https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-20T17:20:31Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564340רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:54:26Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]] ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו.<br />
==טיהר רבי ישמעאל עצמו== <br />
בפיוט [[אלה אזכרה]] הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה; <br />
*'''טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים''', '''וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים''', '''וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים''', '''כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים'''.<br />
<br />
*'''יַּרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל''', '''וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל''', '''וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל''', '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל'''. <br />
לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן [[זבולון קווארטין]] טרם השואה, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי [[יצחק מאיר הלפגוט]]. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564339רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:53:57Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]] ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו.<br />
==טיהר רבי ישמעאל עצמו== <br />
בפיוט אלה אזכרה הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה; <br />
*'''טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים''', '''וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים''', '''וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים''', '''כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים'''.<br />
<br />
*'''יַּרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל''', '''וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל''', '''וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל''', '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל'''. <br />
לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן [[זבולון קווארטין]] טרם השואה, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי [[יצחק מאיר הלפגוט]]. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564338רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:52:53Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]] ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו.<br />
==טיהר רבי ישמעאל עצמו== <br />
בפיוט אלה אזכרה הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה; <br />
*'''טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים''', '''וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים''', '''וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים''', '''כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים'''.<br />
<br />
*'''יַּרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל''', '''וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל''', '''וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל''', '''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל'''. <br />
לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן זבולון קווארטין טרם השואה, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי [[יצחק מאיר הלפגוט]]. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564337רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:52:29Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]] ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו.<br />
==טיהר רבי ישמעאל עצמו== <br />
בפיוט אלה אזכרה הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה; <br />
*'''טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים''', '''וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים''', '''וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים''', '''כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים'''.<br />
<br />
*'''יַּרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל''',<br />
'''וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל''',<br />
'''וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל''',<br />
'''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל'''. <br />
לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן זבולון קווארטין טרם השואה, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי [[יצחק מאיר הלפגוט]]. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564336רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:51:55Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]] ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו.<br />
==טיהר רבי ישמעאל עצמו== <br />
בפיוט אלה אזכרה הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה; <br />
*'''טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים''', '''<br />
וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים''', '''וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים''', '''<br />
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים''',<br />
<br />
*'''יַּרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל''',<br />
'''וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל''',<br />
'''וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל''',<br />
'''רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל'''. <br />
לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן זבולון קווארטין טרם השואה, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי [[יצחק מאיר הלפגוט]]. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564335רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:50:13Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]] ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו.<br />
==טיהר רבי ישמעאל עצמו== <br />
בפיוט אלה אזכרה הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה; <br />
'''טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים,<br />
וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים,<br />
וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים,<br />
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים''',<br />
'''יַּרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל,<br />
וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל,<br />
וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל,<br />
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל'''. לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן זבולון קווארטין טרם השואה, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי [[יצחק מאיר הלפגוט]]. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564334רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:48:33Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]] ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו.<br />
==טיהר רבי ישמעאל== <br />
בפיוט אלה אזכרה הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה; <br />
טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים,<br />
וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים,<br />
וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים,<br />
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים,<br />
יָרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל,<br />
וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל,<br />
וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל,<br />
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל. לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן זבולון קווארטין, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי [[יצחק מאיר הלפגוט]]. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564333רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:36:58Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"{{מקור|תלמוד בבלי ברכות ז, א,|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]]. <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564332רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:34:32Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
==הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי==<br />
כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי [[יוסלה רוזנבלט]]. <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564331רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:31:15Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564330רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:30:35Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
==מאמרותיו==<br />
*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} <br />
*"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"{{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.<br />
*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנ' 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}<br />
*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}<br />
*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}<br />
*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. <br />
*"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=564329רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול2022-09-09T00:28:50Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישמעאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי ישמעאל בסאג'ור]]<br />
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]].<br />
<br />
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&st=&pgnum=324&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}.<br />
<br />
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=134&hilite= חלק ו'].}}<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|ברכות ז, א}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת ה[[רחמים]] ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}}<br />
<br />
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".<br />
<br />
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}.<br />
<br />
נכדו היה [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.<br />
=מאמרותיו==*רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' {{מקור|ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית|כן}} *"אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה" {{מקור|בבלי ברכות יט ע"א|כן}}.*"'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנ' 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".{{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)|כן}}*רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות: {{מקור|מסכת נגעים, פרק ב', משנה א'|כן}}<br />
*"פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, [[רבי נתן]] אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה [[בית המקדש]] יביא [[חטאת]] שמינה" {{מקור|תוספתא שבת א ו|כן}}*"ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן" {{מקור|בבלי ברכות לה ע"ב|כן}}. *"הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה" {{מקור|משנה אבות ג יב|כן}}.<br />
*"דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" {{מקור|בבלי מנחות צט ע"ב|כן}}*"מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא [[אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה]], ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של [[אברהם אבינו]] כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, [[מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין]]" {{מקור|בבלי בבא בתרא ס ע"ב|כן}}*בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"{{מקור|משנה נדרים ט י|כן}}<br />
<br />
==הלחנת הברייתא לזמר חסידי==<br />
הזמר [[אברהם פריד]] הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב [[מרדכי אליהו]] חיבב מאוד את ניגון זה של [[אברהם פריד]] וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|ישמעאל]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8&diff=564328חיים בן עטר2022-09-09T00:09:54Z<p>וייצמאן: /* הדפסת אור החיים בסאלוויטא */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]<br />
רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' ([[ה'תנ"ו]] - [[ט"ו תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]], ונכדו של [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד בשנת ה'תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.<br />
<br />
בחודש [[סיוון]] ה'תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.<br />
ב[[א' במנחם אב|ראש חודש מנחם אב]] [[תק"א]] הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו ב[[ט"ו אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] [[תק"ב]] הוא הקים את ישיבתו במקום.<br />
<br />
בסוף שנת תק"ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.<br />
<br />
את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]]{{הערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור ל[[ט"ו בתמוז]] [[תק"ג]] והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.<br />
<br />
=== קשריו עם הבעל שם טוב ===<br />
<br />
למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).<br />
<br />
קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד{{הערה|שם=תשל"ו|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}.<br />
<br />
כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?<br />
<br />
אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' פ"ו.}}.<br />
==תפילתו==<br />
מבעל אור החיים הקדוש נשתמרה תפילה אחת שנוהגים לאומרה במוסף יום הכיפורים וטוב לאומרה כל השנה כולה.<br />
<br />
וזו נוסחתה;<br />
'''יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ, יְדִידוּת אוֹר נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְמָתֵינוּ, לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶר כָּרַתָּ לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹת שֶאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ, זְכוֹר אַהֲבָתֵינוּ וְחִיבָּתֵינוּ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְבֵית קָדְשֵׁינוּ, וְתַחֲזוֹר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם, כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶנוּ כִּפְרִידַת נַפְשֵׁינוּ מִגוּפֵינוּ, הָמוּ מֵעֵינוּ וְכָלְתָה נַפְשֵׁינוּ אֶל גְאוּלַת שְׁכִינָתְךָ וְאֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ וְלִרְצוֹנְךָ ה’ נִכְסַפְנוּ'''.<br />
'''הִנְנוּ מִתְחַנְנִים וּבוֹכִים לְפָנֶיךָ ה’ אָב הָרַחֲמָן עַל גָלוּת הַשְׁכִינָה הוֹשִׁיעָה ה’ שְׁכִינָתְךָ וְדַבֵּק נַפְשֵׁינוּ בְּאַהֲבָתְךָ הַנְעִימָה וְהָעַרֵיבָה עַל נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ וְייֵעוֹל מַלְכֵּנוּ בְּהֵיכְלֵיה'''.<br />
<br />
=== חיבורו אור החיים ===<br />
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש"י]] ופשט{{הערה|1=[[אדמו"ר הרש"ב]]. מובא בקובצי [[התמים]]. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).}}.<br />
כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים, על כך ענה [[אדמו"ר הריי"צ]], '''כן קיבלתי'''. (יש שסוברים שמכיון שלא הי' לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת).<br />
<br />
בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים"{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.<br />
<br />
בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}.קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.<br />
<br />
ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].<br />
<br />
מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה{{הערה|שם=תשל"ו}}.<br />
<br />
הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]] וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מ[[הקב"ה]] בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב.<br />
<br />
היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.<br />
<br />
מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק.<br />
<br />
==הדפסת אור החיים בסאלוויטא==<br />
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.<br />
<br />
ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.<br />
<br />
==הנצחתו בארץ ישראל==<br />
על שמו רחובות בתי כנסת ישיבות וסמינרים ברחבי [[מדינת ישראל]], "רחוב אור החיים" על שם ספרו בערים: אופקים, אשדוד, אשקלון, בית שמש, בני ברק, חיפה, טבריה, ירושלים (2 רחובות אחד על שמו והשני על שם ספרו, ברובע היהודי בעיר העתיקה "רחוב אור החיים" על שם ספרו, בירושלים החדשה בשכונת רמות "רחוב הרב חיים בן עטר" על שמו), מודיעין עלית, תל אביב-יפו, וכן "רחוב הרב חיים בן עטר" בעיר נתניה. כמו כן בבני ברק הוקמה שכונה על שמו בשם [[אור החיים (בני ברק)|שכונת אור החיים]]. על שמו הוקם [[ישיבת אור החיים (סלוניקי)]] ב[[סלוניקי]] שב[[יון]] מי שעמד בראשה היה הרב [[משה איררה]] מהיווסדה ועד עלייתו לארץ ישראל. על שמו [[קהילת אור החיים]] בישראל ובארצות הברית, בישראל; [[קהילת אור החיים]] בעיר אלעד, ישראל, בראשה הרב [[שקד בוהדנה]], בארצות הברית; [[קהילת אור החיים]] בעיר [[מונסי]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] בראשה הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] עורך עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://col.org.il/news/131995 "כבה נר המערבי" • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש]''' {{COL}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477]<br />
*ישראל שוחט, '''[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/Karov-425-E.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+425 ניצוץ במשנת החסידות]''', גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ"ב עמוד 20<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=559971שלום מזרחי שרעבי2022-08-11T18:59:21Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש"ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br />
רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש"ש''' מכונה גם '''אוֹר הַשְׁמֶ"שּׁ'''{{הערה|מכונה גם "השר שלום", או "הרש"ש הקדוש"}} וכן מכונה '''בוצינא קדישא'''{{הערה|לפי נוסח מציבתו}}; ה'תס"ג{{הערה|או ה'ת"פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל"ז]]{{הערה|או [[תקמ"ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים{{הערה|שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש"ש}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}}{{הערה|שם אמו לא ידוע}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br />
<br />
בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.<br />
<br />
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד"א]]{{הערה|החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי"ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|"תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br />
<br />
==רבותינו נשיאנו וסידור הרש"ש==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג].}}.<br />
<br />
כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}.<br />
<br />
==מספריו==<br />
הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br />
* '''פירוש והגהות השמ"ש''' - על כתבי האר"י<br />
* '''סידור הרש"ש'''<br />
* '''רחובות הנהר'''<br />
*הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת"י מאת הרב היר"א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br />
* '''אמת ושלום'''<br />
* '''נהר שלום'''<br />
* '''חסדי דוד'''<br />
*'''ועוד''' כתבים<br />
<br />
==משפחתו==<br />
נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br />
* בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br />
* בתו רבקה.<br />
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br />
==הנצחתו בארץ ישראל==<br />
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br />
<br />
==תפילתו==<br />
חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br />
<br />
====הבט משמים עדה תמה====<br />
נוסח התפילה;<br />
<br />
הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br />
<br />
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br />
<br />
ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br />
<br />
ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br />
<br />
ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br />
<br />
ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br />
<br />
רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br />
<br />
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br />
<br />
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון{{הערה|התפילה הודפסה בספרי המקובלים כמו ספר תיקוני אליהו ועוד}}.<br />
<br />
==נוסח מצבתו==<br />
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש"ש''', {{הערה|ירושלים תשכ"ט}}.<br />
* '''הרש"ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ"ח}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מקובלים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=559011פאה נכרית2022-08-03T20:04:22Z<p>וייצמאן: /* דעות נוספות של פוסקי הלכה */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות נוספות של פוסקי הלכה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], הרבנית מרת נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד ואהבה הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה{{הערה| והוכיח כן מהגמ': "שאל השואל, שיש מי שאומר שאיסור חמור הוא ללבוש פאה, והיא בסוג עוברת על דת יהודית ותצא בלא כתובה. מה נאמר היום שחלק גדול מן הנשים הנשואות אפילו מהספרדים לובשות פאה נכרית?... תשובה: לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה. אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה, וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. '''וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי'''. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית האשכנזית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורינו, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=559010פאה נכרית2022-08-03T19:47:57Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת שאז התיר פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}.<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות נוספות של פוסקי הלכה==<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ט"ז אדר [[תש"ט]], הרבנית מרת נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית נראית עם פאה נכרית]]<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון רבי מרדכי אליהו הראשון לציון{{הערה|וכן נהגה מחברתו הטהורה עד היום מרת צביה אליהו}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד ואהבה הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%A1%D7%A7&diff=558946אלימלך מליז'נסק2022-08-03T15:38:17Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מליזנסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אלימלך מליז'נסק]]<br />
הרה"ק רבי '''אלימלך מליז'נסק''' ([[ה'תע"ז]] - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]) הידוע בכינוי '''הרבי רבי אלימלך''', או 'הנועם אלימלך'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי אלימלך נולד לאביו רבי אלעזר ליפא בשנת תע"ז. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]], ואז עלה במעלות רמות ונשגבות.<br />
<br />
הוא היה ידוע כאחד מחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שב[[פולין]] למלא את מקומו.<br />
<br />
ידוע היה [[ענווה|בענוותנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}}<br />
<br />
===ספרו===<br />
קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי [[אדמו"ר הזקן]] אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא [[ספרן של צדיקים]]. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.{{הערה|1=אור יקרות עמ' רנ.}}<br />
<br />
במהדורת הספר משנת תש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|במענה על מכתבו אודות הדפסת הספר הקדוש "נועם אלימלך", בוודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו בעה"י הקונים להיות להם למשמרת הצלחה ככל הספרים הקדושים מרבותינו הק' זי"ע, וראוי הדבר לעשות מבוא הדור כתוב תולדות הרה"ק המחבר, רבותיו בניו ותלמידיו הק' ואיזה ליקוט סיפורים וכדומה שהם עיטור ספרים.}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרבי-הרייצ-על-הנועם-אלימלך-בודאי-ירבו/ צילום המכתב].}}<br />
הוא נפטר ב[[כ"א באדר]], ויום זה נחשב ליום חג ברוב קהילות ה[[חסידים]]. רבבות [[יהודים]] פוקדים את קברו בליז'נסק ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] מדי [[שנה]].<br />
==תפילתו==<br />
תפילה קודם התפילה שחיברה הרב האלקי המפורסם רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע בנוסחתה הקצרה.<br />
<br />
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו. שֶׁתָּכִין לִבֵּנוּ וּתְכוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּתְשַׁגֵּר תְּפִלָּתֵנוּ בְּפִינוּ. וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ בְּקוֹל שַׁוְעָה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה.<br />
וְאַתָּה אֵל רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמַעַל חָלִילָה וְחָלִילָה מָרִינוּ אֶת פִּיךָ וְדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּמִצְוֹתֶיךָ, כִּי אִם מֵרֹב הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ תָּמִיד. <br />
וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, '''אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה''':<br />
'''וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ''', וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ. וְאִם אֵין לָנוּ שֵׂכֶל לְכַוֵּן אֶת לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְלַמְּדֵנוּ אֲשֶׁר נֵדַע בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב: וְעַל כָּל זֹאת מִתְחַנְּנִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:<br />
<br />
הזמר החסידי [[אברהם פריד]] חיבר לחן ו[[ניגון תפילה חסידי]] למילותיו של הרבי רבי אלימלך מליזנסק "אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה: וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ".<br />
==חסידות ליז'נסק כיום==<br />
*הרב [[אלימלך שיף]] (בן רבי [[אלעזר שיף]], אחיו של רבי [[חנינא שיף]] שזכה לשמש בקודש באהבה וענווה אצל כמה אדמו"רי גור והוקירוהו וקירבוהו) הינו האדמו"ר מליזנסק הגר בשכונת רמות ומאיר מתורת רבי אלימלך לשומעי לקחו.<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' אלעזר מליז'נסק - ממלא מקומו של אביו.<br />
*ר' אליעזר ליפא מחמלניק - מחבר הספר "אורח לחיים".<br />
*ר' יעקב רוטמן ממוגלניץ.<br />
<br />
;בנותיו<br />
*מרת מירוש אלוביץ.<br />
*מרת אסתר אטל - אשת רבי אלימלך אלבוים.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק.<br />
*ר' נפתלי מליז'נסק.<br />
<br />
== תלמידיו ==<br />
*רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]].<br />
*רבי [[נפתלי מרופשיץ]].<br />
*רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]].<br />
*רבי [[יעקב יצחק מלובלין]].<br />
*רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]].<br />
*[[המאור ושמש]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*נועם אלימלך<br />
*ליקוטי שושנה<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=759065ba-807d-416d-8e8b-c45b1b6b2b7e&st= מליזענסק אדמו"ר הזקן ורבי אלימלך חתומים יחד על מכתב]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=431 פריד מבצע אדרבה על ציון ר' אלימלך]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
{{סדרה|הקודם= - |רשימה=שושלת בית ליז'נסק|שנה=תע"ז - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]|הבא=[[החוזה מלובלין]]}}</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%A1%D7%A7&diff=558782אלימלך מליז'נסק2022-08-03T00:11:01Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מליזנסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אלימלך מליז'נסק]]<br />
הרה"ק רבי '''אלימלך מליז'נסק''' ([[ה'תע"ז]] - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]) הידוע בכינוי '''הרבי רבי אלימלך''', או 'הנועם אלימלך'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי אלימלך נולד לאביו רבי אלעזר ליפא בשנת תע"ז. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]], ואז עלה במעלות רמות ונשגבות.<br />
<br />
הוא היה ידוע כאחד מחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שב[[פולין]] למלא את מקומו.<br />
<br />
ידוע היה [[ענווה|בענוותנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}}<br />
<br />
===ספרו===<br />
קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי [[אדמו"ר הזקן]] אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא [[ספרן של צדיקים]]. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.{{הערה|1=אור יקרות עמ' רנ.}}<br />
<br />
במהדורת הספר משנת תש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|במענה על מכתבו אודות הדפסת הספר הקדוש "נועם אלימלך", בוודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו בעה"י הקונים להיות להם למשמרת הצלחה ככל הספרים הקדושים מרבותינו הק' זי"ע, וראוי הדבר לעשות מבוא הדור כתוב תולדות הרה"ק המחבר, רבותיו בניו ותלמידיו הק' ואיזה ליקוט סיפורים וכדומה שהם עיטור ספרים.}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרבי-הרייצ-על-הנועם-אלימלך-בודאי-ירבו/ צילום המכתב].}}<br />
הוא נפטר ב[[כ"א באדר]], ויום זה נחשב ליום חג ברוב קהילות ה[[חסידים]]. רבבות [[יהודים]] פוקדים את קברו בליז'נסק ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] מדי [[שנה]].<br />
==תפילתו==<br />
תפילה קודם התפילה שחיברה הרב אלקי המפורסם רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע.<br />
<br />
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו. שֶׁתָּכִין לִבֵּנוּ וּתְכוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּתְשַׁגֵּר תְּפִלָּתֵנוּ בְּפִינוּ. וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ בְּקוֹל שַׁוְעָה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה.<br />
וְאַתָּה אֵל רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמַעַל חָלִילָה וְחָלִילָה מָרִינוּ אֶת פִּיךָ וְדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּמִצְוֹתֶיךָ, כִּי אִם מֵרֹב הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ תָּמִיד. לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר מְבִיאֵנוּ אֶל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה וְאֶל הֲבָלָיו, וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשֵׁנוּ. הוּא מְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָתֵנוּ וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ. כִּי נֶחֱלַשׁ שִׂכְלֵנוּ וּמֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ עַד מְאֹד. וְכָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת וְטִרְדַּת הַזְּמַן:<br />
לָכֵן אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתְךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ כְדַאי, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ לְהֵיטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֶנְקָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ וְשִׂיחֵנוּ עַל אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקָרֵב עַצְמֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּלְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי עָלֵינוּ מְאֹד, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם:<br />
וְעַתָּה תְּעוֹרֵר נָא עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַמְרֻבִּים לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר אֶת יִצְרֵנוּ הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְתִגְעַר בּוֹ שֶׁיָּסוּר וְיֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וְאַל יָסִית אוֹתָנוּ לְהַדִּיחֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶךָ חָלִילָה. וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה רָעָה חָלִילָה הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. בִּפְרַט בְּעֵת שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתֶךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוֹתֶיךָ, תְּהֵא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ זַכָּה צְלוּלָה וּבְרוּרָה וַחֲזָקָה, בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִמָּנוּ:<br />
וּתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּלְבַב כָּל הַנִלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְבַב כָּל הַחֲפֵצִים בְחֶבְרָתֵנוּ, לְיַחֶדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה. לְעָבְדְךָ עֲבוֹדָה הַיְשָׁרָה, הַמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, וּתְהֵא אֱמוּנָתְךָ קְשׁוּרָה בְּלִבֵּנוּ כְּיָתֵד שֶׁלֹּא תִמּוֹט, וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִּכְשׁוֹל וְטָעוּת, אַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ, וּתְהֵא עִם פִּינוּ בְּעֵת הַטִּיפֵנוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעֲבָדֵינוּ, וְעִם לִבֵּנוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ: וּתְזַכֵּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנְּיַחֵד אֶת לְבָבֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ וְכָל תְּנוּעוֹתֵינוּ וְהַרְגָּשׁוֹתֵינוּ, הַיְדוּעוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן יְדוּעוֹת לָנוּ, הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְיוּחָד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל חָלִילָה, וְטַהֵר לִבֵּנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ, וְתִטַּע אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, בְּלֶכְתֵּנוּ וּבְשִׁבְתֵּנוּ וּבְשָׁכְבֵּנוּ וּבְקוּמֵנוּ תִּבְעַר תָּמִיד רוּחַ קָדְשְׁךָ בְּקִרְבֵּנוּ. וְנִשְׁעָנִים תָּמִיד בְּךָ וּבִגְדֻלָּתְךָ וּבְאַהֲבָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ. וּבְתוֹרָתְךָ שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר וּבְמִצְוֹתֶיךָ, הַכֹּל לְיַחֵד שִׁמְךָ הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא:<br />
<br />
וְתִשְׁמְרֵנוּ מִן הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל דָּבָר הַמַּפְסִיד עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַחֲבִיבָה עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ רוּחַ קָדְשְׁךָ עָלֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה דְבֵקִים בָּךְ. וְשֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה תַּעֲלֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַעֲלַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּזְכוּתָם יַעֲמֹד לָנוּ שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד נֶעֱנִים בְּעֵת שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ עָלֵינוּ אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל יָחִיד אוֹ עַל רַבִּים, וְתִשְׂמַח וְתִתְפָּאֵר בָּנוּ, וְנַעֲשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה וְשֹׁרֶשׁ לְמַטָּה:<br />
וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ חַטֹּאתֵינוּ וּבִפְרָט חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, וְתַהֲפֹךְ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לִזְכוּת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מֵעוֹלָם הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד הִרְהוּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים:<br />
וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, '''אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה''':<br />
'''וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ''', וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ. וְאִם אֵין לָנוּ שֵׂכֶל לְכַוֵּן אֶת לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְלַמְּדֵנוּ אֲשֶׁר נֵדַע בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב: וְעַל כָּל זֹאת מִתְחַנְּנִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:<br />
<br />
הזמר החסידי [[אברהם פריד]] חיבר לחן ו[[ניגון תפילה חסידי]] למילותיו של הרבי רבי אלימלך מליזנסק "אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה: וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' אלעזר מליז'נסק - ממלא מקומו של אביו.<br />
*ר' אליעזר ליפא מחמלניק - מחבר הספר "אורח לחיים".<br />
*ר' יעקב רוטמן ממוגלניץ.<br />
<br />
;בנותיו<br />
*מרת מירוש אלוביץ.<br />
*מרת אסתר אטל - אשת רבי אלימלך אלבוים.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק.<br />
*ר' נפתלי מליז'נסק.<br />
<br />
== תלמידיו ==<br />
*רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]].<br />
*רבי [[נפתלי מרופשיץ]].<br />
*רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]].<br />
*רבי [[יעקב יצחק מלובלין]].<br />
*רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]].<br />
*[[המאור ושמש]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*נועם אלימלך<br />
*ליקוטי שושנה<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=759065ba-807d-416d-8e8b-c45b1b6b2b7e&st= מליזענסק אדמו"ר הזקן ורבי אלימלך חתומים יחד על מכתב]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=431 פריד מבצע אדרבה על ציון ר' אלימלך]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
{{סדרה|הקודם= - |רשימה=שושלת בית ליז'נסק|שנה=תע"ז - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]|הבא=[[החוזה מלובלין]]}}</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%A1%D7%A7&diff=558779אלימלך מליז'נסק2022-08-03T00:08:05Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מליזנסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אלימלך מליז'נסק]]<br />
הרה"ק רבי '''אלימלך מליז'נסק''' ([[ה'תע"ז]] - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]) הידוע בכינוי '''רבי אלימלך''', או 'הנועם אלימלך'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי אלימלך נולד לאביו רבי אלעזר ליפא בשנת תע"ז. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]], ואז עלה במעלות רמות ונשגבות.<br />
<br />
הוא היה ידוע כאחד מחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שב[[פולין]] למלא את מקומו.<br />
<br />
ידוע היה [[ענווה|בענוותנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}}<br />
<br />
===ספרו===<br />
קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי [[אדמו"ר הזקן]] אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא [[ספרן של צדיקים]]. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.{{הערה|1=אור יקרות עמ' רנ.}}<br />
<br />
במהדורת הספר משנת תש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|במענה על מכתבו אודות הדפסת הספר הקדוש "נועם אלימלך", בוודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו בעה"י הקונים להיות להם למשמרת הצלחה ככל הספרים הקדושים מרבותינו הק' זי"ע, וראוי הדבר לעשות מבוא הדור כתוב תולדות הרה"ק המחבר, רבותיו בניו ותלמידיו הק' ואיזה ליקוט סיפורים וכדומה שהם עיטור ספרים.}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרבי-הרייצ-על-הנועם-אלימלך-בודאי-ירבו/ צילום המכתב].}}<br />
הוא נפטר ב[[כ"א באדר]], ויום זה נחשב ליום חג ברוב קהילות ה[[חסידים]]. רבבות [[יהודים]] פוקדים את קברו בליז'נסק ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] מדי [[שנה]].<br />
==תפילתו==<br />
תפילה קודם התפילה שחיברה הרב אלקי המפורסם רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע.<br />
<br />
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו. שֶׁתָּכִין לִבֵּנוּ וּתְכוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּתְשַׁגֵּר תְּפִלָּתֵנוּ בְּפִינוּ. וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ בְּקוֹל שַׁוְעָה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה.<br />
וְאַתָּה אֵל רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמַעַל חָלִילָה וְחָלִילָה מָרִינוּ אֶת פִּיךָ וְדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּמִצְוֹתֶיךָ, כִּי אִם מֵרֹב הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ תָּמִיד. לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר מְבִיאֵנוּ אֶל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה וְאֶל הֲבָלָיו, וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשֵׁנוּ. הוּא מְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָתֵנוּ וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ. כִּי נֶחֱלַשׁ שִׂכְלֵנוּ וּמֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ עַד מְאֹד. וְכָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת וְטִרְדַּת הַזְּמַן:<br />
לָכֵן אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתְךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ כְדַאי, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ לְהֵיטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֶנְקָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ וְשִׂיחֵנוּ עַל אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקָרֵב עַצְמֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּלְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי עָלֵינוּ מְאֹד, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם:<br />
וְעַתָּה תְּעוֹרֵר נָא עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַמְרֻבִּים לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר אֶת יִצְרֵנוּ הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְתִגְעַר בּוֹ שֶׁיָּסוּר וְיֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וְאַל יָסִית אוֹתָנוּ לְהַדִּיחֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶךָ חָלִילָה. וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה רָעָה חָלִילָה הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. בִּפְרַט בְּעֵת שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתֶךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוֹתֶיךָ, תְּהֵא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ זַכָּה צְלוּלָה וּבְרוּרָה וַחֲזָקָה, בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִמָּנוּ:<br />
וּתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּלְבַב כָּל הַנִלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְבַב כָּל הַחֲפֵצִים בְחֶבְרָתֵנוּ, לְיַחֶדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה. לְעָבְדְךָ עֲבוֹדָה הַיְשָׁרָה, הַמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, וּתְהֵא אֱמוּנָתְךָ קְשׁוּרָה בְּלִבֵּנוּ כְּיָתֵד שֶׁלֹּא תִמּוֹט, וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִּכְשׁוֹל וְטָעוּת, אַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ, וּתְהֵא עִם פִּינוּ בְּעֵת הַטִּיפֵנוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעֲבָדֵינוּ, וְעִם לִבֵּנוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ: וּתְזַכֵּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנְּיַחֵד אֶת לְבָבֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ וְכָל תְּנוּעוֹתֵינוּ וְהַרְגָּשׁוֹתֵינוּ, הַיְדוּעוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן יְדוּעוֹת לָנוּ, הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְיוּחָד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל חָלִילָה, וְטַהֵר לִבֵּנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ, וְתִטַּע אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, בְּלֶכְתֵּנוּ וּבְשִׁבְתֵּנוּ וּבְשָׁכְבֵּנוּ וּבְקוּמֵנוּ תִּבְעַר תָּמִיד רוּחַ קָדְשְׁךָ בְּקִרְבֵּנוּ. וְנִשְׁעָנִים תָּמִיד בְּךָ וּבִגְדֻלָּתְךָ וּבְאַהֲבָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ. וּבְתוֹרָתְךָ שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר וּבְמִצְוֹתֶיךָ, הַכֹּל לְיַחֵד שִׁמְךָ הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא:<br />
<br />
וְתִשְׁמְרֵנוּ מִן הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל דָּבָר הַמַּפְסִיד עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַחֲבִיבָה עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ רוּחַ קָדְשְׁךָ עָלֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה דְבֵקִים בָּךְ. וְשֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה תַּעֲלֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַעֲלַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּזְכוּתָם יַעֲמֹד לָנוּ שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד נֶעֱנִים בְּעֵת שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ עָלֵינוּ אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל יָחִיד אוֹ עַל רַבִּים, וְתִשְׂמַח וְתִתְפָּאֵר בָּנוּ, וְנַעֲשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה וְשֹׁרֶשׁ לְמַטָּה:<br />
וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ חַטֹּאתֵינוּ וּבִפְרָט חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, וְתַהֲפֹךְ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לִזְכוּת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מֵעוֹלָם הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד הִרְהוּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים:<br />
וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, '''אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה''':<br />
'''וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ''', וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ. וְאִם אֵין לָנוּ שֵׂכֶל לְכַוֵּן אֶת לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְלַמְּדֵנוּ אֲשֶׁר נֵדַע בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב: וְעַל כָּל זֹאת מִתְחַנְּנִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:<br />
<br />
הזמר החסידי [[אברהם פריד]] חיבר לחן ו[[ניגון תפילה חסידי]] למילותיו של הרבי רבי אלימלך מליזנסק "אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה: וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' אלעזר מליז'נסק - ממלא מקומו של אביו.<br />
*ר' אליעזר ליפא מחמלניק - מחבר הספר "אורח לחיים".<br />
*ר' יעקב רוטמן ממוגלניץ.<br />
<br />
;בנותיו<br />
*מרת מירוש אלוביץ.<br />
*מרת אסתר אטל - אשת רבי אלימלך אלבוים.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק.<br />
*ר' נפתלי מליז'נסק.<br />
<br />
== תלמידיו ==<br />
*רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]].<br />
*רבי [[נפתלי מרופשיץ]].<br />
*רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]].<br />
*רבי [[יעקב יצחק מלובלין]].<br />
*רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]].<br />
*[[המאור ושמש]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*נועם אלימלך<br />
*ליקוטי שושנה<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=759065ba-807d-416d-8e8b-c45b1b6b2b7e&st= מליזענסק אדמו"ר הזקן ורבי אלימלך חתומים יחד על מכתב]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=431 פריד מבצע אדרבה על ציון ר' אלימלך]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
{{סדרה|הקודם= - |רשימה=שושלת בית ליז'נסק|שנה=תע"ז - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]|הבא=[[החוזה מלובלין]]}}</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&diff=558330יהודה יהושע צדקה2022-08-01T10:40:21Z<p>וייצמאן: /* ספרו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי יהודה יהושע חיים צדקה<br />
|תמונה=[[קובץ:יהודה יהושע צדקה.JPG|250px]]<br />
|כינוי=הרב צדקה, חכם יהודה, קול יהודה<br />
|תיאור=ראש ישיבת "פורת יוסף"<br />
|תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר"ע]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]<br />
|מקום פטירה=ירושלים<br />
|מקום פעילות=ישיבת "פורת יוסף"{{הערה|בשכונת גאולה רחוב יוסף בן מתתיהו}}<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]{{הערה|רבו המובהק}}, הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל [[כף החיים]], הרב [[שלמה עבו מערבי]], ועוד<br />
|תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב בן ציון אבא שאול, הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[אליהו בן חיים]] רב [[יהודי איראן]] ב[[קווינס]] וראש [[ישיבת רבי יצחק אלחנן]], ועוד.<br />
|חיבוריו="קול יהודה"<br />
|השתייכות= עדות המזרח<br />
}}<br />
הרב '''יהודה יהושע חיים צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|מוצאי שבת פרשת לך לך}}) היה מחבר הספר קול יהודה וראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה שב[[ירושלים]] וידיד [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יהודה יהושע חיים{{הערה|השם חיים נוסף לו לעת זקנותו כשהיה בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] בן שני לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.<br />
<br />
במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד, עודד להקמת ת"תים רבים ביניהם תלמוד תורה ויאמר יצחק בירושלים{{הערה|בראשות ר' שאול אדרי}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|בת ר' מימון סודרי - משב"ק בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].<br />
<br />
הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.<br />
היה דבוק כל חייו ללא הפסקה בתורת ריש גלותא דבבל הבן איש חי מרן הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ושם תמיד את תורתו נגד עיניו.<br />
במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]<br />
[[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]]<br />
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה [[כסלו]] [[תשמ"ח]]]]<br />
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]<br />
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.<br />
<br />
הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון {{הערה|(בשנת [[תשמ"ה]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}.<br />
<br />
ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי {{הערה|(מ[[שמיני עצרת תשל"ח]])}}. במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:<br />
<br />
{{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}}<br />
<br />
ביום [[ט"ו בכסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] רעייתו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום [[כ"ז בשבט]] שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.}}<br />
<br />
מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי וכך כתב:<br />
<br />
{{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".}}<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות}}. בספרו "קול יהודה"{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת [[מאבני המקום]] אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו.<br />
<br />
"ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}}<br />
<br />
ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] נסע תלמידו-אחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.<br />
<br />
===הקדשות לרבי===<br />
[[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי בכ"ג [[אדר ב']] [[תשמ"ד]]]]<br />
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}.<br />
<br />
ביום [[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה".}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]<br />
נשא בזיווג ראשון לאשה את [[פהימה]] לבית [[בטאט]].<br />
;בניו<br />
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]].<br />
*הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.<br />
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]].<br />
*הרב שאול צדקה - [[ר"מ]] ומגיד שיעור.<br />
*הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.<br />
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.<br />
<br />
בזיווג שני נשא לאשה את תמר לבית סודרי (בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]).<br />
<br />
הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים.<br />
<br />
בנו הרב משה צדקה מתגורר ברחוב שמואל הנביא שכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים ומוסר יום יום שיעורי תורה בבית הכנסת עובדיה צדקה בבנין בו גר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים.<br />
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה (במבוא).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הגדה של פסח - קול יהודה''' עם מבוא (מהדורת חדד).<br />
*קונטרס '''אלון בכות''' - עם עובדות והנהגות.<br />
*'''האיר המזרח''' - ספר מאת ר' גדעון מאיר גילקרוב מירושלים.<br />
*'''וזאת ליהודה''' (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.<br />
* '''מליצי יושר''' בשם אומרו - {{אוצר החכמה|אברהם סופר|מליצי יושר|25848|ירושלים תשס"ג}}, עמ' 82-78 ואילך, ירושלים [[מנחם אב]] [[תשס"ג]], מאת ר' '''אברהם אל. סופר''' מירושלים ב"ר '''יעקב ח. סופר''' ו'''חנולה (אירין) סופר''' מירושלים (ש"ב להרב יהודא צדקה) ב[[אוצר החכמה]].<br />
*'''קול יהודה''' - הקדמת רבי יהודה צדקא, בהספריה הלאומית, ובאוצר החכמה.<br />
*'''נר יהודה''' - ספר תולדות הרב יהודה צדקה, מאת ר' '''יעקב ח. סופר''' מירושלים ב"ר '''יצחק ש. סופר''' ו'''שולה (שולמית) סופר''' מירושלים (ש"ב להרב יהודא צדקה), בקונטרס "יהודה יעלה", [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?200375& '''נר יהודה'''], תשנ"ב, ב[[אוצר החכמה]].<br />
*ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113–117.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.google.com/amp/s/www.kikar.co.il/amp/52140 אתר כיכר השבת תמונות נדירות מחייו של ראש הישיבה הרב יהודה צדקה 19 שנה למועד פטירתו].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&diff=558329יהודה יהושע צדקה2022-08-01T10:40:01Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי יהודה יהושע חיים צדקה<br />
|תמונה=[[קובץ:יהודה יהושע צדקה.JPG|250px]]<br />
|כינוי=הרב צדקה, חכם יהודה, קול יהודה<br />
|תיאור=ראש ישיבת "פורת יוסף"<br />
|תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר"ע]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]<br />
|מקום פטירה=ירושלים<br />
|מקום פעילות=ישיבת "פורת יוסף"{{הערה|בשכונת גאולה רחוב יוסף בן מתתיהו}}<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]{{הערה|רבו המובהק}}, הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל [[כף החיים]], הרב [[שלמה עבו מערבי]], ועוד<br />
|תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב בן ציון אבא שאול, הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[אליהו בן חיים]] רב [[יהודי איראן]] ב[[קווינס]] וראש [[ישיבת רבי יצחק אלחנן]], ועוד.<br />
|חיבוריו="קול יהודה"<br />
|השתייכות= עדות המזרח<br />
}}<br />
הרב '''יהודה יהושע חיים צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|מוצאי שבת פרשת לך לך}}) היה מחבר הספר קול יהודה וראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה שב[[ירושלים]] וידיד [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יהודה יהושע חיים{{הערה|השם חיים נוסף לו לעת זקנותו כשהיה בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] בן שני לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.<br />
<br />
במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד, עודד להקמת ת"תים רבים ביניהם תלמוד תורה ויאמר יצחק בירושלים{{הערה|בראשות ר' שאול אדרי}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|בת ר' מימון סודרי - משב"ק בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].<br />
<br />
הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.<br />
היה דבוק כל חייו ללא הפסקה בתורת ריש גלותא דבבל הבן איש חי מרן הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ושם תמיד את תורתו נגד עיניו.<br />
במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]<br />
[[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]]<br />
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה [[כסלו]] [[תשמ"ח]]]]<br />
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]<br />
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.<br />
<br />
הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון {{הערה|(בשנת [[תשמ"ה]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}.<br />
<br />
ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי {{הערה|(מ[[שמיני עצרת תשל"ח]])}}. במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:<br />
<br />
{{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}}<br />
<br />
ביום [[ט"ו בכסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] רעייתו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום [[כ"ז בשבט]] שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.}}<br />
<br />
מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי וכך כתב:<br />
<br />
{{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".}}<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות}}. בספרו "קול יהודה"{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת [[מאבני המקום]] אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו.<br />
<br />
"ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}}<br />
<br />
ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] נסע תלמידו-אחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.<br />
<br />
===הקדשות לרבי===<br />
[[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי בכ"ג [[אדר ב']] [[תשמ"ד]]]]<br />
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}.<br />
<br />
ביום [[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה".}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]<br />
נשא בזיווג ראשון לאשה את [[פהימה]] לבית [[בטאט]].<br />
;בניו<br />
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]].<br />
*הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.<br />
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]].<br />
*הרב שאול צדקה - [[ר"מ]] ומגיד שיעור.<br />
*הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.<br />
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.<br />
<br />
בזיווג שני נשא לאשה את תמר לבית סודרי (בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]).<br />
<br />
הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים.<br />
<br />
בנו הרב משה צדקה מתגורר ברחוב שמואל הנביא שכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים ומוסר יום יום שיעורי תורה בבית הכנסת עובדיה צדקה בבנין בו גר.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים.<br />
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה{{הערה|ראה במבוא}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הגדה של פסח - קול יהודה''' עם מבוא (מהדורת חדד).<br />
*קונטרס '''אלון בכות''' - עם עובדות והנהגות.<br />
*'''האיר המזרח''' - ספר מאת ר' גדעון מאיר גילקרוב מירושלים.<br />
*'''וזאת ליהודה''' (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.<br />
* '''מליצי יושר''' בשם אומרו - {{אוצר החכמה|אברהם סופר|מליצי יושר|25848|ירושלים תשס"ג}}, עמ' 82-78 ואילך, ירושלים [[מנחם אב]] [[תשס"ג]], מאת ר' '''אברהם אל. סופר''' מירושלים ב"ר '''יעקב ח. סופר''' ו'''חנולה (אירין) סופר''' מירושלים (ש"ב להרב יהודא צדקה) ב[[אוצר החכמה]].<br />
*'''קול יהודה''' - הקדמת רבי יהודה צדקא, בהספריה הלאומית, ובאוצר החכמה.<br />
*'''נר יהודה''' - ספר תולדות הרב יהודה צדקה, מאת ר' '''יעקב ח. סופר''' מירושלים ב"ר '''יצחק ש. סופר''' ו'''שולה (שולמית) סופר''' מירושלים (ש"ב להרב יהודא צדקה), בקונטרס "יהודה יעלה", [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?200375& '''נר יהודה'''], תשנ"ב, ב[[אוצר החכמה]].<br />
*ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113–117.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.google.com/amp/s/www.kikar.co.il/amp/52140 אתר כיכר השבת תמונות נדירות מחייו של ראש הישיבה הרב יהודה צדקה 19 שנה למועד פטירתו].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=558327מאה ברכות2022-08-01T10:37:52Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>'''מאה ברכות''', היא תקנה מדוד המלך, מכיון שבימיו הייתה מגיפה בה מתו מאה אנשים בכל יום, לכן תיקן דוד המלך את תקנת מאה ברכות, אותה סמך על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, אל מיקרי מה אלא מאה".<br />
==מקור התקנה==<br />
ב[[גמרא]] [[מסכת מנחות|מנחות]]{{הערה|מנחות מג, סוף ע"ב.}} מובא כי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, לפי שנאמר ב[[תורה]]{{הערה|[[פרשת עקב|עקב]] י,יב.}} "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך", ופירש שם [[רש"י]] "קרי ביה מאה", וה[[תוספות]] פרשו שם{{הערה|ד"ה שואל.}}, שאין שכוונת הפסוק במילה 'מה' היא 'מאה'{{הערה|וכן מובן גם מדברי הרא"ש בברכות פ"ט סימן כד.}}, ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח, סימן מ"ו סעיף ג'.}}. השדי חמד{{הערה|מערכת הח' כלל לד.}} הביא מספר דובב שפתי ישנים, שתלה נדון זה במחלוקת הראשונים ,בביאור דרשת הגמרא מן הפסוק "מה ה' אלקיך" שלשיטת רש"י שהוא בדרשת אל תקרי, מדאורייתא, ואילו לשאר השיטות הוא מדרבנן. החיד"א{{הערה|מחזיק ברכה סימן רצ אות א.}} כתב, שהחיוב לטרוח אחר מאה ברכות הוא מידת חסידות.<br />
==מתקנה==<br />
המפרשים{{הערה|לדעת הסוברים שאין חיובה מדאורייתא.}} למדו מלימוד הגמרא על הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", שתקנה זו נתקנה על ידי [[משה רבינו]]{{הערה|כד הקמח.}}, אך עם זאת הטור{{הערה|או"ח, סימן מו.}} כתב בשם רב נטרונאי ראש המתיבתא, ש[[דוד המלך]] תיקן תקנה זו, בעקבות שהיו מתים בתקופתו כמאה נפשות מישראל בכל יום, עד שגילה ברוח הקודש את הסיבה למותם ותיקן את התקנה. רבינו בחיי{{הערה|כד הקמח ע' ברכה}} ניסה ליישב סתירה זו, וסבר שמשה רבינו יסד, והתקנה נשכחה מ[[עם ישראל]], וחזר דוד המלך ותקנה, ולאחר מכן נשכחה שוב, וחכמי התלמוד חזרו ותקנו מחדש.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] עורר הרבי להרגיל את בני ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 36.}}.<br />
==סגולת המאה ברכות==<br />
סגולת אמירת מאה ברכות בכל יום למנוע תאונת דרכים (ספר קול יהודה להרב [[יהודה צדקה]] מידידיו ומתומכיו האמיתיים של הרבי).<br />
<br />
==מניין הברכות==<br />
המשנה ברורה {{הערה|אורח חיים סימן מו סקי"ד}} מונה מנין מאה הברכות:<br />
*[[ברכת המפיל]] - 1.<br />
*[[ברכת נטילת ידיים]] - 2.<br />
*[[ברכל אשר יצר]] - 3.<br />
*[[ברכות השחר]] - 4- 19.<br />
*[[ברכות התורה]] - 22 - 20{{הערה|לדעת הרמ"א שהם שלוש ברכות.}}.<br />
*ברכת [[ציצית]] - 23.<br />
*ברכה על ה[[תפילין]] - 24{{הערה|ולמנהג המברכים שני ברכות 25.}}.<br />
*[[ברוך שאמר]] - [[ישבתח]] - 26- 27.<br />
*[[ברכת קריאת שמע]] של שחית וערבית - 28 - 35.<br />
*ברכות שמונה עשרה בשלושת התפילות - 36 - 92.<br />
את שאר הברכות ניתן להשלים בקלות, על ידי [[סעודה]], הכוללת [[נטילת ידים]], ברכת המוציא, [[ברכת המזון]], ועל ידי שאר [[ברכות הנהנין]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=312&CategoryID=377 מאה ברכות לכול - כיצד?]''' [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליון 478<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10036&CategoryID=1795 להתרגל ב'מאה ברכות']''' [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליון 1007<br />
*הרב [[שלום דב וולפא]] '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=92&article=4067 מאה ברכות]''' באתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
[[קטגוריה:ברכות]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8&diff=558326חיים בן עטר2022-08-01T10:35:03Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]<br />
רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''"אור החיים" הקדוש''' ([[ה'תנ"ו]] - [[ט"ו תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]], ונכדו של [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד בשנת ה'תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.<br />
<br />
בחודש [[סיוון]] ה'תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.<br />
ב[[א' במנחם אב|ראש חודש מנחם אב]] [[תק"א]] הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו ב[[ט"ו אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] [[תק"ב]] הוא הקים את ישיבתו במקום.<br />
<br />
בסוף שנת תק"ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.<br />
<br />
את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]]{{הערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור ל[[ט"ו בתמוז]] [[תק"ג]] והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.<br />
<br />
=== קשריו עם הבעל שם טוב ===<br />
<br />
למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).<br />
<br />
קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד{{הערה|שם=תשל"ו|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}.<br />
<br />
כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?<br />
<br />
אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס"מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' פ"ו.}}.<br />
==תפילתו==<br />
מבעל אור החיים הקדוש נשתמרה תפילה אחת שנוהגים לאומרה במוסף יום הכיפורים וטוב לאומרה כל השנה כולה.<br />
<br />
וזו נוסחתה;<br />
'''יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ, יְדִידוּת אוֹר נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְמָתֵינוּ, לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶר כָּרַתָּ לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹת שֶאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ, זְכוֹר אַהֲבָתֵינוּ וְחִיבָּתֵינוּ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְבֵית קָדְשֵׁינוּ, וְתַחֲזוֹר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם, כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶנוּ כִּפְרִידַת נַפְשֵׁינוּ מִגוּפֵינוּ, הָמוּ מֵעֵינוּ וְכָלְתָה נַפְשֵׁינוּ אֶל גְאוּלַת שְׁכִינָתְךָ וְאֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ וְלִרְצוֹנְךָ ה’ נִכְסַפְנוּ'''.<br />
'''הִנְנוּ מִתְחַנְנִים וּבוֹכִים לְפָנֶיךָ ה’ אָב הָרַחֲמָן עַל גָלוּת הַשְׁכִינָה הוֹשִׁיעָה ה’ שְׁכִינָתְךָ וְדַבֵּק נַפְשֵׁינוּ בְּאַהֲבָתְךָ הַנְעִימָה וְהָעַרֵיבָה עַל נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ וְייֵעוֹל מַלְכֵּנוּ בְּהֵיכְלֵיה'''.<br />
<br />
=== חיבורו אור החיים ===<br />
את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש"י]] ופשט{{הערה|1=[[אדמו"ר הרש"ב]]. מובא בקובצי [[התמים]]. שיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ במחנה קיץ "אמונה" (תורת מנחם חכ"ח ע' 249).}}.<br />
כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים, על כך ענה [[אדמו"ר הריי"צ]], '''כן קיבלתי'''. (יש שסוברים שמכיון שלא הי' לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת).<br />
<br />
בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} "משיח ה' ושמו חיים"{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד"א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.<br />
<br />
בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}.קרא לו ואמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש"י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק "ואמרה האשה אמן אמן" : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ"ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.<br />
<br />
ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].<br />
<br />
מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה{{הערה|שם=תשל"ו}}.<br />
<br />
הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]] וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מ[[הקב"ה]] בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב.<br />
<br />
היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש"ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש"ט נשיא הדור ומשיח שבדור.<br />
<br />
מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה "אור החיים", הבעש"ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש"אור החיים" הקדוש הסתלק.<br />
<br />
==הדפסת אור החיים בסאלוויטא==<br />
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.<br />
<br />
ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://col.org.il/news/131995 "כבה נר המערבי" • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש]''' {{COL}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477]<br />
*ישראל שוחט, '''[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/Karov-425-E.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+425 ניצוץ במשנת החסידות]''', גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ"ב עמוד 20<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93&diff=558323אברהם פריד2022-08-01T10:29:37Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברהם פריד תמונה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם פריד]]<br />
ר' '''אברהם שבתאי הכהן פרידמן''' (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: '''אברהם פריד''', יליד שנת [[תשי"ט]] - 1959) הוא חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], ו[[זמר חסידי]] מהמפורסמים והאהובים בארץ הקודש ארץ ישראל וברחבי העולם הגדול.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]] ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.<br />
<br />
על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...{{הערה|1=סופר על-ידו בתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}.<br />
<br />
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.<br />
<br />
באחת מהופעותיו החובבניות ב[[מחנה קיץ]] לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז [[מרדכי בן דוד]] (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק"). <br />
<br />
אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו צביה בת הרב [[דוד נחמן קרסיינסקי]].<br />
<br />
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.<br />
<br />
==עם הרבי==<br />
[[קובץ:פריד_ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מופיע ב[[הכנסת ספר תורה]] ל[[770]]]]<br />
כ[[חסיד]] [[חב"ד]] הקפיד פריד על קבלת אישור מ[[הרבי]]. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת [[תשמ"ה]] - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף ב[[קופת צדקה]], ומאז ועד היום נוהג כך בהופעותיו ברחבי העולם.<br />
<br />
הרבי הורה לו לרשום על כל דיסק שאין לשמוע בשבת וביום טוב. ופעם בחלוקת [[כוס של ברכה]] הרבי הגיש לו בקבוק משקה כשליחות.<br />
<br />
ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של [[הרבנית חיה מושקא]] אותו הסיע ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטאם]]. עוד סופר, כי התקליט האהוב ביותר על [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.<br />
<br />
מאז [[כ"ח ניסן|כ"ח]] [[ניסן]] [[תשנ"א|תנש"א]] בה [[הרבי]] דיבר על עשו כל אשר ביכולתכם להבאת הגאולה, מקפיד אברהם פריד לשלב בכל דיסק שיר על אודות המשיח והגאולה.<br />
<br />
==דיסקוגרפיה==<br />
===אלבומים===<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* "Goobye Golus" [[תשל"ט]] (1971)<br />
* "אף יהודי לא יישאר מאחור" [[תשמ"א]] (1981)<br />
* "זה הזמן" [[תשמ"ב]] (1982)<br />
* "תנו שבח" [[תשמ"ג]] (1983)<br />
* "קץ לגלות" [[תשמ"ה]] (1985)<br />
* "מלוה מלכה" [[תשמ"ו]] (1986)<br />
* "מעגל השנה 2" [[תשמ"ז]] (1987)<br />
* "אנחנו מוכנים" [[תשמ"ח]] (1988)<br />
* "מעגל השנה 3" [[תשמ"ט]] (1989)<br />
* "אדרבה" [[תש"נ]] (1990)<br />
* "הימים טובים" [[תש"נ]] (1990)<br />
* "המיטב" [[תנש"א]] (1991)<br />
* "אוצרות יהודיים" (עיבוד משיריו של [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)<br />
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)<br />
* "שטר התנאים" [[תשנ"ד]] (1994)<br />
* "אוצרות יהודיים" (יידיש) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)<br />
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)<br />
* "ברכה והצלחה" [[תשנ"ה]] (1995)<br />
* "אם אשכחך ירושלים" [[תשנ"ו]] (1996)<br />
* "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" [[תשנ"ו]] (1996)<br />
* "חזק" [[תשנ"ז]] (1997)<br />
* "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" [[תשנ"ח]] (1998)<br />
* "יחיד ורבים" [[תשס"א]] (2001)<br />
* "פריד הופעה חיה" [[תשס"א]] (2001)<br />
* "עלה קטן (סינגל)" [[תשס"ב]] (2002)<br />
* "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" [[תשס"ב]] (2002)<br />
* "אני חושב עליכם (סינגל)" [[תשס"ה]] (2005)<br />
* "בין כך ובין כך" [[תשס"ו]] (2006)<br />
* "הלהיטים הגדולים" [[תשס"ו]] (2006)<br />
* "רק תפילה אשא" (סינגל) [[תשס"ח]] (2008)<br />
* "אוסף להיטי העשור" (אוסף סינגלים) [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "זמירות בית אבא" [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "יענקל יענקל (ניגוני חב"ד)" [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "אברהם פריד בהופעה חיה (אלבום כפול) [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "אברהם פריד בהופעה חיה" (DVD לצפיה) [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "Miracles שיר ב[[אנגלית]] (סינגל) [[תש"ע]] (2010)<br />
* "כי הרבית" (סינגל) [[תש"ע]] (2010)<br />
* "Keep Climbing" (ממשיך לטפס/רצוננו לראות את מלכנו) (אלבום) [[תשע"ב]] (2012)<br />
* "א מחי-ה" ([[יידיש]]) [[תשע"ג]] (2013)<br />
* "אוצר של יראת שמיים" [[תשע"ו]] (2016)<br />
* "כמה טוב שנפגשנו" (שירים ישראליים) [[תשע"ז]] (2017)<br />
*רילקס [[תשע"ט]]<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לר' אברהם ורעייתו ששה ילדים<br />
* בנו ר' מאיר משלוחי הרבי בס דאגו קליפורניה<br />
*בתו חנה אשת ר' שלוימי הכהן פרידמן מארגנטינה<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26373 הרבי האזין כמה דקות ואמר: 'נו, נגמר החופש'] - ראיון עם אברהם פריד (מקור ראשון) {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74999 אברהם פריד בשיעור לתושבי כפר חב"ד], כב אדר התשע"ג (05.03.2013) {{צליל}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%9D_77439.html אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה'], [[אלול]] [[תשע"ג]] {{col}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133841 הקול נשאר במשפחה]''', ראיון משותף עם האחיין הזמר החסידי ר' [[שמחה פרידמן]] - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מספר 1926 עמוד 84<br />
*[https://col.org.il/news/134643 פריד הבטיח, פריד קיים] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*[https://col.org.il/news/123868 שמחה פרידמן בשיחת נוסטלגיה עם דודו ר' אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*[https://col.org.il/news/116548 עובדות מענינות על אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
;שירים להאזנה<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/593519/ כשהזמר אברהם פריד שר "יחי" בכינוס צבאות השם]''' - באתר {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=56 שר את השיר "ברוך הבא מלך המשיח"] {{צליל}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=401 שר את השיר "כל נדרי" באירוע הטלטון החב"די בתשס"ז] {{צליל}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74950 אברהם פריד עם מחרוזת ניגוני חב"ד] כב אדר התשע"ג (04.03.2013) {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/137793 אברהם פריד בניגון לפרק של הרבי] - י"א ניסן תשפ"ב.<br />
*[https://col.org.il/news/128547 אברהם פריד עם עיבוד ללהיט 'יעקב'] - תשפ"א.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פריד, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=558322מרדכי בן דוד2022-08-01T10:29:16Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]<br />
'''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב"ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא [[זמר חסידי]] מהמפורסמים והאהובים בארץ הקודש ארץ ישראל וברחבי העולם הגדול. מתגורר בסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]].<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו"ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל"ה]])]]<br />
מרדכי בן דוד נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי"א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] ב[[לואר איסט-סייד]] שב[[רובע מנהטן]]. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ"ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.<br />
<br />
אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו "מרדכי בן דוד וורדיגר", במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר".<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן [[תשל"ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.<br />
<br />
בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]]. במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו"ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו"ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).<br />
<br />
ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת [[תשמ"א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.<br />
<br />
ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך המוזיקה החסידית". בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.<br />
<br />
"תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב"ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]" אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב"טלטון"]]<br />
לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב"ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה"טלטון", ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תש"נ]] לפני שנסע לה"טלטון" ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.<br />
<br />
זמן מה לפני [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.<br />
<br />
בבוקר של [[ל"ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי"ק, שישיר גם בנוכחותו.<br />
<br />
ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): "איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל"ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל". ("כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל"ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל"){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיקב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. <br />
<br />
כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.<br />
<br />
ב[[י"ט בשבט]] [[תנש"א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...<br />
<br />
כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ"ח ניסן תנש"א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב"ה]] יעזור לך"{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62351}}.<br />
<br />
כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.<br />
<br />
פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=38549}}.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור ר' [[שלמה קונין]], וכי יעשה שם שבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000).<br />
<br />
לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.<br />
<br />
על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.<br />
<br />
==ניגוני חב"ד==<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]<br />
במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב"ד: "הניגונים של חב"ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו"ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=13640}}.<br />
<br />
אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר "משיח"{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ"ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br />
<br />
כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס"ד]], בשכונת "שמואל הנביא" בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים "עד מתי?!"{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br />
<br />
שיר נוסף מהשירים היותר מוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר "בשעה שמלך המשיח בא"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.<br />
<br />
==ישיבה בהפרדה==<br />
ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ"ח]]) של הופעת "האסק" (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.<br />
<br />
ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל"[[חלוקת דולרים]]" ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.<br />
בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ"ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.<br />
<br />
הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע"ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב"דים]}}. <br />
<br />
לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ"ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=49543}}.<br />
<br />
== דיסקוגרפיה ==<br />
===אלבומים===<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* ניגונים חסידיים ([[תשל"ג]])<br />
* הנני ([[תשל"ד]])<br />
* משיח במהרה יבוא ([[תשל"ה]])<br />
* אוהבי השם ([[תשל"ז]])<br />
* הנני ([[תשל"ה]])<br />
* איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].<br />
* וכל מאמינים ([[תשל"ט]])<br />
* לחיים בירושלים ([[תש"מ]])<br />
* זכרונות ([[תשמ"א]])<br />
* רק שבת אחת ([[תשמ"ג]])<br />
* מהרה יבנה המקדש<br />
* סימן טוב ([[תשמ"ד]])<br />
* מעגל השנה 1 ([[תשמ"ד]])<br />
* ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)<br />
* האלבום הכפול (1990)<br />
* אני מאמין (1991)<br />
* משיח (1992)<br />
* תמיד בשמחה (1994)<br />
* ניגוני בית אבא (1996)<br />
* אין עוד מלבדו (1997)<br />
* האוסף האנגלי (1998)<br />
* כולנו יחד (1999)<br />
* לולא תורתך (1999)<br />
* מאמינים בני מאמינים (2001)<br />
* קומזיץ (2003)<br />
* נחמו עמי (2004)<br />
* אפשר לתקן (2006)<br />
* כולם אהובים (2009)<br />
* כיסופים (2011)<br />
* צעקה (2017)<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]<br />
===דוד ורדיגר===<br />
ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר"פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע"ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד בקרקוב. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו"ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי. <br />
<br />
לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש"י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי"א]]), חיים (נולד ב[[תשי"ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי"ט]]).<br />
<br />
בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי"ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש"כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.<br />
<br />
===יידל ורדיגר===<br />
בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו "משיח במהרה יבוא" בשיר "רחם". ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר "שירו למלך" שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.<br />
<br />
יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.<br />
<br />
יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות שונים בעולם.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
===אצל הרבי===<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ"ב), [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br />
<br />
===הופעות, ראיונות וסיפורים===<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב"די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר "אני מאמין" יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים "ענוים"]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31605 במופע ה'טלטון' תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48643 בראיון מיוחד לחב"ד. אינפו] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60992 במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב"ד בדיסק "כיסופים"]{{שמע}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש"פ}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:זמרים]] <br />
[[קטגוריה:חסידי גור]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=558320מרדכי בן דוד2022-08-01T10:27:11Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]<br />
'''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב"ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ הקודש ארץ ישראל וברחבי העולם הגדול. מתגורר בסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]].<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו"ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל"ה]])]]<br />
מרדכי בן דוד נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי"א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] ב[[לואר איסט-סייד]] שב[[רובע מנהטן]]. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ"ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.<br />
<br />
אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו "מרדכי בן דוד וורדיגר", במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר".<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן [[תשל"ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.<br />
<br />
בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]]. במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו"ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו"ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).<br />
<br />
ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת [[תשמ"א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.<br />
<br />
ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך המוזיקה החסידית". בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.<br />
<br />
"תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב"ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]" אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב"טלטון"]]<br />
לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב"ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה"טלטון", ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תש"נ]] לפני שנסע לה"טלטון" ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.<br />
<br />
זמן מה לפני [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.<br />
<br />
בבוקר של [[ל"ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי"ק, שישיר גם בנוכחותו.<br />
<br />
ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): "איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל"ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל". ("כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל"ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל"){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיקב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. <br />
<br />
כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.<br />
<br />
ב[[י"ט בשבט]] [[תנש"א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...<br />
<br />
כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ"ח ניסן תנש"א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב"ה]] יעזור לך"{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62351}}.<br />
<br />
כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.<br />
<br />
פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=38549}}.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור ר' [[שלמה קונין]], וכי יעשה שם שבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000).<br />
<br />
לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.<br />
<br />
על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.<br />
<br />
==ניגוני חב"ד==<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]<br />
במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב"ד: "הניגונים של חב"ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו"ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=13640}}.<br />
<br />
אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר "משיח"{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ"ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br />
<br />
כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס"ד]], בשכונת "שמואל הנביא" בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים "עד מתי?!"{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br />
<br />
שיר נוסף מהשירים היותר מוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר "בשעה שמלך המשיח בא"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.<br />
<br />
==ישיבה בהפרדה==<br />
ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ"ח]]) של הופעת "האסק" (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.<br />
<br />
ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל"[[חלוקת דולרים]]" ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.<br />
בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ"ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.<br />
<br />
הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע"ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב"דים]}}. <br />
<br />
לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ"ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=49543}}.<br />
<br />
== דיסקוגרפיה ==<br />
===אלבומים===<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* ניגונים חסידיים ([[תשל"ג]])<br />
* הנני ([[תשל"ד]])<br />
* משיח במהרה יבוא ([[תשל"ה]])<br />
* אוהבי השם ([[תשל"ז]])<br />
* הנני ([[תשל"ה]])<br />
* איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].<br />
* וכל מאמינים ([[תשל"ט]])<br />
* לחיים בירושלים ([[תש"מ]])<br />
* זכרונות ([[תשמ"א]])<br />
* רק שבת אחת ([[תשמ"ג]])<br />
* מהרה יבנה המקדש<br />
* סימן טוב ([[תשמ"ד]])<br />
* מעגל השנה 1 ([[תשמ"ד]])<br />
* ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)<br />
* האלבום הכפול (1990)<br />
* אני מאמין (1991)<br />
* משיח (1992)<br />
* תמיד בשמחה (1994)<br />
* ניגוני בית אבא (1996)<br />
* אין עוד מלבדו (1997)<br />
* האוסף האנגלי (1998)<br />
* כולנו יחד (1999)<br />
* לולא תורתך (1999)<br />
* מאמינים בני מאמינים (2001)<br />
* קומזיץ (2003)<br />
* נחמו עמי (2004)<br />
* אפשר לתקן (2006)<br />
* כולם אהובים (2009)<br />
* כיסופים (2011)<br />
* צעקה (2017)<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]<br />
===דוד ורדיגר===<br />
ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר"פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע"ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד בקרקוב. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו"ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי. <br />
<br />
לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש"י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי"א]]), חיים (נולד ב[[תשי"ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי"ט]]).<br />
<br />
בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי"ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש"כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.<br />
<br />
===יידל ורדיגר===<br />
בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו "משיח במהרה יבוא" בשיר "רחם". ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר "שירו למלך" שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.<br />
<br />
יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.<br />
<br />
יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות שונים בעולם.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
===אצל הרבי===<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ"ב), [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br />
<br />
===הופעות, ראיונות וסיפורים===<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב"די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר "אני מאמין" יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים "ענוים"]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31605 במופע ה'טלטון' תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48643 בראיון מיוחד לחב"ד. אינפו] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60992 במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב"ד בדיסק "כיסופים"]{{שמע}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש"פ}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:זמרים]] <br />
[[קטגוריה:חסידי גור]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93&diff=558319אברהם פריד2022-08-01T10:26:20Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברהם פריד תמונה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם פריד]]<br />
ר' '''אברהם שבתאי הכהן פרידמן''' (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: '''אברהם פריד''', יליד שנת [[תשי"ט]] - 1959) הוא חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], וזמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ הקודש ארץ ישראל וברחבי העולם הגדול.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]] ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.<br />
<br />
על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...{{הערה|1=סופר על-ידו בתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}.<br />
<br />
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.<br />
<br />
באחת מהופעותיו החובבניות ב[[מחנה קיץ]] לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז [[מרדכי בן דוד]] (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק"). <br />
<br />
אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו צביה בת הרב [[דוד נחמן קרסיינסקי]].<br />
<br />
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.<br />
<br />
==עם הרבי==<br />
[[קובץ:פריד_ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מופיע ב[[הכנסת ספר תורה]] ל[[770]]]]<br />
כ[[חסיד]] [[חב"ד]] הקפיד פריד על קבלת אישור מ[[הרבי]]. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת [[תשמ"ה]] - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף ב[[קופת צדקה]], ומאז ועד היום נוהג כך בהופעותיו ברחבי העולם.<br />
<br />
הרבי הורה לו לרשום על כל דיסק שאין לשמוע בשבת וביום טוב. ופעם בחלוקת [[כוס של ברכה]] הרבי הגיש לו בקבוק משקה כשליחות.<br />
<br />
ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של [[הרבנית חיה מושקא]] אותו הסיע ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטאם]]. עוד סופר, כי התקליט האהוב ביותר על [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.<br />
<br />
מאז [[כ"ח ניסן|כ"ח]] [[ניסן]] [[תשנ"א|תנש"א]] בה [[הרבי]] דיבר על עשו כל אשר ביכולתכם להבאת הגאולה, מקפיד אברהם פריד לשלב בכל דיסק שיר על אודות המשיח והגאולה.<br />
<br />
==דיסקוגרפיה==<br />
===אלבומים===<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* "Goobye Golus" [[תשל"ט]] (1971)<br />
* "אף יהודי לא יישאר מאחור" [[תשמ"א]] (1981)<br />
* "זה הזמן" [[תשמ"ב]] (1982)<br />
* "תנו שבח" [[תשמ"ג]] (1983)<br />
* "קץ לגלות" [[תשמ"ה]] (1985)<br />
* "מלוה מלכה" [[תשמ"ו]] (1986)<br />
* "מעגל השנה 2" [[תשמ"ז]] (1987)<br />
* "אנחנו מוכנים" [[תשמ"ח]] (1988)<br />
* "מעגל השנה 3" [[תשמ"ט]] (1989)<br />
* "אדרבה" [[תש"נ]] (1990)<br />
* "הימים טובים" [[תש"נ]] (1990)<br />
* "המיטב" [[תנש"א]] (1991)<br />
* "אוצרות יהודיים" (עיבוד משיריו של [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)<br />
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)<br />
* "שטר התנאים" [[תשנ"ד]] (1994)<br />
* "אוצרות יהודיים" (יידיש) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)<br />
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)<br />
* "ברכה והצלחה" [[תשנ"ה]] (1995)<br />
* "אם אשכחך ירושלים" [[תשנ"ו]] (1996)<br />
* "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" [[תשנ"ו]] (1996)<br />
* "חזק" [[תשנ"ז]] (1997)<br />
* "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" [[תשנ"ח]] (1998)<br />
* "יחיד ורבים" [[תשס"א]] (2001)<br />
* "פריד הופעה חיה" [[תשס"א]] (2001)<br />
* "עלה קטן (סינגל)" [[תשס"ב]] (2002)<br />
* "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" [[תשס"ב]] (2002)<br />
* "אני חושב עליכם (סינגל)" [[תשס"ה]] (2005)<br />
* "בין כך ובין כך" [[תשס"ו]] (2006)<br />
* "הלהיטים הגדולים" [[תשס"ו]] (2006)<br />
* "רק תפילה אשא" (סינגל) [[תשס"ח]] (2008)<br />
* "אוסף להיטי העשור" (אוסף סינגלים) [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "זמירות בית אבא" [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "יענקל יענקל (ניגוני חב"ד)" [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "אברהם פריד בהופעה חיה (אלבום כפול) [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "אברהם פריד בהופעה חיה" (DVD לצפיה) [[תשס"ט]] (2009)<br />
* "Miracles שיר ב[[אנגלית]] (סינגל) [[תש"ע]] (2010)<br />
* "כי הרבית" (סינגל) [[תש"ע]] (2010)<br />
* "Keep Climbing" (ממשיך לטפס/רצוננו לראות את מלכנו) (אלבום) [[תשע"ב]] (2012)<br />
* "א מחי-ה" ([[יידיש]]) [[תשע"ג]] (2013)<br />
* "אוצר של יראת שמיים" [[תשע"ו]] (2016)<br />
* "כמה טוב שנפגשנו" (שירים ישראליים) [[תשע"ז]] (2017)<br />
*רילקס [[תשע"ט]]<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לר' אברהם ורעייתו ששה ילדים<br />
* בנו ר' מאיר משלוחי הרבי בס דאגו קליפורניה<br />
*בתו חנה אשת ר' שלוימי הכהן פרידמן מארגנטינה<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26373 הרבי האזין כמה דקות ואמר: 'נו, נגמר החופש'] - ראיון עם אברהם פריד (מקור ראשון) {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74999 אברהם פריד בשיעור לתושבי כפר חב"ד], כב אדר התשע"ג (05.03.2013) {{צליל}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%9D_77439.html אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה'], [[אלול]] [[תשע"ג]] {{col}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133841 הקול נשאר במשפחה]''', ראיון משותף עם האחיין הזמר החסידי ר' [[שמחה פרידמן]] - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מספר 1926 עמוד 84<br />
*[https://col.org.il/news/134643 פריד הבטיח, פריד קיים] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*[https://col.org.il/news/123868 שמחה פרידמן בשיחת נוסטלגיה עם דודו ר' אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*[https://col.org.il/news/116548 עובדות מענינות על אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
;שירים להאזנה<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/593519/ כשהזמר אברהם פריד שר "יחי" בכינוס צבאות השם]''' - באתר {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=56 שר את השיר "ברוך הבא מלך המשיח"] {{צליל}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=401 שר את השיר "כל נדרי" באירוע הטלטון החב"די בתשס"ז] {{צליל}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74950 אברהם פריד עם מחרוזת ניגוני חב"ד] כב אדר התשע"ג (04.03.2013) {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/137793 אברהם פריד בניגון לפרק של הרבי] - י"א ניסן תשפ"ב.<br />
*[https://col.org.il/news/128547 אברהם פריד עם עיבוד ללהיט 'יעקב'] - תשפ"א.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פריד, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=558318מרדכי בן דוד2022-08-01T10:25:45Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]<br />
'''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב"ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ הקודש ארץ ישראל וברחבי העולם הגדול. מתגורר בסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]].<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו"ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל"ה]])]]<br />
מרדכי בן דוד נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי"א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע מנהטן. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ"ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.<br />
<br />
אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו "מרדכי בן דוד וורדיגר", במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר".<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן [[תשל"ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.<br />
<br />
בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]]. במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו"ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו"ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).<br />
<br />
ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת [[תשמ"א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.<br />
<br />
ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך המוזיקה החסידית". בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.<br />
<br />
"תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב"ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]" אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב"טלטון"]]<br />
לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב"ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה"טלטון", ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].<br />
<br />
ב[[אלול]] [[תש"נ]] לפני שנסע לה"טלטון" ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.<br />
<br />
זמן מה לפני [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.<br />
<br />
בבוקר של [[ל"ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי"ק, שישיר גם בנוכחותו.<br />
<br />
ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): "איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל"ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל". ("כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל"ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל"){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיקב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}. <br />
<br />
כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.<br />
<br />
ב[[י"ט בשבט]] [[תנש"א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...<br />
<br />
כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ"ח ניסן תנש"א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב"ה]] יעזור לך"{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62351}}.<br />
<br />
כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.<br />
<br />
פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=38549}}.<br />
<br />
ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור ר' [[שלמה קונין]], וכי יעשה שם שבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.<br />
<br />
הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000).<br />
<br />
לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.<br />
<br />
על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.<br />
<br />
==ניגוני חב"ד==<br />
[[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]<br />
במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב"ד: "הניגונים של חב"ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו"ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=13640}}.<br />
<br />
אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר "משיח"{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ"ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br />
<br />
כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס"ד]], בשכונת "שמואל הנביא" בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים "עד מתי?!"{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.<br />
<br />
שיר נוסף מהשירים היותר מוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר "בשעה שמלך המשיח בא"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.<br />
<br />
==ישיבה בהפרדה==<br />
ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ"ח]]) של הופעת "האסק" (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.<br />
<br />
ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל"[[חלוקת דולרים]]" ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.<br />
בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ"ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.<br />
<br />
הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע"ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב"דים]}}. <br />
<br />
לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ"ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=49543}}.<br />
<br />
== דיסקוגרפיה ==<br />
===אלבומים===<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* ניגונים חסידיים ([[תשל"ג]])<br />
* הנני ([[תשל"ד]])<br />
* משיח במהרה יבוא ([[תשל"ה]])<br />
* אוהבי השם ([[תשל"ז]])<br />
* הנני ([[תשל"ה]])<br />
* איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].<br />
* וכל מאמינים ([[תשל"ט]])<br />
* לחיים בירושלים ([[תש"מ]])<br />
* זכרונות ([[תשמ"א]])<br />
* רק שבת אחת ([[תשמ"ג]])<br />
* מהרה יבנה המקדש<br />
* סימן טוב ([[תשמ"ד]])<br />
* מעגל השנה 1 ([[תשמ"ד]])<br />
* ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)<br />
* האלבום הכפול (1990)<br />
* אני מאמין (1991)<br />
* משיח (1992)<br />
* תמיד בשמחה (1994)<br />
* ניגוני בית אבא (1996)<br />
* אין עוד מלבדו (1997)<br />
* האוסף האנגלי (1998)<br />
* כולנו יחד (1999)<br />
* לולא תורתך (1999)<br />
* מאמינים בני מאמינים (2001)<br />
* קומזיץ (2003)<br />
* נחמו עמי (2004)<br />
* אפשר לתקן (2006)<br />
* כולם אהובים (2009)<br />
* כיסופים (2011)<br />
* צעקה (2017)<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]<br />
===דוד ורדיגר===<br />
ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר"פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע"ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד בקרקוב. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו"ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי. <br />
<br />
לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש"י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי"א]]), חיים (נולד ב[[תשי"ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי"ט]]).<br />
<br />
בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי"ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש"כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.<br />
<br />
===יידל ורדיגר===<br />
בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו "משיח במהרה יבוא" בשיר "רחם". ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר "שירו למלך" שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.<br />
<br />
יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.<br />
<br />
יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות שונים בעולם.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
===אצל הרבי===<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ"ב), [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]<br />
<br />
===הופעות, ראיונות וסיפורים===<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב"די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר "אני מאמין" יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים "ענוים"]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31605 במופע ה'טלטון' תשס"ז] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48643 בראיון מיוחד לחב"ד. אינפו] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60992 במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב"ד בדיסק "כיסופים"]{{שמע}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש"פ}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:זמרים]] <br />
[[קטגוריה:חסידי גור]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%A1%D7%A7&diff=558317אלימלך מליז'נסק2022-08-01T10:23:32Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מליזנסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אלימלך מליז'נסק]]<br />
הרה"ק רבי '''אלימלך מליז'נסק''' ([[ה'תע"ז]] - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]) הידוע בכינוי '''רבי אלימלך''', או 'הנועם אלימלך'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי אלימלך נולד לאביו רבי אלעזר ליפא בשנת תע"ז. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]], ואז עלה במעלות רמות ונשגבות.<br />
<br />
הוא היה ידוע כאחד מחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שב[[פולין]] למלא את מקומו.<br />
<br />
ידוע היה [[ענווה|בענוותנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}}<br />
<br />
===ספרו===<br />
קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי [[אדמו"ר הזקן]] אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא [[ספרן של צדיקים]]. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.{{הערה|1=אור יקרות עמ' רנ.}}<br />
<br />
במהדורת הספר משנת תש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|במענה על מכתבו אודות הדפסת הספר הקדוש "נועם אלימלך", בוודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו בעה"י הקונים להיות להם למשמרת הצלחה ככל הספרים הקדושים מרבותינו הק' זי"ע, וראוי הדבר לעשות מבוא הדור כתוב תולדות הרה"ק המחבר, רבותיו בניו ותלמידיו הק' ואיזה ליקוט סיפורים וכדומה שהם עיטור ספרים.}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרבי-הרייצ-על-הנועם-אלימלך-בודאי-ירבו/ צילום המכתב].}}<br />
הוא נפטר ב[[כ"א באדר]], ויום זה נחשב ליום חג ברוב קהילות ה[[חסידים]]. רבבות [[יהודים]] פוקדים את קברו בליז'נסק ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] מדי [[שנה]].<br />
==תפילתו==<br />
תפילה קודם התפילה שחיברה הרב אלקי המפורסם רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע.<br />
<br />
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו. שֶׁתָּכִין לִבֵּנוּ וּתְכוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּתְשַׁגֵּר תְּפִלָּתֵנוּ בְּפִינוּ. וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ בְּקוֹל שַׁוְעָה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה.<br />
וְאַתָּה אֵל רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמַעַל חָלִילָה וְחָלִילָה מָרִינוּ אֶת פִּיךָ וְדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּמִצְוֹתֶיךָ, כִּי אִם מֵרֹב הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ תָּמִיד. לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר מְבִיאֵנוּ אֶל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה וְאֶל הֲבָלָיו, וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשֵׁנוּ. הוּא מְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָתֵנוּ וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ. כִּי נֶחֱלַשׁ שִׂכְלֵנוּ וּמֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ עַד מְאֹד. וְכָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת וְטִרְדַּת הַזְּמַן:<br />
לָכֵן אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתְךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ כְדַאי, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ לְהֵיטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֶנְקָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ וְשִׂיחֵנוּ עַל אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקָרֵב עַצְמֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּלְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי עָלֵינוּ מְאֹד, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם:<br />
וְעַתָּה תְּעוֹרֵר נָא עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַמְרֻבִּים לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר אֶת יִצְרֵנוּ הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְתִגְעַר בּוֹ שֶׁיָּסוּר וְיֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וְאַל יָסִית אוֹתָנוּ לְהַדִּיחֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶךָ חָלִילָה. וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה רָעָה חָלִילָה הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. בִּפְרַט בְּעֵת שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתֶךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוֹתֶיךָ, תְּהֵא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ זַכָּה צְלוּלָה וּבְרוּרָה וַחֲזָקָה, בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִמָּנוּ:<br />
וּתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּלְבַב כָּל הַנִלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְבַב כָּל הַחֲפֵצִים בְחֶבְרָתֵנוּ, לְיַחֶדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה. לְעָבְדְךָ עֲבוֹדָה הַיְשָׁרָה, הַמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, וּתְהֵא אֱמוּנָתְךָ קְשׁוּרָה בְּלִבֵּנוּ כְּיָתֵד שֶׁלֹּא תִמּוֹט, וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִּכְשׁוֹל וְטָעוּת, אַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ, וּתְהֵא עִם פִּינוּ בְּעֵת הַטִּיפֵנוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעֲבָדֵינוּ, וְעִם לִבֵּנוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ: וּתְזַכֵּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנְּיַחֵד אֶת לְבָבֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ וְכָל תְּנוּעוֹתֵינוּ וְהַרְגָּשׁוֹתֵינוּ, הַיְדוּעוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן יְדוּעוֹת לָנוּ, הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְיוּחָד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל חָלִילָה, וְטַהֵר לִבֵּנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ, וְתִטַּע אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, בְּלֶכְתֵּנוּ וּבְשִׁבְתֵּנוּ וּבְשָׁכְבֵּנוּ וּבְקוּמֵנוּ תִּבְעַר תָּמִיד רוּחַ קָדְשְׁךָ בְּקִרְבֵּנוּ. וְנִשְׁעָנִים תָּמִיד בְּךָ וּבִגְדֻלָּתְךָ וּבְאַהֲבָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ. וּבְתוֹרָתְךָ שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר וּבְמִצְוֹתֶיךָ, הַכֹּל לְיַחֵד שִׁמְךָ הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא:<br />
<br />
וְתִשְׁמְרֵנוּ מִן הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל דָּבָר הַמַּפְסִיד עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַחֲבִיבָה עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ רוּחַ קָדְשְׁךָ עָלֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה דְבֵקִים בָּךְ. וְשֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה תַּעֲלֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַעֲלַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּזְכוּתָם יַעֲמֹד לָנוּ שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד נֶעֱנִים בְּעֵת שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ עָלֵינוּ אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל יָחִיד אוֹ עַל רַבִּים, וְתִשְׂמַח וְתִתְפָּאֵר בָּנוּ, וְנַעֲשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה וְשֹׁרֶשׁ לְמַטָּה:<br />
וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ חַטֹּאתֵינוּ וּבִפְרָט חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, וְתַהֲפֹךְ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לִזְכוּת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מֵעוֹלָם הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד הִרְהוּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים:<br />
וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, '''אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה''':<br />
'''וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ''', וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ. וְאִם אֵין לָנוּ שֵׂכֶל לְכַוֵּן אֶת לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְלַמְּדֵנוּ אֲשֶׁר נֵדַע בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב: וְעַל כָּל זֹאת מִתְחַנְּנִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:<br />
<br />
הזמר החסידי [[אברהם פריד]] חיבר לחן וניגון למילותיו של הרבי רבי אלימלך "אדרבה ותן בליבנו וכו' שונא הכל נחת רוח אליך".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' אלעזר מליז'נסק - ממלא מקומו של אביו.<br />
*ר' אליעזר ליפא מחמלניק - מחבר הספר "אורח לחיים".<br />
*ר' יעקב רוטמן ממוגלניץ.<br />
<br />
;בנותיו<br />
*מרת מירוש אלוביץ.<br />
*מרת אסתר אטל - אשת רבי אלימלך אלבוים.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק.<br />
*ר' נפתלי מליז'נסק.<br />
<br />
== תלמידיו ==<br />
*רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]].<br />
*רבי [[נפתלי מרופשיץ]].<br />
*רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]].<br />
*רבי [[יעקב יצחק מלובלין]].<br />
*רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]].<br />
*[[המאור ושמש]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*נועם אלימלך<br />
*ליקוטי שושנה<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=759065ba-807d-416d-8e8b-c45b1b6b2b7e&st= מליזענסק אדמו"ר הזקן ורבי אלימלך חתומים יחד על מכתב]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=431 פריד מבצע אדרבה על ציון ר' אלימלך]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
{{סדרה|הקודם= - |רשימה=שושלת בית ליז'נסק|שנה=תע"ז - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]|הבא=[[החוזה מלובלין]]}}</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%A1%D7%A7&diff=558316אלימלך מליז'נסק2022-08-01T10:22:46Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מליזנסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אלימלך מליז'נסק]]<br />
הרה"ק רבי '''אלימלך מליז'נסק''' ([[ה'תע"ז]] - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]) הידוע בכינוי '''רבי אלימלך''', או 'הנועם אלימלך'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי אלימלך נולד לאביו רבי אלעזר ליפא בשנת תע"ז. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]], ואז עלה במעלות רמות ונשגבות.<br />
<br />
הוא היה ידוע כאחד מחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שב[[פולין]] למלא את מקומו.<br />
<br />
ידוע היה [[ענווה|בענוותנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}}<br />
<br />
===ספרו===<br />
קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי [[אדמו"ר הזקן]] אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא [[ספרן של צדיקים]]. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.{{הערה|1=אור יקרות עמ' רנ.}}<br />
<br />
במהדורת הספר משנת תש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|במענה על מכתבו אודות הדפסת הספר הקדוש "נועם אלימלך", בוודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו בעה"י הקונים להיות להם למשמרת הצלחה ככל הספרים הקדושים מרבותינו הק' זי"ע, וראוי הדבר לעשות מבוא הדור כתוב תולדות הרה"ק המחבר, רבותיו בניו ותלמידיו הק' ואיזה ליקוט סיפורים וכדומה שהם עיטור ספרים.}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרבי-הרייצ-על-הנועם-אלימלך-בודאי-ירבו/ צילום המכתב].}}<br />
הוא נפטר ב[[כ"א באדר]], ויום זה נחשב ליום חג ברוב קהילות ה[[חסידים]]. רבבות [[יהודים]] פוקדים את קברו בליז'נסק ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] מדי [[שנה]].<br />
==תפילתו==<br />
תפילה קודם התפילה שחיברה הרב אלקי המפורסם רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע.<br />
<br />
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו. שֶׁתָּכִין לִבֵּנוּ וּתְכוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּתְשַׁגֵּר תְּפִלָּתֵנוּ בְּפִינוּ. וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ בְּקוֹל שַׁוְעָה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה.<br />
וְאַתָּה אֵל רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמַעַל חָלִילָה וְחָלִילָה מָרִינוּ אֶת פִּיךָ וְדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּמִצְוֹתֶיךָ, כִּי אִם מֵרֹב הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ תָּמִיד. לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר מְבִיאֵנוּ אֶל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה וְאֶל הֲבָלָיו, וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשֵׁנוּ. הוּא מְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָתֵנוּ וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ. כִּי נֶחֱלַשׁ שִׂכְלֵנוּ וּמֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ עַד מְאֹד. וְכָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת וְטִרְדַּת הַזְּמַן:<br />
לָכֵן אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתְךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ כְדַאי, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ לְהֵיטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֶנְקָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ וְשִׂיחֵנוּ עַל אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקָרֵב עַצְמֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּלְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי עָלֵינוּ מְאֹד, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם:<br />
וְעַתָּה תְּעוֹרֵר נָא עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַמְרֻבִּים לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר אֶת יִצְרֵנוּ הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְתִגְעַר בּוֹ שֶׁיָּסוּר וְיֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וְאַל יָסִית אוֹתָנוּ לְהַדִּיחֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶךָ חָלִילָה. וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה רָעָה חָלִילָה הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. בִּפְרַט בְּעֵת שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתֶךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוֹתֶיךָ, תְּהֵא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ זַכָּה צְלוּלָה וּבְרוּרָה וַחֲזָקָה, בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִמָּנוּ:<br />
וּתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּלְבַב כָּל הַנִלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְבַב כָּל הַחֲפֵצִים בְחֶבְרָתֵנוּ, לְיַחֶדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה. לְעָבְדְךָ עֲבוֹדָה הַיְשָׁרָה, הַמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, וּתְהֵא אֱמוּנָתְךָ קְשׁוּרָה בְּלִבֵּנוּ כְּיָתֵד שֶׁלֹּא תִמּוֹט, וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִּכְשׁוֹל וְטָעוּת, אַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ, וּתְהֵא עִם פִּינוּ בְּעֵת הַטִּיפֵנוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעֲבָדֵינוּ, וְעִם לִבֵּנוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ: וּתְזַכֵּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנְּיַחֵד אֶת לְבָבֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ וְכָל תְּנוּעוֹתֵינוּ וְהַרְגָּשׁוֹתֵינוּ, הַיְדוּעוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן יְדוּעוֹת לָנוּ, הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְיוּחָד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל חָלִילָה, וְטַהֵר לִבֵּנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ, וְתִטַּע אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, בְּלֶכְתֵּנוּ וּבְשִׁבְתֵּנוּ וּבְשָׁכְבֵּנוּ וּבְקוּמֵנוּ תִּבְעַר תָּמִיד רוּחַ קָדְשְׁךָ בְּקִרְבֵּנוּ. וְנִשְׁעָנִים תָּמִיד בְּךָ וּבִגְדֻלָּתְךָ וּבְאַהֲבָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ. וּבְתוֹרָתְךָ שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר וּבְמִצְוֹתֶיךָ, הַכֹּל לְיַחֵד שִׁמְךָ הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא:<br />
<br />
וְתִשְׁמְרֵנוּ מִן הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל דָּבָר הַמַּפְסִיד עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַחֲבִיבָה עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ רוּחַ קָדְשְׁךָ עָלֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה דְבֵקִים בָּךְ. וְשֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה תַּעֲלֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַעֲלַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּזְכוּתָם יַעֲמֹד לָנוּ שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד נֶעֱנִים בְּעֵת שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ עָלֵינוּ אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל יָחִיד אוֹ עַל רַבִּים, וְתִשְׂמַח וְתִתְפָּאֵר בָּנוּ, וְנַעֲשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה וְשֹׁרֶשׁ לְמַטָּה:<br />
וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ חַטֹּאתֵינוּ וּבִפְרָט חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, וְתַהֲפֹךְ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לִזְכוּת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מֵעוֹלָם הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד הִרְהוּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים:<br />
וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, '''אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה''':<br />
'''וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ''', וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ. וְאִם אֵין לָנוּ שֵׂכֶל לְכַוֵּן אֶת לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְלַמְּדֵנוּ אֲשֶׁר נֵדַע בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב: וְעַל כָּל זֹאת מִתְחַנְּנִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:<br />
הזמר החסידי אברהם פריד חיבר לחן וניגון למילותיו של הרבי רבי אלימלך "אדרבה ותן בליבנו וכו' שונא הכל נחת רוח אליך".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' אלעזר מליז'נסק - ממלא מקומו של אביו.<br />
*ר' אליעזר ליפא מחמלניק - מחבר הספר "אורח לחיים".<br />
*ר' יעקב רוטמן ממוגלניץ.<br />
<br />
;בנותיו<br />
*מרת מירוש אלוביץ.<br />
*מרת אסתר אטל - אשת רבי אלימלך אלבוים.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק.<br />
*ר' נפתלי מליז'נסק.<br />
<br />
== תלמידיו ==<br />
*רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]].<br />
*רבי [[נפתלי מרופשיץ]].<br />
*רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]].<br />
*רבי [[יעקב יצחק מלובלין]].<br />
*רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]].<br />
*[[המאור ושמש]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*נועם אלימלך<br />
*ליקוטי שושנה<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=759065ba-807d-416d-8e8b-c45b1b6b2b7e&st= מליזענסק אדמו"ר הזקן ורבי אלימלך חתומים יחד על מכתב]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=431 פריד מבצע אדרבה על ציון ר' אלימלך]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
{{סדרה|הקודם= - |רשימה=שושלת בית ליז'נסק|שנה=תע"ז - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]|הבא=[[החוזה מלובלין]]}}</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%A1%D7%A7&diff=558315אלימלך מליז'נסק2022-08-01T10:22:30Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מליזנסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אלימלך מליז'נסק]]<br />
הרה"ק רבי '''אלימלך מליז'נסק''' ([[ה'תע"ז]] - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]) הידוע בכינוי '''רבי אלימלך''', או 'הנועם אלימלך'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי אלימלך נולד לאביו רבי אלעזר ליפא בשנת תע"ז. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]], ואז עלה במעלות רמות ונשגבות.<br />
<br />
הוא היה ידוע כאחד מחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שב[[פולין]] למלא את מקומו.<br />
<br />
ידוע היה [[ענווה|בענוותנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}}<br />
<br />
===ספרו===<br />
קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי [[אדמו"ר הזקן]] אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא [[ספרן של צדיקים]]. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.{{הערה|1=אור יקרות עמ' רנ.}}<br />
<br />
במהדורת הספר משנת תש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|במענה על מכתבו אודות הדפסת הספר הקדוש "נועם אלימלך", בוודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו בעה"י הקונים להיות להם למשמרת הצלחה ככל הספרים הקדושים מרבותינו הק' זי"ע, וראוי הדבר לעשות מבוא הדור כתוב תולדות הרה"ק המחבר, רבותיו בניו ותלמידיו הק' ואיזה ליקוט סיפורים וכדומה שהם עיטור ספרים.}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרבי-הרייצ-על-הנועם-אלימלך-בודאי-ירבו/ צילום המכתב].}}<br />
הוא נפטר ב[[כ"א באדר]], ויום זה נחשב ליום חג ברוב קהילות ה[[חסידים]]. רבבות [[יהודים]] פוקדים את קברו בליז'נסק ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] מדי [[שנה]].<br />
==תפילתו==<br />
תפילה קודם התפילה שחיברה הרב אלקי המפורסם רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע.<br />
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו. שֶׁתָּכִין לִבֵּנוּ וּתְכוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּתְשַׁגֵּר תְּפִלָּתֵנוּ בְּפִינוּ. וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ בְּקוֹל שַׁוְעָה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה.<br />
וְאַתָּה אֵל רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמַעַל חָלִילָה וְחָלִילָה מָרִינוּ אֶת פִּיךָ וְדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּמִצְוֹתֶיךָ, כִּי אִם מֵרֹב הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ תָּמִיד. לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר מְבִיאֵנוּ אֶל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה וְאֶל הֲבָלָיו, וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשֵׁנוּ. הוּא מְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָתֵנוּ וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ. כִּי נֶחֱלַשׁ שִׂכְלֵנוּ וּמֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ עַד מְאֹד. וְכָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת וְטִרְדַּת הַזְּמַן:<br />
לָכֵן אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתְךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ כְדַאי, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ לְהֵיטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֶנְקָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ וְשִׂיחֵנוּ עַל אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקָרֵב עַצְמֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּלְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי עָלֵינוּ מְאֹד, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם:<br />
וְעַתָּה תְּעוֹרֵר נָא עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַמְרֻבִּים לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר אֶת יִצְרֵנוּ הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְתִגְעַר בּוֹ שֶׁיָּסוּר וְיֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וְאַל יָסִית אוֹתָנוּ לְהַדִּיחֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶךָ חָלִילָה. וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה רָעָה חָלִילָה הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. בִּפְרַט בְּעֵת שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתֶךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוֹתֶיךָ, תְּהֵא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ זַכָּה צְלוּלָה וּבְרוּרָה וַחֲזָקָה, בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִמָּנוּ:<br />
וּתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּלְבַב כָּל הַנִלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְבַב כָּל הַחֲפֵצִים בְחֶבְרָתֵנוּ, לְיַחֶדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה. לְעָבְדְךָ עֲבוֹדָה הַיְשָׁרָה, הַמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, וּתְהֵא אֱמוּנָתְךָ קְשׁוּרָה בְּלִבֵּנוּ כְּיָתֵד שֶׁלֹּא תִמּוֹט, וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִּכְשׁוֹל וְטָעוּת, אַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ, וּתְהֵא עִם פִּינוּ בְּעֵת הַטִּיפֵנוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעֲבָדֵינוּ, וְעִם לִבֵּנוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ: וּתְזַכֵּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנְּיַחֵד אֶת לְבָבֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ וְכָל תְּנוּעוֹתֵינוּ וְהַרְגָּשׁוֹתֵינוּ, הַיְדוּעוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן יְדוּעוֹת לָנוּ, הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְיוּחָד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל חָלִילָה, וְטַהֵר לִבֵּנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ, וְתִטַּע אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, בְּלֶכְתֵּנוּ וּבְשִׁבְתֵּנוּ וּבְשָׁכְבֵּנוּ וּבְקוּמֵנוּ תִּבְעַר תָּמִיד רוּחַ קָדְשְׁךָ בְּקִרְבֵּנוּ. וְנִשְׁעָנִים תָּמִיד בְּךָ וּבִגְדֻלָּתְךָ וּבְאַהֲבָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ. וּבְתוֹרָתְךָ שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר וּבְמִצְוֹתֶיךָ, הַכֹּל לְיַחֵד שִׁמְךָ הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא:<br />
<br />
וְתִשְׁמְרֵנוּ מִן הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל דָּבָר הַמַּפְסִיד עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַחֲבִיבָה עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ רוּחַ קָדְשְׁךָ עָלֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה דְבֵקִים בָּךְ. וְשֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה תַּעֲלֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַעֲלַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּזְכוּתָם יַעֲמֹד לָנוּ שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד נֶעֱנִים בְּעֵת שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ עָלֵינוּ אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל יָחִיד אוֹ עַל רַבִּים, וְתִשְׂמַח וְתִתְפָּאֵר בָּנוּ, וְנַעֲשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה וְשֹׁרֶשׁ לְמַטָּה:<br />
וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ חַטֹּאתֵינוּ וּבִפְרָט חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, וְתַהֲפֹךְ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לִזְכוּת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מֵעוֹלָם הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד הִרְהוּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים:<br />
וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, '''אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה''':<br />
'''וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ''', וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ. וְאִם אֵין לָנוּ שֵׂכֶל לְכַוֵּן אֶת לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְלַמְּדֵנוּ אֲשֶׁר נֵדַע בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב: וְעַל כָּל זֹאת מִתְחַנְּנִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:<br />
הזמר החסידי אברהם פריד חיבר לחן וניגון למילותיו של הרבי רבי אלימלך "אדרבה ותן בליבנו וכו' שונא הכל נחת רוח אליך".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' אלעזר מליז'נסק - ממלא מקומו של אביו.<br />
*ר' אליעזר ליפא מחמלניק - מחבר הספר "אורח לחיים".<br />
*ר' יעקב רוטמן ממוגלניץ.<br />
<br />
;בנותיו<br />
*מרת מירוש אלוביץ.<br />
*מרת אסתר אטל - אשת רבי אלימלך אלבוים.<br />
<br />
;נכדיו<br />
*ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק.<br />
*ר' נפתלי מליז'נסק.<br />
<br />
== תלמידיו ==<br />
*רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]].<br />
*רבי [[נפתלי מרופשיץ]].<br />
*רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]].<br />
*רבי [[יעקב יצחק מלובלין]].<br />
*רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]].<br />
*[[המאור ושמש]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*נועם אלימלך<br />
*ליקוטי שושנה<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=759065ba-807d-416d-8e8b-c45b1b6b2b7e&st= מליזענסק אדמו"ר הזקן ורבי אלימלך חתומים יחד על מכתב]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=431 פריד מבצע אדרבה על ציון ר' אלימלך]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
{{סדרה|הקודם= - |רשימה=שושלת בית ליז'נסק|שנה=תע"ז - [[כ"א באדר]] [[תקמ"ז]]|הבא=[[החוזה מלובלין]]}}</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A5%27&diff=558049המגיד מקוזניץ'2022-07-31T09:36:35Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>{{קובץ|Isroel Hopsztajn|ציור המיוחס למגיד מקוז'ניץ}}<br />
רבי '''ישראל הופשטיין מקוז'ניץ''' (תצ"ז - י"ד ב[[תשרי]] תקע"ה) היה מייסד חסידות קוז'ניץ, מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]]. ידוע בכינוי '''המגיד מקוז'ניץ''' (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
אודות לידתו מסופר כי תלמידיו של [[הבעל שם טוב]] ישבו עמו יחד ב[[סעודת שבת]], כשבאמצע הסעודה הצטחק הבעל שם טוב בקול רם, כך שלוש פעמים. לשאלת החבריא נסע איתם הבעל שם טוב ב[[מוצאי שבת]] לאפטא, שם פגשו [[יהודי]] בשם רבי שבתי כורך ספרים, [[עני]] מרוד. באחד [[ערב שבת|מערבי השבתות]] גילו הוא [[נשים|ואשתו]] כי אין להם די ממון לערוך את סעודת השבת. הוא הלך בעיצבון לבית המדרש, אך אשתו אמרה לנקות את הבית לכל הפחות, ואז מצאה כפתור זהב. היא קנתה את מצרכי השבת ביד רחבה. כשחזר בעלה מבית המדרש, וגילה את ה[[נס]] שנעשה, נתמלא ב[[שמחה]] גדולה עד מאוד, ובאמצע הסעודה נפנו לרקידה של שמחה, הוא ואשתו. כל הפמליא של מעלה באו לראות את היהודי שמח באמת ובתמים לכבוד הקב"ה, והשמחה הייתה רבה, ולכן נצטחק הבעל שם טוב. בשכר זה בירכם כי יזכו לבן זכר אותו יקראו על שמו - ישראל, וכעבור שנה נולד להם המגיד מקוז'ניץ.<br />
<br />
==בצל רבותיו הקדושים==<br />
בצעירותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג שהביא אותו להמגיד ממעזריטש שנתן לו להגיה את סידור האר"י, אחרי פטירת המגיד ממעזריטש קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'נסק שלפני [[הסתלקות]]ו הוריש לו את כוח הלב והדבר התבטא אחר כך בהתלהבותו של המגיד בתפילתו אפילו שהיה חולה.<br />
<br />
==גדלותו בתורה ועבודת השם חכמתו וקדושתו==<br />
מכיון שנולד לאביו לעת זקנותו הוא היה חלש מאוד כל ימיו, ובשנותיו המבוגרים יותר נאלץ לשכב במיטב רוב היום מרוב חולשתו. אך בעת ה[[תפילה]] היה מתעורר כבחור צעיר ומתפלל בקול רם ובהתלהבות.<br />
<br />
היה ידוע בלמדנותו המופלגת ובגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר, עד כדי כך שלפני שהגיע ל[[מגיד ממזריטש]], למד שמונה מאות ספרי [[קבלה]] על בוריים, וגם בנגלה היה ידוע כגאון עולם כפי שרואים מספריו "בית ישראל" על סדר מועד ונשים, וכעדות רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהעיד שדיבר אתו בלימוד בפילפול וחילוקים ומצא אותו בקי בתלמוד בבלי מילה מילה עם לשון התוספות.<br />
<br />
נודע גם כמלומד בניסים ובמופתים גדול ובעל [[רוח הקודש]] גלויה בדרגה גבוהה מאד שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, גם נודע כמקובל אלוקי המוציא דיבוקים ומתקן נשמות. למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ובעקבותיו נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]]. אחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br />
<br />
הוא הקפיד מאוד כי לימודו יהיה תם וישר ללא סברות שאינן נכונות. כאשר אמר המגיד מקוזניץ חידוש בנגלה עמד הרב יעקב יצחק מפשיסחא וסתר את החידוש אחר שראה שנחלשה דעתו הקדושה של המגיד מקוזניץ התאמץ ויישב את סברתו של המגיד ואז אמר המגיד מקוזניץ כי היה לו (לרבי יעקב יצחק מפשיסחא) מזל כי חידושיו הם כולם אמת ואין בהם אף נקודה אחת שאינה של אמת, ולכן אם מפריכים את חידושיו נשארת מתיבת "אמת" רק האותיות "מת", והיא סכנה למי שמפריך אותם.<br />
==סגולותיו==<br />
המגיד מקוזניץ נתן סגולות לכמה דברים אחד מהם אכילת תפוחים בליל שבת היא סגולה לפרנסה והבטיח ש"מי שיעשה זאת לא תחסר לו פרנסתו כל אותו השבוע". הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) בעל חידושי הרי"ם מביא בספרו את סגולה זאת מאת המגיד מקוזניץ', רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ: "האוכל תפוחים בליל שבת, מובטח לו שיהיה לו פרנסה בכל השבוע" (ומסתמא גם משקה העשוי מתפוחים ולאו דווקא הפרי עצמו)". בן נינו של רבי יעקב חיים סופר (הכף החיים) כתב בספרו "חיי בני ומזוני" בתוספות שבת: "אתרוג הוא תפוח (ראה שבת דף פח), ולחד מאן דאמר עץ הדעת אתרוג הוא, ואיתא בשער הכוונות דחטא אדם הראשון דאכל לפני הזמן בערב שבת, אבל אם היה אוכלו בליל שבת בזמנו - לא היה נענש 'בזיעת אפך תאכל לחם'. ואם כן, זה טעמו ושל המגיד מקוזניץ דהוא סגולה לפרנסה טובה כי אוכל אותו בעיתו ובזמנו (ולפי טעם זה דווקא תפוח עץ שהוא ממיני האילן), ועוד כתב שם רמז דשורש הפרנסה נפיק מפסוק 'פותח את ידך', ו'פותח', אותיות 'תפוח' ושבת מקור הברכה וסעודה ראשונה בפרט" (ולפי טעם זה כל אשר בשם תפוח ייקרא אפילו תפוח אדמה או תפוח זהב הנקרא תפוז). ועוד אכילת תפוח בליל שבת היא סגולה לפרנסה, כנגד "חקל תפוחים קדישין" - כינויה של השכינה בליל השבת.<br />
<br />
==במלחמת נפוליון==<br />
במלחמת נפוליון נשיא [[צרפת]] עם הצאר מ[[רוסיה]], הייתה דעת המגיד מקוז'ניץ, כדעתו של אדמו"ר הזקן, שעדיף שנפוליון יפול, מכיון שתכניתו היא להשמיד את היהדות באמצעות דמוקרטיה. כך גם הייתה דעתו של הצדיק רבי [[נפתלי מרופשיץ]], ובניגוד לדעתו של הצדיק רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]].<br />
<br />
==על אדמו"ר הזקן ועל התניא==<br />
<br />
לפי מסורת החסידים הוא קיבל את פני [[אדמו"ר הזקן]] בבואו למגיד ממזריטש.<br />
<br />
כשהגיע למגיד ממעזריטש, המגיד הטיל עליו את מלאכת הגהת סידורו של האריז"ל הקדוש מה שלימים שימש את אדמו"ר הזקן לחיבור הסידור על פי נוסח האר"י{{מקור}}.<br />
<br />
היה נוהג ללמוד תניא עם תפילין ר"ת ופעם אחת כשראה רבי אשר מסטולין זאת ותמה על כך השיבו המגיד מקוזניץ שהספר הזה הוא תורה מגן עדן ומחברו יכול לומר תורה בפני המשיח!, גם כתב מכתב בו הוא מצדד לטובת שיטתו של אדמו"ר הזקן ומגן עליו וגם נתן הסכמה לספר [[אור הגנוז לצדיקים]], ספר הנועד לבאר את [[ספר התניא]].<br />
<br />
גילף את עצי החיים בהם נכרך [[ספר התורה של הרבי]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
'''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' עמ' 27.<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br />
[[קטגוריה:מגידים]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=558046פאה נכרית2022-07-31T09:19:28Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה מחברתו הטהורה ואשת בריתו של הריי"צ (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות נוספות של פוסקי הלכה==<br />
<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד ואהבה הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=558045פאה נכרית2022-07-31T09:18:39Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שנייה מימין) עם פאה וכמה נשות בית חב"ד עם פיאות]]<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות נוספות של פוסקי הלכה==<br />
<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה ומכובדת רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל וכן העיד חמיו הגרי"ש אלישיב), הגאון רבי שלום משאש, יליד העיר מקנס במרוקו, ראב"ד ואהבה הספרדי של [[ירושלים]] ורבה הראשי של יהדות מרוקו{{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=557663פאה נכרית2022-07-29T02:42:46Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
'''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] העשוי משיער אנושי טבעי או סינתטי. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את המצוה האמורה בתורה, שאשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.<br />
<br />
==יסוד מצוות כיסוי הראש לנשים==<br />
הגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} לומדת מהפסוק "ופרע את ראש האשה", שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש"י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. הגמרא בעירובין{{הערה|דף ק'.}} מביאה את הטעם לכך, והוא שחוה נענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". יש המביאים גם טעם על פי הסוד, שנשואה צריכה לכסות ראשה{{הערה|הזכיר זאת בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה". וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".}}.<br />
<br />
לפי רוב הפוסקים, איסור גילוי הראש הוא מדאורייתא, למרות שלא נכלל במניין המצוות, והראיה לכך היא מהגמרא בכתובות, ששם הלשון הוא "דאורייתא היא". אמנם תרומת הדשן{{הערה|סימן רמ"ב.}} בשם הרמב"ם כתב שהאיסור הוא מדרבנן, ודאורייתא היא פירוש הדבר "רמז מדאורייתא יש לה". יש פוסקים נוספים שסברו כך, והגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, טען שיסוד הדין הוא מנהג ולא איסור דאורייתא, ולכן הוא משתנה לפי הזמן והמקום. אולם כאמור, רוב ככל הפוסקים סוברים שיש בגילוי הראש איסור דאורייתא, והזוהר האריך בחומרת האיסור.<br />
<br />
בימינו יש שכתבו שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, היות וצריך להצניע את השיער. אולם אין לזה מקור בחז"ל או בראשונים, והיכן שנזכר בראשונים לשון של צניעות או פריצות, הוא לאחר שכבר פשט המנהג, וממילא הפורצת גדר היא פרוצה, אבל לא כתבו זאת כטעם התורה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע יש חילוק בין נשואה לרווקה. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע אשה קירחת אסורה לצאת לרשות הרבים. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע השיער היוצא מחוץ לכיסוי ("שיער שחוץ לצמתה") הוא מותר בגילוי לפי הראשונים, ואין בו ערווה כיוון שרגילות לגלותו. כמו כן, לשיטה זו אין הסבר מדוע הרמב"ם והרי"ף סוברים שמותר ללמוד או לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה. <br />
<br />
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף ע"ב.}} נאסר כיסוי "קלתה" מדין "דת יהודית". הרמב"ם החליף להלכה את "קלתה" במטפחת, ופסק שהיוצאת במטפחת מצווה לגרשה ואין לה כתובה, אלא חייבת ללבוש רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה. כך גם פסק השולחן ערוך: "יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה"{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ו.}}.<br />
<br />
בימינו כתבו הפוסקים להתיר בדיעבד את כיסוי הראש במטפחת או כובע, למרות האיסור המפורש בשו"ע, וביארו שדין "דת יהודית" משתנה לפי הזמן והמקום. פוסקים בודדים התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על מהר"ם אלשקר{{הערה|בשו"ת מהר"ם אלשקר סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא דיבר על הראש עצמו אלא על שערות היוצאות מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי פאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br />
<br />
==פולמוס הפיאה==<br />
הפוסקים הראשונים והעיקריים שכתבו לאסור פאה, שהם מהר"י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב"ץ, סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש בשני כיסויים, ולכן חובה ללבוש רדיד, ואסור לחבוש מטפחת או פאה. היעב"ץ אף אסר לרווקות ללכת בגילוי ראש. ואי אפשר להסתמך עליהם כדי לאסור חבישת פאה, ובד בבד להתעלם מדבריהם אודות חבישת מטפחת.<br />
<br />
וגם הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי"{{הערה|בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה}}, שהם נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, כתבו להתיר פאה נכרית, וביארו שמהר"י אסר רק בזמנו ובמקומו, שהיה זה בגדר פירצה חדשה. וזה לשונם שם: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".<br />
<br />
ואכן, הטעמים שכתבו רוב הפוסקים לאסור חבישת פאה, אינם שייכים בימינו כיום.{{הערה| ראה בבשו"ת "שמש ומגן" חלק ב' אה"ע סימן ט"ו והלאה., בספרו "אום אני חומה" דף צ"ד.,מח"ס "נטעי גבריאל", במאמר בקובץ "אור ישראל" ל"ז.,}}<br />
<br />
והגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואחר כך רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, כתב{{הערה|בספרו "אבני ישפה" חלק ה' סימן קמ"ה.}}:''' {{ציטוטון|בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך.}}<br />
<br />
הראשון שעורר על חשש ע"ז שיש בפאות, היה הרב [[משה שטרנבוך]], בשנת [[תש"ל]]. ובשנה זו הוציא לאור את ספרו "דת והלכה", ושם יצא נגד המתנגדים ללבישת פאה, ובסוף דבריו עורר על חשש ע"ז בפאה, והסיק על הפאות המסופקות הבאות מאירופה: {{ציטוטון|"ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}<br />
<br />
ובתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא שנכתבה בשנת תשס"ד, כתב במסקנתו על פאות הודו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".<br />
<br />
לאחר עשרים שנה, בשנת [[תש"נ]], התעורר הענין שוב, והרב רבי יעקב אהרן שפירא נדרש אז לבאר את הענין בפני גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, וע"פ דבריו התירו גדולי ישראל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך את הפאות מהודו (ועוד מגדולי הרבנים שלא נקב בשמם), וגם גדולי חו"ל ובתוכם הרב משה פיינשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] התעורר הענין שוב, וחזר בו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על אופן הפעולה המעשית במתחם הע"ז בהודו, ובעקבות נתונים שקיבל, לפיהם רוב השיער הנמכר בארץ מקורו בהודו (אמנם הרבנים מצאו הרבה פירכות בעדותו של הרב דונר, והביאו עדויות רבות הסותרות לגמרי את עדותו, והוכיחו שהכניס פרשנות אישית לדבריו). וכך כתב הרב יוסף אפרתי ביום כ"ב באייר תשס"ד בשם הגרי"ש אלישיב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה".}}<br />
<br />
ולאחר כל זאת, יעץ הרב [[יוסף שלום אלישיב]] להקים הכשר על מנת לייבא פאות כשרות לפי שיטתו, והרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הענין ובמאמצים רבים הקים הכשר המפקח על מקור השיער.<br />
<br />
רוב הפוסקים חלקו על הרב אלישיב וסברו שאין כלל צורך בהכשר, וכתבו תשובות להוכיח שאין בשיער ההודי משום עבודה זרה. מהם הרב וואזנר (שיצא בקריאה פושרת יחד עם הרב ניסים קרליץ, ובה נאמר לנשים "להשתדל" להחליף את השיער ההודי, ועל השיער המסופק לא נאמר כלום) שדעתו הובאה בהרחבה ע" בנו, הרב בן ציון הלוי וואזנר, אב"ד דבד"ץ ובית הוראה שבט הלוי במונסי{{הערה|ראה קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, ובה פסק שכל פאה שספק מהיכן באה, מותרת, ופאה שידוע שהגיעה ממקום הע"ז בהודו, יש להשתדל להחליפה, ובשעת הדחק מותר ללבשה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הוציאו לעז על הכשרו של הרב מרדכי גרוס, כביכול אינו מפקח על השיער כראוי, והמציאו שרוב השיער בעולם הוא מהודו. כמו כן, אחד העדים שנשלח בשנת תשס"ד, נשלח שוב להודו. הרב משה שטרנבוך קיבל את עדותו יחד עם כמה רבני שכונות בירושלים, ונוכח שם גם הרב יצחק מרדכי רובין, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף, וחבר ביה"ד של הרב ניסים קרליץ, ומחבר ספר "ארחות שבת". הרב רובין שאל שאלות נוקבות, ולא קיבל תשובות מספקות לשאלותיו. בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל הע"ז יודעים מדוע הם עושים זאת. <br />
<br />
ביום [[י"ז אייר]] [[תשע"ח]] הלך הרב גרשון וועסט מארה"ב ושהה כמה ימים בהודו, וניסה לחקור שוב את הענין (בשליחותו של הגאון רבי חיים יוסף דוד ווייס), והעלה את עדותו על הכתב. מסקנתו הייתה שלהודים אין מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל. "מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם".<br />
<br />
"כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".<br />
<br />
הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות ב"תורתם", והם העידו בפני גדולי הדור ש"אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית". ותמה על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. והתמיהה תגדל לאחר שהרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. וכמו כן הוכיח במאמרו שהשיער אינו תקרובת: ראשית, השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. שנית, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". שלישית, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. רביעית, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.<br />
<br />
===אוסרי הפאה בימינו===<br />
כיום רוב הפוסקים התירו לבישת פאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} אולם יש האוסרים פאה, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]] שאסר פאה בספריו ובדרשותיו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" מצביע המחבר על סתירות רבות בתשובתו של הרב עובדיה יוסף{{הערה|ראו שו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה'}}, ביניהן:<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם 'בחוקותיהם לא תלכו', ומאידך בענין היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים להידמות אליהם, ובנדון הפאה אין ניסיון להידמות אל הגויות אלא לנשים רווקות יהודיות, וכמו כן בימינו אין הגויות חובשות פאה באורח קבע וכבר הורגלו היהודיות לחבוש פאה. כמו כן כתב עוד שהאיסור 'בחוקותיהם' נוגע רק לדבר הנעשה משום אמונתם ועבודתם.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שגורמת הרהורי עבירה, ומאידך לגבי היתר אמירת דבר שבקדושה כנגד שיער נשים נשואות שאין דרכן לכסות ראשן, כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סי' י"ג}} שאין הרהור בימינו בראיית שיער, כיוון שנשים רבות יוצאות בגילוי ראש, וכמו כן אינו דומה גילוי סתם ערוה באשה שנאסר גם לרווקות, לגילוי שיער שהותר לרווקות, ולכן לא מצוי הרהור בזה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם מראית העין, ומאידך לגבי היתר גילוח במכונה כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י'}} שלא גוזרים גזירות של מראית העין לאחר חתימת הש"ס, ולא גוזרים משום מראית העין כאשר נפוץ מנהג של היתר והרואה יכול לתלות בהיתר ולא לחשוד, וכמובן שהרואה בימינו אשה חרדית איננו חושד בה שהולכת בגילוי ראש כי נפוץ המנהג של חבישת פאה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם דת יהודית, ומאידך לגבי כיסוי המטפחת כתב{{הערה|שו"ת יביע אומר חלק חלק ד' אה"ע סי' ג'}} שרק עצם הכיסוי הוא דאורייתא ואינו משתנה, אבל סוג הכיסוי משתנה בהתאם למנהג המקום, והיות ונהגו לחבוש מטפחת, בא המנהג החדש ומבטל את המנהג הראשון. ולכאורה, אין הבדל בין מטפחת לפאה בענין זה.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה למרות שספק דרבנן לקולא, מטעם שעיקר האיסור דאורייתא, ולמרות שרוב ככל האוסרים את הפאה אסרו רק מדרבנן. ומאידך כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}} שאומרים ספק דרבנן לקולא גם בדבר שעיקרו מדאורייתא, ובמחלוקת הפוסקים על דבר האסור מדרבנן אומרים ספק דרבנן לקולא והולכים אחר המקילים{{הערה|ראה בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סי' ח'}}.<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם חרם ההפלאה, ומאידך גיסא כתב{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ד' אה"ע סימן ג'}} להתיר מטפחת המגלה מקצת שערות, ולא חש לחרם החריף שנעשה בנדון והובא בספר דת והלכה בשם שדי חמד{{הערה|ראו החרם במלואו, בספר משא חיים להגר"ח פלאג'י, מנהגים מע' נ' אות ק"נ}}: "בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש, ועל ידי זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו".<br />
<br />
*הוא אוסר פאה מטעם שהתחשב בלשונו החריף של "עצי ארזים", שכתב שהמורים היתר בזה יתנו את הדין על כך. ומאידך כתב{{הערה|בספר הליכות עולם חלק א' פרשת לך לך הלכה ה'}} להתיר להכניס טלית קטן תחת הבגדים, ולא לגלות הציציות, כיוון שכך המנהג. ואע"פ שהמשנה ברורה כתב שאלה המכניסים ציציותיהם עתידים ליתן את הדין, לא התחשב בדבריו ופסק אחרת ממנו.<br />
<br />
*הוא דחה את היתר הרמ"א, בטענה שדיבר על ק"ש ולא על יציאה לרחוב עם פאה. אולם מאידך כתב בתחילת תשובתו{{הערה|בשו"ת יביע אומר חלק ה' אה"ע סימן ה'}} שרווקה מותרת לצאת בגילוי ראש, והביא ראיה מאותם ראשונים שכתבו שמותר לקרוא ק"ש כנגד הרווקות - ראבי"ה, ארחות חיים, מאירי, מרדכי ורא"ש.<br />
<br />
ואמנם, יש לציין כי גם הרב עובדיה יוסף התיר פאה לנשואות במקרים פרטיים שהגיעו לפניו: לדוגמא, אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם פאה, או בגלל שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא{{הערה|ראה ספר מעיין אומר חלק ט'.}}<br />
<br />
==בחב"ד==<br />
הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים קבעו כי פאה נחשבת לכיסוי ראש, ובכללם היה [[אדמו"ר הזקן]], [[בעל התניא]], שכתב בספרו "שולחן ערוך הרב":<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}<br />
<br />
חלק ניכר מגדולי פוסקי ההלכה, הורו גם שפאה נכרית היא כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד", והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי.<br />
<br />
נשיאי חב"ד [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. דוגמאות לדבריהם:<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ כותב: {{ציטוטון|אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ו'|31606|עמ' תי"א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי"ב}}.<br />
<br />
הרבי כותב: "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.}}. כמו כן כתב: "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר"{{הערה|"ספר התולדות" פרק י"א - אגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "אגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}.<br />
<br />
הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות: {{ציטוטון|"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.}}.}}<br />
<br />
סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. {{ציטוטון|"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי"}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גו הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}.<br />
<br />
וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}: <br />
<br />
"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חב"ד]] שעל ידי כת"ר אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו".<br />
<br />
לאחד מחסידי חב"ד ב[[אוסטרליה]] הרבי כתב שהקשיים בפרנסה מתעוררים לא בגלל סיבות [[גשמיות]] אלא בגלל שהנשים אינן מכסות את הראש בפאה{{הערה|1=זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82083 בעיות פרנסה לאנ"ש? בגלל חסרון בענין הפאה! {{*}} מכתב מהרבי בפרסום ראשון]''' {{אינפו}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)}}.<br />
<br />
אחד התנאים להסכמת הרבי לערוך [[קידושין]] היא שה[[כלה]] תלבש כל חייה [[פאה נוכרית]] ולא [[מטפחת]].<br />
<br />
==דעות נוספות של פוסקי הלכה==<br />
<br />
עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובע, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי [[הרבי]], ביניהם:<br />
<br />
הגאון בעל "חזון איש",{{הערה|חלק ב' פ"ח אות ט'.}}הגאון רבי חיים קניבסקי,{{הערה|דף רי"ד.}}הגאון רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים,{{הערה|חלק א' סימן י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, וכן נהגה ולבשה פאה יפה רעייתו ומחברתו הטהורה מרת הדסה מסעודה אבא שאול זצ"ל}}, הגאון בעל ה[[בן איש חי]]{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז), כותב שההלכה כהמג"א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר") בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט), הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק"{{הערה|(דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סימן ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסימן ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח), הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק"ק דאלינא) בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו), הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית (כן העיד רבי חיים קניבסקי בשם אביו, רבי ישראל יעקב קניבסקי, כמובא בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב)), הגאון רבי יצחק בלאזר, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר (מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם"), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא (כן העיד הגר"ח קיינבסקי בשם אביו בספר הנ"ל, וכן העיד הגרי"ש אלישיב, הגאון רבי שלום משאש, ראב"ד [[ירושלים]] ורבה של יהדות מרוקו){{הערה|בספריו תבואות שמש אה"ע סימן קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סימן ט"ו-י"ז.}}, הגאון רבי בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|אז נדבר,חלק י"ב סימן מ"א.}}, הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, בספרו "דת והלכה"{{הערה| דת והלכה, סימן א'.}}הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', {{הערה| קובץ" בית הלל", קובץ י"ט.}}הגאון רבי משה ווינער, מרבני ארה"ב, {{הערה|בספר "כבודה של בת מלך"}}הגאון רבי יצחק עבאדי, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד ובירושלים,{{הערה|אור יצחק, אה"ע סימן ג'.}},הגאון רבי יהודה טשזנר, אב"ד ומו"צ באופקים, {{הערה|כתב בספרו שערי תורת הבית}}הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד חניכי הישיבות, {{הערה|בספר "והיה מחניך קדוש"}}הגאון רבי גבריאל ציננער, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", {{הערה|כתב בקובץ "אור ישראל" ל"ו-ל"ז.}}הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן, {{הערה|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}הגאון רבי שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{מקור}}הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, לפי עדות חתנו הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה, וראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו עדותו בספר "חן וכבוד" שנמסרה על ידי הרב יואל שילה מתוך שיחה מוקלטת.}}. הגאון רבי יהודה שפירא, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש, {{הערה|בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה)}}, הגאון רבי יהודה אריה דינר, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, {{הערה|בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם",}} הגאון רבי פנחס ברונפמן, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס,{{הערה|תמצית דרשתו בפסח תשע"ח}}וכן פסק הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= "ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים ל[[בני חיי ומזוני]] ולפרנסה".}}<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר "לקט שכחה הפאה"]]<br />
כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד [[חסידות חב"ד]] על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[לקט שכחת הפאה]]"''' בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כ[[מלאכים]] ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנכרית.<br />
<br />
לאחר מכן יצא לאור הספר '''"ותשקט הארץ"''', על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".<br />
<br />
הספר '''"חן וכבוד"''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יצחק" ב[[אופקים]]. הספר כולל את תשובות כל הפוסקים המתירים, כל אחד בפרק נפרד, ובפרק הראשון מובאת רשימת המתירים המלאה עם דבריהם בקצרה. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא זכה לפרסום נרחב. הספר נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה, ומביא כמעט כל מי שדיבר בענין זה. מחבר הספר מציג בהקדמתו ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות והטענות של המתירים והאוסרים גם יחד.<br />
<br />
כאשר בשנת [[תשס"ד]] פורסם בעיתונות על עדים שנסעו להודו והעידו כי הפאות שמקורן בהודו אסורות בהנאה משום תקרובת עבודה זרה, והגרי"ש אלישיב הוציא איסור על הפאות, חיבר הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו '''"[[יקם שערה לדממה]]"''', אשר סוקר את הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו. הוא מסכם את צדדי השאלה בהלכה, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br />
<br />
בספר "חן וכבוד" פרק י"ח אפשר למצוא את רוב תשובות הרבנים המתירים את השיער ההודי, כולל ניתוח נתוני האו"ם המעודכנים ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק.<br />
<br />
כמו כן, בשנת תשפ"א יצא לאור הספר "הכצעקתה"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing לקריאת הספר].}}, ע"י הרב יואל שילה וצוות של אחד עשר ת"ח, ובו מבורר ההיתר של הפאות מהודו, גם מבחינה מציאותית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [[יקם שערה לדממה]]<br />
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עטרת תפארת''', מצוות כיסוי הראש חומרתה ושכרה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 22 {{*}} '''מקור הברכה''', גליון 1894 עמוד 28<br />
*'''נוגע לבנים ולבני בנים, לפרנסה ולבריאות''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1914 עמוד 38<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view לקט שכחת הפאה]<br />
* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view ותשקט הארץ]<br />
* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד]<br />
<br />
;קונטרסים ופרסומים שונים<br />
* [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}<br />
* הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5761 '''"פתח דבר"''' לספר "ויקם שערה לדממה"], [[תשס"ד]] - {{אינפו}}<br />
* הרב משה שטרנבוך [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/SHTRANBUCH.pdf תשובה הלכתית], מתוך ספרו "דת והלכה"<br />
*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br />
*[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר "חן וכבוד" ושו"ת<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יורה דעה]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=557656אלתר ריבלין2022-07-29T00:48:15Z<p>וייצמאן: וייצמאן העביר את הדף אלתר ריבלין לשם אלתר אשר ריבלין</p>
<hr />
<div>#הפניה [[אלתר אשר ריבלין]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557204משה הלברשטאם2022-07-26T20:56:05Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "[[בית יוסף צבי]]" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל, דרכו עברו מליוני שקלים לחסד ולצדקה. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==משמשיו בקודש==<br />
*הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br />
*הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
* '''[[בכי אבל משה]]''', קטעי עיתונות והספדים עליו, [[מכון יד הרמ"ה]], ירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557203משה הלברשטאם2022-07-26T20:53:53Z<p>וייצמאן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "[[בית יוסף צבי]]" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל, דרכו עברו מליוני שקלים לחסד ולצדקה. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==משמשיו בקודש==<br />
*הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br />
*הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557202משה הלברשטאם2022-07-26T20:52:47Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "[[בית יוסף צבי]]" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==משמשיו בקודש==<br />
*הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br />
*הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557201משה הלברשטאם2022-07-26T20:52:07Z<p>וייצמאן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
==משמשיו בקודש==<br />
*הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br />
*הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557200משה הלברשטאם2022-07-26T20:51:21Z<p>וייצמאן: /* חיים אישיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
==משמשיו בקודש==<br />
*הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br />
*הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557198משה הלברשטאם2022-07-26T20:50:14Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
==משמשיו בקודש==<br />
*הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br />
*הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו רבי יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב חיים צבי דוידוביץ', ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, מכון יד הרמ"ה, ירושלים<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557197משה הלברשטאם2022-07-26T20:48:39Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו רבי יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב חיים צבי דוידוביץ', ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, מכון יד הרמ"ה, ירושלים<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557196משה הלברשטאם2022-07-26T20:48:12Z<p>וייצמאן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (לבית שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו רבי יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב חיים צבי דוידוביץ', ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם אל. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, מכון יד הרמ"ה, ירושלים<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557195משה הלברשטאם2022-07-26T20:47:03Z<p>וייצמאן: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (לבית שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו רבי יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב חיים צבי דוידוביץ', ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו מאת א"א סופר בהוצאת ספרים יפה נוף באתר [[היברו בוקס]]] ובאתר [[אוצר החכמה]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, מכון יד הרמ"ה, ירושלים<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557194משה הלברשטאם2022-07-26T20:46:50Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (לבית שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו רבי יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב חיים צבי דוידוביץ', ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו מאת א"א סופר בהוצאת ספרים יפה נוף באתר [[היברו בוקס]]] ובאתר [[אוצר החכמה]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=557193משה הלברשטאם2022-07-26T20:46:15Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (לבית שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו רבי יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב חיים צבי דוידוביץ', ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, מכון יד הרמ"ה, ירושלים<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו מאת א"א סופר בהוצאת ספרים יפה נוף באתר [[היברו בוקס]]] ובאתר [[אוצר החכמה]]<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=555981משה הלברשטאם2022-07-20T23:21:39Z<p>וייצמאן: /* לקריאה נוספת */די בזה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br />
'''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד"צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו"ת]] "דברי משה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "דברי חיים – טשאקאווא".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br />
<br />
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב"ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב"ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ"ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.<br />
<br />
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br />
<br />
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br />
<br />
ב-[[כ"ח בניסן]] [[תשס"ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br />
<br />
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br />
<br />
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br />
==חיים אישיים==<br />
נשא לאשה את ליבא (לבית שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br />
* בנו רבי יקותיאל זלמן, אבד"ק טשאקאווא בארצות הברית<br />
* בנו הרב יעקב דוד, מו"ץ בעדה החרדית בירושלים <br />
* חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה<br />
* חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת "היכל אהרן" ב[[שכונת אחווה]]<br />
* בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br />
* חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו"ר מדעעש]] בירושלים <br />
* חתנו הרב חיים צבי דוידוביץ', ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, מכון יד הרמ"ה, ירושלים<br />
*[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע"י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע"ב. רפב עמ').<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94&diff=555980אוצר החכמה2022-07-20T23:19:05Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אוצר החכמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל התוכנה]]<br />
'''אוצר החכמה''', היא תוכנה המכילה{{הערה|נכון לתמוז תשפ"ב}} מעל 120,000 ספרים, ומטרתה שימור ספרים וסריקתם, על מנת להביא גישה חופשית וקלה לכל יהודי לעשרות אלפי ספרים, הסרוקים על גבי דיסק קשיח מיוחד הנפתח על גבי המחשב. גולת הכותרת של המאגר היא האפשרות לחיפוש טקסט חופשי בכל הספרים, ובמהירות מדהימה של שניות בודדות. בלחיצה אחת יכול כל אחד למצוא כל מילה או משפט אשר יחפוץ (התוכנה כוללת מספר אפשרויות לחיפוש, שעל ידם ניתן למצוא בקלות את המבוקש).<br />
== גרסאות ==<br />
התוכנה נמכרת בגירסתה המלאה, ובגירסאות חלקיות. ישנה אפשרות לרכישת התוכנה על גבי האינטרנט, כך שהמשתמש רוכש את אפשרות השימוש לפרק זמן מוגבל (על פי בחירתו) תוך שימוש ברשת.<br />
===הגרסה המלאה===<br />
בגרסתה המלאה התוכנה כוללת עשרות אלפי ספרים, כאשר מדי שנה נוספים ספרים נוספים. בין הספרים: ספרי 'מכון ירושלים', 'מכון מש"ה' ועוד ספרים רבים בלעדיים לאוצר החכמה.<br />
<br />
התוכנה מכילה ברובה ספרים חדשים והוצאות עדכניות של הספרים (בניגוד לתוכנות אחרות המכילות ספרים מן המהדורות הישנות). בתוכנה ספרים מכל חלקי היהדות. בתוכנה יש אפשרות של חלוקת הספרים על פי: שם הספר, שם המחבר, תאריך ה[[הוצאה לאור]], על פי פרשיות התורה (כשהתוכנה פותחת את הספר בפרשה המבוקשת) על פי דפי הש"ס (כשהתוכנה פותחת את הספר בדף המבוקש) על פי נושאים, ועוד.<br />
<br />
=== הגרסה החב"דית ===<br />
<br />
מנהלי התוכנה הכינו גירסא מיוחדת בה נקבצו{{הערה|נכון לאדר א' תשפ"ב}} כ7,520 ספרי חב"ד.<br />
<br />
במאגר זה קובצו יחד ספרים נדירים שנדפסו לפני למעלה ממאה וחמישים שנה, הוצאות נדירות של ספרי [[חב"ד]] שנדפסו במספר מצומצם של עותקים, כל ספרי [[קה"ת]] שנדפסו מאז נוסדה, קבצי הערות ופלפולים שיצאו לאור על ידי תלמידי ישיבות חב"ד בעולם משנת [[תשי"ט]] ועד לימינו אלה, ספרי זכרון מסוגים שונים, ספרים וקבצים תורניים שנכתבו על ידי חסידי חב"ד במשך הדורות, רוב ה'תשורות' שנדפסו לשמחות אנ"ש משנת [[תשנ"ב]] ועד היום, אלבומים וסקירות על פעילות חב"ד בארץ ובעולם, ספרי סיפורים חסידיים, ספרי היסטוריה חבדי"ת, כתבי עת וביטאונים, ועוד ועוד.<br />
<br />
במאגר למעלה מחמישים ספרי ביאורים על ספר התניא, כמאתיים ספרים וקבצים עם הערות וביאורים בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. מלבד זאת יש בתוכנה מאות קבצי ההערות וביאורים שיצאו לאור על ידי תלמידי הישיבות ואנ"ש, שגם הם כוללים אלפי הערות בספר התניא ובשולחן ערוך, ומאות קונטרסים שיצאו לאור כביאורים מקיפים לעניינים שונים באספקלריא חבדי"ת. <br />
<br />
גם בתחום ההיסטורי מציע מאגר זה מאות ספרים וקבצים, הן ספרים שנכתבו כספרי היסטוריה חסידית, והן ספרים וקבצים רבים שנכתבו כספרי ליקוט לסיפורים חסידיים ולשמועות בשם אדמו"רי חב"ד וחסידים בדורות הקודמים, שמתוכם בלבד יכול כל אחד לשאוב מידע רב ואיכותי. <br />
<br />
זאת בנוסף למאגר ה'תשורות' לשמחות אנ"ש, שהוא מאגר מיוחד במינו, הכולל מאות תשורות שיצאו לאור בשני העשורים האחרונים, ובהן אלפי צילומים של כתבי יד אדמו"רי חב"ד לדורותיהם. <br />
<br />
יש גם במאגר התשורות הגדול כמה תשובות מהרבי על מאמרים ושיחות שלו מהשנים הראשונות, שנעלמו מעיני מדפיסי הספרים של הרבי, ומעולם לא נדפסו. מאות רבות של מכתבים ותשובות מ[[הרבי הריי"צ]] ומהרבי שמעולם לא נדפסו (גם לא בסדר ה"[[אגרות קודש]]" שלהם), רשימות רבות של יחידויות, וגם סיפורים רבים מפי השמועה וליקוטים שונים.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[חב"ד לייבורי (אתר)]]<br />
*[[אוצר 770 (אתר)]]<br />
*[[היברו בוקס (אתר)]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43559 כתבה, ולינק להורדה] {{אינפו}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp אתר אוצר החכמה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מדיה חב"ד]][[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]</div>וייצמאןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=555978שלום מזרחי שרעבי2022-07-20T23:17:59Z<p>וייצמאן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש"ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br />
רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש"ש''' מכונה גם '''אוֹר הַשְׁמֶ"שּׁ'''{{הערה|מכונה גם "השר שלום", או "הרש"ש הקדוש"}}; ה'תס"ג{{הערה|או ה'ת"פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל"ז]]{{הערה|או [[תקמ"ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים{{הערה|שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש"ש}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}}{{הערה|שם אמו לא ידוע}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br />
<br />
בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.<br />
<br />
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד"א]]{{הערה|החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי"ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|"תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br />
<br />
==רבותינו נשיאנו וסידור הרש"ש==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג].}}.<br />
<br />
כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}.<br />
<br />
==מספריו==<br />
הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br />
* '''פירוש והגהות השמ"ש''' - על כתבי האר"י<br />
* '''סידור הרש"ש'''<br />
* '''רחובות הנהר'''<br />
*הגדה של פסח '''באר יצחק''' - הודפס על ידי הרב [[ראובן נסים סופר]] מירושלים על ההגדה של פסח{{הערה|(עם הוספות כת"י מאת הרב היר"א וביאורים מאת הרב [[ראובן סופר]] ירושלים)}}.<br />
* '''אמת ושלום'''<br />
* '''נהר שלום'''<br />
* '''חסדי דוד'''<br />
*'''ועוד''' כתבים<br />
<br />
==משפחתו==<br />
נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br />
* בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br />
* בתו רבקה.<br />
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br />
==הנצחתו בארץ ישראל==<br />
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br />
<br />
==תפילתו==<br />
חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.<br />
<br />
====הבט משמים עדה תמה====<br />
נוסח התפילה;<br />
<br />
הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.<br />
<br />
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}.<br />
<br />
ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.<br />
<br />
ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.<br />
<br />
ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.<br />
<br />
ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.<br />
<br />
רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.<br />
<br />
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.<br />
<br />
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון{{הערה|התפילה הודפסה בספרי המקובלים כמו ספר תיקוני אליהו ועוד}}.<br />
<br />
==נוסח מצבתו==<br />
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש"ש''', {{הערה|ירושלים תשכ"ט}}.<br />
* '''הרש"ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ"ח}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{מקובלים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>וייצמאן