https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94 2026-04-19T18:56:10Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586612 2023-04-02T03:40:54Z

<p>הצלחה: /* ידיד הרב יעקב לנדא */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.<br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> בליבוי כיהן כמנהל בפועל של בית חרושת אחדות, בבעלות דודו ר' [[שמואל חסדן]].<br /> בבית החרושת יוצרו נקניקיות, משלב השחיטה ועד השיווק. ובנוסף לתפקידו כמנהל כללי, ר' ישראל שימש במפעל כשו&quot;ב {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק מלאכת הזביחה}}.<br /> <br /> התחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן סיפק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> ===הרבנית שיינא וספרית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ===עזרה לפליטים ואיתור נעדרים===<br /> <br /> היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ולאחר השואה, עסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד&quot;ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. <br /> הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר &quot;[[חסדי ישראל]]&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> *[[כפר חב&quot;ד]], גיליון 2003, עמ' 62-67, אוצרות שבדיה יוצאים לאור - תגליות בספר [[חסדי ישראל]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=586611 2023-04-02T03:34:46Z

<p>הצלחה: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ספר חסדי ישראל.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|שער הספר]]<br /> הספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> הספר (585 עמודים) בהוצאת [[חזק]]–יצא לאור ביוזמת משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ב[[יוהנסבורג]], מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור. עורך הספר: ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. <br /> <br /> בספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת [[השואה]] בפרט. הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> <br /> נושאים בולטים המתפרסמים בספר:<br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של [[בני ברק]] והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> בספר מתועדים גם תולדות בני משפחת חסדן:<br /> <br /> * הרב [[יהודה לייב חסדן]]<br /> * הרב [[זלמן חסדן]]<br /> * הרב [[שמואל חסדן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[כפר חב&quot;ד]], גיליון 2003, עמ' 62-67, אוצרות שבדיה יוצאים לאור - תגליות בספר [[חסדי ישראל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]<br /> [[קטגוריה:ספרי שניאור זלמן ברגר]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586610 2023-04-02T03:34:14Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>הרב '''דוד יצחק חסדן''' רב שליח ומנהל מוסדות חינוך ב[[יוהנסבורג]].<br /> <br /> הרב חסדן נולד ביוהנסבורג לאביו הרב [[ישראל חסדן]].<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו&quot;ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]]. <br /> <br /> למד בישיבות תומכי תמימים והתחתן עם רעייתו פייגע בת ר' יוסף חיים סלוין.<br /> <br /> ==שליחות ביוהנסבורג==<br /> <br /> *רב בית כנסת ביוהנסבורג<br /> *משלוחי הרבי ביוהנסבורג<br /> *מנהל מוסדות חב&quot;ד &quot;תורה אקדמי&quot; ביוהנסבורג הכוללים בתי ספר תיכוניים חב&quot;דיים, בהם לומדים 1600 תלמידים.<br /> <br /> הרב דוד חסדן הגיע בשליחות הרבי ליוהנסבורג בשנת תשמ&quot;ג.<br /> שלושה מארבעת ילדיו משמשים בשליחות כשליחי הרבי בדרום אפריקה.<br /> <br /> <br /> ==רב בית כנסת &quot;פארק&quot; ביוהנסבורג==<br /> הרב חסדן הוא רבו של בית הכנסת גדול הנקרא &quot;פארק&quot; ביוהנסבורג, בו קהילה צעירה המתרחבת בקצב מהיר.<br /> <br /> ליד בית הכנסת הרב חסדן בנה מקווה המשמש יותר מ-100 משפחות, חלק גדול מהם החלו לשמור טהרת המשפחה מאז פתיחת המקווה. <br /> <br /> פעילות בית הכנסת<br /> *תפילות לשומרי מצוות ומקורבים<br /> *פעילות חגים<br /> *קורסים לחינוך מבוגרים<br /> *תוכניות ילדים בני נוער<br /> *מרכז קהילתי <br /> *מכון תורני. <br /> <br /> חבר ועד ההנהלה הכללי של [[בית ספר נט]]<br /> <br /> <br /> בחודש אדר תשפ&quot;ג הרב חסדן הוציא לאור ספר [[חסדי ישראל]] המתעד את תולדות ופועלו של אביו הרב [[ישראל חסדן]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו גולדה, רעיית ר' שמואל סימפסאן (נכד הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]<br /> *בתו לאה, רעיית ר' אליהו ששון<br /> *בנו ר' יוסף חיים ורעייתו איטא (בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]) -שליח הרבי וראש בית מדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו שיינא חיה רעיית ר' שבתי מנחם מענדל עלבערג בן הרב [[ראובן עלברג]] חבר ועד הקהל דקראון הייטס לשעבר<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''', [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> *הרב [[אהרן דב הלפרין]], ספר כמותו ממש, פרק ראשון צעדים ראשונים<br /> *[[כפר חב&quot;ד]], גיליון 2003, עמ' 62-67, אוצרות שבדיה יוצאים לאור - ר' דוד יצחק חסדן מספר אודות הוצאת הספר [[חסדי ישראל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3500012/jewish/QA-Connected-Above-South-African-Rabbi-Builds-Connections-Below.htm הרב דוד יצחק חסדן - השליחות ומוסדות תורה אקדמי]''' <br /> <br /> {{מיון רגיל:חסדן דוד יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביוהנסבורג]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586609 2023-04-02T03:32:39Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.<br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> בליבוי כיהן כמנהל בפועל של בית חרושת אחדות, בבעלות דודו ר' [[שמואל חסדן]].<br /> בבית החרושת יוצרו נקניקיות, משלב השחיטה ועד השיווק. ובנוסף לתפקידו כמנהל כללי, ר' ישראל שימש במפעל כשו&quot;ב {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק מלאכת הזביחה}}.<br /> <br /> התחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן סיפק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> ===הרבנית שיינא וספרית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ===עזרה לפליטים ואיתור נעדרים===<br /> <br /> היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ולאחר השואה, עסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד&quot;ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. <br /> הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר &quot;[[חסדי ישראל]]&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> *[[כפר חב&quot;ד]], גיליון 2003, עמ' 62-67, אוצרות שבדיה יוצאים לאור - תגליות בספר [[חסדי ישראל]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586307 2023-03-29T06:53:46Z

<p>הצלחה: /* הצלת חסידים ותמימים בשואה */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.<br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> בליבוי כיהן כמנהל בפועל של בית חרושת אחדות, בבעלות דודו ר' [[שמואל חסדן]].<br /> בבית החרושת יוצרו נקניקיות, משלב השחיטה ועד השיווק. ובנוסף לתפקידו כמנהל כללי, ר' ישראל שימש במפעל כשו&quot;ב {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק מלאכת הזביחה}}.<br /> <br /> התחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן סיפק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> ===הרבנית שיינא וספרית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ===עזרה לפליטים ואיתור נעדרים===<br /> <br /> היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ולאחר השואה, עסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד&quot;ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. <br /> הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר &quot;[[חסדי ישראל]]&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586107 2023-03-28T08:13:54Z

<p>הצלחה: /* בישיבות תומכי תמימים */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br /> הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.<br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד&quot;ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. <br /> הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר &quot;[[חסדי ישראל]]&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=586079 2023-03-28T06:30:06Z

<p>הצלחה: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> הספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הספר (585 עמודים) בהוצאת [[חזק]]–יצא לאור ביוזמת משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ב[[יוהנסבורג]], מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור. עורך הספר: ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. <br /> <br /> בספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת [[השואה]] בפרט. הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> <br /> <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של [[בני ברק]] והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> בספר מתועדים גם תולדות בני משפחת חסדן:<br /> <br /> * הרב [[יהודה לייב חסדן]]<br /> * הרב [[זלמן חסדן]]<br /> * הרב [[שמואל חסדן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586078 2023-03-28T06:28:24Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>בוצעו שיפורי סגנון ועריכה. שמא ניתן להסיר תבנית?[[משתמש:שלום זקלי|שלום זקלי]] - [[שיחת משתמש:שלום זקלי|שיחה]], 05:13, ו' בניסן, ה'תשפ&quot;ג 05:13, 28 במרץ 2023 (UTC)<br /> <br /> סידרתי עוד מספר תיקונים. נראה שאפשר להסיר תבנית [[משתמש:הצלחה|הצלחה]] - [[שיחת משתמש:הצלחה|שיחה]], 06:28, ו' בניסן, ה'תשפ&quot;ג 06:28, 28 במרץ 2023 (UTC)</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586077 2023-03-28T06:28:13Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>בוצעו שיפורי סגנון ועריכה. שמא ניתן להסיר תבנית?[[משתמש:שלום זקלי|שלום זקלי]] - [[שיחת משתמש:שלום זקלי|שיחה]], 05:13, ו' בניסן, ה'תשפ&quot;ג 05:13, 28 במרץ 2023 (UTC)<br /> סידרתי עוד מספר תיקונים. נראה שאפשר להסיר תבנית [[משתמש:הצלחה|הצלחה]] - [[שיחת משתמש:הצלחה|שיחה]], 06:28, ו' בניסן, ה'תשפ&quot;ג 06:28, 28 במרץ 2023 (UTC)</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586076 2023-03-28T06:28:00Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>בוצעו שיפורי סגנון ועריכה. שמא ניתן להסיר תבנית?[[משתמש:שלום זקלי|שלום זקלי]] - [[שיחת משתמש:שלום זקלי|שיחה]], 05:13, ו' בניסן, ה'תשפ&quot;ג 05:13, 28 במרץ 2023 (UTC)<br /> סידרתי עוד מספר תיקונים. נראה שאפשר להסיר תבנית [[משתמש:הצלחה|הצלחה]] - [[שיחת משתמש:הצלחה|שיחה]], 06:28, ו' בניסן, ה'תשפ&quot;ג 06:28, 28 במרץ 2023 (UTC)</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586075 2023-03-28T06:26:23Z

<p>הצלחה: /* הצלת חסידים ותמימים בשואה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br /> הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. <br /> הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר &quot;[[חסדי ישראל]]&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586074 2023-03-28T06:24:40Z

<p>הצלחה: /* ידיד הרב יעקב לנדא */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br /> הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה.<br /> <br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. <br /> הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר &quot;[[חסדי ישראל]]&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586073 2023-03-28T06:08:17Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br /> הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה.<br /> <br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;[[חסדי ישראל]]&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586072 2023-03-28T06:07:49Z

<p>הצלחה: /* ידיד הרב יעקב לנדא */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br /> הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה.<br /> <br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=586071 2023-03-28T06:06:05Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br /> הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק. <br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]] והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה.<br /> <br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן -<br /> <br /> תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br /> ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=586029 2023-03-27T22:05:29Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> הספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הספר (585 עמודים) בהוצאת [[חזק]]–יצא לאור ביוזמת משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ב[[יוהנסבורג]], מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור. עורך הספר: ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. <br /> <br /> בספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת [[השואה]] בפרט. הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> <br /> <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> <br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> <br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של [[בני ברק]] והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> בספר מתועדים גם תולדות בני משפחת חסדן:<br /> <br /> * הרב [[יהודה לייב חסדן]]<br /> * הרב [[זלמן חסדן]]<br /> * הרב [[שמואל חסדן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=586028 2023-03-27T21:59:48Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> הספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הספר (585 עמודים) בהוצאת [[חזק]]–יצא לאור ביוזמת משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור. עורך הספר: ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. <br /> <br /> בספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט. הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> <br /> <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> <br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> <br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> בספר מתועדים גם תולדות בני משפחת חסדן:<br /> <br /> * הרב [[יהודה לייב חסדן]]<br /> * הרב [[זלמן חסדן]]<br /> * הרב [[שמואל חסדן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=585923 2023-03-27T17:22:49Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div><br /> ספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> <br /> הספר (585 עמודים) –יצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר בהוצאת [[חזק]] <br /> <br /> בספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט. הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> <br /> <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> <br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> <br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=585922 2023-03-27T17:22:09Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div><br /> ספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> <br /> הספר (585 עמודים) –יצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר בהוצאת [[חזק]] <br /> <br /> בספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> <br /> הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> <br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> <br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=585921 2023-03-27T17:16:34Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]<br /> הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ&quot;ג]] - [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]), שימש כרבה של העיר קורניץ, &quot;רב החצר&quot; בבית [[הרבי הרש&quot;ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===נעוריו===<br /> [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע&quot;ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש&quot;ב]], וכפי שכתב בעצמו:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.<br /> <br /> === ב[[רוסיה]] ===<br /> שנים מעטות אח&quot;כ, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר רבו הרבי הרש&quot;ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> ה[[מקווה]] בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו. <br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. <br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. <br /> <br /> הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.<br /> <br /> === בלטביה===<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] עבר ל[[לטביה]].<br /> <br /> ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. <br /> <br /> בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר&quot;צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.<br /> <br /> ==רב ב[[ליבוי]]==<br /> <br /> במשך תקופה היה לרב החב&quot;די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב ישראל חסדן, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן.<br /> <br /> ===בארץ ישראל ===<br /> לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ&quot;ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ&quot;ו]], עד פטירתו ב[[כ&quot;ו שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> [[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]<br /> ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.<br /> <br /> היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת &quot;[[רעוא דרעוין]]&quot;.<br /> <br /> במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. <br /> <br /> היה גם כן ממעריצי האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש זצ&quot;ל ומקורב לאדמו&quot;ר רבי ישראל מהוסיאטין זצ&quot;ל.<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאינו==<br /> === אצל הרבי הרש&quot;ב ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש&quot;ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]]. <br /> <br /> הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> <br /> ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש&quot;ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. <br /> <br /> שם גם שימש כ&quot;בעל קורא&quot; במניין כ&quot;ק אדנ&quot;ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש&quot;ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!<br /> <br /> בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים. <br /> <br /> המקווה בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).<br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.<br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש&quot;ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע&quot;ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב. <br /> <br /> היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי&quot;צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי&quot;צ אל אביו הרבי רש&quot;ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש&quot;ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו... <br /> <br /> מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש&quot;ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ&quot;ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ&quot;ע כתב בפ&quot;נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ&quot;כ פנה אליו הרבי הריי&quot;צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי&quot;ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...<br /> <br /> כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש&quot;ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ&quot;א בר&quot;ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ&quot;כ כתב לאביו בזה.<br /> <br /> === אצל הרבי הריי&quot;צ ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי&quot;ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: &quot;קומה ישראל למנוחתך&quot; שתוכנו היה נגד השלטון... הרי&quot;ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, &quot;דער 'קומה' איז ביי מיר&quot; (המאמר הנ&quot;ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.<br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע הורה פעם לבנו הרבי הריי&quot;צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש&quot;כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר&quot;...<br /> <br /> פעם פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח&quot;כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים &quot;צריך&quot; להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> === אצל הרבי ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי&quot;ל וישבו יחד על מיטת הרי&quot;ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את &quot;העגלה הגדולה והעגלה הקטנה&quot;. כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> באחד המכתבים כותב לו הרבי: &quot;בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל&quot;... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ&quot;ס הגדול בבני ברק.<br /> <br /> הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש&quot;ב. <br /> <br /> בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב&quot;ם בבנייני האומה בירושלים.<br /> <br /> נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ&quot;ס חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> == פטירתו וצוואתו ==<br /> <br /> [[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]<br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת גיטא אשת הרב [[[[מרדכי שמואל קרול|שלמה נח קרול]]]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל.<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב&quot;ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח&quot;ב עמ' 109.<br /> *'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 51<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ג]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585920 2023-03-27T17:16:06Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>הרב '''דוד יצחק חסדן''' רב שליח ומנהל מוסדות חינוך ב[[יוהנסבורג]].<br /> <br /> הרב חסדן נולד ביוהנסבורג לאביו הרב [[ישראל חסדן]].<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו&quot;ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]]. <br /> <br /> למד בישיבות תומכי תמימים והתחתן עם רעייתו פייגע בת ר' יוסף חיים סלוין.<br /> <br /> ==שליחות ביוהנסבורג==<br /> <br /> *רב בית כנסת ביוהנסבורג<br /> *משלוחי הרבי ביוהנסבורג<br /> *מנהל מוסדות חב&quot;ד &quot;תורה אקדמי&quot; ביוהנסבורג הכוללים בתי ספר תיכוניים חב&quot;דיים, בהם לומדים 1600 תלמידים.<br /> <br /> הרב דוד חסדן הגיע בשליחות הרבי ליוהנסבורג בשנת תשמ&quot;ג.<br /> שלושה מארבעת ילדיו משמשים בשליחות כשליחי הרבי בדרום אפריקה.<br /> <br /> <br /> ==רב בית כנסת &quot;פארק&quot; ביוהנסבורג==<br /> הרב חסדן הוא רבו של בית הכנסת גדול הנקרא &quot;פארק&quot; ביוהנסבורג, בו קהילה צעירה המתרחבת בקצב מהיר.<br /> <br /> ליד בית הכנסת הרב חסדן בנה מקווה המשמש יותר מ-100 משפחות, חלק גדול מהם החלו לשמור טהרת המשפחה מאז פתיחת המקווה. <br /> <br /> פעילות בית הכנסת<br /> *תפילות לשומרי מצוות ומקורבים<br /> *פעילות חגים<br /> *קורסים לחינוך מבוגרים<br /> *תוכניות ילדים בני נוער<br /> *מרכז קהילתי <br /> *מכון תורני. <br /> <br /> חבר ועד ההנהלה הכללי של [[בית ספר נט]]<br /> <br /> <br /> בחודש אדר תשפ&quot;ג הרב חסדן הוציא לאור ספר [[חסדי ישראל]] המתעד את תולדות ופועלו של אביו הרב [[ישראל חסדן]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו גולדה, רעיית ר' שמואל סימפסאן (נכד הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]<br /> *בתו לאה, רעיית ר' אליהו ששון<br /> *בנו ר' יוסף חיים ורעייתו איטא (בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]) -שליח הרבי וראש בית מדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו שיינא חיה רעיית ר' שבתי מנחם מענדל עלבערג בן הרב [[ראובן עלברג]] חבר ועד הקהל דקראון הייטס לשעבר<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''', [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> *הרב [[אהרן דב הלפרין]], ספר כמותו ממש, פרק ראשון צעדים ראשונים<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3500012/jewish/QA-Connected-Above-South-African-Rabbi-Builds-Connections-Below.htm הרב דוד יצחק חסדן - השליחות ומוסדות תורה אקדמי]''' <br /> <br /> {{מיון רגיל:חסדן דוד יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביוהנסבורג]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585919 2023-03-27T17:15:17Z

<p>הצלחה: /* רב בית כנסת &quot;פארק&quot; ביוהנסבורג */</p> <hr /> <div>הרב '''דוד יצחק חסדן''' רב שליח ומנהל מוסדות חינוך ב[[יוהנסבורג]].<br /> <br /> הרב חסדן נולד ביוהנסבורג לאביו הרב [[ישראל חסדן]].<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו&quot;ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]]. <br /> <br /> למד בישיבות תומכי תמימים והתחתן עם רעייתו פייגע בת ר' יוסף חיים סלוין.<br /> <br /> ==שליחות ביוהנסבורג==<br /> <br /> *רב בית כנסת ביוהנסבורג<br /> *משלוחי הרבי ביוהנסבורג<br /> *מנהל מוסדות חב&quot;ד &quot;תורה אקדמי&quot; ביוהנסבורג הכוללים בתי ספר תיכוניים חב&quot;דיים, בהם לומדים 1600 תלמידים.<br /> <br /> הרב דוד חסדן הגיע בשליחות הרבי ליוהנסבורג בשנת תשמ&quot;ג.<br /> שלושה מארבעת ילדיו משמשים בשליחות כשליחי הרבי בדרום אפריקה.<br /> <br /> <br /> ==רב בית כנסת &quot;פארק&quot; ביוהנסבורג==<br /> הרב חסדן הוא רבו של בית הכנסת גדול הנקרא &quot;פארק&quot; ביוהנסבורג, בו קהילה צעירה המתרחבת בקצב מהיר.<br /> <br /> ליד בית הכנסת הרב חסדן בנה מקווה המשמש יותר מ-100 משפחות, חלק גדול מהם החלו לשמור טהרת המשפחה מאז פתיחת המקווה. <br /> <br /> פעילות בית הכנסת<br /> *תפילות לשומרי מצוות ומקורבים<br /> *פעילות חגים<br /> *קורסים לחינוך מבוגרים<br /> *תוכניות ילדים בני נוער<br /> *מרכז קהילתי <br /> *מכון תורני. <br /> <br /> חבר ועד ההנהלה הכללי של [[בית ספר נט]]<br /> <br /> <br /> בחודש אדר תשפ&quot;ג הרב חסדן הוציא לאור ספר [[חסדי ישראל]] המתעד את תולדות ופועלו של אביו הרב [[ישראל חסדן]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו גולדה, רעיית ר' שמואל סימפסאן (נכד הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]<br /> *בתו לאה, רעיית ר' אליהו ששון<br /> *בנו ר' יוסף חיים ורעייתו איטא (בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]) -שליח הרבי וראש בית מדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו שיינא חיה רעיית ר' שבתי מנחם מענדל עלבערג בן הרב [[ראובן עלברג]] חבר ועד הקהל דקראון הייטס לשעבר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אהרן דב הלפרין]], ספר כמותו ממש, פרק ראשון צעדים ראשונים<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3500012/jewish/QA-Connected-Above-South-African-Rabbi-Builds-Connections-Below.htm הרב דוד יצחק חסדן - השליחות ומוסדות תורה אקדמי]''' <br /> <br /> {{מיון רגיל:חסדן דוד יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביוהנסבורג]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585918 2023-03-27T17:14:41Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>הרב שמואל חסדן מעסקני חב&quot;ד ב[[ליבוי]] ב[[לטביה]].<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> ר' שמואל נולד ב[[הומיל]] לאביו ר' [[יהודה לייב חסדן]]. <br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו&quot;ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br /> <br /> כנראה בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר ל[[ליבוי]] - [[לטביה]], שם היה מחשובי עסקני חב&quot;ד, מנהל מפעל ושו&quot;ב.<br /> <br /> ==עסקנות לפי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תמך ברבנות הרב [[יעקב לנדא]] שהתמנה לרב בליבוי. היה בידידות עם הרב לנדא.<br /> <br /> השקיע רבות בעסקנות לטובת קהילת חב&quot;ד בליבוי, בהכוונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> לפי הוראות שקיבל תמך במהלך השנים גם במוסדות תורה ודרך ארץ וישיבת נובהרדוק.<br /> <br /> נהרג בשואה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו לאה התחתנה עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חסדי ישראל]], [[תשפ&quot;ג]] - תולדות אחיינו-חתנו הרב [[ישראל חסדן]] - פרק ז בו מתועדים תולדות ועסקנות ר' שמואל חסדן<br /> <br /> {{מיון רגיל:חסדן, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585917 2023-03-27T17:14:29Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>ר' זלמן חסדן, נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] בהומיל לאביו ר' [[יהודה לייב חסדן]].<br /> <br /> ==&quot;עובד&quot;==<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו&quot;ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br /> <br /> היה מחשובי חסידי חב&quot;ד בהומיל. <br /> <br /> עסק במסירות בענייני הכלל ובפרט דאג לקהילת חב&quot;ד ולבני משפחתו העניפה. <br /> <br /> נחשב ל&quot;עובד&quot;. נהג להתפלל באריכות, ואחיינו הרב ישראל חסדן סיפר כי נהג להתפלל מידי שבת במשך שעות ארוכות.<br /> <br /> היה נשוי לאסתר לבית רבקין ובזיווג שני לרוזה שפרן.<br /> <br /> גידל בביתו את אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] שהתייתם בילדותו.<br /> <br /> ==שו&quot;ב בהוראת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]==<br /> ר' זלמן עסק במסחר, אך לאחר פטירת אביו בשנת תרע&quot;א, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הורה לר' זלמן למלא את מקום אביו כשו&quot;ב. <br /> <br /> אחותו בתיה יחד עם בעלה הרב [[הלל קפוטקין]] עברו לגור ב[[טשקנט]], והאבא ר' [[יהודה לייב חסדן]] דאג לבתו ומשפחתה, ולכן שלח את בנו ר' זלמן לבקרם.<br /> בנסיעה שאורכה אלפי קילומטרים, פגש קהילות יהודיות המשתייכות לעדת הספרדים, ובמספר מקומות ביקשו ממנו להשתקע אצלם ולהיות השו&quot;ב שלהם. והוא נענה להם במספר מקומות אך לזמן קצר, כדי לשחוט עבורם בשר בקר וגם עופות. <br /> <br /> קשר מיוחד היה לר' זלמן עם הגאון הרב [[שלמה יוסף זווין]].<br /> <br /> נפטר בשנת תר&quot;צ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחותו שרה רעיית ר' זלמן יהושע פוטרפס (דוד ר' [[מענדל פוטרפאס]])<br /> *אחיו ר' [[שמואל חסדן]]<br /> *אחיו ר' דוד יצחק חסדן (אביו של הרב [[ישראל חסדן]].<br /> *אחותו בתיה רעיית הרה&quot;ח הרב הלל קפוטקין רב הקהילה האשכנזית ב[[טשקנט]].<br /> * בנו לייב<br /> *בתו סוניה<br /> *בתו חנה לאה<br /> *בתו מרים<br /> *בתו סימה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חסדי ישראל]] [[תשפ&quot;ג]], תולדות אחיינו הרב [[ישראל חסדן]], פרק ב<br /> <br /> {{מיון רגיל:חסדן, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:אישים בהומיל]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585916 2023-03-27T17:14:15Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>הרה&quot;ח ר' '''יהודה לייב חסדן''' ('''לייבקע האמליער'''), היה מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[הומיל]]. ומגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> ==חסיד 3 אדמו&quot;רים==<br /> נולד ב[[הומיל]] לאביו ר' הירש בער חסדן.<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו&quot;ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br /> <br /> בצעירותו זכה לבקר אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בליובאוויטש.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] חיבבו וכינהו &quot;מיין לייבקע&quot;.<br /> <br /> היה חסידם של אדמו&quot;ר הצמח צדק, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{הערה|חסדי ישראל פרק ב}.<br /> <br /> == למדן מופלג==<br /> ר' לייב נחשב ללמדן מופלג ובהומיל סיפרו כי יש לו ידיעה רחבה בש&quot;ס. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' דוד יצחק חסדן<br /> *בנו ר' [[זלמן חסדן]] - מחשובי חסידי חב&quot;ד בהומיל<br /> *בנו ר' [[שמואל חסדן]] - מעסקני חב&quot;ד בליבוי<br /> *נכדו הרב [[ישראל חסדן]] - רב ועסקן חב&quot;די בשבדיה ודרום אפריקה<br /> *נינו הרב [[דוד יצחק חסדן]]- שליח הרבי ביוהנסבורג<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חסדי ישראל]] [[תשפ&quot;ג]], תולדות נכדו הרב [[ישראל חסדן]]<br /> <br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק ]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585915 2023-03-27T17:13:45Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br /> הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===נעוריו===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן -<br /> <br /> תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br /> ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=585914 2023-03-27T17:12:48Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div><br /> ספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> הספר (585 עמודים) –יצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> הספר יצא לאור בהוצאת [[חזק]]<br /> הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=585913 2023-03-27T17:12:27Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div><br /> ספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> הספר (585 עמודים) –יצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> הספר יצא לאור בהוצאת [[חזק]]<br /> הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=585912 2023-03-27T17:11:36Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div><br /> ספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> הספר (585 עמודים) –יצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> הספר יצא לאור בהוצאת [[חזק]]<br /> הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=585911 2023-03-27T17:10:29Z

<p>הצלחה: יצירת דף עם התוכן &quot; ספר &#039;&#039;&#039;חסדי ישראל&#039;&#039;&#039; – תולדות הרב ישראל חסדן יצא לאור בחודש אדר תשפ&quot;ג. הספר (585 עמודי...&quot;</p> <hr /> <div><br /> ספר '''חסדי ישראל''' – תולדות הרב [[ישראל חסדן]] יצא לאור בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> הספר (585 עמודים) –יצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]]. במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> הספר יצא לאור בהוצאת [[חזק]]<br /> הספר מבוסס על ארכיון הרב חסדן, וראיונות עם הרב חסדן שנערכו בעבר, וראיונות עם בני משפחה ומכרים. <br /> שלושה נושאים בולטים מתפרסמים בספר:<br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''אגרות ומסמכים''': בספר יש פרקים מיוחדים ובהם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585910 2023-03-27T17:09:37Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|פרטים מיותרים}}<br /> הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===נעוריו===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן -<br /> <br /> תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br /> ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%96_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=585748 2023-03-27T07:50:45Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> {{מקורות}}<br /> הרב ארז קרלנשטיין (יליד שנת [[תשכ&quot;ב]], 1962) הינו סמנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ב[[רחובות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' ניסן]] [[תשכ&quot;ב]] למשפחת קרלנשטיין [הוריו: אביו- משה יצחק ואמו דבורה למשפחת פרוש ( משפחה ירושלמית שורשית מוותיקי ירושלים, משפחת פרוש הינה מהמשפחות הגדולות והמיוחסת בעיה&quot;ק ירושלים) (משפחת קרלנשטיין הינה משפחה מיוחסת מאוד בציבור הליטאי ושורשיה הינם למעלה מ10 דורות בארץ ישראל, בין גדולי המשפחה המוכרים בציבור הליטאי בעיקר נמנים: הגרד&quot;צ [הרב דוב צבי קרלנשטיין - ששימש כראש ישיבת גרודנא אשדוד, ישיבה הנמנית עם הפלג הירושלמי הליטאי], ר' עזריאל קרלנשטיין, ר' חזקיהו יוסף קרלנשטיין [שימש כבעל מוסר גדול וחיבר כו&quot;כ ספרים], ר' שלמה קרלנשטיין, ר' שלמה קרלנשטיין [מנהל ישיבת חברון היום (תשפ&quot;ג)].הוריו ומשפחתו לא שמרו על צביון ואורח חיים דתי וע&quot;כ התגוררו בעיר חיפה.<br /> <br /> בצעירותו שירת בצה&quot;ל בחיל האוויר כטייס וסיים את שירותו הצבאי לאחר שנים רבות, זאת לאור הוראה שקיבל מאת הרבי מלך המשיח להישאר בצבא ולפעול שם, במהלך שירותו הצבאי גילה את יהדותו והתקרב לחסידות חב&quot;ד זאת בהשפעת הרב שמואל פרומר והרב ראובן דונין שכיוונו אותו ללכת וללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפ&quot;ח, ואכן במהלך תקופה זו תוך כדי שירותו הצבאי היה מופיע ללמוד בישיבה שם קיבל הרבה מהמשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] שאף למד עימו בחברותא מידי בוקר במהלך תקופה ארוכה, לאחר הלימוד בישיבה נסע לשנת הקבוצה (תשד&quot;מ) ושהה בחצרות קודשנו למעלה מחצי שנה.<br /> <br /> לאחר מכן התחתן עם בתו של הצייר הרב [[ברוך נחשון]] ולאחר חתונתו המשיך בשירותו הצבאי.<br /> לאחר שסיים את שירותו הצבאי שימש כמנהל חינוכי בתלמוד תורה חב&quot;ד רחובות במהלך כמה שנים ולאחר כמה וכמה שנים נכנס לניהול המוסדות ב[[רחובות]] באופן מלא לצידו של מנכ&quot;ל המוסדות הרב אלימלך שחר ותחת הרב מנחם מענדל גלוכובסקי שליח כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח ורב הקהילה.<br /> <br /> כ[[שליח]] פעיל הקים את עמותת 'לחיות בכבוד' המספקת אוכל חם מדי יום לכ-1,500 נזקקים ב-10 ערים במרכז-דרום הארץ וסלי מזון לנזקקים לקראת חגי ישראל זאת לצד הפעילות השוטפת בניהול המוסדות.<br /> <br /> הרב קרלנשטיין מתגורר ב[[רחובות]] ויש לו 17 ילדים.<br /> <br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:קרלנשטיין, ארז}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ב]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7&diff=585747 2023-03-27T07:48:56Z

<p>הצלחה: /* רב ברוסיה ובתל אביב */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר קרסיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק עומד מאחורי [[הרבי]] באחד ממעמדי ה[[קבלת פנים]] בהם [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|השתתף הרבי]]]]<br /> [[קובץ:א קרסיק ומ אשכנזי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק (משמאל) עם נכדו הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבה של [[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> הרב '''חיים אליעזר קרסיק''' ([[טבת]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ה' ניסן]] [[תש&quot;כ]]) היה רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו ומשפחת חתנו הרב משה אשכנזי]]<br /> [[קובץ: אגוח תשיב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| שלישי מימין באסיפת הנהלת אגו&quot;ח בשנת תשי&quot;ב]]<br /> נולד ב[[עיירה]] לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה בחודש טבת [[תרנ&quot;ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב&quot;ד]].<br /> <br /> חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י&quot;ב בתשרי]] [[תרפ&quot;ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי&quot;צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].<br /> <br /> ===רב ב[[רוסיה]] וב[[תל אביב]]===<br /> כיהן כרב ב[[עיירה]] [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ב[[י&quot;ז אייר]] [[תרצ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב בעידודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר ב[[נחלת בנימין|בית כנסת חב&quot;ד שברחוב נחלת בנימין]] שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב&quot;די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ייסד בשנת [[תרח&quot;צ]] את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.<br /> <br /> ===יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]===<br /> במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב&quot;דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב&quot;דית ב[[לוד]], וממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב&quot;ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב&quot;ד וקהילת חב&quot;ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ב[[ליל שבת]] אור ל[[ה' בניסן]] [[תש&quot;כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן [[ניגונים חסידיים]]. אחרי [[סעודת שבת]] אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]]{{הערה|שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל}} &quot;עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא&quot;. לאחר שסיים לומר &quot;שניים מקרא ואחד תרגום&quot; עלה על יצועו, ובמהלך הלילה לקה בהתקף לב חמור. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום וניסה לייצב את מצבו ללא הצלחה. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> נכדו, הרב [[חיים אשכנזי]] היה היחיד מבני המשפחה ששהה לידו בזמן הפטירה, מילא את מקומו ברבנות [[תל אביב]] כעבור 47 שנים.<br /> <br /> זמן קצר קודם הפטירה ביקר בן משפחתו של הרב קרסיק אצל [[הרבי]] וסיפר לו על נסיעתו הצפויה ל[[ארץ הקודש]]. הרבי שאל: &quot;מי יסייעך שם?&quot; והשיב: &quot;דודי, לייזר קרסיק&quot;. הרבי הגיב בתמיה? &quot;לייזר קרסיק? הוא מבוגר כבר! יש לך מישהו נוסף?&quot;. היה זה כשהרב קרסיק היה בתחילת שנות השישים לחייו.<br /> <br /> לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> ==בני משפחתו==<br /> *רעייתו, הרבנית לאה קרסיק בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> *אחיו, הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> *אחיו, ר' [[נאחע קרסיק]] - רבה האחרון של [[שצעדרין]].<br /> *אחיו, הרב [[יהודה לייב קרסיק]] - [[משפיע]] קהילות חב&quot;ד ב[[מוסקבה]] ו[[נעוועל]].<br /> *בתו, הרבנית [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשת הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> *בתו, מרת טעמא אשת בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br /> *בתו, מרת רבקה אשת הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].<br /> *בין נכדיו ונכדותיו הידועים: הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבו של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[חיים אשכנזי]] [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד תל אביב, הרב [[נתן אשכנזי]] - [[בעל תפילה]] [[ושוחט ובודק]] תושב [[כפר חב&quot;ד]], שליחת הרבי בצפת מרת מלכה אשת הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישיבות חב&quot;ד בצפת, הרב [[ אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של חולון, מרת שרה מנהלת מכון חנה בקראון הייטס אשת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', תולדות הרב אליעזר קרסיק, מכון אהלי שם, [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Piekarsky-Zalmanov%20-%20Adar%20Alef%2019%2C%205768.pdf פרקים מהספר בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו].}}.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> *זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי&quot;ב]] ב[[ביטאון חב&quot;ד]].<br /> *[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס&quot;ד]]-[[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67523 פריחת חב&quot;ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב&quot;ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]<br /> * [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&amp;lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&amp;ArticleID=2394&amp;SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב&quot;ד]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&amp;hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&amp;st=קרסיקקרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37977 אם הישיבות החב&quot;דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]<br /> <br /> ===שאלות ותשובות בהלכה===<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&amp;pgnum=8 שו&quot;ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&amp;hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&amp;st=אליעזר+קרסיק&amp;pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&amp;hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&amp;st=אליעזר+קרסיק גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שאול דובער זיסלין]]|הבא=[[אפרים וולף]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=? - [[תש&quot;כ]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרסיק, חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:מייסדי כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;כ]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%A5&diff=585746 2023-03-27T07:47:55Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>מקום הולדתו - בוויקפדיה כתוב שנולד בבודפשט [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 03:19, 9 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == הצעת האיחוד ==<br /> <br /> א'- עברתי על שני הערכים והם זהים בתוכנם לחלוטין. הערך השני [בו התבנית] מרוח הרבה יותר ולכן אני ממליץ להשאיר את הדף הזה.<br /> <br /> ב'- בשני הערכים ישנם משפטים זהים לחלוטין וכנראה שכותבי הערך העתיקו מאותו מקור, כדאי לבדוק האם זה לא מפר זכויות יוצרים וכדו'. <br /> <br /> ג'- כדאי לבדוק עד כמה הפרטים אמתיים, לדוגמה בויקיפדיה נכתב שהוא נולד בבודפשט וכאן בבריסטר, [או שהם אותו מקום ואיני יודע].<br /> <br /> [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 14:50, 5 באפריל 2012 (IDT)<br /> :ביצעתי הפניה מהערך השני. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ב 11:33, 11 באפריל 2012 (IDT)<br /> ::לא עדיף למחוק??[[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 21:07, 11 באפריל 2012 (IDT)<br /> :::השארתי מחשש שרבים הכותבים את שם משפחתו עם יו&quot;ד וכדאי שהדף יופנה לכאן. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ב 14:25, 15 באפריל 2012 (IDT)<br /> <br /> == האו&quot;ם החסידי ==<br /> <br /> לא כתוב על זה כלום בגוף הערך??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:34, 5 ביולי 2015 (UTC)<br /> :לדעתי נפלה טעות, מלבד כאן באתר הוא לא מוזכר כבעל הבית בשום מקום, ברוב המקומות [[שמואל חפר]] מוזכר כבעל הבית של הונגריה--נכתב בשעה 17:03 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ&quot;ג בתמוז]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]<br /> <br /> ==תלמידים/תלמידות==<br /> ואף היה מביא עמו תלמידים רבים - לימד בבית רבקה, אז שמא תלמידות? [[משתמש:הצלחה|הצלחה]] - [[שיחת משתמש:הצלחה|שיחה]], 07:47, ה' בניסן, ה'תשפ&quot;ג 07:47, 27 במרץ 2023 (UTC)</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=585745 2023-03-27T07:45:33Z

<p>הצלחה: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>'''רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' ([[אדר]] [[תק&quot;צ]] - [[ה' ניסן]] [[תרס&quot;ב]]) בעל ה&quot;תורת חסד&quot;, נודע כגאון גדול בכל תפוצות [[יהדות|העם היהודי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב שניאור זלמן פרדקין נולד בשנת [[תק&quot;צ]] בחודש [[אדר]] ב[[עיירה]] [[ליאדי].לאביו הרב שלמה ואימו מרת איידל.<br /> <br /> לידתו נעוצה בברכת [[אדמו&quot;ר הזקן]] לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: &quot;אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל&quot;.<br /> <br /> ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' דובער ליד אדמו&quot;ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל [[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;היכן היא, ממנה יצא אור גדול&quot;.<br /> <br /> במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור ה[[צמח צדק]]', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו ה[[צמח צדק]]' שאלו: &quot;וכי אני דוב?&quot;, ובירכו שיזכה ל&quot;בנים רבנן&quot;.<br /> <br /> אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו. אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו. ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק &quot;ולנפש חיה&quot;.<br /> <br /> מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם [[רש&quot;י]] ואונקלוס. <br /> <br /> בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: &quot;בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף..&quot; נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.<br /> <br /> כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.<br /> <br /> כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר &quot;שניאור זלמן הוא נער נפלא&quot;.<br /> <br /> לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.<br /> <br /> ואכן, בשנת [[תרט&quot;ו]] מונה ר' שניאור זלמן לרבה של פולצק.<br /> <br /> == עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד ==<br /> <br /> בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.<br /> <br /> כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו &quot;הוא יודע כמה ווים יש בכל הש&quot;ס&quot;, זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך &quot;אוזר ישראל בגבורה&quot;.<br /> <br /> ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' ל[[ליקוטי תורה]], ומכנהו שם בשם &quot;גדול גאוני זמננו&quot;.<br /> <br /> כאשר ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פולוצק, אמר לו [[הצמח צדק]], אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.<br /> <br /> למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.<br /> <br /> גם ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לנשיאות.<br /> <br /> התורת חסד גם נתן [[סמיכה]] ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים [[יצחק אייזיק מהומיל]] [[הלל מפריטש]] ו[[יצחק אייזיק מויטבסק]].<br /> <br /> פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר&quot;ש]] דף גמרא דף מהרש&quot;א ודף 'קינות'...<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: &quot;בדורות קדומים היה נחשב לגאון!&quot;<br /> <br /> == בלובלין ==<br /> <br /> במלאת לו י&quot;ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב&quot;ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.<br /> <br /> עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי [[חב&quot;ד]] בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג ביניהם.<br /> <br /> בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: &quot;אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני...&quot;<br /> <br /> בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.<br /> <br /> כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.<br /> <br /> == בירושלים ==<br /> <br /> בשנת ה'[[תרנ&quot;ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.<br /> <br /> למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם &quot;ברח&quot; לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.<br /> <br /> בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי [[ירושלים]] ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.<br /> <br /> רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב&quot;ד ועמד בראש [[בית הכנסת]] צמח צדק.<br /> <br /> לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי [[ירושלים]] כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.<br /> <br /> לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.<br /> <br /> ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק &quot;תורת חסד על לשונו&quot;. <br /> <br /> == הענקת ברכות ==<br /> <br /> הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב. <br /> <br /> ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר &quot;ער וועט זיין געזונט&quot; (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר &quot;ער זאל זיין געזונט&quot; (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר&quot;ל.<br /> <br /> == תורת חסד ==<br /> <br /> כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו &quot;אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו&quot;ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך&quot; ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: &quot;'''תורת חסד'''&quot;.<br /> <br /> רק חלק מהיצירה נדפס, (&quot;דרשתו הראשונה בלובלין&quot; ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר &quot;הגאון מלובלין&quot;).<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס&quot;ב]] הפתיעו את מקורביו: &quot;לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!&quot;<br /> <br /> וב[[ה' ניסן]] [[תרס&quot;ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.<br /> <br /> מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.<br /> *בנו, הגאון רבי [[דוב בער לאדיער]] ממלא מקום אביו.<br /> *בנו, חיים לאדיער<br /> *בנו, יצחק לאדיער<br /> *בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין<br /> *בתו, מרת צביה אפטר<br /> *בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)<br /> *בתו, מרת רבקה גינצבורג ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)<br /> <br /> '''צאצאיו:'''<br /> *נכדו, רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי [[חב&quot;ד]].<br /> *נכדו, יצחק שדה - מייסד הפלמ&quot;ח (בן בתו רבקה).<br /> *נכדו, דוד פשיפיורקה - אלוף פולין בשחמט (בן בתו דבורה).<br /> *נינו, הפילוסוף ישעיה ברלין{{הערה|בן מענדל ברלין, בן שפרה, בת התורת חסד.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://hebrewbooks.org/1739 שו&quot;ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 &quot;אני הייתי ממייסדי ליובאוויץ&quot;] מאגרות ה'תורת חסד' - אתר שטורעם<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25119_17.pdf רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד], ח. י. אייזנבאך, [http://www.hebrewbooks.org/25119 בטאון חב&quot;ד אלול תשכ&quot;ט] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב&quot;ד [[ניסן]] תשל&quot;ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}<br /> * דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *&quot;הגאון מלובלין&quot;-מאת הרב י. חננאל ([[חנניה יוסף איזנבך]]) בהוצאת [[כולל חב&quot;ד]] בירושלים.<br /> <br /> *&quot;מרביצי תורה בעולם החסידות ב'&quot;-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת &quot;פאר&quot;.<br /> <br /> *&quot;חסידים הראשונים&quot; חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב&quot;ד.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליאדי]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585742 2023-03-27T07:34:07Z

<p>הצלחה: /* נעדרים ועגונות */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב ישראל חסדן ע&quot;ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים הומיל==<br /> <br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br /> <br /> כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br /> בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br /> <br /> בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br /> <br /> == זכרונות דוכמן==<br /> <br /> הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br /> <br /> זכרונות אלו ראו אור בספר &quot;חסדי ישראל&quot; בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br /> <br /> ==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> ==מאבק השחיטה==<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> <br /> ==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> ==3000 ויזות==<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> ==נעדרים ועגונות==<br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> ==במחיצת הרבי==<br /> הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br /> <br /> עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br /> <br /> ==עם שלוחי רבותינו==<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br /> <br /> אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן -<br /> <br /> תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br /> ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ==מאמרים בעיתונות==<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br /> בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br /> <br /> באתר [[חב&quot;דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br /> <br /> '''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> <br /> במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585741 2023-03-27T07:33:21Z

<p>הצלחה: /* נעדרים ועגונות */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב ישראל חסדן ע&quot;ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים הומיל==<br /> <br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br /> <br /> כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br /> בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br /> <br /> בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br /> <br /> == זכרונות דוכמן==<br /> <br /> הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br /> <br /> זכרונות אלו ראו אור בספר &quot;חסדי ישראל&quot; בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br /> <br /> ==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> ==מאבק השחיטה==<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> <br /> ==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> ==3000 ויזות==<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> ==נעדרים ועגונות==<br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב יעקב ישראל זובער.<br /> <br /> מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב יעקב לנדא, כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> ==במחיצת הרבי==<br /> הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br /> <br /> עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br /> <br /> ==עם שלוחי רבותינו==<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br /> <br /> אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן -<br /> <br /> תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br /> ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ==מאמרים בעיתונות==<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br /> בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br /> <br /> באתר [[חב&quot;דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br /> <br /> '''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> <br /> במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585735 2023-03-27T07:22:28Z

<p>הצלחה: /* ניסיון הצלת הרבנית שיינא הורנשטיין */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב ישראל חסדן ע&quot;ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים הומיל==<br /> <br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br /> <br /> כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br /> בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br /> <br /> בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br /> <br /> == זכרונות דוכמן==<br /> <br /> הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br /> <br /> זכרונות אלו ראו אור בספר &quot;חסדי ישראל&quot; בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br /> <br /> ==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> ==מאבק השחיטה==<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> <br /> ==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> ==3000 ויזות==<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> ==נעדרים ועגונות==<br /> <br /> לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות<br /> <br /> ==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> ==במחיצת הרבי==<br /> הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br /> <br /> עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br /> <br /> ==עם שלוחי רבותינו==<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br /> <br /> אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן -<br /> <br /> תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br /> ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ==מאמרים בעיתונות==<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br /> בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br /> <br /> באתר [[חב&quot;דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br /> <br /> '''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> <br /> במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585721 2023-03-27T07:02:29Z

<p>הצלחה: /* ידיד הרב יעקב לנדא */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב ישראל חסדן ע&quot;ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים הומיל==<br /> <br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br /> <br /> כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br /> בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br /> <br /> בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br /> <br /> == זכרונות דוכמן==<br /> <br /> הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br /> <br /> זכרונות אלו ראו אור בספר &quot;חסדי ישראל&quot; בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br /> <br /> ==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> ==מאבק השחיטה==<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> <br /> ==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> ==3000 ויזות==<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> ==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> ==במחיצת הרבי==<br /> הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br /> <br /> עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br /> <br /> ==עם שלוחי רבותינו==<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br /> <br /> אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן -<br /> <br /> תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br /> ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה&quot;.<br /> <br /> הרב משה לנדא הוסיף וסיפר על הביקור הראשון של הרב חסדן בבית הרב לנדא ב[[בני ברק]]:<br /> &quot;לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ==מאמרים בעיתונות==<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br /> בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br /> <br /> באתר [[חב&quot;דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br /> <br /> '''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> <br /> במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585720 2023-03-27T06:55:01Z

<p>הצלחה: /* ידיד הרב יעקב לנדא */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב ישראל חסדן ע&quot;ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים הומיל==<br /> <br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br /> <br /> כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br /> בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br /> <br /> בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br /> <br /> == זכרונות דוכמן==<br /> <br /> הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br /> <br /> זכרונות אלו ראו אור בספר &quot;חסדי ישראל&quot; בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br /> <br /> ==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> ==מאבק השחיטה==<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> <br /> ==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> ==3000 ויזות==<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].<br /> <br /> על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> ==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> ==במחיצת הרבי==<br /> הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br /> <br /> עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br /> <br /> ==עם שלוחי רבותינו==<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br /> <br /> אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן -<br /> <br /> תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא<br /> ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא.<br /> <br /> ==מאמרים בעיתונות==<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br /> בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br /> <br /> באתר [[חב&quot;דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br /> <br /> '''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> <br /> במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=585707 2023-03-27T05:23:26Z

<p>הצלחה: /* בלטביה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]<br /> הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ&quot;ג]] - [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]), שימש כרבה של העיר קורניץ, &quot;רב החצר&quot; בבית [[הרבי הרש&quot;ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===נעוריו===<br /> [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע&quot;ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש&quot;ב]], וכפי שכתב בעצמו:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.<br /> <br /> === ב[[רוסיה]] ===<br /> שנים מעטות אח&quot;כ, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר רבו הרבי הרש&quot;ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> ה[[מקווה]] בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו. <br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. <br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. <br /> <br /> הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.<br /> <br /> === בלטביה===<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] עבר ל[[לטביה]].<br /> <br /> ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. <br /> <br /> בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר&quot;צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.<br /> <br /> ==רב ב[[ליבוי]]==<br /> <br /> במשך תקופה היה לרב החב&quot;די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב ישראל חסדן, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן.<br /> <br /> ===בארץ ישראל ===<br /> לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ&quot;ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ&quot;ו]], עד פטירתו ב[[כ&quot;ו שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> [[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]<br /> ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.<br /> <br /> היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת &quot;[[רעוא דרעוין]]&quot;.<br /> <br /> במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. <br /> <br /> היה גם כן ממעריצי האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש זצ&quot;ל ומקורב לאדמו&quot;ר רבי ישראל מהוסיאטין זצ&quot;ל.<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאינו==<br /> === אצל הרבי הרש&quot;ב ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש&quot;ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]]. <br /> <br /> הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> <br /> ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש&quot;ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. <br /> <br /> שם גם שימש כ&quot;בעל קורא&quot; במניין כ&quot;ק אדנ&quot;ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש&quot;ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!<br /> <br /> בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים. <br /> <br /> המקווה בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).<br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.<br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש&quot;ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע&quot;ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב. <br /> <br /> היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי&quot;צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי&quot;צ אל אביו הרבי רש&quot;ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש&quot;ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו... <br /> <br /> מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש&quot;ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ&quot;ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ&quot;ע כתב בפ&quot;נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ&quot;כ פנה אליו הרבי הריי&quot;צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי&quot;ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...<br /> <br /> כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש&quot;ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ&quot;א בר&quot;ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ&quot;כ כתב לאביו בזה.<br /> <br /> === אצל הרבי הריי&quot;צ ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי&quot;ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: &quot;קומה ישראל למנוחתך&quot; שתוכנו היה נגד השלטון... הרי&quot;ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, &quot;דער 'קומה' איז ביי מיר&quot; (המאמר הנ&quot;ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.<br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע הורה פעם לבנו הרבי הריי&quot;צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש&quot;כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר&quot;...<br /> <br /> פעם פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח&quot;כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים &quot;צריך&quot; להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> === אצל הרבי ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי&quot;ל וישבו יחד על מיטת הרי&quot;ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את &quot;העגלה הגדולה והעגלה הקטנה&quot;. כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> באחד המכתבים כותב לו הרבי: &quot;בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל&quot;... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ&quot;ס הגדול בבני ברק.<br /> <br /> הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש&quot;ב. <br /> <br /> בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב&quot;ם בבנייני האומה בירושלים.<br /> <br /> נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ&quot;ס חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> == פטירתו וצוואתו ==<br /> <br /> [[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]<br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת גיטא אשת הרב [[[[מרדכי שמואל קרול|שלמה נח קרול]]]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל.<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב&quot;ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], חסדי ישראל, תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח&quot;ב עמ' 109.<br /> *'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 51<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ג]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=585706 2023-03-27T05:23:06Z

<p>הצלחה: /* בלטביה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]<br /> הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ&quot;ג]] - [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]), שימש כרבה של העיר קורניץ, &quot;רב החצר&quot; בבית [[הרבי הרש&quot;ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===נעוריו===<br /> [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע&quot;ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש&quot;ב]], וכפי שכתב בעצמו:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.<br /> <br /> === ב[[רוסיה]] ===<br /> שנים מעטות אח&quot;כ, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר רבו הרבי הרש&quot;ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> ה[[מקווה]] בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו. <br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. <br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. <br /> <br /> הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.<br /> <br /> === בלטביה===<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] עבר ל[[לטביה]].<br /> <br /> ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. <br /> <br /> בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר&quot;צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.<br /> <br /> ==רב ב[[ליבוי]]<br /> <br /> במשך תקופה היה לרב החב&quot;די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב ישראל חסדן, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן.<br /> <br /> ===בארץ ישראל ===<br /> לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ&quot;ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ&quot;ו]], עד פטירתו ב[[כ&quot;ו שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> [[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]<br /> ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.<br /> <br /> היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת &quot;[[רעוא דרעוין]]&quot;.<br /> <br /> במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. <br /> <br /> היה גם כן ממעריצי האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש זצ&quot;ל ומקורב לאדמו&quot;ר רבי ישראל מהוסיאטין זצ&quot;ל.<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאינו==<br /> === אצל הרבי הרש&quot;ב ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש&quot;ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]]. <br /> <br /> הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> <br /> ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש&quot;ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. <br /> <br /> שם גם שימש כ&quot;בעל קורא&quot; במניין כ&quot;ק אדנ&quot;ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש&quot;ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!<br /> <br /> בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים. <br /> <br /> המקווה בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).<br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.<br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש&quot;ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע&quot;ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב. <br /> <br /> היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי&quot;צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי&quot;צ אל אביו הרבי רש&quot;ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש&quot;ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו... <br /> <br /> מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש&quot;ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ&quot;ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ&quot;ע כתב בפ&quot;נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ&quot;כ פנה אליו הרבי הריי&quot;צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי&quot;ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...<br /> <br /> כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש&quot;ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ&quot;א בר&quot;ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ&quot;כ כתב לאביו בזה.<br /> <br /> === אצל הרבי הריי&quot;צ ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי&quot;ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: &quot;קומה ישראל למנוחתך&quot; שתוכנו היה נגד השלטון... הרי&quot;ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, &quot;דער 'קומה' איז ביי מיר&quot; (המאמר הנ&quot;ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.<br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע הורה פעם לבנו הרבי הריי&quot;צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש&quot;כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר&quot;...<br /> <br /> פעם פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח&quot;כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים &quot;צריך&quot; להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> === אצל הרבי ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי&quot;ל וישבו יחד על מיטת הרי&quot;ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את &quot;העגלה הגדולה והעגלה הקטנה&quot;. כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> באחד המכתבים כותב לו הרבי: &quot;בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל&quot;... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ&quot;ס הגדול בבני ברק.<br /> <br /> הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש&quot;ב. <br /> <br /> בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב&quot;ם בבנייני האומה בירושלים.<br /> <br /> נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ&quot;ס חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> == פטירתו וצוואתו ==<br /> <br /> [[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]<br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת גיטא אשת הרב [[[[מרדכי שמואל קרול|שלמה נח קרול]]]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל.<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב&quot;ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], חסדי ישראל, תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח&quot;ב עמ' 109.<br /> *'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 51<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ג]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=585705 2023-03-27T05:17:32Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]<br /> הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ&quot;ג]] - [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]), שימש כרבה של העיר קורניץ, &quot;רב החצר&quot; בבית [[הרבי הרש&quot;ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===נעוריו===<br /> [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע&quot;ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש&quot;ב]], וכפי שכתב בעצמו:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.<br /> <br /> === ב[[רוסיה]] ===<br /> שנים מעטות אח&quot;כ, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר רבו הרבי הרש&quot;ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> ה[[מקווה]] בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו. <br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. <br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. <br /> <br /> הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.<br /> <br /> === בלטביה===<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] עבר ל[[לטביה]].<br /> <br /> ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. <br /> <br /> בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר&quot;צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.<br /> <br /> במשך תקופה היה לרב החסידי בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל ===<br /> לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ&quot;ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ&quot;ו]], עד פטירתו ב[[כ&quot;ו שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> [[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]<br /> ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.<br /> <br /> היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת &quot;[[רעוא דרעוין]]&quot;.<br /> <br /> במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. <br /> <br /> היה גם כן ממעריצי האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש זצ&quot;ל ומקורב לאדמו&quot;ר רבי ישראל מהוסיאטין זצ&quot;ל.<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאינו==<br /> === אצל הרבי הרש&quot;ב ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש&quot;ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]]. <br /> <br /> הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> <br /> ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש&quot;ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. <br /> <br /> שם גם שימש כ&quot;בעל קורא&quot; במניין כ&quot;ק אדנ&quot;ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש&quot;ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!<br /> <br /> בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים. <br /> <br /> המקווה בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).<br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.<br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש&quot;ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע&quot;ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב. <br /> <br /> היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי&quot;צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי&quot;צ אל אביו הרבי רש&quot;ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש&quot;ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו... <br /> <br /> מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש&quot;ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ&quot;ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ&quot;ע כתב בפ&quot;נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ&quot;כ פנה אליו הרבי הריי&quot;צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי&quot;ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...<br /> <br /> כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש&quot;ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ&quot;א בר&quot;ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ&quot;כ כתב לאביו בזה.<br /> <br /> === אצל הרבי הריי&quot;צ ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי&quot;ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: &quot;קומה ישראל למנוחתך&quot; שתוכנו היה נגד השלטון... הרי&quot;ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, &quot;דער 'קומה' איז ביי מיר&quot; (המאמר הנ&quot;ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.<br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע הורה פעם לבנו הרבי הריי&quot;צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש&quot;כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר&quot;...<br /> <br /> פעם פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח&quot;כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים &quot;צריך&quot; להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> === אצל הרבי ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי&quot;ל וישבו יחד על מיטת הרי&quot;ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את &quot;העגלה הגדולה והעגלה הקטנה&quot;. כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> באחד המכתבים כותב לו הרבי: &quot;בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל&quot;... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ&quot;ס הגדול בבני ברק.<br /> <br /> הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש&quot;ב. <br /> <br /> בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב&quot;ם בבנייני האומה בירושלים.<br /> <br /> נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ&quot;ס חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> == פטירתו וצוואתו ==<br /> <br /> [[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]<br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת גיטא אשת הרב [[[[מרדכי שמואל קרול|שלמה נח קרול]]]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל.<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב&quot;ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], חסדי ישראל, תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח&quot;ב עמ' 109.<br /> *'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 51<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ג]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=585704 2023-03-27T05:17:14Z

<p>הצלחה: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]<br /> הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ&quot;ג]] - [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]), שימש כרבה של העיר קורניץ, &quot;רב החצר&quot; בבית [[הרבי הרש&quot;ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ===נעוריו===<br /> [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע&quot;ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש&quot;ב]], וכפי שכתב בעצמו:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.<br /> <br /> === ב[[רוסיה]] ===<br /> שנים מעטות אח&quot;כ, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר רבו הרבי הרש&quot;ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> ה[[מקווה]] בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו. <br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. <br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה. <br /> <br /> הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.<br /> <br /> === בלטביה===<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] עבר ל[[לטביה]].<br /> <br /> ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר. <br /> <br /> בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר&quot;צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.<br /> <br /> במשך תקופה היה לרב החסידי בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל ===<br /> לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ&quot;ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ&quot;ו]], עד פטירתו ב[[כ&quot;ו שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> [[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]<br /> ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.<br /> <br /> היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת &quot;[[רעוא דרעוין]]&quot;.<br /> <br /> במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. <br /> <br /> היה גם כן ממעריצי האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש זצ&quot;ל ומקורב לאדמו&quot;ר רבי ישראל מהוסיאטין זצ&quot;ל.<br /> <br /> ==עם רבותינו נשיאינו==<br /> === אצל הרבי הרש&quot;ב ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש&quot;ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]]. <br /> <br /> הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. <br /> <br /> מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> <br /> ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש&quot;ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. <br /> <br /> שם גם שימש כ&quot;בעל קורא&quot; במניין כ&quot;ק אדנ&quot;ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש&quot;ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!<br /> <br /> בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים. <br /> <br /> המקווה בשיטת חב&quot;ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש&quot;ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).<br /> <br /> כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.<br /> <br /> כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש&quot;ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע&quot;ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב. <br /> <br /> היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי&quot;צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי&quot;צ אל אביו הרבי רש&quot;ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש&quot;ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו... <br /> <br /> מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש&quot;ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ&quot;ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ&quot;ע כתב בפ&quot;נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ&quot;כ פנה אליו הרבי הריי&quot;צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי&quot;ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...<br /> <br /> כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש&quot;ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ&quot;א בר&quot;ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ&quot;כ כתב לאביו בזה.<br /> <br /> === אצל הרבי הריי&quot;צ ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר. [[הרבי הריי&quot;צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי&quot;ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: &quot;קומה ישראל למנוחתך&quot; שתוכנו היה נגד השלטון... הרי&quot;ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, &quot;דער 'קומה' איז ביי מיר&quot; (המאמר הנ&quot;ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.<br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע הורה פעם לבנו הרבי הריי&quot;צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש&quot;כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר&quot;...<br /> <br /> פעם פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח&quot;כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים &quot;צריך&quot; להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> === אצל הרבי ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי&quot;ל וישבו יחד על מיטת הרי&quot;ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את &quot;העגלה הגדולה והעגלה הקטנה&quot;. כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב&quot;ד|מנהגי חב&quot;ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב.<br /> <br /> באחד המכתבים כותב לו הרבי: &quot;בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל&quot;... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ&quot;ס הגדול בבני ברק.<br /> <br /> הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש&quot;ב. <br /> <br /> בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב&quot;ם בבנייני האומה בירושלים.<br /> <br /> נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ&quot;ס חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש&quot;ב נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> == פטירתו וצוואתו ==<br /> <br /> [[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]<br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת גיטא אשת הרב [[[[מרדכי שמואל קרול|שלמה נח קרול]]]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל.<br /> <br /> '''מנכדיו הבולטים:'''<br /> *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב&quot;ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], חסדי ישראל תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח&quot;ב עמ' 109.<br /> *'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 51<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ג]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585703 2023-03-27T05:13:02Z

<p>הצלחה: /* ידיד הרב יעקב לנדא */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. הרב ישראל חסדן ע&quot;ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים הומיל==<br /> <br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו&quot;ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br /> <br /> בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br /> <br /> כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br /> בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br /> <br /> בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br /> <br /> == זכרונות דוכמן==<br /> <br /> הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br /> <br /> זכרונות אלו ראו אור בספר &quot;חסדי ישראל&quot; בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br /> <br /> ==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> ==מאבק השחיטה==<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> <br /> ==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> ==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> ==במחיצת הרבי==<br /> הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br /> <br /> עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br /> <br /> ==עם שלוחי רבותינו==<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br /> <br /> אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן.<br /> <br /> ==מאמרים בעיתונות==<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br /> בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br /> <br /> באתר [[חב&quot;דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br /> <br /> '''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> <br /> במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=585702 2023-03-27T05:11:55Z

<p>הצלחה: /* עם שלוחי רבותינו */</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם. הרב ישראל חסדן ע&quot;ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תומכי תמימים הומיל==<br /> <br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.<br /> <br /> משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו&quot;ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].<br /> <br /> בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].<br /> <br /> כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].<br /> בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].<br /> <br /> בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.<br /> <br /> == זכרונות דוכמן==<br /> <br /> הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.<br /> <br /> זכרונות אלו ראו אור בספר &quot;חסדי ישראל&quot; בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.<br /> <br /> ==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==<br /> <br /> כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> ==מאבק השחיטה==<br /> <br /> מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}. <br /> <br /> ==הצלת חסידים ותמימים בשואה==<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> הפעילות העניפה למען הצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט, נעשתה על ידי הרב חסדן וידידיו בצנעה וללא רעש וצלצולים וגם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה. אין למעשים אלו אח ורע, וחרף כל ההסברים והסיפורים, גם היום ההצלחה הזו נחשבת פלא ונס גדול{{הערה|חסדי ישראל עמוד 17}}..<br /> <br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]], ועל כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.<br /> <br /> ==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==<br /> <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית ונשא את רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> ==במחיצת הרבי==<br /> הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה. <br /> <br /> עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}<br /> <br /> ==עם שלוחי רבותינו==<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] <br /> <br /> אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.<br /> <br /> ==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה ככשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כגי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה.<br /> <br /> תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו לראשונה בספר &quot;חסדי ישראל&quot;.<br /> <br /> ==מאמרים בעיתונות==<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==<br /> בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.<br /> <br /> באתר [[חב&quot;דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:<br /> <br /> '''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> <br /> במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.<br /> <br /> '''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.<br /> <br /> '''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.<br /> <br /> '''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשבדיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדרום אפריקה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=585701 2023-03-27T05:01:41Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב פרוס מכפר חב&quot;ד|אחר=שליח הרבי בבוסטון|ראו=[[חיים פרוס (בוסטון)]]}}<br /> [[קובץ:פרוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים פרוס]]<br /> הרב '''חיים פרוס''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ג]], 1963), הוא מרצה ב[[מכללת בית רבקה כפר חב&quot;ד]] ומרבני [[בית ההוראה כפר חב&quot;ד]]. מחבר הספרים: &quot;ברכות הנהנין המבואר&quot; ו&quot;מים חיים&quot; על הלכות טהרת המשפחה.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[י&quot;ט אדר]] [[תשכ&quot;ג]] ב[[ריגא]] [[לטביה]] שהייתה תחת ברית המועצות באותם שנים, להוריו דובער והינדא פרוס.<br /> <br /> בהיותו בגיל שנתיים עלו הוריו לישראל והתיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]], והוא נכנס ללמוד במוסדות המקומיים.<br /> <br /> בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים המרכזית לוד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשמ&quot;ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] במחיצת [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו דבורה, בתו של הרב [[יעקב כץ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וקבע את מגוריו בשכונת '[[השיכונים החדשים|השיכונים]]' ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == מגיד שיעורים==<br /> <br /> בעקבות בקשתו של הרבי [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] ולייסד שיעורי תורה, נסע ל[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] (שנת [[תשמ&quot;ו]]) עם אברכים נוספים מ[[כפר חב&quot;ד]] ל[[קריית אונו]] לדבר ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] על עניני החג. בעקבות אותו ביקור נוסדו שלושה שיעורים קבועים בבתי כנסת, המתקיימים מאז קרוב לשלושים שנה.<br /> <br /> בנוסף לשיעורים הוותיקים מוסר הרב פרוס שיעורים קבועים בכל ימות השבוע, והרצאות [[הלכה]] בקהילות שונות.<br /> <br /> ==מגיד שיעור==<br /> משנת תשמ&quot;ח ועד תשס&quot;ה שימש כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון ולאחרי זה בכפר חב&quot;ד, כיהן כמגיד שיעור בשיעור א' ובהמשך בשיעור ב' ובהמשך בשיעור ג'. שימש גם כנושא ונותן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ח]] ל[[תשס&quot;ב]].<br /> <br /> ==ראש ישיבה==<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התמודד על רבנות קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]] אך לא נבחר בהתמודדות מול הרבנים האחרים. בסיומה של אותה שנה החל לכהן כראש הישיבה החדשה שנפתחה במתחם [[ישיבת הבוכרים]] במשך 3 שנים{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> <br /> הרב פרוס עוסק בפסיקת הלכות לציבור שנים רבות ומשמש כמו&quot;צ בבית הוראה בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[[סדר ברכות הנהנין המבואר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מים חיים]] - הלכות [[טהרת המשפחה]], [[תשע&quot;ה]].<br /> *חוברת - הלכות [[שבת]], [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב אריה פרוס - [[שליח]] הרבי ב[[אשקלון]]<br /> *בנו, יחיאל פרוס - רחובות<br /> *חתנו, הרב ישראל גורביץ - [[שליח]] הרבי בקריית קריניצי [[רמת גן]].<br /> *חתנו, הרב אברהם וולף - [[שליח]] הרבי ביישוב עדי, עמק יזרעאל<br /> *חתנו, הרב אורי וילהלם - [[שליח]] הרבי ביבנה<br /> *חתנו, הרב שייקה גורליק - שליח הרבי ב[[גדרה]]<br /> *חתנו, הרב חיים קוט - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית - לוד]]<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל פרוס - שליח הרבי ב[[באר שבע]]<br /> *בנו,הרה&quot;ח ר' שלמה פרוס משפיע קהילת חב&quot;ד צפת ור&quot;י תות&quot;ל שיקגו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * משה בן חיים, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%A2_%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83142.html הרב חיים פרוס: &quot;הליכה לערכאות - נגע שצריך לבער&quot; ● מיוחד]''', ראיון עם הרב פרוס באתר [[חב&quot;ד און ליין]], שבועות תשע&quot;ד. {{בםך}}.<br /> * הרב פרוס מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=27754 מילה של חסיד]''' {{שטורעם}}<br /> * לקט דיני חנוכה https://col.org.il/news/16197<br /> * http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=32475 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על נר חנוכה {{מיון רגיל: פרוס חיים}}<br /> * http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=944 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על דיני מזוזה<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ג]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%9F&diff=585699 2023-03-27T04:36:43Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חן, דובער (19).jpg|ממוזער|הרב בערקע חן]]<br /> החסיד הרב '''חיים דובער (בערקע) חן''' ([[תרס&quot;ח]] - [[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]]), היה דמות חסידית, איש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר וגלות ב[[ברית המועצות]]. לאחר שעלה לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]], היה מחנך שנים רבות ואחד מדמויות ההוד של ליובאוויטש וכפר חב&quot;ד בפרט ולפי הוראות הרבי היה אחראי על [[קופת רבינו]] בארה&quot;ק וכן זכה לקירובים גדולים מ[[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו ובחרותו===<br /> [[קובץ:חן, דובער (28).jpg|ממוזער|הרב חן בצעירותו]]<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל [[חינוך]] חסידי מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול. <br /> <br /> בהיותו נער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|&quot;דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען&quot;|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}. <br /> <br /> בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]], ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. בין השנים [[תרפ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;א]] למד ב[[תומכי תמימים נעוול]].<br /> <br /> כחלק מרדיפתם של השלטונות שולחה המשפחה מנעוול ורכושה הוחרם, ועקב כך עברו ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. לאחר שנים אחדות עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] התחתן ר' בערק'ה עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]]. <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ב[[ויטבסק]] שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב&quot;דית קטנה. <br /> <br /> ר' בערק'ה נמשך למסחר ולעסקים, ולכן רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.<br /> <br /> בתקופת מגוריו באזור [[לנינגרד]], חלה במחלה קשה, רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו. כאשר גברה מחלתו, התייאשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה, ולבסוף יצא ר' בערק'ה מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון. <br /> <br /> לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים.<br /> <br /> ===נדודיו===<br /> ב[[מלחמת עולם השנייה]] ברח יחד עם קבוצה של חסידי חב&quot;ד בשנת [[תש&quot;א]] מהעיר [[לנינגרד]], בעקבות הפצצות הנאצים ברכבת. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת &quot;סופיה פירובסקי&quot; ששייטה במעלה הוולגה. לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם 'בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ג]] הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב&quot;ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. בעקבות כך התארגנו קבוצה שנסעה ל[[טשקנט]]. <br /> <br /> אולם חלק עדין נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה. <br /> <br /> עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת 'תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר [[צ'רנוביץ']]. <br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים (&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' [[דוד לייב חן]] שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אולם נתפס על ידי השלטונות בעת שביקש לצאת מהמדינה.<br /> <br /> ===מאסרו===<br /> לאחר המאסר הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה. לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות, אולם לאחר זמן הומר עונשו ב-‏18 שנות עבודת פרך. לאחר מכן הקלו שוב את עונש ל-‏10 שנות מאסר.<br /> <br /> רעייתו פייגא ההצליחה לשחד את הממשל, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה מהכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט. <br /> <br /> לאחר שיצא מבית הסוהר, המשיך לגור ב[[לבוב]], בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. בלבוב הוא למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית. <br /> <br /> הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד. <br /> <br /> באותם ימים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה.<br /> <br /> ===היציאה מרוסיה===<br /> [[קובץ:בערל חן.jpg|250px|ממוזער|בערל חן אצל הרבי]]<br /> באותו העת היה ר' בערק'ה כותב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. פעמים רבות היה ר' בערק'ה כותב [[פ&quot;נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]]. <br /> <br /> לאחר כמה שנים מת [[סטאלין]] והוא שינה בעקבות כך את שמו, לאחר זמן הגיעה הוראה מהרבי לבקש היתר יציאה לכל המשפחה. אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ש'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם! בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)&quot;. <br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו. <br /> <br /> כעבור שנה ומחצה, בשנת [[תשכ&quot;א]], נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור . ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ. <br /> <br /> ר' בערקע נסע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> [[קובץ:חן, דובער (14).jpg|ממוזער|הרב חן מכוון את התפילין]]<br /> <br /> ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב&quot;ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בערק'ה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ&quot;ב]]. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]]. לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים. הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.<br /> <br /> כבר אז, בשנות הממי&quot;ם, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;. כך היה מתבטא אף בעת ה[[יחידות]] כשפנה לרבי. <br /> <br /> פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב. <br /> <br /> אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב &quot;מלך משיח&quot; ללא האות ה&quot;א שלפני המילה משיח{{מקור}}.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשכ&quot;ח]], לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי '[[מעמד]]', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.<br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של &quot;[[ופרצת]]&quot;.<br /> <br /> ===פטירתו=== <br /> <br /> בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] [[תש&quot;נ]], הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב. <br /> <br /> בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהלים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82. <br /> <br /> בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב&quot;ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב&quot;די תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בתו מרת חנה פריידא דבורה אשת הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב&quot;דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] בעיר<br /> {{עץ משפחת חן}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> *יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1467 גיליון 471]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}}<br /> *יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}}<br /> *[https://col.org.il/news/131072 בקריאת פרקו של הרבי בתהילים בסיום הרמב&quot;ם החמישי] {{col}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_70.html תיעוד היסטורי מחייו של החסיד ר' בערקע חן • גלרייה בלעדית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חן, דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;נ]]</div>

הצלחה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%9F&diff=585698 2023-03-27T04:35:23Z

<p>הצלחה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חן, דובער (19).jpg|ממוזער|הרב בערקע חן]]<br /> החסיד הרב '''חיים דובער (בערקע) חן''' ([[תרס&quot;ח]] - [[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]]), היה דמות חסידית, איש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר וגלות ב[[ברית המועצות]]. לאחר שעלה לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]], היה מחנך שנים רבות ואחד מדמויות ההוד של ליובאוויטש וכפר חב&quot;ד בפרט,ולפי הוראות הרבי היה אחראי על [[קופת רבינו]] בארה&quot;ק וכן זכה לקירובים גדולים מ[[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו ובחרותו===<br /> [[קובץ:חן, דובער (28).jpg|ממוזער|הרב חן בצעירותו]]<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל [[חינוך]] חסידי מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול. <br /> <br /> בהיותו נער לקחו סבו הרב מאיר שמחה חן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כאשר נכנס סבו ל[[יחידות]], התלווה אליו גם בערק'ה. הרבי שוחח עם סבו, מסופר שמרוב התרגשות הוא הסתתר מאחורי הסבא, ולפתע הסיט הרבי את ראשו הצידה, פנה אליו ואמר: {{מונחון|&quot;דו זאלסט לערנען, ווייל דו דררפסט לערנען&quot;|תלמד, משום שאתה צריך ללמוד}}. <br /> <br /> בבחרותו למד בסניפי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' המחתרתיות, ואף דאג שאחיו ר' [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]], ר' דוד לייב ור' פייביש, ילמדו גם הם בישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עשה זאת ללא ידיעת הוריו, לאור החשש שהוריו ינזקו על ידי השלטונות. בין השנים [[תרפ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;א]] למד ב[[תומכי תמימים נעוול]].<br /> <br /> כחלק מרדיפתם של השלטונות שולחה המשפחה מנעוול ורכושה הוחרם, ועקב כך עברו ל[[קרמנצ'וג]] בה התגוררו חסידים רבים. לאחר שנים אחדות עברה המשפחה ל[[מוסקבה]], שם מצא אביו של ר' בערק'ה מקור פרנסה באפיית מיני מאפה בביתו, וזאת כדי שלא יצטרך לחלל שבת. בעבודה זו הצליח לפרנס בדוחק את שבעת ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] התחתן ר' בערק'ה עם מרת פייגא, בת החסיד הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] מ[[ויטבסק]]. <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ב[[ויטבסק]] שם נולד לו בנו הבכור ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)|מאיר שמחה]]. כמה שנים לאחר מכן, עבר להתגורר בדיטסקי סילו שבפרברי [[לנינגרד]], שם התגוררה קהילה חב&quot;דית קטנה. <br /> <br /> ר' בערק'ה נמשך למסחר ולעסקים, ולכן רוב יומו הוקדש לצרכי המסחר.<br /> <br /> בתקופת מגוריו באזור [[לנינגרד]], חלה במחלה קשה, רעייתו פייגא טיפלה בו במסירות רבה כל ימי מחלתו. כאשר גברה מחלתו, התייאשו הרופאים מלהצילו. בני משפחתו וידידיו התפללו לרפואתו, ובמקביל הוסיפו לשמו גם את השם חיים, כסגולה לרפואה, ולבסוף יצא ר' בערק'ה מחוליו, אם כי סימני המחלה לא עזבוהו עד ליומו האחרון. <br /> <br /> לאחר שקם ממחלתו, ציוו אותו הרופאים לנפוש ביערות בהם גדלים עצי אורן, על מנת שאויר בריא יחדור לריאותיו וכך יוקל לו. תקופה מסויימת נפש בעיר ילטה שבחצי האי קרים.<br /> <br /> ===נדודיו===<br /> ב[[מלחמת עולם השנייה]] ברח יחד עם קבוצה של חסידי חב&quot;ד בשנת [[תש&quot;א]] מהעיר [[לנינגרד]], בעקבות הפצצות הנאצים ברכבת. לאחר שלושה ימי נסיעה ארוכים, הגיעה הרכבת ל[[עיירה]] ירוסלבל. לאחר מנוחה קצרה בירוסלבל, עלו ר' בערק'ה ובני ביתו עם קבוצת החסידים על ספינת &quot;סופיה פירובסקי&quot; ששייטה במעלה הוולגה. לאחר ימים אחדים של הפלגה עברו הנוסעים לספינה קטנה יותר שפנתה לשלוחה אחרת של הוולגה, עד שהגיעה לצוק גבוה מעל הנהר - בראשו קולחוז קטן בשם 'בורטיוק'. הנסיעה כולה נמשכה כשלושה שבועות. כשנתיים התגוררה קבוצת החסידים, ובתוכם ר' בערק'ה ובני משפחתו, בקולחוז הזה.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ג]] הגיע אל מרת מרים קליין, מנשות החסידים בקולחוז, מכתב מאחיה ר' ישראל חוסידוב, בו סיפר כי הוא נמצא ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן יחד עם חסידי חב&quot;ד רבים שנמלטו לשם בעת המלחמה. במכתבו הציע למשפחה להצטרף אליו לטשקנט עד יעבור זעם. בעקבות כך התארגנו קבוצה שנסעה ל[[טשקנט]]. <br /> <br /> אולם חלק עדין נותרו בעיר, וחלקם, ובתוכם ר' בערק'ה ומשפחתו, המשיכו לעיר [[סמרקנד]] הסמוכה. <br /> <br /> עם הגיעו לסמרקנד, התבקש ר' בערק'ה ללמוד תורה עם ילדי החסידים במסגרת סניף של ישיבת 'תומכי תמימים', ובתום ימי המלחמה נדד ר' בערק'ה יחד עם קבוצת חסידים אל העיר [[צ'רנוביץ']]. <br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, שמע כי חסידים רבים מתארגנים להבריח את הגבול דרך העיר לבוב, על ידי זיוף דרכונים פולניים (&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;), נסע עם בני משפחתו ללבוב, שם השתכן לזמן קצר בבית ששכר אחיו ר' [[דוד לייב חן]] שהגיע לעיר כמה חודשים קודם לכן. לאחר זמן מצא דירה חלופית בה התגורר עד שקיבל לידיו תעודות וכרטיסים עמם התעתד לצאת את ברית המועצות. בכך קיווה להשתחרר מעול השלטון הקומוניסטי. <br /> <br /> ר' בערק'ה התכונן ליציאה, אולם נתפס על ידי השלטונות בעת שביקש לצאת מהמדינה.<br /> <br /> ===מאסרו===<br /> לאחר המאסר הובל ר' בערק'ה למרתפי החקירות, שם נחקר ועונה. לאחר חקירות ועינויים שנמשכו זמן רב, נגזר עליו דין מוות, אולם לאחר זמן הומר עונשו ב-‏18 שנות עבודת פרך. לאחר מכן הקלו שוב את עונש ל-‏10 שנות מאסר.<br /> <br /> רעייתו פייגא ההצליחה לשחד את הממשל, ולאחר שלוש שנות סבל יצא ר' בערק'ה מהכלא. כמה גורמים בכלא שיתפו פעולה למען השחרור, בעוד שבאופן רשמי הוא לא שוחרר. משום כך לא היו בידיו תעודות מזהות כל שהן, והוא נחשב כאסיר נמלט. <br /> <br /> לאחר שיצא מבית הסוהר, המשיך לגור ב[[לבוב]], בה כבר לא נותרו כמעט חסידים, מלבד שני אחיו ועוד מתי מספר. בלבוב הוא למד את אומנות הצילום, וקנה מצלמה מקצועית. <br /> <br /> הוא העמיד את הציוד החדש במרכז העיר, לא הרחק מהמשרדים הממשלתיים, שם היה מצלם את המבקשים להגיש טפסים כל שהם לגורמים ממשלתיים; לבקשות אלו היה צריך לצרף תמונת פספורט. מובן שהוא לא היה הצלם היחיד, שכן רבים עטו על המקצוע זה שהיה בו כדי להתפרנס בכבוד. <br /> <br /> באותם ימים נולדה להם בת שנקראה על שם אמו חנה פרידה דבורה.<br /> <br /> ===היציאה מרוסיה===<br /> [[קובץ:בערל חן.jpg|250px|ממוזער|בערל חן אצל הרבי]]<br /> באותו העת היה ר' בערק'ה כותב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. פעמים רבות היה ר' בערק'ה כותב [[פ&quot;נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]]. <br /> <br /> לאחר כמה שנים מת [[סטאלין]] והוא שינה בעקבות כך את שמו, לאחר זמן הגיעה הוראה מהרבי לבקש היתר יציאה לכל המשפחה. אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ש'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם! בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)&quot;. <br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי מילא ר' בערקע את השאלון הבקשה לעזוב את המדינה על כל פרטיו ופרטי פרטיו. <br /> <br /> כעבור שנה ומחצה, בשנת [[תשכ&quot;א]], נתקבל מענה מהשלטונות בו הם מודיעים כי בקשתו נענתה בחיוב ועליו לבוא ולקבל את הדרכון עם היתר היציאה. ר' בערקע ניגש למשרד הפנים כדי לקבל את האישור . ואכן, הפקיד הגיש לו את אישור היציאה מהארץ. <br /> <br /> ר' בערקע נסע יחד עם משפחתו בדרך למוסקבה. מ[[מוסקבה]] טס ר' בערק'ה עם רעייתו ובתו לוינה ומשם לארץ הקודש.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> [[קובץ:חן, דובער (14).jpg|ממוזער|הרב חן מכוון את התפילין]]<br /> <br /> ר' בערק'ה התיישב מיד ב[[כפר חב&quot;ד]], ולפרנסתו החל לעבוד כ'מלמד דרדקי'.<br /> <br /> חודשים ספורים לאחר שהגיע ארצה, נסע ר' בערק'ה לראשונה לרבי. היה זה לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ&quot;ב]]. אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]]. לאחר שנתיים הגיע שוב אל הרבי, ומאז בכל שנה הקפיד להגיע לרבי לפחות פעם אחת, ולפעמים פעמיים. הרבי קירבו במיוחד, והורה לו כי בעת התקיעות ב[[ראש השנה]] יעמוד על במת הקריאה בסמוך לרבי.<br /> <br /> כבר אז, בשנות הממי&quot;ם, ר' בערק'ה החל לכתוב לרבי ולכנותו &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;. כך היה מתבטא אף בעת ה[[יחידות]] כשפנה לרבי. <br /> <br /> פעם שאל אותו הרבי ב[[יחידות]] מנין הוא יודע זאת? ר' בערק'ה השיב כי יש לו הרגש שכך הוא הדבר. הרבי לא הגיב ורק חייך חיוך רחב. <br /> <br /> אולם בהזדמנות אחרת אמר לו הרבי כי צריך לכתוב &quot;מלך משיח&quot; ללא האות ה&quot;א שלפני המילה משיח{{מקור}}.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשכ&quot;ח]], לאחר פטירתו של ר' [[אברהם פריז]], שהיה אחראי על גביית דמי '[[מעמד]]', '[[קופת רבנו]]' ו'[[קרן השנה]]' אמר הרבי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] כי הוא ממנה את ר' בערק'ה לאחראי על קופות אלו.<br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים כשהביא לרבי את רשימת התורמים ל[[מעמד]], כתב כרגיל {{ציטוטון|לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח}}. כשראה זאת הרבי, אמר: {{ציטוטון|מלך המשיח? '''ה'''מלך המשיח!}}{{הערה|סיפר: הרב [[יצחק אקסלרוד]].}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארץ הקודש, היה ר' בער'קה נוסע לפחות אחת לשבוע לקיבוצים ולמושבים השונים ברחבי הארץ, כדי להפיץ את המעיינות בקרב כל החוגים והשכבות, במסגרת פעילות של &quot;[[ופרצת]]&quot;.<br /> <br /> ===פטירתו=== <br /> <br /> בחצי שנה האחרונה לחייו חלה וסבל ממכאובים קשים. ב[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] [[תש&quot;נ]], הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] שם הודיעו הרופאים כי הסוף קרוב. <br /> <br /> בבוקר בו נפטר הספיק להניח תפילין. כמה שעות לאחר מכן גברו כאביו, עיניו נעצמו והוא היה שרוי בהכרה חלקית. גם אז לא פסק פיו מלמלמל פרקי [[תהלים]] ותניא. בשעות אחר הצהרים החליטו הרופאים, לאחר התלבטות, לערוך ניתוח שאולי יציל את חייו, אולם בעיצומן של ההכנות לניתוח, ביום [[ד' סיון]] [[תש&quot;נ]] השיב את נשמתו לבורא עולם, והוא בן 82. <br /> <br /> בליל ערב [[חג השבועות]] התקיימה הלוויה רבת משתתפים שיצאה מכפר חב&quot;ד, והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> רעייתו מרת פייגא, שהייתה לו לעזר ב[[מסירות נפש]] במשך קרוב לשישים שנה, האריכה ימים ונפטרה ביום [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[מאיר שמחה חן (ויטבסק)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי חן]] - עסקן חב&quot;די תושב [[קראון הייטס]]<br /> *בתו מרת חנה פריידא דבורה אשת הרב [[אליהו אריה פרידמן]] - מראשוני הקהילה החב&quot;דית בצפת, ומייסד ומנהל ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] בעיר<br /> {{עץ משפחת חן}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה&quot;ת]] [[תשע&quot;ה]]<br /> *יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1435 גיליון 469], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1452 גיליון 470], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1467 גיליון 471]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1602 ר' בערקע עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=574 גלריית תמונות מחייו של ר' בערקע] {{תמונה}} {{שטורעם}}<br /> *יצחק כהן, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71009 ברגע האחרון הרבי ריפא את ליבו של ר' בערק'ה] {{שטורעם}}<br /> *[https://col.org.il/news/131072 בקריאת פרקו של הרבי בתהילים בסיום הרמב&quot;ם החמישי] {{col}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_70.html תיעוד היסטורי מחייו של החסיד ר' בערקע חן • גלרייה בלעדית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חן, דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;נ]]</div>

הצלחה