חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:המייבין

2025-06-23T15:03:07Z

המייבין:

{{בה חממה}} ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ"ז בסיוון]] [[ה'תשפ"ה]] ''(23 ביוני למניינם)''
:כדמוכח מתרומות המשתמש כן בא להועיל, את דעתו האישית מותר לו להביע בדף המשתמש. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:08, 23 ביוני 2025 (IDT)
::זה אומר שהוא יכול לשחזר עריכות ולכתוב שטויות [[שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|כאן]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:10, 23 ביוני 2025 (IDT)
:::זה אומר שאפשר לשים לו אזהרה בדף השיחה או להבהיר לו את מדיניות האתר, ולא לבקש מהמפעילים חסימה מיידית (משום שכדלעיל כן בא לתרום). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:17, 23 ביוני 2025 (IDT)
::::לא שמים אזהרה למשתמשים. לפי התרומות שלו לא בא לתרום ואני לא הולך להתווכח איתך על זה {{סוף דיון}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:28, 23 ביוני 2025 (IDT)

זה אני המייבין אשמח לדעת מה הבעייה שכתוב בדף המשתמש שלי את דעתי האישית?????
:אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה רק בדף משתמש שלך לא [[שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|כאן]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:28, 23 ביוני 2025 (IDT)

בכניסה לאתר כתוב "חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה" כך שאתה טועה מ.רובין
:לא להשחתה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:02, 23 ביוני 2025 (ID

איזה השחתה????

שיחת משתמש:המייבין

2025-06-23T14:48:39Z

המייבין:

אוצר הסת"ם (צפת)

2025-06-23T14:43:16Z

המייבין:

[[קובץ:אוצר הסתם.png|ממוזער|לוגו מרכז 'אוצר הסת"ם']]
'''אוצר הסת"ם''' הוא מרכז מבקרים חוייתי תיירותי ומכון לכתיבה ומסחר במוצרי סת"ם הפועל בעיר [[צפת]].

==היסטוריה==
בשנת [[תשס"ח]] רכשה אגודת קרית חב"ד צפת בראשות השליח הראשי לצפת הרב [[חיים קפלן]] בית מלון בפסגת הר כנען, ולאחר שיפוץ והכשרה הקימה במקום מכון מקצועי רשמי ומסודר, המעסיק עשרות סופרי סת"ם ומפקח על איכות הכתיבה וכשרותה תוך הקפדה על יראת שמים, ומשווק דברי סת"ם במגוון סוגי הכתב ורמות האיכות, עם ליווי רבני צמוד בהשגחת מותג ה[[כשרות OK]]{{הערה|זהו מכון הסת"ם היחיד בכל רחבי העולם המפוקח על ידי כשרות OK.}}, ומוציא משלוחים לכל רחבי העולם.

הסטנדרט ההלכתי והמקצועי של דברי הסת"ם המשווקים על ידי המכון הוא הגבוה ביותר, עם שימוש בחומרי הגלם האיכותיים ביותר הקיימים בשוק, לצד הגהה קפדנית ודקדקנית של דברי הסת"ם הן באמצעות הגהת מחשב והן באמצעות הגהת גברא, תוך הקפדה על שיווק חומרים הנכתבים במקום בלבד ללא רכישה ממקורות חיצוניים, במטרה לוודא את כשרות המוצרים בצורה המהודרת ביותר.

לצד המכון של כתיבת ושיווק סת"ם, פועל במתחם בית כנסת חב"ד הפעיל לאורך כל ימות החול בשבתות ובחגים, מקווה טהרה, אולם אירועים, ומרכז מבקרים חוייתי

==מרכז מבקרים==
מרכז המבקרים כולל מספר תחנות חוייתיות העוסקות כולן בעולם הסת"ם:
*'''אותיות של חוויה''' - מיצג אורקולי הכולל במה נעה, מיצגי תלת מימד, הולוגרמה מסך ב-180 מעלות ואפקטים נוספים, המדמים חוייה של מסע בעקבות סופרי הסת"ם: סודן של האותיות ששימשו כבר בבריאת העולם, דרך מתן תורה, ועד שנות ה-2000, ועד ימינו; תהליך ייצור גווילי קלף מעור בהמה, ועוד.
*'''שעשועון טריוויה''' - משחק תחרותי אינטרקטיבי ומלהיב הבוחן את ידיעות המשתתפים אודות ספרי תורה, תפילין ומזוזות, באמצעותו ניתן לרכוש ידע נוסף בנושאים אלו, וכולל מיצגים ייחודיים המשולבים בחידון
*'''סדנת סת"ם''' - התנסות אישית בכתיבת סת"ם ומפגש בלתי אמצעי עם סופר סת"ם המדריך כיצד לכתוב עם קולמוס וקלף, כשאת התוצר מקבלים המשתתפים לעצמם
*'''גן האותיות''' - סיור חוייתי מודרך בין פסלי-דגמי-ענק צבעוניים וייחודיים של אותיות האל"ף-בי"ת המוצבים בגן המקיף את מרכז המבקרים, כאשר כל אות ממחישה באומנות ייחודית ערכים אחרים הרמוזים באותיות האל"ף-בי"ת

נכון לשנת [[תשפ"ב]] ביקרו במרכז המבקרים מעל 300,000 איש בהם קבוצות תיירים מכל רחבי העולם, עם הדרכה בשלל שפות וסיורים מותאמים.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סת"ם]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]

שיחה:אריה לייב קפלן (צפת)

2025-06-23T14:38:15Z

המייבין: /* פוליטיקת חיים קפלן */

מלא שיבושים ושטויות. נראה שנכתב ע"י מעריציו וכו'. מובא מענה לשז"ר "סיפורה של השליחות לצפת, מתחיל בעצם, בהצעתו של הנשיא לשעבר מר שניאור זלמן שזר ז"ל, שהציע לרבי לבנות שיכון חב"ד באיזור טבריה-צפת, נוסף על אלו שהיו קיימים זה מכבר במרכז הארץ; בכפר חב"ד, בירושלים, בלוד ובקרית מלאכי. וכך כתב הרבי לנשיא שזר, ביום ר"ח כסלו ה'תשכ"ד" מגוכח נחל' נוסדה בכ"ו/ח לא זוכר כרגע השכון בלוד ציטוט מתמונה בערך "הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' מנחם אב תשכ"ה" [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 12:05, 27 בנובמבר 2011 (UTC)

== כפי שתתדבר שם ==

typo

== מה עם המדיינים? ==

--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 10:12, 19 באפריל 2017 (UTC)

== בקשר לעריכה האחרונה ==
[[משתמש:חייל של המלך]], לא מצאתי את המענה שציינת ב'ליקוט מענות קודש - תש"נ'. אודה להבהרה. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 20:20, ג' בכסלו, ה'תשפ"ג 20:20, 27 בנובמבר 2022 (UTC)
:מצאתי עכשיו בליקוט תנש"א. אשנה בפנים [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 20:21, ג' בכסלו, ה'תשפ"ג 20:21, 27 בנובמבר 2022 (UTC)

== מעניין ==

איך אנשים רואים דבר לפי דעותיהם (כולל אני) מישהו כתב שכתבו דברים מוגזמים בגלל סיבות לא ענייניות ואני שדעתי כדעת הרב קפלן בכללות חושב שהיפכא אולי מסיבות אלו כתבו דברים רבים על התרגיל לא רק בלי 👈 כמעט 👉 שום מקור אלא גם על שוכן עפר (יעויין שוע"ר סימן תר"ו ס"ה בחריפות) והוא רחום יכפר ויערה רוח לתקן אחרי הרבה הפצרות כיו"ב שלא נענו לר"ש שי' ק' ויעויין בזה שוע"ר סימן קנ"ו סעיף ז' אפילו מאה פעמים {{שכח|זלדקן}}

==פוליטיקת חיים קפלן==
{{א|מענדל סופר}} המשפט שהכנסת לא [[אריה לייב קפלן (צפת)|עליו]] ועדיף למוחקו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:20, 23 ביוני 2025 (IDT)
:המשפט היה קיים עוד קודם, רק שהי' כתוב בסתמות 'לאחר פטירתו לא מינה שליח ראשי.. בנו הרב חיים קיבל (רק) את ניהול ישיבת צעירי השלוחים' - בציון לדבריו של הרב ביסטריצקי, כך שאני בסה"כ הוספתי לציין את דבריו של הרב קרינסקי. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:29, 23 ביוני 2025 (ID

שברור לכולם שהולכים לפי הארגון של הרבי ולכן הרה"ח ר חיים קפלן הוא השליח ראשי של עיר הקודש צפת

אריה לייב קפלן (צפת)

2025-06-23T14:36:04Z

המייבין:

{{מפנה|אריה לייב קפלן}}
{{דמות
| שם = הרב אריה ליב קפלן
| תמונה =קפלן.jpg
| תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]
| תאריך לידה =[[י"ט בתשרי]] [[תש"ח]]
| מקום לידה =[[פריז]], [[צרפת]]
| תאריך פטירה =[[ט"ז באייר]] [[תשנ"ח]]
| מקום פטירה =[[בלארוס]]
| מקום קבורה =[[בית העלמין בצפת]]
| מקום מגורים =[[צפת]]
| תחומי עיסוק =עסקן ציבורי
| תפקידים נוספים =מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ממייסדי קהילת חב"ד בצפת
}}
הרב '''אריה ליב קפלן''' ([[י"ט תשרי]] [[תש"ח]] - [[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], עמד בראשות [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] בישראל, שימש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[כולל חב"ד]] בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש [[צפת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], לרב [[משה בנימין קפלן]] ולשרה פעשא (סוניה), בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה ל[[אנגליה]].

בשנת [[תשט"ז]] עברה משפחת קפלן ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[בדפורד]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.

בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשכ"ו]], וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה{{הערה|התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן}}.

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], וזכה אז למענות רבות מהרבי.

בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של [[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת [[מישיגן]]. חתונתם התקיימה בח' טבת [[תשל"א]].

===מקים ומנהל קרית חב"ד צפת===
[[קובץ:אריה ליב קפלן לצד בית חב"ד הנבנה.jpeg|שמאל|ממוזער|לצד בית חב"ד שנבנה באותם שנים]]

הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לאחר פסח [[תשל"ב]]{{הערה|כפר חב"ד 2008 עמוד 78}}.
בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]].

המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת]], כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.

בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]]. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}.

ב[[צפת]] הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר [[ימי תמימים]]), מוסדות חב"דים רבים:
*[[ישיבה גדולה חח"ל צפת|ישיבה גדולה]], ו[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|קטנה]]
*כולל אברכים
*[[בית חנה (צפת)|תיכון וסמינר "בית-חנה"]]
*[[תלמוד תורה אור מנחם צפת|מוסדות חינוך "אור-מנחם"]], בהם בית הספר לבנים, גני הילדים ובית הספר לבנות
*[[מכון אלטע]]
*[[מכון אסנט]]
*[[קריית חב"ד צפת]] על כל שלביה
*בית-כנסת חב"ד, מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות
*מקוואות מפוארים לגברים ולנשים
*קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי
*קהילת חב"ד

הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.

הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ [[תשל"ג]], הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54}}.

==עסקנות ציבורית בארץ הקודש==
הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].

בפרשיית [[התרגיל המסריח]], בשנת תש"נ עקב הבנתו, כמו גם הבנת עוד עסקנים בודדים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות [[שמעון פרס]], נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת [[אגודת ישראל]] בכך.

לאחר שהרבי הביע דעתו בעד ממשלת ימין, פירסמו חברי בי"ד רבני חב"ד מכתב המוקיע את העסקנים שפעלו למען ממשלת שמאל.

בעקבות הפרשייה ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של [[אנטוורפן]] להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון מבקש ברכה): {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}.

בחודש [[שבט]] [[תנש"א]] כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] קיבל יחס רגיל כאיש פשוט{{הערה|לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד}} ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה}}.

==נהרג בתאונה==
ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן ל[[בלארוס|בלרוס]], ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן ב[[ל"ג בעומר]] ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].

בשנת [[תשפ"ה]] פרסם הרב ביסטריצי מודעא, בה טען כי לאחר פטירתו של הרב קפלן חילק הרב [[לוי ביסטריצקי]] את הסמכויות בין השלוחים ומנהלי המוסדות כך שכל מנהל מוסד הינו עצמאי ולא מינה שליח ראשי{{הערה|הבהרת הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2110 עמוד 27 (מדור קוראים כותבים).}}. לעומת זאת, יו"ר המל"ח הארגון שהרבי נתן לו את הכוח בנושאים אלו ולכן ברור לכל חסיד של הרבי שכך זה בפועל הרב [[יודל קרינסקי]] פרסם מצידו, שממלא מקומו של הרב קפלו בתפקיד ה'שליח ראשי' הינו בנו, הרב [[חיים קפלן]].

בנו של הרב קפלן, הרב [[חיים קפלן|חיים]] קיבל את הנהלת [[ישיבת צעירי השלוחים]] על ידי הרב ביסטריצקי, וירש את אביו באגודת קריית חב"ד [[צפת]]. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב"ד.

==הנצחתו==
===חוברת "קרית חב"ד בצפת"===
בשנת [[תשס"ט]] משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.

החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.

תוכן החוברת:
*תולדות הרב אריה ליב קפלן
* בית כנסת צמח צדק בצפת
*שיקום בית הכנסת
*ייסוד קרית חב"ד בצפת
*התפתחות קרית חב"ד בצפת
*שליח מיוחד לצפת
*מבצעים
*הקמת בית חב"ד
*הוראות מיוחדות מהרבי

===תמיד שליח===
תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]] וכוללת:

*תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן,

*תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים

*חסיד ומקושר

*העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל.

*פעילות במסגרת אגו"ח העולמית

עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

===קרן אריה ליב===
על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]].

===רחוב על שמו===
בצפת נקרא רחוב ליד שכונת כנען על שם הרב קפלן (אך מכונה בפי כל "גבעת שושנה"){{הבהרה|הרחבה, מקור, תמונות??}}

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מרצה במכללת בית חנה בצפת, מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי לשעבר במוסף 'נשי' של [[שבועון כפר חב"ד]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)]] - מהדיר ספרי אביו, חבר [[ועד הנחות בלה"ק]]
*בנו, הרב [[חיים קפלן]] - יו"ר אגודת קריית חב"ד בצפת וממלא מקומו של אביו
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] '[[צעירי השלוחים]]' ו'[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]]' ב[[צפת]]
*בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה.
*בנו, הרבי לוי קפלן - משגיח בישיבת תות"ל [[דטרויט]]
*בנו, הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], מרצה באתר [[Chabad.org|חב"ד אורג]] בעברית ומוסר שיעורים בקביעות ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]].
*חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים)
*חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]]

== מספריו ==

*'''פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר''', חלק א', [[תשנ"ו]], חלקים א-ב בכרך אחד, [[תשס"ח]], בעריכת בנו הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל]], ב[[הוצאת ספרים קה"ת| הוצאת קה"ת]].

*'''משולחן הארי''' - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., [[תשע"ג]].

*'''[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]''' (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).

*'''ביאורים לפרקי אבות''' (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).

*''' קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי''' ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), [[תשמ"ב]]. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". {{הערה|להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.}}.

כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים]] - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה
*[[שבועון בית משיח]] 182 עמוד 74 כ"ו אייר [[תשנ"ח]] - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל
*תשורה משפחת קפלן, [[תשס"ט]], מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת
*תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]], תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}
*'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו
*[https://col.org.il/news/77654 הרב קפלן מתמודד לראש העיר בצפת]
*[https://col.org.il/news/38488 נחנך מרכז סת"ם לעילוי נשמת הרב אריה לייב קפלן]
*[https://col.org.il/news/75477 ציון 15 שנה לפטירת הרב קפלן, בשילוב חנוכת גן האותיות במרכז אוצר סת"ם]
*[https://col.org.il/news/118440 השליח שהפך את צפת סרט דוקומנטרי אודות תולדות הרב אריה לייב קפלן]
*[https://col.org.il/news/20073 הנוסע הנעדר בתאונה בה נהרג הרב קפלן]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אחי תמימים נוארק]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]

שיחה:חיים קפלן

2025-06-23T14:31:46Z

המייבין:

צריך למחוק את השורה המדברת על "תפקידו באגו"ח" שהרי איננו קשור כלל לאגודת חסידי חב"ד. וכל המהלך גונה בכל התוקף מאת חברי אגו"ח --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 13:46, 20 במרץ 2022 (UTC)
:ועוד עניין , מי מינה אותו בדיוק ליו"ר אגודת קרית חב"ד???. שורה הזאת צריכה להימחק! [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 10:45, 18 במאי 2022 (UTC)

להוסיף על כך שעל פי מכתב יור המל"ח משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת!!

== עם מי נשוי? ==

ידוע למישהו?

== שאלה ==

איך חיים קפלן נהיה ' שליח הרבי' לעיר צפת?
ז''א, אסביר, מכתיבה באופן כזה, משמע כאילו חיים קפלן הינו שליח ישיר מהרבי לעיר צפת\אחד מהשליחים המרכזיים לצפת וכד'
כשדבר זה א ינו נכון כלל וכלל..
אביו, הרב אריה לייב קפלן, היה שליח הרבי לצפת.
בנו, חיים קפלן, הינו בן של 'שליח הרבי' לעיר צפת..

זה לא קטנוניות או משהו כזה, כיוון שלתואר 'שליח הרבי' לעיר מסויימת, יש הרבה משמעויות נלוות, ותוקף גדול, שאין לו שום קשר לדמות שעליה הערך קיים.
אני לא יודע מי אמור לעשות את זה, אבל נראה לי שצריך לתקן את זה בזריזות.
ובפרט שתואר כזה קיים פה, על אדם שנלחם בהרבה דברים של הרבי, נלחם בשלוחים של הרבי, ובדרכים רבות..
אבל גם בלי קשר למלחמותיו, התואר פשוט אינו שייך עליו.
אוסיף גם את מה שראיתי כבר שאחד כתב פה, אבל עוד לא תוקן, מי מינה את חיים להיות יו''ר אגודת קרית חב''ד, ומתי?

== תשובה לשאלה הנ"ל ==

איך אתה לא מתבייש לדבר כך?
הרב קפלן לא נלחם בשום דבר של הרבי, ומי לדעתך אחרי פטירת אביו צריך למלא את מקומו אם לא בנו (גם בשליחות הרבי לצפת וגם בהנהלת אגודת קריית חסידי חב"ד) , ואם זה לא בנו אז מי כן?
אני יכול לשאר שהתשובה הזאתי תמחק די מהר, אבל לפחות מי שכן יקרא את זה שיחשוב על מה שהוא קרא...

== תשובה על המשתמש הלא מזוהה ==

נוסף על הטיעונים ההגיוניים שהוזכרו לעיל, כאשר הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי הזמין אותו בסיום הרמב"ם הוא ברר את מילותיו והגדיר אותו כ'שליח לצפת' ולא כשליח '''הרבי''' לצפת . שים לב לכך..
בהתאם לכך שונה הגדרתו כה'בן של שליח הרבי לעיר צפת'.
ואם תהיה כאן התחכמות יתירה לכתוב את הדברים כפי שהם נראים אאלץ להוסיף פיסקה על התנהגותו בשנים האחרונות בקהילת חב"ד בצפת ובפרט בסעודות מרכזיות בבית הכנסת וד"ל.. (ואולי אף ערעור על הגדרת אביו כשליח הרבי לעיר צפת לאחר ביטול מינוי כשליח של הרבי לכל עניין שהוא כהמענה הידוע בכתי"ק)--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:17, 29 בדצמבר 2024 (IST)

== משלוחי הרבי ==

לא הבנתי מה לא מוסכם בתיאור זה?
גם הרב ווילשאנסקי ע''ה קרא לו שליח.
גם אם הוא לא שליח ראשי ע''פ חלק מהדעות הוא וודאי שליח! [[מיוחד:תרומות/37.60.47.112|37.60.47.112]] 23:33, 26 במאי 2025 (IDT)
משתמש יקר, בטח בפעם הבאה תואיל בטובך לחתום את שמך כפי המתבקש על פי נהלי חבדפדיה. וכעת לגוף הדברים: אכן הרב ווילשאנסקי ע"ה קרא לו שליח כיוון שהרבי מלך המשיח שליט"א אומר שכל יהודי הוא שליח. אך המילים "משלוחי הרבי לעיר צפת" אינן נכונות כיוון שאף אחד לא מינה אותו להיות שליח של הרבי או משלוחי הרבי לצפת.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 01:37, 12 ביוני 2025 (IDT)

== /* משלוחי הרבי */ ==

מי שממש מעניין אותו המידע שהיה בהערה יכול לקרוא אותו כאן:
בשנת תשפ"ה היו פרסומים שהגדירו את הרב חיים כ'שליח ראשי' לצפת. רב הקהילה [[מרדכי ביסטריצקי]] הבהיר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2110 עמוד 27 (מדור קוראים כותבים), שעל פי פסיקת אביו הרב [[לוי ביסטריצקי]] שהיה המרא דאתרא בעת פטירת השליח הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], האחריות על המוסדות והשליחות בצפת התחלקה בין שלוחי הרבי לעיר ומנהלי המוסדות - ולא עברה לבנו הרב חיים. חבר הנהלת המל"ח הרב יהודה קרינסקי מכתב בו הודיע כי מטעם המל"ח הרב קפלן נחשב לשליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 1)
אך למכתב זה של ר' יהודה קרינסקי אין שום תוקף כיוון שהרבי כותב במפורש שאין לאגו"ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש.
ובפרט לאור העובדה כי מכתב זה נכתב נגד פסיקתו הברורה של המד"א במקום!!! {{שכח לחתום|דבר מלכות פנחס}}
:נכון מאוד! [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 01:42, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 01:42, 12 ביוני 2025 (IDT)
:: [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] תוכל לציין מקור לכך ש:הרבי כותב במפורש שאין לאגו"ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:02, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 14:02, 13 ביוני 2025 (IDT)
:::הקטע נמחק כבר ממילא. בכלל, באנציקלופדיה יש לציין עובדות בלבד ולא פרשנויות ודעות (כמו בגוף הערכים שנועדו לזה) - ובנדו"ד: בנוגע לעובדות היותו שליח ראשי יש לציין את הודעת הרב ביסטריצקי וקרינסקי - וזהו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:10, 13 ביוני 2025 (IDT)
[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] היקר. לכל לראש כיוון שהכריזו והודיעו נחרצות שהאיש הזה אינו שליח הרבי לעיר צפת על כן לכתוב כזאת שורה זה בהחלט לא עובדה אלא פרשנות. באם בכל זאת תרצה לשים אזכור לכך שיש מחלוקת על עובדת היותו שליח בעיר צפת אכן אפשר לעשות כזאת פסקה, רק שמפאת כבוד האדם אני חושב שזה לא כדאי לכתוב עליו בערך אינצקלופדי את כל מעלליו והמחלוקות שגרם וגורם. וכפי שכבר כתבתי כאן למעלה. ולכן החזרתי את מצב הערך לקדמותו לפני ההתערבות הבעייתית שלך, ואקווה שלא תעשה שטויות כדי שהערך הזה לא יהפוך להיות ערך של נחלוקת ושנאה... בתקווה להבנה --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 16:14, 20 ביוני 2025 (IDT)
:היכן 'הכריזו והודיעו נחרצות' שאינו שליח? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:16, 20 ביוני 2025 (IDT)
::אני באופן אישי שמעתי מהרב ביסטריצקי שברור שהוא שליח אלא שלא שליח ראשי, להבנתי גם משפחת ווילישאנסקי מסכימה על כך כפשוט.

== חסימה ושינויים בהסכמה ==

שלום חברים, כדי לחסוך לכם את בזבוז הזמן, חסמתי את הערך לעריכה. שינויים יתקבלו בהסכמה או בגיבוי ראיות וכיו"ב. כשיש משהו כזה, אפשר לתייג אותי בדף השיחה ואעדכן בעז"ה בדף הערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)

שיחת משתמש:המייבין

2025-06-23T14:26:18Z

המייבין:

אריה לייב קפלן (צפת)

2025-06-23T14:09:53Z

המייבין:

{{מפנה|אריה לייב קפלן}}
{{דמות
| שם = הרב אריה ליב קפלן
| תמונה =קפלן.jpg
| תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]
| תאריך לידה =[[י"ט בתשרי]] [[תש"ח]]
| מקום לידה =[[פריז]], [[צרפת]]
| תאריך פטירה =[[ט"ז באייר]] [[תשנ"ח]]
| מקום פטירה =[[בלארוס]]
| מקום קבורה =[[בית העלמין בצפת]]
| מקום מגורים =[[צפת]]
| תחומי עיסוק =עסקן ציבורי
| תפקידים נוספים =מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ממייסדי קהילת חב"ד בצפת
}}
הרב '''אריה ליב קפלן''' ([[י"ט תשרי]] [[תש"ח]] - [[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], עמד בראשות [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] בישראל, שימש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[כולל חב"ד]] בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש [[צפת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], לרב [[משה בנימין קפלן]] ולשרה פעשא (סוניה), בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה ל[[אנגליה]].

בשנת [[תשט"ז]] עברה משפחת קפלן ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[בדפורד]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.

בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשכ"ו]], וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה{{הערה|התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן}}.

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], וזכה אז למענות רבות מהרבי.

בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של [[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת [[מישיגן]]. חתונתם התקיימה בח' טבת [[תשל"א]].

===מקים ומנהל קרית חב"ד צפת===
[[קובץ:אריה ליב קפלן לצד בית חב"ד הנבנה.jpeg|שמאל|ממוזער|לצד בית חב"ד שנבנה באותם שנים]]

הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לאחר פסח [[תשל"ב]]{{הערה|כפר חב"ד 2008 עמוד 78}}.
בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]].

המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת]], כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.

בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]]. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}.

ב[[צפת]] הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר [[ימי תמימים]]), מוסדות חב"דים רבים:
*[[ישיבה גדולה חח"ל צפת|ישיבה גדולה]], ו[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|קטנה]]
*כולל אברכים
*[[בית חנה (צפת)|תיכון וסמינר "בית-חנה"]]
*[[תלמוד תורה אור מנחם צפת|מוסדות חינוך "אור-מנחם"]], בהם בית הספר לבנים, גני הילדים ובית הספר לבנות
*[[מכון אלטע]]
*[[מכון אסנט]]
*[[קריית חב"ד צפת]] על כל שלביה
*בית-כנסת חב"ד, מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות
*מקוואות מפוארים לגברים ולנשים
*קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי
*קהילת חב"ד

הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.

הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ [[תשל"ג]], הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54}}.

==עסקנות ציבורית בארץ הקודש==
הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].

בפרשיית [[התרגיל המסריח]], בשנת תש"נ עקב הבנתו, כמו גם הבנת עוד עסקנים בודדים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות [[שמעון פרס]], נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת [[אגודת ישראל]] בכך.

לאחר שהרבי הביע דעתו בעד ממשלת ימין, פירסמו חברי בי"ד רבני חב"ד מכתב המוקיע את העסקנים שפעלו למען ממשלת שמאל.

בעקבות הפרשייה ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של [[אנטוורפן]] להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון מבקש ברכה): {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}.

בחודש [[שבט]] [[תנש"א]] כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] קיבל יחס רגיל כאיש פשוט{{הערה|לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד}} ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה}}.

==נהרג בתאונה==
ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן ל[[בלארוס|בלרוס]], ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן ב[[ל"ג בעומר]] ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].

לאחר פטירתו חילק הרב [[לוי ביסטריצקי]] את הסמכויות בין השלוחים ומנהלי המוסדות כך שכל מנהל מוסד הינו עצמאי ולא מינה שליח ראשי{{הערה|הבהרת הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2110 עמוד 27 (מדור קוראים כותבים).}}.

בנו של הרב קפלן, הרב [[חיים קפלן|חיים]] קיבל את הנהלת [[ישיבת צעירי השלוחים]] על ידי הרב ביסטריצקי, וירש את אביו באגודת קריית חב"ד [[צפת]]. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב"ד.

בתקופה האחרונה הוציא יו"ר המל"ח מכתב שבוא ברור ומובן לכל אחד שממשיך דרכו של הרב א"ל קפלן זהו בנו ר חיים קפלן וברור כשמש לכל בר דעת שהיום ר חיים קפלן שליט"א משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת.

==הנצחתו==
===חוברת "קרית חב"ד בצפת"===
בשנת [[תשס"ט]] משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.

החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.

תוכן החוברת:
*תולדות הרב אריה ליב קפלן
* בית כנסת צמח צדק בצפת
*שיקום בית הכנסת
*ייסוד קרית חב"ד בצפת
*התפתחות קרית חב"ד בצפת
*שליח מיוחד לצפת
*מבצעים
*הקמת בית חב"ד
*הוראות מיוחדות מהרבי

===תמיד שליח===
תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]] וכוללת:

*תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן,

*תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים

*חסיד ומקושר

*העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל.

*פעילות במסגרת אגו"ח העולמית

עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

===קרן אריה ליב===
על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]].

===רחוב על שמו===
בצפת נקרא רחוב ליד שכונת כנען על שם הרב קפלן (אך מכונה בפי כל "גבעת שושנה"){{הבהרה|הרחבה, מקור, תמונות??}}

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מרצה במכללת בית חנה בצפת, מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי לשעבר במוסף 'נשי' של [[שבועון כפר חב"ד]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)]] - מהדיר ספרי אביו, חבר [[ועד הנחות בלה"ק]]
*בנו, הרב [[חיים קפלן]] - יו"ר אגודת קריית חב"ד בצפת וממלא מקומו של אביו
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] '[[צעירי השלוחים]]' ו'[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]]' ב[[צפת]]
*בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה.
*בנו, הרבי לוי קפלן - משגיח בישיבת תות"ל [[דטרויט]]
*בנו, הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], מרצה באתר [[Chabad.org|חב"ד אורג]] בעברית ומוסר שיעורים בקביעות ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]].
*חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים)
*חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]]

== מספריו ==

*'''פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר''', חלק א', [[תשנ"ו]], חלקים א-ב בכרך אחד, [[תשס"ח]], בעריכת בנו הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל]], ב[[הוצאת ספרים קה"ת| הוצאת קה"ת]].

*'''משולחן הארי''' - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., [[תשע"ג]].

*'''[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]''' (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).

*'''ביאורים לפרקי אבות''' (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).

*''' קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי''' ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), [[תשמ"ב]]. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". {{הערה|להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.}}.

כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים]] - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה
*[[שבועון בית משיח]] 182 עמוד 74 כ"ו אייר [[תשנ"ח]] - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל
*תשורה משפחת קפלן, [[תשס"ט]], מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת
*תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]], תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}
*'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו
*[https://col.org.il/news/77654 הרב קפלן מתמודד לראש העיר בצפת]
*[https://col.org.il/news/38488 נחנך מרכז סת"ם לעילוי נשמת הרב אריה לייב קפלן]
*[https://col.org.il/news/75477 ציון 15 שנה לפטירת הרב קפלן, בשילוב חנוכת גן האותיות במרכז אוצר סת"ם]
*[https://col.org.il/news/118440 השליח שהפך את צפת סרט דוקומנטרי אודות תולדות הרב אריה לייב קפלן]
*[https://col.org.il/news/20073 הנוסע הנעדר בתאונה בה נהרג הרב קפלן]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אחי תמימים נוארק]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]

שיחת משתמש:המייבין

2025-06-23T14:02:26Z

המייבין:

שיחת משתמש:המייבין

2025-06-23T14:01:35Z

המייבין:

שיחה:שמואל מישולובין

2025-06-23T14:00:05Z

המייבין:

הוספת פרטים

להןסיף על כך שהרב מישולובין שהיה בשנת הקבוצה הקים את שיעור משיח וגאולה המרכזי בבית חיינו!!!

== ביקורת ==

{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
מה דעתכם שנעשה ביקורת על הערך שמואל מישולובין? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:14, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:14, 26 ביוני 2023 (UTC)
:לי אין בעיה אם הרוב רוצים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:16, 26 ביוני 2023 (UTC)
::אם אפשר שהמשתמשים יביעו את דעתם בענין ונעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:19, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 14:19, 26 ביוני 2023 (UTC)
:טוב לא נעשה הצבעה תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 19:00, 27 ביוני 2023 (UTC)
::תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:42, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::למה לא? אשמח לדעת. [[מיוחד:תרומות/82.145.210.188|82.145.210.188]] 18:40, 27 ביוני 2023 (UTC)
::::כי רובם לא רוצים אם אתה רוצה תעשה אתה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:57, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:57, 27 ביוני 2023 (UTC)
:::::א. מי זה רובם רק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] {{א|הקצנה}} בעד, ב. תקפיד להזיח. [[מיוחד:תרומות/82.145.208.167|82.145.208.167]] 19:15, 27 ביוני 2023 (UTC)
{{שבירה|:::::}}
אם בעוד שבוע לא יהיו מתנגדים להוספת ביקורת על שמוליק מישולובין יפתח הצבעה. יש שלושה משתמשים וותיקים שבעד
1. {{א|הקצנה}}
2. {{א|חיים כ}}
3. {{א|קעניג!}}{{אנונימי}}
:על ערך כזה לא עושים הצבעה!! מה לא ברור?? אין להכניס פוליטיקה לאתר, תודה. אם אתה רוצה לתרום עשה זאת בצורה מכבדת. הערך הזה לא אמור להפריע לך, הכל בסדר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:35, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::זה לא קעניג! {{אנונימי}}
:::למה על קרינסקי יש ביקורת? {{אנונימי}}
::::לא כך פותחים הצבעה ולא כאן. ראה ב[[שיחת משתמש:קעניג!#אולם דיונים]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 18:24, 28 ביוני 2023 (UTC)
:::::קראתי וזה בדיוק מה שעשיתי! יש שלושה משתמשים וותיקים שמעונינים ואם לא יהיו מתנגדים עד יום רביעי הבא אני יפתח הצבעה, אבל יוסף בן מלמד אומר שאסור! {{אנונימי}}
::::::אנונימי קודם כל תרשם ואח"כ נדבר. אני אישית סולד מהענין שהתרומה היחידה שלך לאתר היא לשים ביקורת על בן אדם רחמנא ליצלן. זהו? זה מה שיש לך לעשות בחים?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:58, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::אז כנראה שלא הבנת מה כתבתי, כתבתי שיש לקיים את הדיון בשיחת הערך '''ולא כאן'''. ובנוסף, לכל המשתמשים שהזכרת עדין אין זכות הצבעה... וכבר קישרתי בשיחה למקור. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 11:22, 29 ביוני 2023 (UTC)
::::::::הוא כתב בשיחת הערך שמואל מישולובין ויוסף בן מלמד מחק..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:12, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::{{א|הקצנה}} כי אין משתמשים בעלי זכות הצבעה בצד של קעניג!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:23, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::לי יש זכות הצבעה.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"א בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 13:25, 30 ביוני 2023 (UTC)
:::::::::::{{א|הקצנה}} אוקיי, אז תפתח דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:28, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::::::::{{א|הקצנה}} אגב, איזו תבנית הכנסת לחתימה שלך כדי שיהיה בה תאריך עברי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:30, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::::::נראה לי שגם לי יש וחוץ מזה שהכלל שצריך לעשות 100 עריכות ב90 ימים מיתר את הכלל שצריך שיהיה חשבון 30 ימים לפני זה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -י"א בתמוז ה'תשפ"ג - 13:48, 30 ביוני 2023 (UTC)
::::::::::::::{{א|חיים כ}} הכללים לא סותרים. אבל מחקתי כיון שבאמת לא ברור ולא נוגע. יש"כ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, י"א בתמוז, ה'תשפ"ג).
{{הועבר|סוף}}
:ראשית, הכללים לא כפולים, עלול להיות מי שיעשה 100 עריכות במרחב הראשי בפחות מחודש (ובכל זאת לא תהיה לו זכות עד שיעבור חודש). שנית, ל{{א|הקצנה}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=הקצנה&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות אין עדין 100 עריכות במרחב הראשי] ול{{א|חיים כ}} החל מאתמול [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=חיים+כ&namespace=0&tagfilter=&start=&end=&limit=100&title=מיוחד%3Aתרומות יש 100]. {{שכח|חלוקת קונטרסים}}
::{{א|חלוקת קונטרסים}} חישבת שהקצנה זה [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!]] [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:12, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} המשתמשים מוזגו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:21, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::כן אבל עדין הוא לא מראה את התרומות הקודמות ככה הבנתי מהדף תרומות [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג - 11:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} עכשיו בדקתי ואתה בהחלט צודק יש לו יותר מ100 עריכות, אבל בכל זאת המונה מראה שאין לו 100 עריכות כאשר יש לו 388 עריכות! מוזר מאוד. ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A0%D7%94&namespace=all&tagfilter=&start=&end=&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA כאן]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:36, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|חיים כ}} כעת אני מבין: צריך 100 עריכות תוך שלוש חודשים קודם ההצבעה, אותם אין לו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::מסתבר שאו שלא כתבתי מספיק ברור או שאף אחד לא קרא (או ניסה להבין) את מה שכתבתי. למשתמש:הקצנה יש יותר מ-100 עריכות בכלל המרחבים (388 לע"ע באופן כללי ו-294 לע"ע שנשארו), אבל '''במרחב הראשי''' יש לו רק 17 עריכות במקום 100 עריכות. הקישור ששמתי הוא עם סינון למרחב הראשי ולכן מופיעים שם רק חלק מהעריכות. א"כ שום דבר לא מוזר - צריך פשוט לא לדלג על מילים... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 12:52, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} כן כן הבנתי את זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:27, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).
:::::::::כן {{א|חלוקת קונטרסים}} גם אני הבנתי את זה ושאלתי אותך אם העריכות מהמשתמש הקודם (שמוזג) נחשבות וחוץ מזה שמשיח בכיכר העיר בדף שיחה של הקצנה שהעריכות שלו מערכים שהורדו ממרחב הערכים הראשי לא נספרות לו. בברכה [[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג - 18:29, 4 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::העריכות מהמשתמש שמוזג נחשבים, וכמו שכתבתי גם אני קודם - באם הערכים בהם ערך נמחקו או עברו למרחב האישי הם לא יחשבו לספירת העריכות של מרחב הערכים, בדיוק כמו שצריך להיות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת

== השורה האחרונה ==
{{א|יוסף בן מלמד}} אבקש למחוק את השורה האחרונה - בלתי אינציקלופדי בעליל. יש"כ. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 20:16, 6 באפריל 2025 (IDT)
:יש הרבה טעויות בערך. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:18, 6 באפריל 2025 (IDT)
::{{א|יוסף בן מלמד}} מה קורה? אתה מתעלם במכוון? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 19:16, 7 באפריל 2025 (IDT)
:::לאט ידידי, בד"כ אני עובר על דף השינויים האחרונים מהסוף להתחלה, אגיע לערך זה בהמשך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:21, ט' בניסן, ה'תשפ"ה)
==ביקורת==
אני פותח הצבעה על ביקורת. מתייג {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 23:29, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 23:29, 12 ביוני 2025 (IDT)
:{{א|חב"דפדי גאולתי}} קודם כל צריכים שני הצדדים להציג את טענותיהם, ראה [[חב"דפדיה:הצבעה]] --~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ט"ז בסיוון 23:41, 12 ביוני 2025 (IDT)
::לא עבר 70 יום? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 03:04, 13 ביוני 2025 (IDT)

== כתיבת ביקורת עקב הנסיבות ==

לצערנו הרב, חל שינוי מפליג מאז שנערך פה הדיון. נשוא הביקורת הצליח לצערנו בתכניתו להבעיר את כל קהילת חב"ד בצפת ומוסדותיה באש מחלוקת איומה. אם הוא יכול היה עושה את זה בכל קהילת חב"ד באה"ק ובעולם, בהתאם להשקפתו המעוותת והמפורסמת שמי שלא חושב כמוהו הוא לא חב"ד ואין שום טעם לאחדות עימו כחסיד וכו'. לדידי פשוט שאסור לחב"דפדיה לתת לו לגטימיות והצגה מכובדת בהיותו אדם שמוביל דעה והתנהגות קיצונית ומסוכנת שכזו, אז או למחוק עליו את הערך או לבקר בצורה ברורה ועניינית--חייל של המלך - שיחה, 17:13, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 17:13, 16 ביוני 2025 (IDT)
:על בקורת אפשר לדון, אבל לא על מחיקה. מדיניות האתר אינה להתעלם מהמציאות, וכמו שישנם הערכים על הרב [[יחזקאל סופר]] שליט"א, אף שאין רוח האתר נוחה הימנו, ולחלופין [[בארי גוראריה|בארי גורארי']] ועוד ועוד אישים שעשו לליובאוויטש נזק עצום וגרמו צער רב לכ"ק אדמו"ר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:25, 16 ביוני 2025 (IDT)
::אחרי המאורעות לאחרונה יש מספיק חומר לביקורת עם מקור ע"פ הכללים. ואני חושב שמספיק להשאיר את הביקורת העכשווית, בלי לכתוב את כל הפוליטיקה וכו'. אבל אין מה למחוק את מה שכתוב שזהו העובדות הקיימות. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 21:57, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה ''(16 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
:::הביקורת על עוסקת עליו אלא על הישיבה ויש מקור לזה שדחף את חמיו לפתוח ישיבה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:46, 16 ביוני 2025 (IDT)
::::אני בעד למחוק את הערך אבל עם תהיה התנגדות נרחבת למחיקה אזי יצטרכו להרחיב את הביקורת. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 23:45, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 23:45, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::למה למחוק?! [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:23, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::כל הפרסום של יהודי זה הוא מפעולות שמניעם קיצוניות, פילוג ליובאוויטש וכו' ובזה שונה מהרב יחזקאל סופר--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:10, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 17:10, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::ממש לא. מדובר במשגיח ומנהל רוחני של ישיבה בעלת מאות בחורים, ומשפיע מפורסם (אני אישית מכיר אותו מפן זה, ובכלל לא מהעניין ד'קיצוניות' - אליו נודעתי רק אח"כ). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:33, 17 ביוני 2025 (IDT)
{{שבירה}}מצטער, אבל כללי חב"דפדיה נוגדים ביקורת ללא מקור מבקר. {{אנונימי}}

== אני מתנגד לפסקת הביקורת ממספר סיבות ==

פסקת הביקורת לא ראויה כי:
א. אין מה לעשות,יש משפיעים ושלוחים בצד שלהם! שבעד הישיבה!
ב. זה ממילא ישיבות שונות,אף גניבת בחורים לא תתרחש כאן.
ג. אתה צריך להבין את המניעים שלהם - הישיבות של האנטים מפוצצות כבר ואין מקום צריך להקים ישיבה גדולה אין מה לעשות.
לסיכום: אמנם דעותיי לא מקובלות אך אשמח שישמעו לדבריי. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 17:53, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 17:53, 17 ביוני 2025 (IDT)
:ביקורת על הישיבה ממילא לא רלוונטית כאן, אלא בערך הישיבה (ובמיוחד שהקמתה לא נעשתה על ידו בשום צורה). המדובר (אם הבנתי נכון) בביקורת כללית בנוגע לדעותיו של הרב מישלובין. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:53, 17 ביוני 2025 (IDT)
::על ביקורת אין מה לדבר. הביקורת הייתה תהיה ותמשיך להיות תמיד. נקודה! [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 18:17, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 18:17, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::חבל מאוד - חב"דפדיה כשמה כן היא - אמורה להוות אנציקלופדיה חב"דית וכשיש קהל רב של חסידי חב"ד שחושבים שהצדק בקטע הזה לא שייך ביקורת כמו שבערך על ר' [[זמרוני ציק]] אין פסקת ביקורת למרות שהוא אכל בצומות וכו'. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 19:15, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 19:15, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::לגבי עניין הרב ציק צודק בהחלט, בעבר ניסיתי לעשות משהו בנידון אך לצערי חטפתי 'על הראש'. {{א|חב"דפדי גאולתי}} כיצד בדיוק הייתה בעבר ביקורת בערך? ההיפך הוא הנכון, הוחלט שלא לשים ביקורת, רק שכעת כמה משחיתים נלחמים להוסיף זאת.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:49, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::{{א|מענדל סופר}} דברים השתנו מאז. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:54, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::אדרבה, תפתח דיון או הצבעה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:54, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::אני לא להוט על הצבעה עכשיו אם צריך אז נעשה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:57, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::: למה אין ביקורת על הרב זמרוני?! גם הרב [[גדליה אקסלרוד]] יצא עליו בזמנו,זה לא מקובל שאין ביקורת. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 22:00, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 22:00, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::על מה תכתוב עליו ביקורת? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:02, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::::::::::: על כך שאכל בצומות.--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 22:05, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 22:05, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::::::::::::::::::::::תאמין לי שיש רוב לביקורת על מישולובין. זה כמו שתגיד לי לפני 40 שנה למה לא היה ביקורת על קרינסקי... למה? כי דברים משתנים מהר בעולם. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 22:07, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 22:07, 17 ביוני 2025 (IDT)
::תמצא לי ציטוט אחד או סערה אחת שחולל מאז. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:10, 17 ביוני 2025 (IDT)
מענדל, אין לי טעם לנסות ולהסביר את דעתי כי כל דעה שלי אוטומטית תתקבל בקריאות נגד מצידך. שיהיה לך לילה טוב ורגוע. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 22:25, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 22:25, 17 ביוני 2025 (IDT)
:אמן, גם לך בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:41, 17 ביוני 2025 (IDT)

== ? ==

הרב {{א|שפי"ץקייט}}, לא הוא הקים את הישיבה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:46, 17 ביוני 2025 (IDT)
::{{א|מענדל סופר}} טעות שלי. אודה לך באם תואיל לתקן.
::(דא"ג, אשמח באם אכונה "תמים". וזה חלקי מ"ע.
:::באמת אין שום סיבה לביקורת מהטעם הפשוט, הוא לא פתח את הישיבה אם כבר אפשר לשים ביקורת על הישיבה עצמה (כמו שאמרו לפני למעלה) או על קפלן (חוץ מזה שאי אפשר לשים ביקורת חד צדדית כי עודלא היה הכרעה שהכרחי לומר שדווקא הוא טועה וכו' וכו' --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 00:08, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 00:08, 18 ביוני 2025 (IDT)
:::מבחינה אנציקלופדית לא שייך להביא ביקורת שהובאו באופן כללי בלי הזכרת שמות ברורים, בשם של אדם מסויים שלא הוזכר בביקורת. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 04:15, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 04:15, 19 ביוני 2025 (IDT)
==הצבעה==
{{חב"דפדים פעילים}} אני פותח הצבעה. זה צריך להיות מסודר ולא ערטילאי. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 14:03, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:03, 20 ביוני 2025 (IDT)
:כדי לפתוח את ההצבעה מחדש צריך הסבר מנומק מה השתנה מאז. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:15, 20 ביוני 2025 (IDT)
הצבעה על מה? --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 14:18, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 14:18, 20 ביוני 2025 (IDT)

תומכי תמימים כפר חב"ד

2025-06-23T13:53:06Z

המייבין:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{מפנה|תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית (פירושונים)}}
{{ישיבה|
|שם=תות"ל המרכזית כפר חבד
|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשח"י]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב 8, [[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם (כפר חב"ד)|חיים דוד וילהלם]]
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן גופין]]
|הנהלה גשמית=הרב [[שלום בער חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.
|מספר תלמידים=260
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] המרכזית מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]]. ממוקמת ב[[כפר חב"ד]].

==ייסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] הרב [[מנשה חדד]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

כיום מנהל את הישיבה הרב שלום דובער חדד.
==ישיבת אור תמימים==
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת אור תמימים]]}}
בשנות הכ"ף על פי הוראתו של הרבי פתח הרב [[שניאור זלמן גפני]] ישיבה לבחורים החוזרים בתשובה בתוך שטח הישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[נתן אברהם]], '''[https://drive.google.com/file/d/16to9t3VybdOha3vAetUFQynl-6Y0JjDv/view התפארת של תומכי תמימים]''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 32 - 37.}}.

על בוגרי הישיבה נמנים הרב [[יונתן זקס]], [[פישל ג'ייקובס]], ועוד.

==שלוחים לישיבה==
{{להשלים}}
בשנת [[תשל"ה]] עפ"י בקשת [[ר' מענדל פוטרפאס]]{{מקור}} שלח הרבי קבוצת בחורים כשלוחים לישיבה, מאז כל שנה נשלחים לישיבה קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]].

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה כ-280 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

==פעילות==
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: [[ארגון הפנסאים|הפנסאים]], [[ארגון|חיילי בית דוד]], וכן מערך שיעורי תניא בישובים הסמוכים ,והפצת המעינות בקרב בני הישיבות בעיר בני ברק וגלילותיה

וכן,מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור בסדרה כ"ה כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר {{col}} (קישור שבור)}}

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = *[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[יעקב משה וואלבערג]], הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].
*[[משגיח]] שיעור א': הרב מנחם מענדל רוזנברג.
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין, הרב שלמה קעניג, הרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב [[הלל גואטה]], הרב מנחם מענדל גורביץ׳, והרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]].
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[חנא חיים פרידמן]], הרב זעליג פלדמן והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב דוד בייטש, הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב [[חיים אריה לייב זקס]].
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב דובער בלינוב. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
*'''[[משיב]]ים''': עיונא: הרב חוני בלינוב, הרב משה ויינפלד. גירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, והרב חנא חיים פרידמן. הלכה: הרב [[דב טברדוביץ']]. חסידות: הרב [[אליהו קוק]].
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].
*'''הנהלה גשמית''': הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב בנימין לרר, והרב גרשון סודקביץ.
*'''מזכירות''': הרב [[יצחק מאיר סוסובר]].

===[[ר"מים]] בעבר===
* הרב [[ישראל גרוסמן]]
* הרב [[נחום טרבניק]]
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]]
* הרב אברהם יצחק לסקר
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
* הרב [[שלום דובער קסלמן]]
* הרב [[אברהם גד ונקרט]]
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
* הרב [[משה נפרסטק]]
* הרב [[יוסף יצחק אופן]]
* הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]][[משה הלל (אור יהודה)|)]]
}}

==ראו גם==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

==קישורים חיצונים==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים לוד

2025-06-23T13:48:34Z

המייבין:

{{ישיבה|
|שם=תות"ל המרכזית לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים= 400
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]
{{מפנה|תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית (פירושונים)}}
ישיבת '''תומכי תמימים המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחודש שבט [[תש"ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו ב[[לוד]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר כונתה הישיבה "ישיבת תומכי תמימים לעולי תימן ועולי רוסיה".

==היסטוריה==
===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

[[קובץ:מבנה תות"ל לוד המרכזית החדש.jpg|ממוזער|מבנה הישיבה החדש, מייד אחר הקמתו]]
בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להווסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבאן שבתימן בעיקר, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרא"ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה המשיכו ללמוד במבנה בפרדס. מעבר הלמידים הבוגרים לישיבה בכפר חב"ד אפשר את הרחבת הישיבה בכדי לקלוט בה תלמידים נוספים. בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. כחצי שנה אחר כך בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה. בשלב הראשון הוקם מבנה הפנימייה שבנייתו החלה בשלהי שנת [[תשכ"ט]] והסתיימה לקראת סוף שנת [[תש"ל]]. כאשר הושלם בניין הפנימייה החדש, עברו התלמידים אליו לאחר עשרים שנים שבהם היו בפרדס. חלק מהחדרים הוסבו לכיתות לימוד וחדרי עזר. בשנת [[תשל"ד]] הושלמו בניית חדר האוכל, המטבח וקומת המשרדים של הישיבה. מנהל הישיבה, הרב [[אפרים וולף]] דיווח לרבי ב[[י"ח באלול|ח"י אלול]] תשל"ד, שנערכה חנוכת המבנה, ונערך בו טקס חלוקת הפרסים לנבחני גמרא בעל פה. במקביל נבנו ה'זאל' וחדרי הכיתות שבנייתם הסתיימה בשנת [[תשל"ח]]. באותה שנה בכ' סיוון עברו התלמידים לאולם הגדול, אשר לפני כן למדו בחדרי הפנימייה<ref>סדרת 'ימי תמימים'. מתוך התכתבות ההנהלה עם הרבי.</ref>.

=== המשך השינויים במבני הישיבה ===
בשנים הבאות, עקב ריבוי התלמידים, הוסרו דלתות ההזזה אשר הפרידו בין הזאל לבין המרפסת, בכדי שתלמידים יוכלו לשבת וללמוד בה, ובכך הורחב האולם מצפון, מזרח ומערב. מרפסת זו מכונה עד היום 'התעלה' על שם תעלת הניקוז שעוברת בה. בשנת [[תשנ"ח]] הסתיימה בניית בניין הכיתות החדש אשר היה אמור לשמש את התלמוד תורה אך הועבר לרשות הישיבה, ובתוך כך פונו שתי כיתות מקומת הזאל לבניין החדש, לטובת אוצר הספרים שעבר להשתכן שם במקום שני אלו. הכיתה השלישית בקומה נהפכה לחדר תאים. לאחר העברת [[ספרייה|אוצר הספרים]], נבנה במקומו הקודם כמה משרדים ביניהם חדר הרמי"ם וחדרי ה[[משגיח|משגיחים]].

בהמשך נעשתה הרחבה נוספת לזאל על חשבון חדר הצילום.בסוף שנת [[תשפ"ב]] נבנו תאי נוחיות במקום חדר התאים הסמוך לזאל, וכן שופצו חדרי הכיתות בקומת חדר האוכל. בשנת [[תשפ"ג]] שופץ משמעותית מבנה משרדי ההנהלה הסמוכה לחדר האוכל. כמו כן נוספו חדרים בפנימייה בקומה הראשונה והשנייה. במקביל הורחב הזאל על חשבון משרדי ה[[ראש מתיבתא|רמי"ם]] והמשגיחים, והם הועברו לקומת חדר האוכל. המדריגות המובילות לזאל נבנו מחדש מחוץ למבנה הזאל. בשנת תשפ"ד נוספו עוד חדרים לפנימייה, לקומה השלישית והרביעית.

בתחילת ניסן [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]], בהמשך לתוכנית השיפוץ, זאל הישיבה פונה מתלמידים. באייר נפתח קמפיין התרמה גדול בקריאה לבוגרי הישיבה לנדב ממונם בשביל עתיד הישיבה. בכ"ט באייר כונסו הורי התלמידים בתוך הזאל הנמצא תחת בנייה בקריאה לעידוד ההתרמה. היעד שהוצב היה בתחילה 5,000,000 ₪, לאחר שעמדו ביעד, הוצב יעד בונוס על סך 8,000,000 ₪.

===תקופת קורונה===
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית הספר למלאכה|בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===
נכון לחודש טבת [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה 410 תמימים. נחשבת ל'אם הישיבות' של חב"ד בארץ הקודש.

===ארגונים בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ"ש.
*'''מטה [[לוח היום יום|היום יום]]''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה [[לקוטי שיחות]]''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
*'''מטה [[משיח וגאולה]]''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] השבועיים הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.
*'''מטה [[Wlcc]]''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום לקראת סוף ההפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני תפילת שחרית.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה א חסידשע פרשה'''- האחראי על סדר לימוד בשבת בבוקר בלקוטי תורה ותרה אור, ולהחדרת ה'קאך' בעניין.
*'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל מוצאי שבת את ה"[[רשימות הרבי|רשימות]]" של הרבי .
*'''מטה די לעצטע שיחה''' - אחראי על לימוד שיחות בדגש על [[דבר מלכות|שיחות משנת תשנ"א ותשנ"ב]].
*'''מטה צדקה -'''אחראי על החדרת ה'קאך' ע"י חלוקת שיחות של הרבי בעניין נתינת הצדקה.
*'''מטה אגרות קודש.''' מפרסם אגרת יומית ומחזק את ה'קאך' בעניין.

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = ;הוועדה הרוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'

;הוועדה הגשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה

מזכיר הוועדה הגשמית - *הרב [[יצחק מאיר סוסובר]]
*[[יהודה בן חיים]]

*הרב [[יעקב מרטון]] - מנהל פרוייקטים
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
*הרב [[ג'ובאני]] - משיב, משפיע ורכז לימודי ה[[ליב"ה]] בישיבה
;שיעור א':

*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא

;שיעור ב':

*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'
*הרב [[דב קוק (לוד)|דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]
*הרב לוי גולדשמיד - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה גופין]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':

*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'
*ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - משפיע
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא של שיעור ב' ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר 'הכנה' ובסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא' ועורך המבחנים בגרסא לשיעור ג'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
}}

===צוות בעבר===
{{טורים
| תוכן = ====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל

====ראשי הישיבה====
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]
* הרב [[ישראל תעיזי]]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*'''[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל]''' בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}
*[https://col.org.il/news/164909 מודל חסידי: תמונות נדירות מהווי הישיבה בפרדס בלוד{{תמונה}}{{COL}}]

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

יעקב זכריה קטן

2025-06-23T13:34:09Z

המייבין:

[[קובץ:יענקלה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן]]
הרב '''יעקב זכריה קטן''' (יליד [[תש"ל]], 1969) משמש כמנהל רוחני ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים באלעד]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[שמואל קטן]], ב[[ו' חשוון]] [[תש"ל]], ב[[כפר חב"ד]], ונקרא על שם אבי סבתו ר' [[יעקב זכריה מסקליק]] והוא הראשון שנקרא על שמו כי לא ידעו האם חי או לא עד לשנות הכ"פים המאוחרות.

למד בישיבות חב"ד בלוד, [[נחלת הר חב"ד]], ו[[מגדל העמק]], ולאחר מכן בישיבת [[קבוצה|תומכי תמימים המרכזית ב 770]] בשנת [[תש"נ]].

לאחר נישואיו (בשנת [[תשנ"ד]]) עם בתו של הרב [[אברהם אלטר הבר]] מ[[נחלת הר חב"ד]], למד סמיכה רבנות בכולל אוהל לוי יצחק ב[[ערד]].

שימש כאיש חינוך בת"ת חב"ד בערד. אח"כ בתלמוד-תורה "אור מלכה" ב[[ראשון לציון]], וכן כ[[נו"נ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד.

בשנת [[תשס"ח]] החל לכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים בעיר [[אלעד]].

משנת [[תשע"ג]] משמש כמנהלה הרוחני של הישיבה,במסגרת תפקידו הרב קטן בוחן בחורים,מקבל אותם וכן הוא מעביר הרצאות שונות לתמימים ומתוועד עימם בשבתות מיוחדות בהם הוא נוהג לשהות בישיבה.

וכן משמש כמרצה [[מכללת בית רבקה]] [[כפר חב"ד]].
[[קובץ:יעקב קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קטן]]הרב קטן מתגורר ב[[כפר חב"ד]] ומשמש כמשפיע ב[[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד)]].
==משפחתו==
*בנו ר' [[מנחם מענדל קטן]]
*בנו הת’ הנעלה לוי יצחק קטן
*בתו חיה מושקא אשת חתנו, [[ר' ישראל אריה לייב לאופר]].
*בתו אסתר מלכה אשת חתנו, ר' יונה אלימלך זילברשטרום.
*בתו חנה אשת חתנו, ר' ישעיה גלינסקי.

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=44344 "כך הבחורים יישארו חסידיים" - שיחה מרתקת וישירה עם הרב יעקב קטן] - באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*[https://col.org.il/news/77433 תקנון 'קבוצה' תש"נ. על החתום: יעקב ז. קטן{{COL}}]

{{מיון רגיל:קטן, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הבר]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]

אורי מרדכי ליפש

2025-06-23T13:32:37Z

המייבין:

{{מפנה|אורי ליפש|עזרא ליפש מ[[כפר חב"ד]]|אורי עזרא ליפש}}
[[קובץ:הרב אורי ליפש.jpg|ממוזער|הרב אורי ליפש|315x315px]]
הרב '''אורי מרדכי ליפש''' ([[כ' באלול]] [[תשכ"ו]], 1966 - [[י"ד אדר]] [[תשפ"ה]]) היה [[חינוך|מחנך]] וותיק, שהתגורר ב[[בני ברק]], וכיהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בשכונתהפרדס כץ בני ברק, בה עסק ב[[הפצת המעיינות|הפצת מעיינות החסידות]] לתושבי השכונה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ' אלול]] [[תשכ"ו]] לרב [[אלעזר ליפש]] ולרבקה.

בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] - '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'.

לאחר שביקש את ברכתו של [[הרבי]], נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב [[מרדכי מענטליק]], ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה שפרה לבית ר' [[משה שמואל שמעלקא סגל]].

בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובכינוסי משיח נוספים בהמשך.

נפטר ממחלה קשה בעיצומו של חג הפורים - [[י"ד אדר]] [[תשפ"ה]] והוא בן 58 שנה בלבד.

הלוויתו יצאה אל עבר בית העלמין באלעד ביום ראשון - פורים המשולש בירושלים - [[ט"ז באדר]] [[ה'תשפ"ה]].

===פעילות חינוכית===
עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה ב[[כפר חב"ד]], הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי.

לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש ל[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]], ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים.

החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] כיהן כמחנך כיתה ז' ב[[תלמוד תורה]] בכפר חב"ד.

===הפצת המעיינות===
בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות".

את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, ניצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות.

בשנת [[תשס"ב]], השלים הרב ליפש את עריכת ה"[[מדריך לעולם מתוקן]]", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" ל[[שבע מצוות בני נח]].

הרב ליפש אף כיהן כרב ו[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] החב"די בקריית הרצוג בבני ברק.

===אבני החושן===
בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות ה[[אגרות קודש]], החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא.

בנוסף לעיסוק במסחר באבנים, החל הרב ליפש לעסוק במציאת סימוכין בדברי חז"ל ובמדרשים לשיטת ריפוי זו, וצובר בידיו חומר רב ומבוסס על סגולותיהם של אבנים שונות, דרכי השפעתן, והתועלת שהם מביאים כאשר מחזיקים אותם בסמוך לעור.

לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים.

===[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]]===
לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב [[יצחק ליפש]] בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הוא הוא המלך המשיח.

בשלהי שנת [[תשע"א]], ניסח הרב ליפש פסק דין מחודש, ודאג שיקריאו אותו בעת מעמד [[התרת נדרים]] בחצר [[הרבי]].

הרב ליפש חתם אף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

=== מסירותו לרבי ===
[[קובץ:מצבה הרב אורי ליפש.jpg|ממוזער|מצבתו בבית העלמין באלעד]]
לאחר פטירתו פורסם כי לאחר שיחת [[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] כתב הרב ליפש כי הוא מוותר על ברכת הרבי שיראה בנים, נכדים ונינים, ומבקש לתת את שנות חייו לרבי.

==חיבוריו==
*'''בנין עדי עד''' - לקט מנהגי [[נישואין]], [[תנש"א]].
*'''מדריך לעולם מתוקן''' - לקט [[הלכה|הלכות]] הנוגעות לבני נח, [[תשס"ד]].
*'''דוד מלך ישראל חי וקיים''' - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת [[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] ([[חשבונו של עולם]]) עם הערות וביאורים, [[תשע"א]].
*'''הארמון למלך המשיח''' - ביאור תורני ומקורות על הצורך בבניית [[הארמון למלך המשיח|ארמון]] ל[[מלך המשיח]], [[תשע"ה]]{{הערה|[http://chabad.info/moshiach/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ להורדה] באתר {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*רעייתו, שרה שפרה בת הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]].
* בתו חנה מושקא אשת ר' יהודה פבזנר - קראון הייטס.
*בנו, ר' [[מנחם מענדל ליפש (בית שמש)]]
*בתו יוכבד אשת ר' מענדל כהן - בני ברק
*בנו, ר' יצחק ליפש- שליח הרבי בשכונת גילה, ברובע מורדות גילה.
*בנו, ר' יהודה ליפש - מהנהלת ארגון צבאות ה' בארה"ק ושליח ביקנעם.
*בנו, ר' שלום דובער ליפש- שליח הרבי בבאר שבע.
*בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק.
*בנו הת' שניאור זלמן ליפש
*בנו הת' מאיר שלמה ליפש

==לקריאה נוספת==
{{בית|מענדל צפתמן|אבן מקיר תפעל|636|24-28|תשס"ח}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35694 הרב אורי ליפש מוסר הרצאה על שיטת הריפוי באמצעות אבני החושן.] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 עיונים וביאורים על מפת המקדש של הרבי מאת הרב אורי ליפש.] {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/03/blog-post_20.html 'אהיה אני תמורתו': חשיפה מצמררת על החסיד שמסר נפשו לרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: ליפש אורי מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

2025-06-23T13:04:48Z

המייבין: /* ממה אתם מפחדים? */

בקטע "בשנה שלאחר מכן" כדאי לכתוב "מציאותו" כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&n|M&n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)

== ט"ו אייר תנש"א ==

יש לציין שבווידאו, גם במנחה וגם במעריב, אם מאזינים כראוי, אפשר לשמוע שבאזור הבימה לא מנגנים "יחי אדונינו", אלא מנגנים "זאל שוין זיין די גאולה" וממילא הרבי מעודד את הניגון "זאל שוין זיין די גאולה",--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 04:46, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 04:46, 16 ביוני 2024 (IDT)

== ממה אתם מפחדים? ==

מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?
האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???

בושה!!!

[[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)
:אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??
צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!
אז אם רוב גדולי הרבנים של חב"ד אמרו כדעה הנורמלית זה לא אומר שכך הדבר? {{שכח|אברימי קרסיק}}
:אתה מוזמן לכתוב כאן את הדעה הנורמלית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:26 • כ"א באלול ה'תשפ"א

אדרבה, הבה ונראה את כל החכמים הגדולים "מגיני כבוד ליובאוויטש" שוטחים את הגיגיהם כאן, ונחזה אחת ולתמיד מהי דעתו הק' של הרבי מלך המשיח...

לעורר פרווקאציות זה לא חכמה גדולה, הבה נראה אתכם שולפים מקורות.. --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:26, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:26, 14 באוקטובר 2021 (UTC)

קצת השגות בקשר לנכתב ברקע לערך: בקשר לעידוד בט"ו בסיון: הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] העיד בראיון למח"ס סודו של הרבי, שיום למחרת העידוד, הרבי איים שלא יצא לתפילה עד שלא יקבל הבטחה שלא ישירו זאת שוב, ורק לאחר ההבטחה יצא. וגם בקשר לעידוד בשבת תזו"מ וכו' ידוע סגנונו של הרבי ביחס לכללות עניינם אלו, ועיין בשיחה והיומנים של נח נ"ב על חיילי אדוננו ("הייתי צריך לקום ולצאת...") וכו' וכו'.
בקשר למובא בקטע התייחוסויות הרבי לאחר הציטוטים ממ"ח: מעניין שהרב וולפא הי' היחיד שהבין את השיחה כך (ידועה גישתו בכל הנושא והתייחסויות הרבי אליו...גם [בשבט אדר נ"ב]) וגם לאחמ"כ, לכל התעמולה הרבה שיש מאחרי כ"ז אדר ובפרט אחרי ג' תמוז בנושא היחי, הכיפת והמדבקות וההכרזות וכו' אין כל מקור בתשמ"ח ובשנים אחרי עד נ"ג נ"ד, אז זה לא מקור.

בקשר לשיחה עצמה משום מה לא מביאים פה את הקטע בשיחה סוס"ה: "וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד הצורך להכריז "עד מתי" שעי"ז מקרבים ומזרזים את הגאולה - די"ל שנוסף על הדגשת הצפי', הבקשה והדרישה על הגאולה... יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - "יחי המלך", שעי"ז פועלים ביאת מלכא משיחא."
במילים פשוטות: הכרזת עד מתי כוללת בתוכה את יחי המלך.

בקשר למובא בסוף הקטע תשנ"ג על החלטת הבי"ד להמשיך לפרסם את היחי בכפר חב"ד (מספר תומת ישרים תנחם), עיין כפר חב"ד גליון 905 בו הרבנים מסבירים שבהתכנסות בו' תמוז הוחלט שחברי הבי"ד יתכנסו מאוחר יותר לדון ע"ז, בנתיים חשבו שעד ההחלטה הבאה ישאירו את המצב כך, אך ההצעה נדחתה. ובח"י תמוז פסקו שהיחי צריך להיות בתור תפילה אישית ולא לפרסמו בתור סיסמא, חבל שהר וולפא מצטט את ההחלטה שנדחתה, וחבל שהאתר פה ועוד רבים מצפצפים על החלטת הבי"ד שהרבי קובע שהם מנהיגים את אנ"ש (ועיין שיחת ב' אדר מ"ח).--[[משתמש:משה מחב"ד|משה מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:משה מחב"ד|שיחה]], 21:55, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 21:55, 26 ביוני 2022 (UTC)

:::.[[משתמש:משה מחב"ד|משה מחב"ד]] - אתה באמת עומד מאחורי מה שכתבת, או שכתבת כי צריך לכתוב?.. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 06:02, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ב 06:02, 27 ביוני 2022 (UTC)
אלו הבלים נכתבו פה... אף אחד לא מצפצף על החלטת הבי"ד, רוב משתתפי האסיפה בו' מוז היו בעד, ורק שליטי הבי"ד החליטו להתכנס אח"ז לבד כדי להבטל את החלטת הרוב בעוד שהוראות הרבי לבי"ד היא להיות עם ועד רבני חב"ד...

אני איתך ממה הטרור מפחד ונועל אם הוא חושב שהוא צודק?????

==הוספה לערך==
ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.

על פי פסק הרמב"ם<REF>פרק מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].

א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)

ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]].

לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.

כדי לבוא למצב של "[[משיח ודאי]]", על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי".

וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)

:מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)

::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)
:::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)

::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)

:::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)

הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)

מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב"ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי "בחזקת" אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.

על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב"ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.

ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב"ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ"מ? אבל לפי הנ"ל מיושב, מכיון שכבר במצב של "חזקת משיח" יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.

דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..
אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.

אי אפשר להתחיל לדבר על "קדושת השיר" ועל "הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות" ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)

:דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש "ראו גם". הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)

::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ"חזקת משיח" ו"משיח ודאי", יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש"א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה "התגלות מציאותו.." שלפני "התלותו..ע"י פעולותיו" - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ"ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע"י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של "חזקת משיח" כנ"ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב"חזקת משיח" וא"כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו"ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== ניסוח... ==

הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.
ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)
:באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

== יחי המלך ==

לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:למה לא?? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)
::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא "יחי המלך" כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)

== כינוס נשים ==

צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ"ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.

משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ"ה וב"ן (ד"מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

== ניגון או הכרזה==
"יחי אדוננו" אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)

{{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

== שטויות והבלים!!! ==

בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}
:קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)
::שיניתי. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

אני בעד לסגור את האתר הזה!!!

== שם הערך ==

הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:"הכרזת יחי" (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
:{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)
:{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י"ח בטבת ה'תשע"ז
:{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)
‏{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)
::אולי "יחי אדוננו"? | נכתב בשעה 08:38 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ה' בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח. גמח"ט.
:::בעד להשאיר כמו שזה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • ו' בתשרי ה'תשפ"א
::::אני {{בעד חזק}} לשנות את ם הערך ל"הכרזת יחי". ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 07:25, 1 ביוני 2022 (UTC)
:::::הכרזת יחי פירושו כפשוטו . להגיד יחי . והערך לא מדבר רק על להגיד יחי אלא על ההכרזה עצמה --- [[משתמש:לוחם חב"די|לוחם חב"די]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|יצאנו למלחמה]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקרב על הגדלת חב"דפדיה]] 13:24, 19 באוגוסט 2022 (UTC)

== הכי הרבה פעמים ==

{{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על "ושמחת" למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - "שיבנה", "ניעט ניעט" וניגון הקפות להרלוי"צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע"ח
:ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)
מסקנה*. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 07:26, 1 ביוני 2022 (UTC)

==הוספה==
כדאי להוסיף גם הרקע של הכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו" משנות המ"מים {{אנונימי}}

האם כבר הכניסו את
==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

לערך?????????????????--● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|שיחה]] • [[חב"דפדיה:עלון/תרומות|עדיין לא תרמתם לעלון של חב"דפדיה? תרמו לנו >> ]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תש"ף]] 13:07, 14 ביולי 2020 (UTC)
:[[חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:49, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.

== יחי אדוני המלך דוד לעולם ==

תחת הכותרת "תולדות תשנ"ב" כתוב: "... התייחס הרבי שוב להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם". הדברים טעונים תוספת הבהרה. נוסח זה של ההכרזה אינו נזכר קודם בערך ולא מתאים לכתוב "התייחס הרבי '''שוב'''" בלי להבהיר את הקשר שבין נוסח זה לנוסח המקובל של "יחי".
ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" היא פסוק במלכים־א (א, לא). ראוי לציין זאת בפירוש ולהבהיר את הקשר והמקור של פסוק זה עם ההכרזה של "יחי". --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 00:38, י' באב, ה'תש"ף 00:38, 31 ביולי 2020 (UTC)
:חוץ מזה זה גם מאוד דומה להכרזת {{ציטוטון|'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''}}, כדלהלן:
'''יחי אדוני''' {{*}} יחי אדוננו מורנו ורבינו,
{{ש}}'''המלך דוד''' {{*}} '''המלך''' = מלך, '''דוד''' = דוד מלכא משיחא, כך שזה יוצא "מלך המשיח",
{{ש}}'''לעולם''' {{*}} לעולם ועד, בנצחיות, לתמיד ולעולמי עולמים.

כדאי להכניס הנ"ל לערך לאחר שיפוץ והגהה? בתודה ובכבוד • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • [[תשפ"ב|ימות המשיח]], {{תאריך עברי}}, {{תאריך לועזי}}

== ביקורת ==
:כיצד יתכן שלא נכתב ביקורת??
ממש לטמון את הראש בחול! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 11:48, י"ד בתשרי, ה'תשפ"א 11:48, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
::כי בחב"דפדיה לא נהוג לכתוב ביקורת על דבריו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]]. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:51, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
:::צודק! חבל שאי אפשר לתת לך לייק--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 05:44, כ"ח באלול, ה'תשפ"א 05:44, 5 בספטמבר 2021 (UTC)
::::{{א|להקצין להדגיל}}, אפשר לתת לייק באמצעות לחיצה על כפתור "תודה" שבתצוגת הבדל גרסאות של העריכה עליה אתה רוצה להודות, לדוגמא [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחה:יחי_אדוננו_מורנו_ורבינו_מלך_המשיח_לעולם_ועד&diff=415762&oldid=415755 כאן] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:36 • כ"ח באלול ה'תשפ"א

==ערך קצר==
ערך קצר לעומת החשיבות הרבה שלו בפולמוס. ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 06:48, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"א 06:48, 16 באוקטובר 2020 (UTC))
:הערך אינו קצר כלל, אך ממש חשוב--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:06, י' בכסלו, ה'תשפ"א 15:06, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

==קישורים חיצוניים==
לכבוד הנהלת חבד"פדיה שלום וברכה אשמח אם תתייחסו ותכניסו בקישורים חיצוניים את הקישור הבא [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק] {{וידיאו}} {{אינפו}} זה ממש חזק!!! ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:34, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 17:34, 24 באוקטובר 2020 (UTC))
:{{בוצע|}} --''[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ניפגש עוד היום בגאולה]]'' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 17:52, י' בכסלו, ה'תשפ"א 17:52, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

== כתב ההכתרה ==

כמדומני שעוד לפני כ"ז אדר הוגש לרבי כזה פסק והרבי חייך כשהגישו לו [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 22:56, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 22:56, 14 בדצמבר 2020 (UTC)

== תאריכים ==

אולי כדאי להוסיף שפעם ראשונה שכ"ק אדמו"ר מה"מ עודד את השירה הייתה בו' אייר תנש"א ואחרונה לעינינו לע"ע בי"ד מר-חשוון התשנ"ד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 20:03, ח' באדר, ה'תשפ"א 20:03, 20 בפברואר 2021 (UTC)

== אדונינו מורינו ורבינו ==

נכתב בערך כי ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו התפשטה משנת תשמח וזאת מניין? הרי לכאורה הכרזה זו התפשטה עוד קודם? [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:14, ט' בתמוז, ה'תשפ"א 21:14, 19 ביוני 2021 (UTC)
:אכן זה לא נכון. הכרזה זו התפשטה (בעיקר בקרב חיילי צבאות השם ובהזדמנויות מיוחדות גם באנ"ש) משנות הלמ"דים לערך לעניות דעתי. כיוון שלא בדקתי המקורות בדיוק לדעת ממתי וכו' אני פשוט מוחק את ציון מועד תאריך ההתחלה השגוי. להבא אתה מוזמן בעצמך למחוק ולבנות מה שלדעתך לא נכון שהרי חב"דפדיה הינה "הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה '''ועריכה'''"--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 03:47, י' בתמוז, ה'תשפ"א 03:47, 20 ביוני 2021 (UTC)
::הדף הזה מוגן לכן אינני יכול לערוך אותו. והנוסח ששונה לא מנוסח טוב שכן מובן ממנו שלא הרבי שליט"א מלך המשיח הוא זה שהנחיל בחב"ד את ההכרזה יחי המלך. {{שכח|זלמן המלך}}

== "יחי אדונינו מורינו" ==

כתוב בשלט של 770 אדונינו מורינו והרבע עודד עם היודים וזה גם כתוב בתניא בהסכמות אז אולי נשנה את שם הערך?--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 05:43, כ"ח באלול, ה'תשפ"א 05:43, 5 בספטמבר 2021 (UTC)
:באתר זה שמות הערכים נקבעים לפי המקובל, משאר האפשרויות יש הפניה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:36 • כ"ח באלול ה'תשפ"א
:: זה המקובל!!! ומה עם מה שכתוב בדף השער של התניא? כתוב שם עם יודים והרי אדמור הזקן על כל אות ואות עבר במדיוק עד שעל וו אחת עבר עליה שבועיים!!! ואתה אומר שזה המקובל?--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 10:49, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 10:49, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
:::אין לך מה להתווכח יותר מדי, כי אם שם הערך ישתנה זה יהיה ל"אדוננו מורנו ורבנו" כפי שהרבי כותב (לא מגיה), בכל אופן המקובל הוא לא מה שנדפס בסידור כזה או אחר אלא צורת הכתיבה הנפוצה אצל חסידי חב"ד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:08 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== ר"ה תשל"ז ==

לפענ"ד, יועיל מאוד להוסיף מקור נוסף ורב חשיבות בקשר עם חשיבותה הקריטית של הכרזת הק'.

אצטט את המקור כאן. ואם יהיה מישהו שיוכל להוסיף לגוף הערך ויהיה זה לתועלת כולם.

"תקיעת שופר היא הרי עניין המעשה, ומלכויות הוא עניין הדיבור, כי בנוגע להכתרה הרי לא נוגע המחשבה העיקר הוא עניין הביטול המתבטא בעניין הדיבור דווקא, '''שאומרים "יחי המלך וכיוצא בזה'''

(משיחת ר"ה ה'תשל"ז)

--[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:26, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:26, 14 באוקטובר 2021 (UTC)

:"מקור נוסף '''ורב חשיבות בקשר עם חשיבותה הקריטית''' של הכרזת הק'"?הקשר של מקור זה להכרזת הק' הוא בעקיפין --[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:22, ד' באדר א', ה'תשפ"ב 17:22, 5 בפברואר 2022 (UTC)
::כמדומני שיש ביטוי דומה גם בתש"ל, בכל אופן, כפי שכתב החייל זה מקור ליחי או משהו בסגנון, אולי אפשר לתת לזה אזכור בפסקת רקע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:19 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב

== כיפה ==

למה לא מביאים קישור לערך [[כיפת יחי|"כיפת יחי"]]

כי זה שטות גדולה!!!!!

== משוב ==
בהערה 18 כתוב: וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאונו סבלם'. טעות וצ"ל: ומכאובינו סבלם. נא לתקן.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.71.146|95.86.71.146]] 19:00, 15 במרץ 2023 (UTC)
:{{בוצע|}} --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 12:09, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 12:09, 22 באוקטובר 2023 (UTC)

==שלושה תיקונים חיוניים ==

תיקון 1: "בעת ההקפות כשהילידם הכריזו זאת בפני הרבי"
צ"ל: בעת ההקפות כשהילדים

תיקון 2: "כשמכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים"
צ"ל: כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנועות ראשו וגופו הקדושים

תיקון 3: "ניגון לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה."
צ"ל: לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה {{אנונימי}}
:תודה רבה לך אנונימי, הטעויות סודרו. להבא, הינך יכול לערוך בעצמך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:35, ה' בסיוון, ה'תשפ"ג).

== יחי המלך לעולם ==

בפיסקה אודות קובץ הערות וביאורים של תלמידי אהלי תורה, להוסיף הערה על המילים "יחי המלך לעולם": כנראה מבוסס על לשון הפסוק (מלכים א א, לא) "יחי אדוני המלך דוד לעולם".
צילום של הקובץ ניתן לראות כאן: https://drive.google.com/file/d/1XQz5cXFJAgxW0qRKY2N7oqf1fGEC-3oh/view?usp=drive_link {{אלמוני}}
:ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:46, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== כמות העידוד של הרבי לשירת יחי ==

אני לא בטוח שהרבי עודד את שירת יחי כ"כ הרבה פעמים, כדאי לבדוק את הענין.
--[[משתמש:שניאור אורגד|שניאור אורגד]] - [[שיחת משתמש:שניאור אורגד|שיחה]], 20:25, ח' באדר ב', ה'תשפ"ד 20:25, 18 במרץ 2024 (UTC)

{{א|שניאור אורגד}} הרבי עודד לפחות למעלה מ300 פעמים כפי שמוסרטים בוידאו. [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[חב"דפדיה|מפארים את חב"דפדיה]] 20:37, 18 במרץ 2024 (UTC)

== ירדתם מהפסים לחלוטין ==

:מי אמר שהרבי הוא משיח? [[מיוחד:תרומות/147.235.197.69|147.235.197.69]] 21:22, 13 ביולי 2024 (IDT)
::הרבי. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 23:07, 13 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם תרצה להירשם תוכל לעשות זאת. -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 23:07, 13 ביולי 2024 (IDT)

== להוסיף לקישורים ==

https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/1152175/

תכנית על השתלשלות הכרזת יחי

== אדונינו מורינו ==

לדעתי צריך כמו בסעוון סעוונטי.
וזה לא יכול להיות ''המקובל בין חסידי חב"ד'' כי ''המקובל בין חסידי חב"ד'' זה אוי ואבוי...
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
--[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:59, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 14:59, 18 ביוני 2025 (IDT)
:מה זה משנה?! [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:02, 18 ביוני 2025 (IDT)

שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

2025-06-23T13:02:28Z

המייבין: /* כיפה */

בקטע "בשנה שלאחר מכן" כדאי לכתוב "מציאותו" כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&n|M&n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)

== ט"ו אייר תנש"א ==

יש לציין שבווידאו, גם במנחה וגם במעריב, אם מאזינים כראוי, אפשר לשמוע שבאזור הבימה לא מנגנים "יחי אדונינו", אלא מנגנים "זאל שוין זיין די גאולה" וממילא הרבי מעודד את הניגון "זאל שוין זיין די גאולה",--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 04:46, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 04:46, 16 ביוני 2024 (IDT)

== ממה אתם מפחדים? ==

מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?
האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???

בושה!!!

[[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)
:אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??
צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!
אז אם רוב גדולי הרבנים של חב"ד אמרו כדעה הנורמלית זה לא אומר שכך הדבר? {{שכח|אברימי קרסיק}}
:אתה מוזמן לכתוב כאן את הדעה הנורמלית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:26 • כ"א באלול ה'תשפ"א

אדרבה, הבה ונראה את כל החכמים הגדולים "מגיני כבוד ליובאוויטש" שוטחים את הגיגיהם כאן, ונחזה אחת ולתמיד מהי דעתו הק' של הרבי מלך המשיח...

לעורר פרווקאציות זה לא חכמה גדולה, הבה נראה אתכם שולפים מקורות.. --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:26, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:26, 14 באוקטובר 2021 (UTC)

קצת השגות בקשר לנכתב ברקע לערך: בקשר לעידוד בט"ו בסיון: הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] העיד בראיון למח"ס סודו של הרבי, שיום למחרת העידוד, הרבי איים שלא יצא לתפילה עד שלא יקבל הבטחה שלא ישירו זאת שוב, ורק לאחר ההבטחה יצא. וגם בקשר לעידוד בשבת תזו"מ וכו' ידוע סגנונו של הרבי ביחס לכללות עניינם אלו, ועיין בשיחה והיומנים של נח נ"ב על חיילי אדוננו ("הייתי צריך לקום ולצאת...") וכו' וכו'.
בקשר למובא בקטע התייחוסויות הרבי לאחר הציטוטים ממ"ח: מעניין שהרב וולפא הי' היחיד שהבין את השיחה כך (ידועה גישתו בכל הנושא והתייחסויות הרבי אליו...גם [בשבט אדר נ"ב]) וגם לאחמ"כ, לכל התעמולה הרבה שיש מאחרי כ"ז אדר ובפרט אחרי ג' תמוז בנושא היחי, הכיפת והמדבקות וההכרזות וכו' אין כל מקור בתשמ"ח ובשנים אחרי עד נ"ג נ"ד, אז זה לא מקור.

בקשר לשיחה עצמה משום מה לא מביאים פה את הקטע בשיחה סוס"ה: "וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד הצורך להכריז "עד מתי" שעי"ז מקרבים ומזרזים את הגאולה - די"ל שנוסף על הדגשת הצפי', הבקשה והדרישה על הגאולה... יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - "יחי המלך", שעי"ז פועלים ביאת מלכא משיחא."
במילים פשוטות: הכרזת עד מתי כוללת בתוכה את יחי המלך.

בקשר למובא בסוף הקטע תשנ"ג על החלטת הבי"ד להמשיך לפרסם את היחי בכפר חב"ד (מספר תומת ישרים תנחם), עיין כפר חב"ד גליון 905 בו הרבנים מסבירים שבהתכנסות בו' תמוז הוחלט שחברי הבי"ד יתכנסו מאוחר יותר לדון ע"ז, בנתיים חשבו שעד ההחלטה הבאה ישאירו את המצב כך, אך ההצעה נדחתה. ובח"י תמוז פסקו שהיחי צריך להיות בתור תפילה אישית ולא לפרסמו בתור סיסמא, חבל שהר וולפא מצטט את ההחלטה שנדחתה, וחבל שהאתר פה ועוד רבים מצפצפים על החלטת הבי"ד שהרבי קובע שהם מנהיגים את אנ"ש (ועיין שיחת ב' אדר מ"ח).--[[משתמש:משה מחב"ד|משה מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:משה מחב"ד|שיחה]], 21:55, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 21:55, 26 ביוני 2022 (UTC)

:::.[[משתמש:משה מחב"ד|משה מחב"ד]] - אתה באמת עומד מאחורי מה שכתבת, או שכתבת כי צריך לכתוב?.. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 06:02, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ב 06:02, 27 ביוני 2022 (UTC)
אלו הבלים נכתבו פה... אף אחד לא מצפצף על החלטת הבי"ד, רוב משתתפי האסיפה בו' מוז היו בעד, ורק שליטי הבי"ד החליטו להתכנס אח"ז לבד כדי להבטל את החלטת הרוב בעוד שהוראות הרבי לבי"ד היא להיות עם ועד רבני חב"ד...

==הוספה לערך==
ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.

על פי פסק הרמב"ם<REF>פרק מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].

א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)

ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]].

לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.

כדי לבוא למצב של "[[משיח ודאי]]", על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי".

וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)

:מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)

::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)
:::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)

::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)

:::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)

הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)

מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב"ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי "בחזקת" אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.

על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב"ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.

ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב"ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ"מ? אבל לפי הנ"ל מיושב, מכיון שכבר במצב של "חזקת משיח" יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.

דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..
אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.

אי אפשר להתחיל לדבר על "קדושת השיר" ועל "הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות" ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)

:דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש "ראו גם". הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)

::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ"חזקת משיח" ו"משיח ודאי", יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש"א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה "התגלות מציאותו.." שלפני "התלותו..ע"י פעולותיו" - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ"ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע"י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של "חזקת משיח" כנ"ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב"חזקת משיח" וא"כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו"ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== ניסוח... ==

הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.
ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)
:באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

== יחי המלך ==

לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:למה לא?? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)
::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא "יחי המלך" כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)

== כינוס נשים ==

צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ"ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.

משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ"ה וב"ן (ד"מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

== ניגון או הכרזה==
"יחי אדוננו" אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)

{{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

== שטויות והבלים!!! ==

בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}
:קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)
::שיניתי. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

אני בעד לסגור את האתר הזה!!!

== שם הערך ==

הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:"הכרזת יחי" (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
:{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)
:{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י"ח בטבת ה'תשע"ז
:{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)
‏{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)
::אולי "יחי אדוננו"? | נכתב בשעה 08:38 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ה' בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח. גמח"ט.
:::בעד להשאיר כמו שזה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • ו' בתשרי ה'תשפ"א
::::אני {{בעד חזק}} לשנות את ם הערך ל"הכרזת יחי". ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 07:25, 1 ביוני 2022 (UTC)
:::::הכרזת יחי פירושו כפשוטו . להגיד יחי . והערך לא מדבר רק על להגיד יחי אלא על ההכרזה עצמה --- [[משתמש:לוחם חב"די|לוחם חב"די]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|יצאנו למלחמה]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקרב על הגדלת חב"דפדיה]] 13:24, 19 באוגוסט 2022 (UTC)

== הכי הרבה פעמים ==

{{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על "ושמחת" למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - "שיבנה", "ניעט ניעט" וניגון הקפות להרלוי"צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע"ח
:ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)
מסקנה*. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 07:26, 1 ביוני 2022 (UTC)

==הוספה==
כדאי להוסיף גם הרקע של הכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו" משנות המ"מים {{אנונימי}}

האם כבר הכניסו את
==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

לערך?????????????????--● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|שיחה]] • [[חב"דפדיה:עלון/תרומות|עדיין לא תרמתם לעלון של חב"דפדיה? תרמו לנו >> ]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תש"ף]] 13:07, 14 ביולי 2020 (UTC)
:[[חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:49, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.

== יחי אדוני המלך דוד לעולם ==

תחת הכותרת "תולדות תשנ"ב" כתוב: "... התייחס הרבי שוב להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם". הדברים טעונים תוספת הבהרה. נוסח זה של ההכרזה אינו נזכר קודם בערך ולא מתאים לכתוב "התייחס הרבי '''שוב'''" בלי להבהיר את הקשר שבין נוסח זה לנוסח המקובל של "יחי".
ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" היא פסוק במלכים־א (א, לא). ראוי לציין זאת בפירוש ולהבהיר את הקשר והמקור של פסוק זה עם ההכרזה של "יחי". --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 00:38, י' באב, ה'תש"ף 00:38, 31 ביולי 2020 (UTC)
:חוץ מזה זה גם מאוד דומה להכרזת {{ציטוטון|'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''}}, כדלהלן:
'''יחי אדוני''' {{*}} יחי אדוננו מורנו ורבינו,
{{ש}}'''המלך דוד''' {{*}} '''המלך''' = מלך, '''דוד''' = דוד מלכא משיחא, כך שזה יוצא "מלך המשיח",
{{ש}}'''לעולם''' {{*}} לעולם ועד, בנצחיות, לתמיד ולעולמי עולמים.

כדאי להכניס הנ"ל לערך לאחר שיפוץ והגהה? בתודה ובכבוד • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • [[תשפ"ב|ימות המשיח]], {{תאריך עברי}}, {{תאריך לועזי}}

== ביקורת ==
:כיצד יתכן שלא נכתב ביקורת??
ממש לטמון את הראש בחול! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 11:48, י"ד בתשרי, ה'תשפ"א 11:48, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
::כי בחב"דפדיה לא נהוג לכתוב ביקורת על דבריו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]]. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:51, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
:::צודק! חבל שאי אפשר לתת לך לייק--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 05:44, כ"ח באלול, ה'תשפ"א 05:44, 5 בספטמבר 2021 (UTC)
::::{{א|להקצין להדגיל}}, אפשר לתת לייק באמצעות לחיצה על כפתור "תודה" שבתצוגת הבדל גרסאות של העריכה עליה אתה רוצה להודות, לדוגמא [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחה:יחי_אדוננו_מורנו_ורבינו_מלך_המשיח_לעולם_ועד&diff=415762&oldid=415755 כאן] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:36 • כ"ח באלול ה'תשפ"א

==ערך קצר==
ערך קצר לעומת החשיבות הרבה שלו בפולמוס. ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 06:48, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"א 06:48, 16 באוקטובר 2020 (UTC))
:הערך אינו קצר כלל, אך ממש חשוב--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:06, י' בכסלו, ה'תשפ"א 15:06, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

==קישורים חיצוניים==
לכבוד הנהלת חבד"פדיה שלום וברכה אשמח אם תתייחסו ותכניסו בקישורים חיצוניים את הקישור הבא [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק] {{וידיאו}} {{אינפו}} זה ממש חזק!!! ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:34, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 17:34, 24 באוקטובר 2020 (UTC))
:{{בוצע|}} --''[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ניפגש עוד היום בגאולה]]'' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 17:52, י' בכסלו, ה'תשפ"א 17:52, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

== כתב ההכתרה ==

כמדומני שעוד לפני כ"ז אדר הוגש לרבי כזה פסק והרבי חייך כשהגישו לו [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 22:56, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 22:56, 14 בדצמבר 2020 (UTC)

== תאריכים ==

אולי כדאי להוסיף שפעם ראשונה שכ"ק אדמו"ר מה"מ עודד את השירה הייתה בו' אייר תנש"א ואחרונה לעינינו לע"ע בי"ד מר-חשוון התשנ"ד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 20:03, ח' באדר, ה'תשפ"א 20:03, 20 בפברואר 2021 (UTC)

== אדונינו מורינו ורבינו ==

נכתב בערך כי ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו התפשטה משנת תשמח וזאת מניין? הרי לכאורה הכרזה זו התפשטה עוד קודם? [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:14, ט' בתמוז, ה'תשפ"א 21:14, 19 ביוני 2021 (UTC)
:אכן זה לא נכון. הכרזה זו התפשטה (בעיקר בקרב חיילי צבאות השם ובהזדמנויות מיוחדות גם באנ"ש) משנות הלמ"דים לערך לעניות דעתי. כיוון שלא בדקתי המקורות בדיוק לדעת ממתי וכו' אני פשוט מוחק את ציון מועד תאריך ההתחלה השגוי. להבא אתה מוזמן בעצמך למחוק ולבנות מה שלדעתך לא נכון שהרי חב"דפדיה הינה "הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה '''ועריכה'''"--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 03:47, י' בתמוז, ה'תשפ"א 03:47, 20 ביוני 2021 (UTC)
::הדף הזה מוגן לכן אינני יכול לערוך אותו. והנוסח ששונה לא מנוסח טוב שכן מובן ממנו שלא הרבי שליט"א מלך המשיח הוא זה שהנחיל בחב"ד את ההכרזה יחי המלך. {{שכח|זלמן המלך}}

== "יחי אדונינו מורינו" ==

כתוב בשלט של 770 אדונינו מורינו והרבע עודד עם היודים וזה גם כתוב בתניא בהסכמות אז אולי נשנה את שם הערך?--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 05:43, כ"ח באלול, ה'תשפ"א 05:43, 5 בספטמבר 2021 (UTC)
:באתר זה שמות הערכים נקבעים לפי המקובל, משאר האפשרויות יש הפניה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:36 • כ"ח באלול ה'תשפ"א
:: זה המקובל!!! ומה עם מה שכתוב בדף השער של התניא? כתוב שם עם יודים והרי אדמור הזקן על כל אות ואות עבר במדיוק עד שעל וו אחת עבר עליה שבועיים!!! ואתה אומר שזה המקובל?--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 10:49, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 10:49, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
:::אין לך מה להתווכח יותר מדי, כי אם שם הערך ישתנה זה יהיה ל"אדוננו מורנו ורבנו" כפי שהרבי כותב (לא מגיה), בכל אופן המקובל הוא לא מה שנדפס בסידור כזה או אחר אלא צורת הכתיבה הנפוצה אצל חסידי חב"ד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:08 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== ר"ה תשל"ז ==

לפענ"ד, יועיל מאוד להוסיף מקור נוסף ורב חשיבות בקשר עם חשיבותה הקריטית של הכרזת הק'.

אצטט את המקור כאן. ואם יהיה מישהו שיוכל להוסיף לגוף הערך ויהיה זה לתועלת כולם.

"תקיעת שופר היא הרי עניין המעשה, ומלכויות הוא עניין הדיבור, כי בנוגע להכתרה הרי לא נוגע המחשבה העיקר הוא עניין הביטול המתבטא בעניין הדיבור דווקא, '''שאומרים "יחי המלך וכיוצא בזה'''

(משיחת ר"ה ה'תשל"ז)

--[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:26, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:26, 14 באוקטובר 2021 (UTC)

:"מקור נוסף '''ורב חשיבות בקשר עם חשיבותה הקריטית''' של הכרזת הק'"?הקשר של מקור זה להכרזת הק' הוא בעקיפין --[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:22, ד' באדר א', ה'תשפ"ב 17:22, 5 בפברואר 2022 (UTC)
::כמדומני שיש ביטוי דומה גם בתש"ל, בכל אופן, כפי שכתב החייל זה מקור ליחי או משהו בסגנון, אולי אפשר לתת לזה אזכור בפסקת רקע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:19 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב

== כיפה ==

למה לא מביאים קישור לערך [[כיפת יחי|"כיפת יחי"]]

כי זה שטות גדולה!!!!!

== משוב ==
בהערה 18 כתוב: וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאונו סבלם'. טעות וצ"ל: ומכאובינו סבלם. נא לתקן.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.71.146|95.86.71.146]] 19:00, 15 במרץ 2023 (UTC)
:{{בוצע|}} --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 12:09, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 12:09, 22 באוקטובר 2023 (UTC)

==שלושה תיקונים חיוניים ==

תיקון 1: "בעת ההקפות כשהילידם הכריזו זאת בפני הרבי"
צ"ל: בעת ההקפות כשהילדים

תיקון 2: "כשמכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים"
צ"ל: כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנועות ראשו וגופו הקדושים

תיקון 3: "ניגון לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה."
צ"ל: לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה {{אנונימי}}
:תודה רבה לך אנונימי, הטעויות סודרו. להבא, הינך יכול לערוך בעצמך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:35, ה' בסיוון, ה'תשפ"ג).

== יחי המלך לעולם ==

בפיסקה אודות קובץ הערות וביאורים של תלמידי אהלי תורה, להוסיף הערה על המילים "יחי המלך לעולם": כנראה מבוסס על לשון הפסוק (מלכים א א, לא) "יחי אדוני המלך דוד לעולם".
צילום של הקובץ ניתן לראות כאן: https://drive.google.com/file/d/1XQz5cXFJAgxW0qRKY2N7oqf1fGEC-3oh/view?usp=drive_link {{אלמוני}}
:ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:46, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== כמות העידוד של הרבי לשירת יחי ==

אני לא בטוח שהרבי עודד את שירת יחי כ"כ הרבה פעמים, כדאי לבדוק את הענין.
--[[משתמש:שניאור אורגד|שניאור אורגד]] - [[שיחת משתמש:שניאור אורגד|שיחה]], 20:25, ח' באדר ב', ה'תשפ"ד 20:25, 18 במרץ 2024 (UTC)

{{א|שניאור אורגד}} הרבי עודד לפחות למעלה מ300 פעמים כפי שמוסרטים בוידאו. [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[חב"דפדיה|מפארים את חב"דפדיה]] 20:37, 18 במרץ 2024 (UTC)

== ירדתם מהפסים לחלוטין ==

:מי אמר שהרבי הוא משיח? [[מיוחד:תרומות/147.235.197.69|147.235.197.69]] 21:22, 13 ביולי 2024 (IDT)
::הרבי. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 23:07, 13 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם תרצה להירשם תוכל לעשות זאת. -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 23:07, 13 ביולי 2024 (IDT)

== להוסיף לקישורים ==

https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/1152175/

תכנית על השתלשלות הכרזת יחי

== אדונינו מורינו ==

לדעתי צריך כמו בסעוון סעוונטי.
וזה לא יכול להיות ''המקובל בין חסידי חב"ד'' כי ''המקובל בין חסידי חב"ד'' זה אוי ואבוי...
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
--[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:59, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 14:59, 18 ביוני 2025 (IDT)
:מה זה משנה?! [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:02, 18 ביוני 2025 (IDT)

שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

2025-06-23T13:00:47Z

המייבין: /* שטויות והבלים!!! */

בקטע "בשנה שלאחר מכן" כדאי לכתוב "מציאותו" כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&n|M&n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)

== ט"ו אייר תנש"א ==

יש לציין שבווידאו, גם במנחה וגם במעריב, אם מאזינים כראוי, אפשר לשמוע שבאזור הבימה לא מנגנים "יחי אדונינו", אלא מנגנים "זאל שוין זיין די גאולה" וממילא הרבי מעודד את הניגון "זאל שוין זיין די גאולה",--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 04:46, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 04:46, 16 ביוני 2024 (IDT)

== ממה אתם מפחדים? ==

מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?
האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???

בושה!!!

[[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)
:אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??
צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!
אז אם רוב גדולי הרבנים של חב"ד אמרו כדעה הנורמלית זה לא אומר שכך הדבר? {{שכח|אברימי קרסיק}}
:אתה מוזמן לכתוב כאן את הדעה הנורמלית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:26 • כ"א באלול ה'תשפ"א

אדרבה, הבה ונראה את כל החכמים הגדולים "מגיני כבוד ליובאוויטש" שוטחים את הגיגיהם כאן, ונחזה אחת ולתמיד מהי דעתו הק' של הרבי מלך המשיח...

לעורר פרווקאציות זה לא חכמה גדולה, הבה נראה אתכם שולפים מקורות.. --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:26, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:26, 14 באוקטובר 2021 (UTC)

קצת השגות בקשר לנכתב ברקע לערך: בקשר לעידוד בט"ו בסיון: הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] העיד בראיון למח"ס סודו של הרבי, שיום למחרת העידוד, הרבי איים שלא יצא לתפילה עד שלא יקבל הבטחה שלא ישירו זאת שוב, ורק לאחר ההבטחה יצא. וגם בקשר לעידוד בשבת תזו"מ וכו' ידוע סגנונו של הרבי ביחס לכללות עניינם אלו, ועיין בשיחה והיומנים של נח נ"ב על חיילי אדוננו ("הייתי צריך לקום ולצאת...") וכו' וכו'.
בקשר למובא בקטע התייחוסויות הרבי לאחר הציטוטים ממ"ח: מעניין שהרב וולפא הי' היחיד שהבין את השיחה כך (ידועה גישתו בכל הנושא והתייחסויות הרבי אליו...גם [בשבט אדר נ"ב]) וגם לאחמ"כ, לכל התעמולה הרבה שיש מאחרי כ"ז אדר ובפרט אחרי ג' תמוז בנושא היחי, הכיפת והמדבקות וההכרזות וכו' אין כל מקור בתשמ"ח ובשנים אחרי עד נ"ג נ"ד, אז זה לא מקור.

בקשר לשיחה עצמה משום מה לא מביאים פה את הקטע בשיחה סוס"ה: "וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד הצורך להכריז "עד מתי" שעי"ז מקרבים ומזרזים את הגאולה - די"ל שנוסף על הדגשת הצפי', הבקשה והדרישה על הגאולה... יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - "יחי המלך", שעי"ז פועלים ביאת מלכא משיחא."
במילים פשוטות: הכרזת עד מתי כוללת בתוכה את יחי המלך.

בקשר למובא בסוף הקטע תשנ"ג על החלטת הבי"ד להמשיך לפרסם את היחי בכפר חב"ד (מספר תומת ישרים תנחם), עיין כפר חב"ד גליון 905 בו הרבנים מסבירים שבהתכנסות בו' תמוז הוחלט שחברי הבי"ד יתכנסו מאוחר יותר לדון ע"ז, בנתיים חשבו שעד ההחלטה הבאה ישאירו את המצב כך, אך ההצעה נדחתה. ובח"י תמוז פסקו שהיחי צריך להיות בתור תפילה אישית ולא לפרסמו בתור סיסמא, חבל שהר וולפא מצטט את ההחלטה שנדחתה, וחבל שהאתר פה ועוד רבים מצפצפים על החלטת הבי"ד שהרבי קובע שהם מנהיגים את אנ"ש (ועיין שיחת ב' אדר מ"ח).--[[משתמש:משה מחב"ד|משה מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:משה מחב"ד|שיחה]], 21:55, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 21:55, 26 ביוני 2022 (UTC)

:::.[[משתמש:משה מחב"ד|משה מחב"ד]] - אתה באמת עומד מאחורי מה שכתבת, או שכתבת כי צריך לכתוב?.. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 06:02, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ב 06:02, 27 ביוני 2022 (UTC)
אלו הבלים נכתבו פה... אף אחד לא מצפצף על החלטת הבי"ד, רוב משתתפי האסיפה בו' מוז היו בעד, ורק שליטי הבי"ד החליטו להתכנס אח"ז לבד כדי להבטל את החלטת הרוב בעוד שהוראות הרבי לבי"ד היא להיות עם ועד רבני חב"ד...

==הוספה לערך==
ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.

על פי פסק הרמב"ם<REF>פרק מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].

א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)

ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]].

לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.

כדי לבוא למצב של "[[משיח ודאי]]", על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי".

וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)

:מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)

::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)
:::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)

::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)

:::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)

הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)

מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב"ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי "בחזקת" אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.

על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב"ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.

ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב"ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ"מ? אבל לפי הנ"ל מיושב, מכיון שכבר במצב של "חזקת משיח" יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.

דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..
אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.

אי אפשר להתחיל לדבר על "קדושת השיר" ועל "הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות" ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)

:דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש "ראו גם". הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)

::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ"חזקת משיח" ו"משיח ודאי", יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש"א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה "התגלות מציאותו.." שלפני "התלותו..ע"י פעולותיו" - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ"ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע"י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של "חזקת משיח" כנ"ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב"חזקת משיח" וא"כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו"ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== ניסוח... ==

הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.
ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)
:באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

== יחי המלך ==

לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:למה לא?? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)
::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא "יחי המלך" כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)

== כינוס נשים ==

צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ"ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.

משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ"ה וב"ן (ד"מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

== ניגון או הכרזה==
"יחי אדוננו" אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)

{{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

== שטויות והבלים!!! ==

בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}
:קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)
::שיניתי. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

אני בעד לסגור את האתר הזה!!!

== שם הערך ==

הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:"הכרזת יחי" (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
:{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)
:{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י"ח בטבת ה'תשע"ז
:{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)
‏{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)
::אולי "יחי אדוננו"? | נכתב בשעה 08:38 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ה' בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח. גמח"ט.
:::בעד להשאיר כמו שזה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • ו' בתשרי ה'תשפ"א
::::אני {{בעד חזק}} לשנות את ם הערך ל"הכרזת יחי". ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 07:25, 1 ביוני 2022 (UTC)
:::::הכרזת יחי פירושו כפשוטו . להגיד יחי . והערך לא מדבר רק על להגיד יחי אלא על ההכרזה עצמה --- [[משתמש:לוחם חב"די|לוחם חב"די]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|יצאנו למלחמה]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקרב על הגדלת חב"דפדיה]] 13:24, 19 באוגוסט 2022 (UTC)

== הכי הרבה פעמים ==

{{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על "ושמחת" למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - "שיבנה", "ניעט ניעט" וניגון הקפות להרלוי"צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע"ח
:ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)
מסקנה*. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 07:26, 1 ביוני 2022 (UTC)

==הוספה==
כדאי להוסיף גם הרקע של הכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו" משנות המ"מים {{אנונימי}}

האם כבר הכניסו את
==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

לערך?????????????????--● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|שיחה]] • [[חב"דפדיה:עלון/תרומות|עדיין לא תרמתם לעלון של חב"דפדיה? תרמו לנו >> ]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תש"ף]] 13:07, 14 ביולי 2020 (UTC)
:[[חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:49, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.

== יחי אדוני המלך דוד לעולם ==

תחת הכותרת "תולדות תשנ"ב" כתוב: "... התייחס הרבי שוב להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם". הדברים טעונים תוספת הבהרה. נוסח זה של ההכרזה אינו נזכר קודם בערך ולא מתאים לכתוב "התייחס הרבי '''שוב'''" בלי להבהיר את הקשר שבין נוסח זה לנוסח המקובל של "יחי".
ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" היא פסוק במלכים־א (א, לא). ראוי לציין זאת בפירוש ולהבהיר את הקשר והמקור של פסוק זה עם ההכרזה של "יחי". --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 00:38, י' באב, ה'תש"ף 00:38, 31 ביולי 2020 (UTC)
:חוץ מזה זה גם מאוד דומה להכרזת {{ציטוטון|'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''}}, כדלהלן:
'''יחי אדוני''' {{*}} יחי אדוננו מורנו ורבינו,
{{ש}}'''המלך דוד''' {{*}} '''המלך''' = מלך, '''דוד''' = דוד מלכא משיחא, כך שזה יוצא "מלך המשיח",
{{ש}}'''לעולם''' {{*}} לעולם ועד, בנצחיות, לתמיד ולעולמי עולמים.

כדאי להכניס הנ"ל לערך לאחר שיפוץ והגהה? בתודה ובכבוד • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • [[תשפ"ב|ימות המשיח]], {{תאריך עברי}}, {{תאריך לועזי}}

== ביקורת ==
:כיצד יתכן שלא נכתב ביקורת??
ממש לטמון את הראש בחול! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 11:48, י"ד בתשרי, ה'תשפ"א 11:48, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
::כי בחב"דפדיה לא נהוג לכתוב ביקורת על דבריו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]]. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:51, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
:::צודק! חבל שאי אפשר לתת לך לייק--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 05:44, כ"ח באלול, ה'תשפ"א 05:44, 5 בספטמבר 2021 (UTC)
::::{{א|להקצין להדגיל}}, אפשר לתת לייק באמצעות לחיצה על כפתור "תודה" שבתצוגת הבדל גרסאות של העריכה עליה אתה רוצה להודות, לדוגמא [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחה:יחי_אדוננו_מורנו_ורבינו_מלך_המשיח_לעולם_ועד&diff=415762&oldid=415755 כאן] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:36 • כ"ח באלול ה'תשפ"א

==ערך קצר==
ערך קצר לעומת החשיבות הרבה שלו בפולמוס. ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 06:48, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"א 06:48, 16 באוקטובר 2020 (UTC))
:הערך אינו קצר כלל, אך ממש חשוב--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:06, י' בכסלו, ה'תשפ"א 15:06, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

==קישורים חיצוניים==
לכבוד הנהלת חבד"פדיה שלום וברכה אשמח אם תתייחסו ותכניסו בקישורים חיצוניים את הקישור הבא [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק] {{וידיאו}} {{אינפו}} זה ממש חזק!!! ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:34, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 17:34, 24 באוקטובר 2020 (UTC))
:{{בוצע|}} --''[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ניפגש עוד היום בגאולה]]'' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 17:52, י' בכסלו, ה'תשפ"א 17:52, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

== כתב ההכתרה ==

כמדומני שעוד לפני כ"ז אדר הוגש לרבי כזה פסק והרבי חייך כשהגישו לו [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 22:56, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 22:56, 14 בדצמבר 2020 (UTC)

== תאריכים ==

אולי כדאי להוסיף שפעם ראשונה שכ"ק אדמו"ר מה"מ עודד את השירה הייתה בו' אייר תנש"א ואחרונה לעינינו לע"ע בי"ד מר-חשוון התשנ"ד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 20:03, ח' באדר, ה'תשפ"א 20:03, 20 בפברואר 2021 (UTC)

== אדונינו מורינו ורבינו ==

נכתב בערך כי ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו התפשטה משנת תשמח וזאת מניין? הרי לכאורה הכרזה זו התפשטה עוד קודם? [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:14, ט' בתמוז, ה'תשפ"א 21:14, 19 ביוני 2021 (UTC)
:אכן זה לא נכון. הכרזה זו התפשטה (בעיקר בקרב חיילי צבאות השם ובהזדמנויות מיוחדות גם באנ"ש) משנות הלמ"דים לערך לעניות דעתי. כיוון שלא בדקתי המקורות בדיוק לדעת ממתי וכו' אני פשוט מוחק את ציון מועד תאריך ההתחלה השגוי. להבא אתה מוזמן בעצמך למחוק ולבנות מה שלדעתך לא נכון שהרי חב"דפדיה הינה "הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה '''ועריכה'''"--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 03:47, י' בתמוז, ה'תשפ"א 03:47, 20 ביוני 2021 (UTC)
::הדף הזה מוגן לכן אינני יכול לערוך אותו. והנוסח ששונה לא מנוסח טוב שכן מובן ממנו שלא הרבי שליט"א מלך המשיח הוא זה שהנחיל בחב"ד את ההכרזה יחי המלך. {{שכח|זלמן המלך}}

== "יחי אדונינו מורינו" ==

כתוב בשלט של 770 אדונינו מורינו והרבע עודד עם היודים וזה גם כתוב בתניא בהסכמות אז אולי נשנה את שם הערך?--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 05:43, כ"ח באלול, ה'תשפ"א 05:43, 5 בספטמבר 2021 (UTC)
:באתר זה שמות הערכים נקבעים לפי המקובל, משאר האפשרויות יש הפניה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:36 • כ"ח באלול ה'תשפ"א
:: זה המקובל!!! ומה עם מה שכתוב בדף השער של התניא? כתוב שם עם יודים והרי אדמור הזקן על כל אות ואות עבר במדיוק עד שעל וו אחת עבר עליה שבועיים!!! ואתה אומר שזה המקובל?--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 10:49, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 10:49, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
:::אין לך מה להתווכח יותר מדי, כי אם שם הערך ישתנה זה יהיה ל"אדוננו מורנו ורבנו" כפי שהרבי כותב (לא מגיה), בכל אופן המקובל הוא לא מה שנדפס בסידור כזה או אחר אלא צורת הכתיבה הנפוצה אצל חסידי חב"ד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:08 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== ר"ה תשל"ז ==

לפענ"ד, יועיל מאוד להוסיף מקור נוסף ורב חשיבות בקשר עם חשיבותה הקריטית של הכרזת הק'.

אצטט את המקור כאן. ואם יהיה מישהו שיוכל להוסיף לגוף הערך ויהיה זה לתועלת כולם.

"תקיעת שופר היא הרי עניין המעשה, ומלכויות הוא עניין הדיבור, כי בנוגע להכתרה הרי לא נוגע המחשבה העיקר הוא עניין הביטול המתבטא בעניין הדיבור דווקא, '''שאומרים "יחי המלך וכיוצא בזה'''

(משיחת ר"ה ה'תשל"ז)

--[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:26, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:26, 14 באוקטובר 2021 (UTC)

:"מקור נוסף '''ורב חשיבות בקשר עם חשיבותה הקריטית''' של הכרזת הק'"?הקשר של מקור זה להכרזת הק' הוא בעקיפין --[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:22, ד' באדר א', ה'תשפ"ב 17:22, 5 בפברואר 2022 (UTC)
::כמדומני שיש ביטוי דומה גם בתש"ל, בכל אופן, כפי שכתב החייל זה מקור ליחי או משהו בסגנון, אולי אפשר לתת לזה אזכור בפסקת רקע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:19 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב

== כיפה ==

למה לא מביאים קישור לערך [[כיפת יחי|"כיפת יחי"]]?

== משוב ==
בהערה 18 כתוב: וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאונו סבלם'. טעות וצ"ל: ומכאובינו סבלם. נא לתקן.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.71.146|95.86.71.146]] 19:00, 15 במרץ 2023 (UTC)
:{{בוצע|}} --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 12:09, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 12:09, 22 באוקטובר 2023 (UTC)

==שלושה תיקונים חיוניים ==

תיקון 1: "בעת ההקפות כשהילידם הכריזו זאת בפני הרבי"
צ"ל: בעת ההקפות כשהילדים

תיקון 2: "כשמכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים"
צ"ל: כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנועות ראשו וגופו הקדושים

תיקון 3: "ניגון לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה."
צ"ל: לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה {{אנונימי}}
:תודה רבה לך אנונימי, הטעויות סודרו. להבא, הינך יכול לערוך בעצמך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:35, ה' בסיוון, ה'תשפ"ג).

== יחי המלך לעולם ==

בפיסקה אודות קובץ הערות וביאורים של תלמידי אהלי תורה, להוסיף הערה על המילים "יחי המלך לעולם": כנראה מבוסס על לשון הפסוק (מלכים א א, לא) "יחי אדוני המלך דוד לעולם".
צילום של הקובץ ניתן לראות כאן: https://drive.google.com/file/d/1XQz5cXFJAgxW0qRKY2N7oqf1fGEC-3oh/view?usp=drive_link {{אלמוני}}
:ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:46, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== כמות העידוד של הרבי לשירת יחי ==

אני לא בטוח שהרבי עודד את שירת יחי כ"כ הרבה פעמים, כדאי לבדוק את הענין.
--[[משתמש:שניאור אורגד|שניאור אורגד]] - [[שיחת משתמש:שניאור אורגד|שיחה]], 20:25, ח' באדר ב', ה'תשפ"ד 20:25, 18 במרץ 2024 (UTC)

{{א|שניאור אורגד}} הרבי עודד לפחות למעלה מ300 פעמים כפי שמוסרטים בוידאו. [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[חב"דפדיה|מפארים את חב"דפדיה]] 20:37, 18 במרץ 2024 (UTC)

== ירדתם מהפסים לחלוטין ==

:מי אמר שהרבי הוא משיח? [[מיוחד:תרומות/147.235.197.69|147.235.197.69]] 21:22, 13 ביולי 2024 (IDT)
::הרבי. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 23:07, 13 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם תרצה להירשם תוכל לעשות זאת. -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 23:07, 13 ביולי 2024 (IDT)

== להוסיף לקישורים ==

https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/1152175/

תכנית על השתלשלות הכרזת יחי

== אדונינו מורינו ==

לדעתי צריך כמו בסעוון סעוונטי.
וזה לא יכול להיות ''המקובל בין חסידי חב"ד'' כי ''המקובל בין חסידי חב"ד'' זה אוי ואבוי...
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
--[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:59, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 14:59, 18 ביוני 2025 (IDT)
:מה זה משנה?! [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:02, 18 ביוני 2025 (IDT)

אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)

2025-06-23T12:30:34Z

המייבין: הוספת פרטים

{{מפנה|אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס}}
[[קובץ:חוני רייצעס.jpeg|ממוזער|הרב רייצעס באירוע כינוס השלוחים בישיבת תות"ל אלעד (תשפ"ג)]]
[[קובץ:חוני רייצעס ב 770.jpg|ממוזער|הרב רייצעס ב-770 (תשפ"ד)]]
הרב '''אלחנן יהודה לייב רייצעס''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא משפיע בקהילת חב"ד ובישיבת [[תומכי תמימים אלעד|תומכי תמימים]] באלעד, וחבר ההנהלה הרוחנית של ארגון [[הפנסאים]].

==תולדות חיים==
נולד בח' שבט [[תש"נ]] לאביו הרב [[יעקב רייצס|יעקב רייצעס]] שליח ורב היישוב יסוד המעלה, ולברכה לאחר ברכת הרבי.

לקראת [[ל"ג בעומר]] תש"נ נסע יחד עם הוריו לרבי, וזכה לראות לראשונה את הרבי בעת שיצא ל'פאראד'.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשע"א]] נסע ללמוד ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] לשנת ה[[קבוצה]], ושנה לאחר מכן שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים ביתר]].

ב[[ל' מנחם אב]] [[תשע"ג]] התחתן עם רעייתו חשא לבית ירוסלבסקי, בתו של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]] ו[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|חבר בי"ד רבני חב"ד באה"ק]]{{הערה|[https://col.org.il/news/77264 שמחה גדולה בחתונת ירוסלבסקי-רייצעס ● גלריית ענק] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשע"ד]] מונה לכהן כ[[משפיע]] בשיעור א' בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הרב רייצעס ידוע בפועלו הרב בין הבחורים בישיבה, וברחבי העיר אלעד במסירת שיעורים והתוועדויות, בעיקר בקהילת חב"ד באלעד. כן מנהל יחד עם הרב שלום רוזנברג והרב שלום לישנר את תהלוכת ל"ג בעומר הגדולה בארץ בשיתוף עם התלמידים השלוחים ובחורי ישיבת תות"ל המקומית.

מוזמן גם להתוועד בהתוועדויות מרכזיות וארציות. משמש כאחראי אוצר הספרים בבית הכנסת "דרך מצוותיך", כמו כן אחראי על מסך הווידיאו של הרבי בבית כנסת באופן רציף, וכן מנהל פעילויות רבות להפצת החסידות.

מונה לאחד מחברי צוות הארגון [[כרמי שלי|"כרמי שלי"]] - ארגון הפועל למתן סיוע בתחום החינוכי לתלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

הרב רייצעס מכהן גם כחבר ההנהלה הרוחנית של ארגון [[הפנסאים]], ופועל רבות בתפקיד זה, וכן עוזר רבות בשיפור התוכן של תוכנית הלימודים, ואירגונה. ומשתתף מידי שנה בטיסת הפנסאים.

משמש מדי שנה כנציג ישיבת תו"ת אלעד (יחד עם הרב [[אברהם אשר בלינוב (אלעד)|אברהם אשר בלינוב]] - ראש הישבה והרב [[יעקב זכריה קטן]] - המנהל הרוחני של הישיבה) בשיעורי והתוועדויות שבת הכנה ל[[ג' תמוז]] המתקיימת מדי שנה בכפר חב"ד, מטעם ארגון [[ועד תלמידי התמימים]].

==קישורים חיצונים==
*[https://col.org.il/news/37385 תלמיד הישיבה בכפר-חב"ד בראיון ל"ידיעות אחרונות"], col
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:רייצס, אלחנן יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:צוות ארגון הפנסאים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת רייצס]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:משפחת בן שחר]]

ישראל קוק

2025-06-23T12:23:51Z

המייבין: פרטים

[[קובץ:קר.jpg|ממוזער|ר' ישראל במבצע תפילין]]
הרב '''ישראל קוק''' (לאש) ([[תר"ע]] - [[תשנ"ד]]) היה חסיד חב"ד שמסר נפשו עבור הפצת היהדות תחת השלטון הקומנסטי הסובייטי ברוסיה.
==תולדות חיים==
{{להשלים|סיבה=חסר פרטים מהותיים על חייו}}
נולד בשנת [[תר"ע]] במינסק מזובייצקי (עיר בגבול פולין - בלארוס, שהייתה תחת השלטון הרוסי) בנם הבכור של אביו ר' [[נתן קוק]] ואמו מרת רבקה רחל.אביו ר' [[נתן קוק]] ברח מאוקראינה ועבר להתגורר בפולין ושם פתח יחד עם משפחתו "חנות בשר" והוא ובניו היו קצבים וגם בחזרתם לרוסיה המשיך לנהל עם בניו.

בשנת [[תרפ"ב]] חזרו בני משפחת קוק{{הערה|בגלל חשש גיוס אביו ר' [[נתן קוק]] לצבא הפולני כפי המצוין בתיק החקירה}} חזרה לרוסיה למוז'ייסק צ'עטרונבסקי שבמחוז מוסקבה, שם המשיך יחד עם אביו לנהל את חנות הבשר. תפקידו של ישראל היה לנהוג במשאית שמחלקת בשר כשר ליהודים.

בשנת [[תרח"צ]] נלקח אביו ר' [[נתן קוק]] למעצר בעוון 'קיום מנין תפילה בביתו' וממעצר זה לא חזר, יחד עימו נעצרו כ12 חסידים, והוא הוצא להורג בידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[י"ז אדר א']] תרח"צ בגלל היותו בעל המנין ובביתו, נקבר בקבר אחים במוסקבה.

מאז ההעלמות האב, יצאו בני המשפחה לעזור בעבודת הבית וגם ישראל יצא לעבוד יחד עם אחיו הרב [[דוד קוק]].

בשנת [[תש"ו]] ברח הרב קוק ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

בעת מגוריו ב[[כפר חב"ד]] הוא היה עוסק ב[[מבצע תפילין]] רבות במיוחד ב[[תל אביב]]. לבקשת ר' אברהם פאריז חילק במהלך פעילותו במבצע תפילין בתל אביב בחודש [[סיון]] [[תשכ"ה]] את דפי הקול קורא שהדפיס האחרון אודות כך שהרבי הוא המלך המשיח{{הערה|אחד היה אברהם}}

נודעו בכוחו וגבורתו הרבה להלך כמה סיפורים אודות כוחו וגבורתו:1. בחתונה של אחד מאנ"ש בטשקנט מרוב ריקודים ושמחה נעשה רעש ולשכן זה הפריע. הגיע השכן עם גרזן בכוונה תחילה להרוג ולפצוע אנ"ש. ר' ישראל רץ ותפס את הגרזן מידו מיד אחד תוך שהוא דופק את הגרזן לגוי בראש והרגו ואנ"ש ניצלו.2. ר' ישראל היה קם מוקדם כל בוקר ובוקר אחד בהלכו ברחובותיה של טקשנט רואה הוא לפניו צועד את אחד ממשפיעי אנ"ש בטשקנט הידועים ומאחוריו הלכו 3 גויים אוזבקים מקומיים.והנה הוא שומע אותם מדברים ברוסית ומתכננים להרוג את 'הז'יד' שהולך לפניהם ור' ישראל שומע את כל דבריהם. התקרב אליהם מאחור ותפס ראש האחד ביד ימינו וראש השני ביד שמאלו דופק את ראשיהם בראש השלישי והרגם במכת מחץ והמשפיע ניצל אך ר' ישראל נאלץ לברוח מאימת השלטונות{{הערה|מפי אחד מבני משפחתו ועד יהודי מקומי שראה את הנ"ל ואמר שנים אח"כ לאחד מאנ"ש דכפ"ח 'שצריכים להיזהר מאותו יהודי גברתן שהינו מסוכן!'}}.3. במהלך היציאה מרוסיה בשנת תש"ז שהגיעו ברכבת לגבול רוסיה פולין בקרון שלהם היו רק יהודים ושהגיעה הרכבת לקרחת יער בפולין.גזלנים חמסנים ניסו לפתוח את קרון הרכבת על מנת לשדוד ולהרוג את היהודים בתוכו, (היה זה אחרי מלחמת העולם השנייה ולא עלינו דם של יהודים היה הפקר) וישראל החזיק בידו וגבורתו את ידית הפתיחה של קרון הרכבת והפורעים לא הצליחו לפרוץ לקרון.4. שר' ישראל הגיע יחד עם אנ"ש למחנה עקורים פוקינג שבגרמניה, היו במחנה גם לא דתיים לע"ע שחיללו את השבת וזה הפריע לר' ישראל והוא בשבת הגיע ופיזר את הקולנוע שהם עשו ועשה בלאגן גדול ושוטרי המחנה עצרו אותו ושמו אותו בצריף למשך כל השבת. אנ"ש דפוקינג הסתובבו סביב הצריף לבדוק מה שלומו.ר' ישראל במוצ"ש הרים (כפשוטו) את הצריף בו היה אסור וכלוא ומאז "לא התעסקו עם החב"דניקים"{{הערה|מפי המשפיע ר' [[משה נפרסטק]]. ומיומן דפוקינג.}}.

נפטר בחורף דשנת [[תשנ"ד]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף יצחק לאש]] - [[גבאי בית הכנסת 770]].
*בנו, הרב זלמן לאש, פתח תקווה.
'''אחיו;'''
*הרב [[דוד קוק]] מראשי ועד הצלה של יהודי רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה]].
*משה מרדכי נהרג במלחמת העולם השנייה בהייתו חייל בצבא האדום{{הערה|הותיר אחריו בת קטנה.}}.
*אליעזר עלה ארצה בשנות הלמ"ד{{הערה|ילדיו לא רצו לצאת מרוסיה ונשארו שם עד עצם היום הזה.רק הוא ואשתו יצאו}}.
'''אחיינו;'''
*הרב [[אליהו קוק]] מצוות המשפיעים בתות"ל המרכזית -כפר חב"ד.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קוק]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]