https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%9F 2026-05-04T15:45:28Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=817508 2026-01-06T22:30:35Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}<br /> '''י&quot;ז בניסן''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש ניסן]] ויומו השלישי של [[חג הפסח]] (חול המועד).<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> * ג'ת&quot;ד – [[אסתר המלכה]] ערכה משתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן האגגי|המן]] ולבסוף תלו את המן על עץ גבוה חמישים אמה (לחלק מהדעות).<br /> * [[תרי&quot;ד]] – רבי [[יהודה ביבס]] נפטר.<br /> * [[תרל&quot;ד]] – רבי ירמיהו לעוו, אב&quot;ד ורבוי ואיהל ומחבר ספר 'דברי ירמיהו', נפטר.<br /> * [[תרמ&quot;ה]] – רבי יצחק טברסקי, ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקוירא]], נפטר.<br /> * [[תשמ&quot;ב]] – רבי [[אברהם סופר]] שרייבר, מצאצאי ה[[חת&quot;ם סופר]] וה[[כתב סופר]], מחבר ספרים רבים, ומהדיר ומחדש את ספר [[המאירי]] לרבינו [[מנחם המאירי]] לבית מאיר, רב ב[[קורפו]], גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה.<br /> * [[תשמ&quot;ג]] – רבי [[מאיר אבוחצירא]] ה&quot;בבא מאיר&quot;, נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ה]] – רבי שלמה וולבה, מחבר ספר 'עלי שור', משגיח [[ישיבת באר יעקב]] וראש [[ישיבת חוות דעת גבעת שאול]] בגבעת משה, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תרמ&quot;ג]] – האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תשל&quot;ה]] – הרב [[מאיר גורקוב]], מ[[חסיד|חסידי]] [[חב&quot;ד]] ב[[חרקוב]] ולאחר מכן ב[[לונדון]].<br /> *[[תשע&quot;ד]] – הרב [[זאב וולף זלמנוב]], מחסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תש&quot;פ]] – הרב [[שמואל חפר]], שימש כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר הועד למען [[מיהו יהודי|שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> {{להיום יום|י&quot;ז|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יז]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=817507 2026-01-06T22:28:53Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}<br /> '''י&quot;ז בניסן''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש ניסן]] ויומו השלישי של [[חג הפסח]] (חול המועד).<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> * ג'ת&quot;ד – [[אסתר המלכה]] ערכה משתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן האגגי|המן]] ולבסוף תלו את המן על עץ גבוה חמישים אמה (לחלק מהדעות).<br /> * [[תרי&quot;ד]] – רבי [[יהודה ביבס]] נפטר.<br /> * [[תרל&quot;ד]] – רבי ירמיהו לעוו, אב&quot;ד ורבוי ואיהל ומחבר ספר 'דברי ירמיהו', נפטר.<br /> * [[תרמ&quot;ה]] – רבי יצחק טברסקי, ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקוירא]], נפטר.<br /> * [[תשמ&quot;ב]] – רבי [[אברהם סופר]] שרייבר, מצאצאי ה[[חת&quot;ם סופר]] וה[[כתב סופר]], מחבר ספרים רבים, ומהדיר ומחדש את ספר [[המאירי]] לרבינו [[מנחם המאירי]] לבית מאיר, רב ב[[קורפו]], גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה.<br /> * [[תשמ&quot;ג]] – רבי [[מאיר אבוחצירא]] ה&quot;בבא מאיר&quot;, נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ה]] – רבי שלמה וולבה, מחבר ספר 'עלי שור', משגיח [[ישיבת באר יעקב]] וראש [[ישיבת חוות דעת גבעת שאול]] בגבעת משה, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תרמ&quot;ג]] – האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תשל&quot;ה]] – הרב [[מאיר גורקוב]], מ[[חסיד|חסידי]] [[חב&quot;ד]] ב[[חרקוב]] ולאחר מכן ב[[לונדון]].<br /> *[[תשע&quot;ד]] – הרב [[זאב וולף זלמנוב]], מחסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תש&quot;פ]] – הרב [[שמואל חפר]] שימש כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר הועד למען [[מיהו יהודי|שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> {{להיום יום|י&quot;ז|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יז]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=817506 2026-01-06T22:27:27Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}<br /> '''י&quot;ז בניסן''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש ניסן]] ויומו השלישי של [[חג הפסח]] (חול המועד).<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> * ג'ת&quot;ד - [[אסתר המלכה]] ערכה משתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן האגגי|המן]] ולבסוף תלו את המן על עץ גבוה חמישים אמה (לחלק מהדעות).<br /> * [[תרי&quot;ד]] - רבי [[יהודה ביבס]] נפטר.<br /> * [[תרל&quot;ד]] - רבי ירמיהו לעוו, אב&quot;ד ורבוי ואיהל ומחבר ספר 'דברי ירמיהו', נפטר.<br /> * [[תרמ&quot;ה]] - רבי יצחק טברסקי, ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקוירא]], נפטר.<br /> * [[תשמ&quot;ב]] - רבי [[אברהם סופר]] שרייבר, מצאצאי ה[[חת&quot;ם סופר]] וה[[כתב סופר]], מחבר ספרים רבים, ומהדיר ומחדש את ספר [[המאירי]] לרבינו [[מנחם המאירי]] לבית מאיר, רב ב[[קורפו]], גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה.<br /> * [[תשמ&quot;ג]] - רבי [[מאיר אבוחצירא]] ה&quot;בבא מאיר&quot;, נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ה]] - רבי שלמה וולבה, מחבר ספר 'עלי שור', משגיח [[ישיבת באר יעקב]] וראש [[ישיבת חוות דעת גבעת שאול]] בגבעת משה, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תרמ&quot;ג]] – האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תשל&quot;ה]] – הרב [[מאיר גורקוב]], מ[[חסיד|חסידי]] [[חב&quot;ד]] ב[[חרקוב]] ולאחר מכן ב[[לונדון]].<br /> *[[תשע&quot;ד]] – הרב [[זאב וולף זלמנוב]], מחסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תש&quot;פ]] – הרב [[שמואל חפר]] שימש כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר הועד למען [[מיהו יהודי|שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> {{להיום יום|י&quot;ז|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יז]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=817505 2026-01-06T22:22:49Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם סופר''' שרייבר ([[י&quot;ג בתשרי]] [[תרנ&quot;ח]] - [[י&quot;ז בניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של [[הראשונים]]. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ה[[הוצאה לאור]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב סופר נולד בשנת תרנ&quot;ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי [[החת&quot;ם סופר]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת [[תרפ&quot;א]] נישא ועבר לגור ב[[ווינה]], [[אוסטריה]].<br /> <br /> עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו ([[תרפ&quot;ה]] - [[תרפ&quot;ח]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] ([[תרפ&quot;ח]] - [[תרצ&quot;ז]]) ובפיומה ([[תרצ&quot;ז]] - [[ת&quot;ש]]). בשנת [[ת&quot;ש]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר &quot;בית הבחירה למאירי&quot; ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים ב[[ארצות הברית]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת [[תשמ&quot;ב]] נפטר.<br /> <br /> == הקשר עם הרבי ==<br /> הקשר של הרב סופר עם [[הרבי]] החל באייר [[תשח&quot;י]], אז נכנס (כנראה לראשונה) ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי [[המאירי]] שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני [[תשי&quot;ט]], השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200920259 אגרות קודש חלק ח&quot;י, אגרת ו'תשסא].}}. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון &quot;האוהל&quot; - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת&quot;ו{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש&quot;ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת &quot;מכ&quot;ק הרה&quot;ג מו&quot;ה מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot; הערות על ספרי המאירי.{{ש}}בהערה נאמר שם: &quot;לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט&quot;א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ&quot;ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ&quot;ל שליט&quot;א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.{{ש}}וברשותו של הגאון הצדיק האדמו&quot;ר שליט&quot;א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.{{ש}}ירושלים עיר הקודש תובב&quot;א, אלול תשי&quot;ט '''אברהם סופר'''&quot;.}}. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9627&amp;CategoryID=1746 משנתו של המאירי בתורת הרבי].}}.<br /> <br /> פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: &quot;מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!&quot;...<br /> <br /> פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא [[מנחם בגין]]. לאחר מכן סיפר הרב סופר:<br /> <br /> {{ציטוטון|כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור}}{{הערה|1=ר' [[אברהם מנדל ווכטר]] ששמע מה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]] מירושלים בשם הרב סופר.}}{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב&quot;ד לבני הישיבות].}}.<br /> <br /> לקראת ערב חב&quot;ד שנערך בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש&quot;ל, הורה הרב חדקוב לר' אפרים וולף לשלוח אליו כרטיסי כבוד - עבורו ועבור משפחתו{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ד'}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''הגאון הבקי רבי אברהם סופר-שרייבער זצ&quot;ל''', סקירה על קשרי הרבי עמו בתוך [[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב אברהם סופר - עורך ומהדיר, '''[https://www.hebrewbooks.org/7054 שני פירושים למסכת שקלים מתלמוד ירושלמי לרבותינו מקדמוני הראשונים]''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *הרב [[קלמן כהנא]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&amp;pgnum=16 מאמר לזכרו ורשימת הספרים שהוציא וערך]''', בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *יונה עמנואל, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&amp;pgnum=22 מאמר לזכרו], בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ממכתבי הרבי אליו: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15809&amp;st=&amp;pgnum=87 נר ה' דחנוכה תשכ&quot;ח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm ט&quot;ו טבת תשכ&quot;ח]{{הערה|ימי הסליחות תשכ&quot;ח - שבועון התקשרות אלול תשפ&quot;ב ניצוצי רבי עמוד 9. אגרות קודש חלק כ&quot;ז עמוד קלח ועמוד קמ (חורף תשל&quot;א).}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: סופר, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ב]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=817504 2026-01-06T22:20:10Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם סופר''' שרייבר ([[תרנ&quot;ח]] - [[י&quot;ז בניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של [[הראשונים]]. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ה[[הוצאה לאור]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב סופר נולד בשנת תרנ&quot;ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי [[החת&quot;ם סופר]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת [[תרפ&quot;א]] נישא ועבר לגור ב[[ווינה]], [[אוסטריה]].<br /> <br /> עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו ([[תרפ&quot;ה]] - [[תרפ&quot;ח]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] ([[תרפ&quot;ח]] - [[תרצ&quot;ז]]) ובפיומה ([[תרצ&quot;ז]] - [[ת&quot;ש]]). בשנת [[ת&quot;ש]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר &quot;בית הבחירה למאירי&quot; ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים ב[[ארצות הברית]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת [[תשמ&quot;ב]] נפטר.<br /> <br /> == הקשר עם הרבי ==<br /> הקשר של הרב סופר עם [[הרבי]] החל באייר [[תשח&quot;י]], אז נכנס (כנראה לראשונה) ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי [[המאירי]] שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני [[תשי&quot;ט]], השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200920259 אגרות קודש חלק ח&quot;י, אגרת ו'תשסא].}}. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון &quot;האוהל&quot; - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת&quot;ו{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש&quot;ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת &quot;מכ&quot;ק הרה&quot;ג מו&quot;ה מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot; הערות על ספרי המאירי.{{ש}}בהערה נאמר שם: &quot;לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט&quot;א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ&quot;ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ&quot;ל שליט&quot;א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.{{ש}}וברשותו של הגאון הצדיק האדמו&quot;ר שליט&quot;א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.{{ש}}ירושלים עיר הקודש תובב&quot;א, אלול תשי&quot;ט '''אברהם סופר'''&quot;.}}. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9627&amp;CategoryID=1746 משנתו של המאירי בתורת הרבי].}}.<br /> <br /> פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: &quot;מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!&quot;...<br /> <br /> פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא [[מנחם בגין]]. לאחר מכן סיפר הרב סופר:<br /> <br /> {{ציטוטון|כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור}}{{הערה|1=ר' [[אברהם מנדל ווכטר]] ששמע מה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]] מירושלים בשם הרב סופר.}}{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב&quot;ד לבני הישיבות].}}.<br /> <br /> לקראת ערב חב&quot;ד שנערך בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש&quot;ל, הורה הרב חדקוב לר' אפרים וולף לשלוח אליו כרטיסי כבוד - עבורו ועבור משפחתו{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ד'}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''הגאון הבקי רבי אברהם סופר-שרייבער זצ&quot;ל''', סקירה על קשרי הרבי עמו בתוך [[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב אברהם סופר - עורך ומהדיר, '''[https://www.hebrewbooks.org/7054 שני פירושים למסכת שקלים מתלמוד ירושלמי לרבותינו מקדמוני הראשונים]''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *הרב [[קלמן כהנא]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&amp;pgnum=16 מאמר לזכרו ורשימת הספרים שהוציא וערך]''', בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *יונה עמנואל, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&amp;pgnum=22 מאמר לזכרו], בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ממכתבי הרבי אליו: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15809&amp;st=&amp;pgnum=87 נר ה' דחנוכה תשכ&quot;ח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm ט&quot;ו טבת תשכ&quot;ח]{{הערה|ימי הסליחות תשכ&quot;ח - שבועון התקשרות אלול תשפ&quot;ב ניצוצי רבי עמוד 9. אגרות קודש חלק כ&quot;ז עמוד קלח ועמוד קמ (חורף תשל&quot;א).}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: סופר, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ב]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=817503 2026-01-06T22:17:35Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{חודש ניסן}}<br /> '''י&quot;ז בניסן''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש ניסן]] ויומו השלישי של [[חג הפסח]] (חול המועד).<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> * ג'ת&quot;ד - [[אסתר המלכה]] ערכה משתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן האגגי|המן]] ולבסוף תלו את המן על עץ גבוה חמישים אמה (לחלק מהדעות).<br /> * [[תרי&quot;ד]] - רבי [[יהודה ביבס]] נפטר.<br /> * [[תרל&quot;ד]] - רבי ירמיהו לעוו, אב&quot;ד ורבוי ואיהל ומחבר ספר 'דברי ירמיהו', נפטר.<br /> * [[תרמ&quot;ה]] - רבי יצחק טברסקי, ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקוירא]], נפטר.<br /> * [[תשמ&quot;ב]] - רבי [[אברהם סופר]] שרייבר, מצאצאי ה[[חת&quot;ם סופר]] וה[[כתב סופר]], מחבר ספרים רבים, ומהדיר ומחדש את ספר [[המאירי]] לרבינו [[מנחם המאירי]] לבית מאיר, רב ב[[קורפו]], גוריציה שב[[איטליה]] ובפיומה.<br /> * [[תשמ&quot;ג]] - רבי [[מאיר אבוחצירא]] (&quot;בבא מאיר&quot;), נפטר.<br /> * [[תשס&quot;ה]] - רבי שלמה וולבה, מחבר ספר 'עלי שור', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תרמ&quot;ג]] – האדמו&quot;ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תשל&quot;ה]] – הרב [[מאיר גורקוב]], מ[[חסיד|חסידי]] [[חב&quot;ד]] ב[[חרקוב]] ולאחר מכן ב[[לונדון]].<br /> *[[תשע&quot;ד]] – הרב [[זאב וולף זלמנוב]], מחסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תש&quot;פ]] – הרב [[שמואל חפר]] שימש כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר הועד למען [[מיהו יהודי|שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> {{להיום יום|י&quot;ז|ניסן}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש ניסן|ב יז]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=817502 2026-01-06T22:16:58Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם סופר''' שרייבר ([[תרנ&quot;ח]] - [[י&quot;ז בניסן]] [[תשמ&quot;ב]]) היה רב ומהדיר ספרות תורנית, שהוציא לאור בעיקר מתורתם של [[הראשונים]]. עמד בקשר עם הרבי בין השאר בנושא ה[[הוצאה לאור]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב סופר נולד בשנת תרנ&quot;ח בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר, מצאצאי [[החת&quot;ם סופר]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת [[תרפ&quot;א]] נישא ועבר לגור ב[[ווינה]], [[אוסטריה]].<br /> <br /> עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו ([[תרפ&quot;ה]] - [[תרפ&quot;ח]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] ([[תרפ&quot;ח]] - [[תרצ&quot;ז]]) ובפיומה ([[תרצ&quot;ז]] - [[ת&quot;ש]]). בשנת [[ת&quot;ש]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר &quot;בית הבחירה למאירי&quot; ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים ב[[ארצות הברית]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת [[תשמ&quot;ב]] נפטר.<br /> <br /> == הקשר עם הרבי ==<br /> הקשר של הרב סופר עם [[הרבי]] החל באייר [[תשח&quot;י]], אז נכנס (כנראה לראשונה) ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו העניק לרבי מספרי [[המאירי]] שההדיר. כמה חודשים אחר כך, באדר שני [[תשי&quot;ט]], השיב לו הרבי מכתב ובו הערות על ספרי המאירי שההדיר, וכן הנחיות כלליות אודות אופן הוצאת הספרים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200920259 אגרות קודש חלק ח&quot;י, אגרת ו'תשסא].}}. הרב סופר התפעל מאוד מהערותיו של הרבי ופירסמן בגליון &quot;האוהל&quot; - קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת&quot;ו{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש&quot;ך - במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו), תחת הכותרת &quot;מכ&quot;ק הרה&quot;ג מו&quot;ה מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot; הערות על ספרי המאירי.{{ש}}בהערה נאמר שם: &quot;לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אחינו בני ישראל השם ישמרם ויחזקם האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט&quot;א בענוותנותו הרבה הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ&quot;ל. בצרוף למכתבו זה כתב לי הגאון הנ&quot;ל שליט&quot;א כמה הערות למאירי על מסכתות בבא-בתרא ומסכת מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.{{ש}}וברשותו של הגאון הצדיק האדמו&quot;ר שליט&quot;א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.{{ש}}ירושלים עיר הקודש תובב&quot;א, אלול תשי&quot;ט '''אברהם סופר'''&quot;.}}. מאז העריץ את הרבי, זכה לקבל ממנו הערות על ספרים נוספים ונפגש עמו עוד פעמים בהם שוחחו בלימוד. כמו כן עשה כמה וכמה פעולות במדינות שונות להפצת היהדות בשליחות הרבי{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9627&amp;CategoryID=1746 משנתו של המאירי בתורת הרבי].}}.<br /> <br /> פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: &quot;מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!&quot;...<br /> <br /> פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא [[מנחם בגין]]. לאחר מכן סיפר הרב סופר:<br /> <br /> {{ציטוטון|כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור}}{{הערה|1=ר' [[אברהם מנדל ווכטר]] ששמע מה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]] מירושלים בשם הרב סופר.}}{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב&quot;ד לבני הישיבות].}}.<br /> <br /> לקראת ערב חב&quot;ד שנערך בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש&quot;ל, הורה הרב חדקוב לר' אפרים וולף לשלוח אליו כרטיסי כבוד - עבורו ועבור משפחתו{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ד'}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''הגאון הבקי רבי אברהם סופר (שרייבער) זצ&quot;ל''', סקירה על קשרי הרבי עמו בתוך [[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב אברהם סופר - עורך ומהדיר, '''[https://www.hebrewbooks.org/7054 שני פירושים למסכת שקלים מתלמוד ירושלמי לרבותינו מקדמוני הראשונים]''', באתר [[היברובוקס]]<br /> *הרב [[קלמן כהנא]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&amp;pgnum=16 מאמר לזכרו ורשימת הספרים שהוציא וערך]''', בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *יונה עמנואל, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29685&amp;pgnum=22 מאמר לזכרו], בתוך: '''המעיין''', ירושלים, [[תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ממכתבי הרבי אליו: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15809&amp;st=&amp;pgnum=87 נר ה' דחנוכה תשכ&quot;ח], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm ט&quot;ו טבת תשכ&quot;ח]{{הערה|ימי הסליחות תשכ&quot;ח - שבועון התקשרות אלול תשפ&quot;ב ניצוצי רבי עמוד 9. אגרות קודש חלק כ&quot;ז עמוד קלח ועמוד קמ (חורף תשל&quot;א).}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: סופר, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ב]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=817501 2026-01-06T22:12:59Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=<br /> |תמונה=בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg<br /> |כתובית=בניין [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=מגדל העמק<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=רחוב [[חב&quot;ד]]<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] הרב [[יוסף יצחק סגל]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> |שליח מרכזי=הרב אליעזר פרסיה<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=9<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-350<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים במגדל העמק|אישים בקהילת חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק|מוסדות בקהילת חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> }}<br /> <br /> '''מגדל העמק''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]], באזור עמק יזרעאל. הוקמה בשנת [[תשי&quot;ג]]. נקראה 'מגדל העמק' על שם מיקומה המשקיף על עמק יזרעאל כמגדל. הרבי התבטא שהנאמר בזוהר &quot;יתגלה מלכא משיחא בארעא דגליל&quot;{{הערה|זוהר חלק א קיט, א חלק ב ז, ב}} יתקיים במגדל העמק{{מקור}}.<br /> <br /> == חב&quot;ד בעיר ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] על ידי אביו הרב [[ישראל גרוסמן]] מהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ומהרב [[מענדל פוטרפס]] קבוצת בחורים שיבואו לישיבת מגדל אור במגדל העמק. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] ביקש מהרב מענדל פוטרפס שידאג ל[[ראש ישיבה]] לישיבתו, והאחרון ביקש מהרב [[יצחק גולדברג]] שיכהן כראש ישיבה ומהרב [[ישראל יוסף הנדל]] כמשגיח, שאכן הגיעו לאחר שקיבלו את הסכמת הרבי לכך. לאחר מכן הצטרפו גם הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[יוסף יצחק סגל]]. ובהוראת הרבי הישיבה נקראה 'תומכי תמימים - (מגדל אור)'.<br /> <br /> ב[[תש&quot;מ]] נפתח [[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד]] בעיר.<br /> <br /> ב[[תשמ&quot;ז]] הישיבה והתלמוד תורה נפרדו מסיוע מוסדות הרב גרוסמן, והמשיכו לפעול בשם חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד בלבד, ומאז שם הישיבה הוא [[תומכי תמימים מגדל העמק]] (ללא התוספת מגדל-אור).<br /> <br /> עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'[[קבוצה]]' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> <br /> הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.<br /> <br /> בהמשך הגיעו משפחות נוספות, כמו משפחת [[דוד חדד|חדד]], משפחת מוזס, משפחת אליאס ועוד.<br /> <br /> בשנים הראשונות עזר ראש העיר (בתחילה עדיין מועצה אזורית) [[שאול עמור]] רבות לכל המוסדות ואף הצהיר שהוא מחשיב את עצמו לחב&quot;דניק.<br /> <br /> לקהילה [[בית כנסת]] מרכזי אשר חזיתו בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבנה מקווה חב&quot;ד חדש בסמוך ל[[בית הכנסת]], בנוסף למקווה הקיים בישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד]] בתלמוד תורה לעשות פעילות [[צבאות ה']] לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב&quot;ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות [[שבת]] (לע&quot;נ הת' [[לוי הנדל]] ע&quot;ה), מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של [[הפנסאים]].<br /> <br /> בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת [[תשס&quot;ז]] החל לפעול בעיר קייטנת [[גן ישראל צבא הגאולה]] כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות. (במקביל מנהל הרב [[משה זלמנוב]] פעילות מטעם ארגון הנוער [[צבאות ה' בארץ הקודש|צבאות ה']], ודיי קעמפ מיוחד בקיץ.)<br /> <br /> בשנת ה'[[תשע&quot;ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה]] - [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]].<br /> כרב [[בית הכנסת]] מכהן הרב [[שניאור זלמן קניג]].<br /> [[קובץ:שלט.png|ממוזער|השלט שהקים הרב ברדוגו בכניסה למגדל העמק]]<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נפתחו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב&quot;ד בעיר: בקריית מגדל אור וברחוב מירון.<br /> <br /> הרב [[משה ברדוגו]] פועל רבות בעיר ב[[פרסום בשורת הגאולה]]. הרב ברדוגו מסתובב בעיר עם רכבו עליו יש שלטי משיח ומהרכב נשמעים שירי [[משיח וגאולה]]. כמו כן תלה הרב ברדוגו שלטים רבים בכל העיר שמבשרים על הגאולה הקרובה ועל [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]].<br /> [[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש ל[[רבי]] אלבום פרסום משיח במגדל העמק]]<br /> <br /> ==ועד קהילת חב&quot;ד==<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] הקים ר' מוטי מרקוביץ' את ועד קהילת [[חב&quot;ד]] בעיר בסיועו והכוונתו של רב הקהילה, חותנו, הרב [[ישראל יוסף הענדל]].<br /> <br /> חלק מפעילות הועד למען הקהילה: <br /> <br /> גיבוש הקהילה על ידי כנסים ואירועים שנערכים בתאריכים מיוחדים וב[[יומא דפגרא]].<br /> <br /> הועד עוזר כספית לעשרות משפחות בקהילה לפני חגים.<br /> <br /> הועד הקים את 'חנות החסד' הקהילתית. בחנות נמכרים מגוון מוצרים במחיר מוזל במיוחד לחברי הועד. כגון, מוצרי בשר ועופות בשחיטת [[ליובאוויטש]], יינות בכשרויות מהדרין, ספרי חב&quot;ד, ספרי קריאה ועוד מוצרים בסיסים.<br /> <br /> כמידי שנה לפני חג הפסח מחלק הועד פירות וירקות חינם לחברי הועד, זאת בנוסף לחלוקות נוספות שנערכות מעת לעת.<br /> <br /> בימי [[בין הזמנים]] מארגן הוועד מגוון פעילויות וטיולים לאנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> חברי הועד מורכבים מנציגי בתי כנסת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==תפקידים בולטים בקהילה==<br /> [[קובץ:מגדל העמק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה עם [[חנוכיה ציבורית]] בכניסה למגדל העמק]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש [[מרא דאתרא|רב הקהילה]], חבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]] ו[[משגיח]] בישיבה.<br /> *הרב [[יצחק גולדברג]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשפיע [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבה]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק סגל]] - יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בעיר ו[[משפיע]] בישיבה ובקהילה.<br /> *הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] - ר&quot;מ ומשפיע בקהילה ובישיבה ומרצה מבוקש בקהילה החרדית.<br /> *ר' ברוך אביסרור - מנכ&quot;ל המוסדות ונציג חב&quot;ד בעירייה.<br /> *הרב [[עזרא ערד]] - ממקימי בית הכנסת, ומי ששימש כגבאי, בעל קורא ו[[שליח ציבור|חזן]] בחודש החגים.<br /> *ר' מוטי מרקוביץ' - ממקימי [[ועד]] הקהילה.<br /> <br /> ===שלוחים בעיר===<br /> *הרב [[אליעזר פרסיה]] - שליח ראשי.<br /> *הרב שמואל לווינסון - שכונת נוף העמק.<br /> *הרב שלום דב בער גינזבורג - שכונת פנינת העמק.<br /> *הרב [[שניאור זלמן הכט]] - שכונת נחל צבי.<br /> *הרב איתן אמיתי - שכונת בגין צפון.<br /> *הרב אברהם וילהלם - שכונת בגין דרום.<br /> *הרב יעקב רסקין - שכונת יערת העמק.<br /> *הרב שלום עמוס - [[חב&quot;ד לנוער]].<br /> *הרב דויד קרייטמן - בית חבד לעולי חבר העמים.<br /> <br /> ==מוסדות ומבני חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ה[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד בעיר]]<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ראש הישיבה - הרב [[יצחק גולדברג]].<br /> *ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] (הזאל הקטן) - ראש הישיבה הרב [[עקיבא גולדשמיד]].<br /> *בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בצורת [[770]], על שם [[הרבנית חיה מושקא]]. בהנהגת רב הקהילה הרב ישראל יוסף הנדל.<br /> *חנות שע&quot;י הועד - נמצא מול מבנה בית הכנסת המרכזי.<br /> *[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה]], בהנהלת הרב [[מנחם דונין|מנחם דונין.]]<br /> *[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], יסודי, בהנהלת הרבנית רבקה גולדברג.<br /> *גני חב&quot;ד לבנים ולבנות לכל גילאי הגן.<br /> *תיכון בית חיה מושקא לבנות, בהנהלת הרבנית חנה מושקוביץ.<br /> *[[מקווה חב&quot;ד]] בישיבה.<br /> *מקווה לוי - ע&quot;ש הת' [[לוי הנדל]], במבנה בית כנסת חב&quot;ד 770 המרכזי.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] נוף העמק, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה. ובסיוע השליח הרב שמואל לוינסון.<br /> *בית חב&quot;ד בשכונת 'קרית רבין'- 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט והרב מני רוזנשיין.<br /> *בית חב&quot;ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.<br /> *בית חב&quot;ד ברחוב הערבה שבשכונת נחל צבי, בהנהלת השליח הרב רסקין והרב שמחה זאיאנץ.<br /> *בית חב&quot;ד בשכונת מצפה העמק-שריד - בהנהלת השליח הרב מענדי מישולובין.<br /> *בית כנסת חב&quot;ד ברחוב הגפן.<br /> *בית כנסת חב&quot;ד ברחוב מירון. שליח הרבי דוד גינזבורג.<br /> *בית כנסת לצעירים - ממוקם במבנה הת&quot;ת.<br /> *בית ח&quot;ם - בית התבשיל [[טוב וחסד]] בהנהלת הר' אליהו אליאס.<br /> *בית כנסת ליוצאי [[רוסיה]] (פועל בבית ח&quot;ם), בהנהלת הרב אלחנן שוחט.<br /> <br /> ==פעילות ישיבת תומכי תמימים בקהילה==<br /> בכל ליל [[שבת]] (מלבד שבתות חופשה) מקיימים ה[[תמימים]] פעילות וקבלת שבת לילדי [[אנ&quot;ש]] המתפללים ב[[בית כנסת]] חב&quot;ד 770 לעילוי נשמת הת' [[לוי הנדל]] ע&quot;ה.<br /> <br /> לקראת [[ל&quot;ג בעומר]] מארגנים הבחורים קבוצות מתופפים מילדי הקהילה שהולכים לתופף בתהלוכות בצפון בשבוע של ל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> תלמידי הישיבה מפעילים סניף של [[ארגון הפנסאים]] במגדל העמק.<br /> <br /> ==צבאות ה' בעיר==<br /> [[קובץ:אחד מכנסי צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|300px|כנס צבאות השם במגדל העמק]]<br /> תנועת הנוער [[צבאות השם]] במגדל העמק פועלת כסניף [[צבאות השם (ישראל)|לתנועה הארצית]], מאז [[תשנ&quot;ח]] (1998) ועד היום{{הערה|[http://chabad.info/child/צבאות-השם-ביקור-בסניף-במגדל-העמק/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}. הסניף במגדל העמק מונה כחמש מאות חיילים וחיילות בצבאות השם.<br /> <br /> את הסניף ייסד הרב [[משה זלמנוב]], משלוחי [[הרבי]] למגדל העמק (לזכר נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]]) והופעל על ידי בנו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק]] וכמה מבני קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> קצין הסניף כעת הינו הרב [[יוסף יצחק צרפתי]], יחד עם הרב חיים קרייזמן והרב זאב וולף רוזן.<br /> <br /> ===מפעילות הסניף===<br /> פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער [[צבאות השם]] בשעות אחה&quot;צ, וכולל: לימוד חברותות \ שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית \ מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה. התוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/חיילי-צבאות-השם-במגדל-העמק-בהתוועדות-מ/ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת]}}. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. <br /> <br /> מידי פעם עורך הסניף כנסי '[[ראלי]]' בהשתתפות ילדים וילדות מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/ילדי-מגדל-העמק-חגגו-יום-הולדת-לרבי/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של [[הרבי]], חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).<br /> <br /> פעולות נוספות בארגון הסניף: קידוש לבנה, סבב שמחה בחג הפורים, שבת סניף, סדנאות, אבות ובנים ועוד.<br /> <br /> לסניף נפתח אתר ייעודי וייחודי&lt;ref&gt;[http://tzhm770.blogspot.co.il/ בלוג צבאות השם מגדל העמק]&lt;/ref&gt; לצורך שיתוף הציבור הרחב בתיעוד מהפעילות הגדולה. <br /> <br /> ===גן ישראל מגדל העמק===<br /> {{ערך מורחב|גן ישראל מגדל העמק}}<br /> <br /> ====עלון 'הקרב האחרון'====<br /> [[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט הקודם של העלון]]<br /> עלון '''הקרב האחרון''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף בעשרות עותקים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מאות-עותקים-לעיתון-צבאות-השם-מגדל-העמק/ מאות עותקים לעיתון צבאות השם מגדל העמק]}}. עד שנת ה'תשפ&quot;ו יצאו לאור כ-80 עלונים.<br /> <br /> מדורים בעלון: דבר הרמטכ&quot;ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - [[משל]] ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות ועוד.<br /> <br /> ===קעמפ צבא הגאולה===<br /> {{ערך מורחב|גן ישראל צבא הגאולה}}<br /> החל משנת תשע&quot;ד, בימי [[בין הזמנים]] של חופשת הקיץ מתקיימת קייטנת 'צבא הגאולה' מטעם הנהלת מוסדות חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד בעיר. הקייטנה מיועדת לילדי התלמוד תורה מכיתות א-ו. היא נערכת ומתקיימת במבנה התלמוד תורה, ומשתתפים בה כ-95 ילדים. <br /> <br /> [[קובץ:המכתב למגדל העמק.png|ממוזער|הרבי מבאר בכתב יד קודשו על מה רומז שמה של העיר 'מגדל העמק']]<br /> <br /> ==רמז שמה של העיר==<br /> [[הרבי]] כתב{{הערה|במכתב לכינוס [[השלוחים לארץ הקודש]] ב[[תנש&quot;א]] שהתקיים בישיבת תומכי תמימים בעיר - נדפס בלקוטי שיחות חלק ל&quot;ט ע' 287 - 290}} בקשר לשם העיר: {{ציטוטון|מגדל העמק - מזכיר ומעורר וממשיך מתואר כנסת ישראל ועם ישראל (מגדל דוד, שושנת העמקים) ועי&quot;ז בכל אחד ואחת מהם שיהי' כמגדל גו' צווארך הפסוקים}}{{הערה|[[שיר השירים]] ד, ד. ב, א.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;מגדל העמק&quot;''' - חוברת המלקטת מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] [[הרבי]] אודות העיר [[מגדל העמק]]. יצא לאור ב[[כ' מנחם אב]] [[תשס&quot;א]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1701 ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי]''' - מר [[שאול עמור]], ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]] {{וידאו}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf התפתחות מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק]''' {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, [[תשרי]] תשע&quot;ב {{קישור שבור|א' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://tzhm770.blogspot.co.il אתר צבאות השם - מגדל העמק]<br /> * [https://chabad.info/magazine/160416/ '''כל אחד יכול להכין את העיר שלו לקבלת פני משיח!'''] ראיון עם הרב משה ברדוגו {{אינפו}}<br /> <br /> {{מחוז הצפון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מגדל העמק|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=817500 2026-01-06T22:09:52Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ש מגידמן.jpg|ממוזער|ר' שלום מגידמן (תשפ&quot;ב)]]<br /> <br /> ר' '''שלום מגידמן''' (יליד שנת [[תשנ&quot;ג]], 1993) הוא מנהל [[מכון זרעים]], חבר הנהלת [[בית רבקה]], כותב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ומשלוחי הרבי ב[[אשדוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשנ&quot;ג]] לאביו ר' אריה לייב ונחמה מגידמן.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ובישיבת [[תורת אמת]] ירושלים, לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בשנות בחרות היה ממנהלי [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], עורך הראשי של מגזין [[תחיינו]] ומעורכי [[קובץ לחיזוק ההתקשרות]]. בבחרותו החל לפרסם מאמרים וכתבות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בחודש אלול [[תשע&quot;ז]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חנה, בת הרב [[מנחם מאניש מן]].<br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשע&quot;ח]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/108314 אמש בכפר חב&quot;ד: חתונת מגידמן-מן • גלריה], ג' טבת תשע&quot;ח {{COL}}}}, התיישב ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] יצא לפעול בשליחות הרבי ב[[אשדוד]], והקים את בית חב&quot;ד ברובע ח' בעיר.<br /> <br /> שימש כעורך הראשי של המגזין '[[תחיינו (גיליון)|תחיינו]]', עורך והפיק 10 גליונות בעלי תוכן חב&quot;די. <br /> <br /> בשנת תש&quot;פ הקים את [[מכון זרעים]], המלווה מרצים החב&quot;דיים בפעילותם בהפצת המעיינות. כמו כן משמש כחבר בהנהלת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] נמנה עם מקימי [[בני היכלא (עיתון)]].<br /> <br /> ==כותרים בעריכתו==<br /> *'''[[תחיינו (מגזין)|תחיינו]]''' , מגזין חב&quot;די שיצא לאור מידי תקופה עבור [[מילון חסידי:אנ&quot;ש|אנ&quot;ש]] והתמימים<br /> *'''הרבנית''', אלומות אור לאורחות חייה של הרבנית חיה מושקא, ארץ ישראל תשפ&quot;א, בהוצאת ארגון [[נשי ובנות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב שמואל חפר]''', תשורה חפר כהן כסלו תשפ&quot;ד<br /> *הספר '''מעל הטבע''' - סיפורי פלא מרוממים על הרבי מפי בעלי המעשה, [[כסלו]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> *[[בני היכלא (כתב עת)]] עיתון בני היכלא הוא עיתון דו - חודשי לתלמידי התמימים המופק בידי מספר אברכים במטרה להקנות ערכים חשובים לתלמידי התמימים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מגידמן, שלום אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שטרן]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=817499 2026-01-06T21:59:50Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב כדורי<br /> |תמונה=הרב כדורי.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים<br /> |תאריך לידה= תרנ&quot;ט<br /> |מקום לידה=[[עיראק]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט בטבת]] תשס&quot;ו<br /> |מקום פטירה=ישראל<br /> |מקום פעילות=ישראל<br /> |תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך ספרים<br /> |רבותיו= הרב [[יוסף חיים]]<br /> |תלמידיו= הרב יעקב עדס<br /> |חיבוריו=פתחי עולם<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]].}}]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', כונה &quot;'''זקן המקובלים'''&quot; בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ&quot;י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] – [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]] (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]]{{הערה| פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot;, שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז&quot;ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש&quot;ש מירושלים הנקרא 'אור השמ&quot;ש'.<br /> <br /> היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: &quot;ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום&quot;{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.<br /> הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון [[המודיע]] על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.<br /> <br /> ==פטירתו והלוויתו==<br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.<br /> <br /> בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.<br /> ==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==<br /> על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם &quot;רחוב הרב יצחק כדורי&quot; או &quot;רחוב הרב כדורי&quot; בערים: [[אור יהודה]], [[ירושלים]], [[שדרות]] וב[[בית שמש]].<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י&quot;ב טבת]] [[תרפ&quot;ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' [[דוד כדורי|דוד מאיר כדורי]] מייסד ישיבת נחלת יצחק.}} רחל לוי בתו הבכורה, ורבי [[דוד כדורי]] בנו הצעיר.<br /> <br /> לאחר פטירת אשתו ב[[י&quot;ח באייר]] [[תשנ&quot;ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רשכבה&quot;ג רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל[[רבי]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש&quot;ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}<br /> === תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד ===<br /> הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל [[חסדי יוסף]] שנוסד על ידי הרב [[יוסף דייטש]] ובניו והיה מחזק את ידי הרב [[משה דייטש]] שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. <br /> === מוחה על כבוד החסידות ===<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן [[הרבי|אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> ===פעילותו לזירוז הגאולה ===<br /> הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.<br /> <br /> הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ&quot;ח סיוון]] [[תשנ&quot;ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].<br /> <br /> הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ&quot;ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב&quot;ד אף אם}} ל' חשון תשס&quot;ג}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]<br /> *מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 123<br /> ===קונטרסים===<br /> * קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]], הודפס ב[[ירושלים]].<br /> * קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> ** הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב, גיליון 172<br /> * קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ&quot;ב עמודים) תשס&quot;ז.<br /> ===ספרי ביוגרפיה===<br /> * ספר '''זקן המקובלים''' - מאת ישיבת נחלת יצחק, בעריכת בנו ר' דוד כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, תשע&quot;ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק ובהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו.<br /> ** ספר '''זקן המקובלים''' - מאת הרב בניהו י. שמואלי, הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים.<br /> ** ספר '''זקן המקובלים''' - מנוקד, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע&quot;ח, הודפס בירושלים (60 עמודים).<br /> ** ספר '''פתחי עולם'''-'''קדושת יצחק''' (בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - עם ביאורים והערות מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'.<br /> ** ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א) - הנהגות עובדות ושימוש חכמים ופרקים מחיי הרב יצחק כדורי הרב שמואל דארזי הרב שבתי אטון, מאת המחבר והעורך הסופר ר' אברהם ני&quot;ו בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', הודפס בחודש טבת תשס&quot;ז{{הערה|יצא לאור בשפות, עברית וצרפתית ובקרוב אי&quot;ה בשפה האנגלית}}, הודפס בירושלים, בחודש טבת תשס&quot;ז.<br /> ** ספר '''ישועות יצחק''' - מאת הרב מאיר דוד מלכא, הודפס בירושלים, בחודש טבת תש&quot;ע{{הערה|נדפס באנגלית, עברית וצרפתית.}}.<br /> ** ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) - מאת הרב משה כהן רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.<br /> ** ספר '''הרב כדורי''' - מאת רחל לאה סופר (אשת הרב עזריה סופר) מצפת ומושב עלמה, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים בתשס&quot;ז{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.<br /> ** ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) - מאת הרב תומר בסיס, הודפס בירושלים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=817497 2026-01-06T21:21:36Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע&quot;ו]]]]<br /> [[קובץ:נחשון וטאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב ור' [[דוד נחשון]] בציון [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בניעז'ין, מקריאים את הפסק דין]]<br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> הרב '''ישראל דוד נחשון''' (נולד ב[[ב' במנחם אב]] [[תש&quot;ח]], 1948) הוא יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]], מוסדות חב&quot;ד [[נוף הגליל]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' במנחם אב]] [[תש&quot;ח]] לרב [[מרדכי נחשון]] ולחיה שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לציבור הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> אחרי נישואיו עם בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב&quot;ד]] [[נוף הגליל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.<br /> <br /> לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב [[דוד קרץ]] והרב [[שמעון רוזנברג]] את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. הרבי שלח תשובה דרך המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] שבעניניים של פרנסה צריך כל אחד לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש.<br /> <br /> בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד ר' [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ&quot;ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובמהלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב&quot;ד]] את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ז]]-[[תש&quot;נ]] יצא בשליחות [[הרבי]] יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מ[[הרבי]] לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי &quot;מדוע נחשון לא מדבר?!&quot; גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ&quot;ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת כינוס השלוחים{{מקור}}.<br /> <br /> מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' באייר]] [[תנש&quot;א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: &quot;ישר כח, ישר כח&quot;. הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש&quot;א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב&quot;ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ&quot;ב].}}.<br /> [[קובץ:דוד נחשון מתוועד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דוד נחשון מתוועד בסוכת [[770]] ([[תשרי]] [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] כ17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש&quot;נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.<br /> <br /> אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] היה מגדולי מפרסמי האמונה הטהורה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]] וב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום [[בשורת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].<br /> <br /> היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.<br /> <br /> הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ופרסומה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * הילד יוסף יצחק{{הערה|נפטר כ&quot;ו שבט תשל&quot;ו - בהיותו בן ל&quot;ב חודש}}.<br /> * הרב שלום דובער נחשון, שליח הרבי בדנייפרופרוטרובסק, אוקראינה.<br /> * הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל]].<br /> * הרב שמואל נחשון - רב הנח&quot;ל החרדי, יו&quot;ש.<br /> * הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב&quot;ד נוף הגליל ומנכ&quot;ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה&quot;ק]].<br /> * הרב משה נחשון - מנהל גשמי מוסדות חב&quot;ד נוף הגליל.<br /> * הרב ברוך שניאור נחשון, ר&quot;מ בישיבה גדולה חב&quot;ד נוף הגליל.<br /> <br /> ;בנותיו וחתניו<br /> * מרת נחמה דינה אשת הרב [[שלום דובער פריימן]] - [[שליח הרבי|שליח הרבי מלך המשיח]] ב[[כפר תבור]].<br /> * מרת חנה אשת הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ&quot;ל [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארה&quot;ק.<br /> * מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב ריבקין - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1tlz7gVS1fvvwtQUMSdmaWN9fgjtk7pzg/view '''הנחשון שבחבורה'''] מתוך [[שיחת הגאולה]] גליון 74.<br /> *'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', שבועון בית משיח כ&quot;ז ניסן תשפ&quot;א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.<br /> *'''בכח תורתנו הקדושה''', שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ&quot;א ע' 22-25.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;חדשות:<br /> *[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20דוד%20נחשון ידיעות על הרב נחשון בחב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=הרב%20דוד%20נחשון '''תגית: הרב דוד נחשון'''] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/view/19334.htm חסיד חי קונה ספרים חיים!] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/view/19335.htm יש בעל הבית חי לבירה זו!] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/chabad/18759.htm הרב נחשון משיב ב'ישראל היום'] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57415 בפגישה עם יו&quot;ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}<br /> <br /> ;ראיונות:<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1aWNoU60jv3wi1DCs_uRaU6QyWUmCUxiL/view '''הרבי מלך המשיח שליט&quot;א חי וקיים - רב שיח'''] עיתון בית משיח גליון 85 עמוד 20<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44782&amp;ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת &quot;פעילות הטנקים רק תתרחב&quot;] {{אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/חסיד-חי-של-רבי-חי-קונה-ספרים-חיים/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע&quot;ו<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע&quot;ז<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/593345/ באמצע ליל הסדר מול פני קודשו - התעלפתי]''', ראיון אישי מתוך מגזין 'וקרבתנו מלכנו' על התחלת הקשר עם הרבי, מוסף שבועון בית משיח פסח ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/666590/ שלושים שנה לשיחה המרעישה: הרב נחשון בראיון גלוי-לב]''' {{בית משיח}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;נאומים וסרטי וידאו:<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/12/blog-post_25.html צפו בראיון סוער עם הרב דוד נחשון: חסיד חב&quot;ד מאריך בתפילה - אי אפשר אחרת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1JH9p7wR_wHl9oTXkvKZwbDC9FlA0HVqL נאומו של הרב נחשון, ג' תמוז תשס&quot;ד]<br /> * [https://hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18685.htm חי וקיים • הרב דוד נחשון מסביר] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/770/18555.htm כינוס התייסדות המטה העולמי להבאת המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/farbrengen/19638.htm כ&quot;ח ניסן תש&quot;פ עם הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/kinusim/21328.htm הרב דוד נחשון בחגיגת ה' טבת] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/kinusim/21577.htm נאומו של הרב דוד נחשון על חשיבות קבלת המלכות] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=דוד-נחשון נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/657715/ כשהרב נחשון אמר לרבי: &quot;דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך&quot; • מה ענה הרבי?]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/04/blog-post_66.html הרב נחשון: מי שמתפלל באריכות - 'קבלת המלכות' שלו חזקה יותר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחשון, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צבאות השם]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נחשון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[en:Dovid Nachshon]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91&diff=817495 2026-01-06T21:01:17Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב בתפילה ב-[[770]]]]<br /> [[קובץ:נחשון וטאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב ור' [[דוד נחשון]] בציון [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בניעז'ין, מקריאים את הפסק דין]]<br /> רבי '''אברהם (אבי) טאוב''' ([[ז' תמוז]] [[תשי&quot;א]] - [[כ&quot;ט תשרי]] [[תש&quot;פ]]) היה איש עסקים מצליח, חסיד חב&quot;ד, מייסד חברת &quot;[[שפע ימים]]&quot;.<br /> [[קובץ:חדר עבודות שפע ימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפעלי התעשיה של חברת שפע ימים בבעלות רבי אבי אברהם]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' בתמוז]] [[תשי&quot;א]] ב[[נתניה]]. אביו היה יהלומן וגם אבי עוסק משחר ילדותו בתחום היהלומים, אבנים יקרות ותכשיטים.<br /> <br /> בשלהי שנות הלמד&quot;ים הפך ל[[חסיד]] של [[הרבי]] ממנו זכה ליחס מיוחד ואישי.<br /> <br /> יחד עם חברו הקרוב ושותפו הרב [[דוד נחשון]] נשלחו על ידי הרבי לשליחויות שונות חשאיות ומסווגות בעניינים שונים בארץ וברחבי העולם.<br /> <br /> באמצע שנות הממי&quot;ם נשלחו למסעות מתמשכים, על פני 5 שנים, אל מאחורי מסך הברזל הסובייטי במסווה של אנשי עסקים, על מנת לתחזק ולהגדיל את התשתית של המחתרת היהודית-חב&quot;דית ששמרה לאורך שנות הדיכוי על הגחלת היהודית ברחבי [[רוסיה]] הקומוניסטית.<br /> <br /> בהתאם להוראות מפורטות שקיבלו מהרבי בשנת [[תשמ&quot;ח]] בנו השנים ברחבי ברית המועצות את האוהלים והציונים של אדמו&quot;רי החסידות בכלל ו[[רבותינו נשיאנו|אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] היה שותף פעיל בבניית בית חב&quot;ד המרכזי ב[[נתניה]] שע&quot;י השליח הראשי לעיר, הרב [[מנחם וולפא]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נשלח יחד עם הרב [[דוד נחשון]] כ&quot;שלוחי בית-דין&quot; של רבני חב&quot;ד מרחבי העולם - בהסכמתו ובברכתו של הרבי - לשליחות סודית לכל ציוני אדמו&quot;רי חב&quot;ד ברוסיה, על מנת להקריא שם את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק הדין]] הקובע שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ועליו להתגלות לעיני כל העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הקים את [[בית הכנסת]] ובית המדרש '''מרכז ממש''' בנתניה - במטרה להתמקד ב[[פרסום גאולה ומשיח|הפצת בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הגואל]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;פ]] נפטר בגיל 68 לאחר שחלה במחלה הידועה.<br /> <br /> ==ניידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ניידות חב&quot;ד}}<br /> מאז השנים הראשונות של הקמת [[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]] ליווה אבי טאוב את הארגון מהפן הכלכלי והארגוני כחבר וועד ההנהלה, ואף סייע במהלך שנות הממי&quot;ם בקניית כמה ניידות מכספו הפרטי.<br /> <br /> יחד עם ר' דוד נחשון החל את קמפיין &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ג]] ומאז עשו רבות יחד בפרסום זהותו של [[הרבי כמלך המשיח]] ו[[פרסום בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==שפע ימים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שפע ימים]]}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] ייסד את חברת שפע ימים שהוקמה על בסיס נבואתו של [[הרבי]] שנאמרה למר אריה גוראל (ראש עיריית [[חיפה]]) בביקרו אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים ל[[צדקה]] ב[[חודש אייר]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בדבריו קבע הרבי כי בעמק שסמוך לעיר חיפה - [[הקב&quot;ה]] הטמין אוצרות של אבנים טובות ומרגליות באדמה. אבי ראו בהקמת שפע ימים ובאמצעותה את גילוי האוצרות את מילוי הוראותיו של הרבי: {{ציטוטון|... עניינים שהם באופן של אורות דתוהו אבל בכלים דתיקון..!}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, עו&quot;ד בנימין (בני) טאוב ע&quot;ה, היה מושפעו, ושימש בין השאר גם עורך דין של מערכת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br /> *אחיינו, הרב אור חיים טאוב, בנו של בני, למד בישיבת מקור חיים, אחר כך התקרב להשקפת הציונות הדתית, וייסד ועומד בראש ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ב[[רמת גן]] ובראשות קהילת נהורא, בנוסף לעבודתו ברבנות רמת-גן.<br /> *בנו של אחיינו, הרב אור-חיים- דוד בנימין טאוב, מראשי ארגון 'ופרצת' שמפיץ את תורת הבעש&quot;ט בישיבות דתיות-לאומיות.<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק טאוב]], רב בית הכנסת ובית המדרש מרכז ממ&quot;ש בנתניה וראש [[כולל אברכים|כולל]] ללימוד תורת הגאולה.<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל טאוב, למד בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והוסמך כמומחה בתחום המחשבים. מנהל תחום המיחשוב וסמנכ&quot;ל חברת [[שפע ימים]] - [[חדרה]].<br /> * בנו, ר' משה חיים טאוב, למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד בנוף הגליל]]. שירת ב[[צה&quot;ל]] כקצין מודיעין. משמש כקצין ביטחון של מוסדות ממשלתים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://chabad.info/magazine/260510/ ר' אבי טאוב ע&quot;ה בהקמת האוהל בעיירה ליובאוויטש] {{שבועון בית משיח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/552262/ לקט פגישות של ר' אבי טאוב ע&quot;ה עם הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 משימה סודית ברוסטוב] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/13-דולרים-עבור-גידול-הזקן/ 13 דולרים מהרבי עבור גידול הזקן]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873]{{שבועון בית משיח}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78425 הפ&quot;נ שהרבי הכניס לכיס הסרטוק] {{וידאו}}<br /> *[https://chabad.info/moshiach/67638/ כשערפאת ימ&quot;ש הציג את תמונת בית המקדש] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/927253/ לגעת בפלא בידיים: הצצה למרכז המבקרים היחיד מסוגו בעולם] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:טאוב, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טאוב]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91&diff=817493 2026-01-06T21:00:07Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב בתפילה ב-[[770]]]]<br /> [[קובץ:נחשון וטאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב ור' [[דוד נחשון]] בציון [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בניעז'ין, מקריאים את הפסק דין]]<br /> רבי '''אברהם (אבי) טאוב''' ([[ז' תמוז]] [[תשי&quot;א]] - [[כ&quot;ט תשרי]] [[תש&quot;פ]]) היה איש עסקים מצליח, חסיד חב&quot;ד, מייסד חברת &quot;[[שפע ימים]]&quot;.<br /> [[קובץ:חדר עבודות שפע ימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפעלי התעשיה של חברת שפע ימים]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' בתמוז]] [[תשי&quot;א]] ב[[נתניה]]. אביו היה יהלומן וגם אבי עוסק משחר ילדותו בתחום היהלומים, אבנים יקרות ותכשיטים.<br /> <br /> בשלהי שנות הלמד&quot;ים הפך ל[[חסיד]] של [[הרבי]] ממנו זכה ליחס מיוחד ואישי.<br /> <br /> יחד עם חברו הקרוב ושותפו הרב [[דוד נחשון]] נשלחו על ידי הרבי לשליחויות שונות חשאיות ומסווגות בעניינים שונים בארץ וברחבי העולם.<br /> <br /> באמצע שנות הממי&quot;ם נשלחו למסעות מתמשכים, על פני 5 שנים, אל מאחורי מסך הברזל הסובייטי במסווה של אנשי עסקים, על מנת לתחזק ולהגדיל את התשתית של המחתרת היהודית-חב&quot;דית ששמרה לאורך שנות הדיכוי על הגחלת היהודית ברחבי [[רוסיה]] הקומוניסטית.<br /> <br /> בהתאם להוראות מפורטות שקיבלו מהרבי בשנת [[תשמ&quot;ח]] בנו השנים ברחבי ברית המועצות את האוהלים והציונים של אדמו&quot;רי החסידות בכלל ו[[רבותינו נשיאנו|אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] היה שותף פעיל בבניית בית חב&quot;ד המרכזי ב[[נתניה]] שע&quot;י השליח הראשי לעיר, הרב [[מנחם וולפא]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נשלח יחד עם הרב [[דוד נחשון]] כ&quot;שלוחי בית-דין&quot; של רבני חב&quot;ד מרחבי העולם - בהסכמתו ובברכתו של הרבי - לשליחות סודית לכל ציוני אדמו&quot;רי חב&quot;ד ברוסיה, על מנת להקריא שם את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק הדין]] הקובע שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ועליו להתגלות לעיני כל העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הקים את [[בית הכנסת]] ובית המדרש '''מרכז ממש''' בנתניה - במטרה להתמקד ב[[פרסום גאולה ומשיח|הפצת בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הגואל]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;פ]] נפטר בגיל 68 לאחר שחלה במחלה הידועה.<br /> <br /> ==ניידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ניידות חב&quot;ד}}<br /> מאז השנים הראשונות של הקמת [[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]] ליווה אבי טאוב את הארגון מהפן הכלכלי והארגוני כחבר וועד ההנהלה, ואף סייע במהלך שנות הממי&quot;ם בקניית כמה ניידות מכספו הפרטי.<br /> <br /> יחד עם ר' דוד נחשון החל את קמפיין &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ג]] ומאז עשו רבות יחד בפרסום זהותו של [[הרבי כמלך המשיח]] ו[[פרסום בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==שפע ימים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שפע ימים]]}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] ייסד את חברת שפע ימים שהוקמה על בסיס נבואתו של [[הרבי]] שנאמרה למר אריה גוראל (ראש עיריית [[חיפה]]) בביקרו אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים ל[[צדקה]] ב[[חודש אייר]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בדבריו קבע הרבי כי בעמק שסמוך לעיר חיפה - [[הקב&quot;ה]] הטמין אוצרות של אבנים טובות ומרגליות באדמה. אבי ראו בהקמת שפע ימים ובאמצעותה את גילוי האוצרות את מילוי הוראותיו של הרבי: {{ציטוטון|... עניינים שהם באופן של אורות דתוהו אבל בכלים דתיקון..!}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, עו&quot;ד בנימין (בני) טאוב ע&quot;ה, היה מושפעו, ושימש בין השאר גם עורך דין של מערכת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br /> *אחיינו, הרב אור חיים טאוב, בנו של בני, למד בישיבת מקור חיים, אחר כך התקרב להשקפת הציונות הדתית, וייסד ועומד בראש ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ב[[רמת גן]] ובראשות קהילת נהורא, בנוסף לעבודתו ברבנות רמת-גן.<br /> *בנו של אחיינו, הרב אור-חיים- דוד בנימין טאוב, מראשי ארגון 'ופרצת' שמפיץ את תורת הבעש&quot;ט בישיבות דתיות-לאומיות.<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק טאוב]], רב בית הכנסת ובית המדרש מרכז ממ&quot;ש בנתניה וראש [[כולל אברכים|כולל]] ללימוד תורת הגאולה.<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל טאוב, למד בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והוסמך כמומחה בתחום המחשבים. מנהל תחום המיחשוב וסמנכ&quot;ל חברת [[שפע ימים]] - [[חדרה]].<br /> * בנו, ר' משה חיים טאוב, למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד בנוף הגליל]]. שירת ב[[צה&quot;ל]] כקצין מודיעין. משמש כקצין ביטחון של מוסדות ממשלתים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://chabad.info/magazine/260510/ ר' אבי טאוב ע&quot;ה בהקמת האוהל בעיירה ליובאוויטש] {{שבועון בית משיח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/552262/ לקט פגישות של ר' אבי טאוב ע&quot;ה עם הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 משימה סודית ברוסטוב] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/13-דולרים-עבור-גידול-הזקן/ 13 דולרים מהרבי עבור גידול הזקן]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873]{{שבועון בית משיח}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78425 הפ&quot;נ שהרבי הכניס לכיס הסרטוק] {{וידאו}}<br /> *[https://chabad.info/moshiach/67638/ כשערפאת ימ&quot;ש הציג את תמונת בית המקדש] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/927253/ לגעת בפלא בידיים: הצצה למרכז המבקרים היחיד מסוגו בעולם] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:טאוב, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טאוב]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91&diff=817491 2026-01-06T20:58:33Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב בתפילה ב-[[770]]]]<br /> [[קובץ:נחשון וטאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב ור' [[דוד נחשון]] בציון [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בניעז'ין, מקריאים את הפסק דין]]<br /> רבי '''אברהם (אבי) טאוב''' ([[ז' תמוז]] [[תשי&quot;א]] - [[כ&quot;ט תשרי]] [[תש&quot;פ]]) היה איש עסקים מצליח, חסיד חב&quot;ד, מייסד חברת &quot;[[שפע ימים]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' בתמוז]] [[תשי&quot;א]] ב[[נתניה]]. אביו היה יהלומן וגם אבי עוסק משחר ילדותו בתחום היהלומים, אבנים יקרות ותכשיטים.<br /> <br /> בשלהי שנות הלמד&quot;ים הפך ל[[חסיד]] של [[הרבי]] ממנו זכה ליחס מיוחד ואישי.<br /> <br /> יחד עם חברו הקרוב ושותפו הרב [[דוד נחשון]] נשלחו על ידי הרבי לשליחויות שונות חשאיות ומסווגות בעניינים שונים בארץ וברחבי העולם.<br /> <br /> באמצע שנות הממי&quot;ם נשלחו למסעות מתמשכים, על פני 5 שנים, אל מאחורי מסך הברזל הסובייטי במסווה של אנשי עסקים, על מנת לתחזק ולהגדיל את התשתית של המחתרת היהודית-חב&quot;דית ששמרה לאורך שנות הדיכוי על הגחלת היהודית ברחבי [[רוסיה]] הקומוניסטית.<br /> <br /> בהתאם להוראות מפורטות שקיבלו מהרבי בשנת [[תשמ&quot;ח]] בנו השנים ברחבי ברית המועצות את האוהלים והציונים של אדמו&quot;רי החסידות בכלל ו[[רבותינו נשיאנו|אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] היה שותף פעיל בבניית בית חב&quot;ד המרכזי ב[[נתניה]] שע&quot;י השליח הראשי לעיר, הרב [[מנחם וולפא]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נשלח יחד עם הרב [[דוד נחשון]] כ&quot;שלוחי בית-דין&quot; של רבני חב&quot;ד מרחבי העולם - בהסכמתו ובברכתו של הרבי - לשליחות סודית לכל ציוני אדמו&quot;רי חב&quot;ד ברוסיה, על מנת להקריא שם את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק הדין]] הקובע שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ועליו להתגלות לעיני כל העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הקים את [[בית הכנסת]] ובית המדרש '''מרכז ממש''' בנתניה - במטרה להתמקד ב[[פרסום גאולה ומשיח|הפצת בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הגואל]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;פ]] נפטר בגיל 68 לאחר שחלה במחלה הידועה.<br /> <br /> ==ניידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ניידות חב&quot;ד}}<br /> מאז השנים הראשונות של הקמת [[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]] ליווה אבי טאוב את הארגון מהפן הכלכלי והארגוני כחבר וועד ההנהלה, ואף סייע במהלך שנות הממי&quot;ם בקניית כמה ניידות מכספו הפרטי.<br /> <br /> יחד עם ר' דוד נחשון החל את קמפיין &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ג]] ומאז עשו רבות יחד בפרסום זהותו של [[הרבי כמלך המשיח]] ו[[פרסום בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==שפע ימים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שפע ימים]]}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] ייסד את חברת שפע ימים שהוקמה על בסיס נבואתו של [[הרבי]] שנאמרה למר אריה גוראל (ראש עיריית [[חיפה]]) בביקרו אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים ל[[צדקה]] ב[[חודש אייר]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בדבריו קבע הרבי כי בעמק שסמוך לעיר חיפה - [[הקב&quot;ה]] הטמין אוצרות של אבנים טובות ומרגליות באדמה. אבי ראו בהקמת שפע ימים ובאמצעותה את גילוי האוצרות את מילוי הוראותיו של הרבי: {{ציטוטון|... עניינים שהם באופן של אורות דתוהו אבל בכלים דתיקון..!}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, עו&quot;ד בנימין (בני) טאוב ע&quot;ה, היה מושפעו, ושימש בין השאר גם עורך דין של מערכת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br /> *אחיינו, הרב אור חיים טאוב, בנו של בני, למד בישיבת מקור חיים, אחר כך התקרב להשקפת הציונות הדתית, וייסד ועומד בראש ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ב[[רמת גן]] ובראשות קהילת נהורא, בנוסף לעבודתו ברבנות רמת-גן.<br /> *בנו של אחיינו, הרב אור-חיים- דוד בנימין טאוב, מראשי ארגון 'ופרצת' שמפיץ את תורת הבעש&quot;ט בישיבות דתיות-לאומיות.<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק טאוב]], רב בית הכנסת ובית המדרש מרכז ממ&quot;ש בנתניה וראש [[כולל אברכים|כולל]] ללימוד תורת הגאולה.<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל טאוב, למד בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והוסמך כמומחה בתחום המחשבים. מנהל תחום המיחשוב וסמנכ&quot;ל חברת [[שפע ימים]] - [[חדרה]].<br /> * בנו, ר' משה חיים טאוב, למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד בנוף הגליל]]. שירת ב[[צה&quot;ל]] כקצין מודיעין. משמש כקצין ביטחון של מוסדות ממשלתים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://chabad.info/magazine/260510/ ר' אבי טאוב ע&quot;ה בהקמת האוהל בעיירה ליובאוויטש] {{שבועון בית משיח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/552262/ לקט פגישות של ר' אבי טאוב ע&quot;ה עם הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75086 משימה סודית ברוסטוב] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/13-דולרים-עבור-גידול-הזקן/ 13 דולרים מהרבי עבור גידול הזקן]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873]{{שבועון בית משיח}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78425 הפ&quot;נ שהרבי הכניס לכיס הסרטוק] {{וידאו}}<br /> *[https://chabad.info/moshiach/67638/ כשערפאת ימ&quot;ש הציג את תמונת בית המקדש] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/927253/ לגעת בפלא בידיים: הצצה למרכז המבקרים היחיד מסוגו בעולם] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:טאוב, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טאוב]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=817489 2026-01-06T20:57:32Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע&quot;ו]]]]<br /> [[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> הרב '''ישראל דוד נחשון''' (נולד ב[[ב' במנחם אב]] [[תש&quot;ח]], 1948) הוא יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]], מוסדות חב&quot;ד [[נוף הגליל]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' במנחם אב]] [[תש&quot;ח]] לרב [[מרדכי נחשון]] ולחיה שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לציבור הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> אחרי נישואיו עם בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב&quot;ד]] [[נוף הגליל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.<br /> <br /> לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב [[דוד קרץ]] והרב [[שמעון רוזנברג]] את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. הרבי שלח תשובה דרך המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] שבעניניים של פרנסה צריך כל אחד לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש.<br /> <br /> בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד ר' [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ&quot;ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובמהלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב&quot;ד]] את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ז]]-[[תש&quot;נ]] יצא בשליחות [[הרבי]] יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מ[[הרבי]] לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי &quot;מדוע נחשון לא מדבר?!&quot; גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ&quot;ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת כינוס השלוחים{{מקור}}.<br /> <br /> מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' באייר]] [[תנש&quot;א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: &quot;ישר כח, ישר כח&quot;. הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש&quot;א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב&quot;ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ&quot;ב].}}.<br /> [[קובץ:דוד נחשון מתוועד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דוד נחשון מתוועד בסוכת [[770]] ([[תשרי]] [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] כ17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש&quot;נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.<br /> <br /> אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] היה מגדולי מפרסמי האמונה הטהורה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]] וב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום [[בשורת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].<br /> <br /> היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.<br /> <br /> הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ופרסומה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * הילד יוסף יצחק{{הערה|נפטר כ&quot;ו שבט תשל&quot;ו - בהיותו בן ל&quot;ב חודש}}.<br /> * הרב שלום דובער נחשון, שליח הרבי בדנייפרופרוטרובסק, אוקראינה.<br /> * הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל]].<br /> * הרב שמואל נחשון - רב הנח&quot;ל החרדי, יו&quot;ש.<br /> * הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב&quot;ד נוף הגליל ומנכ&quot;ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה&quot;ק]].<br /> * הרב משה נחשון - מנהל גשמי מוסדות חב&quot;ד נוף הגליל.<br /> * הרב ברוך שניאור נחשון, ר&quot;מ בישיבה גדולה חב&quot;ד נוף הגליל.<br /> <br /> ;בנותיו וחתניו<br /> * מרת נחמה דינה אשת הרב [[שלום דובער פריימן]] - [[שליח הרבי|שליח הרבי מלך המשיח]] ב[[כפר תבור]].<br /> * מרת חנה אשת הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ&quot;ל [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות בארה&quot;ק.<br /> * מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב ריבקין - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1tlz7gVS1fvvwtQUMSdmaWN9fgjtk7pzg/view '''הנחשון שבחבורה'''] מתוך [[שיחת הגאולה]] גליון 74.<br /> *'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', שבועון בית משיח כ&quot;ז ניסן תשפ&quot;א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.<br /> *'''בכח תורתנו הקדושה''', שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ&quot;א ע' 22-25.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;חדשות:<br /> *[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20דוד%20נחשון ידיעות על הרב נחשון בחב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=הרב%20דוד%20נחשון '''תגית: הרב דוד נחשון'''] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/view/19334.htm חסיד חי קונה ספרים חיים!] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/view/19335.htm יש בעל הבית חי לבירה זו!] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/news/chabad/18759.htm הרב נחשון משיב ב'ישראל היום'] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57415 בפגישה עם יו&quot;ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}<br /> <br /> ;ראיונות:<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1aWNoU60jv3wi1DCs_uRaU6QyWUmCUxiL/view '''הרבי מלך המשיח שליט&quot;א חי וקיים - רב שיח'''] עיתון בית משיח גליון 85 עמוד 20<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44782&amp;ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת &quot;פעילות הטנקים רק תתרחב&quot;] {{אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/blogs/חסיד-חי-של-רבי-חי-קונה-ספרים-חיים/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע&quot;ו<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע&quot;ז<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/593345/ באמצע ליל הסדר מול פני קודשו - התעלפתי]''', ראיון אישי מתוך מגזין 'וקרבתנו מלכנו' על התחלת הקשר עם הרבי, מוסף שבועון בית משיח פסח ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/666590/ שלושים שנה לשיחה המרעישה: הרב נחשון בראיון גלוי-לב]''' {{בית משיח}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;נאומים וסרטי וידאו:<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/12/blog-post_25.html צפו בראיון סוער עם הרב דוד נחשון: חסיד חב&quot;ד מאריך בתפילה - אי אפשר אחרת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1JH9p7wR_wHl9oTXkvKZwbDC9FlA0HVqL נאומו של הרב נחשון, ג' תמוז תשס&quot;ד]<br /> * [https://hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18685.htm חי וקיים • הרב דוד נחשון מסביר] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/770/18555.htm כינוס התייסדות המטה העולמי להבאת המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/farbrengen/19638.htm כ&quot;ח ניסן תש&quot;פ עם הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/kinusim/21328.htm הרב דוד נחשון בחגיגת ה' טבת] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://hageula.com/vid/kinusim/21577.htm נאומו של הרב דוד נחשון על חשיבות קבלת המלכות] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=דוד-נחשון נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו&quot;ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/657715/ כשהרב נחשון אמר לרבי: &quot;דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך&quot; • מה ענה הרבי?]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/04/blog-post_66.html הרב נחשון: מי שמתפלל באריכות - 'קבלת המלכות' שלו חזקה יותר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחשון, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צבאות השם]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נחשון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[en:Dovid Nachshon]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=817487 2026-01-06T20:56:40Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אסתר מרים - בת אדמו&quot;ר האמצעי (מצבה).jpeg|שמאל|ממוזער|מצבתה מפח באוהל הרבניות בליובאוויטש לפני השיפוץ]]<br /> <br /> '''אסתר מרים''' הינה בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שנפטרה בחיי אביה, ב[[ד' בתמוז]] [[תקע&quot;ט]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> במשך שנים, לא היה ידוע על בת בשם זה לאדמו&quot;ר האמצעי, ואף לא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].<br /> <br /> ===מציאת קברה===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16042&amp;st=&amp;pgnum=278 מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי – קונטרסים ע' רעו].}}, במסגרת שליחות חשאית מ[[הרבי]] לשיקום ושיפוץ ציוני רבותינו נשיאנו, מצאו הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], במקום &quot;אהל הנשים&quot;, את מצבת אסתר מרים, כאשר מצבתה הייתה אז מפח שעליה נכתב:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ציון קבר הלז [הזה]<br /> <br /> של האשה הצנועה<br /> <br /> חשובה אסתר<br /> <br /> מרים נ&quot;ע בת הרב ה&quot;ג [האי גאון]<br /> <br /> אדמו&quot;ר דובער שיח'<br /> <br /> שנפטרה לח&quot;ע [לחיי עולם/עולמה] ביו'[ם]<br /> <br /> א' ד' לחודש [[תמוז]]<br /> <br /> שנת ת&quot;קע&quot;ט לפ&quot;ק [לפרט קטן]<br /> <br /> ת נ צ ב ה<br /> }}<br /> <br /> ==זהות בעלה==<br /> הרב [[שלום דובער לוין]] העלה השערה שבעלה של אסתר מרים היה רבי [[אהרן מקרמנצ'וג]]. שכמה מקורות משמע שהיה חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ובנוסח מצבתה נכתב &quot;האשה הצנועה החשובה אסתר מרים&quot;, אשר מסגנון זה נראה שכבר היתה נשואה, ונפטרה בשנת [[תקע&quot;ט]]. והיינו שהיא היתה אשתו בזיווג שני שלו, ואחר שנפטרה גם היא, בחודש תמוז תקע&quot;ט, התחתן עם חיה בת הרה&quot;ק מברסלב בין השנים תקע&quot;ט-[[תקפ&quot;ב]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/4/1.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית].}}.<br /> <br /> אך בהמשך הוכח שרבי [[אהרן מקרמנצ'וג]] היה בעלה בזיווג שני של אחותה, הרבנית [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]].<br /> <br /> כמו&quot;כ, ממה שנכתב על גבי המצבה 'הצנועה', שזהו תוארה הראשון בעל המצבה, ניתן להסיק שמפני שהיתה כה צנועה לא נתפרסמה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.mylubavitch.org/אסתר-מרים-בת-הרב-האי-גאון-אדמור-דובער/ תמונת מצבתה שהתגלתה בליובאוויטש]''' באתר ליובאוויטש שלי<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br /> [[en:Ester Miriam (daughter of the Mitteler Rebbe)]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=817486 2026-01-06T20:54:24Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין: הרב [[אליהו חיים קרליבך]] חתנו ואחיו התאום של ר' [[שלמה קרליבך]] ב[[שבע ברכות]], [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|הרש&quot;ז שניאורסאן]], [[הרש&quot;ג]], [[יוסף שלמה כהנמן|ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן &quot;הרב מפוניבז'&quot;]] [[בני ברק]], [[הרבי]], הג&quot;ר [[אליעזר סילבר]]]]<br /> [[קובץ:שניאור זלמן שניאורסון פריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאורסון בתקופת מגוריו בארצות הברית]]<br /> <br /> הרב '''שניאור זלמן שניאורסון''' ([[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ח]] - [[י&quot;ח בתמוז]] [[תש&quot;מ]]) היה רב חסידי, מצאצאי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], שהיה גם עסקן שניהל פעילות מסועפת להצלת אלפי ילדים יהודים בזמן [[השואה]] ודאג לחינוכם בשנים שלאחריה. בשנותיו האחרונות התגורר בניו יורק, ועמד בראש ישיבת 'שבט יהודה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:Shneur-zalman-schneerson.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום מצבתו ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> נולד בהומיל בשנת [[תרנ&quot;ח]] לאביו הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]] שכיהן כרב ברעפקא, ולאימו מרת ליבע לאה{{הערה|נכדת רבי [[לוי יצחק מרדיצ'וב]].}}. מצד אביו, הוא דור רביעי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בן אחר בן{{הערה|אביו הרב מנחם מענדל, היה בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> למד בגימנסיה ועבר משם בשנת [[תרע&quot;ד]] על מנת ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. התגורר מספר שנים ב[[פולטבה]] ושימש כגזבר [[ועד רבני רוחני]]. לאחר מכן עבר ל[[חרקוב]] והתגורר שם במשך חצי שנה. ב[[תרפ&quot;ג]] שימש כ[[מזכיר]] זמני של [[הרבי הריי&quot;צ]]. ב[[תרפ&quot;ד]] עבר ל[[רוסטוב]] ומשם ל[[לנינגרד]] ומשם ל[[מוסקבה]].<br /> <br /> לאחר שהרבי הריי&quot;צ יצא את רוסיה, היה שולח דרכו כספי תמיכה ליהודי רוסיה. היה מתעסק בייסוד [[חדר]]ים ו[[מקוה|מקוואות]] ונאסר כמה פעמים בגין פעולות אלו.<br /> <br /> שימש כ[[רב]] בלוקניע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] קיבל היתר יציאה מרוסיה וכוונתו היתה להמשיך אל ארצות הברית, כעבור זמן עבר בהוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] קבע מושבו ב[[פריז]] שם התמנה כרב. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] דאג להצלת אלפי ילדים באמצעות הסתרתם במנזרים ובבתי יתומים, כשבמקביל הוא דואג לשמור על יהדותם. בין אלו שנעזרו בפעולותיו הייתה גם קבוצה של [[תמימים]].<br /> <br /> כאשר ניצל את כל אפשרויות ההסתרה במקומות מסתור, החליט לפתוח מחנה חשאי בפרבר 'עראני' הסמוך לפריז, שם התנהלה קבוצה נוספת של נערים שהייתה צריכה להתחבא לעיתים קרובות ביערות הסמוכים{{הערה|'''איש החינוך''' עמ' 47 ואילך.}}.<br /> <br /> באותה תקופה ניהל ישיבה במחנה פליטים בסמוך ל[[מרסיי]] בה למדו תלמידים שחלקם היו פליטים מישיבת &quot;עץ חיים&quot; שהוקמה בכפר הבלגי &quot;היידע&quot;. ביניהם היו האחים הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] והרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]], הרב [[חיים מנחם טייכטל]], הרב [[דוד משה ליברמן]], הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]].<br /> <br /> עם סיום המלחמה, דאג להוצאת הילדים מבתי המחסה והמנזרים ונלחם לצורך השבתם לחיק העם היהודי. במסגרת פעולות אלו אף דאג להעניק חינם זוג [[תפילין]] חדשות לכל נער יהודי שחפץ בכך.<br /> <br /> על מנת לדאוג לחינוך יהודי כשר לנערים ששרדו את השואה, הקים רשת מוסדות עניפה, כשבניהולם סייעו התמימים הבוגרים שנמנו על חברי הקבוצה, הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[חיים מנחם טייכטל]]. כאשר הגיע [[הרבי]] לביקור בפריז סר הרבי לביקור במוסדותיו ודיבר בפני הילדות שעה ארוכה כשמעיניו זולגות דמעות.<br /> <br /> כאשר הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]] אמו של [[הרבי]] הצליחה לצאת את גבולות ברית המועצות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]]' ונתקעה בדרך לפריז עקב מחסור באשרת כניסה, ביקשו ממנו הרבי ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להפעיל את קשריו ולהחלץ לעזרתה, ופעולותיו נשאו פרי. לכשהגיעה לפריז, השתכנה בביתו שם נשארה עד להגעתו של הרבי, ועם הגעתו של הרבי נערכה בביתו מסיבת קבלת פנים חגיגית.<br /> <br /> גם לאחר סיום פעולותיו עם ילדי השואה, נותר לכהן כרב בפריז, ובשנת [[תש&quot;כ]] היגר לניו יורק שם עמד בראשות ישיבת 'שבט יהודה'.<br /> <br /> ב[[י&quot;ח תמוז|ח&quot;י תמוז]] [[תש&quot;מ]] נפטר, וזכה שהרבי יצטרף למסע הלוויה. בתחילה, יצא הרבי מחדרו הקדוש וליווה את המיטה עד פינת [[רחוב קינגסטון]], ואז בצעד חריג פנה למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] וביקש להצטרף למסע הלוויה ולהמשיך ללוות את המיטה עד ל[[בית העלמין מונטיפיורי]] שם נטמן. בנוסף, הורה הרבי לדאוג שתלמידי המוסדות יצטרפו גם הם למסע הלוויה.<br /> <br /> ==כתביו==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36389&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= וועגען פריינקרייך, וועגען מאראקא, וועגען תורת הבעל שם טוב]<br /> *[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&amp;st=&amp;pgnum=3 מכתב תשובה הלכתי פרי עטו שנתפרסם ב'המאור'] - תמוז תשכ&quot;ו<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[שניאור זלמן בוטמן]].<br /> *גיסו, הרב [[יהודה הבר]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]], [[תומכי תמימים ורשה]] ו[[תומכי תמימים אטווצק]].<br /> *בנו, הרב [[שלום בער שניאורסון]], רב בית כנסת שני-אור בשכונת פלטבוש, נפטר בד' בתשרי תשע&quot;ז בגיל 84<br /> *בתו, מרת הדסה קרליבך אשת הרב [[אליהו חיים קרליבך]] (אחיו של [[שלמה קרליבך]]).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.85727662766_7221266.pdf אור התורה בעיר האורות]''', בתוך מוסף 'יתד נאמן' ח' טבת תשע&quot;ז, עמוד 20<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> ‏[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=559365 2022-08-05T07:07:21Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דייטש חיים שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים שלום]]<br /> הרב '''חיים שלום דייטש''' (יליד שנת [[תש&quot;ה]], 1944) הוא מחשובי [[משפיע]]י [[חב&quot;ד]] וראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה. דור שביעי לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ה]] לאביו ה[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] &quot;אנשי מעמד&quot; ולאמו מרת מרים. בבחרותו החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה נחשב לעילוי מפונביז'. בתקופה זו התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], ונסע ל[[כפר חב&quot;ד]] לשמוע את הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש#הישיבה המרכזית בישראל|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]]. בהגיעו לגיל '[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]]' בו לומדים בחורי הישיבה לעצמם, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים [[כפר חב&quot;ד]] והיה תלמיד מובהק של הרב שלמה חיים וזכה לקירובים רבים ממנו.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר לאה, בתו של הרב אשר זאב ורנר רב העיר טבריה ומחשובי רבני סלונים, להם עשרה ילדים המשמשים כ[[שלוחים]] בארץ ובעולם.<br /> <br /> ===בתפקידי הוראה והשפעה===<br /> [[קובץ:דו&quot;ח כולל צ&quot;צ.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|דו&quot;ח שנתן הרב דייטש לרבי אודות הכולל, בצד הגליון הביע הרבי את רצונו שב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל האברכים המנוהל על ידי המזכירות]] ילמדו מכולל צמח צדק כיצד לפעול ולנהל את הכולל]]<br /> לאחר חתונתו למד במשך תקופה של כחמש שנים בכולל של הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]]. שימש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה קטנה של חסידות קרלין. תקופה מסויימת כיהן כר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים ב[[קריית גת]]. לאחר מכן הקים מכון [[סמיכה]] ללימודי הלכה בעיון. כמו כן כיהן כר&quot;מ ב[[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בהוראת הרבי החל לכהן באלול תשל&quot;ב כראש [[כולל אברכים|כולל]] בבית הכנסת [[צמח צדק]] בעיר העתיקה, במסגרת תפקידו זכה להיכנס [[יחידות|ליחידויות]] רבות ולקבל הוראות מהרבי בקשר ללימודים בכולל. כמו כן הוציא לאור קבצי הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] וכן [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)]] בה באים ליקוט ענייני הלכה מרבותינו נשיאנו ומגדולי ישראל הדנים בדבריהם.<br /> <br /> מלבד ידיעותיו ב[[תורת החסידות]] הוא גם [[תלמיד חכם|בקי]] ב[[גמרא]] וב[[הלכה]]. הוא מתייחד ביכולת ניתוח ה[[נפש]] ורגשות האדם, ובמהלך ה[[התוועדות|התוועדוית]] עוסק רבות בנושא. במשך השנים סחף חסידים רבים שאינם משתייכים לחסידות חב&quot;ד, שחלקם אף רואים בו כרבם המובהק. עוסק גם בקירוב נערים חרדים המתרחקים מאורח החיים שחונכו בו. נוהג לשבות ב[[חג השבועות]] ב[[מז'יבוז']] בקברו של [[הבעל שם טוב]]. כמו כן נוסע מדי שנה ל[[האדיטש]], ל[[יארצייט]] של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בשנים האחרונות הוקם אתר [[אינטרנט]] בשם '[[חסידות.נט]]' בו ניתן לצפות ולשמוע בשיעוריו והתוועדויותיו של הרב דייטש.<br /> <br /> משמש כמשפיע ארגון מעייני ישראל המונה מאות משפחות.<br /> <br /> מקורב מאוד אצל אדמו&quot;רים וראשי ישיבות בציבור החרדי שמחזיקים ממנו כשילוב של מקושר ותלמיד חכם עצום.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו:<br /> * הרב [[אשר זאב דייטש]] - שליח ראשי ב[[פתח תקווה]].<br /> * הרב שלמה דייטש - שליח ורב העיר סמרה, רוסיה.<br /> * הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי בוקרשט, רומניה.<br /> * הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי בפערם, רוסיה.<br /> * הרב יעקב דייטש <br /> ;חתניו:<br /> * ר' דוד שכטר - סידרהרסט נו יורק.<br /> * הרב שלום מתתיהו לפידות - מנהל תלמוד תורה תורת אמת ירושלים.<br /> * הרב אברהם פינקוביץ - משלוחי הרבי לאשקלון.<br /> * הרב אורי לפידות - משלוחי הרבי לצפון ארגנטינה.<br /> * הרב מנחם אייזנמן - מראשי ישיבת תו&quot;ת ומשלוחי הרבי בפנסילבניה.<br /> <br /> ;אחיו:<br /> * הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] מקים קריית רבינו הגדול בהאדיטש ומגדולי העסקנים בחב&quot;ד נהרג בידי בני עוולה.<br /> *הרב [[משה דייטש]] מנהל ארגון החסד [[חסדי יוסף]] בירושלים ת&quot;ו.<br /> *הרב [[שלמה יהודה דייטש]] מקים ומייסד [[חסדי יוסף]] בירושלים ת&quot;ו נפטר בקיו&quot;ש בן ל&quot;ו שנים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chasidut.net אתר השיעורים של הרב דייטש] - [[חסידות. נט]]<br /> *[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=361 כתבת וידאו מ[[התוועדות]] בפורים] עם הרב דייטש והרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65208 איזה רמה של משיכת הלב צריך בשידוך?]{{וידאו}}<br /> *עיתון משפחה, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_משפחה_על_העילוי_מפוניבז_והמשפיע_מליובאוויטש__מיוחד_73761.html 'העילוי מפוניבז' וה[[משפיע]] מליובאוויטש], אתר COL<br /> *{{קישור חבד און ליין|97540|יגיעה והעמקה • ראש הכולל שמקים דור של מעיינים בהלכה||ב' סיון תשע&quot;ו}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/09/66.-Ki-Seitzei-5776-Hebrew-Version.pdf לחיות את לימוד התורה]''' {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf 'עבודה' של תמים]''' התוועדות עם הרב דייטש, [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע&quot;ז<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20של%20לוי%20יצחק%20ורחל%20לאה.pdf מכתבים מבית חיינו]''', מכתבים ששיגר למשפחתו מביקוריו אצל הרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{PDF}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:דייטש, חיים שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=559362 2022-08-05T04:39:14Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד בצפת<br /> |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=קרית חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=צפת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=קרית חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br /> |משפיע הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב&quot;ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br /> |מספר שלוחים=8<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=8<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|בידידות למען טובת הכלל, נראים ב&quot;עת רצון&quot; הרב [[שמואל אליהו]] עם שותפו ברבנות העיר צפת, הרב [[לוי ביסטריצקי]]]]<br /> {{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב&quot;ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-1200 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב&quot;ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב&quot;ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br /> [[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל&quot;ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי [[יעקב בירב]] מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ&quot;ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]], רבי [[משה מטראני]], רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br /> <br /> בשנת ה'רצ&quot;ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ&quot;ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש&quot;ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br /> <br /> רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ&quot;ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ&quot;ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br /> <br /> ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי&quot;ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של&quot;ז.}}.<br /> <br /> עם הגעתו של [[האריז&quot;ל]] לצפת בשנת ה'ש&quot;ל, הפך הרמ&quot;ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ&quot;ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ&quot;ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ&quot;ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br /> <br /> לאחר פטירת הרמ&quot;ק, נחשב האריז&quot;ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר&quot;י כרב. בשנת ה'של&quot;ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ&quot;ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ&quot;ד. בשנתו הראשונה של האריז&quot;ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br /> <br /> רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br /> <br /> ה[[רדב&quot;ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי&quot;ד ונפטר בשנת ה'של&quot;ד.<br /> <br /> ===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס&quot;ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br /> <br /> אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שפרצה באותה תקופה והביאה לדילדול העיר מיהודים.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot;]]<br /> בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים היישוב הופסק.<br /> <br /> במכתבו של הרבי מ[[ר&quot;ח כסלו]] [[תשכ&quot;ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב&quot;די בסביבות צפת - [[מירון]]: &quot;מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב&quot;די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי רוסיא . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל&quot;ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל&quot;ו-תשל&quot;ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשל&quot;ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב&quot;ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד קרית חב&quot;ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב&quot;ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ===ועד המנהלים===<br /> ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב&quot;ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.<br /> <br /> ==ריכוזי חב&quot;ד בעיר==<br /> ===קריית חב&quot;ד===<br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב&quot;ד צפת &quot;היכל לוי יצחק&quot; ול[[מקווה טהרה|מקווה החב&quot;די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב&quot;ד, התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br /> <br /> כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br /> <br /> ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br /> <br /> ===גבעת שושנה===<br /> לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב&quot;ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ&quot;א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br /> <br /> השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב&quot;די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב&quot;ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: &quot;גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם&quot;] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]] - ט&quot;ז שבט תשס&quot;ח.}}.<br /> <br /> ===שכונת כנען===<br /> לצידה של קריית חב&quot;ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב&quot;ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב&quot;ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב&quot;די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב&quot;ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===מרום כנען===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] נוסדה קהילת חב&quot;ד נוספת עם בית כנסת חב&quot;ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת&quot;ם (צפת)|אוצר הסת&quot;ם]] הפועל במקום.<br /> <br /> ===שכונת מנחם בגין===<br /> בשנים האחרונות החלו חסידי חב&quot;ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב&quot;די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בצפת]]<br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]]) הקהילה מונה כ-1200 משפחות (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא מקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> ===מוסדות החינוך===<br /> [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br /> *מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br /> *גני חב&quot;ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.<br /> *תלמוד תורה '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ&quot;ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br /> *בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.<br /> *[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br /> *מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-120 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> *ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> *[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ-200 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br /> *[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br /> *ישיבה קטנה [[אהל מנחם מענדל צפת]] - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שימוס.<br /> *[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> * סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> <br /> ===מוסדות שונים===<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ולנשים.<br /> *אגודת קרית חב&quot;ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br /> * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br /> *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br /> *ארגון נשי חב&quot;ד, בהנהלת גב' הענדל<br /> *ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br /> *כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br /> *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br /> *אוצר הסתם - מכון סת&quot;ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע&quot;י הרבי בשנים תשל&quot;ו-תשל&quot;ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל&quot;ג.<br /> מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> <br /> בנוסף פועלים בעיר בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br /> *מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br /> *מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br /> *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br /> *עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> *רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br /> *נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br /> *רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br /> *מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br /> *חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br /> <br /> ==צבאות ה'==<br /> ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי&quot;ג חח&quot;ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br /> <br /> לארגון זה יש מספר סניפים:<br /> * סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br /> * סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br /> * סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br /> * מועדון לילדים שאינם מבית חב&quot;די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br /> <br /> סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש&quot;א-תשנ&quot;ב.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> [[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב&quot;ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br /> צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב&quot;ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע&quot;ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו.<br /> <br /> בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ד]] הגדילה חב&quot;ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; &quot;הפכנו לכח משפיע בעירייה&quot;] {{אינפו}} יט חשון התשע&quot;ד (23.10.2013).}}.<br /> <br /> לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע&quot;ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב&quot;ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.<br /> <br /> ==ועד אברכי אנ&quot;ש==<br /> {{ערך מורחב|ועד אברכי אנ&quot;ש}}<br /> [[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ&quot;ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br /> '''ועד אברכי אנ&quot;ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].<br /> <br /> == בית הקברות ==<br /> [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br /> בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב&quot;ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br /> <br /> בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז&quot;ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז&quot;ל]], ברוח קודשו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=צפת כתבות על קהילת חב&quot;ד בצפת]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&amp;st=מלעלוב&amp;pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br /> *עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב&quot;ד<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב&quot;ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש&quot;פ (אנגלית) {{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:צפת]]<br /> [[קטגוריה:ערים ושכונות חב&quot;דיות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=555095 2022-07-17T16:26:25Z

<p>ווייצמאן: /* תפילתו ליום ל&quot;ג בעומר */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לישראל ירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בארץ ישראל ירושלים בכדי שיהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, בעיקר נפוץ כיום מהדורתו של הרב משה אברמוביץ' חסיד ערלוי תושב [[בני ברק]] ת&quot;ו, מהדורה מנוקדת ומפוארת באותיות מאירות עיניים}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==תפילתו ליום [[ל&quot;ג בעומר]]==<br /> הבן איש חי חיבר מאות תפילות המקובלות ומקובצות בספרו לשון חכמים (ג' חלקים) אחת מהם תפילה שחיברה והיא נפוצה ונהוגה לאומרה ליום ל&quot;ג בעומר הילולת הרשב&quot;י כדלהלן.<br /> <br /> זו נוסחתה;<br /> '''אָנָּא ה׳ לְמַעַן אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ (אל&quot;ף כ&quot;ף דל&quot;ת טי&quot;ת מי&quot;ם) שֶׁהוּא סוֹד חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת דְגַדְלוּת שֶׁהֵם סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָרָמוּז בְּסוֹד הַכָּתוּב בִּטְחוּ בָּהּ׳ עֲדֵי עַד, אֲשֶׁר אוֹתִיּוֹתָיו אֵלּוּ בְּמִילוּאָם עוֹלִים מִסְפָּר &quot;שָׁלוֹם בְּרָכָה טוֹבָה חַיִּים חֵן חֶסֶד רַחֲמִים חֶדְוָה&quot;, תַּשְׁפִּיעַ לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם, בְּרָכָה טוֹבָה, חַיִּים, חֵן, חֶסֶד, רַחֲמִים, חֶדְוָה'''. '''עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתְךָ'''.<br /> <br /> '''וְיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחַסָדֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי עַקִיבָה בֶּן יוֹסֵף וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי נֶחֶמְיָא''', '''תְּרַחֲמֵנוּ וּתְחַיֵינוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִימָה, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא כָּל מִשְׁאָלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ וְתִפְתַּח לָנוּ שֲׁעַרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי כַּלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי דַּעַת, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי מָגֵן''''.<br /> <br /> '''אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה׳ הַצְּלִיחָה נָא'''.<br /> '''כִּ'''י עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.<br /> '''דְּ'''רָכֶיךָ ה׳ הוֹדִיעֵנִי אוֹרְחוֹתֶיךָ לַמְדֵנִי.<br /> '''ט'''וֹב ה׳ לַכּוֹל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.<br /> '''מָ'''ה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.<br /> <br /> '''אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק &quot;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי&quot; אֲשֶׁר הָיָה בְּחִינַת &quot;יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳&quot; וְעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר &quot;יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה'&quot;, יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּמִדַּת יְסוֹד צַדִּיק ה' וְכָל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ יִתְבָּרְרוּ וְיַעֲלוּ אֶל יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳ וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע טוֹב וְחֵן וָחֶסֶד וְשָׁלוֹם מִן יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳.<br /> <br /> אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק &quot;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי&quot; שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר &quot;עוֹלָם הַיְּצִירָה&quot; יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם מִשָּׁם אֶל ה׳ הַמֵּאִיר בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ וְאֹמֶץ שֶׁתַּעֲלֶה נַפְשֵׁינוּ מִן עוֹלָם הָעֲשִׂיּה אֶל עוֹלָם הַיְּצִירָה וּמִשָּׁם אֶל ה׳ וְיָאֵר לָנוּ וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ כִּי אַתָּה ה׳ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ.<br /> <br /> אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק &quot;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי&quot; שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר &quot;כִּסֵּא שְׁכִינָה&quot; יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכִסֵּא שְׁכִינָה וּתְזַכֵּךְ וְתָאִיר נַפְשֵׁינוּ וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מָדוֹר וְכִסֵּא אֶל אוֹר שְׁכִינָה.<br /> <br /> אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק &quot;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי&quot; שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ &quot;אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה&quot;, יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּהִרְהוּרִים שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וְנִהְיֶה מוּצָלִּים מִן &quot;מַכּוֹת&quot; שֶׁהֵם מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וִיתֻקְּנוּ וְיִזְדַכְּכוּ הַ&quot;כְּלָיוֹת&quot; שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵם מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ מֵהֶם עֵצָה טוֹבָה וִישָׁרָה וּנְכוֹנָה תָּמִיד. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְּיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה׳ צוּרִי וְגוֹאֲלִי;<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==בענין לבישת האשה נשואה [[פאה נכרית]]==<br /> הבן איש חי (בפרשת ויקהל אות יג) כותב שאשה הלובשת פאה נכרית תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו (שו&quot;ת תבואות ושמ&quot;ש, אבן העזר סימן קל&quot;ז) שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א.<br /> *הרב [[יצחק מנחם מנדל גרליץ]], מנהל [[מכון אורייתא]], ירושלים, תשמ&quot;ג (357 עמודים), ספר '''[[בעקבות רבותינו]]''' השלישי בסדרה.<br /> <br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=555092 2022-07-17T16:25:22Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו [[מזל טוב]]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לישראל ירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בארץ ישראל ירושלים בכדי שיהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, בעיקר נפוץ כיום מהדורתו של הרב משה אברמוביץ' חסיד ערלוי תושב [[בני ברק]] ת&quot;ו, מהדורה מנוקדת ומפוארת באותיות מאירות עיניים}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==תפילתו ליום [[ל&quot;ג בעומר]]==<br /> הבן איש חי חיבר מאות תפילות המקובלות ומקובצות בספרו לשון חכמים (ג' חלקים) אחת מהם תפילה שחיברה והיא נפוצה ונהוגה לאומרה ליום ל&quot;ג בעומר הילולת הרשב&quot;י כדלהלן.<br /> <br /> זו נוסחתה;<br /> '''אָנָּא ה׳ לְמַעַן אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ (אל&quot;ף כ&quot;ף דל&quot;ת טי&quot;ת מי&quot;ם) שֶׁהוּא סוֹד חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת דְגַדְלוּת שֶׁהֵם סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָרָמוּז בְּסוֹד הַכָּתוּב בִּטְחוּ בָּהּ׳ עֲדֵי עַד, אֲשֶׁר אוֹתִיּוֹתָיו אֵלּוּ בְּמִילוּאָם עוֹלִים מִסְפָּר &quot;שָׁלוֹם בְּרָכָה טוֹבָה חַיִּים חֵן חֶסֶד רַחֲמִים חֶדְוָה&quot;, תַּשְׁפִּיעַ לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם, בְּרָכָה טוֹבָה, חַיִּים, חֵן, חֶסֶד, רַחֲמִים, חֶדְוָה'''. '''עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתְךָ'''.<br /> <br /> ''וְיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחַסָדֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי עַקִיבָה בֶּן יוֹסֵף וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי נֶחֶמְיָא''', '''תְּרַחֲמֵנוּ וּתְחַיֵינוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִימָה, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא כָּל מִשְׁאָלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ וְתִפְתַּח לָנוּ שֲׁעַרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי כַּלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי דַּעַת, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי מָגֵן''''.<br /> <br /> '''אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה׳ הַצְּלִיחָה נָא'''.<br /> '''כִּ'''י עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.<br /> '''דְּ'''רָכֶיךָ ה׳ הוֹדִיעֵנִי אוֹרְחוֹתֶיךָ לַמְדֵנִי.<br /> '''ט'''וֹב ה׳ לַכּוֹל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.<br /> '''מָ'''ה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.<br /> <br /> '''אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק &quot;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי&quot; אֲשֶׁר הָיָה בְּחִינַת &quot;יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳&quot; וְעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר &quot;יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה'&quot;, יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּמִדַּת יְסוֹד צַדִּיק ה' וְכָל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ יִתְבָּרְרוּ וְיַעֲלוּ אֶל יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳ וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע טוֹב וְחֵן וָחֶסֶד וְשָׁלוֹם מִן יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳.<br /> <br /> אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק &quot;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי&quot; שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר &quot;עוֹלָם הַיְּצִירָה&quot; יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם מִשָּׁם אֶל ה׳ הַמֵּאִיר בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ וְאֹמֶץ שֶׁתַּעֲלֶה נַפְשֵׁינוּ מִן עוֹלָם הָעֲשִׂיּה אֶל עוֹלָם הַיְּצִירָה וּמִשָּׁם אֶל ה׳ וְיָאֵר לָנוּ וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ כִּי אַתָּה ה׳ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ.<br /> <br /> אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק &quot;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי&quot; שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר &quot;כִּסֵּא שְׁכִינָה&quot; יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכִסֵּא שְׁכִינָה וּתְזַכֵּךְ וְתָאִיר נַפְשֵׁינוּ וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מָדוֹר וְכִסֵּא אֶל אוֹר שְׁכִינָה.<br /> <br /> אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק &quot;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי&quot; שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ &quot;אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה&quot;, יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּהִרְהוּרִים שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וְנִהְיֶה מוּצָלִּים מִן &quot;מַכּוֹת&quot; שֶׁהֵם מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וִיתֻקְּנוּ וְיִזְדַכְּכוּ הַ&quot;כְּלָיוֹת&quot; שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵם מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ מֵהֶם עֵצָה טוֹבָה וִישָׁרָה וּנְכוֹנָה תָּמִיד. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְּיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה׳ צוּרִי וְגוֹאֲלִי;<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==בענין לבישת האשה נשואה [[פאה נכרית]]==<br /> הבן איש חי (בפרשת ויקהל אות יג) כותב שאשה הלובשת פאה נכרית תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו (שו&quot;ת תבואות ושמ&quot;ש, אבן העזר סימן קל&quot;ז) שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א.<br /> *הרב [[יצחק מנחם מנדל גרליץ]], מנהל [[מכון אורייתא]], ירושלים, תשמ&quot;ג (357 עמודים), ספר '''[[בעקבות רבותינו]]''' השלישי בסדרה.<br /> <br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8&diff=555088 2022-07-17T16:14:07Z

<p>ווייצמאן: /* תפילתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]<br /> רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''&quot;אור החיים&quot; הקדוש''' ([[ה'תנ&quot;ו]] - [[ט&quot;ו תמוז]] [[תק&quot;ג]]), מחבר הפירוש &quot;אור החיים&quot; על ה[[תורה]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד בשנת ה'תנ&quot;ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס&quot;ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ&quot;ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו &quot;חפץ ה'&quot; על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.<br /> <br /> בחודש [[סיוון]] ה'תצ&quot;ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר &quot;אור החיים&quot; מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם &quot;מדרש כנסת ישראל&quot;, ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.<br /> ב[[א' במנחם אב|ראש חודש מנחם אב]] [[תק&quot;א]] הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו ב[[ט&quot;ו אלול]] תק&quot;א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] [[תק&quot;ב]] הוא הקים את ישיבתו במקום.<br /> <br /> בסוף שנת תק&quot;ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.<br /> <br /> את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב&quot;ם]]{{הערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}.<br /> <br /> נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור ל[[ט&quot;ו בתמוז]] [[תק&quot;ג]] והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.<br /> <br /> === קשריו עם הבעל שם טוב ===<br /> <br /> למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש&quot;ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש&quot;ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).<br /> <br /> קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד{{הערה|שם=תשל&quot;ו|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=&amp;pgnum=477&amp;hilite= שיחות קודש תשל&quot;ו].}}.<br /> <br /> כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש&quot;ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה &quot;גדול&quot; האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד&quot;ש שקיבל מהבעש&quot;ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?<br /> <br /> אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס&quot;מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר&quot;ר יאשיה שו&quot;ב עמ' פ&quot;ו.}}.<br /> ==תפילתו==<br /> מבעל אור החיים הקדוש נשתמרה תפילה אחת שנוהגים לאומרה במוסף יום הכיפורים וטוב לאומרה כל השנה כולה.<br /> <br /> וזו נוסחתה;<br /> '''יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ, יְדִידוּת אוֹר נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְמָתֵינוּ, לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶר כָּרַתָּ לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹת שֶאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ, זְכוֹר אַהֲבָתֵינוּ וְחִיבָּתֵינוּ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְבֵית קָדְשֵׁינוּ, וְתַחֲזוֹר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם, כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶנוּ כִּפְרִידַת נַפְשֵׁינוּ מִגוּפֵינוּ, הָמוּ מֵעֵינוּ וְכָלְתָה נַפְשֵׁינוּ אֶל גְאוּלַת שְׁכִינָתְךָ וְאֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ וְלִרְצוֹנְךָ ה’ נִכְסַפְנוּ'''.<br /> '''הִנְנוּ מִתְחַנְנִים וּבוֹכִים לְפָנֶיךָ ה’ אָב הָרַחֲמָן עַל גָלוּת הַשְׁכִינָה הוֹשִׁיעָה ה’ שְׁכִינָתְךָ וְדַבֵּק נַפְשֵׁינוּ בְּאַהֲבָתְךָ הַנְעִימָה וְהָעַרֵיבָה עַל נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ וְייֵעוֹל מַלְכֵּנוּ בְּהֵיכְלֵיה'''.<br /> <br /> === חיבורו אור החיים ===<br /> את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש&quot;י]] ופשט{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מובא בקובצי [[התמים]]. שיחת ט&quot;ו תמוז ה'תש&quot;כ במחנה קיץ &quot;אמונה&quot; (תורת מנחם חכ&quot;ח ע' 249).}}.<br /> כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים, על כך ענה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''כן קיבלתי'''. (יש שסוברים שמכיון שלא הי' לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת).<br /> <br /> בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} &quot;משיח ה' ושמו חיים&quot;{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד&quot;א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.<br /> <br /> בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ&quot;ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים &quot;ושמו חיים&quot;. כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}.קרא לו ואמר: &quot;אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך&quot;, ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש&quot;י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק &quot;ואמרה האשה אמן אמן&quot; : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ&quot;ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.<br /> <br /> ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש&quot;ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].<br /> <br /> מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה &quot;הקדוש&quot;, הן בכתב והן בעל פה{{הערה|שם=תשל&quot;ו}}.<br /> <br /> הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]] וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מ[[הקב&quot;ה]] בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב.<br /> <br /> היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש&quot;ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש&quot;ט נשיא הדור ומשיח שבדור.<br /> <br /> מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה &quot;אור החיים&quot;, הבעש&quot;ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש&quot;אור החיים&quot; הקדוש הסתלק.<br /> <br /> ==הדפסת אור החיים בסאלוויטא==<br /> כפי המובא בספה&quot;ק הרה&quot;ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב&quot;י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה&quot;ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.<br /> <br /> ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ&quot;א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://col.org.il/news/131995 &quot;כבה נר המערבי&quot; • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש]''' {{COL}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=&amp;pgnum=477&amp;hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל&quot;ו עמ' 477]<br /> *ישראל שוחט, '''[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/Karov-425-E.pdf?utm_source=InforuMail&amp;utm_medium=email&amp;utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+425 ניצוץ במשנת החסידות]''', גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ&quot;ב עמוד 20<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8&diff=555087 2022-07-17T16:13:20Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]]<br /> רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' הידוע בכינויי '''&quot;אור החיים&quot; הקדוש''' ([[ה'תנ&quot;ו]] - [[ט&quot;ו תמוז]] [[תק&quot;ג]]), מחבר הפירוש &quot;אור החיים&quot; על ה[[תורה]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד בשנת ה'תנ&quot;ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת ה'תס&quot;ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת ה'תפ&quot;ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו &quot;חפץ ה'&quot; על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.<br /> <br /> בחודש [[סיוון]] ה'תצ&quot;ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר. במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר &quot;אור החיים&quot; מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם &quot;מדרש כנסת ישראל&quot;, ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.<br /> ב[[א' במנחם אב|ראש חודש מנחם אב]] [[תק&quot;א]] הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו ב[[ט&quot;ו אלול]] תק&quot;א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים הייתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] [[תק&quot;ב]] הוא הקים את ישיבתו במקום.<br /> <br /> בסוף שנת תק&quot;ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט לנסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.<br /> <br /> את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב&quot;ם]]{{הערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}.<br /> <br /> נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור ל[[ט&quot;ו בתמוז]] [[תק&quot;ג]] והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.<br /> <br /> === קשריו עם הבעל שם טוב ===<br /> <br /> למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש&quot;ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש&quot;ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו{{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם: מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).<br /> <br /> קרבתו לבעל שם טוב, הייתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד{{הערה|שם=תשל&quot;ו|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=&amp;pgnum=477&amp;hilite= שיחות קודש תשל&quot;ו].}}.<br /> <br /> כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש&quot;ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה &quot;גדול&quot; האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד&quot;ש שקיבל מהבעש&quot;ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?<br /> <br /> אחת מהשאלות שאותן שאל רבי [[גרשון מקיטוב]] את האור החיים באותה הזדמנות, הייתה: מדוע האור החיים לומד עם אנשים בעל [[נשמה|נשמות]] נמוכות כל כך. השיב לו האור החיים: כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל. באותו מעמד התבטא לפני רבי גרשון: גדולה שליטתו של השטן על פולין, רואה אני את הס&quot;מ עומד כאשר רגלו האחת היא על [[פולין]] ורגלו האחרת על שאר העולם{{הערה|כתבי הר&quot;ר יאשיה שו&quot;ב עמ' פ&quot;ו.}}.<br /> ==תפילתו==<br /> מבעל אור החיים הקדוש נשתמרה תפילה אחת שנוהגים לאומרה במוסף יום הכיפורים וטוב לאומרה כל השנה כולה.<br /> וזו נוסחתה;<br /> '''יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ, יְדִידוּת אוֹר נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְמָתֵינוּ, לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶר כָּרַתָּ לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹת שֶאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ, זְכוֹר אַהֲבָתֵינוּ וְחִיבָּתֵינוּ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְבֵית קָדְשֵׁינוּ, וְתַחֲזוֹר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם, כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶנוּ כִּפְרִידַת נַפְשֵׁינוּ מִגוּפֵינוּ, הָמוּ מֵעֵינוּ וְכָלְתָה נַפְשֵׁינוּ אֶל גְאוּלַת שְׁכִינָתְךָ וְאֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ וְלִרְצוֹנְךָ ה’ נִכְסַפְנוּ'''.<br /> '''הִנְנוּ מִתְחַנְנִים וּבוֹכִים לְפָנֶיךָ ה’ אָב הָרַחֲמָן עַל גָלוּת הַשְׁכִינָה הוֹשִׁיעָה ה’ שְׁכִינָתְךָ וְדַבֵּק נַפְשֵׁינוּ בְּאַהֲבָתְךָ הַנְעִימָה וְהָעַרֵיבָה עַל נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ וְייֵעוֹל מַלְכֵּנוּ בְּהֵיכְלֵיה'''.<br /> <br /> === חיבורו אור החיים ===<br /> את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם [[רש&quot;י]] ופשט{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מובא בקובצי [[התמים]]. שיחת ט&quot;ו תמוז ה'תש&quot;כ במחנה קיץ &quot;אמונה&quot; (תורת מנחם חכ&quot;ח ע' 249).}}.<br /> כאשר הדפיס זאת הרבי בקובץ התמים, הגיעו פניות למערכת, שמקובל שלאור החיים לא היו ילדים, על כך ענה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], '''כן קיבלתי'''. (יש שסוברים שמכיון שלא הי' לאור החיים בנים זכרים, השתבשה המסורת).<br /> <br /> בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו{{הערה|1=בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.}} &quot;משיח ה' ושמו חיים&quot;{{הערה|1=יש המקשים על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לו עצמו, עם זאת החיד&quot;א אומר שהאור החיים הקדוש רמז זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהוא המלך המשיח בדורו.}}.<br /> <br /> בעיר [[שקלוב]] היה מוציא לאור ושמו אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ&quot;ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהפריע לו שהאור החיים כתב על עצמו שהוא המשיח, השמיט את המילים &quot;ושמו חיים&quot;. כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|1=במקום אחר כתוב שזה היה רבי פנחס מקוריץ.}}.קרא לו ואמר: &quot;אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך&quot;, ואחר זמן התגלה שבמקום הכיתוב הנכון שאמור היה להיות בפרשת סוטה בפירוש רש&quot;י (במדבר, ה, כב) על המילים בפסוק &quot;ואמרה האשה אמן אמן&quot; : אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. נדפס (במהדורתו הנ&quot;ל בה השמיט את המילים ושמו חיים) בטעות אמן מאיש זה אמן מאיש אשר. ואכן נודע שאיש זה נכשל בגילוי עריות.<br /> <br /> ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש&quot;ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].<br /> <br /> מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה &quot;הקדוש&quot;, הן בכתב והן בעל פה{{הערה|שם=תשל&quot;ו}}.<br /> <br /> הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]] וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מ[[הקב&quot;ה]] בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב.<br /> <br /> היה נשיא הדור ומשיח שבדור לפני הבעש&quot;ט, וכשהסתלק אור החיים נהיה הבעש&quot;ט נשיא הדור ומשיח שבדור.<br /> <br /> מקובל שישנו סוד נטילת ידיים שרק צדיק אחד בכל דור יודע אותו ובדורו היה &quot;אור החיים&quot;, הבעש&quot;ט רצה לדעת את הסוד אך משמיים לא גילו לו אותו, עד שב[[שבת]] בזמן הסעודה שלישית, התגלה לו הסוד ואז הבין ש&quot;אור החיים&quot; הקדוש הסתלק.<br /> <br /> ==הדפסת אור החיים בסאלוויטא==<br /> כפי המובא בספה&quot;ק הרה&quot;ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב&quot;י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה&quot;ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.<br /> <br /> ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ&quot;א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://col.org.il/news/131995 &quot;כבה נר המערבי&quot; • דמותו הפלאית של ה'אור החיים' הקדוש]''' {{COL}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידאו]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=&amp;pgnum=477&amp;hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל&quot;ו עמ' 477]<br /> *ישראל שוחט, '''[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/07/Karov-425-E.pdf?utm_source=InforuMail&amp;utm_medium=email&amp;utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+425 ניצוץ במשנת החסידות]''', גליון קרוב אליך 425 פרשת בלק תשפ&quot;ב עמוד 20<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=547411 2022-06-17T14:33:35Z

<p>ווייצמאן: /* ספריו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg|250px]]<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ופאר [[יהדות ספרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד ב[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו אשת החיל מרת '''[[מזל טוב]]'''. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה יוסף אברהם סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.<br /> <br /> לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י&quot;ג באלול]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, נ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{להשלים}}<br /> חיבר 150 ספרים חלק מהם שהתפרסמו מכל הם.<br /> *הבן איש חי<br /> *בן יהודיע<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=547406 2022-06-17T14:28:59Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]<br /> '''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוחי''', מכונה בקיצור '''רשב&quot;י''' בספר הזוהר כינויו '''בוצינא קדישא''') היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם &quot;רבי שמעון&quot; סתם. רשב&quot;י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].<br /> <br /> [[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רשב&quot;י היה מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]{{הערה|בגמרא (גיטין סז, א) מובא: &quot;אמר ר&quot;ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר&quot;ע&quot;.}}. למד מפיו תורה בעת שנחבש על ידי הרומאים בבית האסורים{{הערה|פסחים קיב, א.}}.<br /> <br /> לאחר ה[[מגיפה]] שפרצה בין תלמידיו של רבו, כעונש על כך שלא נהגו כבוד דיו בין האחד לרעהו, מתו תלמידי [[רבי עקיבא]], ונותרו חמישה תלמידים - ביניהם רשב&quot;י{{הערה|יבמות סב, ב.}}.<br /> <br /> על [[סמיכה לרבנות|סמיכתו]] של רבי שמעון בידי רבו - רבי עקיבא, מסופר{{הערה|ירושלמי סנהדרין פ&quot;א ה&quot;ב.}}, שבתחילה ניגש רבי עקיבא לסמוך את [[רבי מאיר]] שהגיע ביחד עם רבי שמעון, ולפליאתו של רבי שמעון על כך שרבו בחר להתחיל עם רבי מאיר, ענה רבי עקיבא &quot;דייך שאני ובוראך מכירין כוחך&quot;, היינו שאת ערך מעלתו הפנימית יכולים לזהות רק רבו, והקב&quot;ה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחת ל&quot;ג בעומר}}.<br /> <br /> ===הסתתרותו במערה===<br /> באסיפת כמה חכמים עם [[רבי יהודה]], [[רבי יוסי]] ויהודה בן גרים, דנו אודות מעשי השלטון הרומי: {{ציטוטון|פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה רשב&quot;י ואמר: כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם - תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס}}. כשנודע הדבר לשלטון גזרו על רשב&quot;י מיתה.<br /> <br /> רשב&quot;י ברח עם בנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] והסתתרו בבית המדרש, ואחר כך עברו להסתתר במערה, מחשש שיענו את אשתו ותגלה את מקום מחבואו. באופן ניסי צמח על פתח המערה עץ חרובים ונבע מעיין מים, עבור מחייתם. רשב&quot;י ובנו הסתתרו במערה במשך שתים עשרה שנים, עד ש[[אליהו הנביא]] הודיע להם על מות הקיסר, ויצאו מהמערה. ביציאתם כשראו אנשים העוסקים בעבודת האדמה במקום ב[[לימוד התורה]], כעסו ואמרו: &quot;מניחין חיי עולם, ועוסקין בחיי שעה?&quot; ומקפידתם נשרפו האנשים שפגשו. [[בת קול]] החזירה אותם למערה. לאחר שנה נוספת, ה-13, בת קול קראה להם לצאת מהמערה. רבי אלעזר המשיך להכות אנשים בקפידתו, ואביו רשב&quot;י ריפא אותם, ומנע את בנו מכך. כאשר ראו יהודי מהדר במצוות שקנה שתי אגודות הדסים לשבת, נחה דעתו של רבי אלעזר.<br /> <br /> לאחר יציאתו מהמערה חיפש רשב&quot;י כיצד לתקן משהו בעולם. הוא הגיע ל[[טבריה]], וכיוון שהעיר היתה בנויה על [[בית החיים]] והכהנים לא ידעו היכן מותר להם לעבור, הוא טיהר את העיר מעצמות מתים על ידי חפירה בכל העיר לחיפוש מתים{{הערה|שבת לג, ב ואילך. מובא גם בירושלמי שביעית ט, א. פסיקתא דף פח, ב. בראשית רבה עד, ו. קהלת רבה י, ח. אסתר רבה א, ט.}}.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> ביום פטירתו ב[[ל&quot;ג בעומר]] כינס כמה מתלמידיו למעמד מיוחד, בו גילה להם סודות כמוסים בתורת הקבלה, מה שלא גילה לתלמידיו כל ימי חייו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר שהסודות שגילה בימי חייו היו מבחינת &quot;נשמתא דאורייתא&quot; - [[נר&quot;נ]] שבתורה, והסודות שגילה ביום הסתלקותו היו פנימיות הסודות של ימי חייו, מבחינת &quot;נשמתא לנשמתא&quot; - [[חיה יחידה]] שבתורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/44/index.htm ד&quot;ה גל עיני תשל&quot;ז] סעיף ג.}}.<br /> <br /> בין דבריו באותו מעמד, התבטא גם בביטוי נדיר על עצמו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקוב&quot;ה . . נשמתי ביה אחידא, ביה להיטא, ביה אתדבקת&quot; [= כל ימי שהתקשרתי בעולם הזה, בקשר אחד התקשרתי בו ב[[קב&quot;ה]] . . נשמתי בו מאוחדת, בו להוטה, בו נדבקת]|מקור=אדרא זוטא (זוהר חלק ג' רפח, א. רצב, א)}}.<br /> <br /> בתורת החסידות מבואר שהקשר של רשב&quot;י לקב&quot;ה במשך כל ימיו היה בדרגה של [[התקשרות]], מדרגה המבטאת קשר פנימי בין שני דברים (ולא רק חיצוני כמו [[דביקות]]). קשר זה הגיע בזכות עיסוקו בפנימיות התורה, המגלה כיצד יהודי קשור בפנימיות נשמתו לקב&quot;ה כל הזמן, אפילו כשהוא עוסק בחלק ה[[נגלה]] שבתורה. אך היות שגם קשר כזה מבטא יחס בין '''שני''' דברים שמתקשרים - רשב&quot;י לא הסתפק בכך, ושאף לקשר בדרגת [[אחדות]], גילוי כיצד נשמתו היא &quot;אחד&quot; עם הקב&quot;ה על ידי ה[[יחידה שבנפש]] (אף ללא הצורך בהתקשרות דרך התורה); ולאחדות זו הצליח להגיע בשלימות ביום הסתלקותו{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/43/index.htm ד&quot;ה פתח רבי שמעון תשל&quot;ד].}}.<br /> <br /> באותו זמן היה שרוי בשמחה גדולה, ופניו האירו, וציווה שביום זה יחגגו לדורות את יום שמחתו. באמרו את הפסוק{{הערה|[[תהלים]] קלג, ג}} '''חיים עד העולם''' פרחה נשמתו{{הערה|זוהר ח&quot;ג רצו, ב.}}.<br /> <br /> בחסידות מובא שיום זה הינו כעין [[מתן תורה]] של [[תורת הנסתר]], מכיוון שביום זה הושלמה תורתו של רבי שמעון בר יוחאי. כמו כן מובא שרבי שמעון הוא כ[[משה רבינו]] - כמו שהוא נתן ולימד את [[תורת הנגלה]], כך גם רבי שמעון מכונה &quot;נותן&quot; תורת הנסתר.<br /> <br /> ==סיפורים אודותו==<br /> במדרש{{הערה|תנחומא פקודי סימן ז. שמות רבה נב, ג.}} מסופר, שכשראה שחלשה דעתם של תלמידיו מפרנסתם הירודה, יצא עם תלמידיו לבקעה, ולאחר תפילתו התמלאה הבקעה דינרי זהב. רשב&quot;י אמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, אלא שהוא נוטל מחלקו ב[[עולם הבא]].<br /> <br /> סיפור זה ממחיש שרשב&quot;י ממשיך את ענין ה[[פרנסה]] בשפע, דבר הנמשך מהענין של &quot;תורתו אומנתו&quot;, לכל [[יהודי]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&amp;hilite=43e18ed7-5e5d-437d-885f-d8a8b850e8a1&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=111 חלק ב'].}}.<br /> ==תורתו==<br /> ===תורתו אומנותו===<br /> לימוד תורתו הייתה באופן של &quot;תורתו אומנותו&quot;{{הערה|[[מסכת שבת]] יא, א. [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], אורח חיים הלכות תפילה סימן קו, ד.}}, היינו שזה היה עיקר עיסוקו בחייו, עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו &quot;רשב&quot;י וחבריו&quot;.<br /> <br /> ===חיבור הנגלה והפנימיות===<br /> עיקר עיסוקו של רשב&quot;י ב[[לימוד התורה]] היה בחלק ה[[נגלה]] שבתורה, בפרט שבדורו הייתה כמות עצומה של משניות - שש מאות סדרי משנה{{הערה|חגיגה יד, א וברש&quot;י.}}, שבהם עסק בפלפול קושיות ותירוצים, כדברי הגמרא{{הערה|שבת לג, ב.}} על כוחו הגדול בפלפול שקיבל בזכות שהותו במערה{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]], תניא, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ו|אגרת הקודש סימן כו]]. וראה בהערת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19843&amp;st=&amp;pgnum=447&amp;hilite= שיעורים בספר התניא שם], הערה 24, שדן בהכרח לכך.}}.<br /> <br /> אמנם התחום שבו התייחד משאר התנאים, היה בעיסוקו בפנימיות התורה. רשב&quot;י וחבורתו שעסקו בלימוד תורת הנסתר וכתבו את [[ספר הזוהר]] וה[[תיקוני זוהר|תיקונים]], לקחו חלק מרכזי ביותר בהנחלת תורת הנסתר לדורות הבאים, ולכן רשב&quot;י נחשב כמקור המרכזי לפנימיות התורה. בחסידות משווים את רשב&quot;י ל[[משה רבינו]] - כשם שעל ידו [[מתן תורה|ניתנה התורה]] הנגלית, כך על ידי רשב&quot;י התגלתה פנימיות התורה{{הערה|1=ראה סידור עם דא&quot;ח [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&amp;st=&amp;pgnum=298&amp;hilite= שער הל&quot;ג בעומר דש, ב]. ד&quot;ה גל עיני תשל&quot;ז הערות 5-6.}}. הוא מכונה &quot;יחיד בדורו בנסתר&quot;{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&amp;st=&amp;pgnum=230 מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז].}}.<br /> <br /> מעלה מיוחדת הייתה אצל רשב&quot;י - שלא הייתה גם אצל התנאים שעסקו רבות בפנימיות התורה (כמו [[רבי נחוניא בן הקנה]]) - היא החיבור בין שני התחומים. אצל רשב&quot;י האיר האור של פנימיות התורה גם בנגלה, והוא הרגיש בשניהם את אותה התקשרות עם הקב&quot;ה, ובשניהם היה עניין לימודו המשכת אלוקות מלמעלה ולא בירור בירורים כדרך ברגיל בלימוד הנגלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/42/index.htm ד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה] סעיף ב. ד&quot;ה [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/44/index.htm גל עיני תשל&quot;ז], בפרט בסעיף ח.. וראה בהנסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד&quot;ה שיר המעלות תשכ&quot;ב] הערה 34.}}.<br /> <br /> ==מעלתו==<br /> ===השבחים ששיבחו אותו התנאים===<br /> בספר הזוהר מתוארים &quot;שבחים נוראים&quot;{{הערה|לשון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בספר המאמרים תרל&quot;ה ע' מט. דיוק הלשון התבאר בד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה סעיף א.}}. ששיבחו התנאים את רשב&quot;י: רבי יהודה קרא לו &quot;[[שבת]]&quot;{{הערה|זהר חלק ג קמד, ב.}}, ותנאים אחרים קראו עליו את הפסוק{{הערה|משפטים כג, יז. תשא לד, כג.}} &quot;פני האדון ה'&quot;{{הערה|זהר חלק ב לח, א.}}.<br /> <br /> הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב&quot;י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&amp;st=&amp;pgnum=260 אור התורה ויקרא ע' רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד&quot;ה בזהר כו' זימנא חדא תרכ&quot;ז] (תורת שמואל תרכ&quot;ז ע' עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד&quot;ה תניא א&quot;ר יוסי תשל&quot;ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד&quot;ה איתא בזהר תשמ&quot;ב]. ועוד.}}.<br /> <br /> הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב&quot;י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב&quot;ה ללא התייחסות ל[[עולם]], ואילו שאר התנאים שייכים לכוחות הנפש הנמוכים יותר, ועיקר עיסוקם הוא [[עבודת הבירורים]] ומלחמה עם העולם) - ולכן כדי לגרום לו לרדת ולהשפיע אליהם, היו צריכים לשבחו{{הערה|ד&quot;ה איתא בזהר תשמ&quot;ב. להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה.}}.<br /> <br /> לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב&quot;י &quot;שבת&quot; - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו &quot;פני האדון ה'&quot;, פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי&quot;ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה' יתברך, ויחד עם זה &quot;אדון&quot;, [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה סעיף ו.}}.<br /> <br /> ===השבחים ששיבח את עצמו===<br /> כמה פעמים שיבח ורומם רשב&quot;י את עצמו בצורה מיוחדת. בגמרא מופיע שהתבטא: &quot;ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן&quot;{{הערה|סוכה מה, ב.}}. בזוהר מופיע ביטויו על עצמו: &quot;אנא סימנא בעלמא&quot; [= אני סימן בעלמא; כלומר, סימן על מציאות הבורא]{{הערה|זהר חלק א רכה, א.}}.<br /> <br /> אף שבדרך כלל דרכם של צדיקים איננה ב[[התנשאות]] כזו, אצל רשב&quot;י היה הדבר שונה, בגלל היותו נשמה מ[[עולם האצילות]]. נשמות מ[[עולמות בי&quot;ע]] שמציאותם היא דבר נפרד מהקב&quot;ה, עבודתם צריכה להיות [[ביטול]] מציאותם, אך עולם האצילות הוא אלוקות ממש ואינו נפרד, ולכן אין צורך לבטל את מציאותו. מסיבה זו רשב&quot;י שהיה נשמה דאצילות יכול היה לרומם את עצמו, כיון שלא הייתה לו מציאות משל עצמו אלא מציאות אלוקית, ולכן הרוממות היא רוממות אלוקית{{הערה|שם=פני|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32915&amp;st=&amp;pgnum=113&amp;hilite= מאמרי אדמו&quot;ר הזקן תקס&quot;ד ע' קו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/6/50.htm תורת שמואל תרל&quot;ג חלק א, ע' נ] ואילך. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31642&amp;st=&amp;pgnum=62&amp;hilite= ספר המאמרים תרנ&quot;ה ע' נב] ואילך. ועוד מקורות - נסמנו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/30/235.htm הערה 3 כאן].}}.<br /> <br /> הסבר זה הוא גם הסיבה למאמר הזוהר{{הערה|חלק ב לח, א.}} &quot;{{מונחון|מאן|מיהו}} &quot;פני האדון ה'&quot;? . . {{מונחון|דא|זהו}} ר' שמעון בן יוחאי&quot;. היות שלרשב&quot;י לא הייתה מציאות משל עצמו כלל, ניתן לקרוא עליו &quot;פני האדון ה'&quot;{{הערה|שם=פני}}.<br /> <br /> ===ירידת הגשמים על ידו===<br /> בזוהר{{הערה|חלק ג נט, ב.}} מסופר על מקרה שבו היה העולם צריך [[גשם]], והתנאים [[רבי חזקיה]] ו[[רבי ייסא]] הלכו לבקש מרשב&quot;י שיפעל גשם, אך עוד לפני שאמרו לו את רצונם אמר להם תורה על הפסוק &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד&quot;, ואז החל לרדת גשם.<br /> <br /> בחסידות מובא סיפור זה כדוגמא למעלתו הייחודית של רשב&quot;י: במקרים אחרים במקורות חז&quot;ל מסופר על תנאים שרצו לפעול הורדת גשמים ונצרכו לשם כך ל[[תפילה]] (כמו [[חוני המעגל]]{{הערה|תענית יט, א. כג, א.}} ו[[רבי עקיבא]]{{הערה|תענית כה, ב.}}), אך רשב&quot;י פעל הורדת גשמים על ידי תורה. המעלה באופן זה היא - שתפילה היא בקשה מלמטה למעלה, ולכן אין בכוחה לפעול מיד במהירות את מילוי הבקשה (ולכן חוני המעגל היה צריך לבקש כמה פעמים עד שהגיע לגשמי ברכה כראוי), אך תורה היא השפעה אלוקית מלמעלה למטה, ולכן פעלה מיד את אופן הגשמים הרצוי{{הערה|שם=זימנא}}.<br /> <br /> בהורדת הגשמים על ידי רשב&quot;י בתורתו יש חידוש על כל אופני הפעולה האחרים: על ידי [[ברכה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, אך אפשר לפעול זאת רק לגבי שפע שכבר נפסק לאדם מלמעלה מראש. על ידי [[תורה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, גם אם לא נקבע מראש, אם התנא מוכיח בחכמתו שעל פי תורה ראוי לקבל שפע זה. על ידי [[תפילה]] אפשר לפעול גם שפע חדש שלא נקבע מראש, אך זאת על ידי בקשה מלמטה למעלה, ולא מיידית במהירות. רשב&quot;י באמירת תורתו המשיך שפע חדש, בדרך מלמעלה למטה, וזאת אף בלי שהוכיח על פי תורה את הצורך בשפע (שהרי בתורתו לא הסביר שהעולם ראוי לגשם). הסיבה שבתורתו של רשב&quot;י התחברו כל המעלות, כי החילוק בין אופני הפעולה הוא רק כאשר ישנו הבדל בין ה&quot;מעלה&quot; וה&quot;מטה&quot;, אך פנימיות התורה מחברת יהודי עם הקב&quot;ה כך שהמעלה והמטה מתאחדים, ולכן רשב&quot;י שעסק בפנימיות התורה פעל את כל האופנים יחד{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד&quot;ה שיר המעלות תשכ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ===בדורו לא נראתה הקשת===<br /> בדורו של רשב&quot;י לא נראתה [[הקשת]] בענן, מפאת זכותו. וכאשר [[רבי יהושע בן לוי]] רצה לראותו בהיכלו ב[[גן עדן]], [[אליהו הנביא]] שאל את רשב&quot;י, והוא אמר שאם נראתה הקשת בימיו, הוא לא ראוי לראותו{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ב.}}. בגמרא{{הערה|[[מסכת כתובות]] עז, ב.}} מובא סיפור זה באופן קצת שונה: כאשר [[רבי יהושע בן לוי]] נפטר הוא עלה למעלה, וכאשר הגיע אל מקומו של רשב&quot;י, הוא שאלו האם נראתה הקשת בימיך, וכשענה &quot;הן&quot; (מכיוון שלא רצה להחזיק טובה לעצמו) הוא אמר: אם כן, אין אתה &quot;בר ליואי&quot;.<br /> ==תפילתו==<br /> תפילתו של הרשב&quot;י הנהוגה בכל בתי כנסיות של בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם היא תפילת '''בריך שמיה'''.<br /> <br /> התפילה מופיעה בספר הזוהר על פרשת ויקהל (חלק ב' דף ר&quot;ו, עמוד א'). הזוהר מביא את התפילה לאחר שהוא מצטט את הוראתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] להגיד אותה בזמן [[הוצאת ספר תורה]]: {{ציטוט|אמר רבי שמעון: כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה...<br /> <br /> תרגום: כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: ברוך שמו...}}<br /> <br /> '''בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָארֵי עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ'''. '''יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם וּפוּרְקַן יְמִינָךְ, אַחְזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מִקְדָּשָׁךְ, לְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבְּלָא צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי (נוסח אחר: בְּרַחֲמִין)'''. <br /> <br /> {{ש}}'''יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא עַבְדָּךְ פְּקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי, וְיַת כֹּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל'''. <br /> <br /> {{ש}}'''אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָא. אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל כֹּלָא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא'''. '''אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְסָגִידְנָא קַמֵּהּ מִקַמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכֹל עִידָּן וְעִידָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִיכְנָא, אֶלָּא בְּאלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא דִקְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵיהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּי לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט, בֵּהּ אֲנָא רַחִיץ וְלִשְׁמֵיהּ יַקִּירָא קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן'''. <br /> <br /> {{ש}}'''יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבִּי בְּאוֹרַיְתָךְ, (נוסח אחר להוסיף; וְתִיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעַבְדִּין רְעוּתָךְ) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְּכֹל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם אָמֵן וְאָמֵן סְלָה''':<br /> <br /> תרגום התפילה ללשון הקודש;<br /> <br /> '''ברוך שמו של אדון העולם, ברוך כתרך ומקומך'''. '''יהי רצונך עם עמך ישראל לעולם, וישע ופדיון ימינך הראה לעמך בבית מקדשך, ולהשפיע לנו מטוב אורך, ולקבל תפילותינו ברחמים''''. <br /> <br /> '''יהי רצון מלפניך שתאריך לנו חיים בחסד, ואהיה אני נמנה בין הצדיקים, לרחם עלי ולשמור אותי, ואת כל אשר לי ואשר לעמך ישראל'''. '''אתה הוא זן לכל ומפרנס לכל, אתה הוא שליט על הכל'''.<br /> <br /> '''אתה הוא השליט על כל המלכים, והמלכות שלך היא'''. '''אני עבדו של הקדוש ברוך הוא, ומשתחוה אני לפניו ומלפני כבוד תורתו בכל עת ועת'''. '''לא על אדם אני בוטח ולא על בן אלהים אני סומך, אלא באלהי השמים, שהוא אלהים אמת, ונביאיו אמת, ורב חסד ואמת'''. '''בו אני בוטח, ולשמו הנכבד והקדוש אני אומר תשבחות'''. <br /> <br /> '''מלפניך יהי רצון, שתפתח ליבי בתורה ותמלא משאלות ליבי ולב כל עמך בית ישראל לטובה לחיים ולשלום אמן'''.<br /> <br /> מאמר הזוהר והסברו לעיתוי התפילה הוא שבשעה שהציבור פותחים את ארון הקודש ומתכוונים להוציא את ספר התורה, נפתחים במקביל שערי השמיים.<br /> <br /> ==בנו וממשיך דרכו רבי אלעזר בן רבי שמעון==<br /> בנו הינו התנא [[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] שלמד עמו 12 שנים במערה בפקיעין וטמון ליד אביו במירון.<br /> בגמרא ב[[גמרא|תלמוד הבבלי]] מסכת סוכה (דף מה עמוד ב) מובאים התבטאויות בשבח ומעלת רבי אלעזר בשם אביו רבי שמעון בר יוחאי שמשבחו וזו לשון הגמרא.<br /> ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: 'יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אל(י)עזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו.<br /> <br /> ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני עלייה והן מועטין; אם אלף הן - אני ובני מהן; אם מאה הם - אני ובני מהן; אם שנים הן - אני ובני הן!.<br /> יום הילולת רבי אלעזר נהוג לציינו ולחגוג לכבודו ביום [[כ&quot;ה באלול]] ג'תתס&quot;ב{{הערה|ויש אומרים ב[[ט' בתשרי]]}}.<br /> <br /> ==פיוטים לכבודו==<br /> לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] מטריפולי, והפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] הבן איש חי מבבל.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[זוהר (ספר)]]<br /> *[[ל&quot;ג בעומר]]<br /> *[[מירון]]<br /> *[[קבלה]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=310 תולדות חייו של רשב&quot;י] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי'] {{וידפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים|שמעון]]<br /> [[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=328395 2020-02-04T09:45:35Z

<p>ווייצמאן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]]{{הערה|לא ברור. מקורביו טוענים שפלט להם כך והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot;, שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך [[האריז&quot;ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש&quot;ש מ[[ירושלים]] הנקרא 'אור השמ&quot;ש'.<br /> <br /> הרב כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] [[תרפ&quot;ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.}}<br /> <br /> לאחר פטירת אשתו בשנת [[תשנ&quot;ב]] נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת ונלב&quot;ע במוצאי [[שבת קודש]] ליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן למחרת ב[[הר המנוחות]]. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל העדות והחוגים ובליווי כלי תקשורת רבים. בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו.<br /> <br /> בראש המספידים היו הרבנים: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]].<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן [[הרבי|אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;תולדות חייו:<br /> * קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]], הודפס ב[[ירושלים]].<br /> * קונטרס '''ארי במסתרים'''{{הערה|הוצאת העיתון 'יום ליום' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, [[שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> * קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' מאת הרב יעקב עדס, הודפס ב[[ירושלים]].<br /> * ספר '''תולדות חכמי ירושלים חלק א'''' במדור 'כתר יצחק', מאת חכם אברהם א. סופר, הודפס בירושלים [[תשס&quot;ז]]{{הערה|הוצאת יריד הספרים ירושלים.}}.<br /> * ספר '''הרב כדורי''' מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר ממושב עלמה, הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה|הוצאת יששכר מאזוז וישיבת נחלת יצחק.}}.<br /> * ספר '''ישועות יצחק''' מאת הרב מאיר מלכא, הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].}}.<br /> * ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב משה כהן רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס ב[[ירושלים]].<br /> * ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' תומר בסיס, הודפס ב[[ירושלים]].<br /> * ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת הרב יעקב עדס, הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה|הוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'}}.<br /> * ספר '''זקן המקובלים''' מאת הרב בניהו שמואלי, הודפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]].}}. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&diff=323044 2019-07-23T06:15:49Z

<p>ווייצמאן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי יהודה יהושע חיים צדקה<br /> |תמונה=[[קובץ:יהודה יהושע צדקה.JPG|שמאל|250px]]<br /> |כינוי=הרב יהודה צדקה<br /> |תיאור=ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot;<br /> |תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר&quot;ע]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ב בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה=ירושלים<br /> |מקום פעילות=ישיבת &quot;פורת יוסף&quot;<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]<br /> |תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב בן ציון אבא שאול, הרב [[עובדיה יוסף]], ועוד.<br /> |חיבוריו=&quot;קול יהודה&quot;<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> [[הרב]] '''יהודה יהושע צדקה''' היה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; ב[[ירושלים]] וידיד [[הרבי]] ו[[חסידות חב&quot;ד]]. נולד ביום [[ג' בשבט]] [[תר&quot;ע]] ונפטר ביום [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב יהודה יהושע צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר&quot;ע]] ב[[ירושלים]] לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל &quot;בן איש חי&quot;). נקרא &quot;יהודה&quot; על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם &quot;יהושע&quot; הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] &quot;בני ציון&quot; ובבחרותו למד בישיבת &quot;פורת יוסף&quot; והיה מבחירי התלמידים. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.<br /> <br /> במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ&quot;ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש&quot;ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר (לבית מימון סודרי - שמש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; בעיר העתיקה בירושלים). מרת תמר נפטרה ביום [[י&quot;ד באדר]] [[תשס&quot;ז]].<br /> <br /> הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפלה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב בחשוון]] שנת [[תשנ&quot;ב]], נפטר.<br /> <br /> ==הקשר עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]<br /> [[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]]<br /> [[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה ([[כסלו]] [[תשמ&quot;ח]])]]<br /> [[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]<br /> הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; והיה חבר ב&quot;ועדת הרבנים למען שלימות העם&quot;{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב&quot;ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב&quot;ם|סיומי הרמב&quot;ם]], בכינוסי [[ל&quot;ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.<br /> <br /> הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב&quot;ם]] הראשון (בשנת [[תשמ&quot;ה]]) כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב&quot;ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו&quot;ר שליט&quot;א היוזם לימוד [[הרמב&quot;ם]] לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב&quot;ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר &quot;[[מקדש מלך]]&quot; ע' 39.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל &quot;בבא סאלי&quot; זצוק&quot;ל, וזכותו של יבדלח&quot;ט כ&quot;ק האדמו&quot;ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט&quot;א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}.<br /> <br /> ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ&quot;ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי (מ[[שמיני עצרת תשל&quot;ח]]). במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=<br /> |תוכן=לכבוד הרבנים הגאונים וק&quot;ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ&quot;ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו&quot;ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.<br /> }}<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו בכסלו]] שנת [[תשמ&quot;ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], לאחר [[הסתלקות]] רעייתו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה&quot;ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום [[כ&quot;ז בשבט]] שהיה ב&quot;שבעה&quot; לרבנית, נערך כינוס &quot;[[הקהל]]&quot; של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.}}<br /> <br /> מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי וכך כתב:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=<br /> |תוכן=אל כבוד קדושת האדמו&quot;ר שליט&quot;א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב&quot;ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל&quot;ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה&quot;.<br /> }}<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בלקוטי שיחות}}. בספרו &quot;קול יהודה&quot;{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו&quot;ר מליבוויץ שליט&quot;א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח&quot;ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת מאבני המקום אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו.<br /> <br /> &quot;ובדרך זו המשיך האדמו&quot;ר שליט&quot;א את הכתוב בתהלים &quot;יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך&quot;, אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.<br /> }}}}<br /> <br /> ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]] נסע תלמידו-אחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.<br /> <br /> ===הקדשות לרבי===<br /> [[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו &quot;קול יהודה&quot; ששלח לרבי ([[אדר ב']] [[תשמ&quot;ד]])]]<br /> לקראת יום הולדתו של הרבי בי&quot;א ב[[ניסן]] שנת תשל&quot;ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ&quot;ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר &quot;כבוד חכמים&quot; שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד&quot;י, בביאת גוא&quot;צ בב&quot;א}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג באדר ב']] שנת [[תשמ&quot;ד]] שלח לרבי את ספרו &quot;קול יהודה&quot; ובדף השער כתב הקדשה לרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=<br /> |תוכן=לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ&quot;ק האדמו&quot;ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט&quot;א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה&quot;.<br /> }}<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] שלח שוב דברי תורה לספר &quot;כבוד חכמים - עטרת פז&quot; ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ&quot;ז של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ&quot;ק האדמו&quot;ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]<br /> נשא בזיווג ראשון לאשה את הרבנית [[פהימה]] לבית [[בטאט]].<br /> ;בניו<br /> *הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו כראש ישיבת פורת יוסף [[גאולה]].<br /> *הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.<br /> *הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] &quot;דורשי תורה&quot; ב[[רמת גן]].<br /> *הרב שאול צדקה - [[ר&quot;מ]] ומגיד שיעור.<br /> *הרב שלמה צדקה - ר&quot;מ ומגיד שיעור.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב יעקב שכנזי - מו&quot;צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; &quot;נעימות נצח&quot; ו&quot;חינוך ילדים&quot; ועוד.<br /> *הרב אבנר מרציאנו - אב&quot;ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.<br /> <br /> בזיווג שני נשא לאשה את הרבנית [[תמר]] לבית סודרי בת רבי [[מיימון אסודרי]] משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *&quot;קול יהודה&quot; - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש&quot;ס]] ומאמרים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אלון בכות (הנהגות ועובדות)<br /> *וזאת ליהודה (ב' חלקים)<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113-117.<br /> * ספר '''נר יהודה''' במבוא<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93&diff=323043 2019-07-23T06:12:23Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בן איש חי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבן איש חי, מגדולי ספרד במאתים שנים האחרונות]]<br /> '''יהדות ספרד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]].<br /> <br /> רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: ה[[רמב&quot;ם]], ה[[רמב&quot;ן]], ועוד.<br /> <br /> גם [[האריז&quot;ל]] היה ממשפחה מעורבת, כאשר אביו היה אשכנזי ואמו ספרדיה.<br /> <br /> על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.<br /> <br /> == הפרדה בין אשכנזים לספרדים ==<br /> <br /> ב[[חסידות חב&quot;ד]] מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.<br /> <br /> זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר: <br /> <br /> ::''&quot;מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ&quot;. <br /> <br /> על יסוד דברים אלה הותחלה בעבודת [[חינוך]] של חיזור התורה במדינות אפריקה הצפונית.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מרוקו}}<br /> <br /> [[הרבי]] הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:<br /> <br /> ::''&quot;זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ&quot;ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב&quot;י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[לקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כןפרק ל' שם ובכ&quot;מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ&quot;ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ&quot;ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות...&quot;{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט&quot;ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}}<br /> <br /> == רבני ספרד ==<br /> [[קובץ:יהודה צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב [[משה צדקה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - גאולה בן הבכור להרב [[יהודה צדקה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - גאולה]]<br /> הרבי היה בקשר עם רבני [[מרוקו]] כדלהלן, רבי [[דוד עובדיה]] שב[[מרוקו]] היה רב הראשי ב[[צפרו]] וכן בערים [[רבאט]], [[פאס]], ו[[מרקש]], ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], רבי [[יוסף משאש]] רבה של [[חיפה]], רבי [[מאיר ועקנין]] רבה של [[טבריה]], רבי [[שלום משאש]] רבה של [[ירושלים]], רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]], ועם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון, כמו רבי [[בן ציון אבא שאול]], רבי [[יצחק כדורי]], רבי [[עובדיה יוסף]], רבי [[מאיר מאזוז]]. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם שושלת משפחת אבוחצירא, עם ראש השושלת רבי [[ישראל אבוחצירא]] וממשיכי דרכו, בנו רבי [[מאיר אבוחצירא]] ונכדו רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שהיה קשור לרבי.<br /> <br /> יש לצטט את דבריו של הרב מאיר מאזוז בענין:<br /> <br /> :::''&quot;אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור&quot;י חב&quot;ד.. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב&quot;ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. <br /> <br /> :::''&quot;הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים..&quot; {{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס&quot;ז]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93&diff=323042 2019-07-23T06:11:56Z

<p>ווייצמאן: /* רבני ספרד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בן איש חי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבן איש חי, מגדולי ספרד במאתים שנים האחרונות]]<br /> '''יהדות ספרד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]].<br /> <br /> רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: ה[[רמב&quot;ם]], ה[[רמב&quot;ן]], ועוד.<br /> <br /> גם [[האריז&quot;ל]] היה ממשפחה מעורבת, כאשר אביו היה אשכנזי ואמו ספרדיה.<br /> <br /> על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.<br /> <br /> == הפרדה בין אשכנזים לספרדים ==<br /> <br /> ב[[חסידות חב&quot;ד]] מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.<br /> <br /> זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר: <br /> <br /> ::''&quot;מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ&quot;. <br /> <br /> על יסוד דברים אלה הותחלה בעבודת [[חינוך]] של חיזור התורה במדינות אפריקה הצפונית.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מרוקו}}<br /> <br /> [[הרבי]] הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:<br /> <br /> ::''&quot;זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ&quot;ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב&quot;י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[לקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כןפרק ל' שם ובכ&quot;מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ&quot;ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ&quot;ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות...&quot;{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט&quot;ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}}<br /> <br /> == רבני ספרד ==<br /> [[קובץ:יהודה צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב [[משה צדקה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - גאולה בן הבכור להרב [[יהודה צדקה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - גאולה]]<br /> הרבי היה בקשר עם רבני [[מרוקו]] כדלהלן, רבי [[דוד עובדיה]] שב[[מרוקו]]] היה רב הראשי ב[[צפרו]] וכן בערים [[רבאט]], [[פאס]], ו[[מרקש]], ולאחר עלייתו ל[[ישראל]] רב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], רבי [[יוסף משאש]] רבה של [[חיפה]], רבי [[מאיר ועקנין]] רבה של [[טבריה]], רבי [[שלום משאש]] רבה של [[ירושלים]], רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]], ועם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון, כמו רבי [[בן ציון אבא שאול]], רבי [[יצחק כדורי]], רבי [[עובדיה יוסף]], רבי [[מאיר מאזוז]]. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם שושלת משפחת אבוחצירא, עם ראש השושלת רבי [[ישראל אבוחצירא]] וממשיכי דרכו, בנו רבי [[מאיר אבוחצירא]] ונכדו רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שהיה קשור לרבי.<br /> <br /> יש לצטט את דבריו של הרב מאיר מאזוז בענין:<br /> <br /> :::''&quot;אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור&quot;י חב&quot;ד.. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב&quot;ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. <br /> <br /> :::''&quot;הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים..&quot; {{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס&quot;ז]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=323041 2019-07-23T05:59:57Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>הרב '''ברוך מרדכי אטינגר''' ([[תקכ&quot;א]] - [[י&quot;ד אלול]] [[תרי&quot;ז]] [[29 באוגוסט]] [[1852]]), הידוע בכינוי '''ר' ברוך מרדכי מבאברויסק''', היה מגדולי החסידים של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של [[וילנה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' ברוך מרדכי נולד. לאביו רבי '''אליעזר''' ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ&quot;א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי&quot;צ]]. הודפס בקונטרס &quot;[[ביקור שיקגו]]&quot;. מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת ה'[[תקל&quot;ג]]}}. לאמו קראו '''לאה''', בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב.<br /> <br /> בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק&quot;ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים &quot;העילוי משווינציאן&quot; ו&quot;בעל ההגיון&quot;, והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ&quot;א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר&quot;א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה.<br /> <br /> באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס &quot;שולחן התורה&quot; אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כולבו]], שסיפר לו על [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] או [[תקנ&quot;ז]] (1795-1997) שב לוילנה ושימש כרב לעדת החסידים בעיר שהתקיימה אז במחתרת. בשנת [[תקנ&quot;ט]], לאחר ש[[ההתנגדות לתורת החסידות]] החריפה והחלו הלשנות שווא על עדת החסידים נעצר ונחקר על ידי השלטונות הרוסיים, ושוחרר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> באותה תקופה נסע ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ונהפך ל[[חסיד]], ואף כתב הסכמה לספריו [[שולחן ערוך הרב]] ו[[ליקוטי תורה]].<br /> <br /> בסוף שנת [[תקס&quot;א]] (או תחילת [[תקס&quot;ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בין פעולותיו היה הקמת [[בית דין]]. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני ה[[מתנגדים]] ב[[שקלוב]], ב[[מינסק]] וב[[סלוצק]] רחשו לו חיבה והדרת כבוד, למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ר' ברוך מרדכי חי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק [[מים]] שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[אדם הראשון]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], שם נפטר ב[[י&quot;ד באלול]] [[תרי&quot;ב]], ונטמן ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]].<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי אודותיו==<br /> <br /> ב[[אגרות קודש|אגרת]]{{הערה| חלק ב' אגרת רל&quot;ג.}} לנכדו הר&quot;ד שפירא פונה [[הרבי]] בשאלה האם שם משפחתו של הרב&quot;ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.<br /> <br /> [[הרבי]] כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות ברוך מרדכי''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אנטינגר ברוך מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=323040 2019-07-23T05:58:38Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>הרב '''ברוך מרדכי אטינגר''' ([[תקכ&quot;א]] - [[י&quot;ד אלול]] [[תרי&quot;ז]] [[29 באוגוסט]] [[1852]]), הידוע בכינוי '''ר' ברוך מרדכי מבאברויסק''', היה מגדולי החסידים של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של [[וילנה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' ברוך מרדכי נולד ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ&quot;א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי&quot;צ]]. הודפס בקונטרס &quot;[[ביקור שיקגו]]&quot;. מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת [[תקל&quot;ג]]}}. לאמו קראו לאה, בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב.<br /> <br /> בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק&quot;ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים &quot;העילוי משווינציאן&quot; ו&quot;בעל ההגיון&quot;, והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ&quot;א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר&quot;א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה.<br /> <br /> באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס &quot;שולחן התורה&quot; אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כולבו]], שסיפר לו על [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] או [[תקנ&quot;ז]] (1795-1997) שב לוילנה ושימש כרב לעדת החסידים בעיר שהתקיימה אז במחתרת. בשנת [[תקנ&quot;ט]], לאחר ש[[ההתנגדות לתורת החסידות]] החריפה והחלו הלשנות שווא על עדת החסידים נעצר ונחקר על ידי השלטונות הרוסיים, ושוחרר לאחר זמן קצר.<br /> <br /> באותה תקופה נסע ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ונהפך ל[[חסיד]], ואף כתב הסכמה לספריו [[שולחן ערוך הרב]] ו[[ליקוטי תורה]].<br /> <br /> בסוף שנת [[תקס&quot;א]] (או תחילת [[תקס&quot;ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בין פעולותיו היה הקמת [[בית דין]]. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני ה[[מתנגדים]] ב[[שקלוב]], ב[[מינסק]] וב[[סלוצק]] רחשו לו חיבה והדרת כבוד, למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ר' ברוך מרדכי חי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק [[מים]] שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[אדם הראשון]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], שם נפטר ב[[י&quot;ד באלול]] [[תרי&quot;ב]], ונטמן ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]].<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי אודותיו==<br /> <br /> ב[[אגרות קודש|אגרת]]{{הערה| חלק ב' אגרת רל&quot;ג.}} לנכדו הר&quot;ד שפירא פונה [[הרבי]] בשאלה האם שם משפחתו של הרב&quot;ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.<br /> <br /> [[הרבי]] כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות ברוך מרדכי''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אנטינגר ברוך מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=323039 2019-07-23T05:53:56Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, בימים האחרונים לחייו שהה ליד מיטתו ר' [[מרדכי חסידים]] המכונה '''רב הסלב''' מ[[ירושלים]] שעזרו וסייעו והרב כדורי היה מחבבו. נלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו הרבנים דלהלן: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד שלום בצרי]], הרב [[יהודה עדס]] ובנו בכורו הרב [[יעקב עדס]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל [לאה] סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=322621 2019-07-05T15:34:25Z

<p>ווייצמאן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, בימים האחרונים לפטירתו שהה ליד מיטתו הרב [[מרדכי חסידים]] המכונה רב הסלב מ[[ירושלים]] שעזרו וסייעו והרבכדורי היה מחבבו, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו הרבנים דלהלן: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד שלום בצרי]], הרב [[יהודה עדס]] ובנו בכורו הרב [[יעקב עדס]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל [לאה] סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=322620 2019-07-05T15:30:00Z

<p>ווייצמאן: /* ספרי ביוגרפיה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו הרבנים דלהלן: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד שלום בצרי]], הרב [[יהודה עדס]] ובנו בכורו הרב [[יעקב עדס]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל [לאה] סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=321965 2019-06-03T22:10:09Z

<p>ווייצמאן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו הרבנים דלהלן: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד שלום בצרי]], הרב [[יהודה עדס]] ובנו בכורו. הרב [[יעקב עדס]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=321964 2019-06-03T22:08:44Z

<p>ווייצמאן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו הרבנים דלהלן: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד שלום בצרי]], הרב [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93&diff=321963 2019-06-03T21:59:10Z

<p>ווייצמאן: /* רבני ספרד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בן איש חי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבן איש חי, מגדולי ספרד במאתים שנים האחרונות]]<br /> '''יהדות ספרד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]].<br /> <br /> רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: ה[[רמב&quot;ם]], ה[[רמב&quot;ן]], ועוד.<br /> <br /> גם [[האריז&quot;ל]] היה ממשפחה מעורבת, כאשר אביו היה אשכנזי ואמו ספרדיה.<br /> <br /> על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.<br /> <br /> == הפרדה בין אשכנזים לספרדים ==<br /> <br /> ב[[חסידות חב&quot;ד]] מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.<br /> <br /> זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר: <br /> <br /> ::''&quot;מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ&quot;. <br /> <br /> על יסוד דברים אלה הותחלה בעבודת [[חינוך]] של חיזור התורה במדינות אפריקה הצפונית.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מרוקו}}<br /> <br /> [[הרבי]] הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:<br /> <br /> ::''&quot;זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ&quot;ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב&quot;י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[לקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כןפרק ל' שם ובכ&quot;מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ&quot;ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ&quot;ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות...&quot;{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט&quot;ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}}<br /> <br /> == רבני ספרד ==<br /> [[קובץ:יהודה צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה הרב [[משה צדקה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - גאולה בן הבכור להרב [[יהודה צדקה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - גאולה]]<br /> הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו, רבי [[יוסף משאש]] רבה של [[חיפה]], רבי [[מאיר ועקנין]] רבה של [[טבריה]], רבי [[שלום משאש]] רבה של [[ירושלים]], רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]], ועם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון, כמו רבי [[בן ציון אבא שאול]], רבי [[יצחק כדורי]], רבי [[עובדיה יוסף]], רבי [[מאיר מאזוז]]. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם שושלת משפחת אבוחצירא, עם ראש השושלת רבי [[ישראל אבוחצירא]] וממשיכי דרכו, בנו רבי [[מאיר אבוחצירא]] ונכדו רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שהיה קשור לרבי.<br /> <br /> יש לצטט את דבריו של הרב מאיר מאזוז בענין:<br /> <br /> :::''&quot;אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור&quot;י חב&quot;ד.. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב&quot;ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. <br /> <br /> :::''&quot;הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים..&quot; {{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס&quot;ז]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=321486 2019-05-25T19:23:32Z

<p>ווייצמאן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר אבוחצירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבאבא מאיר]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה&quot;בבא מאיר&quot;|אחר=הרב מאיר יחיאל אבוחצירא, חסיד חב&quot;ד, &quot;השורק של הרבי&quot;|ראו=[[מאיר מיכאל אבוחצירא]]}}<br /> ה[[קבלה|מקובל]] רבי '''מאיר אבוחצירא''', הידוע בכינויו '''הבבא מאיר''' נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע&quot;ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.<br /> <br /> בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותה זמן נתמנה לאב&quot;ד ב[[מידלאת]] ועמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים מידלאת]].<br /> <br /> ב[[תשי&quot;א]] מונה לממלא מקום אביו כאב&quot;ד ארפוד וקיבל על כך מכתב ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי&quot;א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי &quot;[[מרא דאתרא]]&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו &quot;להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב&quot;ד וגני חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע &quot;כפי קריאת ''''[[הרבי|רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט&quot;א מליובאוויטש]]'''&quot;.<br /> <br /> מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: &quot;בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ&quot;ג]] והוא בן שישים ושש בלבד.<br /> <br /> היה ידוע כצדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות.<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> *הרב [[אלעזר אבוחצירא]] בנו הבכור<br /> *בנו הרב [[דוד חי אבוחצירא]]<br /> *בנו הרב [[רפאל אבוחצירא]]<br /> *בנו הרב [[יקותיאל אבוחצירא]]<br /> *חתנו הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *בנו הרב [[ישועה ורחמים]] אבוחצירא<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרקים ח, לט.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=15887&amp;st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח&quot;ז עמ' יח]<br /> {{סדרה|הקודם=ה[[באבא סאלי]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[תרע&quot;ז]] - [[תשמ&quot;ג]]|הבא=האדמו&quot;ר הבאבא [[דוד חי אבוחצירא]] (נהריה), האדמו&quot;ר הבאבא [[אלעזר אבוחצירא]](באר שבע), האדמו&quot;ר הבאבא [[רפאל אבוחצירא]] (טבריה),האדמו&quot;ר הבאבא [[יקותיאל אבוחצירא]] (אשדוד)}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני ספרד|אבוחצירא מאיר]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93&diff=321483 2019-05-25T19:16:55Z

<p>ווייצמאן: /* רבני ספרד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בן איש חי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבן איש חי, מגדולי ספרד במאתים שנים האחרונות]]<br /> '''יהדות ספרד''', בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן [[בית המקדש]].<br /> <br /> רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: ה[[רמב&quot;ם]], ה[[רמב&quot;ן]], ועוד.<br /> <br /> גם [[האריז&quot;ל]] היה ממשפחה מעורבת, כאשר אביו היה אשכנזי ואמו ספרדיה.<br /> <br /> על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.<br /> <br /> == הפרדה בין אשכנזים לספרדים ==<br /> <br /> ב[[חסידות חב&quot;ד]] מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.<br /> <br /> זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר: <br /> <br /> ::''&quot;מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ&quot;. <br /> <br /> על יסוד דברים אלה הותחלה בעבודת [[חינוך]] של חיזור התורה במדינות אפריקה הצפונית.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מרוקו}}<br /> <br /> [[הרבי]] הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:<br /> <br /> ::''&quot;זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות [[אנ&quot;ש]] ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב&quot;י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי ה[[נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה ב[[לקוטי אמרים - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב בתניא]] (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כןפרק ל' שם ובכ&quot;מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ&quot;ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון [[רבנו הזקן]], זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ&quot;ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות...&quot;{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ט&quot;ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.}}<br /> <br /> == רבני ספרד ==<br /> [[קובץ:יהודה צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה ר' [[משה צדקה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - גאולה בן הבכור לר' [[יהודה צדקה]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - גאולה]]<br /> הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו, רבי [[יוסף משאש]] רבה של [[חיפה]], רבי [[מאיר ועקנין]] רבה של [[טבריה]], רבי [[שלום משאש]] רבה של [[ירושלים]], רבי [[רפאל ברוך טולידנו]] מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מ[[בני ברק]], ועם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון, כמו רבי [[בן ציון אבא שאול]], רבי [[יצחק כדורי]], רבי [[עובדיה יוסף]], רבי [[מאיר מאזוז]]. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם שושלת משפחת אבוחצירא, עם ראש השושלת רבי [[ישראל אבוחצירא]] וממשיכי דרכו, בנו רבי [[מאיר אבוחצירא]] ונכדו רבי [[דוד חי אבוחצירא]] מ[[נהריה]] שהיה קשור לרבי.<br /> <br /> יש לצטט את דבריו של הרב מאיר מאזוז בענין:<br /> <br /> :::''&quot;אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור&quot;י חב&quot;ד.. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב&quot;ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. <br /> <br /> :::''&quot;הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי]] וכל הרבנים..&quot; {{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס&quot;ז]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=321282 2019-05-20T19:55:49Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ&quot;ב]]–[[1991]], [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס&quot;ו]]) [[2006]]]]<br /> [[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונת ידידו ה[[טנקיסט]] שמריה הראל]]<br /> <br /> ראש הממשלה '''ביבי נתניהו''' שמו המלא '''בנימין נתניהו''' (נולד ב[[כ&quot;ח תשרי]] [[תש&quot;י]] 21 ב[[אוקטובר]] [[1949]]), נולד להוריו [[פרופסור]] '''בן ציון לבית [[נתניהו]]''' ורעייתו '''צילה לבית [[נתניהו]]''', אחיו יוני – [[יונתן נתניהו]] נהרג על [[קידוש השם]] בעיצומו של מבצע החילוץ [[מבצע אנטבה]]. נתניהו הינו ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]]. בעבר שימש כשגריר ישראל באו&quot;ם, כשר בממשלות השונות ויו&quot;ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ&quot;ל ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> ==קריירה פוליטית==<br /> את דרכו הפוליטית החל כדיפלומט בכיר. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב&quot;ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב&quot;ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן &quot;נתניהו - זה טוב ליהודים&quot;{{הערה|לצד זה, הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא סינגל שליווה את תשדירי הבחירות על הפסוק ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב&quot;ד, והמשיך ב&quot;מסירת השטחים&quot; שהחלו קודמיו (הסכמי &quot;וואי&quot;) ובעקבות כך הכריזו רבני חב&quot;ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב&quot;ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש [[מפלגת הליכוד]] לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם &quot;הליכוד ביתנו&quot;, ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]], בשנת [[תשע&quot;ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים, בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע&quot;ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ , וגם הפעם ניצח שוב עם 35 מנדטים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב שמריהו הראל, ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ&quot;ל.<br /> <br /> הפעם הראשונה היתה במעמד ה[[הקפות]] בשמחת תורה ה'תשד&quot;מ{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו&quot;ם{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב&quot;ד אינפו]] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> נתניהו אמר אז לרבי &quot;באתי לראותך&quot;, והרבי ענה לו &quot;רק לראות, לא לדבר?&quot; ודיבר איתו כארבעים דקות...<br /> <br /> במהלך הדברים אמר לו הרבי &quot;אתה הולך ל[[האו&quot;ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק [[נר]] אחד קטן, כולם יראו אותו&quot;.<br /> <br /> נתניהו הזכיר פגישה זו במספר הזדמנויות, ביניהם בעת נאום באו&quot;ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏ <br /> <br /> ביום שישי [[כ&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. ביומנים נכתב שזו פעם ראשונה אחרי [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] שראו חיוך על פניו של הרבי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] לאחר נאום שנתן באו&quot;ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב&quot;קשוט עצמך&quot;. מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב&quot;ה]] בצד הזה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר&quot;ח כסלו [[תנש&quot;א]], והרבי עוררו לקרב את ביאת המשיח.{{הערת שוליים|בוידאו הנ&quot;ל.}}<br /> <br /> ידידותו וקשריו עם חסידי חב&quot;ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע&quot;ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב&quot;ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשע&quot;ד]] עשה סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב&quot;דים.<br /> [[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]]]]<br /> <br /> ==משפחה==<br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ג]] - [[1972]] התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד&quot;ר [[מרים מיקי וייצמן]] ממנה נולדה בתו הבכורה [[נועה ראט]] הנשואה ל[[הרב דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב&quot;ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה [[פלאר קאטיס]] גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי. מנישואין אלו נולדו לבנימין נתניהו ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br /> רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי (ב' ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ח]] ור&quot;ח כסלו תנש&quot;א)] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו&quot;ם ([[אלול]] תשע&quot;א)] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו&quot;ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ&quot;ח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: &quot;אני מצדיע לחב&quot;ד&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&amp;utm_source%3D93_subscription_he&amp;utm_campaign%3Dhe&amp;utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל הוצאה לאור של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=320938 2019-05-13T13:28:41Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ&quot;ב]]–[[1991]], [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס&quot;ו]]) [[2006]]]]<br /> [[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונת ידידו ה[[טנקיסט]] שמריה הראל]]<br /> <br /> ראש הממשלה '''ביבי נתניהו''' שמו המלא '''בנימין נתניהו''' (נולד ב[[כ&quot;ח תשרי]] [[תש&quot;י]] 21 ב[[אוקטובר]] [[1949]]), נולד להוריו [[פרופסור]] '''בן ציון נתניהו''' ורעייתו '''צילה''', אחיו יוני – [[יונתן נתניהו]] נהרג על [[קידוש השם]] בעיצומו של מבצע החילוץ [[מבצע אנטבה]]. נתניהו הינו ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]]. בעבר שימש כשגריר ישראל באו&quot;ם, כשר בממשלות השונות ויו&quot;ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ&quot;ל ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> ==קריירה פוליטית==<br /> את דרכו הפוליטית החל כדיפלומט בכיר. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב&quot;ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב&quot;ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן &quot;נתניהו - זה טוב ליהודים&quot;{{הערה|לצד זה, הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא סינגל שליווה את תשדירי הבחירות על הפסוק ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב&quot;ד, והמשיך ב&quot;מסירת השטחים&quot; שהחלו קודמיו (הסכמי &quot;וואי&quot;) ובעקבות כך הכריזו רבני חב&quot;ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב&quot;ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש [[מפלגת הליכוד]] לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם &quot;הליכוד ביתנו&quot;, ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]], בשנת [[תשע&quot;ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים, בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע&quot;ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ , וגם הפעם ניצח שוב עם 35 מנדטים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב שמריהו הראל, ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ&quot;ל.<br /> <br /> הפעם הראשונה היתה במעמד ה[[הקפות]] בשמחת תורה ה'תשד&quot;מ{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו&quot;ם{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב&quot;ד אינפו]] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> נתניהו אמר אז לרבי &quot;באתי לראותך&quot;, והרבי ענה לו &quot;רק לראות, לא לדבר?&quot; ודיבר איתו כארבעים דקות...<br /> <br /> במהלך הדברים אמר לו הרבי &quot;אתה הולך ל[[האו&quot;ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק [[נר]] אחד קטן, כולם יראו אותו&quot;.<br /> <br /> נתניהו הזכיר פגישה זו במספר הזדמנויות, ביניהם בעת נאום באו&quot;ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏ <br /> <br /> ביום שישי [[כ&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. ביומנים נכתב שזו פעם ראשונה אחרי [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] שראו חיוך על פניו של הרבי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] לאחר נאום שנתן באו&quot;ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב&quot;קשוט עצמך&quot;. מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב&quot;ה]] בצד הזה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר&quot;ח כסלו [[תנש&quot;א]], והרבי עוררו לקרב את ביאת המשיח.{{הערת שוליים|בוידאו הנ&quot;ל.}}<br /> <br /> ידידותו וקשריו עם חסידי חב&quot;ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע&quot;ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב&quot;ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשע&quot;ד]] עשה סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב&quot;דים.<br /> [[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]]]]<br /> <br /> ==משפחה==<br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ג]] - [[1972]] התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד&quot;ר [[מרים מיקי וייצמן]] ממנה נולדה בתו הבכורה [[נועה ראט]] הנשואה ל[[הרב דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב&quot;ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה [[פלאר קאטיס]] גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי. מנישואין אלו נולדו לבנימין נתניהו ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br /> רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי (ב' ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ח]] ור&quot;ח כסלו תנש&quot;א)] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו&quot;ם ([[אלול]] תשע&quot;א)] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו&quot;ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ&quot;ח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: &quot;אני מצדיע לחב&quot;ד&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&amp;utm_source%3D93_subscription_he&amp;utm_campaign%3Dhe&amp;utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל הוצאה לאור של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=320937 2019-05-13T13:27:58Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ&quot;ב]]–[[1991]], [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס&quot;ו]]) [[2006]]]]<br /> [[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונת ידידו ה[[טנקיסט]] שמריה הראל]]<br /> <br /> ראש הממשלה '''ביבי נתניהו''' שמו המלא '''בנימין נתניהו''' (נולד ב[[כ&quot;ח תשרי]] [[תש&quot;י]] 21 ב[[אוקטובר]] [[1949]]), נולד להוריו [[פרופסור]] '''בן ציון נתניהו''' ורעייתו '''צילה''', אחיו יוני – [[יונתן נתניהו]] נהרג על [[קידוש השם]] בעיצומו של מבצע החילוץ [[מבצע אנטבה]]. נתניהו הינו ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]]. בעבר שימש כשגריר ישראל באו&quot;ם, כשר בממשלות השונות ויו&quot;ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ&quot;ל ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> ==קריירה פוליטית==<br /> את דרכו הפוליטית החל כדיפלומט בכיר. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב&quot;ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב&quot;ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן &quot;נתניהו - זה טוב ליהודים&quot;{{הערה|לצד זה, הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא סינגל שליווה את תשדירי הבחירות על הפסוק ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br /> <br /> זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב&quot;ד, והמשיך ב&quot;מסירת השטחים&quot; שהחלו קודמיו (הסכמי &quot;וואי&quot;) ובעקבות כך הכריזו רבני חב&quot;ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב&quot;ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] התפטר שרון מתפקידו כיושב ראש [[מפלגת הליכוד]] לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם &quot;הליכוד ביתנו&quot;, ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]], בשנת [[תשע&quot;ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים, בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע&quot;ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ , וגם הפעם ניצח שוב עם 35 מנדטים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב שמריהו הראל, ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ&quot;ל.<br /> <br /> הפעם הראשונה היתה במעמד ה[[הקפות]] בשמחת תורה ה'תשד&quot;מ{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו&quot;ם{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב&quot;ד אינפו]] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> נתניהו אמר אז לרבי &quot;באתי לראותך&quot;, והרבי ענה לו &quot;רק לראות, לא לדבר?&quot; ודיבר איתו כארבעים דקות...<br /> <br /> במהלך הדברים אמר לו הרבי &quot;אתה הולך ל[[האו&quot;ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק [[נר]] אחד קטן, כולם יראו אותו&quot;.<br /> <br /> נתניהו הזכיר פגישה זו במספר הזדמנויות, ביניהם בעת נאום באו&quot;ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏ <br /> <br /> ביום שישי [[כ&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ח]] הגיע יחד עם ר' [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. ביומנים נכתב שזו פעם ראשונה אחרי [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] שראו חיוך על פניו של הרבי{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2909 נתניהו בניחום אבלים אצל הרבי, באתר חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] לאחר נאום שנתן באו&quot;ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשביח על אחרים, ולהתחיל ב&quot;קשוט עצמך&quot;. מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימישך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב&quot;ה]] בצד הזה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}}.<br /> <br /> נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר&quot;ח כסלו [[תנש&quot;א]], והרבי עוררו לקרב את ביאת המשיח.{{הערת שוליים|בוידאו הנ&quot;ל.}}<br /> <br /> ידידותו וקשריו עם חסידי חב&quot;ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות מדינת ישראל בשנת [[תשע&quot;ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב&quot;ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשע&quot;ד]] עשה סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב&quot;דים.<br /> [[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד למר [[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]]]]<br /> <br /> ==משפחה==<br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ג]] - [[1972]] התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד&quot;ר [[מרים מיקי וייצמן]] ממנה נולדה בתו הבכורה [[נועה ראט]] הנשואה ל[[הרב דניאל ראט]] עסקן ותלמיד חכם מחסידות [[חב&quot;ד]], לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה [[פלאר קאטיס]] גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי. מנישואין אלו נולדו לבנימין נתניהו ושרה נתניהו שני ילדים יאיר ואבנר. <br /> רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי (ב' ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ח]] ור&quot;ח כסלו תנש&quot;א)] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו&quot;ם ([[אלול]] תשע&quot;א)] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו&quot;ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ&quot;ח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: &quot;אני מצדיע לחב&quot;ד&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&amp;utm_source%3D93_subscription_he&amp;utm_campaign%3Dhe&amp;utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל הוצאה לאור של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=320934 2019-05-13T13:09:24Z

<p>ווייצמאן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=320933 2019-05-13T13:07:16Z

<p>ווייצמאן: /* מעורבותו בפוליטיקה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=320887 2019-05-12T16:34:46Z

<p>ווייצמאן: /* ספרי ביוגרפיה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו&quot;. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=320516 2019-04-28T08:26:31Z

<p>ווייצמאן: /* ביקורו אצל הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם א. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו&quot;. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=320515 2019-04-28T08:25:42Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם א. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו&quot;. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=320514 2019-04-28T08:24:44Z

<p>ווייצמאן: /* משפחה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי, ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם א. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו&quot;. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=320246 2019-04-21T09:06:27Z

<p>ווייצמאן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]])]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]], כונה &quot;זקן המקובלים&quot; בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו (&quot;הבן איש חי&quot;) שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר&quot;י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש&quot;ש]] הנקרא '''אור השמ&quot;ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש&quot;ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.<br /> <br /> עד להקמת [[ש&quot;ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש&quot;ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.<br /> <br /> היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי, ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו&quot;ה עוז לעמו יתן יהו&quot;ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.<br /> <br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב&quot;ע בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, תימנים ליטאים וחסידים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה&quot;ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו אפילו גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים. <br /> <br /> בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, ר' [[דוד שלום בצרי]], ר' [[יהודה עדס]] ובנו בכורו [[ר' יעקב עדס]], ר' [[ראובן אלבז]], ר' [[יעקב הלל]], ר' [[בניהו שמואלי]], ועוד.<br /> <br /> ==ספרי ביוגרפיה==<br /> תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א' (ירושלים ה'[[תשס&quot;ז]]) במדור: '''כתר יצחק''' מאת המחבר והמלקט רבי '''אברהם א. סופר''' מ[[ירושלים]]{{הערה| נדפס בשפות [[עברית]] ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]}} המוציא לְאוֹר עוֹלָם הרב [[שלמה כהן]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר דוד מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל לאה סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו&quot;צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==משפחה==<br /> זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בי&quot;ב טבת שנת [[ה'תרפ&quot;ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.<br /> כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ&quot;ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה&quot;ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==מעורבותו בפוליטיקה==<br /> בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.<br /> <br /> בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו &quot;מחר תהיה אתה ראש הממשלה&quot;. בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: &quot;אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים, הם חושבים שהם ייתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו&quot;. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.<br /> <br /> == ביקורו אצל הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש&quot;ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> == מוחה על כבוד החסידות ==<br /> [[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> == מזרז את הגאולה ==<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]</div>

ווייצמאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=319151 2019-03-17T04:32:26Z

<p>ווייצמאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בלימודם]]<br /> ישיבת '''מאור מנחם''', היא [[ישיבה קטנה]] חבדי&quot;ת בעיר [[רחובות]], המונה כ90 [[תמימים]].<br /> <br /> הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב&quot;ד בעיר בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי רב הקהילה, הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]; הוא פנה לר' חיים אהרן מ[[כפר חב&quot;ד]] ולר' זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה השני' החלו להצטרף אלי' בחורים מכל רחבי הארץ.<br /> <br /> בישיבה פועל ארגון [[את&quot;ה]]. בשנת [[תשס&quot;ט]] הוחלפה מערכת קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם '[[רחובות הנהר (קבצים)]]', ותפס מקום של כבוד בין קבצי ההערות.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> <br /> ;רוחני<br /> *[[ראש הישיבה]] - הרב [[חיים אהרן]].<br /> *[[משגיח]] - הרב [[יוסף יצחק לוין]].<br /> *[[משפיע]] - הרב ברוך בנימין זאב מינצברג.<br /> *[[משפיע]] - הרב בנימין שמעון קטורזה.<br /> *[[ר&quot;מים]] - הרב בנימין שמעון קטורזה. עיונא - הרב חנוך העניך זילברשטרום, והרב חיים איגרמן.<br /> <br /> ;גשמי<br /> *מנכ&quot;ל: הרב [[אלימלך שחר]].<br /> *סמנכ&quot;ל - הרב [[ארז קרלנשטיין]].<br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר<br /> *הרב [[יעקב לנצ'נר]] - ר&quot;מ<br /> *הרב יוסף יצחק הכהן כץ, משמש כיום כ[[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רחובות: מוסדות]]</div>

ווייצמאן