https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%94%D7%9E%D7%A8 חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-14T21:54:38Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%22%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%9D%22_%D7%94%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%94%22_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93&diff=531620 משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד 2022-03-29T16:06:49Z <p>הרב משה המר: הרחבה</p> <hr /> <div>='''מגנן של ישראל'''=<br /> ==רבי אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם==<br /> מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' וכונה '''[[מגנן של ישראל]]''' בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב [[יהודה צדקה]]&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''קול ששון'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * מקום הולדתו '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] בשנות ה' תרע&quot;ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של הרב ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל ==<br /> הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה.<br /> כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח.<br /> הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש&quot;י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל &quot;שימושא רבה&quot;..<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;.<br /> חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''' לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]''' ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור.<br /> כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב&quot;חברת אהבת שלום&quot; סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן.<br /> הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''[[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו '''הרב [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ב'''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' וב'''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח ב&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.&lt;br&gt;<br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot;, הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> <br /> מתלמידיו נמנים גם בן אחותו, הרב [[מרדכי יצחקי]], רב ה[[מושב פורת]], שחתימתו מוצבת בין ה[[חותמים]] על כך ש[[הרבי]] הוא ה[[משיח]].<br /> ==תיקון לקירוב הגאולה==<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''חכם [[סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]'''<br /> * הוציא לאור את ספריו של זקנו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הרב '''[[רפאל שלמה לנידאו]]'''&lt;br&gt;{{ש}}<br /> <br /> הרב משה המר 15:50, 29 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%22%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%9D%22_%D7%94%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%94%22_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93&diff=531618 משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד 2022-03-29T15:52:28Z <p>הרב משה המר: ניסוח</p> <hr /> <div>='''מגנן של ישראל'''=<br /> ==רבי אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם==<br /> מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' וכונה '''[[מגנן של ישראל]]''' בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב [[יהודה צדקה]]&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''קול ששון'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * מקום הולדתו '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] בשנות ה' תרע&quot;ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של הרב ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל ==<br /> הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה.<br /> כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח.<br /> הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש&quot;י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל &quot;שימושא רבה&quot;..<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;.<br /> חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''' לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]''' ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור.<br /> כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב&quot;חברת אהבת שלום&quot; סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן.<br /> הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''[[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו '''הרב [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ב'''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' וב'''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח ב&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.&lt;br&gt;<br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot;, הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> ==תיקון לקירוב הגאולה==<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''חכם [[סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]'''<br /> * הוציא לאור את ספריו של זקנו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הרב '''[[רפאל שלמה לנידאו]]'''&lt;br&gt;{{ש}}<br /> <br /> הרב משה המר 15:50, 29 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%22%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%9D%22_%D7%94%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%94%22_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93&diff=531617 משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד 2022-03-29T15:50:36Z <p>הרב משה המר: ניסוח</p> <hr /> <div>='''מגנן של ישראל'''=<br /> ==רבי אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם==<br /> מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' וכונה '''[[מגנן של ישראל]]''' בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב [[יהודה צדקה]]&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''קול ששון'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * מקום הולדתו '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] בשנות ה' תרע&quot;ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של הרב ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל ==<br /> הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה.<br /> כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח.<br /> הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש&quot;י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל &quot;שימושא רבה&quot;..<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;.<br /> חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''' לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]''' ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור.<br /> כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב&quot;חברת אהבת שלום&quot; סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן.<br /> הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''רבינו [[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו '''הרב [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ב'''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' וב'''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח ב&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.&lt;br&gt;<br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot;, הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> ==תיקון לקירוב הגאולה==<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''חכם [[סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]'''<br /> * הוציא לאור את ספריו של זקנו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הרב '''[[רפאל שלמה לנידאו]]'''&lt;br&gt;{{ש}}<br /> <br /> הרב משה המר 15:50, 29 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%22%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%9D%22_%D7%94%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%94%22_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93&diff=531616 משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד 2022-03-29T15:48:03Z <p>הרב משה המר: תיקון פרמטרים</p> <hr /> <div>='''מגנן של ישראל'''=<br /> ==רבי אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם==<br /> מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' וכונה '''[[מגנן של ישראל]]''' בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב [[יהודה צדקה]]&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''קול ששון'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * מקום הולדתו '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] בשנות ה' תרע&quot;ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של הרב ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל ==<br /> הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה.<br /> כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח.<br /> הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש&quot;י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל &quot;שימושא רבה&quot;..<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;.<br /> חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''' לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]''' ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור.<br /> כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב&quot;חברת אהבת שלום&quot; סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן.<br /> הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''רבינו [[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו '''הרב [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ב'''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' וב'''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח ב&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.&lt;br&gt;<br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot;, הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> ==תיקון לקירוב הגאולה==<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''חכם [[סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]'''<br /> * הוציא לאור את ספריו של זקנו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הרב '''[[רפאל שלמה לנידאו]]'''&lt;br&gt;<br /> הרב משה המר 15:46, 29 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%22%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%9D%22_%D7%94%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%94%22_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93&diff=531615 משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד 2022-03-29T15:47:08Z <p>הרב משה המר: הגהה</p> <hr /> <div>='''מגנן של ישראל'''=<br /> ==רבי אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם==<br /> ==מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' וכונה '''[[מגנן של ישראל]]''' בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב [[יהודה צדקה]]==&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''קול ששון'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * מקום הולדתו '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] בשנות ה' תרע&quot;ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של הרב ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל ==<br /> הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה.<br /> כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח.<br /> הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש&quot;י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל &quot;שימושא רבה&quot;..<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;.<br /> חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''' לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]''' ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור.<br /> כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב&quot;חברת אהבת שלום&quot; סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן.<br /> הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''רבינו [[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו '''הרב [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ב'''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' וב'''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח ב&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.&lt;br&gt;<br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot;, הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> ==תיקון לקירוב הגאולה==<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''חכם [[סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]'''<br /> * הוציא לאור את ספריו של זקנו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הרב '''[[רפאל שלמה לנידאו]]'''&lt;br&gt;<br /> הרב משה המר 15:46, 29 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%22%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%9D%22_%D7%94%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%94%22_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93&diff=531614 משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד 2022-03-29T15:46:35Z <p>הרב משה המר: הגהה</p> <hr /> <div>='''מגנן של ישראל'''=<br /> ==רבי אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם==<br /> ===מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' וכונה '''[[מגנן של ישראל]]''' בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב [[יהודה צדקה]]===&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''קול ששון'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * מקום הולדתו '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] בשנות ה' תרע&quot;ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של הרב ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל ==<br /> הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה.<br /> כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח.<br /> הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש&quot;י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל &quot;שימושא רבה&quot;..<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;.<br /> חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''' לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]''' ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור.<br /> כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב&quot;חברת אהבת שלום&quot; סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן.<br /> הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''רבינו [[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו '''הרב [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ב'''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' וב'''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח ב&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.&lt;br&gt;<br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot;, הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> ==תיקון לקירוב הגאולה==<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''חכם [[סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]'''<br /> * הוציא לאור את ספריו של זקנו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הרב '''[[רפאל שלמה לנידאו]]'''&lt;br&gt;<br /> הרב משה המר 15:46, 29 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%22%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%9D%22_%D7%94%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%94%22_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%90%D7%93&diff=531613 משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד 2022-03-29T15:43:14Z <p>הרב משה המר: עריכה מחדש</p> <hr /> <div>='''מגנן של ישראל'''=<br /> ==רבי אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם==<br /> מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' וכונה '''[[מגנן של ישראל]]''' בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב [[יהודה צדקה]]&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''קול ששון'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * מקום הולדתו '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] בשנות ה' תרע&quot;ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של הרב ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל ==<br /> הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה.<br /> כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח.<br /> הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש&quot;י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל &quot;שימושא רבה&quot;..<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;.<br /> חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''' לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]''' ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור.<br /> כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב&quot;חברת אהבת שלום&quot; סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן.<br /> הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''רבינו [[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו '''הרב [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ב'''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' וב'''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח ב&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.&lt;br&gt;<br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot;, הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> ==תיקון לקירוב הגאולה==<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''חכם [[סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]'''<br /> * הוציא לאור את ספריו של זקנו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הרב '''[[רפאל שלמה לנידאו]]'''&lt;br&gt;<br /> הרב משה המר 15:43, 29 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%9D&diff=530807 משתמש:הרב משה המר/הצדיק הקדוש רבי אהרן משה חכם ברוך מעלם 2022-03-24T19:21:29Z <p>הרב משה המר: ~~~~</p> <hr /> <div>&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;הרב אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם&lt;/big&gt;'''&lt;br&gt;<br /> &lt;big&gt;מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ==<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * |ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]''' ע&quot;ה<br /> * |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הגאון '''[[חכם רפאל שלמה לנידאו]]''' זצ&quot;ל &lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''[[קול ששון]]'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * |מקום הולדתו: '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של חכם ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב הגה&quot;צ '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == אישים סביבו ==<br /> === רבותיו ===<br /> * אביו, הרה&quot;צ '''חכם ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם'''.<br /> * הגה&quot;ק חכם '''[[רבי צדקה חוצין]]''' מייסד '''[[עדה החרדית לבני ספרד]]'''.<br /> * הרב הגדול המקובל האלקי '''חכם [[אפריים הכהן]]'''&lt;ref&gt;אביו של הגאון '''רבי [[שלום כהן]]''' ראש ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' '''עיר העתיקה'''&lt;/ref&gt; ראש ישיבת '''&quot;עוז והדר&quot;''' שע&quot;י ישיבת &quot;[[פורת יוסף]]&quot;&lt;ref&gt;מייסד הישיבה הגה&quot;ק המקובל '''[[חכם בן ציון חזן]]''' - חזנו של מופת הדורות מרנא '''ה[[בן איש חי]]''' ע&quot;פ הוראתו של רבו&lt;/ref&gt;.<br /> * הגאון האדיר רב רבנן '''חכם [[עזרא עטייה]]'''&lt;ref&gt;במכתבי קודשו שבחיבור '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' גם נמצא שכתב על רבו &quot;ושאלתי לחכם [[עזרא עטייה]]...&quot;&lt;/ref&gt;.<br /> * הגה&quot;ק המקובל '''[[חכם סלמאן בן אליהו]]'''&lt;ref&gt;בעל הספרים '''&quot;[[כרם שלמה]]&quot;''' כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של '''[[מהרח&quot;ו]]''' '''&quot;עץ חיים&quot;''' ואביו של הראשון לציון הרב הגדול הגאון המקובל '''חכם [[מרדכי אליהו]]'''. אגב, גם בסוף הספר &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot; הוא מזכיר את רבו [[חכם סלמאן בן אליהו]] בכך שמבקש כי החיבור יועיל לעילוי נשמת רבו&lt;/ref&gt;.<br /> * הגה&quot;ק '''[[חכם עובדיה הדאיה]]''' ראש ישיבת '''בית א-ל'''.<br /> * הגה&quot;ק '''חכם [[מרדכי יפת שרעבי]]'''<br /> * והגה&quot;ק חכם '''חכם [[סלמאן חוגי עבודי]]''' '''ראב&quot;ד ירושלם'''.&lt;br&gt;<br /> === ידידיו ===<br /> * הגה&quot;צ חכם '''[[רבי יעקב מוצפי]]''' - ראש אבות בתי הדין '''עדה חרדית לבני ספרד'''.<br /> * הגה&quot;צ '''חכם [[סלמאן מוצפי]]'''.<br /> * זקן המקובלים הרב הגדול הגאון החסיד '''חכם [[יצחק כדורי]]'''.<br /> * גיסו הרב הגדול החסיד הגאון הקדוש המקובל '''חכם [[ציון ברכה]]'''.<br /> * ו[[רב רבנן]] '''[[חכם יהודה יהושע חיים צדקה]]''' ראש ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' [[גאולה]].&lt;br&gt;<br /> === תלמיד חבר ===<br /> * הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]'''- ראש ישיבת &quot;ניות ברמה&quot; תכב&quot;ץ.<br /> * הרב הגדול הגאון החסיד המקובל '''הרב [[מרדכי אליהו]]'''.<br /> * שר התורה והיראה מרנא הגאון הגדול '''חכם [[שבתי אטון]]'''- ראש ישיבת &quot;ראשית חכמה&quot; ירושת&quot;ו.<br /> * הגאון הגדול '''חכם [[יהודה מעלם]]'''- מראשי ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; גאולה תכב&quot;ץ<br /> * והרב הגדול המקובל '''חכם שלום בכמוהר&quot;ר [[עובדיה הדאיה]]'''- ראש ישיבת &quot;בית א-ל&quot; תכב&quot;ץ.&lt;br&gt;<br /> === מתלמידיו ===<br /> * אחיו, הרב הצדיק '''חכם יוסף. ציון. חכם ברוך. מעלם'''.<br /> * בן אחות אמו, הגאון המופלג '''[[הרב עובדיה יוסף]]'''.<br /> * הרב הגדול '''חכם [[עזרא יונה]]'''&lt;ref&gt;מרמת גן עמו התכתב רבות ב[[כתב יד חצי קולמוס]] כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור &quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot; העוסקים בשו&quot;ת בהלכה ובענייני פרישות&lt;/ref&gt;<br /> * הצדיק הנסתר '''יוסף דיין'''.<br /> * הרה&quot;צ רבי '''יאשיהו פולק''' מחסידות [[ביאלה]].<br /> * הצדיק רבי '''שמואל כהן''' גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] ומשמשו בקודש.<br /> * הרה&quot;ח '''רבי מרדכי יצחקי''' בן אחותו ורב המושב &quot;פורת&quot;<br /> * ועוד רבים.&lt;br&gt;<br /> == הורתו ==<br /> === תיאור ===<br /> ! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס&quot;ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ&quot;ט ליצירה &lt;br&gt;<br /> נולד לאביו הרה&quot;צ '''חכם ציון יצחק'''&lt;ref&gt;'''חכם ציון יצחק''', '''ראש מתיבתא''' ב[[בגדאד]] שב[[בבל]] ותלמידו של מופת הדורות '''[[רבינו יוסף חיים]]''' המכונה '''מרנא ה[[בן איש חי]]''', נהג לסיים כל יום את כל ספר ה[[תהילים]] בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא ב'''מדרש בית זליכה''' ב[[בגדאד]]&lt;/ref&gt; ולאמו הצדיקה והחסידה מרת '''שמחה'''&lt;ref&gt;אמו היא צאצאית למהר&quot;ם שנדוך, בעל הספרים: '''קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן, אמרי ששון ועוד שהיו ל[[מאכולת אש]]''', ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר '''&quot;ואת עלית על כולנה&quot;''' על מרת '''שרח''' המכונה '''&quot;נונה&quot;''' מ[[אור יהודה]], בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; &quot;מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?&quot; היא היתה אחות למרת '''חניני''' אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל '''חכם אהרן משה בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. חכם-ברוך מעלם''' בעל ה&quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ולמרת '''גורג'יה''' אמו של הגאון '''הרב [[עובדיה יוסף]]''', מחבר הספרים: [[יביע אומר]], יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו&lt;/ref&gt;&lt;br&gt;<br /> משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם&lt;ref&gt;הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, '''מרת נזימה פנינה''' ע&quot;ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי '''חכם ציון ברכה''' היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון '''רבי [[יצחק ברכה]]''' יבלט&quot;א - ראש ישיבת '''&quot;עטרת יצחק&quot;''' בתואר '''&quot;רב&quot;''', ספר '''תולדות חייה''', כמו כן, בספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחק הוא את התואר '''&quot;חכם&quot;''' הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' שהוציאו עם שמו&lt;/ref&gt; ובשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו, עם זאת ידעו כולם לקרותו '''&quot;חכם אהרן&quot;''' כאילו היה זה שמו.&lt;br&gt;<br /> === לידתו ===<br /> לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו '''יחזקאל''' ב'''בגדאד''' וכן, לפי המסופר במשפחתו&lt;ref&gt;הובא בחיבור '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot; פרק ג' &quot;בית של קדושה&quot;'''&lt;/ref&gt;, היה אור גדול בבית עת לידתו.&lt;br&gt;<br /> == קורותיו ==<br /> === ילדותו ===<br /> בילדותו, עת החלו להישמע בעולם דיבורים על הקמת [[מדינת ישראל]], החלו להישמע ב[[בגדאד]] כינויי גנאי כלפי ה[[יהודים]] המתגוררים ב[[רובע היהודי]] שב[[בגדאד]], מצב זה גרם שמשחק התגרויות החל משתולל בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים. במצב זה מסופר שכאשר הבחינה אמו ע&quot;ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מ'''השלטון הטורקי''' על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר פסוק ואז '''רע ומר יהיה גורלם''' והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם&lt;ref&gt;הובא בספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''', פרק ד', &quot;במעלליו יתנכר נער&quot;&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === נערותו ===<br /> למד מנערותו עם הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]''' ועם זקן המקובלים '''חכם [[יצחק כדורי]]'''&lt;ref&gt;שם מלא; יצחק דיבה כדורי&lt;/ref&gt;. חכם [[שמואל דרזי]] סיפר על נערותו של החכם '''ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; ב&quot;ר ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם''' כי מנהגו היה לישון על ספסל ב&quot;'''[[מדרש בית זליכה]]'''&quot; כש'''כיפה גדולה''' עוטפת את ראשו ו'''חבלים לידיו''' וה'''תולדות אהרן ומשה. ציון. חכם ברוך. מעלם''' ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת &quot;'''[[תיקון חצות]]'''&quot;.&lt;br&gt;<br /> ב[[בגדאד]] הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו.&lt;br&gt;<br /> === עלייתו ===<br /> בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים '''[[חכם אפריים הכהן]]''' ו'''[[חכם סלמאן חוגי עבודי]]''' כי על אף הספקות הכרוכות בכך&lt;ref&gt;הרב ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים&lt;/ref&gt;- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא '''[[רבי מאיר בעל הנס]]''', שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי '''[[רבי שמעון בר יוחאי]]''' ב'''[[מירון]]'''.&lt;br&gt;<br /> === נישואיו ===<br /> כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש&quot;ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל '''[[חכם אפריים הכהן]]''' כי &quot;הגיעה זוגתו של חכם אהרן&quot; והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; מוסרת לה מגש ובו '''זר פרחים וארבעה כיפות''' כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם '''ארבעה בנים ובת''' אחת כמו ציור החלום.&lt;br&gt;<br /> === יסוד הישיבה על קבר רחל אמנו ===<br /> בהמשך ייסד עם ידידו המקובל [[חכם סלמאן מוצפי]] את ישיבת '''&quot;בני ציון&quot;''' על קברה של '''[[רחל אמנו]]''', מחשש כי בלילה '''ספרי הקודש''' יגנבו, היו ה&quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot; ואחיו הרה&quot;צ '''חכם יוסף צ. י. חכם ברוך. מעלם''' נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת '''חצות הלילה''' שבים לקברה של '''[[רחל אמנו]]''' ע&quot;ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם&lt;ref&gt;משמשו בקודש '''הרב שמואל כהן''' גבאי בית הכנסת '''[[עזרא הסופר]]''' סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> == מסירותו לכלל ==<br /> === תרומותיו ===<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;. חילק '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''', לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]'''. הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''רבינו [[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מה[[תיקוני הנפטרים]] סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר ה&quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot; סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''[[חכם סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''הדרשן הרב בן ציון יבלט&quot;א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> הצדיק '''חכם יחזקאל ירוחם''' '''חתנו של''' ידיד ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; הרב המקובל '''[[חכם סלמאן מוצפי]]''' סיפר כי היו הם עורכים '''תיקון לכפרת עוונות''' בהכנסת גופם לדוד מי קרח, '''ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה&quot;צ '''ר' יחזקאל ירוחם''' להורדת '''דוד מי הקרח''' מגג בית הכנסת '''&quot;מנחת יהודה&quot;''' שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו.&lt;br&gt;<br /> === צומות ותעניות לכפרה כללית או פרטית ===<br /> היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז&quot;ל &quot;שיחת חולין של [[תלמידי חכמים]]&quot;. כמו כן היה '''[[צם]] שלושה [[ימים]]''' ברצף בימי '''ה[[שובבי&quot;ם]]'''&lt;ref&gt;בספר '''&quot;זכרון ירא מחכמה&quot;''', אמר שר התורה והיראה '''חכם שבתי אטון: &quot;שהוא צם שלושה ימים ברצף- אני יודע, יותר מזה, השאלה אם היה בכוחותיו, הוא היה חלש בטבעו...&quot;'''&lt;/ref&gt;&lt;br&gt;<br /> == התקשרויות ==<br /> הרה&quot;צ '''רבי יאשיהו פולק''' מ'''[[חסידות ביאלה]]''' מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה ב[[מירון]] של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר ל[[מירון]], נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה ל[[צפת]], ירידה בכביש ועלייה על [[קוצים]] ו[[ברקנים]] לציונו של [[רשב&quot;י]] כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראה את הדמות הזו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת '''&quot;נהרות [[בבל]]&quot;''' משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו.&lt;br&gt;<br /> ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן.&lt;br&gt;<br /> הרב הגדול המקובל '''חכם [[מרדכי שרעבי]]''' נהג להדר לו באומרו '''&quot;ברוך הבא, גברא רבה&quot;''' עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי '''חכם [[ציון ברכה]]''' אמר עליו '''&quot;הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה&quot;'''. הגה&quot;צ '''רבי בנימין זאב חשין''' הנקרא &quot;הצדיק הירושלמי&quot; ראהו בכניסה ל[[כותל המערבי]] לבוש ב'''בגדי השבת''' כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו '''ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל '''הרב חשין''', שנודע כמבין ב'''חכמת הפרצוף''' להפליא, מה ראה כעת, השיב '''הרב חשין''' כי ראה '''עמוד של אש מיתמר ועולה''' מפניו הקדושות.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ברב הגדול המקובל '''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל '''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח בכמוהר&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק&quot;ל.<br /> <br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> בתום עריכת הספר '''[[&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;]]''' הגיע הרב שאול שמעון בנו של '''[[חכם אהרן משה ב&quot;ר יצחק ציון חכם ברוך מעלם]]''' ל[[מרכז חסידות חב&quot;ד]] העולמי ו[[בית מדרשו של הרבי]] שליט&quot;א \b770live\.com\b ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway) שבשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק אל מלכנו מלך המשיח '''[[הרבי שליט&quot;א]]''' ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי שליט&quot;א הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הרבי שליט&quot;א עיין בספר ואז נטל דף ועט וכתב מכתב ל'''[[חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם]]''' וביקש לשולחו אליו. בראש אותו מכתב אותו כתב '''[[הרבי שליט&quot;א]]''' נמצא כי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> &lt;br&gt;<br /> == יארצייט ומקום קבורה ==<br /> עת '''פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ&quot;ט''' '''בכה עליו מרורים''' ידידו זקן המקובלים '''חכם [[יצחק כדורי]]''' עמו למד בחברותא ו'''ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו'''. '''מקום מנוחתו הוא בכניסה ל[הר המנוחות]'''. אגב, מקום זה משמש כצינור ישועות פרטי וכללי&lt;ref&gt;בספר &quot;זכרון ירא מחכמה&quot; מובא כי שר התורה והיראה מרנא הגר&quot;ש אטון היה מפנה את בני ישיבתו המצפים לישועתם בזיווג הגון, אל מקום זה גרידא.&lt;/ref&gt; ובפרט בימי ערב ראש חודש, ט&quot;ו לחודש וערב שבת קודש (יום השישי) בטרם בוא חצות היום, ימים שאותם פירט הרב בפתיחה לספרו &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; בשם רבינו האר&quot;י הקדוש כימים בהם נשמת הצדיק נמצאת על קברו ביותר ולכן בימים הללו מועיל במיוחד אם המשתטח עצמו יבקש מבורא עולם שישמע בקשתו בזכות נשמת הצדיק או לחלופין בימים הללו גם מועילה במיוחד ההשתטחות והבקשה מנשמת הצדיק כי יתפלל הוא על המשתטח. כשהיוצא מן האמור הוא שהיות והרב &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; נפטר בראש חודש כאשר ידוע מהמקובלים כלפי ראש חודש שהנשמה אז אינה במקום ציונה, העולים לקברו לרוב עולים בערב יום פטירתו, שזהו ערב ראש חודש תמוז.&lt;br&gt;<br /> == קיצור מההספדים ==<br /> רב רבנן '''חכם יהודה יהושע חיים צדקה אמר אז כי &quot;המגן של עם ישראל&quot; נסתלק כשהוא קישר דבריו לפיגוע של דרדור רכב ציבורי גדול עם ארבעים ואחת&lt;ref&gt;ונתנו סימן לדבר, ראשי תיבות שמו:&quot;'''א'''הרן '''מ'''שה&quot; יוצא '''א&quot;ם''', והרי '''&quot;אם&quot;''' בגימטרייה '''ארבעים ואחת'''&lt;/ref&gt; נספים לתהום ליד טלז-סטון''' באומרו שזה בגלל שאין את '''&quot;המגן&quot;''' שהיה עד כה, אמרו כי רב רבנן [[חכם יהודה צדקה]] נמצא חוזה את העתיד בדבריו כשאף אמר '''&quot;קרה מה שלא קרה משך חמישים שנה&quot;''' בנוגע ל[[פיגוע]] זה, כי אכן זו גם לא היתה הפעם האחרונה של פיגוע שכזה&lt;ref&gt;ספר &quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot; והקלטת קולו&lt;/ref&gt; ואף קולו החזק של ראש ישיבת '''&quot;[[ראשית חכמה]]&quot;''' שר התורה והיראה '''חכם [[שבתי אטון]]''' נישא אז ברמה בכוונו לאותם דברים של '''[[חכם יהודה צדקה]]'''.&lt;br&gt;<br /> == עסק בטהרתו ==<br /> הגה&quot;צ '''חכם יוסף עדס''' מראשי ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;'''.&lt;br&gt;<br /> == הספידוהו ==<br /> * רב רבנן '''[[חכם יהודה יהושע חיים צדקה]]'''- ראש ישיבת '''&quot;פורת יוסף&quot; תכב&quot;ץ'''.<br /> * המגיד הירושלמי '''הרב [[שבתי יודלביץ]]'''.<br /> * שר התורה '''[[חכם שבתי בכמוהר&quot;ר בן ציון אטון]]'''- ראש ישיבת '''&quot;[[ראשית חכמה]]&quot;''' ירושת&quot;ו.<br /> * מראשי ישיבת &quot;[[פורת יוסף]]&quot; מו&quot;ר הגה&quot;צ '''[[חכם יוסף עדס]]'''.<br /> * הרב הגדול הגאון '''[[רבי נעים בן אליהו]]''', רב שכונת הבוכרים.<br /> * הרב הגדול הגאון המקובל '''[[רבי מרדכי אליהו]]''', [[הראשון לציון]].<br /> * מראשי ישיבת &quot;[[פורת יוסף]]&quot; מו&quot;ר הגה&quot;צ '''[[חכם יהודה מעלם]]'''.<br /> * הגאון המקובל [['''רבי יעקב ב&quot;ר משה הלל''']]- ראש מוסדות '''&quot;[[חברת אהבת שלום]]&quot;'''.<br /> * הדרשן המופלג '''הרב בן ציון- בכמוהר&quot;ר סלמאן מוצפי'''.<br /> * הדרשן '''הרב חיים גזית- ראש כולל &quot;חדוות חיים&quot;'''.<br /> * הרה&quot;ג '''ר' [[יצחק יוסף]]- בכה&quot;ר [[עובדיה יוסף]]'''.<br /> * ועוד.&lt;br&gt;<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''הוי מתלמידיו של אהרן''', מאת נכדיו.<br /> * הקדמה לספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot; (בהוצאות המאוחרות לפטירתו, מ-תשמ&quot;ט), הקדמה מאת בניו ורבנים מקורבים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיון רגיל:חכם ברוך. מעלם, אהרן משה}}<br /> [[קטגוריה:רבנים עיראקים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]]</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8/%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%9D&diff=530798 משתמש:הרב משה המר/הצדיק הקדוש רבי אהרן משה חכם ברוך מעלם 2022-03-24T19:12:15Z <p>הרב משה המר: הרב ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; וקשריו לחב&quot;ד</p> <hr /> <div>&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;הרב אהרן משה. בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם&lt;/big&gt;'''&lt;br&gt;<br /> &lt;big&gt;מחבר הספרים &quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ו'''&quot;מוסר ישמח לב&quot;'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;<br /> == חייו ופעולותיו ==<br /> === רווחים נוספים לכלל ===<br /> * |ממייסדי ישיבת '''&quot;[[בני ציון]]&quot;''' על קבר '''[[רחל אמנו]]''' ע&quot;ה<br /> * |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו '''[[מהרש&quot;ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו<br /> * הוציא לאור את ה[[ספר]] '''&quot;[[לשון חכמים]]&quot;''' ביחד עם ידידו הגאון '''[[חכם רפאל שלמה לנידאו]]''' זצ&quot;ל &lt;br&gt;<br /> === ייחוס ===<br /> * צאצא לרבינו '''המהרש&quot;ם שנדוך''' בעל ה&quot;'''[[קול ששון]]'''&quot; ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''&lt;br&gt;<br /> === פרטים ===<br /> * |מקום הולדתו: '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. &lt;br&gt;<br /> * עלייה: שנות ה'תרצ&quot;ו לערך &lt;br&gt;<br /> * כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' &lt;ref&gt;על אביו של חכם ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''&quot;קץ הימין&quot;''' כתב הגה&quot;צ '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''&lt;/ref&gt;). ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.&lt;br&gt;<br /> == אישים סביבו ==<br /> === רבותיו ===<br /> * אביו, הרה&quot;צ '''חכם ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם'''.<br /> * הגה&quot;ק חכם '''[[רבי צדקה חוצין]]''' מייסד '''[[עדה החרדית לבני ספרד]]'''.<br /> * הרב הגדול המקובל האלקי '''חכם [[אפריים הכהן]]'''&lt;ref&gt;אביו של הגאון '''רבי [[שלום כהן]]''' ראש ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' '''עיר העתיקה'''&lt;/ref&gt; ראש ישיבת '''&quot;עוז והדר&quot;''' שע&quot;י ישיבת &quot;[[פורת יוסף]]&quot;&lt;ref&gt;מייסד הישיבה הגה&quot;ק המקובל '''[[חכם בן ציון חזן]]''' - חזנו של מופת הדורות מרנא '''ה[[בן איש חי]]''' ע&quot;פ הוראתו של רבו&lt;/ref&gt;.<br /> * הגאון האדיר רב רבנן '''חכם [[עזרא עטייה]]'''&lt;ref&gt;במכתבי קודשו שבחיבור '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' גם נמצא שכתב על רבו &quot;ושאלתי לחכם [[עזרא עטייה]]...&quot;&lt;/ref&gt;.<br /> * הגה&quot;ק המקובל '''[[חכם סלמאן בן אליהו]]'''&lt;ref&gt;בעל הספרים '''&quot;[[כרם שלמה]]&quot;''' כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של '''[[מהרח&quot;ו]]''' '''&quot;עץ חיים&quot;''' ואביו של הראשון לציון הרב הגדול הגאון המקובל '''חכם [[מרדכי אליהו]]'''. אגב, גם בסוף הספר &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot; הוא מזכיר את רבו [[חכם סלמאן בן אליהו]] בכך שמבקש כי החיבור יועיל לעילוי נשמת רבו&lt;/ref&gt;.<br /> * הגה&quot;ק '''[[חכם עובדיה הדאיה]]''' ראש ישיבת '''בית א-ל'''.<br /> * הגה&quot;ק '''חכם [[מרדכי יפת שרעבי]]'''<br /> * והגה&quot;ק חכם '''חכם [[סלמאן חוגי עבודי]]''' '''ראב&quot;ד ירושלם'''.&lt;br&gt;<br /> === ידידיו ===<br /> * הגה&quot;צ חכם '''[[רבי יעקב מוצפי]]''' - ראש אבות בתי הדין '''עדה חרדית לבני ספרד'''.<br /> * הגה&quot;צ '''חכם [[סלמאן מוצפי]]'''.<br /> * זקן המקובלים הרב הגדול הגאון החסיד '''חכם [[יצחק כדורי]]'''.<br /> * גיסו הרב הגדול החסיד הגאון הקדוש המקובל '''חכם [[ציון ברכה]]'''.<br /> * ו[[רב רבנן]] '''[[חכם יהודה יהושע חיים צדקה]]''' ראש ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' [[גאולה]].&lt;br&gt;<br /> === תלמיד חבר ===<br /> * הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]'''- ראש ישיבת &quot;ניות ברמה&quot; תכב&quot;ץ.<br /> * הרב הגדול הגאון החסיד המקובל '''הרב [[מרדכי אליהו]]'''.<br /> * שר התורה והיראה מרנא הגאון הגדול '''חכם [[שבתי אטון]]'''- ראש ישיבת &quot;ראשית חכמה&quot; ירושת&quot;ו.<br /> * הגאון הגדול '''חכם [[יהודה מעלם]]'''- מראשי ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; גאולה תכב&quot;ץ<br /> * והרב הגדול המקובל '''חכם שלום בכמוהר&quot;ר [[עובדיה הדאיה]]'''- ראש ישיבת &quot;בית א-ל&quot; תכב&quot;ץ.&lt;br&gt;<br /> === מתלמידיו ===<br /> * אחיו, הרב הצדיק '''חכם יוסף. ציון. חכם ברוך. מעלם'''.<br /> * בן אחות אמו, הגאון המופלג '''[[הרב עובדיה יוסף]]'''.<br /> * הרב הגדול '''חכם [[עזרא יונה]]'''&lt;ref&gt;מרמת גן עמו התכתב רבות ב[[כתב יד חצי קולמוס]] כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור &quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot; העוסקים בשו&quot;ת בהלכה ובענייני פרישות&lt;/ref&gt;<br /> * הצדיק הנסתר '''יוסף דיין'''.<br /> * הרה&quot;צ רבי '''יאשיהו פולק''' מחסידות [[ביאלה]].<br /> * הצדיק רבי '''שמואל כהן''' גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] ומשמשו בקודש.<br /> * הרה&quot;ח '''רבי מרדכי יצחקי''' בן אחותו ורב המושב &quot;פורת&quot;<br /> * ועוד רבים.&lt;br&gt;<br /> == הורתו ==<br /> === תיאור ===<br /> ! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס&quot;ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ&quot;ט ליצירה &lt;br&gt;<br /> נולד לאביו הרה&quot;צ '''חכם ציון יצחק'''&lt;ref&gt;'''חכם ציון יצחק''', '''ראש מתיבתא''' ב[[בגדאד]] שב[[בבל]] ותלמידו של מופת הדורות '''[[רבינו יוסף חיים]]''' המכונה '''מרנא ה[[בן איש חי]]''', נהג לסיים כל יום את כל ספר ה[[תהילים]] בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא ב'''מדרש בית זליכה''' ב[[בגדאד]]&lt;/ref&gt; ולאמו הצדיקה והחסידה מרת '''שמחה'''&lt;ref&gt;אמו היא צאצאית למהר&quot;ם שנדוך, בעל הספרים: '''קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן, אמרי ששון ועוד שהיו ל[[מאכולת אש]]''', ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר '''&quot;ואת עלית על כולנה&quot;''' על מרת '''שרח''' המכונה '''&quot;נונה&quot;''' מ[[אור יהודה]], בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; &quot;מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?&quot; היא היתה אחות למרת '''חניני''' אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל '''חכם אהרן משה בכמוהר&quot;ר ציון יצחק. חכם-ברוך מעלם''' בעל ה&quot;'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''&quot; ולמרת '''גורג'יה''' אמו של הגאון '''הרב [[עובדיה יוסף]]''', מחבר הספרים: [[יביע אומר]], יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו&lt;/ref&gt;&lt;br&gt;<br /> משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם&lt;ref&gt;הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, '''מרת נזימה פנינה''' ע&quot;ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי '''חכם ציון ברכה''' היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון '''רבי [[יצחק ברכה]]''' יבלט&quot;א - ראש ישיבת '''&quot;עטרת יצחק&quot;''' בתואר '''&quot;רב&quot;''', ספר '''תולדות חייה''', כמו כן, בספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחק הוא את התואר '''&quot;חכם&quot;''' הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' שהוציאו עם שמו&lt;/ref&gt; ובשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו, עם זאת ידעו כולם לקרותו '''&quot;חכם אהרן&quot;''' כאילו היה זה שמו.&lt;br&gt;<br /> === לידתו ===<br /> לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו '''יחזקאל''' ב'''בגדאד''' וכן, לפי המסופר במשפחתו&lt;ref&gt;הובא בחיבור '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot; פרק ג' &quot;בית של קדושה&quot;'''&lt;/ref&gt;, היה אור גדול בבית עת לידתו.&lt;br&gt;<br /> == קורותיו ==<br /> === ילדותו ===<br /> בילדותו, עת החלו להישמע בעולם דיבורים על הקמת [[מדינת ישראל]], החלו להישמע ב[[בגדאד]] כינויי גנאי כלפי ה[[יהודים]] המתגוררים ב[[רובע היהודי]] שב[[בגדאד]], מצב זה גרם שמשחק התגרויות החל משתולל בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים. במצב זה מסופר שכאשר הבחינה אמו ע&quot;ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מ'''השלטון הטורקי''' על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר פסוק ואז '''רע ומר יהיה גורלם''' והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם&lt;ref&gt;הובא בספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''', פרק ד', &quot;במעלליו יתנכר נער&quot;&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> === נערותו ===<br /> למד מנערותו עם הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]''' ועם זקן המקובלים '''חכם [[יצחק כדורי]]'''&lt;ref&gt;שם מלא; יצחק דיבה כדורי&lt;/ref&gt;. חכם [[שמואל דרזי]] סיפר על נערותו של החכם '''ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; ב&quot;ר ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם''' כי מנהגו היה לישון על ספסל ב&quot;'''[[מדרש בית זליכה]]'''&quot; כש'''כיפה גדולה''' עוטפת את ראשו ו'''חבלים לידיו''' וה'''תולדות אהרן ומשה. ציון. חכם ברוך. מעלם''' ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת &quot;'''[[תיקון חצות]]'''&quot;.&lt;br&gt;<br /> ב[[בגדאד]] הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו.&lt;br&gt;<br /> === עלייתו ===<br /> בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים '''[[חכם אפריים הכהן]]''' ו'''[[חכם סלמאן חוגי עבודי]]''' כי על אף הספקות הכרוכות בכך&lt;ref&gt;הרב ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים&lt;/ref&gt;- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא '''[[רבי מאיר בעל הנס]]''', שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי '''[[רבי שמעון בר יוחאי]]''' ב'''[[מירון]]'''.&lt;br&gt;<br /> === נישואיו ===<br /> כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש&quot;ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל '''[[חכם אפריים הכהן]]''' כי &quot;הגיעה זוגתו של חכם אהרן&quot; והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; מוסרת לה מגש ובו '''זר פרחים וארבעה כיפות''' כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם '''ארבעה בנים ובת''' אחת כמו ציור החלום.&lt;br&gt;<br /> === יסוד הישיבה על קבר רחל אמנו ===<br /> בהמשך ייסד עם ידידו המקובל [[חכם סלמאן מוצפי]] את ישיבת '''&quot;בני ציון&quot;''' על קברה של '''[[רחל אמנו]]''', מחשש כי בלילה '''ספרי הקודש''' יגנבו, היו ה&quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot; ואחיו הרה&quot;צ '''חכם יוסף צ. י. חכם ברוך. מעלם''' נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת '''חצות הלילה''' שבים לקברה של '''[[רחל אמנו]]''' ע&quot;ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם&lt;ref&gt;משמשו בקודש '''הרב שמואל כהן''' גבאי בית הכנסת '''[[עזרא הסופר]]''' סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> == מסירותו לכלל ==<br /> === תרומותיו ===<br /> על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.&lt;br&gt;<br /> בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;''' תכב&quot;ץ וארגון &quot;'''[[יד לאחים]]'''&quot;. חילק '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש&quot;י]]''', של '''[[ר&quot;ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''', לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]'''. הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש&quot;י]] ו[[ר&quot;ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''רבינו [[האר&quot;י הקדוש]]'''.&lt;br&gt;<br /> === התעסקותו בתיקונים רוחניים ===<br /> עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מה[[תיקוני הנפטרים]] סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר ה&quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot; סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך&lt;ref&gt;מובא בספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''[[חכם סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי&lt;ref&gt;ספר '''&quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot;''' מסיפורו של '''הדרשן הרב בן ציון יבלט&quot;א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''&lt;/ref&gt;.&lt;br&gt;<br /> הצדיק '''חכם יחזקאל ירוחם''' '''חתנו של''' ידיד ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot; הרב המקובל '''[[חכם סלמאן מוצפי]]''' סיפר כי היו הם עורכים '''תיקון לכפרת עוונות''' בהכנסת גופם לדוד מי קרח, '''ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה&quot;צ '''ר' יחזקאל ירוחם''' להורדת '''דוד מי הקרח''' מגג בית הכנסת '''&quot;מנחת יהודה&quot;''' שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו.&lt;br&gt;<br /> === צומות ותעניות לכפרה כללית או פרטית ===<br /> היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז&quot;ל &quot;שיחת חולין של [[תלמידי חכמים]]&quot;. כמו כן היה '''[[צם]] שלושה [[ימים]]''' ברצף בימי '''ה[[שובבי&quot;ם]]'''&lt;ref&gt;בספר '''&quot;זכרון ירא מחכמה&quot;''', אמר שר התורה והיראה '''חכם שבתי אטון: &quot;שהוא צם שלושה ימים ברצף- אני יודע, יותר מזה, השאלה אם היה בכוחותיו, הוא היה חלש בטבעו...&quot;'''&lt;/ref&gt;&lt;br&gt;<br /> == התקשרויות ==<br /> הרה&quot;צ '''רבי יאשיהו פולק''' מ'''[[חסידות ביאלה]]''' מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה ב[[מירון]] של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר ל[[מירון]], נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה ל[[צפת]], ירידה בכביש ועלייה על [[קוצים]] ו[[ברקנים]] לציונו של [[רשב&quot;י]] כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראה את הדמות הזו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת '''&quot;נהרות [[בבל]]&quot;''' משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו.&lt;br&gt;<br /> ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן.&lt;br&gt;<br /> הרב הגדול המקובל '''חכם [[מרדכי שרעבי]]''' נהג להדר לו באומרו '''&quot;ברוך הבא, גברא רבה&quot;''' עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי '''חכם [[ציון ברכה]]''' אמר עליו '''&quot;הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה&quot;'''. הגה&quot;צ '''רבי בנימין זאב חשין''' הנקרא &quot;הצדיק הירושלמי&quot; ראהו בכניסה ל[[כותל המערבי]] לבוש ב'''בגדי השבת''' כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו '''ה&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל '''הרב חשין''', שנודע כמבין ב'''חכמת הפרצוף''' להפליא, מה ראה כעת, השיב '''הרב חשין''' כי ראה '''עמוד של אש מיתמר ועולה''' מפניו הקדושות.&lt;br&gt;<br /> בעריכת חיבורו '''&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''&quot;ניות ברמה&quot;''', ברב הגדול המקובל '''רבי שלום בכמוהר&quot;ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''&quot;בית א-ל&quot;''' ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל '''רבי [[מרדכי אליהו]]'''&lt;ref&gt;'''רבי מרדכי צמח בכמוהר&quot;ר סלמאן בן אליהו'''&lt;/ref&gt; ואילו בחיבורו '''&quot;מוסר ישמח לב&quot;''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק&quot;ל.<br /> <br /> יצוין כי הספר &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> בתום עריכת הספר '''[[&quot;תולדות אהרן ומשה&quot;]]''' הגיע הרב שאול שמעון בנו של '''[[חכם אהרן משה ב&quot;ר יצחק ציון חכם ברוך מעלם]]''' ל[[מרכז חסידות חב&quot;ד]] העולמי ו[[בית מדרשו של הרבי]] שליט&quot;א \b770live\.com\b ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway) שבשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק אל מלכנו מלך המשיח '''[[הרבי שליט&quot;א]]''' ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי שליט&quot;א הוא אף הגיש לפניו את הספר &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot;, הרבי שליט&quot;א עיין בספר ואז נטל דף ועט וכתב מכתב ל'''[[חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם]]''' וביקש לשולחו אליו. בראש אותו מכתב אותו כתב '''[[הרבי שליט&quot;א]]''' נמצא כי פתח במילים &quot;חן חן על התשורה הנאה&quot;.<br /> &lt;br&gt;<br /> == יארצייט ומקום קבורה ==<br /> עת '''פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ&quot;ט''' '''בכה עליו מרורים''' ידידו זקן המקובלים '''חכם [[יצחק כדורי]]''' עמו למד בחברותא ו'''ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו'''. '''מקום מנוחתו הוא בכניסה ל[הר המנוחות]'''. אגב, מקום זה משמש כצינור ישועות פרטי וכללי&lt;ref&gt;בספר &quot;זכרון ירא מחכמה&quot; מובא כי שר התורה והיראה מרנא הגר&quot;ש אטון היה מפנה את בני ישיבתו המצפים לישועתם בזיווג הגון, אל מקום זה גרידא.&lt;/ref&gt; ובפרט בימי ערב ראש חודש, ט&quot;ו לחודש וערב שבת קודש (יום השישי) בטרם בוא חצות היום, ימים שאותם פירט הרב בפתיחה לספרו &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; בשם רבינו האר&quot;י הקדוש כימים בהם נשמת הצדיק נמצאת על קברו ביותר ולכן בימים הללו מועיל במיוחד אם המשתטח עצמו יבקש מבורא עולם שישמע בקשתו בזכות נשמת הצדיק או לחלופין בימים הללו גם מועילה במיוחד ההשתטחות והבקשה מנשמת הצדיק כי יתפלל הוא על המשתטח. כשהיוצא מן האמור הוא שהיות והרב &quot;תולדות אהרן ומשה&quot; נפטר בראש חודש כאשר ידוע מהמקובלים כלפי ראש חודש שהנשמה אז אינה במקום ציונה, העולים לקברו לרוב עולים בערב יום פטירתו, שזהו ערב ראש חודש תמוז.&lt;br&gt;<br /> == קיצור מההספדים ==<br /> רב רבנן '''חכם יהודה יהושע חיים צדקה אמר אז כי &quot;המגן של עם ישראל&quot; נסתלק כשהוא קישר דבריו לפיגוע של דרדור רכב ציבורי גדול עם ארבעים ואחת&lt;ref&gt;ונתנו סימן לדבר, ראשי תיבות שמו:&quot;'''א'''הרן '''מ'''שה&quot; יוצא '''א&quot;ם''', והרי '''&quot;אם&quot;''' בגימטרייה '''ארבעים ואחת'''&lt;/ref&gt; נספים לתהום ליד טלז-סטון''' באומרו שזה בגלל שאין את '''&quot;המגן&quot;''' שהיה עד כה, אמרו כי רב רבנן [[חכם יהודה צדקה]] נמצא חוזה את העתיד בדבריו כשאף אמר '''&quot;קרה מה שלא קרה משך חמישים שנה&quot;''' בנוגע ל[[פיגוע]] זה, כי אכן זו גם לא היתה הפעם האחרונה של פיגוע שכזה&lt;ref&gt;ספר &quot;הוי מתלמידיו של אהרן&quot; והקלטת קולו&lt;/ref&gt; ואף קולו החזק של ראש ישיבת '''&quot;[[ראשית חכמה]]&quot;''' שר התורה והיראה '''חכם [[שבתי אטון]]''' נישא אז ברמה בכוונו לאותם דברים של '''[[חכם יהודה צדקה]]'''.&lt;br&gt;<br /> == עסק בטהרתו ==<br /> הגה&quot;צ '''חכם יוסף עדס''' מראשי ישיבת '''&quot;[[פורת יוסף]]&quot;'''.&lt;br&gt;<br /> == הספידוהו ==<br /> * רב רבנן '''[[חכם יהודה יהושע חיים צדקה]]'''- ראש ישיבת '''&quot;פורת יוסף&quot; תכב&quot;ץ'''.<br /> * המגיד הירושלמי '''הרב [[שבתי יודלביץ]]'''.<br /> * שר התורה '''[[חכם שבתי בכמוהר&quot;ר בן ציון אטון]]'''- ראש ישיבת '''&quot;[[ראשית חכמה]]&quot;''' ירושת&quot;ו.<br /> * מראשי ישיבת &quot;[[פורת יוסף]]&quot; מו&quot;ר הגה&quot;צ '''[[חכם יוסף עדס]]'''.<br /> * הרב הגדול הגאון '''[[רבי נעים בן אליהו]]''', רב שכונת הבוכרים.<br /> * הרב הגדול הגאון המקובל '''[[רבי מרדכי אליהו]]''', [[הראשון לציון]].<br /> * מראשי ישיבת &quot;[[פורת יוסף]]&quot; מו&quot;ר הגה&quot;צ '''[[חכם יהודה מעלם]]'''.<br /> * הגאון המקובל [['''רבי יעקב ב&quot;ר משה הלל''']]- ראש מוסדות '''&quot;[[חברת אהבת שלום]]&quot;'''.<br /> * הדרשן המופלג '''הרב בן ציון- בכמוהר&quot;ר סלמאן מוצפי'''.<br /> * הדרשן '''הרב חיים גזית- ראש כולל &quot;חדוות חיים&quot;'''.<br /> * הרה&quot;ג '''ר' [[יצחק יוסף]]- בכה&quot;ר [[עובדיה יוסף]]'''.<br /> * ועוד.&lt;br&gt;<br /> <br /> {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1887|מספר שנים=83}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''הוי מתלמידיו של אהרן''', מאת נכדיו.<br /> * הקדמה לספרו &quot;[[תולדות אהרן ומשה]]&quot; (בהוצאות המאוחרות לפטירתו, מ-תשמ&quot;ט), הקדמה מאת בניו ורבנים מקורבים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיון רגיל:חכם ברוך. מעלם, אהרן משה}}<br /> [[קטגוריה:רבנים עיראקים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]]</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=530747 חיים קניבסקי 2022-03-24T13:29:38Z <p>הרב משה המר: ~~~~</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו באדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (&quot;הסטייפלר&quot;) ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ&quot;ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> למד ב&quot;תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז&quot; ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש&quot;ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש&quot;ס.<br /> <br /> ב[[ז' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br /> <br /> הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז&quot;ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר &quot;מרן שר התורה&quot; שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br /> <br /> מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור.<br /> <br /> הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br /> <br /> קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש&quot;ס שהוא עורך מפעם לפעם.<br /> <br /> ==פסקיו==<br /> הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> ===מפסקיו:===<br /> * יש לסגור את [[הישיבות הגדולות]] (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים [[ישיבות קטנות]] (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא [[נישואין]].<br /> * אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום &quot;[[נהנה ממעשה שבת]]&quot;.<br /> * אין לגבר לענוד [[שעון יד]], משום האיסור של &quot;[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]&quot;.<br /> * אין להוריד את החלק הקדמי שב[[מגבעת]] כלפי מטה בצורה הליטאית משום איסור &quot;[[בחוקותיהם לא תלכו]]&quot;.<br /> * הקפיד על פסק אביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה &quot;[[הסטייפלר]]&quot; שיש להיזהר שהמגדל [[פאות]] בשתי צידי הלחי- פיאותיו לא יהיו מוסתרים כלל וכמנהגי [[חב&quot;ד]].<br /> * מול פסקו של חמיו, [[הרב יוסף שלום אלישיב]], שאומנם אין כיום בנמצא מכונות גילוח כשרות, אך ישנו ציון לשבח למפעל שייצר כאלו מכונות גילוח משום שאם יפורסם שהמגלח זקנו- עובר ב[[איסור תער]] מ[[דאורייתא]] בכל מצב וללא דרך מילוט מכך- אזי יכול להיווצר מצב של מקרים בהם יעברו על כך מידיעה, לעומת כך, חתנו הרב קנייבסקי אחז שאין לדון בעניין מפאת כך שלסברתו, בנוסף לאיסור התער, האיסור כאן גם כלול באיסור נוסף מדאורייתא של &quot;לא ילבש גבר שמלת אשה&quot; ולגלח זהו מלבוש אשה ולכן הרב קנייבסקי גם לא הסתפק במאמר על כך בספרו &quot;אורחות יושר&quot;, אלא אף מחה בקביעות באותם שהגיעו אליו [[מגולחי זקן]], כ[[עני]] כ[[עשיר]]. <br /> * מול ההוכחה של [[הרב מאיר מאזוז]] שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב&quot;ני&quot; עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא &quot;ני&quot;, היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של &quot;ני&quot; כאומר &quot;נוי&quot;.<br /> * מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו [[הרב עובדיה]] ל&quot;[[היתר מכירה]]&quot; בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה [['הסטייפלר']] שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה.<br /> <br /> אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי &quot;הסטייפלר&quot; בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב &quot;אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח&quot;. אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.<br /> <br /> דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם:<br /> *כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה.<br /> *בימי הריונה של [[הרבנית בת שבע]] - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.<br /> *בניו של [[הרב שלמה ברעוודה]] מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו&quot;ל, בחזרת אביהם מחו&quot;ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב&quot;ישר כח&quot;, כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים &quot;רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך &quot;ביבי סיטר&quot; משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה&quot;.<br /> <br /> כשכולל &quot;[[רינה של תורה]]&quot; ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך &quot;שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ומסע הלוויה==<br /> בבוקרו של יום השישי [[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] הנקרא &quot;פורים דמוקפין&quot; [[תשפ&quot;ב]] התמוטט בביתו ולאחר נסיונות החייאה שלא צלחו- נפטר{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}} הרב קנייבסקי מ[[דום לב]] וממש כמו ב[[מיתת נשיקה]]. הידיעה על כך לבני המשפחה היתה ביום השישי בשעה שתים עשרה ועל אף האיסור מן התורה שישנה ב[[הלנת נפטר]] (מצווה תקל&quot;ז ב[[ספר החינוך]]), החליט נכדו [[יענקי קנייבסקי]] כי יש לדחות את מסע הלוויה בשלושה ימים עד אל יום ראשון לשם [[טקס ההכתרה]] לאביו כממשיך דרך הסבא.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל&quot;ח]]]]<br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}&quot; המכיל מראי מקומות וציונים לרמב&quot;ם (ראה תמונה), ספרו &quot;קרית מלך&quot;. תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר&quot;ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> <br /> [[הרבי]] במכתב משנת [[תשל&quot;ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב&quot;ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, &quot;קרית מלך&quot;{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק&quot;ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו &quot;דפוס ישן&quot;{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י&quot;ב, עמ' 188.]]}}.<br /> <br /> בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב&quot;ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי &quot;גנבו&quot; לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב&quot;ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב&quot;ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב&quot;ם שמצא על הרמב&quot;ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br /> <br /> יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ומרבני ישיבת טשעבין, המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביו בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ&quot;ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי הביע את תמיהתו בקול והרבי השיב: &quot;ראיתי את ספרו על הרמב&quot;ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!&quot;. כאשר הרב שניארסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ&quot;א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהמנות סיפור זה. <br /> <br /> ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ&quot;א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של &quot;הוצאות שבת חוזרות&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש&quot;ק] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> אביו הסטייפלער בספרו &quot;קריינא דאיגרתא&quot; הקשה על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799 כתבה בחב&quot;ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br /> <br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br /> בחודש טבת של שנת תשע&quot;ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו&quot;רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: &quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בשנת תשע&quot;ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרק מ&quot;א [[ספר התניא]]: &quot;והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר&quot;ח קנייבסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br /> <br /> ===עם חסידי חב&quot;ד===<br /> במשך השנים נפגש עם אישים חב&quot;דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב&quot;ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב&quot;ם והש&quot;ס|הדרנים על הרמב&quot;ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את &quot;ספר ההדרנים של הרבי&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר &quot;תמים&quot; מכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: &quot;ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחודש כסלו בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשע&quot;ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ&quot;ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בי הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בחודש סיוון בשנת תשע&quot;ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר&quot;ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע&quot;נ הזוג הולצברג הי&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מנגד, ב[[תשס&quot;א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב&quot;ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}.<br /> <br /> בחודש אדר ראשון תשס&quot;ה ניפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/10308&lt;/ref&gt;, לאחר מכן נודע שסוכם איתם{{מקור}}, שלאחר פטירתו ימונה רב חסידי ורב לטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא ב-כ&quot;ד אדר שני תשע&quot;ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והלטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|1=https://chabad.info/news/708016/}}. וביום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד&lt;ref&gt;https://chabad.info/in-focus/471532/&lt;/ref&gt;. <br /> [[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב [[אייזיק לנדא]] לאחר התמונתו לרב ]]<br /> <br /> ===ציפייה למשיח===<br /> בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי&quot;ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי&quot;ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב&quot;ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר&quot;ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br /> <br /> לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: &quot;כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן&quot;{{הערה|&quot;לקראת הגאולה&quot;, גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: &quot;המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת&quot;{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר&quot;ח קנייבסקי: &quot;המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת&quot;] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם, 5 כרכים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים<br /> * '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש&quot;ס<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ&quot;ך<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב&quot;ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&amp;pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש&quot;א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br /> * ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ&quot;ך שבהם הפסוק סתום וחז&quot;ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br /> * פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788&amp; דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס&quot;ט-תשע&quot;ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056&amp; דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br /> * '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע&quot;ח<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס&quot;ח<br /> * '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br /> <br /> בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם '''דברי שי&quot;ח''' ובו תשובות ודברי תורה שלו ממהלך השבוע החולף.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=530736 חיים קניבסקי 2022-03-24T09:07:28Z <p>הרב משה המר: ~~~~</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו באדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (&quot;הסטייפלר&quot;) ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ&quot;ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> למד ב&quot;תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז&quot; ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש&quot;ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש&quot;ס.<br /> <br /> ב[[ז' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br /> <br /> הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז&quot;ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר &quot;מרן שר התורה&quot; שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br /> <br /> מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור.<br /> <br /> הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br /> <br /> קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש&quot;ס שהוא עורך מפעם לפעם.<br /> <br /> ==פסקיו==<br /> הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> ===מפסקיו:===<br /> * יש לסגור את [[הישיבות הגדולות]] (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים [[ישיבות קטנות]] (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא [[נישואין]].<br /> * אין לגבר לענוד [[שעון יד]], משום האיסור של &quot;[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]&quot;.<br /> * אין להוריד את החלק הקדמי שב[[מגבעת]] כלפי מטה בצורה הליטאית משום איסור &quot;[[בחוקותיהם לא תלכו]]&quot;.<br /> * הקפיד על פסק אביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה &quot;[[הסטייפלר]]&quot; שיש להיזהר שהמגדל [[פאות]] בשתי צידי הלחי- פיאותיו לא יהיו מוסתרים כלל.<br /> * אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום &quot;[[נהנה ממעשה שבת]]&quot;.<br /> * מול ההוכחה של [[הרב מאיר מאזוז]] שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב&quot;ני&quot; עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא &quot;ני&quot;, היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של &quot;ני&quot; כאומר &quot;נוי&quot;.<br /> * מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו [[הרב עובדיה]] ל&quot;[[היתר מכירה]]&quot; בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה [['הסטייפלר']] שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה.<br /> <br /> אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי &quot;הסטייפלר&quot; בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב &quot;אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח&quot;. אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.<br /> <br /> דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם:<br /> *כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה.<br /> *בימי הריונה של [[הרבנית בת שבע]] - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.<br /> *בניו של [[הרב שלמה ברעוודה]] מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו&quot;ל, בחזרת אביהם מחו&quot;ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב&quot;ישר כח&quot;, כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים &quot;רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך &quot;ביבי סיטר&quot; משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה&quot;.<br /> <br /> כשכולל &quot;[[רינה של תורה]]&quot; ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך &quot;שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ומסע הלוויה==<br /> בבוקרו של יום השישי [[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] הנקרא &quot;פורים דמוקפין&quot; [[תשפ&quot;ב]] התמוטט בביתו ולאחר נסיונות החייאה שלא צלחו- נפטר{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}} הרב קנייבסקי מ[[דום לב]] וממש כמו ב[[מיתת נשיקה]]. הידיעה על כך לבני המשפחה היתה ביום השישי בשעה שתים עשרה ועל אף האיסור מן התורה שישנה ב[[הלנת נפטר]] (מצווה תקל&quot;ז ב[[ספר החינוך]]), החליט נכדו [[יענקי קנייבסקי]] כי יש לדחות את מסע הלוויה בשלושה ימים עד אל יום ראשון לשם [[טקס ההכתרה]] לאביו כממשיך דרך הסבא.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל&quot;ח]]]]<br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}&quot; המכיל מראי מקומות וציונים לרמב&quot;ם (ראה תמונה), ספרו &quot;קרית מלך&quot;. תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר&quot;ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> <br /> [[הרבי]] במכתב משנת [[תשל&quot;ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב&quot;ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, &quot;קרית מלך&quot;{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק&quot;ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו &quot;דפוס ישן&quot;{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י&quot;ב, עמ' 188.]]}}.<br /> <br /> בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב&quot;ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי &quot;גנבו&quot; לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב&quot;ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב&quot;ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב&quot;ם שמצא על הרמב&quot;ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br /> <br /> יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ומרבני ישיבת טשעבין, המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביו בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ&quot;ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי הביע את תמיהתו בקול והרבי השיב: &quot;ראיתי את ספרו על הרמב&quot;ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!&quot;. כאשר הרב שניארסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ&quot;א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהמנות סיפור זה. <br /> <br /> ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ&quot;א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של &quot;הוצאות שבת חוזרות&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש&quot;ק] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> אביו הסטייפלער בספרו &quot;קריינא דאיגרתא&quot; הקשה על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799 כתבה בחב&quot;ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br /> <br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br /> בחודש טבת של שנת תשע&quot;ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו&quot;רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: &quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בשנת תשע&quot;ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרק מ&quot;א [[ספר התניא]]: &quot;והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר&quot;ח קנייבסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br /> <br /> ===עם חסידי חב&quot;ד===<br /> במשך השנים נפגש עם אישים חב&quot;דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב&quot;ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב&quot;ם והש&quot;ס|הדרנים על הרמב&quot;ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את &quot;ספר ההדרנים של הרבי&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר &quot;תמים&quot; מכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: &quot;ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחודש כסלו בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשע&quot;ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ&quot;ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בי הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בחודש סיוון בשנת תשע&quot;ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר&quot;ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע&quot;נ הזוג הולצברג הי&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מנגד, ב[[תשס&quot;א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב&quot;ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}.<br /> <br /> בחודש אדר ראשון תשס&quot;ה ניפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/10308&lt;/ref&gt;, לאחר מכן נודע שסוכם איתם{{מקור}}, שלאחר פטירתו ימונה רב חסידי ורב לטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא ב-כ&quot;ד אדר שני תשע&quot;ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והלטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|1=https://chabad.info/news/708016/}}. וביום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד&lt;ref&gt;https://chabad.info/in-focus/471532/&lt;/ref&gt;. <br /> [[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב [[אייזיק לנדא]] לאחר התמונתו לרב ]]<br /> <br /> ===ציפייה למשיח===<br /> בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי&quot;ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי&quot;ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב&quot;ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר&quot;ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br /> <br /> לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: &quot;כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן&quot;{{הערה|&quot;לקראת הגאולה&quot;, גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: &quot;המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת&quot;{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר&quot;ח קנייבסקי: &quot;המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת&quot;] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם, 5 כרכים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים<br /> * '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש&quot;ס<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ&quot;ך<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב&quot;ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&amp;pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש&quot;א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br /> * ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ&quot;ך שבהם הפסוק סתום וחז&quot;ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br /> * פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788&amp; דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס&quot;ט-תשע&quot;ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056&amp; דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br /> * '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע&quot;ח<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס&quot;ח<br /> * '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br /> <br /> בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם '''דברי שי&quot;ח''' ובו תשובות ודברי תורה שלו ממהלך השבוע החולף.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=530735 חיים קניבסקי 2022-03-24T08:50:53Z <p>הרב משה המר: ~~~~</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו באדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (&quot;הסטייפלר&quot;) ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ&quot;ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> למד ב&quot;תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז&quot; ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש&quot;ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש&quot;ס.<br /> <br /> ב[[ז' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br /> <br /> הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז&quot;ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר &quot;מרן שר התורה&quot; שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br /> <br /> מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור.<br /> <br /> הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br /> <br /> קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש&quot;ס שהוא עורך מפעם לפעם.<br /> <br /> ==פסקיו==<br /> הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> ===מפסקיו:===<br /> * יש לסגור את [[הישיבות הגדולות]] (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים [[ישיבות קטנות]] (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא [[נישואין]].<br /> * אין לגבר לענוד [[שעון יד]], משום האיסור של &quot;[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]&quot;.<br /> * אין להוריד את החלק הקדמי שב[[מגבעת]] כלפי מטה בצורה הליטאית משום איסור &quot;[[בחוקותיהם לא תלכו]]&quot;.<br /> * הקפיד על פסק אביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה &quot;[[הסטייפלר]]&quot; שיש להיזהר שהמגדל [[פאות]] בשתי צידי הלחי- פיאותיו לא יהיו מוסתרים כלל.<br /> * אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום &quot;[[נהנה ממעשה שבת]]&quot;.<br /> * מול ההוכחה של [[הרב מאיר מאזוז]] שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב&quot;ני&quot; עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא &quot;ני&quot;, היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של &quot;ני&quot; כאומר &quot;נוי&quot;.<br /> * מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו [[הרב עובדיה]] ל&quot;[[היתר מכירה]]&quot; בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה [['הסטייפלר']] שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה.<br /> <br /> אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי &quot;הסטייפלר&quot; בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב &quot;אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח&quot;. אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.<br /> <br /> דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם:<br /> *כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה.<br /> *בימי הריונה של [[הרבנית בת שבע]] - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.<br /> *בניו של [[הרב שלמה ברעוודה]] מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו&quot;ל, בחזרת אביהם מחו&quot;ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב&quot;ישר כח&quot;, כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים &quot;רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך &quot;ביבי סיטר&quot; משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה&quot;.<br /> <br /> כשכולל &quot;[[רינה של תורה]]&quot; ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך &quot;שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ומסע הלוויה==<br /> בבוקרו של יום השישי [[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] הנקרא &quot;פורים דמוקפין&quot; [[תשפ&quot;ב]] התמוטט בביתו ולאחר נסיונות החייאה שלא צלחו- נפטר{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}} הרב קנייבסקי מ[[דום לב]] וממש כמו ב[[מיתת נשיקה]]. הידיעה על כך לבני המשפחה היתה ביום השישי בשעה שתים עשרה ועל אף האיסור מן התורה שישנה ב[[הלנת נפטר]] (מצווה תקל&quot;ז ב[[ספר החינוך]]), החליט נכדו [[יענקי קנייבסקי]] כי יש לדחות את מסע הלוויה בשלושה ימים עד אל יום ראשון לשם [[טקס ההכתרה]] לאביו כממשיך דרך הסבא.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל&quot;ח]]]]<br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}&quot; המכיל מראי מקומות וציונים לרמב&quot;ם (ראה תמונה), ספרו &quot;קרית מלך&quot;. תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר&quot;ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> <br /> [[הרבי]] במכתב משנת [[תשל&quot;ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב&quot;ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, &quot;קרית מלך&quot;{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק&quot;ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו &quot;דפוס ישן&quot;{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י&quot;ב, עמ' 188.]]}}.<br /> <br /> בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב&quot;ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי &quot;גנבו&quot; לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב&quot;ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב&quot;ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב&quot;ם שמצא על הרמב&quot;ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br /> <br /> יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ומרבני ישיבת טשעבין, המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביו בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ&quot;ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי הביע את תמיהתו בקול והרבי השיב: &quot;ראיתי את ספרו על הרמב&quot;ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!&quot;. כאשר הרב שניארסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ&quot;א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהמנות סיפור זה. <br /> <br /> ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ&quot;א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של &quot;הוצאות שבת חוזרות&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש&quot;ק] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> אביו הסטייפלער בספרו &quot;קריינא דאיגרתא&quot; הקשה על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799 כתבה בחב&quot;ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br /> <br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br /> בחודש טבת של שנת תשע&quot;ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו&quot;רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: &quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בשנת תשע&quot;ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרק מ&quot;א [[ספר התניא]]: &quot;והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר&quot;ח קנייבסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br /> <br /> ===עם חסידי חב&quot;ד===<br /> במשך השנים נפגש עם אישים חב&quot;דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב&quot;ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב&quot;ם והש&quot;ס|הדרנים על הרמב&quot;ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את &quot;ספר ההדרנים של הרבי&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר &quot;תמים&quot; מכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: &quot;ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחודש כסלו בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשע&quot;ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ&quot;ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בי הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בחודש סיוון בשנת תשע&quot;ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר&quot;ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע&quot;נ הזוג הולצברג הי&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מנגד, ב[[תשס&quot;א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב&quot;ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}.<br /> <br /> בחודש אדר ראשון תשס&quot;ה ניפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/10308&lt;/ref&gt;, לאחר מכן נודע שסוכם איתם{{מקור}}, שלאחר פטירתו ימונה רב חסידי ורב לטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא ב-כ&quot;ד אדר שני תשע&quot;ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והלטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|1=https://chabad.info/news/708016/}}. וביום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד&lt;ref&gt;https://chabad.info/in-focus/471532/&lt;/ref&gt;. <br /> [[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב [[אייזיק לנדא]] לאחר התמונתו לרב ]]<br /> <br /> ===ציפייה למשיח===<br /> בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי&quot;ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי&quot;ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב&quot;ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר&quot;ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br /> <br /> לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: &quot;כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן&quot;{{הערה|&quot;לקראת הגאולה&quot;, גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: &quot;המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת&quot;{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר&quot;ח קנייבסקי: &quot;המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת&quot;] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם, 5 כרכים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים<br /> * '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש&quot;ס<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ&quot;ך<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב&quot;ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&amp;pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש&quot;א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br /> * ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ&quot;ך שבהם הפסוק סתום וחז&quot;ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br /> * פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788&amp; דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס&quot;ט-תשע&quot;ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056&amp; דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br /> * '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע&quot;ח<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס&quot;ח<br /> * '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br /> <br /> בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם '''דברי שי&quot;ח''' ובו תשובות ודברי תורה שלו ממהלך השבוע החולף.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> הרב משה המר 08:45, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> הרב משה המר 08:50, 24 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=530734 חיים קניבסקי 2022-03-24T08:45:37Z <p>הרב משה המר: ~~~~</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו באדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (&quot;הסטייפלר&quot;) ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ&quot;ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> למד ב&quot;תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז&quot; ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש&quot;ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש&quot;ס.<br /> <br /> ב[[ז' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br /> <br /> הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז&quot;ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר &quot;מרן שר התורה&quot; שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br /> <br /> מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור.<br /> <br /> הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br /> <br /> קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש&quot;ס שהוא עורך מפעם לפעם.<br /> <br /> ==פסקיו==<br /> הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> ===מפסקיו:===<br /> * יש לסגור את [[הישיבות הגדולות]] (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים [[ישיבות קטנות]] (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא [[נישואין]].<br /> * אין לגבר לענוד [[שעון יד]], משום האיסור של &quot;[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]&quot;.<br /> * אין להוריד את החלק הקדמי שב[[מגבעת]] כלפי מטה בצורה הליטאית משום איסור &quot;[[בחוקותיהם לא תלכו]]&quot;.<br /> * הקפיד על פסק אביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה &quot;[[הסטייפלר]]&quot; שיש להיזהר שהמגדל [[פאות]] בשתי צידי הלחי- פיאותיו לא יהיו מוסתרים כלל.<br /> * אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום &quot;[[נהנה ממעשה שבת]]&quot;.<br /> * מול ההוכחה של [[הרב מאיר מאזוז]] שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב&quot;ני&quot; עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא &quot;ני&quot;, היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של &quot;ני&quot; כאומר &quot;נוי&quot;.<br /> * מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו [[הרב עובדיה]] ל&quot;[[היתר מכירה]]&quot; בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה [['הסטייפלר']] שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה.<br /> <br /> אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי &quot;הסטייפלר&quot; בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב &quot;אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח&quot;. אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.<br /> <br /> דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם:<br /> *כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה.<br /> *בימי הריונה של [[הרבנית בת שבע]] - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.<br /> *בניו של [[הרב שלמה ברעוודה]] מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו&quot;ל, בחזרת אביהם מחו&quot;ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב&quot;ישר כח&quot;, כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים &quot;רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך &quot;ביבי סיטר&quot; משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה&quot;.<br /> <br /> כשכולל &quot;[[רינה של תורה]]&quot; ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך &quot;שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ומסע הלוויה==<br /> בבוקרו של יום השישי [[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] הנקרא &quot;פורים דמוקפין&quot; [[תשפ&quot;ב]] התמוטט בביתו ולאחר נסיונות החייאה שלא צלחו- נפטר{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}} הרב קנייבסקי מ[[דום לב]] וממש כמו ב[[מיתת נשיקה]]. הידיעה על כך לבני המשפחה היתה ביום השישי בשעה שתים עשרה ועל אף האיסור מן התורה שישנה בהלנת נפטר (מצווה תקל&quot;ז בספר החינוך), החליט נכדו יענקי קנייבסקי כי יש לדחות את מסע הלוויה בשלושה ימים עד אל יום ראשון לשם טקס ההכתרה לאביו כממשיך דרך הסבא.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל&quot;ח]]]]<br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}&quot; המכיל מראי מקומות וציונים לרמב&quot;ם (ראה תמונה), ספרו &quot;קרית מלך&quot;. תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר&quot;ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> <br /> [[הרבי]] במכתב משנת [[תשל&quot;ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב&quot;ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, &quot;קרית מלך&quot;{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק&quot;ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו &quot;דפוס ישן&quot;{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י&quot;ב, עמ' 188.]]}}.<br /> <br /> בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב&quot;ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי &quot;גנבו&quot; לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב&quot;ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב&quot;ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב&quot;ם שמצא על הרמב&quot;ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br /> <br /> יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ומרבני ישיבת טשעבין, המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביו בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ&quot;ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי הביע את תמיהתו בקול והרבי השיב: &quot;ראיתי את ספרו על הרמב&quot;ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!&quot;. כאשר הרב שניארסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ&quot;א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהמנות סיפור זה. <br /> <br /> ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ&quot;א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של &quot;הוצאות שבת חוזרות&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש&quot;ק] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> אביו הסטייפלער בספרו &quot;קריינא דאיגרתא&quot; הקשה על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799 כתבה בחב&quot;ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br /> <br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br /> בחודש טבת של שנת תשע&quot;ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו&quot;רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: &quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בשנת תשע&quot;ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרק מ&quot;א [[ספר התניא]]: &quot;והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר&quot;ח קנייבסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br /> <br /> ===עם חסידי חב&quot;ד===<br /> במשך השנים נפגש עם אישים חב&quot;דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב&quot;ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב&quot;ם והש&quot;ס|הדרנים על הרמב&quot;ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את &quot;ספר ההדרנים של הרבי&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר &quot;תמים&quot; מכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: &quot;ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחודש כסלו בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשע&quot;ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ&quot;ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בי הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בחודש סיוון בשנת תשע&quot;ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר&quot;ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע&quot;נ הזוג הולצברג הי&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מנגד, ב[[תשס&quot;א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב&quot;ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}.<br /> <br /> בחודש אדר ראשון תשס&quot;ה ניפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/10308&lt;/ref&gt;, לאחר מכן נודע שסוכם איתם{{מקור}}, שלאחר פטירתו ימונה רב חסידי ורב לטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא ב-כ&quot;ד אדר שני תשע&quot;ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והלטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|1=https://chabad.info/news/708016/}}. וביום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד&lt;ref&gt;https://chabad.info/in-focus/471532/&lt;/ref&gt;. <br /> [[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב [[אייזיק לנדא]] לאחר התמונתו לרב ]]<br /> <br /> ===ציפייה למשיח===<br /> בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי&quot;ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי&quot;ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב&quot;ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר&quot;ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br /> <br /> לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: &quot;כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן&quot;{{הערה|&quot;לקראת הגאולה&quot;, גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: &quot;המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת&quot;{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר&quot;ח קנייבסקי: &quot;המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת&quot;] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם, 5 כרכים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים<br /> * '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש&quot;ס<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ&quot;ך<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב&quot;ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&amp;pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש&quot;א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br /> * ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ&quot;ך שבהם הפסוק סתום וחז&quot;ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br /> * פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788&amp; דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס&quot;ט-תשע&quot;ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056&amp; דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br /> * '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע&quot;ח<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס&quot;ח<br /> * '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br /> <br /> בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם '''דברי שי&quot;ח''' ובו תשובות ודברי תורה שלו ממהלך השבוע החולף.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> הרב משה המר 08:45, 24 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=530733 חיים קניבסקי 2022-03-24T08:43:32Z <p>הרב משה המר: ~~~~</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו באדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (&quot;הסטייפלר&quot;) ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ&quot;ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> למד ב&quot;תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז&quot; ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש&quot;ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש&quot;ס.<br /> <br /> ב[[ז' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br /> <br /> הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז&quot;ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר &quot;מרן שר התורה&quot; שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br /> <br /> מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור.<br /> <br /> הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br /> <br /> קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש&quot;ס שהוא עורך מפעם לפעם.<br /> <br /> ==פסקיו==<br /> הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> ===מפסקיו:===<br /> * יש לסגור את [[הישיבות הגדולות]] (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים [[ישיבות קטנות]] (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא [[נישואין]].<br /> * אין לגבר לענוד [[שעון יד]], משום האיסור של &quot;[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]&quot;.<br /> * אין להוריד את החלק הקדמי שב[[מגבעת]] כלפי מטה בצורה הליטאית משום איסור &quot;[[בחוקותיהם לא תלכו]]&quot;.<br /> * הקפיד על פסק אביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה &quot;[[הסטייפלר]]&quot; שיש להיזהר שהמגדל [[פאות]] בשתי צידי הלחי- פיאותיו לא יהיו מוסתרים כלל.<br /> * אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום &quot;[[נהנה ממעשה שבת]]&quot;.<br /> * מול ההוכחה של [[הרב מאיר מאזוז]] שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב&quot;ני&quot; עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא &quot;ני&quot;, היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של &quot;ני&quot; כאומר &quot;נוי&quot;.<br /> * מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו [[הרב עובדיה]] ל&quot;[[היתר מכירה]]&quot; בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה [['הסטייפלר']] שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה.<br /> <br /> אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי &quot;הסטייפלר&quot; בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב &quot;אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח&quot;. אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.<br /> <br /> דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם:<br /> *כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה.<br /> *בימי הריונה של [[הרבנית בת שבע]] - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.<br /> *בניו של [[הרב שלמה ברעוודה]] מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו&quot;ל, בחזרת אביהם מחו&quot;ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב&quot;ישר כח&quot;, כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים &quot;רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך &quot;ביבי סיטר&quot; משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה&quot;.<br /> <br /> כשכולל &quot;[[רינה של תורה]]&quot; ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך &quot;שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ומסע הלוויה==<br /> בבוקרו של יום השישי [[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] הנקרא &quot;פורים דמוקפין&quot; [[תשפ&quot;ב]] התמוטט בביתו ולאחר נסיונות החייאה שלא צלחו- נפטר{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}} הרב קנייבסקי מ[[דום לב]] וממש כמו ב[[מיתת נשיקה]]. הידיעה על כך לבני המשפחה היתה ביום השישי בשעה שתים עשרה ועל אף האיסור מן התורה שישנה בהלנת נפטר (מצווה תקל&quot;ז בספר החינוך), החליט נכדו יענקי קנייבסקי כי יש לדחות את מסע הלוויה בשלושה ימים עד אל יום ראשון לשם טקס ההכתרה לאביו כממשיך דרך הסבא.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל&quot;ח]]]]<br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}&quot; המכיל מראי מקומות וציונים לרמב&quot;ם (ראה תמונה), ספרו &quot;קרית מלך&quot;. תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר&quot;ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> <br /> [[הרבי]] במכתב משנת [[תשל&quot;ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב&quot;ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, &quot;קרית מלך&quot;{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק&quot;ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו &quot;דפוס ישן&quot;{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י&quot;ב, עמ' 188.]]}}.<br /> <br /> בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב&quot;ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי &quot;גנבו&quot; לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב&quot;ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב&quot;ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב&quot;ם שמצא על הרמב&quot;ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br /> <br /> יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ומרבני ישיבת טשעבין, המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביו בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ&quot;ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי הביע את תמיהתו בקול והרבי השיב: &quot;ראיתי את ספרו על הרמב&quot;ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!&quot;. כאשר הרב שניארסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ&quot;א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהמנות סיפור זה. <br /> <br /> ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ&quot;א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של &quot;הוצאות שבת חוזרות&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש&quot;ק] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> אביו הסטייפלער בספרו &quot;קריינא דאיגרתא&quot; הקשה על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799 כתבה בחב&quot;ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br /> <br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br /> בחודש טבת של שנת תשע&quot;ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו&quot;רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: &quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בשנת תשע&quot;ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרק מ&quot;א [[ספר התניא]]: &quot;והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר&quot;ח קנייבסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br /> <br /> ===עם חסידי חב&quot;ד===<br /> במשך השנים נפגש עם אישים חב&quot;דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב&quot;ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב&quot;ם והש&quot;ס|הדרנים על הרמב&quot;ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את &quot;ספר ההדרנים של הרבי&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר &quot;תמים&quot; מכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: &quot;ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחודש כסלו בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשע&quot;ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ&quot;ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בי הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בחודש סיוון בשנת תשע&quot;ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר&quot;ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע&quot;נ הזוג הולצברג הי&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מנגד, ב[[תשס&quot;א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב&quot;ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}.<br /> <br /> בחודש אדר ראשון תשס&quot;ה ניפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/10308&lt;/ref&gt;, לאחר מכן נודע שסוכם איתם{{מקור}}, שלאחר פטירתו ימונה רב חסידי ורב לטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא ב-כ&quot;ד אדר שני תשע&quot;ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והלטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|1=https://chabad.info/news/708016/}}. וביום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד&lt;ref&gt;https://chabad.info/in-focus/471532/&lt;/ref&gt;. <br /> [[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב [[אייזיק לנדא]] לאחר התמונתו לרב ]]<br /> <br /> ===ציפייה למשיח===<br /> בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי&quot;ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי&quot;ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב&quot;ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר&quot;ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br /> <br /> לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: &quot;כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן&quot;{{הערה|&quot;לקראת הגאולה&quot;, גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: &quot;המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת&quot;{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר&quot;ח קנייבסקי: &quot;המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת&quot;] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם, 5 כרכים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים<br /> * '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש&quot;ס<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ&quot;ך<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב&quot;ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&amp;pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש&quot;א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br /> * ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ&quot;ך שבהם הפסוק סתום וחז&quot;ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br /> * פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788&amp; דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס&quot;ט-תשע&quot;ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056&amp; דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br /> * '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע&quot;ח<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס&quot;ח<br /> * '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br /> <br /> בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם '''דברי שי&quot;ח''' ובו תשובות ודברי תורה שלו ממהלך השבוע החולף.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> הרב משה המר 08:43, 24 במרץ 2022 (UTC)</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=530732 חיים קניבסקי 2022-03-24T08:28:35Z <p>הרב משה המר: הוראותיו לרוח חב&quot;ד מול פסקיהם של ליטאים</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו באדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (&quot;הסטייפלר&quot;) ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ&quot;ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> למד ב&quot;תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז&quot; ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש&quot;ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש&quot;ס.<br /> <br /> ב[[ז' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br /> <br /> הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז&quot;ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר &quot;מרן שר התורה&quot; שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br /> <br /> מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור.<br /> <br /> הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br /> <br /> קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש&quot;ס שהוא עורך מפעם לפעם.<br /> <br /> ==פסקיו==<br /> הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> ===מפסקיו:===<br /> * יש לסגור את [[הישיבות הגדולות]] (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים [[ישיבות קטנות]] (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא [[נישואין]].<br /> * אין לגבר לענוד [[שעון יד]], משום האיסור של &quot;[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]&quot;.<br /> * אין להוריד את החלק הקדמי שב[[מגבעת]] כלפי מטה בצורה הליטאית משום איסור &quot;[[בחוקותיהם לא תלכו]]&quot;.<br /> * הקפיד על פסק אביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה &quot;[[הסטייפלר]]&quot; שיש להיזהר שהמגדל [[פאות]] בשתי צידי הלחי- פיאותיו לא יהיו מוסתרים כלל.<br /> * אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום &quot;[[נהנה ממעשה שבת]]&quot;.<br /> * מול ההוכחה של [[הרב מאיר מאזוז]] שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב&quot;ני&quot; עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא &quot;ני&quot;, היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של &quot;ני&quot; כאומר &quot;נוי&quot;.<br /> * מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו [[הרב עובדיה]] ל&quot;[[היתר מכירה]]&quot; בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה [['הסטייפלר']] שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה.<br /> <br /> אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי &quot;הסטייפלר&quot; בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב &quot;אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח&quot;. אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.<br /> <br /> דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם:<br /> *כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה.<br /> *בימי הריונה של [[הרבנית בת שבע]] - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.<br /> *בניו של [[הרב שלמה ברעוודה]] מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו&quot;ל, בחזרת אביהם מחו&quot;ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב&quot;ישר כח&quot;, כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים &quot;רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך &quot;ביבי סיטר&quot; משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה&quot;.<br /> <br /> כשכולל &quot;[[רינה של תורה]]&quot; ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך &quot;שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ומסע הלוויה==<br /> בבוקרו של יום השישי [[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] הנקרא &quot;פורים דמוקפין&quot; [[תשפ&quot;ב]] התמוטט בביתו ולאחר נסיונות החייאה שלא צלחו- נפטר{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}} הרב קנייבסקי מ[[דום לב]] וממש כמו ב[[מיתת נשיקה]]. הידיעה על כך לבני המשפחה היתה ביום השישי בשעה שתים עשרה ועל אף האיסור מן התורה שישנה בהלנת נפטר (מצווה תקל&quot;ז בספר החינוך), החליט נכדו יענקי קנייבסקי כי יש לדחות את מסע הלוויה בשלושה ימים עד אל יום ראשון לשם טקס ההכתרה לאביו כממשיך דרך הסבא.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל&quot;ח]]]]<br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}&quot; המכיל מראי מקומות וציונים לרמב&quot;ם (ראה תמונה), ספרו &quot;קרית מלך&quot;. תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר&quot;ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> <br /> [[הרבי]] במכתב משנת [[תשל&quot;ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב&quot;ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, &quot;קרית מלך&quot;{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק&quot;ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו &quot;דפוס ישן&quot;{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י&quot;ב, עמ' 188.]]}}.<br /> <br /> בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב&quot;ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי &quot;גנבו&quot; לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב&quot;ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב&quot;ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב&quot;ם שמצא על הרמב&quot;ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br /> <br /> יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ומרבני ישיבת טשעבין, המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביו בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ&quot;ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי הביע את תמיהתו בקול והרבי השיב: &quot;ראיתי את ספרו על הרמב&quot;ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!&quot;. כאשר הרב שניארסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ&quot;א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהמנות סיפור זה. <br /> <br /> ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ&quot;א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של &quot;הוצאות שבת חוזרות&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש&quot;ק] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> אביו הסטייפלער בספרו &quot;קריינא דאיגרתא&quot; הקשה על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799 כתבה בחב&quot;ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br /> <br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br /> בחודש טבת של שנת תשע&quot;ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו&quot;רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: &quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בשנת תשע&quot;ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרק מ&quot;א [[ספר התניא]]: &quot;והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר&quot;ח קנייבסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br /> <br /> ===עם חסידי חב&quot;ד===<br /> במשך השנים נפגש עם אישים חב&quot;דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב&quot;ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב&quot;ם והש&quot;ס|הדרנים על הרמב&quot;ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את &quot;ספר ההדרנים של הרבי&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר &quot;תמים&quot; מכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: &quot;ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחודש כסלו בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשע&quot;ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ&quot;ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בי הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בחודש סיוון בשנת תשע&quot;ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר&quot;ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע&quot;נ הזוג הולצברג הי&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מנגד, ב[[תשס&quot;א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב&quot;ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}.<br /> <br /> בחודש אדר ראשון תשס&quot;ה ניפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/10308&lt;/ref&gt;, לאחר מכן נודע שסוכם איתם{{מקור}}, שלאחר פטירתו ימונה רב חסידי ורב לטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא ב-כ&quot;ד אדר שני תשע&quot;ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והלטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|1=https://chabad.info/news/708016/}}. וביום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד&lt;ref&gt;https://chabad.info/in-focus/471532/&lt;/ref&gt;. <br /> [[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרב [[אייזיק לנדא]] לאחר התמונתו לרב ]]<br /> <br /> ===ציפייה למשיח===<br /> בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי&quot;ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי&quot;ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב&quot;ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר&quot;ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br /> <br /> לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: &quot;כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן&quot;{{הערה|&quot;לקראת הגאולה&quot;, גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: &quot;המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת&quot;{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר&quot;ח קנייבסקי: &quot;המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת&quot;] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם, 5 כרכים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים<br /> * '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש&quot;ס<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ&quot;ך<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב&quot;ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&amp;pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש&quot;א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br /> * ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ&quot;ך שבהם הפסוק סתום וחז&quot;ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br /> * פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788&amp; דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס&quot;ט-תשע&quot;ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056&amp; דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br /> * '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע&quot;ח<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס&quot;ח<br /> * '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br /> <br /> בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם '''דברי שי&quot;ח''' ובו תשובות ודברי תורה שלו ממהלך השבוע החולף.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div> הרב משה המר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=530175 חיים קניבסקי 2022-03-21T16:52:27Z <p>הרב משה המר: פסקים והנהגות</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> <br /> הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו באדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (&quot;הסטייפלר&quot;) ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ&quot;ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> למד ב&quot;תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז&quot; ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש&quot;ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש&quot;ס.<br /> <br /> ב[[ז' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.<br /> <br /> הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז&quot;ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר &quot;מרן שר התורה&quot; שבו הוא מכונה בציבור החרדי.<br /> <br /> מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור.<br /> <br /> הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.<br /> <br /> קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתגיות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות.<br /> <br /> ביום שישי [[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]] התמוטט בביתו, ולאחר נסיונות החייאה שלא צלחו, נפטר{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> <br /> ==הליכותיו==<br /> הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. <br /> <br /> רבים באים אליו גם לבקשת ברכה או לייעוץ, והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש&quot;ס שהוא עורך מפעם לפעם.<br /> <br /> ==פסקיו==<br /> הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר.<br /> <br /> ===מפסקיו:===<br /> * יש לסגור את [[הישיבות הגדולות]] (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים [[ישיבות קטנות]] (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא [[נישואין]].<br /> * אין לגבר לענוד [[שעון יד]], משום האיסור של &quot;[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]&quot;.<br /> * אין להוריד את החלק הקדמי שב[[מגבעת]] כלפי מטה משום איסור &quot;[[בחוקותיהם לא תלכו]]&quot;.<br /> * הקפיד על פסק אביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה &quot;[[הסטייפלר]]&quot; שיש להיזהר שה[[פאות]] שבשתי צידי הלחי לא יהיו מוסתרים כלל.<br /> * אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום &quot;[[נהנה ממעשה שבת]]&quot;.<br /> * מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו [[הרב עובדיה]] ל&quot;[[היתר מכירה]]&quot; בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה [['הסטייפלר']] שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה.<br /> <br /> בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי &quot;הסטייפלר&quot; בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב &quot;אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח&quot;. אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.<br /> <br /> דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם:<br /> *כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה.<br /> *בימי הריונה של [[הרבנית בת שבע]] - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.<br /> *בניו של [[הרב שלמה ברעוודה]] מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו&quot;ל, בחזרת אביהם מחו&quot;ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב&quot;ישר כח&quot;, כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים &quot;רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך &quot;ביבי סיטר&quot; משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה&quot;.<br /> <br /> כשכולל &quot;[[רינה של תורה]]&quot; ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך &quot;שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו ומסע הלוויה==<br /> ביום ט&quot;ו אדר ([[פורים]] דמוקפין) של שנת ה' תשפ&quot;ב נפטר הרב קנייבסקי מ[[דום לב]] וממש כמו ב[[מיתת נשיקה]]. היה זה ביום השישי ועל אף האיסור מן התורה שישנה בהלנת נפטר (מצווה תקל&quot;ז בספר החינוך), החליט נכדו יענקי קנייבסקי כי יש לדחות את מסע הלוויה בשלושה ימים עד אל יום ראשון לשם טקס ההכתרה לאביו כממשיך דרך הסבא.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל&quot;ח]]]]<br /> ===עם רבותינו נשיאנו===<br /> במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}&quot; המכיל מראי מקומות וציונים לרמב&quot;ם (ראה תמונה), ספרו &quot;קרית מלך&quot;. תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר&quot;ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> <br /> [[הרבי]] במכתב משנת [[תשל&quot;ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב&quot;ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, &quot;קרית מלך&quot;{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק&quot;ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו &quot;דפוס ישן&quot;{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י&quot;ב, עמ' 188.]]}}.<br /> <br /> בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב&quot;ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי &quot;גנבו&quot; לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב&quot;ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב&quot;ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב&quot;ם שמצא על הרמב&quot;ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.<br /> <br /> יש המספרים שבאחד ה[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] - הרב&quot;ש, שאלו הרבי: &quot;מי הוא הגאון מבני ברק רבי חיים קנייבסקי?&quot;, כאשר הרב&quot;ש התפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, השיב לו הרבי: &quot;ראיתי את ספרו על הרמב&quot;ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!&quot;. כאשר הרב&quot;ש הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור, הביע על כך הרבי מורת רוח{{הערה|[[המבשר]] תורני, [[פרשת שלח]] [[תשפ&quot;א]]. הובא ב[tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&amp;t=20890 אשכול &quot;גדולי החסידות בהערצה לגדולי ליטא&quot;] באתר פורום לתורה.}}. אך יש מסתפקים במהמנות סיפור זה.<br /> <br /> ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ&quot;א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של &quot;הוצאות שבת חוזרות&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש&quot;ק] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> אביו הסטייפלער בספרו &quot;קריינא דאיגרתא&quot; הקשה על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799 כתבה בחב&quot;ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673 תגובות בשטורעם]}}.<br /> <br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]<br /> בחודש טבת של שנת תשע&quot;ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו&quot;רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: &quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בשנת תשע&quot;ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפרק מ&quot;א [[ספר התניא]]: &quot;והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר&quot;ח קנייבסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.<br /> <br /> ===עם חסידי חב&quot;ד===<br /> במשך השנים נפגש עם אישים חב&quot;דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב&quot;ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב&quot;ם והש&quot;ס|הדרנים על הרמב&quot;ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את &quot;ספר ההדרנים של הרבי&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר &quot;תמים&quot; מכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: &quot;ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על &quot;הרמב&quot;ם השלם&quot; של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחודש כסלו בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשע&quot;ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ&quot;ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בי הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.<br /> <br /> בחודש כסלו של שנת תשע&quot;ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י&quot;ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בחודש סיוון בשנת תשע&quot;ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר&quot;ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע&quot;נ הזוג הולצברג הי&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מנגד, ב[[תשס&quot;א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של ר' חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב&quot;ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}.<br /> <br /> לטענת מחבר הספר 'משיחי השקר ומתנגדיהם', כשיצא לאור הספר לראשונה{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ט]].}} הגישו המחבר לרב קנייבסקי ששאל האם גם על של ימינו נסקר בו? וכשענה המחבר בשלילה, נענה: 'די לחכימא ברמיזא'. כמו כן טען המחבר שהיו לו עוד התייחסויות ועידודים מהרב קנייבסקי בעניין הספר{{הערה|הקדמת הספר משיחי השקר ומתנגדיהם (תשע&quot;ט), עמ' 26}}.<br /> <br /> ===ציפייה למשיח===<br /> בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי&quot;ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי&quot;ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב&quot;ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר&quot;ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.<br /> <br /> לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: &quot;כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן&quot;{{הערה|&quot;לקראת הגאולה&quot;, גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: &quot;המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת&quot;{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר&quot;ח קנייבסקי: &quot;המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מוכנה ומזומנת&quot;] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם, 5 כרכים<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב&quot;ם<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים<br /> * '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש&quot;ס<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ&quot;ך<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב&quot;ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&amp;pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש&quot;א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'<br /> * ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ&quot;ך שבהם הפסוק סתום וחז&quot;ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.<br /> * פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788&amp; דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס&quot;ט-תשע&quot;ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.<br /> * '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056&amp; דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים<br /> * '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע&quot;ח<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס&quot;ח<br /> * '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך<br /> <br /> בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם '''דברי שי&quot;ח''' ובו תשובות ודברי תורה שלו ממהלך השבוע החולף.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div> הרב משה המר