https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%AA 2026-05-04T15:17:52Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=759471 2025-04-19T23:34:39Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מענדי ליברמן.jpg|325x325px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל ליברמן]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ליברמן''' (יליד [[תשמ&quot;ג]]), הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומחנך בתלמוד תורה המקוון לילדי ה[[שלוחים]] - [[בית ספר נט]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק דב ליברמן]] ולאמו מרת שרה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[שמואל גרוזמן]] שליח הרבי במושבה מגדל שבצפון, החל לשמש כ[[משפיע]] ור&quot;מ בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. בשנים הראשונות שימש כמשפיע לשיעור ב' ומשנת [[תשע&quot;ט]] משמש משפיע לשיעור ג'.<br /> <br /> הרב ליברמן נודע בכושר הסברה מיוחד בחסידות, וכן כבעל מנגן שבקיא במאות ניגוני חב&quot;ד והוא מנחה את סדרי הניגונים המתקיימים בישיבת תומכי תמימים באלעד. <br /> <br /> מקצת מהסבריו התקבלו על ידי החוזר ר' [[יואל כהן]] ושולבו בשיעוריו. &lt;ref&gt;ראה בקובץ הערות התמימים אלעד תשפ&quot;ג הסברו של הרב ליברמן במאמר ד&quot;ה אני לדודי תשל&quot;ב&lt;/ref&gt; <br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך ב[[בית ספר נט]] - בית הספר הוירטואלי של ילדי ה[[שלוחים]] מרחבי העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הקים את מכון &quot;א חסידישע בר מצווה&quot; - תוכנית הכנה לנערי בר מצווה חסידי חב&quot;ד . במסגרת התוכנית מקבלים נערי בר מצווה שיחות הכנה וקורס דיגיטלי ובו כל הכלים לקראת יום הבר מצווה.<br /> <br /> בעבר נמנה על עורכי הקובץ [[התמים (בית משיח)]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בנו - הת' שניאור זלמן ליברמן - מפיק תוכן ויוצר התוכנית [[וואס גדענקסטו]] על חסידים בדור השביעי.<br /> * בנו - הת' שולם בער ליברמן - מחשובי תלמידי [[ש&quot;א פה תות&quot;ל לוד]] <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://barmitzva.ravpage.co.il/04 האתר הרשמי של מכון א חסידישע בר מצווה]<br /> * [https://col.org.il/news/132115 המשפיע שלא ידע מנוחה | אחר פטירת הגה&quot;ח פנחס קארף ע&quot;ה], טור שכתב על סביה של רעייתו {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> {{מיון רגיל:ליברמן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=759470 2025-04-19T23:33:28Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מענדי ליברמן.jpg|325x325px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל ליברמן]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ליברמן''' (יליד [[תשמ&quot;ג]]), הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומחנך בתלמוד תורה המקוון לילדי ה[[שלוחים]] - [[בית ספר נט]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק דב ליברמן]] ולאמו מרת שרה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[שמואל גרוזמן]] שליח הרבי במושבה מגדל שבצפון, החל לשמש כ[[משפיע]] ור&quot;מ בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. בשנים הראשונות שימש כמשפיע לשיעור ב' ומשנת [[תשע&quot;ט]] משמש משפיע לשיעור ג'.<br /> <br /> הרב ליברמן נודע בכושר הסברה מיוחד בחסידות, וכן כבעל מנגן שבקיא במאות ניגוני חב&quot;ד והוא מנחה את סדרי הניגונים המתקיימים בישיבת תומכי תמימים באלעד. <br /> <br /> מקצת מהסבריו התקבלו על ידי החוזר ר' [[יואל כהן]] ושולבו בשיעוריו. &lt;ref&gt;ראה בקובץ הערות התמימים אלעד תשפ&quot;ג הסברו של הרב ליברמן במאמר ד&quot;ה אני לדודי תשל&quot;ב&lt;/ref&gt; <br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך ב[[בית ספר נט]] - בית הספר הוירטואלי של ילדי ה[[שלוחים]] מרחבי העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הקים את מכון &quot;א חסידישע בר מצווה&quot; - תוכנית הכנה לנערי בר מצווה חסידי חב&quot;ד . במסגרת התוכנית מקבלים נערי בר מצווה שיחות הכנה וקורס דיגיטלי ובו כל הכלים לקראת יום הבר מצווה.<br /> <br /> בעבר נמנה על עורכי הקובץ [[התמים (בית משיח)]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בנו - הת' שניאור זלמן ליברמן - מפיק תוכן ויוצר התוכנית [[וואס גדענקסטו]] על חסידים בדור השביעי.<br /> * בנו - הת' שולם בער ליברמן - מחשובי ש&quot;א תות&quot;ל לוד המרכזית<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://barmitzva.ravpage.co.il/04 האתר הרשמי של מכון א חסידישע בר מצווה]<br /> * [https://col.org.il/news/132115 המשפיע שלא ידע מנוחה | אחר פטירת הגה&quot;ח פנחס קארף ע&quot;ה], טור שכתב על סביה של רעייתו {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> {{מיון רגיל:ליברמן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C150/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%97%D7%A4%D7%A8&diff=749497 2025-03-21T00:39:53Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:מני חפר תשפ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים מנחם מענדל חפר (תשפ&quot;ב)]]<br /> הרב '''חיים מנחם מענדל (מני) הלוי חפר''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ח]], 1968) הוא חבר הנהלת מוסדות [[בית רבקה כפר חב&quot;ד|בית רבקה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], עו&quot;ד וטוען רבני. בעבר שימש בתפקידים בתומכי תמימים בלוד וכחבר במכון אהלי שם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חפר נולד לרה&quot;ח [[שמואל חפר]] ולמרת רבקה (בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]]) ב[[בני ברק]] בשנת [[תשכ&quot;ח]].<br /> <br /> למד במסלול הישיבות החב&quot;די הרגיל. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] נסע לחצרות קודשינו ל[[770]] במסגרת ה[[קבוצה]]. <br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין נישא לבת הרב [[יוסף צבי סגל]] מירושלים וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד ב']].<br /> <br /> כיהן כחבר ב[[מכון אהלי שם]].<br /> <br /> משמש כיום כטוען רבני, ועו&quot;ד.<br /> <br /> מידי שנה ב[[תשעת הימים]] מעביר בשידור חי ב[[רדיו]] [[סיום מסכת]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, לאה חפר - מנהלת תיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב&quot;ד ב']].<br /> *בנו, הרב אליעזר חפר, [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל דיסקין (כפר חב&quot;ד)|מנחם מענדל דיסקין]].<br /> *חתנו, הרב יצחק שיינברגר, שליח ב[[חולון]].<br /> *חתנו,הרב מנחם מענדל הלפרין , משלוחי הרבי בשכונת נרקיסים ב[[ראשון לציון]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל זאוויל איידלקאפ, שליח בכרמי גת,[[קריית גת]].<br /> *חתנו, הרב [[משה גופין]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים לוד]].<br /> *בנו הת' אהרן (ארי) חפר.<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת חפר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:צוות מכון אהלי שם]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד ב']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=749496 2025-03-21T00:36:16Z

<p>הנסתרות: תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מענדי ליברמן.jpg|325x325px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל ליברמן]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ליברמן''' (יליד [[תשמ&quot;ג]]), הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומחנך בתלמוד תורה המקוון לילדי ה[[שלוחים]] - [[בית ספר נט]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק דב ליברמן]] ולאמו מרת שרה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[שמואל גרוזמן]] שליח הרבי במושבה מגדל שבצפון, החל לשמש כ[[משפיע]] ור&quot;מ בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. בשנים הראשונות שימש כמשפיע לשיעור ב' ומשנת [[תשע&quot;ט]] משמש משפיע לשיעור ג'.<br /> <br /> הרב ליברמן נודע בכושר הסברה מיוחד בחסידות, וכן כבעל מנגן שבקיא במאות ניגוני חב&quot;ד והוא מנחה את סדרי הניגונים המתקיימים בישיבת תומכי תמימים באלעד. <br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך ב[[בית ספר נט]] - בית הספר הוירטואלי של ילדי ה[[שלוחים]] מרחבי העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הקים את מכון &quot;א חסידישע בר מצווה&quot; - תוכנית הכנה לנערי בר מצווה חסידי חב&quot;ד . במסגרת התוכנית מקבלים נערי בר מצווה שיחות הכנה וקורס דיגיטלי ובו כל הכלים לקראת יום הבר מצווה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בנו - הת' שניאור זלמן ליברמן - מפיק תוכן ויוצר התוכנית [[וואס גדענקסטו]] על חסידים בדור השביעי.<br /> *בנו - הת' שלום בער ליברמן, לומד ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] בשונה מאחיו שלמדו ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://barmitzva.ravpage.co.il/04 האתר הרשמי של מכון א חסידישע בר מצווה]<br /> * [https://col.org.il/news/132115 המשפיע שלא ידע מנוחה | אחר פטירת הגה&quot;ח פנחס קארף ע&quot;ה], טור שכתב על סביה של רעייתו {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=749495 2025-03-21T00:35:17Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מענדי ליברמן.jpg|325x325px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל ליברמן]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ליברמן''' (יליד [[תשמ&quot;ג]]), הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומחנך בתלמוד תורה המקוון לילדי ה[[שלוחים]] - [[בית ספר נט]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק דב ליברמן]] ולאמו מרת שרה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[שמואל גרוזמן]] שליח הרבי במושבה מגדל שבצפון, החל לשמש כ[[משפיע]] ור&quot;מ בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. בשנים הראשונות שימש כמשפיע לשיעור ב' ומשנת [[תשע&quot;ט]] משמש משפיע לשיעור ג'.<br /> <br /> הרב ליברמן נודע בכושר הסברה מיוחד בחסידות, וכן כבעל מנגן שבקיא במאות ניגוני חב&quot;ד והוא מנחה את סדרי הניגונים המתקיימים בישיבת תומכי תמימים באלעד. <br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך ב[[בית ספר נט]] - בית הספר הוירטואלי של ילדי ה[[שלוחים]] מרחבי העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הקים את מכון &quot;א חסידישע בר מצווה&quot; - תוכנית הכנה לנערי בר מצווה חסידי חב&quot;ד . במסגרת התוכנית מקבלים נערי בר מצווה שיחות הכנה וקורס דיגיטלי ובו כל הכלים לקראת יום הבר מצווה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בנו - הת' שניאור זלמן ליברמן - מפיק תוכן ויוצר התוכנית [[וואס גדענקסטו]] על חסידים בדור השביעי.<br /> *בנו - הת' שלום בער ליברמן, לומד ב[[תות&quot;ל המרכזית לוד]] בשונה מאחיו שלמדו ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://barmitzva.ravpage.co.il/04 האתר הרשמי של מכון א חסידישע בר מצווה]<br /> * [https://col.org.il/news/132115 המשפיע שלא ידע מנוחה | אחר פטירת הגה&quot;ח פנחס קארף ע&quot;ה], טור שכתב על סביה של רעייתו {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8&diff=749494 2025-03-21T00:21:08Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יחיאל קוצר מעודכן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב קוצר בהתוועדות בקהילת [[חב&quot;ד]] [[רחובות]] ([[כ&quot;ד טבת]] [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> <br /> הרב '''יחיאל חיים קוצר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא [[מנהל רוחני]] של ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית|תומכי תמימים]] ב[[ביתר עלית]] ו[[שליח הרבי]] בישוב הר שמואל. במשך שנים רבות היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[אילת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בקיבוץ דוברת שבעמק יזרעאל ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ב]] להוריו פישל ומרים קוצר. בילדותו התקרבו הוריו ל[[חסידות חב&quot;ד]] על ידי רעייתו של הרב [[אברהם דונין]] מ[[תענך]] והשתתפות פעילה בשיעורי ה[[תניא]] לנשים שהתקיימו בביתה, ובעקבות קירובם ליהדות ולחסידות, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן היה שליח ב[[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה גדולה בקריית גת]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;מ]] זכה להיכנס ל[[רבי]] ל[[יחידות]] יחד עם אימו, ובשנת [[תשנ&quot;ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עם סיום מסלול הלימודים, יצא לשליחות ב[[בית חב&quot;ד]] ב[[רוסיה]] ועזר ל[[שליח]] המקומי לתחזק את הפעילות החב&quot;דית המקומות, ולאחר מכן חזר לארץ והתגייס ל[[צה&quot;ל]] והשתלב כלוחם קרבי בחטיבת 'גבעתי', ושירת כסמל מחלקה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם פנינה יהודית לבית משפחת כהן, נסעו לשליחות בתאילנד לכשנה וחצי. לאחר השליחות הצטרף לצוות שלוחי הרבי באילת, והחל להתמקד בפעילות במלונות הרבים הפזורים בעיר. לאחר מספר שנות פעילות מבורכת, התמנה כרב [[בית הכנסת]] הגדול [[רשב&quot;י]] בעיר, ובהמשך התמנה לשליח הרבי לאזור מלון דן בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] נפתחה בעיר מדרשייה חב&quot;דית לבנות, והרב קוצר החל לכהן כרב המדרשייה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=36693 מדרשייה חדשה לבנות באילת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לרב קוצר ידידות קרובה עם מאיר יצחק הלוי ראש העיר אילת לשעבר, ואף השתתף באופן אישי בחגיגות יובל החמישים להולדתו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] נבחר לשאת את הנאום המרכזי בערב לידידי חב&quot;ד שנערך על ידי [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] בבניני האומה בירושלים, בתור נציג השלוחים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68947 נציג השלוחים בערב חב&quot;ד: הרב יחיאל קוצר מאילת] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו טבת]] [[תשע&quot;ז]] נפטרה רעייתו אפרת פנינה יהודית, לאחר מחלה קשה. [[הלוויה|הלוויתה]] נערכה בירושלים בהשתתפות שלוחים רבים מרחבי ארץ הקודש וקהל אלפים.<br /> לאחר פטירתה נישא מחדש עם מרת יוכבד ולנר (לבית שטרן) מ[[ירושלים]]. ועבר לשכונת הר שמואל שבגבעת זאב כשליח של הרבי. ובשנת [[תשע&quot;ח]] התמנה למנהל רוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].<br /> <br /> בנוסף בשנים האחרונות עוסק בהפצת יהדות ברשת ע&quot;י מסירת שיעורים וקטעי וידאו ברשתות החברתיות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו הרב [[ממ&quot;ש גולדשמיד]]<br /> *חתנו הרב לוי יצחק כהנא<br /> *חתנו הרב שלום חפץ<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ויהי אחרי הפורים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1849 עמוד 24<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוצר, יחיאל חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שטרן]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=661076 2024-02-16T07:17:15Z

<p>הנסתרות: /* מטות בישיבה */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים לוד<br /> |תמונה=לוד ישיבה.jpg<br /> |כתובית=חזית בנין הזאל<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה= <br /> |מיקום=[[לוד]]<br /> |מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]<br /> |ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]<br /> |מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]<br /> |מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]<br /> |מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]<br /> |מספר תלמידים=380<br /> |ספר פלפולים= 100<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]<br /> |[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&amp;utm_medium=link&amp;utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]<br /> <br /> ישיבת '''תומכי תמימים המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחורף [[תש&quot;ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה והתיישבו בלוד, נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. עשרות שנים הישיבה היתה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 הורדת הנשיאות]}} תחת נשיאות הרבי, וכונתה ישיבת תומכי תמימים &quot;לעולי תימן ועולי רוסיה&quot;.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ===התייסדות הישיבה בפרדס===<br /> [[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]<br /> [[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]<br /> <br /> בראשית שנת [[תש&quot;ט]], קבוצת חסידי חב&quot;ד אשר עלו לארץ הקודש, בברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאחר שהצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת &quot;[[אחי תמימים]]&quot; בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת &quot;[[תורת אמת]]&quot;, אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.<br /> <br /> בתחילת [[חודש שבט]] תש&quot;ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב&quot;דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב&quot;ד ומוסדותיו.<br /> <br /> בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר&quot;מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם &quot;הפרדס&quot; מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. <br /> <br /> כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ&quot;ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br /> וכך קמה ישיבה ובה נכלל גם תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב&quot;דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הורה להנהלת הישיבה והת&quot;ת לעמוד בקשר עם אנ&quot;ש במקומות אחרים באה&quot;ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.<br /> <br /> האגרות הראשונות מאת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י&quot;ט באדר תש&quot;ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק ז}}.<br /> <br /> ===המנהל ר' זושא וילימובסקי===<br /> חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב&quot;ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב&quot;ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרוא&quot;ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]] אביו של הרב [[חיים דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב&quot;ד}}.<br /> <br /> ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.<br /> <br /> ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:<br /> &quot;עם עלייתם ארצה של אנ&quot;ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב&quot;די בארצנו הקדושה&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.<br /> <br /> ===המנהל ר' אפרים וולף===<br /> בשלהי שנת [[תש&quot;ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]]. <br /> <br /> מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש&quot;ט]] עד [[תשי&quot;ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי&quot;ג]] עבר עם משפחתו ללוד. <br /> <br /> את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.<br /> <br /> ===התפתחות הישיבה===<br /> עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו&quot;ח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו&quot;ח השיב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: &quot;נעים היה לי להתוודע עם הדו&quot;ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד&quot;{{הערה|אגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}. <br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.<br /> <br /> על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי&quot;א: &quot;מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות&quot;ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ&quot;ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה&quot;.<br /> ===פיצול ובניה===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב&quot;ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.<br /> <br /> בערב י&quot;ט מרחשון [[תשכ&quot;ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט&quot;ו [[אייר]] [[תשכ&quot;ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.<br /> <br /> בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב&quot;ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה שוכנת בבניינים אלו עד היום (תשפ&quot;ג). <br /> <br /> ===תקופת קורונה=== <br /> לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב&quot;ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ&quot;א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.<br /> <br /> ===כיום===<br /> <br /> בקיץ שנת [[תשפ&quot;ג]] שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'[[זאל]]' הורחב מעט.<br /> <br /> נכון לתחילת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.<br /> <br /> ===מטות בישיבה===<br /> בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br /> <br /> *'''את&quot;ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.<br /> *'''[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br /> *'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.<br /> *'''מטה לקוטי שיחות''' - תמימים הנבחרים ע&quot;י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו&quot;ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו&quot;ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו&quot;ש.<br /> *'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ&quot;ק אדמו&quot;ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע&quot;י א' מהשלוחים<br /> *'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.<br /> *'''מטה רמב&quot;ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי|בשיעור היומי ברמב&quot;ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.<br /> *'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.<br /> *'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.<br /> *'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו&quot;ש|הלקו&quot;ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.<br /> *'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.<br /> * [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.<br /> *'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל מוצאי שבת &quot;רשימות&quot; של כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשי&quot;ד זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;הנהלה רוחנית:<br /> <br /> *הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי<br /> *הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני<br /> *הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח <br /> *הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח <br /> *הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית<br /> <br /> ;הנהלה גשמית:<br /> <br /> *הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי<br /> *הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה<br /> *הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה<br /> *ר' [[דוד פישר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 ר' דוד פישר חבר הנהלת תומכי תמימים]}} - חבר הנהלה<br /> *הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות <br /> *הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה<br /> ;שיעור א':<br /> * הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר&quot;מ]], מג&quot;ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'<br /> *הרב [[אריה קדם]] - [[ר&quot;מ]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג&quot;ש בגירסא<br /> *הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> *הת' [[משה גופין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'<br /> ;שיעור ב':<br /> *הרב [[דב קוק]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'<br /> *הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר&quot;מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'<br /> *הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'<br /> *הרב [[מאיר מזרחי]] - מג&quot;ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'<br /> *הרב [[חננאל חדד]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב שמואל מרוזוב - [[משפיע]]<br /> *הת' [[לוי גולדשמיד]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי<br /> ;שיעור ג':<br /> *הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[דוד בייטש]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[חננאל חדד]] - משפיע<br /> *הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]<br /> *הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג&quot;ש בחסידות בוקר<br /> *הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] <br /> <br /> ;[[משיב|משיבים]]:<br /> *הרב [[ראובן בראל]] - נו&quot;נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו&quot;ע הרב|שו&quot;ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'<br /> *הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא <br /> *הרב [[מאיר מזרחי]] - מג&quot;ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'<br /> *הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'<br /> <br /> }}<br /> <br /> ===צוות בעבר===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> <br /> ====מנהלים====<br /> *הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה<br /> *הרב [[אפרים וולף]] - מנהל<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל<br /> *הרב [[מנשה חדד]] - מנהל<br /> <br /> ====ראשי הישיבה====<br /> *הרב [[ישראל גרוסמן]]<br /> *הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]<br /> <br /> ====חברי הנהלה====<br /> *הרב [[שלום דובער וולף]]<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> ====משפיעים====<br /> *הרב [[שלמה חיים קסלמן]]<br /> *ר' [[יעקב זכריה קטן]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> <br /> ====ר&quot;מים====<br /> * הרב [[אברהם וינברג]]<br /> * הרב [[אלימלך קפלן]]<br /> * הרב [[משה דובער הלוי הבר]]<br /> <br /> ====צוות====<br /> *ר' [[יעקב בלינוב]]<br /> *הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> *הרב [[אהרון כהן]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל חפר]]<br /> *הרב [[משה הבר]]<br /> *הרב [[מרדכי שניאור]]<br /> *הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע<br /> *הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה<br /> *הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך<br /> *הרב [[ישראל משה דירינפלד]]<br /> *הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]<br /> *הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח<br /> *הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל<br /> <br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]<br /> *[[הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד|הערות התמימים - לוד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]<br /> *[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס&quot;ד]]-[[תשע&quot;ב]].<br /> *[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע&quot;ב]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: &quot;הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}} <br /> {{מיון רגיל: לוד}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=598029 2023-05-24T15:59:31Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|חיים בער חיימסון|נכדו, [[בעל תפילה]] תושב [[ירושלים]]|חיים בער חיימסון (ירושלים)}}<br /> [[קובץ:חיים_בער_חיימסון.png|שמאל|ממוזער|250px|תשובה מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כתובה בכתב ידו של ר' חיים בער]]<br /> הרב '''חיים דובער חיימסון''' (במקומות אחדים נזכר גם בשם '''חיים יששכר בער''') היה משרת וגבאי בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'[[יחידות]]' והיה יד ימינו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שסמך עליו בענינים חסויים רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש, ובהגיעו לגיל ה[[נישואין]] השתדך עם בת אחד החנוונים בליובאוויטש בשם ר' משה ישראל, שהסכים לדאוג לפרנסתו בתנאי שישב ו[[לימוד תורה|יהגה בתורה]], והוא נשאר סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ח]], עוד בימי הנהגתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], החל לשמש את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים [[יראת שמים|ירא שמים]] ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|ב[[לקוטי דיבורים]] (בלה&quot;ק) ליקוט כ&quot;ג עמוד 619 מונה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.}}, והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת [[תק&quot;צ]] מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו.<br /> <br /> מידי שנה היה נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ל[[ליאזנא]] להניח [[פ&quot;נ]] על ציון אימו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]].<br /> <br /> באחרית ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], בנוגע לפרטים המדוייקים על עלייתו לארץ ושנותיו המאוחרות, ישנם דעות חלוקות במסורת החסידית{{הערה|נלקטו במאמרו של הרב [[שמואל קראוס]] 'על גבאים ומשרתים' י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה עמוד 14.}}. על פי הכרטיס של בנו ר' נח ב[[ספר החסידים]], הוא נולד לאביו בשנת תרע&quot;ט בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, ריבא (כך על פי הכרטיס שכתב בנו ב[[ספר החסידים]])<br /> *בנו, ר' נח חיימסון<br /> *נכדו, ר' [[חיים בער חיימסון (ירושלים)|חיים בער חיימסון]]<br /> *בין צאצאיו אפשר למצוא את חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] ומספר חסידי חב&quot;ד, כגון ר' דב חיימסון ממגדל העמק, חתנו של [[הרב גרוסמן]] ואחיו ר' [[שלמה חיימסון]] חבר הנהלה במכון מעיינות, ואביהם ר' [[נח חיימסון]] זצ&quot;ל נכדו של הרב החסיד [[חיים בער חיימסון]] בעל התפילה, הרב [[יעקב גלויברמן]] מראשי העסקנים החב&quot;דיים בארץ הקודש<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שמואל קראוס, '''על 'גבאים' ו'משרתים'''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 42 י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה, עמוד 14<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיימסון, חיים בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F&diff=566863 2022-10-01T20:31:03Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אליהו שטרן.jpg|ממוזער|הרב אליהו שטרן]]<br /> [[קובץ:הרב אליהו שטרן 2.jpg|ממוזער|הרב שטרן במדי משטרה עם האדמו&quot;ר מקאליב בכנס לשוטרי מחוז תל אביב]]<br /> <br /> הרב '''אליהו שטרן''' ([[ב' אייר]] [[תש&quot;ג]] - [[י&quot;ז טבת]] [[תש&quot;ע]]) היה רבה של משטרת מחוז תל אביב וסגן הרב הראשי למשטרת ישראל, מרצה נודע ופה מפיק מרגליות.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> הרב אליהו שטרן נולד בב' אייר תש&quot;ג ב[[ירושלים]] להוריו ר' נפתלי הרץ שטרן ורעייתו מרים הדסה. <br /> <br /> בבחרותו למד במחזור הראשון של ישיבת נחלים, והשתתף בשיעורי [[תניא]] ב[[ישיבה]]. בישיבה גדולה למד בכפר חסידים.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת יהודית (לבית קסטנבוים), השתקע בעיר [[בני ברק]] ולמד בכולל לדיינות למצויינים של הרב פרנקל.<br /> <br /> לאחר מספר שנים עבר ללמד בתור [[ר&quot;מ]] בישיבת בני עקיבא בכפר הרא&quot;ה.<br /> <br /> היה חבר במערכת ההוצאה לאור של סט [[תורה שלימה]] (הסט נמצא בחדרו הק' של הרבי).<br /> <br /> לאחר שבנותיו הגדולות למדו במוסדות [[חב&quot;ד]], החלה המשפחה להתקרב לחסידות, עד שנהפכו ל[[חסיד|חסידי]] חב&quot;ד.<br /> <br /> נקרא לשרת במשטרת ישראל בתפקיד רב מחוז תל אביב על ידי הרב הראשי למשטרת ישראל. במסגרת משרה זו, הפיץ תורה לשוטרי המחוז ופעל במבצעיו של [[הרבי]].<br /> <br /> היה בידידות קרובה עם רבי [[מנשה קליין]] האדמו&quot;ר מאונגוואר ושוחח עימו רבות בדברי תורה.<br /> <br /> נפטר במוצאי שבת קודש פרשת &quot;ויחי&quot;, [[י&quot;ז טבת]] [[תש&quot;ע]], לאחר שלקה באירוע מוחי באופן פתאומי.<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> *'''[[האשנב]]''' - חידושים וביאורים על פרשיות השבוע מתורת חסידות חב&quot;ד על דרך הרמז והגימטריאות.<br /> <br /> *'''סלע איתן''' - ספר המשלב סיפור על בחור החוזר בתשובה ומחפש את האמת. וכן שירים וחרוזים על הגאולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' נפתלי שטרן - לוד<br /> *בנו, ר' [[משה אריה שטרן]] ז&quot;ל - רב בשירות בתי הסוהר<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[משה דוד אייזנברג]] - מנהל [[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> *בתו מרת יוכבד (יוכי), רעיית ר' יחיאל קוצר - הר שמואל<br /> *בתו מרת רחל, רעיית הרב [[מנחם מאניש מן]] - מחנך בכיתה ח' ור&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק<br /> *בתו מרת אסנת קפלון - אילת<br /> *בתו מרת תמי מרקוביץ - ירושלים<br /> *בתו, מרת מרים חיימסון - הר שמואל<br /> <br /> {{מיון רגיל:שטרן, אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F&diff=566861 2022-10-01T20:30:21Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אליהו שטרן.jpg|ממוזער|הרב אליהו שטרן]]<br /> [[קובץ:הרב אליהו שטרן 2.jpg|ממוזער|הרב שטרן במדי משטרה עם האדמו&quot;ר מקאליב בכנס לשוטרי מחוז תל אביב]]<br /> <br /> הרב '''אליהו שטרן''' ([[ב' אייר]] [[תש&quot;ג]] - [[י&quot;ז טבת]] [[תש&quot;ע]]) היה רבה של משטרת מחוז תל אביב וסגן הרב הראשי למשטרת ישראל, מרצה נודע ופה מפיק מרגליות.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> הרב אליהו שטרן נולד בב' אייר תש&quot;ג ב[[ירושלים]] להוריו ר' נפתלי הרץ שטרן ורעייתו מרים הדסה. <br /> <br /> בבחרותו למד במחזור הראשון של ישיבת נחלים, והשתתף בשיעורי [[תניא]] ב[[ישיבה]]. בישיבה גדולה למד בכפר חסידים.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת יהודית (לבית קסטנבוים), השתקע בעיר [[בני ברק]] ולמד בכולל לדיינות למצויינים של הרב פרנקל.<br /> <br /> לאחר מספר שנים עבר ללמד בתור [[ר&quot;מ]] בישיבת בני עקיבא בכפר הרא&quot;ה.<br /> <br /> היה חבר במערכת ההוצאה לאור של סט [[תורה שלימה]] (הסט נמצא בחדרו הק' של הרבי).<br /> <br /> לאחר שבנותיו הגדולות למדו במוסדות [[חב&quot;ד]], החלה המשפחה להתקרב לחסידות, עד שנהפכו ל[[חסיד|חסידי]] חב&quot;ד.<br /> <br /> נקרא לשרת במשטרת ישראל בתפקיד רב מחוז תל אביב על ידי הרב הראשי למשטרת ישראל. במסגרת משרה זו, הפיץ תורה לשוטרי המחוז ופעל במבצעיו של [[הרבי]].<br /> <br /> היה בידידות קרובה עם רבי [[מנשה קליין]] האדמו&quot;ר מאונגוואר ושוחח עימו רבות בדברי תורה.<br /> <br /> נפטר במוצאי שבת קודש פרשת &quot;ויחי&quot;, [[י&quot;ז טבת]] [[תש&quot;ע]], לאחר שלקה באירוע מוחי באופן פתאומי.<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> *'''[[האשנב]]''' - חידושים וביאורים על פרשיות השבוע מתורת חסידות חב&quot;ד על דרך הרמז והגימטריאות.<br /> <br /> *'''סלע איתן''' - ספר המשלב סיפור על בחור החוזר בתשובה ומחפש את האמת. וכן שירים וחרוזים על הגאולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' נפתלי שטרן - לוד<br /> *בנו, ר' [[משה אריה שטרן]] - רב בשירות בתי הסוהר<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[משה דוד אייזנברג]] - מנהל [[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]<br /> *בתו מרת יוכבד (יוכי), רעיית ר' יחיאל קוצר - הר שמואל<br /> *בתו מרת רחל, רעיית הרב [[מנחם מאניש מן]] - מחנך בכיתה ח' ור&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק<br /> *בתו מרת אסנת קפלון - אילת<br /> *בתו מרת תמי מרקוביץ - ירושלים<br /> *בתו, מרת מרים חיימסון - הר שמואל<br /> <br /> {{מיון רגיל:שטרן, אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=563269 2022-09-01T17:38:11Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יוסף יצחק בוטמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק בוטמן]]<br /> הרב '''יוסף יצחק בוטמן''' (יליד שנת [[תשי&quot;ט]]), הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' תמוז]] [[תשי&quot;ט]] ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[שלום בער בוטמן]] ולאימו מרת דבורה, בתו של ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]], וקודם הנסיעה זכו בני המשפחה ל[[יחידות]] אצל הרבי.<br /> <br /> בצעירתו למד בישי&quot;ק [[תורת אמת]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]], וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בחודש אלול תשל&quot;ה כאשר נכנס ליחידות אצל הרבי, התייעץ באיזו ישיבה ללמוד לאחר שחברי כיתתו בתורת אמת הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה, והרבי השיב לו להיוועץ באביו שיעץ לו לעבוד ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, שם התחבב על המשגיח הרב [[חיים אשכנזי]] שאף הכניס אותו ברבות הימים לעבודה בישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי{{הערה|ס' מגדל דוד חלק ח'}}, והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק]] שנפתחה בשנה שעברה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-770.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו בת למשפחת לנדסברג מ[[ירושלים]] ניהל את [[בית חב&quot;ד]] בשכונת ג'סי כהן ב[[חולון]]. ב[[חודש אלול]] [[תשמ&quot;ב]] החל לשמש כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], באישורו של [[הרבי]]{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ח'}}. כאשר כתב לרבי שאולי עדיף שיעזוב את עבודתו, מתח הרבי קו על המילה 'לעזוב' וכתב תחת זאת 'להמשיך'.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים מונה ל[[משגיח]] ראשי בישיבה, בתפקידים אלו הוא מכהן עד היום.<br /> <br /> בנוסף לכך הוא משמש כחבר בהנהלה החינוכית של התלמוד תורה בלוד וכשליח ב[[בית חב&quot;ד נמל התעופה]].<br /> <br /> ידוע כ[[בעל מנגן]] גדול.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[בן ציון בוטמן]] - שליח הרבי בפנום-פאן, קמבודיה.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן בוטמן - שליח בפרדס חנה.<br /> *בנו, הרב שמריהו בוטמן - מחנך בחיידר &quot;אוהלי מנחם&quot;, מנהל סניף צבאות השם, ומשפי עבקהילת חב&quot;ד בביתר עילית.<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל בוטמן]] - שליח בחולון.<br /> *בנו, הרב מאיר שלמה בוטמן - שליח בשכונת נווה יעקב בירושליים ובעטרות.<br /> *בנו, הרב לוי בוטמן - שליח באשדוד.<br /> *בנו, הרב שמואל בוטמן - קריית גת.<br /> *בנו, הרב ישראל אריה לייב בוטמן - לוד.<br /> *חתנו, הרב אליהו קעניג - שליח בנהריה.<br /> *חתנו, הרב דובער אליעזר הבלין - שליח בשכונת כרמי גת ב[[קרית גת]].<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל קפלון - צפת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אישור מהרבי למינוי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 46<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בוטמן יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בוטמן]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%27_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=557839 2022-07-30T20:10:47Z

<p>הנסתרות: הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{חודש אב}}<br /> '''ב' באב''' הוא היום השני ב[[חודש מנחם אב]] והיום החמישה עשר מ[[ימי בין המצרים]] (השני ב&quot;תשעה הימים&quot;).<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תק&quot;ס]] – מושל [[ליטא]] כתב לגנרל-פרוקורור, שעל פי התרשמותו אין יסוד להאשמותיו ותביעותיו של [[אביגדור בן חיים]], רב עדת ה[[מתנגדים]] ב[[פינסק]].<br /> *[[תרפ&quot;ט]] – [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגיע לביקור בן שבוע ב[[ארץ ישראל]].<br /> *[[תשל&quot;ג]] – התחלת חידוש היישוב החב&quot;די ב[[צפת]], עם הגעתו למקום של שליח הרבי הרב [[אריה לייב קפלן]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תרע&quot;ט]] – הרב מנחם מענדל שניאורסון בנו של האדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]], נרצח על קידוש ה'.<br /> *[[תשע&quot;ג]] – הרב [[גרשון חנוביץ]], חסיד חב&quot;ד מ[[קראון הייטס]].<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - הרב [[יצחק טוביה וויס]] גאב&quot;ד [[העדה החרדית]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ימי בין המצרים]]<br /> <br /> {{להיום יום|ב'|מנחם-אב}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש מנחם אב|ב ב]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=557591 2022-07-28T19:43:13Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>הגאון רבי '''מאיר מרגליות'''{{הערה|מכונה לעיתים גם בשם 'מאיר מרגלית'.}} (סביבות [[ה'תס&quot;ז]] - [[י' אייר]] [[תק&quot;נ]]), היה גאון חסידי מתלמידיו הקרובים של [[הבעל שם טוב]] ומ[[החבריא קדישא]], שימש ברבנות במספר עיירות, ובאחרית ימיו שימש כרבה של [[אוסטראה]]. נודע על שם ספרו ה&quot;מאיר נתיבים&quot;.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד בסביבות שנת [[ה'תס&quot;ז]] לאביו הרב צבי הירש מרגליות, ששימש כרבה של יאזלוביץ.<br /> <br /> בעקבות אחיו הגדול רבי [[יצחק דוב מרגליות]] שהיה מה[[חבריא קדישא]] של תלמידי [[הבעל שם טוב]], התקרב בהשפעתו לבעל שם טוב כבר בילדותו{{הערה|שבחי הבעל שם טוב, עמוד 36.}}, וכשגדל הצטרף ל[[חבריא קדישא]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם האחיינית של רבי [[נחמן מהורדנקא]]{{הערה|בתו של רבי חיים מהורודנקא, אחיו של רבי משה מקיטוב וגיסו של רבי נחמן מהורודנקא.}}, שהיה גם הוא מתלמידי הבעל שם טוב.<br /> <br /> לאחר פטירת רעייתו מזיווג ראשון, התחתן בזיווג שני עם בת דודו רבי אריה לייב אוירבוך רבה של [[סטניסלאב]]{{הערה|מחבר ספר 'נחלת אריה'. גם עבורה היה זה זיווג שני לאחר פטירת בעלה הרב משולם זלמן אשכנזי מפומוריאני.}}.<br /> <br /> נמנה על תלמידי [[הקלויז בברויד]], ואף שימש כדיין בעיר, ובהמשך התמנה לשמש כאב בית הדין של הורודנקה, לאחריה שימש ברבנות ביאזלוביץ ולאחריה ב[[לבוב]], ובשנת [[ה'תקי&quot;ד]] התמנה לכהן כרבה של לבוב והמחוז כולו.<br /> <br /> בין לבין, שימש לאורך תקופה קצרה גם כרב בעיירה קומרנא, אך לא השתמר בידינו ידיעות באלו שנים בדיוק.<br /> <br /> בשנת תקל&quot;ה התמנה על פי צו מלכותי של סטניסלב מלך פולין כרבה של ברסלב ופלך אוקראינה שבממלכת פולין, ובשנת [[תקל&quot;ז]] התמנה לתפקידו האחרון כרבה של [[אוסטראה]] והיישובים הסמוכים, תפקיד בו שימש כ-13 שנה עד לפטירתו ב[[י' באייר]]{{הערה|בשבחי הבעל שם טוב עמוד 37 נכתב שנפטר בי' תמוז.}} [[ה'תק&quot;נ]], בהיותו כבן 83.<br /> <br /> נטמן בבית העלמין באוסטראה, בסמיכות למקום קבורתו של [[המהרש&quot;א]].<br /> <br /> ===התקשרותו לבעל שם טוב===<br /> בתוך תלמידי הבעל שם טוב עצמם, זכה לקירבה מיוחדת מהבעל שם טוב, כפי שמסופר אודות [[סידור הבעל שם טוב]], שבאחד הימים אמר הבעש&quot;ט לתלמידיו האחים רבי יצחק דוב ורבי מאיר מרגליות: &quot;בניי, אתם חביבים לי מאוד ואני אוהב אתכם. איזו חטיבה שתבחרו אעשה לכם. יש לי סידור בכתב יד שאני מתפלל בו בכל יום, כתבו שמותיכם ואת שם אמכם באיזו ברכה ב[[שמונה עשרה]] שאתם רוצים&quot;.<br /> <br /> שימש מעין 'רב' של [[החבריא קדישא]], כפי שניתן לראות מהמכתבים שהתפרסמו ב{{ה|גניזה החרסונית}}{{הערה|מכתב קלט ועוד.}} שכאשר הוצרכו בני החבורה לכתוב דבר מה הקשור עם הלכה, חתם הוא בתחתית הדף &quot;בפני נכתב ובפני נחתם&quot;.<br /> <br /> אצל כותבי תולדות תנועת החסידות, משמש הגאון הרב מרגליות כהוכחה לגדולתו של הבעל שם טוב בלימוד התורה, כיון שעל גדולתו של הרב מרגליות בתורה אין חולק הן מצד הספרים שהותיר אחריו מהן ניכרת גאונותו וגדלותו בתורה, והן מצד העיירות החשובות בהן שימש ברבנות, וכאשר הוא מעיד בספריו מספר פעמים על גדולתו של רבו בתורה - מהווה הדבר הוכחה לגדולתו של הבעל שם טוב בלימוד התורה, שלא כדעת המלעיזים, אף שהבעל שם טוב לא הותיר אחריו חידושי תורה בכתב ידו, ומעטים הדברים בתורת הנגלה ובהלכה שהשתמרו מפיו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אחיו, הרב משה אברהם אבוש מרגליות - אב&quot;ד בהורודנקה ובהזאבנא, מחבר ספר &quot;צילותא דאברהם&quot;{{הערה|מכונה גם &quot;חדושי מהרמ&quot;א&quot;.}}<br /> * אחיו, הרב יצחק דוב מרגליות - ממלא מקום אביו כאב&quot;ד יזלוביץ', מחבר הספר &quot;באר יצחק&quot;<br /> * בנו, הרב שאול מרגליות - אב&quot;ד ב[[לובלין]]<br /> * בנו, הרב יוסף נחמן מרגליות - אב&quot;ד [[פולנאה]]<br /> * בנו, הרב בצלאל מרגליות - ממלא מקום אביו ברבנות אוסטראה<br /> * בנו, הרב מרדכי נפתלי מרגליות - אב&quot;ד הרימלוב<br /> * בנו, הרב שלמה דובער מרגליות<br /> * חתנו, הרב נפתלי הירץ הכהן משאריגרוד<br /> * חתנו, הרב שמחה כ&quot;ץ - אוסטרהא<br /> * בנו החורג{{הערה|בנה מזיווג ראשון של רעייתו בזיווג שני.}} הרב משולם זלמן אשכנזי - רבה של [[לובלין]]<br /> <br /> * ובין צאצאו אפשר למצוא את הדסה מרגליות שהתחתנה עם ר' [[נח חיימסון]]<br /> דור שביעי [[לחיים בער חיימסון]]. ובניהם ר' [[חיים דוב חיימסון]] חתנו של ר' [[יצחק דוד גרוסמן]] ו ר' [[שלמה חימסון]] [[ממכון מעיינות]].<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> * &quot;מאיר נתיבים&quot; - שו&quot;ת (חלק ראשון) וחידושי תורה (חלק שני), פולנאה תקנ&quot;א<br /> * &quot;אור עולם&quot; - על [[תרי&quot;ג מצוות]], פולנאה תקנ&quot;ה<br /> * &quot;דרך הטוב והישר&quot; - על ארבעת חלקי השולחן ערוך, פולנאה תקנ&quot;ט<br /> * &quot;סוד יכין ובועז&quot; - ספר בעניני קבלה וחסידות על פי מה שקיבל מהבעל שם טוב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=252&amp;article=2498 שושנת יעקב אצל הבעל שם טוב]''', סיפור שאירע עמו ועם בנו שאול'קה<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרגליות, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תק&quot;נ]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=557590 2022-07-28T19:42:16Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>הגאון רבי '''מאיר מרגליות'''{{הערה|מכונה לעיתים גם בשם 'מאיר מרגלית'.}} (סביבות [[ה'תס&quot;ז]] - [[י' אייר]] [[תק&quot;נ]]), היה גאון חסידי מתלמידיו הקרובים של [[הבעל שם טוב]] ומ[[החבריא קדישא]], שימש ברבנות במספר עיירות, ובאחרית ימיו שימש כרבה של [[אוסטראה]]. נודע על שם ספרו ה&quot;מאיר נתיבים&quot;.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד בסביבות שנת [[ה'תס&quot;ז]] לאביו הרב צבי הירש מרגליות, ששימש כרבה של יאזלוביץ.<br /> <br /> בעקבות אחיו הגדול רבי [[יצחק דוב מרגליות]] שהיה מה[[חבריא קדישא]] של תלמידי [[הבעל שם טוב]], התקרב בהשפעתו לבעל שם טוב כבר בילדותו{{הערה|שבחי הבעל שם טוב, עמוד 36.}}, וכשגדל הצטרף ל[[חבריא קדישא]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם האחיינית של רבי [[נחמן מהורדנקא]]{{הערה|בתו של רבי חיים מהורודנקא, אחיו של רבי משה מקיטוב וגיסו של רבי נחמן מהורודנקא.}}, שהיה גם הוא מתלמידי הבעל שם טוב.<br /> <br /> לאחר פטירת רעייתו מזיווג ראשון, התחתן בזיווג שני עם בת דודו רבי אריה לייב אוירבוך רבה של [[סטניסלאב]]{{הערה|מחבר ספר 'נחלת אריה'. גם עבורה היה זה זיווג שני לאחר פטירת בעלה הרב משולם זלמן אשכנזי מפומוריאני.}}.<br /> <br /> נמנה על תלמידי [[הקלויז בברויד]], ואף שימש כדיין בעיר, ובהמשך התמנה לשמש כאב בית הדין של הורודנקה, לאחריה שימש ברבנות ביאזלוביץ ולאחריה ב[[לבוב]], ובשנת [[ה'תקי&quot;ד]] התמנה לכהן כרבה של לבוב והמחוז כולו.<br /> <br /> בין לבין, שימש לאורך תקופה קצרה גם כרב בעיירה קומרנא, אך לא השתמר בידינו ידיעות באלו שנים בדיוק.<br /> <br /> בשנת תקל&quot;ה התמנה על פי צו מלכותי של סטניסלב מלך פולין כרבה של ברסלב ופלך אוקראינה שבממלכת פולין, ובשנת [[תקל&quot;ז]] התמנה לתפקידו האחרון כרבה של [[אוסטראה]] והיישובים הסמוכים, תפקיד בו שימש כ-13 שנה עד לפטירתו ב[[י' באייר]]{{הערה|בשבחי הבעל שם טוב עמוד 37 נכתב שנפטר בי' תמוז.}} [[ה'תק&quot;נ]], בהיותו כבן 83.<br /> <br /> נטמן בבית העלמין באוסטראה, בסמיכות למקום קבורתו של [[המהרש&quot;א]].<br /> <br /> ===התקשרותו לבעל שם טוב===<br /> בתוך תלמידי הבעל שם טוב עצמם, זכה לקירבה מיוחדת מהבעל שם טוב, כפי שמסופר אודות [[סידור הבעל שם טוב]], שבאחד הימים אמר הבעש&quot;ט לתלמידיו האחים רבי יצחק דוב ורבי מאיר מרגליות: &quot;בניי, אתם חביבים לי מאוד ואני אוהב אתכם. איזו חטיבה שתבחרו אעשה לכם. יש לי סידור בכתב יד שאני מתפלל בו בכל יום, כתבו שמותיכם ואת שם אמכם באיזו ברכה ב[[שמונה עשרה]] שאתם רוצים&quot;.<br /> <br /> שימש מעין 'רב' של [[החבריא קדישא]], כפי שניתן לראות מהמכתבים שהתפרסמו ב{{ה|גניזה החרסונית}}{{הערה|מכתב קלט ועוד.}} שכאשר הוצרכו בני החבורה לכתוב דבר מה הקשור עם הלכה, חתם הוא בתחתית הדף &quot;בפני נכתב ובפני נחתם&quot;.<br /> <br /> אצל כותבי תולדות תנועת החסידות, משמש הגאון הרב מרגליות כהוכחה לגדולתו של הבעל שם טוב בלימוד התורה, כיון שעל גדולתו של הרב מרגליות בתורה אין חולק הן מצד הספרים שהותיר אחריו מהן ניכרת גאונותו וגדלותו בתורה, והן מצד העיירות החשובות בהן שימש ברבנות, וכאשר הוא מעיד בספריו מספר פעמים על גדולתו של רבו בתורה - מהווה הדבר הוכחה לגדולתו של הבעל שם טוב בלימוד התורה, שלא כדעת המלעיזים, אף שהבעל שם טוב לא הותיר אחריו חידושי תורה בכתב ידו, ומעטים הדברים בתורת הנגלה ובהלכה שהשתמרו מפיו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אחיו, הרב משה אברהם אבוש מרגליות - אב&quot;ד בהורודנקה ובהזאבנא, מחבר ספר &quot;צילותא דאברהם&quot;{{הערה|מכונה גם &quot;חדושי מהרמ&quot;א&quot;.}}<br /> * אחיו, הרב יצחק דוב מרגליות - ממלא מקום אביו כאב&quot;ד יזלוביץ', מחבר הספר &quot;באר יצחק&quot;<br /> * בנו, הרב שאול מרגליות - אב&quot;ד ב[[לובלין]]<br /> * בנו, הרב יוסף נחמן מרגליות - אב&quot;ד [[פולנאה]]<br /> * בנו, הרב בצלאל מרגליות - ממלא מקום אביו ברבנות אוסטראה<br /> * בנו, הרב מרדכי נפתלי מרגליות - אב&quot;ד הרימלוב<br /> * בנו, הרב שלמה דובער מרגליות<br /> * חתנו, הרב נפתלי הירץ הכהן משאריגרוד<br /> * חתנו, הרב שמחה כ&quot;ץ - אוסטרהא<br /> * בנו החורג{{הערה|בנה מזיווג ראשון של רעייתו בזיווג שני.}} הרב משולם זלמן אשכנזי - רבה של [[לובלין]]<br /> <br /> * ובין צאצאו אפשר למצוא את הדסה מרגליות שהתחתנה עם ר' [[נח חיימסון]]<br /> דור שביעי [[לחיים בער משרת]]. ובניהם ר' [[חיים דוב חיימסון]] חתנו של ר' [[יצחק דוד גרוסמן]] ו ר' [[שלמה חימסון]] [[ממכון מעיינות]].<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> * &quot;מאיר נתיבים&quot; - שו&quot;ת (חלק ראשון) וחידושי תורה (חלק שני), פולנאה תקנ&quot;א<br /> * &quot;אור עולם&quot; - על [[תרי&quot;ג מצוות]], פולנאה תקנ&quot;ה<br /> * &quot;דרך הטוב והישר&quot; - על ארבעת חלקי השולחן ערוך, פולנאה תקנ&quot;ט<br /> * &quot;סוד יכין ובועז&quot; - ספר בעניני קבלה וחסידות על פי מה שקיבל מהבעל שם טוב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=252&amp;article=2498 שושנת יעקב אצל הבעל שם טוב]''', סיפור שאירע עמו ועם בנו שאול'קה<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרגליות, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תק&quot;נ]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=555908 2022-07-20T19:21:54Z

<p>הנסתרות: /* אישים בקהילה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תל ציון2.jpg|ממוזער|מבט כולל על הישוב]]<br /> '''תל ציון'''{{הערה|שם השכונה נקבע על ידי החברה שיזמה את בניית השכונה, ואינו רשמי. עם הרחבת השכונה ברמה שתצדיק הקמת מועצה מקומית, יינתן לה שם קבוע.}} הינו יישוב חרדי במועצה האזורית מטה בנימין, המהווה שכונת-הרחבה של היישוב כוכב יעקב.<br /> <br /> במקום מתגוררים כ-6,000 נפש הנמנים על האוכלוסייה החרדית, רובם זוגות צעירים.<br /> <br /> תל ציון תוכננה בשנת [[תשנ&quot;ז]] והוקמה בשנת [[תש&quot;ס]] עם כ-800 יחידות דיור, ונכון לשנת [[תשפ&quot;א]], קהילת חב&quot;ד המקומית מונה כ-60 משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד==<br /> התיישבות החב&quot;דית במקום החלה בסמוך להתאכלסות היישוב, כאשר בראש המתיישבים עמד הרב [[ישעיהו אלפרוביץ]], שדאג להקמת מוסדות החינוך, הקצאת מבנה עבור בית כנסת לקהילה החב&quot;דית שנבנה בתרומת הנדיב ר' הלל ואן-דר-וין, ועוד.<br /> <br /> הקהילה מהווה אבן שואבת לזוגות צעירים המחפשים מגורים בקרבה לירושלים במחירי שכירות זולים. ההשקעה המרובה של המועצה האיזורית בהרחבת ושיפור הכבישים הוכיחה את עצמה, ובשנים האחרונות זמן הנסיעה מהיישוב לירושלים התקצר בחצי, ועומד על כ-25 דק'.<br /> <br /> מוסדות חב&quot;ד המקומיים כוללים תלמוד תורה ובית ספר לבנות{{הערה|במשך שנים עמדה בראש המוסד הרבנית אופן מירושלים.}} המסונפים ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]], וגני ילדים. בתי החינוך משמשים כבתי חינוך אזוריים עבור כל אנשי קהילת חב&quot;ד המתגוררים ביישובים הסמוכים.<br /> <br /> בנוסף פעילים ביישוב סניפי צבאות ה' לבנים ולבנות. וסניף מקומי של נשי חב&quot;ד המפעיל בין השאר את המתנדבות של שפרה ופועה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] התקיימו בחירות ביוזמת חברי הקהילה, במהלכם נבחר ברוב קולות הרב [[שי שמעון כהן]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד המקומית{{הערה|1=[https://chabad.info/news/443365/ במעמד מפואר הרב שי שמעון כהן הוכתר לרב קהילת חב&quot;ד בתל ציון] {{אינפו}} כ&quot;ד טבת תשע&quot;ט}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]], עבר ניהול בית הספר לידי המנהלת מרת קרומבי, כאשר ניהול אגף הבנים הופקד בידיו של הרב יוסף יצחק הרפז, ובשנת [[תשפ&quot;א]] עבר לניהולו של הרב שניאור זלמן ניסים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] מונה קהילת חב&quot;ד המקומית כ-60 משפחות.<br /> <br /> ===מוסדות וארגונים===<br /> *'''גני מנחם'''<br /> *'''תלמוד תורה תורת מנחם''' - בריכוזו של הרב שניאור ניסים, מונה כ-60 תלמידים.<br /> *'''בנות מנחם''' - בהנהלתה של גב' ליבא קרומבי - בית חינוך לגיל היסודי, מונה כ-120 תלמידות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - <br /> *'''סניף צבאות השם''' - פעילות קבועה המתקיימת פעמיים בשבוע, בהנהלת הרב דביר איציק.<br /> * כולל ערב ללימוד החסידות שעל ידי [[מרכז חמ&quot;ש להפצת המעיינות]].<br /> <br /> ===אישים בקהילה===<br /> * הרב '''[[שי שמעון כהן]]''' - רב הקהילה<br /> * הרב ישעיהו אלפרוביץ - מנכ&quot;ל המוסדות ומשפיע הקהילה ומורה בכיתה ט' [[תורת אמת ירושלים]].<br /> * הרב מאיר נוטיק - משפיע וחבר הנהלה בישיבה קטנה [[תורת אמת]] וראש כולל [[משנת זלמן]] בשכונת [[נוה יעקב]] ב[[ירושלים]]<br /> * הרב מענדל חנן קריצ'בסקי - אביו של מנכ&quot;ל [[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br /> * הרב אלחנן דב מרוזוב - חתנו של הרב [[יוסף יצחק אופן]] וראש כולל ערב ללימוד החסידות שעל ידי [[מרכז חמ&quot;ש להפצת המעיינות]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%AA%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/ ידיעות הקשורות בקהילת חב&quot;ד תל ציון באתר חב&quot;ד אינפו]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=555904 2022-07-20T19:11:27Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|הרב גרוסמן|גרוסמן (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:גרוסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק דוד גרוסמן]]<br /> [[הרב]] '''יצחק דוד גרוסמן''' (יליד שנת [[תש&quot;ו]], 1946) הינו רב העיר [[מגדל העמק]], ראש מוסדות 'מגדל אור', וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]].<br /> <br /> הרב גרוסמן נודע בציבור ב[[אהבת ישראל]] הרבה שלו לכל יהודי, וכיהודי חרדי שלא נרתע לקרב יהודים לתורה ומצוות, אף אלו הנראים כרחוקים מאוד, והוא שומר על קשרים קרובים עם פוליטיקאים ואישי ציבור. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב גרוסמן אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוסמן עובר לפני [[הרבי]] במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> נולד ב[[י&quot;ט אלול]] [[תש&quot;ו]] לאביו הרב [[ישראל גרוסמן]] ראש ישיבות תומכי תמימים בארץ, ולאמו מרת פנינה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר, בתו של ה[[משפיע]] החב&quot;די הרב [[דב בעריש רוזנברג]], ומייד לאחר מכן החל את פעילותו הציבורית, כאשר נשלח בשנת [[תשכ&quot;ח]] ל[[מגדל העמק]] על ידי [[משה מרדכי בידרמן|האדמו&quot;ר מלעלוב]]. העיר נחשבה אז למרכז פשע, ובאמצעות פעילותו והתמדתו הצליח לשנות את פני העיר ולקרב רבים מתושביה לשמירת תורה ומצוות.<br /> <br /> כשנתיים בלבד לאחר שהחל לפעול בעיר, התמנה בשנת [[תש&quot;ל]] כרבה של מגדל העמק, ובשנת [[תשל&quot;ב]] החל בהקמת רשת מוסדות החינוך 'מגדל אור' הדואגת לחינוך איכותי לילדים ממשפחות מצוקה, והפכה לאימפריה של ממש עם שלוחות רבות בכל רחבי ארץ המעניקות סיוע לאלפי תלמידים.<br /> <br /> ביוזמתו ובעקבות בקשותיו מהרבי, הגיעו בשליחות הרבי לעיר שישה אברכים חב&quot;דניקים מתוך [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש]], שמינפו את פעילות התורה והחסד בעיר, והקימו בה מוסדות חב&quot;ד מפוארים שהיוו את הבסיס לקהילת חב&quot;ד המונה כיום קרוב למאתיים משפחות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]], בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], הוכתר הרב לעמוד בראשות הישיבה, ובהמשך העביר את התפקיד לרב [[יצחק גולדברג]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] הוציא הסופר החב&quot;די [[יחיאל הררי]] ספר על הרב גרוסמן שנקרא &quot;חיי שליחות&quot;.<br /> <br /> מתפלל קבוע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> במשך כל השנים עמד בקשר אדוק עם [[הרבי]]. הרבי התבטא על הרב גרוסמן &quot;עושה נפלאות&quot;.<br /> זכה לקירובים נפלאים מהרבי ופעל רבות למען [[מיהו יהודי]]. <br /> <br /> באלול תשל&quot;ח פתח בתוך מסגרת &quot;מגדל אור&quot; את ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בעיר בראשותו של אביו הרב ישראל גרוסמן, שהיה ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד.<br /> היום היא מנוהלת עצמאית ממוסדות &quot;מגדל אור&quot;, ולומדים בה מאות תלמידים, בראשות הרב יצחק גולדברג ותחת ניהולו של הרב לוי וילימובסקי.<br /> <br /> בראיון לחברת [[jem]] ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ד]] סיפר נס אישי שחווה עם הרבי, כאשר בתו הבכורה חיה רבקה חזרה בצעירותה מבית הספר עם נפיחות בעין שהתפתחה לדלקת מוגלתית חמורה, והרופאים לא הצליחו לעמוד על שורש הבעיה. לאחר חודשים רבים של חיפוש והמתנה, נקבע לביתו תור בניו-יורק אצל מומחה בין לאומי לרפואת עיניים בשם פרופסור אורנבלס. כאשר נחתו בניו-יורק נסעו לבקר בחצרו של הרבי, שם הרב גרוסמן חסם את דרכו של הרבי מהמכונית ל-770, וביקש ברכה לרפואה עבור בתו.<br /> <br /> הרבי הורה לבדוק את המזוזות, ובירך לרפואה שלימה. בדיקת המזוזות גילתה שהמילים &quot;בין עיניך&quot; היו מחוקות, ובאופן מיידי לאחר החלפת המזוזה במזוזה כשרה החלה בתו לחוש הקלה בעין, ובתוך שבועות ספורים הדלקת נעלמה כליל מבלי שנצרכה לטיפול רפואי, ולתדהמת כל הרופאים והפרופסורים שטיפלו בתיק הרפואי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[קריית מלאכי]].<br /> *חתנו, הרב שמואל הניג, מחבר הספר &quot;משה איש האלוקים&quot; על האדמו&quot;ר מלעלוב, ו&quot;גדול בישראל על הרב ישראל גרוסמן.<br /> *חתנו, הרב חיים מאיר גנץ, בני ברק.<br /> *חתנו, הרב שלמה נחשוני,דיין בירושלים.<br /> *חתנו, הרב דוב חיימסון ראש [[כולל אברכים|כולל]] מגדל אור מגדל העמק. צאצא של ((חיים בער חיימסון)) משרתו של הצמח צדק.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן גרוסמן, ירושלים.<br /> *נכדו הרב דב הניג, שליח הרבי בסין<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62493 הרב גרוסמן מספר מופת מדהים מהרבי], סיפור שהתרחש עם בתו של הרב, בערוץ הרדיו החרדי &quot;קול ברמה&quot;{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42898 השיר של הרב גרוסמן: ההצלה של מוישי], שיר שהלחין הרב בעקבות [[בית חב&quot;ד מומבאי#רצח השלוחים|הפיגוע במומבאי]]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5466&amp;CategoryID=1229 נזכור תמיד את האחדות הזו] - טור שנכתב לאחר הרצח של אחייניו שלוחי הרבי במומבי שבהודו, [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]], באתר צעירי חב&quot;ד<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81332 הרב גרוסמן ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] במגדל העמק] {{אינפו}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/08/218.-Vaeschanon-5779.pdf לקרב את הנוער]''' ראיון עם הרב גרוסמן , בתוך גליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]], אב תשע&quot;ט {{PDF}}<br /> {{מיון רגיל:גרוסמן,יצחק דוד}}<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ו]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=555176 2022-07-17T19:58:59Z

<p>הנסתרות: /* כחבר כנסת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:איתמר_בן_גביר.jpeg |שמאל|ממוזער|250px| חבר הכנסת איתמר בן גביר]]<br /> '''איתמר בן גביר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ז]]) הוא חבר כנסת וראש מפלגת '''עוצמה יהודית''', עורך דין במקצועו.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> בן גביר נולד ב[[ו' אייר]] [[תשל&quot;ז]] גדל במבשרת ציון ולמד בתיכון 'אורט' בעיר, בגיל 16 חזר בתשובה עקב השתתפותו בהפגנות נגד הסכמי אוסלו ועבר ללמוד בישיבת הרעיון היהודי של הרב מאיר כהנא, מיד נקשר אליו והיה לאחד מתלמידיו המובהקים מה שהוביל להצטרפותו לתנועת כ&quot;ך. ובהמשך לתנועת 'חזית יהודית לאומית' של [[ברוך מרזל]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ה התחתן עם איילה נמרודי והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע ולהם שישה ילדים, בן גביר הוא [[עורך דין]] פלילי במקצועו.<br /> <br /> ===פעולות ציבוריות ===<br /> ארגן עשרות הפגנות נגד הסכמי אוסלו וגירוש גוש קטיף ואף עקב פעולות אלו נעצר פעמים רבות, היה שותף בפועלות רבות שעסקו בהתיישבות ובשמירה על התא המשפחתי.<br /> <br /> איים כמה פעמים על יצחק רבין ואריאל שרון כי אם הם יגרמו לפינוי ישובים הם יפגעו בעולם הזה ובעולם הבא.<br /> <br /> בן גביר הוא פעיל גדול בנושאי שלימות הארץ וחוק גיור כהלכה והיה עורך הדין של תנועת &quot;ארץ ישראל שלנו&quot; והרב [[שלום דובער וולפא]], בנוסף, היה עוזר פרלמנטרי לחברו [[מיכאל בן ארי]] כשנבחר לכנסת, וארגן הפגנות ועצרות רבות בנושאי שלימות הארץ וחוק הגיור.<br /> <br /> ===כחבר כנסת===<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] מונה לראש מפלגת '''עוצמה יהודית''' לאחר שראש המפלגה הקודם - [[מיכאל בן ארי]] נפסל מלהתמודד לכנסת על ידי בית המשפט העליון המשוקץ.<br /> <br /> לקראת הבחירות בשנת [[תשפ&quot;א]] חתם ברגע האחרון על ריצה משותפת בבחירות ביחד עם רשימת '''הציונות הדתית''' של [[בצלאל סמוטריץ']]{{הערה|[https://chabad.info/news/651101/ בן גביר וסמוטריץ' חתמו על ריצה משותפת בבחירות].}}{{הערה|בכך קויימה הוראת הרבי שצריך להיות חזית דתית מאוחדת שתשמור על שלושת השלמויות}} ושובץ במקום השלישי במפלגה, רבני חב&quot;ד הורו להצביע לרשימה ולאחר ארבעה ניסיונות קודמים{{הערה| כמתמודד מטעם עוצמה לישראל בתשע&quot;ג, מטעם איחוד מפלגות הימין בניסן תשע&quot;ט ופעמיים נוספות מטעם עוצמה יהודית שלא עברה את אחוז החסימה}} נבחר באדר תשפ&quot;א לכהן כחבר בכנסת מטעם מפלגת עוצמה יהודית{{הערה|בתוך רשימת הציונות הדתית.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/661973/ בן גביר מודה לחסידי חב&quot;ד לאחר היבחרותו לכנסת].}}. ופועל רבות במסדרונות השלטון לקידום האינטרסים החב&quot;דיים, בנוסף, מביא את דעתו של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] על גבי בימת הכנסת ויזם מחדש את תיקון החוק [[מיהו יהודי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/736099/ בן גביר מעלה את חוק מיהו יהודי].}}. ובחשוון תשפ&quot;ב הקים את שדולת ארץ ישראל השלימה בכנסת.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בן גביר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן גביר בביקור בישיבת חב&quot;ד]]<br /> בן גביר פועל רבות למען חב&quot;ד והצהיר כי בראש ובראשונה פועל לביצוע שלושת השלמויות אותם קבע הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/669388/ בן גביר מודיע כי יפעל בכנסת לביצוע שלושת השלמויות].}}{{הערה|[https://chabad.info/news/657861/ ההבטחה של בן גביר וסמוטריץ': לשמוא על שלושת השלמויות].}}, בנוסף, עוזר רבות לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/300124/ בן גביר מוחה על ביטול עצרת משיח בכיכר].}} ואף היה עורך דין של כמה מחסידי חב&quot;ד שנעצרו בעקבות הקמת דוכני תפילין, ופתח דוכן להנחת תפילין בשוק מרכזי בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/582998/ בעקבות סערת התפילין: בן גביר פתח דוכן תפילין].}} הוא מוזמן לעשרות כנסים ואירועים של חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/736099/ בן גביר בהתוועדות בנתניה].}}{{הערה|[https://chabad.info/news/755347/ בן גביר בהתוועדות בירושלים].}} ושותף בפעילות חב&quot;ד בשלל נושאים{{הערה|[https://chabad.info/news/735862/ בן גביר דואג לבי&quot;ס חב&quot;ד חדרה].}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשע&quot;ט]] סיפר שכשאביו חלה מאוד והיה קרוב לכריתת רגלו הם כתבו לרבי וקיבלו תשובה כי הם צריכים לבדוק את התפילין והמזוזות, הם בדקו אותם ומיד התגלה שבתפילין הייתה חסרה המילה &quot;ובלכתך&quot;, המשפחה נדהמה ותיקנה מייד, ובזכות זה אביו ניצל מהכריתה וחי עוד שנים רבות לאחר מכן.<br /> <br /> ב[[אייר]] [[תשפ&quot;ב]] עלה ביחד עם עמיתו לרשימה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, להתייעצות ופגישה עם מזכיר [[בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], בפגישה נידון האם להעלות את [[חוק מיהו יהודי]] לכנסת בתקופה הקרובה, או שעדיף לחכות עד שיהיה רוב בטוח שיצביע בעד החוק, בין היתר בירך [[ הרב ירוסלבסקי]] את פעולותיהם למען היהדות ולמען העם וסיים: &quot;ההצלחה שלכם, זה הצלחה של כולנו, שיהיה לכם רק הצלחות&quot;{{הערה|[https://www.google.com/url?client=internal-element-cse&amp;cx=006054473870795903179:fmftelgvfns&amp;q=https://www.bhol.co.il/news/1389041&amp;sa=U&amp;ved=2ahUKEwjGweegxLr4AhX_i_0HHbrVCtAQFnoECAIQAg&amp;usg=AOvVaw15BHqXSluXRRcW7IiKe1b7 לדיוח ותמונה מהפגישה] באתר בחדרי.}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8/ ידיעות נוספות על ח&quot;כ איתמר בן גביר]<br /> <br /> *[http://www.kikar.co.il/421232.html ראיון מרתק עם ח&quot;כ איתמר בן גביר] - סיון תשפ&quot;ב.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בן גביר, איתמר}}<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:עורכי דין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ז]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=554915 2022-07-17T09:30:25Z

<p>הנסתרות: /* התפתחות הקהילות */</p> <hr /> <div>שכונת '''רמות אלון''' (הידועה כ&quot;רמות&quot;) שבירושלים היא השכונה הגדולה בישראל ושוכנת על מספר גבעות.<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד בשכונה מונה למעלה מ-120 משפחות, ומחולקת למספר קהילות קטנות הממוקמות באזורים השונים של השכונה בגבעותיה השונות, עם מספר בתי כנסת.<br /> <br /> רבני חב&quot;ד בשכונה הם הרב [[משה ויינר]] הרב [[יחזקאל סופר]] הרב [[אפרים בוגרד]] והרב [[משה צבי הלפרין]], ומשפיעי הקהילות הם הרב [[משה דובוב]] והרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]].<br /> <br /> ==השכונה==<br /> שם השכונה נובע מכך שהיא משתפעת עד לגבעת קבר שמואל, עליו מופיע בנביאים שנקבר ב&quot;רמה&quot;, ושמה הנוסף 'אלון' נקבע לזכרו של יגאל אלון.<br /> <br /> השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר [[מלחמת ששת הימים]].<br /> <br /> ==התפתחות הקהילות==<br /> בשנת [[ה'תשכ&quot;ז]] עם הקמת השכונה שהוקמה בצביון מעורב החלו קהילת חסידי חב&quot;ד מעולי רוסיה להתיישב בה באזור רמות א' שם פתחו את בית הכנסת חב&quot;ד הראשון בשכונה המכונה בית כנסת חב&quot;ד &quot;האיגלו&quot;.<br /> <br /> במשך השנים נפתחו בשכונה מוסדות כשלוחה של המוסד [[תורת אמת]] וביניהם [[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תלמוד תורה לבנים]], לבנות וגני ילדים בהנהלת המוסדות &quot;[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תורת אמת]]&quot;.<br /> <br /> עם משך השנים שהשכונה נהפכה ליותר ויותר חרדית החלו להתפתח בשכונה עוד ועוד קהילות חב&quot;ד הבאה בתור הייתה קהילת חב&quot;ד ברמות ג' בית הכנסת &quot;צבאות מנחם&quot; המכונה בית כנסת חב&quot;ד רמות ג'. רב הקהילה הינו הרב [[משה ויינר]] ומשפיע הקהילה הינו הרב [[משה דובוב]].<br /> <br /> באזור שנת [[ה'תש&quot;נ]] עת החל [[הרבי]] לפעול ולעסוק ולהמריץ את קהל חסידי חב&quot;ד שיבנו פרוייקטים נרחבים בעבור יוצאי ברית המועצות (רוסיה) (היה זה עוד קודם נפילת מסך הברזל) חסידי חב&quot;ד פעלו והשיגו שטח לבנות עליו את הפרוייקט לעולי רוסיה המכונה קרית שמי&quot;ר (ר&quot;ת שומרי מצוות יוצאי רוסיה) באזור רמות ד' שבשכונה ושם נפתחה קהילת חב&quot;ד ו[[בית הכנסת]] חב&quot;ד אור מנחם מענדל - בית שאשע (קוגן) כאשר מנכ&quot;ל הקהילה הינו ר' [[אברהם צידון]] האחראי על אגף ההוצאה לאור וכן על האירועים ושאר הדברים המאורגנים ע&quot;י הקהילה.<br /> <br /> מרבני ומשפיעי הקהילה הרב [[יצחק קוגן]], הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]], הרב [[משה צבי הלפרין]].<br /> <br /> לאחר כמה שנים התווספו עוד כמה וכמה משפחות מאנ&quot;ש באזור רמות ב' שאט אט מקבלת צביון חרדי ונפתחה שם קהילה ובית הכנסת חב&quot;ד בראשות הרב [[אפרים בוגרד]] מדייני [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ומרבני השכונה.<br /> <br /> במשך הזמן הגיעו עוד משפחות חב&quot;ד אל האזור ונפתח ברמות ב' באזור אחר קהילה ובית הכנסת חב&quot;ד &quot;באתי לגני&quot;.<br /> <br /> בהמשך בשנת [[ה'תשע&quot;ו]] התפתח [[בית חב&quot;ד]] השכונתי והפך גם הוא לקהילה ובית כנסת חב&quot;ד &quot;נר אליהו&quot;. רב בית הכנסת ומנהל הבית חב&quot;ד הינו השליח הנמרץ והמסור הרב יעקב זוננפלד ומשפיע הקהילה הינו הרב [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] המשמש גם כשליח חב&quot;ד בשכונה. ובזכות הרב [[שלמה חיימסון]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] נוסד &quot;כולל ליובאוויטש&quot; המיועד לאברכי חב&quot;ד בשכונה הממוקם על יד קהילת חב&quot;ד ברמות ג', ראש הכולל הינו רב קהילת חב&quot;ד רמות ג' הרב [[משה ויינר]] הנודע בעומק לימודו וחריפותו.<br /> <br /> במשך הזמן נפתחה קהילה ובית כנסת נוסף ברמות א' לאברכים הצעירים שבאו להתגורר באזור החדש שבשכונה הנקרא &quot;מצפה רמות&quot;.<br /> <br /> ברחבי קהילות ובתי הכנסת בשכונה מתקיים כבשאר קהילות חב&quot;ד פעילות [[צבאות ה']] לנוער וכן קיימת פעילות דו שבועית במתחם הכולל בימים שני וחמישי בשבוע.<br /> <br /> ==דמויות בקהילות==<br /> *הרב [[משה ויינר (ירושלים)|משה ויינר]] - ראש כולל ליובאוויטש ומרבני הקהילה.<br /> *הרב [[לוי רוזנברג]] - מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן (ירושלים)|גרשון מנחם מענדל אבצן]] ישיבת בית מנחם - ר.א.פ.<br /> *הרב [[יחזקאל סופר]] - מרצה וסופר בתורת חב&quot;ד ומחשבת ישראל. לשעבר, רב ושליח באוניברסיטת בן-גוריון באר שבע.<br /> *הרב [[אפרים בוגרד]] - דיין בבית הדין הרבני האזורי וב[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומרבני הקהילה.<br /> *הרב [[משה דובוב]] - ממשפיעי הקהילה ממלמדי תלמוד תורה תורת אמת לשעבר ואחראי על שמחת בית השואבה של חב&quot;ד בשכונה.<br /> <br /> [[קטגוריה:שכונות בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=554913 2022-07-17T09:30:02Z

<p>הנסתרות: /* התפתחות הקהילות */</p> <hr /> <div>שכונת '''רמות אלון''' (הידועה כ&quot;רמות&quot;) שבירושלים היא השכונה הגדולה בישראל ושוכנת על מספר גבעות.<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד בשכונה מונה למעלה מ-120 משפחות, ומחולקת למספר קהילות קטנות הממוקמות באזורים השונים של השכונה בגבעותיה השונות, עם מספר בתי כנסת.<br /> <br /> רבני חב&quot;ד בשכונה הם הרב [[משה ויינר]] הרב [[יחזקאל סופר]] הרב [[אפרים בוגרד]] והרב [[משה צבי הלפרין]], ומשפיעי הקהילות הם הרב [[משה דובוב]] והרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]].<br /> <br /> ==השכונה==<br /> שם השכונה נובע מכך שהיא משתפעת עד לגבעת קבר שמואל, עליו מופיע בנביאים שנקבר ב&quot;רמה&quot;, ושמה הנוסף 'אלון' נקבע לזכרו של יגאל אלון.<br /> <br /> השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר [[מלחמת ששת הימים]].<br /> <br /> ==התפתחות הקהילות==<br /> בשנת [[ה'תשכ&quot;ז]] עם הקמת השכונה שהוקמה בצביון מעורב החלו קהילת חסידי חב&quot;ד מעולי רוסיה להתיישב בה באזור רמות א' שם פתחו את בית הכנסת חב&quot;ד הראשון בשכונה המכונה בית כנסת חב&quot;ד &quot;האיגלו&quot;.<br /> <br /> במשך השנים נפתחו בשכונה מוסדות כשלוחה של המוסד [[תורת אמת]] וביניהם [[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תלמוד תורה לבנים]], לבנות וגני ילדים בהנהלת המוסדות &quot;[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תורת אמת]]&quot;.<br /> <br /> עם משך השנים שהשכונה נהפכה ליותר ויותר חרדית החלו להתפתח בשכונה עוד ועוד קהילות חב&quot;ד הבאה בתור הייתה קהילת חב&quot;ד ברמות ג' בית הכנסת &quot;צבאות מנחם&quot; המכונה בית כנסת חב&quot;ד רמות ג'. רב הקהילה הינו הרב [[משה ויינר]] ומשפיע הקהילה הינו הרב [[משה דובוב]].<br /> <br /> באזור שנת [[ה'תש&quot;נ]] עת החל [[הרבי]] לפעול ולעסוק ולהמריץ את קהל חסידי חב&quot;ד שיבנו פרוייקטים נרחבים בעבור יוצאי ברית המועצות (רוסיה) (היה זה עוד קודם נפילת מסך הברזל) חסידי חב&quot;ד פעלו והשיגו שטח לבנות עליו את הפרוייקט לעולי רוסיה המכונה קרית שמי&quot;ר (ר&quot;ת שומרי מצוות יוצאי רוסיה) באזור רמות ד' שבשכונה ושם נפתחה קהילת חב&quot;ד ו[[בית הכנסת]] חב&quot;ד אור מנחם מענדל - בית שאשע (קוגן) כאשר מנכ&quot;ל הקהילה הינו ר' [[אברהם צידון]] האחראי על אגף ההוצאה לאור וכן על האירועים ושאר הדברים המאורגנים ע&quot;י הקהילה.<br /> <br /> מרבני ומשפיעי הקהילה הרב [[יצחק קוגן]], הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]], הרב [[משה צבי הלפרין]].<br /> <br /> לאחר כמה שנים התווספו עוד כמה וכמה משפחות מאנ&quot;ש באזור רמות ב' שאט אט מקבלת צביון חרדי ונפתחה שם קהילה ובית הכנסת חב&quot;ד בראשות הרב [[אפרים בוגרד]] מדייני [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ומרבני השכונה.<br /> <br /> במשך הזמן הגיעו עוד משפחות חב&quot;ד אל האזור ונפתח ברמות ב' באזור אחר קהילה ובית הכנסת חב&quot;ד &quot;באתי לגני&quot;.<br /> <br /> בהמשך בשנת [[ה'תשע&quot;ו]] התפתח [[בית חב&quot;ד]] השכונתי והפך גם הוא לקהילה ובית כנסת חב&quot;ד &quot;נר אליהו&quot;. רב בית הכנסת ומנהל הבית חב&quot;ד הינו השליח הנמרץ והמסור הרב יעקב זוננפלד ומשפיע הקהילה הינו הרב [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] המשמש גם כשליח חב&quot;ד בשכונה. ובזכות הרב [[שלמה חיימסון]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] נוסד &quot;כולל ליובאוויטש&quot; המיועד לאברכי חב&quot;ד בשכונה הממוקם על יד קהילת חב&quot;ד ברמות ג', ראש הכולל הינו רב קהילת חב&quot;ד רמות ג' הרב [[משה ויינר]] הנודע בעומק לימודו וחריפותו.<br /> <br /> במשך הזמן נפתחה קהילה ובית כנסת נוסף ברמות א' לאברכים הצעירים שבאו להתגורר באזור החדש שבשכונה הנקרא &quot;מצפה רמות&quot;.<br /> <br /> ברחבי קהילות ובתי הכנסת בשכונה מתקיים כבשאר קהילות חב&quot;ד פעילות [[צבאות ה']] לנוער וכן קיימת פעילות דו שבועית במתחם הכולל בימים שני וחמישי בשבוע.<br /> <br /> ==דמויות בקהילות==<br /> *הרב [[משה ויינר (ירושלים)|משה ויינר]] - ראש כולל ליובאוויטש ומרבני הקהילה.<br /> *הרב [[לוי רוזנברג]] - מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן (ירושלים)|גרשון מנחם מענדל אבצן]] ישיבת בית מנחם - ר.א.פ.<br /> *הרב [[יחזקאל סופר]] - מרצה וסופר בתורת חב&quot;ד ומחשבת ישראל. לשעבר, רב ושליח באוניברסיטת בן-גוריון באר שבע.<br /> *הרב [[אפרים בוגרד]] - דיין בבית הדין הרבני האזורי וב[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומרבני הקהילה.<br /> *הרב [[משה דובוב]] - ממשפיעי הקהילה ממלמדי תלמוד תורה תורת אמת לשעבר ואחראי על שמחת בית השואבה של חב&quot;ד בשכונה.<br /> <br /> [[קטגוריה:שכונות בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F&diff=553491 2022-07-12T19:41:16Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרון אופן 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אהרון אופן]]<br /> [[קובץ:אהרון אופן אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אופן אצל הרבי]]<br /> הרב '''אהרון אופן''' ([[ה'תרע&quot;ג]] - [[י&quot;ג בטבת]] [[ה'תשנ&quot;ב]]) היה חסיד '[[עובד]]', ממשפיעי הקהילה החב&quot;דית ב[[רמת גן]] ושימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת &quot;סוכת שלום&quot; בעיר.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] ב[[פולין]] לאביו הרב מאיר אופן ולאימו מרת בילא. עלה לארץ הקודש קודם ה[[שואה]] והתיישב ב[[רמת גן]].<br /> <br /> התקרב דרך חסידי חב&quot;ד שהתגוררו ב[[רמת גן]] וב[[תל אביב]] לחב&quot;ד והיה מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ונישא לרעיתו בתיה בתו של החסיד הרב [[עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר]]. לאחר [[י' שבט]] [[תש&quot;י]] היה מהראשונים לקרוא שם לבנו על שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. היה מקושר לרבי, והיה מקבל באופן קבוע את השיחות והמאמרים מה שהיה בנמצא והיה בקי בהם. לאחר מכן בתקופה שהיה [[שידור|שידורים]] מהרבי היה משתתף בהם בהתמדה.<br /> <br /> [[קובץ:אהרון אופן ספר החסידים 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הכרטיס של הרב אהרון אופן שמילא בכתב ידו ב[[ספר החסידים]]]]<br /> <br /> שימש כ[[גבאי]] וכ[[משפיע]] בבית כנסת &quot;סוכת שלום&quot; שעל שם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברמת גן. מדי שבת בשבתו היה טובל ב[[מקווה]], דבר שלא היה מקובל כל כך בין אנ&quot;ש שם, לומד שעות ארוכות חסידות ולאחר מכן מתפלל בעבודה ב'[[חדר שני]]' של בית הכנסת.<br /> <br /> ילדיו מספרים שלא היה שבת שהיה חוזר הביתה לעשות [[קידוש]] לפני השעה ארבע בצהריים.<br /> <br /> ב[[ימים הנוראים]] היה עובר לפני התיבה מדי שנה בשנה ב&quot;המלך&quot; באופן מיוחד מאוד. והיה הרוח החיה בבית הכנסת.<br /> <br /> מאחר שמשפחתו לא הייתה גרה בקירוב מקום ל[[תלמוד תורה]] חב&quot;די, למרות הכל הוא התעקש שילמדו דוקא בחיידר חב&quot;ד אף שאז זה היה כרוך במסירות נפש לנסוע בכל יום לתל אביב עם אוטובוסים.<br /> רעייתו מרת בתיה הייתה מחזירה את הילדים, עוזרת לו ותומכת בו ככל האפשר.<br /> <br /> [[הרבי]] אמר פעם לאחד מהמתפללים בבית כנסת חב&quot;ד ברמת גן, שהגיע ל'[[יחידות]]': &quot;האם הקהל יודע להעריך את ר' אהרן אופן?&quot;...<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ג בטבת]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *בנו, הרב מאיר אופן - [[בני ברק]]. נפטר ג' שבט תשע&quot;ט.<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק אופן]] - [[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] וב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|חח&quot;ל צפת]], [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]]. עומד בראש [[מרכז חמ&quot;ש להפצת המעיינות]].<br /> *ביתו, מרת בלה רוזנברג - [[בני ברק]]<br /> *בנו, הרב יעקב אופן ז&quot;ל - [[רמת שלמה]] [[ירושלים]]<br /> *בנו, הרב [[דוד לייב אופן]] - [[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד ב[[ביתר עלית]], ור&quot;מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:אופן, אהרון}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=553451 2022-07-12T17:57:46Z

<p>הנסתרות: /* הסתלקותו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] השישי מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]<br /> |מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]], [[לטביה]] ו[[ניו יורק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הריי&quot;צ''' ([[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]) (בעגת חסידי חב&quot;ד '''אדמו&quot;ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנו של ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]] (האדמו&quot;ר הרש&quot;ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] &quot;מונטיפיורי&quot; ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> ===לידתו===<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] להוריו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], נישאו ב[[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר&quot;מ]], כשסבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על חלומה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בתמוז]] בשנת [[תר&quot;מ]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וסבו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר לו: &quot;מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה&quot;. הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר &quot;כשתגדל תהיה רבי&quot; וברשימותיו של הריי&quot;צ הושמטה המילה &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> במהלך הברית היה הסבא [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת&quot;ש]] עמ' 14}}.<br /> <br /> ===ילדותו וחינוכו===<br /> את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ&quot;ד]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ה[[א&quot;ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב&quot;ד]]. בשנת [[תרמ&quot;ה]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ&quot;ו]] החל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ&quot;ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של &quot;רבי&quot;, והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.<br /> <br /> שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ&quot;ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ד מינה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את הרשב&quot;ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בתפקיד זה שימש עד שנת תר&quot;ס, אז נתמנה הרשב&quot;ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו.<br /> <br /> אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על &quot;המלמדים&quot; שלו.את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן', עד לשנת [[תרנ&quot;א]] היה בקי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ&quot;ב]] התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכתיבת יומן.<br /> <br /> ===בר מצווה===<br /> <br /> בי' תמוז [[תרנ&quot;א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי&quot;א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו&quot;ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש&quot;י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.<br /> <br /> חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י&quot;א אייר]] [[תרנ&quot;ג]] חזר אביו [[מאמר]] &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;, לקראת הבר מצווה למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br /> <br /> ===צעירותו===<br /> לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ&quot;ו]] וב[[תרנ&quot;ח]].<br /> <br /> החל משנת [[תרנ&quot;ה]] עד שנת [[תר&quot;ס]], היו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מלמד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.<br /> <br /> ===מסעות הרבי הריי&quot;צ בילדותו===<br /> ====[[מסע יאלטא]]====<br /> {{ערך מורחב|מסע יאלטא}}<br /> בחודש [[אלול]] [[תרמ&quot;ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר &quot;יאלטה&quot; שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ&quot;ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל&quot;ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.<br /> <br /> ====המסע למוזניקס (תרנ&quot;א)====<br /> בקיץ של שנת [[תרנ&quot;א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ&quot;אזינקעס&quot; הסמוך ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ====הנסיעה לאליווקא====<br /> בשנת [[תרנ&quot;ה]] יצאו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[י&quot;א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]].<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> ===קישורי התנאים===<br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו{{הערה|זאת התמונה הראשונה שלו}}]]<br /> לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק [[נדוניה‎]] גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה&quot;ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי&quot;צ יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב] נ&quot;ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ&quot;ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.<br /> ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו&quot;ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע&quot;ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.<br /> ([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר&quot;פ-תרפ&quot;ז ע' 172])}}.<br /> <br /> התנאים בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ&quot;ח בסיון [[תרנ&quot;ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז&quot;א]], במהלך אותם ימים הרז&quot;א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י&quot;א תמוז]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם דודו הרז&quot;א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br /> <br /> ===בין קישורי התנאים לחתונה===<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז אב]] [[תרנ&quot;ו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ&quot;ה אב]]{{הערה|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שיחת [[כ&quot;ה שבט]] [[תרצ&quot;ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י&quot;ג), סעיף י&quot;א.}}.<br /> <br /> בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכין את בנו לקראת החתונה.<br /> <br /> ===החתונה===<br /> ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו: &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;. הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז]], הודיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> ביום שלישי [[י&quot;ז אלול]] בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ&quot;ח]], מונה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למנהלה בפועל.<br /> <br /> בעת כהונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים היה כמה וכמה פעמים שבהם נאסר או שהישיבה נסגרה.<br /> <br /> ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס&quot;ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במשך השנים היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט.<br /> <br /> ==פעולותיו למען יהודי רוסיה==<br /> באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] - [[תרס&quot;ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] עזר לאביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בלעזור ליהודים שנלחמו בצבא ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].<br /> <br /> אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החל לנסות לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר&quot;ע]] ובשנת [[תרע&quot;ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> ביום [[ב' ניסן תר&quot;פ]], הסתלק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אביו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב&quot;ד ביום ההסתלקות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: &quot;תדבר [[דא&quot;ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת&quot;. את הפתק הראה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.<br /> <br /> חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא&quot;ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;ראשית גויים [[עמלק]]&quot;}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br /> <br /> בשנת האבילות נהג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.<br /> <br /> אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר&quot;פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]]: &quot;מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה&quot;.}}.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> ===המאסר הראשון===<br /> כשהיה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגיל אחת עשרה, ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תרנ&quot;א]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה&quot;ת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק א' עמ' 109.}}.<br /> <br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ&quot;ט.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ&quot;ט]]<br /> ===המאסר השני===<br /> ביום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תרס&quot;ב]], אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום שני [[י&quot;ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.<br /> <br /> למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר להם כי הוא &quot;אזרח נכבד לדורותיו&quot;{{הערה|תואר זה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגלל אבי-סבו [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי &quot;שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים&quot;. למחרת בבוקר התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השלישי{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון י' טבת תשפ&quot;א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''.}}===<br /> ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס&quot;ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובידו הזמנה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון &quot;לרגל עניין נחוץ ואחראי&quot;. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: &quot;העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!&quot;. בשעה הנקובה התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br /> <br /> בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.<br /> <br /> בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ את החלטת ועדת החקירה: &quot;לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו&quot;.<br /> <br /> על טופס ההחלטה התבקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: &quot;אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קם, אמר: &quot;לילה טוב&quot; והלך.<br /> <br /> ===המאסר הרביעי===<br /> בחודש טבת תר&quot;ע הלשין יהודי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מאסרו זה.}}. על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: &quot;מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא&quot;.<br /> <br /> ===המאסר החמישי===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תרע&quot;ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br /> <br /> ===המאסר השישי===<br /> [[קובץ:בית הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br /> בקיץ שנת תר&quot;פ, בעת תפילת שחרית, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br /> <br /> כשהגיע ל&quot;חצר-מוות&quot;, הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי &quot;ועד מבקרי הדתות&quot;, ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם ב[[אידיש]]: &quot;כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו&quot;{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא אומר: &quot;'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים&quot;. על כך השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.<br /> <br /> שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השביעי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ====רקע====<br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב&quot;ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ&quot;ג באייר]] בשנת תרפ&quot;ד, עזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br /> <br /> ====המאסר====<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.{{ש}}תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[ט&quot;ו בסיון]] [[תרפ&quot;ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: &quot;בתוך 24 שעות תומת בירייה!&quot;. בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד&quot;ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו&quot;ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ&quot;ז שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br /> <br /> [[חסיד]]י חב&quot;ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י&quot;ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י&quot;ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br /> <br /> הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br /> <br /> ==עסקנותו בפולין==<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&amp;search=רוסיא אגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך י&quot;ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד&quot;ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br /> <br /> הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.<br /> <br /> מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> <br /> ==מסעותיו==<br /> ===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br /> מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב&quot;ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום [[כ&quot;ח בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br /> <br /> ===ביקורו בארץ בישראל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש]]}}<br /> <br /> ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ&quot;ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב&quot;א, הנני חושב במשך כשני שבועות&quot;.}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br /> <br /> אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ&quot;ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל&quot;שער יעקב&quot; (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש&quot;ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש&quot;ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל&quot;שער אברהם&quot; ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם בקהילת חב&quot;ד שבחברון.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=<br /> |תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד&quot;ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.<br /> }}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב&quot;ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ&quot;ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=244 מכתב מתאריך כ&quot;ח [[סיוון]] תר&quot;ץ]}}<br /> <br /> ===המסע לארצות הברית===<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת ביקורו בבולטימור, תר&quot;צ]]<br /> [[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביקורו בפילדלפיה, תר&quot;צ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)]]}}<br /> לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח&quot;י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה&quot;ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב&quot;ד ב[[פולין]].<br /> <br /> ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר&quot;צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> במהלך החודש נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ&quot;ש את השתתפותם בפעילות אגו&quot;ח כל אחד במקומו.<br /> <br /> ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.<br /> <br /> עוד באותו יום, חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י&quot;ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וב[[כ&quot;ב כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ב טבת]] סיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.<br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ז טבת]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].<br /> <br /> באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ&quot;ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י&quot;ב אדר כבר חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשיקגו.<br /> <br /> הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י&quot;ט סיון]] [[תר&quot;צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].<br /> <br /> בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.<br /> <br /> הביקור הסתיים ב[[כ&quot;א תמוז]] [[תר&quot;צ]], אז חזר הרבי ל[[פולין]].<br /> <br /> ===במלחמת העולם השנייה===<br /> {{ערך מורחב|הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח &quot;האדמו&quot;ר מליובאוויטש בריא ושלם&quot; (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת&quot;ש]]]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ&quot;ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]]. בשנת [[תרצ&quot;ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוא עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש&quot;כבוד-קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בריא ושלם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61242 האדמו&quot;ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br /> <br /> ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת&quot;ש]] - הוברח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ&quot;ד אדר ת&quot;ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).<br /> <br /> ביום שעזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב&quot;ד שבכל אירופה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]]<br /> |תוכן=אל ידידינו אנ&quot;ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט&quot;א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ&quot;ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה&quot;י ובזכות הוד כ&quot;ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br /> }}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ה אדר ת&quot;ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית &quot;דרטינגהלם&quot; ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==ארצות הברית==<br /> [[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגיע לארה&quot;ב, ת&quot;ש]]<br /> ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת&quot;ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באוניה &quot;דרטינגהלם&quot;, יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.<br /> <br /> ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל &quot;שלום עליכם&quot; בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך &quot;ברכת שהחיינו&quot;. בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.<br /> <br /> בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ&quot;ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת &quot;עונג שבת&quot; תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך &quot;ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש&quot; באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ&quot;ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.<br /> <br /> המסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו '''[https://anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעריכת הרב [[נחמן וילהלם]], ניו יורק אדר תשפ&quot;א.}}, היה ש&quot;אמריקה אינה שונה&quot;{{הערה|1=בשפת המקור: &quot;אמריקה איז נישט אנדערש&quot;. ראו גם: [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי&quot;צ כשהגיע לארצות הברית?]''' {{וידפו}}}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב באב]] [[ת&quot;ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י&quot;ט אלול ת&quot;ש|י&quot;ט אלול]], נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לגור בבניין. ביום [[כ&quot;א אלול ת&quot;ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> [[קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.]]<br /> ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש&quot;א]] הקים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה &quot;לעורר את חסידי חב&quot;ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג בתשרי]] [[תש&quot;ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש&quot;ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש&quot;ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] פעל ל[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]] ב[[מלחמת עולם השנייה]] אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות.<br /> <br /> בעשר השנים בהם חי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]. ביום [[כ&quot;א באייר]] [[תש&quot;ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב&quot;ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ&quot;ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.<br /> <br /> בהתוועדויותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע&quot;פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> <br /> ===קבלת האזרחות===<br /> [[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש&quot;ט]]]]<br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז באדר]] שנת [[תש&quot;ט]] הגיעה לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: &quot;ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו&quot;ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך&quot;.}}.<br /> <br /> המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר&quot;צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט]] [[תש&quot;י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י&quot;א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים. וליד ((אדמור הרייצ)) קבור ((הרבי נשיא דורנו))<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בשנת [[תשי&quot;ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב&quot;ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בתו, הרבנית [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> * בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].<br /> * בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי&quot;ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי&quot;ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|סדרת המאמרים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ&quot;רשימות&quot; וחלק בסגנון סיפורי כגון &quot;ספר הזכרונות&quot; ועוד.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]].<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]].<br /> *[[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר הזכרונות]].<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]].<br /> *קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] עם ה[[משכילים]].<br /> *קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].<br /> *[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].<br /> *[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.<br /> *[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].<br /> *[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> *[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל&quot;קונטרס תורת החסידות&quot;{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br /> *'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[האוהל]]<br /> *[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> *'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> *יוזמת השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק א.<br /> *'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, שבועון בית משיח ב' ניסן תש&quot;פ עמוד 38<br /> *'''כשהרבי מחייך''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ&quot;א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===תולדות חיים===<br /> ;ילדות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55573 &quot;[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש&quot;]''' - סיפור לידתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}<br /> *הרב וההיסטוריון דב לוקאץ', '''[https://anash.org/watch-a-life-of-heroism-mesirus-nefesh-and-miracles/ חיי גבורה מסירות נפש וניסים]''', סקירת פעילותו והצלתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ברוסיה הקומניסטית, בוורשה הנאצית ובארצות הברית {{אנש}} (אנגלית) - וידאו, ומסמך מוער<br /> <br /> ;נישואין<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}<br /> ;המאסר והגאולה ([[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]])<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]].<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[&quot;בית חב&quot;ד&quot;]].<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב&quot;ד בישראל]].<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> ;בתקופת ה[[שואה]]<br /> *[[זלמן רודרמן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 מאמציו להצלת אדמו&quot;רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}<br /> ;הביקור בארץ הקודש<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3312 &quot;קול ישראל&quot; מדווח על ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br /> *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br /> ;הסתלקות<br /> *'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי&quot;צ]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *הלל זלצמן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66504 זכרונות מיו&quot;ד שבט תש&quot;י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', שבועון בית משיח, מתוך הספר &quot;אִסְתַּלַּק יְקָרָא&quot;, ט שבט התשע&quot;ג (20.01.2013)<br /> <br /> ===שונות===<br /> ;ספריו<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&amp;pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ&quot;ח] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ&quot;ט]] וכן תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג,<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ז, תרפ&quot;ח-תרצ&quot;א, תש&quot;ו-ה'שי&quot;ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב&quot;ד.<br /> *אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ&quot;ח-תרצ&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&amp;pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ&quot;ג-תרצ&quot;ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ&quot;ז-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&amp;pgnum=1 כרך ה'] - (ת&quot;ש-תש&quot;א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&amp;pgnum=1 כרך ו'] - (תש&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;pgnum=1 כרך ז'] - (תש&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&amp;pgnum=1 כרך ח'] - (תש&quot;ד-תש&quot;ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;pgnum=1 כרך ט'] - (תש&quot;ו-תש&quot;ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;pgnum=1 כרך י'] - (תש&quot;ט-תש&quot;י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;pgnum=1 כרך י&quot;א] - (מילואים, תר&quot;ס-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ב] - (מילואים, ת&quot;ש-תש&quot;י ומפתח לכרכים א'-י&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ג] - (מילואים, תרס&quot;א-תש&quot;י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ד] - (מילואים)<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[https://www.rebbedrive.com/freirdiker-rebbe גלריית תמונות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{רבי דרייב}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14165 גלריית תמונות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי&quot;צ] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כק_אדמור_הרייצ_נע_צרור_תמונות_76361.html גלריית תמונות] {{col}}<br /> <br /> ;עיתונות:<br /> *'''[https://col.org.il/news/131961 כשעיתון הארץ פירסם ראיון עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ • היסטורי]''' {{COL}}<br /> <br /> ;סיפורים<br /> *נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66535 כשהרבי הריי&quot;צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> <br /> ;לדמותו<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/הרבי-הרייצ-סיפורה-של-רוח-שלא-נכנעה/ מדוע בעיני הרבי הריי&quot;צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> }}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הריי&quot;צ}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] [[תר&quot;פ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]|הבא=[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|8]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;י]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=553149 2022-07-11T14:46:37Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|חיים בער חיימסון|נכדו, [[בעל תפילה]] תושב [[ירושלים]]|חיים בער חיימסון (ירושלים)}}<br /> [[קובץ:חיים_בער_חיימסון.png|שמאל|ממוזער|250px|תשובה מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כתובה בכתב ידו של ר' חיים בער]]<br /> הרב '''חיים דובער חיימסון''' (במקומות אחדים נזכר גם בשם '''חיים יששכר בער''') היה משרת וגבאי בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'[[יחידות]]' והיה יד ימינו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שסמך עליו בענינים חסויים רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש, ובהגיעו לגיל ה[[נישואין]] השתדך עם בת אחד החנוונים בליובאוויטש בשם ר' משה ישראל, שהסכים לדאוג לפרנסתו בתנאי שישב ו[[לימוד תורה|יהגה בתורה]], והוא נשאר סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ח]], עוד בימי הנהגתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], החל לשמש את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים [[יראת שמים|ירא שמים]] ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|ב[[לקוטי דיבורים]] (בלה&quot;ק) ליקוט כ&quot;ג עמוד 619 מונה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.}}, והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת [[תק&quot;צ]] מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו.<br /> <br /> מידי שנה היה נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ל[[ליאזנא]] להניח [[פ&quot;נ]] על ציון אימו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]].<br /> <br /> באחרית ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], בנוגע לפרטים המדוייקים על עלייתו לארץ ושנותיו המאוחרות, ישנם דעות חלוקות במסורת החסידית{{הערה|נלקטו במאמרו של הרב [[שמואל קראוס]] 'על גבאים ומשרתים' י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' נח חיימסון<br /> *נכדו, ר' [[חיים בער חיימסון (ירושלים)|חיים בער חיימסון]]<br /> <br /> בין צאצאיו אפשר למצוא את חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] ומספר חסידי חב&quot;ד, כגון ר' דב חיימסון ממגדל העמק, חתנו של [[הרב גרוסמן]] ואחיו ר' [[שלמה חיימסון]] חבר הנהלה במכון מעיינות, ואביהם ר' [[נח חיימסון]] נכדו של הרב החסיד [[חיים בער חיימסון]] בעל התפילה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שמואל קראוס, '''על 'גבאים' ו'משרתים'''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 42 י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה, עמוד 14<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיימסון, חיים בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=553148 2022-07-11T14:45:54Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|חיים בער חיימסון|נכדו, [[בעל תפילה]] תושב [[ירושלים]]|חיים בער חיימסון (ירושלים)}}<br /> [[קובץ:חיים_בער_חיימסון.png|שמאל|ממוזער|250px|תשובה מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כתובה בכתב ידו של ר' חיים בער]]<br /> הרב '''חיים דובער חיימסון''' (במקומות אחדים נזכר גם בשם '''חיים יששכר בער''') היה משרת וגבאי בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'[[יחידות]]' והיה יד ימינו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שסמך עליו בענינים חסויים רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש, ובהגיעו לגיל ה[[נישואין]] השתדך עם בת אחד החנוונים בליובאוויטש בשם ר' משה ישראל, שהסכים לדאוג לפרנסתו בתנאי שישב ו[[לימוד תורה|יהגה בתורה]], והוא נשאר סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ח]], עוד בימי הנהגתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], החל לשמש את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים [[יראת שמים|ירא שמים]] ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|ב[[לקוטי דיבורים]] (בלה&quot;ק) ליקוט כ&quot;ג עמוד 619 מונה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.}}, והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת [[תק&quot;צ]] מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו.<br /> <br /> מידי שנה היה נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ל[[ליאזנא]] להניח [[פ&quot;נ]] על ציון אימו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]].<br /> <br /> באחרית ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], בנוגע לפרטים המדוייקים על עלייתו לארץ ושנותיו המאוחרות, ישנם דעות חלוקות במסורת החסידית{{הערה|נלקטו במאמרו של הרב [[שמואל קראוס]] 'על גבאים ומשרתים' י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' נח חיימסון<br /> *נכדו, ר' [[חיים בער חיימסון (ירושלים)|חיים בער חיימסון]]<br /> <br /> בין צאצאיו אפשר למצוא את חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] ומספר חסידי חב&quot;ד, כגון ר' דב חיימסון ממגדל העמק, חתנו של [[הרב גרוסמן]] ואחיו ר' [[שלמה חיימסון]] חבר הנהלה במכון מעיינות, ואביהם ר' [[נח חיימסון]] נכדו של הרב החסיד * ''' [[חיים בער חיימסון]] ''' בעל התפילה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שמואל קראוס, '''על 'גבאים' ו'משרתים'''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 42 י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה, עמוד 14<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיימסון, חיים בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=553147 2022-07-11T14:45:03Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|חיים בער חיימסון|נכדו, [[בעל תפילה]] תושב [[ירושלים]]|חיים בער חיימסון (ירושלים)}}<br /> [[קובץ:חיים_בער_חיימסון.png|שמאל|ממוזער|250px|תשובה מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כתובה בכתב ידו של ר' חיים בער]]<br /> הרב '''חיים דובער חיימסון''' (במקומות אחדים נזכר גם בשם '''חיים יששכר בער''') היה משרת וגבאי בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'[[יחידות]]' והיה יד ימינו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שסמך עליו בענינים חסויים רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש, ובהגיעו לגיל ה[[נישואין]] השתדך עם בת אחד החנוונים בליובאוויטש בשם ר' משה ישראל, שהסכים לדאוג לפרנסתו בתנאי שישב ו[[לימוד תורה|יהגה בתורה]], והוא נשאר סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ח]], עוד בימי הנהגתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], החל לשמש את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים [[יראת שמים|ירא שמים]] ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|ב[[לקוטי דיבורים]] (בלה&quot;ק) ליקוט כ&quot;ג עמוד 619 מונה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.}}, והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת [[תק&quot;צ]] מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו.<br /> <br /> מידי שנה היה נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ל[[ליאזנא]] להניח [[פ&quot;נ]] על ציון אימו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]].<br /> <br /> באחרית ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], בנוגע לפרטים המדוייקים על עלייתו לארץ ושנותיו המאוחרות, ישנם דעות חלוקות במסורת החסידית{{הערה|נלקטו במאמרו של הרב [[שמואל קראוס]] 'על גבאים ומשרתים' י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' נח חיימסון<br /> *נכדו, ר' [[חיים בער חיימסון (ירושלים)|חיים בער חיימסון]]<br /> <br /> בין צאצאיו אפשר למצוא את חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] ומספר חסידי חב&quot;ד, כגון ר' דב חיימסון ממגדל העמק, חתנו של [[הרב גרוסמן]] ואחיו ר' [[שלמה חיימסון]] חבר הנהלה במכון מעיינות, ואביהם ר' [[נח חיימסון]] נכדו של הרב החסיד [[חיים בער חיימסון]] בעל התפילה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שמואל קראוס, '''על 'גבאים' ו'משרתים'''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 42 י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה, עמוד 14<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיימסון, חיים בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%98&diff=553143 2022-07-11T14:13:08Z

<p>הנסתרות: /* יחסו לחב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נפתלי בנט.jpg|ממוזער|שמאל|נפתלי בנט ראש ממשלת ישראל השלושה עשר]]<br /> '''נפתלי בנט''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]]) הוא יו&quot;ר מפלגת ימינה והיה ראש ממשלת ישראל ה-13. ניהל בעבר חברת הייטק בשם &quot;סאיוטה&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בניסן]] [[תשל&quot;ב]] לג'ים ולמירנה בנט ב[[חיפה]], למשפחה אמריקאית שאינה שומרת תורה ומצוות. לאחר מספר שנים חזרה משפחתו לסן פרנסיסקו שב[[ארצות הברית]], הוריו שלחו אותו ללמוד בגן [[חב&quot;ד]], שם החל להתקרב לראשונה ל[[יהדות]], ובעקבות כך החלה משפחתו בתהליך של חזרה בתשובה{{הערה|שם=תשובה|[https://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/257377/ צפו: השר נפתלי בנט מספר איך חזר בתשובה] ב{{אינפו}}.}}, בשנת [[תשנ&quot;ו]] לאחר ששירת בצבא למד משפטים באונברסיטה העברית ב[[ירושלים]], בשנת [[תשנ&quot;ט]] הקים חברה בתחום אבטחת מידע בשם &quot;סאיוטה&quot; ועבר ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית הוא נחשף לפעילות של שלוחי חב&quot;ד והתקרב בזכות כך יותר ליהדות{{הערה|[https://col.org.il/news/97987 שר החינוך חשף: חב&quot;ד הצליחו לקרב את אשתי, יותר ממני] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}<br /> <br /> ===פעילות פוליטית===<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] מונה בבחירות פנימיות ליו&quot;ר מפלגת &quot;הבית היהודי&quot; והתאחד עם מפלגת האיחוד הלאומי בבחירות לכנסת ה19, במהלך ה[[בחירות]] יצא הרב [[גדליה אקסלרוד]] במכתב בו הוא מורה שלא להצביע למפלגתו מכיוון שדעותיו מנוגדות לדעת הרבי{{הערה|שם=שמאל|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73881 הרב אקסלרוד במכתב חריף לקראת הבחירות באה&quot;ק] ב{{אינפו}}.}}, לבסוף זכתה מפלגתו בבחירות ב12 מנדטים. לאחר הבחירות הוא סיכם עם [[יאיר לפיד]] יו&quot;ר מפלגת &quot;יש עתיד&quot; על כך שאף אחד משתי המפלגות לא תכנס לקואליציה ללא השנייה, מה שגרם לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] להקים ממשלה עם בנט ולפיד ללא החרדים{{הערה|[https://col.org.il/news/74202 בנט כרת ברית עם לפיד, ולבני תנהל את המו&quot;מ המדיני] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}, צעד שזכה לגינוי מאישים רבים. מונה בממשלה לשר הכלכלה, שר ירושלים והתפוצות, והשר לשירותי דת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] קיבלה מפלגתו בבחירות 8 מנדטים, והוא מונה בממשלה לשר החינוך ושר התפוצות, בשנת [[תשע&quot;ט]] פרש ממפלגת &quot;הבית היהודי&quot; יחד עם איילת שקד והקים את מפגלת &quot;הימין החדש&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/442144/ דרמה: בנט ושקד הכריזו על מפלגת &quot;הימין החדש&quot;] ב{{אינפו}}.}}, אולם המפלגה לא עברה בסוף את אחוז החסימה, בבחירות החוזרות שנערכו לאחר מכן הוא חבר לרפי פרץ ו[[בצלאל סמוטריץ']] תחת השם &quot;ימינה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/571670/ סופית: בנט, פרץ וסמוטריץ ירוצו ביחד; בן גביר בחוץ] ב{{אינפו}}.}}, המפלגה קיבלה בבחירות 7 מנדטים, בבחירות נוספות שנערכו לאחר מכן קיבלה המפלגה 6 מנדטים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] התפצל בנט מרפי פרץ ו[[בצלאל סמוטריץ']] והתמודד תחת השם &quot;ימינה&quot;, המפלגה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, לאחר הבחירות חבר בנט ל[[יאיר לפיד]] ויחד איתו הקים ממשלת אחדות, כשהוא ראשון ברוטציה עם לפיד בראשות הממשלה{{הערה|[https://chabad.info/news/679936/ &quot;עלה בידי&quot;: לראשונה, ממשלה בהשתתפות מפלגה ערבית] ב{{אינפו}}.}}. למרות שהצהיר במפורש שלא ישב לעולם עם מפלגה ערבית או שמאלנית, הקים ממשלה עם מפלגה ערבית - שמאלנית, ובכך דרדר לתהום את היציבות הביטחונית בארץ הקודש, לאחר כשנה, בכ&quot;א סיון תשפ&quot;ב הודיעו בנט ולפיד על פירוק הממשלה והליכה לבחירות. ב[[כ&quot;ט סיוון]] הודיע על פרישתו מהפוליטיקה וראשות הממשלה.<br /> <br /> ==עמדותיו הפוליטיות==<br /> נפתלי בנט אוחז בדעה לא יציבה וסירב לפנות את המאחז הערבי חאן אל-אחמר, למרות שבעבר תקף רבות את ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]], שלא פינה את המאחז. הקים ממשלת שמאל-קיצונית יחד עם מפלגות השמאל: יש עתיד, מרצ, העבודה, כחול-לבן, ואף הגדיל לעשות וצירף את מפלגת התנועה האסלאמית - רעמ. הממשלה פגעה קשות בביטחון האזרחים ובאדמת ארץ ישראל, דברים שהרבי זעק עליהם רבות.<br /> <br /> בעבר התנגד להקמת מדינה פלסטינית בשטחי ישראל{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73744 בנט בכפר חב&quot;ד: נגד מדינה פלשתינית, בעד לומדי התורה] ב{{אינפו}}.}}, ולשחרור מחבלים, עם זאת בהזדמנות התבטא על מפלגתו: &quot;אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין&quot;{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74091 בנט: אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין] ב{{חב&quot;ד אינפו}}.}}, פינה את המאחז הימני 'אביתר'. משנת תשפ&quot;א שבה הקים ממשלת שמאל-קיצונית יחד עם יאיר לפיד, החל לשנות את עמדותיו לעמדות השמאל בישראל, דבר שהזיק רבות לארץ.<br /> <br /> בעקבות תמיכתו של בנט ברפורמים נמתחה עליו ביקורות רבות מ[[יהודי]] [[ארץ ישראל]]. לאחר פגישתו עם נציגי הרפורמים, הוציא הרב [[גדליה אקסלרוד]] מכתב מחאה חריף על כך, כשבסיום מכתבו מזכיר שאת כיפתו הוא חובש מסיבות פוליטיות ולא דתיות ושאין משמעות הלכתית לכיפה שנמצאת במורד הראש ולא במרכזה, שבאופן כזה אסור לו להתפלל, לעלות לתורה או להיכנס לבית כנסת{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/766763/ הרב אקסלרוד לבנט: &quot;אין לכיפה שלך דין של כיסוי ראש&quot;].}}.<br /> <br /> ==יחסו לחב&quot;ד==<br /> <br /> במהלך &quot;יום הרצל&quot; בשנת [[תשפ&quot;ב]] הציג בנט בזילזול את דברי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] - במכתבו נגד הציונות, שאין אנו יכולים בכוחות עצמנו להביא את הגאולה, אלא רק על ידי [[הקב&quot;ה]], ופירש את דבריו, שאל לנו לפעול לבוא הגאולה אלא רק להאמין ולהתפלל והיא תגיע מעצמה. בנט המשיך, שהוא מאמין בדרכו של הרצל &quot;בדרך של פחות קיטורים ויותר פשוט לקום ולעשות ולקחת אחריות גם ברגעים מאוד קשים&quot;. בסוף נאומו אף השווה את הרצל ל[[משה רבינו]]{{הערה|[https://chabad.info/news/787526/ בנט הציג בזלזול את דברי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נגד 'הרצל']}}. דבריו אלו התקבלו בהתנגדות נרחבת בחסידות חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/special/787707/ אין רפואה למכתו], תגובת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] • [https://chabad.info/blogs/787771/ המשומד מתהפך בקברו], תגובת הרב [[שלום דובער וולפא]] • [https://chabad.info/blogs/787704/ מגיעה לך הפסקה?!] תגובת הרב [[יהודה גינזבורג]] • [https://chabad.info/blogs/787708/ דִבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ], תגובת הרב [[יעקב גלויברמן]].}} ומחוצה לה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1383983 בנט הציג בזלזול: כך ניצח 'חוזה המדינה' את האדמו&quot;ר מחב&quot;ד].}}.<br /> למרות שהבין שעשה טעות ולמרות המחאה הציבורית האדירה גם מחוץ לציבור החרדי והחבדי - סירב בנט להתנצל על דבריו.<br /> [[קובץ:30-12-2018-01-31-18-19-11-2018-13-23-42-5-740x448.jpg|ממוזער|נפתלי בנט ב[[יום צבאות השם]] של [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]].]]<br /> נפתלי בנט ביקר במוסדות חב&quot;ד רבים. משפחתו חזרה ב[[תשובה]], על ידי שלוחי חב&quot;ד{{הערה|שם=תשובה}}, ובתור ילד הוא השתתף בפעילות סניפי [[צבאות ה']] בעירו{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=79058 השר נפתלי בנט בראיון לאתר 'חב&quot;ד-שטורעם': &quot;אני רוצה לומר לחסידי חב&quot;ד שארץ ישראל עומדת בסכנה מידית&quot;] באתר {{שטורעם}}.}}.<br /> <br /> במסגרת תפקידו כשר התפוצות העביר תקציב גדול לפעילות שלוחי חב&quot;ד, על אף ההתנגדות הגדולה מצד ארגונים רבים{{הערה|[https://chabad.info/news/171208/ סערת התקצוב לחב&quot;ד: השר בנט בעד, 'הארץ' תוקף] ב{{אינפו}}.}}. בהזדמנות הביע את התפעלותו מבית ספר חב&quot;ד ב[[אופקים]] שמקשר ניסויים מדעיים עם [[תורת החסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/94931 שר החינוך צייץ: &quot;ערכו ניסויים באש וקשרו לנושא בחסידות&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע&quot;ז]] השתתף ב[[יום צבאות השם]] של [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]], שר עם הילדים את המנון [[צבאות השם]] &quot;[[אנו רוצים משיח עכשיו]]&quot; וסיפר את סיפור התקרבותו והתקרבות משפחתו לחיי היהדות ע&quot;י [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|שם=תשובה}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] חתם לראשונה על [[יום החינוך]] ב[[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/110326 עשה היסטוריה: שר החינוך נפתלי בנט קבע יום חינוך לכבוד הרבי מלך המשיח] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> <br /> לאחר התבטאות יאיר לפיד שאם חב&quot;ד תתמוך במפלגתו של [[בצלאל סמוטריץ']]: {{ציטוטון|נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב&quot;ד בכל העולם}}, תקף בנט את לפיד והתבטא: {{ציטוטון|אני אסיר תודה לחב&quot;ד. בזכות חב&quot;ד במונטריאול אבא ז&quot;ל ואמא שלי וכולנו התחברנו ליהדות... חב&quot;ד מציל אינספור יהודים בכל העולם מזה עשרות שנים. הם לא לוקחים שקל ממדינת ישראל...על כל זה לפיד מעז לאיים בגלל פוליטיקה?! הוא היה מעז לומר כך לקבוצת טייסים שרוצים להצביע למר&quot;צ?! על בית ברל היה מאיים?}}{{הערה|[https://col.org.il/news/129439 נפתלי בנט: &quot;מאיימים על חב&quot;ד? הם שם עבורנו. מביש&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/73009 הסוד של נפתלי בנט ● יו&quot;ר 'הבית היהודי' בראיון בלעדי ל-COL] {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[בנימין נתניהו]]|הבא=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תמוז]] [[תשפ&quot;א]]- [[תמוז]] [[תשפ&quot;ב]]}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בנט נפתלי}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=553092 2022-07-11T07:37:52Z

<p>הנסתרות: /* פעולות ציבוריות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בן ארי 55.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ארי בהתוועדות י&quot;ט כסלו המרכזית בכפר חב&quot;ד]]<br /> '''מיכאל בן ארי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]]) הוא דוקטור להסטוריה וראש ישיבת &quot;הרעיון היהודי&quot;. כיהן כחבר כנסת בשנים תשס&quot;ח-תשע&quot;ג ונחשב לאחד ממשיכי דרכו של [[מאיר כהנא]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> בן ארי נולד ב[[כ&quot;ד בתשרי]] [[תשכ&quot;ד]].<br /> <br /> בן ארי גדל בדרום תל אביב למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא&quot;ה ובישיבת ההסדר בימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע שלום הגליל כלוחם שריון. לאחר מכן למד ב ישיבת מרכז הרב. והשתתף בגרעין המייסד של ישיבת הרעיון היהודי.<br /> <br /> את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד הוא מרבה לעסוק במחקריו בהר הבית וב[[בית המקדש]]. והקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות הר הבית והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.<br /> <br /> שימש בתפקידי חינוך שונים בין היתר כמנהל בית ספר, רב בית ספר, כמורה לתנ&quot;ך וכמחנך, בנוסף הוא מרצה מבוקש על בית המקדש והר הבית{{הערה|[https://chabad.info/news/70686/ בן ארי הרצה על בית הבחירה].}}.<br /> <br /> בן-ארי מתגורר בקרני שומרון. והוא נשוי למרת שרה ואב לתשעה ילדים. אחיו, היה ראש מועצת קרני שומרון, ובן דודו הוא חסיד חב&quot;ד - [[קובי בן ארי]].<br /> <br /> ===פעולות ציבוריות===<br /> היה לאחד מתלמידיו של ר' [[מאיר כהנא]] הי&quot;ד. מה שהוביל להצטרפותו לתנועת כ&quot;ך. ובהמשך לתנועת 'חזית יהודית לאומית' של [[ברוך מרזל]].<br /> <br /> פועל רבות בענייני שלימות הארץ ובבעיית המסתננים באפריקה, ועקב מגוריו בילדותו בשכונות דרום תל אביב סבל מאלימות קשה מצד המסתננים ובמשך השנים ארגן הפגנות רבות נגד ההסתננות, בנוסף עם היבחרותו לכנסת בחר לשכן את לשכתו בלב שכונה בדרום תל-אביב.<br /> <br /> הים את '''הקרן להצלת עם ישראל''' בה הוא עוסק בענייני סכנת פינוי ישובים ובעיית המסתננים באפריקה.<br /> <br /> בן ארי משמש גם כשדרן בתוכנית רדיו ביחד עם [[איתמר בן גביר]]{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/429799/ בן ארי בתוכנית השבועית שלו מראיין את דובל'ה הלפרין]}}, וכתב שתי ספרים: אחד על בית המקדש ואחד על בעיית המסתננים.<br /> <br /> ===פעילות פוליטית===<br /> [[קובץ:בן ארי 22.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בן ארי לצד תמונת [[הרבי]] בפתח לשכתו בכנסת]]<br /> התמודד לכנסת בפעם הראשונה ביחד עם [[ברוך מרזל]] בתוך מפלגת חירות בראשות מיכאל קליינר ולא עבר את אחוז החסימה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הקים את ביחד עם [[ברוך מרזל]] את מפלגת '''חזית יהודית לאומית''' המוכרת כיום בשם '''עוצמה יהודית''' והתמודד במקום השני בבחירות [[תשס&quot;ד]] אך לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.<br /> <br /> בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשס&quot;ט]] הקים בן ארי ביחד עם [[ברוך מרזל]] והרב [[שלום דובער וולפא]] את תנועת &quot;ארץ ישראל שלנו&quot; והתמודד מטעמה במקום הרביעי במפלגת האיחוד הלאומי ונבחר לכנסת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44798 הנאום הראשון של בן ארי בכנסת] {{אינפו}}}}, ופעל רבות במסדרונות השלטון לקידום האינטרסים החב&quot;דיים, והביא את דעתו של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] על גבי בימת הכנסת, בנוסף, הקים את שדולת '''גיור כהלכה''' ופעל רבות בנושאי הגיור, שלימות הארץ ובעיית המסתננים במשך כהונתו בכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] רץ ברשימה נפרדת תחת השם &quot;עוצמה לישראל&quot; יחד עם חבר הכנסת אריה אלדד והתמודד שוב, אך סיעתו לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] לא התמודד לכנסת עקב כך שהוא נוהג לעלות להר הבית, ובבחירות אלו התמודד ראש המפלגה ברוך מרזל כמועמד יחיד מטעם &quot;עוצמה יהודית&quot; בתוך רשימת יחד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] מונה לראש מפלגת עוצמה יהודית במקומו של [[ברוך מרזל]] והוצב במקום החמישי ברשימת 'איחוד מפלגות הימין' אך נפסל מריצה לכנסת על ידי בג&quot;ץ{{הערה|[https://chabad.info/news/462011/ בן ארי נפסל מלרוץ לכנסת]}}.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בן ארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ארי ב[[כינוס הקהל]] ב[[תל אביב]] ב[[שנת הקהל תשס&quot;ט|תשס&quot;ט]]]]<br /> בן ארי פועל רבות למען חב&quot;ד והצהיר כי בראש ובראשונה פועל לביצוע שלושת השלמויות אותם קבע הרבי{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44234 בן ארי מצהיר כי לא יכנס לממשלה המדברת על מסירת שטחים] {{אינפו}}}}{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44798 הנאום הראשון של בן ארי בכנסת]}}{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/431283/ בן ארי מדבר על ארץ ישראל השלימה]}} ורואה את עצמו כנציג חב&quot;ד לכנסת{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44450 בן ארי קורא לעצמו נציג חב&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43458 בן ארי רואה את עצמו כשליח הרבי לכנסת] {{אינפו}}}}, הוא מוזמן לעשרות כנסים ואירועים של חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/blogs/378368/ הרשמים של בן ארי ממשיח בכיכר].}}{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/431283/ בן ארי בהתוועדות י&quot;ט כסלו המרכזית]}} ושותף בפעילות חב&quot;ד בשלל נושאים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51041 בן ארי מדבר בכנסת על כינוס השלוחים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%99/ ידיעות נוספות על מיכאל בן ארי]<br /> *{{קישור שטורעם|77474|news|&quot;מי שמדבר על אחוז החסימה – שייקח בחשבון שאני חרש&quot;|מאת: מנדי ריזל|י&quot;ב בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47750 הקנאות, החורבן והציפייה ● ראיון מרתק] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בן ארי, מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%98&diff=553091 2022-07-11T07:31:50Z

<p>הנסתרות: /* עמדותיו הפוליטיות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נפתלי בנט.jpg|ממוזער|שמאל|נפתלי בנט ראש ממשלת ישראל השלושה עשר]]<br /> '''נפתלי בנט''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]]) הוא יו&quot;ר מפלגת ימינה והיה ראש ממשלת ישראל ה-13. ניהל בעבר חברת הייטק בשם &quot;סאיוטה&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בניסן]] [[תשל&quot;ב]] לג'ים ולמירנה בנט ב[[חיפה]], למשפחה אמריקאית שאינה שומרת תורה ומצוות. לאחר מספר שנים חזרה משפחתו לסן פרנסיסקו שב[[ארצות הברית]], הוריו שלחו אותו ללמוד בגן [[חב&quot;ד]], שם החל להתקרב לראשונה ל[[יהדות]], ובעקבות כך החלה משפחתו בתהליך של חזרה בתשובה{{הערה|שם=תשובה|[https://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/257377/ צפו: השר נפתלי בנט מספר איך חזר בתשובה] ב{{אינפו}}.}}, בשנת [[תשנ&quot;ו]] לאחר ששירת בצבא למד משפטים באונברסיטה העברית ב[[ירושלים]], בשנת [[תשנ&quot;ט]] הקים חברה בתחום אבטחת מידע בשם &quot;סאיוטה&quot; ועבר ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית הוא נחשף לפעילות של שלוחי חב&quot;ד והתקרב בזכות כך יותר ליהדות{{הערה|[https://col.org.il/news/97987 שר החינוך חשף: חב&quot;ד הצליחו לקרב את אשתי, יותר ממני] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}<br /> <br /> ===פעילות פוליטית===<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] מונה בבחירות פנימיות ליו&quot;ר מפלגת &quot;הבית היהודי&quot; והתאחד עם מפלגת האיחוד הלאומי בבחירות לכנסת ה19, במהלך ה[[בחירות]] יצא הרב [[גדליה אקסלרוד]] במכתב בו הוא מורה שלא להצביע למפלגתו מכיוון שדעותיו מנוגדות לדעת הרבי{{הערה|שם=שמאל|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73881 הרב אקסלרוד במכתב חריף לקראת הבחירות באה&quot;ק] ב{{אינפו}}.}}, לבסוף זכתה מפלגתו בבחירות ב12 מנדטים. לאחר הבחירות הוא סיכם עם [[יאיר לפיד]] יו&quot;ר מפלגת &quot;יש עתיד&quot; על כך שאף אחד משתי המפלגות לא תכנס לקואליציה ללא השנייה, מה שגרם לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] להקים ממשלה עם בנט ולפיד ללא החרדים{{הערה|[https://col.org.il/news/74202 בנט כרת ברית עם לפיד, ולבני תנהל את המו&quot;מ המדיני] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}, צעד שזכה לגינוי מאישים רבים. מונה בממשלה לשר הכלכלה, שר ירושלים והתפוצות, והשר לשירותי דת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] קיבלה מפלגתו בבחירות 8 מנדטים, והוא מונה בממשלה לשר החינוך ושר התפוצות, בשנת [[תשע&quot;ט]] פרש ממפלגת &quot;הבית היהודי&quot; יחד עם איילת שקד והקים את מפגלת &quot;הימין החדש&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/442144/ דרמה: בנט ושקד הכריזו על מפלגת &quot;הימין החדש&quot;] ב{{אינפו}}.}}, אולם המפלגה לא עברה בסוף את אחוז החסימה, בבחירות החוזרות שנערכו לאחר מכן הוא חבר לרפי פרץ ו[[בצלאל סמוטריץ']] תחת השם &quot;ימינה&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/571670/ סופית: בנט, פרץ וסמוטריץ ירוצו ביחד; בן גביר בחוץ] ב{{אינפו}}.}}, המפלגה קיבלה בבחירות 7 מנדטים, בבחירות נוספות שנערכו לאחר מכן קיבלה המפלגה 6 מנדטים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] התפצל בנט מרפי פרץ ו[[בצלאל סמוטריץ']] והתמודד תחת השם &quot;ימינה&quot;, המפלגה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, לאחר הבחירות חבר בנט ל[[יאיר לפיד]] ויחד איתו הקים ממשלת אחדות, כשהוא ראשון ברוטציה עם לפיד בראשות הממשלה{{הערה|[https://chabad.info/news/679936/ &quot;עלה בידי&quot;: לראשונה, ממשלה בהשתתפות מפלגה ערבית] ב{{אינפו}}.}}. למרות שהצהיר במפורש שלא ישב לעולם עם מפלגה ערבית או שמאלנית, הקים ממשלה עם מפלגה ערבית - שמאלנית, ובכך דרדר לתהום את היציבות הביטחונית בארץ הקודש, לאחר כשנה, בכ&quot;א סיון תשפ&quot;ב הודיעו בנט ולפיד על פירוק הממשלה והליכה לבחירות. ב[[כ&quot;ט סיוון]] הודיע על פרישתו מהפוליטיקה וראשות הממשלה.<br /> <br /> ==עמדותיו הפוליטיות==<br /> נפתלי בנט אוחז בדעה לא יציבה ויותר נכון בדעת שמאל קיצוני וסירב לפנות את המאחז הערבי חאן אל-אחמר, למרות שבעבר תקף רבות את ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]], שלא פינה את המאחז. הקים ממשלת שמאל-קיצונית יחד עם מפלגות השמאל: יש עתיד, מרצ, העבודה, כחול-לבן, תקווה חדשה, ואף הגדיל לעשות וצירף את מפלגת התנועה האסלאמית - רעמ. הממשלה פגעה קשות בביטחון האזרחים ובאדמת ארץ ישראל, דברים שהרבי זעק עליהם רבות.<br /> <br /> בעבר התנגד להקמת מדינה פלסטינית בשטחי ישראל{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73744 בנט בכפר חב&quot;ד: נגד מדינה פלשתינית, בעד לומדי התורה] ב{{אינפו}}.}}, ולשחרור מחבלים, עם זאת בהזדמנות התבטא על מפלגתו: &quot;אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין&quot;{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74091 בנט: אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין] ב{{חב&quot;ד אינפו}}.}}, פינה את המאחז הימני 'אביתר'. משנת תשפ&quot;א שבה הקים ממשלת שמאל-קיצונית יחד עם יאיר לפיד, החל לשנות את עמדותיו לעמדות השמאל בישראל, דבר שהזיק רבות לארץ.<br /> <br /> בעקבות תמיכתו של בנט ברפורמים נמתחה עליו ביקורות רבות מ[[יהודי]] [[ארץ ישראל]]. לאחר פגישתו עם נציגי הרפורמים, הוציא הרב [[גדליה אקסלרוד]] מכתב מחאה חריף על כך, כשבסיום מכתבו מזכיר שאת כיפתו הוא חובש מסיבות פוליטיות ולא דתיות ושאין משמעות הלכתית לכיפה שנמצאת במורד הראש ולא במרכזה, שבאופן כזה אסור לו להתפלל, לעלות לתורה או להיכנס לבית כנסת{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/766763/ הרב אקסלרוד לבנט: &quot;אין לכיפה שלך דין של כיסוי ראש&quot;].}}.<br /> <br /> ==יחסו לחב&quot;ד==<br /> <br /> במהלך &quot;יום הרצל&quot; בשנת [[תשפ&quot;ב]] הציג בנט בזילזול את דברי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] - במכתבו נגד הציונות, שאין אנו יכולים בכוחות עצמנו להביא את הגאולה, אלא רק על ידי [[הקב&quot;ה]], ופירש את דבריו, שאל לנו לפעול לבוא הגאולה אלא רק להאמין ולהתפלל והיא תגיע מעצמה. בנט המשיך, שהוא מאמין בדרכו של הרצל &quot;בדרך של פחות קיטורים ויותר פשוט לקום ולעשות ולקחת אחריות גם ברגעים מאוד קשים&quot;. בסוף נאומו אף השווה את הרצל ל[[משה רבינו]]{{הערה|[https://chabad.info/news/787526/ בנט הציג בזלזול את דברי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נגד 'הרצל']}}. דבריו אלו התקבלו בהתנגדות נרחבת בחסידות חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/special/787707/ אין רפואה למכתו], תגובת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] • [https://chabad.info/blogs/787771/ המשומד מתהפך בקברו], תגובת הרב [[שלום דובער וולפא]] • [https://chabad.info/blogs/787704/ מגיעה לך הפסקה?!] תגובת הרב [[יהודה גינזבורג]] • [https://chabad.info/blogs/787708/ דִבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ], תגובת הרב [[יעקב גלויברמן]].}} ומחוצה לה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1383983 בנט הציג בזלזול: כך ניצח 'חוזה המדינה' את האדמו&quot;ר מחב&quot;ד].}}.<br /> למרות שהבין שעשה טעות ולמרות המחאה הציבורית האדירה גם מחוץ לציבור החרדי והחבדי - סירב בנט להתנצל על דבריו.<br /> [[קובץ:30-12-2018-01-31-18-19-11-2018-13-23-42-5-740x448.jpg|ממוזער|נפתלי בנט ב[[יום צבאות השם]] של [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]].]]<br /> נפתלי בנט ביקר במוסדות חב&quot;ד רבים. משפחתו חזרה ב[[תשובה]], על ידי שלוחי חב&quot;ד{{הערה|שם=תשובה}}, ובתור ילד הוא השתתף בפעילות סניפי [[צבאות ה']] בעירו{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=79058 השר נפתלי בנט בראיון לאתר 'חב&quot;ד-שטורעם': &quot;אני רוצה לומר לחסידי חב&quot;ד שארץ ישראל עומדת בסכנה מידית&quot;] באתר {{שטורעם}}.}}.<br /> <br /> במסגרת תפקידו כשר התפוצות העביר תקציב גדול לפעילות שלוחי חב&quot;ד, על אף ההתנגדות הגדולה מצד ארגונים רבים{{הערה|[https://chabad.info/news/171208/ סערת התקצוב לחב&quot;ד: השר בנט בעד, 'הארץ' תוקף] ב{{אינפו}}.}}. בהזדמנות הביע את התפעלותו מבית ספר חב&quot;ד ב[[אופקים]] שמקשר ניסויים מדעיים עם [[תורת החסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/94931 שר החינוך צייץ: &quot;ערכו ניסויים באש וקשרו לנושא בחסידות&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע&quot;ז]] השתתף ב[[יום צבאות השם]] של [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]], שר עם הילדים את המנון [[צבאות השם]] &quot;[[אנו רוצים משיח עכשיו]]&quot; וסיפר את סיפור התקרבותו והתקרבות משפחתו לחיי היהדות ע&quot;י [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה|שם=תשובה}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] חתם לראשונה על [[יום החינוך]] ב[[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/110326 עשה היסטוריה: שר החינוך נפתלי בנט קבע יום חינוך לכבוד הרבי מלך המשיח] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> <br /> לאחר התבטאות יאיר לפיד שאם חב&quot;ד תתמוך במפלגתו של בצלאל סמוטריץ': {{ציטוטון|נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב&quot;ד בכל העולם}}, תקף בנט את לפיד והתבטא: {{ציטוטון|אני אסיר תודה לחב&quot;ד. בזכות חב&quot;ד במונטריאול אבא ז&quot;ל ואמא שלי וכולנו התחברנו ליהדות... חב&quot;ד מציל אינספור יהודים בכל העולם מזה עשרות שנים. הם לא לוקחים שקל ממדינת ישראל...על כל זה לפיד מעז לאיים בגלל פוליטיקה?! הוא היה מעז לומר כך לקבוצת טייסים שרוצים להצביע למר&quot;צ?! על בית ברל היה מאיים?}}{{הערה|[https://col.org.il/news/129439 נפתלי בנט: &quot;מאיימים על חב&quot;ד? הם שם עבורנו. מביש&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/73009 הסוד של נפתלי בנט ● יו&quot;ר 'הבית היהודי' בראיון בלעדי ל-COL] {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[בנימין נתניהו]]|הבא=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תמוז]] [[תשפ&quot;א]]- [[תמוז]] [[תשפ&quot;ב]]}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בנט נפתלי}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=552697 2022-07-08T14:00:25Z

<p>הנסתרות: /* צוות */</p> <hr /> <div>{{מפנה|ישיבת מעיינות|פירוש אחר|מעיינות (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:Mayanot Logo.png|שמאל|ממוזער|150px|לוגו הישיבה]]<br /> '''מכון מעיינות ללימודי יהדות''' (באנגלית: '''Mayanot Institute of Jewish Studies''') הוא מוסד חינוכי לדוברי [[אנגלית]] ב[[ירושלים]], הכולל מסגרת ישיבתית לצעירים חוזרים בתשובה בראשות הרב [[ישראל נח ויכנין]], לצד מסגרת נפרדת של הרצאות ושיעורים לבנות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> מכון מעיינות נוסד בשנת [[תשנ&quot;ו]] על מנת לתת מענה לצורך שגבר עם השנים למסגרת חינוכית-חב&quot;דית צעירים דוברי [[אנגלית]] המתקרבים ליהדות ומבקשים להעמיק את הקשר והזהות היהודית שלהם.<br /> <br /> את המכון ייסד הרב [[כתריאל שם טוב]] יחד עם הרב [[שלמה גסטטנר]] בסיועו של הגביר החסידי ר' [[יוסף יצחק גוטניק]], שעזר ברכישת מבנה עבור הישיבה במיקום מרכזי ומבוקש בירושלים, בסמיכות לשוק מחנה יהודה ובמרחק הליכה מ[[הכותל המערבי]].<br /> <br /> בתחילה העניק המכון שיעורים והרצאות במיסטיקה יהודית, פילוסופיה, גמרא וחסידות, ועם מינויו של הרב [[ישראל נח ויכנין]] כראש הישיבה, קיבל המכון מסגרת לימודים מסודרת במשך כל ימות השבוע.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] הוקם תחת המכון מסגרת נפרדת של שיעורים והרצאות לנשים, שפעילותו מתרכזת כרגע בבית כנסת מעיינות בשכונת נחלאות, בעיר.<br /> <br /> המכון נודע בעיקר בשל הצלחתו להכשיר את הבאים בשעריו ללימוד עצמאי בגמרא תוך תקופת זמן קצרה יחסית, ובשל האפשרויות שהוא מעניק לתלמידים להשלים במקביל את לימודיהם על פי הקצב האישי ורמת הידע שהם צברו.<br /> <br /> תכניות המכון מוכרות על ידי מסע 'תגלית' של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל, והוא נתמך על ידי משפחת שוטנשטיין, ופילנטרופים אחרים.<br /> <br /> ==צוות==<br /> *הרב [[שלמה גסטטנר]] - מייסד<br /> *הרב [[כתריאל שם טוב]] - מנכ&quot;ל ומייסד<br /> *הרב [[ברוך קפלן]] - משפיע<br /> *הרב [[מאיר לוינגר]] - ר&quot;מ מורה<br /> *הרב [[ישראל נח ויכנין]] - ראש הישיבה<br /> *הרב אלון יעקב זילברג - ר&quot;מ מורה<br /> *הרב אלחנן כהן - ר&quot;מ<br /> *הרב [[שלמה חיימסון]] - חבר הנהלה <br /> *הרב יצחק קאופמן - מנהל מרכז הלמידה<br /> *הרב משה סילבר - מנהל סניף ארצות הברית<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[www.mayanot.edu אתר הבית]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=552692 2022-07-08T13:48:06Z

<p>הנסתרות: /* אוהלי נשיאי החסידות */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]<br /> '''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית עלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את הנפטרים.<br /> <br /> הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.<br /> <br /> ==אוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}<br /> אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.<br /> <br /> הקבר כשלעצמו נקרא &quot;'''ציון'''&quot;, כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ&quot;סימן בעולם&quot; לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב&quot;י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב&quot;י וגם לעצם הפירוש}}.}}.<br /> <br /> ===אוהלי נשיאי החסידות===<br /> * '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.<br /> * '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע&quot;ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].<br /> * '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].<br /> * '''אוהל [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי נשיא דורנו]]''' - נמצא [[בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס]], במרכז חלקת חב&quot;ד, קבורים הם א' על יד השני.<br /> <br /> ===קברי הרבניות===<br /> * '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו&quot;ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו&quot;ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו&quot;ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר&quot;ש.<br /> * '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> * '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי&quot;צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש&quot;ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי&quot;צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי<br /> <br /> ==תחיית המתים==<br /> {{ערך מורחב|תחיית המתים}}<br /> ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.<br /> <br /> ==שיקום בתי קברות עתיקים==<br /> '''בית החיים ליובאוויטש:'''<br /> <br /> בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש&quot;נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש&quot;פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע&quot;ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה&quot;ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ&quot;ק [[אדמוה&quot;ז]] בילדותו.<br /> <br /> ===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===<br /> {{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.<br /> <br /> הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.<br /> <br /> לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==קבורה בקומות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==חלקות חב&quot;ד==<br /> בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב&quot;ד:<br /> *ניו יורק - א) חלקת אגו&quot;ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב&quot;ד בין השנים [[תרמ&quot;ח]]-[[תר&quot;צ]]).<br /> *ירושלים - [[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בבית החיים בהר הזיתים]].<br /> *צפת - [[בית העלמין צפת]].<br /> *חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8&diff=552688 2022-07-08T13:25:53Z

<p>הנסתרות: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב_קוצר_2016-10-13_17-10.jpg|ממוזער|הרב קוצר]]<br /> הרב '''יחיאל חיים קוצר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא מנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית|תומכי תמימים]] ב[[ביתר עלית]] ו[[שליח הרבי]] בישוב הר שמואל. במשך שנים רבות היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[אילת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בקיבוץ דוברת שבעמק יזרעאל ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ב]] להוריו פישל ומרים קוצר. בילדותו התקרבו הוריו ל[[חסידות חב&quot;ד]] על ידי רעייתו של הרב [[אברהם דונין]] מ[[תענך]] והשתתפות פעילה בשיעורי ה[[תניא]] לנשים שהתקיימו בביתה, ובעקבות קירובם ליהדות ולחסידות, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן היה שליח ב[[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה גדולה בקריית גת]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;מ]] זכה להיכנס ל[[רבי]] ל[[יחידות]] יחד עם אימו, ובשנת [[תשנ&quot;ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עם סיום מסלול הלימודים, יצא לשליחות ב[[בית חב&quot;ד]] ב[[רוסיה]] ועזר ל[[שליח]] המקומי לתחזק את הפעילות החב&quot;דית המקומות, ולאחר מכן חזר לארץ והתגייס ל[[צה&quot;ל]] והשתלב כלוחם קרבי בחטיבת 'גבעתי', ושירת כסמל מחלקה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם פנינה יהודית לבית משפחת כהן, נסעו לשליחות בתאילנד לכשנה וחצי. לאחר השליחות הצטרף לצוות שלוחי הרבי באילת, והחל להתמקד בפעילות במלונות הרבים הפזורים בעיר. לאחר מספר שנות פעילות מבורכת, התמנה כרב [[בית הכנסת]] הגדול [[רשב&quot;י]] בעיר, ובהמשך התמנה לשליח הרבי לאזור מלון דן בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] נפתחה בעיר מדרשייה חב&quot;דית לבנות, והרב קוצר החל לכהן כרב המדרשייה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=36693 מדרשייה חדשה לבנות באילת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לרב קוצר ידידות קרובה עם ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי, ואף השתתף באופן אישי בחגיגות יובל החמישים להולדתו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] נבחר לשאת את הנאום המרכזי בערב לידידי חב&quot;ד שנערך על ידי [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] בבניני האומה בירושלים, בתור נציג השלוחים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68947 נציג השלוחים בערב חב&quot;ד: הרב יחיאל קוצר מאילת] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו טבת]] [[תשע&quot;ז]] נפטרה רעייתו אפרת פנינה יהודית, לאחר מחלה קשה, וסבל רב. [[הלוויה|הלוויתה]] נערכה בירושלים בהשתתפות שלוחים רבים מרחבי ארץ הקודש וקהל אלפים.<br /> לאחר פטירתה נישא מחדש עם מרת יוכבד ולנר (לבית שטרן) מ[[ירושלים]]. ועבר לשכונת הר שמואל שבגבעת זאב כשליח של הרבי. ובשנת [[תשע&quot;ח]] התמנה למנהל רוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ויהי אחרי הפורים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1849 עמוד 24<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69900 הרב קוצר מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} כ' אדר ראשון [[תשע&quot;ד]] (20.02.2014)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוצר, יחיאל חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%93_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=544985 2022-06-07T19:26:40Z

<p>הנסתרות: </p> <hr /> <div>הרב '''אברהם גד דרוק''' (יליד שנת תש&quot;ח) הינו מחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], וכן גבאי קהילת חב&quot;ד שבשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בשנת [[תש&quot;ח]] להוריו הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]] וזוגתו מרת בתיה פראדא. גדל בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] והתחנך ב[[חיידר עץ חיים]] באזור. אביו היה באזור מגוריו ובסביבה אחד מחשובי הפוסקים. <br /> <br /> למד בישיבה הקטנה ב[[מוסדות עץ חיים]] בהם שימש סביו הרב [[משה אהרון גולומב]] כ[[מנהל רוחני]] של ה[[ישיבה]]{{הערה|שהיה מעסקני ירושלים דאז, ואחד מרבני העדה החרדית}}.<br /> <br /> לאחר כמה שנים עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ששכנה באותם הימים בשכונת הרכבת ב[[לוד]] בה שימש כ[[ר&quot;מ]] דודו הרב [[יהודה ארי' לייב דרוק]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] לקראת [[חג הפסח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]] במסגרת שנת הקבוצה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] נשלח על ידי הרבי בשליחות לארץ ישראל ל[[ישיבת תורת אמת]] יחד עם קבוצת בחורים נוספים.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] (לערך) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חדווה בת הרב אברהם משה קינד.<br /> <br /> לאחר חתונתו מבין כמה הצעות שהוצאו לו, בהוראת הרבי בחר ב[[חינוך]] והחל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]].<br /> <br /> באותם השנים הוא התגורר בשכונת סנהדריה שבירושלים והיה לגבאי בית הכנסת חב&quot;ד המקומי. <br /> <br /> כעבור כמה שנים, כאשר נפתחה שכונת רמת שלמה, הוא עבר להתגורר בפרוייקט החב&quot;די [קנה דירה בהוראת הרבי בשנת תשמ&quot;ט] שנבנה בה והחל לשמש כגבאי בבית הכנסת חב&quot;ד המרכזי שבשכונה החדשה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *בנו הרב יוסף יצחק דרוק, שליח הרבי ורב הישוב טנא עומרים שבדרום הר חברוון.<br /> *בנו הרב אהרן דרוק, שליח הרבי לציון הרשב&quot;י שבמירון.<br /> *בנו הרב צבי דרוק,<br /> *בנו הרב חיים דרוק, מחנך בת&quot;ת נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו הרב רפאל קורנט, מחנך בחיידר תורת אמת בירושלים.<br /> *חתנו הרב שמואל מלוב, מחנך בחיידר חב&quot;ד בבאר שבע.<br /> *חתנו הרב איתמר חייקין, מאנ&quot;ש ירושלים.<br /> *חתנו הרב ישי וונגרובסקי, משלוחי חב&quot;ד בירושלים עיה&quot;ק.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דרוק, אברהם גד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=544488 2022-06-02T18:01:43Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|חיים בער חיימסון|נכדו, [[בעל תפילה]] תושב [[ירושלים]]|חיים בער חיימסון (ירושלים)}}<br /> [[קובץ:חיים_בער_חיימסון.png|שמאל|ממוזער|250px|תשובה מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כתובה בכתב ידו של ר' חיים בער]]<br /> הרב '''חיים דובער חיימסון''' (במקומות אחדים נזכר גם בשם '''חיים יששכר בער''') היה משרת וגבאי בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'[[יחידות]]' והיה יד ימינו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שסמך עליו בענינים חסויים רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש, ובהגיעו לגיל ה[[נישואין]] השתדך עם בת אחד החנוונים בליובאוויטש בשם ר' משה ישראל, שהסכים לדאוג לפרנסתו בתנאי שישב ו[[לימוד תורה|יהגה בתורה]], והוא נשאר סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ח]], עוד בימי הנהגתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], החל לשמש את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים [[יראת שמים|ירא שמים]] ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|ב[[לקוטי דיבורים]] (בלה&quot;ק) ליקוט כ&quot;ג עמוד 619 מונה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.}}, והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת [[תק&quot;צ]] מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו.<br /> <br /> מידי שנה היה נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ל[[ליאזנא]] להניח [[פ&quot;נ]] על ציון אימו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]].<br /> <br /> באחרית ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], בנוגע לפרטים המדוייקים על עלייתו לארץ ושנותיו המאוחרות, ישנם דעות חלוקות במסורת החסידית{{הערה|נלקטו במאמרו של הרב [[שמואל קראוס]] 'על גבאים ומשרתים' י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' נח חיימסון<br /> *נכדו, ר' [[חיים בער חיימסון (ירושלים)|חיים בער חיימסון]]<br /> <br /> בין צאצאיו אפשר למצוא את חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] ומספר חסידי חב&quot;ד, כגון ר' דב חיימסון ממגדל העמק, חתנו של [[הרב גרוסמן]] ואחיו ר' שלמה חיימסון חבר הנהלה במכון מעיינות, ואביהם ר נח חיימסון נכדו של הרב החסיד חיים בער חיימסון בעל התפילה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שמואל קראוס, '''על 'גבאים' ו'משרתים'''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 42 י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה, עמוד 14<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיימסון, חיים בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]</div>

הנסתרות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=544451 2022-06-02T15:37:38Z

<p>הנסתרות: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{מפנה|חיים בער חיימסון|נכדו, [[בעל תפילה]] תושב [[ירושלים]]|חיים בער חיימסון (ירושלים)}}<br /> [[קובץ:חיים_בער_חיימסון.png|שמאל|ממוזער|250px|תשובה מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כתובה בכתב ידו של ר' חיים בער]]<br /> הרב '''חיים דובער חיימסון''' (במקומות אחדים נזכר גם בשם '''חיים יששכר בער''') היה משרת וגבאי בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'[[יחידות]]' והיה יד ימינו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שסמך עליו בענינים חסויים רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש, ובהגיעו לגיל ה[[נישואין]] השתדך עם בת אחד החנוונים בליובאוויטש בשם ר' משה ישראל, שהסכים לדאוג לפרנסתו בתנאי שישב ו[[לימוד תורה|יהגה בתורה]], והוא נשאר סמוך על שולחן חותנו.<br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ח]], עוד בימי הנהגתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], החל לשמש את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים [[יראת שמים|ירא שמים]] ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|ב[[לקוטי דיבורים]] (בלה&quot;ק) ליקוט כ&quot;ג עמוד 619 מונה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.}}, והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת [[תק&quot;צ]] מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו.<br /> <br /> מידי שנה היה נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ל[[ליאזנא]] להניח [[פ&quot;נ]] על ציון אימו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]].<br /> <br /> באחרית ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], בנוגע לפרטים המדוייקים על עלייתו לארץ ושנותיו המאוחרות, ישנם דעות חלוקות במסורת החסידית{{הערה|נלקטו במאמרו של הרב [[שמואל קראוס]] 'על גבאים ומשרתים' י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' נח חיימסון<br /> *נכדו, ר' [[חיים בער חיימסון (ירושלים)|חיים בער חיימסון]]<br /> <br /> בין צאצאיו אפשר למצוא את חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] ומספר חסידי חב&quot;ד, כגון ר' דב חיימסון ממגדל העמק, חתנו של [[הרב גרוסמן]] ואחיו ר' שלמה חיימסון חבר הנהלה במכון מעיינות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שמואל קראוס, '''על 'גבאים' ו'משרתים'''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 42 י&quot;ח סיון תשנ&quot;ה, עמוד 14<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיימסון, חיים בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]</div>

הנסתרות