ה|רבנות הראשית}}.<br /> <br /> הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[אילת]] הרב [[שמעון אייזנבך]], ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום ה[[רמב&quot;ם]] בבית הספר [[חב&quot;ד]] ב[[אילת]], נאם על זכות לימוד ה[[רמב&quot;ם]] ועל מחולל ה[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם|תקנה]], [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> כמו כן מידי שנה נוהג הוא להשתתף בתהלוכת ל&quot;ג בעומר שע&quot;י בית חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים בהנהלת הר' יעקב זוננפלד ונושא דברים אל ילדי החמד של השכונה.<br /> <br /> וכן הגיע כמה פעמים אל סיום הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים ונשא דברים במעמד<br /> <br /> ===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב&quot;ד===<br /> *{{ציטוטון|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב&quot;ד בזיכוי הרבים}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_77451.html נאומו במפגש פרידה והוקרה לאחד מבכירי מערכת צה&quot;ל שסיים את תפקידו] {{וידאו}} - אתר col}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * '''[[ילקוט יוסף]]''' – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 34 כרכים<br /> *'''קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף<br /> * ''' &quot;[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53718&amp;BOOKS אוצר דינים לאשה ולבת]&quot; ''' – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, [[תשמ&quot;ט]]. הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[שלום משאש]] ועוד.<br /> * '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.<br /> * '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך<br /> * '''השביעית והלכותיה''' – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה' <br /> * '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה &quot;ילקוט יוסף&quot;.<br /> * '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו<br /> * '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]''' <br /> * '''&quot;[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60626&amp;M אגרת לבני תורה]&quot;''' – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של [[יביע אומר]] (תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו). <br /> *ילקוט יוסף '''&quot;שובע שמחות&quot;''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).<br /> * קונטרס '''&quot;כללי הוראה&quot;''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ&quot;ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו&quot;ת]] [[יחוה דעת]]).<br /> * '''&quot;עין יצחק&quot;''' – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; [http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53628&amp;M כרך ב'] - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו&quot;ע ורמ&quot;א וכן כללי המנהגים.<br /> * '''&quot;שולחן המערכת&quot;''' – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. הספר יצא לאור בשנת תש&quot;ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.<br /> * '''שארית יוסף''' (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.<br /> * '''כללי הגיור''' - תשע&quot;ה.<br /> * '''שו&quot;ת הראשון לציון''' (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע&quot;ו.<br /> * '''&quot;השיעור השבועי&quot; תשע&quot;ה''' – תמצית שיעוריו במוצ&quot;ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב [[יצחק לוי (נשר)]], תשע&quot;ו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בנו, הרב עובדיה יוסף (הנכד) נשוי עם ביתו של הרב הראשי לשעבר הרב [[משה שלמה עמאר]] ומכהן כראש ישיבת 'חזון עובדיה'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79897&amp;tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 חדשות הקשורות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף], {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע&quot;ד]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69821 הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב&quot;ד באילת] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}<br /> *הרב [[שמעון אייזנבך]], [https://col.org.il/news/126719 סיפור קשריו עם הראשל&quot;צ, הרב יצחק יוסף], {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[שלמה משה עמאר]]|הבא=-|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ב]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=561550 2022-08-23T01:18:08Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ&quot;ב]]–1991, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס&quot;ו]]) 2006]]<br /> [[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונה אצל ידידו ה[[טנקיסט]] הרב [[שמריה הראל]] כשהוא חבוש לראשו ב[[כיפת יחי]]]]<br /> [[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב [[עדין שטיינזלץ]] מחבר ה[[תלמוד הבבלי]] הממוקד והמבואר עם [[בנימין נתניהו]] בשיחה ידידותית עם כיבוד קל]]<br /> '''בנימין נתניהו'''{{הערה|הינו לוי מצד אם אביו משפחת סג&quot;ל}} (מכונה '''ביבי נתניהו''', יליד שנת [[תש&quot;י]] (1949)), הינו יו&quot;ר האופוזציה, ו[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר, משנה [[תשס&quot;ה]] מכהן כיו&quot;ר תנועת הליכוד.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תשרי]] [[תש&quot;י]] להוריו פרופסור בן ציון נתניהו ורעייתו צילה (משפחת נתניהו הינם לווים ושם המשפחה המקורי מלקובסקי).<br /> <br /> במשך השנים שימש כשגריר ישראל באו&quot;ם, אז היה בקשר מיוחד עם הרבי כמו שיורחב להלן. שימש גם ככשר בממשלות השונות ויו&quot;ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ&quot;ל ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> את דרכו הציבורית החל כדיפלומט זוטר. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב&quot;ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב&quot;ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן &quot;נתניהו - זה טוב ליהודים&quot;{{הערה|לצד זה, הושמע במהלך הקמפיין שירו של הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] שהולחן על ידי משה לאופר לכבוד היישוב &quot;יד בנימין&quot; אבל נלקח לטובת קמפיין הבחירות המילים ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד ה' יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br /> <br /> אך מנגד היו אלו שזעקו &quot;נתניהו לא טוב ליהודים&quot; כגון הרב [[זמרוני זליג ציק]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתנגדו נחרצות למהלך מכיוון שלא סמכו על נתניהו שיעמוד בדיבור (כפי שבאמת היה) וכן מכיוון שאסור לחב&quot;ד להיות פוליטית.<br /> <br /> זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב&quot;ד, והמשיך ב[[מסירת שטחים]] שהחלו קודמיו (הסכמי &quot;וואי&quot;) ובעקבות כך הכריזו רבני חב&quot;ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב&quot;ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש מפלגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, תחת השם &quot;הליכוד ביתנו&quot;, ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]], בשנת [[תשע&quot;ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים, בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע&quot;ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות [[בני גנץ]], וגבר בפער קולות קטן על גנץ שקיבל 35 מנדטים. אך לאחר כישלון בהרכבת הקואליציה, הוביל לבחירות חוזרות שאז הביא את הליכוד ל-32 מנדטים ולאחר כישלון בהרכבת הקואליציה בפעם השנייה ברציפות הוביל לבחירות שלישיות, וגם בהן ניצח עם 36 מנדטים, אך התאחד עם בני גנץ והקים 'ממשלת אחדות'. באלול [[תש&quot;פ]] חתם הסכמי שלום תמורת שלום עם איחוד האמירויות וממלכת בחריין, ובתשרי תשפ&quot;א חתם הסכם עם סודן, ובטבת [[תשפ&quot;א]] השיג הסכם נוסף עם מרוקו.<br /> <br /> ב[[כסלו]] [[תשפ&quot;א]] התפרקה הממשלה, ובבחירות שנערכו קיבלה מפלגת הליכוד 31 מנדטים, לאחר הבחירות הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על ביבי, אולם מכיוון שלא הצליח להשיג 61 חברי כנסת שתומכים בו, המנדט עבר ל[[יאיר לפיד]] שהקים ב[[ג' תמוז]] ממשלה יחד עם [[נפתלי בנט]], וביבי עבר לכהן כיו&quot;ר האופוזציה{{הערה|[https://chabad.info/news/682869/ גאון יעקב: נאום הפרידה של נתניהו מראשות הממשלה] ב{{אינפו}}.}}.<br /> <br /> נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שכיהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ביבי מאזין לשופר.jpeg|ממוזער|מר בנימין נתניהו מאזין ל[[תקיעת שופר]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]]]<br /> נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב [[שמריהו הראל]], ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ&quot;ל.<br /> <br /> הפעם הראשונה הייתה במעמד ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ה]]{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו&quot;ם. נתניהו אמר אז לרבי &quot;באתי לראותך&quot;, והרבי ענה לו &quot;רק לראות, לא לדבר?&quot; ודיבר איתו כארבעים דקות... במהלך הדברים אמר לו הרבי &quot;אתה הולך ל[[האו&quot;ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, כולם יראו אותו&quot;.{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב&quot;ד אינפו]] {{וידאו}}.}}. נתניהו מזכיר את פגישה זו ומספר עליה בהזדמנויות רבות, ביניהם בעת נאום באו&quot;ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏ <br /> <br /> ביום שישי [[כ&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. כשניגש נתניהו אל הרבי עלה חיוך על פניו הקדושות כשהייתה זו הפעם ראשונה בה נראה הרבי מחייך מאז [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] לאחר נאום שנתן באו&quot;ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב&quot;קשוט עצמך&quot;. מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב&quot;ה]] בצד הזה. כמו כן בירכו הרבי בהתאם לשם משפחתו &quot;שתהיה נתינה של הקב&quot;ה&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> עם סיום תפקידו באו&quot;ם שיגר לרבי מכתב תודה על העידוד והסיוע הרב שהעניק לו במהלך מילוי תפקידו באו&quot;ם ומברך את הרבי ב&quot;שנים רבות נוספות של השפעה רוחנית נעלה&quot;.{{הערה|1=[https://chabad.info/special/595733/ מה כתב ראש הממשלה נתניהו לרבי כשעזב את האו&quot;ם?] {{אינפו}}}} בתגובה לכך שיגר אליו הרבי אגרת בה מכנה את נתניהו בתארים נדירים: &quot;העוסק בצורכי ציבור, רב פעלים, כולל ובמיוחד ההגנה על עניני ארץ ישראל ועם ישראל באו&quot;ם&quot;. במכתב מודה לו הרבי על ברכתו ומברכו {{ציטוטון|שתהא עלייתו ארצה – עליה בכל המובנים ולהמשיך בניצול כשרונות שלו והאפשרויות ובכיוון האמור במיוחד&quot;}}.<br /> <br /> נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר&quot;ח כסלו [[תנש&quot;א]], והרבי העניק לו ברכה &quot;בכל העניינים&quot;. הרבי אף עורר אותו לפעול למען ביאת המשיח כשמדגיש שעל העשייה להיות &quot;מתוך [[שמחה]] וטוב לבב&quot; מכיוון שאצל [[חסידים]] מקפידים שכל העניינים ייעשו מתוך שמחה{{הערה|בוידאו הנ&quot;ל.}}. לאחר הולדת בנו יאיר שיגר לו הרבי מכתב ברכה בו הוסיף בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|ויאיר מזלם}}{{הערה|[https://col.org.il/news/119786 ויאיר מזלם] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74246 העיתונות דיווחה: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ידידותו וקשריו עם חסידי חב&quot;ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע&quot;ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב&quot;ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשע&quot;ד]] עשה סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב&quot;דים.<br /> <br /> במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-23, השתתף עם פמלייתו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה י&quot;ט כסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ביקור שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת. במהלך דבריו שחזר את ביקורו הראשון אצל [[הרבי]], והתבטא שראשי התיבות של 'מחל' (אותיות הליכוד בבחירות לכנסת) הוא &quot;[[משיח]] חייב לבוא&quot;.<br /> [[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]]]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ג]] (1972) התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד&quot;ר מרים מיקי וייצמן ממנה נולדה בתו הבכורה נועה ראט הנשואה להרב [[דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב&quot;ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה פלאר קאטיס גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי מקרית טבעון. מנישואין אלו נולדו לבנימין ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br /> <br /> רעייתו עבדה כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/special/595891/ בלעדי: המענה מהרבי למכתבו של נתניהו כשעלה לארץ]''', פרסום בלעדי על התכתבות ראש הממשלה נתניהו עם הרבי, בעת סיום תפקידו באו&quot;ם ב{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי ([[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] ו[[ר&quot;ח כסלו]] [[תנש&quot;א]])] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו&quot;ם ([[אלול]] תשע&quot;א)] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו&quot;ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ&quot;ח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: &quot;אני מצדיע לחב&quot;ד&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&amp;utm_source%3D93_subscription_he&amp;utm_campaign%3Dhe&amp;utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל [[הוצאה לאור]] של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/138208 צפו: כשנתניהו הגיע לרבי ושמע שיחה על לכתחילה אריבער]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא= [[אהוד ברק]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ&quot;ו]] - [[תשנ&quot;ט]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אהוד אולמרט]]|הבא= [[נפתלי בנט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס&quot;ט]] - [[תשפ&quot;א]]}}<br /> <br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;י]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=561549 2022-08-23T01:17:05Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ&quot;ב]]–1991, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס&quot;ו]]) 2006]]<br /> [[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונה אצל ידידו ה[[טנקיסט]] הרב [[שמריה הראל]] כשהוא חבוש לראשו ב[[כיפת יחי]]]]<br /> [[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב [[עדין שטיינזלץ]] מחבר ה[[תלמוד הבבלי]] הממוקד והמבואר עם [[בנימין נתניהו]]]]<br /> '''בנימין נתניהו'''{{הערה|הינו לוי מצד אם אביו משפחת סג&quot;ל}} (מכונה '''ביבי נתניהו''', יליד שנת [[תש&quot;י]] (1949)), הינו יו&quot;ר האופוזציה, ו[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר, משנה [[תשס&quot;ה]] מכהן כיו&quot;ר תנועת הליכוד.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תשרי]] [[תש&quot;י]] להוריו פרופסור בן ציון נתניהו ורעייתו צילה (משפחת נתניהו הינם לווים ושם המשפחה המקורי מלקובסקי).<br /> <br /> במשך השנים שימש כשגריר ישראל באו&quot;ם, אז היה בקשר מיוחד עם הרבי כמו שיורחב להלן. שימש גם ככשר בממשלות השונות ויו&quot;ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ&quot;ל ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> את דרכו הציבורית החל כדיפלומט זוטר. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב&quot;ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב&quot;ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן &quot;נתניהו - זה טוב ליהודים&quot;{{הערה|לצד זה, הושמע במהלך הקמפיין שירו של הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] שהולחן על ידי משה לאופר לכבוד היישוב &quot;יד בנימין&quot; אבל נלקח לטובת קמפיין הבחירות המילים ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד ה' יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br /> <br /> אך מנגד היו אלו שזעקו &quot;נתניהו לא טוב ליהודים&quot; כגון הרב [[זמרוני זליג ציק]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתנגדו נחרצות למהלך מכיוון שלא סמכו על נתניהו שיעמוד בדיבור (כפי שבאמת היה) וכן מכיוון שאסור לחב&quot;ד להיות פוליטית.<br /> <br /> זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב&quot;ד, והמשיך ב[[מסירת שטחים]] שהחלו קודמיו (הסכמי &quot;וואי&quot;) ובעקבות כך הכריזו רבני חב&quot;ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב&quot;ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש מפלגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, תחת השם &quot;הליכוד ביתנו&quot;, ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]], בשנת [[תשע&quot;ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים, בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע&quot;ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות [[בני גנץ]], וגבר בפער קולות קטן על גנץ שקיבל 35 מנדטים. אך לאחר כישלון בהרכבת הקואליציה, הוביל לבחירות חוזרות שאז הביא את הליכוד ל-32 מנדטים ולאחר כישלון בהרכבת הקואליציה בפעם השנייה ברציפות הוביל לבחירות שלישיות, וגם בהן ניצח עם 36 מנדטים, אך התאחד עם בני גנץ והקים 'ממשלת אחדות'. באלול [[תש&quot;פ]] חתם הסכמי שלום תמורת שלום עם איחוד האמירויות וממלכת בחריין, ובתשרי תשפ&quot;א חתם הסכם עם סודן, ובטבת [[תשפ&quot;א]] השיג הסכם נוסף עם מרוקו.<br /> <br /> ב[[כסלו]] [[תשפ&quot;א]] התפרקה הממשלה, ובבחירות שנערכו קיבלה מפלגת הליכוד 31 מנדטים, לאחר הבחירות הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על ביבי, אולם מכיוון שלא הצליח להשיג 61 חברי כנסת שתומכים בו, המנדט עבר ל[[יאיר לפיד]] שהקים ב[[ג' תמוז]] ממשלה יחד עם [[נפתלי בנט]], וביבי עבר לכהן כיו&quot;ר האופוזציה{{הערה|[https://chabad.info/news/682869/ גאון יעקב: נאום הפרידה של נתניהו מראשות הממשלה] ב{{אינפו}}.}}.<br /> <br /> נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שכיהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ביבי מאזין לשופר.jpeg|ממוזער|מר בנימין נתניהו מאזין ל[[תקיעת שופר]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]]]<br /> נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב [[שמריהו הראל]], ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ&quot;ל.<br /> <br /> הפעם הראשונה הייתה במעמד ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ה]]{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו&quot;ם. נתניהו אמר אז לרבי &quot;באתי לראותך&quot;, והרבי ענה לו &quot;רק לראות, לא לדבר?&quot; ודיבר איתו כארבעים דקות... במהלך הדברים אמר לו הרבי &quot;אתה הולך ל[[האו&quot;ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, כולם יראו אותו&quot;.{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב&quot;ד אינפו]] {{וידאו}}.}}. נתניהו מזכיר את פגישה זו ומספר עליה בהזדמנויות רבות, ביניהם בעת נאום באו&quot;ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏ <br /> <br /> ביום שישי [[כ&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. כשניגש נתניהו אל הרבי עלה חיוך על פניו הקדושות כשהייתה זו הפעם ראשונה בה נראה הרבי מחייך מאז [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] לאחר נאום שנתן באו&quot;ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב&quot;קשוט עצמך&quot;. מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב&quot;ה]] בצד הזה. כמו כן בירכו הרבי בהתאם לשם משפחתו &quot;שתהיה נתינה של הקב&quot;ה&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> עם סיום תפקידו באו&quot;ם שיגר לרבי מכתב תודה על העידוד והסיוע הרב שהעניק לו במהלך מילוי תפקידו באו&quot;ם ומברך את הרבי ב&quot;שנים רבות נוספות של השפעה רוחנית נעלה&quot;.{{הערה|1=[https://chabad.info/special/595733/ מה כתב ראש הממשלה נתניהו לרבי כשעזב את האו&quot;ם?] {{אינפו}}}} בתגובה לכך שיגר אליו הרבי אגרת בה מכנה את נתניהו בתארים נדירים: &quot;העוסק בצורכי ציבור, רב פעלים, כולל ובמיוחד ההגנה על עניני ארץ ישראל ועם ישראל באו&quot;ם&quot;. במכתב מודה לו הרבי על ברכתו ומברכו {{ציטוטון|שתהא עלייתו ארצה – עליה בכל המובנים ולהמשיך בניצול כשרונות שלו והאפשרויות ובכיוון האמור במיוחד&quot;}}.<br /> <br /> נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר&quot;ח כסלו [[תנש&quot;א]], והרבי העניק לו ברכה &quot;בכל העניינים&quot;. הרבי אף עורר אותו לפעול למען ביאת המשיח כשמדגיש שעל העשייה להיות &quot;מתוך [[שמחה]] וטוב לבב&quot; מכיוון שאצל [[חסידים]] מקפידים שכל העניינים ייעשו מתוך שמחה{{הערה|בוידאו הנ&quot;ל.}}. לאחר הולדת בנו יאיר שיגר לו הרבי מכתב ברכה בו הוסיף בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|ויאיר מזלם}}{{הערה|[https://col.org.il/news/119786 ויאיר מזלם] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74246 העיתונות דיווחה: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ידידותו וקשריו עם חסידי חב&quot;ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע&quot;ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב&quot;ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשע&quot;ד]] עשה סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב&quot;דים.<br /> <br /> במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-23, השתתף עם פמלייתו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה י&quot;ט כסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ביקור שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת. במהלך דבריו שחזר את ביקורו הראשון אצל [[הרבי]], והתבטא שראשי התיבות של 'מחל' (אותיות הליכוד בבחירות לכנסת) הוא &quot;[[משיח]] חייב לבוא&quot;.<br /> [[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]]]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ג]] (1972) התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד&quot;ר מרים מיקי וייצמן ממנה נולדה בתו הבכורה נועה ראט הנשואה להרב [[דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב&quot;ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה פלאר קאטיס גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי מקרית טבעון. מנישואין אלו נולדו לבנימין ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br /> <br /> רעייתו עבדה כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/special/595891/ בלעדי: המענה מהרבי למכתבו של נתניהו כשעלה לארץ]''', פרסום בלעדי על התכתבות ראש הממשלה נתניהו עם הרבי, בעת סיום תפקידו באו&quot;ם ב{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי ([[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] ו[[ר&quot;ח כסלו]] [[תנש&quot;א]])] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו&quot;ם ([[אלול]] תשע&quot;א)] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו&quot;ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ&quot;ח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: &quot;אני מצדיע לחב&quot;ד&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&amp;utm_source%3D93_subscription_he&amp;utm_campaign%3Dhe&amp;utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל [[הוצאה לאור]] של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/138208 צפו: כשנתניהו הגיע לרבי ושמע שיחה על לכתחילה אריבער]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא= [[אהוד ברק]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ&quot;ו]] - [[תשנ&quot;ט]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אהוד אולמרט]]|הבא= [[נפתלי בנט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס&quot;ט]] - [[תשפ&quot;א]]}}<br /> <br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;י]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&diff=560036 2022-08-12T06:03:41Z

<p>וייצמן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]<br /> [[קובץ:ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווייס]]<br /> הרב '''יצחק טוביה וויס''' ([[ט&quot;ו אלול]] [[ה'תרפ&quot;ו]] - [[ב' מנחם אב]] [[תשפ&quot;ב]]) היה גאב&quot;ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת &quot;חכמת התורה&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בפזינוק שעל יד העיר ברטיסלאבה (פרשבורג), בירת סלובקיה. בשנת תרצ&quot;ט ניצל בקינדר-טרנספורט{{הערה|משלוחי הילדים, רכבות מיוחדות שנסעו לעיר לונדון כשעליהם ילדים יהודיין שברחו מאימת הנאצים}} והיגר ללונדון לבדו, כאשר בני משפחתו נותרים בסלובקיה. בלונדון למד בישיבת תורת אמת של הרב משה שניידר. לאחר נישואיו למד בכולל הרבנים בגייטסהד, ובהמשך אף התמנה לראש הכולל.<br /> זמן מה לאחר מכן שב להתגורר בלונדון, לימד באחת מן הישיבות בעיר ומונה לרב בית הכנסת &quot;עץ חיים&quot; בעיר.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשכ&quot;ז]] עבר ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שבה גר כשלושים ושבע שנים. היה ר&quot;מ בישיבת עץ חיים בווילרייק, ובהמשך דיין בית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי [[חסידות גור|גור]] בעיר.<br /> <br /> החל לכהן כ[[גאב&quot;ד]] ה[[עדה החרדית]] ב[[י&quot;ד בתמוז]] ה'[[תשס&quot;ג]] לאחר פטירת קודמו בתפקיד, רבי ישראל משה דושינסקיא. בית מדרשו היה בתחילה בבית הכנסת &quot;גאלנטא&quot; בשכונת בית ישראל, ולאחר מכן הושכר עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה. עם בואו לירושלים נפתח כולל אברכים העומד תחת נשיאתו והוא מוסר בו שיעור מדי שבוע.<br /> <br /> בשנת ה'תשע&quot;ב פתחו עסקני תפארת ירושלים ישיבה לבני ירושלים בשם &quot;פאר התורה&quot;, והעמידו בראשה את הרב וייס. בשנת ה'תשע&quot;ד, עקב חובות, הוחלפה הנהלת הישיבה, והיא החלה להיקרא &quot;חכמת התורה&quot;. הרב וייס נשאר בה בתפקיד ראש ישיבה.<br /> <br /> הרב וייס [[נישואין|נשא]] את אלמנתו של הרב [[אוריאל צימר]] בזיווג שני.<br /> <br /> נפטר בליל [[שבת קודש]], [[ב' מנחם אב]] [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> <br /> הרב וייס ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]].<br /> <br /> בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, בחלוקת הדולרים לשליחות מצווה - יום לפני [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף &quot;יאריך ימים רבים על ממלכתו&quot;.<br /> <br /> בתקופת שהותו ב[[לונדון]], הייתה לגאב&quot;ד קביעות בלימוד ספר התניא עם ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. הוא סיפר שבנוסף ללימוד, סיבתו העיקרית לקביעת לימוד משותף זה הייתה רצונו לשמוע מר' מענדל את סיפורי המסירות נפש שלו בסיביר, ומפני שר' מענדל (לדבריו) היה 'א לעבדיגער' מוסר ספר' (ספר מוסר חי). בתקופה זו עמד בקשר גם ער ר' [[ירחמיאל בנימינסון]], ר' [[יוסף גולדברג]], ר' [[בנציון שמטוב]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ביקרו אצל הגאב&quot;ד משפיעי חב&quot;ד, ובהם: ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], הרב [[אברהם מנדל ווכטר]], הרב [[אהרן שפירא]] גאב&quot;ד פרדס כץ ב[[בני ברק]], הרב [[יעקב גלבשטיין]] והרב [[שמעון רבינוביץ]].<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''התוועדות עם הגאב&quot;ד''', גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1593.<br /> *'''ציון במר תבכה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1970, עמוד 26<br /> *קונטרס &quot;זכרונות ועובדות&quot; לדמותו (מנחם אב תשפ&quot;ב, מאת, הרב טוביה הלוי פלק בן לתלמידו הרב יצחק זקל הלוי פלק).<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51538 הגאב&quot;ד עם הרב יואל כהן מספר על ביקורו אצל הרבי] {{COL}}<br /> *[http://chabad.info/news/כי-מישיבה-קטנה-בצפת-תצא-תורה/ תלמידי ישיבה קטנה חב&quot;ד בצפת אצל הגאב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *{{קישור שטורעם|92428|news|זכרונות גאב&quot;ד 'העדה' מהרבי וזקני חסידי חב&quot;ד ● מיוחד|כתב שטורעם|כ&quot;ט בחשוון תשע&quot;ז}} {{קישור שבור|ד' אב תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://col.org.il/news/139967 הקשר המפתיע של הגאב&quot;ד זצ&quot;ל עם הרבי שנחשף לפני 7 שנים] {{col}} <br /> *[https://col.org.il/news/139957 כשגאב&quot;ד העדה החרדית זצ&quot;ל ארח במעונו את רבה של רוסיה] {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וייס, יצחק טוביה}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וייס]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93&diff=550564 2022-06-30T02:01:04Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי= יהדות ספרד|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[יהדות ספרד (פירושונים)]]}}<br /> [[קובץ:בן איש חי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרן רבי יוסף חיים מבבל, מכונה הרי&quot;ח הטוב, הרב בן איש חי, מגדולי ספרד במאתים שנים האחרונות, ומגדולי הכתבנים ומחברי הספרים, צולם בשנת ה'כת&quot;ר בהיותו בן 26 שנים לחייו]]<br /> '''יהדות ספרד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]].<br /> <br /> רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: ה[[רמב&quot;ם]], ה[[רמב&quot;ן]], ועוד.<br /> <br /> גם [[האריז&quot;ל]] היה ממשפחה מעורבת, כאשר אביו היה אשכנזי ואמו ספרדיה. גם אביו של החיד&quot;א היה ספרדי, ואילו אימו הייתה ממוצא אשכנזי.<br /> <br /> על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.<br /> <br /> == הפרדה בין אשכנזים לספרדים ==<br /> <br /> ב[[חסידות חב&quot;ד]] מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.<br /> <br /> זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}<br /> <br /> על יסוד דברים אלה החלה העבודה החינוכית של חיזוק התורה במדינות אפריקה הצפונית.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מרוקו}}<br /> <br /> [[הרבי]] הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:<br /> <br /> {{ציטוט|זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ&quot;ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב&quot;י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ&quot;מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ&quot;ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ&quot;ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות|[[אגרות קודש]] כרך ט&quot;ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}}<br /> <br /> הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך{{הערה|אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ&quot;א מנחם אב תשכ&quot;א ומא' סיון תשכ&quot;ב) ומענה קודש שנדפסו ב[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1193/MJlx11933698.pdf קונטרס ועד הנחות בלה&quot;ק לש&quot;פ בהעלותך תשפ&quot;ב]}}.<br /> <br /> [[קובץ:רבי משה צדקה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[משה צדקה]] בנו הגדול של [[הרב יהודה צדקה]] בשעת רצון בשמחה בביתו עוסק בלימוד ספר ארבעה טורים אשר מחברו [[יעקב בן אשר|רבינו הרב יעקב בן אשר אשכנזי מטולידו]]]]<br /> <br /> == רבני ספרד ==<br /> הרבי היה בקשר עם רבני [[מרוקו]] כדלהלן, רבי [[מאיר ועקנין]] רבה של [[טבריה]], רבי [[דוד עובדיה]] אשר במרוקו היה רב הראשי בערים [[צפרו]], [[רבאט]], [[פאס]], ו[[מרקש]], ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], רבי [[יוסף משאש]] רבה של [[חיפה]], רבי [[יהושע מאמאן]] זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים [[סאפי]] ו[[צפרו]] במרוקו ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[מקור ברוך]] בירושלים, רבי [[שלום משאש]] רבה של ירושלים, רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]], רבי [[יורם אברג'ל]] ראש כולל קול רינה ב[[נתיבות]] ומחבר '''בצור ירום''', רבי [[משה בן טוב]] מכונה '''צדיק רואה המזוזות''' מ[[באר שבע]]-[[ירושלים]], ויבלחט&quot;א רבי [[משה ברדוגו]] מרבני מגדל העמק ונצר לשושלת רבני ברדוגו במרוקו, רבי [[משה שלמה עמאר]] [[הראשון לציון]] ורבה הראשי של ירושלים, ורבי [[ראובן אלבז]] ראש ישיבת אור החיים בירושלים.<br /> [[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ&quot;ז]] הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים וראב&quot;ד מקנאס לשעבר נואם]]<br /> כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון רבני [[ישיבת פורת יוסף]] ירושלים, כמו: רבי [[יצחק כדורי]], רבי [[יהודה צדקה]] תלמידו ושאר בשרו של רבי [[יעקב חיים סופר]] בעל [[כף החיים]]{{הערה|שתולדות חייו של הרב כף החיים פורסמו ונכתבו בראש ספר כף החיים ע&quot;י הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת פורת יוסף ותלמידו הרב [[עובדיה יוסף]] ראשון לציון}}, רבי [[בן ציון אבא שאול]], רבי [[עובדיה יוסף]], רבי [[חיים דוד הלוי]], רבי [[מרדכי אליהו]], וגם רבי [[אליהו בקשי דורון]] (שחמיו הרב לופס הרב הספרדי של עכו היה מחו&quot;ר פורת יוסף), ויבלחט&quot;א רבי [[מאיר מאזוז]]. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם שושלת משפחת אביחצירא, עם נכדי רבי [[יעקב אביחצירא]] מכונה '''האביר יעקב''' שהם ראשי שושלת משפחת אביחצירא בארץ ישראל רבי [[יצחק אביחצירא]] מכונה ה'''בבא חאקי''' הרב הראשי של [[רמלה]] [[לוד]] ואחיו רבי [[ישראל אבוחצירא|ישראל אביחצירא]] מכונה ה'''בבא סאלי''' ומכונה ה'''יש&quot;א ברכה''' מ[[נתיבות]] וממשיכי דרכו בני הבבא סאלי; רבי [[ברוך אבוחצירא|ברוך אביחצירא]] מ[[נתיבות]] מכונה ה'''בבא ברוך''' ואחיו הגדול רבי [[מאיר אבוחצירא|מאיר שלום אביחצירא]] מכונה ה'''בבא מאיר''' מ[[אשדוד]], ונכדי ה[[בבא סאלי]] כדלהלן, רבי [[אלעזר אבוחצירא|אלעזר אביחצירא]] מכונה ה'''בבא אלעזר''' מ[[באר שבע]] שבדרום ואחיו הצעיר רבי [[דוד חי אבוחצירא|דוד חי אביחצירא]] מ[[נהריה]] שבצפון, ועוד.<br /> [[קובץ:עמאר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב [[שלמה משה עמאר]] הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים בביקור ב-770 בניו יורק ארצות הברית]]<br /> <br /> הרב מאיר מאזוז בענין זה:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]].. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב&quot;ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..<br /> הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים}}..&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך.}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס&quot;ז]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד|*]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=550563 2022-06-30T02:00:23Z

<p>וייצמן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו אשת החיל מרת [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו היה שולח את כל ספריו להדפסה בארץ ישראל בכדי שיהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הודפס עוד בחייו}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> בשנת ה'תרי&quot;א (1851), בגיל 17 נישא רבינו יוסף חיים לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך), ולהם נולדו בן יעקב חיים ובת בשם שמחה, לימים גדל בנו בתורה והמשיך דרכי אביו בדרשותיו כתיבת ספרים והתפרסם בשם [[הרב יעקב חיים]] מחבר הספר [[ציצים ופרחים]]. נכד הבן איש חי הינו [[רבי דוד חיים]] שזכה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו ובה נפטר ונטמן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==נוסח מציבת קודש==<br /> נפטר בי&quot;ג אלול [[אלול|חודש הרחמים]] בכפר כפיל על יד קבר יחזקאל הנביא בעיראק ונקבר בבגדאד.<br /> בירושלים ישנו נוסח מציבת קבורתו על פי עדות הרב אברהם עדס שהעיד שמנוחתו כבוד בירושלים ליד ציונו של הרש&quot;ש.<br /> זה נוסח מציבתו שבהר הזיתים.<br /> <br /> על מצבתו נכתב הנוסחא הזו:<br /> *הרב המקובל יוסף חיים – הבן איש חי<br /> *&quot;בן איש חי, רב פעלים, רבן של כל בני הגולה, גאון עוזנו, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, משירי כנסת הגדולה, הרה&quot;ג ח&quot;ר '''יוסף חיים''' זצ&quot;ל, נלב&quot;ע י&quot;ג אלול שנת ה'תרס&quot;ט, לפי עדות המקובל הרה&quot;ג אברהם עדס זצ&quot;ל אשר חלם על העברת מיטתו מבבל לירושלים (הר-הזיתים) גם בהקיץ בא הקברן אצל ח&quot;ר [[בן ציון חזן]] זצ&quot;ל וביקש חצי לירה זהב תמורת חפירת הקבר וקבורה ליד דודו הרה&quot;ג [[עבדאלא משה חיים]] זצ&quot;ל, אשר לטענת הקברן זה רצון המשפחה והאנשים שהיו בהלויה, הרב בן ציון חזן זצ&quot;ל עלה עם הקברן למקום וראה את זה ושילם במקום לקברן, מדי שנה בשנה עלה הרב בן ציון זצ&quot;ל למקום הזה וקרא קדיש, המצבה נבנתה במימון ועד ח&quot;ק לעדת הבבלים בירושלים&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א.<br /> *הרב מנחם מנדל גרליץ מנהל מכון אורייתא, ספר '''בעקבות רבותינו'''.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=550561 2022-06-30T01:57:07Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו אשת החיל מרת [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו היה שולח את כל ספריו להדפסה בארץ ישראל בכדי שיהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הודפס עוד בחייו}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> בשנת ה'תרי&quot;א (1851), בגיל 17 נישא רבינו יוסף חיים לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך), ולהם נולדו בן יעקב חיים ובת בשם שמחה, לימים גדל בנו בתורה והמשיך דרכי אביו בדרשותיו כתיבת ספרים והתפרסם בשם [[הרב יעקב חיים]] מחבר הספר [[ציצים ופרחים]]. נכד הבן איש חי הינו [[רבי דוד חיים]] שזכה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו ובה נפטר ונטמן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==נוסח מציבת קודש==<br /> נפטר בי&quot;ג אלול [[אלול|חודש הרחמים]] בכפר כפיל על יד קבר יחזקאל הנביא בעיראק ונקבר בבגדאד.<br /> בירושלים ישנו נוסח מציבת קבורתו על פי עדות הרב אברהם עדס שהעיד שמנוחתו כבוד בירושלים ליד ציונו של הרש&quot;ש.<br /> זה נוסח מציבתו שבהר הזיתים.<br /> <br /> על מצבתו נכתב הנוסחא הזו:<br /> *הרב המקובל יוסף חיים – הבן איש חי<br /> *&quot;בן איש חי, רב פעלים, רבן של כל בני הגולה, גאון עוזנו, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, משירי כנסת הגדולה, הרה&quot;ג ח&quot;ר '''יוסף חיים''' זצ&quot;ל, נלב&quot;ע י&quot;ג אלול שנת ה'תרס&quot;ט, לפי עדות המקובל הרה&quot;ג אברהם עדס זצ&quot;ל אשר חלם על העברת מיטתו מבבל לירושלים (הר-הזיתים) גם בהקיץ בא הקברן אצל ח&quot;ר [[בן ציון חזן]] זצ&quot;ל וביקש חצי לירה זהב תמורת חפירת הקבר וקבורה ליד דודו הרה&quot;ג [[עבדאלא משה חיים]] זצ&quot;ל, אשר לטענת הקברן זה רצון המשפחה והאנשים שהיו בהלויה, הרב בן ציון חזן זצ&quot;ל עלה עם הקברן למקום וראה את זה ושילם במקום לקברן, מדי שנה בשנה עלה הרב בן ציון זצ&quot;ל למקום הזה וקרא קדיש, המצבה נבנתה במימון ועד ח&quot;ק לעדת הבבלים בירושלים&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=550306 2022-06-28T19:59:28Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו אשת החיל מרת [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו היה שולח את כל ספריו להדפסה בארץ ישראל בכדי שיהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הודפס עוד בחייו}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> בשנת ה'תרי&quot;א (1851), בגיל 17 נישא רבינו יוסף חיים לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך), ולהם נולדו בן יעקב חיים ובת בשם שמחה, לימים גדל בנו בתורה והמשיך דרכי אביו בדרשותיו כתיבת ספרים והתפרסם בשם [[הרב יעקב חיים]] מחבר הספר [[ציצים ופרחים]]. נכד הבן איש חי הינו [[רבי דוד חיים]] שזכה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו ובה נפטר ונטמן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=550305 2022-06-28T19:58:26Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו אשת החיל מרת [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הודפס עוד בחייו}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> בשנת ה'תרי&quot;א (1851), בגיל 17 נישא רבינו יוסף חיים לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך), ולהם נולדו בן יעקב חיים ובת בשם שמחה, לימים גדל בנו בתורה והמשיך דרכי אביו בדרשותיו כתיבת ספרים והתפרסם בשם [[הרב יעקב חיים]] מחבר הספר [[ציצים ופרחים]]. נכד הבן איש חי הינו [[רבי דוד חיים]] שזכה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו ובה נפטר ונטמן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=550304 2022-06-28T19:57:34Z

<p>וייצמן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו אשת החיל מרת [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> ==חיים אישיים==<br /> בשנת ה'תרי&quot;א (1851), בגיל 17 נישא רבינו יוסף חיים לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך), ולהם נולדו בן יעקב חיים ובת בשם שמחה, לימים גדל בנו בתורה והמשיך דרכי אביו בדרשותיו כתיבת ספרים והתפרסם בשם [[הרב יעקב חיים]] מחבר הספר [[ציצים ופרחים]]. נכד הבן איש חי הינו [[רבי דוד חיים]] שזכה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו ובה נפטר ונטמן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=550303 2022-06-28T19:56:22Z

<p>וייצמן: /* ספריו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> ==חיים אישיים==<br /> בשנת ה'תרי&quot;א (1851), בגיל 17 נישא רבינו יוסף חיים לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך), ולהם נולדו בן יעקב חיים ובת בשם שמחה, לימים גדל בנו בתורה והמשיך דרכי אביו בדרשותיו כתיבת ספרים והתפרסם בשם [[הרב יעקב חיים]] מחבר הספר [[ציצים ופרחים]]. נכד הבן איש חי הינו [[רבי דוד חיים]] שזכה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו ובה נפטר ונטמן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=550298 2022-06-28T19:35:10Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי משה בן מימון|אחר=חיבורו ההלכתי|ראו=[[משנה תורה לרמב&quot;ם]]}}<br /> {{לעריכה|מועתק מויקי}}<br /> [[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרמב&quot;ם ב[[טבריה]]]]<br /> [[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב&quot;ם]]<br /> <br /> '''הרמב&quot;ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד ב[[י&quot;ד בניסן]] שנת ד'תתצ&quot;ה{{הערה|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר ב[[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס&quot;ה.<br /> <br /> גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: &quot;ממשה עד משה לא קם כמשה&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרמב&quot;ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד לאביו רבי [[מיימון הדיין]].<br /> <br /> === שמו ומוצאו ===<br /> משפחתו של הרמב&quot;ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב&quot;ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב&quot;ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&amp;st=&amp;pgnum=133 סדר הדורות]}}.<br /> בין הרמב&quot;ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:<br /> <br /> ::::::::# ר' עובדיה הדיין<br /> ::::::::# ר' שלמה<br /> ::::::::# ר' עובדיה הדיין<br /> ::::::::# ר' יוסף הדיין<br /> ::::::::# ר' יצחק הדיין<br /> ::::::::# ר' יוסף החכם<br /> ::::::::# ר' [[מיימון הדיין]]<br /> ::::::::# הרמב&quot;ם<br /> <br /> בערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל&quot;[[משה]]&quot;.}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב&quot;ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס).<br /> <br /> === בצעירותו ===<br /> [[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבנים]] חב&quot;דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] &quot;הרמב&quot;ם&quot; בקהיר]]<br /> את חינוכו והשכלתו רכש הרמב&quot;ם מאביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר&quot;י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב&quot;ם: &quot;כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו&quot;. הרמב&quot;ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר&quot;י מיגאש - [[רי&quot;ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי&quot;ף.<br /> <br /> בשנת ד'תתק&quot;ח (1148), כשהיה הרמב&quot;ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.<br /> <br /> לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב&quot;ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.<br /> <br /> === העלייה לארץ ישראל ===<br /> {{להשלים}}<br /> בשנת 1165 הפליגו הרמב&quot;ם ומשפחתו מסבתה {{הערה|(מרוקו הספרדית של היום)}}, אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב&quot;ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב&quot;ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב&quot;ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב&quot;ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.<br /> את ביקורו בארץ מתאר הרמב&quot;ם כך:<br /> Cquote2.svg <br /> &quot;בליל אחד ב[[שבת]] בארבעה ימים ל[[חודש אייר]] נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ&quot;ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו [[צדקה]] כפי כוחם... בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה... וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה... וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן.&quot;<br /> Cquote3.svg<br /> – ספר חרדים, מצוות התשובה, פרק ג'<br /> <br /> ==חייו במצרים==<br /> <br /> כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב&quot;ם, לאחר מכן נשא הרמב&quot;ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב&quot;ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב&quot;ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה &quot;ראיס אל-יהוד&quot; (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.<br /> <br /> הרמב&quot;ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת 1177 לערך, דבר שגרם לרמב&quot;ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב&quot;ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב&quot;ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.<br /> <br /> בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב&quot;ם בשנת 1185 לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב&quot;ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח. על פי ההיסטוריון הערבי אל קיתי, סירב הרמב&quot;ם לקבל תפקיד דומה שהוצע לו על ידי &quot;מלך הפרנקים באשקלון&quot;, ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה.<br /> <br /> מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב&quot;ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד. המשורר הערבי אל-סעיד אבן סינא אלמולך כתב עליו:<br /> &quot;גלנוס ריפא את הגוף/ והרמב&quot;ם גוף ונפש./<br /> ידיעותיו קנו לו שם כרופא הדור/ הוא ידע לשכך את כאב הבערות/<br /> לוּ באה הלבנה לידיו/ היה מרפא את כתמי פניה...&quot;<br /> <br /> השיטה שאומצה על ידי הרמב&quot;ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב&quot;ם: &quot;הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות&quot;. במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.<br /> <br /> עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב&quot;ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן{{הערה|ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול &quot;נבואת מוחמד&quot; רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.}}, כתב הרמב&quot;ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב&quot;ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של ה[[רמב&quot;ן]] אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב&quot;ם: &quot;בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ולאחריה==<br /> <br /> הרמב&quot;ם נפטר בפוּסטאט (קהיר העתיקה) שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס&quot;ה (13 בדצמבר 1204) בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב&quot;ם &quot;אל נא תקברוני במצרים&quot;, הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל&quot;ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם, אף שהדבר מנוגד לקריאתו &quot;לא יפנה אדם לבקר הקברות&quot; (וראה לעיל בכותרת &quot;העלייה לארץ ישראל&quot; את עדות הרמב&quot;ם על עצמו כפי שמובאת בספר חרדים).<br /> <br /> בשנת 2009 נחנך בסמוך לקברו של הרמב&quot;ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב&quot;ם, המציג את פועלו.'''''<br /> <br /> == התנגדות לחיבוריו ==<br /> על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש &quot;מורה נבוכים&quot; שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.<br /> <br /> אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.<br /> <br /> == חיבורו משנה תורה - &quot;יד החזקה&quot; ==<br /> <br /> חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב&quot;ם &quot;משנה תורה&quot;.<br /> <br /> רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב&quot;ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב&quot;ם.<br /> <br /> כשהסביר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש&quot;ב שהרמב&quot;ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&amp;hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&amp;st=המהר%22ל&amp;pgnum=23 אוס&quot;ח בשם ספר השיחות ה' ש&quot;ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה&quot;ק]] עמוד מח)}}.<br /> <br /> == בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] אמר, הרמב&quot;ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&amp;st=&amp;pgnum=22 ספר השיחות תש&quot;ג ע' 41].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] אמר לבנו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב באחד מהשיעורים שלמד עמו<br /> ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב&quot;ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש&quot;י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ה'ש&quot;ת [לה&quot;ק] עמוד מז.}}. וכן הרה&quot;ק מקאמרנא כותב ב&quot;נתיב מצוותיך&quot;{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל&quot;ז}} כותב כי למרות שהרמב&quot;ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר&quot;י]] הקדוש שהרמב&quot;ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב&quot;ן כן זכה}} הרי ש&quot;הרמב&quot;ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי&quot;.<br /> <br /> עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&amp;hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&amp;st=נחמן&amp;pgnum=112 הקדמה ל&quot;ו דף מ&quot;ה ע&quot;ב]}} כותב [[האריז&quot;ל]] כי הרמב&quot;ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב&quot;ן זכה אך בסוף ימיו.<br /> <br /> [[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב&quot;ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב&quot;ם בהתחלת הספר &quot;יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . &quot;פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב&quot;ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון&quot;. והרי, לשון הרמב&quot;ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב&quot;ם' תשמ&quot;ח, אות ד.}}.}}.<br /> ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב&quot;ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב&quot;ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר&quot;ר מרגליות. וש&quot;נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}}<br /> <br /> == תאריך לידתו של הרמב&quot;ם ==<br /> הרמב&quot;ם נולד בי&quot;ד ניסן בשנת ד'תתצ&quot;ה.<br /> <br /> בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב&quot;ם: &quot;אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע&quot;ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ&quot;ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ&quot;ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב&quot;ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב&quot;ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי&quot;ד ב[[ניסן]] ד'תתצ&quot;ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב&quot;ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ&quot;ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ&quot;ף טבת ה'תשמ&quot;ט}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב&quot;ם, שהוא מספר מסוים, ומספר &quot;עגול&quot;.<br /> <br /> הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב&quot;ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.<br /> <br /> הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו ל[[נישואין|נשא]] את הרמב&quot;ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב&quot;ם{{הערה|1=שיחת הרבי י&quot;א [[ניסן]] [[תשמ&quot;ה]] על 850 ללידת הרמב&quot;ם [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> [[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב&quot;ם על קברו שבטבריה]]<br /> <br /> == יום ההילולא של הרמב&quot;ם ==<br /> {{להשלים}}<br /> '''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של הרמב&quot;ם.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] אחרי שחזר מה&quot;[[אוהל]]&quot; ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב&quot;ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע&quot;כ שעניינו של הרמב&quot;ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הרבי עורר לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}.<br /> <br /> הרבי התבטא{{הערה|הערה 83 [http://www.770live.com/heb770/dm/pdf/HAT17.pdf בשיחת ש&quot;פ שמות - כ&quot;א טבת תשנ&quot;ב]}} בסמיכות ליום ההילולא של הרמב&quot;ם לגבי כך שהקב&quot;ה משלים וממלא את ימיהם של צדיקים מיום אל יום:<br /> {{ציטוטון|ולהעיר שהרמב&quot;ם חי ע' שנה פחות פ&quot;ג יום (סה&quot;ד שם, ממאור עינים ספכ&quot;ה) - פ&quot;ג יום בין הסתלקותו בכ&quot;ף טבת ליום הולדתו בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ&quot;ג יום אלו נשלמו על ידי הפ&quot;ג הלכות שבספר משנה תורה (כמ&quot;ש הרמב&quot;ם בסוף מנין המצוות ע&quot;ס ההלכות שבהקדמת ספרו)}}<br /> <br /> ==תקנת לימוד הרמב&quot;ם==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> ב[[אחרון של פסח]] [[תשד&quot;מ]] תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד וסיום הרמב&quot;ם: מסלול של שלושה פרקים ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב&quot;ם בכל אחד עשר חודשים), של פרק אחד ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב&quot;ם בכל שנתיים ועשרה חודשים), ואת מסלול ספר המצוות (המיועד בעיקר לנשים וילדים), שהנושאים הנלמדים בו מקבלים לנושא בו מדובר במסלול שלושת הפרקים. אחת ממעלותיו של לימוד הרמב&quot;ם, הוא משום שבלימוד הרמב&quot;ם עד לסיומו מקיימים את שני החלקים של [[מצווה|מצוות]] [[לימוד התורה]]: '''ידיעת התורה''' ו'''לימוד התורה''', משום שהרמב&quot;ם מקיף את כל מצוות וחלקי התורה.{{תקנות הרבי}}<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב&quot;ם]]}}<br /> באותה שיחה{{הערה|[[אחרון של פסח]] [[תשד&quot;מ]]}} הורה הרבי שלאחר סיום לימוד הרמב&quot;ם יעשו סיום הרמב&quot;ם בהשתתפות רבים מבני ישראל, לפני סיום הרמב&quot;ם הראשון הורה הרבי לקיים סיומים בכל מקום, &quot;ברב עם הדרת מלך&quot;, והוסיף שהסיום אינו שייך לחוג מסויים אלא שייך לכלל ישראל, ועל כן מוטל כל אחד ואחד להגיע אליו, בנוסף לכך דיבר הרבי על כמה מעלות שיש בקיום הסיום.<br /> סיום הרמב&quot;ם העולמי נערך מאז בכל שנה בשכונת [[קראון הייטס]], וסיום הרמב&quot;ם בארץ ישראל נערך בטבריה על ציון הרמב&quot;ם.<br /> <br /> ==תמונת הרמב&quot;ם==<br /> [[קובץ:הרמבם_מתוקן_חלקית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|הציור המתוקן חלקית של הרמב&quot;ם, בו נפוץ לעשות שימוש בעניינים הקשורים ל[[תקנת הרמב&quot;ם|לימוד הרמב&quot;ם]] [[סיום הרמב&quot;ם|וסיומו]]}}]]<br /> ===הפקפוק באמיתיות התמונה===<br /> {{להשלים}}<br /> במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב&quot;ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק&quot;ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]:<br /> ::*הרמב&quot;ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''&quot;לא ילבש במלבוש המיוחד להן&quot;''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&amp;hilchos=4&amp;perek=11&amp;halocha=1&amp;hilite= פרק י&quot;א הלכה א'].}}<br /> ::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''&quot;אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם&quot;''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&amp;hilchos=4&amp;perek=12&amp;hilite= פרק י&quot;ב, הלכה א']}}<br /> כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב&quot;ם חי בעיקר בארצות המגרב, שם סגנון הלבוש שם היה שונה.<br /> <br /> ===שיחת הרבי על תמונת הרמב&quot;ם===<br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&amp;st=&amp;pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ&quot;ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב&quot;ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב&quot;ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב&quot;ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב&quot;ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד.}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב&quot;ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב&quot;ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.<br /> בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב&quot;ם, נהגו חסידי חב&quot;ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב&quot;ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב&quot;ם בבגדים שאסר בספרו}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[י&quot;ד בניסן#אירועים ביהדות|יום הולדתו של הרמב&quot;ם]]<br /> *[[משנה תורה לרמב&quot;ם]]<br /> *[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]<br /> *[[כ' בטבת#אירועים ביהדות|כ' טבת]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב&quot;ם בספר אגרת תשובת הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&amp;pgnum=1 אגרות הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו&quot;ת הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב&quot;ם עם ביאורי אדמו&quot;ר שליט&quot;א] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&amp;pgnum=1 סדר המצוות להרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *'''ממשה בן מיימון עד משיח בדורנו''', שבועון בית משיח י&quot;ז טבת תשפ&quot;א עמוד 34<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב&quot;ם] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85701 הרבי מספר על הנהגות הרמב&quot;ם] {{אינפו}}<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/12/28-12-2018-08-38-30-שמות-גרסת-קריאה.pdf מדקדקים פרשת שמות עמ' 15] {{אינפו}}<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב&quot;ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב&quot;ם העולמי בשנים תשע&quot;ה-תשע&quot;ט {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב&quot;ם] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשונים}}<br /> [[קטגוריה:רמב&quot;ם]][[קטגוריה:ראשונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&diff=550297 2022-06-28T19:32:56Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי משה בן מימון|אחר=חיבורו ההלכתי|ראו=[[משנה תורה לרמב&quot;ם]]}}<br /> {{לעריכה|מועתק מויקי}}<br /> [[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרמב&quot;ם ב[[טבריה]]]]<br /> [[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב&quot;ם]]<br /> <br /> '''הרמב&quot;ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד ב[[י&quot;ד בניסן]] שנת ד'תתצ&quot;ה{{הערה|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר ב[[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס&quot;ה.<br /> <br /> גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: &quot;ממשה עד משה לא קם כמשה&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרמב&quot;ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד לאביו רבי [[מיימון הדיין]].<br /> <br /> === שמו ומוצאו ===<br /> משפחתו של הרמב&quot;ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב&quot;ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב&quot;ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&amp;st=&amp;pgnum=133 סדר הדורות]}}.<br /> בין הרמב&quot;ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:<br /> <br /> ::::::::# ר' עובדיה הדיין<br /> ::::::::# ר' שלמה<br /> ::::::::# ר' עובדיה הדיין<br /> ::::::::# ר' יוסף הדיין<br /> ::::::::# ר' יצחק הדיין<br /> ::::::::# ר' יוסף החכם<br /> ::::::::# ר' [[מיימון הדיין]]<br /> ::::::::# הרמב&quot;ם<br /> <br /> בערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל&quot;[[משה]]&quot;.}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב&quot;ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס).<br /> <br /> === בצעירותו ===<br /> [[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבנים]] חב&quot;דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] &quot;הרמב&quot;ם&quot; בקהיר]]<br /> את חינוכו והשכלתו רכש הרמב&quot;ם מאביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר&quot;י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב&quot;ם: &quot;כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו&quot;. הרמב&quot;ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר&quot;י מיגאש - [[רי&quot;ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי&quot;ף.<br /> <br /> בשנת ד'תתק&quot;ח (1148), כשהיה הרמב&quot;ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.<br /> <br /> לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב&quot;ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.<br /> <br /> === העלייה לארץ ישראל ===<br /> {{להשלים}}<br /> בשנת 1165 הפליגו הרמב&quot;ם ומשפחתו מסבתה (מרוקו הספרדית של היום), אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב&quot;ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב&quot;ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב&quot;ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב&quot;ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.<br /> את ביקורו בארץ מתאר הרמב&quot;ם כך:<br /> Cquote2.svg <br /> &quot;בליל אחד ב[[שבת]] בארבעה ימים ל[[חודש אייר]] נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ&quot;ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו [[צדקה]] כפי כוחם... בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה... וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה... וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן.&quot;<br /> Cquote3.svg<br /> – ספר חרדים, מצוות התשובה, פרק ג'<br /> <br /> ==חייו במצרים==<br /> <br /> כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב&quot;ם, לאחר מכן נשא הרמב&quot;ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב&quot;ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב&quot;ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה &quot;ראיס אל-יהוד&quot; (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.<br /> <br /> הרמב&quot;ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת 1177 לערך, דבר שגרם לרמב&quot;ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב&quot;ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב&quot;ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.<br /> <br /> בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב&quot;ם בשנת 1185 לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב&quot;ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח. על פי ההיסטוריון הערבי אל קיתי, סירב הרמב&quot;ם לקבל תפקיד דומה שהוצע לו על ידי &quot;מלך הפרנקים באשקלון&quot;, ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה.<br /> <br /> מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב&quot;ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד. המשורר הערבי אל-סעיד אבן סינא אלמולך כתב עליו:<br /> &quot;גלנוס ריפא את הגוף/ והרמב&quot;ם גוף ונפש./<br /> ידיעותיו קנו לו שם כרופא הדור/ הוא ידע לשכך את כאב הבערות/<br /> לוּ באה הלבנה לידיו/ היה מרפא את כתמי פניה...&quot;<br /> <br /> השיטה שאומצה על ידי הרמב&quot;ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב&quot;ם: &quot;הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות&quot;. במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.<br /> <br /> עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב&quot;ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן{{הערה|ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול &quot;נבואת מוחמד&quot; רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.}}, כתב הרמב&quot;ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב&quot;ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של ה[[רמב&quot;ן]] אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב&quot;ם: &quot;בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ולאחריה==<br /> <br /> הרמב&quot;ם נפטר בפוּסטאט (קהיר העתיקה) שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס&quot;ה (13 בדצמבר 1204) בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב&quot;ם &quot;אל נא תקברוני במצרים&quot;, הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל&quot;ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם, אף שהדבר מנוגד לקריאתו &quot;לא יפנה אדם לבקר הקברות&quot; (וראה לעיל בכותרת &quot;העלייה לארץ ישראל&quot; את עדות הרמב&quot;ם על עצמו כפי שמובאת בספר חרדים).<br /> <br /> בשנת 2009 נחנך בסמוך לקברו של הרמב&quot;ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב&quot;ם, המציג את פועלו.'''''<br /> <br /> == התנגדות לחיבוריו ==<br /> על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש &quot;מורה נבוכים&quot; שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.<br /> <br /> אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.<br /> <br /> == חיבורו משנה תורה - &quot;יד החזקה&quot; ==<br /> <br /> חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב&quot;ם &quot;משנה תורה&quot;.<br /> <br /> רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב&quot;ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב&quot;ם.<br /> <br /> כשהסביר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש&quot;ב שהרמב&quot;ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&amp;hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&amp;st=המהר%22ל&amp;pgnum=23 אוס&quot;ח בשם ספר השיחות ה' ש&quot;ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה&quot;ק]] עמוד מח)}}.<br /> <br /> == בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] אמר, הרמב&quot;ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&amp;st=&amp;pgnum=22 ספר השיחות תש&quot;ג ע' 41].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] אמר לבנו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב באחד מהשיעורים שלמד עמו<br /> ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב&quot;ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש&quot;י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ה'ש&quot;ת [לה&quot;ק] עמוד מז.}}. וכן הרה&quot;ק מקאמרנא כותב ב&quot;נתיב מצוותיך&quot;{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל&quot;ז}} כותב כי למרות שהרמב&quot;ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר&quot;י]] הקדוש שהרמב&quot;ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב&quot;ן כן זכה}} הרי ש&quot;הרמב&quot;ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי&quot;.<br /> <br /> עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&amp;hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&amp;st=נחמן&amp;pgnum=112 הקדמה ל&quot;ו דף מ&quot;ה ע&quot;ב]}} כותב [[האריז&quot;ל]] כי הרמב&quot;ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב&quot;ן זכה אך בסוף ימיו.<br /> <br /> [[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב&quot;ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב&quot;ם בהתחלת הספר &quot;יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . &quot;פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב&quot;ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון&quot;. והרי, לשון הרמב&quot;ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב&quot;ם' תשמ&quot;ח, אות ד.}}.}}.<br /> ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב&quot;ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב&quot;ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר&quot;ר מרגליות. וש&quot;נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}}<br /> <br /> == תאריך לידתו של הרמב&quot;ם ==<br /> הרמב&quot;ם נולד בי&quot;ד ניסן בשנת ד'תתצ&quot;ה.<br /> <br /> בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב&quot;ם: &quot;אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע&quot;ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ&quot;ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ&quot;ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב&quot;ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב&quot;ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי&quot;ד ב[[ניסן]] ד'תתצ&quot;ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב&quot;ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ&quot;ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ&quot;ף טבת ה'תשמ&quot;ט}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב&quot;ם, שהוא מספר מסוים, ומספר &quot;עגול&quot;.<br /> <br /> הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב&quot;ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.<br /> <br /> הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו ל[[נישואין|נשא]] את הרמב&quot;ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב&quot;ם{{הערה|1=שיחת הרבי י&quot;א [[ניסן]] [[תשמ&quot;ה]] על 850 ללידת הרמב&quot;ם [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> [[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב&quot;ם על קברו שבטבריה]]<br /> <br /> == יום ההילולא של הרמב&quot;ם ==<br /> {{להשלים}}<br /> '''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של הרמב&quot;ם.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] אחרי שחזר מה&quot;[[אוהל]]&quot; ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב&quot;ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע&quot;כ שעניינו של הרמב&quot;ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הרבי עורר לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}.<br /> <br /> הרבי התבטא{{הערה|הערה 83 [http://www.770live.com/heb770/dm/pdf/HAT17.pdf בשיחת ש&quot;פ שמות - כ&quot;א טבת תשנ&quot;ב]}} בסמיכות ליום ההילולא של הרמב&quot;ם לגבי כך שהקב&quot;ה משלים וממלא את ימיהם של צדיקים מיום אל יום:<br /> {{ציטוטון|ולהעיר שהרמב&quot;ם חי ע' שנה פחות פ&quot;ג יום (סה&quot;ד שם, ממאור עינים ספכ&quot;ה) - פ&quot;ג יום בין הסתלקותו בכ&quot;ף טבת ליום הולדתו בערב פסח. ואולי יש לומר, שפ&quot;ג יום אלו נשלמו על ידי הפ&quot;ג הלכות שבספר משנה תורה (כמ&quot;ש הרמב&quot;ם בסוף מנין המצוות ע&quot;ס ההלכות שבהקדמת ספרו)}}<br /> <br /> ==תקנת לימוד הרמב&quot;ם==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> ב[[אחרון של פסח]] [[תשד&quot;מ]] תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד וסיום הרמב&quot;ם: מסלול של שלושה פרקים ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב&quot;ם בכל אחד עשר חודשים), של פרק אחד ליום (במסלול זה מסיימים את הרמב&quot;ם בכל שנתיים ועשרה חודשים), ואת מסלול ספר המצוות (המיועד בעיקר לנשים וילדים), שהנושאים הנלמדים בו מקבלים לנושא בו מדובר במסלול שלושת הפרקים. אחת ממעלותיו של לימוד הרמב&quot;ם, הוא משום שבלימוד הרמב&quot;ם עד לסיומו מקיימים את שני החלקים של [[מצווה|מצוות]] [[לימוד התורה]]: '''ידיעת התורה''' ו'''לימוד התורה''', משום שהרמב&quot;ם מקיף את כל מצוות וחלקי התורה.{{תקנות הרבי}}<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב&quot;ם]]}}<br /> באותה שיחה{{הערה|[[אחרון של פסח]] [[תשד&quot;מ]]}} הורה הרבי שלאחר סיום לימוד הרמב&quot;ם יעשו סיום הרמב&quot;ם בהשתתפות רבים מבני ישראל, לפני סיום הרמב&quot;ם הראשון הורה הרבי לקיים סיומים בכל מקום, &quot;ברב עם הדרת מלך&quot;, והוסיף שהסיום אינו שייך לחוג מסויים אלא שייך לכלל ישראל, ועל כן מוטל כל אחד ואחד להגיע אליו, בנוסף לכך דיבר הרבי על כמה מעלות שיש בקיום הסיום.<br /> סיום הרמב&quot;ם העולמי נערך מאז בכל שנה בשכונת [[קראון הייטס]], וסיום הרמב&quot;ם בארץ ישראל נערך בטבריה על ציון הרמב&quot;ם.<br /> <br /> ==תמונת הרמב&quot;ם==<br /> [[קובץ:הרמבם_מתוקן_חלקית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|הציור המתוקן חלקית של הרמב&quot;ם, בו נפוץ לעשות שימוש בעניינים הקשורים ל[[תקנת הרמב&quot;ם|לימוד הרמב&quot;ם]] [[סיום הרמב&quot;ם|וסיומו]]}}]]<br /> ===הפקפוק באמיתיות התמונה===<br /> {{להשלים}}<br /> במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב&quot;ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק&quot;ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]:<br /> ::*הרמב&quot;ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''&quot;לא ילבש במלבוש המיוחד להן&quot;''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&amp;hilchos=4&amp;perek=11&amp;halocha=1&amp;hilite= פרק י&quot;א הלכה א'].}}<br /> ::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''&quot;אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם&quot;''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&amp;hilchos=4&amp;perek=12&amp;hilite= פרק י&quot;ב, הלכה א']}}<br /> כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב&quot;ם חי בעיקר בארצות המגרב, שם סגנון הלבוש שם היה שונה.<br /> <br /> ===שיחת הרבי על תמונת הרמב&quot;ם===<br /> ב[[התוועדות]] [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&amp;st=&amp;pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ&quot;ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב&quot;ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב&quot;ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב&quot;ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב&quot;ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד.}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב&quot;ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב&quot;ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.<br /> בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב&quot;ם, נהגו חסידי חב&quot;ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב&quot;ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב&quot;ם בבגדים שאסר בספרו}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[י&quot;ד בניסן#אירועים ביהדות|יום הולדתו של הרמב&quot;ם]]<br /> *[[משנה תורה לרמב&quot;ם]]<br /> *[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]<br /> *[[כ' בטבת#אירועים ביהדות|כ' טבת]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב&quot;ם בספר אגרת תשובת הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&amp;pgnum=1 אגרות הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו&quot;ת הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב&quot;ם עם ביאורי אדמו&quot;ר שליט&quot;א] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&amp;pgnum=1 סדר המצוות להרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב&quot;ם] {{הב}}<br /> *'''ממשה בן מיימון עד משיח בדורנו''', שבועון בית משיח י&quot;ז טבת תשפ&quot;א עמוד 34<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב&quot;ם] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85701 הרבי מספר על הנהגות הרמב&quot;ם] {{אינפו}}<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/12/28-12-2018-08-38-30-שמות-גרסת-קריאה.pdf מדקדקים פרשת שמות עמ' 15] {{אינפו}}<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב&quot;ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב&quot;ם העולמי בשנים תשע&quot;ה-תשע&quot;ט {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב&quot;ם] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשונים}}<br /> [[קטגוריה:רמב&quot;ם]][[קטגוריה:ראשונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=550296 2022-06-28T19:31:32Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד<br /> |עיר=טבריה<br /> |תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|250px|טבריה במבט אוירי]]<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |מוסדות בקהילה=חמישה בתי כנסת חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, תלמוד תורה חב&quot;ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב&quot;ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]<br /> }}<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}'''טבריה''' (ב[[ערבית]]: '''طبريا''', שתרגומה לביטוי בתעתיק: טַבָּרִיַא; ב[[יוונית עתיקה]]: '''Τιβεριάς''', תעתיק: טיבריאס, ב[[מלרע]], ובלשון התלמוד הבבלי ההיגוי: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן &quot;ותחום טִבַּרְיַא - העמק&quot; (שביעית פ&quot;ט, מ&quot;ב). &quot;מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין&quot; (שבת פ&quot;ג, מ&quot;ד). &quot;הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו&quot; (שבת פכ&quot;ב, מ&quot;ה)}}) היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה.<br /> <br /> טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]]. <br /> <br /> גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב&quot;ם]] ורבינו [[השל&quot;ה]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ב]] מתגוררים בטבריה 42,287 תושבים.<br /> <br /> ==ביקור [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר==<br /> [[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב&quot;ד טבריה]]<br /> <br /> ביום ראשון, [[ה' במנחם אב]], [[תרפ&quot;ט]]. ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'. <br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום [[לימוד הרמב&quot;ם|לימוד]] [[הרמב&quot;ם]] בקברו]]<br /> [[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]<br /> * שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ&quot;ח]].<br /> * מורדות טבריה - מנהל הרב [[צבי זלמנוב]], חתנו של הרב קרמר.<br /> * בית הכנסת העתיק - רוח על המים - מרכז חב&quot;ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם ב[[תשס&quot;ה]].<br /> * בית הכנסת חב&quot;ד על קבר אמהות - הרב שניאור טורקוב<br /> * טבריה עילית - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם ב[[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *חמישה בתי כנסת חב&quot;ד.<br /> *גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר<br /> *תלמוד תורה חב&quot;ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע&quot;ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.<br /> *[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בתשס&quot;ט והיא סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *בית ספר חב&quot;ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת [[תשע&quot;ח]]<br /> *ספריית חב&quot;ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.<br /> *חב&quot;ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב. <br /> <br /> מוסדות חב&quot;ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב [[יוסף קרמר]] השליח הראשי ומנכ&quot;ל המוסדות.<br /> <br /> ==ציון ה[[רמב&quot;ם]]==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב&quot;ם]] על ציון הרמב&quot;ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב&quot;ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב&quot;ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. <br /> <br /> כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב&quot;ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> == טבריה והגאולה ==<br /> {{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהייתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלך מבית דוד|מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב&quot;ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י&quot;ד הלכה י&quot;ב|מרכאות=כן}}<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, &quot;אחכה לו בכל יום שיבוא&quot;, ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא [[אליהו הנביא]] לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד&quot;אחכה לו בכל יום שיבוא&quot; - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב&quot;ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות [[תנש&quot;א]] כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> בחודש [[אלול]] [[תשמ&quot;ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב [[דוב טייכמן]], מחסידי חב&quot;ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://tverya.org/ אתר בית חב&quot;ד טבריה]<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> [[קטגוריה:טבריה]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> ==הערות שוליים==</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=550295 2022-06-28T19:30:59Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד<br /> |עיר=טבריה<br /> |תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|250px|טבריה במבט אוירי]]<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |מוסדות בקהילה=חמישה בתי כנסת חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, תלמוד תורה חב&quot;ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב&quot;ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]<br /> }}<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}'''טבריה''' (ב[[ערבית]]: '''طبريا''', שתרגומה לביטוי בתעתיק: טַבָּרִיַא; ב[[יוונית עתיקה]]: '''Τιβεριάς''', תעתיק: טיבריאס, ב[[מלרע]], ובלשון התלמוד הבבלי ההיגוי: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן &quot;ותחום טִבַּרְיַא - העמק&quot; (שביעית פ&quot;ט, מ&quot;ב). &quot;מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין&quot; (שבת פ&quot;ג, מ&quot;ד). &quot;הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו&quot; (שבת פכ&quot;ב, מ&quot;ה)}}) היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה.<br /> <br /> טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]]. <br /> <br /> גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב&quot;ם]] ורבינו [[השל&quot;ה]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ב]] מתגוררים בטבריה 42,287 תושבים.<br /> <br /> ==ביקור [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר==<br /> [[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב&quot;ד טבריה]]<br /> <br /> ביום ראשון, [[ה' במנחם אב]], [[תרפ&quot;ט]]. ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'. <br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום [[לימוד הרמב&quot;ם|לימוד]] [[הרמב&quot;ם]] בקברו]]<br /> [[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]<br /> * שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ&quot;ח]].<br /> * מורדות טבריה - מנהל הרב [[צבי זלמנוב]], חתנו של הרב קרמר.<br /> * בית הכנסת העתיק - רוח על המים - מרכז חב&quot;ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם ב[[תשס&quot;ה]].<br /> * בית הכנסת חב&quot;ד על קבר אמהות - הרב שניאור טורקוב<br /> * טבריה עילית - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם ב[[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *חמישה בתי כנסת חב&quot;ד.<br /> *גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר<br /> *תלמוד תורה חב&quot;ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע&quot;ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.<br /> *[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בתשס&quot;ט והיא סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *בית ספר חב&quot;ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת [[תשע&quot;ח]]<br /> *ספריית חב&quot;ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.<br /> *חב&quot;ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב. <br /> <br /> מוסדות חב&quot;ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב [[יוסף קרמר]] השליח הראשי ומנכ&quot;ל המוסדות.<br /> <br /> ==ציון ה[[רמב&quot;ם]]==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב&quot;ם]] על ציון הרמב&quot;ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב&quot;ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב&quot;ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. <br /> <br /> כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב&quot;ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]].<br /> <br /> == טבריה והגאולה ==<br /> {{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהייתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלך מבית דוד|מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב&quot;ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י&quot;ד הלכה י&quot;ב|מרכאות=כן}}<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, &quot;אחכה לו בכל יום שיבוא&quot;, ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא [[אליהו הנביא]] לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד&quot;אחכה לו בכל יום שיבוא&quot; - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב&quot;ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות [[תנש&quot;א]] כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> בחודש [[אלול]] [[תשמ&quot;ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב [[דוב טייכמן]], מחסידי חב&quot;ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://tverya.org/ אתר בית חב&quot;ד טבריה]<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> [[קטגוריה:טבריה]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=550294 2022-06-28T19:28:44Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]<br /> '''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש&quot;ס בהם מופיע רשב&quot;י נכתב &quot;בן יוחי&quot; ולא &quot;בר יוחאי&quot;.}}; מכונה בקיצור '''רשב&quot;י''' או '''רבי שמעון'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בוצינא קדישא'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ&quot;ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם &quot;רבי שמעון&quot; סתם. רשב&quot;י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].<br /> <br /> [[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רשב&quot;י היה מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]{{הערה|בגמרא (גיטין סז, א) מובא: &quot;אמר ר&quot;ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר&quot;ע&quot;.}}. למד מפיו תורה בעת שנחבש על ידי הרומאים בבית האסורים{{הערה|פסחים קיב, א.}}.<br /> <br /> לאחר ה[[מגיפה]] שפרצה בין תלמידיו של רבו, כעונש על כך שלא נהגו כבוד דיו בין האחד לרעהו, מתו תלמידי [[רבי עקיבא]], ונותרו חמישה תלמידים - ביניהם רשב&quot;י{{הערה|יבמות סב, ב.}}.<br /> <br /> על [[סמיכה לרבנות|סמיכתו]] של רבי שמעון בידי רבו - רבי עקיבא, מסופר{{הערה|ירושלמי סנהדרין פ&quot;א ה&quot;ב.}}, שבתחילה ניגש רבי עקיבא לסמוך את [[רבי מאיר]] שהגיע ביחד עם רבי שמעון, ולפליאתו של רבי שמעון על כך שרבו בחר להתחיל עם רבי מאיר, ענה רבי עקיבא &quot;דייך שאני ובוראך מכירין כוחך&quot;, היינו שאת ערך מעלתו הפנימית יכולים לזהות רק רבו, והקב&quot;ה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחת ל&quot;ג בעומר}}.<br /> <br /> ===הסתתרותו במערה===<br /> באסיפת כמה חכמים עם [[רבי יהודה]], [[רבי יוסי]] ויהודה בן גרים, דנו אודות מעשי השלטון הרומי: {{ציטוטון|פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה רשב&quot;י ואמר: כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם - תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס}}. כשנודע הדבר לשלטון גזרו על רשב&quot;י מיתה.<br /> <br /> רשב&quot;י ברח עם בנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] והסתתרו בבית המדרש, ואחר כך עברו להסתתר במערה, מחשש שיענו את אשתו ותגלה את מקום מחבואו. באופן ניסי צמח על פתח המערה עץ חרובים ונבע מעיין מים, עבור מחייתם. רשב&quot;י ובנו הסתתרו במערה במשך שתים עשרה שנים, עד ש[[אליהו הנביא]] הודיע להם על מות הקיסר, ויצאו מהמערה. ביציאתם כשראו אנשים העוסקים בעבודת האדמה במקום ב[[לימוד התורה]], כעסו ואמרו: &quot;מניחין חיי עולם, ועוסקין בחיי שעה?&quot; ומקפידתם נשרפו האנשים שפגשו. [[בת קול]] החזירה אותם למערה. לאחר שנה נוספת, ה-13, בת קול קראה להם לצאת מהמערה. רבי אלעזר המשיך להכות אנשים בקפידתו, ואביו רשב&quot;י ריפא אותם, ומנע את בנו מכך. כאשר ראו יהודי מהדר במצוות שקנה שתי אגודות הדסים לשבת, נחה דעתו של רבי אלעזר.<br /> <br /> לאחר יציאתו מהמערה חיפש רשב&quot;י כיצד לתקן משהו בעולם. הוא הגיע ל[[טבריה]], וכיוון שהעיר היתה בנויה על [[בית החיים]] והכהנים לא ידעו היכן מותר להם לעבור, הוא טיהר את העיר מעצמות מתים על ידי חפירה בכל העיר לחיפוש מתים{{הערה|שבת לג, ב ואילך. מובא גם בירושלמי שביעית ט, א. פסיקתא דף פח, ב. בראשית רבה עד, ו. קהלת רבה י, ח. אסתר רבה א, ט.}}.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> ביום פטירתו ב[[ל&quot;ג בעומר]] כינס כמה מתלמידיו למעמד מיוחד, בו גילה להם סודות כמוסים בתורת הקבלה, מה שלא גילה לתלמידיו כל ימי חייו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר שהסודות שגילה בימי חייו היו מבחינת &quot;נשמתא דאורייתא&quot; - [[נר&quot;נ]] שבתורה, והסודות שגילה ביום הסתלקותו היו פנימיות הסודות של ימי חייו, מבחינת &quot;נשמתא לנשמתא&quot; - [[חיה יחידה]] שבתורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/44/index.htm ד&quot;ה גל עיני תשל&quot;ז] סעיף ג.}}.<br /> <br /> בין דבריו באותו מעמד, התבטא גם בביטוי נדיר על עצמו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקוב&quot;ה . . נשמתי ביה אחידא, ביה להיטא, ביה אתדבקת&quot; [= כל ימי שהתקשרתי בעולם הזה, בקשר אחד התקשרתי בו ב[[קב&quot;ה]] . . נשמתי בו מאוחדת, בו להוטה, בו נדבקת]|מקור=אדרא זוטא (זוהר חלק ג' רפח, א. רצב, א)}}.<br /> <br /> בתורת החסידות מבואר שהקשר של רשב&quot;י לקב&quot;ה במשך כל ימיו היה בדרגה של [[התקשרות]], מדרגה המבטאת קשר פנימי בין שני דברים (ולא רק חיצוני כמו [[דביקות]]). קשר זה הגיע בזכות עיסוקו בפנימיות התורה, המגלה כיצד יהודי קשור בפנימיות נשמתו לקב&quot;ה כל הזמן, אפילו כשהוא עוסק בחלק ה[[נגלה]] שבתורה. אך היות שגם קשר כזה מבטא יחס בין '''שני''' דברים שמתקשרים - רשב&quot;י לא הסתפק בכך, ושאף לקשר בדרגת [[אחדות]], גילוי כיצד נשמתו היא &quot;אחד&quot; עם הקב&quot;ה על ידי ה[[יחידה שבנפש]] (אף ללא הצורך בהתקשרות דרך התורה); ולאחדות זו הצליח להגיע בשלימות ביום הסתלקותו{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/43/index.htm ד&quot;ה פתח רבי שמעון תשל&quot;ד].}}.<br /> <br /> באותו זמן היה שרוי בשמחה גדולה, ופניו האירו, וציווה שביום זה יחגגו לדורות את יום שמחתו. באמרו את הפסוק{{הערה|[[תהלים]] קלג, ג}} '''חיים עד העולם''' פרחה נשמתו{{הערה|זוהר ח&quot;ג רצו, ב.}}.<br /> <br /> בחסידות מובא שיום זה הינו כעין [[מתן תורה]] של [[תורת הנסתר]], מכיוון שביום זה הושלמה תורתו של רבי שמעון בר יוחאי. כמו כן מובא שרבי שמעון הוא כ[[משה רבינו]] - כמו שהוא נתן ולימד את [[תורת הנגלה]], כך גם רבי שמעון מכונה &quot;נותן&quot; תורת הנסתר.<br /> <br /> ==סיפורים אודותו==<br /> במדרש{{הערה|תנחומא פקודי סימן ז. שמות רבה נב, ג.}} מסופר, שכשראה שחלשה דעתם של תלמידיו מפרנסתם הירודה, יצא עם תלמידיו לבקעה, ולאחר תפילתו התמלאה הבקעה דינרי זהב. רשב&quot;י אמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, אלא שהוא נוטל מחלקו ב[[עולם הבא]].<br /> <br /> סיפור זה ממחיש שרשב&quot;י ממשיך את ענין ה[[פרנסה]] בשפע, דבר הנמשך מהענין של &quot;תורתו אומנתו&quot;, לכל [[יהודי]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&amp;hilite=43e18ed7-5e5d-437d-885f-d8a8b850e8a1&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=111 חלק ב'].}}.<br /> ==תורתו==<br /> ===תורתו אומנותו===<br /> לימוד תורתו הייתה באופן של &quot;תורתו אומנותו&quot;{{הערה|[[מסכת שבת]] יא, א. [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], אורח חיים הלכות תפילה סימן קו, ד.}}, היינו שזה היה עיקר עיסוקו בחייו, עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו &quot;רשב&quot;י וחבריו&quot;.<br /> <br /> ===חיבור הנגלה והפנימיות===<br /> עיקר עיסוקו של רשב&quot;י ב[[לימוד התורה]] היה בחלק ה[[נגלה]] שבתורה, בפרט שבדורו הייתה כמות עצומה של משניות - שש מאות סדרי משנה{{הערה|חגיגה יד, א וברש&quot;י.}}, שבהם עסק בפלפול קושיות ותירוצים, כדברי הגמרא{{הערה|שבת לג, ב.}} על כוחו הגדול בפלפול שקיבל בזכות שהותו במערה{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]], תניא, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ו|אגרת הקודש סימן כו]]. וראה בהערת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19843&amp;st=&amp;pgnum=447&amp;hilite= שיעורים בספר התניא שם], הערה 24, שדן בהכרח לכך.}}.<br /> <br /> אמנם התחום שבו התייחד משאר התנאים, היה בעיסוקו בפנימיות התורה. רשב&quot;י וחבורתו שעסקו בלימוד תורת הנסתר וכתבו את [[ספר הזוהר]] וה[[תיקוני זוהר|תיקונים]], לקחו חלק מרכזי ביותר בהנחלת תורת הנסתר לדורות הבאים, ולכן רשב&quot;י נחשב כמקור המרכזי לפנימיות התורה. בחסידות משווים את רשב&quot;י ל[[משה רבינו]] - כשם שעל ידו [[מתן תורה|ניתנה התורה]] הנגלית, כך על ידי רשב&quot;י התגלתה פנימיות התורה{{הערה|1=ראה סידור עם דא&quot;ח [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&amp;st=&amp;pgnum=298&amp;hilite= שער הל&quot;ג בעומר דש, ב]. ד&quot;ה גל עיני תשל&quot;ז הערות 5-6.}}. הוא מכונה &quot;יחיד בדורו בנסתר&quot;{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&amp;st=&amp;pgnum=230 מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז].}}.<br /> <br /> מעלה מיוחדת הייתה אצל רשב&quot;י - שלא הייתה גם אצל התנאים שעסקו רבות בפנימיות התורה (כמו [[רבי נחוניא בן הקנה]]) - היא החיבור בין שני התחומים. אצל רשב&quot;י האיר האור של פנימיות התורה גם בנגלה, והוא הרגיש בשניהם את אותה התקשרות עם הקב&quot;ה, ובשניהם היה עניין לימודו המשכת אלוקות מלמעלה ולא בירור בירורים כדרך ברגיל בלימוד הנגלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/42/index.htm ד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה] סעיף ב. ד&quot;ה [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/44/index.htm גל עיני תשל&quot;ז], בפרט בסעיף ח.. וראה בהנסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד&quot;ה שיר המעלות תשכ&quot;ב] הערה 34.}}.<br /> <br /> ==מעלתו==<br /> ===השבחים ששיבחו אותו התנאים===<br /> בספר הזוהר מתוארים &quot;שבחים נוראים&quot;{{הערה|לשון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בספר המאמרים תרל&quot;ה ע' מט. דיוק הלשון התבאר בד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה סעיף א.}}. ששיבחו התנאים את רשב&quot;י: רבי יהודה קרא לו &quot;[[שבת]]&quot;{{הערה|זהר חלק ג קמד, ב.}}, ותנאים אחרים קראו עליו את הפסוק{{הערה|משפטים כג, יז. תשא לד, כג.}} &quot;פני האדון ה'&quot;{{הערה|זהר חלק ב לח, א.}}.<br /> <br /> הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב&quot;י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&amp;st=&amp;pgnum=260 אור התורה ויקרא ע' רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד&quot;ה בזהר כו' זימנא חדא תרכ&quot;ז] (תורת שמואל תרכ&quot;ז ע' עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד&quot;ה תניא א&quot;ר יוסי תשל&quot;ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד&quot;ה איתא בזהר תשמ&quot;ב]. ועוד.}}.<br /> <br /> הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב&quot;י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב&quot;ה ללא התייחסות ל[[עולם]], ואילו שאר התנאים שייכים לכוחות הנפש הנמוכים יותר, ועיקר עיסוקם הוא [[עבודת הבירורים]] ומלחמה עם העולם) - ולכן כדי לגרום לו לרדת ולהשפיע אליהם, היו צריכים לשבחו{{הערה|ד&quot;ה איתא בזהר תשמ&quot;ב. להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה.}}.<br /> <br /> לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב&quot;י &quot;שבת&quot; - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו &quot;פני האדון ה'&quot;, פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי&quot;ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה' יתברך, ויחד עם זה &quot;אדון&quot;, [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה סעיף ו.}}.<br /> <br /> ===השבחים ששיבח את עצמו===<br /> כמה פעמים שיבח ורומם רשב&quot;י את עצמו בצורה מיוחדת. בגמרא מופיע שהתבטא: &quot;ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן&quot;{{הערה|סוכה מה, ב.}}. בזוהר מופיע ביטויו על עצמו: &quot;אנא סימנא בעלמא&quot; [= אני סימן בעלמא; כלומר, סימן על מציאות הבורא]{{הערה|זהר חלק א רכה, א.}}.<br /> <br /> אף שבדרך כלל דרכם של צדיקים איננה ב[[התנשאות]] כזו, אצל רשב&quot;י היה הדבר שונה, בגלל היותו נשמה מ[[עולם האצילות]]. נשמות מ[[עולמות בי&quot;ע]] שמציאותם היא דבר נפרד מהקב&quot;ה, עבודתם צריכה להיות [[ביטול]] מציאותם, אך עולם האצילות הוא אלוקות ממש ואינו נפרד, ולכן אין צורך לבטל את מציאותו. מסיבה זו רשב&quot;י שהיה נשמה דאצילות יכול היה לרומם את עצמו, כיון שלא הייתה לו מציאות משל עצמו אלא מציאות אלוקית, ולכן הרוממות היא רוממות אלוקית{{הערה|שם=פני|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32915&amp;st=&amp;pgnum=113&amp;hilite= מאמרי אדמו&quot;ר הזקן תקס&quot;ד ע' קו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/6/50.htm תורת שמואל תרל&quot;ג חלק א, ע' נ] ואילך. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31642&amp;st=&amp;pgnum=62&amp;hilite= ספר המאמרים תרנ&quot;ה ע' נב] ואילך. ועוד מקורות - נסמנו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/30/235.htm הערה 3 כאן].}}.<br /> <br /> הסבר זה הוא גם הסיבה למאמר הזוהר{{הערה|חלק ב לח, א.}} &quot;{{מונחון|מאן|מיהו}} &quot;פני האדון ה'&quot;? . . {{מונחון|דא|זהו}} ר' שמעון בן יוחאי&quot;. היות שלרשב&quot;י לא הייתה מציאות משל עצמו כלל, ניתן לקרוא עליו &quot;פני האדון ה'&quot;{{הערה|שם=פני}}.<br /> <br /> ===ירידת הגשמים על ידו===<br /> בזוהר{{הערה|חלק ג נט, ב.}} מסופר על מקרה שבו היה העולם צריך [[גשם]], והתנאים [[רבי חזקיה]] ו[[רבי ייסא]] הלכו לבקש מרשב&quot;י שיפעל גשם, אך עוד לפני שאמרו לו את רצונם אמר להם תורה על הפסוק &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד&quot;, ואז החל לרדת גשם.<br /> <br /> בחסידות מובא סיפור זה כדוגמא למעלתו הייחודית של רשב&quot;י: במקרים אחרים במקורות חז&quot;ל מסופר על תנאים שרצו לפעול הורדת גשמים ונצרכו לשם כך ל[[תפילה]] (כמו [[חוני המעגל]]{{הערה|תענית יט, א. כג, א.}} ו[[רבי עקיבא]]{{הערה|תענית כה, ב.}}), אך רשב&quot;י פעל הורדת גשמים על ידי תורה. המעלה באופן זה היא - שתפילה היא בקשה מלמטה למעלה, ולכן אין בכוחה לפעול מיד במהירות את מילוי הבקשה{{הערה|(ולכן חוני המעגל היה צריך לבקש כמה פעמים עד שהגיע לגשמי ברכה כראוי וכן רבי עקיבא)}}, אך תורה היא השפעה אלוקית מלמעלה למטה, ולכן פעלה מיד את אופן הגשמים הרצוי{{הערה|שם=זימנא}}.<br /> <br /> בהורדת הגשמים על ידי רשב&quot;י בתורתו יש חידוש על כל אופני הפעולה האחרים: על ידי [[ברכה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, אך אפשר לפעול זאת רק לגבי שפע שכבר נפסק לאדם מלמעלה מראש. על ידי [[תורה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, גם אם לא נקבע מראש, אם התנא מוכיח בחכמתו שעל פי תורה ראוי לקבל שפע זה. על ידי [[תפילה]] אפשר לפעול גם שפע חדש שלא נקבע מראש, אך זאת על ידי בקשה מלמטה למעלה, ולא מיידית במהירות. רשב&quot;י באמירת תורתו המשיך שפע חדש, בדרך מלמעלה למטה, וזאת אף בלי שהוכיח על פי תורה את הצורך בשפע (שהרי בתורתו לא הסביר שהעולם ראוי לגשם). הסיבה שבתורתו של רשב&quot;י התחברו כל המעלות, כי החילוק בין אופני הפעולה הוא רק כאשר ישנו הבדל בין ה&quot;מעלה&quot; וה&quot;מטה&quot;, אך פנימיות התורה מחברת יהודי עם הקב&quot;ה כך שהמעלה והמטה מתאחדים, ולכן רשב&quot;י שעסק בפנימיות התורה פעל את כל האופנים יחד{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד&quot;ה שיר המעלות תשכ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ===בדורו לא נראתה הקשת===<br /> בדורו של רשב&quot;י לא נראתה [[הקשת]] בענן, מפאת זכותו. וכאשר [[רבי יהושע בן לוי]] רצה לראותו בהיכלו ב[[גן עדן]], [[אליהו הנביא]] שאל את רשב&quot;י, והוא אמר שאם נראתה הקשת בימיו, הוא לא ראוי לראותו{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ב.}}. בגמרא{{הערה|[[מסכת כתובות]] עז, ב.}} מובא סיפור זה באופן קצת שונה: כאשר [[רבי יהושע בן לוי]] נפטר הוא עלה למעלה, וכאשר הגיע אל מקומו של רשב&quot;י, הוא שאלו האם נראתה הקשת בימיך, וכשענה &quot;הן&quot; (מכיוון שלא רצה להחזיק טובה לעצמו) הוא אמר: אם כן, אין אתה &quot;בר ליואי&quot;.<br /> ==תפילתו==<br /> תפילתו של הרשב&quot;י הנהוגה בכל בתי כנסיות של בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם היא תפילת '''בריך שמיה'''.<br /> <br /> התפילה מופיעה בספר הזוהר על פרשת ויקהל (חלק ב' דף ר&quot;ו, עמוד א'). הזוהר מביא את התפילה לאחר שהוא מצטט את הוראתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] להגיד אותה בזמן [[הוצאת ספר תורה]]: {{ציטוט|אמר רבי שמעון: כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה...<br /> <br /> תרגום: כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: ברוך שמו...}}<br /> <br /> '''בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָארֵי עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ'''. '''יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם וּפוּרְקַן יְמִינָךְ, אַחְזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מִקְדָּשָׁךְ, לְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבְּלָא צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי (נוסח אחר: בְּרַחֲמִין)'''. <br /> <br /> {{ש}}'''יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא עַבְדָּךְ פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי, וְיַת כֹּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל'''. <br /> <br /> {{ש}}'''אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָא. אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל כֹּלָא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא'''. '''אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְסָגִידְנָא קַמֵּהּ מִקַמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכֹל עִידָּן וְעִידָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִיכְנָא, אֶלָּא בְּאלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא דִקְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵיהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט, בֵּהּ אֲנָא רַחִיץ וְלִשְׁמֵיהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן'''. <br /> <br /> {{ש}}'''יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבִּי בְּאוֹרַיְתָךְ, (נוסח אחר להוסיף; וְתִיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעַבְדִּין רְעוּתָךְ) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְּכֹל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם אָמֵן וְאָמֵן סְלָה''':<br /> <br /> תרגום התפילה ללשון הקודש;<br /> <br /> '''בָּרוּךְ שְׁמוֹ שֶׁל אָדוֹן הָעוֹלָם, בָּרוּךְ כִּתְרְךָ וּמְקוֹמְךָ'''. '''יְהִי רְצוֹנְךָ עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, וְיֶשַׁע וּפִדְיוֹן יְמִינְךָ הַרְאֶה לְעַמְּךָ בְּבֵית מִקְדָּשְׁךָ, וּלְהַשְׁפִּיעַ לָנוּ מִטוֹב אוֹרְךָ, וּלְקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים'''.<br /> <br /> '''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ לָנוּ חַיִּים בְּחֶסֶד, וְאֶהְיֶה אֲנִי נִמְנֶה בֵּין הַצַּדִּיקִים, לְרַחֵם עָלַי וְלִשְׁמֹר אוֹתִי, וְאֶת כֹּל אֲשֶׁר לִי וַאֲשֶׁר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל'''. '''אַתָּה הוּא זַן לְכָל וּמְפַרְנֵס לְכָל, אַתָּה הוּא שַׁלִּיט עַל הַכֹּל'''.<br /> <br /> '''אַתָּה הוּא הַשַּׁלִּיט עַל כֹּל הַמְּלָכִים, וְהַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא'''. '''אֲנִי עַבְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִשְׁתַּחֲוֶה אֲנִי לְפָנָיו וּמִלִּפְנֵי כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בְּכָל עֵת וְעֵת'''. '''לֹא עַל אָדָם אֲנִי בּוֹטֵחַ וָלֹא עַל בֶּן אֱלֹהִים אֲנִי סוֹמֵךְ, אֶלָּא בֶּאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא אֱלֹהִים אֱמֶת, וּנְבִיאָיו אֱמֶת, וְרָב חֶסֶד וֶאֱמֶת'''. '''בּוֹ אֲנִי בּוֹטֵחַ, וְלִשְׁמוֹ הַנִּכְבָּד וְהַקָּדוֹשׁ אֲנִי אוֹמֵר תִּשְׁבָּחוֹת'''. <br /> <br /> '''מִלְּפָנֶיךָ יְהִי רָצוֹן, שֶׁתִּפְתַּח לִבִּי בַּתּוֹרָה וּתְמַלֵּא מִשְׁאָלוֹת לִבִּי וְלֵב כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וְתִתֵּן לִי בָּנִים זֶכַרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנְךָ) לְטוֹבָה לְחָיַיִם וּלְשָׁלוֹם אַמֶּן'''.<br /> <br /> מאמר הזוהר והסברו לעיתוי התפילה הוא שבשעה שהציבור פותחים את ארון הקודש ומתכוונים להוציא את ספר התורה, נפתחים במקביל שערי השמיים.<br /> <br /> ==בנו וממשיך דרכו רבי אלעזר בן רבי שמעון==<br /> בנו הינו התנא [[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] שלמד עמו 13 שנים במערה בפקיעין וטמון ליד אביו במירון.<br /> בגמרא ב[[גמרא|תלמוד הבבלי]] מסכת סוכה (דף מה עמוד ב) מובאים התבטאויות בשבח ומעלת רבי אלעזר בשם אביו רבי שמעון בר יוחאי שמשבחו וזו לשון הגמרא.<br /> ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: 'יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אל(י)עזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו.<br /> <br /> ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני עלייה והן מועטין; אם אלף הן - אני ובני מהן; אם מאה הם - אני ובני מהן; אם שנים הן - אני ובני הן!.<br /> יום הילולת רבי אלעזר נהוג לציינו ולחגוג לכבודו ביום [[כ&quot;ה באלול]] ג'תתס&quot;ב{{הערה|ויש אומרים ב[[ט' בתשרי]]}}.<br /> <br /> ==פיוטים לכבודו==<br /> לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] ה'כתם פז' מטריפולי-לוב, והפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[זוהר (ספר)]]<br /> *[[ל&quot;ג בעומר]]<br /> *[[מירון]]<br /> *[[קבלה]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=310 תולדות חייו של רשב&quot;י] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי'] {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים|שמעון]]<br /> [[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=550291 2022-06-28T19:26:21Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]<br /> '''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש&quot;ס בהם מופיע רשב&quot;י נכתב &quot;בן יוחי&quot; ולא &quot;בר יוחאי&quot;.}}; מכונה בקיצור '''רשב&quot;י''' או '''רבי שמעון'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בוצינא קדישא'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ&quot;ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם &quot;רבי שמעון&quot; סתם. רשב&quot;י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].<br /> <br /> [[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רשב&quot;י היה מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]{{הערה|בגמרא (גיטין סז, א) מובא: &quot;אמר ר&quot;ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר&quot;ע&quot;.}}. למד מפיו תורה בעת שנחבש על ידי הרומאים בבית האסורים{{הערה|פסחים קיב, א.}}.<br /> <br /> לאחר ה[[מגיפה]] שפרצה בין תלמידיו של רבו, כעונש על כך שלא נהגו כבוד דיו בין האחד לרעהו, מתו תלמידי [[רבי עקיבא]], ונותרו חמישה תלמידים - ביניהם רשב&quot;י{{הערה|יבמות סב, ב.}}.<br /> <br /> על [[סמיכה לרבנות|סמיכתו]] של רבי שמעון בידי רבו - רבי עקיבא, מסופר{{הערה|ירושלמי סנהדרין פ&quot;א ה&quot;ב.}}, שבתחילה ניגש רבי עקיבא לסמוך את [[רבי מאיר]] שהגיע ביחד עם רבי שמעון, ולפליאתו של רבי שמעון על כך שרבו בחר להתחיל עם רבי מאיר, ענה רבי עקיבא &quot;דייך שאני ובוראך מכירין כוחך&quot;, היינו שאת ערך מעלתו הפנימית יכולים לזהות רק רבו, והקב&quot;ה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחת ל&quot;ג בעומר}}.<br /> <br /> ===הסתתרותו במערה===<br /> באסיפת כמה חכמים עם [[רבי יהודה]], [[רבי יוסי]] ויהודה בן גרים, דנו אודות מעשי השלטון הרומי: {{ציטוטון|פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה רשב&quot;י ואמר: כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם - תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס}}. כשנודע הדבר לשלטון גזרו על רשב&quot;י מיתה.<br /> <br /> רשב&quot;י ברח עם בנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] והסתתרו בבית המדרש, ואחר כך עברו להסתתר במערה, מחשש שיענו את אשתו ותגלה את מקום מחבואו. באופן ניסי צמח על פתח המערה עץ חרובים ונבע מעיין מים, עבור מחייתם. רשב&quot;י ובנו הסתתרו במערה במשך שתים עשרה שנים, עד ש[[אליהו הנביא]] הודיע להם על מות הקיסר, ויצאו מהמערה. ביציאתם כשראו אנשים העוסקים בעבודת האדמה במקום ב[[לימוד התורה]], כעסו ואמרו: &quot;מניחין חיי עולם, ועוסקין בחיי שעה?&quot; ומקפידתם נשרפו האנשים שפגשו. [[בת קול]] החזירה אותם למערה. לאחר שנה נוספת, ה-13, בת קול קראה להם לצאת מהמערה. רבי אלעזר המשיך להכות אנשים בקפידתו, ואביו רשב&quot;י ריפא אותם, ומנע את בנו מכך. כאשר ראו יהודי מהדר במצוות שקנה שתי אגודות הדסים לשבת, נחה דעתו של רבי אלעזר.<br /> <br /> לאחר יציאתו מהמערה חיפש רשב&quot;י כיצד לתקן משהו בעולם. הוא הגיע ל[[טבריה]], וכיוון שהעיר היתה בנויה על [[בית החיים]] והכהנים לא ידעו היכן מותר להם לעבור, הוא טיהר את העיר מעצמות מתים על ידי חפירה בכל העיר לחיפוש מתים{{הערה|שבת לג, ב ואילך. מובא גם בירושלמי שביעית ט, א. פסיקתא דף פח, ב. בראשית רבה עד, ו. קהלת רבה י, ח. אסתר רבה א, ט.}}.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> ביום פטירתו ב[[ל&quot;ג בעומר]] כינס כמה מתלמידיו למעמד מיוחד, בו גילה להם סודות כמוסים בתורת הקבלה, מה שלא גילה לתלמידיו כל ימי חייו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר שהסודות שגילה בימי חייו היו מבחינת &quot;נשמתא דאורייתא&quot; - [[נר&quot;נ]] שבתורה, והסודות שגילה ביום הסתלקותו היו פנימיות הסודות של ימי חייו, מבחינת &quot;נשמתא לנשמתא&quot; - [[חיה יחידה]] שבתורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/44/index.htm ד&quot;ה גל עיני תשל&quot;ז] סעיף ג.}}.<br /> <br /> בין דבריו באותו מעמד, התבטא גם בביטוי נדיר על עצמו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקוב&quot;ה . . נשמתי ביה אחידא, ביה להיטא, ביה אתדבקת&quot; [= כל ימי שהתקשרתי בעולם הזה, בקשר אחד התקשרתי בו ב[[קב&quot;ה]] . . נשמתי בו מאוחדת, בו להוטה, בו נדבקת]|מקור=אדרא זוטא (זוהר חלק ג' רפח, א. רצב, א)}}.<br /> <br /> בתורת החסידות מבואר שהקשר של רשב&quot;י לקב&quot;ה במשך כל ימיו היה בדרגה של [[התקשרות]], מדרגה המבטאת קשר פנימי בין שני דברים (ולא רק חיצוני כמו [[דביקות]]). קשר זה הגיע בזכות עיסוקו בפנימיות התורה, המגלה כיצד יהודי קשור בפנימיות נשמתו לקב&quot;ה כל הזמן, אפילו כשהוא עוסק בחלק ה[[נגלה]] שבתורה. אך היות שגם קשר כזה מבטא יחס בין '''שני''' דברים שמתקשרים - רשב&quot;י לא הסתפק בכך, ושאף לקשר בדרגת [[אחדות]], גילוי כיצד נשמתו היא &quot;אחד&quot; עם הקב&quot;ה על ידי ה[[יחידה שבנפש]] (אף ללא הצורך בהתקשרות דרך התורה); ולאחדות זו הצליח להגיע בשלימות ביום הסתלקותו{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/43/index.htm ד&quot;ה פתח רבי שמעון תשל&quot;ד].}}.<br /> <br /> באותו זמן היה שרוי בשמחה גדולה, ופניו האירו, וציווה שביום זה יחגגו לדורות את יום שמחתו. באמרו את הפסוק{{הערה|[[תהלים]] קלג, ג}} '''חיים עד העולם''' פרחה נשמתו{{הערה|זוהר ח&quot;ג רצו, ב.}}.<br /> <br /> בחסידות מובא שיום זה הינו כעין [[מתן תורה]] של [[תורת הנסתר]], מכיוון שביום זה הושלמה תורתו של רבי שמעון בר יוחאי. כמו כן מובא שרבי שמעון הוא כ[[משה רבינו]] - כמו שהוא נתן ולימד את [[תורת הנגלה]], כך גם רבי שמעון מכונה &quot;נותן&quot; תורת הנסתר.<br /> <br /> ==סיפורים אודותו==<br /> במדרש{{הערה|תנחומא פקודי סימן ז. שמות רבה נב, ג.}} מסופר, שכשראה שחלשה דעתם של תלמידיו מפרנסתם הירודה, יצא עם תלמידיו לבקעה, ולאחר תפילתו התמלאה הבקעה דינרי זהב. רשב&quot;י אמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, אלא שהוא נוטל מחלקו ב[[עולם הבא]].<br /> <br /> סיפור זה ממחיש שרשב&quot;י ממשיך את ענין ה[[פרנסה]] בשפע, דבר הנמשך מהענין של &quot;תורתו אומנתו&quot;, לכל [[יהודי]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&amp;hilite=43e18ed7-5e5d-437d-885f-d8a8b850e8a1&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=111 חלק ב'].}}.<br /> ==תורתו==<br /> ===תורתו אומנותו===<br /> לימוד תורתו הייתה באופן של &quot;תורתו אומנותו&quot;{{הערה|[[מסכת שבת]] יא, א. [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], אורח חיים הלכות תפילה סימן קו, ד.}}, היינו שזה היה עיקר עיסוקו בחייו, עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו &quot;רשב&quot;י וחבריו&quot;.<br /> <br /> ===חיבור הנגלה והפנימיות===<br /> עיקר עיסוקו של רשב&quot;י ב[[לימוד התורה]] היה בחלק ה[[נגלה]] שבתורה, בפרט שבדורו הייתה כמות עצומה של משניות - שש מאות סדרי משנה{{הערה|חגיגה יד, א וברש&quot;י.}}, שבהם עסק בפלפול קושיות ותירוצים, כדברי הגמרא{{הערה|שבת לג, ב.}} על כוחו הגדול בפלפול שקיבל בזכות שהותו במערה{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]], תניא, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ו|אגרת הקודש סימן כו]]. וראה בהערת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19843&amp;st=&amp;pgnum=447&amp;hilite= שיעורים בספר התניא שם], הערה 24, שדן בהכרח לכך.}}.<br /> <br /> אמנם התחום שבו התייחד משאר התנאים, היה בעיסוקו בפנימיות התורה. רשב&quot;י וחבורתו שעסקו בלימוד תורת הנסתר וכתבו את [[ספר הזוהר]] וה[[תיקוני זוהר|תיקונים]], לקחו חלק מרכזי ביותר בהנחלת תורת הנסתר לדורות הבאים, ולכן רשב&quot;י נחשב כמקור המרכזי לפנימיות התורה. בחסידות משווים את רשב&quot;י ל[[משה רבינו]] - כשם שעל ידו [[מתן תורה|ניתנה התורה]] הנגלית, כך על ידי רשב&quot;י התגלתה פנימיות התורה{{הערה|1=ראה סידור עם דא&quot;ח [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&amp;st=&amp;pgnum=298&amp;hilite= שער הל&quot;ג בעומר דש, ב]. ד&quot;ה גל עיני תשל&quot;ז הערות 5-6.}}. הוא מכונה &quot;יחיד בדורו בנסתר&quot;{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&amp;st=&amp;pgnum=230 מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז].}}.<br /> <br /> מעלה מיוחדת הייתה אצל רשב&quot;י - שלא הייתה גם אצל התנאים שעסקו רבות בפנימיות התורה (כמו [[רבי נחוניא בן הקנה]]) - היא החיבור בין שני התחומים. אצל רשב&quot;י האיר האור של פנימיות התורה גם בנגלה, והוא הרגיש בשניהם את אותה התקשרות עם הקב&quot;ה, ובשניהם היה עניין לימודו המשכת אלוקות מלמעלה ולא בירור בירורים כדרך ברגיל בלימוד הנגלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/42/index.htm ד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה] סעיף ב. ד&quot;ה [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/44/index.htm גל עיני תשל&quot;ז], בפרט בסעיף ח.. וראה בהנסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד&quot;ה שיר המעלות תשכ&quot;ב] הערה 34.}}.<br /> <br /> ==מעלתו==<br /> ===השבחים ששיבחו אותו התנאים===<br /> בספר הזוהר מתוארים &quot;שבחים נוראים&quot;{{הערה|לשון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בספר המאמרים תרל&quot;ה ע' מט. דיוק הלשון התבאר בד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה סעיף א.}}. ששיבחו התנאים את רשב&quot;י: רבי יהודה קרא לו &quot;[[שבת]]&quot;{{הערה|זהר חלק ג קמד, ב.}}, ותנאים אחרים קראו עליו את הפסוק{{הערה|משפטים כג, יז. תשא לד, כג.}} &quot;פני האדון ה'&quot;{{הערה|זהר חלק ב לח, א.}}.<br /> <br /> הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב&quot;י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&amp;st=&amp;pgnum=260 אור התורה ויקרא ע' רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד&quot;ה בזהר כו' זימנא חדא תרכ&quot;ז] (תורת שמואל תרכ&quot;ז ע' עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד&quot;ה תניא א&quot;ר יוסי תשל&quot;ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד&quot;ה איתא בזהר תשמ&quot;ב]. ועוד.}}.<br /> <br /> הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב&quot;י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב&quot;ה ללא התייחסות ל[[עולם]], ואילו שאר התנאים שייכים לכוחות הנפש הנמוכים יותר, ועיקר עיסוקם הוא [[עבודת הבירורים]] ומלחמה עם העולם) - ולכן כדי לגרום לו לרדת ולהשפיע אליהם, היו צריכים לשבחו{{הערה|ד&quot;ה איתא בזהר תשמ&quot;ב. להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה.}}.<br /> <br /> לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב&quot;י &quot;שבת&quot; - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו &quot;פני האדון ה'&quot;, פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי&quot;ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה' יתברך, ויחד עם זה &quot;אדון&quot;, [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה סעיף ו.}}.<br /> <br /> ===השבחים ששיבח את עצמו===<br /> כמה פעמים שיבח ורומם רשב&quot;י את עצמו בצורה מיוחדת. בגמרא מופיע שהתבטא: &quot;ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן&quot;{{הערה|סוכה מה, ב.}}. בזוהר מופיע ביטויו על עצמו: &quot;אנא סימנא בעלמא&quot; [= אני סימן בעלמא; כלומר, סימן על מציאות הבורא]{{הערה|זהר חלק א רכה, א.}}.<br /> <br /> אף שבדרך כלל דרכם של צדיקים איננה ב[[התנשאות]] כזו, אצל רשב&quot;י היה הדבר שונה, בגלל היותו נשמה מ[[עולם האצילות]]. נשמות מ[[עולמות בי&quot;ע]] שמציאותם היא דבר נפרד מהקב&quot;ה, עבודתם צריכה להיות [[ביטול]] מציאותם, אך עולם האצילות הוא אלוקות ממש ואינו נפרד, ולכן אין צורך לבטל את מציאותו. מסיבה זו רשב&quot;י שהיה נשמה דאצילות יכול היה לרומם את עצמו, כיון שלא הייתה לו מציאות משל עצמו אלא מציאות אלוקית, ולכן הרוממות היא רוממות אלוקית{{הערה|שם=פני|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32915&amp;st=&amp;pgnum=113&amp;hilite= מאמרי אדמו&quot;ר הזקן תקס&quot;ד ע' קו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/6/50.htm תורת שמואל תרל&quot;ג חלק א, ע' נ] ואילך. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31642&amp;st=&amp;pgnum=62&amp;hilite= ספר המאמרים תרנ&quot;ה ע' נב] ואילך. ועוד מקורות - נסמנו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/30/235.htm הערה 3 כאן].}}.<br /> <br /> הסבר זה הוא גם הסיבה למאמר הזוהר{{הערה|חלק ב לח, א.}} &quot;{{מונחון|מאן|מיהו}} &quot;פני האדון ה'&quot;? . . {{מונחון|דא|זהו}} ר' שמעון בן יוחאי&quot;. היות שלרשב&quot;י לא הייתה מציאות משל עצמו כלל, ניתן לקרוא עליו &quot;פני האדון ה'&quot;{{הערה|שם=פני}}.<br /> <br /> ===ירידת הגשמים על ידו===<br /> בזוהר{{הערה|חלק ג נט, ב.}} מסופר על מקרה שבו היה העולם צריך [[גשם]], והתנאים [[רבי חזקיה]] ו[[רבי ייסא]] הלכו לבקש מרשב&quot;י שיפעל גשם, אך עוד לפני שאמרו לו את רצונם אמר להם תורה על הפסוק &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד&quot;, ואז החל לרדת גשם.<br /> <br /> בחסידות מובא סיפור זה כדוגמא למעלתו הייחודית של רשב&quot;י: במקרים אחרים במקורות חז&quot;ל מסופר על תנאים שרצו לפעול הורדת גשמים ונצרכו לשם כך ל[[תפילה]] (כמו [[חוני המעגל]]{{הערה|תענית יט, א. כג, א.}} ו[[רבי עקיבא]]{{הערה|תענית כה, ב.}}), אך רשב&quot;י פעל הורדת גשמים על ידי תורה. המעלה באופן זה היא - שתפילה היא בקשה מלמטה למעלה, ולכן אין בכוחה לפעול מיד במהירות את מילוי הבקשה (ולכן חוני המעגל היה צריך לבקש כמה פעמים עד שהגיע לגשמי ברכה כראוי), אך תורה היא השפעה אלוקית מלמעלה למטה, ולכן פעלה מיד את אופן הגשמים הרצוי{{הערה|שם=זימנא}}.<br /> <br /> בהורדת הגשמים על ידי רשב&quot;י בתורתו יש חידוש על כל אופני הפעולה האחרים: על ידי [[ברכה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, אך אפשר לפעול זאת רק לגבי שפע שכבר נפסק לאדם מלמעלה מראש. על ידי [[תורה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, גם אם לא נקבע מראש, אם התנא מוכיח בחכמתו שעל פי תורה ראוי לקבל שפע זה. על ידי [[תפילה]] אפשר לפעול גם שפע חדש שלא נקבע מראש, אך זאת על ידי בקשה מלמטה למעלה, ולא מיידית במהירות. רשב&quot;י באמירת תורתו המשיך שפע חדש, בדרך מלמעלה למטה, וזאת אף בלי שהוכיח על פי תורה את הצורך בשפע (שהרי בתורתו לא הסביר שהעולם ראוי לגשם). הסיבה שבתורתו של רשב&quot;י התחברו כל המעלות, כי החילוק בין אופני הפעולה הוא רק כאשר ישנו הבדל בין ה&quot;מעלה&quot; וה&quot;מטה&quot;, אך פנימיות התורה מחברת יהודי עם הקב&quot;ה כך שהמעלה והמטה מתאחדים, ולכן רשב&quot;י שעסק בפנימיות התורה פעל את כל האופנים יחד{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד&quot;ה שיר המעלות תשכ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ===בדורו לא נראתה הקשת===<br /> בדורו של רשב&quot;י לא נראתה [[הקשת]] בענן, מפאת זכותו. וכאשר [[רבי יהושע בן לוי]] רצה לראותו בהיכלו ב[[גן עדן]], [[אליהו הנביא]] שאל את רשב&quot;י, והוא אמר שאם נראתה הקשת בימיו, הוא לא ראוי לראותו{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ב.}}. בגמרא{{הערה|[[מסכת כתובות]] עז, ב.}} מובא סיפור זה באופן קצת שונה: כאשר [[רבי יהושע בן לוי]] נפטר הוא עלה למעלה, וכאשר הגיע אל מקומו של רשב&quot;י, הוא שאלו האם נראתה הקשת בימיך, וכשענה &quot;הן&quot; (מכיוון שלא רצה להחזיק טובה לעצמו) הוא אמר: אם כן, אין אתה &quot;בר ליואי&quot;.<br /> ==תפילתו==<br /> תפילתו של הרשב&quot;י הנהוגה בכל בתי כנסיות של בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם היא תפילת '''בריך שמיה'''.<br /> <br /> התפילה מופיעה בספר הזוהר על פרשת ויקהל (חלק ב' דף ר&quot;ו, עמוד א'). הזוהר מביא את התפילה לאחר שהוא מצטט את הוראתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] להגיד אותה בזמן [[הוצאת ספר תורה]]: {{ציטוט|אמר רבי שמעון: כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה...<br /> <br /> תרגום: כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: ברוך שמו...}}<br /> <br /> '''בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָארֵי עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ'''. '''יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם וּפוּרְקַן יְמִינָךְ, אַחְזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מִקְדָּשָׁךְ, לְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבְּלָא צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי (נוסח אחר: בְּרַחֲמִין)'''. <br /> <br /> {{ש}}'''יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא עַבְדָּךְ פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי, וְיַת כֹּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל'''. <br /> <br /> {{ש}}'''אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָא. אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל כֹּלָא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא'''. '''אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְסָגִידְנָא קַמֵּהּ מִקַמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכֹל עִידָּן וְעִידָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִיכְנָא, אֶלָּא בְּאלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא דִקְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵיהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט, בֵּהּ אֲנָא רַחִיץ וְלִשְׁמֵיהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן'''. <br /> <br /> {{ש}}'''יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבִּי בְּאוֹרַיְתָךְ, (נוסח אחר להוסיף; וְתִיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעַבְדִּין רְעוּתָךְ) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְּכֹל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם אָמֵן וְאָמֵן סְלָה''':<br /> <br /> תרגום התפילה ללשון הקודש;<br /> <br /> '''בָּרוּךְ שְׁמוֹ שֶׁל אָדוֹן הָעוֹלָם, בָּרוּךְ כִּתְרְךָ וּמְקוֹמְךָ'''. '''יְהִי רְצוֹנְךָ עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, וְיֶשַׁע וּפִדְיוֹן יְמִינְךָ הַרְאֶה לְעַמְּךָ בְּבֵית מִקְדָּשְׁךָ, וּלְהַשְׁפִּיעַ לָנוּ מִטוֹב אוֹרְךָ, וּלְקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים'''.<br /> <br /> '''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ לָנוּ חַיִּים בְּחֶסֶד, וְאֶהְיֶה אֲנִי נִמְנֶה בֵּין הַצַּדִּיקִים, לְרַחֵם עָלַי וְלִשְׁמֹר אוֹתִי, וְאֶת כֹּל אֲשֶׁר לִי וַאֲשֶׁר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל'''. '''אַתָּה הוּא זַן לְכָל וּמְפַרְנֵס לְכָל, אַתָּה הוּא שַׁלִּיט עַל הַכֹּל'''.<br /> <br /> '''אַתָּה הוּא הַשַּׁלִּיט עַל כֹּל הַמְּלָכִים, וְהַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא'''. '''אֲנִי עַבְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִשְׁתַּחֲוֶה אֲנִי לְפָנָיו וּמִלִּפְנֵי כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בְּכָל עֵת וְעֵת'''. '''לֹא עַל אָדָם אֲנִי בּוֹטֵחַ וָלֹא עַל בֶּן אֱלֹהִים אֲנִי סוֹמֵךְ, אֶלָּא בֶּאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא אֱלֹהִים אֱמֶת, וּנְבִיאָיו אֱמֶת, וְרָב חֶסֶד וֶאֱמֶת'''. '''בּוֹ אֲנִי בּוֹטֵחַ, וְלִשְׁמוֹ הַנִּכְבָּד וְהַקָּדוֹשׁ אֲנִי אוֹמֵר תִּשְׁבָּחוֹת'''. <br /> <br /> '''מִלְּפָנֶיךָ יְהִי רָצוֹן, שֶׁתִּפְתַּח לִבִּי בַּתּוֹרָה וּתְמַלֵּא מִשְׁאָלוֹת לִבִּי וְלֵב כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וְתִתֵּן לִי בָּנִים זֶכַרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנְךָ) לְטוֹבָה לְחָיַיִם וּלְשָׁלוֹם אַמֶּן'''.<br /> <br /> מאמר הזוהר והסברו לעיתוי התפילה הוא שבשעה שהציבור פותחים את ארון הקודש ומתכוונים להוציא את ספר התורה, נפתחים במקביל שערי השמיים.<br /> <br /> ==בנו וממשיך דרכו רבי אלעזר בן רבי שמעון==<br /> בנו הינו התנא [[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] שלמד עמו 13 שנים במערה בפקיעין וטמון ליד אביו במירון.<br /> בגמרא ב[[גמרא|תלמוד הבבלי]] מסכת סוכה (דף מה עמוד ב) מובאים התבטאויות בשבח ומעלת רבי אלעזר בשם אביו רבי שמעון בר יוחאי שמשבחו וזו לשון הגמרא.<br /> ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: 'יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אל(י)עזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו.<br /> <br /> ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני עלייה והן מועטין; אם אלף הן - אני ובני מהן; אם מאה הם - אני ובני מהן; אם שנים הן - אני ובני הן!.<br /> יום הילולת רבי אלעזר נהוג לציינו ולחגוג לכבודו ביום [[כ&quot;ה באלול]] ג'תתס&quot;ב{{הערה|ויש אומרים ב[[ט' בתשרי]]}}.<br /> <br /> ==פיוטים לכבודו==<br /> לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] ה'כתם פז' מטריפולי-לוב, והפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[זוהר (ספר)]]<br /> *[[ל&quot;ג בעומר]]<br /> *[[מירון]]<br /> *[[קבלה]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=310 תולדות חייו של רשב&quot;י] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי'] {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים|שמעון]]<br /> [[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550262 2022-06-28T18:50:44Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}}{{הערה|שם אמו לא ידוע}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot;{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]]{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי&quot;ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> ==הנצחתו בארץ ישראל==<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון{{הערה|התפילה הודפסה בספרי המקובלים כמו ספר תיקוני אליהו ועוד}}.<br /> <br /> ==נוסח מצבתו==<br /> נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר&quot;ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, &quot;בעוד כברת ארץ&quot;}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר&quot;ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה&quot;ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת&quot;ו כבו&quot;ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, &quot;והיתה מנוחתו כבוד&quot;}} לפ&quot;ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', {{הערה|ירושלים תשכ&quot;ט}}.<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550261 2022-06-28T18:49:25Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}}{{הערה|שם אמו לא ידוע}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot;{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]]{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי&quot;ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> ==הנצחתו בארץ ישראל==<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> ==נוסח מצבתו==<br /> נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר&quot;ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, &quot;בעוד כברת ארץ&quot;}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר&quot;ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה&quot;ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת&quot;ו כבו&quot;ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, &quot;והיתה מנוחתו כבוד&quot;}} לפ&quot;ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', {{הערה|ירושלים תשכ&quot;ט}}.<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550260 2022-06-28T18:48:07Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot;{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]]{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי&quot;ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> ==הנצחתו בארץ ישראל==<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> ==נוסח מצבתו==<br /> נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר&quot;ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, &quot;בעוד כברת ארץ&quot;}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר&quot;ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה&quot;ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת&quot;ו כבו&quot;ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, &quot;והיתה מנוחתו כבוד&quot;}} לפ&quot;ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', {{הערה|ירושלים תשכ&quot;ט}}.<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550259 2022-06-28T18:47:32Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot;{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]]{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי&quot;ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> ==הנצחתו בארץ ישראל==<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> ==נוסח מצבתו==<br /> נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר&quot;ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, &quot;בעוד כברת ארץ&quot;}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר&quot;ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה&quot;ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת&quot;ו כבו&quot;ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, &quot;והיתה מנוחתו כבוד&quot;}} לפ&quot;ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', {{הערה|ירושלים תשכ&quot;ט}}.<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550258 2022-06-28T18:46:07Z

<p>וייצמן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]]{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי&quot;ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> ==הנצחתו בארץ ישראל==<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> ==נוסח מצבתו==<br /> נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר&quot;ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, &quot;בעוד כברת ארץ&quot;}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר&quot;ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה&quot;ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת&quot;ו כבו&quot;ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, &quot;והיתה מנוחתו כבוד&quot;}} לפ&quot;ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', {{הערה|ירושלים תשכ&quot;ט}}.<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550257 2022-06-28T18:44:48Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]]{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי&quot;ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> ==הנצחתו בארץ ישראל==<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> ==נוסח מצבתו==<br /> נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר&quot;ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, &quot;בעוד כברת ארץ&quot;}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר&quot;ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה&quot;ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת&quot;ו כבו&quot;ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, &quot;והיתה מנוחתו כבוד&quot;}} לפ&quot;ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550256 2022-06-28T18:44:23Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]]{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי&quot;ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> ==הנצחתו בארץ ישראל==<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550253 2022-06-28T18:39:09Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> ==הנצחתו בארץ ישראל==<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550248 2022-06-28T18:35:39Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550247 2022-06-28T18:34:56Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב {{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550246 2022-06-28T18:34:16Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''{{הערה|מכונה גם אור השמ&quot;ש, או הרש&quot;ש הקדוש}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב {{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550245 2022-06-28T18:33:28Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''השר שלום'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב {{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550244 2022-06-28T18:32:40Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב {{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550243 2022-06-28T18:32:04Z

<p>וייצמן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב {{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> <br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550241 2022-06-28T18:30:51Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב {{הערה|(או בצנעא)}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)<br /> * בתו רבקה<br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=550240 2022-06-28T18:29:17Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שב[[תימן]]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)<br /> * בתו רבקה<br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=549528 2022-06-26T03:05:18Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שב[[תימן]]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)<br /> * בתו רבקה<br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים (דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר) דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה).<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=549527 2022-06-26T03:04:55Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שב[[תימן]]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)<br /> * בתו רבקה<br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים (דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר) דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה).<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=548956 2022-06-22T15:15:28Z

<p>וייצמן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שב[[תימן]]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)<br /> * בתו רבקה<br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה והמנהג לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ====הבט משמים עדה תמה====<br /> נוסח התפילה;<br /> <br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים (דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר) דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה).<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=548955 2022-06-22T15:15:03Z

<p>וייצמן: /* תפילתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שב[[תימן]]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)<br /> * בתו רבקה<br /> ==תפילתו==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה והמנהג לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> <br /> ==הבט משמים עדה תמה==<br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים (דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר) דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה).<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=548954 2022-06-22T15:14:48Z

<p>וייצמן: /* תפילת הרש&quot;ש הבט משמים עדה תמה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש&quot;ש'''; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שב[[תימן]]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot; ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]],{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאנו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת&quot;י מאת הרב היר&quot;א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום'''<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)<br /> * בתו רבקה<br /> ==תפילת הרש&quot;ש הבט משמים עדה תמה==<br /> חיבר תפילה נוראה ונפלאה והמנהג לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br /> ==הבט משמים עדה תמה==<br /> הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים (דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר) דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה).<br /> <br /> ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br /> <br /> ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br /> <br /> ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br /> <br /> ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br /> <br /> רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br /> <br /> יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', ירושלים תשכ&quot;ט<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ&quot;ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

וייצמן