חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תומכי תמימים ליובאוויטש

2023-08-31T14:53:10Z

הפצת המעינות: /* תולדות הישיבה */שגיאה

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בעיירה [[ליובאוויטש]]|אחר=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|ראו=ישיבת תומכי תמימים}}
{{ישיבה|
|שם= תומכי תמימים ליובאוויטש
|תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px
|כתובית= [[אדמו"ר הרש"ב]] מייסד הישיבה
|אפיון=
|תאריך יסוד= [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]]
|תאריך סגירה= [[תרע"ח]]
|מיקום= [[ליובאוויטש]]
|מייסד= [[אדמו"ר הרש"ב]]
|ראש הישיבה=
|משגיח ראשי=
|משפיע ראשי=
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}

[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ המנהל פועל של הישיבה]]
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיירה [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. נשיא הישיבה ומייסדה הוא [[אדמו"ר הרש"ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו [[אדמו"ר הריי"צ]].

הישיבה הייתה הראשונה שנהיגה לימוד חסידות במסגרת הישיבה. סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, היו נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד.

בשנת [[תרע"ח]] בשל [[מלחמת עולם הראשונה]], עברה הישיבה מליובאוויטש ל[[רוסטוב]], שם התנהלה מספר שנים עד שנסגרה על ידי השלטון ה[[קומוניסטים|קומוניסטי]].

==תולדות הישיבה==
{{להשלים}}
הישיבה נוסדה ב[[שבע ברכות]] של חתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], במהלך אסיפה הכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא [[אדמו"ר הרש"ב]] נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי לחמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז"ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה|מקור={{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 12|עמוד=14}}}}
הלימודים בישיבה התחילו ב[[י"ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ"ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש"ב.}}. ב[[כ"ד אלול]] [[תרנ"ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ"ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) [[אדמו"ר הריי"צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש({{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 14|עמוד=16}}.}}.

כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ"ט]] כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}.

אדמו"ר הריי"צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 19|עמוד=21}}.}}. גם אדמו"ר הרש"ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם ב[[עבודת ה']]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 21|עמוד=23}}.}}. ב[[חשוון]] [[תר"ס]] פרסם אדמו"ר הרש"ב את [[קונטרס התפילה]], הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו"ר הרש"ב עוד מספר קונטרסים:[[קונטרס עץ החיים]], [[קונטרס העבודה]] ו[[קונטרס ומעין מבית ה']].

ב[[טבת]] תר"ס, נפטר ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה ר' [[חנוך הענדל קוגל]], במקומו מונה כמשפיע ו[[משגיח]] ר' [[לייב ציטעס]], לאחר זמן פוטר מתפקידו, מכיוון שלא היו לו את הכישורים לתפקיד{{הערה|פרלוב, ליקוטי סיפורים, עמ' קצ"ו.}}. לאחר שר' לייב ציטעס פוטר מונה רבי [[שמואל בצלאל שעפטיל]], למשפיע במקומו.

בקיץ תר"ס בעקבות [[שריפה]] שפרצה ב[[ז'עבין]], עבר הסניף שם ל[[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]]. באותה שנה פורסם באחד ה[[עיתון|עיתונים]] מאמר מאחד מה[[משכילים]] נגד הישיבה, המאמר גרר אחריו גל תגובות שגינה את המאמר{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 35|עמוד=37}}.}}. בשנת [[תרס"א]] בעקבות הוראה של אדמו"ר הריי"צ התאחדה הישיבה עם הסניף בליובאוויטש.

ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].

במשך השנים נפתחו עוד סניפים של הישיבה, בערים:[[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]], [[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]], [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]], [[תומכי תמימים ראקשיק|ראקשיק]], [[תומכי תמימים בבינוביטש|בינוביטש]], ו[[תומכי תמימים שצעדרין]].

בתחילה התקבלו לישיבה רק בחורים שידעו ללמוד, החל משנת [[תרס"ד]] ביוזמת אדמו"ר הריי"צ התקבלו גם לישיבה בחורים שזקוקים למלמדים{{הערה|פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 72.}}.

בשנת [[תר"ע]] נוסדה "[[אגודת התמימים ברוסיה|אגודת התמימים]]" שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|"אגודת התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 213 - 232|עמוד=215}}.}}. בשנת [[תרע"א]] יצא מטעם הישיבה גיליון [[האח (גליון)|האח]], בעריכתו של ר' [[משה רוזנבלום]].

בשנת [[תרע"ו]], בשל [[מלחמת עולם הראשונה]] שהתחוללה, עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ליובאוויטש]]. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת [[תרע"ח]] עברה הישיבה ל[[אורל]] שם [[תומכי תמימים אורל|התקיימה]] מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] שם ניהלה הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. בשנת [[תר"פ]] עברה ה[[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבה]] ל[[רוסטוב]], בשנת [[תרפ"א]] נסגרה הישיבה על ידי השלטונות. בשנת [[תרפ"ד]] נפתחה שנית, איך נסגרה שוב סופית באותה שנה על ידי השלטונות.

==מחלקות הישיבה==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|מרכז|ממוזער|160px|ר' מיכאל בלינר המשפיע הראשי של הישיבה]]
| [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|מרכז|ממוזער|150px|ר' אלחנן דוב מרוזוב המשגיח הראשי לתקופה קצרה]]
|}
הישיבה כללה שלושה מחלקות:
*החדרים{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 59 - 60|עמוד=61}}.}} - לנערים בגיל [[בר מצווה]]. המחלקה נוסדה בשנת [[תרס"ג]]/[[תרס"ד]], בקיץ שלפני זה שלח אדמו"ר הרש"ב את אחיו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] להשיג רישיון לפתיחת החיידר, בצורה כזאת שלא יהיה עליו פיקוח והשגחה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת תשצ"ב - תשצ"ה.}}. בחדרים היו ארבע כיתות עם ארבע מלמדים{{הערה|מרשימות הר"ש הבר.}}. המשגיח של החדרים היה ר' [[ברוך פרידלנדר]]. בתחילה החדרים היו באחת החצרות בליובאוויטש, אולם לאחר מכן הם הועברו לחצר רבותינו נשיאנו{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב מ[[י"ג שבט]] [[תרע"ב]].}}.
*השיעורים - לבחורים צעירים. המחלקה כללה ארבע כיתות ושני מלמדים:הרב יהושע ארש היה בכיתות א' וב', והרב שמואל ניסנביטש היה בכיתות ג' וד'.
המשגיח הכללי ל"החדרים" וה"שיעורים" היה ר' [[יחזקאל הימלשטיין]]. הבוחן של הישיבה היה ר' [[יחיאל קמיסר]].
*הזאל - לבחורים הבוגרים. הלימודים התקיימו באולם ("הזאל") הלימודים בחצר רבותינו נשיאנו. המשפיעים הראשיים היו הרב [[חנוך הענדל קוגל]], הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ("הרשב"ץ"), הרב [[מיכאל בלינר]], הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].

==סדרי הלימוד בישיבה==
עוד לפני ה[[תפילה]], התקיים בישיבה "סדר חסידות" במשך שעתיים, החל מהשעה שבע וחצי עד תשע וחצי. בשעה עשר החלה התפילה. לאחר מכן ארוחת צהריים, ובשעה שתיים עשרה התחילו ללמוד [[נגלה]] עד לשעה שבע, ואז [[תפילת מנחה]] ו[[מעריב]]{{הערה|בחורף תפילת מנחה הייתה לפעמים באמצע לימוד נגלה, ובקיץ תפילת מעריב הייתה מתאחרת לשעה 11.}} ולאחר מכן ארוחת ערב. בשעה שמונה מסר המשפיע ר' גרונם אסתרמן שיעור ב[[תניא]], ולאחר מכן התקיים "סדר חסידות" נוסף מהשעה תשע עד לאחד עשרה. בקיץ נתנו בערב לטבול במשך חצי שעה ב[[נהר]]. הלימוד בחסידות נעשה בקבוצות של כחמש - שש בחורים או ב[[חברותא]]. חלק אחר מהישיבה למדו עם המשפיעים. בדרך כלל למדו [[דרך מצוותיך]]. בנגלה למדו ברוב הפעמים [[גמרא]]{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ"ה, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 80 - 81.}}.

==מבנה הישיבה==
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]
בתחילה שכנה הישיבה במקומות שונים בעיירה ליובאוויטש, בשנת [[תרס"א]] הוחלט לשפץ את ה"זאל" הגדול שבחצר. את הכסף לשיפוץ נתן הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], אגרות תרצ"ג, תש"כ, תשמ"ח, תשנ"ז.}}. בקיץ של אותה שנה הושלם השיפוץ, וב[[ח' תמוז]] נערך [[חנוכת הבית]]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 49|עמוד=51}}.}}, ואז החלו הלימודים במקום. באולם היו שמונה עשרה [[שולחן|שולחנות]] עליהם למדו בתלמידים, ובקרן מערבית צפונית ומערבית דרומית של האולם היו מעין שני בימות, עליהם ישבו ה[[משגיח]]ים. במזרח האולם היה חדר שני בו לימדו ה[[משפיע]]ים את הבחורים הצעירים{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, [[תשס"ט]], עמ' 332.}}.

לאחר סיום שיפוץ האולם, החלה הבנייה של "חדר אוכל" בחצר, וב[[טבת]] [[תרס"ב]] הושלמה הבנייה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 57|עמוד=59}}.}}. בשנת [[תרס"ו]] החלה בנייה של "בית אבנים" גדול בשם "בית אברהם ורחל", בו ילמדו תלמידי החרדים, ובנוסף ישמש כחדר אוכל{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], אגרת תתקכ"ה.}}. בשל עיכובים רבים, הבנייה הושלמה רק בשנת [[תרע"א]]{{הערה|[[האח (גליון)|האח]], [[ב' חשוון]] [[תרע"ב]].}}.

בשנים מאוחרות יותר נבנו עוד שני בתים בחלק המזרחי של החצר, אחד אולם לימודים לתלמידי השיעורים, והשני שימש לחדר אוכל ל[[חג הפסח]] ולפינת תה לתלמידי הישיבה{{הערה|[[פולע כהן]], ליובאוויטש וחייליה, עמ' 22, ישראל איסר גוטין, כור עוני, עמ' 152.}}.

==מטרת הישיבה==
את מטרת יסוד הישיבה הסביר מיסדה [[אדמו"ר הרש"ב]], באותו תקופה לא היו חסרים ישיבות גדולות וחשובות שגידלו למדנים וגדולי דורות, אך מטרת הקמת ישיבה זו הייתה להתמקד בלימודי [[תורת החסידות]] כמו תורת ה[[נגלה]], ובנוסף ללימוד התלמידים גם לחנכם על פי [[דרכי החסידות]] להיות יראי שמים ועובדי ה'{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ"ב.}}.

בשיחה מ[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], במלאות שלוש שנים להתייסדות "תומכי תמימים", דימה אדמו"ר הרש"ב את התמימים ל"חיילי בית דוד", ועל בסיס מאמר [[חז"ל]]:"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", הסביר אדמו"ר הרש"ב שעל התמימים כחיילים, ל"כתוב גט כריתות לאשתו" - להיבדל מענייני העולם. אדמו"ר הרש"ב ציין שעל התמימים להילחם ב"אשר חרפו אויביך השם" - ה[[משכילים]], ולאחר מכן ב"אשר חרפו עקבות משיחך" - אנשים שנראים בחזותם החיצונית, כיראי אלוקים, אך בפועל יהרסו את האמונה ב[[ביאת משיח]]{{הערה|שיחת שמחת תורה תרס"א (סה"ש תש"ב מתורגם ללה"ק, ע' קכט; ע' קלד).}}.

באותה שיחה פנה אדמו"ר הרש"ב לבחורים ואמר להם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר. . .}}

השם '''תומכי תמימים''' הוא על שם התלמידים הלומדים בה המכונים "[[תמימים]]" - '''[[תמים]]''' שפירושו מלשון '''שלימות''', דהיינו שלימות בתורה, על כל חלקיה, [[נגלה]] ונסתר, ושלימות במעשה, שאיפה ועבודה להגיע למצב כמה שיותר שלם.

==צוות הישיבה==
צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר על ידי הרבי הרש"ב בעצמו{{מקור}}.

{{טורים|תוכן=
===המשפיעים===

*הרב [[חנוך הענדל קוגל]].
*הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ("הרשב"ץ").
*הרב [[מיכאל בלינר]].
*הרב [[משה רוזנבלט]].
*הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].
*הרב [[אברהם דוד פוזנר]].

===המשגיחים===
*הרב [[זאב וואלף לויטין]].
*הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].
*הרב לייב ציטעס (בודנעוויץ).
*הרב [[שלמה ריסין]].
*הרב יוסף פרידמן.
*הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] ("[[ר' שילם]]").
*הרב [[יעקב ברוך קרסיק]].
*הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]].
*הרב [[חיים אליעזר גורביץ]].

===הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים===
*הרב שמואל ניסנביטש (המכונה שמואל בריסובר).
*הרב [[יחיאל קומיסר]].
*הרב [[יהושע ארש]].
*הרב יהודה לייב אהרונוב.
*הרב צבי גוטליב.
*הרב מאיר זייציק.
*הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]].
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]].
*הרב ליד באבין.
*הרב מאיר לאבאק.
*הרב יוסף קוידנווער.
*הרב יוסף דוד מפאהאר.
*הרב משה בנימין.}}

לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדל קוגל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות המשפיע הראשי ב[[ליובאוויטש]] {{הערה|עד אז היה משפיע בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]}} והמשפיע ר' [[מיכאל בלינער]] מנעוול {{הערה|עפ"י הספר [[ליובאוויטש וחייליה]]}}.

==ראו גם==
* [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]
==לקריאה נוספת==
* '''דברי ימי התמימים,''' הרב משה רוזנבלום. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע"ז]].
* '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, [[רפאל נחמן הכהן]].
*[[עבד אברהם אנכי]] במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]].
*התמים הראשון, תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה

==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב"ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]].
* '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm ישיבת תומכי תמימים]''', מתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]], באתר {{ספרייה|}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג באלול ה'תשע"ז

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ליובאוויטש|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ל]]

התוועדות חסידית

2023-07-07T02:24:30Z

הפצת המעינות: /* תוכן ההתוועדות */דברי הרבי הרי''צ בסדר ההתוועדות

{{מפנה|התוועדות|התוועדות של הרבי |התוועדות עם הרבי}}
[[קובץ:פאבריינגען.jpeg|ממוזער|ציור של הצייר [[זלמן קליינמן]] המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה ה[[משפיע]] מתוועד. ]]
[[קובץ:התוועדות עם ר' שלמה חיים.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|התוועדות חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]]]]
[[קובץ:חסידים מתוועדים בסוכת 770.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים מתוועדים בסוכת [[770]]. משמאל לימין: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[ישראל פרידמן]], [[יודל קרינסקי]]]]
'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעדת [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]).

גם [[הרבי]] נוהג [[התוועדות עם הרבי|לקיים התוועדויות]] בהן אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. ב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] התוועדות עם ה[[אדמו"ר]] מכונה "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}".

==משמעות ההתוועדות בחסידות==

התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק עניני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין התוועדים ודברי המשפיע.

נהוג גם להתוועד עם משקה ו'פארבייסען', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.

התוועדות היא גם אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.

== תוכן ההתוועדות ==
בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות ל[[רבותינו נשיאנו]] וללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.

הרבי הריי"צ אומר, שבהתוועדות חסידית מספרים סיפורי צדיקים, וחוזרים על פתגמיהם, ומספרים סיפורי חסידים {{הערה| אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)}} ומנגנים ניגונים.

אדמו"ר הזקן אומר שסיפורי הצדיקים שחסידים מספרים בהתוועדויות חסידיות, הם בבחינת "טל אורות טליך" שסיפורי צדיקים מכניסים חיות בהשכלה בהבנה, ובעבודה {{הערה| ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון}}.

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}
כאמור, ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ההתוועדות מים.

===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===
באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:
* לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן, ולכן מברכים ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים.
* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.

===מתיקות הדינים ב'לחיים ולברכה'===
לחייים ולברכה הסוף של ה-ם והסוף של ה-ה
יוצא ראשי תבות של מתיקות הדינים.

==זמן ההתוועדות==
אמנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.

זמני [[התוועדות חסידית|התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש{{הערה|ראה לדוגמה [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]{{הערה|1=דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/27-05-2021-14-56-42-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%90-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%941.pdf הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157].}}). התוועדות [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]]{{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.

==השתתפות בהתוועדויות==
אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.

אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.

גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.

==התוועדות במחיצת הרבי==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
{{ערכים מורחבים|ערך=[[התוועדות עם הרבי]]}}
במשך שנות נשיאותו היה [[הרבי]] נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא [[שיחה]] לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]]. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את [[מאמר|מאמרי החסידות שלו]].

==לקריאה נוספת==
*'''מדרכי ההתקשרות: התוועדות''', מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
*'''בכתה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן''', במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16
*'''הבקבוקים האלו שמעו את כל ההתוועדות''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.torah4blind.org/hebrew/vcbd-shelach-5768.pdf התוועדות מהי] בהוצאת '''ועד חיילי בית דוד'''
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות חסידית]]
* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[https://karovel.co.il/התוועדות/השטן-לא-שמע/ השטן לא שמע]''', משמעותה של התוועדות {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
* '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=402&ArticleID=468 התוועדות חסידית]''' מתוך [[גליון התקשרות]]
*הרב משה מרדכי לאופר, '''[http://chabad-il.org/hit/hit362.htm התוועדות חסידית]''', במדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]] גליון שס"ב
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

סיפורי חסידים

2023-07-07T01:37:39Z

הפצת המעינות: /* בעת התוועדות חסידים */תיקון מספר עמוד

[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]
סיפור וקיבוץ '''סיפורי חסידים''' הוא אחד מאבני היסוד בחסידות, וכולל את המסורה החסידית העוברת מדור לדור, את מעשיות אדמו"רי וגדולי החסידות. מקום חשוב תופס "סיפורי החסידים" בהווי החסידי, ומטרת הסיפורים להביא את האדם להתחזקות ולהתעודדות ב[[עבודת ה']] ולחדד את הדרך הנכונה אליה עליו לשאוף ולצעוד.

בזמן ה[[התוועדות]] נהוג לספר סיפורי חסידים ופתגמים שנונים מפי גדולי החסידים, וכן חשוב להעניק לילדים כבר מגיל צעיר את ההרגל בשמיעת וקריאת סיפורי חסידים על פני [[ספרים חיצוניים]].

בדורנו [[הרבי]] קרא ודחק בכל ה[[חסידים]] בכלל וב[[זקני החסידים]] בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה.

==מעלת הסיפור החסידי==
האדמו"ר הריי"צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.

עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים [[תש"י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}

יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סה.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}}

ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.

אדמו"ר הריי"צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר סיפורים, אדמו"ר הרש"ב היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''"אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!"'''.

וכך התבטא אדמו"ר הריי"צ{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: '''"פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!..."'''.

==הסיפור בחינוך החסידי==
[[קובץ:Sipur_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב"די]]
במכתב לר' [[אליהו חיים ליפסקר]] כותב [[הרבי]]{{הערה|ח' כסלו תשי"ג, אגרות קודש חלק ז' עמ' נז.}}: "נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים.. ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם".

באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ב[[יראת שמים]] היוצא מסיפור זה}}

הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.

בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התמנה רבי [[הלל מפאריטש]] כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו"ר האמצעי.

ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.}}: "דרכו של הרה"ג הרב הלל מפאריטש הייתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל"ף בי"ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה הייתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד האדמו"רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ב[[יראת שמים]] ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין".

===לספר גם סיפורים 'תמוהים'===
[[הרבי]] מספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&st=&pgnum=104&hilite= ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91].}}, שחמיו אדמו"ר הריי"צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים "תמוהים", ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".

===בעת [[התוועדות]] חסידים===
הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}.

וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני [[יחידות]]"{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), חלק ג' עמ' 603.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא ששמע מאביו רבי מפי רבי עד ל[[אדמו"ר הזקן]] שהסיפורי חסידים שמספרים ב[[התוועדות חסידית]], היא בחינת '[[טל אורות טליך]]', ובשונה מהגשם שנותן קיום לפירות עצמם, הטל מעניק טוב טעם בפירות וגורם שיהיו מזינים יותר{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit131.htm ליקוטי דיבורים חלק א בתרגום ללשון הקודש עמוד 178].}}.

==סוגים שונים בסיפורת החסידית==
הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.

===סיפורי צדיקים===
תולדות חייהם, פעולותיהם והנהגותיהם של נשיאי החסידות הכללית בכלל, ורבותינו נשיאינו, נשיאי תנועת חב"ד בפרט.

מלבד ענין אמונת הצדיקים המוחדרת על ידי סיפורים אלו, ישנה בהם את עצם המעלה של סיפורים העוסקים בנשיאי החסידות.

===סיפורי חסידים===
עיקר הדגש בסיפורי חסידים (היינו סיפורים העוסקים ב'''חסידים''') הוא, התמסרותם לביצוע דברי הרבי, אופן התקרבותם לחסידות, והנהגתם בחיי היום-יום.

מטרתם של סיפורים אלה הינה להטביע בשומע הסיפור את יסודות החסידות, כגון [[התקשרות]] חסרת גבולות לצדיק, אמונה תמימה, [[אהבת ישראל]], ועוד.

ב'[[יחידות]]' של הרב [[אבא פליסקין]]{{הערה|תשכ"ג.}}, טען הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר: "צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים (חסידישע אידן), וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהי' קס"ד שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים לומדים מכך וכו'".

==אופן הסיפור החסידי==
===הכנה לסיפור===
בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.}}: '''"המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר"'''.

וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' סה.}}: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור".

===לספר את הרקע===
מלבד סיפור המעשה עצמו, דרשו רבותינו נשיאינו{{הערה|ראה בהערה דלעיל.}} לספר בפרטיות גם את הרקע הכללי למצב התקופה בעת התרחשות המאורע המסופר, וכל שאר הפרטים הקשורים אליו, וזאת על מנת שהסיפור יעמוד בצורה חיה לנגד עיני השומע, ויחדור אצלו בפנימיות.

===דיוק בפרטים===
באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.

ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו"ר הריי"צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''"צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו"'''.

הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.}}: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".

===מקור הסיפור===
מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.}}: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".

באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים".

===לשנן את הסיפור===
כפי שניתן לראות בתיאור אופן הדרכת האברכים אצל ר' הלל מפאריטש, היה דגש מיוחד אצל זקני החסידים שהתלמידים ישננו את הסיפורים ששומעים, ויחזרו עליהם שוב ושוב עד שידעו אותם היטב, עם כל פרטיהם ודיוקיהם.

==פעולת הסיפור החסידי==
===הטבה כללית===
"סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 60.}}.

===מטהר את הלב ואת המוח===
"סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע"{{הערה|תרגום חופשי מספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 65.}}.

===מביא לצלילות הדעת===
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב"{{הערה|לוח "היום-יום..." כ"ב תמוז.}}.

===מפשט עקמומיות הלב===
"על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא "ספר הישר", שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה"{{הערה|לקו"ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י"ט.}}.

===מאיר את הפינות החשוכות===
"כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.}}.

==כתיבת הסיפורים==
בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.

בהוראת הרבי הסיפורים שנשלחו לרבי נשמרו במערכת אוצר החסידים והרבי כתב שבודאי יהיה לזה תועלת עבור הרבים.

אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:

באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ"ח מר חשון תשי"ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: "קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות מו"ח אדמו"ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר".

הרבי הוסיף וכתב{{הערה|מכתב מד' חשון תש"ג לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] והרב [[יוסף ויינברג]].}} שיש חשיבות מיוחדת להעלאה על הכתב של זכרונות מזמנים ומאורעות מיוחדים שהיתה להם השפעה עולמית.

==הוצאה לאור==
===ספרי סיפורים===
שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומדי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:

====זכרונות ימי קדם====
בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:
*[[לקוטי סיפורים]] (הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]).
*[[זכרונותי]] (הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]).
*[[שמועות וסיפורים]] (הרב [[רפאל נחמן כהן]]).
*[https://docs.google.com/fileview?id=0B52qnbuuCHrpNjIzZDIwMTItMmRjYy00NGMxLTljYzYtNGY1ZjBlZGMwN2U2&hl=iw זכרון הרז"ש] (הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]).
*[[רשימות דברים]] (הרב [[יהודה חיטריק]]).
*[[הלקח והליבוב]] (הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]).
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 ספר הזכרונות דברי הימים] (הרב [[מאיר גורקוב]]).
*[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).
*[[זכרון צדיקים וחסידים]] (הרב [[שמשון דובער יפה]]).
*[[לשמע אוזן]] (הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]).
*[[למען ידעו בנים יולדו]] (הרב [[מרדכי שוסטרמן]]).

====ספרי ביוגרפיה====
בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור יותר ויותר ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד.

בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה.

;להלן רשימה חלקית:
*[[ר' מענדל]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].
*[[הטרקטוריסט של הרבי]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].
*[[ברוך אומר ועושה]] - תולדות הרב [[ברוך פאריז]].
*[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] - תולדות הרב [[אברהם פאריז]].
*[[גאון וחסיד]] - תולדות הרב [[זלמן לייב אסטולין]].
*[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]].
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].
*[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרב [[זושא וילימובסקי]].
*[[מאחורי מסך הברזל]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].
*[[הלב של צפת]] - תולדות הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*[[עבד אברהם אנכי]] - תולדות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]].
*[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]].
*[[המאבק והנצחון]] - תולדות הרב [[אהרן חזן]].
*[[דובר שלום]] - תולדות הרב [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].
*[[נודע בשיעורים]] - הגה"ח ר' [[אברהם חיים נאה]].
*[[עבד מלך]] - תולדות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
*[[המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].
*[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].
*[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].
*[[ודוד עבדי]] - תולדות הרב [[דוד חנזין]].
*[[אלה תולדות פרץ]] - תולדות הרב [[פרץ מוצקין]].
*[[אבני חן (ספר)|אבני חן]] - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית.
*[[ר' מאיר החסיד שאמר הנני]] - תולדות החסיד ר' [[מאיר פריימן]].
*[[הקטר של חב"ד]] - תולדות החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].
*[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]] - הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
*[[אוצרות]] - הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
*[[ויהי איש מצליח]] - הרב [[זלמן יהודה דייטש]].
*[[ספר סופר וסיפור]] - הרב [[יהושע מונדשיין]].

===='עיבודים לילדים====
*[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']].
*[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור).
*דרכים נסתרות ([[זלמן רודרמן]]).
*[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]]).
*[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]).
*[[שמועות וסיפורים|שמועות וסיפורים מעובד לילדים]] (פרדי ברוד).
*[[סיפורי רבותינו נשיאינו]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|"לדורות"]]).
*[[סיפורים שאהבתי לספר (ספר)|סיפורים שאהבתי לספר]] (הרב [[טוביה ליצמן]]).
*[[101 סיפורים לילד החסידי (ספר)|101 סיפורים לילד החסידי]] (הוצאת [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|"ופרצת"]]).
*[[מה שסיפר לי סבא (ספר)|מה שסיפר לי סבא]] (ליקוט סיפורים שהתפרסמו ב"[[שיחות לנוער]]").
*[[המשפיע (ספר)|המשפיע]] (סיפורי ר' [[מענדל פוטרפס]] מעובדים לילדים).
*[[המאסר והגאולה (ספר)|המאסר והגאולה]] (ר' [[זלמן רודרמן]] - סיפור מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]]).
*[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' [[זלמן רודרמן]]).

====לגיל הרך====
*[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.
*[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב"ד לילדים.

===הוצאות לאור===
רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב"דיות:
*[[חזק הוצאה לאור]]
*[[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]]
*[[לדורות]]
*[[מלכות הכתר]]
*[[מחניים (בית הוצאה לאור)|מחניים]]

==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==
===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===
באגרת הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|צוטטה לעיל.}} כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").

[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמ' תט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי".

התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז.}}.

לר' [[גרשון בורקיס]] מנהל הוצאת מחניים שהפיקה ספרונים לילדים, הורה הרבי שהסיפורים יהיו מדויקים.

==יוזמות==
===מעגל הסיפור החסידי===
'מעגל הסיפור החסידי' הינו ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לשמר ולתעד סיפורים חסידיים וזכרונות מאורח חיי החסידים בכלל וחסידות חב"ד בפרט. הארגון מקיים את הוראת [[הרבי]] בעניין הפצת מעיינות התורה והחסידות. הארגון מפיץ מידי ערב (בכל יום מימות החול) את הסיפור החסידי שנבחר, באמצעות הודעות SMS.

הסיפור נבחר מתוך מקורות מידע אמינים ולא-מפורסמים שיש באמתחת הארגון, והוא נבחר בהתאם לזמן ולרוח הימים והתאריכים החסידיים.

==ראו גם==
* [[פתגם חסידי]]
* [[מפי השמועה]]

==לקריאה נוספת==
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?27042 הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב"ד']''' - מאת הסופר החסידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. ספריית '[[אוצר החכמה]]'.
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}
*'''וסיפרתם לכם''', לקט התבטאויות קודש מרבותינו נשיאינו אודות סיפורי חסידים {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 278 עמוד 36 ואילך

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/6/396610496606.html כך מספרים סיפור חסידי]''', ראיון עם ר' לוי גולדשטיין בתוך שבועון בית משיח גליון פרשת שמות תשע"ח
*לקט סיפורים שהרבי סיפר: [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40513&pgnum=1/ מהשנים תשי"ח-תשי"ט].
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/616%20-%20Reliving%20the%20Past%20(I%29.pdf לחיות את העבר - חלק ראשון] {{*}} [http://merkazanash.com/sites/default/files/617%20-%20Reliving%20the%20Past%20(II%29.pdf חלק שני] {{*}} [http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20(III%29.pdf חלק שלישי]''', בתוך גליון הפארברענגען השבועי של מרכז אנ"ש קראון הייטס, סיון תשפ"א (אנגלית)

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
{{הערות שוליים}}

התוועדות חסידית

2023-07-07T01:12:41Z

הפצת המעינות: /* תוכן ההתוועדות */

{{מפנה|התוועדות|התוועדות של הרבי |התוועדות עם הרבי}}
[[קובץ:פאבריינגען.jpeg|ממוזער|ציור של הצייר [[זלמן קליינמן]] המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה ה[[משפיע]] מתוועד. ]]
[[קובץ:התוועדות עם ר' שלמה חיים.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|התוועדות חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]]]]
[[קובץ:חסידים מתוועדים בסוכת 770.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים מתוועדים בסוכת [[770]]. משמאל לימין: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[ישראל פרידמן]], [[יודל קרינסקי]]]]
'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעדת [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]).

גם [[הרבי]] נוהג [[התוועדות עם הרבי|לקיים התוועדויות]] בהן אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. ב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] התוועדות עם ה[[אדמו"ר]] מכונה "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}".

==משמעות ההתוועדות בחסידות==

התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק עניני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין התוועדים ודברי המשפיע.

נהוג גם להתוועד עם משקה ו'פארבייסען', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.

התוועדות היא גם אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.

== תוכן ההתוועדות ==
בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות ל[[רבותינו נשיאנו]] וללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.

הרבי הריי"צ אומר, שבהתוועדות חסידית מספרים סיפורי צדיקים וחוזרים על פתגמיהם ומספרים סיפורי חסידים {{הערה| אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, וכן ראה ליקוטי דיבורים}}

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}
כאמור, ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ההתוועדות מים.

===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===
באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:
* לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן, ולכן מברכים ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים.
* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.

===מתיקות הדינים ב'לחיים ולברכה'===
לחייים ולברכה הסוף של ה-ם והסוף של ה-ה
יוצא ראשי תבות של מתיקות הדינים.

==זמן ההתוועדות==
אמנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.

זמני [[התוועדות חסידית|התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש{{הערה|ראה לדוגמה [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]{{הערה|1=דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/27-05-2021-14-56-42-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%90-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%941.pdf הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157].}}). התוועדות [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]]{{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.

==השתתפות בהתוועדויות==
אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.

אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.

גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.

==התוועדות במחיצת הרבי==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
{{ערכים מורחבים|ערך=[[התוועדות עם הרבי]]}}
במשך שנות נשיאותו היה [[הרבי]] נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא [[שיחה]] לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]]. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את [[מאמר|מאמרי החסידות שלו]].

==לקריאה נוספת==
*'''מדרכי ההתקשרות: התוועדות''', מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
*'''בכתה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן''', במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16
*'''הבקבוקים האלו שמעו את כל ההתוועדות''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.torah4blind.org/hebrew/vcbd-shelach-5768.pdf התוועדות מהי] בהוצאת '''ועד חיילי בית דוד'''
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות חסידית]]
* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[https://karovel.co.il/התוועדות/השטן-לא-שמע/ השטן לא שמע]''', משמעותה של התוועדות {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
* '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=402&ArticleID=468 התוועדות חסידית]''' מתוך [[גליון התקשרות]]
*הרב משה מרדכי לאופר, '''[http://chabad-il.org/hit/hit362.htm התוועדות חסידית]''', במדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]] גליון שס"ב
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שמחה

2023-07-05T23:41:59Z

הפצת המעינות: /* שמחה של מצווה */הוספת דברי הרבי מה''מ

[[קובץ:זקנים_רוקדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בשמחה והתרוממות הנפש (ציור: זלמן קליימן)]]
'''שמחה''' בחסידות מובאת כצורך לעבוד את אלוקים מתוך שמחה. בספר התהלים נאמר: "עבדו את ה' בשמחה", פסוק זה הפך לאחד המשפטים העיקריים של החסידות כולה. [[עבודת השם]] צריכה להעשות מתוך שמחה, וכאשר העשייה היא מתוך עצב ודכדוך, היא עלולה להביא לתוצאות לא חיוביות.

== שמחה של מצווה ==

בתהילים כתוב {{הערה| תהילים ק}} "עבדו את הוי"ה בשמחה" מכאן שצריכים לקיים את המצוות בשמחה, ובפרט שמובא בתורה שכל ענין התוכחה הוא "תחת אשר לא עבדת את הוי"ה אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" ומבאר אדמו"ר הזקן {{הערה| ליקוטי תורה תזריע}} שבאמת העונש נמשך מחמת החטא אלא שאף על פי כן אילו היה עובד את ה' בשמחה של מצווה היה גודל כח שמחה זו, שמעורר השמחה למעלה כביכול, לבטל את הדינים,

וכן נפסק ברמב"ם "השמחה שישמח האדם בעשיית המצווה ובאהבת הא"ל שציוה בהן עבודה גדולה היא"
השמחה האמתית בקיום ה[[מצוות]], באה מ[[אהבת השם]] שבאה מדביקות אמיתית, וכמו שמצינו ב[[רב ברונא]] שלא פסק חוכא מפומא כולא יומא משום שסמך גאולה לתפילה כו', וכמו שמצינו ב[[רבה]] דהוה קא בדיח טובא ואמר [[תפילין]] קא מנחנא כו', וכן [[רבי זירא]] ב[[מסכת ברכות|ברכות]]{{הערה|ריש פ"ה.}}. ענין השחוק הזה, הוא מריבוי ה[[תענוג]] [[נפש אלוקית|בנפשו]] במה שסמך גאולה ל[[תפילה]] או ב[[מצות תפילין]]{{הערה|וב[[רש"י]] שם פי' באופן אחר.}}, עד שבא לכלל תענוג מפולש בנפשו, שזהו סיבת השחוק ששרשו בעצמות מקור התענוג שאינו מורכב בשום דבר, וכמו בלעו"ז פלשתים ליצנים היו, שהשמחה והשחוק ד[[ליצנות]] הוא מדברים של הבל ושטות שאין בהם שום ענין כלל, ובאה רק מפתיחת הלב ביותר, וכמו כן בחינת [[פלשתים]] דקדושה הוא פילוש ופתיחת הנפש בעצמותה בשחוק ושמחה הבלתי מורכבת בשום דבר, והיא השמחה של מצוה, שהמצוה מביאה אותו לכלל שמחה ותענוג מפולש, אך זאת דוקא על ידי הקדמת [[אהבה ויראה]] בחינת אהבה העליונה להתענג על ה'.{{הערה|1=[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק שלישי, בס"ד. המשך בכתב, שלא נאמר, א'רסה.}}.

במקומות רבים בתורת החסידות מודגש שהכפילות בלשון הפסוק המורה על ההכרח בעבודת השם מתוך שמחה, "בשמחה ובטוב לבב", מורה על כך שלא מספיק להיות בשמחה סתם, והשמחה צריכה להיות בריבוי דווקא{{הערה|'שיר המעלות' יום ב' של ראש השנה תשי"ט, אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תקכז, ו'תקמו, אגרת מתאריך ט' מר חשון תשי"ט (הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק משפטים תשפ"א). ועוד.}}.

הרבי אומר; שעניין השמחה (בעשיית המצוה) אינו הידור או ענין פרטי בלבד, אלא עניין עקרי שנוגע לכללות העבודה דקיום המצוות, כי, בשעה שאדם שמח בעשיית המצווה, הרי זה מורה שעבודת ה' חביבה עליו, ואם אינו שמח הרי הוא פוגע חס ושלום בכבוד המקום. {{הערה| ''תורת מנחם'' שמחת בית השואבה ה'תשט''ו עמודים 13 14 בביאור דברי הרמב''ם הלכות לולב פ''ח הלכה י''ד}}

==קבלת היסורים בשמחה==
[[קובץ:ריקוד חסידי.jpg|ממוזער|חסידים בשמחה]]
כאשר הגיע פעם חסיד ל[[ליובאוויטש]] וזכה לקירוב גדול מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך [[אדמו"ר המהר"ש]], ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל [[יסורים]] כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה וב[[אמונה]] על דרך המובא בגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] ס ע"ב.}} "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא [[עשירות|עשיר]] מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=155 עמ' ט-י].}}.

==התבוננות המביאה לשמחה==
[[קובץ:שמחה.jpg|ממוזער|מענה הרבי לאחד החסידים, בו מעורר אותו על חשיבות השמחה, ובפרט בזמן הזה: "כוכ"פ [= כמה וכמה פעמים] ביקשתי ועוררתי שבכלל - '''ובפרט בזה"ז''' [=ובפרט בזמן הזה] - צ"ל [= צריך להיות] בשמחה '''וכו''''{{ש}}מובן שבאם מהשייכים אלי הוא בשמחה - פועל זה גם בי (ומכלל הן - אתה שומע כו')"]]
החסידות מלמדת, כי בעצם העובדה שניתנה לנו, לאנשים קטנים כמונו, הזכות לעבוד את האלוקים ולגרום לו לנחת רוח - יש מקור לא-אכזב לשמחה עצומה.

[[חסידות חב"ד]] מפרטת ומרחיבה נקודות אלה. ב[[היום יום]]{{הערה|ח' כסלו.}} מובא: אדם יתבונן, כמה גדולים חסדי ברוך-הוא שכזה קטן שבקטנים כמו האדם, יכול הוא לעשות נחת רוח גדול ועצום לגדול הגדולים וכמו שכתוב "ולגדולתו אין חקר", צריך האדם להיות תמיד במצב-רוח מרומם ולעשות את העבודה בלב ונפש חפצה.

בנוסף לכך, הרבי העיר מספר פעמים שרואים במוחש שכאשר אדם עובד את השם בשמחה - הוא מצליח יותר, כמו בכל פעולה הנעשית בשמחה שנעשית בצורה טובה יותר{{הערה|1= ראו לדוגמא [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%98%D7%9C.pdf מענה הרבי בתשורה נוטיק-טל עמוד 74]: "בטח עוסקת בכל הנזכר לעיל מתוך שמחה, שאז מצליחים יותר".}}.

==בקשה על השמחה==
אדמו"ר הצמח צדק לומד מהפסוק בתהילים 'שמח נפש עבדך'{{הערה|תהלים פו, ד.}}, שעל יהודי לבקש מהקב"ה לזכות למידת השמחה שתיקבע בנפשו{{הערה|אגרות קודש שלו אגרת ד.}}.

==שמחה לזירוז הגאולה==
לשמחה כח מיוחד להבאת ה[[גאולה]] וכך אמר הרבי:
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שהדבר שעדין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - עבודת השמחה הרצויה בשביל להביא את המשיח.

נוסף לכך ששמחה פורצת כל הגדרים, גם גדרי הגלות, יש בשמחה סגולה מיוחדת להביא את הגאולה... המדובר כאן אודות השמחה להביא את המשיח הוא - על השמחה כשלעצמה, שמחה בטהרתה, עבודה של שמחה לשם מטרה ותכלית של ביאת המשיח... והשמחה תביא את המשיח|מקור='ספר השיחות' [[תשמ"ח]] עמ' 629 ואילך}}

רמז לכוחה של השמחה אפשר למצוא גם בכך, שאותיות-היסוד של המילה שמחה - שמח, הן [[אותיות]]-היסוד של המילה משיח - משח. כמו כן, 'משיח' מורכב מאותיות - ישמח.

===השמחה בגאולה===
בזמן הגאולה תהיה השמחה שלמה, ככתוב{{הערה|תהלים קכו, ב}}: "אז יימלא שחוק פינו".
===השמחה כהתרוממות למצב של גאולה===
השמחה יש בה כח מיוחד הגורם לאדם להאיר את חייו באופן היותר מוצלח ועד כמו שכעתוב בשיחת ש"פ תרומה תשנ"ב:
"השמחה פועלת הצלחה בכל דבר שעושה.. השמחה על עצם הזכות להיות יהודי וכך גם חסיד של רבי חי וקיים"

== ראו גם ==
*[[מרה שחורה]]
*[[עצבות]]
*[[רינה]]

==לקריאה נוספת==
*'''תחת אשר לא עבדת . . בשמחה!''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו בענין השמחה, שבועון בית משיח ט"ו אלול תש"פ עמוד 8
*'''מתוך שמחה דווקא''', לקט מענות קודש במדור מבית המלכות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליונות 1850, 1851, 1896, 1998

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60280 בשמחה תמיד]''' - חוברת לימוד ועבודה לילדים בנושא השמחה בהפקת תלמוד תורה חב"ד בלוד{{PDF}} ‏‏{{אינפו}}
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Simcha.pdf השמחה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא השמחה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]'
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94/ עבודת השמחה]''' - קובץ בהוצאת מערכת '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו]]', אדר תשע"ז
*הרב חיים שלום דייטש, '''[https://toratchabad.com/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94 עבדו את השם בשמחה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב זלמן נוטיק, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%98%D7%9C.pdf אגרת השמחה]''' {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]