https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%A8%D7%91 2026-04-10T12:33:07Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=111352 2011-08-15T20:35:35Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === בית כנסת &quot;אור מנחם&quot; ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.אולם כעבור שנה , עברו משפחת חן מאלעד והמנין שוב נסגר.<br /> בשנת תשע&quot;א , החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת &quot;אור מנחם&quot; שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות.<br /> המניין פועל ברחוב שמאי 11 צמוד למועדון פייס לנוער.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל ברחוב שמאי ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; תפילות, שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש&quot;ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד, התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] והנהלת גני הרשת,הספרייה תורנית והבית חב&quot;ד הינם חברי עמותת בית חב&quot;ד אלעד בראשותו של השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=111351 2011-08-15T20:29:29Z

<p>הרב: /* בית כנסת אור מנחם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === בית כנסת &quot;אור מנחם&quot; ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.אולם כעבור שנה , עברו משפחת חן מאלעד והמנין שוב נסגר.<br /> בשנת תשע&quot;א , החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת &quot;אור מנחם&quot; שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות.<br /> המניין פועל ברחוב שמאי 11 צמוד למועדון פייס לנוער.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש&quot;ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד, התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] והנהלת גני הרשת,הספרייה תורנית והבית חב&quot;ד הינם חברי עמותת בית חב&quot;ד אלעד בראשותו של השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=111350 2011-08-15T20:28:59Z

<p>הרב: /* מנין שלישי */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === בית כנסת אור מנחם ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.אולם כעבור שנה , עברו משפחת חן מאלעד והמנין שוב נסגר.<br /> בשנת תשע&quot;א , החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת &quot;אור מנחם&quot; שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות.<br /> המניין פועל ברחוב שמאי 11 צמוד למועדון פייס לנוער.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש&quot;ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד, התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] והנהלת גני הרשת,הספרייה תורנית והבית חב&quot;ד הינם חברי עמותת בית חב&quot;ד אלעד בראשותו של השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=89942 2010-10-31T14:51:59Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === מנין שלישי ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב&quot;ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש&quot;ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד, התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] והנהלת גני הרשת,הספרייה תורנית והבית חב&quot;ד הינם חברי עמותת בית חב&quot;ד אלעד בראשותו של השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=89941 2010-10-31T14:51:35Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === מנין שלישי ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב&quot;ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש&quot;ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד, התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]והנהלת גני הרשת,הספרייה תורנית והבית חב&quot;ד הינם חברי עמותת בית חב&quot;ד אלעד בראשותו של השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=89940 2010-10-31T14:51:05Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === מנין שלישי ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב&quot;ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש&quot;ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד, התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]והנהלת גני הרשת,הספרייה תורנית והבית חב&quot;ד הינם חברי עמותת בית חב&quot;ד אלעד בראשותו של השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> .<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=89939 2010-10-31T14:50:09Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === מנין שלישי ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב&quot;ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש&quot;ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד, התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> הנהלת גני הרשת,הספרייה תורנית והבית חב&quot;ד הינם חברי עמותת בית חב&quot;ד אלעד בראשותו של השליח הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=89934 2010-10-31T11:40:10Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === מנין שלישי ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב&quot;ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד.במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.לקראת תש&quot;ע , התוספה להנהלת הגנים הרבנים הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נסגרו ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=89924 2010-10-31T03:58:16Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === מנין שלישי ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב&quot;ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 6 מגני חב&quot;ד ממ&quot;ד באלעד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=89923 2010-10-31T03:34:16Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === מנין שלישי ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב&quot;ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 6 מגני חב&quot;ד ממ&quot;ד באלעד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.ואילו שאר הגנים המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''מכינה'''.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=89921 2010-10-31T03:14:21Z

<p>הרב: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערת שוליים|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה וב[[י&quot;ח באלול]], לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי [[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;חנוכת הבית&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot;.<br /> <br /> בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.<br /> <br /> === מנין שלישי ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים מניין שלישי נוסח חב&quot;ד שמתקיים במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ. בשנת הלימודים תשע&quot;א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 6 מגני חב&quot;ד ממ&quot;ד באלעד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה.ואילו שאר הגנים המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד באה&quot;ק נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35.<br /> *'''מכינה'''.<br /> *'''תלמוד תורה''' &quot;פאר מנחם&quot; בניהול הרב מיכאל ליבוביץ<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול דבורה מלוב.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> <br /> הנהלת המוסדות הינם חברי עמותת חב&quot;ד אלעד בראשותו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן פאר כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=85092 2010-08-16T12:45:43Z

<p>הרב: /* כותרת */</p> <hr /> <div>מתי היה בחירות לרב, מי היה זכאי להשתתף בהם, מי נבחר בפועל?<br /> <br /> אם מישהו יודע, שיכניס!<br /> <br /> <br /> איך הישיבה משתלבת בחיי הקהילה<br /> <br /> <br /> אנא לפרט לגבי רבני הקהילה ולא רק על השליח עם כל הכבוד...<br /> תודה.<br /> <br /> == מידע הגון וכולל ==<br /> <br /> יש להשלים את הדף - רבני קהילה, סיפורים אישיים, אישים קהילתיים כגון הרב זיגלבוים שליט&quot;א, ספרייה חסידית, פעילות מבצועים בעיר, הדלקת חנוכיה, הכתרת הרב וכו וכו וכו'....<br /> <br /> == תהלוכות לג בעומר ==<br /> <br /> ומה עם זה, שכחנו?<br /> <br /> '''להוסיף בגוף הערך'''<br /> <br /> == בתי כנסת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כאן יפורט לגבי שני בתי הכנסת הקיימים בעיר: שמות בתי הכנסת, אישיים מובילים, זמני תפילות, אופי קהל המתפללים, פעילויות משמעותיות ועוד.<br /> <br /> == ישיבת תומכי תמימים אלעד ==<br /> כאן יפורט סגל הישיבה, פעילותה, תרומתה לחיי הקהילה (האם קיימת בכלל?) וכו'.<br /> <br /> == אנשי שלומינו ==<br /> כמה משפחות יש כעת באלעד? אזורי ריכוז בעיר? מגמות עליה/ירידה?<br /> <br /> == הרב ירוסלבסקי לא קיים? ==<br /> <br /> צריך פה עדכון רציני, למיטב ידיעתי!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 07:33, 24 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> :ראה פסקה, &quot;רבני הקהילה&quot;. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 07:48, 24 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> <br /> <br /> == הרב סילברמן - מה אמת ומה לא? ==<br /> <br /> מ'''ה הניסיון הנואש להאדיר את שמו של הרב סילברמן בחצאי אמיתות ויותר מיזה?<br /> <br /> 1. הבחירות לרבנות שבהם זכה הרב גראבסקי שליט&quot;א על פני הרב סילברמן (כנראה שזה לא יפה לפרסם את שמות המפסידים..)<br /> 3. הקמת גני חב&quot;ד תחת עמותת חב&quot;ד אלעד (טעות.העמותה נוסד בתש&quot;ס לצורך בית כנסת כמפורט במטרות.באותו שנה התמנה הרב והרבנית סילברמן כשלוחים על ידי המרכז לענייני חינוך ובמסגרת השליחות הקימו באותו שנה גנים גם לציבור הרחב וגם כשירות לקהילה.לא תחת עמותת חב&quot;ד אלעד) <br /> 4. בניית המקווה ע&quot;י הרב גראבסקי והשלמתו ע&quot;י הרב ירוסלבקי במאמצים אדירים (נוסיף את זה בפנים.ישר כוח על ההערה)<br /> 5. ספרייה שכמעט לא פעילה בכל התקופה (ספרייה שהיה פעילה רצוף מיום פתיחתה עד אדר תש&quot;ע ולעת עתה בשביתה) <br /> 6. הקמת מניין שני המעלה העיר ע&quot;י חברי הקהילה ובשיתוף הרב גראבסקי ללא קשר אל הרב סילברמן(אפשר להוסיף פרטים.אבל מה שכתוב הוא מידע אמיתי)<br /> 7. היותו של הרב סילברמן רב בית כנסת שטפאנשט לתקופה קצרה ולא חב&quot;ד (לא כתוב שהוא רב של חב&quot;ד , כתוב שהוא שליח ושיש לו קהילת בית חב&quot;ד)<br /> 8. ניסיון של הרב סילברמן להקים בית כנסת נוסף בחלק העליון של העיר על מנת ליצור פילוג בקהילה אך לא הצלחה וללא קהל(באם כוונת עמותת חב&quot;ד אלעד אז היה לעשות פילוג, זהו בעייתם, אמנם כשהם פנו לרב סילברמן עם בקשה לפתוח עוד בית כנסת והרב סילברמן הסכים , זה היה לא לשם פילוג אלא לשם הפצה) <br /> 9. חבל שכל דבר ששמו של הרב סילברמן מתנוסס עליו בצדק או שלא מופיע בהרחבה, ומה שלא מצומצם לגמרי - פעילות קהילה שלמה עם מגוון עצום של שיעורים, התוועדויות, קופת גמ&quot;ח, מכירות מוזלות לחגים, חלוקות ירקות, חלוקות לנזקקים, תפילות, מבצעים מחוץ לאלעד ובתוך אלעד (למרות שהרב סילברמן שם את שמו עליהם), שפרה ופועה וכו' וכו' וכו' <br /> <br /> ואולי כל זה מראה שהכתיבה הינה מגמתית וע&quot;י .... <br /> :לא כולם בקיאים כמוך באירועי העיר אלעד. נשמח באם תמקד כאן את הערותיך אודות הערך ונגבש נוסח מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:22, 27 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == כותרת ==<br /> הכל נכתב ע&quot;י הרב סילברמן שנלחם נגד הרב ירוסלבסקי<br /> מאז שהרב ירוסלבסקי נבחר כרב הקהילה ברוב גדול סילברמן לא מוצא את מקומו ובמקום להיות שליח הוא עסוק כל היום במלחמות נגד המד&quot;א. {{שכח|אנונימי}}<br /> 1)חלק מהדברים נכתבו על ידי אנשי הקהילה.<br /> 2) אין מחלוקת בין הרב סילברמן נגד הרב ירוסלבסקי חס ושלום.הוא משתתף בשיעורים שלו בבית הכנסת וגם יושב לידו בהתוועדויות.אמנם ישנם אלו שמנסים במשך שנה שלימה להשתמש עם הרב ירוסבלבסקי על מנת לפטר את הנהלת הגנים הקיים ולהשתלט על הגנים שהקימו השלוחים. <br /> 3)הרב סילברמן עסוק רוב היום נבלימוד והפצת חסידות ואין לו זמן לנהל מלחמות.מזל שיש לו חבר בעילום שם שעוזר לו קצת. <br /> <br /> :תוכל להוסיף לערך. על עובדות השנויות במחלוקת יש לבצע דיון ולהסביר את העריכה. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ב' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:02, 12 באוגוסט 2010 (UTC)</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=85090 2010-08-16T12:39:40Z

<p>הרב: /* הרב סילברמן - מה אמת ומה לא? */</p> <hr /> <div>מתי היה בחירות לרב, מי היה זכאי להשתתף בהם, מי נבחר בפועל?<br /> <br /> אם מישהו יודע, שיכניס!<br /> <br /> <br /> איך הישיבה משתלבת בחיי הקהילה<br /> <br /> <br /> אנא לפרט לגבי רבני הקהילה ולא רק על השליח עם כל הכבוד...<br /> תודה.<br /> <br /> == מידע הגון וכולל ==<br /> <br /> יש להשלים את הדף - רבני קהילה, סיפורים אישיים, אישים קהילתיים כגון הרב זיגלבוים שליט&quot;א, ספרייה חסידית, פעילות מבצועים בעיר, הדלקת חנוכיה, הכתרת הרב וכו וכו וכו'....<br /> <br /> == תהלוכות לג בעומר ==<br /> <br /> ומה עם זה, שכחנו?<br /> <br /> '''להוסיף בגוף הערך'''<br /> <br /> == בתי כנסת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כאן יפורט לגבי שני בתי הכנסת הקיימים בעיר: שמות בתי הכנסת, אישיים מובילים, זמני תפילות, אופי קהל המתפללים, פעילויות משמעותיות ועוד.<br /> <br /> == ישיבת תומכי תמימים אלעד ==<br /> כאן יפורט סגל הישיבה, פעילותה, תרומתה לחיי הקהילה (האם קיימת בכלל?) וכו'.<br /> <br /> == אנשי שלומינו ==<br /> כמה משפחות יש כעת באלעד? אזורי ריכוז בעיר? מגמות עליה/ירידה?<br /> <br /> == הרב ירוסלבסקי לא קיים? ==<br /> <br /> צריך פה עדכון רציני, למיטב ידיעתי!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 07:33, 24 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> :ראה פסקה, &quot;רבני הקהילה&quot;. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 07:48, 24 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> <br /> <br /> == הרב סילברמן - מה אמת ומה לא? ==<br /> <br /> מ'''ה הניסיון הנואש להאדיר את שמו של הרב סילברמן בחצאי אמיתות ויותר מיזה?<br /> <br /> 1. הבחירות לרבנות שבהם זכה הרב גראבסקי שליט&quot;א על פני הרב סילברמן (כנראה שזה לא יפה לפרסם את שמות המפסידים..)<br /> 3. הקמת גני חב&quot;ד תחת עמותת חב&quot;ד אלעד (טעות.העמותה נוסד בתש&quot;ס לצורך בית כנסת כמפורט במטרות.באותו שנה התמנה הרב והרבנית סילברמן כשלוחים על ידי המרכז לענייני חינוך ובמסגרת השליחות הקימו באותו שנה גנים גם לציבור הרחב וגם כשירות לקהילה.לא תחת עמותת חב&quot;ד אלעד) <br /> 4. בניית המקווה ע&quot;י הרב גראבסקי והשלמתו ע&quot;י הרב ירוסלבקי במאמצים אדירים (נוסיף את זה בפנים.ישר כוח על ההערה)<br /> 5. ספרייה שכמעט לא פעילה בכל התקופה (ספרייה שהיה פעילה רצוף מיום פתיחתה עד אדר תש&quot;ע ולעת עתה בשביתה) <br /> 6. הקמת מניין שני המעלה העיר ע&quot;י חברי הקהילה ובשיתוף הרב גראבסקי ללא קשר אל הרב סילברמן(אפשר להוסיף פרטים.אבל מה שכתוב הוא מידע אמיתי)<br /> 7. היותו של הרב סילברמן רב בית כנסת שטפאנשט לתקופה קצרה ולא חב&quot;ד (לא כתוב שהוא רב של חב&quot;ד , כתוב שהוא שליח ושיש לו קהילת בית חב&quot;ד)<br /> 8. ניסיון של הרב סילברמן להקים בית כנסת נוסף בחלק העליון של העיר על מנת ליצור פילוג בקהילה אך לא הצלחה וללא קהל(באם כוונת עמותת חב&quot;ד אלעד אז היה לעשות פילוג, זהו בעייתם, אמנם כשהם פנו לרב סילברמן עם בקשה לפתוח עוד בית כנסת והרב סילברמן הסכים , זה היה לא לשם פילוג אלא לשם הפצה) <br /> 9. חבל שכל דבר ששמו של הרב סילברמן מתנוסס עליו בצדק או שלא מופיע בהרחבה, ומה שלא מצומצם לגמרי - פעילות קהילה שלמה עם מגוון עצום של שיעורים, התוועדויות, קופת גמ&quot;ח, מכירות מוזלות לחגים, חלוקות ירקות, חלוקות לנזקקים, תפילות, מבצעים מחוץ לאלעד ובתוך אלעד (למרות שהרב סילברמן שם את שמו עליהם), שפרה ופועה וכו' וכו' וכו' <br /> <br /> ואולי כל זה מראה שהכתיבה הינה מגמתית וע&quot;י .... <br /> :לא כולם בקיאים כמוך באירועי העיר אלעד. נשמח באם תמקד כאן את הערותיך אודות הערך ונגבש נוסח מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:22, 27 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == כותרת ==<br /> הכל נכתב ע&quot;י הרב סילברמן שנלחם נגד הרב ירוסלבסקי<br /> מאז שהרב ירוסלבסקי נבחר כרב הקהילה ברוב גדול סילברמן לא מוצא את מקומו ובמקום להיות שליח הוא עסוק כל היום במלחמות נגד המד&quot;א. {{שכח|אנונימי}}<br /> 1)חלק מהדברים נכתבו על ידי אנשי הקהילה.<br /> 2) &quot;מלחמת&quot; הרב סילברמן נגד אלו שמנסים לחסל את פעילותו הוא לא נגד הרב ירוסלבסקי חס ושלום אלא נגד אלו שמנסים מאז שנבחר הרב ירוסלבסקי להשתמש עם הרב ירוסבלבסקי על מנת להשתלט על המוסדות שמפעיל הבית חב&quot;ד ולסלק את הרב סילברמן מאלעד.<br /> 3)הרב סילברמן עסוק רוב היום בלימוד והפצת חסידות ואין לו זמן לנהל מלחמות.מזל שיש לו חבר בעילום שם שעוזר לו קצת. <br /> <br /> :תוכל להוסיף לערך. על עובדות השנויות במחלוקת יש לבצע דיון ולהסביר את העריכה. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ב' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:02, 12 באוגוסט 2010 (UTC)</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=85089 2010-08-16T12:01:49Z

<p>הרב: /* ייסוד מקווה טהרה אלעד */</p> <hr /> <div>{{מחלוקת}}<br /> [[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט&quot;א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התקיימו שוב בחירות לרבנות קהילת חב&quot;ד באלעד, והרב זלמן ירוסלבסקי זכה בבחירות.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת בית חב&quot;ד אלעד== <br /> <br /> לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר, ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה,שיעורים,הפצת חומר על חסידות,הרצאות והתוועדויות.וכן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב.<br /> בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=85088 2010-08-16T11:56:28Z

<p>הרב: /* הרב סילברמן - מה אמת ומה לא? */</p> <hr /> <div>מתי היה בחירות לרב, מי היה זכאי להשתתף בהם, מי נבחר בפועל?<br /> <br /> אם מישהו יודע, שיכניס!<br /> <br /> <br /> איך הישיבה משתלבת בחיי הקהילה<br /> <br /> <br /> אנא לפרט לגבי רבני הקהילה ולא רק על השליח עם כל הכבוד...<br /> תודה.<br /> <br /> == מידע הגון וכולל ==<br /> <br /> יש להשלים את הדף - רבני קהילה, סיפורים אישיים, אישים קהילתיים כגון הרב זיגלבוים שליט&quot;א, ספרייה חסידית, פעילות מבצועים בעיר, הדלקת חנוכיה, הכתרת הרב וכו וכו וכו'....<br /> <br /> == תהלוכות לג בעומר ==<br /> <br /> ומה עם זה, שכחנו?<br /> <br /> '''להוסיף בגוף הערך'''<br /> <br /> == בתי כנסת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כאן יפורט לגבי שני בתי הכנסת הקיימים בעיר: שמות בתי הכנסת, אישיים מובילים, זמני תפילות, אופי קהל המתפללים, פעילויות משמעותיות ועוד.<br /> <br /> == ישיבת תומכי תמימים אלעד ==<br /> כאן יפורט סגל הישיבה, פעילותה, תרומתה לחיי הקהילה (האם קיימת בכלל?) וכו'.<br /> <br /> == אנשי שלומינו ==<br /> כמה משפחות יש כעת באלעד? אזורי ריכוז בעיר? מגמות עליה/ירידה?<br /> <br /> == הרב ירוסלבסקי לא קיים? ==<br /> <br /> צריך פה עדכון רציני, למיטב ידיעתי!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 07:33, 24 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> :ראה פסקה, &quot;רבני הקהילה&quot;. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 07:48, 24 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> <br /> <br /> == הרב סילברמן - מה אמת ומה לא? ==<br /> <br /> מ'''ה הניסיון הנואש להאדיר את שמו של הרב סילברמן בחצאי אמיתות ויותר מיזה?<br /> <br /> 1. הבחירות לרבנות שבהם זכה הרב גראבסקי שליט&quot;א על פני הרב סילברמן (כנראה שזה לא יפה לפרסם את שמות המפסידים..)<br /> 2. קשיים בחייו של הרב גראבסקי ע&quot;י משפ' הרב סילברמן (וכן להיפך..אבל זה ודאי לא לפרסום ח&quot;ו) <br /> 3. הקמת גני חב&quot;ד תחת עמותת חב&quot;ד אלעד (טעות.העמותה נוסד בתש&quot;ס לצורך בית כנסת כמפורט במטרות.באותו שנה התמנה הרב והרבנית סילברמן כשלוחים על ידי המרכז לענייני חינוך ובמסגרת השליחות הקימו באותו שנה גנים גם לציבור הרחב וגם כשירות לקהילה.לא תחת עמותת חב&quot;ד אלעד) <br /> 4. בניית המקווה ע&quot;י הרב גראבסקי והשלמתו ע&quot;י הרב ירוסלבקי במאמצים אדירים (נוסיף את זה בפנים.ישר כוח על ההערה)<br /> 5. ספרייה שכמעט לא פעילה בכל התקופה (ספרייה שהיה פעילה רצוף מיום פתיחתה עד אדר תש&quot;ע ולעת עתה בשביתה) <br /> 6. הקמת מניין שני המעלה העיר ע&quot;י חברי הקהילה ובשיתוף הרב גראבסקי ללא קשר אל הרב סילברמן(אפשר להוסיף פרטים.אבל מה שכתוב הוא מידע אמיתי)<br /> 7. היותו של הרב סילברמן רב בית כנסת שטפאנשט לתקופה קצרה ולא חב&quot;ד (לא כתוב שהוא רב של חב&quot;ד , כתוב שהוא שליח ושיש לו קהילת בית חב&quot;ד)<br /> 8. ניסיון של הרב סילברמן להקים בית כנסת נוסף בחלק העליון של העיר על מנת ליצור פילוג בקהילה אך לא הצלחה וללא קהל(באם כוונת עמותת חב&quot;ד אלעד אז היה לעשות פילוג, זהו בעייתם, אמנם כשהם פנו לרב סילברמן עם בקשה לפתוח עוד בית כנסת והרב סילברמן הסכים , זה היה לא לשם פילוג אלא לשם הפצה) <br /> 9. חבל שכל דבר ששמו של הרב סילברמן מתנוסס עליו בצדק או שלא מופיע בהרחבה, ומה שלא מצומצם לגמרי - פעילות קהילה שלמה עם מגוון עצום של שיעורים, התוועדויות, קופת גמ&quot;ח, מכירות מוזלות לחגים, חלוקות ירקות, חלוקות לנזקקים, תפילות, מבצעים מחוץ לאלעד ובתוך אלעד (למרות שהרב סילברמן שם את שמו עליהם), שפרה ופועה וכו' וכו' וכו' <br /> <br /> ואולי כל זה מראה שהכתיבה הינה מגמתית וע&quot;י .... <br /> :לא כולם בקיאים כמוך באירועי העיר אלעד. נשמח באם תמקד כאן את הערותיך אודות הערך ונגבש נוסח מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:22, 27 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == כותרת ==<br /> הכל נכתב ע&quot;י הרב סילברמן שנלחם נגד הרב ירוסלבסקי<br /> מאז שהרב ירוסלבסקי נבחר כרב הקהילה ברוב גדול סילברמן לא מוצא את מקומו ובמקום להיות שליח הוא עסוק כל היום במלחמות נגד המד&quot;א. {{שכח|אנונימי}}<br /> 1)חלק מהדברים נכתבו על ידי אנשי הקהילה.<br /> 2) &quot;מלחמת&quot; הרב סילברמן נגד אלו שמנסים לחסל את פעילותו הוא לא נגד הרב ירוסלבסקי חס ושלום אלא נגד אלו שמנסים מאז שנבחר הרב ירוסלבסקי להשתמש עם הרב ירוסבלבסקי על מנת להשתלט על המוסדות שמפעיל הבית חב&quot;ד ולסלק את הרב סילברמן מאלעד.<br /> 3)הרב סילברמן עסוק רוב היום בלימוד והפצת חסידות ואין לו זמן לנהל מלחמות.מזל שיש לו חבר בעילום שם שעוזר לו קצת. <br /> <br /> :תוכל להוסיף לערך. על עובדות השנויות במחלוקת יש לבצע דיון ולהסביר את העריכה. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ב' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:02, 12 באוגוסט 2010 (UTC)</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=85087 2010-08-16T11:41:16Z

<p>הרב: /* כותרת */</p> <hr /> <div>מתי היה בחירות לרב, מי היה זכאי להשתתף בהם, מי נבחר בפועל?<br /> <br /> אם מישהו יודע, שיכניס!<br /> <br /> <br /> איך הישיבה משתלבת בחיי הקהילה<br /> <br /> <br /> אנא לפרט לגבי רבני הקהילה ולא רק על השליח עם כל הכבוד...<br /> תודה.<br /> <br /> == מידע הגון וכולל ==<br /> <br /> יש להשלים את הדף - רבני קהילה, סיפורים אישיים, אישים קהילתיים כגון הרב זיגלבוים שליט&quot;א, ספרייה חסידית, פעילות מבצועים בעיר, הדלקת חנוכיה, הכתרת הרב וכו וכו וכו'....<br /> <br /> == תהלוכות לג בעומר ==<br /> <br /> ומה עם זה, שכחנו?<br /> <br /> '''להוסיף בגוף הערך'''<br /> <br /> == בתי כנסת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כאן יפורט לגבי שני בתי הכנסת הקיימים בעיר: שמות בתי הכנסת, אישיים מובילים, זמני תפילות, אופי קהל המתפללים, פעילויות משמעותיות ועוד.<br /> <br /> == ישיבת תומכי תמימים אלעד ==<br /> כאן יפורט סגל הישיבה, פעילותה, תרומתה לחיי הקהילה (האם קיימת בכלל?) וכו'.<br /> <br /> == אנשי שלומינו ==<br /> כמה משפחות יש כעת באלעד? אזורי ריכוז בעיר? מגמות עליה/ירידה?<br /> <br /> == הרב ירוסלבסקי לא קיים? ==<br /> <br /> צריך פה עדכון רציני, למיטב ידיעתי!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 07:33, 24 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> :ראה פסקה, &quot;רבני הקהילה&quot;. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 07:48, 24 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> <br /> <br /> == הרב סילברמן - מה אמת ומה לא? ==<br /> <br /> מ'''ה הניסיון הנואש להאדיר את שמו של הרב סילברמן בחצאי אמיתות ויותר מיזה?<br /> <br /> 1. הבחירות לרבנות שבהם זכה הרב גראבסקי שליט&quot;א על פני הרב סילברמן<br /> 2. קשיים בחייו של הרב גראבסקי ע&quot;י משפ' הרב סילברמן<br /> 3. הקמת גני חב&quot;ד תחת עמותת חב&quot;ד אלעד<br /> 4. בניית המקווה ע&quot;י הרב גראבסקי והשלמתו ע&quot;י הרב ירוסלבקי במאמצים אדירים<br /> 5. ספרייה שכמעט לא פעילה בכל התקופה <br /> 6. הקמת מניין שני המעלה העיר ע&quot;י חברי הקהילה ובשיתוף הרב גראבסקי ללא קשר אל הרב סילברמן<br /> 7. היותו של הרב סילברמן רב בית כנסת שטפאנשט לתקופה קצרה ולא חב&quot;ד<br /> 8. ניסיון של הרב סילברמן להקים בית כנסת נוסף בחלק העליון של העיר על מנת ליצור פילוג בקהילה אך לא הצלחה וללא קהל<br /> 9. חבל שכל דבר ששמו של הרב סילברמן מתנוסס עליו בצדק או שלא מופיע בהרחבה, ומה שלא מצומצם לגמרי - פעילות קהילה שלמה עם מגוון עצום של שיעורים, התוועדויות, קופת גמ&quot;ח, מכירות מוזלות לחגים, חלוקות ירקות, חלוקות לנזקקים, תפילות, מבצעים מחוץ לאלעד ובתוך אלעד (למרות שהרב סילברמן שם את שמו עליהם), שפרה ופועה וכו' וכו' וכו'<br /> <br /> ואולי כל זה מראה שהכתיבה הינה מגמתית וע&quot;י .... <br /> :לא כולם בקיאים כמוך באירועי העיר אלעד. נשמח באם תמקד כאן את הערותיך אודות הערך ונגבש נוסח מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:22, 27 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == כותרת ==<br /> הכל נכתב ע&quot;י הרב סילברמן שנלחם נגד הרב ירוסלבסקי<br /> מאז שהרב ירוסלבסקי נבחר כרב הקהילה ברוב גדול סילברמן לא מוצא את מקומו ובמקום להיות שליח הוא עסוק כל היום במלחמות נגד המד&quot;א. {{שכח|אנונימי}}<br /> 1)חלק מהדברים נכתבו על ידי אנשי הקהילה.<br /> 2) &quot;מלחמת&quot; הרב סילברמן נגד אלו שמנסים לחסל את פעילותו הוא לא נגד הרב ירוסלבסקי חס ושלום אלא נגד אלו שמנסים מאז שנבחר הרב ירוסלבסקי להשתמש עם הרב ירוסבלבסקי על מנת להשתלט על המוסדות שמפעיל הבית חב&quot;ד ולסלק את הרב סילברמן מאלעד.<br /> 3)הרב סילברמן עסוק רוב היום בלימוד והפצת חסידות ואין לו זמן לנהל מלחמות.מזל שיש לו חבר בעילום שם שעוזר לו קצת. <br /> <br /> :תוכל להוסיף לערך. על עובדות השנויות במחלוקת יש לבצע דיון ולהסביר את העריכה. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ב' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:02, 12 באוגוסט 2010 (UTC)</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=84590 2010-08-12T14:34:21Z

<p>הרב: /* רבני הקהילה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד&quot;א הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התקיימו שוב בחירות לרבנות קהילת חב&quot;ד באלעד, והרב זלמן ירוסלבסקי זכה בבחירות.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת בית חב&quot;ד אלעד== <br /> <br /> לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק סילברמן שיחי' וביקשו ממנו לפתוח בית חב&quot;ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע חסידות ולהתקרב יותר.בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר תשס&quot;ה הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שיפעל בנפרד מהקהילה של חב&quot;ד בעיר, ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה,שיעורים,הפצת חומר על חסידות,הרצאות והתוועדויות.וכן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל&quot;ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב.<br /> בה' מנחם אב, תשס&quot;ח התמנה מנהל הגנים של חב&quot;ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=82717 2010-07-30T09:16:37Z

<p>הרב: /* ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד להעברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=82716 2010-07-30T09:14:18Z

<p>הרב: /* רבני הקהילה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התקיימו שוב בחירות לרבנות קהילת חב&quot;ד באלעד, והרב זלמן ירוסלבסקי זכה בבחירות.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=82714 2010-07-30T09:10:09Z

<p>הרב: /* ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד להעברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A .<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=82710 2010-07-30T09:06:15Z

<p>הרב: /* ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=82709 2010-07-30T09:05:33Z

<p>הרב: /* פעילויות אנ&quot;ש */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התקיימו שוב בחירות לרבנות קהילת חב&quot;ד באלעד, והרב זלמן ירוסלבסקי זכה בבחירות.<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=82707 2010-07-30T09:04:55Z

<p>הרב: /* רבני הקהילה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התקיימו שוב בחירות לרבנות קהילת חב&quot;ד באלעד, והרב זלמן ירוסלבסקי זכה בבחירות.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=81989 2010-07-27T14:34:36Z

<p>הרב: /* ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=81988 2010-07-27T14:33:03Z

<p>הרב: /* ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=81987 2010-07-27T14:31:58Z

<p>הרב: /* ייסוד גני חב&quot;ד באלעד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, והשלוחים הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התקיימו שוב בחירות לרבנות קהילת חב&quot;ד באלעד, והרב זלמן ירוסלבסקי זכה בבחירות.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=80808 2010-07-21T20:10:33Z

<p>הרב: /* ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> העיר '''אלעד''' (ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב&quot;ד מתוך 35,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == ייסוד מנין נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ&quot;ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה&quot;ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot; נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת.<br /> <br /> הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב&quot;ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם &quot;מבצע חמישים&quot; בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה. <br /> <br /> שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר&quot;ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב&quot;ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ושבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ייסוד קהילת חב&quot;ד אלעד ==<br /> <br /> כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש&quot;ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב&quot;ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו&quot;ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.<br /> כעבור שלשה שבועות, בכ&quot;ג סיון תש&quot;ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו&quot;ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד.<br /> בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח&quot;י אלול,נחתם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין הר&quot;ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ&quot;א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.<br /> בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].<br /> בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב&quot;ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:&quot;בית מנחם חב&quot;ד-ליובאוויטש אלעד&quot;.<br /> <br /> == ייסוד גני חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. <br /> כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, השליח הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.<br /> <br /> == ייסוד מקווה טהרה אלעד ==<br /> <br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח ויו&quot;ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט&quot;א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> בחודש אדר [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס&quot;ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב&quot;ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם. <br /> <br /> חודשיים לאחר מכן, בי&quot;א חשוון תש&quot;ע ירד גשם ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב&quot;ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.<br /> <br /> ==ייסוד הספרייה==<br /> <br /> בו' [[שבט]] [[תשס&quot;ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס&quot;ד התקיים טקס חנוכת הבית. <br /> <br /> בתום ההסכם, בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן ע&quot;י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.<br /> הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס&quot;ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. <br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד.<br /> ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35 .<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> <br /> בב' ניסן תשס&quot;א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה&quot;ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט&quot;א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב&quot;ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot; וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת תשס&quot;ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס&quot;ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט&quot;א - רבה של נחלת הר חב&quot;ד - לכהן כרב בקהילה.<br /> <br /> == יסוד מנין שני נוסח חב&quot;ד באלעד ==<br /> <br /> בב' תמוז תשס&quot;ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרה&quot;ח דניאל גראבסקי שליט&quot;א לבין השליח הרה&quot;ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס&quot;ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב&quot;ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.<br /> <br /> == ייסוד מנין שלישי נוסח חב&quot;ד ==<br /> <br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס&quot;ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס&quot;ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; ש&quot;קיבלו רשות&quot; מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.<br /> <br /> == פעילויות אנ&quot;ש ==<br /> <br /> פעילויות אנ&quot;ש באלעד הינם: גמ&quot;חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> <br /> == ישיבת חב&quot;ד ==<br /> באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ&quot;ש בעיר.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הרב