https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-20T06:29:08Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=203470יעקב גלינסקי2015-10-16T16:45:57Z<p>היסטוריון חב"די: תאריך לידה היה שגוי</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי]]<br />
הרב '''יעקב גלינסקי''', ([[ט' טבת]] [[תרפ"א]] - [[כ"ב שבט]] [[תשע"ד]]) [[ראש ישיבה]] ודרשן ברוח [[תורת המוסר]], זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]] ולקבל הדרכות מפורטות כיצד להתנהג עם ילדי העולים במסגרת עבודתו החינוכית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב גלינסקי נולד ב[[ט' טבת]] [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קריניק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה.<br />
<br />
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] בעיירת הולדתו, ובשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' ב[[ביאליסטוק]]. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים ל[[מסירות הגוף|שבירת מידות רעות]], כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי.<br />
<br />
=== בברית המועצות ===<br />
ב[[מלחמת העולם השניה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאצלו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. בסיביר הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו".<br />
<br />
כעבור שנתיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל[[קזחסטאן]], שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.<br />
<br />
אחרי המלחמה נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' חיים בנימין ברוד, והיה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]].<br />
<br />
=== בארץ ישראל ===<br />
כעבור זמן יצא מ[[רוסיה]] ושהה במחנות העקורים ב[[גרמניה]], ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[בני ברק]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשות]] ישיבת [[חדרה]] ו[[ראש העין]] לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות. בהמשך הקים רשת [[כולל]]ים, וייסד קרנות צדקה וחסד.<br />
<br />
באמצע חודש שבט [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93.<br />
<br />
== אצל הרבי ==<br />
בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחת מנסיעותיו (בשנת [[תש"ל]]) זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ארוכה אצל [[הרבי]], אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
לרב גלינסקי שלוש-עשרה ילדים, מהם זכה לראות כ-400 צאצאים. בנו הרב משה גלינסקי מ[[חיפה]] נמנה על [[חסיד]]י [[חב"ד]]. מנכדיו נמנה על [[אנ"ש]] גם ר' שמואל נחמיה גלינסקי ([[נחלת הר חב"ד]]). חתנו הבכור של הרב גלינסקי הוא הרב [[חיים ברמן]] מ[[ישיבת פוניבז']], שלמד בצעירותו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. כמו כן גיסיו, אחי וגיסי רעייתו, הינם חסידי חב"ד: ר' [[ישראל ברוד]] מ[[כפר חב"ד]], ר' [[יחזקאל ברוד]] מ[[קראון הייטס]], ר' [[יעקב לפקיבקר]] ור' [[זלמן לייב אסטולין]] מ[[בני ברק]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* חיים גלינסקי, '''הסבא מגיד מישרים''', ל' בשבט תשע"ד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1544.<br />
<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>היסטוריון חב"דיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=203469יעקב גלינסקי2015-10-16T16:45:23Z<p>היסטוריון חב"די: תאריך לידה היה שגוי</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי]]<br />
הרב '''יעקב גלינסקי''', ([[ט' טבת]] [[תרפ"א]] - [[כ"ב שבט]] [[תשע"ד]]) [[ראש ישיבה]] ודרשן ברוח [[תורת המוסר]], זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]] ולקבל הדרכות מפורטות כיצד להתנהג עם ילדי העולים במסגרת עבודתו החינוכית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב גלינסקי נולד ב[[כ"א טבת]] [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קריניק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה.<br />
<br />
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] בעיירת הולדתו, ובשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' ב[[ביאליסטוק]]. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים ל[[מסירות הגוף|שבירת מידות רעות]], כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי.<br />
<br />
=== בברית המועצות ===<br />
ב[[מלחמת העולם השניה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאצלו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. בסיביר הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו".<br />
<br />
כעבור שנתיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל[[קזחסטאן]], שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.<br />
<br />
אחרי המלחמה נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' חיים בנימין ברוד, והיה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]].<br />
<br />
=== בארץ ישראל ===<br />
כעבור זמן יצא מ[[רוסיה]] ושהה במחנות העקורים ב[[גרמניה]], ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[בני ברק]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשות]] ישיבת [[חדרה]] ו[[ראש העין]] לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות. בהמשך הקים רשת [[כולל]]ים, וייסד קרנות צדקה וחסד.<br />
<br />
באמצע חודש שבט [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93.<br />
<br />
== אצל הרבי ==<br />
בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחת מנסיעותיו (בשנת [[תש"ל]]) זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ארוכה אצל [[הרבי]], אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
לרב גלינסקי שלוש-עשרה ילדים, מהם זכה לראות כ-400 צאצאים. בנו הרב משה גלינסקי מ[[חיפה]] נמנה על [[חסיד]]י [[חב"ד]]. מנכדיו נמנה על [[אנ"ש]] גם ר' שמואל נחמיה גלינסקי ([[נחלת הר חב"ד]]). חתנו הבכור של הרב גלינסקי הוא הרב [[חיים ברמן]] מ[[ישיבת פוניבז']], שלמד בצעירותו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. כמו כן גיסיו, אחי וגיסי רעייתו, הינם חסידי חב"ד: ר' [[ישראל ברוד]] מ[[כפר חב"ד]], ר' [[יחזקאל ברוד]] מ[[קראון הייטס]], ר' [[יעקב לפקיבקר]] ור' [[זלמן לייב אסטולין]] מ[[בני ברק]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* חיים גלינסקי, '''הסבא מגיד מישרים''', ל' בשבט תשע"ד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1544.<br />
<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]</div>היסטוריון חב"די