https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3+%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T20:15:13Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92&diff=149622משתמש:וולף אנטפלעקונג2013-08-12T18:45:57Z<p>וולף אנטפלעקונג: יצירת דף עם התוכן "אני דיי חדש בכתיבה ובטוח שיש הרבה ביקורת על כתיבתי אם יש, אתם מוזמנים לכתוב: 'אאמו"ר אמר: א..."</p>
<hr />
<div>אני דיי חדש בכתיבה ובטוח שיש הרבה ביקורת על כתיבתי אם יש, אתם מוזמנים לכתוב:<br />
'אאמו"ר אמר: אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי' (היום יום)<br />
<br />
'קער א וועלט - היינט'!!!</div>וולף אנטפלעקונגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A6%D7%A2%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=149616שצעדרין2013-08-12T18:29:23Z<p>וולף אנטפלעקונג: /* הקמת המושבה */</p>
<hr />
<div>העיירה '''שצעדרין''' (באידיש: '''שטשעדרין''', באנגלית: '''Shchedrin''', ברוסית: '''Щедрин'''), הינה מושבה יהודית-חסידית שהוקמה על ידי אדמו"ר הצמח צדק בפלך מינסק ברוסיה הלבנה, ותושביה עסקו בחקלאות.<br />
<br />
<br />
==מיקום ואוכלוסיה==<br />
העיירה ממוקמת בפלך מינסק שברוסיה הלבנה בסמיכות לבוברויסק. שטח המושבה מתפרש על קצת יותר מעשר דונם, וממוקם בסמיכות לנהר בריוזע, דבר שאיפשר התיישבות חקלאית פורה.<br />
<br />
אוכלוסיית העיירה בראשיתה מנתה כשלוש מאות משפחות, ובמהלך מאה שנות קיומה הלכה והתרחבה עד שהגיעה לשיא ההתיישבות בה בשנת [[תרנ"ז]], עם אוכלוסיה של 4234 תושבים{{הערה|'בוברויסק', ספר זכרון לקהילת בוברוסיק ובנותיה, עמוד 821.}}.<br />
<br />
==תולדות העיירה== <br />
===הרקע===<br />
[[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|נשיאי חסידות חב"ד]] לאורך הדורות, התעסקו בהטבת המצב הגשמי של היהודים, ועודדו רבים מהם לעזוב את הערים הגדולות, ולהתגורר במושבים ולהתפרנס מעיסוק בעבודת האדמה.<br />
<br />
בשנים שקדמו לשנת [[תקצ"ח]], יצא הצאר הרוסי בקריאה ליהודים להתעסק בעבודת האדמה, והדבר היווה תמריץ נוסף ליהודים לעבור אל הכפרים והמושבות, ואדמו"ר הצמח צדק מימש את הפוטנציאל, והחל לעסוק בהקמת מושבה יהודית לחסידי חב"ד, שיעסקו בעבודת כפיים.<br />
<br />
===הקמת המושבה===<br />
שטח העיירה שצעדרין נקנה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ט]] מהנסיך שצעדרינוב, ונקראה על שמו{{הערה|ישנם הטוענים כי השליח לביצוע הקניה בפועל היה ר' חיים גולדוץ. ראו גליון 'העבר' תשי"ג, עמוד 94.}}. <br />
<br />
לאחר קניית שטח האדמה, עודד אדמו"ר הצמח צדק את חסידיו לעבור להתגורר במושבה היהודית, כשהוא תומך כספית במשפחות, מעניק להם כלים שיסייעו להם בעיבוד השדות החקלאאים של המושבה, והקים ועד מיוחד לניהול עניני התושבים, ובשנת [[תר"ב]] החלה בפועל ההתיישבות היהודית במקום.<br />
<br />
המיוחד במושבה זו היה שכל תושביה היו יהודים חסידי חב"ד, ועל פי הוראתו של אדמו"ר הצמח צדק היו זמנים מיוחדים בשנה בהם כל התושבים לקחו הפסקה בת כמה ימים מהעבודה, וישבו לעסוק בלימוד.<br />
<br />
ההתיישבות היהודית הצליחה במאוד, התושבים הצליחו בעבודתם ונהנו משפע כלכלי, והממשל הרוסי הוקיר את פעולתו של הצמח צדק בענין זה, ובשנת תר"ב העניק לו תעודת 'אזרח נכבד לדורותיו'.<br />
<br />
רוב שטח העיירה לא נשאר בבעלותו של אדמו"ר הצמח צדק, אלא הועבר על שמם של תושבי העיירה ללא תשלום. בהשתדלותו של הצמח צדק, קיבלו התושבים הטבות ממשלתיות נוספות, שכללו הלוואה ארוכת טווח, אותה פרעו על ידי תשלום של אחוזי תבואה מהיבול שגידלו.<br />
<br />
את השטח המיוער של המושבה, מכר הצמח צדק לאחד מהגבירים החסידיים מהעיירה בוברויסק, ואת הכסף שקיבל מהמכירה, שלח לביסוסו של [[כולל חב"ד]]{{הערה|במכירה התנה הצמח צדק שהגביר ייתן אפשרות לתושבי העיירה לכרות עצים בחינם לצורך בניית בתים.}}.<br />
<br />
===חיי הקהילה בעיירה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים שצעדרין]]}}<br />
בשנותיה הראשונות של המושבה, היה מגיע אדמו"ר הצמח צדק מידי שנה לבקר במקום, להתוועד ולועדד את החסידים שעברו להתגורר במושבה, אך בשנים מאוחרות יותר פסק נוהג זה, ובמקומו היה מגיע אחד מבניו לדרוש בשלום התושבים, ולהתעניין במצבם הרוחני והגשמי.<br />
<br />
העיירה הייתה ממוקמת בסמיכות לעיר פאריץ', שם התגורר ה[[משפיע]] ר' [[הלל מפאריטש]], שהיה מגיע לבקר את תושבי העיירה מפעם לפעם ולעורר אותם ב[[עבודת ה']].<br />
<br />
לקראת חג הסוכות, היו תושבי העיירה מספקים לולבים והדסים לכל חסידי ליובאוויטש ברוסיה הלבנה, ואף לרבותינו נשיאינו עצמם.<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק בשנת [[תרכ"ו]] התקשרו רוב תושבי העיירה ל[[אדמו"ר המהר"ש]], על אף סמיכותה הרבה של העיירה לבוברויסק, מקום מושבו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]].<br />
<br />
בשנת תר"ע נפתח בעיירה סניף של ישיבת תומכי תמימים, כשלצורך כך מתיישבים במקום דמויות חסידיות ידועות כגון ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]] והרב [[אלתר שימחוביץ]], והדבר הפיח רוח חיים חדשה בקהילה.<br />
<br />
המצב הרוחני והגשמי של יהודי העיירה היה טוב כל כך, עד שהיו כאלו שהתבטאו על העיירה כ"ארץ ישראל של רוסיה", וילידי העיירה העידו שכאשר אמרו שמצב היהדות ברוסיה דחוק והיהודים נרדפים - הם לא הצליחו להבין על אלו צרות מדברים.<br />
<br />
===סופה של העיירה===<br />
ההתיישבות היהודית במקום נמשכה מאה שנה, וב[[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תש"ב]], ברחו רוב תושבי העיירה ונטשו אותה מאימת הנאצים, אך נשארו שם כשש מאות נפשות של אנשים חלושים שלא יכלו לעמוד בטלטולי הדרך ונותרו בעיירה.<br />
<br />
כאשר הגיעו החיילים הנאצים למקום, הובילו את כל תושבי העיירה אל מחוץ לעיר בסמיכות ל[[בית עלמין|בית העלמין]] המקומי, ירו בהם, וקברו אותם בקבר אחים.<br />
<br />
כיום אוכלוסיית העיירה כוללת כ-800 תושבים רוסים, ואין זכר לחיים היהודיים שפרחו במקום בשנותיה המאושרות של העיירה.<br />
<br />
==אישים הקשורים לעיירה==<br />
===רבני העיירה===<br />
*רבה הראשון - '''[[יהודה לייב אסתרין|הרב יהודה לייב אסתרין]]''', כיהן עד לפטירתו בשנת [[תרע"ב]].<br />
*רבה השני - '''[[רפאל כהן (רב העיר שצעדרין)|רפאל כהן]]''', כיהן בין השנים [[תרע"ב]]-[[תרפ"ב]].<br />
*רבה השלישי - '''[[ירחמיאל בנימינסון|הרב ירחמיאל בנימינסון]]''', כיהן בין השנים [[תרפ"ב]]-[[תרפ"ה]].<br />
*רבה הרביעי - '''[[חיים אליעזר קרסיק|הרב חיים אליער קרסיק]]''', כיהן בין השנים [[תרפ"ה]]-[[תרצ"ב]].<br />
*רבה החמישי - '''[[מנחם קרסיק|הרב מנחם (נאחע) קרסיק]]''', כיהן בין השנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ו]].<br />
<br />
===[[משפיע|משפיעי]] העיירה===<br />
*ירוחם פישל מיאנוביץ'.<br />
*ישראל משה משצעדרין.<br />
<br />
===ילידי העיירה===<br />
*הרב [[יעקב ישראל זובער]], מרבני אנ"ש שכיהן ב[[שליח|שליחות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] בערי גרוזיא, בשטוקהולם, ובבוסטון.<br />
*הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=4 אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]''', עמוד 4 ואילך.<br />
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[ספר התולדות]] חלק ו', '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15807&st=&pgnum=112 יסוד העיירה שצעדרין]'''.<br />
*יהודה סלוצקי, '''באברויסק - ספר זכרון לקהילת באברויסק ובנותיה''', עמודים 804-828. תל אביב, תשכ"ז.<br />
*[[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=44 לקט קטעי עיתונות מתורגמים העוסקים בעיירה שצעדרין], י"א אדר תשס"ח - אתר שטורעם.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>וולף אנטפלעקונגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=149554האדיטש2013-08-11T12:11:53Z<p>וולף אנטפלעקונג: /* רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' - עיירה לא גדולה, אחת מני אלפים הנמצאת בברית המועצות, אך שמעה יצא למרחוק בקרב עדת חסידי חב"ד בזכות האוהל של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] הנמצא בה. אדמו"ר הזקן הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. <br />
<br />
מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא. <br />
<br />
==ה'[[צמח צדק]]' מתיישב בהאדיטש==<br />
[[קובץ:בית כנסת על ציון אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת של יד ציון [[אדמו"ר הזקן]] בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]] <br />
[[קובץ:נהר הפסול בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהל הפסול בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]]<br />
אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, התיישב אדמו"ר ה'צמח צדק' ישיבת ארעי בהאדיטש, עד שחותנו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת תקע"ג, או אז עבר גם הוא ומשפחתו לליובאוויטש שהפכה לבירת [[חב"ד]]. <br />
<br />
בהאדיטש, התפרנס ה'צמח צדק' מעסק שהקים עם שותף בשם ר' משה הכפרי. ר' משה היה נוסע לכפרים וקונה סחורה לתפירת שקים בעוד שה'צמח צדק' היה מנהל את החשבונות ומסדר את הסחורה. <br />
<br />
באותה תקופה, [[הרבנית פריידא]] בת אדמו"ר הזקן שהייתה אישה חולנית, נחלשה עוד יותר. בעקבות זאת הועברה לנאות דשא. באחד הימים, כשהבינה שיומה קרב ובא, ביקשה מהחסידים כי יקברוה בהאדיטש לימין אביה הגדול. החסידים לא ידעו כיצד לנהוג ומה להחליט, שכן לא היה מקובל לקבור אישה בתוך האוהל של הרבי. <br />
<br />
כעבור מספר ימים - ביום ט"ז בסיון תקע"ג - כחמישה חודשים לאחר הסתלקות אביה, שוב קראה לחסידים, וביקשה שיעמדו סביב למיטתה. או אז החלה לומר "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא..." כאשר הגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" - זקפה לפתע את ידיה, הושיטה עשר אצבעותיה כלפי מעלה, וצעקה בקול: "אבא, חכה! הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה. <br />
<br />
החסידים שראו הסתלקות כה נעלית, הבינו כי צריך להיענות לבקשתה, אך בכל זאת עדיין נותר פקפוק בליבם. בדרכם אל [[בית עלמין|בית העלמין]], כאשר הגיעו לפרשת דרכים בין קרמנצ'וג והאדיטש - החליטו שלא לכוון את הסוסים, ולאן שהסוסים יוליכו את גופה הקדוש, שם יקברוה. הסוסים המשיכו לעבר האדיטש, והיא אכן נטמנה, כפי בקשתה, בסמוך לציונו של אביה, רבנו הזקן. <br />
<br />
האדיטש מעולם לא נזנחה. רבותינו נשיאינו ביקרו בה לעיתים. <br />
<br />
אדמו"ר האמצעי הסתלק ב[[ט' כסלו תקפ"ח]] לאחר ששהה בהאדיטש אצל אביו אדמו"ר הזקן. <br />
<br />
בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.<br />
<br />
==קהילה בימי ה'צמח צדק'==<br />
באגרותיו של אדמו"ר הצמח צדק מצויה אגרת חסרת תאריך, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה, וחימום המקווה. <br />
<br />
מכך אנו למדים שכבר בימי ה'צמח צדק' הייתה במקום קהילה חסידית. <br />
<br />
מסתבר שגם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך ל[[אוהל]]. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין. <br />
<br />
==קהילה קטנה לפני השואה== <br />
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], היתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]]. <br />
<br />
במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק". <br />
<br />
על הקהילה החב"דית עצמה איננו יודעים רבות, אולם המשפחה המרכזית שהייתה בה, הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג. <br />
<br />
==ישיבה מחתרתית== <br />
ר' [[יוסף גנזבורג]] ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרה"ח ר' [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]) ע"ה.<br />
<br />
==קהילת ליובאוויטש נכחדה==<br />
בחודש אלול [[תש"א]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים. <br />
<br />
כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון.<br />
<br />
==רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים== <br />
<br />
בתקופה שלאחר המלחמה התעניין הרבי הריי"צ בנעשה בקברי רבותינו נשיאינו. באגרת ששיגר ביום כ"ד באדר שני תש"ח אל הרה"ח ר' [[יונה איידלקופ]] ע"ה ששהה בפאקינג, הוא כותב: <br />
<br />
"לבקש להודיע... מצב העיירות אשר שם מקומי מנוחת קדושי עליון זי"ע רבינו הבעל שם טוב, הרב [[המגיד ממעזריטש]]. [[האדיטש]]. [[ניעזי'ן]]. [[ליובאוויטש]]. [[ליאדי]]. [[קאפוסט]]. [[באברויסק]]". <br />
<br />
במשך השנים, היתה התעניינות מיוחדת של הרבי הריי"צ ו[[הרבי מלך המשיח]] בנעשה באוהלי רבותינו נשיאינו ברחבי ברית המועצות, ובהם גם האוהל בהאדיטש. <br />
<br />
שיפוץ נרחב עברו המצבות והאוהל בסוף שנות הממי"ם, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל. <br />
<br />
כיום נמצא בהאדיטש הרב [[מנחם מענדל טייכמאן]] עם משפחתו המנהל את המקום ועורך שבתונים ליהודים מאוראינה וחבר העמים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}<br />
* שניאור זלמן לוין, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73856 האדיטש תשע"ג חיה ונושמת]''', יומן ביקור, [[שבועון בית משיח]], כא טבת התשע"ג (03.01.2013) {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באוקראינה]]</div>וולף אנטפלעקונגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=149553האדיטש2013-08-11T12:11:19Z<p>וולף אנטפלעקונג: /* רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' - עיירה לא גדולה, אחת מני אלפים הנמצאת בברית המועצות, אך שמעה יצא למרחוק בקרב עדת חסידי חב"ד בזכות האוהל של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] הנמצא בה. אדמו"ר הזקן הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. <br />
<br />
מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא. <br />
<br />
==ה'[[צמח צדק]]' מתיישב בהאדיטש==<br />
[[קובץ:בית כנסת על ציון אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת של יד ציון [[אדמו"ר הזקן]] בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]] <br />
[[קובץ:נהר הפסול בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהל הפסול בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]]<br />
אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, התיישב אדמו"ר ה'צמח צדק' ישיבת ארעי בהאדיטש, עד שחותנו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת תקע"ג, או אז עבר גם הוא ומשפחתו לליובאוויטש שהפכה לבירת [[חב"ד]]. <br />
<br />
בהאדיטש, התפרנס ה'צמח צדק' מעסק שהקים עם שותף בשם ר' משה הכפרי. ר' משה היה נוסע לכפרים וקונה סחורה לתפירת שקים בעוד שה'צמח צדק' היה מנהל את החשבונות ומסדר את הסחורה. <br />
<br />
באותה תקופה, [[הרבנית פריידא]] בת אדמו"ר הזקן שהייתה אישה חולנית, נחלשה עוד יותר. בעקבות זאת הועברה לנאות דשא. באחד הימים, כשהבינה שיומה קרב ובא, ביקשה מהחסידים כי יקברוה בהאדיטש לימין אביה הגדול. החסידים לא ידעו כיצד לנהוג ומה להחליט, שכן לא היה מקובל לקבור אישה בתוך האוהל של הרבי. <br />
<br />
כעבור מספר ימים - ביום ט"ז בסיון תקע"ג - כחמישה חודשים לאחר הסתלקות אביה, שוב קראה לחסידים, וביקשה שיעמדו סביב למיטתה. או אז החלה לומר "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא..." כאשר הגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" - זקפה לפתע את ידיה, הושיטה עשר אצבעותיה כלפי מעלה, וצעקה בקול: "אבא, חכה! הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה. <br />
<br />
החסידים שראו הסתלקות כה נעלית, הבינו כי צריך להיענות לבקשתה, אך בכל זאת עדיין נותר פקפוק בליבם. בדרכם אל [[בית עלמין|בית העלמין]], כאשר הגיעו לפרשת דרכים בין קרמנצ'וג והאדיטש - החליטו שלא לכוון את הסוסים, ולאן שהסוסים יוליכו את גופה הקדוש, שם יקברוה. הסוסים המשיכו לעבר האדיטש, והיא אכן נטמנה, כפי בקשתה, בסמוך לציונו של אביה, רבנו הזקן. <br />
<br />
האדיטש מעולם לא נזנחה. רבותינו נשיאינו ביקרו בה לעיתים. <br />
<br />
אדמו"ר האמצעי הסתלק ב[[ט' כסלו תקפ"ח]] לאחר ששהה בהאדיטש אצל אביו אדמו"ר הזקן. <br />
<br />
בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.<br />
<br />
==קהילה בימי ה'צמח צדק'==<br />
באגרותיו של אדמו"ר הצמח צדק מצויה אגרת חסרת תאריך, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה, וחימום המקווה. <br />
<br />
מכך אנו למדים שכבר בימי ה'צמח צדק' הייתה במקום קהילה חסידית. <br />
<br />
מסתבר שגם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך ל[[אוהל]]. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין. <br />
<br />
==קהילה קטנה לפני השואה== <br />
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], היתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]]. <br />
<br />
במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק". <br />
<br />
על הקהילה החב"דית עצמה איננו יודעים רבות, אולם המשפחה המרכזית שהייתה בה, הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג. <br />
<br />
==ישיבה מחתרתית== <br />
ר' [[יוסף גנזבורג]] ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרה"ח ר' [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]) ע"ה.<br />
<br />
==קהילת ליובאוויטש נכחדה==<br />
בחודש אלול [[תש"א]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים. <br />
<br />
כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון.<br />
<br />
==רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים== <br />
<br />
בתקופה שלאחר המלחמה התעניין הרבי הריי"צ בנעשה בקברי רבותינו נשיאינו. באגרת ששיגר ביום כ"ד באדר שני תש"ח אל הרה"ח ר' [[יונה איידלקופ]] ע"ה ששהה בפאקינג, הוא כותב: <br />
<br />
"לבקש להודיע... מצב העיירות אשר שם מקומי מנוחת קדושי עליון זי"ע רבינו הבעל שם טוב, הרב [[המגיד ממעזריטש]]. [[האדיטש]]. [[ניעזי'ן]]. [[ליובאוויטש]]. [[ליאדי]]. [[קאפוסט]]. [[באברויסק]]". <br />
<br />
במשך השנים, היתה התעניינות מיוחדת של הרבי הריי"צ ו[[הרבי מלך המשיח]] בנעשה באוהלי רבותינו נשיאינו ברחבי ברית המועצות, ובהם גם האוהל בהאדיטש. <br />
<br />
שיפוץ נרחב עברו המצבות והאוהל בסוף שנות הממי"ם, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל. <br />
<br />
כיום נמצא בהאדיטש הרב [[מנחם מענדל טייכמאן]]עם משפחתו המנהל את המקום ועורך שבתונים ליהודים מאוראינה וחבר העמים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}<br />
* שניאור זלמן לוין, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73856 האדיטש תשע"ג חיה ונושמת]''', יומן ביקור, [[שבועון בית משיח]], כא טבת התשע"ג (03.01.2013) {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באוקראינה]]</div>וולף אנטפלעקונגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=149551סודו של הרבי2013-08-11T11:46:37Z<p>וולף אנטפלעקונג: יצירת דף עם התוכן "סודו של הרבי הוא ספר שנכתב ע"י ד"ר יחיאל הררי ועריכתו נמשכה כמה שנים הספר סוקר את תולדו..."</p>
<hr />
<div>סודו של הרבי הוא ספר שנכתב ע"י ד"ר [[ יחיאל הררי ]] ועריכתו נמשכה כמה שנים הספר סוקר את תולדות חייו של הרבי, וכן מדבריו.<br />
הספר יצא ע"י ההוצאה לאור של ידיעות ספרים וזכה לתהודה גדולה בציבור החילוני והיה במשך שבועיים לאחר ההו"ל לאחד הספרים הנמכרים בארץ.<br />
המטרה הנעלמת לכתיבת הספר היתה להשיב על ספר הסוקר את תולדותיו של הרבי באופן מעוות ויצא כמה שנים קודם.<br />
הסקירה על תולדותיו של הרבי בספר נעשתה באופן רחב והיא מלקטת בתוכה הרבה ידיעות ומסמכים שאינם ידועים כ"כ (אף שיש להעיר על הסדר שאינו כסדר ההתרחשיות, ומבלבל קצת את הקורא).<br />
הספר קיבל גם הרבה ביקורת ע"י חסידי חב"ד בטענה שמתאר את הרבי באופן גשמי מדי,ואינו מזכיר כלל סיפורי מופתים ( בטענה שאין לזה מקום בספר מחקרי), אך הרבה מסכימים שהוא טוב לאנשים מבחוץ אך לא לחסידי חב"ד.</div>וולף אנטפלעקונגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=149537דוד משה ליברמן2013-08-11T03:32:19Z<p>וולף אנטפלעקונג: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "[[מרכז רבני אירופה]]" ב[[בריסל]]]]<br />
הרב '''דוד משה ליברמן''' הוא [[רב]] ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
הרב ליברמן נולד בשנת [[תרפ"ה]] בקולון שב[[גרמניה]]. הוריו הגיעו במקור מגליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה.<br />
<br />
זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד ר' דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערת שוליים|יסודה של ישיבת היידע היתה ע"י שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידו לעתיד, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]).<br />
<br />
עם פריצתה של מלחמת העולם השניה ברח, יחד עם אימו, שתי אחיו ואחותו ל[[צרפת]]. אביו הצליח לברוח לאנגליה. בשנת [[תש"ב]] רצחו את אמו, שתי אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח ל[[ארה"ב]]. ר' דוד משה נשאר ב[[צרפת]] שם נלקח לבית היתומים של ר' זלמן שניאורסון.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] שם התקבל בישיבה בלייקווד, ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
ב[[תש"ט]] קיבל [[סמיכה]]. לאחר מכן נשלח ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]] לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. שנה לאחמ"כ נישא למרת חי' חיטריק, בתו של ר' [[יהודה חיטריק]]. משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד ל[[תשכ"ו]] שאז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את ר' דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל באהבה לא רק ע"י חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם ע"י חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] הוקם, יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br />
<br />
ב[[ט"ו באייר]] [[תשע"א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים כגוים כאחד{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61569 בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* חותנו - ר' [[יהודה חיטריק]].<br />
* בנו - ר' מנחם מענדל ליברמן, מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br />
* בתו - מרת שרה הינדא, אשת רב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[צפת]].<br />
* חתנו - ר' [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br />
* בנו - ר' צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br />
* חתנו - ר' שלמה וילהלם, [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" ב[[בריסל]]] {{אינפו}} <br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|ליברמן דוד משה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליברמן דוד משה]]<br />
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליברמן דוד משה]]</div>וולף אנטפלעקונגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&diff=124373אשרי תבחר תשט"ז2012-08-16T14:52:30Z<p>וולף אנטפלעקונג: יצירת דף עם התוכן "המאמר שמתחיל במילות הפסוק "אשרי תבחר ותקרב" שאומאים אותו בברית מילה נאמר להרב יאלעס ב"ו..."</p>
<hr />
<div>המאמר שמתחיל במילות הפסוק "אשרי תבחר ותקרב" שאומאים אותו בברית מילה נאמר להרב [[יאלעס]] ב"וואכנאכט" (כלומר: ליל הברית) של נכדו ב[[יחידות]] בחדרו של הרבי בחודש חשוון תשט"ז.<br />
לאחר היחידות רשם הרב יאלעס לזרה על המאמר ולאח"כ נערך ונדפס בסה"מ תשט"ז (בהוצאת '[[ועד כתבי קודש]]').\<br />
לקראת [[ח"י ניסן]] תשנ"א עת מלטות שמונים ותשע שנה לברית של [[הרבי]] נערך המאמר עוד הפעם באריכות, הוגה ע"י הרבי, ונדפס בקונטרס ח"י ניסן תנש"א (ולאמ"כ חזר ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה' [ובהוצאה המחדשת בחלק שלישי]).</div>וולף אנטפלעקונג