https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%AA%27+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%A7%27%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9Dחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-20T22:37:41Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%90&diff=423162דפוס סלאוויטא2020-10-20T19:07:22Z<p>הת' ישראלק'ה פיזם: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
{{שכתוב}}<br />
דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה<br />
<br />
בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס.<br />
<br />
הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי והשולחן ערוך שהודפסו בו. גם אלו שלא נמנו על עדת החסידים לא נמנעו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס. <br />
<br />
בשנת תקפ"ג מסר רבי משה את בית הדפוס לבניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס והם המשיכו את עבודת הקודש של אביהם.<br />
<br />
בדפוס נדפסו ריבוי ספרי קודש עד סגירתו בידי השלטון הרוסי.<br />
<br />
כיום ספרי הדפוס נחשבים ליקרי ערך, מחמת המיוחדות של בית הדפוס שהיה שייך ליהודים חסידים צדיקים, והן מצד הנוסטלגיות של הדפוס.<br />
<br />
==פתיחת בית הדפוס==<br />
בספר [[סיפורים נוראים]] מאת הרב [[יעקב קדנר]] מובא מעשה פלא ששמע מפי החסיד הרב שלמה מוילנא שהיה עד ראיה למעשה מופת שכונן את בית הדפוס הידוע.<br />
<br />
===המופת של אדמו"ר הזקן===<br />
כשעלה בדעת רבי משה לכונן בית דפוס, קם ונסע לאדמו"ר הזקן להתייעץ עמו ולשמוע את חוות דעתו. אדמו"ר הזקן הסכים על ידו וברכו בברכת 'עלה והצלח'.<br />
<br />
רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר 'וווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה.<br />
<br />
ואף שדברי אדמו"ר הזקן רחוקים היו מאוד מהשכל האנושי. כי הרי מקומו של השר הממונה על הרישיונות אינו בכלל בווילנא. אך מחמת אמונתו החזקה בדברי אדמו"ר הזקן נסע לעיר מאהלאב.<br />
<br />
כשהגיע למאהלאב. מצא שהמלמד בשם 'ישראל', היה רחוק מהוויות העולם ואף לא בקי בשפה. אולם מחמת גודל אמונת הצדיקים שהיתה מושרשת בבני העיר. פעלו על המלמד שיסע יחד עם ר' משה לוילנא.<br />
<br />
בהגיעם לוילנא פנו האורחים אל בית הגביר ר' [[מאיר רפאל'ס]]. אך גם הוא לא ירד לסוף דעתו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
בעודם מתהלכים באחד הרחובות עובר למולם שר גדול, וכאשר בא למולם השר פנים אל פנים התבונן היטב השר בפניו של המלמד. השר המשיך בהליכתו בתוך הגן ושניהם המשיכו אף לטייל בו ומידי פעם בפעם נפגשו עיניהם זו בזו.<br />
<br />
לפתע פנה השר אל המלמד: הינך מכיר אותי? ענה המלמד בפליאה: לא. השיב לו השר האם אתה מתושבי 'שקלאוו'? ענה לו המלמד, לא. מקום מגוריי היא מאהלאב. אולם השר התעקש בדעתו כי מקום מגוריו אינו אלא שקלאוו. ענה המלמד: אכן לפני עשרים שנה הייתי מתושבי שקלאוו.<br />
<br />
נענה השר: כבר עברו מאז עשרים שנה, אולם בתוככי זכרוני הנך חקוק לטובה, ורצוני לעשות לך טובות גדולות. בוודאי זוכר אתה יהודי מתושבי שקלאוו שכך וכך שמו ושם אביו ושם משפחתו ענה לו המלמד: אנכי הוא אותו יהודי.<br />
<br />
אמר לו השר ואם נזכרת ממני, בוודאי גם תזכור את הטובה הגדולה שעשית לי. וכה סיפר: אני הייתי מתושבי עירכם ופעם נכשלתי בעוון אחד והכו אותי הקהל בשוטים עד שדמי שתת לארץ. אחר כך העמידו אותי בעמוד הקלון שליד בית המדרש הגדול ונעלו אותי במנעול, וכל בני העיר שהלכו להתפלל רקקו בפני וקיללו אותי. עד שמרוב הבזיונות הייתי קרוב למות מחיים. ואתה ברחמיך וטוב לבך שברת את המנעול והוצאת אותי לחפשי ממות לחיים.<br />
<br />
מגודל הביזיון ברחתי לנפשי עד שבאתי לעיר המלוכה פעטערבורג והמרתי שם את דתי. נתגדלתי שם ונתרוממתי עד שכעת אני שר גדול, וחפץ אני לגמול אתך טובה תחת טובה. לכן אתן לך עכשיו אלף אדומים לצרכיך האישיים. ובכל שנה תוכל לקבל שוב אלף אדומים.<br />
<br />
שאל לו השר: מה עסקך כאן? סיפר לו ישראל כי בא לכאן בעבור הרישיון של בית הדפוס של הרב מסלאוויטא ענה לו השר הרי זה דבר קטן ופעוט. תיכף הנפיק בשבילו רישיון.<br />
<br />
סיפור זה היה מהדברים שהכריעו את ר' [[מאיר רפאל'ס]] להיות חסיד של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
==הדפסת הש"ס==<br />
הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה.<br />
[[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]]<br />
ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס וילנה שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו".<br />
====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית====<br />
התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנה להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים עברו מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים.<br />
<br />
לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס מווילנה עמדו רבני ליטא, ובכללם אריה לייב קצנלבוגן אב"ד בריסק, יעקב קרלינר אב"ד קרלין, רבים מרבני זאמוט (ליטא התחתית) ורבי [[עקיבא איגר]], בנו רבי [[שלמה איגר]], חתנו רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר והרב אלכסנדר סנדר קפלן בעל "שלמי נדרים".<br />
<br />
מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי עקיבא איגר הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "בן כוזיבא"{{הערה| על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).}}. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".}}<br />
<br />
לאחר דין תורה שהתקיים בבית הדין בהורדנה, ולאחר שהתקיימה בוררות זבל"א, הוכרע הדין לצדם של מדפיסי וילנה, בתנאי שייקנו את כל העותקים שנשארו בידי מדפיסי סלאוויטא.<br />
<br />
===דעת רבותנו===<br />
אף שלא מצאנו דעת אדמו"רי חב"ד ברור בענין השאלה הנ"ל (אף שלכאורה האיסור על ההדפסה הגיע מאדמו"ר הזקן).<br />
<br />
הנה בספר [[שארית יהודה]] למהרי"ל מיאנוויטש אחי אדמו"ר הזקן. בהסכמה להלכות הרי"ף – קאפוסט תקע"ח{{הערה|1=ומובאת בשו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קצה (טו, סע"ג). [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shye/9/39.htm?q=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%90#_ftn842 שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן לט]}}. ותוכנה:<br />
<br />
הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה.<br />
<br />
וכן יש תשובה צמח צדקה בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה ביו"ד סי' קצה.<br />
<br />
בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך הרבי מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס וילנא.<br />
<br />
==הדפסת השו"ע==<br />
[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|אשלי רביבי - שולחן ערוך - רבי יוסף קארו הוצאת סלאוויטא]]<br />
<br />
==העלילה והמאסר==<br />
===העלילה על פסק השולחן ערוך===<br />
בעיר זאסלאב הסמוכה לסלאוויטא גר הכומר של העיר זסלאב, מיכאל בנדרובסקי שנודע כאיש צר ואויב ישראל ואנטישמי ארסי. כומר זה ניסה את כוחו בשתי עלילות דם שפילות נגד יהודים, ובשתיהן הוכח כי הוא דובר כזבים, ויצא מהן בבושת פנים. בתקצ"ג העליל שהיהודים חתכו את לשונו של איכר נוצרי וגנבו את כספו. ב-תקצ"ד האשים אותם בניסיון למול נער גוי ולרוקן את דמו על מנת להכין מצות. שוב ושוב מצאו החקירות אפילו מטעם השלטונות הרוסיים את היהודים זכאים. בחקירה חוזרת נשלח לאזור קצין רוסי בשם אלכסנדר ויסיליאב. הוא התחבר עם בנדרובסקי, אך גם הוא לא הצליח לשכנע את שלטונות הצאר שהיהודים אשמים.<br />
<br />
פעמים אחדות התנכל גם לבית הדפוס בסלאוויטא, בתקצ"ג הגיש כתב הלשנה נגד בית הדפוס וצירף עליו שני דפים מתוך ה"יורה דעה" שבו נפסק דינם של המוסרים והמלשינים שדינם להיצלות בגיהנום עד סוף כל הדורות, אך הרשויות בשעתו לא השגיחו בהלשנותיו.<br />
<br />
===ראיות...===<br />
לידיו של הכומר הגיעו דפי שולחן ערוך (יורה דעה סימן קנ"ח) מדפוס סלאוויטא. הטקסט אומנם עוסק בהיתר אי הצלת גויים בשעת סכנה. הקטע נמחק בעבר כנדרש על ידי הצנזור, אך בדפוס החדש של סלאוויטא הופיעו הדברים שוב – אם כי ברמיזה. הטקסט עצמו צונזר אבל פירוש הט"ז המופיע בעמוד שמצטט את הטקסט המקורי לא צונזר.<br />
<br />
את הדפים וההסבר קיבל הכומר מרופא יהודי מקומי בזסלאב בשם ד"ר גרינברג, ששנה או שנתיים לאחר מכן אף המיר את דתו לנצרות. את המידע המרעיש העביר בנדרובסקי לחברו ויסליאב בסוף בתקצ"ה (חודשים רבים לפני המעשה של גילוי גופתו של פרוטאגין דלהלן).<br />
<br />
===עלילת הרצח ===<br />
ביום טוב ראשון של חג השבועות ו' בסיון תקצ"ה (3 ביוני 1835){{הערה|סיפור עלילת הס"ת עד בואו לרבי מתוך הספר "יחדי סגולה" מאמר "ס"ת של ירושה" נכתב על ידי הרב שמואל אבא שפירא שמסר את הס"ת לרבי.}} שמש בית הכנסת "חייטים" בסלאויטא פתח את בית הכנסת לתפלת מנחה כשנכנס לבית הכנסת ראה את אליעזר (לייזר) פרוטוגאין שעבד בדפוס של האחים שפירא ככורך ספרים תלוי על קורת התקרה.<br />
<br />
השמש יצא החוצה והרים קול צעקה, המשטרה המקומית הגיע וקבעה כי היה כאן מקרה של התאבדות וכי לא נמצאו בגופה הוכחות למעשי אלימות, אשתו ומכריו אישרו שלעיתים היה לייזר שקוע במרה שחורה. ואפשר שבמצב זה היה נתון כשהחליט לאבד עצמו לדעת.<br />
<br />
התיק היה נסגר והמשטרה היתה עוברת עליו לסדר היום אלמלא הרימו ראש שונאי ישראל והכומר בנדרובסקי בראשם הם העלילה שכאילו ביצעו האחים שפירא את המעשה הזה כיון שלפי עלילתם חרה להם להאחים שפירא על שכביכול מסר לייזר למשטרה דף מתוך "יורה דעה" של דפוס סלאויטה שבו מוקעים כביכול כל אלה שאינם יהודים ומותר ליהודי לעשות בהם כטוב בעיניו, והיות בעקבות "ההדלפה" הזאת השלטונות הרוסיים נלחמו נגד דפוס סלאוויטא, אזי לטענתם המעללים האחים שפירא החליטו לנקום בלייזר והרגו אותו. <br />
<br />
בנדרובסקי שינה את גרסתו, התעלם מקיומו של ד"ר גרינברג וטען שהיה זה פרוטאגין שהעביר לידיו את דפי השולחן ערוך. פרוטאגין היה לכורך בבית הדפוס ובקלות רבה יכול היה להשיג את הדפים. ויסליאב התעלם משינוי גרסאותיו של הכומר ועד מהרה הודיע למפקדו הרוזן בנקנדורף שהיהודים חשודים ברצח.<br />
<br />
הכומר מצא עזר בשני יהודים מומרים גרינברג ולפיסקי שהחזיקו גם הם בעלילה זו הם טענו כי המדפיסים הדפיסו את ספריהם בלי רישיון הצנזור, וכיון שלייזר ביקש להלשין עליהם באזני השלטון מיהרו לסלקו.<br />
<br />
עם המידע הנ"ל נפתחה חקירה חדשה בעניין על ידי קצין חקירות שהחרים 12 ספרים מבית הדפוס והעביר את המידע לפטרסבורג. הפעם היו שלטונות הצאר נחושים להאשים את היהודים בין שביצעו את הרצח ובין שלא. הצאר גילה עניין רב בסיפור ומינה את הרוזן אילריון וואסילצ'יקוב להמשיך את החקירה באופן מעמיק ויסודי.<br />
<br />
עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר.<br />
<br />
מכתביהם הוצעו בשנת תקצ"ה לפני הגראף בענקעדאר, הגרף התרשם מכתב האישום והחליט למסור את הענינים לטיפולו של הצאר ניקולאי הראשון. אשר עקב אישית כבר זמן רב בתשומת לב מיוחדת אחר ההלשנות מצד [[המשכילים]] נגד בתי הדפוס העבריים וביחוד נגד בית הדפוס הגדול בסלאוויטא.<br />
<br />
עתה החליט הצאר לסגור כל בתי דפוס העבריים בוואהלין וליטא וציווה לכלוא את האחים לבית שפירא בבית הכלא של קיוב עד לברור משפטם{{הערה|ליקוטי אמרי פנחס}}.<br />
<br />
כתוצאות העלילה הנבזה נאסרו האחים שפירא ועמם עוד שנים עשר יהודים מסלאוויטא שהיו קשורים לדעת השלטונות במעשה זה, היחס עליהם מתחילה היה אכזרי, אחרי כן הועברו לקיוב והוטל למאסר אימה האסירים נכלאו בבידוד גמור, בלי שיאופשר להם לבוא במגע אפילו עם חיילי המשמר השומרים עליהם, ישבו כל אחד מן האסירים בתא נפרד במשך שלוש שנים ויותר עד שהתסיימה החקירה.<br />
<br />
רק אמונתם העמוקה בבורא עולם, שופט צדק שאתו באו בקשר בלי שיפרדו המחיצות ביניהם לבין בוראם היא שקיימה אותם בתנאים לא אנושיים.<br />
<br />
===החקירה ופסק דין המזעזע===<br />
ב-ד' ניסן תקצ"ח (30 במרץ 1838) הוציא ועד החקירה המיוחדת את פסק דינה לפיה נדונו האחים שפירא למות "מיתה מדינית", שפירושה: שלילת כל הזכיות האזרחיות ושילוח לסיביר ולמעשה: מוות בטוח.<br />
<br />
במהלך חודש ניסן תקצ"ח הוגש הדו"ח של ועדת החקירה לחוות דעת של שר הפלך הראשי בקיוב, גוי שונא ישראל שמעטים דוגמתו, ושמו :ביביקוב. גוי מתועב זה מצא כי העונש שהוטל על האחים שפירא, הוא קל מידי ויש לחמיר בו ולהענישם בעונש ש"ישמש דוגמה לכל היהודים". וכן הציע להוסיף על העונש גם "שבט נוגשים". כשהוגש הדו"ח בצירוף חוות דעתו לאישור בית המשפט העליון בפטרבורג קבע בית המשפט: "שמואל אבא ופינחס שפירא: ביחס לרצח לייזר פרוטוגאין, כיון שאין הוכחות חוקיות, נשארים הם בחשד חזק. אך, '''על שהדפיסו בדפוס ספרים המיכלים הוראות המנוגדות לחוק, המכוונים להגדיל את ההשפעה של כת החסידים המזיקה''', ועל הוצאת דיבה על הנסיך ואסילטשיקוב, שערך את החקירה באופן לא חוקי וכו' - יש להעניש את כל אחד מהם במלקות, אלף וחמש מאות "שבטי נוגשים" לשלול מהם כל זכויותיהם ולשלחם לסיביר".<br />
<br />
בג' תמוז תקצ"ט (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!".<br />
<br />
ביום י"ז (או"י) באב תקצ"ט כינסו את כל הנדונים וקראו בפניהם את פסק דינם אחרי כן יצאו האחים שפירא לרחבה שבחצר המבצר בקיוב.<br />
<br />
לפניהם היו ערוכים חמש מאות חיילים בשתי שורות כמו שדרה. כל חייל החזיק בידו שבט נוגשים: מקל ארוך, כפיף, שקטרו (עוביו) היה שנים וחצי סנטימטר בערך. היו פושטים את בגדיו של הנענש עד החגורה היו קושרים לצדו הימני והשמאלי רובה לכל צד ושני סגני קצינים היו אוחזים ברובים ומוליכים אותו עקב בצד אגודל דרך ה"שדרה החיה".<br />
<br />
===עונש המלקות והמסירות נפש===<br />
שני האחים החלו עוברים בין השורות ובהיותם נדונים ל"אלף וחמש מאות שבט נוגגשים", עברו שלוש פעמים בין שרוות החיילם. באמצע "המצעד" נפלה כיפתו של רבי פינחס. הוא לא זז ממקומו והמשיך לסגפוג מכות, עד שמישהו הרים אלו את כיפתו ואז המשיך במצעדו.. פלא הוא איך שני האחים שהיו כבר קשישים בגילם, החזיקו מעמד וגילו אבירות וגבורה שאין להם דוגמה. רק כוחם המסורי הכביר, הוא שעבד להם לשאת איסורי המוות ולא לכבור תחתהים. אחרי המעשה הועברו לבית החולים וכשהחלימו מעט מפציעיהם היצאו לדרך הנודנים לסביר האיומה.<br />
<br />
באותה שעה ניגנו האחים שפירא את ה[[ניגון מסלביטה|ניגון מסלאוויטא]] שמביע התרוממות הנפש, תוקף גאון יעקב וביטחון בהשם.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון מ"א בספר הניגונים.<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ניגון מסלביטה]]}}<br />
<br />
===המאסר במוסקבה והשחרור===<br />
בדרכם לסיביר הגעיו האחים למוסקבה ובהשתדלות שעלתה בדמים מורבים, הורשו זמנית להשאר שם. קשיחות הלב של שליטי מוסקבה בפגה למראה האישיות של האחים שפירא. הם השתדלו להקל על מכאובם ונתנו להם את כל ההקלות הדרושות במקום. אלום כל מאמץ שעשו להחזרת האחים שפירא לבתיהם, נתקבל באוזנו האטומה והקשוחה של העריץ רוסיא הצאר ניקולאי.<br />
<br />
ורק כאשר עלה על כסא הקיסרות אלכסדנר השני ורוחות חדשות החלו מנשבות ברוסיה הורה לשחררם ממאסרם ובכ"ז אייר תרט"ז (1 ביוני 1856) חתם אלכסנדר השני על פקדת השחרור.<br />
<br />
==הדפסת אור החיים==<br />
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.<br />
<br />
ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.<br />
<br />
==הספר תורה המיוחד==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}}<br />
כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והירוסרים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה להחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס לקידוש והבדלה וכן ספרי תורה.<br />
<br />
כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכלו מאלכת מחשבת של סופר סת"ם קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי [[שמואל מניקלשבורג]].<br />
<br />
רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה.<br />
[[קובץ:עמוד מהסת.jpg|ממוזער|עמוד מהספר תורה של הרבי *"הא-ל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור"*]]<br />
<br />
===העצי חיים===<br />
ספר התורה חסר היה "עצי חיים" והנה זימנה ההשגחה ע"עצי חיים" בעלי יחס, כאשר הצדיק רבי [[מיכל מזלוטשוב|מיכלא מזלוטשוב]] עמד לכתוב ספר תורה, שלח לו [[המגיד מקוזניץ]] "עצי חיים" עשויים וחטובים מעץ. ברם, עד שהגיעו ה"עצי חיים" למחוז חפצם, נודע הדבר לחסידים והם קנו "עצי חיים" עשויים מכסף.<br />
<br />
רב מיכאלה השתמש באלו של כסף משום "זה אלי ואנוהו" אולם הבטיח כי יבוא יום וה"עצי חיים" של עץ '''יגיעו לידיהם של צדיקים גדולים'''. והנה בא היום ו"בעצי חיים" אלו נכרכו יריעות ספר התורה המיוחד.<br />
<br />
===הספר בשביה בידי הקומונסטים===<br />
ספר תורה זה עבר ביורשה מבן לבן הבן הבכור למשפחת שפירא היה מקבל את ספר התורה לידיו למשמרת.<br />
<br />
כאשר עלה [[השלטון הקומוניסטי]] נמצא ספר התורה בבית הכנסת של העשיר היהודי ברוצקי בקיוב. השלטון הקומוניסטי החרים את ספר התורה במסגרת פעולותיו להשלטת הקומוניזם בברית המועצות.<br />
<br />
בעקבות הסכם הדדי שנחתם בין רוסיה ופולין בדבר החזרת עתיקות שיש להם חשיבות מיוחדת לשתי הארצות ביקש ר' שמואל אבא שפירא{{הערה|היה נשוי עם מרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ובת דודתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].}} מהנסיך רדזביל שאתו היה בקשרי מסחר שיעשה עמו טובה וידרוש את ספר התורה שהיה כל כך יקר וחשוב למשפחתו. וכאשר אביו ברח משלטונות הקומנסטי וויתר על רכושו ורק את הספר לקח אתו. <br />
<br />
הנסיך מרדזיביל מילא את מבוקשו וכך הגיע הספר התורה לר' שמואל אבא שפירא שמסרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א (ראה בערך הס"ת על השתלשלות הדברים).<br />
<br />
==הדפוס עובר לזטומיר==<br />
[[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] [[דפוס זטומיר]].]]<br />
בני משפחת שפירא הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא העתיקו את דפוסם לעיר המחוז זיטאמיר, ומעתה הייתה חשיבות בעיני החסידים גם לדפוסי זיטאמיר, באשר המדפיסים המה בני הקדושים, ועל ספריהם קפצו הקונים אף בדמים מרובים. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו.<br />
<br />
דפוס זיטאמיר נפגע אף ע"י מהרסים ומחריבים, הלא הם שניים מסופרי המשכילים שכתבו שטנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפעטערבורג, שהם:<br />
"יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו".<br />
<br />
המשומדים שהשפעתם הייתה מרובה בחוגי השלטונות, אף החזיקו בידי המלשינים, ועל פיהם שלח שר ההשכלה את שוטריו "לבער הרעה מקרב הארץ". לפתע פתאום התנפלו על הדפוס, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם.<br />
<br />
==ספרים מפורסמים שנדפסו==<br />
*חומש עם פירוש האור החיים<br />
*ש"ס סליווטא<br />
*תניא<br />
*סידור אדמו"ר הזקן דפוס ראשון<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון מסלביטה]]<br />
*[[ספר התורה של הרבי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''עלילת סלוויטא''' - נתפרסמה בעיתון הצופה נתפרסם בהמשך ובהרחבה תרגום מכתובתיו של [[שאול גינבורג]] מתוך הארכיון של ממשלת רוסיה.<br />
* האחים מסלוויטה, באנגלית מאת הרב [[שלום דובער אבצן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/5/54/%D7%A1%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94.pdf ספר תורה של ירושה], סיפורו ההיסטורי של ספר התורה המיוחד, בתוך 'יחידי סגולה', איסר פרנקל<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?id=525&section=artdays נתגלה סידור סלאוויטא תקצ"ו] {{שטורעם}}<br />
*[https://chabad.info/video/documentary/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/261601| ר' מענדל דייטש הי"ד מלמד את ניגון האחים מסאלוויטא]<br />
{{הערות שוליים}}</div>הת' ישראלק'ה פיזםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%90&diff=423161דפוס סלאוויטא2020-10-20T19:06:27Z<p>הת' ישראלק'ה פיזם: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
{{שכתוב}}<br />
דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה<br />
<br />
בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס.<br />
<br />
הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי והשולחן ערוך שהודפסו בו. גם אלו שלא נמנו על עדת החסידים לא נמנעו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס. <br />
<br />
בשנת תקפ"ג מסר רבי משה את בית הדפוס לבניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס והם המשיכו את עבודת הקודש של אביהם.<br />
<br />
בדפוס נדפסו ריבוי ספרי קודש עד סגירתו בידי השלטון הרוסי.<br />
<br />
כיום ספרי הדפוס נחשבים ליקרי ערך, מחמת המיוחדות של בית הדפוס שהיה שייך ליהודים חסידים צדיקים, והן מצד הנוסטלגיות של הדפוס.<br />
<br />
==פתיחת בית הדפוס==<br />
בספר [[סיפורים נוראים]] מאת הרב [[יעקב קדנר]] מובא מעשה פלא ששמע מפי החסיד הרב שלמה מוילנא שהיה עד ראיה למעשה מופת שכונן את בית הדפוס הידוע.<br />
<br />
===המופת של אדמו"ר הזקן===<br />
כשעלה בדעת רבי משה לכונן בית דפוס, קם ונסע לאדמו"ר הזקן להתייעץ עמו ולשמוע את חוות דעתו. אדמו"ר הזקן הסכים על ידו וברכו בברכת 'עלה והצלח'.<br />
<br />
רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר 'וווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה.<br />
<br />
ואף שדברי אדמו"ר הזקן רחוקים היו מאוד מהשכל האנושי. כי הרי מקומו של השר הממונה על הרישיונות אינו בכלל בווילנא. אך מחמת אמונתו החזקה בדברי אדמו"ר הזקן נסע לעיר מאהלאב.<br />
<br />
כשהגיע למאהלאב. מצא שהמלמד בשם 'ישראל', היה רחוק מהוויות העולם ואף לא בקי בשפה. אולם מחמת גודל אמונת הצדיקים שהיתה מושרשת בבני העיר. פעלו על המלמד שיסע יחד עם ר' משה לוילנא.<br />
<br />
בהגיעם לוילנא פנו האורחים אל בית הגביר ר' [[מאיר רפאל'ס]]. אך גם הוא לא ירד לסוף דעתו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
בעודם מתהלכים באחד הרחובות עובר למולם שר גדול, וכאשר בא למולם השר פנים אל פנים התבונן היטב השר בפניו של המלמד. השר המשיך בהליכתו בתוך הגן ושניהם המשיכו אף לטייל בו ומידי פעם בפעם נפגשו עיניהם זו בזו.<br />
<br />
לפתע פנה השר אל המלמד: הינך מכיר אותי? ענה המלמד בפליאה: לא. השיב לו השר האם אתה מתושבי 'שקלאוו'? ענה לו המלמד, לא. מקום מגוריי היא מאהלאב. אולם השר התעקש בדעתו כי מקום מגוריו אינו אלא שקלאוו. ענה המלמד: אכן לפני עשרים שנה הייתי מתושבי שקלאוו.<br />
<br />
נענה השר: כבר עברו מאז עשרים שנה, אולם בתוככי זכרוני הנך חקוק לטובה, ורצוני לעשות לך טובות גדולות. בוודאי זוכר אתה יהודי מתושבי שקלאוו שכך וכך שמו ושם אביו ושם משפחתו ענה לו המלמד: אנכי הוא אותו יהודי.<br />
<br />
אמר לו השר ואם נזכרת ממני, בוודאי גם תזכור את הטובה הגדולה שעשית לי. וכה סיפר: אני הייתי מתושבי עירכם ופעם נכשלתי בעוון אחד והכו אותי הקהל בשוטים עד שדמי שתת לארץ. אחר כך העמידו אותי בעמוד הקלון שליד בית המדרש הגדול ונעלו אותי במנעול, וכל בני העיר שהלכו להתפלל רקקו בפני וקיללו אותי. עד שמרוב הבזיונות הייתי קרוב למות מחיים. ואתה ברחמיך וטוב לבך שברת את המנעול והוצאת אותי לחפשי ממות לחיים.<br />
<br />
מגודל הביזיון ברחתי לנפשי עד שבאתי לעיר המלוכה פעטערבורג והמרתי שם את דתי. נתגדלתי שם ונתרוממתי עד שכעת אני שר גדול, וחפץ אני לגמול אתך טובה תחת טובה. לכן אתן לך עכשיו אלף אדומים לצרכיך האישיים. ובכל שנה תוכל לקבל שוב אלף אדומים.<br />
<br />
שאל לו השר: מה עסקך כאן? סיפר לו ישראל כי בא לכאן בעבור הרישיון של בית הדפוס של הרב מסלאוויטא ענה לו השר הרי זה דבר קטן ופעוט. תיכף הנפיק בשבילו רישיון.<br />
<br />
סיפור זה היה מהדברים שהכריעו את ר' [[מאיר רפאל'ס]] להיות חסיד של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
==הדפסת הש"ס==<br />
הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה.<br />
[[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]]<br />
ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס וילנה שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו".<br />
====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית====<br />
התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנה להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים עברו מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים.<br />
<br />
לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס מווילנה עמדו רבני ליטא, ובכללם אריה לייב קצנלבוגן אב"ד בריסק, יעקב קרלינר אב"ד קרלין, רבים מרבני זאמוט (ליטא התחתית) ורבי [[עקיבא איגר]], בנו רבי [[שלמה איגר]], חתנו רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר והרב אלכסנדר סנדר קפלן בעל "שלמי נדרים".<br />
<br />
מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי עקיבא איגר הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "בן כוזיבא"{{הערה| על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).}}. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".}}<br />
<br />
לאחר דין תורה שהתקיים בבית הדין בהורדנה, ולאחר שהתקיימה בוררות זבל"א, הוכרע הדין לצדם של מדפיסי וילנה, בתנאי שייקנו את כל העותקים שנשארו בידי מדפיסי סלאוויטא.<br />
<br />
===דעת רבותנו===<br />
אף שלא מצאנו דעת אדמו"רי חב"ד ברור בענין השאלה הנ"ל (אף שלכאורה האיסור על ההדפסה הגיע מאדמו"ר הזקן).<br />
<br />
הנה בספר [[שארית יהודה]] למהרי"ל מיאנוויטש אחי אדמו"ר הזקן. בהסכמה להלכות הרי"ף – קאפוסט תקע"ח{{הערה|1=ומובאת בשו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קצה (טו, סע"ג). [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shye/9/39.htm?q=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%90#_ftn842 שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן לט]}}. ותוכנה:<br />
<br />
הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה.<br />
<br />
וכן יש תשובה צמח צדקה בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה ביו"ד סי' קצה.<br />
<br />
בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך הרבי מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס וילנא.<br />
<br />
==הדפסת השו"ע==<br />
[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|אשלי רביבי - שולחן ערוך - רבי יוסף קארו הוצאת סלאוויטא]]<br />
<br />
==העלילה והמאסר==<br />
===העלילה על פסק השולחן ערוך===<br />
בעיר זאסלאב הסמוכה לסלאוויטא גר הכומר של העיר זסלאב, מיכאל בנדרובסקי שנודע כאיש צר ואויב ישראל ואנטישמי ארסי. כומר זה ניסה את כוחו בשתי עלילות דם שפילות נגד יהודים, ובשתיהן הוכח כי הוא דובר כזבים, ויצא מהן בבושת פנים. בתקצ"ג העליל שהיהודים חתכו את לשונו של איכר נוצרי וגנבו את כספו. ב-תקצ"ד האשים אותם בניסיון למול נער גוי ולרוקן את דמו על מנת להכין מצות. שוב ושוב מצאו החקירות אפילו מטעם השלטונות הרוסיים את היהודים זכאים. בחקירה חוזרת נשלח לאזור קצין רוסי בשם אלכסנדר ויסיליאב. הוא התחבר עם בנדרובסקי, אך גם הוא לא הצליח לשכנע את שלטונות הצאר שהיהודים אשמים.<br />
<br />
פעמים אחדות התנכל גם לבית הדפוס בסלאוויטא, בתקצ"ג הגיש כתב הלשנה נגד בית הדפוס וצירף עליו שני דפים מתוך ה"יורה דעה" שבו נפסק דינם של המוסרים והמלשינים שדינם להיצלות בגיהנום עד סוף כל הדורות, אך הרשויות בשעתו לא השגיחו בהלשנותיו.<br />
<br />
===ראיות...===<br />
לידיו של הכומר הגיעו דפי שולחן ערוך (יורה דעה סימן קנ"ח) מדפוס סלאוויטא. הטקסט אומנם עוסק בהיתר אי הצלת גויים בשעת סכנה. הקטע נמחק בעבר כנדרש על ידי הצנזור, אך בדפוס החדש של סלאוויטא הופיעו הדברים שוב – אם כי ברמיזה. הטקסט עצמו צונזר אבל פירוש הט"ז המופיע בעמוד שמצטט את הטקסט המקורי לא צונזר.<br />
<br />
את הדפים וההסבר קיבל הכומר מרופא יהודי מקומי בזסלאב בשם ד"ר גרינברג, ששנה או שנתיים לאחר מכן אף המיר את דתו לנצרות. את המידע המרעיש העביר בנדרובסקי לחברו ויסליאב בסוף בתקצ"ה (חודשים רבים לפני המעשה של גילוי גופתו של פרוטאגין דלהלן).<br />
<br />
===עלילת הרצח ===<br />
ביום טוב ראשון של חג השבועות ו' בסיון תקצ"ה (3 ביוני 1835){{הערה|סיפור עלילת הס"ת עד בואו לרבי מתוך הספר "יחדי סגולה" מאמר "ס"ת של ירושה" נכתב על ידי הרב שמואל אבא שפירא שמסר את הס"ת לרבי.}} שמש בית הכנסת "חייטים" בסלאויטא פתח את בית הכנסת לתפלת מנחה כשנכנס לבית הכנסת ראה את אליעזר (לייזר) פרוטוגאין שעבד בדפוס של האחים שפירא ככורך ספרים תלוי על קורת התקרה.<br />
<br />
השמש יצא החוצה והרים קול צעקה, המשטרה המקומית הגיע וקבעה כי היה כאן מקרה של התאבדות וכי לא נמצאו בגופה הוכחות למעשי אלימות, אשתו ומכריו אישרו שלעיתים היה לייזר שקוע במרה שחורה. ואפשר שבמצב זה היה נתון כשהחליט לאבד עצמו לדעת.<br />
<br />
התיק היה נסגר והמשטרה היתה עוברת עליו לסדר היום אלמלא הרימו ראש שונאי ישראל והכומר בנדרובסקי בראשם הם העלילה שכאילו ביצעו האחים שפירא את המעשה הזה כיון שלפי עלילתם חרה להם להאחים שפירא על שכביכול מסר לייזר למשטרה דף מתוך "יורה דעה" של דפוס סלאויטה שבו מוקעים כביכול כל אלה שאינם יהודים ומותר ליהודי לעשות בהם כטוב בעיניו, והיות בעקבות "ההדלפה" הזאת השלטונות הרוסיים נלחמו נגד דפוס סלאוויטא, אזי לטענתם המעללים האחים שפירא החליטו לנקום בלייזר והרגו אותו. <br />
<br />
בנדרובסקי שינה את גרסתו, התעלם מקיומו של ד"ר גרינברג וטען שהיה זה פרוטאגין שהעביר לידיו את דפי השולחן ערוך. פרוטאגין היה לכורך בבית הדפוס ובקלות רבה יכול היה להשיג את הדפים. ויסליאב התעלם משינוי גרסאותיו של הכומר ועד מהרה הודיע למפקדו הרוזן בנקנדורף שהיהודים חשודים ברצח.<br />
<br />
הכומר מצא עזר בשני יהודים מומרים גרינברג ולפיסקי שהחזיקו גם הם בעלילה זו הם טענו כי המדפיסים הדפיסו את ספריהם בלי רישיון הצנזור, וכיון שלייזר ביקש להלשין עליהם באזני השלטון מיהרו לסלקו.<br />
<br />
עם המידע הנ"ל נפתחה חקירה חדשה בעניין על ידי קצין חקירות שהחרים 12 ספרים מבית הדפוס והעביר את המידע לפטרסבורג. הפעם היו שלטונות הצאר נחושים להאשים את היהודים בין שביצעו את הרצח ובין שלא. הצאר גילה עניין רב בסיפור ומינה את הרוזן אילריון וואסילצ'יקוב להמשיך את החקירה באופן מעמיק ויסודי.<br />
<br />
עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר.<br />
<br />
מכתביהם הוצעו בשנת תקצ"ה לפני הגראף בענקעדאר, הגרף התרשם מכתב האישום והחליט למסור את הענינים לטיפולו של הצאר ניקולאי הראשון. אשר עקב אישית כבר זמן רב בתשומת לב מיוחדת אחר ההלשנות מצד [[המשכילים]] נגד בתי הדפוס העבריים וביחוד נגד בית הדפוס הגדול בסלאוויטא.<br />
<br />
עתה החליט הצאר לסגור כל בתי דפוס העבריים בוואהלין וליטא וציווה לכלוא את האחים לבית שפירא בבית הכלא של קיוב עד לברור משפטם{{הערה|ליקוטי אמרי פנחס}}.<br />
<br />
כתוצאות העלילה הנבזה נאסרו האחים שפירא ועמם עוד שנים עשר יהודים מסלאוויטא שהיו קשורים לדעת השלטונות במעשה זה, היחס עליהם מתחילה היה אכזרי, אחרי כן הועברו לקיוב והוטל למאסר אימה האסירים נכלאו בבידוד גמור, בלי שיאופשר להם לבוא במגע אפילו עם חיילי המשמר השומרים עליהם, ישבו כל אחד מן האסירים בתא נפרד במשך שלוש שנים ויותר עד שהתסיימה החקירה.<br />
<br />
רק אמונתם העמוקה בבורא עולם, שופט צדק שאתו באו בקשר בלי שיפרדו המחיצות ביניהם לבין בוראם היא שקיימה אותם בתנאים לא אנושיים.<br />
<br />
===החקירה ופסק דין המזעזע===<br />
ב-ד' ניסן תקצ"ח (30 במרץ 1838) הוציא ועד החקירה המיוחדת את פסק דינה לפיה נדונו האחים שפירא למות "מיתה מדינית", שפירושה: שלילת כל הזכיות האזרחיות ושילוח לסיביר ולמעשה: מוות בטוח.<br />
<br />
במהלך חודש ניסן תקצ"ח הוגש הדו"ח של ועדת החקירה לחוות דעת של שר הפלך הראשי בקיוב, גוי שונא ישראל שמעטים דוגמתו, ושמו :ביביקוב. גוי מתועב זה מצא כי העונש שהוטל על האחים שפירא, הוא קל מידי ויש לחמיר בו ולהענישם בעונש ש"ישמש דוגמה לכל היהודים". וכן הציע להוסיף על העונש גם "שבט נוגשים". כשהוגש הדו"ח בצירוף חוות דעתו לאישור בית המשפט העליון בפטרבורג קבע בית המשפט: "שמואל אבא ופינחס שפירא: ביחס לרצח לייזר פרוטוגאין, כיון שאין הוכחות חוקיות, נשארים הם בחשד חזק. אך, '''על שהדפיסו בדפוס ספרים המיכלים הוראות המנוגדות לחוק, המכוונים להגדיל את ההשפעה של כת החסידים המזיקה''', ועל הוצאת דיבה על הנסיך ואסילטשיקוב, שערך את החקירה באופן לא חוקי וכו' - יש להעניש את כל אחד מהם במלקות, אלף וחמש מאות "שבטי נוגשים" לשלול מהם כל זכויותיהם ולשלחם לסיביר".<br />
<br />
בג' תמוז תקצ"ט (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!".<br />
<br />
ביום י"ז (או"י) באב תקצ"ט כינסו את כל הנדונים וקראו בפניהם את פסק דינם אחרי כן יצאו האחים שפירא לרחבה שבחצר המבצר בקיוב.<br />
<br />
לפניהם היו ערוכים חמש מאות חיילים בשתי שורות כמו שדרה. כל חייל החזיק בידו שבט נוגשים: מקל ארוך, כפיף, שקטרו (עוביו) היה שנים וחצי סנטימטר בערך. היו פושטים את בגדיו של הנענש עד החגורה היו קושרים לצדו הימני והשמאלי רובה לכל צד ושני סגני קצינים היו אוחזים ברובים ומוליכים אותו עקב בצד אגודל דרך ה"שדרה החיה".<br />
<br />
===עונש המלקות והמסירות נפש===<br />
שני האחים החלו עוברים בין השורות ובהיותם נדונים ל"אלף וחמש מאות שבט נוגגשים", עברו שלוש פעמים בין שרוות החיילם. באמצע "המצעד" נפלה כיפתו של רבי פינחס. הוא לא זז ממקומו והמשיך לסגפוג מכות, עד שמישהו הרים אלו את כיפתו ואז המשיך במצעדו.. פלא הוא איך שני האחים שהיו כבר קשישים בגילם, החזיקו מעמד וגילו אבירות וגבורה שאין להם דוגמה. רק כוחם המסורי הכביר, הוא שעבד להם לשאת איסורי המוות ולא לכבור תחתהים. אחרי המעשה הועברו לבית החולים וכשהחלימו מעט מפציעיהם היצאו לדרך הנודנים לסביר האיומה.<br />
<br />
באותה שעה ניגנו האחים שפירא את ה[[ניגון מסלביטה|ניגון מסלאוויטא]] שמביע התרוממות הנפש, תוקף גאון יעקב וביטחון בהשם.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון מ"א בספר הניגונים.<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ניגון מסלביטה]]}}<br />
<br />
===המאסר במוסקבה והשחרור===<br />
בדרכם לסיביר הגעיו האחים למוסקבה ובהשתדלות שעלתה בדמים מורבים, הורשו זמנית להשאר שם. קשיחות הלב של שליטי מוסקבה בפגה למראה האישיות של האחים שפירא. הם השתדלו להקל על מכאובם ונתנו להם את כל ההקלות הדרושות במקום. אלום כל מאמץ שעשו להחזרת האחים שפירא לבתיהם, נתקבל באוזנו האטומה והקשוחה של העריץ רוסיא הצאר ניקולאי.<br />
<br />
ורק כאשר עלה על כסא הקיסרות אלכסדנר השני ורוחות חדשות החלו מנשבות ברוסיה הורה לשחררם ממאסרם ובכ"ז אייר תרט"ז (1 ביוני 1856) חתם אלכסנדר השני על פקדת השחרור.<br />
<br />
==הדפסת אור החיים==<br />
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}.<br />
<br />
ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא.<br />
<br />
==הספר תורה המיוחד==<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}}<br />
כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והירוסרים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה להחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס לקידוש והבדלה וכן ספרי תורה.<br />
<br />
כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכלו מאלכת מחשבת של סופר סת"ם קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי [[שמואל מניקלשבורג]].<br />
<br />
רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה.<br />
[[קובץ:עמוד מהסת.jpg|ממוזער|עמוד מהספר תורה של הרבי *"הא-ל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור"*]]<br />
<br />
===העצי חיים===<br />
ספר התורה חסר היה "עצי חיים" והנה זימנה ההשגחה ע"עצי חיים" בעלי יחס, כאשר הצדיק רבי [[מיכל מזלוטשוב|מיכלא מזלוטשוב]] עמד לכתוב ספר תורה, שלח לו [[המגיד מקוזניץ]] "עצי חיים" עשויים וחטובים מעץ. ברם, עד שהגיעו ה"עצי חיים" למחוז חפצם, נודע הדבר לחסידים והם קנו "עצי חיים" עשויים מכסף.<br />
<br />
רב מיכאלה השתמש באלו של כסף משום "זה אלי ואנוהו" אולם הבטיח כי יבוא יום וה"עצי חיים" של עץ '''יגיעו לידיהם של צדיקים גדולים'''. והנה בא היום ו"בעצי חיים" אלו נכרכו יריעות ספר התורה המיוחד.<br />
<br />
===הספר בשביה בידי הקומונסטים===<br />
ספר תורה זה עבר ביורשה מבן לבן הבן הבכור למשפחת שפירא היה מקבל את ספר התורה לידיו למשמרת.<br />
<br />
כאשר עלה [[השלטון הקומוניסטי]] נמצא ספר התורה בבית הכנסת של העשיר היהודי ברוצקי בקיוב. השלטון הקומוניסטי החרים את ספר התורה במסגרת פעולותיו להשלטת הקומוניזם בברית המועצות.<br />
<br />
בעקבות הסכם הדדי שנחתם בין רוסיה ופולין בדבר החזרת עתיקות שיש להם חשיבות מיוחדת לשתי הארצות ביקש ר' שמואל אבא שפירא{{הערה|היה נשוי עם מרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ובת דודתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].}} מהנסיך רדזביל שאתו היה בקשרי מסחר שיעשה עמו טובה וידרוש את ספר התורה שהיה כל כך יקר וחשוב למשפחתו. וכאשר אביו ברח משלטונות הקומנסטי וויתר על רכושו ורק את הספר לקח אתו. <br />
<br />
הנסיך מרדזיביל מילא את מבוקשו וכך הגיע הספר התורה לר' שמואל אבא שפירא שמסרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א (ראה בערך הס"ת על השתלשלות הדברים).<br />
<br />
==הדפוס עובר לזטומיר==<br />
[[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] [[דפוס זטומיר]].]]<br />
בני משפחת שפירא הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא העתיקו את דפוסם לעיר המחוז זיטאמיר, ומעתה הייתה חשיבות בעיני החסידים גם לדפוסי זיטאמיר, באשר המדפיסים המה בני הקדושים, ועל ספריהם קפצו הקונים אף בדמים מרובים. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו.<br />
<br />
דפוס זיטאמיר נפגע אף ע"י מהרסים ומחריבים, הלא הם שניים מסופרי המשכילים שכתבו שטנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפעטערבורג, שהם:<br />
"יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו".<br />
<br />
המשומדים שהשפעתם הייתה מרובה בחוגי השלטונות, אף החזיקו בידי המלשינים, ועל פיהם שלח שר ההשכלה את שוטריו "לבער הרעה מקרב הארץ". לפתע פתאום התנפלו על הדפוס, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם.<br />
<br />
==ספרים מפורסמים שנדפסו==<br />
*חומש עם פירוש האור החיים<br />
*ש"ס סליווטא<br />
*תניא<br />
*סידור אדמו"ר הזקן דפוס ראשון<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון מסלביטה]]<br />
*[[ספר התורה של הרבי]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''עלילת סלוויטא''' - נתפרסמה בעיתון הצופה נתפרסם בהמשך ובהרחבה תרגום מכתובתיו של [[שאול גינבורג]] מתוך הארכיון של ממשלת רוסיה.<br />
* האחים מסלוויטה, באנגלית מאת הרב [[שלום דובער אבצן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/5/54/%D7%A1%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94.pdf ספר תורה של ירושה], סיפורו ההיסטורי של ספר התורה המיוחד, בתוך 'יחידי סגולה', איסר פרנקל<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?id=525&section=artdays נתגלה סידור סלאוויטא תקצ"ו] {{שטורעם}}<br />
*[https://chabad.info/video/documentary/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/261601/| ר' מענדל דייטש הי"ד מלמד את ניגון האחים מסאלוויטא]<br />
{{הערות שוליים}}</div>הת' ישראלק'ה פיזםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%96%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=380675שיחה:ארבעה זוגות תפילין2020-08-13T07:22:00Z<p>הת' ישראלק'ה פיזם: /* הרבנים שמניחים היום ד' זוגות */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>הנחת רבינו תם מההנחת תפילין התחילו בתשמ"ט אחרי השיחה שבבלתי מוגה יש התייחסות לארבע זוגות, ובמוגה יש רק לרבינו תם. ובטח תוסיף ותתקן בפנים. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:47, כ"ה באייר, ה'תש"ף ''<font size="1">(19 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 06:47, 19 במאי 2020 (IST)<br />
:תפלין דר"ת תשל"ו. אאל"ט.20:15, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
:בכלל יש ערך נפרד ומוצלח יותר על תפלין דר"ת. ובכלל תפלין דר"ת כתוב בשו"ע המחבר: ירא שמים יניחם. ובשו"ע אדמה"ז: '''כל''' יר"ש ינחם.<br />
<br />
== חסר בתוכן, וגם לא מדוייק ==<br />
<br />
איך יתכן ש"מקובל אף שמשה רבינו הניח תפילין דרשי ורת" - בעוד הציווי על כתיבת 2 הפרשות האחרונות היה רק בימיו האחרונים של משה רבינו, ובמשך כל השנים במדבר היו בתפילין 2 פרשות בלבד (על כל פנים - בפשוטו של מקרא)? לענ"ד צריך לכתוב את כל הערך מחדש - עשו כאן עיקר מטפל וטפל מעיקר. צריך להסביר כיצד השתלשל שנוצרו דיעות שונות להזכיר את הוראות הרבי בנושא, ולא להכנס לכל פרטי ההלכה[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 09:23, כ"ה באייר, ה'תש"ף 09:23, 19 במאי 2020 (IST)<br />
:משה היה לפני שקם המושג רש"י כך שכנראה זה אגדה כלשהי וא"כ הגיוני שגם לפני הציווי הוא הניח ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:08 • כ"ה באייר ה'תש"ף<br />
::זה שמשה הניח רש"י ור"ת זכור לי שהרבי מביא את זה. אולי זה כתוב בסדה"ד (א"כ פשוט שזה מקור מוסמך ביותר). עיי"ז מתורץ כיצד יתכן שנוצרה בזה מחלוקת - הרי זה דבר שאפשר לראות - כיצד כתבו תפילין לפנ"כ? אלא שתמיד הי' גם תפילין דרשי וגם דר"ת ונחלקו מהו להלכתא. בכ"א לא ידוע לי על מקור שהניחו ב' פרשיות ואי"ז נראה שהרי הלכה למשה '''מסיני''' ד' פרשיות ומלבד זאת גדולה שתיקתן של ראשונים. פשוט שתפילין דרשי ורת רק נקראים כך וודאי שהיו כאלה גם לפנ"כ כמו העדות שרב האי הניח את כל הזוגות וכו' (אפשר לראות בערך דעות שהם כרשי/רת שחיו לפניהם. בנוגע לאריכות ההלכתית - אולי מראש אתה צודק שלא הי' כ"כ צריך להשקיע בזה אך אינני חושב שזה מצריך ומצדיק מחיקה. בברכת הגאולה. [[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 14:58, כ"ה באייר, ה'תש"ף 14:58, 19 במאי 2020 (IST)<br />
:::ראו: [[איסר שפרינגר]], '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:40, כ"ה באייר, ה'תש"ף 21:40, 19 במאי 2020 (IST)<br />
::::זהו ביאור ע"ד ההלכה. חבדפדיה אינו שו"ע ולא במה להערות התמימים ואנ"ש. אפשר בהחלט להזכיר דיון זה בקיצור, אבל בפשט הדברים הציווי על פרשות קדש-והיה כי יבאך היה רק בשנת ה40, בסמוך ממש להסתקותו של משה רבינו ע"ה (לקו"ש ח"ט ואתחנן ב).[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 22:35, כ"ה באייר, ה'תש"ף 22:35, 19 במאי 2020 (IST)<br />
::::::מובא שם ביאור של הרבי שליט"א מה"מ שבוואדי ובוואדי שמקומו כאן--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 16:41, ו' באב, ה'תש"ף 16:41, 27 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== מניחי ד' זוגות ==<br />
<br />
מתלבט אם צריך לכתוב את כולם אבל לא אכפת לי. לאיזה הרב [[מנחם מענדל פרידמן]] הכוונה? --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 23:18, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 23:18, 4 ביוני 2020 (IST)<br />
:אור יהודה, תיקנתי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 15:02 • י"ג בסיוון ה'תש"ף<br />
::ל[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]: שוב התיישבתי בדעתי ואני סובר שיש שמות ש'''חייבים''' למחוק, יש שם אחד לפחות שאני יודע ששואלים אותו הוא מכחיש - ואתה מפרסם זאת עלי האתר? השמות שאפשר לכתוב צריכים לעמוד לפחות בשלשת הקרטריונים הבאים: א. הם מפורסמים. ב. רבנים או משפיעים (עמי מיימון לדוגמא עונה על א, אך לא על ב') ג. הם אומרים בגלוי ברבים שהם מניחים ד' זוגות (כגון חיים ניסלביץ', שנ"ז גפני, זלמן לנדא, חיים ציק וכו'). --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 16:38, ו' באב, ה'תש"ף 16:38, 27 ביולי 2020 (UTC)<br />
:::מסכים עם דבריך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:23 • ט' באב תש"פ<br />
<br />
== שני תיקונים חשובים ==<br />
<br />
א) מי גילה לעורך הערך מי זה בעל ה"שימושא רבא".<br />
ב) ר' מענדל לא הורה לזמרוני להניח תפלין, הוא שיגע אותו, בטענות שונות ומשונות. בסופו של דבר אמר לו: "אני לא מניח, אתה רוצה תניח, רק תניח לי לנפשי". לא שאיכפת לי שיניחו 36 זוגות, רק שלא יגידו שרמ"פ הורה וכו'. א' מחב"ד. 20:03, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
:אתה יודע יותר טוב מזמרוני מה המשפיע שלו אמר לו? [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 20:09, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
:ולו יהי כדבריך, בסוף - הוא אישר לו. ס'איז א פאקט. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 20:11, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::אני שמעתי מהרב זמרוני בעצמו מה הי'ה. ובמיילא זה חוסר יושר לכתוב על מענדל פוטרפס דבר לא אמיתי עליו.[[משתמש:א&#39; מחב&#34;ד|א&#39; מחב&#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&#39; מחב&#34;ד|שיחה]], 20:22, ח' באב, ה'תש"ף 20:22, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
:::אתה ידוע מה, תברר אצל משפחת ציק, האם מה שכתבתי נכון. או נעשה פשרה אני יכתוב בהערה מה ר' מענדל פוטרפאס אמר ככה נשאיר לקוראים להבין האם ר' מענדל אישר או לא.[[משתמש:א&#39; מחב&#34;ד|א&#39; מחב&#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&#39; מחב&#34;ד|שיחה]], 20:24, ח' באב, ה'תש"ף 20:24, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
::::תיקנתי את דבריך לא נחה דעתי. כיוון שלא מדובר בערך על זמרוני, ולא במחקר אקדמי למסכימים והמתנגדים להנחה - כי אם בערך על העניין. וכמובן שלא מכבד לא את זמרוני ולא את ר' מענדל. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 20:49, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
::::{{ציטוטון|הרבי זמרוני}} - עקיצה {{קריצה}}? [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 20:51, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
:::::טויב, איך שכתבת זה דרך המיצוע, וזה טוב. הענין הוא שתכף יגידו שמענדל פוטרפאס תמך בלהניח ד' זוגות, וזה פשוט שקר.[[משתמש:א&#39; מחב&#34;ד|א&#39; מחב&#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&#39; מחב&#34;ד|שיחה]], 21:24, ח' באב, ה'תש"ף 21:24, 29 ביולי 2020 (UTC)<br />
::::::ומה בכך? אני מקוה שאתה לא נגד {{קריצה}}... אחרי הכל מדובר במנהג רבותינו נשיאנו. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:30, ח' באב, ה'תש"ף.<br />
<br />
למה השם של ר' לויק. והרז"א אחרי זמרוני ציק וכו'? [[משתמש:א&#39; מחב&#34;ד|א&#39; מחב&#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&#39; מחב&#34;ד|שיחה]], 04:27, ט' באב, ה'תש"ף 04:27, 30 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== הרבנים שמניחים היום ד' זוגות ==<br />
<br />
מה המקור לכך שכל הררבנים שכתובים בסוף מניחים ד' זוגות?[[משתמש:הת&#39; ישראלק&#39;ה פיזם|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:הת&#39; ישראלק&#39;ה פיזם|שיחה]], 07:22, כ"ג באב, ה'תש"ף</div>הת' ישראלק'ה פיזםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=380669שיחה:יגאל פיזם2020-08-13T07:16:04Z<p>הת' ישראלק'ה פיזם: </p>
<hr />
<div>הערך נמחק בגין איום על תביעה. נא לא לשחזר.<br />
:לא הבנתי תביעה על מה? היה הוצאת שם רע וכיו"ב בערך??• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 17:22, 9 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
::מוזר. מענין מאיפה הגיע האיום של התביעה, ומה כבר יכול להוות בסיס משפטי לכזו תביעה. אני מכיר רק אישיות אחת שעלולה לאיים באיום כזה, ואם כן, אז זה ממש מצחיק... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:26, 10 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
:::הגיע למערכת תביעה על מידע שהיה רשום ושלא היה רשום בערך. למרות שככל הנראה אין שום עילה לתביעה, בכל זאת המדיניות בנושא היא ברורה - טיפול מידי וחד משמעי להסרת העילה עד להתחייבות מצד התובע שהוא מוותר על כל תביעה מכל סוג שהיא (עודכן בדף מדיניות חב"דפדיה). לצערנו, זו לא התביעה היחידה שבטיפול כעת ולכן צריך לטפל בכל סוג של תביעה בכל החומרה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ז' באלול ה'תשע"ו 18:30, 10 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
::::ר' חיים, אתה יותר מחמיר מויקיפדיה.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:59, 11 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
:::::להם כנראה יש גב משפטי יותר חזק ויכולים לקחת סיכונים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י' באלול ה'תשע"ו 09:06, 13 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
::::::הייתכן שאין תמונה???<br />
--[[משתמש:נבחר|הפוך עולמות להתגלות!!!]] - [[שיחת משתמש:נבחר|שיחה]], 15:55, י"ג בניסן, ה'תשע"ט 15:55, 18 באפריל 2019 (IST)<br />
<br />
== שחזור הערך המחוק ==<br />
<br />
אולי כעת יש אישור ורשות והורמנא ואפשרות ויכולת וכו' לזחשר את הערך שנמחק במחיקה תמוהה ובלתי מובנת כלל וכלל? ערך מלא ומפורט עשיר במידע ותמונות לאין שיעור. [[מיוחד:תרומות/213.151.52.34|213.151.52.34]] 10:50, 19 באפריל 2019 (IST)<br />
<br />
==המצב הנוכחי - זוועה!==<br />
<br />
עכשיו יש עליו ערך במילא, אבל עליבותו מרקיעה שחקים, או שמישהו יכתוב ערך על פי הכתבה בבית משיח (אינו תח"י) או שישחזרו את הערך המחוק!--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 14:44, ל' בניסן, ה'תשע"ט 14:44, 5 במאי 2019 (IST)<br />
<br />
== אחד מהמנהלים החזיר את הערך ושוב מחקו אותו == <br />
אני מכיר את אחד מהמנהלים (או המקימים) של חבדפדיה והוא פעם אחר פעם לאחר שמחקו את הערך שיחזר אותו בחזרה.[[משתמש:הת&#39; ישראלק&#39;ה פיזם|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:הת&#39; ישראלק&#39;ה פיזם|שיחה]], 07:16, כ"ג באב, ה'תש"ף</div>הת' ישראלק'ה פיזםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=380668שיחה:יגאל פיזם2020-08-13T07:15:09Z<p>הת' ישראלק'ה פיזם: </p>
<hr />
<div>הערך נמחק בגין איום על תביעה. נא לא לשחזר.<br />
:לא הבנתי תביעה על מה? היה הוצאת שם רע וכיו"ב בערך??• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 17:22, 9 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
::מוזר. מענין מאיפה הגיע האיום של התביעה, ומה כבר יכול להוות בסיס משפטי לכזו תביעה. אני מכיר רק אישיות אחת שעלולה לאיים באיום כזה, ואם כן, אז זה ממש מצחיק... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:26, 10 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
:::הגיע למערכת תביעה על מידע שהיה רשום ושלא היה רשום בערך. למרות שככל הנראה אין שום עילה לתביעה, בכל זאת המדיניות בנושא היא ברורה - טיפול מידי וחד משמעי להסרת העילה עד להתחייבות מצד התובע שהוא מוותר על כל תביעה מכל סוג שהיא (עודכן בדף מדיניות חב"דפדיה). לצערנו, זו לא התביעה היחידה שבטיפול כעת ולכן צריך לטפל בכל סוג של תביעה בכל החומרה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ז' באלול ה'תשע"ו 18:30, 10 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
::::ר' חיים, אתה יותר מחמיר מויקיפדיה.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:59, 11 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
:::::להם כנראה יש גב משפטי יותר חזק ויכולים לקחת סיכונים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י' באלול ה'תשע"ו 09:06, 13 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
::::::הייתכן שאין תמונה???<br />
--[[משתמש:נבחר|הפוך עולמות להתגלות!!!]] - [[שיחת משתמש:נבחר|שיחה]], 15:55, י"ג בניסן, ה'תשע"ט 15:55, 18 באפריל 2019 (IST)<br />
<br />
== שחזור הערך המחוק ==<br />
<br />
אולי כעת יש אישור ורשות והורמנא ואפשרות ויכולת וכו' לזחשר את הערך שנמחק במחיקה תמוהה ובלתי מובנת כלל וכלל? ערך מלא ומפורט עשיר במידע ותמונות לאין שיעור. [[מיוחד:תרומות/213.151.52.34|213.151.52.34]] 10:50, 19 באפריל 2019 (IST)<br />
<br />
==המצב הנוכחי - זוועה!==<br />
<br />
עכשיו יש עליו ערך במילא, אבל עליבותו מרקיעה שחקים, או שמישהו יכתוב ערך על פי הכתבה בבית משיח (אינו תח"י) או שישחזרו את הערך המחוק!--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 14:44, ל' בניסן, ה'תשע"ט 14:44, 5 במאי 2019 (IST)<br />
<br />
== אחד מהמנהלים החזיר את הערך ושוב מחקו אותו == <br />
אני מכיר את אחד מהמנהלים (או המקימים) של חבדפדיה והוא פעם אחר פעם לאחר שמחקו את הערך שיחזר אותו בחזרה.</div>הת' ישראלק'ה פיזםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=380216יגאל פיזם2020-08-12T11:13:24Z<p>הת' ישראלק'ה פיזם: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|תמונת הרב יגאל פיזם אצל הרבי]]<br />
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה השליח הראשון של הרבי מה"מ שליט"א לקריות, מייסד מוסדות ובתי חב"ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל בחיפה, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פיזם נולד ב[[ב' בשבט]] [[תש"א]] בעיר [[צפת]] להוריו ר' שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה משורשים חסידיים (סדיגורא), המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].<br />
<br />
בילדותו גדל ולמד בעיר צפת, ובשנת [[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה.<br />
<br />
==תחילת ההתקרבות לחב"ד==<br />
<br />
[[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.<br />
<br />
[[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.<br />
<br />
[[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.<br />
<br />
[[תשכ"ג]] עבר לקרית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
<br />
בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קרית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קרית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.<br />
<br />
[[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. <br />
באותה תקופה אף התמנה למורה בביה"ס תד"ל בקרית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
<br />
באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל.<br />
<br />
[[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים.<br />
<br />
[[תשל"ב]] הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקרית ים.<br />
<br />
==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה==<br />
<br />
[[תשל"ג]] בחודש [[תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות עצוב ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.<br />
<br />
==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת==<br />
<br />
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], ר' משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.<br />
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קרית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".<br />
כתובת הבית חב"ד היתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברח' הרב קוק).<br />
<br />
[[תשל"ד]] בחורף, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקרית ים (ברח' יצחק שדה) וחזר לקרית מוצקין (ברח' השופטים) ובהמשך נפתח גם בקרית ים ברח' מוהליבר 7. <br />
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.<br />
<br />
[[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.<br />
<br />
[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.<br />
<br />
[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.<br />
<br />
[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".<br />
<br />
ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קרית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.<br />
<br />
[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.<br />
<br />
[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".<br />
<br />
[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו היתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.<br />
<br />
[[תש"נ]] בעקבות העליה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות.<br />
בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון.<br />
<br />
[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.<br />
<br />
[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
<br />
באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.<br />
<br />
[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' [[רבנים]] [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקרית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה ע"י יו"ר המועצה דתית בחיפה הר"ר יצחק גץ ז"ל. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.<br />
<br />
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע רעייתו הראשונה.<br />
<br />
בטבת [[תשס"ד]] בהתייעצות עם ידידים ורבנים נשא בזיווג שני את מרת ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. <br />
<br />
בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].<br />
<br />
[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.<br />
<br />
התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.<br />
<br />
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.<br />
<br />
בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* אשתו (הראשונה), מרת [[חנה פיזם]]<br />
* אשתו (השניה), ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.<br />
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.<br />
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.<br />
*חתנו ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס<br />
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין <br />
*הרב [[חננאל יהושע פיזם]] - שליח בשדרות וישובי שער הנגב<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]''' מהדורה ראשונית מהספר על חייו ופעולותיו של הרב יגאל פיזם ע"ה<br />
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/480407/ הרבי בביטוי נדיר על הרב פיזם:"לשם, לתהילה ולתפארת"]''' כתבה במגזין בית משיח לכבוד ה'שלושים'.<br />
* '''[https://chabad.info/blogs/480929/ "כישרוני, בעל תפיסה מהירה, חריף לשון, אמיתי, נגד הזרם"]''' הרב יוסף הרטמן בטור אישי<br />
* '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/481007/ "לאהוב את התלמידים כמו את הילדים שלנו"]''' ראיון וידאו מרגש<br />
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/479175/ "חסיד צריך לדעת למדוד את עצמו"]''' קטע מהתוועדות ג' תמוז<br />
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/474715/ "הרבי מלך המשיח חי עם כל אחד ואחד"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשס"ז<br />
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/471933/ "האמונה שתלווה אותנו לנצח נצחים"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשע"ה<br />
* '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/34696/ "זכינו לייסד מוסדות על שם הרבנית נ"ע בברכת הרבי"]''' קריאתו לתלמידיו ומושפעיו<br />
* '''[https://chabad.info/bdh/472085/ "תושבי הקריות ליוו למנוחות את השליח הראשון"]''' <br />
* '''[https://chabad.info/news/480458/ "עליה לקברו במלאת שלושים"]''' <br />
* '''[https://chabad.info/news/480719/ "בעצרת השלושים: נמשיך את דרכו"]''' דיווח מעצרת המרכזית לתלמידיו ומוקיריו בביכנ"ס המרכזי בקרית שמואל-חיפה<br />
* '''[https://chabad.info/news/480660/ "רבני חב"ד בהתוועדות השלושים"]''' דיווח באתר חב"ד אינפו<br />
* '''[https://www.bhol.co.il/news/998760 "מאות בעצרת לזכרו של השליח"]''' סיקור באתר בחדרי חרדים<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקרית שמואל]]</div>הת' ישראלק'ה פיזםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=380214יגאל פיזם2020-08-12T11:11:49Z<p>הת' ישראלק'ה פיזם: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|תמונת הרב יגאל פיזם אצל הרבי]]<br />
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה השליח הראשון של הרבי מה"מ שליט"א לקריות, מייסד מוסדות ובתי חב"ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל בחיפה, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פיזם נולד ב[[ב' בשבט]] [[תש"א]] בעיר [[צפת]] להוריו ר' שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה משורשים חסידיים (סדיגורא), המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].<br />
<br />
בילדותו גדל ולמד בעיר צפת, ובשנת [[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה.<br />
<br />
==תחילת ההתקרבות לחב"ד==<br />
<br />
[[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.<br />
<br />
[[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.<br />
<br />
[[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.<br />
<br />
[[תשכ"ג]] עבר לקרית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
<br />
בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קרית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קרית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.<br />
<br />
[[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. <br />
באותה תקופה אף התמנה למורה בביה"ס תד"ל בקרית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
<br />
באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל.<br />
<br />
[[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים.<br />
<br />
[[תשל"ב]] הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקרית ים.<br />
<br />
==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה==<br />
<br />
[[תשל"ג]] בחודש [[תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות עצוב ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.<br />
<br />
==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת==<br />
<br />
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], ר' משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.<br />
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קרית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".<br />
כתובת הבית חב"ד היתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברח' הרב קוק).<br />
<br />
[[תשל"ד]] בחורף, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקרית ים (ברח' יצחק שדה) וחזר לקרית מוצקין (ברח' השופטים) ובהמשך נפתח גם בקרית ים ברח' מוהליבר 7. <br />
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.<br />
<br />
[[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.<br />
<br />
[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.<br />
<br />
[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.<br />
<br />
[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".<br />
<br />
ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קרית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.<br />
<br />
[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.<br />
<br />
[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".<br />
<br />
[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו היתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.<br />
<br />
[[תש"נ]] בעקבות העליה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות.<br />
בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון.<br />
<br />
[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.<br />
<br />
[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
<br />
באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.<br />
<br />
[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' [[רבנים]] [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקרית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה ע"י יו"ר המועצה דתית בחיפה הר"ר יצחק גץ ז"ל. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.<br />
<br />
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע רעייתו הראשונה.<br />
<br />
בטבת [[תשס"ד]] בהתייעצות עם ידידים ורבנים נשא בזיווג שני את מרת ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. <br />
<br />
בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].<br />
<br />
[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.<br />
<br />
התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.<br />
<br />
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.<br />
<br />
בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* אשתו (הראשונה), מרת [[חנה פיזם]]<br />
* אשתו (השניה), ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.<br />
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.<br />
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.<br />
*חתנו ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס<br />
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין <br />
*הרב חננאל יהושע פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]''' מהדורה ראשונית מהספר על חייו ופעולותיו של הרב יגאל פיזם ע"ה<br />
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/480407/ הרבי בביטוי נדיר על הרב פיזם:"לשם, לתהילה ולתפארת"]''' כתבה במגזין בית משיח לכבוד ה'שלושים'.<br />
* '''[https://chabad.info/blogs/480929/ "כישרוני, בעל תפיסה מהירה, חריף לשון, אמיתי, נגד הזרם"]''' הרב יוסף הרטמן בטור אישי<br />
* '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/481007/ "לאהוב את התלמידים כמו את הילדים שלנו"]''' ראיון וידאו מרגש<br />
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/479175/ "חסיד צריך לדעת למדוד את עצמו"]''' קטע מהתוועדות ג' תמוז<br />
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/474715/ "הרבי מלך המשיח חי עם כל אחד ואחד"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשס"ז<br />
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/471933/ "האמונה שתלווה אותנו לנצח נצחים"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשע"ה<br />
* '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/34696/ "זכינו לייסד מוסדות על שם הרבנית נ"ע בברכת הרבי"]''' קריאתו לתלמידיו ומושפעיו<br />
* '''[https://chabad.info/bdh/472085/ "תושבי הקריות ליוו למנוחות את השליח הראשון"]''' <br />
* '''[https://chabad.info/news/480458/ "עליה לקברו במלאת שלושים"]''' <br />
* '''[https://chabad.info/news/480719/ "בעצרת השלושים: נמשיך את דרכו"]''' דיווח מעצרת המרכזית לתלמידיו ומוקיריו בביכנ"ס המרכזי בקרית שמואל-חיפה<br />
* '''[https://chabad.info/news/480660/ "רבני חב"ד בהתוועדות השלושים"]''' דיווח באתר חב"ד אינפו<br />
* '''[https://www.bhol.co.il/news/998760 "מאות בעצרת לזכרו של השליח"]''' סיקור באתר בחדרי חרדים<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקרית שמואל]]</div>הת' ישראלק'ה פיזם