https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T23:30:23Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=798366נפתלי הורנשטיין2025-08-25T05:56:01Z<p>הורנשטיין: תיקון טעות לגבי אחיו (חתנו היה ר׳ פנחס, ולא חמיו)</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
<br />
הרב '''נפתלי הכהן הורנשטיין''' ([[כ' חשון]] [[תקפ"ו]] - [[כ"ו חשון]] [[תר"ס]]){{הערה|"ליקוט בעניני תורה ותפילה" בויאן, כרך ח, עמוד סח}}, היה עשיר גדול ובעל צדקה ומחשובי חסידי בויאן. ילדיו ונכדיו השתדכו מספר פעמים עם משפחת בית הרב.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' נפתלי נולד ב[[כ' חשון]] לאביו רבי גורארי' הכהן הורנשטיין ולאמו מרת חיה.<br />
<br />
אבי משפחת הורנשטיין המפורסמת שהייתה מהמשפחות החשובות שתמכו בבית רוז'ין ופיארו את חצרה כאשר הייתה בשיא גדולתה ותפארתה, נתברכו בכך שהייתה אצלם "תורה וגדולה" במקום אחד. בניו ונכדיו החשובים שהיו יראי שמים ותלמידי חכמים השתדכו עם בית רוז'ין ובית ליובאוויטש.<br />
<br />
הוא היה חסיד גדול וגביר אדיר, מזקני וראשי חסידי בויאן, שעוד זכה להסתופף בצל הרה"ק ר' [[ישראל מרוז'ין]] ובניו אדמו"ר הזקן מסאדיגורה ובעל ה"פחד יצחק" מבויאן. החזיק בביתו תלמידי חכמים שישבו על התורה והעבודה והוא פרנס אותם{{הערה|"שלשלת היחס" מאת הרב יוסף ליברמן}}.<br />
<br />
נשא בזיווג ראשון את מרת בריינא, ולאחר פטירתה נשא בזיווג שני את מרת מרים שפרה לנדא (בת רבי ישראל הלוי סגל מבאקוי).<br />
<br />
ר׳ נפתלי ניהל עסקים גדולים ביערות ותבואות ובתי חרושת לסוכר עם בעלי התעשיה הלפרין-ברודסקי בכל [[אוקראינה]], תרם סכומים גדולים לבנין בית-הכנסת "תפארת ישראל" של חסידי סאדיגורה ואגפיה בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] ואחריו נתנו יורשיו סכום גדול לבדק הבית ובכל שנה נתנה המשפחה סכומים גדולים לתמיכה במוסדות וביחידים לפני החגים{{הערה|'''[https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1004 אנציקלופדיה מאת דוד תדהר]'''}}.<br />
<br />
היה מצאצאי ה[[מהר"ל מפראג]], וכן רבינו אשר (ה[[רא"ש]]).<br />
<br />
נפטר בן שבעים וחמש שנה בשם טוב ובשיבה טובה בביתו ברדומישל.<br />
<br />
==מחותן עם בית הרב==<br />
בנו הרב אברהם הכהן, נישא לנכדתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
נכדו הרב [[משה הורנשטיין]] נישא לרבנית חיה מושקא, בת [[אדמו"ר מהר"ש]].<br />
<br />
נכדו הרב [[שלמה הורנשטיין]] נישא לדבורה לאה, נכדת רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש)|יוסף יצחק שניאורסון]] מאוורוטש, בן אדמו"ר [[הצמח צדק]].<br />
<br />
נכדו ר' מרדכי הורנשטיין, נישא לשרה (סוניה) בת החסיד ר' שניאור זלמן זליגסון, נכד הרב [[חיים אברהם שניאורי]] בן [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב יוסף הכהן הורנשטיין מקאריץ (תקע"ו-ג' ניסן תרל"ו), בתו נישאה להרה"ק ר' פנחס רבינוביץ מסאקאליווקא.<br />
* בנו הבכור ר׳ שמואל הורנשטיין - חמיו של האדמו"ר ר׳ שלמה חיים פרידמן מסאדיגורה, וחתן הרה"ג ר' ישראל זיטמאן (מח"ס "עזרת ישראל") חתנו של הגאון רבי לייבל אייגער מלובלין (מח"ס "תורת חסד").<br />
* בנו ר׳ [[זלמן שאול הורנשטיין]].<br />
* בנו ר׳ אברהם הורנשטיין, נישא לרעכל, נינת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
* בנו ר׳ דוב בער הורנשטיין (מייסד ותורם שכונת "בתי הורנשטיין" בירושלים).<br />
* בנו ר׳ [[יואל הורנשטיין]] (אביהם של ר׳ [[שלמה הורנשטיין]] ור׳ יעקב הורנשטיין מחותנו של ר׳ [[דובער מיכלין]]).<br />
* בנו ר׳ גור אריה הורנשטיין.<br />
* בתו מרת בינה, אשת ר' משה אווערבוך בן הגביר ר' אברהם דוב אווערבוך מטולטשין בן הרב ר' ישראל אווערבוך ממעזיבוז בן הרה"צ ר' יעקב פנחס אווערבוך בן הרה"ק ר' אברהם דוב מחמעלניק וחתן הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז{{הערה|שם ושארית עמ' נט-ס}}.<br />
* בתו מרת חנה, אשת הרב משה מרגליות.<br />
<br />
* נינו הגאון רבי יוסף ליברמן, ראש כולל וישיבת שומרי החומות, ורב בית המדרש סדיגורא ב[[ירושלים]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הורנשטיין, נפתלי}}<br />
[[קטגוריה:משפחת הורנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=631358עמנואל מיכלין2023-09-02T23:30:29Z<p>הורנשטיין: יצירת דף עם התוכן "ר׳ '''עמנואל מיכלין''', בן למשפחה חב״דית שורשית מהעיירה שצעדרין, מחבר הספר ״הגחלת״ המתאר את..."</p>
<hr />
<div>ר׳ '''עמנואל מיכלין''', בן למשפחה חב״דית שורשית מהעיירה שצעדרין, מחבר הספר ״הגחלת״ המתאר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית במוסקבה ובברית המועצות שמאחורי מסך הברזל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר׳ עמנואל נולד בט״ז טבת תר״ע לאביו ר׳ [[לוי יצחק מיכלין]], שהיה אדם של צורה, איש אשכולות ותלמיד חכם, בלשן וספרא רבא, ובנו של הגאון הרב [[דובער מיכלין]] שהיה רב ודיין בכמה עיירות והוסמך ע״י ר׳ [[הלל מפאריטש]].<br />
<br />
נשא לאשה את מרת גולדה בתו של הרב שלמה (בן ר׳ יחיאל מיכל) שלייפר, רבה הראשי של מוסקבה, שפעל ללא לאות למען חיזוק היהדות.<br />
<br />
היה מזכיר הועד הארצי שבראשו עמד הרב יעקב לנדא ע״ה והיה תחת נשיאותו והשפעתו של כ״ק אדמו״ר הריי״צ, וסייע בהקמת וביסוס ישיבת ״תפארת בחורים״ במוסקבה.<br />
<br />
בשנת תשל״ב הוא הצליח להיחלץ מעמק הבכא ולהגיע לארץ-הקודש. במשך השנים הוא אצר במוחו ולבו את ההיסטוריה של הקהילה היהודית הדתית במוסקבה ובבריה“מ במשך חמישים שנה, בצורה מרשימה מאד. לימים גילה כי הוא גם חונן בעט סופר, והוא העלה את זכרונותיו על הכתב, והללו הפכו למסמך מרתק, יחיד במינו, המתעד את חיי היהודים בבריה“מ בשנות סטאלין הקשות ממבט רגיש ועוצמתי גם יחד{{הערה|'''[https://col.org.il/news/105536 על ספר ״הגחלת״]'''}}.<br />
<br />
באותם ימים במוסקבה הבית של משפחת מיכלין היה בין המקומות הנדירים שבהם אפשר היה לשהות ולבלות בלב שקט ובאמונת לב מלאה, ואף שימש כמקום מניין נסתר בחגים במשך כמה שנים עבור קבוצת אקדמאים שחששו ללכת להתפלל בבית הכנסת המקומי, תוך שהם נוקטים אמצעי זהירות מופלגים ותכסיסים כדי שלא יגלו על מעשיהם.<br />
<br />
ר׳ עמנואל זכה לראות את אדמו״ר הריי״צ עוד במוסקבה. וכך מתאר בספרו: ״אני באתי למוסקבה עם הורי ומשפחתי לפני נ׳ שנה, ובשבת הראשונה לשבתי שם הצלחתי לראות בראשונה ולשמוע מאמר מפי כ״ק אדמו״ר הריי״צ זי״ע זצלה״ה… ארבעה פעמים נכנסתי ליחידות אצלו במוסקבה ופעמיים הייתי בלנינגרד - בפורים ובשמחת תורה האחרון״.<br />
<br />
לאחר עלותו ארצה, נסע לרבי ובי״ב תמוז תשל״ה שהה עם רעייתו ב‘יחידות‘ במשך ארבעים דקות, שבהן התעניין הרבי מאד בכל המידע אודות החיים במוסקבה במדינה ההיא, והפציר בו לחשוף ולפרסם זאת.<br />
<br />
ספרו ”הגחלת“ יצא לאור בשנת תשמ“ו על ידי ”שמי“ר“, אגודת האקדמאים החבדי“ת, המתאר את<br />
המאבק של השלטונות בדת, ואת הפעילות החבדי“ת לצעירים במוסקבה בעידודו של הרבי הריי״צ, בתקופה שלפני המאסר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו ר׳ גרשון מיכלין, חתנו של ר׳ יעקב הורנשטיין (אחיו של ר׳ [[שלמה הורנשטיין]] ובן דודו של ר׳ [[משה הורנשטיין]] חתן אדמו״ר מהר״ש).<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=631357דובער מיכלין2023-09-02T23:02:02Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>הרב הגאון ר׳ '''דובער מיכלין''' ([[תר״ד]] - [[תרע״ח]]/[[תרע״ט]]), היה רב ודיין חסידי שנסמך להוראה ע״י ר׳ הלל מפאריטש. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב דובער נולד בשנת תר״ד בעיירה [[שצעדרין]] לאביו הרב [[משה לייב מיכלין]].<br />
<br />
נסמך להוראה ע״י הגאון ר׳ [[הלל מפאריטש]]{{הערה|״אהלי שם״ מאת ר׳ שמואל נח גוטליב, עמוד 170}}.<br />
<br />
בשנת תרכ״ה התמנה לרב בעיר קזמירוב פלך מינסק. מאוחר יותר היה דיין ומורה צדק בק״ק בוברויסק.<br />
<br />
לאחר מכן נתקבל לאב״ד של קהילת קפטקביץ'.<br />
<br />
חיבר ספר ״דברי תורה״ על התורה כסדר הפרשיות, ושו״ת על ד׳ חלקי השולחן ערוך.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו הרב [[לוי יצחק מיכלין]] (אביהם של ר׳ [[עמנואל מיכלין]], שהקים יחד עם הרב יעקב לנדא את ישיבת ״תפארת בחורים״ במוסקבה; ור׳ גרשון - חתנו של הרב יעקב הורנשטיין בן דודו של ר׳ [[משה הורנשטיין]] חתן הרבי מהר״ש).<br />
* בתו חסיה דבורה, אשת ר׳ ישעיהו (בן ר׳ זלמן) פרישר, מהעיירה פאריטש.<br />
* בנו ר׳ הלל מיכלין.<br />
* בנו ר׳ אליעזר מיכלין.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=631354שלמה הורנשטיין2023-09-02T22:03:58Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהלוויית הרב שלמה הורנשטיין, שלוב זרוע עם האדמו״ר מבויאן ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]<br />
<br />
הרב '''שלמה הכהן הורנשטיין''' ([[י' טבת]] [[תרמ"ב]] - [[י"ג אלול]] [[תשכ"ו]]), היה מחשובי חסידי בויאן. נישא לאחייניתו של כ״ק [[אדמו״ר הרש״ב]] והיה לו קשר חם הרבי, זכה שהרבי ישתתף בהלווייתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' טבת]] [[תרמ"ב]] לר' [[יואל הורנשטיין]], מחשובי חסידי [[בויאן]] ואחיו של ר׳ [[זלמן שאול הורנשטיין]], מחותנו של כ״ק [[אדמו״ר מוהר״ש]].<br />
<br />
נשא לאשה את מרת דבורה לאה, אחיינית כ״ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בתם של הגאון רבי [[נפתלי הירץ דוליצקא]] והרבנית שיינא ברכה שניאורסון (בתו של כ״ק אדמו״ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]], בנו של כ״ק אדמו״ר [[הצמח צדק]]).<br />
<br />
במכתב לר׳ שלמה וזוגתו מפציר כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ במרת לאה (ואחותו מרת חי׳ מוסיא) לכתוב לו את כל אשר הן יודעות אודות הוריה ומשפחתה, שכן ״בין הכתבים שנאבדו אצלי נאבד קובץ כתב-ידי סיפורים ששמעתי מכבוד אמי מורתי נ״ע הכ״מ אודות הוריה ואחיה הקדושים זצוק״ל״.<br />
<br />
לר׳ שלמה היה קשר מיוחד עם [[הרבי]], והיה מגיע רבות ל-[[770]]. הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה.<br />
<br />
נפטר בי״ג [[אלול]] [[תשכ"ו]]. הרבי נסע במיוחד כדי להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב הורנשטיין (חתנו ר׳ גרשון נכד הרב [[דובער מיכלין]]).<br />
* בן דודו הרב [[משה הורנשטיין]], חתן [[אדמו״ר מהר״ש]].<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}} <br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידי בויאן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=631353הלל מפאריטש2023-09-02T22:01:49Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]<br />
רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ'''', מכונה גם: '''הלל פאריטשער''' או '''הלל מאליסוב''') ([[תקנ"ה]] - [[י"א אב]] [[תרכ"ד]]). היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br />
<br />
==צעירותו==<br />
נולד לאביו ר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.<br />
<br />
מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] שלו ולכן כונה 'ה[[חול המועד]]'ניק', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|"ראשי פרקים" מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br />
<br />
נהגו לקרוא לו בשם חיבה '[[חול המועד]]' מפני שנהג להתעטף בטלית מגיל 11. ובחול המועד מתעטפים בטלית ללא תפילין.<br />
<br />
== מתקרב ל[[אדמו"ר הזקן]] ==<br />
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של אדמו"ר הזקן מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה אדמו"ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.<br />
<br />
את [[אדמו"ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.<br />
<br />
משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו"ר האמצעי]] ועם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו"ר האמצעי שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד.<br />
הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב"ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו"ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.<br />
<br />
== עם [[אדמו"ר האמצעי]] ==<br />
<br />
3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל אדמו"ר האמצעי{{הבהרה|בחיי אדה"ז נסע לאדמו"ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו.<br />
<br />
משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.<br />
<br />
התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".<br />
<br />
אדמו"ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם.<br />
<br />
== עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==<br />
<br />
רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br />
<br />
נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר"י]] הקדוש "[[אזמר בשבחין]]".<br />
<br />
רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.<br />
<br />
פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br />
<br />
נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br />
<br />
בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ"נ]] לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br />
<br />
על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br />
<br />
אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br />
<br />
==כשד"ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}<br />
אדמו"ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח"כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.<br />
<br />
כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.<br />
<br />
סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.<br />
<br />
השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד.<br />
<br />
==עם רבי אייזק מהומיל==<br />
מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר הרבי הריי"צ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br />
<br />
==[[הסתלקות]]ו==<br />
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב]] תרכ"ד החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון.<br />
<br />
ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]].<br />
==מתלמידיו==<br />
* הרב שלום כהן, המכונה: ר' שלום ר' הלל'ס<br />
* הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם<br />
* הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]]<br />
* הרב [[גרשון בער מפהר]]<br />
* הרב [[אשר גרוסמן]] מניקולייב<br />
* הרב [[דובער מיכלין]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[ווילנא]] בשנת [[תרל"ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]].<br />
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי.<br />
*'''מאמרי השתטחות'''.<br />
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר ושיר השירים. מאמרי תשרי<br />
*'''רמ"ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג"א, כפי ששמע מפי קודשו.?????<br />
וכן יצאו מאמריו עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא. איתא בספרי על הפסוק מי כה' . זכור. תחת אשר לא עבדת. אדנ-י שפתי. ויאכילך את המן. שמור את יום. תחת אשר .<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}<br />
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב.<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*חוברת '''ר' הלל מפאריטש''' יו"ל ע"י [[מרדכי ברוצקי]] - תשע"ה (143 עמודים).<br />
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 121–136.<br />
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 35–44.<br />
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]]''' חלק ב', עמוד 38.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}<br />
*חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;ניגוניו<br />
* ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב"ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}<br />
* לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע"ו {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
;שונות<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63155 "הצדיק מרוסיה הלבנה" - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/132556 חצי חסיד, חצי רבי]''', תולדות חייו {{COL}}<br />
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_8.html לקט ציטוטים מרבותינו נשיאנו על ר' הלל]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br />
;ציונו<br />
* נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב"ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
* {{קישור חבד און ליין|105781|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י"א אב תשע"ז}} {{וידאו}} {{COL|}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=83&lang=hebrew סיפורים על הרה"צ רבי הלל מפאריטש, שכתב הרה"ח ר' נפתלי יוניק] {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
;מדיה<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/73288/ אל תפספסו: תכנית הראלי המיוחדת על רבי הלל מפאריטש]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=631352דובער מיכלין2023-09-02T22:00:55Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>הרב הגאון ר׳ '''דובער מיכלין''' ([[תר״ד]] - [[תרע״ח]]/[[תרע״ט]]), היה רב ודיין חסידי שנסמך להוראה ע״י ר׳ הלל מפאריטש. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב דובער נולד בשנת תר״ד בעיירה [[שצעדרין]] לאביו הרב [[משה לייב מיכלין]].<br />
<br />
נסמך להוראה ע״י הגאון ר׳ [[הלל מפאריטש]]{{הערה|״אהלי שם״ מאת ר׳ שמואל נח גוטליב, עמוד 170}}.<br />
<br />
בשנת תרכ״ה התמנה לרב בעיר קזמירוב פלך מינסק. מאוחר יותר היה דיין ומורה צדק בק״ק בוברויסק.<br />
<br />
לאחר מכן נתקבל לאב״ד של קהילת קפטקביץ'.<br />
<br />
חיבר ספר ״דברי תורה״ על התורה כסדר הפרשיות, ושו״ת על ד׳ חלקי השולחן ערוך.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו הרב [[לוי יצחק מיכלין]] (אביהם של ר׳ עמנואל, שהקים יחד עם הרב יעקב לנדא את ישיבת ״תפארת בחורים״ במוסקבה; ור׳ גרשון - חתנו של הרב יעקב הורנשטיין בן דודו של ר׳ [[משה הורנשטיין]] חתן הרבי מהר״ש).<br />
* בתו חסיה דבורה, אשת ר׳ ישעיהו (בן ר׳ זלמן) פרישר, מהעיירה פאריטש.<br />
* בנו ר׳ הלל מיכלין.<br />
* בנו ר׳ אליעזר מיכלין.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=631351דובער מיכלין2023-09-02T21:59:28Z<p>הורנשטיין: יצירת דף עם התוכן "הרב הגאון ר׳ '''דובער מיכלין''' (תר״ד - תרע״ח/תרע״ט), היה רב ודיין חסידי שנסמך להוראה ע..."</p>
<hr />
<div>הרב הגאון ר׳ '''דובער מיכלין''' ([[תר״ד]] - [[תרע״ח]]/[[תרע״ט]]), היה רב ודיין חסידי שנסמך להוראה ע״י ר׳ הלל מפאריטש. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב דובער נולד בשנת תר״ד בעיירה [[שצעדרין]] לאביו הרב [[משה לייב מיכלין]].<br />
<br />
נסמך להוראה ע״י הגאון ר׳ הלל מפאריטש{{הערה|ראה ״אהלי שם״ מאת ר׳ שמואל נח גוטליב, עמוד 170}}.<br />
<br />
בשנת תרכ״ה התמנה לרב בעיר קזמירוב פלך מינסק. מאוחר יותר היה דיין ומורה צדק בק״ק בוברויסק.<br />
<br />
לאחר מכן נתקבל לאב״ד של קהילת קפטקביץ'.<br />
<br />
חיבר ספר ״דברי תורה״ על התורה כסדר הפרשיות, ושו״ת על ד׳ חלקי השולחן ערוך.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו הרב [[לוי יצחק מיכלין]] (אביהם של ר׳ עמנואל, שהקים יחד עם הרב יעקב לנדא את ישיבת ״תפארת בחורים״ במוסקבה; ור׳ גרשון - חתנו של הרב יעקב הורנשטיין בן דודו של ר׳ [[משה הורנשטיין]] חתן הרבי מהר״ש).<br />
* בתו חסיה דבורה, אשת ר׳ ישעיהו (בן ר׳ זלמן) פרישר, מהעיירה פאריטש.<br />
* בנו ר׳ הלל מיכלין.<br />
* בנו ר׳ אליעזר מיכלין.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=631334יוסף הורביץ'2023-09-02T20:21:55Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>הרב '''יוסף גורביץ''', שכונה בפי החסידים ר' יוז'יק ווארשעווער, היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ומראשוני המתיישבים החב"דיים ב[[ווארשא]] ומייסד קהילת חב"ד שם.<br />
<br />
לפני בואו לוורשה התגורר בעיירה החב"דית [[דוקשיץ]]. ר' יוסף היה עשיר גדול ובעל נכסים רבים. הוא נשא לאישה את מרת פייגא, בתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שמוטקין]], מחסידי אדמו"ר הצמח צדק. נולדו לו כעשרים ילדים, שאת כולם שידך עם המשפחות המיוחסדות שבחב"ד. מסופר שבהגיע פרקה של אחת מבנותיו היה נוסע לליובאוויטש ואדמו"ר הרש"ב היה בוחר לו חתן לבתו.<br />
<br />
ר' יוסף היה החסיד מהסיפור המפורסם, אותו סיפר הרבי והסביר באריכות{{הערה|בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ב.}}, ששאל את אדמו"ר הרש"ב "מהו חסיד" והמשך הדו-שיח אודות ה"פנסאי".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;גיסו<br />
* הרה"ח ר' [[דובער משה שמוטקין]] - מחשובי חסידי חב"ד בווארשא<br />
<br />
;אחייניו<br />
* הרה"ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ']]<br />
* הרה"ח ר' [[יהודה שמוטקין]]<br />
<br />
;בניו<br />
* ר' מנחם מענדל הי"ד<br />
<br />
;חתניו<br />
* הרה"ח ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייוויש זלמנוב]]<br />
* ר' יהודה לייב רסקין (בן הרב [[חיים בן ציון רסקין]])<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/pics/inbox/908E-02_4859583.pdf תשורה מנישואי משפחות אלפרוביץ-אוירכמן (עמ' 65)] {{PDF}} {{COL}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96300 תיאור על העיירה החב"דית דוקשיץ]<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=631333יוסף הורביץ'2023-09-02T20:19:28Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>הרב '''יוסף גורביץ''', שכונה בפי החסידים ר' יוז'יק ווארשעווער, היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ומראשוני המתיישבים החב"דיים ב[[ווארשא]] ומייסד קהילת חב"ד שם.<br />
<br />
לפני בואו לוורשה התגורר בעיירה החב"דית [[דוקשיץ]]. ר' יוסף היה עשיר גדול ובעל נכסים רבים. הוא נשא לאישה את מרת פייגא, בתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שמוטקין]], מחסידי אדמו"ר הצמח צדק. נולדו לו כעשרים ילדים, שאת כולם שידך עם המשפחות המיוחסדות שבחב"ד. מסופר שבהגיע פרקה של אחת מבנותיו היה נוסע לליובאוויטש ואדמו"ר הרש"ב היה בוחר לו חתן לבתו.<br />
<br />
ר' יוסף היה החסיד מהסיפור המפורסם, אותו סיפר הרבי והסביר באריכות{{הערה|בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ב.}}, ששאל את אדמו"ר הרש"ב "מהו חסיד" והמשך הדו-שיח אודות ה"פנסאי".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;גיסו<br />
* הרה"ח ר' [[דובער משה שמוטקין]] - מחשובי חסידי חב"ד בווארשא<br />
<br />
;אחייניו<br />
* הרה"ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ']]<br />
* הרה"ח ר' [[יהודה שמוטקין]]<br />
<br />
;בניו<br />
* ר' מנחם מענדל הי"ד<br />
<br />
;חתניו<br />
* הרה"ח ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייוויש זלמנוב]]<br />
* ר' יהודה לייב רסקין (בן הרב [[חיים בנציון רסקין]])<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/pics/inbox/908E-02_4859583.pdf תשורה מנישואי משפחות אלפרוביץ-אוירכמן (עמ' 65)] {{PDF}} {{COL}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96300 תיאור על העיירה החב"דית דוקשיץ]<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=631332חיים בן ציון רסקין2023-09-02T20:18:51Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב חיים בן ציון רסקין<br />
|תמונה=Rabbi Chaim Bentzion Raskin.jpg<br />
|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]]<br />
|תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין ([[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אבי [[משפחת רסקין]] החב"דית. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]] ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו בתקופה ההיא.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה [[דוברובנא]] למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין [[סמולנסק]] ל[[מוסקבה]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה. <br />
<br />
בהיותו בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] [[תרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה [[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה. <br />
<br />
תושבי העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. <br />
<br />
שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]], [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. <br />
<br />
כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }}<br />
<br />
כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו. <br />
<br />
בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת).הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק ל[[מלמד]] ול[[חיידר]] שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]]. <br />
[[קובץ:רסקין 2.png|200px|ממוזער|ימין|מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו]]<br />
בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. <br />
<br />
מאז נהיה לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי.<br />
<br />
כמידי שנה, גם לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של [[חג הסוכות]]. <br />
<br />
בעקבות ימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בג'זאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו. <br />
<br />
לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]], נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה ל[[חרקוב]], שם שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - "הניגון מסלוויאנסק" או כפי הידוע "[[ניגון רוסטוב]]" וכן "[[ניגון הכנה]]".<br />
<br />
מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את [[רוסיה]], נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות. <br />
<br />
גם לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר. <br />
<br />
בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. <br />
<br />
ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר ישראל בלנינגרד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות.<br />
*בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה').<br />
*בנו, הרב יהודה לייב רסקין.<br />
*בנו, הרב [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].<br />
*בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל [[מסירות נפש]] שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו ב[[אלמא אטא]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1520 גיליון 474] <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717 החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו], חב"ד און ליין<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br />
<br />
{{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט]]</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=631331שלמה הורנשטיין2023-09-02T20:07:13Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהלוויית הרב שלמה הורנשטיין, שלוב זרוע עם האדמו״ר מבויאן ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]<br />
<br />
הרב '''שלמה הכהן הורנשטיין''' ([[י' טבת]] [[תרמ"ב]] - [[י"ג אלול]] [[תשכ"ו]]), היה מחשובי חסידי בויאן. נישא לאחייניתו של כ״ק [[אדמו״ר הרש״ב]] והיה לו קשר חם הרבי, זכה שהרבי ישתתף בהלווייתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' טבת]] [[תרמ"ב]] לר' [[יואל הורנשטיין]], מחשובי חסידי [[בויאן]] ואחיו של ר׳ [[זלמן שאול הורנשטיין]], מחותנו של כ״ק [[אדמו״ר מוהר״ש]].<br />
<br />
נשא לאשה את מרת דבורה לאה, אחיינית כ״ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בתם של הגאון רבי [[נפתלי הירץ דוליצקא]] והרבנית שיינא ברכה שניאורסון (בתו של כ״ק אדמו״ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]], בנו של כ״ק אדמו״ר [[הצמח צדק]]).<br />
<br />
במכתב לר׳ שלמה וזוגתו מפציר כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ במרת לאה (ואחותו מרת חי׳ מוסיא) לכתוב לו את כל אשר הן יודעות אודות הוריה ומשפחתה, שכן ״בין הכתבים שנאבדו אצלי נאבד קובץ כתב-ידי סיפורים ששמעתי מכבוד אמי מורתי נ״ע הכ״מ אודות הוריה ואחיה הקדושים זצוק״ל״.<br />
<br />
לר׳ שלמה היה קשר מיוחד עם [[הרבי]], והיה מגיע רבות ל-[[770]]. הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה.<br />
<br />
נפטר בי״ג [[אלול]] [[תשכ"ו]]. הרבי נסע במיוחד כדי להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב הורנשטיין (חתנו ר׳ גרשון בן הרב לוי יצחק מיכלין).<br />
* בן דודו הרב [[משה הורנשטיין]], חתן [[אדמו״ר מהר״ש]].<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}} <br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידי בויאן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628595שיחה:שלמה הורנשטיין2023-08-24T10:56:12Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>יוסף בן מלמד, מניין ששמו היה גם ״משה״? --[[משתמש:הורנשטיין|הורנשטיין]] - [[שיחת משתמש:הורנשטיין|שיחה]], 10:23, ז' באלול, ה'תשפ"ג 10:23, 24 באוגוסט 2023 (UTC)<br />
:{{א|הורנשטיין}} ראה [[הלויה|כאן]]. ייתכן וזו שגיאה. ישר כח על הערך!!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(10:29, ז' באלול, ה'תשפ"ג)</font><br />
::{{א|יוסף בן מלמד}} לא מופיע כך במקומות אחרים כמו במכתבי הרבי אליו וכדומה, כנראה שזו טעות --[[משתמש:הורנשטיין|הורנשטיין]] - [[שיחת משתמש:הורנשטיין|שיחה]], 10:56, ז' באלול, ה'תשפ"ג 10:56, 24 באוגוסט 2023 (UTC)</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628594שלמה הורנשטיין2023-08-24T10:54:20Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהלוויית הרב שלמה הורנשטיין, שלוב זרוע עם האדמו״ר מבויאן ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]<br />
<br />
הרב '''משה שלמה הכהן הורנשטיין''' ([[י' טבת]] [[תרמ"ב]] - [[אלול]] [[תשכ"ו]]), היה מחשובי חסידי בויאן. נישא לאחייניתו של כ״ק [[אדמו״ר הרש״ב]] והיה לו קשר חם הרבי, זכה שהרבי ישתתף בהלווייתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' טבת]] [[תרמ"ב]] לר' [[יואל הורנשטיין]], מחשובי חסידי [[בויאן]] ואחיו של ר׳ [[זלמן שאול הורנשטיין]], מחותנו של כ״ק [[אדמו״ר מוהר״ש]].<br />
<br />
נשא לאשה את מרת דבורה לאה, אחיינית כ״ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בתם של הגאון רבי [[נפתלי הירץ דוליצקא]] והרבנית שיינא ברכה שניאורסון (בתו של כ״ק אדמו״ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]], בנו של כ״ק אדמו״ר [[הצמח צדק]]).<br />
<br />
במכתב לר׳ שלמה וזוגתו מפציר כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ במרת לאה (ואחותו מרת חי׳ מוסיא) לכתוב לו את כל אשר הן יודעות אודות הוריה ומשפחתה, שכן ״בין הכתבים שנאבדו אצלי נאבד קובץ כתב-ידי סיפורים ששמעתי מכבוד אמי מורתי נ״ע הכ״מ אודות הוריה ואחיה הקדושים זצוק״ל״.<br />
<br />
לר׳ שלמה היה קשר מיוחד עם [[הרבי]], והיה מגיע רבות ל-[[770]]. הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה.<br />
<br />
נפטר בי״ג [[אלול]] [[תשכ"ו]]. הרבי נסע במיוחד כדי להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב הורנשטיין.<br />
* בן דודו הרב [[משה הורנשטיין]], חתן [[אדמו״ר מהר״ש]].<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}} <br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידי בויאן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628583שלמה הורנשטיין2023-08-24T10:33:14Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהלוויית הרב שלמה הורנשטיין, שלוב זרוע עם האדמו״ר מבויאן ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]<br />
<br />
הרב '''משה שלמה הכהן הורנשטיין''' ([[י' טבת]] [[תרמ"ב]] - [[אלול]] [[תשכ"ו]]), היה מחשובי חסידי בויאן. נישא לאחייניתו של כ״ק [[אדמו״ר הרש״ב]] והיה לו קשר חם הרבי, זכה שהרבי ישתתף בהלווייתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' טבת]] [[תרמ"ב]] לר' [[יואל הורנשטיין]], מחשובי חסידי [[בויאן]] ואחיו של ר׳ [[זלמן שאול הורנשטיין]], מחותנו של כ״ק [[אדמו״ר מוהר״ש]].<br />
<br />
נשא לאשה את מרת דבורה לאה, אחיינית כ״ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בתם של הגאון רבי [[נפתלי הירץ דוליצקא]] והרבנית שיינא ברכה שניאורסון (בתו של כ״ק אדמו״ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]], בנו של כ״ק אדמו״ר [[הצמח צדק]]).<br />
<br />
במכתב לר׳ שלמה וזוגתו מפציר כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ במרת לאה (ואחותו מרת חי׳ מוסיא) לכתוב לו את כל אשר הן יודעות אודות הוריה ומשפחתה, שכן ״בין הכתבים שנאבדו אצלי נאבד קובץ כתב-ידי סיפורים ששמעתי מכבוד אמי מורתי נ״ע הכ״מ אודות הוריה ואחיה הקדושים זצוק״ל״.<br />
<br />
לר׳ שלמה היה קשר מיוחד עם [[הרבי]], והיה מגיע רבות ל-[[770]]. הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה.<br />
<br />
נפטר ב[[אלול]] [[תשכ"ו]]. הרבי נסע במיוחד כדי להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב הורנשטיין.<br />
* בן דודו הרב [[משה הורנשטיין]], חתן [[אדמו״ר מהר״ש]].<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}} <br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידי בויאן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628578שיחה:שלמה הורנשטיין2023-08-24T10:23:14Z<p>הורנשטיין: יצירת דף עם התוכן "יוסף בן מלמד, מניין ששמו היה גם ״משה״? --~~~~"</p>
<hr />
<div>יוסף בן מלמד, מניין ששמו היה גם ״משה״? --[[משתמש:הורנשטיין|הורנשטיין]] - [[שיחת משתמש:הורנשטיין|שיחה]], 10:23, ז' באלול, ה'תשפ"ג 10:23, 24 באוגוסט 2023 (UTC)</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628497שלמה הורנשטיין2023-08-24T08:30:43Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהלוויית הרב שלמה הורנשטיין, שלוב זרוע עם האדמו״ר מבויאן ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]<br />
<br />
הרב '''שלמה הכהן הורנשטיין''' ([[תרכ"ט]] - [[כ"ח באדר]] [[תש"א]]) מחשובי חסידי בויאן, שהיה נשוי לאחייניתו של כ״ק [[אדמו״ר הרש״ב]] והיה לו קשר חם הרבי, שאף נסע להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בי' טבת תרמ״ב לר' יואל הורנשטיין, מחשובי חסידי בויאן ואחיו של ר׳ זלמן שאול הורנשטיין, מחותנו של כ״ק אדמו״ר מוהר״ש.<br />
<br />
נשא לאשה את מרת דבורה לאה, אחיינית כ״ק אדמו״ר הרש״ב, בתם של הגאון רבי נפתלי הירץ דוליצקא והרבנית שיינא ברכה שניאורסון (בתו של כ״ק אדמו״ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש, בנו של כ״ק אדמו״ר הצמח צדק).<br />
<br />
לר׳ שלמה היה קשר מיוחד עם הרבי, והיה מגיע רבות ל-770. הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה.<br />
<br />
נפטר באלול תשכ״ו. הרבי נסע במיוחד כדי להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב הורנשטיין.<br />
* בן דודו הרב [[משה הורנשטיין]], חתן [[אדמו״ר מהר״ש]].</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628496שלמה הורנשטיין2023-08-24T08:29:48Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהלוויית הרב שלמה הורנשטיין, שלוב זרוע עם הרב פרידמן שלוב זרוע עם האדמו״ר מבויאן ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]<br />
<br />
הרב '''שלמה הכהן הורנשטיין''' ([[תרכ"ט]] - [[כ"ח באדר]] [[תש"א]]) מחשובי חסידי בויאן, שהיה נשוי לאחייניתו של כ״ק [[אדמו״ר הרש״ב]] והיה לו קשר חם הרבי, שאף נסע להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בי' טבת תרמ״ב לר' יואל הורנשטיין, מחשובי חסידי בויאן ואחיו של ר׳ זלמן שאול הורנשטיין, מחותנו של כ״ק אדמו״ר מוהר״ש.<br />
<br />
נשא לאשה את מרת דבורה לאה, אחיינית כ״ק אדמו״ר הרש״ב, בתם של הגאון רבי נפתלי הירץ דוליצקא והרבנית שיינא ברכה שניאורסון (בתו של כ״ק אדמו״ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש, בנו של כ״ק אדמו״ר הצמח צדק).<br />
<br />
לר׳ שלמה היה קשר מיוחד עם הרבי, והיה מגיע רבות ל-770. הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה.<br />
<br />
נפטר באלול תשכ״ו. הרבי נסע במיוחד כדי להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב הורנשטיין.<br />
* בן דודו הרב [[משה הורנשטיין]], חתן [[אדמו״ר מהר״ש]].</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628495משה הורנשטיין2023-08-24T08:29:09Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) ואשתו מרת [[חיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]] (מימין) הורנשטיין]]<br />
הרב '''משה הכהן הורנשטיין''' ([[תרכ"ט]] - [[כ"ח באדר]] [[תש"א]]) היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לנגיד ר' זלמן שאול הורנשטיין מחשובי [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ולאמו מרת אסתר הינדה לבית משפחת אורטינבערג. אמו הייתה מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מרת אסתר הייתה בתה של הרבנית חיה פעריל ספרד שהייתה בת הרב יעקב יוסף ספרד שהיה בן הרבנית אדל זסלבסקי שהייתה בת הרה"ק ר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]] שהיה בן [[הרבנית פריידא]] בתו של אדמו"ר הזקן}}.<br />
<br />
ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"ב]] נשא לאשה את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין|חיה מושקא]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. את חתונתו מתאר באריכות [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של החתונה, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו [[שבע התורות]] של הבעש"ט שאמר בגן עדן ל[[אדמו"ר הרש"ב]]).<br />
<br />
תחילה התגורר הזוג ב[[רוסיה]] בצל הגיס והאח הרבי הרש"ב, ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך [[סמולנסק]], ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה משפחתו. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שנת [[תרנ"ד]] היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]], לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות הייתה פגישה כזו אורכת כמה שעות}}<br />
<br />
הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל משפחתו באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך [[סמולנסק]], עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.<br />
<br />
הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר [[סמולנסק]], אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל}}<br />
<br />
[[קובץ:הרב משה וחיה מושקא הרונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורנשטיין ורעייתו]]<br />
לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת [[תרפ"ב]] עבר לוורשה, [[פולין]], בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בוורשה חתונת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חי' מושקא]] ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת [[תרצ"ה]] הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] קבע בה את מקום מושבו.<br />
<br />
משפחתו הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.<br />
<br />
כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום [[כ"ח באדר]] [[תש"א]] בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] - חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - את [[פולין]] למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).<br />
<br />
נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[אטווצק]] שב[[פולין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת [[גיטין]] ו[[חולין]] ועוד), היה מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת [[תש"ג]]. ר' שמואל נרצח בעקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק.<br />
::ילדיהם:<br />
:*אורי - נספה בשנת [[תש"ג]] במחנה טרבלינקה.<br />
:*מרים - יובל (טייכמן) עלתה ל[[ארץ ישראל]].<br />
* ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] - [[נישואין|נשא]] את הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
* שרה ליס - התחתנה (לראשונה לר' שמואל רובנשטיין, ובפעם השניה) עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע.<br />
[[קובץ:זלמן דוד.jpg|ממוזער|זלמן דוד לנדא]]<br />
::ילדיהם: <br />
:*יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ו[[הרבנית שיינא]], הוא נרצח בשואה.<br />
* ר' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו והתגוררו בירושלים.<br />
::ילדיהם:<br />
:* זלמן דוד לאנדא - נולד ביום [[ט"ו בטבת]] [[תרצ"א]] בירושלים. נהרג בקרב [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]] ביום [[י"א בתמוז]] [[תש"ח]].<br />
צביק לנדא- 1958<br />
* לאה הורנשטיין - נפטרה בצעירותה.<br />
<br />
קרוב משפחה נוסף שלו היה ר' [[שלמה הורנשטיין]] (בן יואל, אחיו של שאול זלמן), שהי' גם נשוי לנכדתו של רבי [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטש]] סבו של הרבי הריי"צ, לאה בת שיינא ברכה דוליצקי. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם [[הרבי נשיא דורנו]] והיה מגיע רבות ל[[770]], הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, להלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב אליהו שוויכה, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf תולדות הרב מענדל הורנשטיין]''' [[תשורה]] לחתונתו, ה' [[ניסן]] [[תשע"ב]] (שער שלישי, עמודים 51–74) {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}<br />
{{מיון רגיל:הורנשטיין, משה}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628494שלמה הורנשטיין2023-08-24T08:28:14Z<p>הורנשטיין: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהלוויית הרב שלמה הורנשטיין, שלוב זרוע עם הרב פרידמן שלוב זרוע עם האדמו״ר מבויאן ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]<br />
<br />
הרב '''שלמה הכהן הורנשטיין''' ([[תרכ"ט]] - [[כ"ח באדר]] [[תש"א]]) מחשובי חסידי בויאן, שהיה נשוי לאחייניתו של כ״ק אדמו״ר הרש״ב והיה לו קשר חם הרבי, שאף נסע להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בי' טבת תרמ״ב לר' יואל הורנשטיין, מחשובי חסידי בויאן ואחיו של ר׳ זלמן שאול הורנשטיין, מחותנו של כ״ק אדמו״ר מוהר״ש.<br />
<br />
נשא לאשה את מרת דבורה לאה, אחיינית כ״ק אדמו״ר הרש״ב, בתם של הגאון רבי נפתלי הירץ דוליצקא והרבנית שיינא ברכה שניאורסון (בתו של כ״ק אדמו״ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש, בנו של כ״ק אדמו״ר הצמח צדק).<br />
<br />
לר׳ שלמה היה קשר מיוחד עם הרבי, והיה מגיע רבות ל-770. הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה.<br />
<br />
נפטר באלול תשכ״ו. הרבי נסע במיוחד כדי להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב הורנשטיין.</div>הורנשטייןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=628493שלמה הורנשטיין2023-08-24T08:27:20Z<p>הורנשטיין: יצירת דף עם התוכן "הרב פרידמן שלוב זרוע עם [[הרבי בהלווית הרב שלמה הו..."</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן שלוב זרוע עם [[הרבי]] בהלווית הרב שלמה הורנשטיין ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]<br />
<br />
הרב '''שלמה הכהן הורנשטיין''' ([[תרכ"ט]] - [[כ"ח באדר]] [[תש"א]]) מחשובי חסידי בויאן, שהיה נשוי לאחייניתו של כ״ק אדמו״ר הרש״ב והיה לו קשר חם הרבי, שאף נסע להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בי' טבת תרמ״ב לר' יואל הורנשטיין, מחשובי חסידי בויאן ואחיו של ר׳ זלמן שאול הורנשטיין, מחותנו של כ״ק אדמו״ר מוהר״ש.<br />
<br />
נשא לאשה את מרת דבורה לאה, אחיינית כ״ק אדמו״ר הרש״ב, בתם של הגאון רבי נפתלי הירץ דוליצקא והרבנית שיינא ברכה שניאורסון (בתו של כ״ק אדמו״ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש, בנו של כ״ק אדמו״ר הצמח צדק).<br />
<br />
לר׳ שלמה היה קשר מיוחד עם הרבי, והיה מגיע רבות ל-770. הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה.<br />
<br />
נפטר באלול תשכ״ו. הרבי נסע במיוחד כדי להשתתף בהלווייתו באיסט סייד שבמנהטן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו הרב יעקב הורנשטיין.</div>הורנשטיין