חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:סניף צבאות השם מגדל העמק

2017-03-30T20:51:36Z

הפוך עולם היום: /* הצבעה */

האם הסניף במגדל העמק הוא כ"כ בולט ומרכזי בחסידות חב"ד, ואנכי לא ידעתי?! אף סניף באף קהילה בעולם לא זכה לערך. בנוסף, למיטב ידיעתי כמעט כל סניף צ"ה עושה שיעורי לימוד דבר מלכות, פעילויות, מבצעים; וכן בכל ת"ת חב"ד יש פעילות בהפסקות. לפענ"ד יש לכלול בערך [[מגדל העמק]], ואם מישהו חולק עלי, יתנדב נא בבקשה לפתוח ערכים על כל סניפי צ"ה (לפחות ה-20 הבולטים שבהם). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 23:44, 13 במרץ 2016 (UTC)
:אתה מוזמן להוסיף ערכים על סניפים במקומות אחרים. ואם אתה שואל, אז בהחלט כן, בכל נקודת מבט, הסניף יוצא דופן הן בהיקף המשתתפים בו, והן בצורה שבה הוא פועל (מסדרים וכו'). נכון שגם הסניפים בצפת ובביתר ראויים לערך, אך זה לא גורע ממעלת הסניף. בדיוק כמו שלאחרונה עולות פה טענות על קרבתם של עורכים מסויימים לערכים מסויימים, ישנה תחושה שלעורכים מסויימים אחרים יש ענין להמעיט ולמחוק ערכים מסויימים שקשורים במשפחה מסויימת. אם הערך בפני עצמו זכאי להתייחסות, זה שיש ערכים נוספים שגם הם זכאים לא אמורה לגרום למחיקתו, ואדרבה, כל אחד שיכול להוסיף ערכים נוספים תבוא עליו הברכה, ובינתיים נוסיף באהבת ישראל ונביא את הגואל... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:03, 14 במרץ 2016 (UTC)
::#אם כל סניף (או אפילו סניף אקטיבי במיוחד) זכאי לערך, גם כל בית כנסת חב"ד מרכזי קצת זכאי לערך - מתי התייסד, מיהם הגבאים, השיעורים וההתוועדויות המתקיימים בו וכו'... וכך גם ניתן לכתוב על כל סניף נשי חב"ד או את"ה בישיבה וכד', אם הוא פעיל קצת יותר מהרגיל... לכן לפענ"ד, גם אם הסניף יוצא דופן, הוא ראוי להכלל בערך העיר (וכך המדיניות כרגע בנוגע להרבה ארגונים חב"דיים פעילים וחשובים - כמו מטה משיח ב[[נתניה]], היכל מנחם והספריה החסידית ב[[ביתר]], ועוד ועוד). האם אתה חושב שיש לעשות שינוי מדיניות כללי?! זה דיון משמעותי בפ"ע, וכדאי לחשוב פעמיים ויותר.
::#הענין השני הוא קצת רגיש ואני מושך ידי מלהתערב בו... זה באמת בעייתי לכאן ולכאן, שהרי המשפחה אכן בעלת חשיבות חב"דפדית, ומצד שני גם זכתה לערכים שיצאו מפרופורציה (כמו זה [[מנחם מענדל זלמנוב|שנמחק]] לפני כמה ימים). הבעיה היא שמי שמעורב בזה כותב מתוך זוית ראייתו הסובייקטיבית, ומי שלא מעורב לא יכול לכתוב כי הוא פשוט לא יודע..
::#ומה שבטוח יפתור את הבעיות כולן, הוא שכולם יתמקדו בערכים עיקריים וחשובים. קדימה, [[מרדכי היהודי]] עדיין מחכה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 00:09, 15 במרץ 2016 (UTC)
:::::בהחלט! אני מחכה ליום שבו יהיה לי מספיק כח לכתוב על בית כנסת 'המרכזי' בכפ"ח, כמו גם על בתי הכנסת 'בעל התניא' ו'בית ישראל' בירושלים, וכל המרבה הרי זה משובח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:13, 15 במרץ 2016 (UTC)
::::::זה ענין עקרוני יותר: גם אם תכתוב על בתי הכנסת הנ"ל - האם אכן הם צריכים להיות נפרדים מהערך על העיר/קהילה? לפענ"ד, ערך על קהילה נורמלית כולל ממילא גם על ייסודה, בתי כנסת, בתי חב"ד וארגונים שונים הנכללים בה. רק אם המוסד גדול ומשמעותי כ"כ שהוא קובע ברכה לעצמו (כמו תלמוד תורה, ישיבה או מוסדות חריגים במיוחד) - אז הוא זכאי לערך נפרד. וזו המדיניות כרגע באופן כללי כפי שהזכרתי; ברור למשל ש[[770 (כפר חב"ד)|770]] לא צריך להכלל ב[[כפר חב"ד]], אבל 770 ברמה שלמה נכלל ב[[רמת שלמה]].
::::::דרך אגב, ברגע הראשון חשבתי שה"בהחלט!" שלך הוא תגובה ל-3, ומה מאוד הצטערתי כשראיתי שהוא תגובה ל-1... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 00:23, 17 במרץ 2016 (UTC)
:::::::אתה באמת חושב שהערך [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ראוי להיכלל בערך על [[כפר חב"ד]]?!?!... תמהני... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:36, 17 במרץ 2016 (UTC)
::::::::[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|מוקדש באהבה]] בשמחה ובטוב לבב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:55, 17 במרץ 2016 (UTC)
::::::::::אני חושב שבלית רוב לאיחוד, יש להסיר את התבנית. מישהו מתנגד? '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' א' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 01:17, 28 במרץ 2017 (UTC)
== הפלאות ==
אני הולך לשנות כמה דברים בערך, ואבוא כאן לבאר את הדברים:
#"אחד הסניפים המוצלחים ביותר" אינו תיאור אנציקלופדי.
#פעילות זו היא בנוסף לפעילות בחורי הישיבה, וכאמור בערך [[מגדל העמק]].
#מעולם לא הייתה השתתפות מלאה של בני העיר.
#"והוקמה ועדת רבנים שתבקר את תכני הארגון" - לא מחקתי, אך מעניין אותי לדעת מי הם..
בברכה  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:35, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

== נפלאות ==
1. מקובל.
2. מהיכן יש לבחורים אישור לעשות פעילות מנוגדת לצבאות השם? ואולי הם '''בנוסף''' לפעילות הסניף!
3. לא דובר מלכתחילה בהשתתפות מליאה של בני '''העיר''', אלא של ילדי '''הקהילה'''!
4. כנראה שזה לא מתאים לדפי אינטרנט וכו'.. וד"ל...--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:30, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

:2. הפעילות שהם עשו הייתה עוד קודם לסניף משפחת זלמנוב. והיו שנים שעשו ישיבת ערב וכיו"ב. עכ"פ בכל זמן לפי עניינו.
:ונקודת מה שכתבתי היה - מלבד הפעילות בליל שבת.. אבל אם הבנת אחרת, כנראה שיש דברים בגו..
:3. התכוונתי לבני '''הקהילה''', ואין להם השתתפות מליאה, ואיני רוצה להאריך בזה!
:4. אם זה לא מתאים, אז גם לא מתאים להזכירם כלל, וראוי למחוק שורה זו!!!  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 17:57, 5 באוגוסט 2016 (UTC)

::2. זה לא משנה מה קודם, הם לא תחת התנועה הארצית! וזה לא סניף של משפחה מסוימת, אלא של ארגונו הקדוש של הרבי (בהנהלת הרב '''דוד נחשון'''). ו"צבאות השם" הם האחראים על חינוך הילדים אחר שעות הלימודים ובמילא הם העיקר ואין שום צורך להזכיר פעילות שהיא נגד ה"מוסדות" שהרבי קבע.
::3. כל הנ"ל הוא במקטע '''"רקע"''' - סיפור הדברים שאירעו בעבר! וזו עובדה! ואיני רוצה להאריך בזה..!
::4. ממש קשור... --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 19:30, 10 באוגוסט 2016 (UTC)

== שם הערך ==

אולי כדאי לקרוא לערך בשם "צבאות השם סניף מגדל העמק"? בנוסף לצורך מצד הערך לשנות את השם, גם מצד הקטגוריה כדאי לשנות. כשכל מוסד שהוא סניף כמו זה או כמו [[סניף קה"ת בארץ הקודש|זה]] מתחיל במילה סניף זה מפריע לחפש את הערך בקטגוריה. [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 09:16, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
:{{א|מחלק דולרים}} שים לב שישנם שתי אפשרויות להכליל ערך בקטגוריה לא על פי הא"ב של שמו: כשתכתוב בערך "צבאות ה' רעננה" <nowiki>[[קטגוריה:סניפי צ"ה|ר]]</nowiki>, או לחילופין שלפני הקטגוריות תוסיף שורה <nowiki>{{מיון רגיל|רעננה}}</nowiki> זה יופיע באות ר' ולא צ'. וכן על זה הדרך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:25, ח' בכסלו ה'תשע"ז
::תודה. סדרתי את זה. בכל אופן אני חושב שכדאי לשנות את השם. בברכת הגאולה השלמה * [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 08:25, ח' בכסלו, ה'תשע"ז ''(8 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== יכה יוסי את יוסי ==

היה כאן עכשיו מקרה קלאסי של 'יכה יוסי את יוסי' (או את אח של יוסי, לא מעניין אותי. ואולי בכלל בא להוכיח שיוסי אינו יוסי). עכ"פ אני {{מצטרף}} לדעתו של {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} אשר יש לכלול תוכן ערך זה בערך מגדל העמק. עדי בשחק שאין לי דבר נגד משפחת זלמנוב, זהותי אינה סוד וכל מי שמכיר אותי יוכל גם להעיד על כך, אולם חוששני שאם לא יפסיקו להטריד פה כן יהיה לי משהו נגדם. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:07, 26 בינואר 2017 (UTC)
:זה לא קשור בשום קשר למשפחה, רק להבהרה והצגת עובדות של ה"מוסדות" של אד"ש - [[צבאות השם]]!--[[משתמש:לוי בן חורין|לוי בן חורין]] - [[שיחת משתמש:לוי בן חורין|שיחה]] 14:11, 26 בינואר 2017 (UTC)
::היטיב להסביר המשתמש 'להתראות' בתחילת הדיון, אם אינך יודע להסתכל...
::כל עריכותיך קטנוניות ובלתי משמעותיות (מחיקת ארכיון, 'לשעבר', בדיקת היסטוריה ועוד..), חוששני שאתה זה שמנסה להטריד את שלוות העורכים בעיסוקיך בעריכות המראות על רמתך..--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.210|5.102.254.210]] 18:25, 16 במרץ 2017 (UTC)
:::גענוג!! מי ביקש ממך לארכב? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:18, י"ח באדר, ה'תשע"ז ''(16 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::כנראה שאתה וחביריך עם עריכות מגוחכות וקטנוניות..
::::הסבר על מה השארת את התבנית, לאחרי הדיון שתם (ראה ארכיון).--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.210|5.102.254.210]] 20:24, 16 במרץ 2017 (UTC)
:::::נהניתי לקרוא שכל עריכותיי מסתכמות במחיקת ארכיון ובבדיקת היסטוריה... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 04:15, 17 במרץ 2017 (UTC)

לא הבנתי כלל מדוע יש לאחד ערך זה עם הערך [[מגדל העמק]]?? לא ראיתי אפילו טעם אחד לכך בדיון..

מישהו רוצה להסביר?--[[מיוחד:תרומות/141.226.174.2|141.226.174.2]] 18:27, 20 במרץ 2017 (UTC)

כבר יותר מיום שהמשתמש [[מיוחד:תרומות/141.226.174.2|141.226.174.2]] שאל מדוע יש לאחד ואף אחד לא ענה. אז מדוע לאחד??--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.157|37.46.38.157]] 16:25, 21 במרץ 2017 (UTC)
::כמעט עבר יום שלם שעסקו בפיתוח חב"דפדיה ולא באובססיה סביב ערכי משנה. קצת סבלנות והרחבת הדעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:05, 21 במרץ 2017 (UTC)

:::הנני קורא לכל ידידיי לא להשיב לכל הטרולים האנונימים! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:35, 21 במרץ 2017 (UTC)

{{א|שלום}}, תסתכל בהמשך הדיון ותראה שיש רוב לאיחוד (מבין בעלי זכות הצבעה, לא כולל אנונימים). אא"כ אתה מצטרף למתנגדים ואז נצטרך לפתוח בהצבעה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:01, 28 במרץ 2017 (UTC)

== הצבעה ==

נשמח לשמוע את דעתם של המשתמשים הפעילים בנוגע להשארות ערך זה. אין זכות הצבעה למשתמשים בעלי עריכות מועטות, או לאנונימיים.

*{{בעד}} איחוד הערך עם [[מגדל העמק]]. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:50, 28 במרץ 2017 (UTC)
*{{בעד}} איחוד [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 18:10, 28 במרץ 2017 (UTC)
*{{בעד}} איחוד (ואדגיש שאיחוד הכוונה '''לתמצת''' המלל המיותר דערך זה בשורות ספורות בערך הנ"ל). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:08, ב' בניסן ה'תשע"ז
*{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:32, 29 במרץ 2017 (UTC)
*{{בעד}}--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 15:27, 29 במרץ 2017 (UTC)‎
::לכאורה אין לספור הצבעתם של משתמשים שאינם פעילים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:47, 29 במרץ 2017 (UTC)
:::דומני שכל המשתמשים דכאן פעילים, כמוכח מתרומותיהם. בנוסף, אני מבקקש להחליף את החתימה כנדרש ע"פ ההגיון האנושי וההשתתפות בחבריך המסכנים {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:19, ג' בניסן ה'תשע"ז
::::ד. ר. אינו פעיל. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ג' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 01:16, 30 במרץ 2017 (UTC)
:::::זה תלוי: אם אנחנו הולכים ע"פ כללי ויקיפדיה (שזה משהו כמו 100 פעולות בחודש-חודשיים האחרונים), אז לעולם לא יוכלו להיות פה הצבעות, כי יש בערך 4-5 משתמשים עם זכות הצבעה. אם הולכים ע"פ כללי ההגיון, זה אחרת. ואולי כדאי לנסח איזושהי מדיניות. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:56, ג' בניסן ה'תשע"ז
*{{נגד}} איחוד. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 03:20, 29 במרץ 2017 (UTC)
*{{נגד}} איחוד--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[ב' בניסן]] [[ה'תשע"ז]]
:אגב, לא הבנתי מה פשר המענדל אשר {{א|שף ויתיב|ידידנו הנחמד}} החליט לנופף בו לפתע בלא סיבה. אם אתה רוצה להדגיש זאת, ביכלתך לכתוב 'הידעת' על הכתיב מנדל ומענדל, וכך להרוויח 2 ציפורים - פירסום המסר הבוער, ועידכון ההידעת {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:09, ב' בניסן ה'תשע"ז
*{{נגד}} איחוד. זה כמו שתגידו לחבר את הערך על התלמוד תורה בערך של העיר. צבאות השם הוא מוסד שקובע ברכה לעצמו וראוי לערך נפרד. והלוואי ונזכה שבעוד ערים נזכה להתבססות והתרחבות נוספת של המוסד כדי שנוכל לכתוב ערך נפרד על כל סניף. בהצלחה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 00:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
*{{נגד}} איחוד.--'''--[[משתמש:יחי מלכנו משיחנו לעד|יחי מלכנו משיחנו לעד]] - [[שיחת משתמש:יחי מלכנו משיחנו לעד|שיחה]] 20:01, 30 במרץ 2017 (UTC)'''
*{{נגד חזק}} איחוד. מחזק את דעתו של [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:37, 30 במרץ 2017 (UTC)
*{{נגד}} איחוד. '''הארה:''' תלמדו איזה שיחה של הרבי וכדו', במקום לבזבז זמנכם.. ברור שזה ארגון של הרבי וזכאי לערך נפרד! --[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 20:51, 30 במרץ 2017 (UTC)
::אני בכלל לא מבין על מה ההצבעה?!
על קעמפים וקייטנות ([[קעמפ יורדי הים]], [[גן ישראל צבא הגאולה]] ועוד רבות..!) עם פעילות נמוכה בהרבה, כותבים ערכים מלאים ללא פיקפוק ואילו לארגון שלם שפועל עם ציבור גדול ועם תקציב ענק (ואפילו יש ערך על הדיי קעמפ שנערך על ידו {ללא כל הצבעה..})..!!!

היכן ההגיון הבריא???--[[מיוחד:תרומות/5.102.195.222|5.102.195.222]] 19:37, 30 במרץ 2017 (UTC)

גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)

2016-08-12T13:08:44Z

הפוך עולם היום: הרחבה

[[קובץ:ארץ הקודש קעמפ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הקעמפ]]
קעמפ '''גן ישראל ארץ הקודש''' הוא מחנה קיץ השנוי במחלוקת מכיוון שנפתח כמתחרה ב[[קעמפ אורו של משיח]]. הקעמפ פועל ב[[ארץ ישראל]] בחסות [[אגודת קרית חב"ד צפת]] בראשות הרב [[חיים קפלן]].
'גן ישראל' הוקם בקיץ שנת [[תשס"ד]] על ידי הת' אברהם קירנברג ופנחס מרטון יחד עם קבוצת תמימים מישיבת תות"ל כפר חב"ד, כהמשך לקעמפ גן ישראל כפר חב"ד. הקעמפ מפעיל, בנוסף לתוכנית קעמפ לילדים, גם [[ישיבת קיץ]] ל[[בחורים]] וקעמפ לבנות. לקעמפ וועדה רוחנית בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]].

בשנים תשס"ד-ס"ה הקעמפ פעל בעיה"ק צפת. בתשס"ו הקעמפ תוכנן להתקיים בכפר הנוער סיטרין אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותו קיץ הקעמפ התקיים בקמפוס ישיבת תות"ל המרכזית לוד. החל משנת [[תשס"ז]] קעמפ גן ישראל מתקיים, בכפר אור אבנר (סיטרין), בנדבת הנגיד החסידי ר' לוי שי' לביוב

כיום בראש המוסדות עומד הרב אברהם קירנברג שהיה מהמייסדים. את הקעמפ לבנים מנהל הרב ירמיה קירנברג. ובראשות הישיבת קיץ עומד הרב אליהו שוויכה.

במשך השנה יו"ל מפעם לפעם עיתון בשם "החייל" שנשלח לבתי החיילים.

ישיבת הקיץ נוסדה בשנת תשס"א על ידי מרכז חב"ד תל אביב, בשם ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש, ובשנת [[תש"ע]] עברה לניהול הקעמפ.

==מושגי יסוד בקעמפ==
מספר מושגים בהוואי הקעמפ 'גן ישראל:

*'''אוגדה''' - במהלך היום, בטיולים ובפעילויות מתחלק הקעמפ לשלושה אוגדות, אוגדה א', אוגדה ב' ואוגדה ג'.

*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם מפקד ומלמד לסיירת אחת.

*'''חייל''' - כל ילד בקעמפ הוא חייל ב[[צבאות ה']], הממלא את המשימות המוטלות עליו על-ידי הרמטכ"ל.

*'''מפקד''' - [[תמים]] שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.

*'''מלמד''' - תמים שעוזר למפקד בפיקוד על הסיירת. המלמד, הוא זה שגם מעביר לחיילים את חומר הלימודים במשך זמן הקעמפ.

*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת.

*'''מסדר''' - בכל בוקר וערב מתקיים מסדר, בו עומדים החיילים לפי סיירות, שרים המנונים ואומרים את [[12 הפסוקים]].

*'''עסן עסט זיך''' - חדר האוכל.

*'''שלאפן שלאפט זיך''' - הפנימיה.

*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי]].

*'''[[770]]''' - אולם התפילה.

*'''לערנען לערנט זיך''' - חוברת הלימודים.

*'''מלחמת התקשרות''' - ליומיים שלימים נערכת בקעמפ מלחמה של ממש. הקעמפ כולו מתחלק לשתי פלוגות. כשלכל פלוגה ילווה מסר חסידי שאותו הוא יצטרך לייצג נאמנה. המלחמה תוכרע על-ידי תפילות בחיות, הנהגה חסידית ובעיקר לימוד [[תניא]] בעל-פה. בראש כל פלוגה יעמוד ה'קצין'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.ganisrael.co.il/ אתר הבית של 'קעמפ גן ישראל בארץ הקודש'].

[[קטגוריה:מחנות קיץ|א]]

את"ה המרכזי 770

2016-08-12T13:02:31Z

הפוך עולם היום: עדכון

[[תמונה:סמל_אתה.jpg|left|thumb|250px|סמל את"ה המרכזי 770]]
'''את"ה המרכזי - 770''', הוקם בשנת [[תש"ס]], כהמשך ל[[ארגון את"ה]] העולמי שנוסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בסעודה של [[שמחת תורה]] בשנת [[תש"א]]. הארגון פועל תחת הנהלת ה[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ופועל בקרב [[ישיבות חב"ד]] ברחבי העולם, כמו גם בישיבה המרכזית ב-770.

==מטרת הארגון==
הארגון הוקם במטרה לתגבר ולהוסיף חיות בלימוד [[פורטל:גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]], עליהם [[הרבי]] אומר שזוהי ה'דרך הישרה' לפעול התגלות וביאת [[משיח]]{{הערת שוליים|[[שיחת קודש|שיחת]] [[שבת]] פרשת [[תזריע]] [[מצורע]], [[תשנ"א]]}}. הארגון פועל בקרב [[תלמידי התמימים]] הלומדים ב[[ישיבות חב"ד]] השונות.

==הנהלת הארגון==

*מנהל כללי: הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - משגיח ב[[ישי"ג חח"ל צפת]].

===חברי הנהלה רוחנית===

*הרב [[מנחם מענדל גינזבורג]] - מנהל רוחני ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשנסקי]] - ר"מ שיעור ב' ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]].
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - שליח [[הרבי]] למילאנו, אטליה.

==מפעילות הארגון בעולם==
===מבצעי לימוד===
לקראת תאריכים מיוחדים, כדוגמת [[י' שבט תשי"א|י' שבט]], מפעיל הארגון מבצעי לימוד, כהכנה לימים מיוחדים אלו. מבצעי הלימוד מופעלים בישיבות השונות, על ידי נציג מטעם הארגון. בסיום המבצע נערך מבחן מסכם, בסופו זוכים המשתתפים בפרסים שונים. בחלק מהמבצעים נערכת בין המצטיינים הגרלה על כרטיס טיסה לרבי.

===שבוע משיח וגאולה===
בשנת [[תשע"ד]] יזם הארגון תוכנית חודשית קבועה, בה מידי שבוע מקדישים בחורי ישיבות תומכי תמימים ברחבי הארץ שבוע שלם לעיסוק מוגבר בעניני משיח וגאולה. היוזמה קיבלה את השם 'שבוע משיח וגאולה', ובמסגרתה משננים המשתתפים סוגיות בעניני משיח וגאולה מתוך חוברת ייעודית המופצת בישיבות, ומבצעים משימות להפצת [[בשורת הגאולה]] והעלאת המודעות לקראת ביאתה הקרובה.

[[קובץ:תמונה קבוצתית.JPG|250px|thumb|left|תמונה קבוצתית של משתתפי השבת בשנת ה'[[תשע"א]] (גבעת וואשינגטון)]]

===שבתות אחדות===
החל משנת [[תשס"ב]] החל הארגון לארגן [[שבת|שבתות]] מיוחדות, תחת השם "שבת אחדות - ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]", בהם [[התוועדות|מתוועדים]] התלמידים עם [[משפיעים]] אורחים, ומתאחדים יחד. השבתות התקיימו ברובם ב[[שבת]] פרשת [[במדבר]], בהתאם להוראת [[הרבי]], שכשם ש[[בני ישראל]] [[אחדות|התאחדו]] לקראת [[מתן תורה]], ("ויחן שם ישראל נגד ההר"{{הערת שוליים|[[יתרו]], י"ט, כ'}} - לשון יחיד) כך גם ההכנה היום למתן תורה צריכה להיות מתוך [[אחדות]]{{הערת שוליים|[[שיחת קודש|שיחת]] [[שבת]] פרשת [[בחוקותי]], ה'[[תשמ"ז]]}}.

השבתות מתקיימות בשלושה מקומות שונים בעולם. באירופה מתכנסים התלמידים ב[[תומכי תמימים ברינוא|ישיבת חב"ד ברינוא]], ב[[ארצות הברית]] מתכנסים ב[[770]], וב[[ארץ הקודש]] ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ז]] שונתה מתכונת השבת בישראל ויועדה לתלמידי ה[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] בלבד, מיקום ההתכנסות הועבר לגבעת חביבה, ובשנת [[תשס"ט]] חזר לכפר חב"ד. בשנים [[תש"ע]] - [[תשע"ב]] התקיימה השבת בחודש [[ניסן]] כהכנה ליום הבהיר [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי, ויועדה לכלל תלמידי הישיבות. השבת התקיימה בגבעת וושינגטון. במשך השנים עקב בעיות טכניות החליטה הנהלת את"ה המרכזי לשנותה ל"ועידת התמימים". בשנת [[תשע"ה]] חזרה המתכונת כמקודם והתקיימה 'שבת שכולה משיח' בכפר הנוער הדסים.

ב[[שבת]] מסוג זה משתתפים בישראל למעלה מ-1000 תלמידים. בהרבה מהשנים נערכו בשבתות אלו מעמדי סיום למבצעים שונים ופתיחת מבצע '[[דור דעה]]'.

במוצאי השבת נערכת תמונה קבוצתית ומחולקת [[תשורה]] למשתתפים.

[[קובץ:ישיבת בין הזמנים - נחל'ה.JPG|200px|thumb|left|ישיבת [[בין הזמנים]] ב[[נחלת הר חב"ד]]]]

===ישיבת בין הזמנים===
החל משנת [[תש"ע]] מפעיל הארגון ישיבת בין הזמנים בחודש [[ניסן]]. הישיבה פועלת בימים בהם נמצאים תלמידי הישיבות בבתים, ולה סניפים בכל קהילות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

סדר היום בישיבת בין הזמנים מתחיל בשעה 08:00 בבוקר, אז לומדים ה[[תמימים|בחורים]] [[חסידות]] לפני התפילה. בשעה 10:00 מתפללים [[שחרית]], שלאחריה מקבלים התלמידים ארוחת בוקר. מהשעה 11:30 עד 13:30 אחר הצהריים לומדים הבחורים [[גמרא]] ו[[הלכה]], ומתקיימים שיעורים מיוחדים בחומר הנלמד. בערב בין [[מנחה]] ל[[ערבית]] מתקיימים שיעורי [[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]].

בסיום הזמן מתקיים מבחן מסכם על החומר הנלמד, והמשתתפים מקבלים מלגות כספיות, כהשתתפות בנסיעה ל[[הרבי|רבי]] ב[[תשרי|חודש החגים]].

בשנת [[תשע"ד]] עברה מתכונת הישיבות מתיחת פנים, במסגרתה נדרשו הבחורים בנוסף לחומר הלימודים, לצפות בתוכנית וידאו יומית של שיחות ומראות קודש מהרבי, מתוך דיסק מיוחד שהופק על ידי הנהלת את"ה. בסיום הישיבה יצא לאור [[קובץ הערות]] המכיל הערות שכתבו התמימים ברשת הישיבות.

===ועידת התמימים===
[[קובץ:ועידת התמימים.jpg|200px|thumb|left|חלק מהמשתתפים באחד המושבים]]
[[קובץ:יריד ליובאוויטש.jpg|200px|thumb|left|כריכת קטלוג המכירה]]
בשנת [[תשע"ג]], ביום [[כ"ד בניסן]] קיים הארגון בסוף חופשת [[חג הפסח]] ועידה מרכזית ל[[תלמידי התמימים]] בעניני [[גאולה ומשיח]]. הועידה עמדה תחת השם 'יריד ליובאוויטש' והתקיימה בקמפוס [[ישיבת נחלים|בני עקיבא בנחלים]] בהשתתפות קרוב לאלף [[תמימים]].

לועידה קדם מבצע הכנה שהחל אחרי [[חג הפורים]], במהלכו צברו המשתתפים תלושים השווים לכסף עבור השתתפות במכירה הסינית. השתתפות בישיבת בין הזמנים, יציאה ל[[מבצעים]] ביום [[י"א בניסן]] והשתתפות בהצלחה במבחן מסכם זיכו בתלושים נוספים. בתחילת [[בין הזמנים]] הפיץ משרד הועידה קטלוג של המכירה הסינית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75111 קטלוג המכירה] {{אינפו}}}}.

הועידה התפרשה על פני יום שלם, כשבמהלכו התקיימו שיעורים שונים בענייני גאולה ומשיח בליווי אמצעי מולטימדיה, מפי מרצים ורבנים שונים. במקביל התקיים פאנל סביב הנושא 'איך [[לחיות גאולה|לחיות משיח]]', והרצאה על החידושים המיוחדים של [[הרבי]] בעניינים הנוגעים ל[[הלכה]] [[לעתיד לבוא]].

לקראת סופו של היום התקיים באנקט מיוחד סביב תורתו של [[אדמו"ר הזקן]] במלאות 200 שנה להסתלקותו ובסימן "[[עשו כל אשר ביכולתכם]]" לקראת [[כ"ח בניסן]].

במהלך הבאנקט התקיים מבחן מסכם על המבצע שקדם לועידה, ונקודת השיא של היום הייתה בסיומו, בעת המכירה הסינית על חפצי קודש שהתקבלו מידו הקדושה של [[הרבי]].

בסיום היום התקיימו [[התוועדויות]] עם [[משפיע]]ים אורחים אל תוך הלילה{{הערה|1=לגלריות תמונות באתר [[חב"ד אינפו]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75401 1] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75396 2]}}.

===קרן דור דעה===
בחודש [[ניסן]], שנת [[תשס"ו]] פתח הארגון את "[[קרן דור דעה]]" המסייע ל[[תלמידי התמימים]] במימון הנסיעה ל[[הרבי|רבי]] בחודש [[תשרי]].

הקרן פועלת במתכונת של "מבצע לימוד בעל פה", בו לומדים התלמידים [[משניות]], [[מאמרים]] ו[[תניא]] בעל פה, נבחנים על מהלך תוכנן של [[שיחות קודש|שיחות]] נבחרות ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.

את החומר לומדים הבחורים מתוך חוברות מיוחדות המודפסות לצורך זה, ונבחנים במקום אצל בוחנים מטעם הארגון. כל תלמיד מקבל 'פנקס אישי' בו חותם הבוחן בסיום הבחינה. גובה המלגה נקבע לפי פנקס זה. על השיחות נבחנו בחלק מהשנים רק אצל בוחנים מיוחדים המורשים לכך, ובשנים האחרונות נעשה המבחן בכתב.
בסיום המבצע נערך 'מבחן מדגמי' בכתב, ובכוחו לשנות את גובה המלגה הכתוב בפנקס.

בנוסף מוציא הארגון לאור חוברת מיוחדת 'נוסעים לרבי', על מעלת וחשיבות הנסיעה.

בחודש [[תשרי]], מתקיימת [[התוועדות]] מיוחדת לתלמידים המצטיינים במבצע.

זה המבצע הגדול ביותר שמקיים הארגון, ועלותו מסתכמת במעל חצי מליון דולר. בכל שנה נהנים מסבסוד הנסיעה על ידי הקרן כ-1000 תלמידים. את הקרן מממן הנגיד החסידי, [[שלום בער דרייזין]] מ[[שכונת המלך]], [[קראון הייטס]].

[[קובץ:פאנל מיוחד - ישיבת קיץ.JPG|200px|thumb|left|[[תמימים|תלמידי התמימים]] ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|ישיבת קיץ]]]]
===ישיבת קיץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]]}}
בימי [[בין הזמנים]] של ימי הקיץ, מקיים הארגון '[[ישיבת קיץ]]' מיוחדת לתלמידי ה[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] של [[חב"ד]] ברחבי הארץ תחת השם '[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]]'. הישיבה מתקיימת במשך שבועיים בימי ה'חופש הגדול'.

במהלך השבועיים נהנים התלמידים מחוויית לימודים, טיולים ופעילויות חברה. לכל קבוצה בת עשר תלמידים יש שלושה מדריכים המלווים אותם כל ימי ה'ישיבה'.

==מפעילות הארגון ב-770==
מלבד הפעילות השונה בישיבות חב"ד הפזורות בעולם, מקיים את"ה פעילות קבועה בין התלמידים הלומדים ב-[[תומכי תמימים המרכזית|770]].

[[קובץ:שיעור גאולה ומשיח.JPG|200px|thumb|left|שיעור [[גאולה ומשיח]] שבועי ב-[[770]]]]
===שיעורי גאולה ומשיח===
בכל יום מקיים הארגון שיעורי גאולה ומשיח בנושאים שונים, הנמסרים על ידי תלמידים הלומדים בישיבה. בשיעורים מוגש כיבוד קל. בנוסף, בכל יום חמישי מתקיים שיעור עיוני על ידי מרצה אורח. בשיעורים משתתפים כל יום עשרות תלמידים.

===מבצעים סנטר===
במהלך השנה מפעיל את"ה מרכז המסייע ב[[הפצת המעיינות|הפצה]], ייצור ומכירה של עלונים ומוצרים לפעילות ה[[מבצעים]] השוטפת, הנערכת על ידי תלמידי הישיבה.
במרכז ניתן להשיג כמעט כל מוצר הקשור ל[[מבצעים]], עלונים שבועיים בשפות שונות, ערכות [[נש"ק]], חומר רב ומגוון בענייני משיח וגאולה, [[תפילין]] ו[[מזוזות]] וחומר בנושא [[עשרת המבצעים]].

לקראת החגים ויומי דפגרא, מפיץ המרכז את עלוני החג ומוצרים הקשורים לחג ([[חנוכיה|חנוכיות]], [[משלוח מנות|משלוחי מנות]], [[מצות]] וכדומה).

משרד הארגון ממוקם בקומת המרתף של [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] ופועלים בו קבוצה מתלמידי התמימים בישיבה המרכזית.

==הפקות==
[[תמונה:קובץ התקשרות.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר "קובץ התקשרות"]]
[[תמונה:מאמר מבואר.jpg|left|thumb|150px|מאמרים מבוארים]]
מבצעי הלימוד השונים הניבו יבול ענק של ספרות מבורכת העוסקת בתורת ה[[גאולה]], שנדפסה בקשר עם מבצעי הלימוד. כותרים שיצאו לאור על ידי הארגון:

'''ספרים:'''
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] (חמישה כרכים על [[חמישה חומשי תורה]])
* [[ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח]]
* קובץ התקשרות - ליקוט מקיף ומיוחד משיחותיו של [[הרבי]] בענייני [[התקשרות]] בין [[רבי]] ל[[חסיד]]. הספר יצא עד עתה בשלושה מהדורות (האחרונה שבהם - אייר [[תש"ע]]).
* [[אלבום יומן קבלת המלכות תשנ"ג]]
* [[אלבום ספר התמימים תשס"ד]]
* [[מאמר מבואר|מאמרים מבוארים]] - סדרה של עשרה מאמרים על סדר השנה מתוך סדרת [[מאמרים מלוקט]]. שבעת המאמרים הראשונים הופיעו בספר "מאמרים מבוארים א'-ז'", בספר מופיע [[גוף]] המאמר כשמתחתיו ביאור המשלב את לשון [[הרבי]] עם הביאור וזאת בנוסף לסיכום המאמר, הקדמה לכל אות והנושאים והמושגים המבוארים בסעיף.
* חידושים וביאורים בענייני משיח וגאולה (שני כרכים)
* ספר הפלפולים הדרך הישרה (שני כרכים)
*[[ענינו של משיח (ספר)]]
'''חוברות:'''
* חוברת עונתיות - 'נוסעים לרבי' לקראת חודש תשרי, חוברת הכנה ל[[י' שבט]], וחוברות לימוד לימי '[[בין הזמנים]]'.
* סוגיות בגאולה - סדרת חוברות המבארת בצורה שיטתית מושגים בתורת הגאולה (יצא לאור בין השנים תשס"ו-תשס"ח).
* בשורת הגאולה - לקט [[אותיות]] מתוך הספר [[בשורת הגאולה]] בליווי קטעי קישור והסברים מפורטים.
* הלכות תלמוד תורה - הלכות תלמוד תורה עם הערות, סיכומים וביאורי מושגים. דור דעה, תשע"ג.
* [[בית המקדש השלישי]] - חוברת כרומו צבעונית בליווי תמונות המחשה, המיועדת ללימוד צורת הבית השלישי. דור דעה, תשע"ג.
* נשיא זה מלך - ליקוט ראשוני מסוגו בענין מהותו וענינו של נשיא הדור. מבצע הכנה ליו"ד שבט, תשע"ד.

'''מולטימדיה:'''
* מגזין וידאו לישיבות בין הזמנים [[תשע"ד]] - '''הנשיא הוא הכל'''.
* ודיאו '''ימי בשורה''' המתאר את ימי הבשורה "הנה הנה משיח בא".

== ראו גם ==
*[[ארגון את"ה]]
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[[מטה הקהל העולמי]]
*[[ועד_תלמידי_התמימים_העולמי]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=66062&tag=%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93+%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA חדשות ועדכונים על פעילות הארגון]''' באתר [[חב"ד אינפו]]
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר מבואר - באתי לגני [[תש"י]] בהוצאת את"ה המרכזי] {{PDF}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81150 "זמן חרותנו" - קובץ לימוד של ישיבות בין הזמנים ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2016-08-12T12:16:15Z

הפוך עולם היום: קישורים פנימיים

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נצרת עילית]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
|משגיח ראשי=הרב בנימין זאב גנדל
|מנהל גשמי= הרב צבי פרידמן
|מספר תלמידים=כחמישים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נצרת עילית]], ומסונפת ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבה גדולה המקומית]]. הישיבה נוסדה ע"י הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים תש"ע) על ידי הרב [[מנחם מנדל נחשון]] העומד בראשה.

הישיבה שוכנת בדרום העיר בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.
[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]

נכון לשנת [[תשע"ו]] הישיבה מונה כ-50 תמימים מרחבי הארץ והעולם.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת [[תשע"ג]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

=צוות הישיבה=
*הרב מנחם מענדל נחשון - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משגיח]] ראשי.
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[משפיע]] ומנהל רוחני.
*הרב אהרון מאיר קיי - [[משפיע]].

;שיעור א'
*[[משפיע]] - הרב הת' שמואל ליסון.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.

;שיעור ב'
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב הת' שניאור מיפעי.

;שיעור ג'
*[[משפיע]] - הרב מנחם מענדל גינזבורג.
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק אהרן.

=הנהלה גשמית=
*הרב צבי פרידמן - מנהל כללי.
*הרב מנחם גנדל - מנהל גשמי.
*הרב אהרון מאיר קיי - מנהל גשמי.

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית:מוסדות]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2016-08-12T12:14:13Z

הפוך עולם היום: ניסוח

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נצרת עילית]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
|משגיח ראשי=הרב בנימין זאב גנדל
|מנהל גשמי= הרב צבי פרידמן
|מספר תלמידים=כחמישים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נצרת עילית]], ומסונפת ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבה גדולה המקומית]]. הישיבה נוסדה ע"י הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים תש"ע) על ידי הרב [[מנחם מנדל נחשון]] העומד בראשה.

הישיבה שוכנת בדרום העיר בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.
[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]

נכון לשנת [[תשע"ו]] הישיבה מונה כ-50 תמימים מרחבי הארץ והעולם.

נוסף להם '[[התלמידים השלוחים]]' הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה'[[קבוצה]]' מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת [[תשע"ג]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

=צוות הישיבה=
*הרב מנחם מענדל נחשון - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משגיח]] ראשי.
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[משפיע]] ומנהל רוחני.
*הרב אהרון מאיר קיי - [[משפיע]].

;שיעור א'
*[[משפיע]] - הרב הת' שמואל ליסון.
*ר"מ - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.

;שיעור ב'
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל.
*ר"מ - הרב הת' שניאור מיפעי.

;שיעור ג'
*[[משפיע]] - הרב מנחם מענדל גינזבורג.
*ר"מ - הרב יוסף יצחק אהרן.

=הנהלה גשמית=
*הרב צבי פרידמן - מנהל כללי.
*הרב מנחם גנדל - מנהל גשמי.
*הרב אהרון מאיר קיי - מנהל גשמי.

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית:מוסדות]]

התנועה הציונית

2016-08-10T20:18:26Z

הפוך עולם היום: תקלדה

'''ציונות''' היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף.

==מקור השם==
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.

==האידאולוגיה הציונית==
ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי. זה הדרך לאחדו ולשמרו כעם, שמירת המצוות נצרכו רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.

==זרמים בציונות==
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.
*המזרח"י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי".
*[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]].
*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

===הציונות הדתית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}
'''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

==דעת רבותינו ==
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. שלכן גם לחם ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.

==דרכי נועם==
הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה"ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה"ל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח".{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}

כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.

הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ"ז]] (440)].}}

== ראו גם ==
*[[ציונות דתית]]
*[[אתחלתא דגאולה]]
*[[יום העצמאות]]

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בית גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2016-06-08T14:00:29Z

הפוך עולם היום:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=[[קובץ:צפת.jpg|250px]]
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] ב[[ניו יורק]]{{ש}}([[תשרי]] [[תשס"ט]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|משגיח ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|משפיע ראשי=הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מנהל גשמי=הרב זאב פרידמן
|מספר תלמידים=400
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[תמונה:לוגו ישיבה צפת.jpg|left|thumb|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי וע"י [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בפרסום האמונה ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|רבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע"ו]] ארבע מאות [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]]) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רשמי.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".

בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".

==תולדות הישיבה==
===ימי בראשית===
[[תמונה:צפתי.jpg|left|thumb|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.

הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא.

הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה היתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ומשגיח ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפי�

שמואל מנחם מענדל בוטמן

2016-06-06T14:22:16Z

הפוך עולם היום: /* ספרו */

[[תמונה:שמואל בוטמן.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל בוטמן]]
הרב '''שמואל מנחם מענדל בוטמאן''' (מכונה גם '''מולע''') הינו מנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] זה קרוב לשלושים שנה, וכן יושב ראש [[סיום הרמב"ם]] העולמי, יושב ראש [[איגוד צאצאי רבינו הזקן]] ב[[ארצות הברית]], ויושב ראש [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

כמו-כן, משמש כשליח ציבור בחלק מתפילות הימים הנוראים ב770.

==פעילות ציבורית==
במסגרת תפקידו מארגן הדלקות מרכזיות בכל רחבי העיר [[ניו יורק]], המפורסמת מכולם היא הדלקת [[החנוכיה הגדולה בעולם]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58721 סקירה על המנורה הגדולה בתבל] - {{אינפו}}}}, בה משתתפים אישי ציבור וסנטורים, כן מארגן את הסוכה הבינלאומית במנהטן{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57399 למרות איומי הערבים: סוכה חב"דית מול האו"ם] - {{אינפו}}}}. הרב בוטמן עומד בקשר הדוק עם חברי הפדרציה היהודית, המגבית היהודית המאוחדת, הקונסוליה הישראלית, ושאר הגופים היהודיים ב[[ארצות הברית]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61025 הרב בוטמן בחלוקת מצה שמורה לארגונים היהודיים בארה"ב] - {{אינפו}}}}.

מידי שנה מארגן [[התוועדות]] עם מושל מדינת ניו יורק ב[[י"א ניסן]], בה קובעים ימי חינוך בפתיחת מושב האסמבלי לפי מנין שנותיו של [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61096 מדינת ניו יורק מכריזה על 109 ימי חינוך לכבוד הרבי] - {{אינפו}}}}, וכן מארגן את חגיגת סיום [[הרמב"ם]] המרכזית, הנערכת באולם ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ניו יורק]].

החל משנת [[תשס"ח]] הרב בוטמאן מוסר תוכנית וידאו שבועית בשם "מוצ"ש חי" באתר [[חב"ד און ליין]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_80207.html התוכנית הפופולרית מוצ"ש חי נכנסת לשנה השביעית] - אתר col.}}.
==ספרו==
[[קובץ:ספר הרבי בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספרו 'הרבי בפאריז']]
בשנת תש"ז, זכה להיות נוכח כאשר הרבי ביקר ב[[פריז]] על מנת ללוות את אימו [[הרבנית חנה]] בדרכה לארצות הברית.

לאחר שנים של ליקוט ומחקר, הוציא לאור בשנת [[תשע"ה]] את הספר 'הרבי בפאריז', המגולל את המאורעות סביב שלושת התקופות בהן שהה הרבי בעיר. הספר הודפס בפורמט צבעוני מלא בליווי עשרות תמונות ומסמכים ע"י [[חז"ק הוצאה לאור]].

== בני משפחתו ==
* בנו הרב וועלוול בוטמן - מנהל בית חב"ד במחוז ווסטצ'סטר ניו יורק (בעיירות פורצ'ס וריי).
* בנו הרב יוסי בוטמן - מנהל בית חב"ד במחוז ווסטצ'סטר ניו יורק (בעיירות ארמונק, צ'פקואה ופלסזנטוויל).
* חתנו הרב מרדכי ניומן - מנהל בית חב"ד בעיירות אלכסנדריה וארלינגטון במדינת וירג'יניה.
* חתנו הרב בן ציון קארף (בן הרב [[פנחס קארף|פנחס]]) - מנהל [[ישיבה גדולה דמיאמי רבתי]].
* חתנו הרב יהודה ליב הבר - מנהל בית חב"ד במחוז ווסטצ'סטר ניו יורק (בעיר יורקטאון).

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21382 מאחורי הקלעים של קבלת המלכות] - ראיון עם הרב בוטמן ב[[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79531 לפני ולפנים] - הרב בוטמאן מתארח במגזין 'לקראת שבת' {{אינפו}} כג טבת התשע"ד (26.12.2013)
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2765524 ספר בשלושה שבועות]''' - הרב בוטמאן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[https://drive.google.com/open?id=0B7-hW7bkWB8Eb1puT0IwT0FrMFk הרב בוטמן - יחי אדוננו בתפילת שמונה עשרה], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוטמן, שמואל מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]

משתמש:הפוך עולם היום

2016-06-06T14:20:48Z

הפוך עולם היום:

{{תיבות משתמש|
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}
{{תבנית:משתמש - מפרסם גאולה}}
}}

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|250px|ימין]]

שלום וברכה!

אני שמח שברשותי הזכות הנפלאה לתרום את מידיעותי וחלקי בפרויקט כה מבורך, המפרסם חסידות ואת "בשורת הגאולה" בגאון וברצוני באמת לקיים את בקשת אדמו"ר מלך המשיח שליט"א "להפוך את העולם היום"!..

בעזרת השם, לפני שאספיק לערוך בפרויקט זה, יתגלה אדמו"ר מלך המשיח נאו!!

{| class="userboxes" style="float: em; margin-bottom: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}"
|-
! style="background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center" colspan="10" | {{{header|[http://chabadpedia.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]}}}

|}<noinclude>

משה זלמנוב

2016-06-06T14:13:36Z

הפוך עולם היום: /* משפחתו */

[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]
הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וחבר הנהלה הגשמית בישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הגדולה]] ב[[נצרת עילית]], מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], מנהל "מכון כשרות בהידור", מפקח ראשי בבד"צ "[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]", ומשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].

==תולדות חיים==
הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]].
שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]].
בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]', לאחר חזרתו מ-[[770]] ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] הגיע לעבוד כמנהל משק ומשרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומוסדות חב"ד בעיר.

בחודש אלול נשא את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].
[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]

בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].

במשך תקופה, שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.

בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הישיבה הגדולה]] בנצרת עילית.

בשנת [[תשע"ג]] פתח את 'מכון כשרות בהידור' - המשמש כיעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן נותן המכון שירותי כשרות.

==מבצע כשרות==
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]

הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי עברית - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ומסר עשרות שיעורי תורה בכשרות.

בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.

הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כמשגיח ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי מזון הצפון הארץ עבור כשרויות : בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה", הרב מוצפי בד"צ בני ציון ועוד. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.

==חבורת אנ"ש==

בשנת [[תשס"ג]], הקים הרב זלמנוב את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.

במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שדורשים מחירים זולים.

==משפחתו==
;אביו
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] [[שו"ב]] - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
;חמיו
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
;בניו
* ר' ישראל יצחק זלמנוב - חבר הצוות החינוכי של [[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד, [[לוד]].
* ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[בית שמש]].
;חתניו
* ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].
* ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות בארץ הקודש|תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

2016-05-27T15:27:04Z

הפוך עולם היום:

[[קובץ:זלמן חנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חאנין]]
[[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
הרב '''שניאור זלמן יצחק יהושע חנין''' הינו יושב ראש ה[[ועד להפצת שיחות]] מאז היווסדו, חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ומנהל "[[אוצר ספרי ליובאוויטש]]" ברוקלין [[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
נולד בצרפת לאביו הרב [[חייקל חנין]], ונקרא על שם סבו מצד אביו.

בקיץ של שנת [[תשל"ב]] נשא את בתו של הרה"ת [[יצחק גנזבורג]], ובשנת [[תשל"ג]] קיבל לידיו את תפקיד ניהול מערכת ההוצאה לאור של ספרי [[קה"ת]] ובמשך השנים עמד הרב חנין מאחרי הוצאה לאור של מאות ספרים, ביניהם: [[כתר שם טוב]], [[תניא מהדורא קמא]] ו[[ליקוטי שיחות]].

כמו כן הורה לו הרבי לסייע לרב [[חיים ליברמן]] בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיוודע לו שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו הרב ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם בפריז{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חאנין בכ"ג אדר תשע"ג.}}.

זכה להלחין מספר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]].

בעבר, כתב הרב חנין ב[[שבועון בית משיח]] טור של זכרונות משפחתיים מחיי אביו הרב [[חייקל חנין]], וכמו כן חושף מפעם לפעם כתבי יד ומכתבים נדירים בפרסום ראשון מרבותינו נשיאינו.

לרגל חג הספרים [[ה' טבת]] [[תשע"ד]] התראיין לשבועון בית משיח בראיון מקיף על עבודת הקודש אצל הרבי{{הערה|1=[[אברהם רייניץ]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=79192 ספרים שמיימיים]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 905 {{אינפו}}}}.
==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79192 מנהל קה"ת חושף: הוראות הרבי להדפסת ספרי רבותינו] {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?] {{אינפו|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חנין, שניאור זלמן יצחק יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]

דוד משה אולידורט

2016-05-27T15:25:34Z

הפוך עולם היום:

[[קובץ:דוד משה אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]]]
הרב '''דוד משה אולידוט''' (נולד[[ י"ד אלול]] [[תשי"ז]], 1957) הוא מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב"דית [[קה"ת]]. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני [[היכל הבעל שם טוב]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[חודש אלול]] [[תשי"ז]] לר' מרדכי ומלכה אולידורט. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם השתדל ככל יכולתו להימנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות.

בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[ירושלים]].

כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ"ג אלול]] [[תשל"ג]] ולאחר שהות קצרה במקום החליט להישאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]].

חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל"ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל"ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.

במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי בהתוועדויות לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ההתוועדות ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.

לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ועסק במחשבים, בשלב מאוחר יותר עזב את עבודתו הקודמת והחל לעבוד בהוצאת הספרים [[קה"ת]] כאחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור.

הרב אולידורט כותב קבוע ברבעון התורני 'היכל הבעל שם טוב', ואף משמש בו כיועץ מערכת.

==ספריו==
*'''גדרן של מצות''' - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של הרבי בגדרן של מצוות התורה, כפר חב"ד תשנ"ה (עורך שותף יחד עם ר' [[יואל כהן]])
*'''הרבי מדבר לילדי ישראל''' - תרגום לעברית של שיחות הרבי לילדי [[צבאות השם]] ב'[[ראלי]]', ישראל תשנ"ו
===מאמרים===
;התפרסמו בקובץ "באור החסידות"
==== נושאים באור החסידות במשנת חב"ד ====
{{טורים|מספר=3|תוכן=

* אחדות ה', גליון מח, סיון תשנ"ח
* בריאה יש מאין, גליון מה, אדר תשנ"ח.
* ד' כוסות, גליון מו, ניסן תשנ"ח.
* ד' מינים, גליון נא, תשרי תשנ"ט.
* הילולא דרשב"י, גליון לד, אייר תשנ"ז.
* הלכה (א), גליון כט טבת תשנ"ז. (ב) גליון ל', שבט תשנ"ז.
* המצור על ירושלים, גליון טז, טבת תשנ"ו.
* הבעש"ט, גליון נא, אלול תשנ"ח.
* השתטחות על קברי צדיקים, גליון ז, אייר תשנ"ה.
* חודש אלול, גליון יא, אלול תשנ"ה.
* חיי הצדיק, גליון כב, תמוז תשנ"ו.
* חנוכה, גליון טו, כסלו תשנ"ו.
* ט"ו באב, גליון י, מנחם אב תשנ"ה.
* יחוד הוי' ואלוקים (א), גליון מט, תמוז תשנ"ח. (ב) גליון נ, אב תשנ"ח.
* יציאת מצרים, גליון יט, ניסז תשנ"ו.
* לימוד פנימיות התורה, גליון מז אייר תשנ"ח.
* מדות טובות, גליון סט, טבת תש"ס.
* מלחמת עמלק, גליון לב, אדר ב' תשנ"ז.
* מסירות נפש, גליון לו, תמוז תשנ"ז.
* מעלת דברי סופרים, גליון סח, כסלו תש"ס.
* מעשה מרכבה, גליון כא, סיון תשנ"ו.
* מצות אכילת מצה, גליון ו', ניסן תשנ"ה.
* משה רבינו, גליון לא, אדר א' תשנ"ז.
* מתן תורה, גליון ח, סיון תשנ"ה.
* ניסוך המים ושמחת בית השואבה, גליון מ, תשרי (ב) תשנ"ח.
* נס וטבע, תשנ"ח
* סוד העיבור, גליון עא, אדר תש"ס.
* ספירת העומר, גליון כ, אייר תשנ"ו.
* עבודת בירור הניצוצות, גליון נד, טבת תשנ"ט.
* על האמונה, גליון עג, ניסן תש"ס
* עצי המערכה, גליון כג, מנחם אב תשנ"ו.
* פרה אדומה, גליון יח, אדר תשנ"ו.
* צדיק יסוד עולם, גליון ע, שבט תש"ס.
* צדקה, גליון נח, אדר תשנ"ט.
* קריעת ים סוף, גליון לג, ניסן תשנ"ז.
* ראש השנה לאילנות, גליון יז, שבט תשנ"ו.
* תורה לשמה, אב תשנ"ט
* תשובה עילאה, גליון לט, תשרי (א) תשנ"ח.
}}

====סקירת ספרים====
{{טורים|מספר=3|תוכן=
* כתר שם טוב למורנו הבעש"ט, גליון נג, כסלו תשנ"ט.
;ספרי אדמו"ר הזקן
* לקוטי אמרים תניא, גליון כח, כסלו תשנ"ז.
* תניא מהדורא קמא, גליון לה, סיון תשנ"ז.
* תורה אור לאדה"ז, גליון כט, טבת תשנ"ז.
* לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן, גליון כ, אייר תשנ"ו.

;ספרי אדמו"ר האמצעי
* סידור עם דא"ח, גליון מד, שבט תשנ"ח
* דרך חיים לאדמו"ר האמצעי, גליון כד, אלול תשנ"ו.
* שער האמונה ושער היחוד - נר מצוה ותורה אור, גליון מו, ניסן תשנ"ח.
* עטרת ראש לאדה"א, גליון לט, תשרי (א) תשנ"ח.
* שערי אורה לאדה"א, תשנ"ט

;ספרי אדמו"ר הצמח צדק
* דרך מצותיך לאדמו"ר הצמח צדק, גליון כא, סיון תשנ"ו.
* קיצורים והערות לספר התניא לאדמו"ר הצ"צ, גליון ל, שבט תשנ"ז.
* אור התורה מגילת אסתר, גליון נח, אדר תשנ"ט
* מאמרי אדמו"ר הצמח צדק, גליון מח, סיון תשנ"ח.

;ספרי אדמו"ר מהר"ש
* מים רבים תר"ל לאדמו"ר מהר"ש, גליון מא, חשון תשנ"ח.
* וככה תרל"ז, גליון כו תשרי (ב) תשנ"ז.

;ספרי אדמו"ר הרש"ב
* יום טוב של ראש השנה תרס"ו, גליון כה, תשרי (א) תשנ"ז.
* קונטרס עץ החיים לאדמו"ר מוהרש"ב, גליון כג, מנחם אב תשנ"ו.
* קונטרס התפלה לאדמו"ר מוהרש"ב, גליון נד, טבת תשנ"ט.
* מעלת דברי סופרים, גליון סח, כסלו תש"ס.
* ספר השיחות תורת שלום, גליון כז מרחשון תשנ"ז.

;ספרי אדמו"ר הריי"צ
* ספר המאמרים תרפ"ז לאדמו"ר מוהריי"צ, גליון לו, תמוז תשנ"ז.
* ספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א, גליון עו, תמוז תש"ס.

;ספרי כ"ק הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן
* לקוטי לוי יצחק הערות לס' התניא, גליון לז, מנחם אב תשנ"ז.

;ספרי אדמו"ר שליט"א
* היום יום, גליון כב, תמוז תשנ"ו.
* מ"מ הגהות והערות קצרות לסש"ב לרבי, גליון לג, ניסן תשנ"ז.
* הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, גליון עג, ניסן תש"ס.
* רשימת "שנים אוחזין בטלית", גליון מט, תמוז תשנ"ח.
* תשובות וביאורים, גליון נט, תמוז תשנ"ט
* ספר המאמרים באתי לגני, גליון ע, שבט תש"ס.

;ספרי חסידים
* ביאורי חסידים לתניא, גליון לא, אדר א' תשנ"ז.
* שיעורים בספר התניא, גליון לב, אדר ב' תשנ"ז.
* תניא בצירוף מ"מ ליקוט פירושים ושינויי נוסחאות, גליון לד אייר תשנ"ז.
}}

==משפחתו==
*חתנו יעקב מרמר
*בנו, אליהו אולידורט, ירושלים

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:אולידורט, דוד משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

בועז סגל

2016-05-27T15:24:30Z

הפוך עולם היום:

[[קובץ:בועז סגל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל מתוועד בבית חב"ד ב[[קריית גת]]]]
הרב '''בועז הלוי סגל''' הוא איש חינוך ומנהל תלמוד תורה חב"ד ב[[בת ים]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[תל אביב]].

==תולדות חיים==
לקראת שנת [[תשל"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לאה, קבע מגוריו ב[[תל אביב]] וקיבל לידיו את הנהלת תלמוד תורה חב"ד ב[[תל אביב]]. יחד עם [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].

בשנים [[תשס"ח]]-[[תשס"ט]] ניהל את תלמוד תורה חב"ד בעיר [[אלעד]].

לאחר מכן כיהן כמנהל רוחני ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[קרית שמואל]].

בשנים האחרונות הרב סגל מנהל את תלמוד תורה חב"ד ב[[בת ים]]. ומוזמן רבות כ'משפיע אורח' להתוועד בבתי חב"ד ובישיבות תומכי תמימים בארץ.

הרב סגל משמש כגבאי בבית כנסת חב"ד המיתולוגי ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]].

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק סגל - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74306 התועדות מרכזית עם הרב בועז סגל בכפר סבא] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73956 הרב בועז סגל ריתק את הסטודנטים במכון לב] {{אינפו}}
{{מיון רגיל:סגל, בועז}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ז]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]