חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:יש נוחלין

2013-10-22T18:03:22Z

הכנסת אורחים: /* רבי אלעזר בן דורדיא */ פסקה חדשה

{{בה}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע"א, למניינם 01:49, 4 במאי 2011 (UTC)

== הערה ==

ראיתי מקצת העריכות שלך, ויש לי הערה קטנה: מכיון שחב"דפדיה היא בעצם אנציקלופדיה לכן לא מתאים לחלק ציונים כמו: הספר ה"נכבד" או הגאון ה"גדול" וכדו'. והעיקר מתוך שמחה וטוב לבב --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:14, 29 במאי 2011 (UTC)

ממה נפשך, א"כ אף התואר "הגאון" גרידא הוא מיותר ואולי אף התואר "הרב". הסוף יהיה שתכתבו שם ר' הירשל בלבד כי אחרת זה "לא בסגנון" (מזכיר משהו?..) ואני לא באתי אלא להזהיר דמשום פחיתות הכבוד להגאונים ז"ל יש לכתוב את התואר המגיע להם גזירה שמא יבואו לזלזל בכבודם. [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 15:20, 29 במאי 2011 (UTC)

התואר רב הוא לא ציון שאני נותן אלא ע"פ תעודת רבנות שהוא מקבל לאחר שנות לימודים, בדיוק כמו פרופסור וד"ר. ואולי באמת צריך לדון למי מגיע את התואר ה"גאון". --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:27, 29 במאי 2011 (UTC)

אדרבא, לפי זה יוקשה לך מדוע נתת לו אף התואר רב. הרי אני מאמין שאין לך את תעודת הסמיכה שלו, ובכל זאת אתה מסתמך שהוא רב כי כך נוהגים לקרוא לו והוא גדול בתורה. אז אם כך אף הגאון הוא תואר בו נוהגים לו לקרוא לו.

נ.ב. מתאים למשיחיסט כמוך להסתמך על כך שוולפא כתב בא' מספריו (ההזויים י"ל) את השיחה הידועה בהדולרים בין הגאון הנ"ל לכ"ק אדמו"ר, וגם מצד זה יש לך לסמוך על כך שהוא גאון ללא ספק. ועוד צד ספק שיש להכריע בו הוא שאמנם אצל חסידים לא נהוג לקרוא בשמות תואר כאלו ואחרים (כמו הרשב"ץ שקראו לו דוד הירשל אפילו ללא " ר' " וכיו"ב) ואילו כאן שמדובר ללא ספק ברב ליטאי (ההוכחות לזה הוא מכך שבא לכ"ק אדמו"ר לייצג את דעתם, ומכבוד אכסניא אף אציין שהוא נמצא כאן בקטגוריית "רבני ליטא", למרות שבלי אלו ובפרט האחרון היינו יודעים והוא מדברים שאין צריכים ראי'ה על זה). וע"כ מגיע לו ללא ספק התואר הגאון הגדול.

אגב, הסתפקתי אפ להוסיף מלבד "הגאון הגדול" אף תיבת "האדיר". ובמחשבה שניה ראיתי שזה יביא לההיפך מהרצוי (עניינים של לעג וצחוק), בפרט שאצל חסידים ועוד יותר אצל חבדצקערס כולם הוא גארנישט ורק הרבי הוא הוא (ומכיון שהתרגלו לכתוב בזלזול מה (מצ"ע לא מצד נושא התואר) על רבניהם החסידיים, כמו"כ מחמת ההרגל יכתבו כן על שאר רבני ליטא שבשבילם זהו זילזול גדול באם לא.

ומסיימים בטוב, שה' יפקח עיננו בתורה הקדושה למען ידעו את המעשה אשר יעשון. ויותר מזה שמתוך שלא לשמה בא לשמה (וראה במאמר ד"ה ויאמר לו יונתן תשל"ו, בענין זה בהרחבה יתירה). [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 16:34, 29 במאי 2011 (UTC)

:דבר ראשון, אני עוקב אחרי השינויים האחרונים כך שאתה לא צריך כל פעם להעתיק את דבריך לדף שלי.

ב. אולי באמת אפשר לכתוב על אנשים "הגאון" אך מה המדד שלך לקבוע אם הוא גדול או קטן?

ג. בנוגע לשאלתך אם יש לי את תעודת הסמיכה, אני מעתיק קטע מויקפדיה העברית:

"למונח רב שימוש נוסף כשם תואר, והוא משמש כצירוף כבוד בתרבות החברה היהודית. על פי מאמר חז"ל - מלכתחילה הוא נועד לציין דרגה משנית בסולם דרגות הכבוד, אולם כיום משמעותו שונה והוא מציין מחד גיסא אדם שהוסמך לרבנות או שעוסק בתחום ההלכה היהודית, ומאידך גיסא הוא משמש ככינוי כבוד לאדם הפועל בתחומי היהדות, כהוראת תורה והפצת יהדות או אף עקב עשייה ציבורית גרידא. בשיח החרדי משמש שם זה כתואר כבוד המוענק לכל אדם מהקהילה החרדית, כחלופה לתואר הכבוד "מר" הנהוג בציבור הכללי."

ושוב אין לי בעיה אם מה שכוב שהוא "גאון" אך מי מחליט אם הוא קטן או גדול??? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:53, 29 במאי 2011 (UTC)
::יצחק ויש נוחלין, הרשו לי להתערב. 1. חב"דפדיה היא אנציקלופדיה. ובאנציקלופדיה לא מקובל להוסיף תארי הפלאה וכו'. לא רק בהקשר לתארי כבוד. לא נכתוב שמח מאוד, או כעס עד אין קץ וכו'. זה מתאים לספרות אך לא לכתיבה אנציקלופדית. 2. יקל עליכם עם בתחילת כל פסקה מהדיון תוסיפו נקודתיים נוספות בתחילת השורה, כך יקל עליכם ועל כל אחד אחר לזהות מי אומר ומה. {{שכח|שיע.ק}}

== [[כפר חב"ד (שבועון)]] ==

שלום לך. שחזרתי את עריכתך כיון שהניסוח לא אנציקלופדי. הניסוח חלק '''ניכר''' מעורפל, זה רוב? 30 אחוז? תוכל לפרט כמה מתוך כמה הסכימו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:02, 29 במאי 2011 (UTC)

:א. בהערכה על הודעתך כאן. זה מאוד ישר והוגן. ב. לגופו של ענין אכן רוב ניכר. מה מיהרתם למחוק את זה? ממה אתם מפחדים? גיוואלד! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 15:20, 29 במאי 2011 (UTC)
::אתה צודק שבמקום להיחפז ולמחוק, יכולתי לבקשך להבהיר הדברים, אשתדל לנהוג כך בפעם הבאה. אגב, אני מקווה שאתה מבין שבחב"דפדיה לכל משתשמש יש זכות לערוך, למחוק להוסיף ולכתוב, כל עוד הוא עומד בכללי הכתיבה. אחד מכללי הכתיבה הוא שכאשר משתמש רוצה לשנות ערך, בפרט משמעותי שלא ברור האם הוא נכון, עליו להביא אסמכתא לכך. כמובן שלותיקים שמכירים את המערכת יש יתרון בפועל. אך בעצם, לדעתך יש משקל שווה כמו לדעתו של כל אחד אחר כן. וכשאתה כותב "מיהרתם" למחוק ו"מפחדים" לשון רבים לא ברור למי אתה מתכוון. חב"דפדיה נכתבת על ידי אוסף של אנשי כמוני וכמוך. לגופו של עניין, אפשר לכתוב שם 'רוב ניכר' אבל קודם נא שתף אותנו מי היו הרוב ומה האסמכתא שלך לכך? ועוד דבר נהוג פה להזיח את השורות בין שיחה לשיחה באמצעות הוספת נקודותים בתחילת השורה, כך קל להבחין בין דברי האחד למשנהו. ועוד דבר אחרון... ברוך הבא {{חיוך}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:53, 29 במאי 2011 (UTC)

== [[רבי אלעזר בן דורדיא]] ==

יש לך מקור לסיפור של אדה"ז בערך הנ"ל או ששמעת אותו בהתוועדות. --[[משתמש:הכנסת אורחים|הכנסת אורחים]] - [[שיחת משתמש:הכנסת אורחים|שיחה]] 18:03, 22 באוקטובר 2013 (UTC)

18 (מספר)

2013-09-25T01:52:31Z

הכנסת אורחים:

המספר '''שמונה עשרה''' הוא בגימטריה "חי", ומורה על חיות. ולכן ישנו [[מנהג]] ישראל ידוע לתרום צדקה במספר "חי".

[[תפילת העמידה]], שהיא למעשה התפילה המרכזית ביום מכילה שמונה עשרה ברכות, והקשו בגמרא: מדוע הן דוקא י"ח ברכות?
*ר' הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני אמר: כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים.
*[[רב יוסף]] אמר: כנגד שמונה עשרה אזכרות שבקריאת שמע.
*אמר רבי תנחום אריב"ל: כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה.
*אמר [[רבי יהושע בן לוי]]{{הערה|ירושלמי פ"ב דתענית הלכה ב'.}}: כנגד שמונה עשר מזמורות שכתוב בראשו של תלים עד יענך ה' ביום צרה (אם יאמר לך אדם תשעה עשר הן? אמור לו: "למה רגשו" אינה מן המנין דאשרי (פ"א) ולמה רגשו (פ"ב) פרשה אחת הם).

בן שמונה עשרה לחופה{{הערה|דוקא בגיל זה, כיון שאז למדו כל דבר ה' שנים, וכאשר למד ה' שנים מקרא, ה' משנה והה' האחרונים גמרא. ובב' ג' השנים הראשונות לאחר החתונה ניתן ללמוד עדיין בשקט.}}, מורה על שלימות שם י"ה בבעל והאשה לקראת נישואיהם. והוא לצורך העמדת חיים חדשים (פרו ורבו).

ישנם ח"י עולמות עליונים{{הערה|הובא [[אור התורה לתהילים]] פרק סח.}} בבי"ע, וב[[אצילות]] ח"י אלפים{{הערה|כיון שבאצילות כל מידה היא אלף - תורה אור מגילת אסתר צא, א.}}, וכנגדן ניתנו ל[[משה]] בסיני י"ח טריפות. ולכן ב"יהי כבוד" ישנם י"ח פסוקים.

למלך אסור ליקח יותר משמונה עשרה נשים ופלגשים.

בגיל שמונה עשרה מונה ה[[אדמו"ר האמצעי]] למשגיח על הדרכת צעירי החסידים על ידי אביו ה[[אדמו"ר הזקן]].

בח"י ניסן הוא יום ההולדת של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] ובח"י באלול הוא יום ההולדת של ה[[בעל שם טוב]] וה[[אדמו"ר הזקן]].

והעיקר הוא שבח"י באייר הוא ל"ג בעומר, שהוא יום ההילולא דרשב"י, וכן היום שבו פסקו תלמידי ר' עקיבא למות. ולכן יש מנהג לתרום לקראת ל"ג בעומר "ח"י רוטל".
{{ערך מורחב|ערכים=[[שמונה עשרה (תפילה)]] · [[ח"י ניסן]] · [[ח"י אלול]] · [[ל"ג בעומר|ח"י אייר]] · [[ח"י רוטל]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מספרים}}
[[קטגוריה:מספרים]]

ישיבת תומכי תמימים

2013-09-25T01:47:29Z

הכנסת אורחים:

[[תמונה:תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]]
'''תומכי תמימים''' הינו השם לישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם. את השם "תומכי תמימים" קבע [[אדמו"ר הרש"ב]] (כמו גם את שם תלמידי הישיבה "[[תמים|תמימים]]") על שם שתלמידיה לומדים "תורה תמימה [שלימה]", כלומר, הן תורת הנגלה והן תורת החסידות.

==ייסוד הישיבה==
בסעודת חתונת בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], יום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו באלול]]. הרבי הרש"ב כנס ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של [[אנ"ש]] שהיו באותו זמן ב[[ליובאוויטש]] לרגל שמחת החתונה. הרבי הרש"ב פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד ישיבה מבחורים יודעי תורה שיתעסקו בלימוד החסידות.

ביום שלישי טו"ב באלול [[תרנ"ז]] בחר הרבי הרש"ב בשמונה עשר התלמידים הראשונים שנתקבלו לישיבה. הרבי מסר אותם לרב החסיד [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם חסידות על פי הסדר שסידר.
==דבר השליחות==

ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה 'סעודת שבע-ברכות', בה מסר הרבי הרש"ב את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים.

וכך מתאר זאת הרבי הריי"צ: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות]], אבי היה בהתרגשות של שמחה, ואמר: "יהודים בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, הי' יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, י"ח אלול, הוא יום הבהיר בו נולדו רבנו הזקן ומורנו הבעש"ט, וביום קדוש זה אני מייסד ישיבה בציווי וברכת הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, ישיבה שתוציא תלמידים בעלי מסירות נפש על תורה ועבודה בדרכי חסידות חב"ד".

הרבי הרש"ב אמר מאמר חסידות בעניין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשי בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו [[הבעש"ט]] לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו בישיבה - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו הבעש"ט והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו".

==מטרת הישיבה==

כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי רוסיה, יסד אדמו"ר הרש"ב בשנת תרנ"ז ישיבה גדולה, שממנה נסתעפה רשת הישיבות "תומכי תמימים".

בשם זה משתקף הרעיון העיקרי של מיסדן: הוא שאף לא רק ללמד ולא רק לחנך, אלא גם לזקק ולזכך את המידות, לחזק את הרצון, לרומם את הנפש; במלה אחת - לעצב אופי שיהיה שלם, ללא קרע ופיזור, ללא פילוג ופיצול, שיהיה '[[תמים]]'.

בכלל, באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד ישיבות, כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת התורה הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - ליטא, והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות ישראל.

ישיבת "תומכי תמימים" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות ליטא הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן.

ראשית, כוח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה כפי חב"ד היא מבצר, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית.

מכאן נובע השוני השני. כדי למלא תפקיד זה על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם-מפקדם הרבי האדמו"ר.

בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "תומכי תמימים", ציווה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, משפיעיה ומשגיחיה, ופנה אליהם בדברים אלה:

"אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר."

חמש שנים חלפו מיום היוסדה של ישיבת "תומכי תמימים" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר אנו פוגשים את תלמידיה וחניכיה בערים ובעיירות הסמוכות בפעולות ייסוד סניפים לישיבה מרכזית, שנעשתה מהר לאם ישיבות "תומכי תמימים".

במשך זמן לא ארוך בערך התפשטו ישיבות "תומכי תמימים" בכמה ערים בכל אזורי רוסיה והגיעו למקומות רחוקים מתחום המושב, כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)|קוטאיס בגרוזיה]], וערים באוזבקיסטאן, באסיה התיכונה הרוסית.

אדמו"ר הריי"צ, שמילא את מקומו של אביו אדמו"ר הרש"ב אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של ישיבת תומכי תמימים, שום דבר לא נעשה בישיבה בלי לשאול את פיו. וברוחו התפתחו ושגשגו ישיבות תומכי תמימים, וגדלו בכמות ובאיכות.

==הרוח==

ישיבות חב"ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהווה סוג בפני עצמו. הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות היא ללמד, לכל היותר - לחנך, ו"תומכי תמימים" הרחיקו ללכת הרבה מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, חונך דור של לוחמים, גיבורי רוח, חדורי התמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים בתורה, מחונכים באמונה, אלא גם דרוכים למלחמה למען תורה ואמונה, להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמור"י חב"ד חזו מראש.

ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין חסידות ולומדות. חסידות ולומדות, לפי חסידות חב"ד, הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב"ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן.

חב"ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בהשכל ודעת אלא גם ברגש - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה.

חסידות אינה עניין "לעיין בספר" בלבד אלא לעיון וללימוד מעמיק, ביגיעה, בבקיאות, בהבנה שכלית, נוסף על בינה שבלב, רחמנא ליבא בעי. יש לשעבד את המוח ואת הלב גם יחד. נדגים זאת בהשוואה.

חסידות הגיעה למדרגה שילמדוה בתור שיעור (להבדיל מלימודי המוסר). התווכחו, התפלפלו בחסידות, כמו שהתפלפלו ב"קצות החושן", למדו חב"ד לפי חוקי הבנה הלכתית, הורוה על יסוד כללי הגיון - כמו סוגיה בש"ס או כמו בירור בהלכה.

חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות בתורה שבעל-פה, ואין צורך לומר בתורה שבכתב, הבנה נכונה בה, היא כולה עבודת ה', וזו זקוקה להתלהבות, ל"נדבקות".

ואין מחיצה בין תפילה ללימוד, בין שכל והתעוררות, בין שיעור ב[[שולחן ערוך הרב]] ובין ניגונו של הרבי. חב"ד מהווה גשר בין הלומדות העמקנית-ההגיונית לבין סערת הלב והתעלות הנפש.

==השיטה==

הייתה סכנה שיאפיל הרגש על המחשבה וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד הלכה זקוק לביקורת קרה, להתבוננות בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה?

מייסדי ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת.

התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב"ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת.

כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות "תומכי תמימים" לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמור"י חב"ד ליובאוויטש, שהתוו את הקו והשגיחו בעין פקוחה שלא יסטו ממנו. אלה דבריו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ב[[קונטרס עץ חיים]] (תרס"ד) המופנה במיוהד לתלמידי ישיבות "תומכי תמימים":

העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, יגיעת הנפש ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה, ועל כולם שירצה את האמת דווקא,

כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה.

וידקדק הרבה מאוד בפירוש רש"י ז"ל. . . והפלפול של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואח"כ מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה הפלפול אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".

הלימוד החב"די התרחק לא רק מפלפול שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא.

מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי"ת להזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות.

יותר ממה שיש לחדש בתורה - התורה צריכה לחדש בלומדיה, סבורים חסידי חב"ד. מכאן, המטרה לא לרכוש בקיאות בלבד אלא לבצע את תוכנה, הלכה למעשה, הן בהלכה והן - בחסידות.

החינוך היה אינדיבידואלי, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. [[משפיע|ה"משפיעים"]] בקיאים היו בחכמת הנפש, צללו לנשמתם של התלמידים, חפשו וגילו כשרונות ותכונות ופיתחו אותם בכיוון חב"ד. הם הסתכלו על כל יחיד כעל רבים, משום שכל יחיד יכול - וצריך - להשפיע על רבים. לכן טפלו בכל תלמיד ובהתמסרות ותשומת לב מיוחדת, כדי לשבץ את אופיו ונטיותיו במסגרת כללית ולכוונם בקו חב"ד.

מכאן ההתלהבות, מסירות הנפש, המאופיינת את הרבצת התורה בידי חב"ד, מרוסיה תחת השלטון הסובייטי, עד לכפרים נדחים בשממות חול של אפריקה הצפונית, ועד לכרכים סואנים בשיטפון של טמיעה והתנכרות בבירות אירופה המערבית, ומטרופוליות אמריקאיות.

==הלשנה==
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של המשכילים. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את הישיבה.

==בעתות מצוקה==

בימיה הקשים של מלחמת העולם הראשונה, לא רק שלא נחלש מרצם של חסידי חב"ד, אלא גם יסדו ישיבות בערים שונות. עבודה זו נמשכה גם אחרי עליית של הסובייטים לשלטון. מספר הישיבות נתרבה גם כאשר הוטל עליהן לרדת למחתרת ולעשות את עבודתן בהיחבא ובסתר מחמת המציק ומעינא בישא של מלשינים יהודיים, אנשי "ייבסקציה", שאחת החלטתם להרוס את מבצרי הדת.

באותו הזמן ה"ג'וינט" האמריקאי עמד לישיבות "תומכי תמימים" בשעת דחקן, וביוזמתו של מנהלו אז ד"ר י. רוזן, הוקצב לחנוך הדתי בהנהלתו של האדמו"ר מליובאוויטש 50.000 דולר לשנה, שנחשב אז סכום עצום.

בשלטון ה"[[יבסקציה]]" השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שקיבל את נשיאות חב"ד לאחר הסלקות אביו ב[[ב' ניסן תר"פ]]) לגמרי. היא התרחבה לשכבות רבות וגם הקיפה מקצועות שונים. היא דאגה לא רק לתלמידים קרובים לחסידות חב"ד, אלא לכל הדור הצעיר, וטיפלה לא רק בלימוד בעיון ובעמקות ובשקידה ברמה גבוהה, אלא גם בלימוד דרדקי לתינוקות של בית רבן.

נוסדו בידי הרבי הריי"צ וחסידיו ועוזריו עשרות חדרים, בסתר ובהיחבא, ותלמידי ישיבות חב"ד נעשו למלמדי דרדקי, למורים ומחנכים לילדי ישראל.

שבע שנים, משנת [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו"ר הריי"צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי.

בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי "ייבסקציה" לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים "ג. פ. או.", שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת נאסר אדמו"ר הריי"צ. לאחר מכן שוחרר ואף עזב את רוסיה, אבל רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז.

==תומכי תמימים כיום==
[[קובץ:הריי''צ, הרבי שליט''א, והרש''ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרש"ג]] בדינר לטובת ישיבות תומכי תמימים, ב[[ערב ראש חודש]] [[תמוז]] [[ה'תש"ב]]]]
במשך 50 השנים האחרונות הוקמו בכל רחבי העולם ישיבות [[תומכי תמימים]]- בארצות הברית על ידי מרכז ישיבות [[חב"ד]] ברשות הרב [[שמריהו גוראריה]], ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי השלוחים.

כיום פועלים מאות סניפים של ישיבות "תומכי תמימים" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בהם לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] נגלה וחסידות.

==ראו גם==
*[[פורטל:תומכי תמימים]]
*פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה ב[http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93 קטגוריה:ישיבות חב"ד]

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

==קישורים חיצוניים==

** ד"ר הלל זיידמן, [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/yeshivot-2.htm ישיבות לובאביץ], באתר דעת (פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גליון 524).

אגרת הקודש - סימן כ"ד

2013-09-25T01:46:10Z

הכנסת אורחים:

{{תניא}}
ב'''פרק כ"ד''' מ"אגרת הקודש" מבאר אדמו"ר הזקן את גנות מי שמשוחח באמצע ה[[תפילה]] בדברי חול, שנעשה מרכבה ל[[יצר הרע|כסיל]] העליון. [[אדמו"ר הזקן]] מדגיש זאת במשל למלך שמסותר בחדרי חדרים, ובזמן קצוב מתגלה לעין כל, והאדם שאינו פונה אז להביט בגדלותו של המלך, מראה שאינו מעוניין בו, כך גם הקב"ה מתגלה לכל אדם בתיבות התפילה לפי [[שכל]]ו ומדריגתו, והמשוחח אז מראה שאינו חפץ בו ח"ו.

==מבוא לפרק==

==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ד|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ד}}}}

==סיכום הפרק==
המדבר באמצע התפילה מזלזל בכבוד מלך מלכי המלכים בצורה נוראה ומראה שאינו חפץ בו.

מי שדיבר באמצע התפילה, ישב על הארץ, ויבקש מג' אנשים שיתירו לו ה[[נידוי]] מלמעלה, ואז הנידוי לא יחול למפרע, כי מגלה דעתו שהוא חושש לכבוד המלך, והנידוי חל רק על המורדים והפושעים שאינם חוששים כלל לכבוד המלך.

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==

== קישורים חיצונים ==

*[[הרבי]], הערות וביאורים לפרק, [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=cf559165-3b84-4e9a-8712-c80e5e97ec86&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=544 ח"א]

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ג|פרק כ"ג]]|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ה|פרק כ"ה]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

מבצע בית מלא ספרים

2013-09-16T01:28:09Z

הכנסת אורחים:

{{מבצעי הרבי}}ב[[שיחה|שיחת]] ש"פ במדבר [[תשל"ד]] הכריז [[אדמו"ר שליט"א]] על מבצע מיוחד, הקשור להרחבת "[[מבצע תורה]]" שיסד אז, והוא מבצע "'''בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה'''", היינו שכל אחד ישתדל למלא את ביתו בספרי קודש וירבה בשיעורי [[תורה]].

בעקבות הנצחון ב[[משפט הספרים]] הדפיס הרבי את הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]" לרב מאיר בן גבאי וצוה למכור אותו במחיר השווה לכל נפש וגם לימד בו בהתוועדויות. שנה לאחר מכן קרא הרבי לנצל יום סגולה זה להוספה בלימוד ובפרט ב[[שולחן ערוך]] שאז היה 500 שנה להפדסתה. כמו כן הורה להוסיף ברכישת ספרי קודש רבים, הן ל"בית מלא ספרים", והן לספריות ציבוריות, הן לילדים קטנים וכמובן גם לספרייה המרכזית של [[אגודת חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ב]] הוסיף הרבי ואמר כי כל אחד יכול לתרום את חלקו לגאולת הספרים שנותרו בשבייה ב[[רוסיה]], "על ידי שכל אחד ואחד, מהאנשים, נשים וטף, יעשה עניין דוגמתו, על-ידי שיכניס לביתו או בספרייה וכיוצא בזה ספרי (וכתבי) קודש חדשים, בהוספה על הספרים המצויים אצלו עד עתה ב"בית מלא ספרים" שלו".

[[קטגוריה:מבצעי הרבי|ב]]

ברכת המזון

2013-09-16T01:25:41Z

הכנסת אורחים:

[[קובץ:מים אחרונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי לנטילת מים אחרונים לפני ברכת המזון]]
'''ברכת המזון''', היא מצוות עשה מהתורה.

ישנו ספק ב[[הלכה]] אם [[נשים]] מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק ממהודיה של ברכת המזון "ועל [[ברית מילה|בריתך]] שחתמת בבשרינו, ועל [[תורה|תורתך]] שלמדתנו", ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון.

[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], שבברכת המזון הכוונה היא לעיכובא בכל מילה ומילה, וכל מילה שלא כיון בה - כאילו לא אמר תיבה זו כלל!

== מים אחרונים ==

לפני ברכת המזון נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים <REF> היום יום ד' כסליו.</REF> וזהו הנקרא מים אחרונים.

הטעם ע"פ [[תורת הנגלה]] למים אחרונים הוא מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא מלח סדומית שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין.

ע"פ [[חסידות]] ישנו טעם פנימי יותר למים אחרונים והוא לתת ל[[קליפות]] (כוחות הטומאה) יניקה ולכן משפילים את האצבעות להורות על ההשפעה לקליפות וכן נוטלים דווקא על קצות האצבעות ואומרים קודם הנטילה את הפסוק: "זה חלק '''אדם רשע''' מאלוקים ונחלת אמרו מא-ל".

== מנהגי ברכת המזון ==

מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" (=רבותי נברך) עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.<REF> היום יום י"ד כסליו.</REF>

ב[[פסקי הסדור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו של הרב [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]].
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]

מרדכי שניאורסון

2013-09-16T01:25:25Z

הכנסת אורחים:

הרב ה[[חסיד]] '''מרדכי שניאורסון''' היה בנו של הרה"ח [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].

כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר [[ויטבסק]]. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר הצרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערת שוליים|יהדות ויטבסק עמ' 188.}}.

לא חת מפני איש. כאשר התקבל ל[[רב]] בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה, חתיתו על הכל ובעל תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא בשבת להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]] עמ' 22.}}.

ב[[פסקי הסדור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר ב[[ברכת המזון]] הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]].

לאחר פטירתו, דאג [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]] ח"א עמ' תז.}}.
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]

טוביה פרידמן

2013-09-16T01:24:01Z

הכנסת אורחים:

[[תמונה:טוביה_פרידמן-_צייד_הנאציים.jpg‏ |שמאל|ממוזער|250px|טוביה פרידמן-צייד הנאציים]]
'''טוביה פרידמן''' ([[תרפ"ג]] - [[תשע"א]]) היה צייד נאצים שעזר בתפיסת פשעי מלחמה. היו לו קשר רב עם ה[[רבי]].

==נעוריו==
טוביה פרידמן נולד להוריו יעקב ושרה פרידמן, כילד שני מתוך ארבעה, במשפחה מסורתית ומבוססת בעיר ראדום שב[[פולין]]. אביו, יעקב פרידמן, היה בעל בית דפוס בעיר ואמו בעלת מתפרה.

הצבא הגרמני כבש את ראדום בשנת [[תרצ"ט]] והחרים את כל בתי הדפוס ה[[יהודיים]] בעיר ובהם גם את זה של משפחת פרידמן. בשנת [[ת"ש]] נשלח פרידמן יחד עם עוד כ-1,000 [[יהודים]] למחנה עבודה בצישאנוב שם עסק בחפירת שוחות נגד טנקים באזור הגבול הגרמני-סובייטי. לאחר כמה שבועות התנדב לעבודה ב[[לובלין]] ועם הגיעו לעיר הצליח לברוח מן המחנה בו הוחזק ולחזור לראדום. הוא ומשפחתו הועברו ל[[גטו]] ראדום עם הקמתו בשנת [[תש"א]].

בשנת [[תש"ב]] נערכה אקציה בגטו ולמרות שאמו ואחותו הצעירה הועסקו כתופרות, נשלחו שתיהן לטרבלינקה. אחותו הגדולה פגשה אותן בתחנת הרכבת והספיקה להפרד מהן. במהלך האקציה נעלם אחיו הצעיר, שהיה כבן 14. פרידמן ואחותו הגדולה הועברו למחנה העבודה ברחוב שווארליקובסקה משם היה יוצא לעבודות כפייה במרכז רפואי צבאי גרמני.

בשנת [[תש"ג]] הודיע קצין האס אס אוברשטורמפיהרר (רב סרן) פרנץ שיפרס ועוזריו אונטרשטורמפיהרר אריך קאפקה וריכרד שייגל על האפשרות לעזוב את ה[[גטו]] תוך חילופי שבויים עם הבריטים. פרידמן ואחותו המבוגרת בלה יצאו עם אחרים באוטובוס. אלא שהאוטובוס נסע לבית הקברות, ורק בזכות הקצין קאפקה לא נורו למוות כשאר יושבי האוטובוס. שניהם הוחזרו למחנה לאחר מכן.

לאחר מכן הועברו פרידמן ואחותו למחנה ברחוב שקולנה . במחנה זה החליט לנסות ולברוח והצטרף לעוד ארבעה שהחלו בחפירת מנהרה. לאחר מספר שבועות נזנח רעיון המנהרה לאחר שבדק את האפשרות לברוח דרך תעלת ביוב ומצאה כממשית.

בשנת [[תש"ד]], כאשר נראה היה שהגרמנים עומדים לפנות את המחנה הצליחו פרידמן ועוד שניים מיושביו לברוח דרך תעלת הביוב. השלושה הסתתרו בבית הקברות היהודי במשך כמה שבועות וניזונו בהתחלה מלחם שקנו בכפר ואחר כך מתפוחי אדמה שגנבו משדה. הם ניסו פעמיים לעבור לצד הרוסי של החזית אולם נתפסו על ידי הגרמנים, הם התחזו לאיכרים פולנים שטעו בדרכם ושוחררו. בשלב מסוים אף פגשו פרטיזן פולני שהזהירם מלהצטרף לפרטיזנים הפולנים מכיוון שאלה ברובם שנאו יהודים. לאחר מכן ניסה פרידמן לחצות את החזית לבדו ונתפס על ידי הגרמנים, שחשדו בו שהוא פרטיזן ורצו להוציאו להורג ביום המחרת. באותו לילה הוחזק בבונקר, אולם משהבחין פרידמן שהחייל השומר עליו נרדם, ניצל את הרגע, חיסל אותו, לקח את נשקו וברח.

בשנת [[תש"ה]], בעקבות כיבוש ראדום על ידי הצבא הרוסי, הגיע לעיר קצין משטרה מלובלין וארגן את הקמתה מחדש של המשטרה המקומית. פרידמן רצה לרדוף את הנאצים ולנקום בכך את מותם של בני משפחתו לכן הוא יצא ממקום המסתור שלו והחליט להצטרף למשטרה הפולנית בזהות חדשה (לא-יהודית) - טאדק ישינסקי.

לאחר מכן נשלח פרידמן ממשטרת ראדום לעיר דנציג, שזה עתה נכבשה על ידי הצבא האדום, לשמש כקצין חקירות בדרגת לויטנאנט במשרד הביטחון הפולני. במסגרת תפקידו הוא עצר כמה מאות גרמנים נאצים, חקר אותם והביא להעמדתם לדין. במסגרת עבודתו זו למד רבות על הדרכים והשיטות איך לאתר פושעי מלחמה וכיצד יש לתחקרם. ב[[קיץ]] [[תש"ה]] קיבל הודעה שאחותו בלה שרדה את המחנות ושבה לראדום. הוא לקח אותה אליו לדנציג.

פרידמן חש שכ[[יהודי]] אין לו עתיד ב[[פולין]], כי האנטישמיות בקרב הפולנים הייתה רבה והרשויות ניסו להתעלם מכך. לכן הוא החליט בשנת [[תש"ו]] לעזוב את תפקידו, ולעלות לארץ. הוא התפטר, עזב את דנציג וחבר לקבוצת [[יהודים]] שיצאה מ[[פולין]], באופן בלתי-חוקי, עברה דרך צ'כיה והגיעה ל[[ווינה]]. הקבוצה נסתייעה בארגון "הבריחה".

בפועל הוא נשאר ב[[ווינה]] ועלה לארץ רק בשנת [[תשי"ב]]. ובשנת [[תשי"ד]] התמנה למנהל הסניף [[יד ושם]] ב[[חיפה]].

== קשריו עם הרבי ==
מר פרידמן מוכר בעולם כצייד נאצים שבזכותו הועמדו נאצים רבים לדין בגין פשעי מלחמה - עבודה שזכתה לעידוד רב מה[[רבי]]. את עבודתו הוא עושה במסגרת המכון שהקים, ומטרתו לתעד חומר נגד הנאצים על מנת ללוכדם ולהעמידם לדין. למעלה ממאה וחמישים ספרים המתעדים את השואה האיומה, כתב מר פרידמן עד היום.

בשנת [[תש"ל]] הגיע טוביה פרידמן לניו-יורק במסגרת עבודתו. על הפגישה הזו אמר:
"הפגישה הזאת עם הרבי שינתה את חיי".

טוביה פרידמן הלך לעולמו בגיל 89.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59226 טוביה פרידמן] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

טוביה פרידמן

2013-09-16T01:22:23Z

הכנסת אורחים:

{{לעריכה|לשון. עיצוב. פסקאות. קישורים פנימיים.}}
[[תמונה:טוביה_פרידמן-_צייד_הנאציים.jpg‏ |שמאל|ממוזער|250px|טוביה פרידמן-צייד הנאציים]]
'''טוביה פרידמן''' ([[תרפ"ג]] - [[תשע"א]]) היה צייד נאצים שעזר בתפיסת פשעי מלחמה. היו לו קשר רב עם ה[[רבי]].

==נעוריו==
טוביה פרידמן נולד להוריו יעקב ושרה פרידמן, כילד שני מתוך ארבעה, במשפחה מסורתית ומבוססת בעיר ראדום שב[[פולין]]. אביו, יעקב פרידמן, היה בעל בית דפוס בעיר ואמו בעלת מתפרה.

הצבא הגרמני כבש את ראדום בשנת [[תרצ"ט]] והחרים את כל בתי הדפוס ה[[יהודיים]] בעיר ובהם גם את זה של משפחת פרידמן. בשנת [[ת"ש]] נשלח פרידמן יחד עם עוד כ-1,000 [[יהודים]] למחנה עבודה בצישאנוב שם עסק בחפירת שוחות נגד טנקים באזור הגבול הגרמני-סובייטי. לאחר כמה שבועות התנדב לעבודה ב[[לובלין]] ועם הגיעו לעיר הצליח לברוח מן המחנה בו הוחזק ולחזור לראדום. הוא ומשפחתו הועברו ל[[גטו]] ראדום עם הקמתו בשנת [[תש"א]].

בשנת [[תש"ב]] נערכה אקציה בגטו ולמרות שאמו ואחותו הצעירה הועסקו כתופרות, נשלחו שתיהן לטרבלינקה. אחותו הגדולה פגשה אותן בתחנת הרכבת והספיקה להפרד מהן. במהלך האקציה נעלם אחיו הצעיר, שהיה כבן 14. פרידמן ואחותו הגדולה הועברו למחנה העבודה ברחוב שווארליקובסקה משם היה יוצא לעבודות כפייה במרכז רפואי צבאי גרמני.

בשנת [[תש"ג]] הודיע קצין האס אס אוברשטורמפיהרר (רב סרן) פרנץ שיפרס ועוזריו אונטרשטורמפיהרר אריך קאפקה וריכרד שייגל על האפשרות לעזוב את ה[[גטו]] תוך חילופי שבויים עם הבריטים. פרידמן ואחותו המבוגרת בלה יצאו עם אחרים באוטובוס. אלא שהאוטובוס נסע לבית הקברות, ורק בזכות הקצין קאפקה לא נורו למוות כשאר יושבי האוטובוס. שניהם הוחזרו למחנה לאחר מכן.

לאחר מכן הועברו פרידמן ואחותו למחנה ברחוב שקולנה . במחנה זה החליט לנסות ולברוח והצטרף לעוד ארבעה שהחלו בחפירת מנהרה. לאחר מספר שבועות נזנח רעיון המנהרה לאחר שבדק את האפשרות לברוח דרך תעלת ביוב ומצאה כממשית.

בשנת [[תש"ד]], כאשר נראה היה שהגרמנים עומדים לפנות את המחנה הצליחו פרידמן ועוד שניים מיושביו לברוח דרך תעלת הביוב. השלושה הסתתרו בבית הקברות היהודי במשך כמה שבועות וניזונו בהתחלה מלחם שקנו בכפר ואחר כך מתפוחי אדמה שגנבו משדה. הם ניסו פעמיים לעבור לצד הרוסי של החזית אולם נתפסו על ידי הגרמנים, הם התחזו לאיכרים פולנים שטעו בדרכם ושוחררו. בשלב מסוים אף פגשו פרטיזן פולני שהזהירם מלהצטרף לפרטיזנים הפולנים מכיוון שאלה ברובם שנאו יהודים. לאחר מכן ניסה פרידמן לחצות את החזית לבדו ונתפס על ידי הגרמנים, שחשדו בו שהוא פרטיזן ורצו להוציאו להורג ביום המחרת. באותו לילה הוחזק בבונקר, אולם משהבחין פרידמן שהחייל השומר עליו נרדם, ניצל את הרגע, חיסל אותו, לקח את נשקו וברח.

בשנת [[תש"ה]], בעקבות כיבוש ראדום על ידי הצבא הרוסי, הגיע לעיר קצין משטרה מלובלין וארגן את הקמתה מחדש של המשטרה המקומית. פרידמן רצה לרדוף את הנאצים ולנקום בכך את מותם של בני משפחתו לכן הוא יצא ממקום המסתור שלו והחליט להצטרף למשטרה הפולנית בזהות חדשה (לא-יהודית) - טאדק ישינסקי.

לאחר מכן נשלח פרידמן ממשטרת ראדום לעיר דנציג, שזה עתה נכבשה על ידי הצבא האדום, לשמש כקצין חקירות בדרגת לויטנאנט במשרד הביטחון הפולני. במסגרת תפקידו הוא עצר כמה מאות גרמנים נאצים, חקר אותם והביא להעמדתם לדין. במסגרת עבודתו זו למד רבות על הדרכים והשיטות איך לאתר פושעי מלחמה וכיצד יש לתחקרם. ב[[קיץ]] [[תש"ה]] קיבל הודעה שאחותו בלה שרדה את המחנות ושבה לראדום. הוא לקח אותה אליו לדנציג.

פרידמן חש שכ[[יהודי]] אין לו עתיד ב[[פולין]], כי האנטישמיות בקרב הפולנים הייתה רבה והרשויות ניסו להתעלם מכך. לכן הוא החליט בשנת [[תש"ו]] לעזוב את תפקידו, ולעלות לארץ. הוא התפטר, עזב את דנציג וחבר לקבוצת [[יהודים]] שיצאה מ[[פולין]], באופן בלתי-חוקי, עברה דרך צ'כיה והגיעה ל[[ווינה]]. הקבוצה נסתייעה בארגון "הבריחה".

בפועל הוא נשאר ב[[ווינה]] ועלה לארץ רק בשנת [[תשי"ב]]. ובשנת [[תשי"ד]] התמנה למנהל הסניף [[יד ושם]] ב[[חיפה]].

== קשריו עם הרבי ==
מר פרידמן מוכר בעולם כצייד נאצים שבזכותו הועמדו נאצים רבים לדין בגין פשעי מלחמה - עבודה שזכתה לעידוד רב מה[[רבי]]. את עבודתו הוא עושה במסגרת המכון שהקים, ומטרתו לתעד חומר נגד הנאצים על מנת ללוכדם ולהעמידם לדין. למעלה ממאה וחמישים ספרים המתעדים את השואה האיומה, כתב מר פרידמן עד היום.

===[[יחידות]] מופלאה===
בשנת [[תש"ל]] הגיע טוביה פרידמן לניו-יורק במסגרת עבודתו. “מאחר וכמה פעמים ביקרתי ב[[ניו יורק]], ולעתים עברתי ליד ביתו של [[הרבי מליובאוויטש]] בברוקלין, רציתי להיפגש עם אישיות דגולה זו כדי ולקבל ממנו עצה וברכה בכל הנוגע לחיי המשפחה והעבודה - האם להמשיך בעבודתי זו?

היה לו ידיד טוב בפריז ושמו [[ר’ יצחק שניאורסון]]. הוא היה קרוב לגיל 80, והיה [[עשיר]] גדול. הוא היה קרוב משפחה של ה[[רבי]]. בכל פעם שנזדמנתי ל[[פריז]], הייתי אורחו ב[[שבת]].

כתבתי לר’ יצחק כי אני בניו-יורק ואני מבקש שידאג שאוכל להפגש עם ה[[רבי]]. לא ארכו הימים, וקיבל שיחת טלפון ממזכירו של ה[[רבי]] שקבע לו פגישה בשעה אחת אחר חצות. הוא ציין כי ה[[רבי]] מקבל אורחים רק בשעות מאוחרות. נקבעה לו פגישה בת חצי שעה.

עוד קודם לזמן הנקוב, הגיע טוביה פרידמן לבית מדרשו של ה[[רבי]]. רק לאחר שתיים הודיע לו המזכיר כי אוכל להיכנס, והוא ביקש שלא אאריך בפגישתי.

"כשנכנסתי לחדר ה[[רבי]] קידם אותי ב[[שלום עליכם]] חם, והזמין אותי בלבביות לשבת ליד שולחנו. עיניו הבריקו כיהלומים ונשקף מהם זוהר מיוחד. הופעתו האצילית נסכה בי מיד אווירה של יראת כבוד. התרשמתי מיד כי לפניי אישיות דגולה וסמכותית שעולה עלי מעל ומעבר. זה מילא אותי בתחושה של אימון ללא סייג וביטחון כי לאדם הזה אני יכול לגלות את כל סודותי ופצעי ליבי, ומפיו אקבל תשובה והדרכה נכונה ואמיתית, יחד עם ברכה נאמנה שתלווה אותי גם לאחר מכן.

עוד בטרם הספקתי להוציא הגה מפי, והרבי פתח בשיחה. הוא אמר לי כי הוא שמע אודותיי בשעתו מפי [[יצחק שניאורסון]], ובמשך השנים הוא גם עקב אחר פעילותי ברדיפת נאצים. הוא ציין כי ידוע לו הכל אודות חלקי בתפיסת אייכמן ושאר פושעי מלחמה גרמניים ואוסטריים.

כאן סיפרתי ל[[רבי]] על בננו היחיד, יעקב רוני, שהוא בן שמונה, ילד רזה וחלש שהילדים בבית הספר מרבים להציק לו. סיפרתי לו שבכל פעם שאני נוסע לגרמניה, הילד בוכה ומתחנן שלא אעזוב אותו, וגם אשתי מתנגדת לכך נמרצות. אך מאידך, אסור לי להרשות לכך שהנאצים ישוחררו לחופשי ללא עדויותיי ומסמכיי.

ה[[רבי]] הקשיב לכל מסכת הלבטים, ולבסוף ענה לי (תוכן הדברים): אמנם כתוב בתורה ש[[הקב"ה]] ציוה ל[[אברהם]] לעשות כל מה שתגיד לו [[שרה]] אשתו; אולם במה דברים אמורים? בדברים ש[[בין אדם לחבירו]], אך לא כן בדברים ש[[בין אדם למקום]], שכן מצאנו ב[[אדם הראשון]] שגורש מ[[גן עדן]] דווקא משום ששמע לקולה של חוה אשתו ואכל מפרי [[עץ הדעת]].. והרי המצווה היא לזכור ולא לשכוח את אשר עשה לנו [[עמלק]]; זו [[מצווה]] גדולה מן ה[[תורה]], זהו חוב של כל אדם ב[[ישראל]]. זכות גדולה היא בידך שאתה מוציא את ידי הרבים בעבודתך המסורה. שליחות גדולה היא זאת שהוטלה עליך, ואין אתה בן חורין להיפטר ממנה. אם אתה לא תעשה את העבודה הזאת, איש אחר לא יעשה זאת.

כאן הרבי הוסיף: ובאשר לבנך יחידך יעקב רוני. אל תשים אל ליבך, כי כעת הוא עודנו קטן, אבל זה הקטן גדול יהיה, ועד שימלאו לו 18 שנים, יגדל ויתחזק. ולפי ששמו יעקב רוני, הרי עליו הכתוב אומר: ‘רונו ליעקב שמחה וצהלו בראש ה[[גוי]]ים’”.

בשלב זה ה[[רבי]] הוסיף לומר דברים שנשמעו באוזניי תמוהים למדי: “חשוב שישמור לנפשו מאשה זרה ופתיה שלא תפתנו בחלקת לשונה. כמו שאמר שלמה המלך ב[[משלי]] ‘להצילך מאשה זרה מנכרייה אמריה החליקה’. [[יעקב אבינו]] עבד באשה, ואילו [[שמשון הגיבור]] אבד בגין אשה. על כן שמור את בנך מאישה זרה - הכפיל הרבי את אזהרתו - “שהרי גם הוא כמו שמשון יהיה גיבור וחזק, גם הוא כשמשון בן יחיד להוריו, וגם אשת מנוח כמו אשתך, היתה עקרה שבע שנים בטרם ילדה בן...
“ואולם צופה אני כי בנך ישביע את אביו ואת אמו נחת”, סיים הרבי את דבריו הנבואיים והמופלאים.

בשלב זה אמרתי לרבי כי באתי גם לבקש את עצתו, אם להוציא בשפה האנגלית אלבום על משפט אייכמן. סיפרתי לו כי אלבום זה הוצאתי בעברית אך מכירתו כיסתה רק בקושי את ההוצאות שהשקעתי בו, ומשום כך אני מתלבט אם להוציא את האלבום הזה גם באנגלית עבור יהודי ארצות הברית.

נתתי לרבי עותק של האלבום בעברית, והוא עלעל בו דקות אחדות, ואחר אמר לי: “ביקרתי ב[[פריז]] אצל [[ר’ יצחק שניאורסון]] וראיתי את הדוקומנטציה שלו, ואת כל המסמכים שברשותו. עליך לדעת כי לאנשים אין סבלנות לקרוא ספר על החורבן שהמיטה השואה. לכן כדאי להוציא אלבום כזה, כדי שאנשים יסתכלו בתמונות שיש בו. תמונה מעוררת רושם חזק יותר מאשר ביטוי של טקסט הכתוב בספר; בתמונה מביטים ובשורות מתחתיה ומבינים את הענין. אני סבור שבברוקלין ידפיסו לך אלבום כזה. סבורני שתצליח במשימה זו, והשם יתברך יסייע לך”.

במשך כל הזמן נשמע צלצול הפעמון כמה פעמים, להודיע לי כי כבר עברתי את מכסת הזמן שהוקצתה לי, וכי אנשים אחרים המבקשים את פני ה[[רבי]] ממתינים בקוצר רוח לתורם. ה[[רבי]] ליווה אותי אל דלת היציאה ובירך אותי לשלום.

בצאתי עטו עלי כמה [[חסידים]] וביקשו ממני לשמוע מה ה[[רבי]] דיבר עמי. סיפרתי להם בתמצית את דברי ה[[רבי]], וחשתי במקום כבן בית.

הפגישה הזאת עם הרבי שינתה את חיי בשני מובנים".
טוביה פרידמן הלך לעולמו בגיל 89.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59226 טוביה פרידמן] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

רב (אמורא)

2013-09-16T01:20:44Z

הכנסת אורחים:

'''רב''' הוא גדול ה[[אמוראים]] שבדורו, והיה בדורו של [[שמואל]] ושל [[רבי יוחנן]]. בן דודו של רבה בר בר חנה.

הוא אחיינו של [[רבי חייא]], שהיה גם תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]]. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על ה[[תנאים]], ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר ב[[משנה]], הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.

ישנה מסורה המופיעה ב[[סדר הדורות]] כי רבי אבא הוא [[רב (אמורא)|רב]] שלאחר שכבר היה אדם גדול למד את תורת הקבלה אצל רבי שמעון בר יוחאי, ולאחר מכן חזר ולמד שוב בישיבתו של [[רבי יהודה הנשיא]] את [[תורת הנגלה]].

== בתורת החסידות ==
לרב היו כמה בנים שמוזכרים ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]], אחד מהם היה חייא בר רב, אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.

כאשר אחד מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|מוזכר בשם ר' מרדכי.}} הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|ס"ט ע"ב.}}:

אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערת שוליים|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים|ימי חול נמנו תחלה – רש"י.}} ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון{{הערת שוליים|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש"י.}}

מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח"כ משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.
{{הערות שוליים}}
{{אמוראים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]

רבי אבא

2013-09-16T01:19:58Z

הכנסת אורחים:

'''רבי אבא''' היה מחכמי הזוהר. שמו מלמד על בחינתו ודרך עבודתו, בהתאם לשרשו ב[[רוחניות]], אבא - [[ספירת החכמה]] שלמעלה מהשגה והבנה.

ספירת החכמה היא בחינת אב (עיין ערך [[אב (חכמה)]]), ונקראת בשם חכמה נוטריקון של כח-מה, שהוא כח ה[[ביטול]] - שלמעלה מהשגה והבנה הנקראת [[ספירת הבינה|בינה]], שלכן מורא האב על הבן, כי היראה ענינה ביטול, ולכן שייכת לחכמה.

לפיכך היתה דרך עבודתו של ר' אבא מתוך ביטול ו[[יראת הרוממות]], ובדרך לימודו הודגש המקרא - [[תורה שבכתב]], הנקראת אב לעומת [[תורה שבעל פה]]. (עיין ערך [[אב (תורה שבכתב)]]).

ישנה מסורה המופיעה ב[[סדר הדורות]] כי רבי אבא הוא [[רב (אמורא)|רב]] שלאחר שכבר היה אדם גדול למד את תורת הקבלה אצל רבי שמעון בר יוחאי, ולאחר מכן חזר ולמד שוב בישיבתו של [[רבי יהודה הנשיא]] את [[תורת הנגלה]].
{{סגל}}
{{אמוראים}}
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] [[קטגוריה:אמוראים]]

לקוטי דיבורים (ספר)

2013-09-16T01:14:52Z

הכנסת אורחים:

[[תמונה:לקוטי דבורים.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
'''לקוטי דבורים''', הינה סדרת ספרים המכילה שיחות ורעיונות חסידיים מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן סיפורים חסידיים המביעים רעיונות יסודיים ועמוקיים בתורת החסידות.

==תוכן הספר==
הספר מכיל חמישה חלקים.

תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]].

בסוף חלק ה' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת מאסר הרבי ב[[תרפ"ז]].

הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ"ג]], הינם למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי"צ]] נתן רשות להדפיסן. יתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו{{כלומר}}.

==מהדורות הספר==
במקורו הודפס הספר חלקו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בשני חלקים.

בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר בשלושה חלקים.

הספר תורגם גם לאנגלית.

==חשיבותו==
בשנת [[תש"א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לאמריקה]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ"ש]], ובאמצע ההתוועדות אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם.

== קישורים חיצונים ==
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=1&hilite= הכרך השלישי] {{הב}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

לקוטי דיבורים (ספר)

2013-09-16T01:14:37Z

הכנסת אורחים:

[[תמונה:לקוטי דבורים.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
'''לקוטי דבורים''', הינה סדרת ספרים המכילה שיחות ורעיונות חסידיים מ[[אדמו"ר הריי"צ]], סיפורים חסידיים המביעים רעיונות יסודיים ועמוקיים בתורת החסידות.

==תוכן הספר==
הספר מכיל חמישה חלקים.

תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]].

בסוף חלק ה' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת מאסר הרבי ב[[תרפ"ז]].

הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ"ג]], הינם למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי"צ]] נתן רשות להדפיסן. יתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו{{כלומר}}.

==מהדורות הספר==
במקורו הודפס הספר חלקו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בשני חלקים.

בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר בשלושה חלקים.

הספר תורגם גם לאנגלית.

==חשיבותו==
בשנת [[תש"א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לאמריקה]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ"ש]], ובאמצע ההתוועדות אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם.

== קישורים חיצונים ==
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=1&hilite= הכרך השלישי] {{הב}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

לקוטי דיבורים (ספר)

2013-09-16T01:12:51Z

הכנסת אורחים:

[[תמונה:לקוטי דבורים.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
'''לקוטי דבורים''', הינה סדרת ספרים המכילה שיחות מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

==תוכן הספר==
הספר מכיל חמישה חלקים.

תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]].

בסוף חלק ה' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת מאסר הרבי ב[[תרפ"ז]].

הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ"ג]], הינם למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי"צ]] נתן רשות להדפיסן. יתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו{{כלומר}}.

==מהדורות הספר==
במקורו הודפס הספר חלקו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בשני חלקים.

בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר בשלושה חלקים.

הספר תורגם גם לאנגלית.

==חשיבותו==
בשנת [[תש"א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לאמריקה]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ"ש]], ובאמצע ההתוועדות אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם.

== קישורים חיצונים ==
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=1&hilite= הכרך השלישי] {{הב}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

תבנית:גלריה מפתח העיר

2013-08-13T16:08:31Z

הכנסת אורחים:

{{ניווט|
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]חלק ממפתחות הערים שקיבל הרבי מערי ישראל, כפי שמוצגים בתעורכה ב[[ספריית חב"ד]]
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5">
תמונה:ראשון לציון.jpg|מפתח העיר ראשון לציון (מוגש על ידי ראש העיר מאיר ניצן)
תמונה:נצרת עילית.jpg|מפתח העיר נצרת עילית (מוגש על ידי ראש העיר מנחם אריאב)
תמונה:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|מפתח העיר תל אביב-יפו (מוגש על ידי ראש העיר שלמה להט. [[ניסן]] [[תשל"ז]])
תמונה:מתח העיר רמלה מוגש לרבי.jpg|מפתח העיר רמלה (מוגש על ידי ראש העיר משה פרץ. [[י"ד אדר]] [[תשמ"ט]])
תמונה:מפתח קרית גת.jpg|מפתח העיר קרית גת. זהו העתק של המפתח, בנוסף למפתח הראשון שהוגש בשנת [[תשכ"ג]] (מוגש על ידי ראש העיר אלברט ארז. [[תשרי]] [[תשנ"ח]])
תמונה:מפתח אור יהודה מוגש לרבי.jpg|מפתח העיר אור יהודה (מוגש על ידי ראש המועצה יצחק בוכבזה. ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ח]])
תמונה:מפתח לוד.jpg|מפתח העיר לוד (מוגש על ידי ראש העיר מקסים לוי. [[תשנ"א]])
תמונה:כרמיאל.jpg|מפתח העיר כרמיאל (מוגש על ידי ראש העיר עדי אלדר)
תמונה:חדרה.jpg|מפתח העיר חדרה (מוגש על ידי ראש העיר נחמיה להב. [[מנחם אב]] [[תשמ"ט]])
תמונה:מפתח בית דגן.jpg|מפתח העיר רמלה (מוגש על ידי ראש המועצה אלי דדון. [[חשון]] [[תשנ"ב]])
תמונה:אשקלון.jpg|מפתח העיר אשקלון (מוגש על ידי ראש העיר בני וקנין)

</gallery>
| הסתרה = כן
| מוסתר = לא
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות גלריות]]</noinclude>

שלום בער אייכהורן

2013-08-12T00:09:41Z

הכנסת אורחים:

[[קובץ:Eichurn, Sholom Dovber.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער אייכהורן]]
ר' '''שלום דובער הכהן אייכהורן''' נולד בשנת [[תרפ"ט]] בעיירה לובמאל שבפולין לאביו ר' גרשון העניך אייכהורן. למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]].

בשנת [[תש"א]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית]] וזכה לשמש בקודש אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] עד [[י' שבט תש"י]]. היה הכ[[הן]] שנכח בעת [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] (על פי המנהג שבשעת ההסתלקות יהיו נוכחים כהן לוי וישראל{{מקור}}).

בשנותיו האחרונות התגורר ב[[ארץ הקודש]]. נפטר בשנת ה'[[תשנ"ח]] ומנ"כ בהר הזיתים.

חתנו הוא הרב [[יהושע שלמה צירקינד]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אייכהורן שלום בער]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אייכהורן שלום בער]]

מוחין דאמא

2013-08-08T15:05:59Z

הכנסת אורחים: הפניה לדף בינה

#הפניה [[בינה]]

מוחין דאבא

2013-08-08T15:05:44Z

הכנסת אורחים: הפניה לדף חכמה

#הפניה [[חכמה]]

ט' באדר

2013-08-08T15:05:18Z

הכנסת אורחים: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אדר}}{{אדרים}}
'''ט' באדר''' הוא היום התשיעי ב[[חודש אדר]].

==אירועים ביהדות==
*ד'תתקע"ז - רבי יהודה החסיד מ[[גרמניה]]-רגנסבורגנפטר, נפטר
*[[תקמ"ח]] - רבי שלמה זלמן מ[[וולוז'ין]] נפטר.
*[[תרל"ה]] (אדר ב') - רבי שמואל שמעלקי קליין, אב"ד חוסט ומחבר ספר 'צרור החיים', נפטר.
*[[תרפ"ט]] - רבי ישראל יעקב לייפר, ה[[אדמו"ר]] מ[[חוסט]], נפטר.
*[[תש"ד]] - רבי שמואל דוד אונגר, אב"ד וראש ישיבת נייטרא, נפטר.
*[[תש"ט]] - רבי יחיאל מיכל שלזינגר, מייסד וראש ישיבת 'קול תורה', נפטר.
*[[תשס"א]] - רבי יהודה זרחיה סגל, רבה של קרית שלום ב[[תל אביב]] ומחבר ספר 'ראשית העבודה', נפטר.

==[[ימי חב"ד]]==
*[[ת"ש]] (אדר ב') - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע ל[[ארצות הברית]] יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון]] ואמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון]].

{{להיום יום|ט'|אדר א'}}
{{להיום יום|ט'|אדר ב'}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ט]]

אהרון רוקח

2013-08-05T20:53:21Z

הכנסת אורחים:

רבי '''אהרון רוקח מבעלזא''' היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מבעלז. נולד ב[[חודש אלול]] [[תר"מ]] ונפטר ב[[כ"א במנחם אב]] [[תשי"ז]].

==קורות חייו==
[[קובץ:אהרון רוקח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרון רוקח בצעירותו]]
רבי אהרון רוקח נולד ב[[חודש אלול]] בשנת [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר בעיירה בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרון מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי אהרון מקרלין. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום [[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. היה ידוע כגאון בנגלה ובנסתר, בעל רוח הקודש גלויה ופועל ישועות. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות [[מלחמת העולם השניה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, סוריה ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערך על ידי גדולי הדור שראו בו שריד מגדולי הדור שלפני השואה.

במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] נפטר בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

== ועד עזרה ליהודי רוסיה ==
כשיצא [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת אדמורי"ם בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו (איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]), ענה הרבי מבעלזא: רב ברכות וכט"ס [=וכל טוב סלה] לכ"ק יד"נ ש"ב [=ידיד נפשי, שאר בשרי] ה"ה הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א . . מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ברוסיה ובכל מקומות מושבותיהם...

== "פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" ==
באותן השנים גר [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי האדמו"ר מוהר"א מבעלזא הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. כ"ק אדמו"ר מה"מ שהיה אז אברך צעיר, השתוקק לראות את הצדיק המפורסם. הוא ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרה"ח ר' חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות.

על סיפור זה שזכה לראות בעיניו, היה ר' חיים שניאורסון חוזר שוב ושוב לפני [[אנ"ש]] ב[[ירושלים]].

אישור נוסף לסיפור זה הגיע מהרב יחזקאל בעסער - מראשי "אגודת ישראל" ב[[ניו יורק]], שסיפר בראיון ל[[עיתון כפר חב"ד]], שאותו חסיד גור, ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג מברלין, שהתלווה אל הרבי בהליכתו לפגוש את האדמו"ר מבעלזא, התיידד עמו שנים רבות אחר כך כאשר גר בניו-יורק, וסיפר לו את הדברים ממקור ראשון.

הרב בעסער הוסיף, שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו "[[יחידות]]" עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!..אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

== מאורע דומה בעיר וינה ==
סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]] שליט"א, נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אח"כ בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש.

== מאמצי אדמו"ר מהוריי"צ להצלת הרבי מבעלזא ==
[[קובץ:מכתב הרייץ להצלת אהרון רוקח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב משה בלוי למען הצלת רבי אהרון רוקח]]
בזמן שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה האדמו"ר מבעלזא בסכנה גדולה, ונעשו מאמצים רבים על ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע להצלתו.

בי"ב [[אדר]] [[תש"א]] פנו ועד חסידי בעלזא אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה כבר ב[[קראון הייטס]], וביקשוהו לעזור בהצלה.

באיגרת א'תטו מכ"ד [[ניסן]] [[תש"א]] מבקש הרבי לדעת "באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות".

באותו יום פנה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], וסידר לפניו בפרטיות מה עליו לעשות כדי להשיג רשיון יציאה מאירופה ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]] עבור הרבי מבעלזא.

הרבי הריי"צ פנה גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה "ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח". מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי יו"ר "אגודת ישראל", אל האדמו"ר מקופיטשניץ ואל האדמו"ר מצעלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד.

הרב אלימלך אשכנזי, אב"ד "מחזיקי הדת" במלבורן, שהיה מאותו ועד של חסידי בעלזא שכתבו את המכתב אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, כותב בספרו "קדושת אהרון" ח"א (וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז):
סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] זצ"ל כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון זצ"ל, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכ"ק הגה"צ האדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] זצ"ל. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח ע"י עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי. עד כאן מספרו של הרב אלימלך אשכנזי.

== "תודתו הגדולה, איננה ניתנת לביטוי" ==
לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו.

ב[[יום ראשון]] י"ט [[שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל הרבי מבעלזא. השתתפו בה גם הרב שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב, רבה של חברון; הרב [[יצחק אורנשטיין]] הי"ד, והרה"ח רבי יהודה לייב סלונים ז"ל.

== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ==
כאשר הגיע אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ דו"ח על ביקור זה, שנשלח ע"י הרב אליעזרוב ביום כ' שבט, הודה לו על הביקור באיגרת ב'שצט "נהנתי לשמוע מביקורם ושיחתם, יעזרהו השי"ת וימלא משאלות לבב קדשו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות".

ביום ו' [[אדר]] כתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא (איגרת ב'רצג) וז"ל: כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!

ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו ית' אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי האדמו"ר מבעלזא.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב: כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו לאה"ק תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא.

ובכ"ג [[סיון]] [[תש"ד]] ב'תיג כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני באה"ק ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת עפ"י התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם.

לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב האדמו"ר מבעלזא על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]: שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק..בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א.

אחר כך השיב האדמו"ר מבעלזא על שאלותיו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת ב'תרי"ד מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]].
(המכתב הנ"ל של האדמו"ר מבעלזא, פורסם בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" ע' קס"ט).

==שליח אישי להתוועדות==
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את כ"ק אדמו"ר שליט"א, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את המסירות נפש לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.

כשחלה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ובאגרת ב'תשד מכ"ג אייר מודה לו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ על ברכת הרפואה.

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]. {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 בית משיח 496]
{{חצרות}}

{{מיון רגיל:רוקח אהרון}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

שיחה:משה הורנשטיין

2013-08-05T20:52:54Z

הכנסת אורחים: /* לפצל */

כן ירבו ערכים כאלו. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:תודה ולהעיר שזה רק עבודת עריכה ואיחוד של ב' ערכים והעבודה עדיין באמצעה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בתשרי ה'תשע"א 20:24, 20 בספטמבר 2010 (UTC)
::לא כ"כ נראה שתמצא יותר מדי חומר (אא"כ יש לך גישה לארכיוני אספנים..). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::הוספתי עוד, שמישהו יערוך את זה. אני חושב אולי לפתוח ערך נפרד על כל ילד וילד שלהם.

== לפצל ==

יש לפצל בדחיפות את הערך הזה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:50, 5 באוגוסט 2013 (UTC)
:לכאורה, אין שום מידע מיוחד על אשתו (בימי ילדותה) שאינו שיך גם לו באופן ישיר (נישואיהם וכו'), ולכן לא נורא אם ישאר כך. --[[משתמש:הכנסת אורחים|הכנסת אורחים]] - [[שיחת משתמש:הכנסת אורחים|שיחה]] 20:52, 5 באוגוסט 2013 (UTC)

שיחה:משה הורנשטיין

2013-08-05T20:52:32Z

הכנסת אורחים: /* לפצל */

כן ירבו ערכים כאלו. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:תודה ולהעיר שזה רק עבודת עריכה ואיחוד של ב' ערכים והעבודה עדיין באמצעה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בתשרי ה'תשע"א 20:24, 20 בספטמבר 2010 (UTC)
::לא כ"כ נראה שתמצא יותר מדי חומר (אא"כ יש לך גישה לארכיוני אספנים..). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::הוספתי עוד, שמישהו יערוך את זה. אני חושב אולי לפתוח ערך נפרד על כל ילד וילד שלהם.

== לפצל ==

יש לפצל בדחיפות את הערך הזה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:50, 5 באוגוסט 2013 (UTC)
:לכאורה, אין שום מידע מיוחד על אשתו שאינו שיך גם לו, ולכן לא נורא אם ישאר כך. --[[משתמש:הכנסת אורחים|הכנסת אורחים]] - [[שיחת משתמש:הכנסת אורחים|שיחה]] 20:52, 5 באוגוסט 2013 (UTC)

פרשת מטות-מסעי

2013-08-05T20:51:21Z

הכנסת אורחים:

'''פרשת מטות-מסעי''' הן ה[[פרשה|פרשות]] התשיעית והעשירית ב[[ספר במדבר]] (מפרק ל' פסוק ב' עד פרק ל"ו פסוק י"ג). בשנים מסוימות הן נקראות באותה שבת.

==הפרשות בקצרה==
*'''ראשון''' - כשאדם מחייב את עצמו במשהו בשבועה הוא מחוייב לשמור על כך ולעמוד במוצא פיו. לאחר מכן מסבירה ה[[תורה]] באילו מצבים יכול אב או בעל להפר את נדרי אשתו שנשבעה. התורה ממשיכה עם הציווי של ה' ל[[משה]] לנקום במדיינים, כשלאחר מכן [[משה]] יסתלק מן העולם. התורה מתארת את המלחמה שנערכה עם צבא של שתיים עשרה אלף יהודים. במלחמה נהרגו כל הגברים המדיינים, וביניהם חמשת מלכי מדין. ה[[נביא]] ה[[גוי]] [[בלעם]] הזכור לנו מ[[פרשת בלק]] נהרג אף הוא במלחמה.

*'''שני''' - מדברת על הדינים של טהרת החיילים והשלל מהמלחמה שבאו במגע עם מתים. העליה ממשיכה עם השלל של מלחמת מדין שחולק שווה בשווה בין החיילים ושאר העם. מחצי השלל שקיבלו החיילים, ניתן אחד חלקי חמש מאות לאלעזר ה[[כהן]] הגדול בתור [[קרבן]] לה'. מהחצי השני שניתן לשאר העם, ניתן אחד חלקי חמישים ללויים. פקידי הצבא ערכו מרשם של החיילים ומצאו כי אפילו חייל אחד לא נהרג במלחמה, ולכן נתנו הפקידים קרבן תודה מיוחד לה'.

*'''שלישי''' - מתחילה בסיפור על שבט ראובן, שבט גד וחצי שבט המנשה, להם היה צאן רב מאוד. בראותם כי בצד המזרחי של הירדן, הינו מקום אידיאלי עבורם, ביקשו ממשה רבינו רשות להתיישב מחוץ ל[[ארץ ישראל]], בצד זה של הירדן. משה ענה להם שהם חוזרים על טעותם של ה[[מרגלים]] שלא רצו להכנס לארץ, ובכך הם ירפו את ידי כולם שלא ירצו להכנס למלחמה בארץ. תשובתם למשה היתה, כי הם מוכנים להשאיר מאחריהם את בני משפחותיהם ואת הצאן, והם עצמם יכנסו ביחד עם שאר העם לארץ ישראל ויטלו חלק במלחמת הכיבוש. רק לאחר שכל בני ישראל יתיישבו בנחלתם, הם יחזרו לצד המזרחי של הירדן.

*'''רביעי''' - משה מקבל את הצעתם של שניים וחצי השבטים, ולכן כעת הם מקבלים את חלקם בנחלה עבור בני משפחותיהם ועבור הצאן, והם בונים גדרות לשמירה עד שיחזרו מהמלחמה ביחד עם אחיהם. (בהמשך העליה מתחילה פרשת מסעי:) התורה שוב סופרת עת כל מסעות בני ישראל במדבר.

*'''חמישי''' - ה' מצווה את עם ישראל שכאשר יעברו את הירדן, הם צריכים לכבוש את ארץ ישראל, ולהשמיד את פסילי התושבים בה. התורה מזהירה אותם שבאם לא ישמידו את העמים בארץ, יגרמו אלו צרות רבות לעם ישראל. בעליה זו התורה גם מתארת את גבולות הארץ.

*'''שישי''' - ממנה ה' את האחראים על חלוקת הארץ לשבטים, כאשר החלוקה עצמה מתקיימת על פי גורל. התורה מצווה את בני ישראל לקחת להפריש מנחלתם ערים עבור הכהנים שאינם מקבלים נחלה ככל שאר השבטים.

*'''שביעי''' - ה' מצווה את העם להפריש שישה ערי מקלט. מטרת ערים אלו היא לקלוט אדם שהרג בשגגה אדם אחר. על ההורג לברוח במהירות אל אחת מערי המקלט, ושם לא יכול קרוב משפחת ההרוג לפגוע בו. עליו לשבת שם עד מות הכהן הגדול. באם בית הדין מצא כי ההורג רצח במזיד, מוציאים אותו מעיר המקלט והוא נהרג בבית דין. ה' מצווה שבאם בת קיבלה ירושה נחלה בארץ מאביה, כפי שהיה במקרה של בנות צלפחד, עליה להתחתן עם גבר מבני השבט שלה בלבד, כך שהנחלה לא תנדוד משבט לשבט. לפי ציווי זה נשאו בנות צלפחד את בני דודיהן לבעלים.

*'''סיום ספר במדבר''' - העליה הזאת חותמת את [[ספר במדבר]]. כאשר מסיימים לקרוא בתורה בבית הכנסת את העליה הזאת, אומרים כולם: "חזק חזק ונתחזק". הפרשה הבאה מתחילה את [[ספר דברים]].

==חסידות בפרשה==
"מטות" הינם השבטים, וכן מטות מלשון קרש עץ, המבטא יציבות. מסעי הינם על שם מסעות בני ישראל במדבר המבטא נסיעה וחוסר יציבות. [[הרבי מליובאוויטש]] מסביר שהשילוב של שני השמות כאשר קוראים את שתי הפרשיות יחדיו מלמדנו שאפילו כאשר נוסעים ונמצאים בחופשה או נסיעת עסקים וכיוצא בזה, אנו מחוייבים לעמוד בחוזקה בשמירת מצוות התורה, בדיוק כפי שאנו עושים בשהותנו בביתנו.

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=142 רעיונות לפרשות מטות-מסעי] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=142&article=832 טקסט פרשות מטות-מסעי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=858 פרשות מטות-מסעי בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1546 קריאת התורה של פרשת '''מטות''' עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1547 קריאת התורה של פרשת '''מסעי''' עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2120 הפטרת פרשת מטות-מסעי עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}

{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]]

פרשת שמות

2013-08-05T20:51:03Z

הכנסת אורחים:

'''פרשת שמות''' היא ה[[פרשה]] הראשונה ב[[ספר שמות]] (מפרק א' פסוק א' עד פרק ו' פסוק א').

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בשבוע שעבר סיימנו את החומש הראשון - [[חומש בראשית]], שהתחיל בתיאור ה[[בריאה]], המשיך בדורו של [[נח]], חייו של [[אברהם אבינו]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] ובני משפחותיהם. בסוף הספר [[יוסף]] הצדיק הוא המשנה ל[[מלך]] [[מצרים]] והוא הביא את כל בני משפחתו למצרים בגלל הרעב שהיה בארץ כנען. כך החלה [[גלות מצרים]]. בפרשתנו אנו מתחילים את [[חומש שמות]].

*'''ראשון''' - מניית שמותיהם של שנים עשר האחים המרכיבים את שנים עשר שבטי ישראל. המספר הכולל של היורדים למצרים היה שבעים איש, אך הם פרו ורבו במהירות גדולה ([[רש"י]] מציין כי הנשים היו יולדות שישיות). בשלב זה עלה מלך חדש במצרים שלא הכיר את יוסף ואת כל מה שיוסף עשה עבור מצרים. הוא אמר לבני עמו שצריך להתחכם עם בני ישראל וכאשר הוא ראה כי הם ממשיכים להתרבות הוא ציווה על המיילדות להרוג את כל הזכרים הנולדים, ולהותיר בחיים רק את הבנות. למרות זאת המיילדות לא שמעו בקולו ולא הרגו את הנולדים.

*'''שני''' - פרעה קורא למיילדות העבריות שלא שמעו בקולו ושאל מדוע לא קיימו את הוראותיו להרוג את הילדים. המיילדות השיבו כי הנשים העבריות יולדות אף ללא עזרת מיילדת ולכן אין באפשרותם לקיים את ההוראה. רש"י אומר כי ביום לידתו של [[משה רבינו]], האסטרולוגים של פרעה חזו כי יוודל הילד שיושיע את עם ישראל, ולכן נגזרה הגזירה להרוג את הילדים באותו יום, גזירה שכללה תינוקות מצריים. משה נולד ואמו מניחה אותו בתיבה בנהר. מרים אחותו של משה עוקבת אחרי התיבה לראות מה יתרחש, והיא רואה את בת פרעה המגיעה לרחוץ בנהר ואוספת את התיבה עם התינוק.

*'''שלישי''' - משה גודל בביתו של פרעה. משה יוצא החוצה לראות את אחיו היהודים. כאשר הוא רואה מצרי מכה איש עברי הוא מסתכל לראות שאין אף אחד שרואה אותו ואז הורג אותו ומחביא את גופתו בחול. מאוחר יותר כאשר הסיפור מתגלה אין למשה ברירה והוא נאלץ לברוח ממצרים אל עבר ארץ מדין. במדין הופך משה לרועה צאן והוא מתחתן עם ציפורה. בנתיים במצרים המצב הולך ומחמיר עבור בני ישראל והם בוכים לה' שירחם עליהם ויוציא אותם לחופשי.

*'''רביעי''' - משה רועה את צאנו של חותנו יתרו באזור מרוחק ולא מיושב. משה מגיע אל הר האלוקים ורואה את הסנה הבוער באש אך לא נשרף, והוא מתקרב על מנת לבדוק כיצד מתרחש הפלא. ואז ה' קרא למשה מתוך הסנה: משה, משה. ה' מציג את עצמו בפני משה ואומר כי הוא רואה את הסבל של בני ישראל ולכן הוא שולח את משה להוציא את עם ישראל מהגלות במצרים כדי שיוכלו להגיע לארץ זבת חלב ודבש - [[ארץ ישראל]]. ה' אומר שהוא יהיה עם משה במשך כל השלבים.

*'''חמישי''' - ה' נותן למשה הוראות ספציפיות כיצד לאסוף את כל זקני העם וללכת לפרעה עם המסר: שלח את עמי. ה' אומר שפרעה לא יתן תהם לעזוב עד שיקבלו את מכות מצרים ואז ישלח אותם בכח מארצו, אז יעזבו ברכוש גדול. משה מצידו מבקש לסרב ואומר כי בני ישראל לא יאמינו לו והוא גם אינו יודע לדבר כפי שצריך. ה' נותן למשה סימנים ניסיים כדי שיוכל להוכיח את אמיתות דבריו. רש"י מציין כי הדין ודברים בין הקב"ה למשה ארך שבוע ימים, וכמו כן הוא מציין כי סירובו של משה היה מתוך כבוד לאחיו הבכור - אהרן.

*'''שישי''' - משה חוזר לחותנו יתרו ומבקש רשות לחזור למצרים, ועל כך משיב לו יתרו "לך בשלום". משה לוקח עימו את אשתו ואת שני ילדיו והם רוכבים על החמור (רש"י מציין שזה החמור עליו רכב אברהם אבינו לעקוד את בנו יצחק, וזהו החמור עליו יגיע המשיח במהרה בימינו). בדרך במדבר ערכה ציפורה אשת משה ברית מילה לבנם אליעזר.

*'''שביעי''' - משה ואהרן הולכים לפרעה, כאשר זקני העם נשמטו אחד אחד מפחד מפרעה. משה ואהרן מגיעים עם המסר: שלח את עמי, כדי שיוכלו לעבוד את ה', אך פרעה מסרב בתוקף. מיד לאחר מכן פרעה מחמיר את תנאי העבדות של ישראל, כאשר הם אינם מקבלים את החומרים ליצירת הלבנים לבניה, אך הם עדיין צריכים לעמוד באותה מכסת בניה מידי יום. משה רואה כיצד המצב מחמיר מאז הוא הגיע בשליחות ה' והוא פונה לה' על כך. ה' אומר לו שכעת הוא יראה כיצד פרעה ישלח את בני ישראל מארצו.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=230 רעיונות לפרשת שמות] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=230&article=1973 טקסט פרשת שמות עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=287&article=1993 פרשת שמות בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1517 קריאת התורה של פרשת שמות עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2055 הפטרת פרשת שמות עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}}

{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]]

רבי יהושע בן חנניה

2013-08-05T20:50:33Z

הכנסת אורחים:

התנא האלוקי '''רבי יהושע בן חנניא''' חי בדור התשיעי לתנאים, ובדור השני לחורבן [[בית שני]], והוא סתם רבי יהושע שבש"ס{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] [[נזיר]] נו, עב.}}. היה [[לוי]], מהמשוררים{{הערת שוליים|[[ערכין]] יא, ב.}}.

היה מגדולי תלמידיו של רבן [[יוחנן בן זכאי]], ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהיתה אמו מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]] פב, מח וברטנורא שם.}}.

התגורר בפקיעין שביהודה, שם היה [[רב|מורה הוראה]], כמבואר בגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] לב, עב.}}: צדק צדק תרדוף, הלך אחר בית דין יפה... אחר רבי יהושע לפקיעין.

היה אב בית דין בב"ד של רבן [[גמליאל דיבנה]]{{הערת שוליים|1=יוחסין, [[ב"ק]] עד, ב.}}, והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין דיבנה שידעו לדבר בשבעים לשון {{הערת שוליים|סנהדרין יז, עב.}}.

[[לוי]] היה, ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות לרבי [[יוחנן בן גודגדא]], אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן [[שירה (בית המקדש)|המשוררים]] ולא מן השוערים{{הערת שוליים|1=[[מסכת ערכין]].}}.

למרות שהיה גדול בבית טריאנוס הקיסר{{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]].}}, היה עני מרוד והתפרנס מעבודה כפחמי, ויש אומרים שהיה נפח, וכותלי ביתו שחורים {{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כח, עא.}}.

== בתורת החסידות ==

במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בינו לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אח"כ מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאתה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, א"כ [קשה] איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.

מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערת שוליים|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל.והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.

== אמרותיו ==

רבי יהושע אומר: [[עין הרע]] ו[[יצר הרע]] ושנאת הבריות מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]{{הערת שוליים|אבות פב, משנה טז.}}.
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]].

משתמש:הכנסת אורחים

2013-08-05T18:12:28Z

הכנסת אורחים: יצירת דף עם התוכן "יתגדל ויתקדש שמו הגדול בעולמו שברא כרצווו וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב את משיחו ..."

יתגדל ויתקדש שמו הגדול

בעולמו שברא כרצווו

וימליך מלכותו

ויצמיח ישועתו ויקרב את משיחו

בחייכם ובימיכם, ובחיי כל בית ישראל, במהרה ובזמן קרוב

יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים

שילוח הקן

2013-08-05T18:09:19Z

הכנסת אורחים:

[[קובץ:שלוח הקן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קן ציפור]]
'''שילוח הקן''' היא [[מצווה]] מהתורה. מתן שכרה כתובה בתורה והיא "למען ייטב לך והארכת ימים".

תוכן המצווה הוא: כאשר "יקרא" - בדרך מקרה ובמקום הפקר - לאדם קן ובו [[יונה]] וביצים או גוזלים, ישלח את האם ויקח את הביצים או הגוזלים. אם חזרה האם לפני שלקח את הביצים או הגוזלים חייב לשלחה שוב ושוב אפילו מאה פעמים.

== והארכת ימים - ליום שכולו ארוך ==

הגמרא<REF>[[מסכת קידושין]] לט ב.</REF>מוכיחה כי לא יתכן שהשכר של "למען ייטב לך והארכת ימים", הכוונה ב[[עולם הזה]].

ההוכחה היא ממעשה שהיה, באדם שאמר לו אביו לך והוריד לי גוזלות מהקן. הלה עלה וביצע את שילוח הקן בהוראתו של אביו, וכשירד מהסולם, הוא נפל מהסולם ונפח את נשמתו. מכיון שמדובר באדם שקיים מצוות [[כיבוד אב]] וגם מצוות שלוח הקן עליהם כתוב למען ייטב לך והארכת ימים, ועל אף זאת נפח את נשמתו מיד בסיום המצווה, מההכרח לומר שכוונת הפסוק "למען ייטב לך" היא - ליום שכולו טוב, "והארכת ימים" - ליום שכולו ארוך.

[[הרבי]]<REF>[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] ח"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].</REF> מקשה למה קושיית הגמרא היא רק מכח מעשה זה, הרי [[משה רבינו]] כבר הקשה את הקושיא הידועה<REF>[[מסכת ברכות]] ז א.</REF> מפני מה יש צדיק ורע לו... רשע וטוב לו.

מתרץ הרבי כי לא ניתן להקשות על הבטחת התורה "למען ייטב לך והארכת ימים" מכח יחידים שלא נתקיימה בהם הבטחה זו, כמו המציאות שיש צדיק ורע לו ולעומת זאת רשע וטוב לו, משום שהתורה מדברת על הרוב,<REF>מורה נבוכים ח"ג פל"ד.</REF> ויתכן שישנו מקרא יוצא מהכלל. שאלה זו ששאל משה רבינו, היא שאלה מיוחדת מכח היותו של משה רבינו לרועה נאמן לישראל, ולכן שאל גם על מקרים מועטים ש"יש צדיק ורע לו, אבל וודאי שמכח המיעוט אי אפשר להוכיח את הפשט בפסוק.

אבל במעשה כזה של אחד שנפל מהסולם בחזרתו מקיום המצווה, שהוא דבר בלתי רגיל, ניתן להקשות, מכיון שקיים כלל<REF> נסמן בשדי חמד כללים מע' מ' כלל סא.</REF> שלא שייך לילך בזה אחר הרוב, מפני שכל המעשה הוא מעשה בלתי רגיל, ועל כן מכח מעשה זה היה אפשר להסיק כי התורה מדברת על הרוב.

== כוונה בעשיית המצווה ==

מקשה הרבי: הרי אולי לא כיון בעשיית המצווה, והגם שקיי"ל ש[[מצוות]] אין צריכות כוונה, אולי היתה לו כוונה הפכית, שאז איתא בפוסקים<REF>[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סוף תפ"ט סי"ב.</REF> שאינו יוצא ידי חובת המצווה, ואולי לכן לא נתקיימה בו סגולת המצווה?

מתרץ הרבי: כי אכן לכן הביא רבי אליעזר בן יעקב ראיה ממעשה בו היה צירוף של שלוח הקן עם מצוות [[כיבוד אב ואם]], מפני שדווקא בשילוח הקן אינו מקיים את המצווה באופן שאינו מכוין בעשייתה, אך ב[[כיבוד אב]] שהחפצא של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני אי כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא<REF>ספרי תצא כד יט.</REF> שאם נפלה סלע מידו ומצאה עני והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]

שילוח הקן

2013-08-05T18:09:07Z

הכנסת אורחים:

[[קובץ:שלוח הקן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קן ציפור]]
'''שילוח הקן''' היא [[מצווה]] מהתורה. מתן שכרה כתובה התורה והיא "למען ייטב לך והארכת ימים".

תוכן המצווה הוא: כאשר "יקרא" - בדרך מקרה ובמקום הפקר - לאדם קן ובו [[יונה]] וביצים או גוזלים, ישלח את האם ויקח את הביצים או הגוזלים. אם חזרה האם לפני שלקח את הביצים או הגוזלים חייב לשלחה שוב ושוב אפילו מאה פעמים.

== והארכת ימים - ליום שכולו ארוך ==

הגמרא<REF>[[מסכת קידושין]] לט ב.</REF>מוכיחה כי לא יתכן שהשכר של "למען ייטב לך והארכת ימים", הכוונה ב[[עולם הזה]].

ההוכחה היא ממעשה שהיה, באדם שאמר לו אביו לך והוריד לי גוזלות מהקן. הלה עלה וביצע את שילוח הקן בהוראתו של אביו, וכשירד מהסולם, הוא נפל מהסולם ונפח את נשמתו. מכיון שמדובר באדם שקיים מצוות [[כיבוד אב]] וגם מצוות שלוח הקן עליהם כתוב למען ייטב לך והארכת ימים, ועל אף זאת נפח את נשמתו מיד בסיום המצווה, מההכרח לומר שכוונת הפסוק "למען ייטב לך" היא - ליום שכולו טוב, "והארכת ימים" - ליום שכולו ארוך.

[[הרבי]]<REF>[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] ח"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].</REF> מקשה למה קושיית הגמרא היא רק מכח מעשה זה, הרי [[משה רבינו]] כבר הקשה את הקושיא הידועה<REF>[[מסכת ברכות]] ז א.</REF> מפני מה יש צדיק ורע לו... רשע וטוב לו.

מתרץ הרבי כי לא ניתן להקשות על הבטחת התורה "למען ייטב לך והארכת ימים" מכח יחידים שלא נתקיימה בהם הבטחה זו, כמו המציאות שיש צדיק ורע לו ולעומת זאת רשע וטוב לו, משום שהתורה מדברת על הרוב,<REF>מורה נבוכים ח"ג פל"ד.</REF> ויתכן שישנו מקרא יוצא מהכלל. שאלה זו ששאל משה רבינו, היא שאלה מיוחדת מכח היותו של משה רבינו לרועה נאמן לישראל, ולכן שאל גם על מקרים מועטים ש"יש צדיק ורע לו, אבל וודאי שמכח המיעוט אי אפשר להוכיח את הפשט בפסוק.

אבל במעשה כזה של אחד שנפל מהסולם בחזרתו מקיום המצווה, שהוא דבר בלתי רגיל, ניתן להקשות, מכיון שקיים כלל<REF> נסמן בשדי חמד כללים מע' מ' כלל סא.</REF> שלא שייך לילך בזה אחר הרוב, מפני שכל המעשה הוא מעשה בלתי רגיל, ועל כן מכח מעשה זה היה אפשר להסיק כי התורה מדברת על הרוב.

== כוונה בעשיית המצווה ==

מקשה הרבי: הרי אולי לא כיון בעשיית המצווה, והגם שקיי"ל ש[[מצוות]] אין צריכות כוונה, אולי היתה לו כוונה הפכית, שאז איתא בפוסקים<REF>[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סוף תפ"ט סי"ב.</REF> שאינו יוצא ידי חובת המצווה, ואולי לכן לא נתקיימה בו סגולת המצווה?

מתרץ הרבי: כי אכן לכן הביא רבי אליעזר בן יעקב ראיה ממעשה בו היה צירוף של שלוח הקן עם מצוות [[כיבוד אב ואם]], מפני שדווקא בשילוח הקן אינו מקיים את המצווה באופן שאינו מכוין בעשייתה, אך ב[[כיבוד אב]] שהחפצא של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני אי כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא<REF>ספרי תצא כד יט.</REF> שאם נפלה סלע מידו ומצאה עני והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]

בן ציון דינור

2013-08-05T18:08:16Z

הכנסת אורחים:

[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]מר '''בן ציון דינור''' [[לידה|נולד]] בעיירה חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.

למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] [[ליטא (שיטה)|ליטאיות]]. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]].

בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה.

בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' [[תשרי]] [[תשי"ב]] מונה לשר החינוך בממשלת [[מדינת ישראל]]. [[חסידי חב"ד]] יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.

את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו{{הערת שוליים|אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח.}}.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: דינור בן ציון}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]

אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2013-08-05T18:07:52Z

הכנסת אורחים:

רבי '''אברהם שניאורסון''', בן רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] וחותן [[אדמו"ר הריי"צ]] - אבי [[הרבנית נחמה דינה]].

נולד בי"א [[סיוון]] [[תר"כ]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו המהרי"ן. בשנת [[תרל"ה]] נשא לאשה את הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)]], בת הרב יהושע פאליק שיינברג מקישינב.

לאחר חתונתו התיישב בקישינוב והחל לעמול ב[[לימוד התורה]], ידידות עמוקה בתורה רחש יחד עם חבר ילדותו הרב צירלסון.

הוא נודע בצדקותו הרבה. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[אמת]] ומידת ה[[ענווה]] אפשר ללמוד מחותנו{{הערה|[[רשימות]] חוברת ו'.}}. כאשר נפטר אביו המהרי"ן בקשו חסידי ניעז'ין מר' אברהם למלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות, אך הוא סרב.

נפטר יום [[ב' בחשוון]] שנת [[תרצ"ח]] ומנחתו כבוד ב[[קישינב]] [[מולדובה]].

בשנת [[תשס"ב]] לערך התגלה קברו ב[[בית הקברות]] היהודי הישן בקישינב וב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]], לקראת יום ההילולא, הוא שופץ מחדש על ידי החברה קדישא בקישינב והרבנות הראשית למולדובה בהנהגת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]].
== משפחתו ==
*בתו מרת מלכה היתה אשת ר' פנחס הכהן זוניס.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64887 תולדות חייו ושיפוץ קברו של הרב אברהם שניאורסון]{{תמונה}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]

מדרכי ההשתלשלות (ספר)

2010-09-03T02:22:08Z

הכנסת אורחים:

[[תמונה:מדרכי ההשתלשלות.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
הספר '''מדרכי ההשתלשלות''' עוסק בסקירת [[סדר ההשתלשלות]] על פי ליקוט מהמקורות של [[תורת החסידות]].

נכתב על ידי דניאל מרדכי ארטובסקי. קיבל את הסכמתם של הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[שניאור זלמן גופין]].

==קישורים חיצונים==
*[[אורי רווח]], בסיקור על הספר ומחברו, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56800 וידיאו]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101558 לרכישת הספר בחב"ד שופ]
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]

מנחם נחום מצ'רנוביל

2010-09-03T01:38:56Z

הכנסת אורחים: הוספות שאני הוספתי בויקי

ה[[אדמו"ר]] רבי '''מנחם נחום מ[[צ'רנוביל]]''' נולד בשנת [[ת"צ]] לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי [[אדם בעל שם]]. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.
==תולדותיו==

רבי נחום נולד בעיר [[גורינסק]], במדינת [[וואהלין]] שמערב [[אוקראינה]], ב[[ה'ת"ץ]], לאביו הרב צבי, בנו של רבי נחום גאון, הידוע כרבי [[אדם בעל שם]].

==רבנות==

בהיותו אברך נמשך ל[[שיטת החסידות]] של ה[[בעל שם טוב]], ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי [[דוב בער ממזריטש]]. לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על ה[[בעל שם טוב]] והחליט להגיע אליו ל[[שבת]]. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית [[רחל לאה (אשת הבעל שם טוב)|רחל לאה]], שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את [[העולם הבא]] כולו". בביקור זה התרשם מאד מהבעש"ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.

לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]], ולכן עוד בחיי רבו החל רבי נחום ליסוע לעיירות ב[[ואהלין]] לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמורו"ת בעיר [[פראהאביטש]], ואחריה ב[[צ'רנוביל]]. רבים מה[[צדיקים]] בזמנו הסתופפו בצילו{{הערה|נכדו רבי [[יעקב ישראל טווערסקי]] מ[[טשערקאס]] כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי בגדי לבן.}}

נפטר ב[[י"א חשוון]] [[ה'תקנ"ח]], ונטמן בעיר טשרנוביל.

== עם אדמו"ר הזקן ==

על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם [[אדמו"ר הזקן]] שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מעזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל [[אימה]] גם ממרחק.<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&st=&pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י חסידות ויז'ניץ] - בני ברק, [[תשנ"ג]]</ref>

[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]].<REF>מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם – 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.</REF>.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב<REF>ספר [[היום יום]]</REF>: אבי [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".

נפטר בי"א [[מר חשוון]] [[תקנ"ח]].

[[אדמו"ר הזקן]] ציווה לקרא לנכדו, בן בנו [[אדמו"ר האמצעי]] [[מנחם נחום]] ע"ש חברו.

== השידוך עם [[האדמו"ר האמצעי]] ==

החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] סיפר כי [[המגיד ממזריטש]] אמר פעם לתלמידיו כי [[מלך המשיח]] יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]), או מצאצאיו צעיר תלמידיו ([[אדמו"ר הזקן]]). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] בן בנו רבי מרדכי, נשא לאשה את בתו של [[האדמו"ר האמצעי]] בנו של ה[[אדמו"ר הזקן]].

מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]].

בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש ח"ב עמ' כ"ו]</REF>

הוא נפטר בי"א [[מרחשוון]] תקנ"ח.

== ספריו ==
*מאור עינים על התורה

*ישמח לב על אגדות הש"ס

== קישורים חיצונים ==
*מכתב מאדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות א"י - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=31632&st=%u05DE%u05E0%u05D7%u05DD%20%u05E0%u05D7%u05D5%u05DD אגרות קודש אדה"ז עמ' סו (עמ' 83)]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=1e7e22be-1c39-4940-a72f-84789386f6c2&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=172 סיפור מרבי מנחם נחום, אגרות הריי"ץ עמ' קלה (172)]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=1e7e22be-1c39-4940-a72f-84789386f6c2&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=503 סיפור מאדמו"ר הזקן עם רבי מנחם נחום, אגרות הריי"ץ ח"ד עמ' תס"ו (503)]
*מכתב לרבי יוחנן מטולנא אודות הדפסת הסה"ק מאור עינים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f835c4b7-5e8f-4e48-ab63-8babe4b7cd99&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ חי"ג עמ' תלג]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

מרדכי מצ'רנוביל

2010-09-03T01:36:46Z

הכנסת אורחים: מויקיפדיה

[[קובץ:מרדכי מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' מרדכי מצ'רוביל]]
'''רבי מרדכי מצ'רנוביל''' (ידוע בכינויו '''המגיד מצ'רנוביל'''), נולד לאביו רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' באייר ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב.

נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים.

חותנו הוא רבי [[דוד לייקס]], תלמיד [[הבעש"ט]].

==קורות חייו==
הרב מרדכי טברסקי היה בנו של רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום טברסקי]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] ובעל ספר "[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]".

היה נשוי לשרה, בתו של רבי [[אהרן מקרלין]]. לאחר מותה נישא לפייגא בתו של רבי דוד לייקעס תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. מאשתו הראשונה נולדו לו שלושה בנים ובת ומאשתו השניה חמישה בנים ושתי בנות.
שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי [[אוקראינה]], והיו מהבולטים בהפצת [[תורת החסידות]] באותה תקופה.

לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"[[דרשן|מגיד מישרים]] שלהם. בין תלמידיו רבי ישראל דב מווילדניק ורבי [[אברהם דב מאבריטש]]. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה {{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/43324 '''ליקוטי תורה'''], אתר hebrewbooks}} אשר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] ממנהיגי החסידות. ב[[תשס"א]] הודפס מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".

גיסו, הרב [[ישראל מרוז'ין]] קרא לאחד מבניו רבי (מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים, מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".

רבי מרדכי היה בידידות רבה עם הרב [[נחמן מברסלב]] והעריך את ספרו ליקוטי מוהר"ן {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13526&pgnum=141 מבועי הנחל - 1981 תשמ"א תשרי-אלול], עמודים 141-143}}.

רבי מרדכי נפטר בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בפאתי הכפר אנטיווקה ליד [[קייב]], באמרו ששם אין [[כנסיה|כנסיות]], וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.

== השידוך עם [[האדמו"ר האמצעי]] ==
אחד מזקני החסידים היה מתייחס אליו בהערצה מופלגת כשהוא מספר שאדמו"ר הזקן אמר עליו: ער איז א איידעלע יונגרמן (אברך עדין){{הערה|רשימות.}}.

החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] סיפר כי [[המגיד ממזריטש]] אמר פעם לתלמידיו כי [[מלך המשיח]] יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]), או מצאצאיו צעיר תלמידיו ([[אדמו"ר הזקן]]). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] בן בנו רבי מרדכי, נשא לאשה את בתו של [[האדמו"ר האמצעי]] בנו של ה[[אדמו"ר הזקן]].

מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]].

בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש ח"ב עמ' כ"ו]</REF>

בחתונת בנו עם בת אדמו"ר האמצעי הוא ערך את שולחנו יחד עם אדמו"ר האמצעי ולא אמר דברי תורה. בסוף השבת, להפצרתו של אדמו"ר האמצעי, הוא אמר דבר תורה המבטא את הההבדל בין [[חסידי פולין]] לחסידי חב"ד על הפסוק "ורחצו רגליכם השענו תחת העץ", בין הדברים פירש "והשענו תחת העץ", להשען תחת הצדיק ולסמוך עליו.
== ספריו ==

רבי מרדכי חיבר ספר "לקוטי תורה" מכיל מכתבים וחידושים לפי סדר הפרשיות והמועדים.

== צאצאיו ==
הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות (שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של רבי [[אהרון הגדול מקרלין]], ואילו חמשת הבנים האחרים והבת האחרונה היו בני אשתו בת ר' דוד לייקיס, תלמיד הבעל שם טוב):
#רבי [[אהרן מצ'רנוביל]].
#רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו.
#רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]], נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג באלול ה'תרל"ו.
#רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' בתשרי ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב.
#רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק.
#רבי דוד מטולנא, נולד בשנת ה'תקס"ח, ונפטר בי' באייר ה'תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.
#רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת ה'תקע"ב, ונפטר בי"ז בניסן ה'תרמ"ה. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי סקוירא.
#צעיר האחים היה ר' יוחנן מרחמיסטריבקה . נולד בשנת ה'תקע"ו, ונפטר האחרון מבין האחים, בד' בניסן ה'תרנ"ה. שנים מניניו מכהנים כיום כאדמו"רים לחצר זו.
#מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מדרהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'בוז'.
#חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' דוד לייקיס. נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת ה'תרנ"ג.
#שיינדל, נישאה לרבי דוב בער מליווא, ולא היו להם ילדים. נולדה בשנת ה'תקפ"א ונפטרה בשנת ה'תרס"א בעיר טולנא.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes14.pdf שיטת חב"ד בחצר צ'רנוביל (עמוד 153)]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]

אביגדור מילר

2010-08-27T00:23:26Z

הכנסת אורחים: דף חדש: רבי '''אביגדור מילר''' (ר"ח אלול ה'תרס"ח 1908 - י"ז ניסן ה'תשס"א 2001) היה רב חרדי, מחבר ספרים ומרצה …

רבי '''אביגדור מילר''' (ר"ח אלול [[ה'תרס"ח]] [[1908]] - [[י"ז ניסן]] [[ה'תשס"א]] [[2001]]) היה רב חרדי, מחבר ספרים ו[[מרצה]] ב[[ארצות הברית]], מאחרוני [[בעלי המוסר]] בדורינו, שימש בעת ובעונה אחת [[משגיח]] ב[[ישיבת חיים ברלין]], ומורה ב[[בית יעקב]].
==תולדותיו==
נולד ב[[1908]] ב[[בולטימור]], למד בבית ספר ציבורי, אחרי הצהרים למד ב[[תלמוד תורה]], ובשעות הלילה למד עם חסיד חב"ד שלימד אותו בחינם. הרב הכיר כל ימיו טובה לאותו חסיד חב"ד, שלימד אותו בחינם תורה מבלי שהיתה בידו האפשרות לשלם.

בגיל 17 פנה ללמוד ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ובסיומה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת רבני הישיבה.

באותה תקופה קבעו חמש מחבריו בישיבה לימוד משותף בספר [[מסילת ישרים]], בראשות הרב [[יעקב יוסף הרמן]]. בשנת [[1932]] נסע ל[[אירופה]] כדי ללמוד ב[[ישיבת סלבודקא]] המפורסמת בראשות הרב שר. חתנו של הרב שר - הרב שולמן, שידך בינו לבין בתו של הרב יעשב משה ליסין והשנים התחתנו בשנת 1935. בספריו כותב הרב מילר כי כל תורתו היא מרבו המובהק הרב שר.

בשנת [[1938]] עקב עליית הנאצים לשלטון, ביקש הרב לחזור ל[[ארה"ב]] חבר בכיתתו שהיה לו קשרים עם הקונסול האמריקני בקובנה, סידר לו אשרה לאשתו ולילדיו, שלא נולדו ב[[ארה"ב]], וכך איפשר את שובו.

בשובו, התמנה לרב בית הכנסת בצ'לסי, מסצ'וסטס. הקהילה הופתעה מהשקפתו הבלתי מתפשרת של הרב מילר, והתנגדותו החריפה לגישה האמריקנית השגרתית. עם זאת, בתוך שנים מספר, השתנתה רוח הקהילה באופן קיצוני את דעתם, דבר שאיפשר את המשך רבנותו של הרב מילר.
==ישיבת חיים ברלין==
בשנת [[1944]], שכנע אותו הרב [[יצחק הוטנר]] להפוך למשגיח ישיבתו [[ישיבת רבי חיים ברלין]], משרה בה כיהן עד [[1964]]. בשנת [[1945]] קיבל על עצמו למסור שיעורי בישראל הצעירה (Young Israel) ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. בשנת [[1975]], עם השתנות הנתונים הדמוגרפיים בשכונה, הקים הרב מילר את ארגון "בית של תורה" במרכז אושן פארקוויי ב[[פלטבוש]], ששימש ככלי העיקרי של הפצת תורתו, עד מותו.

==ישיבת בית ישראל==
בשנת [[1986]] פתח הרב שמואל מילר, בנו של הרב מילר את [[ישיבה גדולה]] "בית ישראל" ב[[פלטבוש]], ומינה את אביו ל[[משגיח]] ו[[ראש ישיבה]]. הוא היה גם מרצה נערץ ומכובד בישיבות רבות ובבית הספר "בית יעקב" והיה אהוב ביותר על תלמידיו לאורך השנים.

==אישיותו==
הרב מילר היה נואם מוצלח בשפה האנגלית, ומשך אחריו תלמידים רבים מכל החוגים.

הוא אימן גם את גופו לדרישות מועטת ביותר. במשך יותר משישים שנה, הוא ישן על ספסל. כתלמיד בישיבת סלבודקא, הוא לבש מעיל במהלך הקיץ על מנת להסתיר את ריבוי כתמיו שהיו על מכנסיו מפאת מוגבלתו הכלכלית.

למרות שלמד בבית ספר ציבורי מכיון שבזמנו לא היו ישיבות רשמיות בבולטימור, הוא דיבר רק ב[[יידיש]] בביתו, ומעולם לא דיבר אנגלית למשפחתו.

במשך תקופה של 50 שנים, מסר למעלה מ2,500 הרצאות ב[[אנגלית]], חלקם הופצו בקלטות, אך חלק מההרצאות היו גם ביידיש. הוא מסר את רוב הרצאותיו בבית הכנסת הקטן שלו בפלטבוש, אך מאות אלפי עותקים מהקלטות שלו נמכרו. הרב מילר חיבר ספרים רבים על ההיסטוריה היהודית, מחשבת ישראל, תורת האבולוציה, ונושאים אחרים. קלטותיו פופולריות מאוד גם אחרי מותו.

הרב מילר היה מתנגד נלהב של ה[[ציונות]], בשתי צורותיה - [[ציונות דתית|הדתית]] וה[[ציונות|חילונית]]. הוא גם שונא ומתנגד חריף לתורת האבולוציה.

==יחסו לחסידות ותנועת חב"ד==
למרות שלא היה חסיד, הוא התייחס באהדה לתנועת החסידות ואמר שוודאי שעימם האמת. הוא אמר בשם [[החפץ חיים]] שהגיב על הטענות שהחסידים מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: אצלם מתפללים מאוחר, ואילו אצל ה[[מתנגדים]] אין מתפללים כלל...

ב[[חנוכה]] היה מנהגו לדבר מ[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של שלוחי חב"ד ב[[רוסיה]].

דיעותיו היו חלוקות משל הרבי בנושאי ה[[שליחות]], ועם זאת סבר ששלוחי הרבי עצמם לא יקרה להם כל נזק ברוחניות מכיון שהרבי נוטל עליהם אחריות מליאה. כאשר שאלו אותו אם הוא חלוק על הרבי הוא הגיב בתימהון: מי אני מולו, כנמלה מול פיל.

זמנו היה יקר מאוד ושמר עליו מכל משמר לנצלו כראוי. בשנת [[תש"ם]], אמר לד"ר יצחק לוין, כי הוא רצה לבקר את [[הרבי]] בנוגע ללוח הזמנים שלו המצומצם: הוא רצה לדעת אם הוא צריך להמשיך לתת שיעורים מכיון שהדבר גזל מזמנו. עם זאת, כאשר נודע לו שהפגישות עם הרבי הם בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות, הוא בטל את הפגישה כדי למנוע הפרעה נוספת של לוח זמנים קפדני שלו. אחת מהיסודות עליהם חזר תמיד בדרשותיו היה יוקר וחשיבות הזמן.
==פטירתו==

הרב מילר נלקח למרכז הרפואי רמב"ם זמן קצר אחרי פסח 2001. למרות שבריאותו הפיזית שלו הדרדרה, צלילות נפשו נותרה בעינה עד מותו בבוקר יום שישי, 20 ב[[אפריל]] [[2001]].

ב[[ארה"ב]] הוספד על ידי הרב יוסף רוזנבלום, ראש ישיבת שערי יושר, הרב שמואל בירנבאום, ראש ישיבת מיר בארה"ב והרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור. גופתו הועברה לישראל, והלויתו וקבורתו היו בישראל.

הלוויתו יצאה מישיבת מיר בירושלים, עם קהל של 25,000 אנשים נוכחים. הספידו הרב משה צבי פינקל ראש [[ישיבת מיר]], הרב [[משה שטרנבוך ]] והרב מתתיהו סלומון שהיה אז בישראל, נקבר ב[[הר הזיתים]] חלקת תש"ח.

לאחר מותו, הוקמה בית כנסת בשם "נטעי אביגדור" על שמו של הרב מילר ב[[וויליאמסבורג]], [[ברוקלין]]. בית הכנסת כולל ספרייה של קלטותיו של הרב מילר. מייסד הרב של בית הכנסת הוא הרב אברהם שלמה יבו, אשר מוסר הרצאות על משנתו של מילר.

== אמרותיו ==
*"לימוד מוסר מלמד את האדם איך לחיות, אבל לימוד מסכת בבא קמא מחיה אותו."

שיחה:אברהם ישעיהו קרליץ

2010-08-27T00:05:56Z

הכנסת אורחים: /* יחס הרבי */

==דיון==
בכדי לסיים את עריכת הערך, ברצוני להעזר במי שיודע. הרבי ציטט ממנו/מספריו או התעלם ממנו כליל? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 08:13, 20 באפריל 2010 (UTC)

::הנה לך ציטוט מפורש:

"ועד המסדר, לודמיר, רחוב '''חזון איש''' 30 , בני ברק".

!! כאן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15631&hilite=42d09081-f4e5-42db-aa15-e5f874615927&st=%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 לינק]. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט![[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:39, 20 באפריל 2010 (UTC)

:וברצינות - לכאורה לפי החיפוש ערכתי, אין מוזכר ממנו בספרי הרבי, אם כי לדעתי אין להביא מכך ראיה שהרבי התעלם ממנו, שהרי יש רשימה ארוכה של גדולים וטובים ממנו שלא הוזכרו בספרי הרבי בפרט החזון איש שלא ערך כל ספרים הלכתיים בחייו, רק חידושים הלכתיים. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט![[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 02:03, 21 באפריל 2010 (UTC)

::: לפניך האזכור היחיד של דברים בשם החזו"א בתוך דברי הרבי:
[[קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg| הפעם היחידה בה מוזכרים דברי החזו"א בדברי הרבי]]

[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:58, 21 באפריל 2010 (UTC)

:תודה. --'''טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:01, 21 באפריל 2010 (UTC)

::בפעם הבאה, תבדוק גם "חזו"א". [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:03, 21 באפריל 2010 (UTC)
:::"רז"ה" המוזכר כאן הוא - רבי זרחיה הלוי בעל המאור - מהראשונים. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:12, 21 באפריל 2010 (UTC)

:זו היתה אכן טעותי בפעם הזאת. --'''טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:07, 21 באפריל 2010 (UTC)

:לא הבנתי: 1. למה הכנסת את דבריך "רז"ה" וכו' לאחר תגובתי "זו" וכו', בשורה קודם לכן, דבר שאינו מקובל?

2. מה ברצונך להסביר בכך? --'''טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:17, 21 באפריל 2010 (UTC)

::סליחה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:25, 21 באפריל 2010 (UTC)

=="..."==

במכתב הרבי מתחיל לדבר אודות החזו"א ולפתע יש שלוש נקודות, וזה נראה כהשמטה. ולכאורה מה יש להשמיט בפלפול הלכתי? אולי יש כאן דברים הקשורים לדיעותיו של החזו"א או דרך פסיקתו שגם בנושא קו התאריך נחשבת מוזרה? או שנאמר שאלו שלוש נקודות במכתב המקורי, ואינן השמטה.

ועוד - לאחר כל החיפושים בתורת הרבי, המסקנה היא, כי הפעם היחידה בה מוזכר החזון איש הוא כתשובה לרב צימרמן אשר ניסה לדחוק וליישב את החזו"א, כיצד הולכים חסידי וממשיכי דרכו של הרבי, ומזכירים את החזו"א שוב ושוב כמקור/אסמכתא/דיעה שניה, בהלכות רבות, ואני מדבר על קבצי הערות, ספרי הלכה ואפילו ספריו של הרב וולפא. תמיהני. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:30, 21 באפריל 2010 (UTC)

:הדבר אינו ראיה כלל, וכמו שכתבתי לעיל בדף זה, והאמת יורה דרכו. השערות כמין אלו אינן עומדות בשום תקן של השערות. --'''טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:28, 21 באפריל 2010 (UTC)

== הקטע ממשיכי דרכו ==
אינו אוביקטיבי, והוכנסו בו דיעות אישיות. כאילו הסטייפלר רצה להמשיך את המחלוקת נגד חב"ד, למרות שהדבר אינו מוחלט, והמעיין בערך עליו יראה שרבים היו התייחסויותיו הטובים לחב"ד מאשר להיפך, ואלו שנגד שנויים במחלוקת, ר' חיים קניבסקי מעולם לא עורר מחלוקת מיוחדת נגד חב"ד (אלא אם כן אתה מחשיב את כל מי שתמך בדגל התורה כיוזם מחלוקת נגד הרבי דבר שאינו נכון כפשוט).

נא לעדן את הקטע, בפרט שהמשחק בכבודם של גדולי התורה אינו פשוט, ושאני צורבא מדרבנן דקודשא בריך היא תבע ביקריה (ברכות תחילת פרק מי שמתו)!
--'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:24, 21 באפריל 2010 (UTC)

== חוסר אחריות משווע של חב"דפדיה!!! ==

לא כל דבר ראוי להיכתב, ואין צורך בליבוי מחלוקות ישנם רבים שרואים בו כאחד מה"ראשונים". {{שכח|אנונימי}}

כל מילה מדבריך אמת! (אם כי אפשר לכתוב את המחלוקת בצורה אמיתית ותורתית, כמחלוקת שמאי והלל שהיא לשם שמים וסופה להתקיים.)--'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:38, 22 באפריל 2010 (UTC)
:אכן, תוקפים פה את החזון אי"ש בצורה מחרידה ומשוועת. ייתכן שפיני הוא ממשפחת הגרא"ח או מקורב אליהם, וזה לגיטימי מאד, אבל אסור לנו 'להיכנס בו' בצורה חריפה - זה חילול השם וזה משחק באש באיש שוודאי שרבינו שליט"א מלך המשיח נתבטא עליו "שאין לדבר נגדו כיוון שהי' ירא שמיים..ידע ללמוד ביראת שמיים", ואם יש לו יראה - הרי תורתו פורחת לעילא! אין לנו מושג בזה כלל וכלל! בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

:חסיד יקר, אין לך מושג כמה גן עדן שתקבל על עריכתך המועילה (שנערכה אגב בדעת רוב מול יחיד). אם כי נדמה לי שיש קטע חיובי על ידידותו עם ר' חיים נאה שהושמט, לא? --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:54, 22 באפריל 2010 (UTC)
::פשש, שלום, ידעתי שאתה ת"ח, למדן, מחבר ספרים, אבל לא ידעתי שיש לך מהלכים בשמיים - - - לך יש מושג כמה [[גן עדן]] אקבל? (אולי כדאי לשאול את ר' [[חיים אשכנזי]], ע"ה על בסיס נאומו האחרון..) (-:. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==הרבי והחזון איש==
::לפני שאחשוב מה להשיב. אביא את דברי הרבי.
מתוך הספר "דיוקנו של חסיד" עמוד ק [[קובץ:הרבי והחזון איש.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הרבי והחזון איש]]
[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:05, 23 באפריל 2010 (UTC)

:::ובספר הנזכר עמוד קט -
[[קובץ:הרבי והחזון איש 2.jpg|מרכז|400px|הרבי והחזון איש 2]]
[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:11, 23 באפריל 2010 (UTC)
::::בוודאי ידוע לך שישנם נוסחים אחרים על מה שאמר הרבי לאחר הביקור אצל הקופישניץ - עדותו של ר"י קרינסקי למשל, על שאין לדבר נגדו כי הי' ירא שמיים, וגם לימודו הי' מתוך יר"ש. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::: מקור לדברי ר"י קרינסקי? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 09:23, 23 באפריל 2010 (UTC)
::::::מופיע ב[[משבחי רבי]]. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::::מצאתי בע' 126: "יהודי שנמצא כבר בעולם האמת אין לדבר אודותיו (ביקורת?)., כנראה היה ירא שמים. [אחד הנוכחים: הוא היה ג"כ למדן] אך גם זה היה ביראת שמים".
מסקנה: היה למדן, ירא שמים, העיקר אצלו לחלוק על חסידים, לא הביא שמחה לבני ברק. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 11:12, 23 באפריל 2010 (UTC)
::::::::פיני, לא מתאים לך. הרבי דיבר על מחלוקתו על ר' חיים, אבל לא על כללות מהותו שהיא "לחלוק על חסידים". צריך להפריד. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:10, 23 באפריל 2010 (UTC)
::::::::::מבחינתי הדיון מוצה. היודעים יכניסו מה ששייך לתוך הערך. תודה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 14:32, 23 באפריל 2010 (UTC)

== קטע מגוחך ==
''חסידי חב"ד התייחסו אליו בצורה מורכבת. להלן אפיזודה הקשורה בכך:
הרה"ח ר' [[משה ארנשטיין]] משפיע ראשי בישיבת חח"ל צפת מספר, כי בבני ברק היו ידועים שני חסידים בלבד שהחזיקו באתרוג קאלאבריה. ורבים העדיפו לברך דווקא על הקטן ואחד החסידים הסביר זאת "כי אין באתרוג זה שיעור חזון איש".'' עד כאן.

מי הם מספר החסידים האלמונים שדעתם חשובה כל כך עד שתייצג את דעת חסידי חב"ד? והאם בכלל קיים מושג כזה שמביאים התייחסויות של חסידי חב"ד (אלמונים) לצד התייחסויות של רבותינו נשיאינו? --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 17:47, 28 באפריל 2010 (UTC)

::השאלה היא אחרת לחלוטין. מדוע נראה מבין השורות, כי אלו שהיו בסביבת הרבי, ועוד חסידים שונים, תיעבו את החזו"א, וניסו כל העת ללכלך אותו? לכאורה הוא היה צדיק גדול? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:29, 4 במאי 2010 (UTC)
:השאלה היא האם זה אכן היה... (מלבד מספר חסידים אלמונים, שכותב השורות המוזרות לא ראה אפילו לציין מי הם, וכנראה שהדבר לא היה מוסיף כבוד) --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:34, 4 במאי 2010 (UTC)
::וכאשר זמן קצר לאחר פטירתו, אנשים שעמדו ליד הרבי, כנראה חסידי חב"ד, החלו לדבר בגנותו. מי אלו היו? גם אלמונים שנסעו סתם כך עם הרבי? וכאשר ר' פול'ע דיבר על כך שהחזו"א מקנא וכו', למה זה היה? ואי איזכורו בספרים חב"דיים ובמיוחד בתורת הרבי? ולמה כאשר הרבי מדבר ולא פעם אחת על דברים שידוע שיש בהם את דעת החזו"א, הרבי לא מזכיר את דעת "פוסק וגדול הדור"? תנסה לברר אצל אנשים שחיו באותם שנים. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:39, 4 במאי 2010 (UTC)

על ראשון ראשון:

א. הדיבור בגנותו - הרבי מחה! (ודרכן של חסידים לבטל כעלה יבש את כל מי שלא נכנע לגמרי לרבי. נו, גם לחסידים יש יצה"ר, ניט?)

ב. הדיבורים של ר' פולע היו לדעתי יותר מהכוונה להדגיש את החיסדון באי לימוד החסידות, והגדלת כבוד וחשיבות לימוד החסידות.

ג. אי אזכורו בספרים חסידיים - אשיב לך למשל: האור שמח והאבן האזל, שני גדולים ליטאים שמעולם לא נלחמו נגד חב"ד, ואף ההפך, נזכרים כ"א מהם בספרי הרבי רק פעם אחת. ז"א: שאם לא היתה את השיחה היחידה ההיא שבו הרבי הזכיר אותם במקרה, הרי שגם הם לא היו מוזכרים כלל! והסיבה פשוטה - לא תמיד יש מקום לצטט מכל אחד.

ד. את דעתי לא אשנה, וזו היא דעת רוב חסידי חב"ד, השפויים ואשר מאמינים ש(חוץ מהרבי) יש גם רבש"ע (ולהוציא כמה אנשים שיצאו נגדם לאחרונה ואכמ"ל).
ה[[שולחן ערוך]] לא משתנה בשום פנים ואופן מדיעות של חסידים אלו או אחרים שנדברו בעידן דריתחא, ואפילו לא מדיוקים (אינטרסיים) משיחה זו של הרבי או אחרת. '''כבוד התורה''' הינו סימן שלם בשולחן ערוך!!

הרבי ידע בדיוק מה שהוא רוצה להגיד, וידע את הגבול הדק שבין זלזול בכבוד התורה למה שאכן אמר ועשה, ואף עצר אחרים מהפגיעה בגבול הדק, ולכן מי שעושה על דעת עצמו ו"מהדר" בהאדרת כבוד החסידות וביטול היש של כל מי שלא זכה לטעום מאורה (גם אם היה עובד ה', גאון, מנהיג ומזכה הרבים) - עושה זאת על חשבון עצמו בלבד! --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:50, 4 במאי 2010 (UTC)

::: חושבני כי בכדי לדון בצורה רצינית בנידון, עלינו קודם כל לדעת מה מקור הבעיה. למה חסידים התנגדו לחזו"א, היו הרי אין סוף רבנים ליטאים שלא למדו חסידות? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:53, 4 במאי 2010 (UT

:'''הסיבה פשוטה: דנו אותו לכף חובה,''' וחשבו שיש לו מלחמה אישית עם החסידות, בעוד שהוא עצמו אהב חסידים כידוע<REF>כדאי לעיין בספר "מעשה איש" ועוד.</REF>
בעקבות הטעם המריר של מלחמה מרה עם המתנגדים מימי אדה"ז ו[[הגר"א]], הרי כל מי שלא מסכים לדעתו של פוסק חסידי, - כך לפי מהלך מחשבתם - כוונתו להתנגד לתנועת החסידות.

:למעשה, הרבי סבר אחרת. שהרי אם הרבי היה סבור שיש לו אכן מטרה לעורר מחלוקת והתנגדות, היה אומר עליו מה שאמר על אותו ראש ישיבה, שאינו נחשב לתלמיד חכם ואסור להתייחס אליו כלל כאל כזה וכו'. בכל זאת אנו להפתעתינו מוצאים את הרבי משתיק אחרים שדיברו בגנותו כשהוא אומר שמדובר באדם שפשוט מפחד מהשי"ת, ירא שמים, וגם לימודו הינו מתוך יראת שמים...

::אלא מאי? הרבי סבר שהאדם הינו [[צדיק]] ומטרתו אינה לעורר ח"ו מחלוקת על חסידים, אלא פשוט מתוך קנאות חריפה לדרכו בהלכה.

:ושוב פעם: מה עם סימן שלם ב[[שולחן ערוך]], הלכות כבוד התורה, האם אכן כאשר מדובר באחד שלא היה חסיד ההלכות אינן תקפות. אם התשובה - "כן", ההלכות אינן תקפות במקרה כזה", אבקש להוסיף זאת למהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]] הלכות כבוד התורה<REF>מי יודע אולי יש כת"י?</REF> אם התשובה "לא", אז יש חובה לשמור על כבודו כמו ששומרים על כבוד של ספר תורה, וכמאמר הגמרא<REF>ברכות, פרק מי שמתו.</REF> כמה טפשאי הנהו בבלאי דקמו מקמי ספר תורה ולא קמו מקמי תלמיד חכם<REF>הלשון אינו מדויק</REF>. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 03:39, 5 במאי 2010 (UTC)
::כמה חבדפדים הפכו לעו"ד של החזו"א אשר בז לכל הקדוש לנו, ועוד א' הגזים כאן וכותב עיין במעשה איש. שהוא ילך לעיין בכל תולדותיו של החזו"א, אבל אנו נלמד קודם את ספרי התולדות. [[מיוחד:תרומות/192.114.7.250|192.114.7.250]] 08:10, 5 במאי 2010 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== תבנית לעריכה ==

אם סיבת התבנית היא בגלל שזה לא אנציקלופדי, ליהוי ידוע שלא ניתן לקצר את הערך עוד, הוא מספיק אנציקלופדי. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ט באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 14:37, 3 במאי 2010 (UTC)

==יחידי סגולה==

את הפרטים מהספר 'יחידי סגולה',לקחתי מתוך הספר עצמו, ואני מתפלא שמאן-דהו, ניסה להכניס דברים לא נכונים בעליל, בכדי ליצור רושם מוטעה. יוסף הלוי.

:מי הוא זה ואיזה הוא? מה הכניס? מי עיוות? --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 14:57, 5 במאי 2010 (UTC)

:הבנתי. יוסף הלוי אומר, כי ההתנגדות של הרבי לספר היה בגלל שהגדילו את כבוד החזון איש לאין ערוך מעל הריי"צ, ולא בגלל שהרבי ח"ו לא סבר שצריכים להקדיש פרק לחזו"א. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:34, 5 במאי 2010 (UTC)
:: אולי כוונתו, שבגירסאות קודמות נכתב כי בספר יש פרק על ר' חיים נאה. ומכך היה ניתן להסיק שכוונת הרבי למחלוקת חזו"א והגרא"ח, ומכיון שהנ"ל מחק את העובדה כי יש שם פרק על הגרא"ח, כנראה שאין שם כזה פרק, וכוונת הרבי על המחלוקת היא בין החזו"א לאדמו"ר הריי"צ. ושוב חזרנו לאותה שאלה ניצחית - מה בסיס המחלוקת בין חזו"א לחב"ד? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 08:37, 10 במאי 2010 (UTC)

== יחס הרבי ==

מתוך הערך:
בשנת האבילות אחרי הרבי הריי"צ, הרבי התפלל בחדר של אדמו"ר הריי"צ, ולאחר התפילה, שוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' יואל כהן אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים. [2].

המקור לסיפור הוא הספר "דיוקנו של חסיד". אין לי מושג מהי האמינות של הנכתב בספר, אבל בשביל לכתוב בשם הרבי משפט כזה, צריך מקור מוסמך וברור. כל אמרה בשם הרבי מוכרחת מקור, וכל שכן אמרה כזאת. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:56, 23 באוגוסט 2010 (UTC)

:לסיפור יש זקן לבן וארוך, והוא ידוע מזה עשרות בשנים מתוך יומן ישן ואיש לא הכחישו. אם אתה מרגיש 'חוקר' תפנה למי שמספר את הסיפור - ר' יואל כאהן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 03:03, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
::אציין רק, שדף שיחה זה צוטט באחד הפורומים החרדים (הסגורים) ווגרם לחילול ה' גדול (מי שמעוניין אמסור לו פרטים באימייל.) --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ד באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 03:06, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
::: דף שיחה זה צוטט אכן בפורום ספרים וסופרים וגרם "זעזוע" אצל מעריצי החזו"א ושונאי חב"ד לתיאבון. תבדוק את ההודעות של ה"מזועזעים" בנושאים חב"דיים אחרים ותיווכח. אגב, יש בפורום ההוא בזמן האחרון דיונים בנושאים חב"דיים וקשורים לחב"ד, הנצפים על ידי עשרות אלפי כניסות!!! [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 03:10, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
::::התכוונתי לפורום אחר. בכל אופן, יש לך לינק לפורום הנ"ל? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ד באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 03:14, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
::::: פורום ספרים וסופרים: http://bhol-forums.co.il/forum.asp?cat_id=38&forum_id=19616 [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 03:23, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

::::::קישורים לערך ודף שיחה לערך החזון איש: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=10&topic_id=2655840&forum_id=19616 [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 03:33, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
::::::::תודה על הקישור. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ד באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 03:39, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

:::::::::: הוספה לדברי הרבי בניחום האבלים אצל האדמו"ר מקופשיניץ
בשיח שרפי קודש מובא כי האדמו"ר מקופשיניץ אמר לרבי שהאדמו"ר מויז'ניץ נוקט בעבודת השמחה, אפילו בימי אבל. הרבי השיבו כי ויז'ניץ נמצאת בבני ברק ומחדירה שם שמחה, אבל יש ישיבות שם בקו העצבות.

הדברים על החזון איש הושמטו בשיח שרפי קודש. ואולי העורכים/המלקטים לא ידעו מדברים אלו.[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:16, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
:פיני, השאלה היא לא איזה זקן יש לסיפור, או מי הכחיש אותו. זאת גם לא נקודה של 'להרגיש חוקר'. אנחנו משתדלים להיות אנציקלופדיה חב"דית אמינה, וסיפור כזה, עם כל הזקן הארוך שיש לו, ללא מקור ברור מעבר ל"יומן ישן" הוא לא אמין (הכוונה ב'לא אמין' היא לא בין חסידי חב"ד, אלא לקוראים שמגיעים מחוץ לחסידות). הכי מתקרב להיות נכון זה לכתוב ש"[[יואל כהן]] מספר ש..." ולא לכתוב את זה הסיפור כעובדה ברורה וזאת גם, רק אם מי שינסח את זה שמע את זה מיואל כהן, ולא שמע שמועה שיואל כהן סיפר את זה בשם יומן ישן...

:אגב, הגעתי לסיפור הזה לאחר שחסיד שאינו חב"ד סיפר לי על הדברים בזעזוע, והוא לא ממעריצי החזו"א. וגם אם היה, זה לא משנה את העבודה שסיפור כזה צריך מקור טוב בשביל להיכתב. גישה כמו "הם בכל מקרה שונאים אותנו" לא נותנת לנו יד חופשית ולא אחראית לכתוב את כל השמועות שמסתובבות אצלנו.

:אם לא יובא מקור ברור יותר לסיפור, דעתי היא שיש להסיר אותו מהערך, אולי גם מההיסטוריה של הערך. אבקש מהחברים להביע דעתם מי בעד ומי נגד. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:24, 26 באוגוסט 2010 (UTC)
:::בעד להסיר. חילול ה', חילול שם ליובאוויטש, ביזוי כבוד התורה וכבוד הרבי, והבלים מצוצים מהאצבע (דברים כאלו לא יכולים להיות נכונים, הרבי מעולם לא זלזל בכבודו של תלמיד חכם). [[משתמש:הכנסת אורחים|הכנסת אורחים]] 00:05, 27 באוגוסט 2010 (UTC)

== חבל ==

אני יהודי פשוט. מעריץ את הרבי מליובאוויטש בזכות פעילותו העצומה להפצת יהדות, ואת החזון איש בזכות יגיעתו העצומה בתורה. ערכים כגון אלו, המציגים את הרבי מליובוויטש כמי שביטל גדולים אחרים והתייחס אליהם כאנשים מגמתיים שכל חפצם רק לעורר מחלוקת, מה לעשות, קצת גורם לי ריחוק מליובוויטש. --[[משתמש:יהודי פשוט|יהודי פשוט]] 13:30, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

:ועל מחלוקת בעל התניא והגר"א מותר לכתוב? זה מרחק? על מחלוקת אביי ורבא? מחלוקות בין מלכי ישראל (בנ"ך). או שהכל מרחק אותך? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 13:45, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
::אני עורך את הערך. אשמח שתמקד את ביקורתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באלול ה'תש"ע 17:29, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
:::אכן טוב, אבל לא מספיק. הערך אגב זוכה ל100 צפיות בשבוע... --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ד באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:06, 24 באוגוסט 2010 (UTC)
::::אני באמצע. אודיע בסיום המלאכה. אגב, שלום, אשמח שתעקוב אחר השינויים בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באלול ה'תש"ע 18:07, 24 באוגוסט 2010 (UTC)

יוסף שלום אלישיב

2010-08-25T18:35:20Z

הכנסת אורחים:

[[קובץ:אלישיב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליישיב]]
הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'[[עת"ר]] 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם חב"ד מורכבים.

== תולדות חייו ==
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה.{{מקור}} אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל (גומל לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע" ‏‏<ref>‏[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה]‏</ref>. ב-[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].

הרב אלישיב מכהן מיום פטירת אביו כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומוסר בו שיעור בתלמוד מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר גינוני הרבנות כנשיאת דרשות [[שבת הגדול]] ו[[שבת תשובה]], [[מכירת חמץ|מכירת חמצם]] של מתפללי בית הכנסת וכדומה.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.‏‏<ref>‏‏הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")</ref>
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב בעד הרבי]]
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מ[[העדה החרדית]]‏‏, למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] למוסדות הרבנות הראשית. כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}.

בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.<ref>קטע זה הינו מויקפידיה.</ref>

== קשריו עם חב"ד ==

בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה להרבי לרגל מלואת לו שבעים שנה.<REF>[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].</REF>

כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישיב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?mod=print&section=news&id=25321 שטורעם נט]</REF>

לאחר רצח ב[[בית חב"ד במוביי]] ב[[תשס"ט]], ביקש אברך ליטאי לקרא לביתו רבקה, ושאל את הרב אלישיב. אלישיב אמר דהדבר ראוי, א' הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים..." והר' אלישיב ביטל את דבריו בניע יד{{הערת שוליים|'חדשות משפחה' [[אדר]] [[תשס"ט]].}}.

בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעת]</REF>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

שיחת משתמש:212.76.119.158

2010-08-25T18:29:01Z

הכנסת אורחים: דף חדש: עריכתם בערכים על רבי מנחם מנדל פויגל וארגון מעייני ישראל לא נומקה, ולכן היא בוטלה. נא להודיע למה מ…

עריכתם בערכים על רבי [[מנחם מנדל פויגל]] ו[[ארגון מעייני ישראל]] לא נומקה, ולכן היא בוטלה. נא להודיע למה מחקתם את העובדה שהוא עזב את הכולל. --[[משתמש:הכנסת אורחים|הכנסת אורחים]] 18:29, 25 באוגוסט 2010 (UTC)

שושלת בריסק

2010-08-02T04:59:33Z

הכנסת אורחים: /* המשך השושלת */

[[קובץ:הנציב.gif|שמאל|ממוזער|250px|הנצי"ב מוולוז'ין]]
[[קובץ:משה סולובייציק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (מציריך) בן ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק]]
'''שושלת בריסק''', היא שושלת של רבנים וראשי ישיבות מפורסמים בכל העולם.

== הדור הראשון ==

הקשר מחל מהגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]] זצ"ל, (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[האדמו"ר האמצעי]].

אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו זצ"ל, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה (ווילנא תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת [[תקפ"ז]] וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי [[יעקב ליפשיץ]] מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת [[תקצ"ה]]. אודותיו ראה עץ חיים <REF>משה צינוביץ, כפר חב"ד תשל"ב, עמ' 100</REF>. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם [[אדמו"ר הזקן]].<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור].</REF>

== המשך השושלת ==

בנו של רבי חיים, ר' איצהל'ה - רבי [[יצחק מוולוזי'ן]], היה בקשר עם [[האדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].

בן בתו של איצהלה היה רבי יצחק זאב, אביו של הגאון המפורסם רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון)|יוסף דוב (יושע בער) סולובייציק]], הידוע בכנוי "הבית הלוי". רבי יושע בער חיבר ספרים רבים, שותי"ם, וספר על התורה.

בנו [[רבי חיים מבריסק]] ידידו של [[אדמו"ר הרש"ב]], נודע במיוחד בקרב עולם התורה, הודות לדרך הלימוד הנפלאה שלימד, אותם המשיכו אחריו תלמידיו המפורסמים, רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] בעל הברכת שמואל, רבי [[איסר זלמן מלצר]], רבי [[שמעון יהודה שקאפ]], רבי אלחנן ווסרמן, רבי יחזקאל אברמסקי.

לרבי חיים היו שלושה בנים. בכור בניו רבי ישראל גרשון, והבן השני היה ר' משה, שהיה חתנו של רבי יעקב משה מרדכי הכהן ביאלער, שנודע בשם החיבה ר' משה, נכד החידושי הרי"מ מגור דרך חתנו רבי ישראל

== הדור החמישי והשישי ==

=== רבי משה סולובייצ'יק ===
[[קובץ:בריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז]]
בנו השני של רבי חיים היה רבי '''משה סולובייצ'יק''', שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 32, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע לווילנא הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום.

בניו יורק, כבר פעל מוסד כעיון זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השניל היתה לישיבה-יונברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהיתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת [[תרפ"ט]] בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו.

הוא היה גם אביו של איש התורה והמדע ר' [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] (גיי בי), ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' [[אהרן סולובייצ'יק]], שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים.

בנו השלישי של רבי חיים, היה הגה"צ רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] שעלה ל[[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה, ונודע ברבים כאחד ממנהיגי הדור בתקופתו.

בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים.
== מקורות ==

*חלק מערך זה, הוא מתוך פתיחה לספר חידושי הגר"ח על בבא מציעא, מהדורת אורייתא.
== קישורים חיצונים ==

*הרש"ב מספר סיפור על רבי חיים מבריסק, ואביו רבי יוסף דובער [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=66&hilite=66dc6e09-66b4-4442-b5a9-094ed730d5d9 ספר השיחות]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

קדיש

2010-08-01T19:45:52Z

הכנסת אורחים: /* קדיש שלאחר התפילה */

{{תפילה}}
'''קדיש''' היא תפילה להגדלת שמו של [[הקדוש ברוך הוא]] בעולם, בגילוי, והחשת הגאולה.

== הרביה בקדישים ==

אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.<REF> וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.</REF>

== קדיש שלאחר התפילה ==

קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם).

=== קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב ===

ה[[חסיד]] רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו [[הרבי]]:

* נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה.</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF>

* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF>

ומסיים, ע"פ הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

* אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

* אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.

* אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>נדפס בקונטרס ס"ח</REF> שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

* בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>.

אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>.

ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.

* המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בביהכנ"ס - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפלת שחרית, וכמש"כ הלבוש<REF> סי' קל"ב.</REF>, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.

== מקורות ==

[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3260&search=%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש חלק י']
[[קטגוריה:תפילה]]

{{הערות שוליים}}

קדיש

2010-08-01T19:45:18Z

הכנסת אורחים:

{{תפילה}}
'''קדיש''' היא תפילה להגדלת שמו של [[הקדוש ברוך הוא]] בעולם, בגילוי, והחשת הגאולה.

== הרביה בקדישים ==

אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.<REF> וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.</REF>

== קדיש שלאחר התפילה ==

קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם).

=== קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב ===

ה''חסיד'' רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו [[הרבי]]:

* נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF>

* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF>

ומסיים, ע"פ הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

* אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

* אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.

* אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>נדפס בקונטרס ס"ח</REF> שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

* בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>.

אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>.

ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.

* המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בביהכנ"ס - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפלת שחרית, וכמש"כ הלבוש<REF> סי' קל"ב.</REF>, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.

== מקורות ==

[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3260&search=%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש חלק י']
[[קטגוריה:תפילה]]

{{הערות שוליים}}

קדיש

2010-08-01T19:44:03Z

הכנסת אורחים: /* קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב */

{{תפילה}}
'''קדיש''' היא תפילה להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, בגילוי, והחשת הגאולה.

== הרביה בקדישים ==

אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.<REF> וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.</REF>

== קדיש שלאחר התפילה ==

קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם).

=== קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב ===

ה''חסיד'' רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו [[הרבי]]:

* נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF>

* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF>

ומסיים, ע"פ הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

* אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

* אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.

* אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>נדפס בקונטרס ס"ח</REF> שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

* בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>.

אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>.

ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.

== מסקנת הדברים לומר כל הקדישים ==

המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בביהכנ"ס - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפלת שחרית, וכמש"כ הלבוש<REF> סי' קל"ב.</REF>, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.

== מקורות ==

[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3260&search=%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש חלק י']
[[קטגוריה:תפילה]]

{{הערות שוליים}}

קדיש

2010-08-01T19:43:32Z

הכנסת אורחים: /* קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב */

{{תפילה}}
'''קדיש''' היא תפילה להגדלת שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, בגילוי, והחשת הגאולה.

== הרביה בקדישים ==

אין להרבות בקדישים רק מה שתקנו הקדמונים.<REF> וכמובא בשער הכולל פרק י"א ס"ק כ"ט בשם כנסת הגדולה ושו"ת דבר שמואל.</REF>

== קדיש שלאחר התפילה ==

קדישים הנ"ל - היינו שלאחר שיר של יום, קוה, ובפרט - שלאחרי עלינו, אינם אלא מנהג (ראה שו"ע רבנו הזקן סנ"ה ובמ"מ שם).

=== קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב ===

ה''חסיד'' רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.

משיב לו [[הרבי]]: והנה בבירור הנ"ל:

* נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF>

* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.

* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF>

ומסיים, ע"פ הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).

* אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.

* אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה, דכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.

* אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>נדפס בקונטרס ס"ח</REF> שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.

* בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>.

אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>.

ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.

== מסקנת הדברים לומר כל הקדישים ==

המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בביהכנ"ס - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפלת שחרית, וכמש"כ הלבוש<REF> סי' קל"ב.</REF>, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.

== מקורות ==

[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3260&search=%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F אגרות קודש חלק י']
[[קטגוריה:תפילה]]

{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:הכנסת אורחים

2010-08-01T19:38:49Z

הכנסת אורחים:

אֵלוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרַאְיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, '''וְהַכְנָסַת אֹרְחִים''', וּבִקּוּר חוֹלִים, וְהַכְנָסַת כַּלָּה, וּלְוָיַת הַמֵּת, וְעִיּוּן תְּפִלָּה, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם:

{{בה}}. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
{{עזרה חתימה}}--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|מכל מלמדי השכלתי]]). 19:33, 26 ביולי 2010 (UTC)

אגרת הקודש - סימן ט"ז

2010-07-29T02:36:20Z

הכנסת אורחים:

{{תניא}}
'''פרק ט"ז''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי גם כאשר הוצאות ה[[פרנסה]] התצמצמו, על האדם לתת [[צדקה]] לעניים שאין להם אפילו ממון לאכול, ועל האדם להקדים את צרכיו הבסיסיים של ה[[עני]] למותרותיו הוא.

==מבוא לפרק==
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט"ז}}}}

==סיכום הפרק==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ז|פרק י"ז]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

אגרת הקודש - סימן ט"ז

2010-07-29T02:35:49Z

הכנסת אורחים:

{{תניא}}
'''פרק ט"ז''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי גם כאשר הוצאות ה[[פרנסה]] התצמצמו, על האדם לתת [[צדקה]] לעניים שאין להם אפילו ממון לאכול, ועל האדם להקדים את צרכיו הבבסיים של ה[[עני]] למותרותיו הוא.

==מבוא לפרק==
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט"ז}}}}

==סיכום הפרק==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ז|פרק י"ז]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

בן הא הא

2010-07-29T02:30:35Z

הכנסת אורחים:

ה[[תנא]] האלוקי '''בן הא הא''' שלא נודע לנו שמו הפרטי, היה [[תנא]] קדמון בזמן [[הלל הזקן]]{{הערת שוליים|1=[[חגיגה]] דף ט', עמוד ב'.}}.

מקור כינויו אינו ברור. בתוספות יום טוב{{הערת שוליים|1=[[אבות]] פרק ה', כב.}} הובאו שני פירושים: א. נקרא על שם אבותיו מפני שלא האריך ימים. ב. גר היה, וכדי להסתיר את זהותו ממלשינים נקרא על שם [[אברהם]] ו[[שרה]], הגרים הראשונים, שנתווסף ה' בשמותיהם, ועל שם זה נקרא: 'בן הא הא'. יש שאומרים שכך הי' שמות אביו{{הערת שוליים|ע' במד"ש בש' הר"י ב"נ ז"ל.}}.

יכול להיות ששמו הפרטי היה יוחנן, כחבירו [[יוחנן בן בג בג]], וכמו שמצינו אצל בן עזאי ובן זומא, אך וודאי שאי אפשר לקבוע שום דבר בענין.

רבינו [[חיים וויטאל]] מעיד בשם רבו [[האריז"ל]] שבן הא הא נקבר בדרך [[צפת]]-[[מירון]], באיזור עין זיתון [כיום באיזור '''צומת''' עין זית'''ים'''], אך מפני חוסר בתיאור עדיין לא אותר מקום הציון הק'.

על פי [[תורת החסידות]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]]. מאמר אלה הדברים}} כשם שהשם [[בן הא הא]] רומז על ה"א הבחינות של [[יחידה חיה]] [[נפש]] [[רוח]] [[נשמה]]. כך גם השם בן בג בג רומז על כך, אלא שהוא רומז בנפרד הב' בחינות של חיה יחידה, והג' בחינות של נפש רוח נשמה{{הערת שוליים|ראה עוד ביאור [[אדמו"ר מהר"ש]] [[תורת שמואל]] תרל"ב ח"ב מאמרים עמ' תיא.}}.

== אמרותיו ==
*בן הא הא אומר לפום צערא אגרא.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]

שיחת משתמש:Psakdin

2010-07-29T02:25:14Z

הכנסת אורחים: דף חדש: {{בה}} אשמח לעזור בכל המצטרך בכל עת. --~~~~

{{בה}}
אשמח לעזור בכל המצטרך בכל עת. --[[משתמש:הכנסת אורחים|הכנסת אורחים]] 02:25, 29 ביולי 2010 (UTC)

מפת בית המקדש

2010-07-28T19:10:21Z

הכנסת אורחים:

'''מפת "תכנית בית המקדש"''' היא מפה שהחל [[הרבי]] להכין בשנת [[תש"ג]] על מנת להוציאה לאור, כמו שכתב במכתבו למוהרמ"ז גרינגלס{{הערת שוליים|איגרות-קודש חלק א איגרת צו.}}:

:::"מכינים אנו עתה לדפוס . . ספר ע"ד בית המקדש עם תכנית הבית העבודה וכיו"ב. - ג"כ בשפת המדינה".

חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו. המביא לדפוס ר' [[שלום בער לוין]] תיאר את סדר העריכה:

"מתוך ניירות ההכנה לדפוס מפרסמים אנו בזה את החיבור הזה, שלא אסתייעא מילתא להדפיסו באותה שעה:

"מתוך הכתבים נראה סדר העבודה שהיה בזה: בתחלה הורה לאחד מעוזריו הוראות מיוחדות איך לצייר את ציור [[בית המקדש]].

"אח"כ עבר הרבי על הציור והעיר בו הרבה תיקונים והערות. כמו"כ הוסיף לו רשימת חלקי הבית, בתיאום למספרים שהוצגו בציור. אח"כ שינה הרבי את סדר המספרים, והוסיף וגרע כמה מספרים. את הכל היה צריך הצייר לצייר מחדש, וכנראה שלא אסתייעא מילתא.

"מלבד זאת צייר ציור כללי של [[הר הבית]], וגם בזה הוסיף הרבי וגרע, והעיר בשוה"ג ובדף נפרד.

"מתוך כל אלו, צורפה רשימה מסודרת, לפי הסדר שהתווה הרבי בהערותיו, הועתקו ההערות וסודרו בפנים או בשוה"ג (באותיות מודגשות)".

==קישורים חיצוניים==

[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=661 חידושים ב"מפת המקדש"]
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:מפת בית המקדש

2010-07-28T19:08:50Z

הכנסת אורחים: דף חדש: מה דעתכם, האם להוסיף ערך זה לתבנית, ואם כן באיזה שורה? --~~~~

מה דעתכם, האם להוסיף ערך זה לתבנית, ואם כן באיזה שורה? --[[משתמש:הכנסת אורחים|הכנסת אורחים]] 19:08, 28 ביולי 2010 (UTC)

מפת בית המקדש

2010-07-28T19:07:58Z

הכנסת אורחים:

מפת "תכנית בית המקדש" היא מפה שהחל [[הרבי]] להכין בשנת תש"ג על מנת להוציאה לאור, כמו שכתב במכתבו למוהרמ"ז גרינגלס (איגרות-קודש חלק א איגרת צו):

"מכינים אנו עתה לדפוס . . ספר ע"ד בית המקדש עם תכנית הבית העבודה וכיו"ב. - ג"כ בשפת המדינה".

חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו. המביא לדפוס ר' [[שלום בער לוין]] תיאר את סדר העריכה:

"מתוך ניירות ההכנה לדפוס מפרסמים אנו בזה את החיבור הזה, שלא אסתייעא מילתא להדפיסו באותה שעה:

"מתוך הכתבים נראה סדר העבודה שהיה בזה: בתחלה הורה לאחד מעוזריו הוראות מיוחדות איך לצייר את ציור בית המקדש.

"אח"כ עבר הרבי על הציור והעיר בו הרבה תיקונים והערות. כמו"כ הוסיף לו רשימת חלקי הבית, בתיאום למספרים שהוצגו בציור. אח"כ שינה הרבי את סדר המספרים, והוסיף וגרע כמה מספרים. את הכל היה צריך הצייר לצייר מחדש, וכנראה שלא אסתייעא מילתא.

"מלבד זאת צייר ציור כללי של הר הבית, וגם בזה הוסיף הרבי וגרע, והעיר בשוה"ג ובדף נפרד.

"מתוך כל אלו, צורפה רשימה מסודרת, לפי הסדר שהתווה הרבי בהערותיו, הועתקו ההערות וסודרו בפנים או בשוה"ג (באותיות מודגשות)".

==קישורים חיצוניים==

[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=661 חידושים ב"מפת המקדש"]
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]