חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:שיע.ק

2026-04-15T14:18:29Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* הפולמוס לאחר ג' תמוז בעניין הכרזת יחי */

[[en:User:Shia.k]]
{{/פתיח}}


== ביקורת? ==
שלום וברכה!

רציתי בבקשה להבין עניין מסויים:

ב[[חב"דפדיה:ועדה רוחנית]], מובא '''שאלה''' שנשאלה בזה הלשון:

"מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב"דפדיה.

כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב"דית ברשת חב"דפדיה.

מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור."

'''תשובת''' הועדה כפי שמובאת שם:

{{ציטוטון|אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.}}

'''אם''' איני טועה בהבנת תשובת הועדה - הועדה ענתה ש'''אין''' להציג הדברים כביקורת.

אשר לפי זה לא הבנתי מדוע בערך [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ומסתמא בעוד ערכים - מופיעה פיסקת ביקורת.

יש"כ. בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 08:53, כ"ב באב, ה'תשפ"ג 08:53, 9 באוגוסט 2023 (UTC)

=== אשמח כבר לתשובה ===

אשמח בבקשה שכבר תענה לי לגבי מה ששאלתי אצלך בדף שיחה שלך בפיסקה "ביקורת?".

ענית על דברים שאחרי זה ואילו על זה לא ענית..

בברכה ובתודה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:26, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 05:26, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
:שלום לך 613770, ישר כח על העלאת הנושא, הוא בהחלט חשוב ואצטרך לבחון אותו לעומק כולל פניה לוועדה במקרה הצורך. הבחנת יפה שענית על דברים אחרים. בזמן המוגבל שיש לי בחב"דפדיה, אני בוחר להתמקד בדברים מסויימים, לפעמים משיקולי חשיבות, לפעמים משיקולי זמן ולפעמים משיקולי עניין אישי. יחד עם זאת נושאים שלא טופלו מחכים בדף השיחה שלי ובעז"ה יגיע גם זמנם. למשל [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 17#פורטל:הפצת המעיינות]] כאן תוכל לראות פניה מלפני זמן רב שטופלה רק בימים האחרונים בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באלול ה'תשפ"ג 20:59, 2 בספטמבר 2023 (UTC)
::יישר כח! תודה רבה! בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:06, כ"ז באלול, ה'תשפ"ג 05:06, 13 בספטמבר 2023 (UTC)

== הפרת זכויות יוצרים ==
האתר [[COL]] ממשיך להעתיק מחב"דפדיה ללא ציון קרדיט גם לאחר שכמדומני שלחו להם מכתב אזהרה תוכל לראות ב[[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]] שהם ממשיכים להעתיק ללא מתן קרדיט --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ח בחשוון 13:22, 2 בנובמבר 2023 (UTC)
:{{מצטרף}} ל{{א|חיים כ}}, אכן נראה שהם לא מבינים אזהרות.. מבחינתי למשל כשאני משקיע בכתיבת ערך ויושב על יצירתו שעות רבות ביום - ולאחר כמה זמן פתאום הוא מופיע באתרים ללא כל ציון קרדיט זה קצת יותר ממתסכל, אם לא בשביל אמינות האתר אז לפחות בשביל המשתמשים. אני לא מוצא סיבה להשקיע בכתיבת ערכים בחב"דפדיה בשביל יצירת כתבות בcol. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:30, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
::שיע, אולי אפשר לפנות לרשויות בנידון ולתבוע אותם? הרי כתוב "טוב מאוחר מאף פעם לא" בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:08, 2 בספטמבר 2024 (IDT)

==בוט==
{{החלפת טקסט|נצרת עילית|נוף הגליל}}
{{החלפת טקסט| ע"ה| }}
[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:45, 13 ביוני 2025 (IDT)
:בוצע. תודה.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"ה 15:17, 15 ביוני 2025 (IDT)
{{החלפת טקסט|נשא את|נישא ל}} - לשמירה על נוסח אחיד. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:30, 21 ביוני 2025 (IDT)
:{{א|מענדל סופר}} [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 15#נישא לרעייתו|ראה]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:49, 21 ביוני 2025 (IDT)
::מה הוכרע שם (לא בדיוק הבנתי)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)
:::שכותבים 'נשא את' כי האיש נושא את האשה (ביהדות לפחות...) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:32, 22 ביוני 2025 (IDT)
::::א"כ אפשר לשנות בהיפוך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:33, 22 ביוני 2025 (IDT)

== זהירות מבינה מלאכותית ==

בהמשך לתבנית המחיקה שהצבתי על הערך [[פסח מצרים]], שנכתב ע"י [[בינה מלאכותית]] ללא הגהה אנושית (בטוחני שגם אתה תזהה זאת תוך פחות מ-30 שניות), רציתי להסב את תשומת לבך לנושא. אני מעריך שיש כאן לא מעט ערכים נוספים כאלו, בהתחשב בפיתוי של יצירת ערך "מושלם" בלי מאמץ, אבל לא טרחתי לחפש. אם לא ייקבעו כללים ברורים בנושא, ובעיקר - ייאכפו בנחישות, חב"דפדיה תוכל להגיע בקלות ל-50,000 ערכים, אלא שיידרש מהקורא מאמץ כביר למצוא ביניהם את הערכים בעלי התוכן האמיתי, ובעצם לא תהיה סיבה לגלוש כאן (במקום להתכתב עם הבינה וזהו). אני חושב שיש כאן סכנה אמיתית שכדאי להערך אליה (וכמובן, ביחד עם זה גם הזדמנות - למצוא את הדרך לשלב את הבינה המלאכותית יחד עם המאמץ האנושי בצורה הנכונה). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:48, כ"ט בסיוון ה'תשפ"ה
:ועוד על סכנת המידע השגוי בבינה מלאכותית כתבתי באולם הדיונים. זהו כלי שברוב המקרים נזקו רב על תועלתו, ככל ומדובר באדם שמעוניין לדעת מידע בעל משמעות, ולא מידע סתמי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:28, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:28, 25 ביוני 2025 (IDT)
:: בלחיצה על דף תרומות האנונימי שיצר את הערך [[פסח מצרים]] ניתן לראות ערכים נוספים שיצר באותו אופן. [[הפסק טהרה ושבעה נקיים]] ו[[חתן]].
:::קראת את הערך 'חתן' ו'הפסק' אכן ניכר שהם נסמכים על 'AI' אבל עברו התאמה די טובה לחב"דפדיה. הייתי שמח לניסוח טוב יותר, במיוחד בכל הקשר להקשר החסידי אבל גם במצב הנוכחי הערכים במצב די טוב וראויים לטעמי להישאר באתר. (יש בהם את כל המאפיינים הטכניים של קישורים טובים, קטגוריות, כותרות וכו'.). זה נכון שחשוב לקבוע כללים, מקווה שיהיה לי זמן לזה, ובכל מקרה כל משתמש יכול להתחיל ונוכל יחד לחשוב ולהגדיר קווי פעולה [[חב"דפדיה:מדיניות שימוש בבינה מלאכותית]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתמוז ה'תשפ"ה 03:26, 29 ביוני 2025 (IDT)
::::{{א|שיע.ק}}, התחלתי בכתיבה של [[חב"דפדיה:מדיניות שימוש בבינה מלאכותית]], אשמח שתעיף מבט על הטיוטה. --~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ג' בתמוז 21:09, 29 ביוני 2025 (IDT)

== תיקון הערך חיים קפלן ==

[[משתמש:שיע.ק|שיע]] היקר.{{ש}}
כתבתי הסבר ברור ומפורט בדף הנידון לשינויים שצריכים להיעשות לדעתי. אשמח שתתייחס לכך בהקדם ותשנה את הנ"ל. ובאם יש לך השגות על כך הרי אתה יכול לכתוב אותם ואענה לך על כך בשמחה.
--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 19:42, 8 ביולי 2025 (IDT)
:אענה שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בתמוז ה'תשפ"ה 23:33, 9 ביולי 2025 (IDT)
:: עניתי לך. אשמח לתיקון או קבלת מענה הולם --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 23:34, 19 ביולי 2025 (IDT)
:::???
:::אני חושב שמן הראוי שתתנהג על פי הכללים של חבדפדיה וכאשר יש משתמש שמביא טענה מסויימת ואין לך מענה עליה, חובתך כמחזיק בחסימת הערך לשנות את הערך - אלא אם כן יש לך תשובה, ואם כן אז תכתוב אותה. אך כל עוד אין לך אנא פעל על פי הכללים ותקן את הערך [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 21:30, 31 ביולי 2025 (IDT)
::::שלום דבר מלכות פנחס. הדף שם ארוך ומלא בדיונים ובהם גם תגובות שלך, כך שאיני יודע למה מכוונים דבריך. אנא פתח פסקה חדשה (בסוף הדף), וכתוב בה את הדרוש תיקון לדעתך ותייג אותי. (כמובן אתה יכול לעשות העתבק ממה שכבר כתבת). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תשפ"ה 14:46, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

==שאלה==
יש לך מושג למה יש באג ב{{תב|AI}}? וליצור את הדף [[מדיה ויקי:Gadget-tracking-category.css]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:38, 10 ביולי 2025 (IDT)
:א. לא. מצטער! ב. יצרתי הדף. יש"כ על תרומותיך הנרחבות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתמוז ה'תשפ"ה 18:53, 10 ביולי 2025 (IDT)
ע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בתמוז ה'תשפ"ה 19:57, 17 ביולי 2025 (IDT)

== מסנן ההשחתות ==

אפשרי להפעיל אותו בחב"דפדיה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}}) 16:45, 21 ביולי 2025 (IDT)

== חתימה באולם דיונים ==

הנושא הזה עלה כבר כמה פעמים לאורך השנים – כפתור החתימה לא מופיע באולם הדיונים, כי הדף מוגדר כדף מיזם ולא כדף שיחה. חשבתי, שאולי במקום שהמתכנת יצטרך לנסות להילחם במדיה־ויקי בשביל להחיל על דף מיזם כל מיני פונקציות של דף שיחה, אולי אפשר פשוט להעביר את הדף לדף השיחה שלו ([[שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים]]) ותיפתר הבעיה מאליה.
יש סיבה למה מעדיפים שלא לעשות את זה? --~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ו בתמוז 12:46, 22 ביולי 2025 (IDT)
:אז תעביר. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 17:13, כ"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 17:13, 22 ביולי 2025 (IDT)
::{{א|שיע.ק}}?--~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ז בתמוז 13:15, 23 ביולי 2025 (IDT)
:::אנסה לבדוק עם המתכנת אם זה משהו שאפשר לפתור בקלות. כמו שבויקיפדיה יש חתימה גם בדפים הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בתמוז ה'תשפ"ה 16:06, 23 ביולי 2025 (IDT)
::::{{לייק}}--~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ז בתמוז 18:00, 23 ביולי 2025 (IDT)

== אימות מייל ==

ניסיתי לאמת את כתובת האימייל שלי, קיבלתי שגיאה:
<code>SMTP Error (535): Incorrect authentication data</code> מקווה שתוכל לטפל בזה. דרך אגב הAI עוזר עם דברים כאלו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}}) 18:17, 22 ביולי 2025 (IDT)
:גם אצלי המייל לא עובד, אותה שגיאה 535.--~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ו בתמוז 18:51, 22 ביולי 2025 (IDT)
::בטיפול המתכנת. מקווה שזה יהיה מהיר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בתמוז ה'תשפ"ה 01:59, 23 ביולי 2025 (IDT)

== תבניות חשיבות ==

לאחרונה חזרה המגמה של הצפת האתר בתבניות חשיבות (במקום לטפל באיכות הערכים שקיימים כבר). אשמח לשמוע את דעתך בנוגע לערכים שנמצאים שם, זה יועיל לכולם, הציבור רוצה לשמוע את דעתך. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:13, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"ה 03:13, 25 ביולי 2025 (IDT)

==מאמרים==
נצרך מאד ליצור מדיניות וכללי חשיבות ברורים לערכי מאמרים, דבר שיפתור ויסדר הרבה עניינים. בתודה מראש בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:27, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
הוספתי כעת ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/ספרים#קריטריונים ספציפיים]]:

'''[[מאמר]]י חסידות''' - יש לכתוב ערכים רק על מאמרים בעלי חשיבות מיוחדת. הבחינה לכך יכולה להיות האם ניתן לכתוב פסקה (אפילו קצרה) על חשיבותו האנצי' של המאמר לדוגמה ראו בפתיח של הערכים [[וידעת תרנ"ז - מוסקבה]], [[ביום עשתי עשר תשל"א]]. במילים אחרות: אין לכתוב ערכים על מאמר , אם כל עניינם הוא 'סיכום' / 'תקציר' המאמר.

הערות יתקבלו בברכה.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תשפ"ה 14:36, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:כלומר, מה דעתך למעשה על הערכים האחרונים? אגב יש לציין למה שכתבו העורכים החשובים בדף השיחה של הערך וידעת שם. ייש"כ בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:57, 9 באוגוסט 2025 (IDT)
::צריך לקיים דיון מסודר במקום אחד, אפשר להעתיק לשם דעות שנכתבו בערכים אחרים: [[שיחת חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/ספרים#מאמרי חסידות]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באב ה'תשפ"ה 22:44, 9 באוגוסט 2025 (IDT)

== העלאת קבצים לשרת ==

בעיצוב החדש של האתר (יש"כ גדול!), אין את הלשונית של העלאת קבצים בשורת התפריט. מאוד חשוב להחזיר לשונית זו. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 22:15, י"ב באב, ה'תשפ"ה ''(6 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
:[[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] יש לך את זה תחת הלשונית '''כלים''' בצד שמאל של הסרגל העליון של הדף.--~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י"ב באב 22:32, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
::לא ראיתי את האפשרות הזו.. תודה רבה ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 22:56, י"ב באב, ה'תשפ"ה ''(6 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''

== בקשה ==

תוכל להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Phonos Phonos] לצורך {{תב|שמע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:05, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

:הותקן. ישר כח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשפ"ה 01:35, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

== תבניות חשיבות ==

שיע היקר. לאחרונה ישנה מגמה גוברת והולכת להניח תבניות חשיבות כמעט על כל ערך שאינו בחשיבות שאין עליה עוררין (וגם על ערכים כאלו יש לפעמים תבניות חשיבות). אין בידי לנהל ויכוחים ודיונים על כל ערך, ואם אתה חושב שהמחיקות ותבניות החשיבות הם לפי הכללים, אדרבה. באתי לעזור, ואם אתה חושב שזה בסדר, גם מצידי הכל בסדר. רק כדאי שתעיף מבט מדי פעם על הערכים שבקטגוריית החשיבות. בידך הדבר כמי שקובע הלכה למעשה את הגדרים הלא ברורים של כללי החשיבות. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 22:21, כ"ד באב, ה'תשפ"ה 22:21, 18 באוגוסט 2025 (IDT)

:תודה על ההפניה, הגבתי היכן שהייתה לי דיעה. תקוותי שהכללים ישתפרו ויהפכו לברורים, ושהמשתמשים יצליחו לדון ולהכריע בכוחות עצמם. ועוד והוא '''העיקר''' שיפסיקו לכתוב ערכים גבוליים ושוליים ויעסקו בשיפור הקיימים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשפ"ה 02:04, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

== הרחבת TemplateStyles ==
תוכל להתקין? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:16, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:ביקשתי מהמתכנת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 17:08, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
== רשימה לבנה ==
נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: chabadlive.org.

תודה רבה מראש!
--[[משתמש:לגאולת עולמים|לגאולת עולמים]] - [[שיחת משתמש:לגאולת עולמים|שיחה]], 20:19, כ"ה באב, ה'תשפ"ה 20:19, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

:הוספתי. כוח"ט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 17:17, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

== עמוד ראשי ==

כדאי לערוך את הקישור (ל') '''באב''' שבסוף העמוד הראשי של חב"דפדיה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:54, כ"ט באב, ה'תשפ"ה 21:54, 23 באוגוסט 2025 (IDT)

:@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] כבר ניסיתי ולא הצלחתי, אולי @[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] יודע לטפל בזה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:15, 23 באוגוסט 2025 (IDT)
::כתבתי את זה כאן כי חשבתי שאולי שיע יכול לטפל בזה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 23:40, כ"ט באב, ה'תשפ"ה 23:40, 23 באוגוסט 2025 (IDT)
:::אם אני מבין נכון אתם מבקשים לערוך את [[תבנית:ל' באב]]. מה צריך לערוך שם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' באב ה'תשפ"ה 01:54, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
::::המילה 'אב' מפנה לדף פירושונים במקום לערך "חודש מנחם אב" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:26, ל' באב, ה'תשפ"ה 11:26, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::תודה שלום על ההפניה. זה דורש את עריכת [[תבנית:אירועים בלוח העברי]]. עשיתי שם תיקון, אבל לא יודע איך לבדוק את זה לפני חודש אב תשפ"ו. (כלומר לא יודע אם יש דרך לבדוק אם הבעיה נפתרה, לפני שיגיע החודש ואז התבנית תציג אותו). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשפ"ה 23:13, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::ראיתי שהבעיה נפתרה באותו יום (ל' באב) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 13:07, ג' באלול, ה'תשפ"ה 13:07, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] פתר את זה באמצעות מחיקת ההפניה. אני שיניתי את התבנית והחזרתי את ההפניה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באלול ה'תשפ"ה 23:33, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:41, ד' באלול, ה'תשפ"ה 11:41, 28 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::כשנכנסים לערך "[[אב (חודש)]]", ניתן לראות בתבנית (בצד שמאל למעלה) את ההפניה - הלא תקינה - לפירושונים [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:39, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:39, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
::::::::::זו בעיה דומה אבל בדף אחר: [[תבנית:חודש אב]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באלול ה'תשפ"ה 03:41, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::::::::תוכל לטפל בה? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 12:09, ט' באלול, ה'תשפ"ה 12:09, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

== שינוי שם ==

{{שינוי שם משתמש|א גרויסע חסיד|אי"ל}}
- [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום ד' באלול ה'תשפ"ה [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 17:25, 28 באוגוסט 2025 (IDT)
:שלום א גרויסע חסיד, עדיף לך לבחור שם ללא סימן ר"ת כלומר ללא גרשיים כפולות, זה יכול לגרום לך בעיות טכניות שונות. מה אומר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 14:44, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
::אז
::{{שינוי שם משתמש|א גרויסע חסיד|א.י.ל.|}}
::~ [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום ה' באלול ה'תשפ"ה [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 14:52, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
:::בוצע. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באלול ה'תשפ"ה 03:43, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

== ניסוח תקין ==

רציתי לשאול האם הניסוח (על [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] וכדו') -ידיו הק'- קולו הק'- וכו' - הוא ניסוח מקובל ב[[חב"דפדיה]], או שעדיף לכתוב "ידיו הקדושות", "קולו הקדוש", או פשוט "קולו", "ידיו" - בלי תואר? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 16:00, ט"ו באלול, ה'תשפ"ה 16:00, 8 בספטמבר 2025 (IDT)

:שולם שלום. זה ניסוח לא אנצי' וממילא לא תקין. ובלי קשר קיצור כמו: הק' לא רצוי. אנחנו רוצים שזה יהיה קריא גם למי שלא בקיא בשפה תורנית. אשמח להפניה לערך בו מופיע התיאור, כדי להבין ולחשוב טוב יותר כיצד מתאים לנסח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשפ"ה 02:35, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::דוגמא: [[דוד אוקינוב#התייחסות הרבי לרצח והקמת "אהל דוד"]] - "במהלך המאמר והשיחה שלאחריו נחנק קולו הקדוש בבכי נורא" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 09:44, י"ט באלול, ה'תשפ"ה 09:44, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

== ערכים חדשים ==

ערכתי 6 ערכים על מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל]], אבל אף אחד מהם לא מופיע ב"ערכים חדשים" שבעמוד הראשי. אשמח להבין מדוע? תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 09:54, י"ט באלול, ה'תשפ"ה 09:54, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

:ישר כח על הערכים המושקעים. זה נראה שעות של עבודה. {{כפיים}}. תפנה בבקשה ל @[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - הוא מתחזק את העדכונים האלו באמצעות בוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשפ"ה 02:04, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

==שינוי שם משתמש==
{{שינוי שם משתמש|מענדל סופר|ספרא רבא|נוחיות ופרטיות}}
בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:37, 14 בספטמבר 2025 (IDT)
:בוצע. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשפ"ה 01:52, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

== [[פורטל:חסידות חב"ד]] ==

אפשר לשים את הפורטל בקישורים בצד לצד שאר הפורטלים האחרים? {{ש}}{{יישור טקסט|שמאל|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!'''}}
:כנ"ל גם ב[[פורטל:מלך המשיח]]

==משה אהרן ברוורמן==

אפשר לדעת מדוע נמחק הערך "משה אהרן ברוורמן"?, ומדוע לא הודיעו לי על זה מראש?! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 22:13, ה' בתשרי, ה'תשפ"ו 22:13, 27 בספטמבר 2025 (IDT)
:עליך לעקוב אחר דף השיחה, ואין צורך להודיע לך על הנעשה בו. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 09:20, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 09:20, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

יש דרך לשחזר ולקבל את הדף (לפחות לעצמי)? [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 11:10, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 11:10, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
:{{בוצע}}. ראה גם [[שיחת משתמש:יוצר חב"די]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתשרי ה'תשפ"ו 18:07, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

== [[ערוץ חב"ד לילדים]] ==

משתמש א.י.ל. משחזר את עריכתי ללא התייחסות למה שכתבתי בתקציר עריכה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:57, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

:אתייחס להפרת הכללים שלו בדף שיחתו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בתשרי ה'תשפ"ו 01:15, 1 באוקטובר 2025 (IDT)

== אייקון\שאלה ==

האם מותר להשתמש באותו אייקון לכמה פורטלים ואיך יוצרים אייקון חדש.

איך ממזערים אייקון [[משתמש:מכריזים יחי המלך|מכריזים יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מכריזים יחי המלך|שיחה]], 19:55, י"ג בתשרי, ה'תשפ"ו 19:55, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

:גוט מועד. אם זה פורטל שמתאים לעמוד הראשי רצוי שלא. באמצעות עורך קוד המקור. אפשר להגדיר בגודל של כמה פיקסלים תוצג התמונה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשפ"ו 15:07, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

== ביקורת בערך זמרוני ==

שלום ר' שיע, אשמח להתייחסותך ב[[שיחה:זמרוני זליג ציק]]. אם הפני' לועדה הרוחנית כ"כ קשה עליך, אשמח לקבל את המייל שלהם ולפנות אליהם (אפי') בעצמי. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|ספרא וסייפא]] 17:18, 5 בנובמבר 2025 (IST)

:מקווה לטפל בהקדם. אעדכן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בחשוון ה'תשפ"ו 20:17, 12 בנובמבר 2025 (IST)
::תזכורת. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 12:42, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::אפשר בבקשה לקבל כתובת מייל של א' מחברי הועדה? תודה מראש. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 23:29, 29 בדצמבר 2025 (IST)
::::כפשוט, אין אפשרות שכל משתמש יפנה לוועדה הרוחנית. אחרת לא יהיה לדבר סוף. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בטבת ה'תשפ"ו 23:29, 30 בדצמבר 2025 (IST)
:::::רק אצטט כאן דברים שנכתבו ע"י מתמש אחר באולם דיונים לפני כו"כ שנים: ראיתי להאיר (אף שמפני סיבות אינני פעיל כ"כ באתר זה), שבאנציקלופדיה 'המכלול' יש ג"כ ועדה רוחנית שנועדה לפתור מחלוקות על אופן הצגת הדברים כפי שמתאים לתורתנו הק', אלא ששם ישנה אפשרות לכל עורך לפנות באופן אישי לועדה הרוחנית על מנת להציג את טענותיו. ואני כותב זאת משום שבכמה מהערכים החשובים כאן (כגון [[האוהל]]) הוכרעה מחלוקת הכתיבה על ידי פניה לועדה הרוחנית ללא שניתן לכל אחד מהעורכים להסביר את דבריו. פשוט שאף מפעיל מערכת אינו חף מנטיה אישית ולא יתכן שיצליח להסביר לועדה הרוחנית את דברי הצד השני טוב יותר מכפי שיעשה זאת הצד השני עצמו. עכ"ל בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:41, 31 בדצמבר 2025 (IST)
::::::הפניה לוועדה הרוחנית יכולה להיעשות על ידי כל משתמש כפי שמוסבר בכללים, (שכל אחד יכול לכתוב את דעתו) אך אני זה שמעביר אותה, וזאת כדי למנוע מצב של הצפה של פניות אצל חברי הוועדה. אגב מבחינתי כל מפעיל מערכת אחר מוזמן אף הוא למלא את התפקיד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בטבת ה'תשפ"ו 21:40, 31 בדצמבר 2025 (IST)
==למה מחקת?==
[[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=prev&oldid=724020 כאן]]
[[משתמש:ר.ז.|ר.ז.]] - [[שיחת משתמש:ר.ז.|שיחה]], 11:50, כ"א בחשוון, ה'תשפ"ו 11:50, 12 בנובמבר 2025 (IST)

:כבר לא זוכר. אבל נראה כמו טעות. יש"כ על תשומת הלב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בחשוון ה'תשפ"ו 20:15, 12 בנובמבר 2025 (IST)

== כתיבת ערך על הרב אלעזר מרדכי קעניג ==

אשמח אם תוכל לעזור לי בכתיבת הערך על הרב [[משתמש:שולם ס./אלעזר מרדכי קעניג|אלעזר מרדכי קעניג]] (אבא של הרב [[אלכסנדר דוד זושא קעניג|אלכסנדר דוד זושא]] והרב [[ירחמיאל משה קעניג|ירחמיאל משה]]), או להפנות אותי למקורות שמהם אוכל לקבל מידע

תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 12:41, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ו [[שיחת משתמש:ש. סלומון#c-שולם ס.-20251214104100-כתיבת ערך על הרב אלעזר מרדכי קעניג|12:41, 14 בדצמבר 2025 (IST)]]

[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 12:52, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ו 12:52, 14 בדצמבר 2025 (IST)
:שלום {{א|שולם ס.}} לצערי לא מצאתי מידע על מקורות נוספים, עוד אעיר, שמכיוון שלא מדובר בחסיד חב"ד, לא בטוח שיש הצדקה לכתוב אודותיו ערך בחב"דפדיה. בערכים כגון זה, ראשית צריך לבדוק אם יש אפשרות למצוא הקשר חב"די משמעותי אחרת זו תהיה עבוד לחינם... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשפ"ו 03:29, 25 בדצמבר 2025 (IST)
::אוקיי [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:44, ה' בטבת, ה'תשפ"ו 03:44, 25 בדצמבר 2025 (IST)
::תוכל - אם כן - למחוק את [[משתמש:שולם ס./אלעזר מרדכי קעניג|דף הטיוטה שפתחתי]]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:46, ה' בטבת, ה'תשפ"ו 03:46, 25 בדצמבר 2025 (IST)

== חב"דזציה ==

צריכים לכתוב א-ל, או קל? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:37, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ו 15:37, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::שאלה טובה לכאורה א-ל. כי 'קל' יהיה מבלבל עם המילה: קַל (בפתח). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בטבת ה'תשפ"ו
:::תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:18, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 22:18, 23 בדצמבר 2025 (IST)

== ביקורת ==

האם יש צורך ב[[בית מנחם מענדל צפת#ביקורת|ביקורת]] בערך [[בית מנחם מענדל צפת]]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 10:07, ה' בטבת, ה'תשפ"ו 10:07, 25 בדצמבר 2025 (IST)

:אענה בדף השיחה שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בטבת ה'תשפ"ו 13:32, 26 בדצמבר 2025 (IST)
::ראיתי. תודה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 14:59, ו' בטבת, ה'תשפ"ו 14:59, 26 בדצמבר 2025 (IST)

== שיחזור ערך שנמחק ==

[[משתמש:ספרא רבא]] מחק את הערך [[הלכתא למשיחא (שו"ת)]] שלא ע"פ הכללים (להציב תבנית שבוע מראש וכו'). אני לא מוצא את ההיסטוריה של ערך זה בשינויים אחרונים. אתה יכול לעזור לי לשחזר את הערך?--[[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 09:51, 31 בדצמבר 2025 (IST)

:שלום יוסף יצחק ויש"כ על ההשקעה בערך. צריך לדייק משתמש @[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]], לא מחק את הערך אלא איחד אותו לערך [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]]. ובכך פעל לפי הכללים ב[[חב:ספרים]]. יחד עם זאת שיחזרתי את הערך למרחב הפרטי שלך ב[[משתמש:יוסף יצחק קעניג\הלכתא למשיחא (שו"ת)]].
:שוב יש"כ על תרומתך להפצת המעיינות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בטבת ה'תשפ"ו 21:38, 31 בדצמבר 2025 (IST)
::אני חושב שהוא כן מתאים לכללים, אלא שרק התחלתי לכתוב אותו וניתן להוסיף לו עוד הרבה תוכן. הסיבה שהעליתי אותו למרחב ולא השארתי אותו בטיוטה, כדי שעוד בחורים יוכלו לסייע בכתיבת הערך. [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 00:51, 1 בינואר 2026 (IST)
:::עכשיו עברתי על הקטגוריה של ספרי גאולה ומשיח וראיתי שהרבה מאד מספרי הגאומ"ש שיש להם ערך אינם ארוכים יותר מהערך של [[הלכתא למשיחא (שו"ת)]] (ספר שנתקבל באהדה אצל ריבוי אנשים וחוגים, רבנים חשובים וכו', וכפי שארחיב בערך בהמשך בעז"ה). האם זה שהספר נכתב ע"י תלמידים של ישיבה פלונית ולא ע"י אדם נשוי הינו סיבה לא לתת לספר זה ערך בפני עצמו?
:::ואולי סברו שזהו סוג של קובץ הערות, אך באמת זהו חלק מספרות גאומ"ש, נעשה בשיתוף פעולה עם [[מכון הלכה חב"ד]] שכבר העלו את חלק מהתשובות לאתר שלהם, כמו"כ בקבצי "שונה הלכות" שהם מוציאים מזמן לזמן יש להם טור קבוע בו הם מפרסמים תשובה מהקבצים הנ"ל, ואכ"מ להאריך.
:::בקיצור: אין לי עניין לעשות מלחמת עריכה ולהחזיר ערך זה למרחב, ולאח"ז ימחקו אותו שוב. אשמח שתאשר שערך זה יעלה למרחב. [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 01:14, 1 בינואר 2026 (IST)
::::ענייני גאומ"ש, הם דבר עיקרי וחשוב באתר, ואשמח מאוד שהערך יתווסף לאתר אבל כרגע הוא לא מתאים. בחורים יוכלו לעורך אותו גם כפי שהוא כעת במרחב האישי שלך. העובדה שיש ערכים רבים שאינם עומדים בכללים ופוגעים ברמת האתר אינה הצדקה להמשיך בהתנהלות הזו, להפך. אין שום קשר לזהות הכותב וכו'. לפחות לא מבחינתי.
::::עכשיו לעיקר 'ועשה טוב'. איך אפשר לשפר את הערך? העניין הוא שכרגע אין בערך כמעט מידע. אולי תוסיף מידע על התוכן של הקבצים, על החידוש שבהם (כלומר האם יש בהם תוכן שלא היה קיים קודם, או שהחידוש הוא בפורמט, במקור השאלות וכו') כשהערך יהיה עם 'בשר' נשמח מאוד שיעבור למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:05, 1 בינואר 2026 (IST)

== בחירות למפעילי מערכת ==

האם צפויות בחירות למפעילי מערכת בזמן הקרוב / הרחוק? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:17, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:17, 6 בינואר 2026 (IST)

:לפי הנהלים כל שנתיים. כאמור כאן: [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 5]]. הבחירות הבאות יתקיימו אי"ה ב[[א' אב]] [[תשפ"ו]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 19:44, 11 בינואר 2026 (IST)
::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:34, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 20:34, 11 בינואר 2026 (IST)

== הרחבה ==

תוכל להתקין את הרחבת SandboxLink? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:51, 7 בינואר 2026 (IST)

:לכמה אנשים אתה חושב שזה יהיה שימושי? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בטבת ה'תשפ"ו 15:49, 16 בינואר 2026 (IST)
::אני שואל בגלל שלא אני מתקין, אלא מתכנת... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בטבת ה'תשפ"ו 15:50, 16 בינואר 2026 (IST)
:::כל מי שרוצה לפתוח [[מיוחד:הדף שלי/טיוטה]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:30, 21 בינואר 2026 (IST)

== מספר הצפיות בחב"דפדיה ==

המספרים ב[[חב"דפדיה:ציוני דרך|ציוני דרך]] קצת מוגזמים - [[שיחת חב"דפדיה:ציוני דרך#מספר הצפיות|קישור לשיחה]] [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:53, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 21:53, 11 בינואר 2026 (IST)

:למה מוגזמים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:04, 11 בינואר 2026 (IST)
::עיין ב[[שיחת חב"דפדיה:ציוני דרך]] (שיע ק. ענה לי שם) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:54, כ"ט בטבת, ה'תשפ"ו 19:54, 18 בינואר 2026 (IST)

== רשימת הדפסות התניא ==
הועבר ל[[שיחה:רשימת דפוסי התניא]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשפ"ו 21:03, 26 בינואר 2026 (IST)

== חשיבות ==

אתה חושב שיש חשיבות לערך הזה - [[ניסיון פיגוע הדריסה ב-770 (תשפ"ו)]]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 06:03, ט"ז בשבט, ה'תשפ"ו 06:03, 3 בפברואר 2026 (IST)

:עניתי שם: [[שיחה:ניסיון פיגוע הדריסה ב-770 (תשפ"ו)]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בשבט ה'תשפ"ו 23:56, 3 בפברואר 2026 (IST)
::מה ההבדל בינו לבין [[פיגוע הדקירה ב-770]]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:26, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו 15:26, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::א' אני חושב שיש הבדל בין פיגוע שנועד במטרה להרוג חב"דניקים לבין שיכור משוגע שהחליט לנסות להכנס ל770 עם הרכב ב' דעתו של שיע עומדת גם לגבי הערך שהזכרת (ראה: [[שיחה:פיגוע הדקירה ב-770]] --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 14:08, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 14:08, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::זה הוכח (שהוא לא היה שפוי)? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:53, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 15:53, 9 בפברואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שכן בהתחשב בעובדה שהתפרסמה תמונה שלו מניח תפילין ב770 לפני כמה שבועות והוא טען שהוא רצה להתגייר וכו' [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 16:24, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 16:24, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::זו השערה ולא הוכחה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:19, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 19:19, 9 בפברואר 2026 (IST)

== איום ==

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=prev&oldid=820340 ראה] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:37, 19 בפברואר 2026 (IST)

:תודה על ההפניה, הגבתי שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באדר ה'תשפ"ו 02:29, 20 בפברואר 2026 (IST)

== הפנסאים ==

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=829320 הוספת ביקורת ללא מקור] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 11:28, 11 במרץ 2026 (IST)

:עניתי בדף השיחה שם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באדר ה'תשפ"ו 23:41, 11 במרץ 2026 (IST)

== תלונה על שחזורים ==

https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=828869

https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=prev&oldid=822570 ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 12:14, 11 במרץ 2026 (IST)

:תקרא בבקשה את [[חב:מע#מה ייחשב למלחמת עריכה]]. ותקשר לי לגרסה היציבה שמכילה את הפסקה שבמחלוקת, ולגרסא שבה הפסקה נמחקה. תודה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באדר ה'תשפ"ו 00:22, 12 במרץ 2026 (IST)
::כלומר, אם מישהו עושה עריכה אפשר לשחזר אותה תוך 30 יום (גם בלי הסבר למה)? זה לא נשמע לי הגיוני. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 11:44, 12 במרץ 2026 (IST)
:::חייב להיות הסבר. אבל הוא לא חייב להיות מוסכם. כלומר, אם תיקנת משהו שאין עליו ויכוח, או שהוא מעוגן בכללים אסור לשחזר. ואם מישהו שחזר, הוא זה שעבר על הכללים. גם אז אין להכנס איתו למלחמת עריכה, אלא לפנות למפעיל שיטפל בו. אם יש ויכוח יש להגיע להסכמה בדף השיחה. על המשחזר חובה לנמק את השחזור לפחות בתקציר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ו 21:45, 15 במרץ 2026 (IST)
::::א.לא היה הסבר לשחזור
::::ב.לא נכסתי למלחמת עריכה
::::ג.פניתי למפעיל מערכת
::::תודה. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:38, 16 במרץ 2026 (IST)
:::::תקשר לי לגרסה היציבה שמכילה את הפסקה שבמחלוקת, ולגרסא שבה הפסקה נמחקה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח באדר ה'תשפ"ו 23:52, 17 במרץ 2026 (IST)
::::::לא הייתה גרסה יציבה, היה שחזור של גירסה בלי הסבר.--~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})
אם מישהו שחזר עריכה שלך ללא הסבר, אתה יכול לפנות אליו בדף השיחה, או עדיף בדף השיחה של הערך לתייג אותו ולדרוש הסבר, אם הוא לא נותן הסבר תוך זמן סביר (נניח מקסימום שבוע) אתה יכול לבטל את השחזור שלו. אם הוא חוזר על השחזור, לא להכנס למלחמת עריכה אלא לפנות למפעיל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בניסן ה'תשפ"ו 02:36, 22 במרץ 2026 (IST)

:https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&oldid=835129 ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 12:35, 22 במרץ 2026 (IST)
::{{ציטוטון| אם תיקנת משהו שאין עליו ויכוח, או שהוא מעוגן בכללים אסור לשחזר. ואם מישהו שחזר, הוא זה שעבר על הכללים.}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 12:37, 22 במרץ 2026 (IST)
:::{| class="wikitable"
|+השוואה:
!המשתמש
!התלונה
!התייחסות שיע. ק
|-
|מ. רובין
|2 תלונות על שחזור
|שתי אזהרות בדף השיחה של [[משתמש:א.י.ל.|המשחזר]]
|-
|א.י.ל.
|4 תלונות על שחזור
|התחלת [[שיחה:ארגון הפנסאים#עיסוק בבשורת הגאולה וזהות המשיח|דיונים]] ארוכים [[שיחת משתמש:שיע.ק#תלונה על שחזורים|ומיותרים]]{{הערה|שכל מטרתם היא לא לתת אזהרה למשחזר}},
|}
:::~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 13:49, 22 במרץ 2026 (IST)
::::אני סבור שאתה מבין היטב למה זה שוחזר. בדיוק כמו שלא נקשר בערך על הציונות לאתר של כיפה סרוגה או סאטמר. זה נראה שאתה מבקש להכניס לחב"דפדיה, מה שלא אמור להכנס לכאן, באמצעות קישורים חיצוניים. בבקשה אל תבזבז את זמנך ואת זמני. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בניסן ה'תשפ"ו 00:25, 23 במרץ 2026 (IST)
:::::א..למה "לא אמור להכנס לכאן", חב"דפדיה זה אתר חב"די, וגם חב"ד און ליין זה אתר חב"די. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 13:07, 23 במרץ 2026 (IST)
::::::כי הקישורים עוסקים באוהל. נושא בו לחב"דפדיה יש עמדה ברורה - לעומת העמדה ההפכית שסיאואל מחזיק בה שהיא שגויה - ואנחנו נמנעים מקישורים למידע שגוי או לא ראוי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בניסן ה'תשפ"ו 03:00, 25 במרץ 2026 (IST)
:::::::ומה בנוגע לשאר השחזורים? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 13:04, 25 במרץ 2026 (IST)
::::::::בבקשה תפרט מה התלונה, כי אני חושש שאתה מערבב תחומים שונים. גם בטבלה שכתבת בשרשור זה, אתה מציג בטעות את הפניות שלי אליך בעניין 'מלחמות עריכה' כ'תלונות על שחזור'. (ובעניין שנכתב בטבלה, אציין שלא קיבלת אזהרה אלא הסברים, ושבפעם הראשונה התעלמת משום מה מההסבר, ולמרות זאת גם בפעם השניה קיבלת רק הסבר).
::::::::כמו שהסברתי, אם זו מלחמת עריכה אתה יכול לפנות ישר למפעיל. אם זה שחזור ללא נימוק, תפנה קודם למשתמש ותדון איתו בדף השיחה של הערך נשוא השחזור. אם אתה לא מקבל תשובות מספקות, אפשר לערב מפעיל.
::::::::מעניין לעניין, ראיתי לנכון להעיר ב[[שיחת משתמש:מ. רובין#סגנון והתנסחות בשחזור|לגבי ניסוח התקציר בשחזור ששחזרו אותך]], מבלי להתייחס לגופה של העריכה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תשפ"ו 16:01, 26 במרץ 2026 (IST)

== בקשת עזרה ==

ברוב הפעמים שאני מנסה לערוך את הערך "[[רשימת דפוסי התניא]]" - אני לא מצליח (כשאני לוחץ על 'עריכה' - אני מקבל את התגובה "השרת החזיר שגיאה: HTTP 500."), לעומת זאת - ערכים אחרים אני מצליח לערוך בלי בעיה.

חשבתי שאולי זה בגלל שהערך ארוך וכבד, אבל ניסיתי לערוך את "[[רשימת תלמידי הקבוצה]]" והצלחתי בלי בעיה, למרות שהוא ארוך יותר.

אשמח לעזרה. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:11, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 20:11, 15 במרץ 2026 (IST)

:זה משהו למתכנת. אבדוק איתו בשבוע הבא בל"נ. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ו 21:42, 15 במרץ 2026 (IST)
::תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:31, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 22:32, 15 במרץ 2026 (IST)

== שינוי שם משתמש ==

{{שינוי שם משתמש|מאיר יעקב העכט|משולח}}

--[[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 04:33, י"א בניסן, ה'תשפ"ו 04:33, 29 במרץ 2026 (IDT)
:בוצע. גוט מועד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ו 03:14, 7 באפריל 2026 (IDT)

== נא ==

נא לחסום את משתמש שניאר זייפוד הלוי.

השחית: ספר הזכרונות, עכו.[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 00:25, י"ט בניסן, ה'תשפ"ו 00:25, 6 באפריל 2026 (IDT)

:טופל כבר. תודה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ו 15:55, 7 באפריל 2026 (IDT)

== [[תומכי תמימים לוד]] ==

@[[משתמש:בן|בן]] שיחזר את עריכתי, בערך [[תומכי תמימים לוד]], למרות מה שהוחלט בדף השיחה. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"ט בניסן ה'תשפ"ו 20:44, 6 באפריל 2026 (IDT)

:קיבל הבהרה בדף שיחתו [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ו 03:23, 7 באפריל 2026 (IDT)

== הפולמוס לאחר ג' תמוז בעניין הכרזת יחי ==

רציתי להסב את תשומת ליבך, שלפי איך שנראה הערך "יחי" כרגע (בפיסקת הפולמוס), אין מקום כלל להכריז יחי ב"חוצה" (דבר שנשמע מוסכם מכל הפס"ד שמיד אחרי ג' תמוז), אני לא יכול לערוך את הדף אבל חושב שראוי לציין שמעשה רב שמפרסמים זאת לחוץ ולהעיר מפס"ד שהרבי חי וקיים ומכינוסי משיח תשנ"ה (במיוחד מהכינוס בכיכר שהיה מיועד לחוצה). יחי המלך! [[משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|הרבי הוא מלך המשיח!!]] - [[שיחת משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|שיחה]], 14:19, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ו 14:19, 12 באפריל 2026 (IDT)
:כל עוד הערך נשאר כך, הרי (נוסף להוצאת שם רע על רבבות חסידים) חב"דפדיה מכריזה על עצמה כאסורה ע"פ ההלכה (שהרי בדף הראשי יש יחי, והיא הרי מיועדת (עכ"פ גם) לחוצה)..--[[משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|הרבי הוא מלך המשיח!!]] - [[שיחת משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|שיחה]], 14:21, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ו 14:21, 12 באפריל 2026 (IDT)
:: עיין בדף השיחה של הערך הטעם. הוצאת שם רע ואסורה ע"פ ההלכה הם פרשנות שלך --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 05:11, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ו 05:11, 15 באפריל 2026 (IDT)
::עיינתי. לא זכיתי להבין מדוע אתה מתנגד להוסיף את מה שביקשתי. כמדומה שגם בדף השיחה ביקש אנונימי להוסיף שמעשה רב. כמדומה שזו פרשנות של כל מי שיקרא את הערך..--[[משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|הרבי הוא מלך המשיח!!]] - [[שיחת משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|שיחה]], 17:18, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ו 17:18, 15 באפריל 2026 (IDT)

שיחת משתמש:זאל לעבן די קעניג

2026-04-12T12:55:58Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: יצירת דף חדש

{{בה}} {{חממה}} יחי המלך המשיח! --[[משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|הרבי הוא מלך המשיח!!]] - [[שיחת משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|שיחה]], 15:55, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ו 15:55, 12 באפריל 2026 (IDT)

שיחת משתמש:שלום מייהיל

2026-04-12T12:55:51Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: יצירת דף חדש

שיחת משתמש:יהדודס

2026-04-12T12:55:44Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: יצירת דף חדש

שיחת משתמש:שלוםמ

2026-04-12T12:55:37Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: יצירת דף חדש

שיחת משתמש:שיע.ק

2026-04-12T11:21:50Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* הפולמוס לאחר ג' תמוז בעניין הכרזת יחי */

שיחת משתמש:שיע.ק

2026-04-12T11:19:14Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* הפולמוס לאחר ג' תמוז בעניין הכרזת יחי */ פסקה חדשה

נחמיה ווגל

2026-03-26T09:50:28Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''נחמיה ווגל''' (נולד בשנת [[תשט"ו]], 1955) הוא משלוחי הרבי ברוצ'סטר שבניו יורק.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[לונדון]] לרב [[נתן ווגל]] ('הצדיק מלונדון') ולפריידא זיסל.

כילד צעיר, החל אביו להתקרב לחסידות חב"ד, ובהיותו בגיל 11 נסע לראשונה לרבי לחודש החגים [[תשכ"ז]].

במהלך היחידות שנכנס עם אביו, סיפר האבא כי כהוכחה לרצינותם שילמו הילדים בעצמם על כרטיס הנסיעה מתוך חסכונותיהם, והרבי הגיב בחיוך רחב והוציא מהמגירה שטר של 50$ עבור כל אחד מהילדים כהשתתפות בעלות הנסיעה.

בשנת [[תשל"א]] נכנס שוב לרבי, הפעם לבדו, כתלמיד ישיבה. במענה לשאלותיו השיב לו הרבי שעליו להתמסר לתפקידו כתלמיד ישיבה וללמוד בהתמדה.

לאחר נישואיו עם מרת חנה בת הרב [[שמואל פלוטקין]], יצא לפעול בשליחות הרבי ברוצ'סטר שבניו יורק.

בשנות המ"ם, שידר תוכנית שבועית ברדיו בשם 'הקול היהודי'.

אחרי חג הפסח [[תשמ"א]], נבחר לנסוע לברית המועצות (יחד עם גיסו ר' [[בערל שור]]) במסווה של תייר ולהיפגש עם יהודים מעבר למסך הברזל.

רוב תשמישי הקדושה שהביאו עמם במזוודות הוחרמו במכס, אך בהמשך זכו להתוועד עם יהודים רבים במוסקבה שנדחסו לתוך בית צפוף בפרוורי מוסקבה, ומשתתפי ההתוועדות שלחו לרבי בקבוק לחיים שעמד על השולחן, והרב וואגעל מסר זאת למזכירות כשחזר ממוסקבה בצירוף פתק הסבר, והרבי הציב את הבקבוק בשבת שלאחר מכן על השולחן והתייחס אליו בהרחבה במהלך ההתוועדות וביקש שיערבבו מהבקבוק עם בקבוקים אחרים ויחלקו לכל הנוכחים בהתוועדות.

בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".

בשנת [[תשס"ח]] נסחר לשמש כנואם המרכזי של הבאנקעט החגיגי ב[[כינוס השלוחים העולמי]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/33428 הנואם המרכזי בבנקעט: אני נציג של ה'סתם שליח'] {{COL}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2025/04/514.-Shvii-Shel-Pesach-5785.pdf לנצל את החירות במלואה]''', {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] שביעי של פסח ה'תשפ"ה, גליון מס' 514

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וואגעל, נחמיה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת וואגעל]]
[[קטגוריה:משפחת פלוטקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[en:Nechemia Vogel]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שמעון אליטוב

2026-03-26T09:46:16Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]
הרב '''חיים שמעון גד אליטוב''' ([[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]]-[[ג' שבט]] [[תשפ"ג]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, שימש כ[[מורה הוראה|רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת [[תש"ח]] התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק ב[[חדרה]]. ב[[תשי"ב]] הצטרף ל[[חב"ד]] ועבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לוד]] בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת [[תשט"ז]] החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.

בישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בין השנים [[תשי"ז]] ל[[תשי"ט]] שימש כמחנך ב[[כפר חב"ד]].

ב[[י"ג באב]] [[תשי"ח]] התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה{{הערה|אחותו של ר' [[דוד בוסקילה]] מתרגם התניא לערבית.}}, בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קריית גת]].

בשנת [[תשכ"א]] עברו ללמד בבית ספר חב"ד בברוש, שם קירבו משפחות רבות ביניהם את משפחת הרב [[יורם אברג'ל]]. בשנת [[תשכ"ד]] עברו ללמד בבית ספר חב"ד ב[[ירושלים]] עד לשנת [[תשכ"ח]].

בשנת [[תשכ"ח]] נסע לשלוש שנות [[שליחות]] למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].

בשנת [[תשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).

במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי
שיעורים ברדיו.

בשנת [[תש"נ]] שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] המקומי.

בשנת [[תנש"א]] שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם '''עוז מאיר חב"ד''' בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]].

בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית [[מטה בנימין]].

בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".

בשנת [[תשס"ח]] נבחר ל[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת [[תשע"ד]] נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.

בשנת [[תשע"ב]] התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת [[תשע"ד]] התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר [[ירושלים]] לקראת [[שנת השמיטה]] למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.

בשנת [[תשע"ט]] עבר אירוע לבבי קשה ממנו התאושש לאיטו לאחר טיפולים רבים.

נפטר ב[[ג' שבט]] [[תשפ"ג]].

==משפחתו==
*אשתו, הרבנית מזל אליטוב, מהנהלת נשי חב"ד בירושלים. לשעבר מנהלת ה'מעונה' לבנות של ה'פעילים'
*בנו, הרב [[שאול משה אליטוב]]
*בנו, העיתונאי ר' [[יוסף יצחק אליטוב]]
*חתנו, הרב [[אליהו אסולין]] - שליח הרבי ורב שכונת בית אליעזר, [[חדרה]]
*חתנו, הרב [[יעקב שוויכה]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*'''היחידות שהכווינה את דרכי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25.
*'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.
* כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936082 דורות של הצלחה]''', הרב אליטוב עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://www.col.org.il/files/3.475153E-02E-02_7792147.pdf כאשר ישא האומן]''', פרקי חיים משולבים באגרות הקודש שקיבל מהרבי, תשורה מנישואי נכדו מנחם אב תשע"ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf מכתבים והדרכות שקיבל מהרבי]''' ב[[תשורה]] לחתונת נכדו, הרב אליהו שוויכה, ה' [[ניסן]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]
*'''[https://col.org.il/news/144142 כתבי הרב שמעון גד]''' {{PDF}}{{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_21.html כשהרבי הדריך את הרב אליטוב כנער צעיר 'כיצד מתפללים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר חב"ד ברוש]]
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

אהרן שפירא

2026-03-26T09:44:24Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:הרב א ש 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אהרן שפירא. תשפ"ה]]
[[קובץ:אהרון שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אהרן שפירא]]
הרב '''אהרן שפירא''', (נולד ב[[א' ניסן]] [[תש"כ]], 29 במרץ 1960) הוא רבה של שכונת [[פרדס כ"ץ]] ב[[בני ברק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונה.

==תולדות חיים==
נולד בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] לרב יצחק אייזיק ולאימו ציפרה שפירא, צאצא בן אחר בן ל[[מגלה עמוקות]]. הרבי ביקר בביתם מדי חודש פעמיים בכניסתו ל[[מקווה]] [[1506 יוניון]], וחילק להם דולרים באופן פרטני{{הערה|שם=יום|'''יום עיון 60 שנה לביאורי הרבי פרש"י על התורה, "לימוד השיחות עשה מהפכה" הרב אהרן שפירא עברית שנת תשפ"ה''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (נמצא בקישורים חיצוניים)}}.

בילדותו התחנך ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות בעלז]] במקום. ב[[ישיבה]] קטנה למד ב[[ישיבת צאנז]] ב[[יוניון]], שם נעשה לחסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז-קלויזנבורג. בישיבה גדולה למד בישיבת בעלזא ב[[ירושלים]]; באותו תקופה הסתופף רבות בצל הרבי בעל [[יחיאל יהושע רבינוביץ|חלקת יהושע]] מביאלא.

בשנות הכ"פים (שנות ה-60 למניינם) והלמ"דים (שנות ה-70 למניינם) השתתף באופן קבוע ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] ב[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|שם=יום}}.

בשנת [[תשל"ו]] עלה להתגורר ב[[ישראל (ארץ)|ישראל]], עם זאת, הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לפחות אחת לשנה{{הערה|שם=יום}}.

בסיוון [[תש"מ]] נישא ליוטא לאה בת נתנאל צבי וקס מ[[נתניה]], ממקורביו של הרבי מצאנז קלויזנבורג. לאחר נישואיו התגורר ב[[קריית צאנז (נתניה)|קריית צאנז]] בנתניה ושימש משגיח בישיבת צאנז.

לאחר מכן התגורר תקופה ב[[ירושלים]], ולאחר כשנתיים התיישב בשכונת [[פרדס כץ]] בבני ברק. בשנת [[תשמ"ו]] מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונה.

לאחר התמנותו לרב נסע לרבי מדי שנה ל[[חג השבועות]] (חג המו"צים) ולעיתים אף ל[[סליחות]]{{הערה|שם=יום}}.

באחת ההזדמנויות בהן שהה בחצר הרבי, לאחר שהרבי הורה על עריכת כינוס רבנים, עבר ב[[חלוקת דולרים]], הרבי שאלו אם ישתתף ואם ידבר והעניק לו דולרים לברכה{{הערה|שם=יום}}.

על פעילותו ב[[הפצת המעיינות]] בקרב בני הציבור החרדי בבני ברק דיווח לרבי וקיבל [[מענה|מענות]]: "תשואות חן" "תשואות חן"{{הערה|שם=יום}}.

בתקופת [[בחירות תשמ"ט]], עת היו שתקפו את חסידות חב"ד נקט בקו נגדי של הגנה והפרכת הטענות, כך לדוגמה, ביום בו יצאה חוברת בשם "האמת על חב"ד" הוציא חוברת "האמת לאמיתו על חב"ד", בניגוד לחלקים מחסידי חב"ד שביקרו אותו על הקו בו נקט, הוא זכה למענה חיובי מהרבי על כך{{הערה|שם=יום}}.

בערב [[שביעי של פסח]] [[תש"נ]] קיבל הוראה מ[[מזכירות הרבי]] לחזור בפני חברי [[מועצת גדולי התורה]] (לחזור לכל חבר בפני עצמו) על דעת הרבי בנושא{{הערה|שם=יום}}.

בעת שחש עומס בין תפקידיו בפרדס כץ ועבודתו בתלמוד תורה וכתב על כך לרבי ברכו הרבי להצלחה ושימשיך בתפקידיו{{הערה|שם=יום}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".

מוציא מדי שבוע עלון עם תורתו של הרבי על פירוש רש"י.

בשנת [[תשנ"ד]] הוכתר [[אב בית דין|לאב"ד]] מהימנא.

בשנת [[תשס"ב]], לאחר פטירתו של הרב הקודם, מונה לרב שכונת פרדס כץ.

הקים את מפעל "מתיבתא דרש"י" שמטרתה לימוד והפצת [[פירוש רש"י לתורה]]. ב"מתיבתא" קיים ספריה למאות מפרשי רש"י, מפעילות ה"מתיבתא" שיעורי עיון ברש"י, מבחנים ומלגות, עריכת מפרשי רש"י חדשים וישנים, בעיקר מתוך כתבי יד עתיקים, והוצאתם לאור - לאור תורתו ביאוריו של [[הרבי]] בנושא.

הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], האדמו"ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]</REF>

חתם בשנת

== סדרת 'ימי זכרון' ==
הרב שפירא עומד בראש מפעל ספרותי ייחודי, המכונה 'ימי זיכרון'. זוהי סדרת ספרים בת שנים-עשר כרכים, כרך לכל אחד ואחד מחודשי השנה, המקיפים כאלף ומאתיים מגדולי ה[[חסידות]], מ[[הבעש"ט]] ועד צדיקי זמננו. בספרים מרוכזים ימי [[הסתלקות]]ם של כל [[צדיק]] וצדיק, וכן מידע היסטורי על תולדותיו, על משפחתו וצאצאיו, על קהילתו, על מנהגיו, קצת סיפורים עליו ולקט קצר מתורתו.

נודע בידיעותיו ברחבות ב[[תורה]] וב[[הלכה]], רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו [[אדמו"ר]] לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו"רים וגדולי התורה ב[[בני ברק]] ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו.

ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ד]] השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "[[הרבי מליובאוויטש]] עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. [[יצחק פרידמן|האדמו"ר מבוהוש]] החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=633&CategoryID=419 כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו].}}.

==משפחתו==
*חתנו, הרב אברהם אנגלרד, בן הרב חיים מאיר אנגלרד אב"ד דאברא זצ"ל.
*חתנו, הרב יהושע גרינצוויג. בן הרב משה טוביה זצ"ל
*חתנו, הרב משה יהודה נחמיה ליפשיץ הלברשטאם, רב קהילת 'שערי ירושלים', בן [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ|האדמו"ר מסטראפקוב]].
* בנו, הרב שניאור זלמן, חתן האדמו"ר רבי שמעון סופר מערלוי-צפת זצ"ל.
*חתנו, הרב ברוך פריזנט, שליח הרבי לאזור התעשייה בני ברק, בן האדמו"ר מצאנז זוועהיל.

== קישורים חיצוניים ==
*''' [https://sinun770.org/יום-עיון-60-שנה-לביאורי-הרבי-פרשי-על-התור-3/ יום עיון 60 שנה לביאורי הרבי פרש"י על התורה, "לימוד השיחות עשה מהפכה" הרב אהרן שפירא עברית שנת תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=700 דיווח על חתונת בתו] {{אינפו}}
*[http://www.sos-israel.com/46468.html חתום על מחאת פוסקי הלכה נגד הגיורים המזוייפים בצה"ל].
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|שפירא אהרן]]
[[קטגוריה:שלוחים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
[[קטגוריה:אישים בפרדס כץ]]

מנחם מענדל מטוסוב

2026-03-26T09:32:51Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב מטוסוב.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב (עומד מימין בשורת העומדים)]]
[[קובץ:Rabbi matusof.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל מטוסוב נואם בסיום הרמב"ם ב[[תומכי תמימים סאפילד|ישיבת תות"ל סאפילד]]]]
הרב '''מנחם מענדל מטוסוב''' (יליד שנת [[תשכ"ב]]) הינו ה[[שליח]] הראשי במדינת אלברטה שב[[קנדה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[שלמה מטוסוב]] שליח הרבי ב[[מרוקו]].

בחודש [[טבת]] בשנת [[תשמ"א]], היה בין השמונה שלוחים ש[[הרבי]] שלח לישיבת [[תומכי תמימים קזבלנקה]], ואף אמר בפניהם [[שיחה]] ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|הנחה והקלטה של השיחה באתר '''[https://www.mafteiach.app/all/5741-04-07 מפתח]'''}}.

בשנת [[תשמ"ו]] התחתן עם רחל לאה בתו של ר' [[בערל זלצמן]].

בשנת [[תשמ"ט]] יצא לשליחות בהוראת [[הרבי]] לעיר קלגרי שבמדינת אלברטה שבקנדה.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]] ואף הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב דוד אלטיין.
*בנו, הרב יוסף יצחק מטוסוב, שליח הרבי בדקלרמונט קולז'ס.
*חתנו, הרב מנחם מענדל רוזנבלום.
*בנו, הרב ישראל לוי מטוסוב, שליח הרבי בקלגרי, באלברטה.
*חתנו, הרב יקותיאל זלמן לוין, שליח הרבי לנוער בקלגרי, אלברטה.
*בנו, הרב יהודה לייב מטוסוב, קלגרי, אלברטה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]''' {{PDF|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: מטוסוב, מנחם}}
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
{{קצרמר|שלוחים}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

ברוך לשס

2026-03-26T09:21:44Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:לשס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך לשס]]
הרב '''ברוך דב{{הערה|בספר התמימים מופיע כ'''ברוך דוד''', וככל הנראה זהו טעות הדפוס.}} לשס''' (יליד שנת [[תש"י]]) הינו רב קהילת צמח צדק - ליובאוויטש ב[[מונסי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[י"א טבת]] [[תש"י]] לאביו ר' משה ולחנה לאה שלא נמנו על חסידי חב"ד.

בצעירותו למד במשך מספר שנים ב[[ישיבת קול תורה]] בירושלים, ונמנה על תלמידיו הקרובים של הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], ולאחר שנחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]] בהשפעת חברו הרב [[יקותיאל ראפ]] שסחב אותו לשיעוריו המחתרתיים של הרב [[יוסף צבי סגל]]{{הערה|בתחילה נוהל השיעור על ידי הרב ראפ, ולאחר שהרב ראפ עבר ללמוד בתומכי תמימים, העביר את ניהול השיעור לרב לשס ולרב [[יעקב הורביץ]].}} ו[[התקשרות|התקשר לרבי]], נכנס בשנת [[תשכ"ז]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והפך לאחד מתלמידיו החביבים.

בחודש ניסן [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו בשנת [[תשל"ב]] לרעייתו שטערנא שרה בת הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]], חבר הנהלת [[אהלי תורה קראון הייטס]], נותר במשך מספר שנים להתגורר ב[[קראון הייטס]], ובהמשך התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקביל ללימודיו ב[[כולל אברכים]] המקומי, פעל להפצת חסידות בין תושבי העיר ובמיוחד בין השכבות הצעירות.

בית השנים תשמ"ז-תשס"ו שימש כראש [[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים סידני]], [[אוסטרליה]].

בשנת [[תשס"ז]] נבחר לכהן כרב קהילת 'צמח צדק' חב"ד ב[[מונסי]] (כממלא מקומו של הרב [[חיים דוד נטע וויכנין]]), המונה מאות משפחות אנ"ש.

הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
* אביו, משה - נפטר א שבט תשנ"ה.
* אמו, חנה לאה - נפטרה י"ב כסלו תשנ"ט.
*אחיו, ר' ישעיהו לשס - נפטר כ"ו תשרי תשפ"ב.
*אחותו, שרה פייגא אשת הרב [[שלמה זלמן אלפרוביץ]] - נפטרה ל' סיון תש"פ. כפר חב"ד ב'.
* אחיו, ר' בצלאל לשס.
*בנו, הרב שמואל משה לשס - ר"מ בישיבה גדולה, מלבורן אוסטרליה
*בנו, ר' שלום לשס
*בנו, הרב אלחנן לשס - [[משגיח]] ראשי ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]]
*בנו, ר' יוסף יצחק לשס
*בנו, ר' שניאור זלמן לשס
*בנו, ר' מאיר לשס
*בנו, ר' ישעיה לשס
*בנו, ר' לוי לשס
*בנו, ר' ישראל דוד לשס
*בנו, ר' בן ציון סנדר לשס
*חתנו, ר' מרדכי אליהו גרשון, שליח בשיקגו

==לקריאה נוספת==
*'''מעמד התקיעות אצל הרבי היה בהרגשה של מעין עולם הבא''', שבועון בית משיח גליון 1230, ערב ראש השנה תשפ"א עמוד 16
* '''סטירה בקול תורה''' - עיתון כפר חב"ד ער"ה תשנ"ו מס' 684 (עם שינויים תיקונים והוספות שם גליון י"ט כסלו תשפ"א)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לשס, ברוך דב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:אישים במונסי]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

לוי יצחק רסקין

2026-03-26T09:21:42Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:דיין ראסקין.jpg|ממוזער|הרב רסקין (תשפ"ו)]]
הרב '''לוי יצחק רסקין''' (נולד בשנת [[תשכ"א]], 1961) הוא דיין ומורה צדק בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[לונדון]], ומחבר תורני העוסק רבות בבירור מנהגי חב"ד ונוסח התפילה שתיקן [[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
נולד בלונדון בשנת [[תשכ"א]] לר' [[שלום דובער רסקין (לונדון)|שלום דובער רסקין]], נכד לסבו הרב [[יעקב יוסף רסקין]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים ברינואה]], ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ועם סיום מסלול לימודיו היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת תומכי תמימים ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]], שם עסק במשך שנתיים בלימוד ובפעילות בקהילה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בתיה, בתו של הרב [[נחמן סודק]] שליח הרבי ומנהל מוסדות 'בית ליובאוויטש' בלונדון שב[[אנגליה]], התיישב ב[[קראון הייטס]] ולמד במשך שנתיים ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]], ובשנת [[תנש"א]] מונה כדיין ומורה צדק בקהילת חב"ד לונדון, וכן כמורה צדק בבית ההוראה של הקהילות החרדיות בעיר.

במקביל לפעילותו המקומית בלונדון, עוסק הרב רסקין בסיוע לקהילות מרוחקות ב[[אירופה]], מפקח על מקוואות טהרה רבים, ומוסר שיעורים בכל רחבי היבשת.

נמנה על מייסדי [[מרכז רבני אירופה]], ומשמש כחבר המועצה המנהלת, וכחבר בית ההוראה הטלפוני המופעל על ידי הארגון.

בשנת [[תשע"ג]] ייסד בלונדון [[כולל אברכים]] להוראה, שנועד להכשיר אברכים בפסיקת הלכה מעשית, עם דגש מיוחד על נושאי ה[[שליחות]].

הרב רסקין כתב וערך מספר ספרי יסוד בהלכה ומנהג ובבירור הנוסח החב"די שנתקן על ידי אדמו"ר הזקן, והוא מפרסם באופן קבוע מאמרים תורניים בבטאון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].

הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==ספריו==
*'''[[סידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות]]''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=1 להורדה] - למעלה מ-700 עמודים, הוצאת קה"ת תשס"ד. מהדורה חדשה ב-3 כרכים, קה"ת תשפ"ה.
*'''[[נתיבים בשדה השליחות (ספר)|נתיבים בשדה השליחות]]''' - בירור נושאים הלכתיים הנוגעים לעבודת השליחות, שלושה חלקים
*'''נתיבים בהלכה ומנהג''' - בירור נושאים שונים בהלכה ובמנהגי חב"ד
*'''[[שולחן מנחם]]''' - עורך שותף
*'''[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית''' - עורך שותף
*'''[[לוח 'היום יום']] בתרגום לאנגלית''' - עורך שותף
* '''קיצור שו"ע עם פסקי אדמו"ר הזקן ומנהגי חב"ד - '''[סודר ולוקט ע"י הרב לוי ביסטריצקי]. עריכה מחודשת והוספת מנהגי חב"ד - הרב לוי"צ רסקין, מהדורה חדשה - קה"ת, תמוז תשפ"ב.'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://anash.org/watch-panorama-of-halacha-59/ שיעורו השבועי של הרב לוי יצחק רסקין] באתר {{אנש}} (אנגלית)

{{מיון רגיל:רסקין, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:חברי מועצת רבני אירופה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

אליעזר יעקב ברוד

2026-03-26T09:19:36Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:ר' לייזר ברוד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד במהלך מסירת שיעור (תשפ"ד)]]
[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]

הרב '''אליעזר יעקב הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1961) הינו חבר מועצת [[הרבנות הראשית]], רב היישוב 'כרמי יוסף', ראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ורב בית כנסת ישראל אריה לייב בכפר חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[ישראל ברוך ברוד]], ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו, ועברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]], כילד התבלט בכישרונותיו והוקפץ בהחלטת ההנהלה כמה כיתות. אח"כ למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

כשסיים את שנת הלימודים שיעור ב' בישיבה בלוד השתתף במבצע שינון דפי [[גמרא]] בע"פ ונסע לרבי לחודש תשרי, בסיום החודש נכנס ל[[יחידות]] בת ארבע דקות אצל הרבי, בפתק שהגיש לרבי כתב על השתתפותו במבצע השינון, שאל את הרבי על אפשרות שעמדה בפניו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], וכתב על כך שהוא [[לוי]] אך מסופק אם יוכל לקיים את הוראת הרבי ללויים להשתתף במעמד [[הקפות]] הנערך ב[[חברון]] היות ויחזור במועד מאוחר מהתאריך בו חל מעמד ההקפות,

הרבי השיב לו להישאר ללמוד ב[[ארץ ישראל]] ונימק זאת בהצלחתו בלימודים שם במסגרת השתתפותו במבצע השינון, לאחר מכן הרים הרבי את עיניו והביט ברב ברוד במבט חודר תוך כדי שהוא אומר: {{ציטוטון|"והעיקר דו זאלסט לערנען בשקידה ובהתמדה רבה"}}, בהמשך היחידות הורה לו הרבי לתת לרב [[נחום טרבניק]] סכום נסיעה לחברון ובכך ייחשב לו שהשתתף במעמד ההקפות, לאחר מכן חזר הרבי על המשפט :"והעיקר דו זאלסט לערנען בשקידה ובהתמדה רבה", בהמשך שוחח עמו הרבי על מספר עניינים נוספים ובסוף חזר בשלישית על המשפט{{הערה|ישראל אלפרוביץ, יוסף יצחק קפלן, '''לבד עם הרבי''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2055 עמ' 34.}}.

לאחר לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. נמנה עם הקבוצה השנייה שנשלחה ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]]{{דרושה הבהרה|איזו קבוצה שניה? של הבחורים אחרי לימודם בכפר? אם כן מדוע שניה?}}. בשנת [[תשמ"ב]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] אצל הרבי, ובמהלך השנה מונה כחבר בצוות ה[[חוזרים]] תחת ר' [[יואל כהן]]. כמו כן מונה לאחד מ[[שבעת הקנים]] בנגלה.

התחבב במהלך שנות לימודו ב[[770]] על ראשי הישיבה, הרב [[מרדכי מענטליק]], הרב [[יואל כהן]] והרב [[שלמה זרחי]].

בשנת [[תשמ"ז]] התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], והתגורר בכפר חב"ד.

במשך מספר שנים כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תנש"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'. ומני אז מוסר שיעורים ב[[סמיכה לרבנות]] בישיבת [[אור שמחה]] בכפר חב"ד.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]]. כמו כן חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו והצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

הרב ברוד היה כותב מדי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים. בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

משנת [[תשע"ה]] פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "[[אל"ף (ארגון)|אל"ף]]", בנוסף, היה מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר [[חב"ד און ליין]], הנקרא בשם "עשה לך רב".

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות. כמו כן מתוקף תפקידו כרב הוא מסדר קידושין לזוגות רבים בכל רחבי הארץ.

בשנת [[תשפ"א]] מונה ליו"ר הוועדה הרוחנית והפיקוח של חדשות 'עדכוני חב"ד'. מדי שבוע מוסר דרשה שעולה לרשת עדכוני חב"ד, ומופצת לאלפי העוקבים והמנויים.

בשנת [[תשפ"ב]] ביקר אצל גדולי הרבנים החרדים, והביא להם את ספריו "שערי יורה דעה". ביקר בין השאר אצל הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[ברוך דב פוברסקי]], ראשי ישיבת פוניבז'. כמו כן ביקר אצל הרב [[יהודה סילמן]].

עומד בראשות בית המדרש למנהיגות ורבנות שע"י [[מכון הלכה חב"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/special/763425/ ידיעה על פתיחת בית המדרש בועידה שנתית של רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.

בבחירות שנערכו ב[[כ' שבט]] [[תשפ"ה]], נבחר במקום החמישי כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]], מתוך חמשת המקומות המוקצים לרבנים האשכנזים.

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר ועל הלכות תערובות (2 חלקים). במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשולחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שלושה ספרים על הלכות מליחה, הלכות [[בשר וחלב]] והלכות תערובות.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]], דובר חב"ד, ועורך העלון [[שיחת השבוע]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ברוד]], [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] לשכונת שיכון דן - רמת החייל [[תל אביב]]
*בנו, הרב [[אהרן ברוד]], מראשי ארגון [[אסנט]] ללימוד יהדות ב[[צפת]]
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]], ר"מ בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין (קפריסין)]], שליח בניקוסיה, [[קפריסין]]
*בנו, ר' יוני ברוד - [[רחובות]]

{{עץ משפחת אשכנזי}}

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם ברונפמן]], '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1863 עמוד 46
*'''[https://col.org.il/news/131906 שערים המצויינים בהלכה]''', במוסף התורני של 'המבשר': ראיון עם הרב ברוד מכפר חב"ד, שלמה מן | יום י"א תמוז ה'תשפ"א {{COL}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%93/ '''פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים'''] של הרב ברוד באתר פורטל ההלכה של [[מכון הלכה חב"ד]] {{מכון הלכה}}
*'''[https://col.org.il/news/136234 לרגל הכרך השלישי: הרב ברוד ביקר אצל גדולי התורה בבני ברק]''' {{COL}}

{{תורת הרבי}}
{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבנים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

בנימין נחום זילברשטרום

2026-03-26T09:18:04Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

{{מפנה|בנימין זילברשטרום|מנהל התלמוד תורה החב"די בראשון לציון|בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)}}
[[קובץ:הרב בנימין נחום זילברשטרום תשעט.jpg|ממוזער|250px|הרב בנימין נחום זילברשטרום, י"ג סיוון תשע"ט]]
הרב '''בנימין נחום זילברשטרום''' הוא איש חינוך ותיק, מראשי פעילי צעירי אגודת חב"ד, משפיע ו'משיב' ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] ובקהילת שיכון חב"ד ב[[ירושלים]], ממייסדי מרכז החסידות '[[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]' בעיר, ומבוני בניין העתק 770 ברמת שלמה בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ל' תשרי]] [[תשי"ד]] לאביו הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ולמרים (לבית שפיגל), ונקרא בשעת הברית על שם סבו מצד אביו.

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת ה'[[תשל"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם לאה, בת הרב [[בן ציון שגלוב]].

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר פטירתה של הרבנית [[חיה מושקא שניאורסאהן]] היה היוזם והמייסד של ספריית החסידות שנקראה על שמה בהסכמתו הק' של הרבי. היה זה מרכז להפצת חסידות ראשון מסוגו, בתוככי הקהילייה החרדית בירושלים, וההשפעה הייתה גדולה מאוד. הספרייה הפכה עד מהרה להיות מגדלור להפצת תורה וחסידות, שיעורים ברחבי העיר, מכון [[הוצאה לאור]], תחת קורת גג המוסד '[[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]' בניהול משותף עם הרב [[יוסף יצחק הבלין]].

במשך שנות מגוריו של החסיד הישיש ר' [[אליעזר ננס]] שהיה חשוך ילדים, סעד אותו ושימש אותו. לאחר פטירתו, הוריש הרב ננס בצוואתו את כל רכושו ל'היכל מנחם' וכמה פרויקטים חשובים נוסדו בזכות כך הן בספריית החסידות ברחוב ישעיהו והן בבניין העתק 770 בשכונת רמת שלמה.

במשך השנים, עסק בחיות מיוחדת בפעילות ה'מבצעים' בכל רחבי עיר הקודש ירושלים, והיה ראש וראשון לארגן את 'תהלוכות ל"ג בעומר' מאז השנה הראשונה. כמו כן בארגון חגיגות 'סיום הרמב"ם' ההמוניות בשנים הראשונות לאחר התקנה הק' כאשר היה אמון על הזמנת כל גדולי התורה והאדמו"רים שליט"א להשתתף במעמד לכבודה של תורה.

עם זאת ממשיך הרב זילברשטרום בתפקידי החינוך וההשפעה בהם עסק מצעירותו, כ'משיב' ומשפיע בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], וכמשפיע בבית הכנסת החב"די בשיכון חב"ד.

הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*רעייתו, לאה ע"ה, בת הרב [[בן ציון שגלוב|בן ציון]] וחיה קלרה שגלוב. נולדה ב[[ב' שבט]] [[תשי"ז]] בלונדון. לאחר מחלה קשה, נלב"ע באור ליום רביעי ראש חודש טבת [[תשפ"א]], ונטמנה בו ביום ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] בירושלים.
*בנו, הרב [[משה דב זילברשטרום]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*בנו, הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] - מנהל [[מוסדות חב"ד צפת]]
*בתו, השלוחה אסתר פראדל הרצל - פסגת זאב, ירושלים
*בתו, השלוחה חנה שיינא גרוסמן - מוסקבה, רוסיה
*בנו, הרב [[יצחק אלחנן זילברשטרום]] - מחנך במוסדות חינוך חב"ד [[נוף הגליל]]
*בתו, רייזל בק - ביתר עלית
*בתו, בת שבע אשת הרב שניאור זלמן הולצברג - נוף הגליל
*בתו, השלוחה מנוחה רחל עטיל ליברמן רעיית הרב [[ישראל ברוך שמחה ליברמן]] - הונג קונג
*בנו, הרב מנחם מענדל זילברשטרום - מנהל '[[ועד הכשרות]]' של בד"ץ קראון הייטס
*בנו, הרב יוסף טוביה זילברשטרום - [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב אליעזר זילברשטרום - ביתר

==לקריאה נוספת==
*'''ותשחק ליום אחרון''', כתבה אודות רעייתו לאה, מוסף 'עטרת חיה' לשבועון בית משיח פרשת וארא תשפ"א עמוד 10
*'''הלהבה שלא כבתה''', קווים לדמותה של רעייתו, במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד טבת תשפ"א

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3445216 איך אפשר לשמוח בסוכות כשיורד גשם?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב זילברשטרום מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]
* '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/10/488.-Sukkos-5785.pdf סנגורם של ישראל]''', ראיון עם הרב זילברשטרום במגזין 'הסיפור שלי', גיליון 488, י"ד תשרי תשפ"ה

{{מיון רגיל:זילברשטרום, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפחת שגלוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יצחק חזן

2026-03-26T09:17:50Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:יצחק חזן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק חזן עם נער [[בר מצווה]]]]
הרב '''יצחק נחום חזן''' הוא השליח הראשי וראש הקהילה היהודית ב[[רומא]] שב[[איטליה]], כמו כן הרב חזן הוא ממארגני הכנס השנתי של [[מרכז רבני אירופה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' טבת]] [[תשי"ב]] לאביו ר' [[אהרן חזן]]. ובשנת [[תשכ"ו]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]].

נשא לאישה מרת שרה למשפחת גודמן.

החל משנת [[תש"נ]] מארגן הרב יצחק חזן ביחד עם אחיו ר' [[אברהם חזן]] שליח הרבי ל[[לוד]] כנס [[בר מצווה]] לילדי עולים נזקקים.

הרב חזן הוא ממנהלי ומארגני הכנס השנתי של [[מרכז רבני אירופה]].
{{להשלים}}

==שליחותו ברומא==
בהוראתו הישירה של [[הרבי]] בשנת [[תשל"ז]] החל הרב יצחק חזן את שליחותו בעיר [[רומא]] באיטליה.

משנת [[תש"נ]] לקראת [[ראש השנה]] מארגן הרב יצחק חזן יום עיון מיוחד בנושאים הקשורים לחג, בכנס משתתפים עשרות רבנים ומרצים.

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ב]] ביוזמת חברת התעופה "אל-על" החלה כתיבת ספר תורה לאחדות ישראל שיועד למוסודות חב"ד שבראשות הרב יצחק חזן. את מעמד כתיבת הספר תורה כבדו מנכ"ל אל על מר אליעזר שקדי שדיבר רבות על מעלתם של שלוחי חב" בארץ ובעולם, סגן ראש הממשלה, שגריר ישראל ברומא, ועוד עשרות אישי ציבור, המעמד התקיים בשער טיטוס ברומא.

בחודש [[שבט]] [[תשע"ו]] לרגל ביקורו של חבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] הרב שמעון אליטוב ב[[רומא]] הוא התארח בביתו של הרב חזן, וב[[מוצאי שבת]] נפגש הרב חזן עם יו"ר ככנסת מר יולי אדלשטיין ששיבח אותו רבות על פעילות חב"ד באיטליה בכלל, ובישראל ובעולם בפרט.

כמו כן משנת [[תשל"ח]] מידי שנה בכל ימי [[חג חנוכה]] מקיים הרב חזן את הדלקת החנוכיה המרכזית בכיכר המרכזית של העיר [[רומא]], את מעמד ההדלקה מכבדים ראשי העיר של רומא, דיפלומטים, ועשרות אישי ציבור.

כיום מפעיל הרב חזן שורה של מוסדות חב"ד ברחבי רומא ואיטליה, ביניהם נתן למנות תלמוד תורה מהגדולים ב[[רומא]], עשרות בתי חב"ד הפועלים תחת ידו, שורת גני ילדים בשם "גני חיה", ומרכז מחשבים ללימודי [[חסידות]].

הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
* בנו, הת' אלקנה פנחס חזן{{הערה|[https://col.org.il/news/169307 נפטר ט' באייר תשפ"ה].}}
*בנו, הרב שלום בער חזן (רומא, איטליה)
*חתנו, ר' צבי מנשה ליפשיץ -
*גיסו, הרב [[ישראל שמוטקין]] (מילווקי)
*גיסו, הרב שניאור גודמן (אשדוד)
*חמיו, הרב יהושע נחום גודמן (שיקגו)
{{להשלים}}

==לקריאה נוספת==
*שלום מגידמן, '''השליחות מרוממת את השליח לחלוטין''', שבועון כפר חב"ד גליון 2086 עמוד 73
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חזן, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גודמן]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

בנימין נחום זילברשטרום

2026-03-26T09:17:03Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

שניאור זלמן ווילשאנסקי

2026-03-26T09:14:17Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=רב קהילת חב"ד מוריסטון|אחר=ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי - ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת|ראו=ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי}}
[[קובץ:11223344556677.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרב שניאור זלמן ווילשאנסקי]]
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרב ווילשאנסקי (במרכז) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]

הרב '''שניאור זלמן ווילשאנסקי''' ([[י"ד כסלו]] [[תש"י]] - [[י"ז אדר|י"ז אדר שני]] [[תשפ"ד]]) כיהן עשרות שנים ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורב קהילת חב"ד [[מוריסטון]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] כבן בכור לרב [[רפאל וילשנסקי|רפאל ווילשאנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ולאימו מרת זלאטע בת הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]].
לרב זלמן שני אחים הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי|יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד בצפת והרב חיים אליהו ווילשאנסקי מ[[קראון הייטס]].

בילדותו גדל בקהילת חב"ד במודרן ליד פריז, והסתופף בצילם של גדולי החסידים דוגמת ר' [[ישראל נח בלניצקי]].

בשנת [[תשכ"ב]], בעודו נער צעיר לפני גיל בר מצווה, נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם למד עד לשנת [[תש"ל]] אז נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

בשנת [[תשל"ב]] התאים את המילים "כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז" מ[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|פרקו החדש של הרבי]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]] ב[[תהילים]] על לחן הניגון [[כאוהל הנמתח (ניגון)|כאוהל הנמתח]], ניגון זה היה מארבעת הניגונים שהתקבלו על ידי הרבי באותה שנה, ונכנס לרפרטואר הניגונים החב"די.

בשנות בחרותו סייע לאחיו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי|יוסף יצחק ווילשאנסקי]] בעבודתו ב[[ועד להפצת שיחות]].

בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|התחתן]] עם אסתר, ביתו של הרב [[צבי יוסף קוטלרסקי]] ואחות הרב [[משה קוטלרסקי]].

בשלהי שנת [[תשל"ט]] התמנה לעמוד בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבניו ג'רזי, ובתפקיד זה שימש עשרות שנים עד לשנותיו האחרונות.

היה ידוע כנואם בחסד, ומדבר באירועים חב"דיים מרכזיים, כך למשל, נשא נאומים בהתוועדויות המרכזיות ב-[[770]].

הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

נפטר בגיל 74 ביום רביעי [[י"ז אדר|י"ז אדר שני]] [[תשפ"ד]].

==משפחתו==
*בנו הרב לוי יצחק - ר"מ לדוברי [[אנגלית]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*בנו הרב יעקב דוד - מנהל משרדי מערכת הכשרות [[OK]].
*בנו הרב מאיר - לשעבר משגיח בישיבת אהלי תורה.
*בנו הרב בצלאל - שליח הרבי בוויסקונסין.
*בנו הרב אלכסנדר סענדר - מנהל חדר ליובאוויטש אריזונא.
*בנו הרב מנחם מענדל - שליח הרבי בקרוליינה הצפונית.
*בתו מרת זלאטע בנימינסון בעלה הרב ברוך בנימינסון - שליח הרבי במוריסטון.
*בתו מרת אדא קונין - סענטרי סיטי. בעלה הרב [[צמח יהושע קונין]] ע"ה - היה שליח הרבי בסנטורי סיטי (בן הרב [[שלמה קונין]]).
*בתו מרת חיה רויטבלט בעלה הרב דוד רויטבלט - קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
*מנחם מענדל ברונפמן, '''ראש הישיבה ש'בער' בחסידות''', שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 31
*מנחם כהנא, '''גאון בלימוד גאון בחסד,''' שבועון בית משיח גליון 1405.

{{מיון רגיל:וילשאנסקי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת מנקין]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

רפאל כדיר צבאן

2026-03-22T10:13:31Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* קשריו עם הרבי */

{{דמות
|שם=רבי רפאל כדיר צבאן
|תמונה=רפאל כדיר צבאן.JPG
|כינוי=הרב צבאן
|תיאור=רב בג'רבה וב[[ארץ ישראל]]
|תאריך לידה=[[א' בטבת]] [[תר"ע]]
|מקום לידה=ג'רבא, טוניס
|תאריך פטירה=[[ד' בכסלו]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=[[נתיבות]]
|מקום פעילות=ג'רבה ונתיבות
|תפקידים נוספים=חבר מועצת הרבנות הראשית
|רבותיו=רבי רחמים חי חויתה הכהן
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[רפאל כדיר צבאן#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=עדת טוניס
}}
הרב '''רפאל כדיר צבאן''' היה [[רב]] בעיר בג'רבה שב[[טוניס]] ולאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] שימש כרב בעיר [[נתיבות]] וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן במהלך השנים במשרות תורניות שונות והיה עורכה של הבטאון התורני "הירח". נולד ביום [[א' בטבת]] [[תר"ע]] ונפטר ביום [[ד' בכסלו]] [[תשנ"ה]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:רפאל כדיר צבאן בתקופת רבנותו בג'רבה.JPG|ממוזער|הרב צבאן בתקופת כהונתו כרב בג'רבה]]
הרב רפאל כדיר צבאן נולד ביום [[א' בטבת]] שנת [[תר"ע]] בעיר ג'רבא שבדרום טוניסיה. בצעירותו למד תורה אצל רבני צפון אפריקה, ביניהם; רבי מקיקץ שלי (בעל "מדרשו של שם") ורבו המובהק - רבי רחמים חי חויתה הכהן (בעל "שמחת כהן"). כמו כן, היה ידיד נעורים של הרב מצליח מזוז (בעל "איש מצליח"). בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן עשרים שנה, כבר שימש כדיין בעיר הולדתו. כעבור שנתיים, בשנת [[תרצ"ב]], מונה לראש מתיבתא ובשנת [[תרצ"ט]] התמנה כחבר בבית הדין. בשנת [[תש"ח]] החל לערוך ירחון תורני בשם "הירח", בו כתבו גדולי תלמידי החכמים בטוניסיה. בשנת [[תשי"א]] התמנה לרב העיר מדנין. בנוסף לתפקידיו הרבנים, היה גם נציגה הרשמי של הקהילה בפני המוסדות הממשלתיים בג'רבא ועמד בראש מוסדות צבור שונים של תורה וחסד, כגון: ישיבת "אור תורה", "ביקור חולים", "מתן בסתר", "ועד בתי הכנסת" ועוד.

בשנת [[תשי"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז שימש, כשלושים ושמונה שנים, כרב העיר [[נתיבות]]. הקים מוסדות תורניים והפיץ תורה ביישובי האזור. דאג לחינוך תורני בעירו והוציא פסק דין, יחד עם ה[[באבא סאלי]] וגדולי ישראל נוספים, שלא יתקיימו בעיר נתיבות לימודים מעורבים. בשנת [[תשל"ב]] נתמנה לנשיא ישיבת "כסא רחמים", שהכשירה תלמידים רבים להוראה. בשנת [[תשל"ג]] נבחר לחבר מועצת הרבנות הראשית.

הרב צבאן היה זקן רבני טוניס ונחשב כבעל הסמכות התורנית העליונה של יהדות טוניס בישראל. הוא עשה רבות להתפתחות מוסדות התורה של העדה הטוניסאית ופעל להוציא לאור את ספריהם של חכמי טוניס מהדורות הקודמים. הרב צבאן היה גדול בתורה ובהוראה, כפי שהדבר משתקף בספריו ופסקיו וכן היה בעל מדות תרומיות ונעים הליכות. בשנה האחרונה לחייו סבל מחולשה גדולה, בשל מחלות שפקדוהו וביום [[ד' בכסלו]] שנת [[תשנ"ה]] נפטר.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:מגיד דבריו ליעקב - צבאן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' של הרב צבאן, אותו כתב בצעירותו; מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.]]
הרב צבאן העריץ את [[הרבי]] והיה תומך במוסדות "בית ישראל" ב[[נתיבות]], בהנהלת הרב [[ישר אדרעי]] (חתנו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]). כמו כן, היה משתתף בקביעות באירועים החב"דים בנתינות; [[סיומי הרמב"ם]], [[התוועדויות]] [[י"ט בכסלו]] ועוד, גם בתקופה בה לא חש בטוב.

לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של הרבי, שלח הרב צבאן מדברי תורתו על מנת להדפיסם בספר "שער הדרום" שהוקדש לרבי. בהקדמה לדברי התורה, מברך הרב צבאן את הרבי וכותב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת הדיוט לכבוד האדמו"ר המפורסם מליובאוויטש שליט"א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן.}}

ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] נערך כינוס [[הקהל]] יחד [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. היה זה גם בימי ה"שבעה" של הרבי על פטירת רעייתו [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרב צבאן כתב מכתב לכינוס בו הוא גם מנחם את הרבי: {{ציטוטון|וכזאת עושה רבנו אדמו"ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרושה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה'. ולהבדיל בין החיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בוודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בגן עדן העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה' דיבר, ויהי רצון שה' יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט"א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב.}}

בשנת [[תשנ"ב]] נפגש הרב צבאן עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יעקב סינגאווי|יעקב סנגאווי]] והם הגישו לו את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בהתאם לסימני הרמב"ם. כשראה זאת הרב צבאן, הוא דיבר על גדלותו של הרבי ועל כך שהוא הוא המתאים להיות הגואל ובידים רועדות חתם על הפסק דין.

כשסיפרו לרב צבאן שהרבי אינו חש בטוב, התפלל הרב צבאן לרפואתו.

==ספריו==
*'''מגיד דבריו ליעקב''' - על ה[[הגדה של פסח]] ודיני [[חג הפסח]]. יצא לאור בג'רבה, [[תש"ו]].
*'''זרע יעקב''' (ג' חלקים) - חלק א' על הש"ס וחלק ב' מכיל חידושי הלכות על ה[[שולחן ערוך]]. שני החלקים יצאו לאור בשנת [[תשט"ז]]{{הערה|בהקדמתו לחלק ב' כותב שכתב את הספר בהיותו מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.}}. בשנת [[תשל"ט]] יצא לאור חלק ג'.
*'''נפש חיה''' - מנהגים ודינים בשולחן ערוך. יצא לאור בשנת [[תשמ"ד]].
*'''שיירי הנפש''' - השלמות לספרו "נפש חיה". יצא לאור בשנת [[תשנ"ד]].

==לקריאת נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 112-108.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

נתיבות

2026-03-22T10:12:54Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* היסטוריה */

[[קובץ:נתיבות.png|ממוזער|העיר נתיבות, מבט ממעוף הציפור]]
'''נְתִיבוֹת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]], צפונית ל[[באר שבע]]. בעיר פועלים קהילת חב"ד ומוסדות חינוך בניהולו של השליח הראשי הרב [[ישר אדרעי]] חתנו של [[הבבא סאלי]], שהיה מדמויות ההוד של העיר ומוקד משיכה עבור אלפי תושבים.

==היסטוריה==
העיר נתיבות הוקמה בשנת [[תשט"ו]] כמעברה בשם "עזתה", ומתוך מטרה ליישב את דרום הארץ הובאו אל היישוב החדש עולי צפון אפריקה.

כשנה לאחר הקמתה שונה שמה ל"נתיבות"{{הערה|מלשון 'נתיב', בתצורת רבים.}}, ובהדרגה היא הפכה למרכז אזורי ליישובי הנגב הצפון־מערבי לצד היישובים [[שדרות]], [[קריית גת]] ו[[אופקים]].

עקב דעיכת ענף החקלאות, חלה התפתחות משמעותית בעיר עם הגירתם של תושבי היישובים הסמוכים אל העיר בשנות המ"ם, וגם בשנים שלאחר מכן היא המשיכה לצמוח עם גלי העליה מברית המועצות ואתיופיה. בשנת [[תש"ס]] הוכרזה נתיבות כעיר, והיא ממשיכה להתפתח בעקביות.

רוב אוכלוסיית העיר נמנית על ציבור שומרי המצוות, ואף שאר התשובים נחשבים קרובים למסורת, עובדה הנזקפת לזכות 'ישיבת הנגב' שנוסדה בעיר על ידי הרב יששכר מאיר בשנותיה הראשונות, ועם החלטתו של [[הבבא סאלי]] לקבוע את מגוריו בעיר, וכן הרבנים המקובלים למשפחת איפרגן, הרב שלום איפרגן (שחתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]) ובנו הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"), הרב [[יורם אברג'ל]], הרב [[רפאל כדיר צבאן]] רב העיר, ועוד.

אף לאחר פטירתו של הבבא סאלי בשנת [[תשד"מ]] מהווה העיר מוקד משיכה עבור מוקירי זכרו, העולים לפקוד את קברו לאורך השנה, ובמיוחד באריך הילולא שלו בד' שבט.

ב[[שמחת תורה תשפ"ד]] מחבלים חדרו לשכונת נווה שרון בעיר.

==קהילת חב"ד בעיר==
ראשון המתיישבים החב"דיים בעיר היה הרב [[שלמה וייצמן]], ובהמשך, עם הגעתו של [[הבבא סאלי]] וחתונת ביתו עם הרב [[ישר אדרעי]], התפתחה קהילת חב"ד המקומית, כאשר הרב אדרעי משמש כ[[שליח]] הרבי בעיר.

בשנת [[תשמ"ב]] התמסדה הפעילות החב"דית בעיר והוקם בית חב"ד בניהולו של הרב אדרעי, ולאחר פטירתו של הבבא סאלי, קיבל בית חב"ד המקומי את השם 'מוסדות בית ישראל' על שמו ולזכרו של הבבא סאלי.

במשך השנים, עם התפתחות פעילות חב"ד בעיר הצטרפו לשלוחי הרבי הפועלים בעיר גם הרב אברהם יפרח והרב גיל מנור. במשך תקופה פעל בעיר הרב ליאור מלכה כשליח הרבי בשכונת נטעים.

בעיר פועל גם בית [[חב"ד לנוער]] בניהולו של הרב מנחם ידגר.

הפעילות בעיר זכתה להדרכה צמודה מהרבי ואף לעובדה שהרבי ישלח כסף עבור הקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר.

בשנת [[תשע"ה]] החלה הקהילה בבניית בית כנסת ומרכז קהילתי מפואר בדוגמת [[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/101160 בנתיבות הולך ומוקם בית כנסת מפואר בדוגמת '770'] {{col}}.}}.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררות בעיר כ-25 משפחות חב"דיות.

===מוסדות חב"ד בעיר===
*רשת גני חב"ד - בניהול הרב מאיר אדרעי
*מוסדות חינוך 'בית ישראל' ('בית חינוך חב"ד' לבנים הכולל כ-130 תלמידים ובית ספר לבנות הכולל כ-180 תלמידות) - בניהול מרת דניס מלכה, נוסד בשנת [[תש"נ]]
*[[מקווה טהרה]] 'מעיין דורית' - אחד הבורות בו הוא בשיטת חב"ד [[בור על גבי בור]]
*[[גן ישראל נתיבות]] - מחנה קיץ לבנים, בניהול תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]]

===שלוחי הרבי בעיר===
*הרב [[ישר אדרעי]] - שליח ראשי.
*הרב חיים ישראל ליפש - נתיבות מערב.
*הרב ניסים יצחק - שליח בשכונת נווה שרון.
*הרב [[אברהם יפרח]] - שליח.
*הרב לוי חדד - שליח.
*הרב מנחם ידגר - [[חב"ד לנוער]]
*הרב [[גיל מנור]] - פעילות לילדים{{הערה|ראו לדוגמא [https://col.org.il/news/135709 חידון קליקרים מיוחד: כך ציינו ילדי נתיבות את כ"ד טבת {{col}}]}}.

{{מחוז הדרום}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

שלום דובער לבקובסקי

2026-03-22T09:38:07Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:שדב לבקובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לבקובסקי]]
הרב '''שלום דובער לבקובסקי''' ( יליד [[תשט"ז]], 1956) הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ראש [[כולל אברכים]] בבניין [[770 כפר חב"ד]], [[בעל שמועה]] נודע, ופעיל ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג) ]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברינואה]] ב[[י"ז אדר]] [[תשט"ז]] לאביו הרב [[נחום לבקובסקי]], שכיהן כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]].

בקיץ [[תשל"ד]] נשלח על ידי [[המרכז לעניני חינוך]] לניס שבצרפת, יחד עם הרב [[יוסף יצחק גורביץ']].

בשנת [[תשל"ה]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] יחד עם אחיו [[מנחם מענדל לבקובסקי]], וחבריו [[יוסף יצחק גורביץ]], [[יוסף יצחק לוין]] ו[[יהודה לייב מטוסוב]].

נבחר על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]] להימנות על הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]].

בתחילה נשלח ל[[ירושלים]], שם פעל רבות בשליחויות שונות עבור עניני הרבי ונפגש עם חשובי הרבנים ופעל עליהם בענייני הרבי{{הערה|דוגמת מפגש עם גאב"ד [[העדה החרדית]] במטרה להשפיע עליו לומר את [[י"ב הפסוקים]] בעצרת שאורגנה על ידם, מפגש עם רב הכותל והמקומות הקדושים, ועוד.}}, וכן עמד בראש האברכים ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בירושלים, ונמנה על עורכי הספר 'כבוד חכמים' שיצא לאור לרגל יובל השמונים להולדת הרבי.

בעקבות התכתבות של עסקני חב"ד בארץ הקודש עם אנשי [[מזכירות הרבי]]{{הערה|נדפסה ב[[ימי תמימים]] חלק ח' עמודים 87-144.}} שדרשו שהעובדים במוסדות חב"ד יהיו חסידי חב"ד בדווקא, עלה שמו כמועמד אפשרי לעמוד בראש ה[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וב[[חודש אייר]] [[תשמ"ב]] החל לשמש כ[[משגיח]] ומנהל-פועל של הכולל, ובהמשך אף מונה לעמוד בראש הכולל.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

בשנת תשנ"ה חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות "התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו" ואף על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

הרב לבקובסקי מתגורר ב[[כפר חב"ד]], והוא נמנה על צוות הפעילים בדוכן [[בית חב"ד קריית שדה התעופה|בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]].

==משפחתו==
* בנו, ר' יצחק צבי לבקובסקי, קראון הייטס
* בנו, ר' נחום לבקובסקי, שליח הרבי במכבים רעות
* חתנו, ר' מנחם לנדא, שליח הרבי בקליפורניה
* חתנו, ר' נחמן זאב שטראקס שליח הרבי בפלורידה
* חתנו, הרב התמים אברהם נחום גרליצקי שליח הרבי בתל אביב

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבקובסקי, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ו]]
[[קטגוריה:שלוחים בבית חב"ד נתב"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:משפחת לבקובסקי]]
[[קטגוריה:שלוחים משנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יוסף יצחק סגל

2026-03-22T09:37:00Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

{{מפנה|יוסף יצחק סגל}}
[[קובץ:הרב יוסף יצחק סגל לחלוחית.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב יוסף יצחק סגל בתוכנית הוידאו של ארגון '[[לחלוחית גאולתית]]']]
[[קובץ:ייצ סגל.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק סגל בכנס התעוררות בנושא '[[עבודת התפילה]]']]

הרב '''יוסף יצחק הלוי סגל''' (נולד ב[[כ"ב בסיוון]] [[תשי"א]]) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ויו"ר [[צא"ח]] בעיר [[מגדל העמק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב בסיוון]] [[תשי"א]] ב[[ירושלים]] לאביו, הרב [[חיים שלום סגל]] ולאמו מרת פרומא אסתר לבית חשין, ונקרא על שמו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

אף שחלק מקרוביו למדו בצעירותם בישיבות לא חב"דיות, הנה בעצת דודו הרב [[יוסף צבי סגל]] הלך כבר בתחילת דרכו בעולם הישיבות למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ב'פרדס' והיה מתלמידיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
בשנת [[תש"ל]] נסע לשנת ה[[קבוצה]], ולמד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו רבקה, בתו של ר' [[מרדכי לוין]].

לאחר חתונתם גרו במשך שלש שנים (לערך) ב[[שליחות]] במושב ברוש בתור מורה ב[[בית ספר חב"ד ברוש]], כשבד בבד עם לימודיו ב[[כולל]], מסר [[שיעורי תורה]] בכיתות ו' בבית הספר המקומי.

בשנת [[תשל"ט]] הצטרף לקבוצת שלוחי הרבי שעברו להתגורר ב[[מגדל העמק]] והקימו את מוסדות חב"ד במקום, ועם הקמת הישיבה התמנה בה למשפיע. בד בבד, ניהל במשך עשרות שנים את [[בית חב"ד]] בעיר.

במשך שנים רבות היה מארח בביתו אנשים סיעודיים. בעקבות זאת הוקם בסופו של דבר בביתו לשעבר מוסד סיעודי שנוהל על ידו במשך כמה וכמה שנים שבמשך הזמן עבר הניהול לידי [[כולל חב"ד]]. כיום נקרא המקום בשם מרכז גראבסקי.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. כמו כן משתתף הרב סגל בכינוסים שמארגן [[אש"ל הכנסת אורחים]] ו[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]. ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

==משפחתו==
;ובניו:
*הרב [[ישראל סגל]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים ברינוא]].
*הרב שניאור זלמן סגל - [[שליח]] הרבי ב[[באקו]], [[אזרבייג'אן]].
*הרב [[מנחם מענדל סגל]], שליח הרבי בפוקט תאילנד - זוגתו מרים ברכה{{הערה|נפטרה י"ט ניסן תשפ"א}}
*הרב [[נחמיה סגל]] - [[משפיע]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומחנך בתלמוד תורה חב"ד [[אלעד]] (לשעבר [[שליח]] [[וורשא|בוורשא]] [[פולין|שבפולין]]).
*הרב [[חיים שלום סגל (יבנה)|חיים שלום סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ביבנה
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קטמון)|שלמה יהודה סגל]] - שליח [[הרבי]] בשכונת קטמון ב[[ירושלים]].
*הרב מרדכי סגל, [[שליח]] הרבי ב[[וינה]], אוסטריה.
*ר' אברהם סגל, שליח הרבי בצור הדסה
*בתו, נחמה דינה, רעייתו של הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*בתו, חנה מיכלא, מנהלת [[בית ספר]] לבנות ב[[מגדל העמק]], רעייתו של הרב [[אהרן מושקוביץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בתו, יהודית - מטפלת בפסיכודרמה ב[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]], רעיית הרב יואל נפרסטק - [[משפיע]] ב[[ישיבה קטנה]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*בתו, חיה מושקא, רעייתו של הרב שלום דובער גינזבורג - [[סופר סת"ם]], משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a1%d7%92%d7%9c תגית: הרב יוסף יצחק סגל]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://chabadlive.org/ut7j זה 'גישמאק' ותענוג אמיתי להתפלל באריכות • ראיון אישי מעניין עם הרב יוסף יצחק סגל]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{וידאו}} {{לחלוחית}}
*'''[https://chabadlive.org/2023/10/%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d.html הרב סגל מסביר: מדוע 'עבודת התפילה' היא יסוד?]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{וידאו}} {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר חב"ד ברוש]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שבתי סלבטיצקי

2026-03-22T09:34:22Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:שבתי סלבטיצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שבתי סלבטיצקי]]
[[קובץ:הרב שבתאי סלבטיצקי תשפ''ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שבתי סלבטיצקי, ל' אב תשפ"ג]]
הרב '''שבתי סלבטיצקי''' (נולד ב[[א' בתמוז]] [[תשי"א]], 1951) הינו ה[[שליח]] הראשי למדינות בלגיה ולוקסמבורג הפועל בעיר אנטוורפן שב[[בלגיה]], מנהל את ישיבת [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת תומכי תמימים בעיר]], נודע כמרצה דגול ומבוקש.

==תולדות חיים==
נולד בראש [[חודש תמוז]] בשנת [[תשי"א]] בבית שאינו חב"די. למד ב[[ישיבה|ישיבת]] קול תורה ב[[ירושלים]] והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]].

לאחר שהתקרב לחב"ד עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממקורביו של ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

לקראת [[חודש ניסן]] [[תשל"ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד לחודש ניסן [[תשל"ד]].

לאחר נישואיו עם בת משפחת זילברשטיין מאנטוורפן, החל לשמש בשליחות [[הרבי]] בעיר, והפך עד מהרה ל[[משפיע]] הקהילה, קירב ל[[יהדות]] ול[[חסידות]] מאות.

בצעירותו סבל מגמגום, והצליח להיחלץ מכך בעזרת הצעה שהרבי העניק לו כאשר שלח אותו לקבוע את מגוריו אחר החתונה באנטוורפן ולשמש כשליח במקום על אף שסבל מגמגום{{הערה|1=[https://karovel.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%aa/%d7%95%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%94%d7%96%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%aa/ הרב סלבטיצקי מספר על כך בעלון 'קרוב אליך' גליון 362 עמוד 29], וידאו 'איך הפכתי את הגמגום שלי לשליחות' בערוץ היוטיוב הרב שבתי סלבטיצקי דקה: 1:50.}}.

כשעמד לרכוש דירה למקום מגוריו חפץ בבית פרטי לעומת אשתו שהביעה בפניו את רצונה בדירה, כשנקרתה לפניהם הצעה לקניית בית במחיר נמוך כתבו לרבי על ההצעה, הרבי השיב במענה שתוכנו היה: "ישאל בדעתה של אשתו ויעשה כרצונה" (כשמתחת למילה כרצונה מתח הרבי קו), בעקבות מורת רוחה של האישה מההצעה לקניית בית פרטי פנו הרב סלבטיצקי ורעייתו לבדיקת הצעה אחרת לקניית דירת מגורים, לאחר שכתבו לרבי על ההצעה קיבלו מענה שתוכנו היה: "שיהיה בשעה טובה ומוצלחת"{{הערה|הרב סלבטיצקי מספר על כך בוידאו 'כך הגיב הרבי מליובאוויטש כשעמדנו לקנות בית' בערוץ היוטיוב הרב שבתי סלבטיצקי.}}.

בשנת [[תשע"ד]] פתח [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת תומכי תמימים]] באנטוורפן, ישיבה המיועדת לילדי השלוחים באירופה.

הרב סלבטיצקי ידוע כמרצה גדול ומבוקש, להרצאותיו. שיעוריו הוירטואלים ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] יצא שם בציבור החב"די, ה[[חרדי]] וה[[דתי-לאומי]].

הרב סלבטיצקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==ספריו==
*'''לחיים ולברכה''' - לקט [[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות מפיו, [[לדורות (בית הוצאה לאור)|הוצאת 'לדורות']], תשע"ד.
*'''התוועדות''' עם הרב שבתי סלבטיצקי, ספריית מעיינותיך, חלק א - [[תשע"ח]], חלק ב - [[תשפ"ב]].
*'''הפרשה בחיי''' - רעיונות מרוממים לחיי היום יום, שתי חלקים - [[תשפ"ב]].
*'''המועדים בחיי''' - רעיונות מרוממים לחיי היום יום, [[תשפ"ג]].
*'''פרקי אבות דרך לבנים''' - רעיונות לפרקי אבות, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשפ"ד]].

==משפחתו==
* אשתו מרת רישא, בת הרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]]
* בנו הרב משה זלמן, ראש [[תומכי תמימים בולטימור|ישיבת ליובאוויטש בולטימור]] מארילנד ומרבני הקהילה
* בנו הרב [[מנחם מענדל סלבטיצקי|מנחם מענדל]], שליח הרבי בעיר שיקגו
* בתו רחל, שליחת הרבי לעיר אנטוורפן
* חתנו הרב [[מנחם מענדל טברדוביץ'|מנחם מענדל טברדוביץ]], [[תומכי תמימים אנטוורפן|ראש ישיבת חב"ד באנטוורפן]]
* בנו הרב יוסף יצחק, שליח הרבי לעיר אנטוורפן
* בנו הרב ישראל, משפיע ור"מ בישיבת יוסף יצחק מנחם מענדל ליובאוויטש דטרויט
* בנו הרב חיים, שליח הרבי לעיר פורט לודרדייל
* בנו הרב אברהם שלמה, שליח הרבי לעיר אטלנטה
* בנו הרב שלום דובער, שליח הרבי לניו המפשיר

==קישורים חיצוניים==
*מדוריו של הרב סלבטיצקי באתרי חב"ד השונים: '''[https://col.org.il/section/45 באתר COL]''' {{*}} '''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99/ באתר חב"ד אינפו]''' {{*}} '''[http://www.yahadut.tv/vod?lecturer=13 באתר יהדות TV]'''
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/04/359.-Acharei-5782.pdf מה שכל כימאי יודע]''', בגליון הסיפור שלי, [[jem]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלבטיצקי, שבתי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בבלגיה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:מרצים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטיין]]
[[קטגוריה:אישים באנטוורפן]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שלום דובער ליפסקר (פלורידה)

2026-03-22T09:33:08Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: הרחבה

[[קובץ:שלום דובער ליפסקר.jpeg|ממוזער]]
הרב '''שלום דובער ליפסקר''' ([[תש"ו]], 1946 - [[ה' באייר]] [[תשפ"ה]], 2025) היה שליח הרבי בשכונה היוקרתית בל הארבור במיאמי-ביץ', פלורידה, רב בתי הכלא הפדרליים בארה"ב, ומנהל [[מכון 'אל"ף' (Aleph Institute)|ארגון 'אל"ף' לאסירים יהודיים]] ברחבי ארצות הברית.

==תולדות חיים==
נולד בטשקנט בשנת [[תש"ו]] לרב [[אליהו עקיבא ליפסקר]] ולרחל ביילא. בהיותו תינוק הבריחה משפחתו את הגבול במסע שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר תקופת ביניים קצרה במחנה עקורים בגרמניה, המשיכה משפחתו לאונטריו שבקנדה.

בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בשנת [[תשכ"ח]], ולאחר נישואיו עם חנה בת ר' ישראל מינקאוויטש, נשלח בשנת [[תשכ"ט]] לשמש כמנהל בית הספר היסודי במיאמי ביץ', וקודם הנסיעה זכה שהרבי יאמר לו ולרעייתו: "אני הרי נוסע אתכם! שיהיה בשמחה. שהרי אם לא, בשביל מה אתם צריכים לקחת אותי אתכם?...".

ביוזמתו ועל פי בקשתו, ייסד הרבי את [[ישיבה גדולה מיאמי]] בשנת [[תשל"ב]].

בשנת [[תשמ"ב]] ייסד את הקהילה היהודית בשכונה היוקרתית בעיר 'בל הארבור', והתמנה כרב הקהילה. במהלך שנות פעילותו הקים ברחוב הראשי בשכונה היוקרתית מרכז יהודי מפואר בעלות של למעלה מעשר מליון דולר, וכן הקים מוסדות חינוך יהודיים נפרדים לבנים ולבנות לגילאי היסודי והתיכון, וכן דאג להקמתם של מסעדות כשרות למהדרין, ואולם שמחות יהודי.

בשנת תשמ"א ייסד את [[מכון 'אל"ף' (Aleph Institute)|מכון 'אל"ף']]{{הערה|שבוע קודם לכן בעת יחידות אצל הרבי אמר לו הרבי: "בנוגע לשליחות שלך הקב"ה ייתן לך מחשבה טובה", אך לא פירט., וכאשר שבוע לאחר מכן השתתף בהתוועדות ושמע את הרבי מדבר על כך שצריך לדאוג ליהדותם של אסירים יהודים השוהים בבתי הכלא, הבין שזו היתה כוונת הרבי והקים את הארגון.}} הפועל לסייע לאסירים יהודיים בבתי הכלא ואנשי צבא ברחבי ארצות הברית.

הרב ליפסקר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

ב[[ה' באייר]] [[תשפ"ה]] נפטר ונטמן בבית החיים מונטיפיורי בקווינס{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1208293/ הלם בפלורידה: השליח הרב שלום דובער ליפסקר ע"ה] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' שניאור זלמן ליפסקר.
*בתו מרת דבורה לאה, רעיית ר' יעקב אנדרוזיער.

==לקריאה נוספת==
{{בית|אברהם רייניץ|שליח שהעניק השראה לאלפי שלוחים|1458|16|תשפ"ה}}
{{כפר|מענדי קורטס|השליח שכבש את מיאמי|2108|26|תשפ"ה}}
*'''להתבונן במה שהרבי אמר''', שבועון כפר חב"ד גליון 1890 עמוד 23

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%a8/ תגיות: הרב שלום דובער ליפסקר] {{אינפו}}
*'''[http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/8-15-15.pdf אהבה ללא גבולות] {{*}} [file:///C:/Users/IMOE001/Downloads/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%20%D7%A9%D7%9C%D7%99%20471%20-%20%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_240619_235345.pdf מתיר - ומכבד - אסורים]''' - הרב ליפסקר מתראיין לעיתון השבועי של חברת [[jem]]
*'''[https://col.org.il/news/128955 כשהרבי כתב שהוא לוקח ממני את האפשרות לבחור]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפסקר, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:שלוחים בפלורידה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים במיאמי]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

נתן גוראריה (בופולו)

2026-03-22T09:26:19Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע קהילת חב"ד במונסי ומייסד בית חב"ד באוניברסיטה בבופולו|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}}
[[קובץ:נ גוראריה.jpg|ממוזער|הרב נתן גוראריה (תשפ"ד)]]
[[קובץ:נתן גוראריה בופולו.jpg|ממוזער|הרב נתן גוראריה]]
הרב '''נתן גוראריה''' הוא משפיע בקהילת חב"ד ב[[מונסי]], בעבר שימש כשליח הרבי לצפון מדינת ניו יורק, ומייסד מרכז חב"ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ו]] לאביו הרב [[שניאור זלמן גוראריה|שניאור זלמן גוראריה]], ונקרא על שם סבו, הגביר החסידי ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)]].

התחתן עם מרת צביה מרים (מירל), בת הגאון הרב [[יצחק הנדל]] רב קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].

בברכת [[הרבי]], ייסד את מרכז חב"ד לסטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו.

עם פתיחת מסך הברזל, החל לעסוק בשתדלנות להחזרת שטח חצר רבותינו נשיאינו בעיירה [[ליובאוויטש]] לידי חסידות חב"ד, שטח שבסופו של דבר נבנה עליו מוזיאון מיוחד לתולדות העיירה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/yoman.pdf יומן השליחות המיוחדת עמוד פד].}}.

נודע בשיעוריו המיוחדים והבהירים בתורת החסידות המבארים בשפה עשירה ומובנת את מושגי החסידות העמוקים. זכה להיות שותף בעריכת כמה וכמה הוצאות לאור של ספרי חסידות המיועדים להפצה לקהל הרחב, ושיעוריו המתועדים באמצעות הוידאו מתפרסמים באינטרנט באופן קבוע.

אחרי חתונתו בזיווג שני, עבר להתגורר במונסי שבניו יורק.

במונסי, מוסר שיעורים בחסידות גם לחוגים חוץ מחב"ד, ומקרב ומחזק הרבה יהודים. מוסר בקביעות שיעורים ב[[היכל מנחם]] בליקוואד. ומתפלל בשבתות בבית המדרש 'אוסטראה' שם גם משפיע על מתפללי ולומדי בית המדרש.

החל משנת [[תשפ"ג]] משמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים נייאק]].

הרב גוראריה חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*רעייתו, מרת צביה מרים גוראריה - נפטרה י"ג אייר תשס"ו.
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[אברהם קוזלינר|אברמ'קע קוזלינר]] - [[קראון הייטס]]
*בנו הרב [[אברהם יהושע העשיל גוראריה]] - בופלו
*חתנו הרב שניאור זלמן ווילענקין - משפיע באהלי תורה
*חתנו הרב נחום בוקעיט - משפיע בתות"ל בולטימור.

==לקריאה נוספת==
*שלום מגידמן, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99.pdf הרבי אמר לי: אנחנו ביחד]''', ראיון עם הרב גוראריה ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1896 (השלמת הריאיון בגיליון 1900).

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://heichalmenachemmonsey.org/cat/rabbunim/nussen-gurary/ תגית: הרב נתן גוראריה]''', באתר היכל מנחם מונסי
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A0%D7%AA%D7%9F%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9 תגית: הרב נתן גוראריה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4259592 להיות חסיד]''', בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://anash.org/remembering-pesach-by-the-rebbe/ זכרונות מחג הפסח אצל הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/live-memories-of-the-rebbes-wedding/ זכרונותיו של אבי מחתונת הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_22.html משא מאלף של הרב נתן גוראריה על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{וידאו}}{{לחלוחית}}
*'''[https://anash.org/the-shliach-who-revolutionized-jewish-campus-life-with-creativity/ השליח שחולל מהפכה בחיי הקמפוס היהודי ביצירתיות]''' {{וידאו}} {{אנש}} (אנגלית)
*''' [https://sinun770.org/יחידות-וסיפורים-פרטיים-הרבי-כראש-בני-י/ יחידות וסיפורים פרטיים- הרבי כראש בני ישראל להכלל ולהפרט לרגל ג' תמוז, הרב נתן גורארי שנת תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גוראריה, נתן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]
[[קטגוריה:משפחת הנדל]]
[[קטגוריה:אישים במונסי]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

צבי אריה בעגון

2026-03-22T09:26:00Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:צבי אריה בעגון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב צבי אריה בעגון עם ספר התורה שנכתב לציון חמישים שנות שליחותו בברזיל (תשע"ד)]]
הרב '''צבי אריה בעגון'''{{הערה|הירש לייב}} הוא מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פאולו]], [[ברזיל]]. עומד בראש מוסדות חינוך ליובאוויטש לבנים ולבנות בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בעיר פורטו אלגרי שב[[ברזיל]] לאביו [[בערל בעגון]].

בהשפעת השד"ר הרב [[יוסף וויינברג]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

[[קובץ:י"ד כסלו תשי"ט חופת צבי אריה בעגון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי ב[[סידור קידושין]] בחופת הרב בעגון. י"ד כסלו תשי"ט]]

התחתן עם רעייתו מרת רבקה בלימא (אחותו של הרב [[משה הרסון]]), וזכה שהרבי ישמש כ[[מסדר קידושין]] בחתונה, שהתקיימה באותו תאריך של חתונת הרבי, ב[[י"ד כסלו]], בשנת [[תשי"ט]], ובשנה שלאחר החתונה נשלח על ידי הרבי לעיר [[ריו דה ז'נירו]], שם הקים מפעל שחיטה מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר לפאולו ופעל שם על שחיטה מהודרת.

בשנת [[תש"כ]] התחיל ללמד את בני היהודים יוצאי הונגריה בשכונת בון רטירו. אחיו, הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו ויחד ייסדו את "חיידר אהלי יי"צ ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכו לברכות רבות מהרבי, ושם התחנכו תלמידים רבים שבהמשך הפכו לשלוחי הרבי ומנהלי מוסדות בברזיל.

מוסדות ליובאוויטש כוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש" ובית ספר לבנות "גני". תחת הנהלת המוסדות נמצאת גם ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]], חתנו של הרב בעגון.

הרב בעגןם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

בתשרי [[תשע"ד]] ציין במעמד סיום כתיבת ספר תורה חמישים שנות שליחות בברזיל{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77970 ברזיל: ספר תורה לציון חמישים שנות שליחות] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

מחזיק תחת אחריותו השגחה למוצרי חלב ישראל בברזיל.

אשתו נפטרה בגיל 81 בשנת [[תשע"ז]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3647934/jewish/Rivkah-Begun-81-Chabad-Emissary-in-Brazil-for-57-Years.htm דיווח באתר בית חב"ד].}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יעקב בעגון]] - פאולו, ברזיל
*בנו, הרב [[שמואל אשר בעגון]] - פאולו, ברזיל - נפטר י"ב תשרי תשפ"ו.
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[שמאי ענדע]] - רב קהילת חב"ד וראש ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] ברזיל.
*בנו, הרב מרדכי בעגון - מנהל פועל של מוסדות ליובאוויטש בפאולו
*בתו מרת רוזא לאה, רעיית הרב דוד נפרסטק - פאולו, ברזיל
*בנו, הרב מענדל בעגון - פאולו ברזיל
*בתו, מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[יוסף יצחק לו]], שליח הרבי באטלנטה, ג'ורג'יה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A7.pdf תשורה מנישואי צאצאיו הכוללת מכתבים שקיבל מהרבי]''', י"ד כסלו תשפ"ב
==לקריאה נוספת==
*שלום מגידמן, '''הרבי מוליך אותנו יד ביד''', ראיון עם הרב בעגון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1940.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בעגון, צבי אריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:שלוחים בפאולו]]
[[קטגוריה:משפחת בעגון]]
[[קטגוריה:משפחת הרסון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

אברהם מנחם מענדל וכטר

2026-03-22T09:25:21Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* מפרסם זהות המשיח */

[[קובץ:ר' מענדל וועכטער.jpg|ממוזער|הרב וועכטער (תשפ"ו)]]
הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש"ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] המתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולזלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ"ו לאחר נישואיו לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו ל[[חב"ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד הרב אברהם שיינין. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.

בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".

לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.

ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, רק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].

היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!

הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראו ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].

===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===
בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה".

בשלהי תשמ"ג, בעקבות הצקות מתמידות שחווה עבר מספר פעמים דירה, כשכתבה על כך אשתו לרבי ותיארה את סבלה מהמצב, הורה להם הרבי שעל אף שמתגוררים בדירה פחות מחודש (זמן החיוב ההלכתי לקביעת מזוזה בדירה) יקבעו בה מזוזות{{הערה|הוספות לקובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1Av39kvpfWTtEQvuYLUa_5HUn6qhuk5_V צרפת - פרצת]''' י'-י"א שבט ה'תשפ"ו עמ' 395.}}.

ב[[ט' תמוז]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה חסידי [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב"ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד"מ מענה לד}}.

מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.

בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב"ארבע עיניים", כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו"להאיר את עיניו" שהוא "יורד מהדרך" וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב"ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ"י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ"ד אלול תשנ"ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}.{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו] (ע' 10)}}.

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

===נסיעתו לארץ===
לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכה הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.
כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.

במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.

===מפרסם זהות המשיח===
מאז כ"ח ניסן תנש"א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.

וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:

{{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח"ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים "היכונו לביאת המשיח" אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש"פ שופטים תנש"א, שבה נאמר אשר ההודעה ש"הנה זה בא" היא "נבואה ברורה", שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני "פשעטלאך" ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין "משיח נאו".{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: "למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הנה זה בא" היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס"ד הרמב"ם בהל' יסוה"ת ש"כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר", והדבר היחידי שתלוי בנו – שע"י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב"חסד וברחמים".{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ"ל בברכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי"ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.

עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני הרבי, נענע הרבי בראשו לחיוב ונתן את ברכתו{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]], כמו כן נאם בכמה כינוסי פעילים לקבלת פני משיח צדקנו ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*אשתו, רחל וועכטער
;בניו
*הרב יעקב אהרן וועכטער
*הרב [[דוד יוסף לייב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר"מ]] במתיבתא ליובאוויטש טאראנטא.
*חיים מרדכי וועכטער,
;חתניו
*הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].
*הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג', אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב [[משה גוראריה (בופלו)]], [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]], מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], ובנחלת הר חב"ד ראש מכון הבינני וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/moshiach/1096110/ "לא נשתנה שום דבר" • מכתבו של הרב וועכטער לרבי]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%93%d7%9c-%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%9b%d7%98%d7%a2%d7%a8 תגית: הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
*[https://sinun770.org/author/ucetdoee11d-wsfh4z2g1vha/#tab2 ערוץ היוטיוב של שיעורי הרב וועכטר] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}
*'''[https://chabadlive.org/9d6b הדרישה המהפכנית של הרבי במאמר 'ואתה תצווה' • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]]
*'''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}
*'''[https://chabad.info/magazine/63254/ ראיון עם הרב וועכטער] בעיתון [[המבשר]] {{אינפו|}}
*'''[https://chabadlive.org/2023/05/%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9e%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8.html 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יהודה יעקב רפסון

2026-03-22T09:24:23Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:יהודה רעפסאן.jpg|ממוזער|הרב יהודה יעקב רעפסן נואם]]
הרב '''יהודה יעקב רפסון''' ([[תש"ז]] – [[כ"ז אדר]] [[תש"פ]]), שימש כשליח הרבי, רב ואב בית הדין בקהילה היהודית בלידס, [[אנגליה]], ושותף בניהול בית הספר היהודי המקומי.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ז]] בסנדרלנד, שבצפון-מזרח [[אנגליה]] לאביו ר' אברהם אבא ולאמו מרת חווה רפסון. אביו היה איש עסקים, ומשפחתו נמנתה על שומרי המצוות המעטים בעיירה הקטנה.

למד בצעירותו בישיבה גייטסהייד שבאנגליה, בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ולאחר מכן ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצרות קודשנו ב-770.

עם סיום מסלול לימודיו הוסמך לדיינות והוראה הן על ידי ראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית, והן על ידי הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל, בת הרב [[יהושע רסקין]] הנמנה על ראשי השוחטים בלונדון (נכדת ה'[[מומע שרה]]'), התיישב בקראון הייטס ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]], ולאחר פטירת אביו בטרם עת בשנת [[תשל"ג]] עבר להתגורר באנגליה, על מנת לשהות בסמיכות לאמו ולסייע לה, ולעזור בניהול עניני העסקים שהותיר אביו.

שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], החל לפעול בשליחות הרבי בעיר לידס שבאנגליה.

בנוסף לפעילות הרבנית שלו כדיין וכרב הקהילה בבית כנסת שומרי הדת, הקים יחד עם אשתו את בית הספר היהודי 'לידס מנורה' בעיר.

העניק תעודות כשרות ופיקוח על אספקה מקומית של בשר כשר.

בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]". אחרי ג' תמוז חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

כאשר פרצה מגיפת הקורונה בשנת [[תש"פ]], נדבק מהנגיף ונפטר בתוך שבוע בדמי ימיו בתאריך [[כ"ז אדר]], והוא בן 73.

כשנה וחצי לאחר פטירתו, הכניסו בני משפחתו ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|1=[https://anash.org/new-torah-dedicated-in-memory-of-dayan-refson/ דיווח באתר אנ"ש].}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[דוד רפסון]] - מייסד רשת בתי החינוך העולמית 'נווה ירושלים' לחוזרים בתשובה, ירושלים
*בנו, הרב [[אבא רעפסון]] - מנהל [[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]
*בנו, הרב [[יוסי רעפסון]] - צ'רלסטון, דרום קרוליינה
*בתו, מרת [[ שרה יפה]] - וויטפילד, אנגליה
*בתו, מרת [[לאה וולף]] - מלבורן, אוסטרליה
*בנו, הרב [[מיכאל רפסון]] - אתונה, ג'ורג'יה
*בנו, הרב [[שלום דובער רפסון]] - לונג אילנד, ניו יורק
*בתו, מרת [[חוה שטיינר]] - מיניאפוליס, מינסוטה
*בנו, הרב [[שניאור זלמן רפסון]] - סוואנה, ג'ורג'יה

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/multimedia/course_cdo/aid/3935173/jewish/Soul-Talk-The-Science-of-Being.htm שיחות הנפש - מדע והוייה]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רפסון, יהודה יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יוסף שמחה גינזבורג

2026-03-22T09:16:51Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:יוסף שמחה.jpg|ממוזער|הרב יוסף שמחה גינזבורג (תשפ"ה)]]
[[קובץ:גינזבורג י.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גינזבורג (תשע"ב)]]
הרב '''יוסף שמחה גינזבורג''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא רבה של "עומר" בדרום הארץ, ומורה הוראה פופולרי הכותב טורים בעלונים שבועיים (ביניהם [[שיחת השבוע]]) ובהם פסיקות הלכתיות קצרות בשפה קלילה וברורה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' חשון]] [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ומרת זהבה.

בצעירותו למד בישיבת 'קול תורה', בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ממנה המשיך לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר סיום שנת הלימודים בחצר הרבי, הוסמך להוראה על ידי רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]], ועל ידי [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]]. בהיותו בגיל 23 ב[[כ"ה אלול]] [[תשל"ה]] התמנה לכהן כרבה של המועצה המקומית עומר, בה מכהן ברבנות עד היום.

בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]" ובהמשך חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

הרב גינזבורג כותב באופן קבוע מדור פופולארי בעלון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] של תשובות לשאלות הלכתיות המופנות אליו. ובעבר כתב מידי שבוע מדור בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] המסכם ונותן את כל פרטי ההלכות והמנהגים השייכים לשבוע הבא. בתחילת שנת [[תשע"ה]] הופסקה כתיבת הרב גינזבורג בגליון, ומאז משחזרת המערכת את המדור באחריותה.

בשנת [[תשע"ו]] השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עתירתו, וקבע שלאור תקנות בחירת רב עיר משנת 2007 יש לראות ברב כרב עיר, מפני שהתקנות קובעות שביישוב שאין מועצה דתית ורב היישוב מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים יש לראות בו כרב עיר{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%A8-%D7%9B%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%A8/ בית המשפט קבע: הרב גינזבורג יוכר כרב עיר] {{אינפו}} כ"ח אדר שני תשע"ו}}.

==ספריו==
*'''שו"ת פינת ההלכה''' - תשובותיו ההלכתיות שנדפסו בעלון [[שיחת השבוע]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]], [[תשע"ג]])
*'''מה רבו מעשיך ה'''' - ליקוט מתורת הרבי בעניני אמונה ומדע (עורך שותף יחד עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]])
*'''מצוות אהבת ה'''' - לקט מקורות תנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב"ד בנושא [[אהבת השם]] לעם ישראל (הוצאת שמיר)
*'''אהבת ה' לישראל''' - לקט מקורות תנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים חסידות וחב"ד בנושא אהבת עם ישראל להשם (הוצאת שמיר)
*'''הלכות ומנהגי חב"ד''' - הלכות ומנהגי חב"ד לפי סדר מועדי השנה, בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], תשע"ה

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*אחיו, הרב [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[חיפה]].
*בנו, הרב שלום דב בער גינזבורג - שליח ב[[מגדל העמק]].
*בנו, ר' יהודה גינזבורג - [[ראשון לציון]].
*בנו, הרב דוד גינזבורג - שליח ב[[מגדל העמק]].
*חתנו, הרב [[שניאור זלמן טרבניק]] - [[שליח]] [[הרבי]] - אולם, גרמניה.
*חתנו, אורי עקביה, ירושלים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59212 לגיורי צה"ל אין תוקף]''' - מכתבו לוועדת הרבנים לענייני גיור בצה"ל {{אינפו}} ח' שבט [[תשע"א]] (13.01.2011)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף שמחה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

צבי אריה בעגון

2026-03-22T09:16:14Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

נתן גוראריה (בופולו)

2026-03-22T09:10:57Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

אליהו אסולין

2026-03-22T09:10:31Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב אסולין חדרה.jpeg|ממוזער|נושא דברים בכינוס תורה בחדרה]]
הרב '''אליהו אסולין''' (נולד ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תשי"ח]], 1958) הוא [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]], רב שכונת בית אליעזר ב[[חדרה]] רב מחלקת הנישואין בעיר וממלא מקום רבה של [[הרצליה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מרוקו]] לר' משה ולאסתר אסולין.

כילד בגיל 4 עלתה משפחתו לארץ בקיץ של שנת [[תשכ"ב]] והתגוררו בדימונה.

למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] המרכזית בלוד ובכפר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תשל"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל [[נישואין]] [[התחתן]] עם נחמה מרים, בת הרב [[שמעון גד אליטוב]], מרבני חב"ד ב[[ירושלים]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]].

לאחר החתונה, התיישב בשכונת רמות ב[[ירושלים]] ושימש כר"מ בישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].

בחודש מנחם אב [[תש"נ]] קיבל את ברכת הרבי "יבשר טוב" לזכות בבחירות שהיו על רבנות בית אליעזר ב[[חדרה]], לאחר זכייתו בתפקיד הם עברו להתגורר בשכונה והצטרפו לשלוחי הרבי בעיר חדרה. במקביל הוא מונה גם כחבר לשכת הרבנות בעיר ורב מחלקת הנישואין.

בנוסף לתפקידו כרב, החל לשמש כ[[מוהל]], ובהמשך אף לימד אברכים רבים את אומנות המילה והכשיר אותם לכך. כמו כן הוא נודע כנואם בחסד וכמרצה מבוקש.

הרב אסולין חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

רעייתו נחמה מרים, משמשת כמנהל מכללת 'תובנות' ומרכז 'בליבי'

בשנת [[תשע"ז]] התמודד למשרת רב העיר חדרה, ולבסוף התמנה לתפקיד הרב ביטון שהתחרה מולו על קבלת התפקיד.

לאחר פטירת רב העיר הרצליה, מונה למלא את מקומו באופן זמני עד לבחירת רב ראשי קבוע לעיר.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[משה אסולין]] - קריית מוצקין, מנהל [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]].
*בנו הרב ישראל אסולין - רב, דיין, עו"ד ואיש עסקים.
*בנו ר' שמואל אסולין עו"ד
*בנו, ר' [[יוסף יצחק אסולין]] - מורה בתלמוד תורה קריית מלאכי, עיתונאי ואיש תקשורת.
*בתו אסתר חיה, רעיית ר' נתנאל יעקב בן מעש - שלוחי הרבי במכמורת- מנהלת סמינר חב"ד נתניה.
*בתו חנה מנהלת בית ספר חב"ד בהרצליה.
*בתו שושנה, רעיית ר' מנחם מענדל לוי - חריש
*בתו תהילה גאולה, רעיית איש התקשורת ר' יששכר בער זלמנוביץ
*בנו הרב מנחם מנדל אסולין - ר"מ בגירסא ב[[מתיבתא צעירי השלוחים צפת]]
*בתו הודיה דבורה לאה, רעיית הרב אלקנה ניסים בית יעקב - חדרה

{{מיון רגיל:אסולין, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ט]]
[[קטגוריה:שלוחים בחדרה]]
[[קטגוריה: משפחת אסולין]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יצחק גולדברג

2026-03-07T21:11:25Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=הרב יצחק גולדברג
|תמונה= הרב יצחק גולדברג כינוס שלוחי קודש.jpg
|תיאור= [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
|תאריך לידה= [[ג' אייר]] [[תשי"א]]
|מקום לידה=ברינואה, [[צרפת]]
|מקום פעילות= [[מגדל העמק]] [[ארץ הקודש]]
|תפקידים נוספים= חבר בהנהלה הרוחנית של מוסדות חב"ד במגדל העמק, חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
}}
[[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|ממוזער|הרב גולדברג]]
[[קובץ:הרב יצחק גולדברג בהתוועדות.jpg|ממוזער|הרב גולדברג בהתוועדות חסידית|270x270 פיקסלים]]
הרב '''יצחק גולדברג''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], חבר בהנהלה הרוחנית של מוסדות חב"ד במגדל העמק, חבר ב[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]], וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו הרב [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאימו מרת צביה לבית קצנלנבויגן (בתה של ה'[[מומע שרה]]'). היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיעו לצרפת.

בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].

כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] הרב [[שמואל אזימוב]].

כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].

בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ובהוראת הרבי, החל בשנת [[תשל"ח]] לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים]] במגדל העמק.

בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, לאחר כשנה הורה לו הרבי לעבור לגור במגדל העמק. ומאז פועל בשליחות הרבי בקירוב יהודים, בפתיחת וביסוס מוסדות חב"ד במגדל העמק.

לקראת שנת [[תשנ"ה]] כשהיו מי שחשבו לסגור את מסגרת ה'[[קבוצה]]', הוא היה בין אלו שעודדו ופעלו את המשך ה'קבוצה' וכן את המשך נסיעות לרבי לחודש תשרי. חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

בשנת [[תשס"ח]] דחף למימוש הרעיון להוסיף שנת לימודים למסיימי שיעור ג', בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל, לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות ב[[טבריה]] וב[[חדרה]] על ידי תלמידים שסיימו שיעור ג' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. (הישיבה בחדרה נסגרה כעבור שלוש שנים).

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת ולבקשת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]].

=== שיעורי תניא ===
בתחילת שנות המ' החל הרב גולדברג למסור שיעור תניא בעפולה. השיעור מתקיים עד היום מידי יום חמישי בלילה, בבית כנסת חב"ד בעיר. כמו כן מוסר הרב גולדברג שיעור שבועי בתניא בבית כנסת חב"ד במגדל העמק.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, לחוזרים בתשובה.
*הרב ישראל גולדברג - חבר בהנהלה הגשמית בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].
*הרב [[יעקב קאפיל גולדבערג|יעקב קאפיל גולדברג]] - מחנך במתיבתא לוד.
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
*הרב לוי גולדברג - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]].

;חתניו:
*הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת מעיינות]], [[ירושלים]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ורב שכונת נחל צבי בעיר.
*הרב מנחם מענדל רוזנשיין - מנהל בית הספר [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נחל צבי במגדל העמק.
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר חיפה.
*הרב [[יוסף דובער קסטל]] - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים בני ברק]].

==לקריאה נוספת==
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25
*'''גוט יום טוב, חסידים!''', שבועון כפר חב"ד גליון 1902 עמוד 30

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_77.html נאום חוצב להבות: כל חסיד מאמין שהרבי יגאל אותנו • הרב יצחק גולדברג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/32082/ ריקוד יחי סוער של הרב גולדברג]''', {{אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/10FSTLdq74AVj7QonLhf_DQdbgg9mAvD7/view?usp=drivesdk קובץ גיליוני שיעורים מהרב יצחק גאלדבערג ה'תשפ"ד]'''

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

מאיר מנחם מענדל גליצנשטיין

2026-03-07T21:08:37Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */ הרחבה

{{מפנה|מנחם מענדל גליצנשטיין|שליח הרבי לעיר צ'רנוביץ'|מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')}}
[[קובץ:הרב מאיר מנחם מענדל גליצנשטיין.jpg|ממוזער|הרב גליצינשטיין דובר בפאנל סיפורים מהרבי]]
הרב '''מאיר{{הערה|לקראת חתונת בתו עם הרב מנחם מענדל ובר, הוסיף לשמו את השם מאיר, כפי שנוסף לאדמו"ר ה[[צמח צדק]].}} מנחם מנדל גליצנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הוא רב היישוב מעלה אפרים והרב האזורי של בקעת הירדן (המועצות האזוריות בקעת הירדן, מגילות ים המלח ותמר).

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"ב]] לרב [[יצחק גליצנשטיין]], וביילא, בת הרב [[חיים שאול ברוק]], ראש ישיבת תומכי תמימים בראשון לציון. סבתו היא נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]], מראשי היישוב החב"די בחברון.

נקרא בשם מנחם מענדל והיה מהראשונים בארץ שנקראו על שם הרבי (אך יש לציין שסב אמו שכבר נפטר נקרא בשם מנחם מענדל הכהן קרסניק).

לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא לאישה את חנה בת השליח הרב [[יהודה לייב אלבסקי]] מקליבלנד אוהיו.

לאחר נישואיהם בניו יורק קיבלו הרב מנחם גליצנשטיין הוראה מהרבי לנסוע לארץ וללמוד בכולל אברכים בכפר חב"ד.

לאחר שלמד כשנתיים וחצי בכולל בכפר-חב"ד, הגיעה הוראה מהרבי שיעסוק ברבנות, הוא קיבל כמה הצעות וביניהם היתה ההצעה לצאת לפעול בישוב מעלה אפרים והצעה זו קיבלה את עידודו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] יצא לפעול יחד עם משפחתו בשליחות הרבי בישוב מעלה אפרים שבבקעת הירדן, והתמנה לכהן כרב היישוב ובהמשך לרבה האזורי של כל המועצות האזוריות בבקעת הירדן (בקעת הירדן, מגילות ים המלח ותמר). הוא ייסד מנין ובית כנסת ביישוב, ובהמשך הקים מקווה טהרה. במסגרת תפקידו, מנהל את מערת הכשרות במפעלי התעשייה הרבים לאורך בקעת הירדן. פועל בשיתוף פעולה מלא עם ישיבת ההסדר מעלה אפרים למען הפצת היהדות באזור.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

רעייתו חנה, היא בת למשפחת שליחי הרבי מליובאוויטש ומנהלי בית חב"ד בקליבלנד שבארה"ב, בד בבד עם פעילותה בבית חב"ד משמשת כמרצה בתחומי יהדות, חינוך וזוגיות ומדריכת כלות, חיברה את הספר "הנישואין – מבט לעומק".

==משפחתו==
*בתו, מרת אסתר, רעיית הרב [[אליעזר גוראריה]] - שלוחי הרבי ורב העיר [[קרקוב]], פולין.
*בנו הרב [[שמואל גליצינשטיין | שמואל]] - שליח הרבי בישוב צור יצחק.
*בנו הרב חיים שאול - שליח הרבי בבודפשט, הונגריה.
*בתו, מרת ביילא, רעיית הרב שלום דובער קוביצ'עק - שלוחי הרבי בישוב עופרים.
*בתו, מרת חיה מושקא, רעיית הרב מנחם מענדל ובר - שלוחי הרבי בישובים אורה ועמינדב.
*בתו, מרת רבקה, רעיית הרב שניאור זלמן קנייבסקי - שלוחי הרבי בישובים רמות השבים וכפר מלל.
*בנו הרב שלום בער - שליח הרבי בפוקט, תאילנד.
*בנו הרב גבריאל - לוד.
*בנו הרב לוי - שליח הרבי בישוב צור יצחק.
*בתו, שטערנא שרה, רעיית הרב אברהם אורנשטיין - משגיח ונו"נ בישיבת תות"ל מגדל העמק.
*בנו הרב שמעון - יצהר
*בתו, מרת צביה, רעיית הרב אברהם אופנר - שלוחי הרבי במעלה אפרים.
*
*בנו, הרב יוסף - שליח הרבי באלמא אטא, קזחסטן.
*בנו, הרב מיכאל - צפת
*מחותנו - הרב [[משה אורנשטיין]].
*מחותנו- הרב יוחנן גוראריה.
*מחותנו- הרב משה ששונקין.
*מחותנו- הרב פנחס אלטהויז.
*מחותנו הרב אליהו וילהלם.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/667719/ הרב גליצנשטיין יחד עם חברים נוספים מעלה זכרונות בפאנל קבוצה תשמ"ב במחיצת הרבי] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]
[[קטגוריה:משפחת אלבסקי]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יוסף קרסיק

2026-03-07T21:07:26Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* רב הערבה התיכונה */ הרחבה

[[קובץ:הרב יוסף קרסיק תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק ([[תשפ"ד]])]]
[[קובץ:קרסיק 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק בצעירותו]]
הרב '''יוסף קרסיק''' הינו הרב האזורי של ישובי עמק חפר והיה מצוות ה[[חוזרים]]. מנהל מערך הכשרות במועצה אזורית עמק חפר, ראש בד"צ שחיטת ליובאוויטש ומחבר ספרים.

==תולדות חיים==
הרב קרסיק נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]] - שליח הרבי ל[[קייב]], [[אוקראינה]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

נמנה מספר שנים על צוות ה"[[חוזרים]]" על התוועדויות הרבי.

נשא את בתו של הרב [[יוסף בלוי]].

=== רב הערבה התיכונה===
כיהן כרב ו[[שליח]] ב[[ערבה התיכונה]]. בתקופה זו, בשנת [[תשנ"ג]], התפרסם כאשר נסחף במכוניתו בהצפות בכביש הערבה, וניצל על ידי ניסים דהן מ[[יבנה]] נהג שמשאיתו נסחפה אף היא בשיטפון.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==רב מועצה איזורית עמק חפר==
[[קובץ:יוסף קרסיק חותמת מהדרין.jpeg|ממוזער|שמאל|חותמת כשרות מהדרין, הרב יוסף קרסיק רבה של עמק חפר]]

כיום הוא שליח הרבי ורב המועצה האזורית עמק חפר

מנהל מערך הכשרות במועצה - כולל מאות עסקים ומפעלים ומשחטת עמק חפר בה מעניק הכשר לקו ייצור עופות כשר למהדרין.

בתחום אחריותו בתי כנסת, מקוואות, ופעילות דתית-חסידית מקיפה ביישובי עמק חפר.

==מנהל בד"צ שחיטת ליובאוויטש==
[[קובץ:חותמת כשרות שחיטת ליובאוויטש, הרב יוסף קרסיק.jpeg|שמאל|ממוזער]]

בחורף [[תשפ"ד]], ייסד הרב יוסף קרסיק את בד"צ שחיטת ליובאוויטש, כדי להעניק כשרות לבשר בקר לפי כל ההידורים הנהוגים בליובאוויטש ובמקביל להוזיל את העלויות הרבות המגיעות כתוצאה ממחירים גבוהים הנקבעים על ידי אנשי עסקים וזאת בתוספת לעלות מערך נותן הכשרות.

יחד עם צוות שוחטים מומחים חסידי חב"ד, נסע הרב קרסיק לחו"ל לשחיטה מהודרת, ולקראת [[פסח]] תשפ"ד החל במכירת בשר בקר בשחיטת ליובאוויטש ובמחירים מותאמים למשפחות ברוכות ילדים.

בשלהי חודש [[חודש אדר|אדר]] ב' תשפ"ד, פורסמו מודעות וכתבות אודות בשר בקר בכשרות הרב קרסיק, בעיתונות החב"דית: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[ידיעון הכפר]] וגם הופצו פירסומים בכלי המדיה החב"דיים.

בכתבות פורסמו הסברים מפורטים על מעלות השחיטה של הרב קרסיק.

בחודש סיוון תשפ"ה נטען על ידי משגיח מהרבנות כי נמצא [[חלב (שומן)|חלב]] - האסור באכילה, בנתח בשר משחיטתו ששווק לצרכנים. הדבר גרם לסערה בקרב אנ<nowiki>''</nowiki>ש בקבילות חב<nowiki>''</nowiki>ד בתגובה טען הרב קרסיק כי זיהוי החלב היה שגוי ונבע מבורות.

==כתיבה תורנית והיסטורית==
מראשי מכון [[נחלי דב"ש]].

פירסם מספר שנים מדור קבוע ב[[שבועון בית משיח]], העוסק בטעמי המנהגים, כשאחד מעיסוקיו העקריים של המדור הוא אכילת הדגים בשבת. פירסם הערה ב[[קובץ משיח וגאולה]], שיצא בשנת תשנ"ז.

=== ספריו ===
[[קובץ:גבורה יהודית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר גבורה יהודית במלכות הרשע]]
*'''גבורה יהודית במלכות הרשע''' - זכרונות סב המחבר, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], במאבקו מול השלטון הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]]. סיפור קהילת ה[[עיירה]] [[קרלביץ']] וקהילת חב"ד ב[[לנינגרד]] לפני מלחמת עולם השניה ו[[סמרקנד]] בזמן מלחמת העולם השנייה ומעט זכרונות מייסוד [[כפר חב"ד]].
*'''השבת בקבלה ובחסידות''' - עוסק בדרושיו של הרבי והלכות שבת מקובץ (שני כרכים).
*'''הבית היהודי''' עוסק בחיי נישואין ו[[חתונה]].

==משפחתו==
*בנו, מנחם מענדל קרסיק - נשא את שיראל למשפחת דרעי.
*בנו, שמואל קרסיק
*בנו, הת' אלחנן קרסיק ע"ה - נפטר [[י"ג סיון]] [[תשפ"ד]].
*בנו, משה קרסיק - נשא את בתו של הרב [[יעקב סלונים (ירושלים)|יעקב סלונים]] מ[[ירושלים]].

*בתו, חיה מושקא סגל אשת ר' [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[עפולה]].

==קישורים חיצונים==
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7/ תגית הרב יוסף קרסיק] {{אינפו}}
*<nowiki>{{</nowiki>[https://col.org.il/news/171074 משגיח רבנות הפיץ: "לא מנוקר". הרב קרסיק: "הכפשה וחוסר ידע"] {{COL}}<nowiki>}}.</nowiki>

====מאמרים מהרב קרסיק====
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38706 מהי ההתגלות שבעשרת הדברות?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38585 השפעת הסביבה היהודית על העולם] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38154 איך יתממשו ההחלטות טובות?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37840 פקוח נפש] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27260 שמחה חסידית] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28994 שבועות: חג פנימיות התורה חג תורת המשיח] {{אינפו}}

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:קרסיק, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק (2)]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שמואל גורביץ (ליאון)

2026-03-07T21:05:51Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ש. גורביץ ליאון.png|ממוזער|250px|הרב שמואל גורביץ']]
הרב '''שמואל גורביץ'''' (יליד שנת [[תש"י]]) הוא שליח הרבי לעיר ליון שב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' תמוז]] [[תש"י]] בפאריז לאביו הרב [[יששכר דב גורביץ'|יששכר דוב בער גורביץ]], מנהל סמינר בית רבקה ביער, ולאמו מרת חנה לבית פבזנר, נקרא על שם אב אמו ר׳ [[שמואל פבזנר]] (המכונה ר׳ שמואל [[קלימוביץ'|קלימאוויטשער]]) דור חמישי לר׳ [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי פבזנר]] אחיו של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמור הזקן]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ולאחר מכן ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

בשנת [[תשל"ג]] נישא לזוגתו שטערנא שרה בת הרב [[יהושע דוברבסקי]].

בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי הרבי לעיר ליון שב[[צרפת]].

מיד בהגיעו לליאון התחיל במסירת שיעורים במקום ובפעילות בהיקף רחב, בפרט בקרב צעירי העיר, הקים מחנה [[גן ישראל]] לילדים בחודשי הקיץ בה משתתפים מאות ילדים.

בשנת [[תשל"ו]] הקים [[בית חב"ד]] ובית ספר לילדים בשם "בית מנחם".

תחתיו פועלים במקום ישיבה, בית ספר, תלמוד תורה ותשעה בתי חב"ד.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

בשנת [[תשס"ח]] יצק שיתוף פעולה בינו לבין בית חב"ד קרית ארבע בראשות הרב [[יוסי נחשון]], במסגרתו החל לחלק חינם זוגות תפילין לחיילי [[צה"ל]] תרומת מקורבי בית חב"ד, כאשר במשך הזמן הפרוייקט צבר תאוצה ונכון לשנת תשפ"ד חולקו כ-30,000 זוגות תפילין לחיילי צה"ל במסגרת העמותה 'לחיילים באהבה'.

==משפחתו==
*בנו הרב [[מנחם מענדל גורביץ]], שליח בעיר אופנבך, [[גרמניה]].
*חתנו הרב מנחם מענדל נעמאנאוו, שליח ברובע השישי ליאון, [[צרפת]].
*בנו הרב לוי יצחק גורביץ, שליח בעיר עקולי, צרפת.
*בנו הרב שניאור זלמן גורביץ, שליח בעיר ווילורבאן, צרפת.
*בנו הרב אלכסנדר סנדר גורביץ, שליח במרכז העיר ליאון, צרפת.
*חתנו הרב מנחם שטערן, שליח במעלבורן, אוסטרליה.
*בנו הרב [[שלום שמעון גורביץ]], שליח לנוער ומנהל מרכז סת"ם בעיר ווילורבאן הסמוכה לעיר ליאון, צרפת.
*חתנו הרב [[שלום פינסון]], שליח בעיר [[ניס]], צרפת.
*בנו הרב אליעזר ליפמאן גורביץ, [[שליח]] ל[[סטודנט]]ים ומנהל [[ישיבת חב"ד ליובאוויטש ליאון]], צרפת.
*חתנו הרב מנחם מענדל אייזנבך.

{{מיון רגיל:גורביץ, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:משפחת גורביץ]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יוסף יצחק זלמנוב

2026-03-07T21:03:25Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יוסף יצחק זלמנוב.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק זלמנוב]]
הרב '''יוסף יצחק זלמנוב''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הוא חסיד חב"ד תושב [[צפת]]. כיהן במשך שנים רבות כ[[רב מורה הוראה|רב]] מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]] ורב בית הכנסת "מעיין מנחם" בעיר הקודש צפת. משפחתו התפרסמה באמצעי התקשורת כמשפחה ברוכה המונה 19 ילדים.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשט"ו]] לר' [[זאב וולף זלמנוב]] ולמוסיא, בתו של ה[[חסיד]] ר' [[ישראל נעוולער]].

לאחר שסיים את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], נסע בשנת [[תשל"ד]] ללמוד בחצר [[הרבי]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]].

בתום שנת ה[[קבוצה]] חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] ובסוף שנת [[תשל"ז]] נשלח לעמוד בראש קבוצת ה[[שלוחים]] לישיבת מגדל אור ב[[מגדל העמק]] בראשות ה[[רב]] [[יצחק דוד גרוסמן]]. הקבוצה מנתה את ה[[תמימים]] [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[שמשון הלפרין]] ו[[יצחק גרוזמן]]. בתחילת שנת [[תשל"ח]] הגיעו גם התמימים אברהם משה, [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] ו[[שלמה זלמן לנדא]] שאר ה[[שלוחים]] היו לפני שנת ה[[קבוצה]] והרב זלמנוב שהיה המבוגר מביניהם מונה להיות האחראי על הקבוצה.

בתחילת שנת [[תשל"ט]] הוחלט להשאיר את ה[[שלוחים]] שנה נוספת ב[[מגדל העמק]] וה[[קבוצה]] נדחתה לשנת [[תש"מ]], הרב זלמנוב נשאר יחד עם קבוצת ה[[התלמידים השלוחים|שלוחים]] שנה נוספת ב[[שליחות]] ובתום שנת [[תשל"ט]] נסע יחד עימם ל[[ניו יורק]].

בשנת [[תש"מ]] התחתן בניו יורק עם רעייתו סימה, בתו של הרב [[מרדכי דב אלטיין]] שליח הרבי בברונקס, ניו יורק.

באותה שנה הגיע לגור ב[[צפת]] לחיזוק הקהילה שקמה באותם שנים על ידי השליח הרב [[אריה לייב קפלן]].

במשך שנים רבות שימש כ[[משגיח]] כללי ומסר שיעורים ב[[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה בצפת בראשות השליח הרב קפלן.

בשנת [[תשנ"ד]] החל לכהן כרב בשירות בתי הסוהר ועם השנים קודם לתפקיד רב מחוז הצפון. בשנת [[תשע"ב]] פרש לגמלאות.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

בשנת [[תשס"ט]] ראויין יחד עם בני משפחתו לכלי תקשורת ישראלי על משפחתו ברוכת הילדים עם כ- 19 ילדיו. הראיון יצר הדים וקידוש השם גדול.

== משפחתו ==
*רעייתו סימה זלמנוב - מנהלת תיכון [[בית חנה צפת|בית חנה]] בצפת.

*בנו ר' ישראל זלמנוב.
*בנו ר' מנחם מענדל זלמנוב.
*בנו ר' [[צבי הירש זלמנוב]] - רב קהילת חב"ד בטבריה, שליח בשכונת מורדות טבריה, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים טבריה]] ועורך במערכות [[אוצר החסידים]], [[אור החסידות]] ו[[חסידות מבוארת]].
*בנו ר' שמואל זלמנוב - שליח בוינה.
*בנו ר' דוד אבא זלמנוב - שליח בשכונת הפרחים ברעננה.
*בנו ר' שמריה זלמנוב - קדימה.

;חתניו
*ר' נחום הלוי קפלן - [[צפת]].
*ר' חיים אליעזר פיקרסקי - [[פתח תקווה]].
*ר' [[שניאור זלמן לישנר]] - משגיח בישיבת תות"ל אלעד.
*ר' עקיבא יוסף פרידמן - [[כפר חב"ד]].
*ר' [[שמואל לוינסון]] - שליח הרבי ב[[מגדל העמק]].
*ר' אלחנן דב גרליק - [[חיפה]].
*ר' משה זאב ליפשיץ - [[צפת]].
*ר' [[עזריאל שיימוס]] - משגיח בישיבת תות"ל (אהל מנחם מענדל) צפת.
*ר' [[יעקב בטקין]] - צפת.
*ר' מנחם מענדל מוזיקנט - צפת.
הרב זלמנוב הוא אחיו של המשפיע ר׳ [[דוד אבא זלמנוב]] וגיסם של המשפיעים ר׳ [[זושא אלפרוביץ]] ור׳ [[יצחק מאיר גוראריה]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%96%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%91/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב זלמנוב באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%A8%D7%9E%E2%80%9D%D7%A6%20%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91.pdf מענות קודש מהרבי בקשר עם בני משפחתו, בתוך תשורה משמחת החתונה אצל צאצאיו]''' {{PDF}}

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{מיון רגיל:זלמנוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אלטיין]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:רבני שב"ס]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

חיים שלמה דיסקין

2026-03-07T21:02:04Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב דיסקין פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחופה (תשפ"ד)]]
הרב '''חיים שלמה דיסקין''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1959) הוא רב העיר [[קריית אתא]], ומכהן גם כ[[שליח]] [[הרבי]] הראשי בעיר, חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק|בית דין רבני חב"ד באה"ק,]]<nowiki/>יושב ראש ארגון ועד הבוגרים של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], וכחבר הנהלת [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]{{הערה|שם=ראש|[https://chabad.info/news/706752/ "אור מלכה" ראשון לציון: שנה חדשה – הנהלה מורחבת {{אינפו}}}}.

==תולדות חיים==
.נולד ב[[ד' בתשרי]] [[תש"כ]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה]] ואמו חנה הינדא לבית טייטלבוים (מצאצאי אדמו"רים). בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]].

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר|ברוך חיים לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].

לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנישא בשנת [[תשמ"ג]] עם בת הרב [[שלמה קופצ'יק]] שהיה השליח דאז למד ב[[כולל אברכים]] של הרב [[יגאל פיזם]] ב[[קריית שמואל]] ותקופה מסוימת אף למד בכולל אברכים של חסידות מאקווא בקריית אתא. לאחר שנה קיבל הצעה מהרב [[יגאל פיזם]] לקחת על עצמו את ניהול בית חב"ד בקריית אתא והוא שאל את דעתו של [[הרבי]]. הרבי ענה "ימשיך לימודיו בכולל". הרב דיסקין דחה את ההצעה והמשיך את לימודיו כאשר במשך הזמן התמנה למגיד שיעור בכולל וסיים את תואר הסכמה לרבנות מטעם 'היכל שלמה' של [[הרבנות הראשית]].
[[קובץ:הרב חיים שלמה דיסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלמה דיסקין]]
בשנת [[תשמ"ד]] עבר הרב דיסקין לקריית אתא, לסייע לרב קופצ'יק בפעילות בעיר. בשנת [[תש"נ]], לאחר פטירתו של הרב קופצ'יק, מילא הרב דיסקין את מקומו. ביום [[ט"ו בשבט]] [[תשע"א]] נבחר הרב דיסקין לרבה האשכנזי של קריית אתא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?fbclid=IwAR0lUqmF-XWr01hrGFOFPyRiHH4Q3258eeVbdtFLGF4N_kDwcN2j7M3LC4E#!g=1&url=article&id=59344 מזל טוב! הרב דיסקין נבחר לרבה של קריית אתא] - {{אינפו}}.}}.

במשך כ-30 שנה שימש כרב תיכון חב"ד בקריות.

ר' חיים שלמה דיסקין הוא גם איש חינוך שמתייחד בשיח בגובה העיינים בהתאם לרמת הקהל, בעקבות המדיה החברתית והמצב התקופתי.

הרב דיסקין משמש גם כיושב ראש 'ועד הבוגרים' של הישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ופועל רבות למענה.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]]. כמו כן בשנת תשנ"ה חתם על פסק דין הפוסק שצריכה להיות "התגלות הרבי מלך המשיח שיל"ו"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view עמוד 32.]}} ובהמשך על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.

בתחילת שנת [[תשפ"א]] פתח בעירו את ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]].

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] מונה לחבר הנהלה ב[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]{{הערה|שם=ראש}}.

ב[[חודש סיון]] [[תשפ"ד]] מונה לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין (כפר חב"ד)|מנחם מענדל דיסקין]]- מקים ארגון [[פעילי חב"ד]].
*הרב ראובן דיסקין - משלוחי הרבי ב[[קריית אתא]].

;חתניו:
*הרב אהרן גופין - שליח הרבי בשכונת סביוני ים, קריית ים.
*הרב משה טברדוביץ' - שליח הרבי בשכונת רחובות ההולנדית, רחובות.
*הרב ישראל סגל - משלוחי הרבי בקריית אתא ומשגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק.
*הרב מענדי שניאור - משלוחי מה"מ בקרית אתא.

==לקריאה נוספת==
*'''[https://col.org.il/news/143442 איך 'לחשוב' חסידות]''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40
*[[שלום מגידמן]], '''"יש לכם דרישת שלום טובה מהשווער"''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 2013 עמוד 26

==קישורים חיצוניים==
* מאמר הרב דיסקין - חיים חסידיים ומשפחה חסידית ב"קבוצה" ולאחרי ה"קבוצה" [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_LR.pdf '''קבוצה''']. מוסף [[שבועון בית משיח]] פסח [[תשפ"ד]]
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/39.-Pikudei-5776-Hebrew-Version.pdf מתנה של ילד]''', ראיון וידאו משוכתב עם הרב דיסקין בגליון של חברת המדיה [[jem]], אדר תשע"ו
*'''[https://chabad.info/magazine/667719/ הרב דיסקין יחד עם חברים נוספים מעלה זכרונות בפאנל משנות בחרותו במחיצת הרבי] {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_21.html העצה של הרבי ביחידות לרב דיסקין שלא הצליח לחשוב חסידות בתפילה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דיסקין שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בקריית אתא]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
[[קטגוריה:משפחת קופצ'יק]]
[[קטגוריה:משפחת דיסקין]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד קריית שמואל]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:מרא דאתרא]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יעקב נוטיק

2026-03-07T20:58:01Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* בארץ הקודש */

[[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]]
[[קובץ:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''יעקב נוטיק''' ([[כ"א באייר]] [[תרפ"א]] - [[א' בסיוון]] [[תשס"ז]]) היה ממקימי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"א אייר]] [[תרפ"א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב ה[[עיירה]] [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער.

לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].

==בגרוזיה==

דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה.

כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער.

יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.

הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ"ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בעל פה.

לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה.

==נישואיו==
בשנת [[תשי"ד]] [[חתונה|התחתן]] הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ"ד]], שם שימש כ[[שו"ב]].

==בסמרקנד==

בשנת [[תשכ"ד]] עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף וב[[מסירות נפש]] שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ"ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים ב[[שבת]] לבית ספר.

בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו.

כמו כן, נמנה על חברי ה[[חברה קדישא]] בעיר, ועסק בכך במסירות הנפש, כשבין השאר הצליח באומץ ובמסירות נפש להרחיב את גבול בית העלמין{{הערה|היה זה כאשר קצין משטרה יהודי ביקש מאנשי החברה קדישא בחשאי שיקברו את אביו בקבורה יהודית, והוא התנה זאת בכך שימציא לידיהם משאית מלאה בחומרי בנין, שוק שנשלט אז באופן בלעדי בידי המדינה, ובחשכת הלילה שברו את קיר בית העלמין ובנו אותו מחדש במרחק מספר מטרים.}}.

תפקידו היה שו"ב, ואחרי פטירת הרב [[אליהו לוין]] רב אנ"ש ב[[סמרקנד]] , היה עונה לשואלים בדבר הלכה.

==בארץ הקודש==

===בישיבת תומכי תמימים===
בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור ואף בחן בחורים בלימודי רבנות והעניק תעודות סמיכה. בתפקידים אלו נשא עד שנותיו האחרונות.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

===פטירתו===
הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש"ק, [[א' סיוון]] [[תשס"ז]] והוא בן 86.

נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ועל מצבתו נחקק: "פ"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר יעקב בן הרה"ג החסיד התמים ר' שמואל נוטיק ע"ה למד בתו"ת במחתרת ברוסיה הסובייטית שימש שו"ב ומורה הוראה בסמרקנד ובערים נוספות הקים בביתו ישיבה ומקווה טהרה הרביץ תורה העמיד תלמידים הרבה וחינך את ילדיו מתוך מסירות נפש אחר עלותו לארה"ק היה מעמודי התווך של ישיבת תומכי תמימים בנחלת הר חב"ד כל ימיו עסק בלימוד התורה בהתמדה ושקידה כפו פרש לעני ולא החזיק טיבותא לנפשיה מקושר לכ"ק אדמו"ר מנחם מענדל מליובאוויטש נשיא דורנו ומסור בלב ונפש למבצעיו הקדושים נלב"ע ערש"ק לס' במדבר ר"ח סיון ה'תשס"ז ונטמן בו ביום אחר חצות תנצב"ה".

==משפחתו==
*רעייתו מרת חנה ביילא רייזא בת ר' חיים זייט (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע"ד]]).
*בנו הרב שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.
*בנו הרב [[אברהם זרח נוטיק]] ואשתו מרת אסתר - ממשפיעי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*בנו הרב דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל (בת למשפחת אנגלסמן) - [[צפת]].
*בנו הרב יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה (בת למשפחת ולס) - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו מרת בת שבע אשת הרב יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו הרב [[זלמן ניסן פינחס נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים.

==לקריאה נוספת==
*'''הלוחם''', שבועון בית משיח גליון 602 עמוד 52

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&lang=he קוים לדמותו של הרב יעקב נוטיק]. {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: נוטיק, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

אלתר אליהו פרידמן

2026-03-07T20:55:06Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:א. א. פ..jpg|ממוזער|הרב פרידמן (תשפ"ג)]]
הרב '''אלתר אליהו הכהן פרידמן''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951), הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] בעיר הקודש [[צפת]]. מחבר ספרים נודע, ומשמש כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד [[צפת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' מנחם אב]]{{הערה|כאשר נכנס לרבי ליחידות בקשר עם יום ההולדת שאל אותו הרבי האם התאריך שכתב בפתק הוא ח' אב או כ' אב. הרב פרידמן ראו בזה מעין נבואה ונתינת כח לעיסוקו בהפצת ועריכת תורת אביו של הרבי, ר' לוי יצחק שניאורסון, שיום ההילולא שלו חל בכ' מנחם אב.}} [[תשי"א]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ניו יורק]] לאביו ר' [[יעקב משה פרידמן]].

בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] בקבוצה השלישית של [[התלמידים השלוחים]] ל[[ישיבה גדולה]] ב[[מלבורן]].

בצעירותו, היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]] וכתב [[הנחה|הנחות]] מה[[התוועדויות]] של הרבי.

לאחר שהשלים את חוק לימודיו במוסדות החינוך שבקראון הייטס, התחתן הרב פרידמן עם רעייתו לאה לבית רסקין (בתו של ה[[שוחט ובודק]] ר' [[יהושע רסקין]] מ[[לונדון]]).

בשנת [[תשל"ו]], הצטרף הרב פרידמן וזוגתו ל[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] שנשלחה על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]], ועבר להתגורר בעיר הקודש צפת.

הרב פרידמן ניחן בכשרון כתיבה, ובמשך השנים נטל חלק פעיל ב[[הוצאה לאור]] ובעריכתו של [[שבועון כפר חב"ד]], עורך את המדור "פתגמים קצרים מ[[דא"ח]]", העוסק בפתגמי [[רבותינו נשיאינו]] בקשר עם [[פרשת השבוע]] או בנושא נבחר אחר. את שם המדור שלו קבע הרבי בעצמו.

חתם על פסק דין משנת [[תשנ"ב]] שהרבי הוא מלך המשיח.

בשנת [[תש"ע]] נבחר הרב פרידמן לכהן כחבר בועדת השופטים של פרס הספרות החב"די, שעל ידי [[ספריית אש"ל]] ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשפ"ה]] הצטרף לועד ההנהלה המורחב של ישיבת [[בית מנחם מענדל צפת]].

==ספריו==
במקביל לעבודתו הציבורית, הרב פרידמן עוסק בכתיבה ובעריכת ספרים תורניים, וספרי היסטוריה וביוגרפיה. במשך עשרות שנים הוא כותב ב[[שבועון כפר חב"ד]] את המדור הקבוע "פתגמים קצרים מדא"ח".

מספריו:
* '''[[אוצר פתגמי חב"ד]]''' - [[פתגם חסידי|פתגמים חסידיים]] ערוכים ומקוטלגים לפי נושאים (מתוך מדור קבוע שהתפרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]]), שני חלקים.
* '''אם בישראל''' - תולדות חייה של [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.
* '''ביאורים לפירוש רש"י על התורה''' - ליקוט מתורתו של הרבי בפירושי [[רש"י]] על ה[[תורה]].
* '''[[ביאורים לפרקי אבות]]''' - שיחות של הרבי על [[פרקי אבות]], מסודרים וערוכים לפי סדר ה[[משניות]].
* '''בפיך ובלבבך לעשותו'''.
* '''[[החינוך והמחנך]]''' - לקט הוראות והדרכות בעניני [[חינוך]].
* '''לחיות ושוב לחיות''' - [[תחיית המתים]] במשנת ה[[חסידות]]{{הערה|תרגום מ[[אנגלית]], בהוצאת מערכת '[[שיחות אין אינגליש]]'}}.
* '''לקוטי ערכים''' - ערכים מ[[תורת הנגלה]], במשנתו של הרבי{{הערה|עורך שותף יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]]}}.
* '''[[מגולה לגאולה]]''' - ליקוט קטעים משיחות של הרבי אודות ה[[גאולה]], מחולק לפי נושאים.
* '''משיח'''.
* '''[[עטרת מלכות]]''' - תולדות חייהם של [[הרבניות]], נשותיהם של [[אדמו"רי חב"ד]] במשך שבע דורות.
* '''פניני לוי יצחק''' - פנינים נבחרים מתורתו של הגאון ה[[קבלה|מקובל]] [[רבי לוי יצחק]], אביו של הרבי.
* '''רזא דשבת'''.
* '''כי קדוש היום''' - ראש השנה לאור תורת חב"ד, ערב ראש השנה תשע"ז.
* '''Days of Awe, Days of Joy‏''' - תובנות חסידיות על חגי חודש תשרי.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק פרידמן (אשדוד)|יוסף יצחק פרידמן]], משלוחי הרבי ב[[אשדוד]]
* בנו, הרב מיכאל פרידמן, משלוחי הרבי ב[[אור יהודה]].
* בנו, ר' [[שמחה פרידמן]] - זמר חסידי, [[לוד]]
* בנו, הרב יהודה לביא פרידמן, [[ירושלים]]
* בתו, חנה פרידמן, ירושלים

==לקריאה נוספת==
*[[שלום מגידמן]], '''חכם הרזים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 25
*'''[https://col.org.il/news/143141 זה ח' או כ'?]...''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 38

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, אלתר אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (1)]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת בית מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

אהרן אליעזר צייטלין (צפת)

2026-03-07T20:53:55Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:15-10-2015-15-28-03-n-740x416.jpg|שמאל|ממוזער|הרב צייטלין מתראיין לג'ם]]
[[קובץ:צייטלין קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב צייטלין בכניסה ל-[[770]] עם קבוצת הבנות שבראשותו]]
הרב '''אהרן אליעזר צייטלין''' ([[תשי"ד]], 1953 - [[תשע"ו]], 2015) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מ[[משפיע]]י [[אנ"ש]] ב[[צפת]] ויו"ר רשת גני חב"ד בצפת.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מונטריאול]] שבקנדה ב[[ח' תשרי]] [[תשי"ד]] לאביו ה[[משפיע]] ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ולרבקה. בשעת ה[[ברית]], נקרא על-שם סבו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים מונטריאול]] - שם היה לתלמידו של הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] - ו[[תומכי תמימים 770]].

ב[[תשל"ה]] נשלח על ידי הרבי עם קבוצת בחורים לאוסטרליה, ובשנת [[תשל"ו]] נבחר על ידי [[הרבי]] להיות מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] שנשלחה לצפת.

בשנת [[תשל"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו איטה רות (לבית ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]]) ב[[כפר חב"ד]].

בהגיעו ל[[צפת]] מונה ל[[משפיע]], לחבר [[ועד המנהלים]] (אך פרש ממנו בשנת [[תשנ"ו]]) ולמנהל רשת גני חב"ד, המונה כיום 34 גנים ו1500 ילדים.

בשנים עברו היה מביא ל[[770]] קבוצה ממקורביו מ[[צפת]] וקירב עשרות חסידים לרבי. לאחר מכן עמד בראש קבוצת הבנות מ[[ארץ הקודש]] הנוסעות מדי שנה ב[[כ"ב שבט]] ל[[הרבי|רבי]].

חתם על פסק דין משנת [[תשנ"ב]] שהרבי הוא מלך המשיח.

בשנת [[תשע"ה]] חלה ב'מחלה הנוראה' ל"ע. חסידי חב"ד בכל רחבי תבל הוסיפו בתפילות ובמעשים טובים לזכותו, והקדישו אף [[התוועדויות]] לזכותו, ואכן בימיו האחרונים חל שיפור במצבו; אך לדאבון לב, ביום ה' [[ב' חשון]] [[תשע"ו]] השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, והוא בן 62. הלוויתו יצאה מ-770, לבית העלמין 'מונטיפיורי' בניו יורק ושם נטמן אחר כבוד.

== משפחתו ==
;חתניו

*הרב נחום בנדיקט, בית חלקה.
*הרב יונה איידלקופף, [[קינגסטון]], [[פנסילבניה]].
*הרב לוי איידלקופף, [[פלורידה]].
*הרב מענדי וולסוב, [[צפת]].

'''בניו'''

*הרב לוי יצחק צייטלין, [[קריית מוצקין]].
*הרב מנחם מענדל צייטלין, [[צפת]].
*הרב יהושע העשיל צייטלין, לארקוויל, [[פנסילבניה]].

==ספריו==
*'''לחיים ולברכה''' - לקט [[התוועדויות]] חסידיות מפיו, [[הוצאת 'לדורות']], [[תשפ"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''אלבום המל"מ נפתח''', שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 49

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2530665 איחולים ליום ההולדת]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2081462 בחזית] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323960 מאור לחושך] ''' - הרב צייטלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/08/114.-Reeh-5777.pdf ברכה אישית]'''{{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3098133/jewish/Rabbi-Aharon-Eliezer-Ceitlin-of-Israel-62-Passes-Away-in-New-York.htm מסור לחינוך, דיבר וחי בלהט למען התורה והיהדות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://chabadlive.org/j8bu התוועדות פורים סוערת עם הרב אהרון אליעזר צייטלין • צפו]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{וידאו}} {{לחלוחית}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:צייטלין, אהרון אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת גרינוולד]]
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]
[[en:Aharon Eliezer Tzeitlin (Safed)]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יוסף קרמר

2026-03-07T20:50:27Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */ הרחבה

[[קובץ:הרב יוסף קרמר.jpeg|ממוזער|הרב קרמר]]
[[קובץ:יוסף קרמר.jpeg|ממוזער|הרב יוסף קרמר בטקס סיום הרמב"ם בטבריה]]
הרב '''יוסף קרמר''' ([[ג' בתמוז]] [[תשי"ג]], 1953 - [[כ"ח באייר]] [[תשפ"ה]], 2025) היה שליח הרבי הראשי לעיר [[טבריה]] ומקבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מונטריאול]] בן לרב [[אריה לייב קרמר]] שנמנה על מייסדי וחשובי קהילת חב"ד המקומית ולחיה זלדה.

בילדותו למד בחיידר ליובאוויטש שבעיר, ובמתיבתא לישיבה גדולה ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].

בסוף שנת [[תשל"ב]] נסע לניו יורק על מנת ללמוד בחצרו של הרבי, ותכנן להיות פרק זמן ארוך במחיצת הרבי, אך לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תשל"ג]] נבחר להיות מהתלמידים השלוחים לישיבת [[תומכי תמימים]] במלבורן שב[[אוסטרליה]].

לשליחות זו נסע יחד עם חבריו הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלום באראש]], הרב [[יעקב רייצס]], והרב [[שלום שפלטר]], במהלך שליחות זו עסקו רבות לחיזוק היהדות בעיר ולחיזוק ההתקשרות לנשיא הדור.

לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תשל"ה]] חזרו השלוחים לניו יורק.

בשנת [[תשל"ו]] הצטרף לקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].

בשנת [[תשל"ח]] נשא את איטה בת הרב [[עקיבא יוסף פרידמן]] והתיישב ב[[צפת]], הרב קרמר למד בכולל מקומי ופעל ב[[הפצת המעיינות]] באמצעות מסירת שיעורים במוסדות שונים, מביניהם [[מכון אלטע]] ו[[בית חנה צפת]].

בשנת [[תשמ"ז]] בעקבות שיחותיו של הרבי על פתיחת בתי חב"ד החל לפעול בטבריה בעודו מתגורר בצפת, כעבור שנה, ב[[תשמ"ח]] עבר גם להתגורר בטבריה והחל לשמש כשליח הרבי בעיר ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] פרשת חיי שרה תשס"ז, '''[https://drive.google.com/file/d/19e0PeCcf290I8D8POW5I0j1YHrv6nT5t/view?usp=drivesdk אתם יכולים לנסות אותי!]''' גליון 577 עמ' 32.}}.

מאז ייסוד תקנת הרמב"ם, ארגן את הסיומים הנערכים על ציונו בהוראת הרבי.

חתם על פסק דין משנת [[תשנ"ב]] שהרבי הוא מלך המשיח.

נפטר ב[[כ"ח באייר]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1215488/ אבל בחב"ד: שליח הרבי לטבריה הרב יוסף קרמר ע"ה] {{אינפו}}.}}. בעת מסע הלוויה הכריז רב קהילת חב״ד צפת הרב ביסטריצקי כי לפי צוואת הרב קרמר - בנו הרב אריה ימשיך דרכו בהנהלת המוסדות ובניהול בית חב"ד ופועלתיו, וחתנו הרב צבי הירש זלמנוב ימונה לרב [[בית חב"ד]] וקהילת חב"ד ב[[טבריה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/169682 במהלך הלווית השליח הרב יוסף קרמר ע"ה הוכרזו ממלאי מקומו] {{COL}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קרמר]] - ממנהלי [[המרכז לעזרי שליחות]] ו[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ושליח הרבי בשכונת רובע ד' ב[[אשדוד]]
*בנו, הרב אליהו קרמר - שליח הרבי ביישוב פוריה-נווה עובד, ורב בית הרפואה פוריה
*בנו, הרב עקיבא קרמר - שליח הרבי בריגא, לטביה
*בנו, ממשיך דרכו הרב אריה ליב קרמר - יו"ר מוסדות חב"ד, מנהל בית חב"ד המרכזי ושליח הראשי לעיר טבריה.
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל גרליצקי]] - מנהל מוסדות חינוך חב"ד בתל אביב, ושליח הרבי בשכונות הצפון החדש בעיר
*חתנו, הרב יוסף יצחק בלוי - שליח הרבי ביישוב כנרת
*חתנו, הרב [[צבי הירש זלמנוב]] - ממלא מקום חמיו ברבנות הקהילה ובית חב"ד המרכזי בטבריה, ממנהלי [[מעייני ישראל]] בטבריה, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים טבריה]], עורך ספרי חב"ד וסרטים של [[JEM]].
*חתנו, הרב שניאור זלמן גרליצקי - שליח הרבי ביישוב פוריה עלית
*חתנו, הרב שלום דובער אלפרוביץ - שליח בשכונת המושבה בטבריה
*חתנו, הרב מאיר מנדלזון - שליח בערד

==לקריאה נוספת==
*ישראל אלפרוביץ, '''היסטוריה באוסטרליה''', 50 שנה לקבוצה הרביעית של התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, שבועון כפר חב"ד גליון 2004 עמוד 158
*סופר כפר חב"ד, '''יוסף השם עליכם''', שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/03/64212e04f1d1e_1679896068.pdf הרב קרמר: אני חש כי עלינו מוטלת אחריות כפולה ומכופלת להשמיע ברמה בטבריא את בשורת הגאולה]''' (עמ' 47).

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרמר, יוסף}}
[[קטגוריה:משפחת קרמר]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בטבריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים טבריה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יוסף יצחק מישולובין

2026-03-07T20:43:36Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''יוסף יצחק מישולובין''' הוא משלוחי הרבי ב[[לוס אנג'לס]] שב[[קליפורניה]], ומייסד ומנהל 'חיידר מנחם' של קהילת חב"ד המקומית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[סמרקנד]] לאביו ר' [[חיים אליהו מישולובין]], בשעת הברית ביקשו הוריו לתת לו את השם יוסף יצחק, אך מפני הסכנה שבנתינת שם כזה, הם השתמשו בתחבולה: צד אחד טען שברצונו לקרוא לילד בשם 'יצחק' על שם אביו של הסבא ר' [[אליעזר מישולובין]], וצד אחר טען כי צריך לקרוא לילד דווקא 'יוסף' על שם אחיו של הסבא מצד האמא, ר' [[אברהם זלצמן]]. הם כביכול 'התווכחו' ביניהם עד שהחליטו כ'פשרה' לקרוא לילד יוסף יצחק.

עד גיל 13 לא נשלח כלל ללימודים בבית הספר, וכדי לא לעורר שאלות מצד השכנים, במשך קרוב לשש שנים הוא ואחיו לא יצאו כלל מפתח הבית בשעות היום, ורק בשעות הלילה היו יוצאים לגיחות קצרות מידי פעם לנשום אוויר צח.

בשנת [[תשכ"ט]] הצליחה משפחתו לקבל אשרת יציאה מרוסיה ולעלות לארץ הקודש, והתיישבה ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים לוד]], ולקראת חודש תשרי תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה{{הערה|אביו היה חולה מאוד כבר בסמרקנד, ולקראת אותו חודש תשרי אמר לו אביו שהוא לא יכול לנסוע לרבי מכיון שהרופא אוסר זאת עליו בשל מצב בריאותו, ועל כן הוא ממנה אותו לשליח לנסוע במקומו.}}.

לאחר החגים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] בה למד במשך שלוש שנים, ולאחר מכן במשך שלוש שנים נוספות בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

בשנת [[תש"מ]] התחתן עם רעייתו מרת דבורה לאה, בתו של המשפיע ר' [[העשיל צייטלין]] ממונטריאול, ולאחר החתונה למד ב[[כולל אברכים]] במשך שנה וחצי, ולאחר מכן קיבל את ברכתו של הרבי להסכים להצעתו של השליח לדוברי רוסית בלוס אנג'לס ר' [[נפתלי אסטולין]], והצטרף לשלוחי הרבי בעיר, כשהם הגיעו ללוס אנג'לס לאחר חג השבועות של שנת תשמ"א.

בין פעולותיו הראשונות, היה ניהול חנות תשמישי הקדושה של בית חב"ד, ומכירת אותיות ב[[ספר התורה הכללי]], כאשר תוך מספר חודשים בלבד מאז הגעתו, רשם 11,500 יהודים לספר התורה, ובעקבות הדו"ח שכתב על כך ר' נפתלי אסטולין, זכה באופן חריג לקבל מהרבי מכתב כללי-פרטי, כשתאריך המכתב מהדואר היה תאריך יום ההולדת שלו.

לאחר שהתלמוד תורה החב"די המקומי נסגר מסיבות שונות, לקח על עצמו את הקמת המוסד מחדש, ובשנת [[תשנ"ג]] הצליח לגייס לשם כך את הגביר החסידי ר' [[בערל וייס]]{{הערה|הוא עמד בקשרים קרובים, ובין השאר במלווה מלכה השבועי המסורתי שארגן ר' בערל ונהג לחלק צדקה, היה מכבד אותו בקביעות 'לספר סיפור מהבעל שם טוב של ימינו'.}}, ולאחר שבהצעת המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] מינה ועד של שלושה רבנים להנהלת המוסד, קיבל את הסכמת הרבי לקרוא למוסד בשם 'חיידר מנחם'.

חתם על פסק דין משנת [[תשנ"ב]] שהרבי הוא מלך המשיח.

== משפחתו ==

* בנו, ר' חיים אליהו - פורטלנד, אורגון
* חתנו ר' ישראל כהן - [[מנצ'סטר]]
* חתנו, ר' מענדל גולדשטיין - נייפערוויל, אילינוי
* בנו, ר' לוי - [[לוס אנג'לס]]
* חתנו, ר' צבי אייזיקוביץ - כוכב יעקב, [[ארץ ישראל]]
* בנו, ר' העשל - לוס אנג'לס
* בנו ר' מנחם מענדל - [[מוריסטון]]
* בנו, ר' אהרן - [[קראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן נוימן, '''חג הגאולה בסמרקנד כמו בלוס אנג'לס''', שבועון בית משיח ט' תמוז תשפ"ב עמוד 12

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מישולובין, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]
[[קטגוריה:אישים בלוס אנג'לס]]
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

אברהם אריה סטאון

2026-03-07T20:40:33Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:סטאון מיכליס.jpg|ממוזער|הרב סטאון (משמאל) בתמונה משותפת עם [[הרש"ג]] וחמיו הרב [[אליהו מיכליס]] ([https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=3834&limit=0&field=TAPY&search=%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%A1&search_mode=simple ארכיון ספרית ליובאוויטש])]]
הרב '''אברהם אריה סטאון''' (Avraham stone) הוא חסיד חב"ד, מבכירי מערכת הכשרות של ארגון הרבנים OU, ורב קהילת בני תורה ווסט אורנג' ניו ג'רזי.

==תולדות חיים==
נולד בכ"ו תמוז לאביו ר' יוסף סטאון.

לקראת הבר מצווה זכה להיכנס עם אביו ליחידות אצל הרבי, במהלכה שאל אותו הרבי על מה שלומד במסכת קידושין, והדין שעומדים מפני זקן.

בשנת [[תשכ"ב]] נמנה על [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

כבחור בוגר לפני החתונה, נסע במסגרת המרכז לעניני חינוך למקסיקו.

בשנת תש"ל התחיל לכתוב בעיתון ג'ואיש פרעס, ופרסם טור בו ליקט רעיונות משיחות קודש ומאמרי חסידות, וזכה למענות מהרבי בקשר עם הטורים שפירסם, ובחודש תמוז תשמ"ב הציע לו הרבי שילקט את הטורים שפירסם לאורך השנים וידפיס אותם בספר שישמש רבנים שמחפשים דרשות מוכנות למועדים, ואכן הוא הדפיס את הספר תחת השם 'Expounding the Torah on the Festivals/Tishrei'.

התחתן בחודש שבט ה'תשל"ב עם רעייתו שפרה.

לאחר החתונה קבע את מגוריו בפלטבוש והחל לשמש כרב קהילת בית הכנסת הסמוך למקום מגוריו{{הערה|תשורה סטאון ה'תשס"א.}}.

במשך השנים הצטרף לארגון הרבנים ה-OU, והחל לשמש בתפקידים שונים במערכת הכשרות וכיום משמש כמומחה כשרות וכנציג שטח מבכירי מערכת הכשרות.

רעייתו שפרה משמשת כמנהלת הלימודים הכלליים של ישיבת אהל משה בברוקלין, ניו יורק. מחנכת ידועה ומרצה תורנית פופולרית לנשים.

חתם על פסק דין משנת [[תשנ"ב]] שהרבי הוא מלך המשיח.

==משפחתו==
*בנו, ר' ישראל מאיר סטאון
*חתנו, הרב מענדל ריבקין

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?field=TAPY&search=stone%2C+Abraham&mode=browse&catalog=ecatalog&frame=content&search_mode=simple&do_submit=Search הספרים שכתב - בקטלוג ספריית ליובאוויטש]'''
*'''[https://www.teshura.com/teshurapdf/Teshurah%20Rivkin-Sosover%20-%2011%20Teves%205786.pdf הגהות הרבי על מאמרים שפרסם בעיתון 'די אידישע היים']''' {{PDF}} תשורה מחתונת סוסובר-ריבקין טבת ה'תשפ"ו
*ספרו '''[https://hebrewbooks.org/15431 Highlights of Moshiach]''', באתר היברובוקס

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סטאון, אברהם אריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפלטבוש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שמואל רודל

2026-03-07T20:38:08Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמואל רודל.jpg|ממוזער]]
הרב '''שמואל''' הכהן '''רודל''' ([[תש"ה]]-[[כ"א תשרי]] [[תשפ"ג]]) שימש כשליח הרבי ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], כמחנך, וכרב בית הכנסת "בית שלמה" במשך קרוב לחמישים שנה. בנוסף, נמנה על ראשוני הסוחרים החב"דיים שהחלו להתעסק בשליחות הרבי בקטיף והפצת אתרוגי קאלאבריא תחת פיקוח כשרותי הדוק.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ה]] לאביו הרב [[יוסף ראדאל]] ולאמו מרת פייגא, שלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] לקהילה היהודית ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].

בצעירותו התחנך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ומאוחר יותר כאשר למד בחצרות קודשנו נמנה על ראשי הפעילים במחנה הקיץ 'גן ישראל' בניו יורק, וריכז את תכניות הבידור וההווי במחנה.

לאחר נישואיו בחודש תמוז תשכ"ח עם רעייתו מרת דבורה, נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]], וכעבור חצי שנה החל בברכת הרבי לעסוק בשעות אחר הצהריים בשדה החינוך במקביל ללימודיו בכולל, וכעבור שנה לאחר הנישואין הכניס לרבי פתק בו פירט הצעות שונות שהוצעו לו לשליחות חינוכית ברחבי העולם, כשהרבי בחר מתוך כל ההצעות את ההצעה לצאת לשליחות במילאנו, וביקש לראות את החוזה בין השליח הראשי לבין הרב ראדאל.

עם הגיעו למילאנו שבאיטליה החל לשמש כמחנך בבית הספר החב"די בעיר, כאשר במקביל לעיסוקו החינוכי פעל רבות בקרב הקהילה היהודית, ואף התמנה לכהן כרב בית הכנסת 'בית שלמה' שאחד המרכזים התיירותיים הגדולים של העיר, תפקיד בו שימש קרוב לחמישים שנה.

רבים שהקימו משפחות חסידיות חבים לו תודה עמוקה על שבזכותו הקימו בתים חסידיים כרצון ולנח"ר ה[[רבי]].

כשלוש שנים לאחר נישואיו החל לעסוק בתרגום והוצאה לאור של חומר תעמולה וספרי יהדות באיטלקית, על מנת למלאות את החוסר הגדול בתחום זה, וזכה לעידוד גדול מהרבי בעבודה זו שאף הורה לו לאגד את כל העלונים שהוציא לאור. במסגרת עבודתו זו תרגם בין השאר את כל '[[קונטרס ומעין]]' ואת כל '[[ספר הזכרונות]]'.

בשנת [[תשל"ו]] הופקד על ידי הרבי להצטרף לרב [[משה לאזאר]] בליקוט [[אתרוג קלבריה|אתרוגי קלבריה]]{{הערה|1=[www.esrogim.info/History-He.pdf אתרוגי אלטיין עמוד 11].}}.

במסגרת פעילותו זכה לקרב מאות רבות של צעירים לחיי תורה ומצוות ולהכיר להם את אור החסידות.

שיעוריו שקנו להם שם, מתועדים בוידאו ומופצים באתר אינטרנט מיוחד של הרב רודאל.

חתם על פסק דין משנת [[תשנ"ב]] שהרבי הוא מלך המשיח.

נפטר בגיל 77 בהושענא רבה [[כ"א תשרי]] [[תשפ"ג]]{{הערה|1=לאחר שהחלים משבץ מוחי בקיץ החולף, [https://col.org.il/news/141443 דיווח באתר COL].}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' לוי רודל - קראון הייטס
*בנו, ר' בערל רודל - שליח ביוהנסבורג
*בנו, ר' זלי רודל - לונדון
*בנו, ר' יהודה לייב רודל - שליח במונטריאול
*בנו, ר' ישראל מאיר רודל - שליח במילאנו
*בנו, ר' אליעזר רודל - פיוניקס אריזונה
*בנו, ר' יוסף יצחק רודל - שליח בקרלסבד, קליפורניה וזמר חסידי
*בתו, מרת חנה לוין - יוהנסבורג
*בתו, מרת ברכה לאה, רעיית ר' [[משה ששונקין (מטולה)|משה ששונקין]] - שלוחי הרבי ב[[מטולה]], ישראל
*בתו, מרת נחמה דינה פוליצנקו - שלוחה בס. דייגו, קליפורניה
*בתו, מרת זלדה ריכטר - שלוחה בקווינס ניו יורק
*בתו, מרת שרה בראונשטיין - שלוחה בדביס קליפורניה
*בתו, מרת סוניה הרשקוביץ - שלוחה בלוס קאבוס, מקסיקו
*בתו, מרת מושקא אשת הרב ישראל סילברשטיין -[[פומונה]], ניו יורק.
*בתו, מרת יהודית היימן - קינגסטון פינסלבניה
*בתו, מרת פרומה ששונקין - ניו יורק
*בתו, רייזל, נפטרה בדמי ימי' ונטמן בהר הזתים

==לקריאה נוספת==
*משה ששונקין, '''ר' יקותיאל ליעפלר של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 134

==קישורים חיצוניים==
*'''[ravrodal.com]''', אתר האינטרנט של הרב רודאל {{קישור שבור}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127379 ממתין לתשובה]''', בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/654.pdf פרסום משיח באתר התיירותי הגדול במילאנו]''', סקירה וראיון עם הרב ראדאל ב[[שבועון בית משיח]] גליון 654

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רודל, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת רודל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2026-03-07T20:35:35Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* רבנים שחתמו על פסק הדין */

[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]
'''פסק הדין שהרבי מלך המשיח''' הינו פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים, הקובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את בית דין של מעלה.

==היסטוריה==
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.

בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.

ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.

===הפסק הראשון===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שמכיוון שהרבי מדבר על הכוח של פסק דין של רבנים לפעול בעולם, מהראוי שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב [[דוד חנזין]] נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.

ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' זושא ריבקין אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל:

"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'".

הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.

בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}.

בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.

===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.
'''פסק – דין'''
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה –

הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".

הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.

וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}

ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.

וזה לשון כתב המינוי:

{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.

ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.

ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.

למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}.

ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}}

בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] לצפת ועם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

במהלך ה[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|סאטלייט]] שהתקיים בי' שבט תשנ"ג הקריא הרב [[יצחק הנדל|יצחק הענדל]] את פסק הדין.

===הפסק השלישי===
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

=== הפסק הרביעי ===
בחודש אדר תשנ"ה יצא פסק דין המבוסס על הפסקים הקודמים, בו נפסק ש"מלכנו משיחנו שיל"ו יתגלה תיכף ומייד ממש". על פסק הדין חתמו עשרות רבנים ומשפיעים<ref>[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view פסק הדין] (בעמוד 31).</ref>.

===הפסק החמישי===
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות רבנים, בהם [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], יחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ושלוחים נוספים. במשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

===מסע הרבנים - תשע"ז===
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==הרקע לפסקי הדין==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראו לדוגמה: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.

בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח.

בשיחת [[דבר מלכות משפטים|ש"פ משפטים תשנ"ב]] בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאיתים"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.

==רבנים שחתמו על פסק הדין ==

ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):

{{טורים
| תוכן = ===א===
*הרב דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[יעקב ישראל איפרגן]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זליג אהרונוב]] - משפיע בפלורידה
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
===ב===
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב [[דוד רפאל באנון]]
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב [[יהונתן בורגן]]
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|שם=חתימה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]
*הרב [[שמעון ביטון]]
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב [[משה בן אבו]]
*הרב [[יוסף בן זכריה]]
*הרב [[רחמים בנין]]
*הרב [[אהרון בעגון]]
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב [[שרגא בראווד]]
*הרב [[משה אהרון ברוידא]]
*הרב [[ברוך אדלר]]
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב [[חי ברכץ]]
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
===ג===
*הרב [[נח גנזבורג]]
*הרב [[אליהו גבאי]]
*הרב [[מסעוד גבאי]]
*הרב [[יחיאל גברא]]
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב [[יצחק גולדשטיין]]
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין] {{חב"ד אף אם}}}}
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב [[שמואל גורביץ']]
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב [[שניאור זלמן גורי]]
*הרב [[אריאל גורן]]
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[דניאל גנסיא]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]]
*הרב [[ששון גריידי]]
*הרב [[דניאל גרין]]
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב [[אריה גרינברג]]
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב [[ישראל גרשטנקורן]]
===ד===
*הרב [[אליהו דהן]]
*הרב [[דוד דהברעסער]]
*[[הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי]]
*הרב [[אריה לייב דודאביץ']]
*הרב [[שלמה דידי]] - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}
*הרב [[עקיבא אליהו דיוויק]]
*הרב [[מרדכי דיעי]]
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב [[מאיר שמעון דרורי]]
*הרב [[ישראל שלום דרעי]]
===ה===
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב [[זושא הורביץ]]
*הרב [[אריה לייב היינץ]]
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב יהושע הכט
*הרב [[יצחק הכט]]
*הרב [[שגיא הר שפר]]
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
===ו===
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב [[משה ווינר]]
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב [[משה ניסן וולבוסקי]]
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב [[דוד וולפמן]]
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב [[מכלוף ועקנין]]
*הרב [[אשר ועקנין]]
===ז===
*הרב [[מנשה זכריהו]]
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב [[אשר זמל]]
===ח===
*הרב [[יצחק חביב]]
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב [[ברוך חורי]]
*הרב [[משה חזן]]
*הרב [[לוי חזקיה]]
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב [[שמעון חיריק]]
*הרב [[אהרון חן]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[שמריהו חריטונוב]]
===ט===
*הרב [[דב טברדוביץ]]
*הרב [[שלמה טובים]]
*הרב [[יעקב טווערסקי]]
*הרב [[אלעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב [[יוסף טייב]]
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב [[גרשון טננבוים]]
===י===
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב [[מנשה יום טוב]]
*הרב [[יעקב יוסף]] (בן הגאון הרב עובדיה) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב [[זלמן יפה]]
*הרב [[אברהם יפרח]]
*הרב [[מרדכי יצהרי]]
*הרב [[מרדכי יצחקי]]
===כ===
*הרב [[אליהו כהן]]
*הרב [[בנימין כהן]]
*הרב [[יוסף כהן]]
*הרב [[נועם שמעון כהן]]
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]
*הרב [[יגאל כספי]]
*הרב [[זכריה כספי]]
*הרב [[ירמיהו מנחם כהן]], מחשובי דייני בעלזא ואב״ד פאריז לשעבר וחבר בד״צ איחוד הרבנים צרפת
===ל===
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב [[יונה לייב לבל]]
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב [[ישראל ניסים לוגאסי]]{{הערה|שם=חתימה}}
*הרב [[שלמה לוי]]
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב [[משה לוין]]
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]]
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]
*הרב [[יחייא לחיאני]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר ליברוב]]
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב [[זבולון ליברמן]]
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא
*הרב [[אברהם ליפסקר]]
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב [[שלמה ליפש]]
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[ישראל למברגר]]
*הרב [[יוסף יצחק לסרי]] - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}
===מ===
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב [[יצחק מועלם]]
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]
*הרב [[שלמה מזרחי]]
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב [[גואל ישראל מיירס]]
*הרב [[אברהם מיכאלשווילי]]
*הרב [[בן ציון מיכאלשווילי]]
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב [[יצחק מיכאלשווילי]]
*הרב [[חיים מילר]]
*הרב [[מרדכי מלובני]]
*הרב [[חיים מלול]]
*הרב [[מיכאל מלכא]]
*הרב [[שלמה ממן]]
*הרב [[יעקב מנדלסון]]
*הרב [[סעדיה מעטוף]]
*הרב [[שלום מעטוף]]
*הרב [[בצלאל מעייני]]
*הרב [[אהרון מרגולין]]
*הרב [[יוסף מרגי]]
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]
===נ===
*הרב [[מנחם נוימן]]
*הרב [[דוד נוסבאום]]
*הרב [[יוסף יצחק נפרסטק]]
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב [[יוסף יצחק נקי]]
===ס===
*הרב [[מנחם מענדל סבג]]
*הרב [[יואל סויסה]]
*הרב [[מאיר סויסה]]
*הרב שמעון סופר (אב"ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]
*הרב יוסף שמעון סמיערק
===ע===
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב [[בנימין ערד]]
*הרב [[נחום ערנטרוי]]
===פ===
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב [[מנחם מענדל פריעד]]
*הרב [[מנשה פרמן]]
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)
*הרב [[ניסים פרץ]]
===צ===
*הרב דוד צדקה, רבה של פרדס חנה כרכור
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב [[צמח אברהם]]
===ק===
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב [[יהודה קובלקין]]
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן
*הרב [[אברהם קוט]]
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב [[נטע קופרמן]]
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב [[אבשלום קיל]]
*הרב [[מאיר קירש]]
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[ארי קדם]]
*הרב [[דב קוק]]{{הערה|'''[https://www.hageula.com/uploads/source/18/tshuregananiharamati.pdf שדין הוא מלכא משיחא]''' תשורה משמחת הנישואין של הת' יוסף יצחק ומושקא גנני עמ' 15. א' ניסן התשפ"ה, 30.03.2025.}}.
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]
*הרב [[שאול יעקב קצין]]
*הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]
===ר===
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב [[יצחק רויטמן]]
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]
*הרב [[יהושע רסקין]]
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
===ש===
*הרב [[יאשיהו שאמע]]
*הרב [[שמעון שאער]]
*הרב [[דניאל שהינו]]
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]
*הרב [[דוד שועדיק]]
*הרב [[שלום דובער שטעק]]
*הרב [[אליהו שטרן]]
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב [[ישי שרעבי]]
*הרב [[יחיא שניאור]]
===ת===
*הרב [[אבינועם תעיזי]]
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]
*[[פסק הדין שהרבי חי וקיים]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/16329.htm הרב אקסלרוד מקריא את פסק דין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] באתר {{הגאולה}}
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/העובדות-מאחורי-הפסק.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

רפאל כדיר צבאן

2026-03-07T20:34:07Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

{{דמות
|שם=רבי רפאל כדיר צבאן
|תמונה=רפאל כדיר צבאן.JPG
|כינוי=הרב צבאן
|תיאור=רב בג'רבה וב[[ארץ ישראל]]
|תאריך לידה=[[א' בטבת]] [[תר"ע]]
|מקום לידה=ג'רבא, טוניס
|תאריך פטירה=[[ד' בכסלו]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=[[נתיבות]]
|מקום פעילות=ג'רבה ונתיבות
|תפקידים נוספים=חבר מועצת הרבנות הראשית
|רבותיו=רבי רחמים חי חויתה הכהן
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[רפאל כדיר צבאן#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=עדת טוניס
}}
הרב '''רפאל כדיר צבאן''' היה [[רב]] בעיר בג'רבה שב[[טוניס]] ולאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] שימש כרב בעיר [[נתיבות]] וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן במהלך השנים במשרות תורניות שונות והיה עורכה של הבטאון התורני "הירח". נולד ביום [[א' בטבת]] [[תר"ע]] ונפטר ביום [[ד' בכסלו]] [[תשנ"ה]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:רפאל כדיר צבאן בתקופת רבנותו בג'רבה.JPG|ממוזער|הרב צבאן בתקופת כהונתו כרב בג'רבה]]
הרב רפאל כדיר צבאן נולד ביום [[א' בטבת]] שנת [[תר"ע]] בעיר ג'רבא שבדרום טוניסיה. בצעירותו למד תורה אצל רבני צפון אפריקה, ביניהם; רבי מקיקץ שלי (בעל "מדרשו של שם") ורבו המובהק - רבי רחמים חי חויתה הכהן (בעל "שמחת כהן"). כמו כן, היה ידיד נעורים של הרב מצליח מזוז (בעל "איש מצליח"). בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן עשרים שנה, כבר שימש כדיין בעיר הולדתו. כעבור שנתיים, בשנת [[תרצ"ב]], מונה לראש מתיבתא ובשנת [[תרצ"ט]] התמנה כחבר בבית הדין. בשנת [[תש"ח]] החל לערוך ירחון תורני בשם "הירח", בו כתבו גדולי תלמידי החכמים בטוניסיה. בשנת [[תשי"א]] התמנה לרב העיר מדנין. בנוסף לתפקידיו הרבנים, היה גם נציגה הרשמי של הקהילה בפני המוסדות הממשלתיים בג'רבא ועמד בראש מוסדות צבור שונים של תורה וחסד, כגון: ישיבת "אור תורה", "ביקור חולים", "מתן בסתר", "ועד בתי הכנסת" ועוד.

בשנת [[תשי"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז שימש, כשלושים ושמונה שנים, כרב העיר [[נתיבות]]. הקים מוסדות תורניים והפיץ תורה ביישובי האזור. דאג לחינוך תורני בעירו והוציא פסק דין, יחד עם ה[[באבא סאלי]] וגדולי ישראל נוספים, שלא יתקיימו בעיר נתיבות לימודים מעורבים. בשנת [[תשל"ב]] נתמנה לנשיא ישיבת "כסא רחמים", שהכשירה תלמידים רבים להוראה. בשנת [[תשל"ג]] נבחר לחבר מועצת הרבנות הראשית.

הרב צבאן היה זקן רבני טוניס ונחשב כבעל הסמכות התורנית העליונה של יהדות טוניס בישראל. הוא עשה רבות להתפתחות מוסדות התורה של העדה הטוניסאית ופעל להוציא לאור את ספריהם של חכמי טוניס מהדורות הקודמים. הרב צבאן היה גדול בתורה ובהוראה, כפי שהדבר משתקף בספריו ופסקיו וכן היה בעל מדות תרומיות ונעים הליכות. בשנה האחרונה לחייו סבל מחולשה גדולה, בשל מחלות שפקדוהו וביום [[ד' בכסלו]] שנת [[תשנ"ה]] נפטר.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:מגיד דבריו ליעקב - צבאן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' של הרב צבאן, אותו כתב בצעירותו; מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.]]
הרב צבאן העריץ את [[הרבי]] והיה תומך במוסדות "בית ישראל" ב[[נתיבות]], בהנהלת הרב [[ישר אדרעי]] (חתנו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]). כמו כן, היה משתתף בקביעות באירועים החב"דים בנתינות; [[סיומי הרמב"ם]], [[התוועדויות]] [[י"ט בכסלו]] ועוד, גם בתקופה בה לא חש בטוב.

לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של הרבי, שלח הרב צבאן מדברי תורתו על מנת להדפיסם בספר "שער הדרום" שהוקדש לרבי. בהקדמה לדברי התורה, מברך הרב צבאן את הרבי וכותב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת הדיוט לכבוד האדמו"ר המפורסם מליובאוויטש שליט"א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן.}}

ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] נערך כינוס [[הקהל]] יחד [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. היה זה גם בימי ה"שבעה" של הרבי על פטירת רעייתו [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרב צבאן כתב מכתב לכינוס בו הוא גם מנחם את הרבי: {{ציטוטון|וכזאת עושה רבנו אדמו"ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרושה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה'. ולהבדיל בין החיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בוודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בגן עדן העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה' דיבר, ויהי רצון שה' יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט"א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב.}}

בשנת [[תשנ"ב]] נפגש הרב צבאן עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב יעקב סנגאווי והם הגישו לו את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בהתאם לסימני הרמב"ם. כשראה זאת הרב צבאן, הוא דיבר על גדלותו של הרבי ועל כך שהוא הוא המתאים להיות הגואל ובידים רועדות חתם על הפסק דין.

כשסיפרו לרב צבאן שהרבי אינו חש בטוב, התפלל הרב צבאן לרפואתו.

==ספריו==
*'''מגיד דבריו ליעקב''' - על ה[[הגדה של פסח]] ודיני [[חג הפסח]]. יצא לאור בג'רבה, [[תש"ו]].
*'''זרע יעקב''' (ג' חלקים) - חלק א' על הש"ס וחלק ב' מכיל חידושי הלכות על ה[[שולחן ערוך]]. שני החלקים יצאו לאור בשנת [[תשט"ז]]{{הערה|בהקדמתו לחלק ב' כותב שכתב את הספר בהיותו מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.}}. בשנת [[תשל"ט]] יצא לאור חלק ג'.
*'''נפש חיה''' - מנהגים ודינים בשולחן ערוך. יצא לאור בשנת [[תשמ"ד]].
*'''שיירי הנפש''' - השלמות לספרו "נפש חיה". יצא לאור בשנת [[תשנ"ד]].

==לקריאת נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 112-108.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שניאור זלמן לבקובסקי

2026-03-07T20:25:35Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב לבקובסקי.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן הלוי לבקובסקי (תשס"ט)]]
[[קובץ:לאבקובסקי מים שלנו.jpeg|ממוזער|במעמד שאיבת [[מים שלנו]]]]
[[קובץ:שניאור זלמן לבקובסקי.jpg|ממוזער|בקצירת חיטים למצות של הרבי יחד עם אחיו הרב ישראל לבקובסקי.]]
הרב '''שניאור זלמן הלוי לבקובסקי''' (נולד בח' טבת תש"ו) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], מנהל מסלול [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]] וחבר ב"הנהלה המרכזית" של ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בעולם ומייסד מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770]].

מנהל את הכינוס תורה של 770 באסרו חג דשלש רגלים (לאחר פטירת הרב מענטליק) מתשמ"ח. הרבי היה משתתף עם שיחה מיוחדת בשביל הכינוס וקורא לו בסוף ההתוועדות של מוצאי החג ונותן לו שארית החלות (בפסח: מצה) והמים שבכוסו לכינוס תורה ומבקש ממנו להכריז ולהזמין את כל אנ"ש לכינוס תורה.

זכה להיות אחראי על המצות של הרבי מתשמ"ח בב' ניסן (להחלוקה) ובערב חגה"פ (שהרבי אכל בפסח ובשאר ימות השנה) כשעבר על ידי הרבי אחרי האפייה נתן לו הרבי מצה שלימה באמרו "יישר כח".

==תולדות חיים==
נולד בתאריך ט' טבת תש"ו - בטשקנט להרב [[נחום לבקובסקי]] ולאיטא לבית לבקיבקר.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הבריחה משפחתו את גבולות ברית המועצות בבריחה הידועה, ולאחר נדודים שונים התיישבה בברינואה והוא נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים שנוסד במקום, בעוד אביו מתמנה כמשגיח ראשי בישיבה.

היו אחד משלשה תלמידים שניהלו את המבצעים בעיר פריז. הוא, יעקב גולדברג ושמואל אזימוב. הם קבלו הרבה מענות מהרבי בתקופה זו.

כשהגיע לתשרי תשכ"ד ביקש מהרבי לעבור ללמוד בישיבה תו"ת בניו יורק אמר לו הרבי ביחידות "יש לי אחד או שנים שעושים בפריז, גם אלו רוצים לעזוב?".

באלול [[תשכ"ט]] [[נישואין|התחתן]] עם [[שרה לבקובסקי]] בת הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]]{{הערה|מעניין לציין שבאופן די נדיר, הרבי אישר לזוג לדחות את החתונה כשנה לאחר השידוך, על מנת שהכלה תסיים את לימודיה.}}.

לאחר נישואיו רצו הרב לבקובסקי ורעייתו לצאת לשליחות, אך הרבי אמר להם ביחידות שהשליחות שלהם זה בניו יורק.

התמנה לשמש כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ולאחר פטירתו של הרב [[מרדכי מענטליק]] בשנת [[תשמ"ח]] התמנה כחבר הנהלה המרכזית של תומכי תמימים ולאחר פטירתו של הרב פיקארסקי ראש הישיבה התמנה בשנת [[תשנ"ב]] כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

מתוך התחשבות בקהל תלמידיו המגוון מוסר הרב את שיעוריו הן בלשון הקודש והן באידיש.

[[קובץ:הרב לאבקובסקי בשדה התעופה.jpg|ממוזער|הרב לבקובסקי ב[[מבצע תפילין]] בבית חב"ד נתב"ג]]

במקביל לתפקידו כראש הישיבה, משמש גם כראש מכון ה[[סמיכה לרבנות]] המיועד לבחורים מבוגרים ופועל במסגרת ישיבת תומכי תמימים המרכזית. מדי שנה נסמכים על ידו לרבנות למעלה ממאה בחורים.

רעייתו שרה היא מייסדת ומנהלת [[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].

חתם על פסק דין משנת [[תשנ"ב]] שהרבי הוא מלך המשיח.

==משפחתו==
*בנו, [[הרב חיים אליעזר הלוי לבקובסקי]] - [[שליח הרבי]], דיין ומו"צ דק"ק בופולו, ניו יורק וחתנו של הרב [[אליהו קוק]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*חתנו, הרב [[עקיבא גרשון וגנר]] - ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]], ומשפיע אנ"ש במרכז טורונטו קנדה
*חתנו, הרב [[קלמן ויינפלד|קלמן וויינפלד]] - רב בית הכנסת 'אליעזר יצחק' [[קראון הייטס]] ומראשי ארגון הכשרות [[OK]] וראש מחלקת המסעדות, בתי מלון וקייטרינג
*בנו, מנחם מענדל הלוי
*חתנו, הרב לוי יצחק שטרן - מראשי הישיבה ב[[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו]]
*בנו, הרב יוסף יצחק הלוי לבקובסקי - שליח הרבי לעיר קייפ קורל בפלורידה, ורב ומשפיע בקהילת אנ"ש
*בנו, הרב דוד הלוי לבקובסקי - שליח הרבי בעיר אוקלנד בקליפורניה
*בנו, הרב נחום הלוי לבקובסקי - משמש כיו"ר מכון חנה בקראון הייטס ורב ומשפיע ראשי בקהילת ה"בינוני" בקראון הייטס
*חתנו, הרב שמעון שניאור זלמן גרוזמן - [[שליח הרבי]] לעיר קסטרו וואלי בקליפורניה
*בנו, הרב שמריהו הלוי לבקובסקי - משמש כראש ישיבה ומשפיע ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]]
*בנו, הרב ישראל הלוי לבקובסקי - שליח הרבי בלאפייעט קליפורניה.
*חתנו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ב[[יוהנסבורג]], דרום אפריקה

==לקריאה נוספת==
* '''מוכרחים להעביר שנה אצל הרבי'''. [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/מוסף_קבוצה_LR.pdf '''קבוצה'''. מוסף פסח תשפ"ד], ראיון עם הרב זלמן לבקובסקי

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחות ליברמן-וגנר]''', ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ה]] {{PDF}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/12/blog-post_10.html התוועדות מיוחדת של הרב לבקובסקי על עבודת התפילה]''' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבקובסקי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת לבקובסקי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

נפתלי רוט

2026-03-07T20:10:56Z

הרבי הוא מלך המשיח!!: /* תולדות חיים */

[[קובץ:נפתלי רוט1.jpeg| שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי רוט ([[תשפ"ד]])]]
[[קובץ:נפתלי רוט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[ועידת המחנכים]] שבניהולו ([[תשע"א]])]]
הרב '''נפתלי הכהן רוט''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1938) הינו מנהל [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ט]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת פראדל, במשפחה ירושלמית מיוצאי הונגריה. בתקופת בחרותו למד בישיבת תפארת צבי ובישיבת 'חברון' בירושלים בין השנים תשי"א-תש"כ, התקרב באמצעות ה[[משפיע]] הרב [[שמעון יעקובוביץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. זכה ש[[הרבי]] יכנה אותו במכתב הראשון "בעל מרץ". בשנת תש"ך למד תקופה בישיבת תומכי תמימים בחצר הרבי עד שקיבל פתק באמצעות המזכירות מהרבי '''"עבודה רבה וגדולה מחכה לו בירושלים עיה"ק"''' .

נסמך להוראה ודיינות על ידי גדולי הרבנים דאז בהם הגרש"ז אויערבאך הגרש"י זעווין הגאון החסיד ר' שמריהו ששונקין ראשי ישיבת חברון בה למד ועוד.

זכה לכינוי מיוחד מ[[הרבי]] כ"איש שלו" בישיבת [[חברון]] בתקופת לימודיו בישיבה. וברבות השנים זכה כמה פעמים בחלוקת הדולרים לברכת הרבי הצלחה רבה על כל ירושלים ,

התחתן עם מרת חיה בת ר' אהרן דוד וחנה שטדלר, ילידת צכ'סלובקיה, וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].

הרב רוט הנחה בכנסים רבים, כמו סיומי הרמב"ם השנתיים, מבחני תרי"ג המצוות הארציים לתלמידי תלמודי התורה, כינוסי [[רשת אהלי יוסף יצחק]], כינוסי תורה עונתיים והכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]], וכן מנחה מידי שנה את [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת. הוא נואם בחסד עליון מרתק קהלים מכל הגילאים בהרצאותיו דרשותיו ונאומיו.

פעולותיו הראשונות במסגרת חב"ד, היו ניהול והדרכה בישיבות הערב בשכונת שערי חסד וקרית שמואל ב[[ירושלים]] בהם למדו בני סלתה ושמנה של אנשי רושלים מחוגים רחבים ואף התקרבו לחסידות, בראשותו ובהנהלתו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים.

כיהן במשך השנים כמנהל 'בית הספר חב"ד [[ברזיל]]י' ב[[ירושלים]] וסגן מנהל [[תלמוד תורה]] [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים.

בשנת [[תשמ"ח]] ייסד את [[ועידת המחנכים]] בארץ הקודש בקשר עם הוראת הרבי לקיים התכנסויות ב[[שנת הקהל]] וזכה לקבל על כך את ברכת הרבי, וגם בשנים שלאחר מכן ממשיך לקיים את הועידה שהפכה לגולת הכותרת של פעילות המרכז החינוכי חסידותי שבראשותו.

חתם על פסק דין משנת [[תשנ"ב]] שהרבי הוא מלך המשיח.

משמש כיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], יו"ר ה[[מרכז חינוכי חסידותי]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

כמו כן משמש כרב קהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף ב[[ירושלים]].

משמש כמשפיע החיידר אהלי מנחם בביתר.

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[נועם יעקב הכהן רוט]] - מנכ"ל צעירי אגודת חב"ד בירושלים, מנהל הפעילות של המרכז חינוכי חסידותי של צעירי אגודת חב"ד, ויו"ר קהילת חב"ד ברמות ב' בירושלים.
*הרב [[משה אריאל הכהן רוט]] - שליח הרבי ורב בשכונת "נאות לון" ב[[באר שבע]] וראש כולל "תורה שלמה" בבאר שבע.
*הרב [[מנחם מענדל רוט]] - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת "תומכי תמימים" ביתר עילית ומשפיע קהילת חב"ד זעווהיל ביתר עילית .
*הרב [[ינון הכהן רוט]] - ר"מ ומגיד שיעור במכינה לישיבה של חיידר אידיש אהלי מנחם חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית ורב בבית הכנסת "ראובן מלמד" בעיה"ק ירושלים.

;חתניו
*הרב שלום דובער הכהן פלדמן - שליח הרבי בסידני אוסטרליה.
*הרב אהרן דרורי - מאברכי אנ"ש בלוד.

==לקריאה נוספת==
*'''יחידות אחת ארוכה''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 30
*'''[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1108685/ הסדן של המחנך החסידי]''' הרב רוט בראיון ל'שישי אינפו' {{אינפו}}

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה בשידור הלווין תשנ"ב, בכותל המערבי 1:30]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הכרזת ה"יחי" של הבאנקעט בתשנ"ג] - ב'[[ברכת כהנים]]' והכרזת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]' ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ג]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75734 המנחה האגדי בראיון בלעדי] טז [[אייר]] התשע"ג (26.04.2013){{אינפו}}
*'''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf המפתח להצלחה בחינוך]''', בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע"ז
*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Ki_karov_14.pdf יחד כל ילדי תשב"ר]''', בתוך עלון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 14 {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-חוברת-תשרי-בליובאוויטש-Copy.pdf בבואי לליובאוויטש]''', יומן אישי שכתב מ[[נסיעה לרבי|ביקורו הראשון בחצרות קודשנו]], בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 7
*'''[http://hageula.com/vid/malkeinu/20635.htm הרב רוט בדברי ההודאה על נפלאות מלחמת המפרץ]''', י"א ניסן ה'תנש"א, כפר חב"ד ארץ הקודש {{וידאו}}{{הגאולה}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/679809/ להצליח בחינוך]''', בכנס תורה של מכון הלכה חב"ד חג השבועות תשפ"א {{וידפו}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/08/322.-Shoftim-5781.pdf אך לאלוקים דומי נפשי]''', ראיון משוכתב בגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת שופטים אלול תשפ"א {{PDF}}

{{מיון רגיל:רוט, נפתלי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת רוט]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:צוות חיידר אידיש אהלי מנחם ביתר]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תורת אמת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שלום בער שמולביץ

2026-03-07T20:07:46Z

הרבי הוא מלך המשיח!!:

[[קובץ:שלום בער שמולביץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום בער שמולביץ]]
הרב '''שלום בער שמולביץ''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד ב[[בית שאן]]. שימש בעבר כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בנווה צדק, [[תל אביב]].

==תולדות חיים==
נולּד כבן בכור לאביו הרב [[יעקב אריה שמולביץ]] בבית שאן.
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם מרת רחל בתו של הרב [[בעז לרנר]] מ[[נחלת הר חב"ד]], החל לשמש כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת חב"ד בנווה צדק בתל אביב.

==בשליחות הרבי בבית שאן==
לאחר פטירת אביו ב[[תשע"ד]] נקרא למלא את מקומו ולשמש כשליח ראשי ב[[בית שאן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80278 ב'שלושים' הוכרז: בן הרב שמולביץ ימלא מקום אביו ע"ה] באתר חב"ד אינפו.}}.

עם הגעתו למקום, החל בתנופת התפתחות והתרחבות הבית חב"ד. פתח גני חב"ד לבנים ולבנות, הניח את אבן הפינה לבניין קבע לבית חב"ד בדוגמת בניין [[770]], הקים כולל ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ויזם פעולות רבות להנצחת זכרו של אביו ולזירוז הגאולה.

הרב שמולביץ ידוע כנואם מוכשר, והוא משמש פעמים רבות כ"משפיע אורח" בישיבות ובקהילות חב"ד בארץ הקודש.

הרב שמולביץ חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על פסק דין ש[[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

== לקריאה נוספת ==
*'''"לא היה קל להיכנס פתאום לנעליו הגדולות של אבא"''' שבועון בית משיח (גיליון 1081)

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=69743 "הממשיך" מי אתה, הרב שלום בער שמולביץ?] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}
*[https://chabad.info/news/418041/ בואכם לשלום מ-770: התוועדות חמה ומעוררת בנחל'ה עם הרב שמולביץ] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמולביץ, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים בבית שאן]]
[[קטגוריה:משפחת שמולביץ]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]