https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T08:08:35Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=616353יעקב יוסף משה סלונים2023-07-26T20:37:38Z<p>הסטוריון: /* תולדות חייו */תיקנתי שגיאה בכותרת</p>
<hr />
<div>הרב '''יעקב יוסף משה סלונים''' ([[תר"מ]]-[[י"ב תשרי]] [[תרח"צ]]) היה הרב האשכנזי האחרון של היישוב היהודי ב[[חברון]], חסיד חב"ד מצאצאי אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
== תולדות חייו==<br />
נולד בחברון בשנת [[תר"מ]] לאביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]] ולאמו מושקא מרים.<br />
<br />
כנער, נשלח ללמוד בירושלים שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חיה צביה, בת ר' יעקב שלמה הירש ושרה אסתר שרה'זון. חמותו מרת שרה אסתר, הייתה אחותו של ר' אליעזר דן רלב"ג, ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.<br />
<br />
עם הקמתה של ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] בחברון בגלגולה הראשון בשנת [[תרע"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], התמנה לשמש כמזכיר הישיבה, וסייע רבות להתפתחותה והתבססותה, ואף מסר בה שיעורים.<br />
<br />
במשך השנים תפס את מקום אבותיו כאחד ממנהיגי העדה האשכנזית-חב"דית בחברון, עסק בשמירת נכסי הקהילה ורכישת בתים נוספים עבורה, וכן היה שותף להקמת בית הרפואה היהודי בעיר.<br />
<br />
אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] חזר מחוץ לארץ והתיישב ב[[ירושלים]], מונה לשמש תחתיו כרב הקהילה האשכנזית, ופעל לשיקומה של הקהילה לאחר שרבים מבני הקהילה גורשו מהארץ בשל היותם נתינים זרים. בין פעולותיו היתה החזרת [[בית רומנו]] לבעלות הקהילה.<br />
<br />
שיתף פעולה וביקש סיוע מארגוני הציונות עבור הרחבת היישוב היהודי בחברון, וכן פעל שישיבת סלבודקה שעלתה מחו"ל תקבע את מושבה בחברון, משימה שהוכתרה בהצלחה בסיוע בנו ר' [[אליעזר דן סלונים]] והישיבה החליפה את שמה ל'ישיבת חברון כנסת ישראל'.<br />
<br />
לאחר פרעות תר"פ, שימש כאיש מודיעין וסייע לאנשי 'ההגנה' לגייס משתפי פעולה מקרב ערביי העיר.<br />
<br />
ב[[פרעות תרפ"ט]], ניצל מהטבח יחד עם בני ביתו ויהודים נוספים שחסו בבית, בזכות בעל הבית הערבי בביתו התגורר שהגן עליו בגופו{{הערה|לפי גרסאות אחרות היה הרב סלונים בשבת בה אירע הטבח בירושלים ובשל כך ניצל.}}.<br />
<br />
לאחר הפרעות, חרבה הקהילה חרף נסיונותיו לשקם אותה, והדבר הוסיף שבר על שברו מהירצחם של בני משפחתו הקרובים במהלך הפרעות, והוא לא התאושש מהצער עד לפטירתו בגיל 57 ב[[י"ב תשרי]] [[תרצ"ח]].<br />
<br />
נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' [[אליעזר דן סלונים]] - מראשי היישוב היהודי בחברון (חתנו של הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של [[זכרון יעקב]])<br />
*בתו רבקה, רעיית חבר הכנסת ר' יוסף בורג (הוריו של אברום בורג, מראשי מפלגת העבודה, וסבים של פרופסור מנחם בן ששון נגיד ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים)<br />
*בתו מרת מרים, רעיית ר' ישראל ליפסקר - מזכיר ארגון השוחטים בתל אביב<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=84&lang=hebrew למען חברון - לבניינה, לחיזוקה ולקימומה מחדש]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:סלונים יעקב יוסף}}<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]]</div>הסטוריוןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=616352יהודה לייב סלונים (ירושלים)2023-07-26T20:28:41Z<p>הסטוריון: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
רבי '''יהודה לייב סלונים''' (? - [[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]]), היה תלמיד חכם ששימש כממונה כולל חב"ד וכגבאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[חברון]] לאביו החסיד רבי [[זאב דב סלונים|זאב דוב]] נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, [[המהר"ל מפראג]]. נולד לאביו לאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. <br />
<br />
עם בואו ל[[ירושלים]] מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת [[תרע"ו]], נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א.<br />
<br />
באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש, "בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט הייתה ללא קבלת פרס, וברוב שעותיו עסק בתורה ובתפילה.<br />
<br />
עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת [[ארבעת המינים]] לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה ל[[מצה שמורה]] עבודת יד, שנייה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמו"רים ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], [[אהרן רוקח|האדמו"ר מבעלזא]], רבי [[יוסף צבי דושינסקי]] רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.<br />
<br />
רבי לייב נלב"ע בירושלים ב[[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]], ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו: הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דוב סלונים]], רב מרכז העיר ירושלים<br />
* בתו: מרת פייגא מלכה שיינברגר, אשת ר' עקיבא יוסף שיינברגר ואמו של [[אברהם אהרן שיינברגר]]<br />
* בתו: מרת רעכיל זיסל גלבשטיין, אשת ר' הלל אברהם גלבשטיין <br />
*בתו: מרת דבורה קסלמן, אשת הרב ר' בערל קסלמן<br />
{{מיון רגיל:סלונים, יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>הסטוריוןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&diff=323162ישעיה וייס2019-07-29T09:44:55Z<p>הסטוריון: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''ישעיהו (שייע) וייס''' ([[כ"ט כסלו]] [[תש"ב]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]), היה מחנך בבית ספר חב"ד ב[[קריית גת]] ולאחר מכן ב[[שיכון חב"ד בלוד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' שיע נולד ב[[חג החנוכה]] [[תש"א]] לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת בילא לבית איידלמן. הוריו שהתגוררו ב[[בני ברק]] היו יהודים חרדים שומרי תורה ומצוות.<br />
<br />
בהיותו בחור צעיר, נמשך ר' שייע ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשבתות ובחופשות ארגן [[מסיבות שבת]] לילדים ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רמת יצחק]]. <br />
<br />
לאחר חתונתו עם מרת רינה לבית תעיזי, התיישב ב[[קריית גת]], שם עבד כמורה בבית ספר חב"ד, ובמקביל שירת ב[[צה"ל]] כחובש קרבי. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, איש ישר שאוהב לסייע לזולת.<br />
<br />
בשנות עבודתו בבית הספר כתב ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]] דו"ח על פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים מידי חודש. כעבור תקופה ממושכת בה התמיד במנהגו חשב כי הוא מטריח את הרבי בקריאת מכתביו, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל "איפה הדו"ח?" <br />
<br />
כעבור מספר שנים בהם התגורר בקריית גת עבר ל[[שיכון חב"ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב"ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, התמסר אליהם בעזרה במקום החדש, גם במחיר כספו.<br />
<br />
תפקידו הצבאי היה חובש קרבי. שימש בתפקיד במלחמות [[מלחמת ששת הימים|ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים|יום הכיפורים]], והציל את חייהם של חיילים רבים. במלחמת [[יום הכיפורים]] לא יצר זמן רב קשר עם ביתו, וכשמשפחתו המודאגת ביררה אודותיו, קיבלה בטעות הודעה מצה"ל כי הוא נעדר.<br />
<br />
במשך חודש ימים הגיעו ידיעות סותרות בדבר חייו או מותו, עד שלבסוף התברר כי הוא חי ונמצא בלחימה בחצי האי סיני.<br />
<br />
לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב ועול הטיפול בארבעת ילדיו הקטנים נפל על שכמו.<br />
<br />
===פטירתו===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}<br />
באור ל[[ח' בסיוון]] [[תשל"ד]], בדרכו חזור מחתונה ב[[ירושלים]] נסע ברכב עם חמישה חסידים נוספים, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ר' [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] ומרת נחמה רוזנברג. במהלך הנסיעה סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר' שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רינה וייס, [[לוד]].<br />
* בנו, הרב ה[[משפיע]] ר' משה יהודה שלום וייס, [[רחובות]].<br />
* בתו, מרת חדווה גרוס, בית חלקיה.<br />
* בתו, מרת וורדה בריל, [[פתח תקווה]].<br />
* בתו, מרת חיה שרה גלינסקי, [[לוד]].<br />
<br />
גיסו הוא הרב מנחם יעקב רייניץ, מדריך וותיק ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
נכדו הוא הרב ישעיהו וייס, שליח הרבי לתחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים.<br />
<br />
{{מיון רגיל: וייס ישעיה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]</div>הסטוריון