https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T20:59:38Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A1&diff=507681שמעון פרס2021-11-29T17:46:34Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרס_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] [[מדינת ישראל]] התשיעי מר [[שמעון פרס]], כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], מדליק חנוכיה בלשכתו שב[[ירושלים]] ביחד עם משלחת חב"ד - [[טבת]], [[תשע"ג]]]]<br />
[[קובץ:פרס_02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] [[מדינת ישראל]] שמעון פרס בביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]]]<br />
[[קובץ:פרס_03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] מאזין ל[[תקיעת שופר]] במעמד פתיחת שנת הלימודים בבית ספר חב"ד עיר גנים ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ראש עיריית [[ירושלים]] ניר ברקת, [[פרזידנט]] [[מדינת ישראל]] שמעון פרס, והרב [[חיים ניסלביץ']]]]<br />
[[קובץ:נשיא וחסיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יעקב גלויברמן]] מעניק את הספר '[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]' למר [[שמעון פרס]] פרזידנט [[מדינת ישראל]] משמאל יושב ראש הסוכנות לשעבר ו[[נשיא מדינת ישראל]] ה11 כיום [[יצחק הרצוג]]]]<br />
'''שמעון פרס''' ([[כ' באב]] [[ה'תרפ"ג]], 1923 ווישינבה [[פולין]] - [[כ"ה אלול]] [[ה'תשע"ו]], 2016 [[רמת גן]] [[ישראל]]) היה ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] התשיעי של [[מדינת ישראל]], שכיהן במגוון תפקידים פוליטיים ובטחוניים, היה ממקימי הכור הגרעיני ב[[דימונה]] וממתווי תוכנית אוסלו.<br />
<br />
למרות המחלוקת המהותית בינו לבין הרבי וחסידי חב"ד על רקע דעותיו הפוליטיות והשתייכותו המפלגתית, שמר פרס לאורך כל השנים על קשר אישי קרוב עם שליחי הרבי, השתתף באירועים חב"דיים רבים, ואף נסע פעמיים לניו יורק והתקבל ל[[יחידות|יחידויות]] אצל הרבי, בהן התרשם עמוקות מראייתו הרחבה, מעצותיו, ומהאכפתיות שגילה כלפי העם היהודי היושב ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===ילדותו, העלייה לארץ ושנות הבגרות===<br />
שמעון פרס נולד ב[[כ' באב]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] וישנבה שב[[בלארוס]], להוריו יצחק ושרה פרסקי. אביו היה סוחר עצים אמיד, מצאצאיו של רבי [[חיים מוולוזי'ן]], ואמו עסקה בחינוך.<br />
<br />
בגיל 5 קיבל ברכה מ[[חפץ חיים]] לאריכות ימים (ברכה שאכן התקיימה). בהיותו בן אחת עשרה, בשנת [[תרצ"ד]], עלה יחד עם משפחתו לארץ והצטרף לאביו שעלה שלוש שנים קודם לכן והתבסס ב[[תל אביב]]. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי 'בלפור', עבר ללמוד בבית ספר חקלאי-ציוני בכפר הנוער בן שמן, ומשם המשיך להכשרה מעשית בקיבוץ גבע שב[[עמק יזרעאל]], שם עבד כרפתן וכגזבר. בשנת [[תש"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שרה (סוניה) גלמן, בתו של המורה לנגרות בבית הספר החקלאי בו למד.<br />
<br />
שנתיים לאחר מכן נקרא על ידי [[לוי אשכול]] לנהל את אגף הרכישות של צבא ההגנה, וכאשר הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת [[תש"ח]], המשיך לעסוק בתפקיד זה מטעם משרד הבטחון של ממשלת ישראל.<br />
<br />
===בשירות הבטחון===<br />
בחודש [[ניסן]] [[תש"ט]] התמנה למנהל הכספי של חיל הים, וכחלק מתפקידו נשלח על ידי הממשלה ל[[ארצות הברית]] ותפקד כראש משלחת משרד הבטחון הישראלי. ביקורו בארה"ב נמשך כשלוש שנים, בהם ניהל את עניני הרכש של [[צבא הגנה לישראל]] מול מדינות שונות, ובשעות הפנאי השלים את השכלתו באוניברסיטת "ניו סקול" ב[[ניו יורק]]".<br />
<br />
בשנת [[תשי"ב]] חזר לישראל, וכיהן כממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון, עד להתפטרותו של שר הביטחון וראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] מהחיים הציבוריים בשנת [[תשי"ג]], והאצלת הסמכויות על ניהול משרד הבטחון והעברתו לידיו של שמעון.<br />
<br />
פעילותו העיקרית של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון היה ביסוס קשרי החוץ של [[צרפת]] עם מדינת ישראל, והגברת אספקת הנשק מטעם ממשלת צרפת, דבר שחיזק את כוחו הצבאי של [[צה"ל]], ותרם רבות לביטחונה של ישראל.<br />
<br />
בתפקיד זה כיהן פרס עד לחזרתו של [[דוד בן גוריון]] לחיים הציבוריים בשנת [[תשט"ו]], אז החל לעבוד כיד ימינו, וסייע לו במגעים החשאיים בין ממשלת [[צרפת]] וישראל בקשר לסיוע צבאי כדי לתקוף את [[מצרים]], וההכנות הבטחוניות לקראת [[מלחמת סיני]] (שכונה לימים בשם 'מבצע קדש').<br />
<br />
הידוק היחסים בין [[צרפת]] וישראל ביוזמתו של פרס, הביאו לכך שבשנת [[תשי"ז]] נחתם הסכם שיתופי בין משרד הבטחון הישראלי וממשלת [[צרפת]] על שיתוף פעולה הדדי בהקמת כור גרעיני ב[[דימונה]] על מנת להביא להרתעה ישראלית חזקה, שתמנע ממדינות ערב לנסות להשמיד את מדינת ישראל. <br />
<br />
בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשנת [[תשי"ט]] נכנס פרס לראשונה לחיים הפוליטיים, והתמודד מטעם מפלגת מפא"י, ונבחר כחבר כנסת וכסגן שר הביטחון. גם לאחר התמנותו לתפקיד זה, המשיך לפעול לחיזוק הקשר הצבאי בין [[צה"ל]] ו[[צרפת]] והבטחת הברית הצבאית ההדדית, ולחימוש רחב של הצבא בטילים, טנקים, ומטוסים.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] התפטר בן-גוריון במפתיע בפעם השניה מתפקידיו הפוליטיים, והוא הוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בעקבות כך התפצלה מפלגת מפא"י וחבריה שהתנגדו להנהגתו של לוי אשכול פרשו והקימו מפלגת שמאל נפרדת, תחת השם "רשימת פועלי ישראל" כשמפלגת מפא"י רצה לבחירות תחת השם "המערך" וזכתה ב-45 מנדטים. לאחר הבחירות הרכיב 'המערך' ממשלה עצמאית שהותירה את "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י) באופוזיציה, ולראשונה מזה שנים רבות עמד בתפקיד נטול השפעה ממשית על העשייה הפוליטית והבטחונית בארץ.<br />
<br />
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל פרס להתאחדות כללית של מפלגות השמאל, שרצו בבחירות תחת השם 'מפלגת העבודה'. בשנים אלו קיבל פרס תדמית בינונית, וקיבל תפקידים משניים כגון שר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה ושר התקשורת. <br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ד]] חזר שוב לקדמת החיים הציבוריים, וקיבל את תפקיד שר הבטחון בממשלתו של [[יצחק רבין]]. כהונתו זו שהחלה מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], התמקדה בעיקר בכינון יחסי שלום עם [[ירדן]], ושיקומו של [[צה"ל]] מתוצאות המלחמה.<br />
<br />
על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית בינו לבין יצחק רבין, תמך פרס בשנים אלו בהקמת התנחלויות בשטחים השונים, והיה מהמסייעים העיקריים בייסוד היישוב [[קדומים]] וההתנחלויות [[עפרה]] ו[[אריאל]].<br />
<br />
===בחיים הפוליטיים===<br />
בתחילת שנת [[תשל"ז]] התגלו פרשיות שחיתות רבות הקשורות עם שרי הממשלה המכהנים מטעם מפלגת 'העבודה', ואף פרשיות שחיתות הקשורות עם ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ורעייתו. בעקבות פרשיות אלו התפטר יצחק רבין מתפקידיו, ושמעון פרס מילא את מקומו כראש המפלגה.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו באותה שנה, (כשמפלגת העבודה ברשות פרס רצה תחת השם 'המערך השני'), הפסיד שמעון פרס את ראשות הממשלה ל[[מנחם בגין]] כשלראשונה מאז כינונה של [[מדינת ישראל]] המפלגות הימניות צוברות כח פוליטי גדול יותר מפלגות השמאל, וזוכות בהנהגה הפוליטית.<br />
<br />
בעקבות ההפסד, התמנה פרס כיושב ראש האופוזיציה, ותקף שוב ושוב את מהלכי הממשלה הימנית, כשעם זאת הוא תומך במעשים שתאמו את השקפת עולמו כגון [[הסכמי קמפ דייוויד]]. לקראת הסיבוב הבא של הבחירות הפוליטיות, ניסה פרס להכשיל את הנהגת הליכוד בתקריות פוליטיות כדי לזכות בתמיכת העם, אך מנחם בגין הצליח להחזיר את תמיכת הציבור על רקע השסע העדתי בין עולי מדינות המזרח, שהרגישו מושפלים על ידי נציגי המערך.<br />
<br />
בתקופה הראשונה של [[מלחמת לבנון הראשונה]] תמך במהלכי הממשלה, מתוך ייצוג למראית עין של אחריות לאומית, אך בשלבים המתקדמים של המלחמה החל לתקוף בפומבי את ההחלטות הצבאיות של הממשלה, וגינה את תוצאותיה, כשעל רקע זה הוא מבסס את מעמדו הציבורי לקראת הבחירות הקרובות.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] בה התמודד פרס מול מועמד הליכוד [[יצחק שמיר]] הגיעו המפלגות לתיקו, ובהתערבותו של [[פרזידנט (תואר כבוד)|הפרזידנט]] [[חיים הרצוג]] הוקמו ממשלת אחדות לאומית, בה כיהנו פרס ושמיר ברוטציה, ופרס קיבל את הנהגת הממשלה למשך שנתיים בהם פעל להוצאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] וביסוס הכלכלה הישראלית שהייתה נתונה במשבר, כשבתקופת כהונתו החלה העלאת יהודי אתיופיה ("מבצע משה").<br />
<br />
אחרי סיום השנתיים בהם כיהן כראש הממשלה, קיים פרס את הסכם הרוטציה והעיבר את שרביט ההנהגה לידי [[יצחק שמיר]] והפך לשר החוץ הממשלת האחדות הלאומית.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ח]] זכה הליכוד בהנהגתו של [[יצחק שמיר]] ברוב של 65 מנדטים יחד עם המפלגות הדתיות, אך העדיף לחזור ולהקים פעם נוספת ממשלת אחדות לאומית יחד עם מפלגת המערך של שמעון פרס.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ניסה פרס לבצע מהלך פוליטי להצבעת אי אמון בממשלה, הפלתו של [[יצחק שמיר]] והקמת ממשלה בשיתוף עם מפלגת ש"ס ואגודת ישראל. מהלך זה שכונה לימים בשם '[[התרגיל המסריח]]' נכשל בעקבות פרישה ברגע האחרון של שרי מפלגת ש"ס בעקבות הוראתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל חברי כנסת חרדיים נוספים, בעקבות הגילוי דעת שמסר [[הרבי]] בפני העיתונאי עודד בן עמי, שהוא מתנגד להקמת ממשלה בראשות שמעון פרס. מר פרס העביר דרך גורם נוסף (מר ג'רי וינרטאוב) את שאלותיו על צעד זה של הרבי והרבי השיב עליהם. על השאלה האם זה נכון שהרבי אינו מתערב בפולטיקה השיב הרבי: "נכון אשר [כ"ק אדמו"ר שליט"א] 1) אינו מתערב בפוליטיקה 2) מתערב בשלילת [[פיקוח נפש]] 3) אפילו כשיש חשש שמי שהוא ינצל זה בעניני פוליטיקה, כי פיקוח נפש דוחה גם חשש זה". על שאלה אודות חבר הכנסת ר' [[אליעזר מזרחי]] השיב הרבי: "כשם שאיני מוסר על דבר שיחה זו שבין שנינו – איני עונהו על דבר זה". בקשר לכללות הענין הבהיר הרבי בכותבו: "פשוט שאין בהנ"ל כל מחלוקת אישית חס-ושלום עימו כלל, בפרט לאחרי שקבלתי ידיעות (בדור הקודם) שמר הי' זה שארגן [[צה"ל]] מראשיתו – באופן שיהווה הגנה לישראל, מאז ועד עתה"{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F%20%D7%94%D7%A8%D7%A5.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}. <br />
<br />
בעקבות כשלון המהלך פוטר שמעון פרס מכהונתו כשר בממשלה, והפך שוב ליושב ראש האופוזיציה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] התקיימו הפעם השלוש עשרה הבחירות לכנסת, ומפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין גברה על הליכוד, ופרס התמנה כשר החוץ בממשלה החדשה וכממלא מקום ראש הממשלה. בתקופה זו קידם פרס יחד עם יצחק רבין את הסכמי השלום בין ממשלת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, שהובילו בסופו של דבר לחתימת [[הסכם אוסלו]] עליו חתם שמעון פרס ונציג אש"ף, אבו מאזן. מאוחר יותר נערך טקס רשמי במדשאות הבית הלבן בהשתתפות יצחק רבין ויאסר ערפאת, ובשנת [[תשנ"ד]] קיבלו השלושה (רבין, פרס, וערפאת) את 'פרס נובל לשלום' על הסכמי השלום וההבנות ההדדיות שהושגו בין הצדדים.<br />
<br />
לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]], נבחר פרס כיורשו בראשות הממשלה, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שהפסיד במערכת הבחירות שנערכה לקראת סוף השנה למועמד הליכוד, [[בנימין נתניהו]].<br />
<br />
בעקבות הפסד זה ירדה הפופולריות של שמעון פרס, ובבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה זכה [[אהוד ברק]] שהוביל את המפלגה לנצחון פוליטי מול הליכוד בבחירות לכנסת ישראל שנערו בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] ניסה פרס להתמודד למשרת ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, אך הפסיד ליריבו [[משה קצב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] פרש [[אהוד ברק]] מהחיים הפוליטיים בעקבות ההפסד מול [[אריאל שרון]] במפלגת העבודה, ושמעון פרס החליף אותו והתמנה שוב כיושב ראש מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשס"ה]] אז פרש לטובת הצטרפות למפלגת קדימה בה כיהן כמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל.<br />
<br />
===פרזידנט מדינת ישראל===<br />
בשנת [[תשס"ז]] הודח [[משה קצב]] מתפקידו כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], ובבחירות שהתקיימו לתפקיד גבר פרס על המתמודד מטעם הליכוד מר ראובן ריבלין, והתמנה לתפקיד הממלכתי.<br />
<br />
טקס ההשבעה התקיים בכ"ו תמוז תשס"ז, ושמעון פרס התמנה כפרזידנט התשיעי של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
לאחר התמנותו לתפקיד החל לפעול במספר מישורים לקידום תוכניותיו למזרח תיכון חדש, וכינון יחסי שלום דיפלומטיים וקשרי מסחר בין ישראל לשאר מדינות המזרח התיכון. בשנת [[תשס"ט]] הצליח פרס להביא לשיתוף פעולה הדדי בין הכוחות בזירה הבין לאומית, במסגרתו ממשלת [[רוסיה]] תצטרף לסנקציות נגד [[איראן]] בעקבות ההתחמשות הגרעינית שלה, ובתמורה לכך ממשלת [[ארצות הברית]] תימנע מלהציב טילים ביבשת אירופה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] העניק ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית לשמעון פרס.<br />
<br />
תקופת כהונתו הסתיימה בשנת [[תשע"ד]], והוא הוחלף על ידי הפרזידנט הנבחר מר [[ראובן ריבלין]].<br />
<br />
לאחר בחירתו של ריבלין פרש פרס מהפוליטיקה.<br />
<br />
ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:שמעון פרס כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמעון פרס במכתב ברכה לקראת יום הולדת הרבי (ר"ח [[ניסן]] תשל"ב): "לכבוד הרבי מלובאביטש שליט"א במלאת לך שבעים - מתפללים בני עמך שתוסיף להקרין מחכמתך ודעותיך, כך שתורת ישראל תעמיק שרש ו[[אהבת ישראל]] תרחיב היקף וחיבת ארץ ישראל תשמש להן סדן. כה לחי"]]<br />
לאורך הקריירה הפוליטית שלו ביקר שמעון פרס פעמיים במעונו של [[הרבי]] ב-[[770]], וזכה להתקבל ל[[יחידות|פגישה אישית]] בחדרו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי היה בחודש [[אדר]] [[תשכ"ו]]. מי שהציע לפרס את הפגישה היה מר יוסף צ'חנובר, שכיהן באותם ימים כיועץ המשפטי של משרד הביטחון. הפגישה תוכננה בחשאי, ורבים לא ידעו על קיומה עד לפרסומה בשנים האחרונות.<br />
<br />
שמעון פרס הגיע ל-[[770]] ונכנס לפגישה אישית עם הרבי שנמשכה למעלה משעה. השיחה עם הרבי שהתנהלה לחילופין ב[[אידיש]] [[אנגלית]] ו[[עברית]], עסקה באיום הבטחוני המצרי, והתקיימה על רקע ההכנות ל[[מלחמת ששת הימים]]. הרבי ניסה לשכנע את פרס שהבעיה הבטחונית אינה מצד העם המצרי, אלא מצד השליט עבדול נאצר שהיה שונא ישראל. הרבי הציע לטפל באופן אישי בשליט מצרים, ובכך להשתיק את התסיסה המיצרית הגוברת.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] כיהן פרס בממשלת גולדה מאיר כשר לקליטת העלייה שר התחבורה ושר התקשורת, וכאשר הגיע לניו יורק במסגרת תפקידו הגיע שוב פעם לחצר הרבי, כאשר הפעם מתלווים אליו העסקנים החב"דיים [[שלמה מיידנצ'יק]] ו[[ברק'ה וולף]].<br />
<br />
ב'[[יחידות]]' זו דיבר הרבי עם פרס על סוגיית "[[מיהו יהודי]]", העלייה ההמונית מ[[רוסיה]] שהחלה באותם שנים, ושאלות לאומיות נוספות כגון החינוך היהודי והזהות היהודית של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
בראיון שהעניק לחברת [[JEM]], התבטא פרס בקשר לפגישות עם הרבי: {{ציטוטון|הרבי היה מיוחד בשילוב בין הרוחני והמעשי. הוא ראה את העתיד באותה מידה של בהירות שבה רואים את ההווה. וכשהוא הביט על ההווה, הוא הבין את האתגרים הביטחוניים המיידיים שלנו ובד בבד התאמץ לפגוש בעתיד באמצעות השקעה בחינוך}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הרבי הכיר בפער שבין ההווה והעתיד, אבל דחק בנו לא לאפשר לעצמנו שום פער בפעולות שלנו}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הוא עסק בהווה שלנו ובעתיד באותה דחיפות, כי לא ניתן להפריד ביניהם. והוא היה סבור כל הפרדה ביניהם מציבה סכנה}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=69864 פרס: היו לי שתי פגישות ממושכות עם הרבי] - אתר col.}}.<br />
<br />
במהלך הפגישה אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] העביר פרס לרבי מכתב ברכה שנכתב על ידי אשתו, ובמענה לכך ענה לה הרבי מכתב תשובה, בה גם התייחס לפגישה עם בעלה, מר שמעון פרס: {{ציטוטון|נעמה לי הפגישה עם בעלה הדגול שי' ובפרט שיחתנו רבת התוכן. והשם יתברך יצליחו לנצל המרץ והכשרונות בם חונן לטובת ארצנו הקדושה ועם ישראל אשר לו ניתנה הארץ לנחלת עולם}}{{הערה|אגרת מראש [[חודש אדר]] א' תש"ל. אגרות קודש הרבי אגרת ט'תתמא.}}.<br />
<br />
על פי דיווחו של [[שלמה מיידנצ'יק]], כאשר סוניה פרס קיבלה את המכתב היא התרגשה מאוד, וגם בעלה שמעון פרס התרגש לקרוא את המכתב עד כדי דמעות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ד' עמוד 274.}}.<br />
<br />
באותו יום בו שיגר הרבי מכתב לרעייתו של שמעון פרס, שיגר הרבי מכתב נוסף לאביו יצחק גציל פרסקי{{הערה|אגרות קודש הרבי, אגרת ט'תתמ.}} בה נמצאת התייחסות נוספת לפגישה שהתקיימה בין פרס לבין הרבי: {{ציטוטון|נעם לי להכיר את בנו שי' אישית, ובמיוחד שמחתי להאפשריות לדון אתו על דבר כמה מהבעיות הרציניות העומדות על סדר היום. ויהי רצון שתהיינה תוצאות מתאימות משיחתנו זו}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] בעת כהונתו של פרס כראש הממשלה שיגר לו הרבי מכתב ברכה לקראת השנה החדשה, ובתוך הדברים הזכיר גם את דבריו של שמעון פרס לרבי במהלך ה'[[יחידות]]' שהתקיימה למעלה מעשר שנים קודם לכן, שמר פרס נולד בעקבות ברכה של אחד מצדיקי [[פולין]] להוריו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76779 מכתב הרבי מתוך הספר 'הקטר של חב"ד'].}}.<br />
<br />
===ביטויי הערכה של פרס על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===<br />
*{{ציטוטון|הרבי ראה את העתיד באותה מידה של בהירות בה רואים את ההווה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63737 טורה של העיתונאית סיון רהב-מאיר] מתוך עיתון ידיעות אחרונות {{אינפו}}}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|מנהיג רוחני, אדם שיודע להיות עצוב וגם שמח. הרבי ידע לראות גם מרחוק וגם מקרוב, גם את המיידי וגם את העתיד לבוא. הוא בטח יודע דברים שאנחנו לא יודעים}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1889 אתר שטורעם].}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|החסידות מלווה את היהדות כבר שנים רבות. היא נוטעת שמחה ואור, פנימיות ועומק, כיסופים, דבקות והשראה, ומטביעה עד היום הזה חותם עמוק בעולם היהודי כולו. אורם של [[הבעל שם טוב]] וממשיכי דרכו מאירים את העולם היהודי בכל קצות תבל}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58422 מכתבו לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב מאדכי שמואל אשכנזי] {{אינפו}}}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
שמעון פרס מאז נישואיו עם רעייתו חנה שרה (סוניה) לבית גל - גלמן בשנת [[תש"ה]], התגוררו ב[[שכונה|שכונת]] [[נווה אביבים]] ב[[תל אביב]]. סוניה שמרה מסורת ישראל, והייתה בקשר עם הרבנית סימה רעייתו של הרב [[שמואל מרדכי אשכנזי]] והיית משתדלת להתקשר בכל ערב שבת לקבל ממנה הדרכה.<br />
<br />
לאחר שהתמנה כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, התנגדה סוניה לעבור להתגורר בבית הנשיא בירושלים, ונשארה להתגורר בנווה אביבים עד לפטירתה בט"ו שבט תשע"א.<br />
<br />
לזוג נולדו שלושה ילדים:<br />
*צביה ואלדן (יערי) - בלשנית, ומרצה בכירה במכללת בית ברל ובאוניברסיטת בן-גוריון.<br />
*יונתן (יוני) - וטרינר ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק.<br />
*נחמיה (חמי) - איש עסקים בכיר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57923 שמעון פרס בראיון ייחודי על ה'יחידות' אצל הרבי] {{וידאו}} - אתר שטורעם<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63645 בימים ההם - גלריית תמונות מביקורו של שמעון פרס בלוד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A8_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_78977.html הפרזידנט של מדינת ישראל במסר מיוחד לכינוס השלוחים: 'הרבי חי'] {{וידאו}} באתר col<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
{{מיון רגיל:פרס, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]<br />
[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=320942מדינת ישראל2019-05-13T13:42:34Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], בביקור ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] בתאריך [[ראש חודש]] [[א' בכסלו]] [[תשנ"א]] לצידו, הרב [[ישראל דוד נחשון]], הרבי מזרז את נתניהו לקרב את ה[[גאולה]] וביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של [[מדינת ישראל]]]]<br />
'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
<br />
== הרבי והמדינה == <br />
דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תשנ"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר ה' [[אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}} בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
דעת [[הרבי]] היא כי הבעלות האמיתית על [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלות]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' יז]}} ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=201&hilite=51ff7cba-5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נח]}} הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.<br />
<br />
הרבי התבטא בכמה אגרות בחריפות על ההשתמשות בשם "מדינת ישראל"<br />
<br />
"נשיא" במדינת ישראל, הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כך. לחילופין השתמש במונח "פרזידנט" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
==קיום מדינה יהודית==<br />
בשנת [[תש"כ]] נשאל הרבי, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...<br />
<br />
על השאלה עצמה, השיב [[הרבי]] על פי [[משל]]: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.<br />
<br />
על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, [[ארה"ב]] וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - כז - שנת [[תש"כ]] - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.<br />
<br />
== פרשת הילדים הפליטים ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרשת הילדים הפליטים]]}}<br />
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר ל[[ארץ ישראל]]. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. [[אדמו"ר הריי"צ]], נלחם בהם במסירות נפש. ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ציונות]]<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[:קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|ראשי ממשלות ישראל]]<br />
*[[יהדות התורה והמדינה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
*'''הראש והממשלה''', ליקוט [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי עם אישי הממשלה בארץ, [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של משפחת מויאל, כ' שבט תשע"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.<br />
*[http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=28344 ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] {{DOC}} - מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב [[ישבעם סגל]] - {{אינפו}}<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54223 שו"ת עצמאות עם הרב דרוקמן]''' - לקריאה באתר {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 הרב דרוקמן מסביר את עמדת חב"ד ביחס לציונות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61426 עימות ברדיו: יחס חב"ד לציונות ולמדינה]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
* הרב [[מנחם דב דוברוסקין]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*הרב [[יהושע דובראווסקי]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה]''' - {{אינפו}} <br />
*שניאור ברגר, '''[http://www.scribd.com/doc/278279092/988 שר לדבר עבירה]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח גליון 988 עמוד 28<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני|*]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=320941מדינת ישראל2019-05-13T13:41:05Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], בביקור ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] בתאריך [[ראש חודש]] [[א' בכסלו]] [[תשנ"א]] לצידו, הרב [[ישראל דוד נחשון]], הרבי מזרז את נתניהו לקרב את הגאולה וביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של [[מדינת ישראל]]]]<br />
'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
<br />
== הרבי והמדינה == <br />
דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תשנ"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר ה' [[אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}} בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
דעת [[הרבי]] היא כי הבעלות האמיתית על [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלות]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' יז]}} ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=201&hilite=51ff7cba-5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נח]}} הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.<br />
<br />
הרבי התבטא בכמה אגרות בחריפות על ההשתמשות בשם "מדינת ישראל"<br />
<br />
"נשיא" במדינת ישראל, הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כך. לחילופין השתמש במונח "פרזידנט" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
==קיום מדינה יהודית==<br />
בשנת [[תש"כ]] נשאל הרבי, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...<br />
<br />
על השאלה עצמה, השיב [[הרבי]] על פי [[משל]]: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.<br />
<br />
על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, [[ארה"ב]] וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - כז - שנת [[תש"כ]] - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.<br />
<br />
== פרשת הילדים הפליטים ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרשת הילדים הפליטים]]}}<br />
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר ל[[ארץ ישראל]]. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. [[אדמו"ר הריי"צ]], נלחם בהם במסירות נפש. ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ציונות]]<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[:קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|ראשי ממשלות ישראל]]<br />
*[[יהדות התורה והמדינה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
*'''הראש והממשלה''', ליקוט [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי עם אישי הממשלה בארץ, [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של משפחת מויאל, כ' שבט תשע"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.<br />
*[http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=28344 ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] {{DOC}} - מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב [[ישבעם סגל]] - {{אינפו}}<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54223 שו"ת עצמאות עם הרב דרוקמן]''' - לקריאה באתר {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 הרב דרוקמן מסביר את עמדת חב"ד ביחס לציונות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61426 עימות ברדיו: יחס חב"ד לציונות ולמדינה]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
* הרב [[מנחם דב דוברוסקין]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*הרב [[יהושע דובראווסקי]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה]''' - {{אינפו}} <br />
*שניאור ברגר, '''[http://www.scribd.com/doc/278279092/988 שר לדבר עבירה]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח גליון 988 עמוד 28<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני|*]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=320940מדינת ישראל2019-05-13T13:40:50Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], בביקור ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] בתאריך [[ראש חודש]] [[א' בכסלו]] [[תשנ"א]] לצידו, הרב [[ישראל דוד נחשון]]]], הרבי מזרז את נתניהו לקרב את הגאולה וביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של [[מדינת ישראל]]]]<br />
'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
<br />
== הרבי והמדינה == <br />
דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תשנ"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר ה' [[אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}} בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
דעת [[הרבי]] היא כי הבעלות האמיתית על [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלות]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' יז]}} ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=201&hilite=51ff7cba-5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נח]}} הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.<br />
<br />
הרבי התבטא בכמה אגרות בחריפות על ההשתמשות בשם "מדינת ישראל"<br />
<br />
"נשיא" במדינת ישראל, הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כך. לחילופין השתמש במונח "פרזידנט" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
==קיום מדינה יהודית==<br />
בשנת [[תש"כ]] נשאל הרבי, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...<br />
<br />
על השאלה עצמה, השיב [[הרבי]] על פי [[משל]]: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.<br />
<br />
על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, [[ארה"ב]] וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - כז - שנת [[תש"כ]] - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.<br />
<br />
== פרשת הילדים הפליטים ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרשת הילדים הפליטים]]}}<br />
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר ל[[ארץ ישראל]]. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. [[אדמו"ר הריי"צ]], נלחם בהם במסירות נפש. ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ציונות]]<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[:קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|ראשי ממשלות ישראל]]<br />
*[[יהדות התורה והמדינה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
*'''הראש והממשלה''', ליקוט [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי עם אישי הממשלה בארץ, [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של משפחת מויאל, כ' שבט תשע"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.<br />
*[http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=28344 ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] {{DOC}} - מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב [[ישבעם סגל]] - {{אינפו}}<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54223 שו"ת עצמאות עם הרב דרוקמן]''' - לקריאה באתר {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 הרב דרוקמן מסביר את עמדת חב"ד ביחס לציונות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61426 עימות ברדיו: יחס חב"ד לציונות ולמדינה]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
* הרב [[מנחם דב דוברוסקין]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*הרב [[יהושע דובראווסקי]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה]''' - {{אינפו}} <br />
*שניאור ברגר, '''[http://www.scribd.com/doc/278279092/988 שר לדבר עבירה]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח גליון 988 עמוד 28<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני|*]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=320939מדינת ישראל2019-05-13T13:40:26Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], בביקור ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] בתאריך [[ראש חודש]] [[א' בכסלו]] [[תשנ"א]] לצידו, הרב [[ישראל דוד נחשון]]]], הרבי מזרז את נתניהו לקרב את הגאולה וביאת [[המשיח]]<br />
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של [[מדינת ישראל]]]]<br />
'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.<br />
<br />
== הרבי והמדינה == <br />
דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תשנ"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.<br />
<br />
משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}<br />
<br />
למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}<br />
<br />
לאחר ה' [[אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}} בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.<br />
<br />
דעת [[הרבי]] היא כי הבעלות האמיתית על [[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל גם בזמן ה[[גלות]], ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=142&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' יז]}} ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=201&hilite=51ff7cba-5834-413d-bfd7-fe6a09e6cfe3 שם עמ' נח]}} הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.<br />
<br />
הרבי התבטא בכמה אגרות בחריפות על ההשתמשות בשם "מדינת ישראל"<br />
<br />
"נשיא" במדינת ישראל, הוא תואר שהרבי נמנע מלקוראו כך. לחילופין השתמש במונח "פרזידנט" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז עומדו על דעתו מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן פשוט אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.<br />
<br />
לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.<br />
<br />
הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".<br />
<br />
==קיום מדינה יהודית==<br />
בשנת [[תש"כ]] נשאל הרבי, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...<br />
<br />
על השאלה עצמה, השיב [[הרבי]] על פי [[משל]]: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.<br />
<br />
על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, [[ארה"ב]] וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - כז - שנת [[תש"כ]] - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].}}.<br />
<br />
== פרשת הילדים הפליטים ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פרשת הילדים הפליטים]]}}<br />
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר ל[[ארץ ישראל]]. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. [[אדמו"ר הריי"צ]], נלחם בהם במסירות נפש. ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[ציונות]]<br />
*[[אתחלתא דגאולה]]<br />
*[[:קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|ראשי ממשלות ישראל]]<br />
*[[יהדות התורה והמדינה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].<br />
*'''הראש והממשלה''', ליקוט [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי עם אישי הממשלה בארץ, [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של משפחת מויאל, כ' שבט תשע"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.<br />
*[http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=28344 ההגדה (אגדה) ליום העצמאות] {{DOC}} - מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב [[ישבעם סגל]] - {{אינפו}}<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54223 שו"ת עצמאות עם הרב דרוקמן]''' - לקריאה באתר {{אינפו}}<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 הרב דרוקמן מסביר את עמדת חב"ד ביחס לציונות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61426 עימות ברדיו: יחס חב"ד לציונות ולמדינה]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
* הרב [[מנחם דב דוברוסקין]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*הרב [[יהושע דובראווסקי]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה]''' - {{אינפו}} <br />
*שניאור ברגר, '''[http://www.scribd.com/doc/278279092/988 שר לדבר עבירה]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח גליון 988 עמוד 28<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני|*]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A1&diff=318060שמעון פרס2019-01-23T11:36:56Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרס_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] התשיעי מר [[שמעון פרס]], כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], מדליק חנוכיה בלשכתו שב[[ירושלים]] ביחד עם משלחת חב"ד - [[טבת]], ה'[[תשע"ג]]]]<br />
[[קובץ:פרס_02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] בביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]]]<br />
[[קובץ:פרס_03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] מאזין ל[[תקיעת שופר]] במעמד פתיחת שנת הלימודים בבית ספר חב"ד עיר גנים ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ראש עיריית [[ירושלים]] ניר ברקת, נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]], והרב [[חיים ניסלביץ']]]]<br />
[[תמונה:נשיא וחסיד.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יעקב גלויברמן]] מעניק את הספר '[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]' למר [[שמעון פרס]] נשיא [[מדינת ישראל]]]]<br />
'''שמעון פרס''' ([[כ' באב]] [[ה'תרפ"ג]], 1923 ווישינבה [[פולין]] - [[כ"ה אלול]] [[ה'תשע"ו]], 2016 [[רמת גן]], [[ישראל]]) היה ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] התשיעי של [[מדינת ישראל]], שכיהן במגוון תפקידים פוליטיים ובטחוניים, היה ממקימי הכור הגרעיני ב[[דימונה]] וממתווי תוכנית אוסלו.<br />
<br />
למרות המחלוקת המהותית בינו לבין הרבי וחסידי חב"ד על רקע דעותיו הפוליטיות והשתייכותו המפלגתית, שמר פרס לאורך כל השנים על קשר אישי קרוב עם שליחי הרבי, השתתף באירועים חב"דיים רבים, ואף נסע פעמיים לניו יורק והתקבל ל[[יחידות|יחידויות]] אצל הרבי, בהן התרשם עמוקות מראייתו הרחבה, מעצותיו, ומהאכפתיות שגילה כלפי העם היהודי היושב ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===ילדותו, העליה לארץ ושנות הבגרות===<br />
שמעון פרס נולד ב[[כ' באב]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] וישנבה שב[[בלארוס]], להוריו יצחק ושרה פרסקי. אביו היה סוחר עצים אמיד, מצאצאיו של רבי [[חיים מוולוזי'ן]], ואמו עסקה בחינוך.<br />
<br />
בגיל 5 קיבל ברכה מ[[חפץ חיים]] לאריכות ימים (ברכה שאכן התקיימה). בהיותו בן אחת עשרה, בשנת [[תרצ"ד]], עלה יחד עם משפחתו לארץ והצטרף לאביו שעלה שלוש שנים קודם לכן והתבסס ב[[תל אביב]]. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי 'בלפור', עבר ללמוד בבית ספר חקלאי-ציוני בכפר הנוער בן שמן, ומשם המשיך להכשרה מעשית בקיבוץ גבע שב[[עמק יזרעאל]], שם עבד כרפתן וכגזבר. בשנת [[תש"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שרה (סוניה) גלמן, בתו של המורה לנגרות בבית הספר החקלאי בו למד.<br />
<br />
שנתיים לאחר מכן נקרא על ידי [[לוי אשכול]] לנהל את אגף הרכישות של צבא ההגנה, וכאשר הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת [[תש"ח]], המשיך לעסוק בתפקיד זה מטעם משרד הבטחון של ממשלת ישראל.<br />
<br />
===בשירות הבטחון===<br />
בחודש [[ניסן]] [[תש"ט]] התמנה למנהל הכספי של חיל הים, וכחלק מתפקידו נשלח על ידי הממשלה ל[[ארצות הברית]] ותפקד כראש משלחת משרד הבטחון הישראלי. ביקורו בארה"ב נמשך כשלוש שנים, בהם ניהל את עניני הרכש של [[צבא הגנה לישראל]] מול מדינות שונות, ובשעות הפנאי השלים את השכלתו באוניברסיטת "ניו סקול" ב[[ניו יורק]]".<br />
<br />
בשנת [[תשי"ב]] חזר לישראל, וכיהן כממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון, עד להתפטרותו של שר הביטחון וראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] מהחיים הציבוריים בשנת [[תשי"ג]], והאצלת הסמכויות על ניהול משרד הבטחון והעברתו לידיו של שמעון.<br />
<br />
פעילותו העיקרית של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון היה ביסוס קשרי החוץ של [[צרפת]] עם מדינת ישראל, והגברת אספקת הנשק מטעם ממשלת צרפת, דבר שחיזק את כוחו הצבאי של [[צה"ל]], ותרם רבות לביטחונה של ישראל.<br />
<br />
בתפקיד זה כיהן פרס עד לחזרתו של [[דוד בן גוריון]] לחיים הציבוריים בשנת [[תשט"ו]], אז החל לעבוד כיד ימינו, וסייע לו במגעים החשאיים בין ממשלת [[צרפת]] וישראל בקשר לסיוע צבאי כדי לתקוף את [[מצרים]], וההכנות הבטחוניות לקראת [[מלחמת סיני]] (שכונה לימים בשם 'מבצע קדש').<br />
<br />
הידוק היחסים בין [[צרפת]] וישראל ביוזמתו של פרס, הביאו לכך שבשנת [[תשי"ז]] נחתם הסכם שיתופי בין משרד הבטחון הישראלי וממשלת [[צרפת]] על שיתוף פעולה הדדי בהקמת כור גרעיני ב[[דימונה]] על מנת להביא להרתעה ישראלית חזקה, שתמנע ממדינות ערב לנסות להשמיד את מדינת ישראל. <br />
<br />
בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשנת [[תשי"ט]] נכנס פרס לראשונה לחיים הפוליטיים, והתמודד מטעם מפלגת מפא"י, ונבחר כחבר כנסת וכסגן שר הביטחון. גם לאחר התמנותו לתפקיד זה, המשיך לפעול לחיזוק הקשר הצבאי בין [[צה"ל]] ו[[צרפת]] והבטחת הברית הצבאית ההדדית, ולחימוש רחב של הצבא בטילים, טנקים, ומטוסים.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] התפטר בן-גוריון במפתיע בפעם השניה מתפקידיו הפוליטיים, והוא הוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בעקבות כך התפצלה מפלגת מפא"י וחבריה שהתנגדו להנהגתו של לוי אשכול פרשו והקימו מפלגת שמאל נפרדת, תחת השם "רשימת פועלי ישראל" כשמפלגת מפא"י רצה לבחירות תחת השם "המערך" וזכתה ב-45 מנדטים. לאחר הבחירות הרכיב 'המערך' ממשלה עצמאית שהותירה את "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י) באופוזיציה, ולראשונה מזה שנים רבות עמד בתפקיד נטול השפעה ממשית על העשייה הפוליטית והבטחונית בארץ.<br />
<br />
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל פרס להתאחדות כללית של מפלגות השמאל, שרצו בבחירות תחת השם 'מפלגת העבודה'. בשנים אלו קיבל פרס תדמית בינונית, וקיבל תפקידים משניים כגון שר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה ושר התקשורת. <br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ד]] חזר שוב לקדמת החיים הציבוריים, וקיבל את תפקיד שר הבטחון בממשלתו של [[יצחק רבין]]. כהונתו זו שהחלה מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], התמקדה בעיקר בכינון יחסי שלום עם [[ירדן]], ושיקומו של [[צה"ל]] מתוצאות המלחמה.<br />
<br />
על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית בינו לבין יצחק רבין, תמך פרס בשנים אלו בהקמת התנחלויות בשטחים השונים, והיה מהמסייעים העיקריים בייסוד הישוב [[קדומים]] וההתנחלויות [[עפרה]] ו[[אריאל]].<br />
<br />
===בחיים הפוליטיים===<br />
בתחילת שנת [[תשל"ז]] התגלו פרשיות שחיתות רבות הקשורות עם שרי הממשלה המכהנים מטעם מפלגת 'העבודה', ואף פרשיות שחיתות הקשורות עם ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ורעייתו. בעקבות פרשיות אלו התפטר יצחק רבין מתפקידיו, ושמעון פרס מילא את מקומו כראש המפלגה.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו באותה שנה, (כשמפלגת העבודה ברשות פרס רצה תחת השם 'המערך השני'), הפסיד שמעון פרס את ראשות הממשלה ל[[מנחם בגין]] כשלראשונה מאז כינונה של [[מדינת ישראל]] המפלגות הימניות צוברות כח פוליטי גדול יותר מפלגות השמאל, וזוכות בהנהגה הפוליטית.<br />
<br />
בעקבות ההפסד, התמנה פרס כיושב ראש האופוזיציה, ותקף שוב ושוב את מהלכי הממשלה הימנית, כשיחד עם זאת הוא תומך במעשים שתאמו את השקפת עולמו כגון [[הסכמי קמפ דייוויד]]. לקראת הסיבוב הבא של הבחירות הפוליטיות, ניסה פרס להכשיל את הנהגת הליכוד בתקריות פוליטיות כדי לזכות בתמיכת העם, אך מנחם בגין הצליח להחזיר את תמיכת הציבור על רקע השסע העדתי בין עולי מדינות המזרח, שהרגישו מושפלים על ידי נציגי המערך.<br />
<br />
בתקופה הראשונה של [[מלחמת לבנון הראשונה]] תמך במהלכי הממשלה, מתוך ייצוג למראית עין של אחריות לאומית, אך בשלבים המתקדמים של המלחמה החל לתקוף בפומבי את ההחלטות הצבאיות של הממשלה, וגינה את תוצאותיה, כשעל רקע זה הוא מבסס את מעמדו הציבורי לקראת הבחירות הקרובות.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] בה התמודד פרס מול מועמד הליכוד [[יצחק שמיר]] הגיעו המפלגות לתיקו, ובהתערבותו של [[פרזידנט (תואר כבוד)|הפרזידנט]] [[חיים הרצוג]] הוקמו ממשלת אחדות לאומית, בה כיהנו פרס ושמיר ברוטציה, ופרס קיבל את הנהגת הממשלה למשך שנתיים בהם פעל להוצאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] וביסוס הכלכלה הישראלית שהיתה נתונה במשבר, כשבתקופת כהונתו החלה העלאת יהודי אתיופיה ("מבצע משה").<br />
<br />
אחרי סיום השנתיים בהם כיהן כראש הממשלה, קיים פרס את הסכם הרוטציה והעיבר את שרביט ההנהגה לידי [[יצחק שמיר]] והפך לשר החוץ הממשלת האחדות הלאומית.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ח]] זכה הליכוד בהנהגתו של [[יצחק שמיר]] ברוב של 65 מנדטים יחד עם המפלגות הדתיות, אך העדיף לחזור ולהקים פעם נוספת ממשלת אחדות לאומית יחד עם מפלגת המערך של שמעון פרס.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ניסה פרס לבצע מהלך פוליטי להצבעת אי אמון בממשלה, הפלתו של [[יצחק שמיר]] והקמת ממשלה בשיתוף עם מפלגת ש"ס ואגודת ישראל. מהלך זה שכונה לימים בשם '[[התרגיל המסריח]]' נכשל בעקבות פרישה ברגע האחרון של שרי מפלגת ש"ס בעקבות הוראתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל חברי כנסת חרדיים נוספים, בעקבות הגילוי דעת שמסר [[הרבי]] בפני העיתונאי עודד בן עמי, שהוא מתנגד להקמת ממשלה בראשות שמעון פרס.<br />
<br />
בעקבות כשלון המהלך פוטר שמעון פרס מכהונתו כשר בממשלה, והפך שוב ליושב ראש האופוזיציה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] התקיימו הפעם השלוש עשרה הבחירות לכנסת, ומפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין גברה על הליכוד, ופרס התמנה כשר החוץ בממשלה החדשה וכממלא מקום ראש הממשלה. בתקופה זו קידם פרס יחד עם יצחק רבין את הסכמי השלום בין ממשלת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, שהובילו בסופו של דבר לחתימת [[הסכם אוסלו]] עליו חתם שמעון פרס ונציג אש"ף, אבו מאזן. מאוחר יותר נערך טקס רשמי במדשאות הבית הלבן בהשתתפות יצחק רבין ויאסר ערפאת, ובשנת [[תשנ"ד]] קיבלו השלושה (רבין, פרס, וערפאת) את 'פרס נובל לשלום' על הסכמי השלום וההבנות ההדדיות שהושגו בין הצדדים.<br />
<br />
לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]], נבחר פרס כיורשו בראשות הממשלה, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שהפסיד במערכת הבחירות שנערכה לקראת סוף השנה למועמד הליכוד, [[בנימין נתניהו]].<br />
<br />
בעקבות הפסד זה ירדה הפופולריות של שמעון פרס, ובבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה זכה [[אהוד ברק]] שהוביל את המפלגה לנצחון פוליטי מול הליכוד בבחירות לכנסת ישראל שנערו בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] ניסה פרס להתמודד למשרת ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, אך הפסיד ליריבו [[משה קצב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] פרש [[אהוד ברק]] מהחיים הפוליטיים בעקבות ההפסד מול [[אריאל שרון]] במפלגת העבודה, ושמעון פרס החליף אותו והתמנה שוב כיושב ראש מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשס"ה]] אז פרש לטובת הצטרפות למפלגת קדימה בה כיהן כמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל.<br />
<br />
===פרזידנט מדינת ישראל===<br />
בשנת [[תשס"ז]] הודח [[משה קצב]] מתפקידו כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], ובבחירות שהתקיימו לתפקיד גבר פרס על המתמודד מטעם הליכוד מר ראובן ריבלין, והתמנה לתפקיד הממלכתי.<br />
<br />
טקס ההשבעה התקיים בכ"ו תמוז תשס"ז, ושמעון פרס התמנה כפרזידנט התשיעי של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
לאחר התמנותו לתפקיד החל לפעול במספר מישורים לקידום תוכניותיו למזרח תיכון חדש, וכינון יחסי שלום דיפלומטיים וקשרי מסחר בין ישראל לשאר מדינות המזרח התיכון. בשנת [[תשס"ט]] הצליח פרס להביא לשיתוף פעולה הדדי בין הכוחות בזירה הבין לאומית, במסגרתו ממשלת [[רוסיה]] תצטרף לסנקציות נגד [[איראן]] בעקבות ההתחמשות הגרעינית שלה, ובתמורה לכך ממשלת [[ארצות הברית]] תימנע מלהציב טילים ביבשת אירופה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] העניק ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית לשמעון פרס.<br />
<br />
תקופת כהונתו הסתיימה בשנת [[תשע"ד]], והוא הוחלף על ידי הפרזידנט הנבחר מר [[ראובן ריבלין]].<br />
<br />
לאחר בחירתו של ריבלין פרש פרס מהפוליטיקה.<br />
<br />
ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:שמעון פרס כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמעון פרס במכתב ברכה לקראת יום הולדת הרבי (ר"ח [[ניסן]] תשל"ב): "לכבוד הרבי מלובאביטש שליט"א במלאת לך שבעים - מתפללים בני עמך שתוסיף להקרין מחכמתך ודעותיך, כך שתורת ישראל תעמיק שרש ו[[אהבת ישראל]] תרחיב היקף וחיבת ארץ ישראל תשמש להן סדן. כה לחי"]]<br />
לאורך הקריירה הפוליטית שלו ביקר שמעון פרס פעמיים במעונו של [[הרבי]] ב-[[770]], וזכה להתקבל ל[[יחידות|פגישה אישית]] בחדרו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי היה בחודש [[אדר]] [[תשכ"ו]]. מי שהציע לפרס את הפגישה היה מר יוסף צ'חנובר, שכיהן באותם ימים כיועץ המשפטי של משרד הביטחון. הפגישה תוכננה בחשאי, ורבים לא ידעו על קיומה עד לפרסומה בשנים האחרונות.<br />
<br />
שמעון פרס הגיע ל-[[770]] ונכנס לפגישה אישית עם הרבי שנמשכה למעלה משעה. השיחה עם הרבי שהתנהלה לחילופין ב[[אידיש]] [[אנגלית]] ו[[עברית]], עסקה באיום הבטחוני המצרי, והתקיימה על רקע ההכנות ל[[מלחמת ששת הימים]]. הרבי ניסה לשכנע את פרס שהבעיה הבטחונית אינה מצד העם המצרי, אלא מצד השליט עבדול נאצר שהיה שונא ישראל. הרבי הציע לטפל באופן אישי בשליט מצרים, ובכך להשתיק את התסיסה המיצרית הגוברת.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] כיהן פרס בממשלת גולדה מאיר כשר לקליטת העליה שר התחבורה ושר התקשורת, וכאשר הגיע לניו יורק במסגרת תפקידו הגיע שוב פעם לחצר הרבי, כאשר הפעם מתלווים אליו העסקנים החב"דיים [[שלמה מיידנצ'יק]] ו[[ברק'ה וולף]].<br />
<br />
ב'[[יחידות]]' זו דיבר הרבי עם פרס על סוגיית "[[מיהו יהודי]]", העלייה ההמונית מ[[רוסיה]] שהחלה באותם שנים, ושאלות לאומיות נוספות כגון החינוך היהודי והזהות היהודית של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
בראיון שהעניק לחברת [[JEM]], התבטא פרס בקשר לפגישות עם הרבי: {{ציטוטון|הרבי היה מיוחד בשילוב בין הרוחני והמעשי. הוא ראה את העתיד באותה מידה של בהירות שבה רואים את ההווה. וכשהוא הביט על ההווה, הוא הבין את האתגרים הביטחוניים המיידיים שלנו ובד בבד התאמץ לפגוש בעתיד באמצעות השקעה בחינוך}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הרבי הכיר בפער שבין ההווה והעתיד, אבל דחק בנו לא לאפשר לעצמנו שום פער בפעולות שלנו}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הוא עסק בהווה שלנו ובעתיד באותה דחיפות, כי לא ניתן להפריד ביניהם. והוא היה סבור כל הפרדה ביניהם מציבה סכנה}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=69864 פרס: היו לי שתי פגישות ממושכות עם הרבי] - אתר col.}}.<br />
<br />
במהלך הפגישה אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] העביר פרס לרבי מכתב ברכה שנכתב על ידי אשתו, ובמענה לכך ענה לה הרבי מכתב תשובה, בה גם התייחס לפגישה עם בעלה, מר שמעון פרס: {{ציטוטון|נעמה לי הפגישה עם בעלה הדגול שי' ובפרט שיחתנו רבת התוכן. והשם יתברך יצליחו לנצל המרץ והכשרונות בם חונן לטובת ארצנו הקדושה ועם ישראל אשר לו ניתנה הארץ לנחלת עולם}}{{הערה|אגרת מראש [[חודש אדר]] א' תש"ל. אגרות קודש הרבי אגרת ט'תתמא.}}.<br />
<br />
על פי דיווחו של [[שלמה מיידנצ'יק]], כאשר סוניה פרס קיבלה את המכתב היא התרגשה מאוד, וגם בעלה שמעון פרס התרגש לקרוא את המכתב עד כדי דמעות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ד' עמוד 274.}}.<br />
<br />
באותו יום בו שיגר הרבי מכתב לרעייתו של שמעון פרס, שיגר הרבי מכתב נוסף לאביו יצחק גציל פרסקי{{הערה|אגרות קודש הרבי, אגרת ט'תתמ.}} בה נמצאת התייחסות נוספת לפגישה שהתקיימה בין פרס לבין הרבי: {{ציטוטון|נעם לי להכיר את בנו שי' אישית, ובמיוחד שמחתי להאפשריות לדון אתו על דבר כמה מהבעיות הרציניות העומדות על סדר היום. ויהי רצון שתהיינה תוצאות מתאימות משיחתנו זו}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] בעת כהונתו של פרס כראש הממשלה שיגר לו הרבי מכתב ברכה לקראת השנה החדשה, ובתוך הדברים הזכיר גם את דבריו של שמעון פרס לרבי במהלך ה'[[יחידות]]' שהתקיימה למעלה מעשר שנים קודם לכן, שמר פרס נולד בעקבות ברכה של אחד מצדיקי [[פולין]] להוריו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76779 מכתב הרבי מתוך הספר 'הקטר של חב"ד'].}}.<br />
<br />
===ביטויי הערכה של פרס על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===<br />
*{{ציטוטון|הרבי ראה את העתיד באותה מידה של בהירות בה רואים את ההווה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63737 טורה של העיתונאית סיון רהב-מאיר] מתוך עיתון ידיעות אחרונות {{אינפו}}}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|מנהיג רוחני, אדם שיודע להיות עצוב וגם שמח. הרבי ידע לראות גם מרחוק וגם מקרוב, גם את המיידי וגם את העתיד לבוא. הוא בטח יודע דברים שאנחנו לא יודעים}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1889 אתר שטורעם].}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|החסידות מלווה את היהדות כבר שנים רבות. היא נוטעת שמחה ואור, פנימיות ועומק, כיסופים, דבקות והשראה, ומטביעה עד היום הזה חותם עמוק בעולם היהודי כולו. אורם של [[הבעל שם טוב]] וממשיכי דרכו מאירים את העולם היהודי בכל קצות תבל}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58422 מכתבו לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב מאדכי שמואל אשכנזי] {{אינפו}}}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
שמעון פרס מאז נישואיו עם רעייתו חנה שרה (סוניה) לבית גל - גלמן בשנת [[תש"ה]], התגוררו ב[[שכונה|שכונת]] [[נווה אביבים]] ב[[תל אביב]]. סוניה שמרה מסורת ישראל, והייתה בקשר עם הרבנית סימה רעייתו של הרב [[שמואל מרדכי אשכנזי]] והיית משתדלת להתקשר בכל ערב שבת לקבל ממנה הדרכה.<br />
<br />
לאחר שהתמנה כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, התנגדה סוניה לעבור להתגורר בבית הנשיא בירושלים, ונשארה להתגורר בנווה אביבים עד לפטירתה בט"ו שבט תשע"א.<br />
<br />
לזוג נולדו שלושה ילדים:<br />
*צביה ואלדן (יערי) - בלשנית, ומרצה בכירה במכללת בית ברל ובאוניברסיטת בן-גוריון.<br />
*יונתן (יוני) - וטרינר ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק.<br />
*נחמיה (חמי) - איש עסקים בכיר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57923 שמעון פרס בראיון ייחודי על ה'יחידות' אצל הרבי] {{וידאו}} - אתר שטורעם<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63645 בימים ההם - גלריית תמונות מביקורו של שמעון פרס בלוד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A8_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_78977.html הפרזידנט של מדינת ישראל במסר מיוחד לכינוס השלוחים: 'הרבי חי'] {{וידאו}} באתר col<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A1&diff=318058שמעון פרס2019-01-23T11:34:47Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרס_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] התשיעי מר [[שמעון פרס]], כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], מדליק חנוכיה בלשכתו שב[[ירושלים]] ביחד עם משלחת חב"ד - [[טבת]], ה'[[תשע"ג]]]]<br />
[[קובץ:פרס_02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] בביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]]]<br />
[[קובץ:פרס_03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] מאזין ל[[תקיעת שופר]] במעמד פתיחת שנת הלימודים בבית ספר חב"ד עיר גנים ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ראש עיריית [[ירושלים]] ניר ברקת, נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]], והרב [[חיים ניסלביץ']]]]<br />
[[תמונה:נשיא וחסיד.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יעקב גלויברמן]] מעניק את הספר '[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]' למר [[שמעון פרס]] נשיא [[מדינת ישראל]]]]<br />
'''שמעון פרס''' ([[כ' באב]] [[ה'תרפ"ג]], 1923 ווישינבה [[פולין]] - [[כ"ה אלול]] [[ה'תשע"ו]], 2016 [[רמת גן]] [[ישראל]]) היה ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] התשיעי של [[מדינת ישראל]], שכיהן במגוון תפקידים פוליטיים ובטחוניים, היה ממקימי הכור הגרעיני ב[[דימונה]] וממתווי תוכנית אוסלו.<br />
<br />
למרות המחלוקת המהותית בינו לבין הרבי וחסידי חב"ד על רקע דעותיו הפוליטיות והשתייכותו המפלגתית, שמר פרס לאורך כל השנים על קשר אישי קרוב עם שליחי הרבי, השתתף באירועים חב"דיים רבים, ואף נסע פעמיים לניו יורק והתקבל ל[[יחידות|יחידויות]] אצל הרבי, בהן התרשם עמוקות מראייתו הרחבה, מעצותיו, ומהאכפתיות שגילה כלפי העם היהודי היושב ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===ילדותו, העליה לארץ ושנות הבגרות===<br />
שמעון פרס נולד ב[[כ' באב]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] וישנבה שב[[בלארוס]], להוריו יצחק ושרה פרסקי. אביו היה סוחר עצים אמיד, מצאצאיו של רבי [[חיים מוולוזי'ן]], ואמו עסקה בחינוך.<br />
<br />
בגיל 5 קיבל ברכה מ[[חפץ חיים]] לאריכות ימים (ברכה שאכן התקיימה). בהיותו בן אחת עשרה, בשנת [[תרצ"ד]], עלה יחד עם משפחתו לארץ והצטרף לאביו שעלה שלוש שנים קודם לכן והתבסס ב[[תל אביב]]. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי 'בלפור', עבר ללמוד בבית ספר חקלאי-ציוני בכפר הנוער בן שמן, ומשם המשיך להכשרה מעשית בקיבוץ גבע שב[[עמק יזרעאל]], שם עבד כרפתן וכגזבר. בשנת [[תש"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שרה (סוניה) גלמן, בתו של המורה לנגרות בבית הספר החקלאי בו למד.<br />
<br />
שנתיים לאחר מכן נקרא על ידי [[לוי אשכול]] לנהל את אגף הרכישות של צבא ההגנה, וכאשר הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת [[תש"ח]], המשיך לעסוק בתפקיד זה מטעם משרד הבטחון של ממשלת ישראל.<br />
<br />
===בשירות הבטחון===<br />
בחודש [[ניסן]] [[תש"ט]] התמנה למנהל הכספי של חיל הים, וכחלק מתפקידו נשלח על ידי הממשלה ל[[ארצות הברית]] ותפקד כראש משלחת משרד הבטחון הישראלי. ביקורו בארה"ב נמשך כשלוש שנים, בהם ניהל את עניני הרכש של [[צבא הגנה לישראל]] מול מדינות שונות, ובשעות הפנאי השלים את השכלתו באוניברסיטת "ניו סקול" ב[[ניו יורק]]".<br />
<br />
בשנת [[תשי"ב]] חזר לישראל, וכיהן כממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון, עד להתפטרותו של שר הביטחון וראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] מהחיים הציבוריים בשנת [[תשי"ג]], והאצלת הסמכויות על ניהול משרד הבטחון והעברתו לידיו של שמעון.<br />
<br />
פעילותו העיקרית של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון היה ביסוס קשרי החוץ של [[צרפת]] עם מדינת ישראל, והגברת אספקת הנשק מטעם ממשלת צרפת, דבר שחיזק את כוחו הצבאי של [[צה"ל]], ותרם רבות לביטחונה של ישראל.<br />
<br />
בתפקיד זה כיהן פרס עד לחזרתו של [[דוד בן גוריון]] לחיים הציבוריים בשנת [[תשט"ו]], אז החל לעבוד כיד ימינו, וסייע לו במגעים החשאיים בין ממשלת [[צרפת]] וישראל בקשר לסיוע צבאי כדי לתקוף את [[מצרים]], וההכנות הבטחוניות לקראת [[מלחמת סיני]] (שכונה לימים בשם 'מבצע קדש').<br />
<br />
הידוק היחסים בין [[צרפת]] וישראל ביוזמתו של פרס, הביאו לכך שבשנת [[תשי"ז]] נחתם הסכם שיתופי בין משרד הבטחון הישראלי וממשלת [[צרפת]] על שיתוף פעולה הדדי בהקמת כור גרעיני ב[[דימונה]] על מנת להביא להרתעה ישראלית חזקה, שתמנע ממדינות ערב לנסות להשמיד את מדינת ישראל. <br />
<br />
בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשנת [[תשי"ט]] נכנס פרס לראשונה לחיים הפוליטיים, והתמודד מטעם מפלגת מפא"י, ונבחר כחבר כנסת וכסגן שר הביטחון. גם לאחר התמנותו לתפקיד זה, המשיך לפעול לחיזוק הקשר הצבאי בין [[צה"ל]] ו[[צרפת]] והבטחת הברית הצבאית ההדדית, ולחימוש רחב של הצבא בטילים, טנקים, ומטוסים.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] התפטר בן-גוריון במפתיע בפעם השניה מתפקידיו הפוליטיים, והוא הוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בעקבות כך התפצלה מפלגת מפא"י וחבריה שהתנגדו להנהגתו של לוי אשכול פרשו והקימו מפלגת שמאל נפרדת, תחת השם "רשימת פועלי ישראל" כשמפלגת מפא"י רצה לבחירות תחת השם "המערך" וזכתה ב-45 מנדטים. לאחר הבחירות הרכיב 'המערך' ממשלה עצמאית שהותירה את "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י) באופוזיציה, ולראשונה מזה שנים רבות עמד בתפקיד נטול השפעה ממשית על העשייה הפוליטית והבטחונית בארץ.<br />
<br />
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל פרס להתאחדות כללית של מפלגות השמאל, שרצו בבחירות תחת השם 'מפלגת העבודה'. בשנים אלו קיבל פרס תדמית בינונית, וקיבל תפקידים משניים כגון שר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה ושר התקשורת. <br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ד]] חזר שוב לקדמת החיים הציבוריים, וקיבל את תפקיד שר הבטחון בממשלתו של [[יצחק רבין]]. כהונתו זו שהחלה מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], התמקדה בעיקר בכינון יחסי שלום עם [[ירדן]], ושיקומו של [[צה"ל]] מתוצאות המלחמה.<br />
<br />
על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית בינו לבין יצחק רבין, תמך פרס בשנים אלו בהקמת התנחלויות בשטחים השונים, והיה מהמסייעים העיקריים בייסוד הישוב [[קדומים]] וההתנחלויות [[עפרה]] ו[[אריאל]].<br />
<br />
===בחיים הפוליטיים===<br />
בתחילת שנת [[תשל"ז]] התגלו פרשיות שחיתות רבות הקשורות עם שרי הממשלה המכהנים מטעם מפלגת 'העבודה', ואף פרשיות שחיתות הקשורות עם ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ורעייתו. בעקבות פרשיות אלו התפטר יצחק רבין מתפקידיו, ושמעון פרס מילא את מקומו כראש המפלגה.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו באותה שנה, (כשמפלגת העבודה ברשות פרס רצה תחת השם 'המערך השני'), הפסיד שמעון פרס את ראשות הממשלה ל[[מנחם בגין]] כשלראשונה מאז כינונה של [[מדינת ישראל]] המפלגות הימניות צוברות כח פוליטי גדול יותר מפלגות השמאל, וזוכות בהנהגה הפוליטית.<br />
<br />
בעקבות ההפסד, התמנה פרס כיושב ראש האופוזיציה, ותקף שוב ושוב את מהלכי הממשלה הימנית, כשיחד עם זאת הוא תומך במעשים שתאמו את השקפת עולמו כגון [[הסכמי קמפ דייוויד]]. לקראת הסיבוב הבא של הבחירות הפוליטיות, ניסה פרס להכשיל את הנהגת הליכוד בתקריות פוליטיות כדי לזכות בתמיכת העם, אך מנחם בגין הצליח להחזיר את תמיכת הציבור על רקע השסע העדתי בין עולי מדינות המזרח, שהרגישו מושפלים על ידי נציגי המערך.<br />
<br />
בתקופה הראשונה של [[מלחמת לבנון הראשונה]] תמך במהלכי הממשלה, מתוך ייצוג למראית עין של אחריות לאומית, אך בשלבים המתקדמים של המלחמה החל לתקוף בפומבי את ההחלטות הצבאיות של הממשלה, וגינה את תוצאותיה, כשעל רקע זה הוא מבסס את מעמדו הציבורי לקראת הבחירות הקרובות.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] בה התמודד פרס מול מועמד הליכוד [[יצחק שמיר]] הגיעו המפלגות לתיקו, ובהתערבותו של [[פרזידנט (תואר כבוד)|הפרזידנט]] [[חיים הרצוג]] הוקמו ממשלת אחדות לאומית, בה כיהנו פרס ושמיר ברוטציה, ופרס קיבל את הנהגת הממשלה למשך שנתיים בהם פעל להוצאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] וביסוס הכלכלה הישראלית שהיתה נתונה במשבר, כשבתקופת כהונתו החלה העלאת יהודי אתיופיה ("מבצע משה").<br />
<br />
אחרי סיום השנתיים בהם כיהן כראש הממשלה, קיים פרס את הסכם הרוטציה והעיבר את שרביט ההנהגה לידי [[יצחק שמיר]] והפך לשר החוץ הממשלת האחדות הלאומית.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ח]] זכה הליכוד בהנהגתו של [[יצחק שמיר]] ברוב של 65 מנדטים יחד עם המפלגות הדתיות, אך העדיף לחזור ולהקים פעם נוספת ממשלת אחדות לאומית יחד עם מפלגת המערך של שמעון פרס.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ניסה פרס לבצע מהלך פוליטי להצבעת אי אמון בממשלה, הפלתו של [[יצחק שמיר]] והקמת ממשלה בשיתוף עם מפלגת ש"ס ואגודת ישראל. מהלך זה שכונה לימים בשם '[[התרגיל המסריח]]' נכשל בעקבות פרישה ברגע האחרון של שרי מפלגת ש"ס בעקבות הוראתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל חברי כנסת חרדיים נוספים, בעקבות הגילוי דעת שמסר [[הרבי]] בפני העיתונאי עודד בן עמי, שהוא מתנגד להקמת ממשלה בראשות שמעון פרס.<br />
<br />
בעקבות כשלון המהלך פוטר שמעון פרס מכהונתו כשר בממשלה, והפך שוב ליושב ראש האופוזיציה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] התקיימו הפעם השלוש עשרה הבחירות לכנסת, ומפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין גברה על הליכוד, ופרס התמנה כשר החוץ בממשלה החדשה וכממלא מקום ראש הממשלה. בתקופה זו קידם פרס יחד עם יצחק רבין את הסכמי השלום בין ממשלת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, שהובילו בסופו של דבר לחתימת [[הסכם אוסלו]] עליו חתם שמעון פרס ונציג אש"ף, אבו מאזן. מאוחר יותר נערך טקס רשמי במדשאות הבית הלבן בהשתתפות יצחק רבין ויאסר ערפאת, ובשנת [[תשנ"ד]] קיבלו השלושה (רבין, פרס, וערפאת) את 'פרס נובל לשלום' על הסכמי השלום וההבנות ההדדיות שהושגו בין הצדדים.<br />
<br />
לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]], נבחר פרס כיורשו בראשות הממשלה, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שהפסיד במערכת הבחירות שנערכה לקראת סוף השנה למועמד הליכוד, [[בנימין נתניהו]].<br />
<br />
בעקבות הפסד זה ירדה הפופולריות של שמעון פרס, ובבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה זכה [[אהוד ברק]] שהוביל את המפלגה לנצחון פוליטי מול הליכוד בבחירות לכנסת ישראל שנערו בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] ניסה פרס להתמודד למשרת ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, אך הפסיד ליריבו [[משה קצב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] פרש [[אהוד ברק]] מהחיים הפוליטיים בעקבות ההפסד מול [[אריאל שרון]] במפלגת העבודה, ושמעון פרס החליף אותו והתמנה שוב כיושב ראש מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשס"ה]] אז פרש לטובת הצטרפות למפלגת קדימה בה כיהן כמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל.<br />
<br />
===פרזידנט מדינת ישראל===<br />
בשנת [[תשס"ז]] הודח [[משה קצב]] מתפקידו כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], ובבחירות שהתקיימו לתפקיד גבר פרס על המתמודד מטעם הליכוד מר ראובן ריבלין, והתמנה לתפקיד הממלכתי.<br />
<br />
טקס ההשבעה התקיים בכ"ו תמוז תשס"ז, ושמעון פרס התמנה כפרזידנט התשיעי של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
לאחר התמנותו לתפקיד החל לפעול במספר מישורים לקידום תוכניותיו למזרח תיכון חדש, וכינון יחסי שלום דיפלומטיים וקשרי מסחר בין ישראל לשאר מדינות המזרח התיכון. בשנת [[תשס"ט]] הצליח פרס להביא לשיתוף פעולה הדדי בין הכוחות בזירה הבין לאומית, במסגרתו ממשלת [[רוסיה]] תצטרף לסנקציות נגד [[איראן]] בעקבות ההתחמשות הגרעינית שלה, ובתמורה לכך ממשלת [[ארצות הברית]] תימנע מלהציב טילים ביבשת אירופה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] העניק ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית לשמעון פרס.<br />
<br />
תקופת כהונתו הסתיימה בשנת [[תשע"ד]], והוא הוחלף על ידי הפרזידנט הנבחר מר [[ראובן ריבלין]].<br />
<br />
לאחר בחירתו של ריבלין פרש פרס מהפוליטיקה.<br />
<br />
ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:שמעון פרס כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמעון פרס במכתב ברכה לקראת יום הולדת הרבי (ר"ח [[ניסן]] תשל"ב): "לכבוד הרבי מלובאביטש שליט"א במלאת לך שבעים - מתפללים בני עמך שתוסיף להקרין מחכמתך ודעותיך, כך שתורת ישראל תעמיק שרש ו[[אהבת ישראל]] תרחיב היקף וחיבת ארץ ישראל תשמש להן סדן. כה לחי"]]<br />
לאורך הקריירה הפוליטית שלו ביקר שמעון פרס פעמיים במעונו של [[הרבי]] ב-[[770]], וזכה להתקבל ל[[יחידות|פגישה אישית]] בחדרו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי היה בחודש [[אדר]] [[תשכ"ו]]. מי שהציע לפרס את הפגישה היה מר יוסף צ'חנובר, שכיהן באותם ימים כיועץ המשפטי של משרד הביטחון. הפגישה תוכננה בחשאי, ורבים לא ידעו על קיומה עד לפרסומה בשנים האחרונות.<br />
<br />
שמעון פרס הגיע ל-[[770]] ונכנס לפגישה אישית עם הרבי שנמשכה למעלה משעה. השיחה עם הרבי שהתנהלה לחילופין ב[[אידיש]] [[אנגלית]] ו[[עברית]], עסקה באיום הבטחוני המצרי, והתקיימה על רקע ההכנות ל[[מלחמת ששת הימים]]. הרבי ניסה לשכנע את פרס שהבעיה הבטחונית אינה מצד העם המצרי, אלא מצד השליט עבדול נאצר שהיה שונא ישראל. הרבי הציע לטפל באופן אישי בשליט מצרים, ובכך להשתיק את התסיסה המיצרית הגוברת.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] כיהן פרס בממשלת גולדה מאיר כשר לקליטת העליה שר התחבורה ושר התקשורת, וכאשר הגיע לניו יורק במסגרת תפקידו הגיע שוב פעם לחצר הרבי, כאשר הפעם מתלווים אליו העסקנים החב"דיים [[שלמה מיידנצ'יק]] ו[[ברק'ה וולף]].<br />
<br />
ב'[[יחידות]]' זו דיבר הרבי עם פרס על סוגיית "[[מיהו יהודי]]", העלייה ההמונית מ[[רוסיה]] שהחלה באותם שנים, ושאלות לאומיות נוספות כגון החינוך היהודי והזהות היהודית של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
בראיון שהעניק לחברת [[JEM]], התבטא פרס בקשר לפגישות עם הרבי: {{ציטוטון|הרבי היה מיוחד בשילוב בין הרוחני והמעשי. הוא ראה את העתיד באותה מידה של בהירות שבה רואים את ההווה. וכשהוא הביט על ההווה, הוא הבין את האתגרים הביטחוניים המיידיים שלנו ובד בבד התאמץ לפגוש בעתיד באמצעות השקעה בחינוך}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הרבי הכיר בפער שבין ההווה והעתיד, אבל דחק בנו לא לאפשר לעצמנו שום פער בפעולות שלנו}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הוא עסק בהווה שלנו ובעתיד באותה דחיפות, כי לא ניתן להפריד ביניהם. והוא היה סבור כל הפרדה ביניהם מציבה סכנה}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=69864 פרס: היו לי שתי פגישות ממושכות עם הרבי] - אתר col.}}.<br />
<br />
במהלך הפגישה אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] העביר פרס לרבי מכתב ברכה שנכתב על ידי אשתו, ובמענה לכך ענה לה הרבי מכתב תשובה, בה גם התייחס לפגישה עם בעלה, מר שמעון פרס: {{ציטוטון|נעמה לי הפגישה עם בעלה הדגול שי' ובפרט שיחתנו רבת התוכן. והשם יתברך יצליחו לנצל המרץ והכשרונות בם חונן לטובת ארצנו הקדושה ועם ישראל אשר לו ניתנה הארץ לנחלת עולם}}{{הערה|אגרת מראש [[חודש אדר]] א' תש"ל. אגרות קודש הרבי אגרת ט'תתמא.}}.<br />
<br />
על פי דיווחו של [[שלמה מיידנצ'יק]], כאשר סוניה פרס קיבלה את המכתב היא התרגשה מאוד, וגם בעלה שמעון פרס התרגש לקרוא את המכתב עד כדי דמעות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ד' עמוד 274.}}.<br />
<br />
באותו יום בו שיגר הרבי מכתב לרעייתו של שמעון פרס, שיגר הרבי מכתב נוסף לאביו יצחק גציל פרסקי{{הערה|אגרות קודש הרבי, אגרת ט'תתמ.}} בה נמצאת התייחסות נוספת לפגישה שהתקיימה בין פרס לבין הרבי: {{ציטוטון|נעם לי להכיר את בנו שי' אישית, ובמיוחד שמחתי להאפשריות לדון אתו על דבר כמה מהבעיות הרציניות העומדות על סדר היום. ויהי רצון שתהיינה תוצאות מתאימות משיחתנו זו}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] בעת כהונתו של פרס כראש הממשלה שיגר לו הרבי מכתב ברכה לקראת השנה החדשה, ובתוך הדברים הזכיר גם את דבריו של שמעון פרס לרבי במהלך ה'[[יחידות]]' שהתקיימה למעלה מעשר שנים קודם לכן, שמר פרס נולד בעקבות ברכה של אחד מצדיקי [[פולין]] להוריו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76779 מכתב הרבי מתוך הספר 'הקטר של חב"ד'].}}.<br />
<br />
===ביטויי הערכה של פרס על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===<br />
*{{ציטוטון|הרבי ראה את העתיד באותה מידה של בהירות בה רואים את ההווה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63737 טורה של העיתונאית סיון רהב-מאיר] מתוך עיתון ידיעות אחרונות {{אינפו}}}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|מנהיג רוחני, אדם שיודע להיות עצוב וגם שמח. הרבי ידע לראות גם מרחוק וגם מקרוב, גם את המיידי וגם את העתיד לבוא. הוא בטח יודע דברים שאנחנו לא יודעים}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1889 אתר שטורעם].}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|החסידות מלווה את היהדות כבר שנים רבות. היא נוטעת שמחה ואור, פנימיות ועומק, כיסופים, דבקות והשראה, ומטביעה עד היום הזה חותם עמוק בעולם היהודי כולו. אורם של [[הבעל שם טוב]] וממשיכי דרכו מאירים את העולם היהודי בכל קצות תבל}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58422 מכתבו לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב מאדכי שמואל אשכנזי] {{אינפו}}}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
שמעון פרס מאז נישואיו עם רעייתו חנה שרה (סוניה) לבית גל - גלמן בשנת [[תש"ה]], התגוררו ב[[שכונה|שכונת]] [[נווה אביבים]] ב[[תל אביב]]. סוניה שמרה מסורת ישראל, והייתה בקשר עם הרבנית סימה רעייתו של הרב [[שמואל מרדכי אשכנזי]] והיית משתדלת להתקשר בכל ערב שבת לקבל ממנה הדרכה.<br />
<br />
לאחר שהתמנה כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, התנגדה סוניה לעבור להתגורר בבית הנשיא בירושלים, ונשארה להתגורר בנווה אביבים עד לפטירתה בט"ו שבט תשע"א.<br />
<br />
לזוג נולדו שלושה ילדים:<br />
*צביה ואלדן (יערי) - בלשנית, ומרצה בכירה במכללת בית ברל ובאוניברסיטת בן-גוריון.<br />
*יונתן (יוני) - וטרינר ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק.<br />
*נחמיה (חמי) - איש עסקים בכיר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57923 שמעון פרס בראיון ייחודי על ה'יחידות' אצל הרבי] {{וידאו}} - אתר שטורעם<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63645 בימים ההם - גלריית תמונות מביקורו של שמעון פרס בלוד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A8_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_78977.html הפרזידנט של מדינת ישראל במסר מיוחד לכינוס השלוחים: 'הרבי חי'] {{וידאו}} באתר col<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A1&diff=318057שמעון פרס2019-01-23T11:32:57Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרס_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] התשיעי מר [[שמעון פרס]], כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], מדליק חנוכיה בלשכתו שב[[ירושלים]] ביחד עם משלחת חב"ד - [[טבת]], ה'[[תשע"ג]]]]<br />
[[קובץ:פרס_02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] שמעון פרס בביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]]]<br />
[[קובץ:פרס_03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] מאזין ל[[תקיעת שופר]] במעמד פתיחת שנת הלימודים בבית ספר חב"ד עיר גנים ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ראש עיריית [[ירושלים]] ניר ברקת, נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]], והרב [[חיים ניסלביץ']]]]<br />
[[תמונה:נשיא וחסיד.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יעקב גלויברמן]] מעניק את הספר '[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]' למר [[שמעון פרס]] נשיא [[מדינת ישראל]]]]<br />
'''שמעון פרס''' ([[כ' באב]] [[ה'תרפ"ג]], 1923 ווישינבה [[פולין]] - [[כ"ה אלול]] [[ה'תשע"ו]], 2016 [[רמת גן]] [[ישראל]]) היה ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] התשיעי של [[מדינת ישראל]], שכיהן במגוון תפקידים פוליטיים ובטחוניים, היה ממקימי הכור הגרעיני ב[[דימונה]] וממתווי תוכנית אוסלו.<br />
<br />
למרות המחלוקת המהותית בינו לבין הרבי וחסידי חב"ד על רקע דעותיו הפוליטיות והשתייכותו המפלגתית, שמר פרס לאורך כל השנים על קשר אישי קרוב עם שליחי הרבי, השתתף באירועים חב"דיים רבים, ואף נסע פעמיים לניו יורק והתקבל ל[[יחידות|יחידויות]] אצל הרבי, בהן התרשם עמוקות מראייתו הרחבה, מעצותיו, ומהאכפתיות שגילה כלפי העם היהודי היושב ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===ילדותו, העליה לארץ ושנות הבגרות===<br />
שמעון פרס נולד ב[[כ' באב]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] וישנבה שב[[בלארוס]], להוריו יצחק ושרה פרסקי. אביו היה סוחר עצים אמיד, מצאצאיו של רבי [[חיים מוולוזי'ן]], ואמו עסקה בחינוך.<br />
<br />
בגיל 5 קיבל ברכה מ[[חפץ חיים]] לאריכות ימים (ברכה שאכן התקיימה). בהיותו בן אחת עשרה, בשנת [[תרצ"ד]], עלה יחד עם משפחתו לארץ והצטרף לאביו שעלה שלוש שנים קודם לכן והתבסס ב[[תל אביב]]. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי 'בלפור', עבר ללמוד בבית ספר חקלאי-ציוני בכפר הנוער בן שמן, ומשם המשיך להכשרה מעשית בקיבוץ גבע שב[[עמק יזרעאל]], שם עבד כרפתן וכגזבר. בשנת [[תש"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שרה (סוניה) גלמן, בתו של המורה לנגרות בבית הספר החקלאי בו למד.<br />
<br />
שנתיים לאחר מכן נקרא על ידי [[לוי אשכול]] לנהל את אגף הרכישות של צבא ההגנה, וכאשר הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת [[תש"ח]], המשיך לעסוק בתפקיד זה מטעם משרד הבטחון של ממשלת ישראל.<br />
<br />
===בשירות הבטחון===<br />
בחודש [[ניסן]] [[תש"ט]] התמנה למנהל הכספי של חיל הים, וכחלק מתפקידו נשלח על ידי הממשלה ל[[ארצות הברית]] ותפקד כראש משלחת משרד הבטחון הישראלי. ביקורו בארה"ב נמשך כשלוש שנים, בהם ניהל את עניני הרכש של [[צבא הגנה לישראל]] מול מדינות שונות, ובשעות הפנאי השלים את השכלתו באוניברסיטת "ניו סקול" ב[[ניו יורק]]".<br />
<br />
בשנת [[תשי"ב]] חזר לישראל, וכיהן כממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון, עד להתפטרותו של שר הביטחון וראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] מהחיים הציבוריים בשנת [[תשי"ג]], והאצלת הסמכויות על ניהול משרד הבטחון והעברתו לידיו של שמעון.<br />
<br />
פעילותו העיקרית של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון היה ביסוס קשרי החוץ של [[צרפת]] עם מדינת ישראל, והגברת אספקת הנשק מטעם ממשלת צרפת, דבר שחיזק את כוחו הצבאי של [[צה"ל]], ותרם רבות לביטחונה של ישראל.<br />
<br />
בתפקיד זה כיהן פרס עד לחזרתו של [[דוד בן גוריון]] לחיים הציבוריים בשנת [[תשט"ו]], אז החל לעבוד כיד ימינו, וסייע לו במגעים החשאיים בין ממשלת [[צרפת]] וישראל בקשר לסיוע צבאי כדי לתקוף את [[מצרים]], וההכנות הבטחוניות לקראת [[מלחמת סיני]] (שכונה לימים בשם 'מבצע קדש').<br />
<br />
הידוק היחסים בין [[צרפת]] וישראל ביוזמתו של פרס, הביאו לכך שבשנת [[תשי"ז]] נחתם הסכם שיתופי בין משרד הבטחון הישראלי וממשלת [[צרפת]] על שיתוף פעולה הדדי בהקמת כור גרעיני ב[[דימונה]] על מנת להביא להרתעה ישראלית חזקה, שתמנע ממדינות ערב לנסות להשמיד את מדינת ישראל. <br />
<br />
בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשנת [[תשי"ט]] נכנס פרס לראשונה לחיים הפוליטיים, והתמודד מטעם מפלגת מפא"י, ונבחר כחבר כנסת וכסגן שר הביטחון. גם לאחר התמנותו לתפקיד זה, המשיך לפעול לחיזוק הקשר הצבאי בין [[צה"ל]] ו[[צרפת]] והבטחת הברית הצבאית ההדדית, ולחימוש רחב של הצבא בטילים, טנקים, ומטוסים.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] התפטר בן-גוריון במפתיע בפעם השניה מתפקידיו הפוליטיים, והוא הוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בעקבות כך התפצלה מפלגת מפא"י וחבריה שהתנגדו להנהגתו של לוי אשכול פרשו והקימו מפלגת שמאל נפרדת, תחת השם "רשימת פועלי ישראל" כשמפלגת מפא"י רצה לבחירות תחת השם "המערך" וזכתה ב-45 מנדטים. לאחר הבחירות הרכיב 'המערך' ממשלה עצמאית שהותירה את "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י) באופוזיציה, ולראשונה מזה שנים רבות עמד בתפקיד נטול השפעה ממשית על העשייה הפוליטית והבטחונית בארץ.<br />
<br />
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל פרס להתאחדות כללית של מפלגות השמאל, שרצו בבחירות תחת השם 'מפלגת העבודה'. בשנים אלו קיבל פרס תדמית בינונית, וקיבל תפקידים משניים כגון שר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה ושר התקשורת. <br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ד]] חזר שוב לקדמת החיים הציבוריים, וקיבל את תפקיד שר הבטחון בממשלתו של [[יצחק רבין]]. כהונתו זו שהחלה מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], התמקדה בעיקר בכינון יחסי שלום עם [[ירדן]], ושיקומו של [[צה"ל]] מתוצאות המלחמה.<br />
<br />
על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית בינו לבין יצחק רבין, תמך פרס בשנים אלו בהקמת התנחלויות בשטחים השונים, והיה מהמסייעים העיקריים בייסוד הישוב [[קדומים]] וההתנחלויות [[עפרה]] ו[[אריאל]].<br />
<br />
===בחיים הפוליטיים===<br />
בתחילת שנת [[תשל"ז]] התגלו פרשיות שחיתות רבות הקשורות עם שרי הממשלה המכהנים מטעם מפלגת 'העבודה', ואף פרשיות שחיתות הקשורות עם ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ורעייתו. בעקבות פרשיות אלו התפטר יצחק רבין מתפקידיו, ושמעון פרס מילא את מקומו כראש המפלגה.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו באותה שנה, (כשמפלגת העבודה ברשות פרס רצה תחת השם 'המערך השני'), הפסיד שמעון פרס את ראשות הממשלה ל[[מנחם בגין]] כשלראשונה מאז כינונה של [[מדינת ישראל]] המפלגות הימניות צוברות כח פוליטי גדול יותר מפלגות השמאל, וזוכות בהנהגה הפוליטית.<br />
<br />
בעקבות ההפסד, התמנה פרס כיושב ראש האופוזיציה, ותקף שוב ושוב את מהלכי הממשלה הימנית, כשיחד עם זאת הוא תומך במעשים שתאמו את השקפת עולמו כגון [[הסכמי קמפ דייוויד]]. לקראת הסיבוב הבא של הבחירות הפוליטיות, ניסה פרס להכשיל את הנהגת הליכוד בתקריות פוליטיות כדי לזכות בתמיכת העם, אך מנחם בגין הצליח להחזיר את תמיכת הציבור על רקע השסע העדתי בין עולי מדינות המזרח, שהרגישו מושפלים על ידי נציגי המערך.<br />
<br />
בתקופה הראשונה של [[מלחמת לבנון הראשונה]] תמך במהלכי הממשלה, מתוך ייצוג למראית עין של אחריות לאומית, אך בשלבים המתקדמים של המלחמה החל לתקוף בפומבי את ההחלטות הצבאיות של הממשלה, וגינה את תוצאותיה, כשעל רקע זה הוא מבסס את מעמדו הציבורי לקראת הבחירות הקרובות.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] בה התמודד פרס מול מועמד הליכוד [[יצחק שמיר]] הגיעו המפלגות לתיקו, ובהתערבותו של [[פרזידנט (תואר כבוד)|הפרזידנט]] [[חיים הרצוג]] הוקמו ממשלת אחדות לאומית, בה כיהנו פרס ושמיר ברוטציה, ופרס קיבל את הנהגת הממשלה למשך שנתיים בהם פעל להוצאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] וביסוס הכלכלה הישראלית שהיתה נתונה במשבר, כשבתקופת כהונתו החלה העלאת יהודי אתיופיה ("מבצע משה").<br />
<br />
אחרי סיום השנתיים בהם כיהן כראש הממשלה, קיים פרס את הסכם הרוטציה והעיבר את שרביט ההנהגה לידי [[יצחק שמיר]] והפך לשר החוץ הממשלת האחדות הלאומית.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ח]] זכה הליכוד בהנהגתו של [[יצחק שמיר]] ברוב של 65 מנדטים יחד עם המפלגות הדתיות, אך העדיף לחזור ולהקים פעם נוספת ממשלת אחדות לאומית יחד עם מפלגת המערך של שמעון פרס.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ניסה פרס לבצע מהלך פוליטי להצבעת אי אמון בממשלה, הפלתו של [[יצחק שמיר]] והקמת ממשלה בשיתוף עם מפלגת ש"ס ואגודת ישראל. מהלך זה שכונה לימים בשם '[[התרגיל המסריח]]' נכשל בעקבות פרישה ברגע האחרון של שרי מפלגת ש"ס בעקבות הוראתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל חברי כנסת חרדיים נוספים, בעקבות הגילוי דעת שמסר [[הרבי]] בפני העיתונאי עודד בן עמי, שהוא מתנגד להקמת ממשלה בראשות שמעון פרס.<br />
<br />
בעקבות כשלון המהלך פוטר שמעון פרס מכהונתו כשר בממשלה, והפך שוב ליושב ראש האופוזיציה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] התקיימו הפעם השלוש עשרה הבחירות לכנסת, ומפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין גברה על הליכוד, ופרס התמנה כשר החוץ בממשלה החדשה וכממלא מקום ראש הממשלה. בתקופה זו קידם פרס יחד עם יצחק רבין את הסכמי השלום בין ממשלת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, שהובילו בסופו של דבר לחתימת [[הסכם אוסלו]] עליו חתם שמעון פרס ונציג אש"ף, אבו מאזן. מאוחר יותר נערך טקס רשמי במדשאות הבית הלבן בהשתתפות יצחק רבין ויאסר ערפאת, ובשנת [[תשנ"ד]] קיבלו השלושה (רבין, פרס, וערפאת) את 'פרס נובל לשלום' על הסכמי השלום וההבנות ההדדיות שהושגו בין הצדדים.<br />
<br />
לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]], נבחר פרס כיורשו בראשות הממשלה, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שהפסיד במערכת הבחירות שנערכה לקראת סוף השנה למועמד הליכוד, [[בנימין נתניהו]].<br />
<br />
בעקבות הפסד זה ירדה הפופולריות של שמעון פרס, ובבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה זכה [[אהוד ברק]] שהוביל את המפלגה לנצחון פוליטי מול הליכוד בבחירות לכנסת ישראל שנערו בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] ניסה פרס להתמודד למשרת ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, אך הפסיד ליריבו [[משה קצב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] פרש [[אהוד ברק]] מהחיים הפוליטיים בעקבות ההפסד מול [[אריאל שרון]] במפלגת העבודה, ושמעון פרס החליף אותו והתמנה שוב כיושב ראש מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשס"ה]] אז פרש לטובת הצטרפות למפלגת קדימה בה כיהן כמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל.<br />
<br />
===פרזידנט מדינת ישראל===<br />
בשנת [[תשס"ז]] הודח [[משה קצב]] מתפקידו כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], ובבחירות שהתקיימו לתפקיד גבר פרס על המתמודד מטעם הליכוד מר ראובן ריבלין, והתמנה לתפקיד הממלכתי.<br />
<br />
טקס ההשבעה התקיים בכ"ו תמוז תשס"ז, ושמעון פרס התמנה כפרזידנט התשיעי של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
לאחר התמנותו לתפקיד החל לפעול במספר מישורים לקידום תוכניותיו למזרח תיכון חדש, וכינון יחסי שלום דיפלומטיים וקשרי מסחר בין ישראל לשאר מדינות המזרח התיכון. בשנת [[תשס"ט]] הצליח פרס להביא לשיתוף פעולה הדדי בין הכוחות בזירה הבין לאומית, במסגרתו ממשלת [[רוסיה]] תצטרף לסנקציות נגד [[איראן]] בעקבות ההתחמשות הגרעינית שלה, ובתמורה לכך ממשלת [[ארצות הברית]] תימנע מלהציב טילים ביבשת אירופה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] העניק ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית לשמעון פרס.<br />
<br />
תקופת כהונתו הסתיימה בשנת [[תשע"ד]], והוא הוחלף על ידי הפרזידנט הנבחר מר [[ראובן ריבלין]].<br />
<br />
לאחר בחירתו של ריבלין פרש פרס מהפוליטיקה.<br />
<br />
ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:שמעון פרס כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמעון פרס במכתב ברכה לקראת יום הולדת הרבי (ר"ח [[ניסן]] תשל"ב): "לכבוד הרבי מלובאביטש שליט"א במלאת לך שבעים - מתפללים בני עמך שתוסיף להקרין מחכמתך ודעותיך, כך שתורת ישראל תעמיק שרש ו[[אהבת ישראל]] תרחיב היקף וחיבת ארץ ישראל תשמש להן סדן. כה לחי"]]<br />
לאורך הקריירה הפוליטית שלו ביקר שמעון פרס פעמיים במעונו של [[הרבי]] ב-[[770]], וזכה להתקבל ל[[יחידות|פגישה אישית]] בחדרו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי היה בחודש [[אדר]] [[תשכ"ו]]. מי שהציע לפרס את הפגישה היה מר יוסף צ'חנובר, שכיהן באותם ימים כיועץ המשפטי של משרד הביטחון. הפגישה תוכננה בחשאי, ורבים לא ידעו על קיומה עד לפרסומה בשנים האחרונות.<br />
<br />
שמעון פרס הגיע ל-[[770]] ונכנס לפגישה אישית עם הרבי שנמשכה למעלה משעה. השיחה עם הרבי שהתנהלה לחילופין ב[[אידיש]] [[אנגלית]] ו[[עברית]], עסקה באיום הבטחוני המצרי, והתקיימה על רקע ההכנות ל[[מלחמת ששת הימים]]. הרבי ניסה לשכנע את פרס שהבעיה הבטחונית אינה מצד העם המצרי, אלא מצד השליט עבדול נאצר שהיה שונא ישראל. הרבי הציע לטפל באופן אישי בשליט מצרים, ובכך להשתיק את התסיסה המיצרית הגוברת.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] כיהן פרס בממשלת גולדה מאיר כשר לקליטת העליה שר התחבורה ושר התקשורת, וכאשר הגיע לניו יורק במסגרת תפקידו הגיע שוב פעם לחצר הרבי, כאשר הפעם מתלווים אליו העסקנים החב"דיים [[שלמה מיידנצ'יק]] ו[[ברק'ה וולף]].<br />
<br />
ב'[[יחידות]]' זו דיבר הרבי עם פרס על סוגיית "[[מיהו יהודי]]", העלייה ההמונית מ[[רוסיה]] שהחלה באותם שנים, ושאלות לאומיות נוספות כגון החינוך היהודי והזהות היהודית של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
בראיון שהעניק לחברת [[JEM]], התבטא פרס בקשר לפגישות עם הרבי: {{ציטוטון|הרבי היה מיוחד בשילוב בין הרוחני והמעשי. הוא ראה את העתיד באותה מידה של בהירות שבה רואים את ההווה. וכשהוא הביט על ההווה, הוא הבין את האתגרים הביטחוניים המיידיים שלנו ובד בבד התאמץ לפגוש בעתיד באמצעות השקעה בחינוך}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הרבי הכיר בפער שבין ההווה והעתיד, אבל דחק בנו לא לאפשר לעצמנו שום פער בפעולות שלנו}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הוא עסק בהווה שלנו ובעתיד באותה דחיפות, כי לא ניתן להפריד ביניהם. והוא היה סבור כל הפרדה ביניהם מציבה סכנה}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=69864 פרס: היו לי שתי פגישות ממושכות עם הרבי] - אתר col.}}.<br />
<br />
במהלך הפגישה אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] העביר פרס לרבי מכתב ברכה שנכתב על ידי אשתו, ובמענה לכך ענה לה הרבי מכתב תשובה, בה גם התייחס לפגישה עם בעלה, מר שמעון פרס: {{ציטוטון|נעמה לי הפגישה עם בעלה הדגול שי' ובפרט שיחתנו רבת התוכן. והשם יתברך יצליחו לנצל המרץ והכשרונות בם חונן לטובת ארצנו הקדושה ועם ישראל אשר לו ניתנה הארץ לנחלת עולם}}{{הערה|אגרת מראש [[חודש אדר]] א' תש"ל. אגרות קודש הרבי אגרת ט'תתמא.}}.<br />
<br />
על פי דיווחו של [[שלמה מיידנצ'יק]], כאשר סוניה פרס קיבלה את המכתב היא התרגשה מאוד, וגם בעלה שמעון פרס התרגש לקרוא את המכתב עד כדי דמעות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ד' עמוד 274.}}.<br />
<br />
באותו יום בו שיגר הרבי מכתב לרעייתו של שמעון פרס, שיגר הרבי מכתב נוסף לאביו יצחק גציל פרסקי{{הערה|אגרות קודש הרבי, אגרת ט'תתמ.}} בה נמצאת התייחסות נוספת לפגישה שהתקיימה בין פרס לבין הרבי: {{ציטוטון|נעם לי להכיר את בנו שי' אישית, ובמיוחד שמחתי להאפשריות לדון אתו על דבר כמה מהבעיות הרציניות העומדות על סדר היום. ויהי רצון שתהיינה תוצאות מתאימות משיחתנו זו}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] בעת כהונתו של פרס כראש הממשלה שיגר לו הרבי מכתב ברכה לקראת השנה החדשה, ובתוך הדברים הזכיר גם את דבריו של שמעון פרס לרבי במהלך ה'[[יחידות]]' שהתקיימה למעלה מעשר שנים קודם לכן, שמר פרס נולד בעקבות ברכה של אחד מצדיקי [[פולין]] להוריו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76779 מכתב הרבי מתוך הספר 'הקטר של חב"ד'].}}.<br />
<br />
===ביטויי הערכה של פרס על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===<br />
*{{ציטוטון|הרבי ראה את העתיד באותה מידה של בהירות בה רואים את ההווה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63737 טורה של העיתונאית סיון רהב-מאיר] מתוך עיתון ידיעות אחרונות {{אינפו}}}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|מנהיג רוחני, אדם שיודע להיות עצוב וגם שמח. הרבי ידע לראות גם מרחוק וגם מקרוב, גם את המיידי וגם את העתיד לבוא. הוא בטח יודע דברים שאנחנו לא יודעים}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1889 אתר שטורעם].}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|החסידות מלווה את היהדות כבר שנים רבות. היא נוטעת שמחה ואור, פנימיות ועומק, כיסופים, דבקות והשראה, ומטביעה עד היום הזה חותם עמוק בעולם היהודי כולו. אורם של [[הבעל שם טוב]] וממשיכי דרכו מאירים את העולם היהודי בכל קצות תבל}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58422 מכתבו לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב מאדכי שמואל אשכנזי] {{אינפו}}}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
שמעון פרס מאז נישואיו עם רעייתו חנה שרה (סוניה) לבית גל - גלמן בשנת [[תש"ה]], התגוררו ב[[שכונה|שכונת]] [[נווה אביבים]] ב[[תל אביב]]. סוניה שמרה מסורת ישראל, והייתה בקשר עם הרבנית סימה רעייתו של הרב [[שמואל מרדכי אשכנזי]] והיית משתדלת להתקשר בכל ערב שבת לקבל ממנה הדרכה.<br />
<br />
לאחר שהתמנה כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, התנגדה סוניה לעבור להתגורר בבית הנשיא בירושלים, ונשארה להתגורר בנווה אביבים עד לפטירתה בט"ו שבט תשע"א.<br />
<br />
לזוג נולדו שלושה ילדים:<br />
*צביה ואלדן (יערי) - בלשנית, ומרצה בכירה במכללת בית ברל ובאוניברסיטת בן-גוריון.<br />
*יונתן (יוני) - וטרינר ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק.<br />
*נחמיה (חמי) - איש עסקים בכיר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57923 שמעון פרס בראיון ייחודי על ה'יחידות' אצל הרבי] {{וידאו}} - אתר שטורעם<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63645 בימים ההם - גלריית תמונות מביקורו של שמעון פרס בלוד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A8_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_78977.html הפרזידנט של מדינת ישראל במסר מיוחד לכינוס השלוחים: 'הרבי חי'] {{וידאו}} באתר col<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A1&diff=318056שמעון פרס2019-01-23T11:30:50Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרס_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] התשיעי מר [[שמעון פרס]], כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], מדליק חנוכיה בלשכתו שב[[ירושלים]] ביחד עם משלחת חב"ד - [[טבת]], ה'[[תשע"ג]]]]<br />
[[קובץ:פרס_02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] שמעון פרס בביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]]]<br />
[[קובץ:פרס_03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא [[מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] מאזין ל[[תקיעת שופר]] במעמד פתיחת שנת הלימודים בבית ספר חב"ד עיר גנים ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ראש עיריית [[ירושלים]] ניר ברקת, נשיא [[מדינת ישראל]] שמעון פרס, והרב [[חיים ניסלביץ']]]]<br />
[[תמונה:נשיא וחסיד.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יעקב גלויברמן]] מעניק את הספר '[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]' למר [[שמעון פרס]] נשיא [[מדינת ישראל]]]]<br />
'''שמעון פרס''' ([[כ' באב]] [[ה'תרפ"ג]], 1923 ווישינבה [[פולין]] - [[כ"ה אלול]] [[ה'תשע"ו]], 2016 [[רמת גן]] [[ישראל]]) היה ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] התשיעי של [[מדינת ישראל]], שכיהן במגוון תפקידים פוליטיים ובטחוניים, היה ממקימי הכור הגרעיני ב[[דימונה]] וממתווי תוכנית אוסלו.<br />
<br />
למרות המחלוקת המהותית בינו לבין הרבי וחסידי חב"ד על רקע דעותיו הפוליטיות והשתייכותו המפלגתית, שמר פרס לאורך כל השנים על קשר אישי קרוב עם שליחי הרבי, השתתף באירועים חב"דיים רבים, ואף נסע פעמיים לניו יורק והתקבל ל[[יחידות|יחידויות]] אצל הרבי, בהן התרשם עמוקות מראייתו הרחבה, מעצותיו, ומהאכפתיות שגילה כלפי העם היהודי היושב ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===ילדותו, העליה לארץ ושנות הבגרות===<br />
שמעון פרס נולד ב[[כ' באב]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] וישנבה שב[[בלארוס]], להוריו יצחק ושרה פרסקי. אביו היה סוחר עצים אמיד, מצאצאיו של רבי [[חיים מוולוזי'ן]], ואמו עסקה בחינוך.<br />
<br />
בגיל 5 קיבל ברכה מ[[חפץ חיים]] לאריכות ימים (ברכה שאכן התקיימה). בהיותו בן אחת עשרה, בשנת [[תרצ"ד]], עלה יחד עם משפחתו לארץ והצטרף לאביו שעלה שלוש שנים קודם לכן והתבסס ב[[תל אביב]]. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי 'בלפור', עבר ללמוד בבית ספר חקלאי-ציוני בכפר הנוער בן שמן, ומשם המשיך להכשרה מעשית בקיבוץ גבע שב[[עמק יזרעאל]], שם עבד כרפתן וכגזבר. בשנת [[תש"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה שרה (סוניה) גלמן, בתו של המורה לנגרות בבית הספר החקלאי בו למד.<br />
<br />
שנתיים לאחר מכן נקרא על ידי [[לוי אשכול]] לנהל את אגף הרכישות של צבא ההגנה, וכאשר הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת [[תש"ח]], המשיך לעסוק בתפקיד זה מטעם משרד הבטחון של ממשלת ישראל.<br />
<br />
===בשירות הבטחון===<br />
בחודש [[ניסן]] [[תש"ט]] התמנה למנהל הכספי של חיל הים, וכחלק מתפקידו נשלח על ידי הממשלה ל[[ארצות הברית]] ותפקד כראש משלחת משרד הבטחון הישראלי. ביקורו בארה"ב נמשך כשלוש שנים, בהם ניהל את עניני הרכש של [[צבא הגנה לישראל]] מול מדינות שונות, ובשעות הפנאי השלים את השכלתו באוניברסיטת "ניו סקול" ב[[ניו יורק]]".<br />
<br />
בשנת [[תשי"ב]] חזר לישראל, וכיהן כממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון, עד להתפטרותו של שר הביטחון וראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] מהחיים הציבוריים בשנת [[תשי"ג]], והאצלת הסמכויות על ניהול משרד הבטחון והעברתו לידיו של שמעון.<br />
<br />
פעילותו העיקרית של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון היה ביסוס קשרי החוץ של [[צרפת]] עם מדינת ישראל, והגברת אספקת הנשק מטעם ממשלת צרפת, דבר שחיזק את כוחו הצבאי של [[צה"ל]], ותרם רבות לביטחונה של ישראל.<br />
<br />
בתפקיד זה כיהן פרס עד לחזרתו של [[דוד בן גוריון]] לחיים הציבוריים בשנת [[תשט"ו]], אז החל לעבוד כיד ימינו, וסייע לו במגעים החשאיים בין ממשלת [[צרפת]] וישראל בקשר לסיוע צבאי כדי לתקוף את [[מצרים]], וההכנות הבטחוניות לקראת [[מלחמת סיני]] (שכונה לימים בשם 'מבצע קדש').<br />
<br />
הידוק היחסים בין [[צרפת]] וישראל ביוזמתו של פרס, הביאו לכך שבשנת [[תשי"ז]] נחתם הסכם שיתופי בין משרד הבטחון הישראלי וממשלת [[צרפת]] על שיתוף פעולה הדדי בהקמת כור גרעיני ב[[דימונה]] על מנת להביא להרתעה ישראלית חזקה, שתמנע ממדינות ערב לנסות להשמיד את מדינת ישראל. <br />
<br />
בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשנת [[תשי"ט]] נכנס פרס לראשונה לחיים הפוליטיים, והתמודד מטעם מפלגת מפא"י, ונבחר כחבר כנסת וכסגן שר הביטחון. גם לאחר התמנותו לתפקיד זה, המשיך לפעול לחיזוק הקשר הצבאי בין [[צה"ל]] ו[[צרפת]] והבטחת הברית הצבאית ההדדית, ולחימוש רחב של הצבא בטילים, טנקים, ומטוסים.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] התפטר בן-גוריון במפתיע בפעם השניה מתפקידיו הפוליטיים, והוא הוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בעקבות כך התפצלה מפלגת מפא"י וחבריה שהתנגדו להנהגתו של לוי אשכול פרשו והקימו מפלגת שמאל נפרדת, תחת השם "רשימת פועלי ישראל" כשמפלגת מפא"י רצה לבחירות תחת השם "המערך" וזכתה ב-45 מנדטים. לאחר הבחירות הרכיב 'המערך' ממשלה עצמאית שהותירה את "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י) באופוזיציה, ולראשונה מזה שנים רבות עמד בתפקיד נטול השפעה ממשית על העשייה הפוליטית והבטחונית בארץ.<br />
<br />
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל פרס להתאחדות כללית של מפלגות השמאל, שרצו בבחירות תחת השם 'מפלגת העבודה'. בשנים אלו קיבל פרס תדמית בינונית, וקיבל תפקידים משניים כגון שר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה ושר התקשורת. <br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ד]] חזר שוב לקדמת החיים הציבוריים, וקיבל את תפקיד שר הבטחון בממשלתו של [[יצחק רבין]]. כהונתו זו שהחלה מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], התמקדה בעיקר בכינון יחסי שלום עם [[ירדן]], ושיקומו של [[צה"ל]] מתוצאות המלחמה.<br />
<br />
על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית בינו לבין יצחק רבין, תמך פרס בשנים אלו בהקמת התנחלויות בשטחים השונים, והיה מהמסייעים העיקריים בייסוד הישוב [[קדומים]] וההתנחלויות [[עפרה]] ו[[אריאל]].<br />
<br />
===בחיים הפוליטיים===<br />
בתחילת שנת [[תשל"ז]] התגלו פרשיות שחיתות רבות הקשורות עם שרי הממשלה המכהנים מטעם מפלגת 'העבודה', ואף פרשיות שחיתות הקשורות עם ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ורעייתו. בעקבות פרשיות אלו התפטר יצחק רבין מתפקידיו, ושמעון פרס מילא את מקומו כראש המפלגה.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו באותה שנה, (כשמפלגת העבודה ברשות פרס רצה תחת השם 'המערך השני'), הפסיד שמעון פרס את ראשות הממשלה ל[[מנחם בגין]] כשלראשונה מאז כינונה של [[מדינת ישראל]] המפלגות הימניות צוברות כח פוליטי גדול יותר מפלגות השמאל, וזוכות בהנהגה הפוליטית.<br />
<br />
בעקבות ההפסד, התמנה פרס כיושב ראש האופוזיציה, ותקף שוב ושוב את מהלכי הממשלה הימנית, כשיחד עם זאת הוא תומך במעשים שתאמו את השקפת עולמו כגון [[הסכמי קמפ דייוויד]]. לקראת הסיבוב הבא של הבחירות הפוליטיות, ניסה פרס להכשיל את הנהגת הליכוד בתקריות פוליטיות כדי לזכות בתמיכת העם, אך מנחם בגין הצליח להחזיר את תמיכת הציבור על רקע השסע העדתי בין עולי מדינות המזרח, שהרגישו מושפלים על ידי נציגי המערך.<br />
<br />
בתקופה הראשונה של [[מלחמת לבנון הראשונה]] תמך במהלכי הממשלה, מתוך ייצוג למראית עין של אחריות לאומית, אך בשלבים המתקדמים של המלחמה החל לתקוף בפומבי את ההחלטות הצבאיות של הממשלה, וגינה את תוצאותיה, כשעל רקע זה הוא מבסס את מעמדו הציבורי לקראת הבחירות הקרובות.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] בה התמודד פרס מול מועמד הליכוד [[יצחק שמיר]] הגיעו המפלגות לתיקו, ובהתערבותו של [[פרזידנט (תואר כבוד)|הפרזידנט]] [[חיים הרצוג]] הוקמו ממשלת אחדות לאומית, בה כיהנו פרס ושמיר ברוטציה, ופרס קיבל את הנהגת הממשלה למשך שנתיים בהם פעל להוצאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] וביסוס הכלכלה הישראלית שהיתה נתונה במשבר, כשבתקופת כהונתו החלה העלאת יהודי אתיופיה ("מבצע משה").<br />
<br />
אחרי סיום השנתיים בהם כיהן כראש הממשלה, קיים פרס את הסכם הרוטציה והעיבר את שרביט ההנהגה לידי [[יצחק שמיר]] והפך לשר החוץ הממשלת האחדות הלאומית.<br />
<br />
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ח]] זכה הליכוד בהנהגתו של [[יצחק שמיר]] ברוב של 65 מנדטים יחד עם המפלגות הדתיות, אך העדיף לחזור ולהקים פעם נוספת ממשלת אחדות לאומית יחד עם מפלגת המערך של שמעון פרס.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] ניסה פרס לבצע מהלך פוליטי להצבעת אי אמון בממשלה, הפלתו של [[יצחק שמיר]] והקמת ממשלה בשיתוף עם מפלגת ש"ס ואגודת ישראל. מהלך זה שכונה לימים בשם '[[התרגיל המסריח]]' נכשל בעקבות פרישה ברגע האחרון של שרי מפלגת ש"ס בעקבות הוראתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל חברי כנסת חרדיים נוספים, בעקבות הגילוי דעת שמסר [[הרבי]] בפני העיתונאי עודד בן עמי, שהוא מתנגד להקמת ממשלה בראשות שמעון פרס.<br />
<br />
בעקבות כשלון המהלך פוטר שמעון פרס מכהונתו כשר בממשלה, והפך שוב ליושב ראש האופוזיציה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] התקיימו הפעם השלוש עשרה הבחירות לכנסת, ומפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין גברה על הליכוד, ופרס התמנה כשר החוץ בממשלה החדשה וכממלא מקום ראש הממשלה. בתקופה זו קידם פרס יחד עם יצחק רבין את הסכמי השלום בין ממשלת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, שהובילו בסופו של דבר לחתימת [[הסכם אוסלו]] עליו חתם שמעון פרס ונציג אש"ף, אבו מאזן. מאוחר יותר נערך טקס רשמי במדשאות הבית הלבן בהשתתפות יצחק רבין ויאסר ערפאת, ובשנת [[תשנ"ד]] קיבלו השלושה (רבין, פרס, וערפאת) את 'פרס נובל לשלום' על הסכמי השלום וההבנות ההדדיות שהושגו בין הצדדים.<br />
<br />
לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]], נבחר פרס כיורשו בראשות הממשלה, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שהפסיד במערכת הבחירות שנערכה לקראת סוף השנה למועמד הליכוד, [[בנימין נתניהו]].<br />
<br />
בעקבות הפסד זה ירדה הפופולריות של שמעון פרס, ובבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה זכה [[אהוד ברק]] שהוביל את המפלגה לנצחון פוליטי מול הליכוד בבחירות לכנסת ישראל שנערו בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] ניסה פרס להתמודד למשרת ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, אך הפסיד ליריבו [[משה קצב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] פרש [[אהוד ברק]] מהחיים הפוליטיים בעקבות ההפסד מול [[אריאל שרון]] במפלגת העבודה, ושמעון פרס החליף אותו והתמנה שוב כיושב ראש מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשס"ה]] אז פרש לטובת הצטרפות למפלגת קדימה בה כיהן כמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל.<br />
<br />
===פרזידנט מדינת ישראל===<br />
בשנת [[תשס"ז]] הודח [[משה קצב]] מתפקידו כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], ובבחירות שהתקיימו לתפקיד גבר פרס על המתמודד מטעם הליכוד מר ראובן ריבלין, והתמנה לתפקיד הממלכתי.<br />
<br />
טקס ההשבעה התקיים בכ"ו תמוז תשס"ז, ושמעון פרס התמנה כפרזידנט התשיעי של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
לאחר התמנותו לתפקיד החל לפעול במספר מישורים לקידום תוכניותיו למזרח תיכון חדש, וכינון יחסי שלום דיפלומטיים וקשרי מסחר בין ישראל לשאר מדינות המזרח התיכון. בשנת [[תשס"ט]] הצליח פרס להביא לשיתוף פעולה הדדי בין הכוחות בזירה הבין לאומית, במסגרתו ממשלת [[רוסיה]] תצטרף לסנקציות נגד [[איראן]] בעקבות ההתחמשות הגרעינית שלה, ובתמורה לכך ממשלת [[ארצות הברית]] תימנע מלהציב טילים ביבשת אירופה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] העניק ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית לשמעון פרס.<br />
<br />
תקופת כהונתו הסתיימה בשנת [[תשע"ד]], והוא הוחלף על ידי הפרזידנט הנבחר מר [[ראובן ריבלין]].<br />
<br />
לאחר בחירתו של ריבלין פרש פרס מהפוליטיקה.<br />
<br />
ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
[[קובץ:שמעון פרס כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמעון פרס במכתב ברכה לקראת יום הולדת הרבי (ר"ח [[ניסן]] תשל"ב): "לכבוד הרבי מלובאביטש שליט"א במלאת לך שבעים - מתפללים בני עמך שתוסיף להקרין מחכמתך ודעותיך, כך שתורת ישראל תעמיק שרש ו[[אהבת ישראל]] תרחיב היקף וחיבת ארץ ישראל תשמש להן סדן. כה לחי"]]<br />
לאורך הקריירה הפוליטית שלו ביקר שמעון פרס פעמיים במעונו של [[הרבי]] ב-[[770]], וזכה להתקבל ל[[יחידות|פגישה אישית]] בחדרו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי היה בחודש [[אדר]] [[תשכ"ו]]. מי שהציע לפרס את הפגישה היה מר יוסף צ'חנובר, שכיהן באותם ימים כיועץ המשפטי של משרד הביטחון. הפגישה תוכננה בחשאי, ורבים לא ידעו על קיומה עד לפרסומה בשנים האחרונות.<br />
<br />
שמעון פרס הגיע ל-[[770]] ונכנס לפגישה אישית עם הרבי שנמשכה למעלה משעה. השיחה עם הרבי שהתנהלה לחילופין ב[[אידיש]] [[אנגלית]] ו[[עברית]], עסקה באיום הבטחוני המצרי, והתקיימה על רקע ההכנות ל[[מלחמת ששת הימים]]. הרבי ניסה לשכנע את פרס שהבעיה הבטחונית אינה מצד העם המצרי, אלא מצד השליט עבדול נאצר שהיה שונא ישראל. הרבי הציע לטפל באופן אישי בשליט מצרים, ובכך להשתיק את התסיסה המיצרית הגוברת.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] כיהן פרס בממשלת גולדה מאיר כשר לקליטת העליה שר התחבורה ושר התקשורת, וכאשר הגיע לניו יורק במסגרת תפקידו הגיע שוב פעם לחצר הרבי, כאשר הפעם מתלווים אליו העסקנים החב"דיים [[שלמה מיידנצ'יק]] ו[[ברק'ה וולף]].<br />
<br />
ב'[[יחידות]]' זו דיבר הרבי עם פרס על סוגיית "[[מיהו יהודי]]", העלייה ההמונית מ[[רוסיה]] שהחלה באותם שנים, ושאלות לאומיות נוספות כגון החינוך היהודי והזהות היהודית של [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
בראיון שהעניק לחברת [[JEM]], התבטא פרס בקשר לפגישות עם הרבי: {{ציטוטון|הרבי היה מיוחד בשילוב בין הרוחני והמעשי. הוא ראה את העתיד באותה מידה של בהירות שבה רואים את ההווה. וכשהוא הביט על ההווה, הוא הבין את האתגרים הביטחוניים המיידיים שלנו ובד בבד התאמץ לפגוש בעתיד באמצעות השקעה בחינוך}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הרבי הכיר בפער שבין ההווה והעתיד, אבל דחק בנו לא לאפשר לעצמנו שום פער בפעולות שלנו}}.<br />
<br />
{{ציטוטון|הוא עסק בהווה שלנו ובעתיד באותה דחיפות, כי לא ניתן להפריד ביניהם. והוא היה סבור כל הפרדה ביניהם מציבה סכנה}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=69864 פרס: היו לי שתי פגישות ממושכות עם הרבי] - אתר col.}}.<br />
<br />
במהלך הפגישה אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] העביר פרס לרבי מכתב ברכה שנכתב על ידי אשתו, ובמענה לכך ענה לה הרבי מכתב תשובה, בה גם התייחס לפגישה עם בעלה, מר שמעון פרס: {{ציטוטון|נעמה לי הפגישה עם בעלה הדגול שי' ובפרט שיחתנו רבת התוכן. והשם יתברך יצליחו לנצל המרץ והכשרונות בם חונן לטובת ארצנו הקדושה ועם ישראל אשר לו ניתנה הארץ לנחלת עולם}}{{הערה|אגרת מראש [[חודש אדר]] א' תש"ל. אגרות קודש הרבי אגרת ט'תתמא.}}.<br />
<br />
על פי דיווחו של [[שלמה מיידנצ'יק]], כאשר סוניה פרס קיבלה את המכתב היא התרגשה מאוד, וגם בעלה שמעון פרס התרגש לקרוא את המכתב עד כדי דמעות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ד' עמוד 274.}}.<br />
<br />
באותו יום בו שיגר הרבי מכתב לרעייתו של שמעון פרס, שיגר הרבי מכתב נוסף לאביו יצחק גציל פרסקי{{הערה|אגרות קודש הרבי, אגרת ט'תתמ.}} בה נמצאת התייחסות נוספת לפגישה שהתקיימה בין פרס לבין הרבי: {{ציטוטון|נעם לי להכיר את בנו שי' אישית, ובמיוחד שמחתי להאפשריות לדון אתו על דבר כמה מהבעיות הרציניות העומדות על סדר היום. ויהי רצון שתהיינה תוצאות מתאימות משיחתנו זו}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] בעת כהונתו של פרס כראש הממשלה שיגר לו הרבי מכתב ברכה לקראת השנה החדשה, ובתוך הדברים הזכיר גם את דבריו של שמעון פרס לרבי במהלך ה'[[יחידות]]' שהתקיימה למעלה מעשר שנים קודם לכן, שמר פרס נולד בעקבות ברכה של אחד מצדיקי [[פולין]] להוריו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76779 מכתב הרבי מתוך הספר 'הקטר של חב"ד'].}}.<br />
<br />
===ביטויי הערכה של פרס על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===<br />
*{{ציטוטון|הרבי ראה את העתיד באותה מידה של בהירות בה רואים את ההווה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63737 טורה של העיתונאית סיון רהב-מאיר] מתוך עיתון ידיעות אחרונות {{אינפו}}}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|מנהיג רוחני, אדם שיודע להיות עצוב וגם שמח. הרבי ידע לראות גם מרחוק וגם מקרוב, גם את המיידי וגם את העתיד לבוא. הוא בטח יודע דברים שאנחנו לא יודעים}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1889 אתר שטורעם].}}.<br />
<br />
*{{ציטוטון|החסידות מלווה את היהדות כבר שנים רבות. היא נוטעת שמחה ואור, פנימיות ועומק, כיסופים, דבקות והשראה, ומטביעה עד היום הזה חותם עמוק בעולם היהודי כולו. אורם של [[הבעל שם טוב]] וממשיכי דרכו מאירים את העולם היהודי בכל קצות תבל}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58422 מכתבו לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב מאדכי שמואל אשכנזי] {{אינפו}}}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
שמעון פרס מאז נישואיו עם רעייתו חנה שרה (סוניה) לבית גל - גלמן בשנת [[תש"ה]], התגוררו ב[[שכונה|שכונת]] [[נווה אביבים]] ב[[תל אביב]]. סוניה שמרה מסורת ישראל, והייתה בקשר עם הרבנית סימה רעייתו של הרב [[שמואל מרדכי אשכנזי]] והיית משתדלת להתקשר בכל ערב שבת לקבל ממנה הדרכה.<br />
<br />
לאחר שהתמנה כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, התנגדה סוניה לעבור להתגורר בבית הנשיא בירושלים, ונשארה להתגורר בנווה אביבים עד לפטירתה בט"ו שבט תשע"א.<br />
<br />
לזוג נולדו שלושה ילדים:<br />
*צביה ואלדן (יערי) - בלשנית, ומרצה בכירה במכללת בית ברל ובאוניברסיטת בן-גוריון.<br />
*יונתן (יוני) - וטרינר ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק.<br />
*נחמיה (חמי) - איש עסקים בכיר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57923 שמעון פרס בראיון ייחודי על ה'יחידות' אצל הרבי] {{וידאו}} - אתר שטורעם<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63645 בימים ההם - גלריית תמונות מביקורו של שמעון פרס בלוד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A8_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_78977.html הפרזידנט של מדינת ישראל במסר מיוחד לכינוס השלוחים: 'הרבי חי'] {{וידאו}} באתר col<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{פרזידנט}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=318055בנימין נתניהו2019-01-23T11:05:45Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–[[1991]], [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) [[2006]]]]<br />
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונת ידידו ה[[טנקיסט]] שמריה הראל]]<br />
<br />
ראש הממשלה מר '''ביבי נתניהו''' שמו המלא '''בנימין נתניהו''' (נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] 21 ב[[אוקטובר]] [[1949]]), נולד להוריו [[פרופסור]] '''בן ציון נתניהו''' ורעייתו '''צילה''', אחיו יוני – [[יונתן נתניהו]] נהרג על [[קידוש השם]] בעיצומו של מבצע החילוץ [[מבצע אנטבה]]. נתניהו הינו ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]]. בעבר שימש כשגריר ישראל באו"ם, כשר בממשלות השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].<br />
<br />
==קריירה פוליטית==<br />
את דרכו הפוליטית החל כדיפלומט בכיר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא סינגל שליווה את תשדירי הבחירות על הפסוק ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br />
<br />
זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב"מסירת השטחים" שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי") ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש מלפגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של יאיר לפיד ונפתלי בנט, בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב שמריהו הראל, ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.<br />
<br />
הפעם הראשונה היתה בשמחת תורה ה'תשד"מ, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו כארבעים דקות...<br />
<br />
במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק [[נר]] אחד קטן, כולם יראו אותו".<br />
<br />
נתניהו הזכיר פגישה זו במספר הזדמנויות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן. <br />
<br />
ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. ביומנים נכתב שזו פעם ראשונה אחרי [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שראו חיוך על פניו של הרבי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי עוררו לקרב את ביאת המשיח.{{הערת שוליים|בוידאו הנ"ל.}}<br />
<br />
ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.<br />
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד למר [[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]<br />
<br />
==משפחה==<br />
בשנת ה'[[תשל"ג]] - [[1972]] התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר [[מרים מיקי וייצמן]] ממנה נולדה בתו הבכורה [[נועה ראט]] הנשואה ל[[הרב דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב"ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה [[פלאר קאטיס]] גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי. מנישואין אלו נולדו לבנימין נתניהו ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br />
רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי (ב' ב[[אייר]] [[תשמ"ח]] ור"ח כסלו תנש"א)] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל הוצאה לאור של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=318054בנימין נתניהו2019-01-23T11:04:04Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–[[1991]], [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) [[2006]]]]<br />
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונת ידידו ה[[טנקיסט]] שמריה הראל]]<br />
<br />
ראש הממשלה מר '''ביבי נתניהו''' שמו המלא '''בנימין נתניהו''' (נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] 21 ב[[אוקטובר]] [[1949]]), נולד להוריו [[פרופסור]] '''בן ציון נתניהו''' ורעייתו '''צילה''', אחיו יוני – [[יהונתן נתניהו]] נהרג על [[קידוש השם]] בעיצומו של מבצע החילוץ [[מבצע אנטבה]]. נתניהו הינו ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]]. בעבר שימש כשגריר ישראל באו"ם, כשר בממשלות השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].<br />
<br />
==קריירה פוליטית==<br />
את דרכו הפוליטית החל כדיפלומט בכיר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא סינגל שליווה את תשדירי הבחירות על הפסוק ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br />
<br />
זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב"מסירת השטחים" שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי") ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש מלפגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של יאיר לפיד ונפתלי בנט, בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב שמריהו הראל, ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.<br />
<br />
הפעם הראשונה היתה בשמחת תורה ה'תשד"מ, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו כארבעים דקות...<br />
<br />
במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק [[נר]] אחד קטן, כולם יראו אותו".<br />
<br />
נתניהו הזכיר פגישה זו במספר הזדמנויות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן. <br />
<br />
ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. ביומנים נכתב שזו פעם ראשונה אחרי [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שראו חיוך על פניו של הרבי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי עוררו לקרב את ביאת המשיח.{{הערת שוליים|בוידאו הנ"ל.}}<br />
<br />
ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.<br />
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד למר [[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]<br />
<br />
==משפחה==<br />
בשנת ה'[[תשל"ג]] - [[1972]] התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר [[מרים מיקי וייצמן]] ממנה נולדה בתו הבכורה [[נועה ראט]] הנשואה ל[[הרב דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב"ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה [[פלאר קאטיס]] גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי. מנישואין אלו נולדו לבנימין נתניהו ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br />
רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי (ב' ב[[אייר]] [[תשמ"ח]] ור"ח כסלו תנש"א)] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל הוצאה לאור של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=318053בנימין נתניהו2019-01-23T11:03:26Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–[[1991]], [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) [[2006]]]]<br />
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונת ידידו ה[[טנקיסט]] שמריה הראל]]<br />
<br />
ראש הממשלה מר '''ביבי נתניהו''' שמו המלא ''בנימין נתניהו''' (נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] 21 ב[[אוקטובר]] [[1949]]), נולד להוריו [[פרופסור]] '''בן ציון נתניהו''' ורעייתו '''צילה''', אחיו יוני – [[יהונתן נתניהו]] נהרג על [[קידוש השם]] בעיצומו של מבצע החילוץ [[מבצע אנטבה]]. נתניהו הינו ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]]. בעבר שימש כשגריר ישראל באו"ם, כשר בממשלות השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].<br />
<br />
==קריירה פוליטית==<br />
את דרכו הפוליטית החל כדיפלומט בכיר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא סינגל שליווה את תשדירי הבחירות על הפסוק ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br />
<br />
זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב"מסירת השטחים" שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי") ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש מלפגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של יאיר לפיד ונפתלי בנט, בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב שמריהו הראל, ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.<br />
<br />
הפעם הראשונה היתה בשמחת תורה ה'תשד"מ, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו כארבעים דקות...<br />
<br />
במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק [[נר]] אחד קטן, כולם יראו אותו".<br />
<br />
נתניהו הזכיר פגישה זו במספר הזדמנויות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן. <br />
<br />
ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. ביומנים נכתב שזו פעם ראשונה אחרי [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שראו חיוך על פניו של הרבי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי עוררו לקרב את ביאת המשיח.{{הערת שוליים|בוידאו הנ"ל.}}<br />
<br />
ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.<br />
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד למר [[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]<br />
<br />
==משפחה==<br />
בשנת ה'[[תשל"ג]] - [[1972]] התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר [[מרים מיקי וייצמן]] ממנה נולדה בתו הבכורה [[נועה ראט]] הנשואה ל[[הרב דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב"ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה [[פלאר קאטיס]] גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי. מנישואין אלו נולדו לבנימין נתניהו ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br />
רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי (ב' ב[[אייר]] [[תשמ"ח]] ור"ח כסלו תנש"א)] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל הוצאה לאור של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=318052בנימין נתניהו2019-01-23T10:56:00Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]] [[א' בכסלו]] [[תשנ"א]]-[[1991]], [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br />
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) [[2006]]]]<br />
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונת ידידו ה[[טנקיסט]] שמריה הראל]]<br />
<br />
ראש הממשלה מר '''בנימין נתניהו''' מכונה '''ביבי נתניהו''' (נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] [[21 באוקטובר]] [[1949]]), נולד להוריו [[פרופסור]] '''בן ציון נתניהו''' ורעייתו '''צילה''', אחיו יהונתן (יוני) נתניהו נהרג על קידוש השם בעיצומו של מבצע החילוץ [[מבצע אנטבה]]. נתניהו הינו ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]]. בעבר שימש כשגריר ישראל באו"ם, כשר בממשלות השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].<br />
<br />
==קריירה פוליטית==<br />
את דרכו הפוליטית החל כדיפלומט בכיר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא סינגל שליווה את תשדירי הבחירות על הפסוק ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br />
<br />
זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב"מסירת השטחים" שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי") ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש מלפגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של יאיר לפיד ונפתלי בנט, בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב שמריהו הראל, ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.<br />
<br />
הפעם הראשונה היתה בשמחת תורה ה'תשד"מ, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו כארבעים דקות...<br />
<br />
במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק [[נר]] אחד קטן, כולם יראו אותו".<br />
<br />
נתניהו הזכיר פגישה זו במספר הזדמנויות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן. <br />
<br />
ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. ביומנים נכתב שזו פעם ראשונה אחרי [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שראו חיוך על פניו של הרבי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br />
<br />
נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי עוררו לקרב את ביאת המשיח.{{הערת שוליים|בוידאו הנ"ל.}}<br />
<br />
ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.<br />
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד למר [[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]<br />
<br />
==משפחה==<br />
בשנת ה'[[תשל"ג]] - [[1972]] התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר [[מרים מיקי וייצמן]] ממנה נולדה בתו הבכורה [[נועה ראט]] הנשואה ל[[הרב דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב"ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה [[פלאר קאטיס]] גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי. מנישואין אלו נולדו לבנימין נתניהו ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br />
רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי (ב' ב[[אייר]] [[תשמ"ח]] ור"ח כסלו תנש"א)] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל הוצאה לאור של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ראשי ממשלת ישראל}}<br />
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%95&diff=318051תרנ"ו2019-01-23T10:48:17Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>==נפטרו==<br />
*[[ח' כסלו]] [[תרנ"ו]] – נפטר ה[[אדמו"ר]] מ[[אוורוטש]] רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
==אירועים==<br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] משתתף באספת ווילנא.<br />
<br />
<br />
{{תרנ"א ת"ש}}<br />
<br />
{{תרנ"א}}</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%95&diff=318050תרנ"ו2019-01-23T10:47:24Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>==נפטרו==<br />
*[[ח' כסלו ה'תרנ"ו]] – נפטר ה[[אדמו"ר מאוורוטש]] רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
==אירועים==<br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]] משתתף באספת ווילנא.<br />
<br />
<br />
{{תרנ"א ת"ש}}<br />
<br />
{{תרנ"א}}</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316987יצחק כדורי2018-11-04T23:52:58Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב דוד כדורי ונכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוק הזה: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום'''... כדברי חז"ל; אין לך כלי שמחזיק ברכה אלא השלום, עושה שלום ובורא את הכל.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו כיום שמו '''הדרך''') יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אל.]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316986יצחק כדורי2018-11-04T23:51:55Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב דוד כדורי ונכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוק הזה: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום'''... כדברי חז"ל; אין לך כלי שמחזיק ברכה אלא השלום, עושה שלום ובורא את הכל.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אל.]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316985יצחק כדורי2018-11-04T23:51:17Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב דוד כדורי ונכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוק הזה: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום'''... כדברי חז"ל; אין לך כלי שמחזיק ברכה אלא השלום, עושה שלום ובורא את הכל.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%90_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=316980כ"א בחשוון2018-11-04T13:59:28Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>{{חודש חשוון}}<br />
'''כ"א בחשוון''' הוא היום העשרים ואחד ב[[חודש חשוון]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ה'[[של"ד]] – רבי [[דוד בן זמרה]] (הרדב"ז) מ[[צפת]], ממגורשי [[ספרד]], מנהיג יהדות [[מצרים]], ובערוב ימיו ראש הקהילה היהודית ב[[צפת]], מחבר הספרים, שו"ת הרדב"ז, מגן דוד, ועוד, נפטר.<br />
*ה'[[ת"ד]] – רבי [[אברהם אזולאי]] מ[[חברון]], רב ומקובל מ[[מרוקו]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] ונטמן ב[[חברון]], מחבר הספרים, "אור הלבנה", "אור החמה", "חסד לאברהם", ועוד (נולד ב-ש"ל) (ויש אומרין שנפטר ב[[כ"ד חשון]]), נפטר.<br />
*[[תש"א]] - רבי יחיאל בוים, אב"ד גוטא, נפטר.<br />
*[[תשמ"ט]] - רבי בצלאל שטרן, מחבר 'שו"ת בצל החכמה', נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===נולדו===<br />
*[[תרפ"ו]] - ר' [[אליהו לייב ריבקין]], יליד ה[[עיירה]] [[שוונציאן]].<br />
*[[תרצ"ב]] - הרב [[יצחק שפרינגר]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
*[[ת"ש]] - הרב [[שמואל קטן]], כנר חסידי תושב כפר חב"ד ומפעילי [[ערבי חב"ד]] בארץ הקודש.<br />
<br />
===נפטרו===<br />
* [[תרס"ג]] - ר' [[מאניס וירולינסקי]], מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
{{להיום יום|כ"א|חשוון}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב כא]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%90_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=316979כ"א בחשוון2018-11-04T13:58:38Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>{{חודש חשוון}}<br />
'''כ"א בחשוון''' הוא היום העשרים ואחד ב[[חודש חשוון]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ה'[[של"ד]] – רבי [[דוד בן זמרה]] (הרדב"ז), ממגורשי [[ספרד]], מנהיג יהדות [[מצרים]], ובערוב ימיו ראש הקהילה היהודית ב[[צפת]], מחבר הספרים, שו"ת הרדב"ז, מגן דוד, ועוד, נפטר.<br />
*ה'[[ת"ד]] – רבי [[אברהם אזולאי]] מ[[חברון]], רב ומקובל מ[[מרוקו]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] ונטמן ב[[חברון]], מחבר הספרים, "אור הלבנה", "אור החמה", "חסד לאברהם", ועוד (נולד ב-ש"ל) (ויש אומרין שנפטר ב[[כ"ד חשון]]), נפטר.<br />
*[[תש"א]] - רבי יחיאל בוים, אב"ד גוטא, נפטר.<br />
*[[תשמ"ט]] - רבי בצלאל שטרן, מחבר 'שו"ת בצל החכמה', נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===נולדו===<br />
*[[תרפ"ו]] - ר' [[אליהו לייב ריבקין]], יליד ה[[עיירה]] [[שוונציאן]].<br />
*[[תרצ"ב]] - הרב [[יצחק שפרינגר]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
*[[ת"ש]] - הרב [[שמואל קטן]], כנר חסידי תושב כפר חב"ד ומפעילי [[ערבי חב"ד]] בארץ הקודש.<br />
<br />
===נפטרו===<br />
* [[תרס"ג]] - ר' [[מאניס וירולינסקי]], מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
{{להיום יום|כ"א|חשוון}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב כא]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316971יצחק כדורי2018-11-03T22:38:01Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב דוד כדורי ונכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוק הזה: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום'''... כדברי חז"ל; אין לך כלי שמחזיק ברכה אלא השלום, עושה שלום ובורא את הכל.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316970יצחק כדורי2018-11-03T22:34:50Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב דוד כדורי ונכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוק הזה: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום'''... כדברי חז"ל; אין לך כלי שמחזיק ברכה אלא השלום, עושה שלום ובורא את הכל.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316969יצחק כדורי2018-11-03T22:31:44Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב דוד כדורי ונכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוק הזה: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום'''... כדברי חז"ל; אין לך כלי שמחזיק ברכה אלא השלום, עושה שלום ובורא את הכל.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316968יצחק כדורי2018-11-03T22:24:55Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב דוד כדורי ונכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוק הזה: '''ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום'''... כדברי חז"ל; אין לך כלי שמחזיק ברכה אלא השלום, עושה שלום ובורא את הכל.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316965יצחק כדורי2018-11-03T22:21:07Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם בנו הרב דוד כדורי ונכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316961יצחק כדורי2018-11-03T18:38:25Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס) יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=316960ראובן ריבלין2018-11-03T18:29:45Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ראובן ריבלין עם שלוחי חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ראובן ריבלין עם [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] מליובאוויטש, הרב [[דוד נחשון]] והרב [[ראובן אסמן]] - רבה הראשי של [[אוקראינה]]]]<br />
'''ראובן (רובי) ריבלין''' (יליד [[כ"ה אלול]] שנת [[תרצ"ט]], [[1939]]) הוא ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] העשירי של [[מדינת ישראל]], החל משנת [[תשע"ד]]. קודם לבחירתו היה חבר הכנסת מטעם תנועת הליכוד, ובעבר שימש כיושב ראש הכנסת ושר התקשורת. עורך דין בהכשרתו.<br />
נמצא בקשר אישי קרוב עם שלוחי ועסקני חב"ד. במהלך תפקידיו הציבוריים ביקר פעמים רבות בבתי-חב"ד בעולם ונחשף לפעילות העצומה.<br />
[[קובץ:ריבלין הדפסת התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[הדפסת התניא]] בכנסת, [[תשנ"א]]]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ראובן ריבלין נולד ב[[כ"ה באלול]] [[תרצ"ט]] ב[[ירושלים]] להוריו יוסף יואל ורחל ("ריי") ריבלין, שניהם בני משפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי [[הגר"א]], אביו היה פרופסור למזרחנות, ועמד בקשר מכתבים עם הרבי.<br />
<br />
ריבלין הוא צאצא של [[אדמו"ר הזקן]], וכן של [[הגאון מוילנא]]. למד בצעירותו בגימנסיה העברית, שירת כקצין מודיעין והשתתף בכיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת ששת הימים]] אחרי שהשתחרר משירותו ב[[צה"ל]] בדרגת רב סרן, הלך ללמוד משפטים.<br />
<br />
בעבר כיהן בתפקידים: חבר מועצת העיר ירושלים, חבר מועצת המנהלים של אל-על, יו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות, יו"ר סניף תנועת החירות בירושלים, יו"ר ארגון הליכוד.<br />
<br />
לפני שנבחר לכנסת כיהן כסגן ראש עיריית [[ירושלים]] לצדו של ראש העיר [[טדי קולק]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת בכנסת ה-16, וב[[תשס"ט]] נבחר לכהן בשנית כיו"ר הכנסת בכנסת ה-18 בה שימש גם יושב ראש ועדת הפירושים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] התמודד על תפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]] והפסיד בבחירות למועמד [[שמעון פרס]] ובבחירות שנערכו בשנת [[תשע"ד]] התמודד שוב מול ארבעה מועמדים ולאחר ניצחונו נבחר לכהן כפרזידנט העשירי של המדינה.<br />
<br />
==משפחה==<br />
[[ראובן ריבלין]] אב לארבעה ילדים. מאשתו הראשונה נולד לו בן בשם '''יואל''' על שם אביו, בזיווג שני הוא נשוי ל'''נחמה''' לבית '''שולמן''' וממנה נולדו לו שלשה ילדים '''רן''', '''ענת''', '''ריבי''', הם מתגוררים ביפה נוף - נוף הרים ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
ריבלין הינו צאצא למשפחת ריבלין החב"דית, שראשה הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] מחסידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]] עלה לארץ והתיישב ב[[ירושלים]]. בהזדמנות סיפר על כך: {{ציטוטון|אני אישית צאצא למשפחת ריבלין החב"דית שהגיעה לחברון וקשורה לרבנית מנוחה-רחל, שכונתה 'אם היישוב היהודי' בעיר האבות. דם חב"די זורם בעורקיי}}{{הערה|יוסי שוורץ, {{קישור חבד אינפו|63771|בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי}}, ח' [[אלול]] התשע"א (07.09.2011)}}.<br />
<br />
הוא נפגש עם הרבי כשהיה חבר כנסת לדבריו הרבי התעניין אצלו על הנעשה בארץ ישראל. הרבי אמר לו ש"צריך לחנך לזהות יהודית עמוקה ומסבירת פנים".<br />
<br />
הוא משתתף בהרבה מסיבות וטקסים שעורכים חב"ד ובכל פעם מדגיש שהוא נרגש מהפעילות הברוכה של חב"ד ושיש לו הערכה מאוד גדולה לרבי, לחב"ד ולשלוחי חב"ד בעולם.<br />
<br />
באזכרה של דב שילנסקי שהתקיימה בכנסת לצדם של ראש הממשלה שרים וחברי כנסת נשא נאום מרגש הוא סיפר סיפור על שילנסקי, בשמו של שליח באודסה הרב אברהם וולף.<br />
<br />
ריבלין שמר על קשרי ידידות עם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
<br />
===ביטויי הערכה על פועלם של שלוחי הרבי ותנועת חב"ד===<br />
*{{ציטוטון|חסידי ושלוחי חב"ד היקרים, אני פוגש אתכם במסעותיי בחוץ לארץ, אבל יודע שיש גם מאות בתי חב"ד הפזורים ברחבי ארץ הקודש, ברצוני לחזק את ידיכם על העשייה הברוכה למען כל יהודי באשר הוא, ללא הבדל גזע, מין או השקפה. כל אדם אשר בשם ישראל יכונה רואה בכם כתובת נאמנה לכל דבר שבקדושה וכתובת לסיוע גשמי כשצריך. המשיכו להיות שגרירים נאמנים לציבור החרדי ולהוות גשר לכל חלקי העם}}.<br />
<br />
לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ה]] העניק ראיון - חג למגזין [[עולמות (מגזין)|עולמות]], בו הוא מספר על קשריו עם חב"ד.<br />
<br />
==עמדותיו==<br />
בפגישה עם רבני [[פיקוח נפש]] הצהיר מר ריבלין ברורות כי לעולם לא ייתן יד ולא יסכים ל[[שלימות הארץ|פגיעה בארץ ישראל]] ובפרט בירושלים עיר הקודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=83278: הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"=] - אתר col}}.<br />
<br />
בביקור במוזיאון גוש קטיף, התבטא על תוכנית הגירוש: "זו הייתה החלטה נוראה ואיומה, ועלינו ללמוד את הלקח" והבטיח שימשיך להילחם למען שלימות ארץ ישראל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי שוורץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63771 בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי] באתר {{אינפו}}, ח' [[אלול]] [[תשע"א]] (07.09.2011) <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82250 בהדפסת ה[[תניא]] במשכן הכנסת] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79374 בביקור במוסדות חב"ד ב[[פריז]]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73054 נשיא המדינה בראיון בלעדי: "אתם גשר לכל העם"] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרבנים_ל%3Cspan%20style= יו"ר הכנסת סיפר על שליח הרבי מליובאוויטש] {{וידאו}} {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_כתב_הרבי_לאביו_של_רובי_%3Cspan%20style= מה כתב הרבי לאביו של רובי ריבלין?] {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=83278: הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"] {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_יור_הכנסת_אני_מסמל_את_סוף_המחלוקת_בין_החסידים_למתנגדים_58465.html יו"ר הכנסת גילה: "אני נצר ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[הגר"א|לגאון מווילנא]]"] {{וידאו}} {{COL}} <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]<br />
{{פרזידנט}}</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=316958ראובן ריבלין2018-11-03T17:40:15Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ראובן ריבלין עם שלוחי חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ראובן ריבלין עם [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] מליובאוויטש, הרב [[דוד נחשון]] והרב [[ראובן אסמן]] - רבה הראשי של [[אוקראינה]]]]<br />
'''ראובן (רובי) ריבלין''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939) הוא ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] העשירי של [[מדינת ישראל]], החל משנת [[תשע"ד]]. קודם לבחירתו היה חבר הכנסת מטעם תנועת הליכוד, ובעבר שימש כיושב ראש הכנסת ושר התקשורת. עורך דין בהכשרתו.<br />
נמצא בקשר אישי קרוב עם שלוחי ועסקני חב"ד. במהלך תפקידיו הציבוריים ביקר פעמים רבות בבתי-חב"ד בעולם ונחשף לפעילות העצומה.<br />
[[קובץ:ריבלין הדפסת התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[הדפסת התניא]] בכנסת, [[תשנ"א]]]]<br />
==תולדות חיים==<br />
ראובן ריבלין נולד ב[[כ"ה באלול]] [[תרצ"ט]] ב[[ירושלים]] להוריו יוסף יואל ורחל ("ריי") ריבלין, שניהם בני משפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי [[הגר"א]], אביו היה פרופסור למזרחנות, ועמד בקשר מכתבים עם הרבי.<br />
<br />
ריבלין הוא צאצא של [[אדמו"ר הזקן]], וכן של [[הגאון מוילנא]]. למד בצעירותו בגימנסיה העברית, שירת כקצין מודיעין והשתתף בכיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת ששת הימים]] אחרי שהשתחרר משירותו ב[[צה"ל]] בדרגת רב סרן, הלך ללמוד משפטים.<br />
<br />
בעבר כיהן בתפקידים: חבר מועצת העיר ירושלים, חבר מועצת המנהלים של אל-על, יו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות, יו"ר סניף תנועת החירות בירושלים, יו"ר ארגון הליכוד.<br />
<br />
לפני שנבחר לכנסת כיהן כסגן ראש עיריית [[ירושלים]] לצדו של ראש העיר [[טדי קולק]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת בכנסת ה-16, וב[[תשס"ט]] נבחר לכהן בשנית כיו"ר הכנסת בכנסת ה-18 בה שימש גם יושב ראש ועדת הפירושים.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] התמודד על תפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]] והפסיד בבחירות למועמד [[שמעון פרס]] ובבחירות שנערכו בשנת [[תשע"ד]] התמודד שוב מול ארבעה מועמדים ולאחר ניצחונו נבחר לכהן כפרזידנט העשירי של המדינה.<br />
<br />
==משפחה==<br />
[[ראובן ריבלין]] אב לארבעה ילדים. מאשתו הראשונה נולד לו בן בשם '''יואל''' על שם אביו, בזיווג שני הוא נשוי ל'''נחמה''' לבית '''שולמן''' וממנה נולדו לו שלשה ילדים '''רן''', '''ענת''', '''ריבי''', הם מתגוררים ביפה נוף - נוף הרים ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
ריבלין הינו צאצא למשפחת ריבלין החב"דית, שראשה הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] מחסידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]] עלה לארץ והתיישב ב[[ירושלים]]. בהזדמנות סיפר על כך: {{ציטוטון|אני אישית צאצא למשפחת ריבלין החב"דית שהגיעה לחברון וקשורה לרבנית מנוחה-רחל, שכונתה 'אם היישוב היהודי' בעיר האבות. דם חב"די זורם בעורקיי}}{{הערה|יוסי שוורץ, {{קישור חבד אינפו|63771|בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי}}, ח' [[אלול]] התשע"א (07.09.2011)}}.<br />
<br />
הוא נפגש עם הרבי כשהיה חבר כנסת לדבריו הרבי התעניין אצלו על הנעשה בארץ ישראל. הרבי אמר לו ש"צריך לחנך לזהות יהודית עמוקה ומסבירת פנים".<br />
<br />
הוא משתתף בהרבה מסיבות וטקסים שעורכים חב"ד ובכל פעם מדגיש שהוא נרגש מהפעילות הברוכה של חב"ד ושיש לו הערכה מאוד גדולה לרבי, לחב"ד ולשלוחי חב"ד בעולם.<br />
<br />
באזכרה של דב שילנסקי שהתקיימה בכנסת לצדם של ראש הממשלה שרים וחברי כנסת נשא נאום מרגש הוא סיפר סיפור על שילנסקי, בשמו של שליח באודסה הרב אברהם וולף.<br />
<br />
ריבלין שמר על קשרי ידידות עם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
<br />
===ביטויי הערכה על פועלם של שלוחי הרבי ותנועת חב"ד===<br />
*{{ציטוטון|חסידי ושלוחי חב"ד היקרים, אני פוגש אתכם במסעותיי בחוץ לארץ, אבל יודע שיש גם מאות בתי חב"ד הפזורים ברחבי ארץ הקודש, ברצוני לחזק את ידיכם על העשייה הברוכה למען כל יהודי באשר הוא, ללא הבדל גזע, מין או השקפה. כל אדם אשר בשם ישראל יכונה רואה בכם כתובת נאמנה לכל דבר שבקדושה וכתובת לסיוע גשמי כשצריך. המשיכו להיות שגרירים נאמנים לציבור החרדי ולהוות גשר לכל חלקי העם}}.<br />
<br />
לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ה]] העניק ראיון - חג למגזין [[עולמות (מגזין)|עולמות]], בו הוא מספר על קשריו עם חב"ד.<br />
<br />
==עמדותיו==<br />
בפגישה עם רבני [[פיקוח נפש]] הצהיר מר ריבלין ברורות כי לעולם לא ייתן יד ולא יסכים ל[[שלימות הארץ|פגיעה בארץ ישראל]] ובפרט בירושלים עיר הקודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=83278: הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"=] - אתר col}}.<br />
<br />
בביקור במוזיאון גוש קטיף, התבטא על תוכנית הגירוש: "זו הייתה החלטה נוראה ואיומה, ועלינו ללמוד את הלקח" והבטיח שימשיך להילחם למען שלימות ארץ ישראל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*יוסי שוורץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63771 בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי] באתר {{אינפו}}, ח' [[אלול]] [[תשע"א]] (07.09.2011) <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82250 בהדפסת ה[[תניא]] במשכן הכנסת] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79374 בביקור במוסדות חב"ד ב[[פריז]]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73054 נשיא המדינה בראיון בלעדי: "אתם גשר לכל העם"] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרבנים_ל%3Cspan%20style= יו"ר הכנסת סיפר על שליח הרבי מליובאוויטש] {{וידאו}} {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_כתב_הרבי_לאביו_של_רובי_%3Cspan%20style= מה כתב הרבי לאביו של רובי ריבלין?] {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=83278: הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"] {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_יור_הכנסת_אני_מסמל_את_סוף_המחלוקת_בין_החסידים_למתנגדים_58465.html יו"ר הכנסת גילה: "אני נצר ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[הגר"א|לגאון מווילנא]]"] {{וידאו}} {{COL}} <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]<br />
{{פרזידנט}}</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316957יצחק כדורי2018-11-03T17:26:57Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש) מ[[ירושלים]].<br />
<br />
עד להקמת ש"ס ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]], לאחר הקמת ש"ס צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316956יצחק כדורי2018-11-03T17:19:50Z<p>וייסמן: /* משפחה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק מעין יצחק ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עצומה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316955יצחק כדורי2018-11-03T17:18:09Z<p>וייסמן: /* ספרי ביוגרפיה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2006, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316954יצחק כדורי2018-11-03T17:17:30Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316953יצחק כדורי2018-11-03T17:15:17Z<p>וייסמן: /* ספרי ביוגרפיה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]],<br />
ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316951יצחק כדורי2018-11-03T17:11:30Z<p>וייסמן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, ואפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], בנו [[הרב יעקב עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316950יצחק כדורי2018-11-03T17:07:36Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316949יצחק כדורי2018-11-03T17:02:47Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד בצרי]], הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316948יצחק כדורי2018-11-03T17:00:20Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316947יצחק כדורי2018-11-03T16:57:35Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316946יצחק כדורי2018-11-03T16:57:15Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק כדורי]] עם נכדו יוסי כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]][[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' (נולד [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - נפטר [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316937יצחק כדורי2018-11-02T11:11:16Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316936יצחק כדורי2018-11-02T11:05:45Z<p>וייסמן: /* ספרי ביוגרפיה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316935יצחק כדורי2018-11-02T11:05:09Z<p>וייסמן: /* משפחה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316934יצחק כדורי2018-11-02T11:04:01Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016, ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}} המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה בת 44 עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316933יצחק כדורי2018-11-02T10:59:33Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016. ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}}, המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]]. ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות), מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''', נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], <br />
ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה בת 44 עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316932יצחק כדורי2018-11-02T10:20:55Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016. ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם [[אליעזר]] סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}}, המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]]. ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות), מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''', נדפס ב[[ירושלים]], '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''', נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה בת 44 עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316931יצחק כדורי2018-11-02T10:20:12Z<p>וייסמן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[יהודה עדס]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[ראובן אלבז]], ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016. ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם{{הערה|אליעזר}} סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}}, המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]]. ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות), מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''', נדפס ב[[ירושלים]], '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''', נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה בת 44 עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316919יצחק כדורי2018-11-02T00:03:35Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב יהודה עדס, הרב יעקב הלל, הרב ראובן אלבז, ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016. ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם{{הערה|אליעזר}} סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}}, המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]]. ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות), מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''', נדפס ב[[ירושלים]], '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''', נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה בת 44 עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316918יצחק כדורי2018-11-01T23:52:34Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב יהודה עדס, הרב יעקב הלל, הרב ראובן אלבז, ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016. ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט ר' '''אברהם אל. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}}, המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]]. ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות), מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''', נדפס ב[[ירושלים]], '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת הרב '''תומר בסיס''', נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} אשה חשובה בעלת תשובה בת 44 עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316917יצחק כדורי2018-11-01T23:49:02Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב יהודה עדס, הרב יעקב הלל, הרב ראובן אלבז, ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016. ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט ר' '''אברהם אל. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}}, המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]]. ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות), מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''', נדפס ב[[ירושלים]], '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת הרב '''תומר בסיס''', נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי קובנא עירו של רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל מעין יצחק}} בעלת תשובה בת 44 עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=316916יצחק כדורי2018-11-01T23:45:18Z<p>וייסמן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כדורי ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע שהעניק הרב כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]<br />
הרב '''יצחק כדורי''' ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]], (שנת הלידה משוערת) - [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]]), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]], שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br />
<br />
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".<br />
<br />
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכם של רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]], ושל ה[[קבלה|מקובל]] רבי שלום שרעבי (הרש"ש).<br />
<br />
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע ב[[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים, בראש המספידים היו: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב יהודה עדס, הרב יעקב הלל, הרב ראובן אלבז, ועוד.<br />
<br />
==ספרי ביוגרפיה==<br />
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון של מפלגת ש"ס), יצא לאור בשבט ה'תשס"ו 2016. ספר '''הרב כדורי''', מאת '''רחל לאה סופר''', ספר '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''', נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס"ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט ר' '''אברהם אל. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| יצא לאור בשפות [[עברית]] ו[[צרפתית]] ובקרוב באנגלית}}, המוציא לאור הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]]. ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב '''מאיר דוד מלכא''' נדפס ב[[ירושלים]]. ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]], '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות), מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''', נדפס ב[[ירושלים]], '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת הרב '''תומר בסיס''', נדפס ב[[ירושלים]], ועוד.<br />
<br />
==משפחה==<br />
זקן המקובלים הרב יצחק כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת לרבנית שרה שדירה לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו, ובנו הרב דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים נפטר בחודש אב שנת [[ה'תשע"ה]].<br />
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br />
בשנת תשנ"ב לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית לרבנית דורית לבית בן יהודה בעלת תשובה בת 44 עד לפטירתו.<br />
<br />
== ביקורו אצל הרבי ==<br />
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br />
<br />
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br />
<br />
== מוחה על כבוד החסידות ==<br />
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".<br />
<br />
== מזרז את הגאולה ==<br />
<br />
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישראל אבוחצירא]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>וייסמן