חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

לוי פלס

2026-03-31T10:58:49Z

הורוויץ:

[[קובץ:הרב לוי פלס.png|ממוזער|הרב לוי פלס]]
הרב '''לוי פלס''' (נולד ב[[כ"ד בסיוון]] [[תשמ"ז]]) הוא [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ורב שכונת "אגמים" ב[[אשקלון]].

== תולדות חיים ==
[[קובץ:אבא אצל הרבי.png|ממוזער|הרב לוי פלס אצל הרבי (הילד משמאל)]]
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ"ד בסיוון]] [[תשמ"ז]], לאביו הרב [[טוביה פלס]] ולאמו רבקה פלס.

בילדותו חונך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|חיידר אידיש]] בכפר חב"ד, ובבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

לקראת שנת [[תשס"ז]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

כבחור נמנה על מקימי המניין בד' אמות הסמוכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון]] הק' ועזר לתפעל את המניין בשנים הבאות.

לאחר שנת הקבוצה, שימש כשליח במדינת נפאל וב[[רוסיה]].

הרב פלס משרת ב[[צה"ל]] כרב צבאי.

ב[[י"ב בחשוון]] [[תשס"ט]], נישא לרעייתו מרת חיה גיטל, בתו של הרב [[שניאור זלמן משה לוין]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו, התגורר בכפר חב"ד.

ב[[כ"ח במנחם אב]] [[תשע"ו]], התמנה ל[[שליחות|שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ורב שכונת "אגמים" ב[[אשקלון]]. הרב משמש כשליח בשכונה לצד הרב [[פרץ חן (אשקלון)]].

== משפחתו ==
* אחיו, הרב [[שלמה חיים פלס]] - [[כפר חב"ד]], מנהל [[אגף האבטחה לשלוחים]] ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]].
* אחיו, הרב שמואל פלס - [[מיאמי]].
* אחיו, הרב יוסי פלס - [[כפר חב"ד]].
* אחיו, הרב לייזר פלס.
* אחיו, הרב משה פלס - [[שליח הרבי]] ב[[אשקלון]].
* אחיו, הרב מנחם מענדל פלס - שליח הרבי ב[[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]].
* אחיו, הרב ישראל שניאור זלמן פלס - [[שליח הרבי]] ב[[נהריה]].
* גיסו, הרב נחשון פקטור - [[כפר חב"ד]].
* גיסו, הרב [[אריה איידלקופ]] - [[שליח הרבי]] למונטנגרו.
* גיסו, הרב יחיאל זלמן זיגמן - שליח הרבי ב[[עוטף ירושלים]].
* גיסו, הרב אלימלך מרילוס - [[שליח הרבי]] בברן [[שווייץ]].
* גיסו, הרב מנחם מענדל גרשוביץ - [[כפר חב"ד]].
* גיסו, הרב ישראל לוין - [[שליח הרבי]] בצפון קרוליינה.
* גיסו, הרב חיים שלום דוב בער ששונקין - לונג איילנד.
* גיסו, הרב אלכסנדר פיקרסקי - [[שליח הרבי]] באטלנטה.
* גיסו, הרב [[שמואל הבלין]] - שליח הרבי לברמן, [[גרמניה]].
* גיסו, הרב משה הכהן פרידמן - [[כפר חב"ד]].
* גיסו, הרב שלום גורביץ' - כפר חב"ד.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://col.org.il/news/163492 האחים השלוחים התחלפו והתוועדו האחד בקהילת השני] {{col}}
* [https://col.org.il/news/152636 שליח הרבי בשכונת אגמים באשקלון, הרב לוי פלס, מסייע לכל המשפחות בשכונה שנפגעו מירי רקטות. בתמונה: ליד אחד הרכבים שנפגעו במטח האחרון] {{col}}
* [https://col.org.il/news/152647 שליח חב"ד בשכונת אגמים באשקלון הרב לוי פלס הפתיע הבוקר את ילדי השכונה: במקום להתעורר לקול האזעקה הם התעוררו לצלילי מכונת האוטו-גלידה, המוכרים והאהובים שהעניקו גלידות חינם לילדי השכונה להפוגה והתרעננות מהאזעקות מתנת חב<nowiki>''</nowiki>ד האקסנק בראשות הרב מענדי קמינקר] {{col}}
* [https://col.org.il/news/170399 ראש הממשלה לשעבר - נפתלי בנט, התארח בבית חב"ד באשקלון, שם שוחח עם השלוחים - הרב לוי פלס, הרב מוישי פלס והרב שמואל גרוזמן ושמע מהם על הפעילות הענפה בעיר] {{col}}
* [https://col.org.il/news/127821 חדשות הלילה בערוץ 12 בסיקור על הזום ששבר שיאים • צפו] {{col}}
* [https://col.org.il/news/161385 התוועדות פורים בבית חב"ד אגמים אשקלון, יחד עם השלוחים הרב פרץ חן והרב לוי פלס] {{col}}
* [https://col.org.il/news/118093 אשקלון: רקטה ליד הבית חב"ד. השליח: "חמא"ס לא ינצח אותנו"] {{col}}
* [https://col.org.il/news/166573 תכנית ההכשרה המקצועית של <nowiki>''למען ילמדו''</nowiki> לרבני קהילות] {{col}}

{{מיון רגיל:פלס, לוי}}
[[קטגוריה:שלוחים באשקלון]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים באשקלון]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

מיכאל וייגל

2026-02-15T14:32:06Z

הורוויץ: /* הפקות בהן השתתף */

[[קובץ:מיכאל ויגל 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיכאל וייגל בהרצאה חינוכית להורי [[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מיכאל וייגל 2.jpg |שמאל|ממוזער|250px|מציג הצגת יחיד בכנס ילדים לרגל 200 שנה ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מיכאל דוד וייגל''' (יליד שנת [[תש"ל]]) הוא שחקן תיאטרון, שחזר בתשובה, התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], מתגורר כיום ב[[כפר חב"ד]] ועוסק במשחק ודרמה ברוח היהדות.

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[כ"ד אדר ב']] [[תש"ל]] ב[[רמת השרון]] להוריו קורט וחנה וייגל, [[שואה|ניצולי שואה]], גדל בחינוך הכללי, ללא קשר למסורת ולמורשת היהודית.

כבר בילדותו נמשך לעולם המשחק, ואחרי מספר שנים בהם הופיע מול הילדים בשכונה בה התגוררו הוריו, פתח במקלט השכונתי חוג ביתי למשחק.

בגיל התיכון, התמקצע במגמת תיאטרון במוסד ב[[רמת השרון]] בו למד, ובמהלך שירותו ב[[צה"ל]] שירת בתיאטרון הצבאי, ועם סיום שנות השירות המשיך להתמקצע בתיאטרון ומשחק בסטודיו למשחק ב[[תל אביב]] בניהולו של ניסן נתיב.

===קריירה מקצועית===
בגיל עשרים ושתיים החל את הקריירה המקצועית שלו, ושיחק בעשרות סדרות טלוויזיה והצגות במסגרת ערוצי הטלוויזיה השונים ותיאטרון 'הבימה'.

במהלך הקיירה המקצועית עבר יחד עם השחקנים ששיחקו לצידו מספר שיעורים והרצאות, על מנת לקבל רקע על ההווי היהודי אותו הם מעוניינים להציג במסגרת ההצגה 'מלחמת אחים', והשיעורים וההרצאות ששמע החלו לקרב אותו לעולם היהדות. כחצי שנה לאחר שעלתה ההצגה, בשנת [[תשנ"ז]], נפטר אביו, והדבר גרם לו להתקרב למסורת ישראל, והוא החל לבקר ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] על מנת לומר [[קדיש]] על אביו.

===החזרה בתשובה===
בעקבות ביקוריו בבית הכנסת המרכזי של [[תל אביב|קהילת חב"ד בתל אביב]] על מנת לומר [[קדיש]] אחר אביו, התקרב ל[[שליח]] הראשי של הרבי בתל אביב, רב [[בית הכנסת]] - הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], והחל לבקר בביתו ל[[סעודת שבת]], ולנהל עמו שיחות [[נפש]] על ה[[תורה]], [[יהדות]], ומשמעות החיים.

לאחר תקופה ממושכת בה למד [[תניא]] עם הרב גרליצקי, החל לשמור שבת, לחבוש [[כיפה]] באופן קבוע, ולגדל [[זקן]] וללמוד ב[[ישיבת חזון אליהו]]. עם חזרתו הסופית בתשובה, פרש מעיסוקיו כשחקן בתיאטרון 'הבימה' ובסדרות הטלוויזיה השונות, והחל לנצל את כשרון המשחק שרכש, ולעסוק בהופעות בכנסים, ולהשתתף בהפקות חרדיות של סרטים והצגות.

כשנה לאחר חזרתו בתשובה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו שלומית, שחזרה אף היא בתשובה, ועסקה לפרנסתה כמורה למוזיקה.

כיום, לצד עיסוקו בהופעות מזדמנות שונות, מציג וייגל בהצגת ילדים קבועה של מפעל 'מאחורי הדבש' ב[[כפר חב"ד]] בו הוא מתגורר, ומעביר קורסים למשחק בבתי הספר 'אספקלריה' ו'תורת חיים'.

בין יתר תפקידיו משמש הרב וייגל כפעיל ב[[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]]

==הפקות בהן השתתף==
לאחר חזרתו בתשובה השתתף בעשרות הפקות על טהרת הקודש, ביניהם למעלה מארבעים סרטי וידאו של 'האחים גרובייס', ועשרות נוספים בהפקת חברת '[[ניצוצות של קדושה]]'.

בנוסף, הוא משחק גם בסרטי [[צבאות ה' בארץ הקודש]] ובסרטי [[ארגון הפנסאים]].

רשימה חלקית של ההפקות בהם השתתף:
*'''[[מקום בטוח]]''' - עלילה המבוססת על נבואת הרבי בקשר לניסי מלחמת המפרץ, בהפקת תנועת הנוער [[צבאות ה' בארץ הקודש|צבאות ה']].
*'''עדלידע''' - הצגת במה פורימית משותפת עם [[מנחם שרון]].
*'''אוצר המשלים''' - סדרת משלי [[חז"ל]] מעובדים, בהפקת חברת המדיה החב"דית [[ניצוצות של קדושה]].
*'''החוט המשולש''' - דרמה מרתקת על מבצע הקהל (שחקן ראשי)
* '''רכבת המצוות''' - סדרת סרטי ילדים שבה מסבירים על מיני מצוות שונות בצורה חווייתית, גם היא מבית [[ניצוצות של קדושה]] (שחקן ראשי).
*'''גזירת הקנטוניסטים''' - סרט עלילתי המתאר את התקופה בה נחטפו ילדים צעירים מבית הוריהם ונשלחו לצבא. מבית ניצוצות של קדושה.

בנוסף מיכאל משחק בעוד עשרות סרטים נוספים המתעדכנים בעקביות ב"ערוץ ניצוצות".

== משפחתו ==

* בנו, יוסי וייגל.

==לקריאה נוספת==
*''''תשובה' על כוס תה''', שבועון כפר חב"ד 1925 עמוד 28

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61274 משחק החיים של מיכאל וייגל]''' ראיון וידאו מתוך ערוץ 2 {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* '''[http://www.shturem.net/uploadfile/video/vigel.wmv מיכאל וייגל מתראיין לערוץ 10]''' {{וידאו}} - אתר שטורעם.{{קישור שבור|כ"ח תמוז תשפ"ב}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69492 מיכאל וייגל מתראיין לתכנית הראלי של תנועת הנוער צבאות ה']''' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1993 להבין את ילדנו ללא מילים]''' - הרצאה חינוכית מטעם ועדת החינוך של ועד [[כפר חב"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}{{קישור שבור|כ"ח תמוז תשפ"ב}}
* צופיה הירשפלד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44800 "המהפך" של מיכאל וייגל"]''', כתבה שהתפרסמה באתר ynet {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=17424 מיכאל וייגל בראיון אישי]''', ערוץ הידברות {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*{{קישור שטורעם|89727|news|הרב וייגל: "ההתחלה? שיחת הטלפון שהזמינה לשבת" ■ "המהפך של חיי"|מראיין: שימי סגל|כ"ט בתמוז תשע"ו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*[https://col.org.il/news/163696 מיכאל וייגל על מהפך חייו ■ ראיון עם ר' שלום לאופר] באתר {{חב"ד און ליין}}
*[https://col.org.il/news/140485 "הקולנוע הצהוב מבייש אותנו": מיכאל וייגל מדבר 'בנימה אישית'] {{COL}}

{{מיון רגיל:וייגל מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שחקנים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בבית חב"ד נתב"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]

מנחם מענדל ליברמן (אלעד)

2026-02-15T14:27:51Z

הורוויץ:

[[קובץ:הרב מענדי ליברמן.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל ליברמן]]
[[קובץ:מ"מ ליברמן - אלעד.jpg|ממוזער|הרב ליברמן ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]]]]
הרב '''מנחם מענדל ליברמן''' (נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ג]]) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומחנך בתלמוד תורה המקוון לילדי ה[[שלוחים]] - [[בית ספר נט]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ג]] לרב [[יצחק דב ליברמן]] ולשרה ב[[כפר חב"ד ב']].

למד ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת הקבוצה היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].

נשא את רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[שמואל גרוזמן]] שליח הרבי במושבה מגדל שבצפון.

בשנת [[תשס"ו]] החל לשמש כ[[משפיע]] ור"מ בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].

בשנים הראשונות שימש כמשפיע לשיעור ב' והחל משנת [[תשע"ט]] משמש משפיע לשיעור ג'.

נודע בכושר הסברה מיוחד בחסידות, וכן כ[[בעל מנגן]] הבקיא במאות [[ניגוני חב"ד]] ומנחה את סדרי הניגונים המתקיימים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים באלעד.]]

מקצת מהסבריו התקבלו על ידי החוזר ר' [[יואל כהן]] ואף זכו לעבור הגהה על ידו ושולבו בשיעוריו{{הערה|ראה בקובץ הערות התמימים אלעד תשפ"ג הסברו של הרב ליברמן במאמר ד"ה אני לדודי תשל"ב}}.

בנוסף משמש כמחנך ב[[בית ספר נט]] - בית הספר הוירטואלי של ילדי ה[[שלוחים]] מרחבי העולם.

==עסקנותו הציבורית==

בשנת [[תשפ"ג]] הקים את מכון '''"א חסידישע בר מצווה"''' - תוכנית הכנה לנערי בר מצווה חסידי חב"ד. במסגרת מכון זה אלפי נערי [[בר מצווה]] מכל העולם עברו את קורס זה.

במסגרת התוכנית מקבלים נערי בר מצווה שיחות הכנה וקורס דיגיטלי ובו כל הכלים לקראת יום הבר מצווה.

בעבר נמנה על עורכי הקובץ [[התמים (בית משיח)|התמים]].
==משפחתו==
* גיסו ר׳ [[לוי יצחק סגל]], משפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה
* אחיו ר׳ [[ישראל ברוך שמחה ליברמן|ישראל ליברמן]], שליח הרבי בחבל קואלון, הונג קונג
* בנו הת' שניאור זלמן ליברמן מפיק תוכן ויוצר התוכנית [[וואס געדענקסטו]] על חסידים בדור השביעי.

==קישורים חיצוניים==
* [https://barmitzva.ravpage.co.il/04 האתר הרשמי של מכון א חסידישע בר מצווה]
* [https://col.org.il/news/129390 כשהרב גרשון מענדל גרליק התפעל מה'זום' של נכדו] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/news/132115 המשפיע שלא ידע מנוחה | אחר פטירת הגה"ח פנחס קארף ע"ה], טור שכתב על סביה של רעייתו {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_38.html נוסע לרבי? אל תשכח אף אחד בקינגסטון • טור אישי מעורר של הרב ליברמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת קארף]]
[[קטגוריה:משפחת ליברמן (3)]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:מורים בחיידר נט]]

תומכי תמימים אלעד

2025-08-24T19:26:03Z

הורוויץ: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים אלעד
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג
|מיקום=[[אלעד]]
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]
|מנהל גשמי=הרב משה פולק
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש
|מספר תלמידים=138}}
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על [[שמירת הסדרים]], יחס אישי, עבודה אישית, חיות חסידית, רמת לימודים המותאמת לרמת הבחור ותנאים גשמיים טובים.

==היסטוריה==
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]] לאחר שנסגרה הישיבה בבני ברק בה שימש כר"מ.

בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים ומימון, כשבמהלך תקופה זו למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר וישנו בדירות שכורות. בשנת [[תשס"ד]] הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.

בחודש תשרי תשפ"א החלו העבודות לבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}, במהלכן החלה בניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות המחוברים בגשר. בחודש סיוון תשפ"א פתחה הישיבה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.

בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה, הכולל את הבניין הראשון - בו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני המכיל את משרדי ההנהלה. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים גדול, שפותח במסע התרמה של עשרות אלפי שקלים.

לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות לצורך הכפלת גודלם ומספר החדרים.

בחורף תשפ"ד נערך אירוע הנחת אבן הפינה (שבו הוצג את החפירה שבו נגע הרבי בהרחבת בית חיינו ב[[י"ז אלול תשמ"ח]]) לבנייני הפנימייה המתעדים להיבנות בקרוב בעז"ה.

בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר הישיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ומזרקת נוי לרווחת התמימים.

בתחילת שנות הישיבה מנה כל שיעור כיתה אחת בלבד. לאחר כניסת הישיבה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד, הוכפלה כמות התלמידים ונוספה כיתה נוספת בשיעור א' ולאחר שנה נוסף גם המשפיע הרב [[מנחם מענדל בן הרא"ש]] כמשפיע לכיתה הנוספת.

נכון לשנת הלימודים [[ה'תשפ"ה]] מונה הישיבה כ-120 תלמידים.

הכניסו במערכת הלימודים של הישיבה למודי חול כפי שמופיע בלוח המודעות של הישיבה מערכת לימודים של חשבון, היסטוריה, לשון, אזרחות, אנגלית, בניגוד לעמדת בית דין רבני חב"ד.

== מפעילות הישיבה ==
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[יהוד]] ו[[שוהם (יישוב)|שוהם]] הסמוכות, ול"[[מסיבות שבת]]" ברחבי העיר, "[[מבצע הקהלת קהילות|הקהלת קהילות]]" ו[[חזרת דא"ח ברבים|חזרת דא"ח]] בבתי כנסיות, וכמו כן פעילות מיוחדת של הפצת המעיינות עם בחורי ישיבות שאינם מבתים חב"דים.

==צוות הישיבה==
* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]

*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]
*'''מזכיר''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]
*'''מנהל:''' הרב שניאור בלינוב
*'''מנכ"ל''': הרב משה פולק
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק
*'''משיב לגירסא מס' ברכות''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]
*'''רמי"ם לגירסא (שיעור א'):''' הרב יוסף יצחק אלפרוביץ', הרב יהודה לייב חנונו, הרב דוד מזורגשווילי.

'''משפיעים ורמ"ים:'''
:'''שיעור א'''': רמי"ם: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיעים: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]], הרב [[מנחם מענדל בן הרא"ש]]
:'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב [[אליעזר זוננפלד]],הרב [[מנחם מענדל מקוביצקי]].<ref>בנו של הרב [[דניאל מקובצקי]]</ref> משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]], משפיע: הרב [[מנחם מענדל גמליאל]].
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]].
:'''משפיע:''' הרב [[משה דב זילברשטרום]].

===== התלמידים השלוחים: =====
:
===צוות בעבר===
*'''הרב [[אברהם חיים מזרחי]]'''
*'''הרב [[אהרן יואל בייטש]]'''
*'''הרב [[נתנאל לב]]'''
*'''הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)]]'''
*'''הרב [[שלום רוזנברג]]'''

==ארגונים בישיבה{{הערה|בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.}}==
'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.

'''מטה מבצעים''' - בו תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], מודיעין ויהוד, והערים הסמוכות.

'''הערות התמימים ואנ"ש''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.

'''מטה רמב"ם''' - האחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]]. וחיזוק התקנה הק' בין תלמידי התמימים.

'''מטה רמב"ם פרק אחד''' - האחראי על סדר לימוד מידי בוקר לאחר ארוחת הבוקר בפרק אחד ברמב"ם עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]]

'''מטה אגרות''' - המקיים לעיתים לימוד מכתבים בחדר האוכל בארוחת בוקר.

'''מטה אחדות''' - המתקיים פעם בשבועיים בזמן של 'סדר לקו"ש', ולומדים עם חברותא שיחה על אהבת ישראל.

'''מטה לחלוחית''' - התולה מודעות בישיבה, קטעים מתוך מכתבים\פארבריינגענ'ס של הרבי העוסקים בענייני השעה.

'''מטה ספרים והו"ל'''- המוסיף לישיבה סידורים, ספרי לימוד, קובצי 'דבר מלכות' השבועי.

'''מטה מסיבות שבת''' - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר עם ילדי ישראל פסוקים.

'''מטה הקהלת קהילות''' - בו יוצאים תלמידי שיעור ג' למסור דא"ח בבתי הכנסיות בצהרי יום שבת.

'''מטה 'נחת רוח'''' - המקיים בליל שבת אחרי ההתוועדות, לימוד פארברייגענ'ס שיש בהם משפטים נדירים מפיו הק', ומאחורי הקלעים שבהם.

'''סדר לקוטי שיחות''' - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.

'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר, הנמסרים ע"י הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]].

'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע, כמו כן מידי פעם נמסרים שיעורים בידי אישים שונים.

'''מטה הפצת המעיינות''' - אחראי על הפצת החסידות בעיר ישנם כמאה חברותות (תחת ארגון לב לדעת) וחמישה שיעורים בישיבות כגון באיאן ,סאטמעאר ,סקווירא ,תורת רפאל ועוד הפרוסות ברחבי העיר. וכן מארגן אירועים והתוועדיות לקהל הרחב.

== קישורים חיצוניים ==
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]]

*[https://col.org.il/news/163932 דעטשע לתלמידי הישיבה] {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]

ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש

2025-08-24T18:44:59Z

הורוויץ: /* צוות לפי שנים */

[[קובץ:ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש.jpg|ממוזער|ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]
ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה. ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות; תלמידי ה'[[זאל]]' ותלמידי ה'מתיבתא'. הישיבה הוקמה ע"י הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ומתקיימת במסגרת מפעלי הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|"גן ישראל - ארץ הקודש"]] שע"י אגודת קרית חב"ד בצפת וע"י [[מרכז חב"ד ליובאוויטש תל-אביב]].

==רקע==
[[קובץ:חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ]]
[[קובץ:הספר "איתני ארץ" - שיו"ל ע"י ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|הספר "איתני ארץ" - שיצא לאור בשנת [[תשפ"ב]]]]
ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס"א]] על ידי הוקם ע"י הרב [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], תחת הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]].

החל משנת [[תש"ע]] עומדת הישיבה גם תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] ומתנהלת על ידי שני המוסדות.

הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], ב[[נחלת הר חב"ד]], ב[[קרית גת]], ב[[דימונה]], ב[[נתניה]], ב[[צפת]], ב[[לוד]].

משנת [[תשע"ד]] עד שנת [[תשפ"ב]] התקיימה הישיבה בקמפוס של ישיבות [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

משנת הקמתה ועד לשנת [[תשס"ז]] עמד בראשה הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<ref>שגם הגה חלק ממושגי היסוד שמלווים את הישיבת קיץ שנים רבות כמו למשל המושג "וואס געדנקסטו".</ref>

ראש ישיבת הקיץ, החל משנת [[תשס"ט]], הוא הרב [[אליהו שוויכה]], [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול בצפון [[תל אביב]] וחבר מערכת [[אור החסידות]].

בשנת [[תשע"ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה ועשרים תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה "מתיבתא"), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'.

'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון על זכרונותיו.

בשנת [[תש"פ]] ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על ידי תוכנת "זום" ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.

בשנת [[תשפ"ב]] השתתפו בישיבת קיץ מספר שיא של כ-600 תמימים.

בשנת [[תשפ"ג]] התקיימה הישיבה בקמפוס הגדול והמרווח של ישיבת שעלבים.

בשנת [[תשפ"ד]] עקב הגידול הענק והמבורך החליטו בהנהלת הישיבה לפצל את הכוחות - המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובנפרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] למסיימי שיעורים א-ב-ג בישיבות קטנות.

ההנהלה הגשמית של הישיבה מופקדת בידי הרב [[אברהם צבי כהן (מגדל העמק)|אברהם צבי כהן]] שמשמש כמנהל הגשמי של הישיבה במגדל וכן בידי הרב [[פאלע העניג]] האחראי על תכנית המתיבתא.

משפיע הישיבת קיץ הוא הרב [[זלמן גופין]].

== צוות ניהולי בישיבה ==

=== צוות קבוע ===

* המשפיע הרוחני הרב [[זלמן גופין|שניאור זלמן גופין]].

* יו"ר הישיבה הרב יוסף שמואל גערליצקי

* יו"ר מפעלי הקיץ הרב [[חיים קפלן]]

* מנהל כללי הרב [[אברהם קירנברג]]

* ראש הישיבה: הרב [[אליהו שוויכה]]

* מנהל רוחני במתיבתא: הת' לוי שם טוב.

=== צוות לפי שנים ===

* [[תשפ"ה]]
* מתיבתא: הת' יוסי קפלן - משפיע. הת' [[שמואל גופין]], הת' מענדל גופין - מנהלים. שרגי קפלן, לוי הרצל, מענדל נויימן, ישראל איתן - משגיחים.
* זאל: הת' זלמי לבנהרץ, הת' מענדי סלווין - מנהלים. שניאור גליס, שימקע מרקוביץ', רייצעס - צוות שמייכלאך. מענדי יעקובוביץ' - ר"מ.יוסף לוינגר - משפיע. אבריימי בקרמן - משפיע. דובי קפלן, יחזקאל הורביץ, יוסי עמאר, אריה זאב ולנר - משגיחים. בעריש מנדלזון - משגיח ראשי. כתריאל בק - מנהל שטח. יוסי מלכיאלי - מנהל פנימיה. מנחם בייץ', שניאור זילבר, מני יודקין - מדריכי לילה

* [[תשפ"ד]]
* מתיבתא: מנחם מענדל גופין - מנהל, שמחה זלמנוביץ' - מנהל. [[ישראל אריה לייב לרנר]] - משגיח,שניאור לאופר - משגיח,יוסי קעניג - משגיח.
* מסיימי שיעורים א-ב-ג: זלמי לבנהרץ - מנהל,מענדי סלאווין - מנהל. [[משה בראון]],יהודה ישראלי,לוי קטן,מנחם הלפרין,יוסי מלכיאלי,שנזי מנדלסון,שניאור פרידמן,ישראל סלפושניק - משגיחים. יוסף יצחק שוויכה ר"מ ואחראי לימודים. שניאור זלמן הרצל,דוד גודשמיט - משפיעים. [[מנחם מענדל וולף (ירוחם)|מענדי וולף]],מענדי יעקובוביץ',שניאור גליס,לייבי ששונקין - יוצרי תוכן.
* [[תשפ"ג]]
* לוי יצחק שם טוב - ראש המתיבתא.. [[יוסף יצחק שוויכה]] - מנהל רוחני. אברהם בקרמן - משגיח.מענדי קלמן - משגיח. יודי קאטשווילי - משגיח.לוי אייזנבך - משגיח. לוי וילהלם - משגיח.
* [[תשפ"ב]]
* שניאור זלמן קפלן - מנהל המתיבתא. הת' דובי טייכטל, הת' [[איתמר זילברשטרום]] - מנהלים. הת' מענדי וינקלר, הת' מוטי מקובצקי, הת' מענדי יפרח, הת' שמוליק אלטהויז הת' מענדי פלדמן - משגיחים.
* [[תשפ"א]]
* התמים זאבי גרינוולד מנהל רוחני,התמים שניאור קפלן מנהל רוחני המתיבתא,התמימים ישראליק רוזן ושילה חורש משגיחי הזאל,התמימים לוי שם טוב ואריה הרצל משגיחי המתיבתא,התמים ישראליק בלוי מנהל התוכניות,הת' יוסף יצחק שוויכה ר"מ ואחראי לימודים,הת' שניאור ברוד ר"מ המתיבתא,הת' [[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] משפיע.
* [[תשע"ט]] - המנהל רוחני מנחם מענדל מנדלזון, והמשגיח אברימי וילהלם. שלום זלמנוביץ - ראש המתיבתא,[[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] ומוטי קוט - משגיחים במתיבתא.
* [[תשע"ח]] -[[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)|יעקב שאול ויינפלד]]- ר"מ.[[שמואל מישולובין]] המנהל רוחני. יענקי זילברשטרום מנהל רוחני המתיבתא. [[מנחם מענדל ליפקין]] משגיח צעירי ליובאוויטש.[[אליעזר כץ]]<nowiki/>משגיח המתיבתא. הת' שניאור פרנקל משפיע צעירי ליובאוויטש.הת' מענדי קטן משפיע המתיבתא.מנהלי הפנימיות התמימים נתנאל ציוני, גור אריה נדב ומענדי וולס.
* [[תשע"ז]] - [[שמואל מישולובין]] ו[[יחיאל אלפנביין]]. משגיחים, התמימים מנחם וילהלם ולוי לסקר.מנהלי התוכניות התמימים מענדי הרצל, [[מענדי קורטס]], אפרים פיקארסקי ולוי וואלף.
* [[תשע"ו]] - משגיח הישיבה הת' לוי יצחק זילברשטרום.מנהל הרוחני הת' מענדי אנגלסמן.משפיע המתיבתא הת' [[מנחם מענדל מישולובין]].
* [[תשע"ה]]- הת׳ ארי ברוד מנהל רוחני של ישיבת הקיץ והת׳ בנימין גליס ראש המתיבתא - העולים לישיבה.
* [[תשע"ד]] - מנהל רוחני הת' מנחם מענדל נקי, והמשגיח הת' יצחק רסקין.הת' בנימין גליס - ראש המתמידים - עולים לישיבה, המשגיח הת' דובי הבלין - משגיח המתמידים.
* [[תשע"ג]] - לוי לוין- מנהל. דוב בער ירוסלבסקי - ראש ישיבה. [[בנימין וילהלם]] - מנהל פועל. שמוליק וולסוב - מדריך. [[וולעוול קריצ'בסקי]] אחראי תוכן.
* [[תשע"א]] - בני בלוי, יוסי ויספיש ו[[שלום בער חדד]] - מנהלים. הת' שניאור-זלמן רבינוביץ ראש-ישיבת 'המתמידים'. שלום דובער פיקרסקי - משגיח.

== הוצאה לאור ==
מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע"ד]] בה הודפסו ליקוטים מביאורי הרבי בסוגיות שונות ב[[ש"ס]]. '''[https://col.org.il/news/98540 כתבה על כך]''' ב[[COL]]}}.

בשנים האחרונות הופיעו הקבצים:

חידושי הרבי למסכת תמיד ([[תשע"ד]]), חידושי הרבי לסוגיות הגמרא בפרקים רביעי וחמישי בברכות ([[תשע"ה]]), "תורתו אמת" - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' ([[תשע"ו]]).

"בחצרות בית השם" - סוגיות בעניני בית הבחירה ([[תשע"ז]]), "על גאולתנו" - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' ([[תשע"ח]]), "הלכה כמותו" - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה ([[תשע"ט]]).

"איתני ארץ" - סוגיות עיוניות בתורת רבינו, אגדות חז"ל - תולדות התנאים (תשפ"ב).

"על התפילה" – עבודת התפילה בתורת הרבי (תשפ"ג).

החל משנת תשפ"ד - החלו יוצאים שני חוברות - עבור המתיבתא ועבור הזאל (למסיימי שיעורים א-ב-ג) פועלי דיממא – סוגיות בעניני השליחות כיצד לנהוג במקרים שנתקלים בהם בחיי השליחות - היא החוברת עבור הזאל.

אשכילה בדרך תמים - חוברת לימוד עבור המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) - החוברת מכילה סוגיות בחסידות, ונושאים הקשורים בישיבות וכן 7 סוגיות יסודיות ממסכת כתובות.

בשנת תשפ"ה יצא לאור קובץ לימוד 'ליבא בעי' שהסביר את העניין המיוחד שהקב"ה בחר בנו והעניין של העבודה דווקא ב'זיך אליין'.

מלבד זאת הוציאה ישיבת הקיץ 2 קבצי סיפורים שסופרו במהלך השנים בישיבת הקיץ.

וכן לישיבת קיץ ישנם שירים שנכתבו עבורה: בשנת [[תשפ"ב]] - געגועים לימים בהירים - על הימים ועל השנים שבהם זכינו לראות את הרבי בצורה גלויה. ובשנת [[תשפ"א]] - ההמנון שלה - צעירי ליובאוויטש - שמסרו העיקרי הוא שביהדות אין מנוחה ועל התמימים לנצל את ימי הקיץ כדבעי . בשנת [[תשפ"ד]] כתב השליח הרב [[מנחם מענדל גליס]] את השיר אדעתיה דרביה - על כמה שההתקשרות לרבי בצורתה הכי מושלמת וברת השגה על ידי לימוד תורתו.

כמו כן הוציאו בישיבה עלונים עם תכנים מיוחדים <ref>https://col.org.il/news/132328</ref> <ref>https://col.org.il/news/70122</ref> <ref>https://col.org.il/news/40483</ref>

==אנשים שהתארחו במהלך השנים בתוכנית "וואס גדעיינקסטו"==
{{טורים
| תוכן = *הרב [[נחמן שפירא]]
*הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147153 ראש הישיבה לתמימים: "הרבי לא של אבא שלכם, הוא שלכם"{{col}}]}}.
* הרב [[ישראל מאיר לאו]]
*הרב [[יוסף גערליצקי]]
*הרב [[יעקב שוויכה]]
*הרב [[מנחם גערליצקי]]
*הרב [[יונה סלפושניק]]
*הרב [[משה ברנדלר]]
*הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]]
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[יוסף צבי סגל]]
*הרב [[יחזקאל סופר]]
*הרב [[טוביה זילברשטרום]]
*הרב [[מנחם דוב דברוסקין]]
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]]
*הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]
*הרב [[מנחם קעניג]]
*הרב [[מענדל וועכטר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147070 בישיבת הקיץ: הרב ועכטר גולל את זיכרונותיו הייחודיים עם הרבי{{col}}]}}.
*הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
*הרב [[זלמן גורליק]]
*הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]
*הרב [[יעקב רייצעס]]
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[יצחק גולדברג ]]
*הרב [[מרדכי מישולובין]]
*הרב [[חיים גרינברג]]
*הרב [[אסי שפיגל]]
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]]
*הרב [[מרדכי מנשה גורליק]]
*הרב אהרן מקובצקי.
*הרב שמואל חיים פרנקל.
*הרב [[אהרון קרניאל]]
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)]]
*הרב [[אברהם יצחק שם טוב]]
*הרב [[שלמה זרחי]]
*הרב [[אשר פרקש]]
*הרב [[שבתי סלבטיצקי]]
*הרב [[חיים צבי וולף]]
*הרב [[אברהם פריד]]
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]
*הרב [[אליהו וולף]]
*הרב [[שמואל לו]]
*הרב [[שלום דובער הרצל]]
*הרב [[נפתלי רוט]]
*הרב [[שניאור זלמן גודמן]]
*הרב [[חיים קפלן]]
*הרב [[אליקים וולף]]
*הרב [[חיים שלום דייטש]]
*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
*הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]
*הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120078 354 חניכים, 84 אנשי צוות: נפתחה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'{{col}}]}}
*הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]]
*הרב [[אליעזר ליכטשטיין]]
*הרב [[מיכאל מישולבין]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
*הרב [[יעקב לרנר]]
*הרב [[יחזקאל סופר]]
*הרב [[יוסף צבי סגל]]
}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע"ט]'''
*[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]
*[https://col.org.il/news/170876 "והיטב יודעים אנו הכוונה": צפו בקליפ של 'צעירי ליובאוויטש'{{וידאו}}{{col}}]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מחנות קיץ|צ]]

תומכי תמימים לוד

2025-08-24T18:39:16Z

הורוויץ: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=זאל תות"ל לוד פ"ה.jpg
|כתובית=
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=
|מספר תלמידים= 410
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
|מנהל גשמי=הרב [[שלום בער חדד]]}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]
{{מפנה|תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית (פירושונים)}}
ישיבת '''תומכי תמימים המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחודש שבט [[תש"ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו ב[[לוד]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר כונתה הישיבה "ישיבת תומכי תמימים לעולי תימן ועולי רוסיה".

==היסטוריה==

===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

[[קובץ:מבנה תות"ל לוד המרכזית החדש.jpg|ממוזער|מבנה הישיבה החדש, מייד אחר הקמתו]]
בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להווסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבאן שבתימן בעיקר, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרא"ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה המשיכו ללמוד במבנה בפרדס. מעבר הלמידים הבוגרים לישיבה ב[[כפר חב"ד]] אפשר את הרחבת הישיבה בכדי לקלוט בה תלמידים נוספים.
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב [[הרבי]] משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור ה[[ישיבה]]. כחצי שנה אחר כך בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

'''בשלב הראשון''' הוקם מבנה הפנימייה שבנייתו החלה בשלהי שנת [[תשכ"ט]] והסתיימה לקראת סוף שנת [[תש"ל]]. כאשר הושלם בניין הפנימייה החדש, עברו התלמידים אליו לאחר עשרים שנים שבהם היו בפרדס.
חלק מהחדרים הוסבו לכיתות לימוד וחדרי עזר. בשנת [[תשל"ד]] הושלמו בניית חדר האוכל, המטבח וקומת המשרדים של הישיבה. מנהל הישיבה, הרב [[אפרים וולף]] דיווח לרבי ב[[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תשל"ד]], שנערכה חנוכת המבנה, ונערך בו טקס חלוקת הפרסים לנבחני [[גמרא]] בעל פה.
במקביל נבנו ה'[[זאל]]' וחדרי הכיתות שבנייתם הסתיימה בשנת [[תשל"ח]]. באותה שנה בכ' [[סיוון]] עברו התלמידים לאולם הגדול, אשר לפני כן למדו בחדרי הפנימייה<ref>סדרת 'ימי תמימים'. מתוך התכתבות ההנהלה עם ה[[רבי]].</ref>.

=== המשך השינויים במבני הישיבה ===
בשנים הבאות, עקב ריבוי התלמידים, הוסרו דלתות ההזזה אשר הפרידו בין הזאל לבין המרפסת, בכדי שתלמידים יוכלו לשבת וללמוד בה, ובכך הורחב האולם מצפון, מזרח ומערב. מרפסת זו מכונה עד היום 'התעלה' על שם תעלת הניקוז שעוברת בה. בשנת [[תשנ"ח]] הסתיימה בניית בניין הכיתות החדש אשר היה אמור לשמש את התלמוד תורה אך הועבר לרשות הישיבה, ובתוך כך פונו שתי כיתות מקומת הזאל לבניין החדש, לטובת אוצר הספרים שעבר להשתכן שם במקום שני אלו. הכיתה השלישית בקומה נהפכה לחדר תאים. לאחר העברת [[ספרייה|אוצר הספרים]], נבנה במקומו הקודם כמה משרדים ביניהם חדר הרמי"ם וחדרי ה[[משגיח|משגיחים]].

בהמשך נעשתה הרחבה נוספת לזאל על חשבון חדר הצילום.בסוף שנת [[תשפ"ב]] נבנו תאי נוחיות במקום חדר התאים הסמוך לזאל, וכן שופצו חדרי הכיתות בקומת חדר האוכל. בשנת [[תשפ"ג]] שופץ משמעותית מבנה משרדי ההנהלה הסמוכה לחדר האוכל. כמו כן נוספו חדרים בפנימייה בקומה הראשונה והשנייה. במקביל הורחב הזאל על חשבון משרדי ה[[ראש מתיבתא|רמי"ם]] והמשגיחים, והם הועברו לקומת חדר האוכל. המדריגות המובילות לזאל נבנו מחדש מחוץ למבנה הזאל. בשנת תשפ"ד נוספו עוד חדרים לפנימייה, לקומה השלישית והרביעית.

בתחילת ניסן [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] (עם היציאה ל[[בין הזמנים]] [[פסח]]), החלה תוכנית השיפוץ. זאל הישיבה עבר בתחילת חודש [[אייר]] לחדר האוכל וחדר האוכל עבר לאוהל שהוקם מאחורי מבנה הזאל.

במהלך חודש [[אייר]] נפתח קמפיין התרמה גדול בקריאה לבוגרי הישיבה לנדב ממונם בשביל עתיד הישיבה. בכ"ט באייר כונסו הורי התלמידים בתוך הזאל הנמצא תחת בנייה בקריאה לעידוד ההתרמה. היעד שהוצב היה בתחילה 5,000,000 ₪, לאחר שעמדו ביעד, הוצב יעד בונוס על סך 8,000,000 ₪, ולבסוף הגיעו לכמעט 12,500,000 ₪.

בחודש אלול תשפ״ה, עם תחילת שנת הלימודים החדשה, הושלם שיפוץ הזאל והתלמידים חזרו ללמוד בו.

===תקופת קורונה===
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית הספר למלאכה|בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===
נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה 410 תמימים. נחשבת ל'אם הישיבות' של חב"ד בארץ הקודש.

===ארגונים בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''מטה [[לקוטי שיחות]]''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
*'''מטה [[משיח וגאולה]]''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה' ועל השיעורים היומיים לאחר התפילה, על מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] השבועיים הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה בחוברות תורה תמימה ועוד, והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ"ש.
*'''מטה די לעצטע שיחות''' - אחראי על לימוד [[דבר מלכות|השיחות משנת תנש"א ותשנ"ב]], ולהחדרת ה'קאך' בענין ע"י מבצעים ומבחנים ועוד.
*'''מטה [[לוח היום יום|היום יום]]''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה [[Wlcc]]''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום לקראת סוף ההפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני תפילת שחרית.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה א חסידשע פרשה'''- האחראי על סדר לימוד בשבת בבוקר בלקוטי תורה ותרה אור, ולהחדרת ה'קאך' בעניין.
*'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל מוצאי שבת בשבתות החורף מ"[[רשימות הרבי|רשימות]]" של הרבי .
*'''מטה אגרות קודש''' מפרסם אגרת יומית ומחזק את ה'קאך' בעניין.

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = ;הוועדה הרוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'

;הוועדה הגשמית:
*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[אלעזר גלבשטיין]] חבר הנהלה ומנהל חשבונות
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]] חבר הנהלה ומזכיר הוועדה הכללית
*[[יהודה בן חיים]] מזכיר
*הרב [[יעקב מרטון]] - מנהל פרוייקטים
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
*הרב [[ג'ובאני]] - משיב, משפיע ורכז לימודי ה[[ליב"ה]] בישיבה
;שיעור א':

*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא

;שיעור ב':

*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'
*הרב [[דב קוק (לוד)|דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]
*הרב [[לוי גולדשמיד]]- [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה גופין]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':

*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'
*ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - משפיע
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא של שיעור ב' ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר 'הכנה' ובסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא' ועורך המבחנים בגרסא לשיעור ג'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
}}

===צוות בעבר===
{{טורים
| תוכן = ====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל

====ראשי הישיבה====
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[בנימין זאב סגל]]
====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]
* הרב [[ישראל תעיזי]]
* הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*'''[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל]''' בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}
*[https://col.org.il/news/164909 מודל חסידי: תמונות נדירות מהווי הישיבה בפרדס בלוד{{תמונה}}{{COL}}]

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

זלמן גופין

2025-08-24T18:37:22Z

הורוויץ: /* מתלמידיו */

{{דמות
|שם=הרב זלמן גופין
|תמונה=הרב זלמן גופין כסלו תשפ''ה.jpeg
|כינוי=ר' זלמן
|תיאור= הרב גופין, י"ט כסלו תשפ"ה
|תאריך לידה= [[כ"ב באלול]] [[תש"ה]]
|מקום לידה=[[סמרקנד]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות= [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות [[גן ישראל ארץ הקודש]], ארגון [[הפנסאים]] ו[[בני היכלא (עיתון)]], משפיע ראשי של [[מעייני ישראל]].
|רבותיו=[[הרבי מליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[ללמוד איך להתפלל]], [[ללמוד את המועדים]], [[לדעת את המידות]]
|השתייכות=[[חב"ד ליובאוויטש]]
|מקום מגורים=[[כפר חב"ד]]|מדינה=[[ארץ הקודש]]|השכלה=[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים המרכזית]]|תפקיד=משפיע [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]|בת זוג=רבקה בת הרב [[יוסף משה ברגמן]]|אב=הרב [[ישעיהו גופין]]|אם=מרת שרה רעלקא גופין|צאצאים=הרב [[שלום דובער גופין]], הרב [[שמעון גופין]]}}
[[קובץ:גופין 3.jpg||ממוזער|שמאל|250px|]]
[[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ"ב)]]
[[קובץ:מאיר ברלב.jpeg|ממוזער|הרב זלמן גופין יחד עם הרב [[מאיר בר לב]] ([[תשפ"ה]])]]
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (מכונה '''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש"ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב"ד]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], משפיע ראשי של ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.

==תולדות חיים==
נולד בב[[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן.

לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] במסגרת ה"[[קבוצה]]" אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ"ו]].

מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את "[[ועד הנחות התמימים]]".

לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ"ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|"[[תחיינו]]" גליון מספר 9 עמוד 17}}.

לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].

לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.

בשנת [[תשנ"ג]] נהג ללכת עם המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בדבר חשיבות המשך ה[[נסיעה לרבי]] ובנצחיות חייו{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.

בשנים אלו הרב גופין עזר לרב [[ישבעם סגל]] בעריכת ספרו [[ערכים בחסידות]].

הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס"ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.

בשנת [[תש"ע]] התמנה ל[[משפיע]] ראשי של "מרכז [[מעייני ישראל]]" בארץ הקודש, שם הוא מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ.

משמש גם כמשפיע ראשי של [[ארגון הפנסאים]] ושל [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].

הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב"ד.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].

== מתלמידיו ==

* הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* הרב [[אליהו שוויכה]]
*הרב [[נועם הרפז]]
* הרב [[חיים יעקב לייבוביץ']]
* הרב [[מאיר ברלב]]
* הרב [[מנחם טל]]
* הרב [[חיים צבי וולף|חיים וולף]]
* הרב [[יוסי אליטוב]]
* הרב [[הלל גואטה]]
* הרב [[משה אהרן גופין]]
* הרב [[ישראל אריה לייב לרנר]]
* הרב [[שמואל וייספיש]]
* הרב [[נתן וגנר|נתן ווגנר]]

== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור 21 ספרים:
*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע"ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע"ו]].
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע"ד.
*'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו.
*'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע"ז- תשפ"ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.
*'''[[המשך תרס"ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
* '''מאמרי הרבי - משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
*'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע"ט]]

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'
* בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]
* בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]
* בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]]
* בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר
* בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.
* בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים
* חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]
* חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים
* חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
* חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)
*''' [https://sinun770.org/השפעה-מר-שלמה-חיים-קסלמן-עבודת-התפלה-ו/ השפעה מר' שלמה חיים קסלמן, עבודת התפלה ולימוד החסידות, הוראה ביחידות , ראיון הרב זלמן גופין תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{צליל}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_2.html האזינו: פאנל מרתק עם הרב זלמן גופין על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{צליל}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת ברגמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]

מרדכי צבי גרינוולד

2025-08-24T17:24:41Z

הורוויץ: /* משפחתו */

[[קובץ:צבי גרינוולד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינוולד ב[[התוועדות]] [[דידן נצח]] המרכזית בארגון [[התאחדות החסידים]]]]
הרב '''מרדכי צבי גרינוולד''' ([[תרצ"א]] – [[ג' אייר]] [[תשע"ח]]) היה חסיד חב"ד ששימש במשך למעלה מחמישים שנה מדריך ומורה ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ראש כולל בבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] בכפר חב"ד ומראשי פעילי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], והיה מנחה בכנסים שאורגנו על ידם, הן בהתוועדויות המרכזיות, והן ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד בקיבוצים]].
[[קובץ:צבי גרינוולד2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בדינר למוסדות חב"ד ב[[חולון]] (תשס"ט)]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לרב חיים יוסף שלמה{{הערה|נפטר ב[[כ"ה ניסן]] [[תשמ"ד]]}} ולאמו מרת חיה פערקא{{הערה|נפטרה ב[[כ"ט סיון]] [[תשל"ט]]}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].

נמנה עם מקימי ומפעילי רשת 'ישיבות ערב' של חב"ד בירושלים בשנות נערותו המתבגרות.

בתקופת המנדט הבריטי, הצטרף לשורות הלח"י ולחם לצידם לשחרורה של ארץ ישראל מהשלטון האנגלי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רבקה מרים בת ר' שמעון רובין{{הערה|מחכמי ירושלים, שהה תקופה מסויימת בארצות הברית והיה יושב מאחורי הרבי בהתוועדויות, ונחשב לאיש פלא (כפי שניתן להסיק גם מנוסח ותוכן מכתבי הרבי אליו).}}, ועם הקמתו של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשט"ו]] הצטרף לצוות החינוכי וקבע את מגוריו בכפר חב"ד, וליווה את בית הספר לכל אורך שנות פעילותו עד שנת [[תשנ"ו]].

בזכות שפתו הרהוטה והעברית הצחה, התבקש רבות להצטרף לפעולות השונות שאורגנו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], והשתתף כדובר בהרבה מ[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד בקיבוצים]].

כמו כן על פי הוראת הרבי לעסוק ביהודים שנמצאים בבתי הסוהר, מסר שיעורים לאסירים בהצלחה גדולה.

כמו כן היה המנחה הקבוע של חגיגת ה[[בר מצווה לילדי הגיבורים]], כמו כן במשך שנים הנחה גם את ה[[התוועדות]] המרכזית המסורתית לכבוד [[י"ט כסלו]] בכפר חב"ד, בה השתתפו כל נכבדי המדינה.

בשנת [[תשמ"ב]] החל למסור שיעור קבוע בבית כנסת ב[[חולון]] וגיבש סביבו קבוצה של אנשים שבזכותו החלו להשתתף באופן קבוע בשיעורים.

לאחר פרישתו בשדה החינוך, החל לשמש כמגיד שיעור וראש כולל 'תפארת זקנים' הפועל בבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]].

נפטר לאחר מחלה קצרה וקשה, כשהוא בן 86 ביום רביעי [[ג' אייר]] [[תשע"ח]]. מסע ההלוויה יצא מביתו בכפר חב"ד, לעבר בית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]' שם למד ולימד, התפלל והתוועד במשך יובל שנים. לאחר מכן המשיכה המיטה לבית ספר למלאכה שם לימוד במשך השנים, במקום ספד לו הרב [[משה אדרעי]] שסיפר איך שהוא התמסר לתלמידים וביקש ממנו מחילה בשם כל הבוגרים, משם המשיכה המיטה לבית הלוויות 'שמגר', ונטמן בחלקת 'חברה קדישא גחש"א - כולל חב"ד' ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים בירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[מנחם מענדל גרינוולד]] - רחובות
*בנו, ר' נפתלי גרינוולד - קראון הייטס
*בנו, הרב פרץ טוביה גרינוולד - שליח הרבי בלונג ביטש, קליפורניה
*בנו, ר' ישראל גרינוולד - כפר חב"ד
*בנו, ר' [[יצחק אייזיק גרינוולד]] - גבאי [[בית הכנסת]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] בכפר חב"ד
* בנו ר' שמואל גרינוולד - פלאטבוש ניו יורק
*בנו, ר' שלום גרינוולד - כפר חב"ד
*חתנו, הרב [[אברהם ישעיהו שטראקס]]- נפטר א אייר תשע"ב - מחנך בתלמוד תורה חב"ד בניו גר'זי. רעייתו, דבורה לאה - נפטרה י"א שבט תשס"ג.
*חתנו, הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - גבאי [[בית הכנסת]] [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש, ומנהל רשת גני חב"ד ב[[צפת]]
*חתנו, הרב לוי הבר - קראון הייטס

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:המורה צבי.jpg|ממוזער|שער ספר ''''המורה צבי'''' שיצא לאור בשנת תשפ"ד]]
*ספר '''המורה צבי''' - סיפור חייו של הרב גרינוולד. יצא לאור בשנת תשפ"ד ע"י נכדו הרב שלמה גרינוולד{{הערה|[https://col.org.il/news/147835 "המורה צבי": ספר פועלו של המחנך הרב צבי גרינולד ז"ל] {{COL}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.tzvigreenwald.com/ אתר לזכרו]
*הרב גרינוולד בטור דעה מיוחד: '''[https://col.org.il/news/19012 הבן החלש]''', בתוך מוסף 'והגדת' של [[שבועון כפר חב"ד]] לרגל [[חג הפסח]] [[תשס"ו]] {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_גרינוולד_חוזר_לפעם_הראשונה_בה_השתתף_במבצע_תפילין_82901.html הרב גרינוולד חוזר לפעם הראשונה בה השתתף במבצע תפילין]''' {{COL}} כ"ו [[אייר]] תשע"ד
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/4/26/219287634458.html כובש הלבבות]''', כתבה לדמותו במלאת השבעה - בתוך [[שבועון בית משיח]] אייר תשע"ח
*'''[https://chabad.info/magazine/359278/ כתבה לדמותו במלאת השבעה - בעיתון 'משפחה']''', י"א באייר ה'תשע"ח {{אינפו|}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/06/158.-Chukas-5778.pdf לא להקים חומה!]''', בתוך הגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]] חוקת תשע"ח
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4052883#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content להפיץ בחוץ]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בראיון למגזין הוידאו של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[https://col.org.il/news/130470 לקט תמונות מחייו 1] [https://col.org.il/news/145078 2]'''{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132439 "למה אתה מתחנף לקיבוצניקים? תן להם על הראש"]''', הרב גרינוולד מספר מזכרונותיו על ערבי חב"ד {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרינוולד, מרדכי צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גרינוולד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]

אברהם פרקש

2025-08-24T17:15:16Z

הורוויץ: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב אברהם פרקש.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב פרקש]]
הרב '''אברהם פרקש''' (יליד [[כ"ח אלול]] [[תשמ"ב]] ,1982) הוא משלוחי הרבי ב[[פתח תקוה]] ומנהל [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה חב"ד 'צמח צדק']] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אלול]] [[תשמ"ב]] ב[[צפת]] לשמעון ולשולמית (שולה) פרקש.

בישיבה קטנה, למד בישיבת [[תומכי תמימים רחובות]], ובישיבה גדולה ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו אסתר, בת הרב [[נפתלי ועקנין]], משלוחי הרבי ורב כמה וכמה שכונות ב[[לוד]].

בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]] הצטרף למערך שלוחי הרבי בפתח תקווה כ'שליח תורה', ועסק במשך חמש שנים כאחראי על מערך שיעורי התורה ומרכז 'נשמה' שעל ידי בית חב"ד המקומי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41078 דיווח באתר COL].}}. במקביל שימש כמחנך בתלמוד תורה בעיר.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]], התמנה לשמש בתפקיד מנהל [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה חב"ד 'צמח צדק']]{{הערה|1=[https://chabad.info/child/298404/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

משקיע רבות בביסוס הת"ת ופיתוחו, ומאז שנכנס לשמש כמנהל מספר התלמידים גדל בצורה משמעותית בכל שנה.

ממקימי קהילת חב"ד בכפר גנים.

== משפחתו ==
אשתו מרת אסתר רחל פרקש

התמים ישראל פרקש

חיה מושקא פרקש

התמים מנחם מענדל פרקש

יוסף יצחק פרקש

שלום דובער פרקש

שניאור זלמן פרקש

חנה גיטל פרקש

חיים שמואל פרקש

== הערות שוליים ==
{{מיון רגיל:פרקש, אברהם}}
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:משפחת פרקש]]
[[קטגוריה:משפחת ועקנין]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

זלמן גופין

2025-08-24T17:14:01Z

הורוויץ: /* מתלמידיו */

{{דמות
|שם=הרב זלמן גופין
|תמונה=הרב זלמן גופין כסלו תשפ''ה.jpeg
|כינוי=ר' זלמן
|תיאור= הרב גופין, י"ט כסלו תשפ"ה
|תאריך לידה= [[כ"ב באלול]] [[תש"ה]]
|מקום לידה=[[סמרקנד]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות= [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות [[גן ישראל ארץ הקודש]], ארגון [[הפנסאים]] ו[[בני היכלא (עיתון)]], משפיע ראשי של [[מעייני ישראל]].
|רבותיו=[[הרבי מליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[ללמוד איך להתפלל]], [[ללמוד את המועדים]], [[לדעת את המידות]]
|השתייכות=[[חב"ד ליובאוויטש]]
|מקום מגורים=[[כפר חב"ד]]|מדינה=[[ארץ הקודש]]|השכלה=[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים המרכזית]]|תפקיד=משפיע [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]|בת זוג=רבקה בת הרב [[יוסף משה ברגמן]]|אב=הרב [[ישעיהו גופין]]|אם=מרת שרה רעלקא גופין|צאצאים=הרב [[שלום דובער גופין]], הרב [[שמעון גופין]]}}
[[קובץ:גופין 3.jpg||ממוזער|שמאל|250px|]]
[[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ"ב)]]
[[קובץ:מאיר ברלב.jpeg|ממוזער|הרב זלמן גופין יחד עם הרב [[מאיר בר לב]] ([[תשפ"ה]])]]
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (מכונה '''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש"ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב"ד]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], משפיע ראשי של ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.

==תולדות חיים==
נולד בב[[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן.

לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] במסגרת ה"[[קבוצה]]" אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ"ו]].

מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את "[[ועד הנחות התמימים]]".

לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ"ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|"[[תחיינו]]" גליון מספר 9 עמוד 17}}.

לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].

לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.

בשנת [[תשנ"ג]] נהג ללכת עם המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בדבר חשיבות המשך ה[[נסיעה לרבי]] ובנצחיות חייו{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.

בשנים אלו הרב גופין עזר לרב [[ישבעם סגל]] בעריכת ספרו [[ערכים בחסידות]].

הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס"ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.

בשנת [[תש"ע]] התמנה ל[[משפיע]] ראשי של "מרכז [[מעייני ישראל]]" בארץ הקודש, שם הוא מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ.

משמש גם כמשפיע ראשי של [[ארגון הפנסאים]] ושל [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].

הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב"ד.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].

== מתלמידיו ==

* הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* הרב [[אליהו שוויכה]]
*הרב [[נועם הרפז]]
* הרב [[חיים יעקב לייבוביץ']]
* הרב [[מאיר ברלב]]
* הרב [[מנחם טל]]
* הרב [[חיים צבי וולף|חיים וולף]]
* הרב [[יוסי אליטוב]]
* הרב [[שמואל וייספיש]]
* הרב [[נתן וגנר|נתן ווגנר]]

== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור 21 ספרים:
*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע"ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע"ו]].
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע"ד.
*'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו.
*'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע"ז- תשפ"ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.
*'''[[המשך תרס"ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
* '''מאמרי הרבי - משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
*'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע"ט]]

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'
* בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]
* בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]
* בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]]
* בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר
* בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.
* בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים
* חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]
* חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים
* חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
* חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)
*''' [https://sinun770.org/השפעה-מר-שלמה-חיים-קסלמן-עבודת-התפלה-ו/ השפעה מר' שלמה חיים קסלמן, עבודת התפלה ולימוד החסידות, הוראה ביחידות , ראיון הרב זלמן גופין תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{צליל}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_2.html האזינו: פאנל מרתק עם הרב זלמן גופין על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{צליל}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת ברגמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]

משתמש:הורוויץ

2025-08-20T09:17:09Z

הורוויץ: יצירת דף עם התוכן "=== '''מדארף צוריק אראפבריינגען דעם רבי'ן!''' === === '''(מממכתב הרבי לר' אברהם פריז)''' ==="

=== '''מדארף צוריק אראפבריינגען דעם רבי'ן!''' ===

=== '''(מממכתב הרבי לר' [[אברהם פריז]])''' ===