https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90 2026-04-18T06:26:29Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=376010 2020-08-06T15:55:02Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:22, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 07:22, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :{{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב&quot;דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב&quot;דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב&quot;דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב&quot;דפדיה בשו&quot;ת בהצלחה!}}<br /> ::השם בעייתי. כנראה יחסמו אותך. | נכתב בשעה 07:45 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> :::למה? מה הבעיה?--[[משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|יחי]] - [[שיחת משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|שיחה]], 08:27, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 08:27, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::תחשוב לבד.... כדאי שתבקש לשנות, בדף [[חב&quot;דפדיה:שינוי שם משתמש]], מי שבמקרה כזה לא מבקש לשנות את השם, חוסמים אותו | נכתב בשעה 08:42 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> למה לא משנים לי? ביקשתי</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=376007 2020-08-06T15:54:08Z

<p>הרבי שליט&quot;א: /* התחלה */</p> <hr /> <div>=התחלה=<br /> ברוכים הבאים לכאן! אם מישהו רוצה עזרה שיבוא לכאן ואעזור לו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=376004 2020-08-06T15:53:06Z

<p>הרבי שליט&quot;א: .</p> <hr /> <div>=התחלה=<br /> ברוכים הבאים לכאן! אם מישהו רוצה עזרה שיבוא לכאן ואעזור לו. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם וועד]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=375766 2020-08-06T12:53:37Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}'''עשרת השבטים''' גלו ואין ידוע היכן הם. חוקרים שונים חוקרים בניסיון למצוא את עקבותם, וספרים רבי חומר נכתבו על מקומות הימצאם. מדרש המופיע בפרקי דרבי אליעזר {{הערה|פרק י&quot;ז.}} אומר: &quot;הקב&quot;ה.. עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה&quot;. ידוע שהם גלו לאחורי נהר הסבוטיון אך לא ידוע היכן נמצא הנהר ידוע שהוא זורק במשך השבוע אבנים ובשבת נח<br /> <br /> == שבט מנשה ==<br /> הרב אליהו אביחיל, יו&quot;ר אגודת עמישב, חוקר את מקום הימצאם של שבט מנשה.<br /> <br /> במדינת מיזורם שבצפון מזרח [[הודו]], שוכן שבט גדול בשם שינלונג המונה קרוב לשני מליון נפש, ולפי המסורת שבידם הם מצאצאי שבט מנשה. בני השבט התגלו לפני יותר ממאה שנה על ידי מסיונרים נוצריים, ובמשך תקופה של כשבעים שנה התנצרו רוב אנשי השבט. אולם לפני שלושים שנה החלו רבים מהם בתהליך שיבה ליהדות. <br /> <br /> היום מקיימים כמה אלפים מבני השבט אורח חיים יהודי וחלקם אף שולחים את בניהם ללמוד בבית הספר היהודי בבומביי, מרחק של 1000 ק&quot;מ! <br /> <br /> העובדה המרתקת ביותר היא, שלא מדובר על כפר נחשל, אלא מדינה שלימה. זאת תופעה מדהימה שרוב תושבי המדינה, מדינה תקינה ומסודרת עם פרלמנט וממשלה עצמאיים, רואים עצמם חלק מעם ישראל, כצאצאי שבט מנשה. <br /> <br /> דיעה זו רווחת לא רק אצל המוני העם, אלא גם אצל ראשי השלטון. כאשר הגיע הרב אביחייל לאזור בפעם הראשונה, ציפתה לו קבלת פנים ממלכתית. הוא התרשם שיש להם קשר נפשי בלתי רגיל אל מה שקשור ליהדות, ורצונם עז להגיע לארץ ישראל ולחיות כמו יהודיים באמת. רצונם לעלות לארץ אינו מונע מסיבות כלכליות, מכיוון שתנאי החיים במיזורם טובים ביותר, ומדינתם היא המדינה היחידה בהודו שאינה מוגדרת כענייה. <br /> <br /> == תשובות הרבי בנושא ==<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] זכה הרב אביחייל לתשובת הרבי בכתב יד קודש &quot;בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה&quot;{{מקור}}. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] שלח הרב אביחייל לרבי את החוברת &quot;האובדים מארץ אשור&quot;. הרבי הודה לו על כך בברכת &quot;תשואות חן&quot;, והעיר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני [[ארץ הקודש]] שליט&quot;א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'{{מקור}}}}. <br /> <br /> התפנית הגדולה החלה בתחילת שנות הנו&quot;נים, בתקופה בה דיבר הרבי על התחלת פעולותיו של מלך המשיח בעולם, כולל קיבוץ נדחי ישראל -קבוצה גדולה מבני השבט הגיעה לגוש קטיף והתיישבה שם. הרב אביחייל, שלא היה שלם לחלוטין עם ההחלטה, פנה שוב לרבי בשאלה האם להביא קבוצות נוספות לארץ, אם לגיירם בארץ או בחו&quot;ל וכן אם להביא רווקים או משפחות. המענה שקיבל הדהים אותו: {{ציטוטון|להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש}}. הרבי הוסיף: {{ציטוטון|ברכה להצלחה}}. <br /> <br /> [[אלי יונה]] שעמד לימין אביחייל, שמע את כל הפרטים הללו, ושוב לא היה לו ספק שהרבי מסכים לכל העניין, החליט לעשות את מסעו יחד עם הרב אביחייל, והציע לו להצטרף אליו. הרב אביחייל הסכים, ואלי חזר לניו-יורק עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה. שם השיגה אותו הידיעה כי כמה רבנים עוררו שאלה על כל העניין. אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות, וכעבור כמה שעות הודיעו לו מהמזכירות שיש ברכה מהרבי. יומיים אחר-כך עדכן אותו הרב אביחייל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה.<br /> <br /> == סימני יהדות ==<br /> <br /> זמן קצר אחר-כך יצאו סוף סוף למסע, כשאיתם חוקר השבטים הרב יהונתן סגל. גם לאחר שהגיעו לבומביי שבהודו, היו קשיים גדולים בכניסה לאזור ההוא - שם נלחמו חיילי הצבא ההודי בטרוריסטים. סופה רצינית שהתחוללה במקום עיכבה אותם שעות נוספות, ורק בזכות ברכתו של הרבי הצליחו להגיע למחוז חפצם. <br /> <br /> בהגיעם למקום נערכה לכבודם קבלת פנים חגיגית בהשתתפות המוני ילדים מכל כפרי האיזור. אלי הסתובב בין הנאספים, חילק תמונות של הרבי וניסה ללמד אותם את הלהיט של אותן שנים '[[משיח]] משיח'. לקבלת הפנים הגיעה גם נערה בשנות העשרה שהייתה ידועה עד אז כאילמת. אלי ניגש גם אליה, נתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים ב... עברית. לא חלף זמן רב ובעיתון המקומי פורסמה בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח. <br /> <br /> תקופה ארוכה שהה אלי בין בני השבט, וזיהה עשרות עדויות למוצאם היהודי. בני השבט נוהגים לקדש אשה על ידי טבעת תחת [[חופה]]; [[מסכת יבמות|מצוות ייבום וחליצה]] אף היא מתקיימת לכל פרטיה ודקדוקיה, כמו גם... בן סורר ומורה, שלאחר שלוש התראות מסולק מהשבט. [[מזוזה|מזוזות]] בפתחי הבתים, בתי כנסת עם ציורי מנורת המקדש (באלכסון, כשיטת ה[[רמב&quot;ם]]!), ועוד עדויות חותכות שאי אפשר להתעלם מהן. <br /> <br /> הוא הופתע להיווכח שהגברים הולכים עם חוטים דמויי [[ציצית]] בארבע כנפות בגדיהם, ה[[נשים]] מכסות את ראשן ומקפידות להדליק נר בכל יום שישי לפני שקיעת השמש. הוא פגש גם כמה מבני השבט שנשאו קמיעים גדולים שבתוכם כתובות המלים היהודיות הנצחיות [[שמע ישראל]]. בני השבט התייחסו לקמיע כאל סוד שמיימי ולא ידעו את משמעות המילים. ראש השבט היה רוחץ את ידיו לפני שהעלה על הכתב את המלים על הקמע העשוי מקלף. <br /> <br /> משך אלפי שנים הקפידו בני השבט להנשא רק בינם לבין עצמם. אך בתקופות הגלות שעברו עליהם, נמכרו חלק גדול מהם לעבדים והוכרחו להטמע בעמים זרים. כאמור, לפני מאה שנה גילו אותם מסיונרים נוצריים ועשו בהם שמות. המסיונרים שרפו את רוב תשמישי הקדושה שהיו להם, ותקופה ארוכה נותרו עם זכרונות בלבד, ועם שיר על &quot;מנשה אבינו הקדמון&quot; ש&quot;לקח אותנו דרך הנהרות הגדולים מעבר להרים והביאנו לארץ נוכריה&quot;. במקביל המשיכו רבים מהם להתפלל לכיוון ירושלים, ושמרו על כללי היהדות כפי שקיבלו מזקניהם. <br /> <br /> בשיחות שניהל עם זקני השבט סיפרו לו על התקופות הטובות שלפני השתלטות המסיונרים, כאשר בכל כפר היה [[כהן]] ושמו &quot;אהרן&quot;, ששימש כמנהיג הכפר. הכהונה עברה בירושה, ובגדיו של הכהן כללו אפוד בד, מעיל רקום ומעליו חגורה. <br /> <br /> שבט מנשה מונה כשני מליון איש, והם נהנים מאוטונומיה מלאה. אלי יונה שנפגש עם המושל, אמר לתומו תוך שהוא מצביע לעבר כמה מבני השבט שהגיעו לפגישה, &quot;אתה רואה את היהודים שלנו&quot;. המושל תיקן אותו מיד ואמר: &quot;רק הם יהודים?&quot;, ותוך שהוא מצביע על רעייתו, אמר: &quot;היא יהודייה וגם אני יהודי. כל הארץ הזאת יהודים!&quot;... <br /> <br /> אפילו הכומר המקומי, בן השבט שהוכשר על ידי המסיונרים להפיץ את הנצרות, ביקש להצטרף לתפילות והחל לחזור למקורות היהודיים. <br /> <br /> כיום יש בכל כפר בית כנסת, בו מתאספים בני השבט ב[[שבת]]ות וחגים אותם, אגב, הם שומרים בצורה כמעט זהה למקובל אצלנו. בתי כנסיות אלו מלאים בסממנים יהודיים, למרות שאין בהם תשמישי קדושה ואף לא [[ספר תורה]], לאחר שאלו נלקחו בכוח הזרוע על ידי המסיונרים. <br /> <br /> במסעו זה ביקר אלי גם בדרום הודו, שם גילה שבט נוסף הטוען שהוא מבני אפרים. בני השבט קידמו אותם בשירה על יציאת מצרים. זהו שיר שלדבריהם ליווה אותם בשנות הגלות, והוא מושר במקהלה בפתיחת כל אסיפה ציבורית של בני השבט. מילות השיר מאזכרות את חג הפסח וקריעת ים סוף, עמוד האש והענן, טביעת המצרים בים, והמים שיצאו מהסלע. <br /> <br /> כשחזר ממסעו בהודו, ישב עם הרב אלימלך שחר שהעלה את הכל על הכתב, ושלח את הדו&quot;ח המלא לרבי. הפקס הוקרא לפני הרבי, וכפי שסיפר לו המזכיר אחר-כך, חיוך של שביעות רצון נראה על פניו של הרבי.<br /> <br /> == שבט מנשה תחילה ==<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשס&quot;ז]] יצאה משלחת רבנים לביקור בן שבוע בהודו, בו ניסו להתחקות אחר הרקע היהודי של שבט &quot;בני המנשה&quot; בצפון מזרח הודו. בראש המשלחת, שיצאה מטעמו של הרב הראשי הספרדי, הרה&quot;ג [[שלמה עמאר]], עמד אב בית הדין של [[פתח תקווה]], הרב ציון בוארון. <br /> <br /> אחד הרבנים שהשתתף במשלחת, הרב אליהו בירנבוים מאגודת &quot;עמי שב&quot;, סיפר כי המשלחת ביקרה במזורם ומניפור, בהם מרוכזים בין 5,000 ל-6,000 איש הרואים עצמם כצאצאי יהודים, והמעוניינים לעלות ארצה. <br /> <br /> לדבריו, &quot;אין ספק שהם חייבים גיור. אין מסמכים היסטוריים המעידים על יהדותם, אבל זאת מכיוון שבהודו זה עובר מדור לדור במסורת שבעל פה. לכן חקרנו את זקני העדה, שמענו סיפורים, מסורות ומנהגים, ובדקנו עשרות אנשים. חקרנו גם את התושבים הגרים מסביב ושאינם משתייכים לבני המנשה. בשבועות הקרובים נגיש לרב עמאר את המסקנות{{הערת שוליים|1=תוכן הערך מתוך [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24313 גליון 'בית משיח' מס' 478].}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;מאמרים באתר {{חב}}<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5581 ובאו האובדים מארץ אשור]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5574 גורל עשרת השבטים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5550 מה עם עשרת השבטים?]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה]''' {אינפו}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הלכה]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%9F&diff=375757 2020-08-06T12:30:58Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>אני לא רואה שום בעיה בדף --[[משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|יחי]] - [[שיחת משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|שיחה]], 12:30, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 12:30, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :להבא תשתדל לחתום אחרי שאתה כותב בדף שיחה, הבעיה של הערך שהוא לא אנציקלופדי, אתה יודע מה זה אנציקלופדי?| נכתב בשעה 11:53 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%9F&diff=375749 2020-08-06T12:27:24Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|סיבה=לא אנציקלופדי}}<br /> [[תמונה:חן.jpg|left|thumb|280px|הרב דובער - בערק'ה - חן]]<br /> החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: &quot;ר' בערק'ה&quot;. [[תרס&quot;ח]]-[[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]]), היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ'מלמד דרדקי'(מלמד ילדים).<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ח]], ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. <br /> <br /> בשנות ילדותו קיבל חינוך [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה מגדולי החסידים וגביר גדול. <br /> <br /> חסידים רבים היו מתארחים בבית הסבא ר' [[מאיר שמחה חן]], ומהם היה בערק'ה הצעיר אוהב לשמוע דברי תורה וחסידות.<br /> <br /> כנער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כאשר נכנס הסבא ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה הצעיר. הרבי שוחח עם הסבא והוא מרוב התרגשות הסתתר מאחורי הסבא. לפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: &quot;דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען&quot; [= תלמד, משום שאתה צריך ללמוד]. <br /> <br /> בבחרותו שקד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות בלימוד [[נגלה]] וחסידות, ואף דאג שאחיו ר' אברהם-אהרן, ר' דוד-לייב ור' פייביש, ילמדו בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, כיון שידע כי אם הוריו ישכנעו את אחיו ללמוד 'בתומכי תמימים', הרי שביום מן הימים הם, ההורים, עלולים להינזק בשל כך על ידי השלטונות. לכן שיכנע אותם בעצמו ללכת ללמוד בישיבות 'תומכי תמימים'.<br /> <br /> בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי החסידות, והם החלו לרדוף את בני המשפחה. כשהרדיפות לא הועילו, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, והם נותרו בחוסר כל ממש. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. <br /> <br /> לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.<br /> <br /> ==מסוחר ל'עובד'==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] בא ר' בערק'ה בברית ה[[נישואין]] עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]]. <br /> <br /> לאחר [[נישואין]] התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב&quot;דית קטנה. <br /> <br /> לאחר נישואיו נמשך ר' בערק'ה למסחר ולעסקים. רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.<br /> <br /> מחלה קשה תקפה אותו בתקופת מגוריו באזור לנינגרד. באזור זה שרר אקלים קר מאוד, ורבים שלא הורגלו לקור מקפיא שכזה, חלו. ר' בערק'ה חלה בשחפת, מחלה שנחשבה לקשה מסוכנת. רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו, ולא פעם התבטא כי הוא חייב לה בגין כך. <br /> <br /> כאשר גברה מחלתו, נואשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה. ואכן התפילות התקבלו ור' בערק'ה קם מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון. <br /> <br /> לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים. באותה תקופת נופש שנמשכה כשמונה חודשים, החל ללמוד בשקידה ובהתמדה ‘נגלה' וחסידות, והתעורר לעבודת ה'.<br /> <br /> כאשר חזר ללנינגרד כבר היה ר' בערק'ה אדם אחר. הוא היה לאחר החלטה נפשית-פנימית לעבוד עם עצמו עד הסוף. הוא שינה את אורחותיו והנהגותיו מקצה אל הקצה; החל [[תפילה|להתפלל]] [[עבודת השם|ב'עבודה']], וללמוד חסידות בחיות מחודשת; אף השקיע כל מרצו בלימוד תורה ב[[מסירות נפש]] עם צעירי הצאן.<br /> <br /> כשהוא היה ב[[סמרקנד]] סיפר לבחורים שם שבהתחלה היה שקוע מאוד בכסף עד אשר היה לו כ&quot;כ הרבה כסף עד שלא היה יכול להחזיק את הכסף והיה צריך לעטוף את עצמו בשטרות. לאח&quot;כ ראה שאין בזה שום תכלית ושינה את אורחותיו (כנ&quot;ל)<br /> <br /> ==נידודים==<br /> בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש&quot;א]], היתה גם קבוצה חסידית מיוחדת עליה נמנה ר' בערק'ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו. <br /> <br /> בנסים גדולים הצליחה הקבוצה לעלות על אחת הרכבות האחרונות שיצאו את לנינגרד תוך כדי הפקרת כל רכושם. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. האוכל שאנ&quot;ש הביאו עמם - אזל, והנשים החלו לקבץ עשבים וזרעונים מהם הכינו קציצות שהיו מרות כלענה, אך היה בהן כדי להחיות את הנפש. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת &quot;סופיה פירובסקי&quot; ששייטה במעלה הוולגה. הייתה זו ספינת טיולים שהפאר עדיין ניכר בה. הסכנה עוד לא תמה; מטוסי הגרמנים המשיכו להפציץ גם את הספינה, ורק בנסים גלויים לא הצליחו הגרמנים ימ&quot;ש במזימתם (לאחר זמן נודע לחברי הקבוצה כי בדרך חזור הוטבעה הספינה מפגזי הגרמנים). <br /> <br /> לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם ‘בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה, מנותקים כמעט לחלוטין מהעולם הגדול שבחוץ. <br /> <br /> בתחילת שנת תש&quot;ג הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב&quot;ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. <br /> <br /> בני המשפחה בישרו לכל המשפחות החב&quot;דיות בבורטיוק כי יש פתח הצלה. מיד החלו כולם בהכנות לנסיעה.<br /> <br /> לאחר שבועיים של נסיעה ברכבת, הגיעה קבוצת החסידים לטשקנט, וחברה אל קבוצת החסידים במקום. חלקם נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה. <br /> <br /> עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת ‘תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר צ'רנוביץ. <br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, כאשר שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים (&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' דוד לייב שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אלא שהוא לא ידע כי השלטונות עקבו אחריו כל העת, וברגע שביקש לצאת את המדינה - נתפס ונכלא.<br /> <br /> ==במאסר==<br /> <br /> מתחנת הרכבת של לבוב הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה בעינויים קשים. השלטונות ביקשו לדעת מי ארגן את בריחת המוני החסידים דרך הגבול הפולני, אלא שר' בערק'ה לא פצה פיו כלל. <br /> <br /> לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות! נס אירע לר' בערק'ה, ולאחר זמן המירו את העונש החמור ב-‏18 שנות עבודת פרך בארץ גזירה. לאחר מכן הקלו שוב בעונש והפעם ל-‏10 שנות מאסר.<br /> <br /> ==שחרורו== <br /> <br /> רעייתו פייגא החליטה להוציא את בעלה מהכלא. בדרך-לא-דרך הצליחה לשחד במקומות הנכונים, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה משערי הכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט. <br /> <br /> לאחר שיצא את בית הסוהר, המשיך לגור בלבוב, בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. כעת היה עליו למצוא לעצמו עבודה בכדי להתפרנס, אולם מציאת עבודה לאסיר נמלט, ובוודאי מבלי לחלל את השבת, היתה משימה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. <br /> <br /> אחת העבודות בה עבדו שומרי השבת הייתה מלאכת הצילום, שכן הצלם יכול היה להעמיד את מצלמתו בכל עת שחפץ. ר' בערק'ה שכל עיסוקו היה בלימוד ותפילה, למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית, חצובה עם שרוול שחור ומתקן לנוזלים לשריית הנגטיב. <br /> <br /> הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד. <br /> <br /> באותם ימים קשים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה. הוא לא פגש את ביתו עד גיל 4<br /> <br /> ==מקושר לאדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[י' שבט תש&quot;י]], התקשר ר' בערק'ה [[הרבי|לרבי]].<br /> <br /> ר' בערק'ה כתב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. זו הייתה הדרך הפשוטה ביותר, אך ארוכה ומייגעת, שכן עד שהתשובה הייתה חוזרת, היו חולפים חודשים ארוכים. פעמים היה ר' בערק'ה כותב [[פ&quot;נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]]. <br /> <br /> יחד עם זאת, ר' בערק'ה המשיך לחיות בפחד ולהסתתר מאימת זרועות אנשי ה[[ק.ג.ב.]] שחיפשו אותו ועל כן עבר לעיר [[סמרקנד]]. והיה אצל מספר משפחות שסיכנו את נפשם כשהתחבא אצלם<br /> לאחר כמה שנים מת הרודן ימ&quot;ש סטאלין והוא עבר לשם אחר מאשר שמו<br /> <br /> באחת השנים הגיעה הוראה שמימית של הרבי: לבקש היתר יציאה לכל המשפחה.<br /> <br /> אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ברורה ומפתיעה: 'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם!<br /> <br /> בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)&quot;. <br /> <br /> בעקבות הוראתו הברורה של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו. <br /> <br /> כעבור שנה ומחצה, בשנת תשכ&quot;א, נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור הנכסף. ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ. <br /> <br /> לאחר כמה שעות כבר היה ר' בערקע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש, שם נפגש עם משפחתו אותם לא ראה 14 שנה.<br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב&quot;ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.אהב את תלמידיו והיה דוגמא אישית בכל עשיותיו.כשהיה צריך להמחיש לתלמידיו כיצד כורעים ומשתחווים בתפילת שמונה עשרה, עלה על הכיסא ומשם אל השולחן והדגים כיצד יש לנהוג. תפילתו הייתה כאש להבה.<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בער'קה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ&quot;ב. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]]. <br /> <br /> לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים. <br /> <br /> התקשרותו לרבי הייתה יוצאת מגדר הרגיל. הוא עשה השתדלות מיוחדת להיות בכל תפילה ובכל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לראות את הרבי. <br /> <br /> הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.<br /> <br /> ==ר' בערקע כותב לרבי בתואר: &quot;מלך המשיח&quot;==<br /> <br /> כבר אז, לפני כארבעים שנה, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;. כך היה מתבטא אף בעת ה[[יחידות]] כשפנה לרבי. <br /> <br /> פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב. <br /> <br /> אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב &quot;מלך משיח&quot; ללא האות ה&quot;א שלפני המילה משיח. ואכן בצילומים ממכתבים שכתב לרבי באותן שנים, הוא כותב &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך משיח&quot;. לא מצינו כי הרבי הקפיד על כינוי זה, ואדרבה, על כל מכתבים אלו קיבל מענה. <br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תשכ&quot;ח, לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי 'מעמד', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו. <br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של &quot;[[ופרצת]]&quot;. <br /> <br /> כשקיבל את רשות הדיבור, השתדל לתאר בקצרה את מסירות הנפש של חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] הסובייטית. חברי הקיבוצים האזינו לכל מילה שיצאה מפיו של מי שעד לא מכבר נאלץ להתחבא מפני השלטונות הקומוניסטים. באותם ימים, יהודי שיצא מעמק הבכא, היה נחשב לאטרקציה. <br /> <br /> את נאומו המרתק היה מסיים בקריאה נרגשת: &quot;אשריכם בני אברהם יצחק ויעקב שזכיתם לגור בארצנו הקדושה בלי נוגש ומפריע. על כן, אל נא אחי תרעו; הניחו תפילין, שימרו שבת, אכלו כשר, קיימו תורה, והיה הדבר הזה לעזר ולסעד לאחיכם אשר נשארו עדיין שם, כי יצליחו לשמור על הגחלת במסירות נפש&quot;. <br /> <br /> לא היה כנס, [[התוועדות חסידית|התוועדות]] או כל מאורע חב&quot;די אחר, שביקשו ממנו להשתתף והוא לא נענה. הוא השתתף גם כשהדבר היה כרוך במאמצים קשים מחמת מצב בריאותו הרופף, כיוון שראה בזאת חלק ממילוי רצונו של הרבי.<br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] תש&quot;נ, הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב. <br /> <br /> בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהילים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82. <br /> <br /> בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב&quot;ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב&quot;די תושב [[קראון הייטס]]<br /> *חתנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב&quot;דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] בעיר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1467 גיליון 471]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}}<br /> *יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}}<br /> <br /> == עץ משפחה ==<br /> {{עץ משפחת חן}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:חן דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=375732 2020-08-06T12:16:13Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:22, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 07:22, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :{{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב&quot;דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב&quot;דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב&quot;דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב&quot;דפדיה בשו&quot;ת בהצלחה!}}<br /> ::השם בעייתי. כנראה יחסמו אותך. | נכתב בשעה 07:45 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> :::למה? מה הבעיה?--[[משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|יחי]] - [[שיחת משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|שיחה]], 08:27, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 08:27, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::תחשוב לבד.... כדאי שתבקש לשנות, בדף [[חב&quot;דפדיה:שינוי שם משתמש]], מי שבמקרה כזה לא מבקש לשנות את השם, חוסמים אותו | נכתב בשעה 08:42 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%9F&diff=375707 2020-08-06T11:49:56Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|סיבה=לא אנציקלופדי}}<br /> [[תמונה:חן.jpg|left|thumb|280px|הרב דובער - בערק'ה - חן]]<br /> החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: &quot;ר' בערק'ה&quot;. [[תרס&quot;ח]]-[[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]]), היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ'מלמד דרדקי'(מלמד ילדים).<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ח]], ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. <br /> <br /> בשנות ילדותו קיבל חינוך [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה מגדולי החסידים וגביר גדול. <br /> <br /> חסידים רבים היו מתארחים בבית הסבא ר' [[מאיר שמחה חן]], ומהם היה בערק'ה הצעיר אוהב לשמוע דברי תורה וחסידות.<br /> <br /> כנער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כאשר נכנס הסבא ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה הצעיר. הרבי שוחח עם הסבא והוא מרוב התרגשות הסתתר מאחורי הסבא. לפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: &quot;דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען&quot; [= תלמד, משום שאתה צריך ללמוד]. <br /> <br /> בבחרותו שקד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות בלימוד [[נגלה]] וחסידות, ואף דאג שאחיו ר' אברהם-אהרן, ר' דוד-לייב ור' פייביש, ילמדו בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, כיון שידע כי אם הוריו ישכנעו את אחיו ללמוד 'בתומכי תמימים', הרי שביום מן הימים הם, ההורים, עלולים להינזק בשל כך על ידי השלטונות. לכן שיכנע אותם בעצמו ללכת ללמוד בישיבות 'תומכי תמימים'.<br /> <br /> בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי החסידות, והם החלו לרדוף את בני המשפחה. כשהרדיפות לא הועילו, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, והם נותרו בחוסר כל ממש. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. <br /> <br /> לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.<br /> <br /> ==מסוחר ל'עובד'==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] בא ר' בערק'ה בברית ה[[נישואין]] עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]]. <br /> <br /> לאחר [[נישואין]] התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב&quot;דית קטנה. <br /> <br /> לאחר נישואיו נמשך ר' בערק'ה למסחר ולעסקים. רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.<br /> <br /> מחלה קשה תקפה אותו בתקופת מגוריו באזור לנינגרד. באזור זה שרר אקלים קר מאוד, ורבים שלא הורגלו לקור מקפיא שכזה, חלו. ר' בערק'ה חלה בשחפת, מחלה שנחשבה לקשה מסוכנת. רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו, ולא פעם התבטא כי הוא חייב לה בגין כך. <br /> <br /> כאשר גברה מחלתו, נואשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה. ואכן התפילות התקבלו ור' בערק'ה קם מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון. <br /> <br /> לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים. באותה תקופת נופש שנמשכה כשמונה חודשים, החל ללמוד בשקידה ובהתמדה ‘נגלה' וחסידות, והתעורר לעבודת ה'.<br /> <br /> כאשר חזר ללנינגרד כבר היה ר' בערק'ה אדם אחר. הוא היה לאחר החלטה נפשית-פנימית לעבוד עם עצמו עד הסוף. הוא שינה את אורחותיו והנהגותיו מקצה אל הקצה; החל [[תפילה|להתפלל]] [[עבודת השם|ב'עבודה']], וללמוד חסידות בחיות מחודשת; אף השקיע כל מרצו בלימוד תורה ב[[מסירות נפש]] עם צעירי הצאן.<br /> <br /> כשהוא היה [[בסמרקנד]] סיפר לבחורים שם שבהתחלה היה שקוע מאוד בכסף עד אשר היה לו כ&quot;כ הרבה כסף עד שלא היה יכול להחזיק את הכסף והיה צריך לעטוף את עצמו בשטרות. לאח&quot;כ ראה שאין בזה שום תכלית ושינה את אורחותיו (כנ&quot;ל)<br /> <br /> ==נידודים==<br /> בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש&quot;א]], היתה גם קבוצה חסידית מיוחדת עליה נמנה ר' בערק'ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו. <br /> <br /> בנסים גדולים הצליחה הקבוצה לעלות על אחת הרכבות האחרונות שיצאו את לנינגרד תוך כדי הפקרת כל רכושם. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. האוכל שאנ&quot;ש הביאו עמם - אזל, והנשים החלו לקבץ עשבים וזרעונים מהם הכינו קציצות שהיו מרות כלענה, אך היה בהן כדי להחיות את הנפש. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת &quot;סופיה פירובסקי&quot; ששייטה במעלה הוולגה. הייתה זו ספינת טיולים שהפאר עדיין ניכר בה. הסכנה עוד לא תמה; מטוסי הגרמנים המשיכו להפציץ גם את הספינה, ורק בנסים גלויים לא הצליחו הגרמנים ימ&quot;ש במזימתם (לאחר זמן נודע לחברי הקבוצה כי בדרך חזור הוטבעה הספינה מפגזי הגרמנים). <br /> <br /> לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם ‘בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה, מנותקים כמעט לחלוטין מהעולם הגדול שבחוץ. <br /> <br /> בתחילת שנת תש&quot;ג הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב&quot;ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. <br /> <br /> בני המשפחה בישרו לכל המשפחות החב&quot;דיות בבורטיוק כי יש פתח הצלה. מיד החלו כולם בהכנות לנסיעה.<br /> <br /> לאחר שבועיים של נסיעה ברכבת, הגיעה קבוצת החסידים לטשקנט, וחברה אל קבוצת החסידים במקום. חלקם נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה. <br /> <br /> עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת ‘תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר צ'רנוביץ. <br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, כאשר שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים (&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' דוד לייב שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אלא שהוא לא ידע כי השלטונות עקבו אחריו כל העת, וברגע שביקש לצאת את המדינה - נתפס ונכלא.<br /> <br /> ==במאסר==<br /> <br /> מתחנת הרכבת של לבוב הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה בעינויים קשים. השלטונות ביקשו לדעת מי ארגן את בריחת המוני החסידים דרך הגבול הפולני, אלא שר' בערק'ה לא פצה פיו כלל. <br /> <br /> לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות! נס אירע לר' בערק'ה, ולאחר זמן המירו את העונש החמור ב-‏18 שנות עבודת פרך בארץ גזירה. לאחר מכן הקלו שוב בעונש והפעם ל-‏10 שנות מאסר.<br /> <br /> ==שחרורו== <br /> <br /> רעייתו פייגא החליטה להוציא את בעלה מהכלא. בדרך-לא-דרך הצליחה לשחד במקומות הנכונים, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה משערי הכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט. <br /> <br /> לאחר שיצא את בית הסוהר, המשיך לגור בלבוב, בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. כעת היה עליו למצוא לעצמו עבודה בכדי להתפרנס, אולם מציאת עבודה לאסיר נמלט, ובוודאי מבלי לחלל את השבת, היתה משימה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. <br /> <br /> אחת העבודות בה עבדו שומרי השבת הייתה מלאכת הצילום, שכן הצלם יכול היה להעמיד את מצלמתו בכל עת שחפץ. ר' בערק'ה שכל עיסוקו היה בלימוד ותפילה, למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית, חצובה עם שרוול שחור ומתקן לנוזלים לשריית הנגטיב. <br /> <br /> הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד. <br /> <br /> באותם ימים קשים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה. הוא לא פגש את ביתו עד גיל 4<br /> <br /> ==מקושר לאדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[י' שבט תש&quot;י]], התקשר ר' בערק'ה [[הרבי|לרבי]].<br /> <br /> ר' בערק'ה כתב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. זו הייתה הדרך הפשוטה ביותר, אך ארוכה ומייגעת, שכן עד שהתשובה הייתה חוזרת, היו חולפים חודשים ארוכים. פעמים היה ר' בערק'ה כותב [[פ&quot;נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]]. <br /> <br /> יחד עם זאת, ר' בערק'ה המשיך לחיות בפחד ולהסתתר מאימת זרועות אנשי ה[[ק.ג.ב.]] שחיפשו אותו ועל כן עבר לעיר [[סמרקנד]]. והיה אצל מספר משפחות שסיכנו את נפשם כשהתחבא אצלם<br /> לאחר כמה שנים מת הרודן ימ&quot;ש סטאלין והוא עבר לשם אחר מאשר שמו<br /> <br /> באחת השנים הגיעה הוראה שמימית של הרבי: לבקש היתר יציאה לכל המשפחה.<br /> <br /> אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ברורה ומפתיעה: 'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם!<br /> <br /> בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)&quot;. <br /> <br /> בעקבות הוראתו הברורה של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו. <br /> <br /> כעבור שנה ומחצה, בשנת תשכ&quot;א, נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור הנכסף. ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ. <br /> <br /> לאחר כמה שעות כבר היה ר' בערקע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש, שם נפגש עם משפחתו אותם לא ראה 14 שנה.<br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב&quot;ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.אהב את תלמידיו והיה דוגמא אישית בכל עשיותיו.כשהיה צריך להמחיש לתלמידיו כיצד כורעים ומשתחווים בתפילת שמונה עשרה, עלה על הכיסא ומשם אל השולחן והדגים כיצד יש לנהוג. תפילתו הייתה כאש להבה.<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בער'קה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ&quot;ב. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]]. <br /> <br /> לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים. <br /> <br /> התקשרותו לרבי הייתה יוצאת מגדר הרגיל. הוא עשה השתדלות מיוחדת להיות בכל תפילה ובכל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לראות את הרבי. <br /> <br /> הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.<br /> <br /> ==ר' בערקע כותב לרבי בתואר: &quot;מלך המשיח&quot;==<br /> <br /> כבר אז, לפני כארבעים שנה, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;. כך היה מתבטא אף בעת ה[[יחידות]] כשפנה לרבי. <br /> <br /> פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב. <br /> <br /> אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב &quot;מלך משיח&quot; ללא האות ה&quot;א שלפני המילה משיח. ואכן בצילומים ממכתבים שכתב לרבי באותן שנים, הוא כותב &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך משיח&quot;. לא מצינו כי הרבי הקפיד על כינוי זה, ואדרבה, על כל מכתבים אלו קיבל מענה. <br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תשכ&quot;ח, לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי 'מעמד', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו. <br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של &quot;[[ופרצת]]&quot;. <br /> <br /> כשקיבל את רשות הדיבור, השתדל לתאר בקצרה את מסירות הנפש של חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] הסובייטית. חברי הקיבוצים האזינו לכל מילה שיצאה מפיו של מי שעד לא מכבר נאלץ להתחבא מפני השלטונות הקומוניסטים. באותם ימים, יהודי שיצא מעמק הבכא, היה נחשב לאטרקציה. <br /> <br /> את נאומו המרתק היה מסיים בקריאה נרגשת: &quot;אשריכם בני אברהם יצחק ויעקב שזכיתם לגור בארצנו הקדושה בלי נוגש ומפריע. על כן, אל נא אחי תרעו; הניחו תפילין, שימרו שבת, אכלו כשר, קיימו תורה, והיה הדבר הזה לעזר ולסעד לאחיכם אשר נשארו עדיין שם, כי יצליחו לשמור על הגחלת במסירות נפש&quot;. <br /> <br /> לא היה כנס, [[התוועדות חסידית|התוועדות]] או כל מאורע חב&quot;די אחר, שביקשו ממנו להשתתף והוא לא נענה. הוא השתתף גם כשהדבר היה כרוך במאמצים קשים מחמת מצב בריאותו הרופף, כיוון שראה בזאת חלק ממילוי רצונו של הרבי.<br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] תש&quot;נ, הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב. <br /> <br /> בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהילים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82. <br /> <br /> בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב&quot;ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב&quot;די תושב [[קראון הייטס]]<br /> *חתנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב&quot;דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] בעיר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1467 גיליון 471]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}}<br /> *יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}}<br /> <br /> == עץ משפחה ==<br /> {{עץ משפחת חן}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:חן דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%9F&diff=375705 2020-08-06T11:49:07Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|סיבה=לא אנציקלופדי}}<br /> [[תמונה:חן.jpg|left|thumb|280px|הרב דובער - בערק'ה - חן]]<br /> החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: &quot;ר' בערק'ה&quot;. [[תרס&quot;ח]]-[[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]]), היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ'מלמד דרדקי'(מלמד ילדים).<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ח]], ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. <br /> <br /> בשנות ילדותו קיבל חינוך [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה מגדולי החסידים וגביר גדול. <br /> <br /> חסידים רבים היו מתארחים בבית הסבא ר' [[מאיר שמחה חן]], ומהם היה בערק'ה הצעיר אוהב לשמוע דברי תורה וחסידות.<br /> <br /> כנער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כאשר נכנס הסבא ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה הצעיר. הרבי שוחח עם הסבא והוא מרוב התרגשות הסתתר מאחורי הסבא. לפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: &quot;דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען&quot; [= תלמד, משום שאתה צריך ללמוד]. <br /> <br /> בבחרותו שקד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות בלימוד [[נגלה]] וחסידות, ואף דאג שאחיו ר' אברהם-אהרן, ר' דוד-לייב ור' פייביש, ילמדו בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, כיון שידע כי אם הוריו ישכנעו את אחיו ללמוד 'בתומכי תמימים', הרי שביום מן הימים הם, ההורים, עלולים להינזק בשל כך על ידי השלטונות. לכן שיכנע אותם בעצמו ללכת ללמוד בישיבות 'תומכי תמימים'.<br /> <br /> בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי החסידות, והם החלו לרדוף את בני המשפחה. כשהרדיפות לא הועילו, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, והם נותרו בחוסר כל ממש. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. <br /> <br /> לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.<br /> <br /> ==מסוחר ל'עובד'==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] בא ר' בערק'ה בברית ה[[נישואין]] עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]]. <br /> <br /> לאחר [[נישואין]] התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב&quot;דית קטנה. <br /> <br /> לאחר נישואיו נמשך ר' בערק'ה למסחר ולעסקים. רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.<br /> <br /> מחלה קשה תקפה אותו בתקופת מגוריו באזור לנינגרד. באזור זה שרר אקלים קר מאוד, ורבים שלא הורגלו לקור מקפיא שכזה, חלו. ר' בערק'ה חלה בשחפת, מחלה שנחשבה לקשה מסוכנת. רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו, ולא פעם התבטא כי הוא חייב לה בגין כך. <br /> <br /> כאשר גברה מחלתו, נואשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה. ואכן התפילות התקבלו ור' בערק'ה קם מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון. <br /> <br /> לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים. באותה תקופת נופש שנמשכה כשמונה חודשים, החל ללמוד בשקידה ובהתמדה ‘נגלה' וחסידות, והתעורר לעבודת ה'.<br /> <br /> כאשר חזר ללנינגרד כבר היה ר' בערק'ה אדם אחר. הוא היה לאחר החלטה נפשית-פנימית לעבוד עם עצמו עד הסוף. הוא שינה את אורחותיו והנהגותיו מקצה אל הקצה; החל [[תפילה|להתפלל]] [[עבודת השם|ב'עבודה']], וללמוד חסידות בחיות מחודשת; אף השקיע כל מרצו בלימוד תורה ב[[מסירות נפש]] עם צעירי הצאן.<br /> <br /> כשהוא היה בסמרקנד סיפר לבחורים שם שבהתחלה היה שקוע מאוד בכסף עד אשר היה לו כ&quot;כ הרבה כסף עד שלא היה יכול להחזיק את הכסף והיה צריך לעטוף את עצמו בשטרות. לאח&quot;כ ראה שאין בזה שום תכלית ושינה את אורחותיו (כנ&quot;ל)<br /> <br /> ==נידודים==<br /> בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש&quot;א]], היתה גם קבוצה חסידית מיוחדת עליה נמנה ר' בערק'ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו. <br /> <br /> בנסים גדולים הצליחה הקבוצה לעלות על אחת הרכבות האחרונות שיצאו את לנינגרד תוך כדי הפקרת כל רכושם. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. האוכל שאנ&quot;ש הביאו עמם - אזל, והנשים החלו לקבץ עשבים וזרעונים מהם הכינו קציצות שהיו מרות כלענה, אך היה בהן כדי להחיות את הנפש. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת &quot;סופיה פירובסקי&quot; ששייטה במעלה הוולגה. הייתה זו ספינת טיולים שהפאר עדיין ניכר בה. הסכנה עוד לא תמה; מטוסי הגרמנים המשיכו להפציץ גם את הספינה, ורק בנסים גלויים לא הצליחו הגרמנים ימ&quot;ש במזימתם (לאחר זמן נודע לחברי הקבוצה כי בדרך חזור הוטבעה הספינה מפגזי הגרמנים). <br /> <br /> לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם ‘בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה, מנותקים כמעט לחלוטין מהעולם הגדול שבחוץ. <br /> <br /> בתחילת שנת תש&quot;ג הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב&quot;ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. <br /> <br /> בני המשפחה בישרו לכל המשפחות החב&quot;דיות בבורטיוק כי יש פתח הצלה. מיד החלו כולם בהכנות לנסיעה.<br /> <br /> לאחר שבועיים של נסיעה ברכבת, הגיעה קבוצת החסידים לטשקנט, וחברה אל קבוצת החסידים במקום. חלקם נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה. <br /> <br /> עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת ‘תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר צ'רנוביץ. <br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, כאשר שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים (&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' דוד לייב שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אלא שהוא לא ידע כי השלטונות עקבו אחריו כל העת, וברגע שביקש לצאת את המדינה - נתפס ונכלא.<br /> <br /> ==במאסר==<br /> <br /> מתחנת הרכבת של לבוב הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה בעינויים קשים. השלטונות ביקשו לדעת מי ארגן את בריחת המוני החסידים דרך הגבול הפולני, אלא שר' בערק'ה לא פצה פיו כלל. <br /> <br /> לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות! נס אירע לר' בערק'ה, ולאחר זמן המירו את העונש החמור ב-‏18 שנות עבודת פרך בארץ גזירה. לאחר מכן הקלו שוב בעונש והפעם ל-‏10 שנות מאסר.<br /> <br /> ==שחרורו== <br /> <br /> רעייתו פייגא החליטה להוציא את בעלה מהכלא. בדרך-לא-דרך הצליחה לשחד במקומות הנכונים, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה משערי הכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט. <br /> <br /> לאחר שיצא את בית הסוהר, המשיך לגור בלבוב, בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. כעת היה עליו למצוא לעצמו עבודה בכדי להתפרנס, אולם מציאת עבודה לאסיר נמלט, ובוודאי מבלי לחלל את השבת, היתה משימה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. <br /> <br /> אחת העבודות בה עבדו שומרי השבת הייתה מלאכת הצילום, שכן הצלם יכול היה להעמיד את מצלמתו בכל עת שחפץ. ר' בערק'ה שכל עיסוקו היה בלימוד ותפילה, למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית, חצובה עם שרוול שחור ומתקן לנוזלים לשריית הנגטיב. <br /> <br /> הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד. <br /> <br /> באותם ימים קשים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה. הוא לא פגש את ביתו עד גיל 4<br /> <br /> ==מקושר לאדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[י' שבט תש&quot;י]], התקשר ר' בערק'ה [[הרבי|לרבי]].<br /> <br /> ר' בערק'ה כתב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. זו הייתה הדרך הפשוטה ביותר, אך ארוכה ומייגעת, שכן עד שהתשובה הייתה חוזרת, היו חולפים חודשים ארוכים. פעמים היה ר' בערק'ה כותב [[פ&quot;נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]]. <br /> <br /> יחד עם זאת, ר' בערק'ה המשיך לחיות בפחד ולהסתתר מאימת זרועות אנשי ה[[ק.ג.ב.]] שחיפשו אותו ועל כן עבר לעיר [[סמרקנד]]. והיה אצל מספר משפחות שסיכנו את נפשם כשהתחבא אצלם<br /> לאחר כמה שנים מת הרודן ימ&quot;ש סטאלין והוא עבר לשם אחר מאשר שמו<br /> <br /> באחת השנים הגיעה הוראה שמימית של הרבי: לבקש היתר יציאה לכל המשפחה.<br /> <br /> אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ברורה ומפתיעה: 'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם!<br /> <br /> בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)&quot;. <br /> <br /> בעקבות הוראתו הברורה של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו. <br /> <br /> כעבור שנה ומחצה, בשנת תשכ&quot;א, נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור הנכסף. ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ. <br /> <br /> לאחר כמה שעות כבר היה ר' בערקע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש, שם נפגש עם משפחתו אותם לא ראה 14 שנה.<br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב&quot;ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.אהב את תלמידיו והיה דוגמא אישית בכל עשיותיו.כשהיה צריך להמחיש לתלמידיו כיצד כורעים ומשתחווים בתפילת שמונה עשרה, עלה על הכיסא ומשם אל השולחן והדגים כיצד יש לנהוג. תפילתו הייתה כאש להבה.<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בער'קה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ&quot;ב. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]]. <br /> <br /> לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים. <br /> <br /> התקשרותו לרבי הייתה יוצאת מגדר הרגיל. הוא עשה השתדלות מיוחדת להיות בכל תפילה ובכל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לראות את הרבי. <br /> <br /> הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.<br /> <br /> ==ר' בערקע כותב לרבי בתואר: &quot;מלך המשיח&quot;==<br /> <br /> כבר אז, לפני כארבעים שנה, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;. כך היה מתבטא אף בעת ה[[יחידות]] כשפנה לרבי. <br /> <br /> פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב. <br /> <br /> אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב &quot;מלך משיח&quot; ללא האות ה&quot;א שלפני המילה משיח. ואכן בצילומים ממכתבים שכתב לרבי באותן שנים, הוא כותב &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך משיח&quot;. לא מצינו כי הרבי הקפיד על כינוי זה, ואדרבה, על כל מכתבים אלו קיבל מענה. <br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תשכ&quot;ח, לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי 'מעמד', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו. <br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של &quot;[[ופרצת]]&quot;. <br /> <br /> כשקיבל את רשות הדיבור, השתדל לתאר בקצרה את מסירות הנפש של חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] הסובייטית. חברי הקיבוצים האזינו לכל מילה שיצאה מפיו של מי שעד לא מכבר נאלץ להתחבא מפני השלטונות הקומוניסטים. באותם ימים, יהודי שיצא מעמק הבכא, היה נחשב לאטרקציה. <br /> <br /> את נאומו המרתק היה מסיים בקריאה נרגשת: &quot;אשריכם בני אברהם יצחק ויעקב שזכיתם לגור בארצנו הקדושה בלי נוגש ומפריע. על כן, אל נא אחי תרעו; הניחו תפילין, שימרו שבת, אכלו כשר, קיימו תורה, והיה הדבר הזה לעזר ולסעד לאחיכם אשר נשארו עדיין שם, כי יצליחו לשמור על הגחלת במסירות נפש&quot;. <br /> <br /> לא היה כנס, [[התוועדות חסידית|התוועדות]] או כל מאורע חב&quot;די אחר, שביקשו ממנו להשתתף והוא לא נענה. הוא השתתף גם כשהדבר היה כרוך במאמצים קשים מחמת מצב בריאותו הרופף, כיוון שראה בזאת חלק ממילוי רצונו של הרבי.<br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] תש&quot;נ, הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב. <br /> <br /> בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהילים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82. <br /> <br /> בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב&quot;ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב&quot;די תושב [[קראון הייטס]]<br /> *חתנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב&quot;דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] בעיר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1467 גיליון 471]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}}<br /> *יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}}<br /> <br /> == עץ משפחה ==<br /> {{עץ משפחת חן}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:חן דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%9F&diff=375698 2020-08-06T11:45:18Z

<p>הרבי שליט&quot;א: יצירת דף עם התוכן &quot;אני לא רואה שום בעיה בדף&quot;</p> <hr /> <div>אני לא רואה שום בעיה בדף</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%9F&diff=375693 2020-08-06T11:41:41Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|סיבה=לא אנציקלופדי}}<br /> [[תמונה:חן.jpg|left|thumb|280px|הרב דובער - בערק'ה - חן]]<br /> החסיד הרב '''דובער חן''' (מכונה: &quot;ר' בערק'ה&quot;. [[תרס&quot;ח]]-[[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]]), היה דמות חסידית אופיינית, סמל לאיש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר בברית המועצות. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתפרנס כ'מלמד דרדקי'(מלמד ילדים).<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ח]], ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. <br /> <br /> בשנות ילדותו קיבל חינוך [[חסידי|חסידות]] מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה מגדולי החסידים וגביר גדול. <br /> <br /> חסידים רבים היו מתארחים בבית הסבא ר' [[מאיר שמחה חן]], ומהם היה בערק'ה הצעיר אוהב לשמוע דברי תורה וחסידות.<br /> <br /> כנער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כאשר נכנס הסבא ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה הצעיר. הרבי שוחח עם הסבא והוא מרוב התרגשות הסתתר מאחורי הסבא. לפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: &quot;דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען&quot; [= תלמד, משום שאתה צריך ללמוד]. <br /> <br /> בבחרותו שקד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות בלימוד [[נגלה]] וחסידות, ואף דאג שאחיו ר' אברהם-אהרן, ר' דוד-לייב ור' פייביש, ילמדו בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, כיון שידע כי אם הוריו ישכנעו את אחיו ללמוד 'בתומכי תמימים', הרי שביום מן הימים הם, ההורים, עלולים להינזק בשל כך על ידי השלטונות. לכן שיכנע אותם בעצמו ללכת ללמוד בישיבות 'תומכי תמימים'.<br /> <br /> בעיני השלטונות לא מצאה חן העובדה שבני המשפחה ממשיכים לדבוק בדרכי החסידות, והם החלו לרדוף את בני המשפחה. כשהרדיפות לא הועילו, שולחה המשפחה מנעוול, רכושה הוחרם, והם נותרו בחוסר כל ממש. המשפחה עברה ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. <br /> <br /> לאחר שנים אחדות, עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.<br /> <br /> ==מסוחר ל'עובד'==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] בא ר' בערק'ה בברית ה[[נישואין]] עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]]. <br /> <br /> לאחר [[נישואין]] התגורר בויטבסק שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו - שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב&quot;דית קטנה. <br /> <br /> לאחר נישואיו נמשך ר' בערק'ה למסחר ולעסקים. רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.<br /> <br /> מחלה קשה תקפה אותו בתקופת מגוריו באזור לנינגרד. באזור זה שרר אקלים קר מאוד, ורבים שלא הורגלו לקור מקפיא שכזה, חלו. ר' בערק'ה חלה בשחפת, מחלה שנחשבה לקשה מסוכנת. רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו, ולא פעם התבטא כי הוא חייב לה בגין כך. <br /> <br /> כאשר גברה מחלתו, נואשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה. ואכן התפילות התקבלו ור' בערק'ה קם מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון. <br /> <br /> לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים. באותה תקופת נופש שנמשכה כשמונה חודשים, החל ללמוד בשקידה ובהתמדה ‘נגלה' וחסידות, והתעורר לעבודת ה'.<br /> <br /> כאשר חזר ללנינגרד כבר היה ר' בערק'ה אדם אחר. הוא היה לאחר החלטה נפשית-פנימית לעבוד עם עצמו עד הסוף. הוא שינה את אורחותיו והנהגותיו מקצה אל הקצה; החל [[תפילה|להתפלל]] [[עבודת השם|ב'עבודה']], וללמוד חסידות בחיות מחודשת; אף השקיע כל מרצו בלימוד תורה ב[[מסירות נפש]] עם צעירי הצאן.<br /> <br /> ==נידודים==<br /> בתוך הבורחים מהעיר לנינגרד בעקבות הפצצותיהם של הגרמנים בקיץ [[תש&quot;א]], היתה גם קבוצה חסידית מיוחדת עליה נמנה ר' בערק'ה חן ומשפחתו. בקבוצה היו גם מספר אברכים ונערים מעל לגיל בר מצוה, וביחד היוו מניין שאפשר לבורחים לקיים תפילות כסידרן גם בימים קשים אלו. <br /> <br /> בנסים גדולים הצליחה הקבוצה לעלות על אחת הרכבות האחרונות שיצאו את לנינגרד תוך כדי הפקרת כל רכושם. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. האוכל שאנ&quot;ש הביאו עמם - אזל, והנשים החלו לקבץ עשבים וזרעונים מהם הכינו קציצות שהיו מרות כלענה, אך היה בהן כדי להחיות את הנפש. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת &quot;סופיה פירובסקי&quot; ששייטה במעלה הוולגה. הייתה זו ספינת טיולים שהפאר עדיין ניכר בה. הסכנה עוד לא תמה; מטוסי הגרמנים המשיכו להפציץ גם את הספינה, ורק בנסים גלויים לא הצליחו הגרמנים ימ&quot;ש במזימתם (לאחר זמן נודע לחברי הקבוצה כי בדרך חזור הוטבעה הספינה מפגזי הגרמנים). <br /> <br /> לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם ‘בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה, מנותקים כמעט לחלוטין מהעולם הגדול שבחוץ. <br /> <br /> בתחילת שנת תש&quot;ג הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב&quot;ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. <br /> <br /> בני המשפחה בישרו לכל המשפחות החב&quot;דיות בבורטיוק כי יש פתח הצלה. מיד החלו כולם בהכנות לנסיעה.<br /> <br /> לאחר שבועיים של נסיעה ברכבת, הגיעה קבוצת החסידים לטשקנט, וחברה אל קבוצת החסידים במקום. חלקם נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה. <br /> <br /> עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת ‘תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר צ'רנוביץ. <br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, כאשר שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים (&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' דוד לייב שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אלא שהוא לא ידע כי השלטונות עקבו אחריו כל העת, וברגע שביקש לצאת את המדינה - נתפס ונכלא.<br /> <br /> ==במאסר==<br /> <br /> מתחנת הרכבת של לבוב הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה בעינויים קשים. השלטונות ביקשו לדעת מי ארגן את בריחת המוני החסידים דרך הגבול הפולני, אלא שר' בערק'ה לא פצה פיו כלל. <br /> <br /> לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות! נס אירע לר' בערק'ה, ולאחר זמן המירו את העונש החמור ב-‏18 שנות עבודת פרך בארץ גזירה. לאחר מכן הקלו שוב בעונש והפעם ל-‏10 שנות מאסר.<br /> <br /> ==שחרורו== <br /> <br /> רעייתו פייגא החליטה להוציא את בעלה מהכלא. בדרך-לא-דרך הצליחה לשחד במקומות הנכונים, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה משערי הכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט. <br /> <br /> לאחר שיצא את בית הסוהר, המשיך לגור בלבוב, בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. כעת היה עליו למצוא לעצמו עבודה בכדי להתפרנס, אולם מציאת עבודה לאסיר נמלט, ובוודאי מבלי לחלל את השבת, היתה משימה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרית. <br /> <br /> אחת העבודות בה עבדו שומרי השבת הייתה מלאכת הצילום, שכן הצלם יכול היה להעמיד את מצלמתו בכל עת שחפץ. ר' בערק'ה שכל עיסוקו היה בלימוד ותפילה, למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית, חצובה עם שרוול שחור ומתקן לנוזלים לשריית הנגטיב. <br /> <br /> הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד. <br /> <br /> באותם ימים קשים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה. הוא לא פגש את ביתו עד גיל 4<br /> <br /> ==מקושר לאדמו&quot;ר שליט&quot;א==<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[י' שבט תש&quot;י]], התקשר ר' בערק'ה [[הרבי|לרבי]].<br /> <br /> ר' בערק'ה כתב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. זו הייתה הדרך הפשוטה ביותר, אך ארוכה ומייגעת, שכן עד שהתשובה הייתה חוזרת, היו חולפים חודשים ארוכים. פעמים היה ר' בערק'ה כותב [[פ&quot;נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]]. <br /> <br /> יחד עם זאת, ר' בערק'ה המשיך לחיות בפחד ולהסתתר מאימת זרועות אנשי ה[[ק.ג.ב.]] שחיפשו אותו ועל כן עבר לעיר [[סמרקנד]]. והיה אצל מספר משפחות שסיכנו את נפשם כשהתחבא אצלם<br /> לאחר כמה שנים מת הרודן ימ&quot;ש סטאלין והוא עבר לשם אחר מאשר שמו<br /> <br /> באחת השנים הגיעה הוראה שמימית של הרבי: לבקש היתר יציאה לכל המשפחה.<br /> <br /> אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ברורה ומפתיעה: 'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם!<br /> <br /> בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)&quot;. <br /> <br /> בעקבות הוראתו הברורה של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו. <br /> <br /> כעבור שנה ומחצה, בשנת תשכ&quot;א, נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור הנכסף. ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ. <br /> <br /> לאחר כמה שעות כבר היה ר' בערקע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש, שם נפגש עם משפחתו אותם לא ראה 14 שנה.<br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב&quot;ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.אהב את תלמידיו והיה דוגמא אישית בכל עשיותיו.כשהיה צריך להמחיש לתלמידיו כיצד כורעים ומשתחווים בתפילת שמונה עשרה, עלה על הכיסא ומשם אל השולחן והדגים כיצד יש לנהוג. תפילתו הייתה כאש להבה.<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בער'קה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ&quot;ב. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]]. <br /> <br /> לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים. <br /> <br /> התקשרותו לרבי הייתה יוצאת מגדר הרגיל. הוא עשה השתדלות מיוחדת להיות בכל תפילה ובכל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לראות את הרבי. <br /> <br /> הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.<br /> <br /> ==ר' בערקע כותב לרבי בתואר: &quot;מלך המשיח&quot;==<br /> <br /> כבר אז, לפני כארבעים שנה, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;. כך היה מתבטא אף בעת ה[[יחידות]] כשפנה לרבי. <br /> <br /> פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב. <br /> <br /> אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב &quot;מלך משיח&quot; ללא האות ה&quot;א שלפני המילה משיח. ואכן בצילומים ממכתבים שכתב לרבי באותן שנים, הוא כותב &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך משיח&quot;. לא מצינו כי הרבי הקפיד על כינוי זה, ואדרבה, על כל מכתבים אלו קיבל מענה. <br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תשכ&quot;ח, לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי 'מעמד', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו. <br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של &quot;[[ופרצת]]&quot;. <br /> <br /> כשקיבל את רשות הדיבור, השתדל לתאר בקצרה את מסירות הנפש של חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] הסובייטית. חברי הקיבוצים האזינו לכל מילה שיצאה מפיו של מי שעד לא מכבר נאלץ להתחבא מפני השלטונות הקומוניסטים. באותם ימים, יהודי שיצא מעמק הבכא, היה נחשב לאטרקציה. <br /> <br /> את נאומו המרתק היה מסיים בקריאה נרגשת: &quot;אשריכם בני אברהם יצחק ויעקב שזכיתם לגור בארצנו הקדושה בלי נוגש ומפריע. על כן, אל נא אחי תרעו; הניחו תפילין, שימרו שבת, אכלו כשר, קיימו תורה, והיה הדבר הזה לעזר ולסעד לאחיכם אשר נשארו עדיין שם, כי יצליחו לשמור על הגחלת במסירות נפש&quot;. <br /> <br /> לא היה כנס, [[התוועדות חסידית|התוועדות]] או כל מאורע חב&quot;די אחר, שביקשו ממנו להשתתף והוא לא נענה. הוא השתתף גם כשהדבר היה כרוך במאמצים קשים מחמת מצב בריאותו הרופף, כיוון שראה בזאת חלק ממילוי רצונו של הרבי.<br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] תש&quot;נ, הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב. <br /> <br /> בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהילים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82. <br /> <br /> בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב&quot;ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב&quot;די תושב [[קראון הייטס]]<br /> *חתנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב&quot;דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] בעיר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1467 גיליון 471]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}}<br /> *יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}}<br /> <br /> == עץ משפחה ==<br /> {{עץ משפחת חן}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:חן דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=375685 2020-08-06T11:36:54Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>=התחלה=<br /> ברוכים הבאים לכאן! אם מישהו רוצה עזרה שיבוא לכאן ואעזור לו. יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם וועד</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=375684 2020-08-06T11:36:40Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>=התחלה=<br /> ברוכים הבאים לכאן! אם מישהו רוצה עזרה שיבוא לכאן ואעזור לו. יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם וועד<br /> [[]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%A9%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9&diff=375662 2020-08-06T11:21:10Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> בדף זה ניתן לבקש לשנות את שם המשתמש. '''שימו לב: ניתן לבקש לשנות את שם החשבון רק מהחשבון שרוצים ששמו ישונה. אם משתמש מבקש לשנות את שמו של משתמש אחר הוא יקבל אזהרה.'''<br /> {{ש}} בירוקרטים, שימו לב לבדוק מי ביקש דרך ההיסטוריה!<br /> {{ש}} כדי לבקש לשנות את שם המשתמש יש להשתמש ב[[תבנית:שינוי שם משתמש]].<br /> {{ש}} דרך השימוש בתבנית:&lt;nowiki&gt;{{שינוי שם משתמש|שם המשתמש הנוכחי|שם המשתמש שאליו רוצים לשנות|סיבה}}&lt;/nowiki&gt; יתן את (בכותרת הבאה):<br /> {{שינוי שם משתמש|שם המשתמש הנוכחי|שם המשתמש שאליו רוצים לשנות|סיבה}}<br /> בקשות שבוצעו/בקשות על משתמש אחר ימחקו. אין לבקש פעמיים.<br /> יש לכתוב רק לאחר הכותרת הראשית הבאה:<br /> <br /> == בקשות ==<br /> {{שינוי שם משתמש|זאל שוין זיין די גאולה|חסיד ליובאוויטש|מבטא משהו}}<br /> {{שינוי שם משתמש|חסיד של הרבי|חב&quot;ד על הזמן|מתאים לי יותר..}}<br /> {{שינוי שם משתמש|הרבי שליט&quot;א|משיח בא|יותר מתאים}}</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=375524 2020-08-06T08:43:15Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:22, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 07:22, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :{{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב&quot;דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב&quot;דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב&quot;דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב&quot;דפדיה בשו&quot;ת בהצלחה!}}<br /> ::השם בעייתי. כנראה יחסמו אותך. | נכתב בשעה 07:45 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> :::למה? מה הבעיה?--[[משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|יחי]] - [[שיחת משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|שיחה]], 08:27, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 08:27, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::תחשוב לבד.... כדאי שתבקש לשנות, בדף [[חב&quot;דפדיה:שינוי שם משתמש]], מי שבמקרה כזה לא מבקש לשנות את השם, חוסמים אותו | נכתב בשעה 08:42 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> איפה אפשר לבקש לשנות?--[[משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|יחי]] - [[שיחת משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|שיחה]], 08:43, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 08:43, 6 באוגוסט 2020 (UTC)</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A7/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=375518 2020-08-06T08:40:02Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|או למחיקה}}<br /> כוח ה'''גבול''' מורה על היות הכוח המדובר מוגבל, ואינו מתפשט ומתרחב לאין קץ וסוף.<br /> =בגשמיות=<br /> גבול הוא דבר המורה על חולקה של שטחים למדינות מסויימות. בחלקם מן המדינות צריך אישורים וכו' על מנת לעבור את הגבול אבל ישנם מדינות שיתחברו יחד ואין צורך באישורים<br /> ==עניינו==<br /> כוח גבולי נתהווה ע&quot;י שבעל הכוח הגביל את עצמו לעשות תנועה בצורה מסויימת, עשיית תנועה גבולית הינה בבחינת [[לבוש|התלבשות]] בהדבר לעשותו בצורה מוגבלת ולא בלי סוף, ואינה נעשית באופן ממילא, לדוגמא: השפעת אור בכלי, ע&quot;מ שהאור יכנס בכלי בפנימיותו - צריך שהאור המתלבש בכלי יהיה אור מוגבל.<br /> <br /> השימוש במידת הגבול דורש כוח יותר חזק מאשר מידת הבלי גבול, מאחר וכדי להגביל ולצמצם הכוח לעשותו בצורה מסויימת יש להשתמש גם במידת הבלי גבול המביאה לעשיה, ואת אותה מידת בלי גבול יש להגביל בצורה מסויימת{{הערה|מאמר וידעת מוסקבה תרנ&quot;ז}}.<br /> <br /> ==בקדושה==<br /> שם [[אלוקים]] נחשב לכוח הגבול המצמצם האור והשפע הנשפע משם [[הוי']].<br /> <br /> מורה על מידת ה[[גבורה]] המעלימה ומצמצמת מידת ה[[חסד]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A7/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C&diff=375517 2020-08-06T08:39:39Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|או למחיקה}}<br /> כוח ה'''גבול''' מורה על היות הכוח המדובר מוגבל, ואינו מתפשט ומתרחב לאין קץ וסוף.<br /> =בגשמיות=<br /> גבול הוא דבר המורה על חולקה של שטחים למדינות מסויימות. בחלקם מן המדינות צריך אישורים וכו' על מנת לעבור את הגבול אבל ישנם מדינות שיתחברו יחד ואין צורך בגבול<br /> ==עניינו==<br /> כוח גבולי נתהווה ע&quot;י שבעל הכוח הגביל את עצמו לעשות תנועה בצורה מסויימת, עשיית תנועה גבולית הינה בבחינת [[לבוש|התלבשות]] בהדבר לעשותו בצורה מוגבלת ולא בלי סוף, ואינה נעשית באופן ממילא, לדוגמא: השפעת אור בכלי, ע&quot;מ שהאור יכנס בכלי בפנימיותו - צריך שהאור המתלבש בכלי יהיה אור מוגבל.<br /> <br /> השימוש במידת הגבול דורש כוח יותר חזק מאשר מידת הבלי גבול, מאחר וכדי להגביל ולצמצם הכוח לעשותו בצורה מסויימת יש להשתמש גם במידת הבלי גבול המביאה לעשיה, ואת אותה מידת בלי גבול יש להגביל בצורה מסויימת{{הערה|מאמר וידעת מוסקבה תרנ&quot;ז}}.<br /> <br /> ==בקדושה==<br /> שם [[אלוקים]] נחשב לכוח הגבול המצמצם האור והשפע הנשפע משם [[הוי']].<br /> <br /> מורה על מידת ה[[גבורה]] המעלימה ומצמצמת מידת ה[[חסד]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=375510 2020-08-06T08:36:15Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>=התחלה=<br /> ברוכים הבאים לכאן! אם מישהו רוצה עזרה שיבוא לכאן ואעזור לו. יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם וועד</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=375508 2020-08-06T08:35:45Z

<p>הרבי שליט&quot;א: יצירת דף עם התוכן &quot;ברוכים הבאים לכאן! אם מישהו רוצה עזרה שיבוא לכאן ואעזור לו. יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך...&quot;</p> <hr /> <div>ברוכים הבאים לכאן! אם מישהו רוצה עזרה שיבוא לכאן ואעזור לו. יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם וועד</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=375496 2020-08-06T08:27:04Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:22, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 07:22, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :{{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב&quot;דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב&quot;דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב&quot;דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב&quot;דפדיה בשו&quot;ת בהצלחה!}}<br /> ::השם בעייתי. כנראה יחסמו אותך. | נכתב בשעה 07:45 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> למה? מה הבעיה?--[[משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|יחי]] - [[שיחת משתמש:הרבי שליט&amp;#34;א|שיחה]], 08:27, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 08:27, 6 באוגוסט 2020 (UTC)</div>

הרבי שליט"א https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=375493 2020-08-06T08:25:49Z

<p>הרבי שליט&quot;א: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:22, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 07:22, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :{{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב&quot;דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב&quot;דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב&quot;דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב&quot;דפדיה בשו&quot;ת בהצלחה!}}<br /> ::השם בעייתי. כנראה יחסמו אותך. | נכתב בשעה 07:45 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ז באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> למה? מה הבעיה?</div>

הרבי שליט"א