https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%27+%D7%98%D7%91%D7%AA 2026-05-04T09:04:50Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=811599 2025-11-26T16:52:41Z

<p>ה&#039; טבת: ניסוח</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:מענדלשמטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל שמטוב]]<br /> ר' '''מנחם מענדל שמטוב''' ([[כ&quot;ח סיון]] [[תרצ&quot;א]] – [[י&quot;ג ניסן]] [[תשס&quot;ו]]), היה עסקן ציבורי שעסק בפעילות ציבורית בענינים הקשורים להוראותיו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' מענדל שם טוב נולד ב[[כ&quot;ח סיון]] [[תרצ&quot;א]] ב[[פולטבה]] להוריו החסיד הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] וגולדע שם טוב.<br /> <br /> ר' בן ציון שמסר את נפשו לבנות [[יהדות]], להחזיק [[חדרים]], [[מקוואות]] ובתי כנסת בגיהנום הסטליניסטי, הוגלה ל[[סיביר]].<br /> <br /> מענדל גדל והתחנך בבית של [[מסירות נפש]]. ב[[חרקוב]] וב[[סמרקנד]], למד ב[[חיידר|חדרים]] ובישיבות המחתרתיות ונשם לתוכו את המסירות של הוריו להחזקת היהדות והרבצת התורה. בשנת [[תש&quot;ט]] יצאה המשפחה מעמק הבא הקומניסטי והגיעה ל[[פאריז]]. אז נסע מענדל ללמוד בישיבה ב[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] הגיע לאמריקה, כדי ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשט&quot;ז]] התחתן עם מרת שרה בת ר' יעקב אפרים הכהן סטאק (נפטרה ב[[ז' אלול]] [[תש&quot;ע]]).<br /> <br /> ר' מענדל היה סוחר מצליח ועסק בטקסטיל, אבל הוא הקדיש את כל ימיו לעסקנות הכלל לטובת מוסדות [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אדמו&quot;ר זי&quot;ע]], היה מעורב במאות פעילויות חשאיות מאת אדמו&quot;ר זי&quot;ע, מהם הידועים יותר בזמן [[פרשיית הספרים]], שמירת השכונה ועוד.<br /> <br /> במשך השנים ניהל גם את &quot;[[קראון הייטס]] קומיוניטי קאונסיל&quot; ועמד בראש המערכה של הצלת האזור היהודי של קראון הייטס מלהתרוקן מיהודים בשנות הכפ'ס ותחילת שנות הלמד'ס כאשר יהודים רבים נמלטו מקראון הייטס והגליל.<br /> <br /> == העיתון 'אלגעמיינער זשורנאל' ==<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ב, כאשר ה&quot;[[טאג מארגן זשורנאל]]&quot; נסגר לפתע, החליט ר' מענדל, לפתוח עיתון יהודי חדש, שישרת את האינטרסים של כלל [[ישראל]] ותורת ישראל. הוא גייס שותפים ועסקנים, ביניהם שותפו במשך שנים ארוכות, ר' [[נחום זעלדיס]], ר' [[יהודה לייב מוצקין]], ור' [[מיכאל טייטלבוים]], שבתמיכה הפיננסית שלהם ה&quot;[[אלגעמיינער זשורנאל]]&quot; נוסד. כעורך נתמנה, [[גרשון יעקבסאן]].<br /> <br /> ביום שישי, [[יו&quot;ד אדר]] [[תשל&quot;ב]], הופיע הגיליון הראשון של &quot;'''[[אלגעמיינער זשורנאל]]'''&quot; והוא נחטף בידי יהודים מסביב. ר' מענדל היה מסור בלב ונפש לעיתון ולהמשך הצלחתו.<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> <br /> ר' מענדל נפטר ביום שלישי [[י&quot;ג ניסן]] [[תשס&quot;ו]] ונטמן בבוקרו של ערב [[פסח]] ב[[בית החיים]] של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] בארה&quot;ב ברובע קווינס, ניו יורק.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *גיסו, ר' [[ישראל שטאק]], משלוחי הרבי בקונטיקט. <br /> *גיסו, ר' [[שמשון שטאק]], מייסד [[חברת שמחת שבת ויום טוב]]. <br /> <br /> *בנו, [[יוסף יצחק שמטוב|יוסף יצחק]] - [[שליח]] [[הרבי]] בטוסון, אריזונה.<br /> *בנו, [[כתריאל שמטוב (ניו יורק)|כתריאל]] - מנהל החדר שעל ידי [[האוהל]].<br /> *בנו, [[לוי שמטוב (דטרויט)|לוי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בוועסט בלומפעלד, [[מישיגן]] [[דטרויט]].<br /> *בתו, פייגי דוכמן, רעייתו של הרב [[שלום דוכמן]], מנהל &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot; - [[קראון הייטס]].<br /> *בתו, בתיה טרייטל, רעייתו של העסקן הרב [[חיים טרייטל]] - [[מונטריאול]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:שמטוב מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סטאק]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=811479 2025-11-26T13:23:04Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברכת_התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מברך את בניו התמימים]]<br /> מעמד '''ברכת התמימים''' (המכונה גם כן '''ברכת הבנים''') הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך [[הרבי]] את כל ה[[תמים|תמימים]] (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב [[יום הכיפורים]] מברך האב את בניו.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] קרא הרבי לתלמידי הישיבה לחדרו, וכשהתאספו התמימים ליד [[חדרו של הרבי]], יצא אליהם הרבי ואמר: '''&quot;אזוי ווי איר לערנט דאך אין דעם רבינ'ס ישיבה, איר זייט דאך דעם רבינ'ס קינדער&quot; (מאחר שהנכם לומדים בישיבה של הרבי, אתם הרי בניו של הרבי)''' וקראם לחדרו ובירכם ב&quot;ברכת הבנים&quot;. בשנים הבאות התאספו התמימים שוב ליד חדרו של הרבי וזכו להכנס ולזכות לברכתו.<br /> <br /> [[קובץ:ברכת_הבנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[יחיאל אופנר]] ממעמד ברכת התמימים]]<br /> במשך השנים התרבה מספר התמימים ולא היה מקום לכך ב[[גן עדן העליון|חדרו]] של הרבי ומשום כך התאספו הבחורים ב[[גן עדן התחתון]] ולאחר מכן גם ב'הול', והרבי יצא וברכם.<br /> <br /> ברבות השנים, כשמספר התמימים הלך וגדל ובפרט בתקופת החגים - אז שוהים אצל הרבי מאות רבות של בחורים, עבר המעמד ל[[זאל הקטן]] בו התאספו הבחורים (אשר ברובם שמרו את מקומותיהם מספר שעות לפני כן) בזאל ובמבואותיו ובשעה היעודה יוצא הרבי לבוש ב'קיטל' ועטוף ב[[טלית]] ומברכם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], עקב מזג האויר הלוהט הועלתה תכנית להעביר את המעמד ל[[זאל הגדול]], אולם לפועל בירך הרבי את התמימים ב[[זאל הקטן]], ושם נקבע מקום המעמד.<br /> <br /> ==תיאור המעמד==<br /> עם דמדומי חמה נכנס הרבי אל בית המדרש המלא בתלמידי התמימים, מכסה את פניו הק' בשולי [[טלית]]ו ופותח בנוסח '[[ברכת כוהנים]]' (בתוספת הפסוק שלפני ואחרי). לאחר מכן מאריך בשיחה, הנמשכת בדרך כלל כחמש עד עשר דקות. (בשנת תשמ&quot;א, לא היו פניו של הרבי מכוסות ובשנת [[תשנ&quot;ב]] לא החזיק את הטלית בידיו אבל במהלך הברכה{{הערה|במילים &quot;הנשיא הוא הכל&quot;.}} נענע בראשו וטליתו כיסתה את פניו הק').<br /> <br /> מאז [[הסתלקות]] הרבנית בשנת [[תשמ&quot;ח]], החל הרבי להדליק בעצמו את נרות החג ומאז לא מוצב מיקרופון ליד. באחת השנים ניסו להציב מול הרבי מיקרופון אך הרבי בבואו לסטנדר סימן להזיזו.<br /> <br /> ==מעמדים מיוחדים==<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ג]] נכללה ברכת התמימים בתוך הברכה הכללית, בה ישב הרבי ב[[מרפסת]] וסקר את הקהל בפרטיות.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ד]] זכו התמימים לעבור זה אחר זה בפני הרבי, במעין [[יחידות]].<br /> <br /> גם כיום לאחר יום המר והנמהר ג' תמוז בטוחים תלמידי התמימים שאבינו רועינו מעריף עלינו את ברכותיו מידי שנה.<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1zv6dPcBU-d1C45R5On7JV837S9SpibKn/view לקט ברכת הבנים ממשך השנים] {{PDF}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/ברכת-הבנים-בערב-יום-הכיפורים/ הרבי מברך את התמימים (תשמ&quot;א)] {{וידפו}}<br /> * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים (תשד&quot;מ)] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> *[https://col.org.il/news/147876 ברכת הבנים בשנת תשמ&quot;ז{{וידאו}}{{col}}]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ&quot;ח] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 הרבי מברך את התמימים בשנת תנש&quot;א] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/717724/ הרבי מברך את התמימים בשנת תשפ&quot;ב] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{כיפור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=810181 2025-11-17T10:23:57Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:חלוקת מצות.jpg|ממוזער|[[הרבי]] בחלוקת מצות בפתח [[חדר הרבי|חדרו]]]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=חלוקת מצות על ידי הרבי|אחר=מבצע חלוקת מצות שמורות המתבצע על ידי חסידי חב&quot;ד בהוראת הרבי|ראו=[[מבצע מצה]]}}<br /> מדי ערב [[פסח]] הרבי '''חילק מצות''' לכל אחד מה[[חסיד]]ים שעברו לפניו, כשהוא מעניק חבילת מצות לסדרים ציבוריים.<br /> <br /> ==סדר החלוקה==<br /> בשנותיו האחרונות של [[הרבי הריי&quot;צ]] הוא נהג לחלק מצות ליחידי סגולה.<br /> <br /> לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] החל הרבי לחלק לכל הקהל מצה על מנת שיאכלו אותה בליל הסדר ולאחל לכל אחד מהעוברים לפניו &quot;אַ כשר'ן און אַ פריילכען פסח&quot; (פסח כשר ושמח), כשהוא לבוש ב[[סירטוק]] משי הנלבש בשבת וחגור ב[[גרטל]]. הרבי היה ממתין שהמצות יגיעו ויוכנסו לחדרו, ולאחר מכן היה הרבי יוצא להתפלל [[מנחה]] בשעה שלוש וחצי. לאחר מכן היה הרבי מתחיל לחלק לכל אחד מהקהל חתיכת מצה שיש בה שיעור כזית.<br /> <br /> לאחר המאורע הבריאותי שעבר הרבי ב[[שמיני עצרת תשל&quot;ח]], הפסיק הרבי לחלק את המצות בעצמו והחלוקה נעשתה על ידי חברי ה[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]]{{הערה|הרבי הסביר שהטעם לזה הוא שכל דבר צריך להעשות על ידי תורה}}, אם כי הרבי המשיך לחלק מצות בעצמו לחברי ה[[מזכירות]], ל[[משב&quot;קים]], לעורכים [[סדרים ציבוריים]]{{הערה|החל מתשל&quot;ט}}, ועוד יחידי סגולה.<br /> <br /> ==מצות מהרבי אל ארץ ישראל==<br /> [[קובץ:הרב ראפ משלוח מצות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] אחראי על משלוח המצות מהרבי לארץ הקודש בשנת תשד&quot;מ]]<br /> הוראות הרבי שנמסרו על ידי הרב [[חודוקוב]] להרב [[אפרים וולף]] בטלפון ב[[ח' בניסן]] [[תשל&quot;ג]] היו:{{הערה|שם=ימי תמימים|מתוך '[[ימי תמימים]]' כרך ו'}}:<br /> <br /> {{ציטוט|על ידי הרב גרוזמן שי' נשלחו המצות, מהמצות כבר הורידו חלה, שלא יעשו שום דבר עם המצות ולמסור אותם לר' שלמה שי' מיידנציק, ויעשו בזה כהוראה הבאה: לחלק לאלה שמקבלים כל שנה ושיהיה על ידי שליח מיוחד, להרב זוין, ל[[שז&quot;ר]], ל[[מרדכי דובקין|ד&quot;ר דובקין]], לגב' זלדה מישקובסקי [בת דודתו של הרבי], והר&quot;ר שלמה הורינשטיין [מנתניה], 1 עבור ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שכר טרחא עבור שליחותו.<br /> <br /> &quot;נוסף לזה נשלח עוד 50 פאונד, 18 פאונד מזה ל[[נחלת הר חב&quot;ד]] וסביבותיה, היתר ל[[כפר חב&quot;ד]] כמרכז לכל המקומות כמו [[ירושלים]] וכו'. החלוקה תהיה לכתחילה.<br /> <br /> &quot;לחלק קמחא דפסחא: 7200 ל&quot;י לעולים חדשים מנחלת הר חב&quot;ד, 7200 ל&quot;י לעולים חדשים מכפר חב&quot;ד, 3000 ל&quot;י לשאר נצרכים מכפר חב&quot;ד כמרכז למקומות אחרים.<br /> <br /> &quot;חלוקת המצות בנחלת הר חב&quot;ד תיעשה על ידי ועד נחלת-הר-חב&quot;ד בצירוף הרב שלהם. בכפר חב&quot;ד על ידי ועד הכפר בצרוף הרב&quot;.}}<br /> <br /> ובטלפון נוסף נמסר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;לחלק מצות ב[[בית רפואה|בתי רפואה]]. אפשר לבאר שם עניין מיכלא דאסוותא, עם כל ה'שוונג', שיהיו שלוחים בכל מקום: בתי חולים, בתי כלא, מושבי זקנים, בתי יתומים. למסור למנהלים שיקבלו חלקי [[מצה שמורה|שמורה]] לעודדם. אצל ילדים שהגיעו ל[[חינוך]] אפשר להסביר [=את המסר של מצה שמורה?]&quot;.}}<br /> בדיווח של הר' [[אפרים וולף]] מ[[ט' ניסן]] [[תשל&quot;ה]]{{הערה|שם=ימי תמימים}} כתוב לאמור:<br /> <br /> &quot;המצות שמורה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א נתקבלו על ידי הגב' שפירא תחי' וחלקנו אותם לריכוזים בהתאם להוראות שנתקבלו. ליחידים נמסור בעזרת ה' גם כן: הרב זוין, הרב חן, משפ' מישקובסקי, בנו של שיף [=ילד שאמר &quot;מה נשתנה&quot; בהתוועדות הרבי בתשל&quot;ב], ר' [[בן ציון שניאורסון]], וכן ליחידים שמסרנו פעם ה[ד&quot;ר] דובקין וה[ד&quot;ר] רוטמן&quot;.<br /> <br /> ==חלוקת מצות לרחבי העולם==<br /> [[קובץ:מצות מהרבי לסדרים ציבוריים.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|קבוצת [[תמימים]] עם מצות שקיבלו מהרבי ל[[סדר ציבורי|סדריים ציבוריים]] ברחבי העולם]]<br /> מדי שנה בתחילת חודש ניסן הרבי מחלק מצות לקהילות יהודיות ברחבי העולם המשתתפים בסדרים ציבוריים ולשלוחים נוספים. החלוקה נערכת על יד [[חדר הרבי]] ועוברים בה שלוחים שמעבירים את המצות לקהילה אליה נוסעים קודם הפסח{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/475564/ חלוקת מצות אצל הרבי • ערב פסח תנש&quot;א].}}.<br /> <br /> בערב אפיית המצות הרבי יוצא ל[[שאיבת מים שלנו]] בחזית [[770]], אך לא משתתף באפייה עצמה עליה הופקדו התמימים בפיקוח ראשי הישיבה.<br /> <br /> בתחילת החלוקה הרבי מקיים הפרשת חלה, ולאחר מכן מחלק את המצות שנארזים בחבילות של פאונד עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם.<br /> <br /> בחלק מהשנים הרבי חילק את המכתב כללי של אותה שנה{{הערה|[[תשמ&quot;ח]] - [[תנש&quot;א]] (ראו גם [https://chabad.info/video/260767/ הרבי בחלוקת מצות לסדרים ברחבי העולם], [[ד' ניסן]] [[תשמ&quot;ט]]).}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חלוקת מצה שמורה בערב פסח''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת ויקרא תשפ&quot;א {{*}} תגובות והערות על הרשימה, בגליון פרשת בהעלותך תשפ&quot;א עמוד 11<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/782498/ צפו: הרבי מחלק מצות עבור סדרי פסח]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> {{פסח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מצות}}<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=810180 2025-11-17T10:22:14Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>{{עריכה|סיבה=הטיית לשון הווה לעבר}}[[קובץ:חלוקת ד' מינים - חברי המזכירות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחלוקת ד' מינים. הדסים לחברי ה[[מזכירות]]]]<br /> מידי שנה ב[[ערב חג הסוכות]] התקיים מעמד '''מסירת ארבעת המינים לרבי וחלוקתם''' על ידי [[הרבי]] לכמה מזקני [[אנ&quot;ש]] ונכבדיהם, לחברי ה[[מזכירות]], ל[[זוכה בגורל]] וכן לנציגים מיישובי אנ&quot;ש או ממדינות שונות. בשעת המסירה אמר הרבי לכל אחד &quot;ממשיך זיין אלע המשכות{{הבהרה|סיבה=תרגום}}&quot; וכדומה.<br /> <br /> ==מסירת ד' מינים==<br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] אחרי חזרתו של הרבי מ[[האוהל]], היו נכנסים לחדר הרבי ונותנים לו [[אתרוג]]ים עבורו ולשם חלוקה.<br /> <br /> בשנים האחרונות לא הכניסו אותם לחדרו, אלא הניחום בחדר הכניסה, וכשהרבי היה חוזר מהאוהל התעסק שם בבחירת האתרוגים.<br /> <br /> את האתרוגים הביאו לחדרו של הרבי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] וחתנו הרב [[מרדכי דוב אלטיין]], ואחר פטירתו של הרב ג'ייקובסון{{הערה|ב[[י&quot;ז בסיוון]] [[תשל&quot;ה]].}} הביאום הרב אלטיין וחתנו הרב [[יצחק מאיר גוראריה]].<br /> <br /> בנוסף לאתרוגים אלו, נכנס בערב החג הרב [[לייב ביסטריצקי]] לחדרו של הרבי והביא [[לולב]]ים, [[הדס]]ים ו[[ערבה|ערבות]], וכן אתרוג. גם הרב [[שלום הכט|שלום הכט]] נכנס ומסר אתרוג. הרב [[בנימין גורודצקי]] מסר אף הוא, באמצעות ה[[מזכירות]], שלושה אתרוגים שקיבל מ[[קלבריה]].<br /> <br /> ==חלוקת ד' מינים==<br /> [[קובץ:חלוקת ד' מינים תשל&quot;ז.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|החלוקה בחדרו של הרבי. [[תשל&quot;ז]]]]<br /> ב[[י&quot;ד תשרי]] ערב [[חג הסוכות]] [[הרבי]] נתן את ארבעת המינים (או חלק מהם, [[לולב]], [[הדסים]] או [[ערבות]]) לכמה מזקני [[אנ&quot;ש]] ונכבדיהם, לחברי ה[[מזכירות]], ל[[זוכה בגורל]] וכן לנציגים מיישובי אנ&quot;ש או ממדינות שונות (והיה אומר להם בשעת הנתינה שזה &quot;עבור [[כפר חב&quot;ד]]&quot; לדוגמא, או &quot;עבור צרפת&quot; וכדומה).<br /> <br /> הד' מינים היו נמצאים על שולחן ב&quot;[[גן עדן התחתון|גן עדן התחתו]] והרבי עומד בפתח חדרו הקדוש כשהדלת פתוחה, ומביט בכל אחד ואחד הבוחר לעצמו מהמינים המונחים על השולחן. לאחר שבחרו המינים, עוברים על ידו ומברך כל אחד ואחד &quot;ממשיך זיין אלע המשכות על כל השנה&quot; וכדומה. <br /> <br /> כל אחד ואחד קיבל לולב, אתרוג, שתי ערבות ולפחות חמשה הדסים.<br /> <br /> הרבי הקפיד שתהיה רשימה מדוייקת ומפורטת מי צריך לקבל, ורק הם יכנסו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הורה לתת שלושה הדסים נוספים. חלק מקבלים רק חלק מהד' מינים, הדסים או רק ערבות. יש קבוצות שקיבלו סט עבור כל הקבוצה יחד.{{להשלים}}<br /> <br /> ==מסירת אתרוגים מארץ ישראל==<br /> [[קובץ:אתרוגים כפר חב&quot;ד.png|שמאל|ממוזער|משלחת מכפר חב&quot;ד מוסרת ל{{ה|רבי}} אתרוגים מהפרדס]]<br /> אחרי חלוקת ארבעת המינים עברו נציגי [[כפר חב&quot;ד]] והביאו לרבי אתרוגים, המובחרים ביותר, שגדלו בכפר. האתרוגים בדרך כלל הונחו בקופסאות עץ מיוחדות שייצרו תלמידי המחלקה לנגרות של [[בית ספר למלאכה]]. לאחר מסירת האתרוגים הרבי נתן להם את ברכתו{{הערה|לשונות הברכה של כמה שנים נדפסו בהוספות לספר דברים שבכרכי הלקוטי שיחות. וכן בכרכים &quot;דברי משיח&quot;.}}.<br /> <br /> בשנה שלאחר שנת ה[[שמיטה]] ([[שנת הקהל]]), לא הביאו לרבי אתרוגים מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> החל משנת [[תשל&quot;ח]] מסירת האתרוגים לא התקיימה ב[[חדר הרבי]] אלא במבוא אליו - [[גן עדן התחתון]].<br /> <br /> ==מסירת הלולב של הרבי לאוגדו==<br /> מידי שנה בערב החג הרב [[דוד רסקין]] היה נכנס אל הרבי על מנת לקחת לולבים של הרבי והרבנית לאוגדם. זאת בנוסף ללולב האישי של הרבי אותו הרבי אגד בעצמו בסוכה שבחזית בניין [[770]].<br /> <br /> על השולחן כבר היו מונחים ומוכנים שני לולבים (ובחיי [[הרבנית חנה]] - שלושה) וחבילת הדסים וערבות שנבחרו על ידי הרבי. גם אחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא]] היה הרבי מוסר לו שני לולבים לאוגדם.<br /> <br /> באופן קבוע הרבי היה מזכיר לו שיחתוך מתחתית הלולב, וכן לתת שלושים וששה הדסים בלולבו של הרבי ושמונה עשר בלולביהן של הרבניות.<br /> <br /> את אופן אגידת הלולב הרבי הראה לו בשנת [[תשי&quot;א]], ומידי שנה היה הרב רסקין שואל והרבי מורה לו אודות פרטים שונים באגידת הלולבים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/hit114.htm הכנות לסוכות במחיצת הרבי] גיליון התקשרות קי&quot;ד<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127372 חלוקה ושיחה בחדרו של הרבי] שלהי שנות הלמ&quot;דים {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4512043 חלוקת ארבעת המינים תשמ&quot;ז] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/90918/ חלוקת ארבעת המינים תשמ&quot;ח] {{וידאו}}{{אינפו}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2719724 חלוקת ארבעת המינים תשנ&quot;ב] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1638139 לבחור את ארבעת המינים] - הרב [[יצחק מאיר גוראריה]] מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> {{סוכות}}<br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אוצר מנהגי חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=810179 2025-11-17T10:18:35Z

<p>ה&#039; טבת: תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברכת_התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מברך את בניו התמימים]]<br /> מעמד '''ברכת התמימים''' (המכונה גם כן '''ברכת הבנים''') הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך [[הרבי]] את כל ה[[תמים|תמימים]] (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב [[יום הכיפורים]] מברך האב את בניו.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] קרא הרבי לתלמידי הישיבה לחדרו, וכשהתאספו התמימים ליד [[חדרו של הרבי]], יצא אליהם הרבי ואמר: '''&quot;אזוי ווי איר לערנט דאך אין דעם רבינ'ס ישיבה, איר זייט דאך דעם רבינ'ס קינדער&quot; (מאחר שהנכם לומדים בישיבה של הרבי, אתם הרי בניו של הרבי)''' וקראם לחדרו ובירכם ב&quot;ברכת הבנים&quot;. בשנים הבאות התאספו התמימים שוב ליד חדרו של הרבי וזכו להכנס ולזכות לברכתו.<br /> <br /> [[קובץ:ברכת_הבנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[יחיאל אופנר]] ממעמד ברכת התמימים]]<br /> במשך השנים התרבה מספר התמימים ולא היה מקום לכך ב[[גן עדן העליון|חדרו]] של הרבי ומשום כך התאספו הבחורים ב[[גן עדן התחתון]] ולאחר מכן גם ב'הול', והרבי יצא וברכם.<br /> <br /> ברבות השנים, כשמספר התמימים הלך וגדל ובפרט בתקופת החגים - אז שוהים אצל הרבי מאות רבות של בחורים, עבר המעמד ל[[זאל הקטן]] בו התאספו הבחורים (אשר ברובם שמרו את מקומותיהם מספר שעות לפני כן) בזאל ובמבואותיו ובשעה היעודה יוצא הרבי לבוש ב'קיטל' ועטוף ב[[טלית]] ומברכם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], עקב מזג האויר הלוהט הועלתה תכנית להעביר את המעמד ל[[זאל הגדול]], אולם לפועל בירך הרבי את התמימים ב[[זאל הקטן]], ושם נקבע מקום המעמד.<br /> <br /> ==תיאור המעמד==<br /> עם דמדומי חמה נכנס הרבי אל בית המדרש המלא בתלמידי התמימים, מכסה את פניו הק' בשולי [[טלית]]ו ופותח בנוסח '[[ברכת כוהנים]]' (בתוספת הפסוק שלפני ואחרי). לאחר מכן מאריך בשיחה, הנמשכת בדרך כלל כחמש עד עשר דקות. (בשנת תשמ&quot;א, לא היו פניו של הרבי מכוסות ובשנת [[תשנ&quot;ב]] לא החזיק את הטלית בידיו אבל במהלך הברכה{{הערה|במילים &quot;הנשיא הוא הכל&quot;.}} נענע בראשו וטליתו כיסתה את פניו הק').<br /> <br /> מאז [[הסתלקות]] הרבנית בשנת [[תשמ&quot;ח]], החל הרבי להדליק בעצמו את נרות החג ומאז לא מוצב מיקרופון ליד. באחת השנים ניסו להציב מול הרבי מיקרופון אך הרבי בבואו לסטנדר סימן להזיזו.<br /> <br /> ==מעמדים מיוחדים==<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ג]] נכללה ברכת התמימים בתוך הברכה הכללית, בה ישב הרבי ב[[מרפסת]] וסקר את הקהל בפרטיות.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ד]] זכו התמימים לעבור זה אחר זה בפני הרבי, במעין [[יחידות]].<br /> <br /> גם כיום לאחר יום המר והנמהר ג' תמוז בטוחים תלמידי התמימים שאבינו רועינו מעריף עלינו את ברכותיו מידי שנה בשנה.<br /> <br /> * [https://drive.google.com/file/d/1zv6dPcBU-d1C45R5On7JV837S9SpibKn/view לקט ברכת הבנים ממשך השנים] {{PDF}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/ברכת-הבנים-בערב-יום-הכיפורים/ הרבי מברך את התמימים (תשמ&quot;א)] {{וידפו}}<br /> * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים (תשד&quot;מ)] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> *[https://col.org.il/news/147876 ברכת הבנים בשנת תשמ&quot;ז{{וידאו}}{{col}}]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ&quot;ח] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 הרבי מברך את התמימים בשנת תנש&quot;א] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/717724/ הרבי מברך את התמימים בשנת תשפ&quot;ב] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{כיפור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=810178 2025-11-17T10:17:14Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברכת_התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מברך את בניו התמימים]]<br /> מעמד '''ברכת התמימים''' (המכונה גם כן '''ברכת הבנים''') הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך [[הרבי]] את כל ה[[תמים|תמימים]] (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב [[יום הכיפורים]] מברך האב את בניו.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] קרא הרבי לתלמידי הישיבה לחדרו, וכשהתאספו התמימים ליד [[חדרו של הרבי]], יצא אליהם הרבי ואמר: '''&quot;אזוי ווי איר לערנט דאך אין דעם רבינ'ס ישיבה, איר זייט דאך דעם רבינ'ס קינדער&quot; (מאחר שהנכם לומדים בישיבה של הרבי, אתם הרי בניו של הרבי)''' וקראם לחדרו ובירכם ב&quot;ברכת הבנים&quot;. בשנים הבאות התאספו התמימים שוב ליד חדרו של הרבי וזכו להכנס ולזכות לברכתו.<br /> <br /> [[קובץ:ברכת_הבנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[יחיאל אופנר]] ממעמד ברכת התמימים]]<br /> במשך השנים התרבה מספר התמימים ולא היה מקום לכך ב[[גן עדן העליון|חדרו]] של הרבי ומשום כך התאספו הבחורים ב[[גן עדן התחתון]] ולאחר מכן גם ב'הול', והרבי יצא וברכם.<br /> <br /> ברבות השנים, כשמספר התמימים הלך וגדל ובפרט בתקופת החגים - אז שוהים אצל הרבי מאות רבות של בחורים, עבר המעמד ל[[זאל הקטן]] בו התאספו הבחורים (אשר ברובם שמרו את מקומותיהם מספר שעות לפני כן) בזאל ובמבואותיו ובשעה היעודה יוצא הרבי לבוש ב'קיטל' ועטוף ב[[טלית]] ומברכם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], עקב מזג האויר הלוהט הועלתה תכנית להעביר את המעמד ל[[זאל הגדול]], אולם לפועל בירך הרבי את התמימים ב[[זאל הקטן]], ושם נקבע מקום המעמד.<br /> <br /> ==תיאור המעמד==<br /> עם דמדומי חמה נכנס הרבי אל בית המדרש המלא בתלמידי התמימים, מכסה את פניו הק' בשולי [[טלית]]ו ופותח בנוסח '[[ברכת כוהנים]]' (בתוספת הפסוק שלפני ואחרי). לאחר מכן מאריך בשיחה, הנמשכת בדרך כלל כחמש עד עשר דקות. (בשנת תשמ&quot;א, לא היו פניו של הרבי מכוסות ובשנת [[תשנ&quot;ב]] לא החזיק את הטלית בידיו אבל במהלך הברכה{{הערה|במילים &quot;הנשיא הוא הכל&quot;.}} נענע בראשו וטליתו כיסתה את פניו הק').<br /> <br /> מאז [[הסתלקות]] הרבנית בשנת [[תשמ&quot;ח]], החל הרבי להדליק בעצמו את נרות החג ומאז לא מוצב מיקרופון ליד. באחת השנים ניסו להציב מול הרבי מיקרופון אך הרבי בבואו לסטנדר סימן להזיזו.<br /> <br /> ==מעמדים מיוחדים==<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ג]] נכללה ברכת התמימים בתוך הברכה הכללית, בה ישב הרבי ב[[מרפסת]] וסקר את הקהל בפרטיות.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ד]] זכו התמימים לעבור זה אחר זה בפני הרבי, במעין [[יחידות]].<br /> <br /> גם כיום לאחר יום המר והנמהר בטוחים תלמידי התמימים שאבינו רועינו מעריף עלינו את ברכותיו מידי שנה בשנה.<br /> <br /> * [https://drive.google.com/file/d/1zv6dPcBU-d1C45R5On7JV837S9SpibKn/view לקט ברכת הבנים ממשך השנים] {{PDF}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/ברכת-הבנים-בערב-יום-הכיפורים/ הרבי מברך את התמימים (תשמ&quot;א)] {{וידפו}}<br /> * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים (תשד&quot;מ)] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> *[https://col.org.il/news/147876 ברכת הבנים בשנת תשמ&quot;ז{{וידאו}}{{col}}]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ&quot;ח] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 הרבי מברך את התמימים בשנת תנש&quot;א] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/717724/ הרבי מברך את התמימים בשנת תשפ&quot;ב] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{כיפור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=810177 2025-11-17T10:15:33Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:חלוקת קובץ כח סיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הקונטרס '[[קובץ כ&quot;ח סיון - יובל שנים]]' ([[כ&quot;ח סיוון]] [[תנש&quot;א]])]]<br /> '''חלוקת קונטרסים''' הינו שם כולל למעמדים בהם חילק [[הרבי]] חוברות תורניות בהם נדפס [[מאמר דא&quot;ח]] או ליקוט מתורתם של נשיאי [[חב&quot;ד]] בנושא מסויים.<br /> <br /> מעמדים אלו דומים באופיים למעמדי ה[[חלוקת דולרים]] אך שונים במספר פרטים.<br /> <br /> ראשית, החלוקה ברוב המקרים לא מתקיימת במסדרון הכניסה הראשית לבניין [[770]] אלא בבית המדרש הגדול בקומת המרתף. בנוסף לכך, אין מועדים קבועים לחלוקות אלו והם מגיעות מצד [[הרבי]] עצמו שמודיע בדרך כלל בבוקרו של יום למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] על רצונו לחלק קונטרס מסויים, ועד שעות הערב חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] מדפיסים אותו בבית הדפוס שב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והרבי מחלקו לאחרי התפילה (לעיתים אף יש צורך להדפיס תוך כדי החלוקה, כאשר התארכה החלוקה למעלה מהמשוער).<br /> <br /> הפעם האחרונה לעת עתה בה הרבי חילק קונטרסים לציבור, היה ב[[פורים קטן]] ([[י&quot;ד אדר|י&quot;ד אדר ראשון]]) [[תשנ&quot;ב]], בחלוקה זו חילק [[הרבי]] את [[קונטרס ואתה תצוה]] שכלל [[מאמר דא&quot;ח]] שפתח בפסוק זה. [[חסידים]] מייחסים חשיבות רבה למאמר זה, ונוהגים ללמוד אותו מדי שנה בשנה לקראת יום ההילולא ג' תמוז.<br /> <br /> בחלק מהשנים הרבי חילק את המכתב כללי של אותה שנה{{הערה|[[תשמ&quot;ח]] - [[תנש&quot;א]] (ראו גם [https://chabad.info/video/260767/ הרבי בחלוקת מצות לסדרים ברחבי העולם], [[ד' ניסן]] [[תשמ&quot;ט]]).}}.<br /> <br /> ==חלוקות==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *[[החלצו רנ&quot;ט]] - [[כ' חשון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> *[[קונטרס ר&quot;ח כסלו תשמ&quot;ח]] ([[דיבור המתחיל]] ושבתי בשלום תשל&quot;ח) - [[כינוס השלוחים העולמי]] תשמ&quot;ח.<br /> *[[קונטרס אהבת ישראל]] - [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ט]].<br /> *[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] - [[כ&quot;ט אלול]] תשמ&quot;ט.<br /> *[[מאמר ושאבתם מים בששון]] - [[ו' תשרי]] [[תש&quot;נ]].<br /> *[[קונטרס י&quot;א ניסן תש&quot;נ]] ([[דיבור המתחיל]] כי ישאלך תשל&quot;ח) - [[י&quot;א ניסן]] תש&quot;נ.<br /> *[[קונטרס י&quot;ב-י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ח]] - [[ח' תמוז]] [[תש&quot;נ]].<br /> *[[קונטרס עץ החיים]] - [[כ' חשון]] [[תנש&quot;א]] .<br /> *[[קונטרס אנכי מגן לך תרע&quot;ח]] - [[כ&quot;ה חשון]] תנש&quot;א .<br /> *[[מאמר ברוך שעשה ניסים תרס&quot;ד]] - [[יו&quot;ד שבט]] [[תנש&quot;א]] .<br /> *[[קונטרס דבר מלכות י&quot;ב]] - [[ט&quot;ו אייר]] תנש&quot;א .<br /> *[[קובץ כ&quot;ח סיון יובל שנים]]{{הערה|י&quot;ל במהדורה חדשה ע&quot;י [[קה&quot;ת]], [[תשפ&quot;א]], לרגל שמונים שנה לבוא [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] ל[[ארה&quot;ב]] - [[חצי כדור התחתון]].}} - [[כ&quot;ח סיון]] [[תנש&quot;א]] .<br /> *[[קונטרס כ&quot;ף מ&quot;ח תשנ&quot;ב]] ([[דיבור המתחיל]] ויהיו חיי שרה תש&quot;ל) - [[כ' חשון]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> *[[קונטרס סיום והכנסת ספר תורה]] - [[כ&quot;ז חשון]] תשנ&quot;ב.<br /> *[[קונטרס דרושי חתונה]] - [[י&quot;ז כסלו]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> *[[קונטרס מאמרים תרפ&quot;ב]] - [[יו&quot;ד שבט]] תשנ&quot;ב.<br /> *[[קובץ כ&quot;ב שבט]] - [[כ&quot;ב שבט]] [[תשנ&quot;ב]]. הקונטרס הכיל שיחות אודות מעלת נשי ישראל, ובכל נרתיק היה קונטרס, שטר של 5 דולר ולעקח. [[הרבי]] חילק במעמד זה כ-10,000 קונטרסים.<br /> *[[קונטרס פורים קטן תשנ&quot;ב]] - [[פורים קטן]] תשנ&quot;ב.<br /> }}<br /> <br /> {{גלריה חלוקת קונטרסים}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חלוקת דולרים]]<br /> *[[סידור תהלת השם#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקת סידור תהלת ה']]<br /> *[[חלוקת תניא]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80000 וידאו מחלוקת &quot;קובץ כ&quot;ב שבט&quot;]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/132068 מחלוקת חריפה וחלוקה מפתיעה: האם הרבי רמז משהו?]''', סקירה על התחלת המעמדים של חלוקות הקונטרסים {{COL}}<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קונטרסים|*]]<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|*]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=809861 2025-11-14T12:08:06Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שם טוב]]<br /> [[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם יצחק שם טוב]]<br /> הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' (נולד [[כ&quot;ד מנחם אב]] [[תרצ&quot;ז]], 1 באוגוסט 1937){{הערה|{{קישור חבד און ליין|106025| הרב אברהם שם טוב הגיע ל'גבורות' • גלריה מיוחדת||כ&quot;ד אב תשע&quot;ז}}}}, הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה, ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שם-טוב נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולגולדה ב[[ברית המועצות]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות [[לונדון]] שב[[אנגליה]] ולמד בישיבה ב[[מנצ'סטר]]. <br /> <br /> בראשית שנת [[תשי&quot;ד]] הגיע ל-[[770]], כשהוא עושה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום דובער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י&quot;ג בתשרי]]. <br /> <br /> בתקופת הפגישות שלפני נישואיו רעייתו נכנסה עם אמה ל[[יחידות]] אצל הרבי, משהתעניין הרבי בשידוך השיבה שהיא חשה התאמה אך יש מבני משפחתה שדואגים מקומת גופו הנמוכה של הרב שם טוב, הרבי השיב לה שביכולתה לנעול נעליים בעלות עקבים נמוכים, בנוסף אמר הרבי שאף שבעבר ניתן דגש על כך שעל החתן להיות גבה קומה יפסיקו לשים לב לכך, בהמשך התבטא הרבי על הרב שם טוב: &quot;ער איז פון די בעסטע בחורים און פון די בעסטע - איז ער דער בעסטער&quot; [=הוא מבחורים המעולים, ומבין המעולים - המעולה]{{הערה|שם=כפר|ש. מגידמן, '''הדרכות שקיבלתי מהרבי''', מוסף נשימה של [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 2066 עמ' 29-30.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשכ&quot;א]] נישא לרעייתו בת שבע, ביתו של הרב [[גרשון אליעזר לזרוב]]. באותה תקופה חדל הרבי מלסדר קידושין, לבקשת אמה של רעייתו ביחידות אליה נכנסה עם בתה השיב הרבי שסידור הקידושין מותנה ביציאתם לשליחות, כשהכלה אמרה שהם מוכנים ליציאה אמר הרבי: &quot;זה צריך להיות בשמחה ובטוב לבב&quot;, ביום החתונה הודיע הרב חדקוב על ההשתתפות וביקש שיהיו מוכנים בשעה בה צפוי הרבי לחזור מהאוהל, הם זכן שהרבי יסדר את הקידושין בחופתם, (לאחר חתונתם סידר הרבי קידושין בשני חופות נוספות בלבד){{הערה|שם=כפר}}{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1803&amp;CategoryID=641 גליון התקשרות מס' 555]}}.<br /> <br /> בהיותו בחור ב-770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]], ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות &quot;חזרה&quot; על כל התוועדות פורים תשח&quot;י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.<br /> הי׳ כמה פעמים שר׳ יואל לא הי נוכח, ועשה את ״החזרה״ של המאמר.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] עם עזיבתם של הרב [[משה לאזאר]] והרב [[קהת ויס]] את ניהול קעמפ מחנה הקיץ [[גן ישראל]] בעקבות יציאתם לשליחות מינהו הרבי לשמש כמנהל הקעמפ, כחלק מניהולו הוא קבע את מיקום הקעמפ בפארקסוויל שבניו יורק, מקום המשמש כשטח הפעילות של הקעמפ.<br /> <br /> בתחילה הורה לו הרבי להקים את [[כפר חב&quot;ד ב']], לפני נסיעתו ל[[ארץ ישראל|ישראל]] קיבל מסר מהרב חדקוב על ביטול השליחות והסבתה לפתיחת [[בית חב&quot;ד]] בפילדלפיה.<br /> <br /> ביחידות אליה נכנס עם רעייתו חזר הרבי שלושה פעמים{{הערה|בראיון שהעניקה רעייתו בת שבע למגזין נשימה של שבועון כפר חב&quot;ד היא מסופקת אם הרבי חזר על המשפט שלושה או ארבעה פעמים.}} על המשפט: &quot;זו לא אשמתך, אלא אשמת [[לוי אשכול]], שטוען שאין לו די כסף&quot;, אחר כך אמר: &quot;זאת לא אשמתך, ואולי גם לא אשמתו, אולי באמת אין לו כסף&quot;.<br /> <br /> על אף הסבת השליחות פעל הרב שם טוב להתפתחותו של כפר חב&quot;ד ב' בהשגת תקציבים מהממשל האמריקאי לבניית הכפר{{הערה|שם=כפר}}. <br /> <br /> מ[[תשכ&quot;ד]] התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] ל[[נשיאי ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל&quot;ב]] את הארגון [[ידידי ליובאוויטש]] ב[[ארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י&quot;א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארצות הברית]] על ידי הנשיא דאז - ג׳ימי קרטר{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm &quot;הרבי והנשיא רונלד רייגן&quot; באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב&quot;ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל&quot;ד]] מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי &quot;המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים&quot; בארצות הברית.<br /> <br /> לרגל [[כ' אב]] [[תשל&quot;ד]], יום ה[[הילולא]] השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] [[תשל&quot;ט]] &quot;ננזף&quot; הרב שמטוב ע&quot;י ה[[רבי]] לאחר שהרשה לבקשתו של נשיא ארה&quot;ב [[ג'ימי קרטר]] להדליק את כל נרות החנוכה ביום הרביעי, הרבי תבע שיהודים יעמדו בתוקף וב&quot;גאון יעקב&quot;, וגם כאשר אין בכך הגיון ואמר לרב שמטוב &quot;ממך ציפיתי ליותר&quot;{{הערה|{{קישור חבד און ליין|142803|&quot;ממך ציפיתי ליותר&quot;: בקשתו החריגה של נשיא ארצות הברית||כ&quot;ו כסלו תשפ&quot;ג}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] מונה על ידי הרבי ליו&quot;ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי&quot;ק].}}.<br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] [[קראון הייטס]].<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ה]] [[בית הכנסת - 770#ניהול בית הכנסת|מתנהל משפט]] בינו [[חיים יהודה קרינסקי|והרב חיים יהודה קרינסקי]] לבין [[גבאי בית הכנסת 770]] בנוגע לניהול [[הזאל הגדול]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ&quot;ה]], בעקבות פרשיה בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל&quot;א וזבל&quot;א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[צוואת הרבי]]{{הערה|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד&quot;ץ קראון הייטס|הבד&quot;צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד&quot;ץ}} ובעניין ניהול המל&quot;ח, הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד&quot;צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערה|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. לטענת הרב שמטוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת חלק מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] (שהתמנו ע&quot;י הרבי לפסוק בענייני המוסדות דליובאוויטש, בשונה מבד&quot;צ דקראון הייטס שייך אך ורק לענייני השכונה.).<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמצד הבית דין ב[[קראון הייטס]] כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot; בטל כליל{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 לאחר 15 שנה: הוסר כתב ה&quot;לא צייתי לדינא&quot; ● כל הפרטים] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, ו&quot;אין ליטפל עוד בנושא זה כלל&quot;, שכן התובעים באותה תביעה תבעו את הבי&quot;ד באופן אישי באופן &quot;מלא חוצפה ושקרים&quot; ומכיון שכך אסור לבי&quot;ד ולחבריו לעסוק בתביעה זו והינם מושכים ידיהם ממנה לגמרי, כיון שהינם נוגעים בדבר. עוד הוסיף באותו מכתב שלפסק הקודם אין כל ערך מכיון שכעת מסכימים הנתבעים להתייצב בפני ב&quot;ד. לעומתו טוענים{{הבהרה}} כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב יהודה שם טוב, שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.<br /> *בנו הרב [[לוי שם טוב]], שליח הרבי בוואשינגטון הבירה. <br /> *בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], שליח הרבי באורוגוואי.<br /> *חתנו הרב מרדכי אבצן, שליח הרבי בהונג קונג.<br /> *גיסו הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)|שימק'ה לזרוב]].<br /> *גיסו הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * כפר חב&quot;ד, 1216, ראיון עם הרב אברהם שם טוב<br /> {{כפר|שלום מגידמן|הזדמנות ושעת כושר בעבורנו|2081|30|תשפ&quot;ה}}<br /> *ש. מגידמן, '''הדרכות שקיבלתי מהרבי''', מוסף נשימה של [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 2066 עמ' 29-30, וגליון 2090 עמ' 36-41. ראיון עם הרבנית בת שבע שם טוב, שליחת הרבי לפילדלפיה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/122735 חזון ומעש: דמותו החד-פעמית של הרב אברמל שם-טוב]''', בתוך סדרת 'חלוצי השליחות' באתר {{COL}} לרגל יו&quot;ד שבט תש&quot;פ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שם טוב אברהם יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לזרוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]<br /> [[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=809610 2025-11-12T19:15:40Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הלולב של הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] יוצא מסוכתו כשבידו [[המשך וככה תרל&quot;ז]]. מאחור נראה הרב [[מאיר הארליג]] מחזיק את הד' מינים של הרבי. [[כ&quot;א תשרי]] [[תשל&quot;ז]]]]<br /> מידי יום מימי [[חג הסוכות]], [[הרבי]] נתן ל[[חסיד]]ים את הזכות '''לברך על ארבעת המינים שלו'''. בשנים הראשונות (ובשנת [[תשנ&quot;ב]]) הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, הרבי שלח את [[ארבעת המינים]] באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.<br /> <br /> == אצל רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] לא ניתן היה להשיג [[קלבריה|אתרוגים מקלבריה]] בכל רחבי [[רוסיה]] ובהשתדלותו של הרב [[שמואל גוראריה]] נשלח אל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהתגורר באותה עת ב[[רוסטוב]] [[אתרוג]] מהודר. כל אנשי העיר והסביבה, חסידים ושאינם, באו לברך על [[ארבעת המינים]] של הרבי.<br /> <br /> הסדר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה, שהיה יושב בכל ימות החג בסוכה בבוקר, וספר דא&quot;ח בידו, והיו כולם באים לברך על האתרוג, בנוכחות הרבי. ר' [[רפאל כהן]] מספר שהוא יחד עם אביו באו במיוחד מהעיירה [[קרמנצ'וג]] לשם כך. בהגיעם בחול המועד סוכות, נכנסו תיכף לברך על ארבעת המינים של הרבי. הרבי רמז לאביו כי יכול הוא גם לעשות הנענועים בלולב, באופן כללי הרבי השגיח שלא יעשו נענועים בלולב ורק לאחדים אמר הרבי שינענעו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח&quot;א עמ' קז, [[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 31, [[רשימות דברים]] ח&quot;א עמ' קע&quot;ה}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם דייק שהמברכים לא יחזיקו האתרוג בעת הברכה אלא רק לאחריה יחזיקו בו לרגע קצר{{הערה|1=<br /> [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=310&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= אוצר מנהגי חב&quot;ד תשרי עמ' רצה] מרשימות ר&quot;י דזייקובסאהן}}.<br /> <br /> [[הרבי]] כותב אודות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|אגרות קודש חט&quot;ז עמ' לח}} &quot;כבר ידועה הנהגת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד&quot;הדר&quot;, ענה, אין לך &quot;הדר&quot; מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו&quot;.<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ארצות הברית]] בודדים היו זוכים לברך על הד' מינים שלו. אך בשנתיים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין ([[תש&quot;ט]] ו[[תש&quot;י]]) היה חתנו - [[הרבי]] מוריד את ד' המינים כדי לאפשר לכל הקהל לברך עליהם.<br /> <br /> == אצל הרבי==<br /> <br /> [[הרבי]] הנהיג במשך כל שנות נשיאותו שכל הרוצה לברך על ארבעת המינים שלו, יוכל לעשות זאת, מידי יום מימי החג, הן קודם התפילה והן לאחריה למי שלא הספיק קודם לכן. וביום [[הושענא רבה]] אחר שמסיימים הגברים לברך, זוכים לברך על הלולב גם נשים וילדים.<br /> <br /> הסדר בדבר השתנה במשך השנים. בשנים הראשונות היה הרבי עצמו נותן לברך על הד' מינים שלו בסוכתו האישית{{הערה|שהייתה מוצבת בשנים הראשונות בשטח ה&quot;שאלאש&quot; לצד בניין 770, ומשנת תשל&quot;ו - בחזית הבניין.}}, ובשעת מעשה הרבי היה יושב או עומד בסוכה ומעיין בספר חסידות{{הערה|בדרך כלל היה זה [[ביכל]] [[המשך וככה תרל&quot;ז]] של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].}} ומרים מעת לעת את עיניו ומביט על המברכים. החל משנת [[תשכ&quot;ה]] מסר הרבי את הד' מינים על ידי שליח שיברכו עליהם בסוכת הקהל העומדת בחצר [[770]]. הרבי נכנס לתפילת שחרית גם אם לא סיימו כולם לברך, ולקראת אמירת ה[[הלל]] מביאים לרבי לבית המדרש את הד' מינים. בשעת אמירת ההלל, ה[[הושענות]] ותפילת [[מוסף]] הד' מינים אצל הרבי ויחד איתם הוא יצא מהתפילה. לאחר התפילה מוסר שוב את הד' מינים לציבור, עבור אלו שעדיין לא ברכו.<br /> <br /> כשמוסר הרבי את הד' מינים לברכת הציבור (בעבר באמצעות הרב [[מאיר הארליג]]), אומר &quot;מתנה על מנת להחזיר&quot; - וזאת גם בימי [[חול המועד]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], בבוקר היום הראשון של החג, באופן מפתיע הרבי ביקש להיות נוכח בשעה שהקהל מברך על הד' מינים. הרבי עצמו הוציא את הד' מינים מסוכתו והלך אל הסוכה הקטנה המיוחדת לכך בקצה סוכת הקהל, ובמשך שש שעות ומחצה עמד והביט על כל אחד ואחד מהמברכים, כשהוא עונה &quot;ברוך הוא וברוך שמו&quot; ו&quot;אמן&quot; על ברכותיהם.<br /> <br /> הרבי הביט על המברכים באופן מדוקדק. לאחד העיר ששכח לברך &quot;[[שהחיינו]]&quot;, לאחד שנטל האתרוג הפוך סימן הרבי ליישרו. למי שהקדים ונטל את האתרוג הורה הרבי ליטול את הלולב תחילה. הרבי סייע לאחד שהתקשה באמירת הברכות ואמר איתו מילה במילה מתוך הסידור. ולרבים איחל &quot;גוט יום טוב&quot; בחיוך ובשמחה.<br /> <br /> [[קובץ:לולב של הרבי 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' [[מאיר הארליג]] מכניס את [[ארבעת המינים]] אל [[הרבי]] במהלך התפילה. [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> מידי יום, לאחר שהקהל מברך על לולבו של הרבי והאחראי מכניס אותו לבית המדרש אל הרבי לאמירת ה[[הלל]] וה[[הושענות]], הרבי בוחן ומסדר את הלולב ואת טבעותיו.<br /> <br /> קרו מקרים שנפסל הלולב או האתרוג והיה צורך להחליפם באחרים. ב[[שנת הקהל]] [[תשמ&quot;ח]], החליף הרבי אתרוג כל יומיים או שלושה. כך היה גם בשנת הקהל [[תשפ&quot;ג]]. הלולב בדרך כלל אף פעם לא נפסל, והרבי אינו צריך להחליף אותו, אבל היו פעמים שהוצרכו להחליף את הלולב. הדסים וערבות מחליפים מספר פעמים.<br /> <br /> ר' מאיר הארליג סיפר שכאשר האתרוג של הרבי נפסל בפעם הראשונה (עקב השימוש הרב) בשנת [[תשכ&quot;ז]], כבר אחז הרבי באמצע התפילה. ר' מאיר ניגש וסיפר לרבי שהאתרוג נפסל. הרבי הורה לו ללכת לביתו ב[[רחוב פרזידנט]] ולהביא משם את האתרוג של [[הרבנית]]. היה זה ביום הראשון של חול המועד, ובהמשך החג לא נתן הרבי את האתרוג כדי שיברכו עליו, אלא רק אחרי התפילה ב[[הושענא רבא]] (גברים, ואחר כך נשים וילדים).<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן, כאשר נפסל שוב האתרוג, מספר ר' מאיר, סיפרתי לרבי שמישהו פסל אותו בטעות, הרבי אמר: &quot;אינני מעוניין לדעת את השם (של מי שעשה זאת)&quot;. הרבי הוציא אתרוג אחר, עליו הוא בירך, ונתן לציבור לברך.<br /> <br /> == סדרי התור לברכה ==<br /> <br /> [[קובץ:התור לד' מינים ביוניון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התור לברכה על ארבעת המינים של הרבי משתרך מ[[רחוב יוניון]] צמוד לבניין הכולל הישן, אל החצר האחורית של [[770]]]]<br /> <br /> התור לברכה של הלולב של הרבי משתרך בדרך כלל מ[[רחוב יוניון]] דרך חצר בניין הכולל ומשם לבריכת ה[[תשליך]] שמוצבת בחצר האחורית של בניין [[770]] ונכנס לסוכת הקהל, שבשנים מאוחרות יותר נבנתה בה סוכה קטנה מיוחדת עבור הברכה על הלולב של הרבי. לסוכה זו שני פתחים כניסה ויציאה ובה עמד הרבי בשנת [[תשנ&quot;ב]] בכעין [[יחידות]] עם המברכים.<br /> <br /> בשנים האחרונות התור מתחיל מרחוב [[איסטערן פארקווי]] עובר דרך החלק האחורי של ה&quot;זאל הגדול&quot; ב-770 וממשיך לכיוון בריכת התשליך אל הסוכה{{הערה|התור נעצר למשך חמש דקות בעת כניסת הרבי לתפילת שחרית, ולעוד דקה-שתיים בעת יציאתו מהתפילה.}}.<br /> <br /> [[קובץ:ד' מינים של הרבי 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ברכה על ארבעת המינים של הרבי, [[תשנ&quot;ג]]]]<br /> החל מאמצע שנות המ&quot;מים, כאשר ציבור באי בית חיינו בחודש תשרי הלך וגדל והגיע לאלפים רבים, נעשו ניסיונות לקצר את משך העמידה בתור על ידי חלוקת מספרים החל משעת בוקר מוקדמת ביותר, אך עם זאת, הזמן שבין מסירת הלולב על ידי הרבי ועד התחלת התפילה הוא קצר יחסית למספר המבקשים לברך ותמיד יש לחץ גדול של ממתינים, מפני ריבוי הקהל.<br /> <br /> בגלל הלחץ הרב נהוג שלא עושים את הנענועים בלולב של הרבי, אלא רק נענוע קטן. לאחר הברכה משלימים את הנענועים במלואם בלולבים אחרים. היחיד שעשה את הנענועים במילואם בלולב של הרבי היה החסיד ר' [[בערקע חן]], עד לפטירתו (וכן זכו לכך כמה יחידי סגולה נוספים במשך השנים).<br /> <br /> ישנם כמה משפיעים וזקני אנ&quot;ש שקנו להם &quot;חזקה&quot; להציע לאחר הברכה למברכים להשלים את הנענועים בלולביהם{{הערה|ביניהם: הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[שמעון בקרמן]] (שבעבר זכה להגיש לרבי את האתרוגים מכפר חב&quot;ד) והרב [[אפרים מיפעי]].}}.<br /> <br /> כיום לאחר יום המר ג' תמוז לצערנו אין אנו זוכים לברך על לולבו של הרבי כמו שאין אנו זוכים לקבל ממנו דולרים לצדקה וכוס של ברכה. <br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[חלוקת ארבעת המינים]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=http://chabad.info/images/notimage/78071_he_1.pdf&amp;ved=2ahUKEwiyh5-CkIDsAhUDTd8KHVa6BGEQFjAEegQIBxAB&amp;usg=AOvVaw1hO7ZRESXqHmwL-A-Ymwwm הלולב של הרבי] מזכרונותיו של הרב [[מאיר הארליג]] בקובץ &quot;חג האסיף&quot; בהוצאת [[וועד חיילי בית דוד]], [[תשע&quot;ד]] {{PDF}}<br /> * הרב [[משה מרינובסקי]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=116 רבי, חסידים, סוכות] {{שטורעם}}<br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/91849/ אלפים מברכים על הלולב של הרבי] תשע&quot;ו {{אינפו}}<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [https://drive.google.com/file/d/1sAaLijYRMrD8WkS9aO03Iai_Rn3oLxZ1/view?usp=drivesdk בביאור הצד ההלכתי שבברכה על הלולב של הרבי כיום] {{PDF|}} [https://www.hageula.com/israel_hags/succot/25047.htm מיוחד / לברך על ארבעת המינים של מלך המשיח] <br /> <br /> {{סוכות}}<br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אוצר מנהגי חב&quot;ד}}<br /> <br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=809609 2025-11-12T19:12:48Z

<p>ה&#039; טבת: ניסוח</p> <hr /> <div>{{תקנות הרבי|}}<br /> '''דברי כיבושין''' הוא מנגה לומר בימי הצומות על מנת לעורר את הקהל להרהר בתשובה, הוא מנהג עתיק שמקורו בדברי [[חז&quot;ל]] שחודש על ידי הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> מנהג זה נוגע לכל ימי התעניות מלבד [[יום הכיפורים]], ונוהגים לחזור על דברי התעוררות לאחר תפילת מנחה. בקהילות חב&quot;ד נוהגים להקרין וידאו בו רואים את הרבי אומר דברי כיבושין לפני הקהל, או לקרוא יחד שיחה של הרבי מאחד ממעמדים אלו.<br /> <br /> ==מקור המנהג==<br /> המנהג מופיע לראשונה ב[[מסכת תענית]]: &quot;סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין, וכל אחד ואחד נותן בראשו הזקן שבהן אומר לפניהן '''דברי כבושין'''&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&amp;daf=15&amp;format=pdf מסכת תענית טו, א].}}.<br /> <br /> הטעם למנהג הוא כפי שכותב [[הרמב&quot;ם]]: &quot;כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&amp;hilchos=20&amp;perek=5&amp;hilite= ספר זמנים, הלכות תעניות ה, א].}}.<br /> <br /> על אף שהמנהג במקורו מופיע לגבי תעניות הנערכות בעקבות בצורת ומחסור בגשמים, הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]] בספרו [[ערוך השולחן]] מקשר בין המנהגים וכותב: &quot;וכן בכל תענית כשאומרים דברי מוסר - יאמרו קודם תפילת מנחה&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9102&amp;st=&amp;pgnum=275 ערוך השולחן סתקע&quot;ט ס&quot;ג].}}.<br /> <br /> המנהג נקבע דווקא לזמן [[תפילת מנחה]] היות וימי התענית הם ימי עבודה רגילים, ולא ניתן לדרוש מהציבור להישאר ולשמוע דברי כיבושין בשעות הבוקר על חשבון זמן העבודה{{הערה|1=מאותה סיבה גם נוהגים לקרוא את ה[[הפטרה]] של ימי התענית דווקא בזמן [[תפילת מנחה]] ולא בזמן תפילת שחרית. להרחבה, ראו: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9223&amp;st=&amp;pgnum=196 לבוש - אורח חיים סתקס&quot;ו ס&quot;ב].}}.<br /> <br /> בפועל נוהג זה לא התפשט בתפוצות ישראל.<br /> <br /> == חידוש המנהג ==<br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ח]] עבר הרבי אירוע לב באמצע ההקפות, ולאחר מכן נותר בחדרו במשך למעלה מחודש עד שיצא אל קהל החסידים. בזמן זה נהג הרבי לדבר בפני הקהל באמצעות המיקרופון, כשהדברים נאמרו מחדרו והועברו לחסידים שישבו ב{{ה|זאל הגדול}} באמצעים אלקטרוניים.<br /> <br /> גם אחרי שהרבי יצא אל הקהל, נמשך נוהג זה במשך כל ימי החורף של אותה שנה, והשיחות נאמרו ב[[מוצאי שבת]] (במקום כפי שהיה נהוג קודם לכן - בצהרי יום השבת).<br /> <br /> בליל יום שלישי של תענית [[י' בטבת|עשרה בטבת]] של אותה שנה, נודע לחסידים כי ברצונו של הרבי לומר שיחה אחרי תפילת ערבית, ובמהלך השיחה עורר הרבי על חשיבות חידוש המנהג, וביקש מהחסידים לפעול בעניין ולדאוג שבקהילות השונות בארץ ובתפוצות ינצלו את הזמן אחרי [[תפילת מנחה]] לאמירת דברי התעוררות קצרים במשך מספר דקות, או לאמירת מזמור [[תהלים]] יחד:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=כדאי לעורר על המנהג הנזכר לעיל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (לכל הפחות כמה מילים) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהלים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא בזה] אי אפשר לפעול זאת – על כל פנים יהרהרו ב[[מחשבה]] עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' – ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב', הרי מחשבה טובה, [[הקב&quot;ה]] מצרפה למעשה|מקור=שיחת ליל צום עשרה בטבת תשל&quot;ח (תרגום מאידית), [https://chabadpedia.co.il/images/2/20/%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94.pdf לקוטי שיחות חלק כ' ע' 352]{{הערה|וראה גם שיחה הבלתי-מוגהת - [[דברי משיח]] [[תשל&quot;ח]] ח&quot;ב ע' 175 ואילך.}}}}<br /> <br /> הרבי קישר את המנהג של דברי '''כיבושין''' עם הפסוק{{הערה|הנאמר גם בעת אמירת [[תשליך]].}} &quot;'''יכבוש''' עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאותם&quot;, שהמהות של דברי הכיבושין היא לפעול אצל הקדוש ברוך הוא את הענין של 'יכבוש עוונותינו'{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/304889/ שיחת צום גדליה תשמ&quot;ג] {{וידפו}}}}.<br /> <br /> מאז, בכל תענית{{הערה|למעט תעניות אותם נוהג הרבי לבדו, כמו בה&quot;ב וכד'.}} (גם תענית שעות{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/5627.html דברי כיבושין בעקבות תענית שעות] {{חב&quot;ד אף אם}}}} וכיו&quot;ב) נהג הרבי לומר שיחת 'דברי כיבושין', ולאחריה לחלק שטרות לצדקה לאנשים, נשים וטף.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תענית]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שיחת ליל עשרה בטבת תשל&quot;ח''': [https://chabadpedia.co.il/images/2/20/%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94.pdf מוגה (לקוטי שיחות ח&quot;כ ע' 352 ואילך)] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/79/%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94.pdf בלתי מוגה (דברי משיח תשל&quot;ח ח&quot;ב ע' 175 ואילך)]<br /> <br /> {{בין המצרים}}<br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:בין המצרים]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95&diff=809608 2025-11-12T19:11:52Z

<p>ה&#039; טבת: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]]<br /> '''מים שלנו''', הם מים ש&quot;לנו&quot; (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל האפשר.<br /> <br /> == מנהגי השאיבה ==<br /> המנהג בליובאוויטש, לנגן את [[ניגון אלי אתה]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשעת השאיבה.<br /> <br /> אצל רבותינו נשיאנו החלו לעסוק באפיית ה[[מצה|מצות]] החל מ[[ראש חודש]] [[חודש ניסן|ניסן]], ובפועל אכלו בדרך כלל מהמצות שאפו בערב פסח אחרי חצות כל ימי הפסח.<br /> <br /> === במחיצת הרבי===<br /> <br /> הרבי נהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי לרחבי תבל, הנערכת בדרך כלל בתחילת החודש{{הערה|כשחל [[ראש חודש]] [[ניסן]] לפני יום רביעי בשבוע, שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית המצות המתחילה למחרת. ואם חל ראש חודש בשאר הימים, שואבים ביום הראשון בשבוע הבא.}}, ופעם נוספת ב[[י&quot;ג ניסן]], עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח.<br /> <br /> בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא השתתף בעצמו באפיית המצות, והסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד.<br /> <br /> מעמד השאיבה התקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת [[תשכ&quot;ח]], והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות{{הערה|לאחר פטירתו של הרב מענטליק, הופקדו על כך האחים לבית לבקובסקי.}}. <br /> <br /> בעת היציאה לשאיבה, לא עודד הרבי את השירה (הניגון '[[אלי אתה (ניגון)|א-לי אתה]]'). בעבר היו פעמים שניגנו גם את [[ניגונים על הפרק של הרבי|הניגון על פרקו החדש של הרבי]]), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל.<br /> <br /> הרבי נהג (בד&quot;כ) לשטוף את הכלי שלוש פעמים קודם השאיבה, כשבסיום השטיפה מרוקן ומנער את המים מהכלי, ולאחר מכן ממלא את הכדים בג' שפיכות של הכוס אל הכד.<br /> <br /> בדרכו עודד הרבי את שירת הקהל.<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> == היגיעה במים שלנו משנה את המהות ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], סיפר על אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: בין הערבים י&quot;ג [[ניסן]] אחר שאיבת מים שלנו בשנת [[תרע&quot;א]], וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד אמי זקנתי - הרבנית הצדקנית זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת [[רב (תואר)|הרב]] לסדר [[מכירת חמץ|מכירת החמץ]], להתפלל ערבית, ולהתחיל ב[[בדיקת חמץ]]).<br /> <br /> בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ [[תרס&quot;ט]] הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד ב[[נגלה]] ו[[דא&quot;ח]], בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך ווערטל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=זעה וואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיווען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א ווארט [[חסידות]]. {{כתב קטן|תרגום: ראה מה ש[[עבודה בפועל]] עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה, להוביל את המים שלנו עם הרגש הלב הרי זה משנה את המהות, [[הלל מפריטש|ר' הלל]] היה אומר שהוא נזהר במצוות בכדי שיבין ויונח אצלו אמרה חסידית.}}|מרכאות=כן|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&amp;search=מים+שלנו אגרות הריי&quot;צ חי&quot;ד]}}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> * '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/22/146499628701.html ניגון לשאיבת 'מים שלנו' בליובאוויטש]''' {{בית משיח}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67720 הרבי יוצא לשאיבת &quot;מים שלנו&quot; בו' [[ניסן]] תש&quot;נ] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> <br /> {{פסח}}{{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצה]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=809607 2025-11-12T19:09:38Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברכת_התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מברך את בניו התמימים]]<br /> מעמד '''ברכת התמימים''' (המכונה גם כן '''ברכת הבנים''') הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך [[הרבי]] את כל ה[[תמים|תמימים]] (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב [[יום הכיפורים]] מברך האב את בניו.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] קרא הרבי לתלמידי הישיבה לחדרו, וכשהתאספו התמימים ליד [[חדרו של הרבי]], יצא אליהם הרבי ואמר: '''&quot;אזוי ווי איר לערנט דאך אין דעם רבינ'ס ישיבה, איר זייט דאך דעם רבינ'ס קינדער&quot; (מאחר שהנכם לומדים בישיבה של הרבי, אתם הרי בניו של הרבי)''' וקראם לחדרו ובירכם ב&quot;ברכת הבנים&quot;. בשנים הבאות התאספו התמימים שוב ליד חדרו של הרבי וזכו להכנס ולזכות לברכתו.<br /> <br /> [[קובץ:ברכת_הבנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[יחיאל אופנר]] ממעמד ברכת התמימים]]<br /> במשך השנים התרבה מספר התמימים ולא היה מקום לכך ב[[גן עדן העליון|חדרו]] של הרבי ומשום כך התאספו הבחורים ב[[גן עדן התחתון]] ולאחר מכן גם ב'הול', והרבי יצא וברכם.<br /> <br /> ברבות השנים, כשמספר התמימים הלך וגדל ובפרט בתקופת החגים - אז שוהים אצל הרבי מאות רבות של בחורים, עבר המעמד ל[[זאל הקטן]] בו התאספו הבחורים (אשר ברובם שמרו את מקומותיהם מספר שעות לפני כן) בזאל ובמבואותיו ובשעה היעודה יוצא הרבי לבוש ב'קיטל' ועטוף ב[[טלית]] ומברכם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], עקב מזג האויר הלוהט הועלתה תכנית להעביר את המעמד ל[[זאל הגדול]], אולם לפועל בירך הרבי את התמימים ב[[זאל הקטן]], ושם נקבע מקום המעמד.<br /> <br /> ==תיאור המעמד==<br /> עם דמדומי חמה נכנס הרבי אל בית המדרש המלא בתלמידי התמימים, מכסה את פניו הק' בשולי [[טלית]]ו ופותח בנוסח '[[ברכת כוהנים]]' (בתוספת הפסוק שלפני ואחרי). לאחר מכן מאריך בשיחה, הנמשכת בדרך כלל כחמש עד עשר דקות. (בשנת תשמ&quot;א, לא היו פניו של הרבי מכוסות ובשנת [[תשנ&quot;ב]] לא החזיק את הטלית בידיו אבל במהלך הברכה{{הערה|במילים &quot;הנשיא הוא הכל&quot;.}} נענע בראשו וטליתו כיסתה את פניו הק').<br /> <br /> מאז [[הסתלקות]] הרבנית בשנת [[תשמ&quot;ח]], החל הרבי להדליק בעצמו את נרות החג ומאז לא מוצב מיקרופון ליד. באחת השנים ניסו להציב מול הרבי מיקרופון אך הרבי בבואו לסטנדר סימן להזיזו.<br /> <br /> ==מעמדים מיוחדים==<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ג]] נכללה ברכת התמימים בתוך הברכה הכללית, בה ישב הרבי ב[[מרפסת]] וסקר את הקהל בפרטיות.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ד]] זכו התמימים לעבור זה אחר זה בפני הרבי, במעין [[יחידות]].<br /> <br /> גם כיום לאחר יום המר והנמהר ג' תמוז בטוחים תלמידי ישיבות תות&quot;ל שאבינו רועינו כ&quot;ק אדמו&quot;ר משפיע עלינו את ברכתו מידי שנה.<br /> <br /> * [https://drive.google.com/file/d/1zv6dPcBU-d1C45R5On7JV837S9SpibKn/view לקט ברכת הבנים ממשך השנים] {{PDF}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/ברכת-הבנים-בערב-יום-הכיפורים/ הרבי מברך את התמימים (תשמ&quot;א)] {{וידפו}}<br /> * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים (תשד&quot;מ)] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> *[https://col.org.il/news/147876 ברכת הבנים בשנת תשמ&quot;ז{{וידאו}}{{col}}]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ&quot;ח] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 הרבי מברך את התמימים בשנת תנש&quot;א] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/717724/ הרבי מברך את התמימים בשנת תשפ&quot;ב] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{כיפור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=809606 2025-11-12T19:05:54Z

<p>ה&#039; טבת: , ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק מטבעות לילדים בעת כניסתו ל[[תפילה]] ב[[חול המועד]]{{הערה|פסח [[תשמ&quot;ח]]}} ב[[זאל הגדול]]]]<br /> [[הרבי]] נהג במהלך השנים לערוך '''חלוקת מטבעות''' לילדים על מנת שייתנו אותם לצדקה. אירעו מספר פעמים בהן נערכה חלוקה מיוחדת באירועים מיוחדים נוסף על הזמנים הרגילים.<br /> ‫<br /> <br /> ==חלוקת מטבעות==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] עם ההכרזה על השנה כ&quot;[[שנת החינוך]]&quot; וייסוד [[מבצע חינוך]], החל הרבי לחלק לילדים מטבעות על מנת שייתנו אותם לצדקה. הרבי היה נותן אותם לילדים שעמדו בשביל הכניסה ל-[[770]], אלו שעמדו בלובי הבניין, וכאשר התפלל ב[[זאל הגדול]] חילק אותן לילדים שעמדו לאורך דרכו אל מקומו בזמן התפילה בקדמת [[בית הכנסת]] ובדרכו חזרה, או כשיצא מהמקווה.<br /> <br /> אירע פעם וכאשר נתן הרבי מטבע לילד בלובי הכניסה ל[[770]] והילד היה נמוך ולא הגיע לחור הכניסה ולהצליח לשלשל לתוך הקופה את המטבע, הרבי הרים אותו על מנת שיגיע אל חור הקופה. בעקבות כך, חתכו חור נמוך יותר גם בקדמת הקופה.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשמ&quot;ג]] החל הרבי מדי יום, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לילדים שעמדו בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ&quot;ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ו]] ([[כ&quot;ט אלול]] תשמ&quot;ה) שערכה כחצי שעה}}.<br /> <br /> חלוקה זו הופסקה ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ו]], עם תחילתו הקבועה של מעמד [[חלוקת דולרים]] בכל יום ראשון.<br /> <br /> == ל&quot;ג בעומר תש&quot;נ ==<br /> [[קובץ:חלוקת_מטבעות_ל&quot;ג_בעומר_תש&quot;נ_צד_קדמי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דוגמה מהמטבע]]<br /> ימים ספורים קודם [[ל&quot;ג בעומר]], הורה [[הרבי]] להטביע‬ ‫מטבעות מיוחדות בתור &quot;מזכרת&quot; מ&quot;[[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] –‬ ‫[[תש&quot;נ]]&quot;. בעת ה[[תהלוכה]] חילק הרבי את המטבעות (על ידי המדריכים וה[[טנקיסטים]])‬ ‫לאנשים נשים וטף. על המטבע מופיע מצד אחד הטבעה של בנין‬ ‫[[770]] ומסביב המילים &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת‬ ‫נסים&quot;. ומהצד השני: ציור מדורת ל&quot;ג בעומר, בציון התאריך &quot;ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;נ&quot;‬ ‫ב[[עברית]] ובאנגלית, ו&quot;יום הילולא ד[[רשב&quot;י]]&quot;.‬<br /> <br /> בחלוקה זו חולקו 30 חבילות של מטבעות, ובכל חבילה היו 89 מטבעות. סך הכל חולקו במעמד זה כ-2670 מטבעות.‬<br /> <br /> ===הכנת המטבע===<br /> [[קובץ:הרבי מהמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת תהלוכת ל&quot;ג בעומר בשנת [[תש&quot;נ]], מחלק לאחד המדריכים מטבעות עם הטבעה מיוחדת על מנת לחלקם לילדים]]<br /> ביום שני [[י&quot;ג אייר]] [[תש&quot;נ]], כאשר [[הרבי]] חזר מ[[האוהל]], אמר הרבי למזכיר ר' [[חיים יהודה קרינסקי]], שברצונו לחלק בשבוע הבא בעת התהלוכה מטבעות מיוחדות לילדים, שעליהם יהיו מוטבעים תמונות וכיתוביות הקשורים עם ל&quot;ג‬ ‫בעומר.‬<br /> <br /> לאחר בירור אצל בתי חרושת המתעסקים בתחום זה בכל‬ ‫רחבי העולם, התברר למזכיר כי‬ ‫תהליך יצירת מטבע כזה אורך שבועות רבים של עבודה. לאחר‬ ‫חיפוש מייגע נמצאו שתי בתי ‫חרושת שבעליהם מוכנים‬ ‫לנסות להשתדל בזה ולהכין‬ ‫את המטבעות הנדרשות עד יום‬ ‫ראשון, ל&quot;ג בעומר.‬<br /> <br /> ‫בית חרושת אחד ב[[מילאנו]]‬ ‫שבאיטליה היה מוכן‬ ‫להשתדל להכין את המטבעות‬ ‫בתוך יומיים, ואחר כך לשולחם‬ ‫ל[[ניו יורק]] במטוס ביום ראשון (יום‬ ‫התהלוכה). בית חרושת שני‬ ‫שנמצא בארצות הברית, בסמיכות‬ ‫מקום לניו-יורק, שהסכים‬ ‫לנסות, אך הביע ספק בהצלחת‬ ‫הדבר.‬<br /> <br /> המזכיר הכניס פתק לחדר הרבי בו העלה את שתי ההצעות האפשריות, ושאל את חוות דעתו. הרבי דחה את האפשרות‬ ‫הראשונה וכתב: &quot;'''הרי זה לאחרי התחלת התהלוכה'''&quot;. והוסיף &quot;'''וכשם‬ ‫שמקבל שכר על החקו&quot;ד (= החקירה ודרישה) כך כו' ואשמתי שלא עוררתי על דרך זה (= על דבר זה) בזמן המתאים&quot;. על מה שכתב המזכיר בקשר להצעה השניה שהוא &quot;מסופק אם יוכל לעשותן עד ל&quot;ג בעומר'''&quot; כתב הרבי: &quot;'''בטח כדאי‬ ‫לשלם להנ&quot;ל על הטרחא וכו''''&quot;.‬<br /> <br /> המזכיר נבהל מכך שהרבי מטיל על עצמו את ה'אשמה', והחל לפעול במרץ רב על מנת להצליח להביא את הענין לידי פועל.‬<br /> <br /> המאמצים נשאו פרי, וכבר ביום שישי המזכיר בישר לרבי שהמטבעות יהיו מוכנות ביום ראשון לפנות בוקר, ויגיעו ל-[[770]] עוד לפני שתתחיל התהלוכה. הרבי היה מאוד שבע רצון, וענה למזכיר: &quot;'''תנוח דעתו בעניניו כמו שעשה בנוגע לי בהנ&quot;ל'''&quot;.‬<br /> <br /> ===מטבעות מזהב עבור הרבי===<br /> כשבועיים לאחר התהלוכה, ‫בערב ראש חודש סיון כתב המזכיר לרבי, שבבית החרושת יצרו מטבע אחת מ[[זהב]]‬ ‫'''טהור''' באופן מיוחד עבור הרבי, ועוד ארבעים ואחת מטבעות מכסף (בקשר עם אותה שנה, שהייתה שנת‬ ‫הארבעים ואחת לנשיאות), והרבי ענה על כך: &quot;'''נתקבל ותשואות חן'''&quot;, ועל התיבה &quot;'''טהור'''&quot; כתב הרבי: &quot;שייך במיוחד לזמן מתן תורה ביראת ה' '''טהורה'''&quot;.‬<br /> <br /> == ל&quot;ג בעומר תנש&quot;א ==<br /> ‫ב[[ל&quot;ג בעומר]] של שנת [[תנש&quot;א]] לא התקיימה תהלוכה{{הערה|1=התהלוכות מתקיימות רק כאשר בקביעות של הלוח העברי חל ל&quot;ג בעומר ביום ראשון, שאז בתי הספר הממשלתיים נמצאים ביום חופש, ויש בידי הילדים אפשרות להשתתף בתהלוכה המתקיימת בשעות הבוקר. בשנת [[תנש&quot;א]] חל ל&quot;ג בעומר ביום חמישי, ולכן לא התקיימה תהלוכה.}} לאחר הכינוס ילדים שהתקיים באותו יום, חילק הרבי בבית הכנסת מטבע‬ ‫מיוחד, עליו הוטבע מצידו האחד &quot;[[ב' אייר]],‬ ‫[[תפארת שבתפארת]] ה'[[תנש&quot;א]]&quot;, והטבעה של בנין [[770]], ומהעבר השני הוטבע הכיתוב &quot;יום הולדת [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] [[ב' אייר]]‬ ‫[[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]]&quot;, ומסביב פתגמו המפורסם &quot;[[לכתחילה אריבער|און איך זאג לכתחילה‬ ‫אריבער]]&quot;, וכן &quot;[[שנת הצדי&quot;ק]], שנת [[אראנו נפלאות]]&quot;. ובשיחה שאמר הרבי לפני הילדים - ביאר‬ ‫את הקשר בין ב' אייר לל&quot;ג בעומר{{הערה|1=שחל תמיד בתאריך ח&quot;י באייר, שבועיים וחצי לאחר ב' אייר.}}.‬<br /> <br /> ===הכנת המטבעות===<br /> ‫ביום ההולדת של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (ב' אייר) נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] יחד עם מזכירו ונהגו הקבוע, ר' [[חיים יהודה קרינסקי]]. באמצע הדרך אמר הרבי למזכיר שידאג להכין מטבעות שתוכנם הוא ב' אייר, שיחולקו ב[[ל&quot;ג בעומר]]. באמצע‬ ‫הנסיעה הרבי שאל - כביכול לעצמו - מה הקשר בין ב' אייר לל&quot;ג בעומר? המזכיר ענה‬ ‫הסבר ששמע בעבר מפי הרבי בעצמו שגם ל&quot;ג בעומר וגם ב' אייר ענינם הוא 'הוד שבהוד'{{הערה|1=כאשר מונים את הספירות מחג הפסח(בסדר עולה), ל&quot;ג בעומר הוא היום השלושים ושלוש, ואילו כאשר מונים את הספירות מ[[חג השבועות]] (בסדר יורד), ב' אייר הוא היום השלושים ושלוש, וממילא ענינם של שתי הימים הוא 'הוד שבהוד', אלא של&quot;ג בעומר הוא כאשר מונים 'מלמעלה למטה', וב' אייר הוא כאשר מונים 'מלמטה למעלה'.}}. הרבי הראה שביעות‬ ‫רצון מתשובתו, ואכן החלו להכין את המטבעות מבעוד מועד, והמטבעות הספיקו להגיע בזמן.<br /> <br /> ‫הרבי הגיה את הנוסח שרצו להטביע, והורה שהמטבעות יהיו מונחות בתוך‬ ‫כיס מיוחד, ועליו מודפס &quot;ל&quot;ג בעומר&quot;.‬<br /> <br /> ===חלוקת המטבע===<br /> בצידו האחד של המטבע הופיע הכיתוב: ב&quot;ה - תפארת שבתפארת ה'תנש&quot;א - ב'‬ ‫אייר - 5751 2 ‪) IYAR‬ב' אייר תנש&quot;א) -‬ ‫‪) HEADQUARTERS‬מרכז ליובאוויטש העולמי), ובצידו השני: און איך זאג‬ ‫לכתחילה אריבער - אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש ב' אייר תקצ&quot;ד - י&quot;ג‬ ‫[[תשרי]] תרמ&quot;ג - שנת הצדי&quot;ק - שנת אראנו נפלאות.<br /> <br /> המטבע היה מונח‬ ‫בתוך שקית ניילון מהודקת לפיסת נייר שעליה הודפס &quot;ל&quot;ג בעומר‬ ‫ה'תנש&quot;א&quot;.‬<br /> <br /> במשך החלוקה הרבי היה במצב רוח מרומם, וחייך לכמה וכמה מאלו שעברו לפניו לקבל מטבע. ‫החלוקה ערכה כשלש וחצי שעות, ונמשכה עד שתיים-עשרה וחצי לערך. במהלכה,‬ ‫חילק הרבי כשמונת-אלפים מטבעות!<br /> <br /> ‫בסיום החלוקה, הכניס הרבי מטבע לדף האחרון בסידורו, אז הגיע עוד קהל,‬ ‫שטרם קיבל, והרבי נתן גם להם, והניח מטבע נוסף בסידורו. אחר כך יצא [[כ&quot;ק‬ ‫אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כשמעודד את שירת &quot;[[ניגון הנה מה טוב|הנה מה טוב]]&quot; בחוזק.‬<br /> <br /> == [[דמי חנוכה]] ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה]]}}<br /> <br /> ב[[ר&quot;ח]] [[טבת]] [[תשנ&quot;ב]] חילק [[הרבי]] לכל אחד ואחת מטבע של [[דולר]] בצירוף שטר של דולר בתור [[דמי חנוכה]] &quot;חנוכה געלט&quot; (בשקית מיוחדת עליו מודפס &quot;[[חנוכה]] תשנ&quot;ב&quot;).<br /> <br /> יצויין שהוראה זו באה בהמשך לחלוקת 'דמי החנוכה' לילדים (דולר רגיל ומטבע של 'דיים') ביום ראשון כ&quot;ה כסלו, בתום הכינוס הגדול, [[חנוכה לייוו]] - הסאטאלייט.<br /> <br /> בשעה שתיים-וחמישה יצא הרבי לחלוקת דמי חנוכה על פתח היכל קדשו, הרבי איחל לכל אחד מהעוברים ''' א פריילעכן חנוכה''' [=חנוכה שמחה].<br /> <br /> == בכינוסי ילדים ==<br /> <br /> {{ערך מורחב|ראלי}}<br /> <br /> בכל כינוס ילדים חילק הרבי למדריכים גלילים של מטבעות &quot;דיים&quot; על מנת לחלק לילדים.<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:צדקה]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94&diff=809605 2025-11-12T19:04:49Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי מחלק משקה.jpg|250px|ממוזער|כ&quot;ק אדמו&quot;ר מחלק קנקן &quot;בנדקטין&quot;]]<br /> '''חלוקת קנקני משקה''' הוא מעמד המתקיים לקראת סיום ה[[התוועדות עם הרבי]], כאשר חסידים המכניסים קנקן לחיים קודם השבת, עולים לקבל מהרבי לחיים מתוך הקנקן ומכריזים על הפעולה עבורה הם לוקחים את ה'לחיים', ולוקחים עמם את הקנקן לחלק עמם, ובכך מקשרים את הפעולות השונות עם ההתוועדות של [[הרבי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> כבר בשנת תשי&quot;ח החל הסדר שמידי פעם שולח הרבי קנקני לחיים במהלך ההתוועדות עבור קבוצות או אירועים שונים{{הערה|ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/15/index.htm שבת פרשת בראשית תשי&quot;ח], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-3/129/index.htm התוועדות י&quot;ג תמוז תשכ&quot;ב עמוד 169]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-1/67/index.htm התועדות שמחת בית השואבה י&quot;ט תשרי תשכ&quot;ד עמוד 108], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/30/index.htm ו' תשרי תשכ&quot;ה], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/137/index.htm לתלמידים השלוחים באוסטרליה (תשכ&quot;ז)], ועוד.}}, אך חלוקות אלו היו מקנקנים שרכשו חברי ה[[מזכירות]].<br /> <br /> בהמשך, החל הסדר שהרבי מחלק קנקני משקה גם לחסידים שהיו להם שמחות כגון ברית, בר מצווה וחתונה{{הערה|1=ולעיתים אף על נושאים נוספים, כגון כניסה לדירה חדשה, ראו לדוגמה [https://chabadpedia.co.il/images/6/6b/תשורה_שוסטערמאן_גאנזבורג_תשפד.pdf יומן בתשורה שוסטרמן-גנזבורג עמוד 57].}}, אך ככל שחלף הזמן והשמחות במשפחת אנ&quot;ש הלכו והתרבו, הדבר לקח זמן רב מההתוועדות ובשנת תשל&quot;ה פסק נוהג זה והרבי המשיך לחלק עבור פעולות ציבוריות בלבד.<br /> <br /> בשנת תשד&quot;מ החל הנוהג באופן קבוע שמכניסים לרבי קנקני לחיים לפני ההתוועדות, ובשבת [[פרשת תשא]] של אותה שנה התייחס הרבי בפומבי והבהיר עבור מה נועדה חלוקת המשקה ועבור אלו מטרות אין להכניס קנקנים קודם השבת{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1BsB_C_dIgeH-1_HbFjvY4NKlsKmGCeIr/view סעיף טז, עמוד 1087].}}.<br /> <br /> ===סדר החלוקה===<br /> <br /> הסדר אצל הרבי הוא שלאחר ההכרזה על חלוקת המשקה, מעמיד ה[[משמש בקודש]] את הקנקנים על השולחן, והרבי מוזג מעט מכל קנקן אל הכוס האישית שלו העומדת על השולחן, ולאחר מכן מוזג בחזרה מעט מהכוס אל כל אחד מהקנקנים.<br /> <br /> בעת החלוקה, כל אחד מאלו שהכניסו קנקן לפני השבת, עובר לפני הרבי והרבי מוזג לו 'לחיים' מהבקבוק שהכניס, וכשפניו אל הקהל הוא מכריז בקול על המטרה לשמה לוקחים את הקנקן. הרבי הקפיד שהכרזה זו תהיה דווקא בשפה המובנת לנוכחים{{הערה|יומן אראנו נפלאות עמוד 82.}}.<br /> <br /> הרבי הורה והדגיש פעמים רבות, הן מצד קדושת השבת והן מצד הטעם הפנימי של החלוקה, להתחיל ולחלק מהקנקן לנוכחים בהתוועדות.<br /> <br /> על פי רוב הניגונים שמורה הרבי לנגן לפני ואחרי החלוקה (ולפעמים אף החל בעצמו), הם ניגון ההקפות של אביו ר' לוי יצחק, [[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|והריקותי לכם ברכה]], 'שיבנה בית המקדש' לאחר חזנות של ה[[שליח ציבור]], ו[[ניעט ניעט ניקאווא]].<br /> <br /> הרבי הזכיר את מעלת המשקה ש'שומע' ו'קולט' את כל המדובר בהתוועדות, לעומת אנשים שלעיתים לא מאזינים, ואף הורה לערב את המשקה החריף במיץ ממותק על מנת לחלק ממנו לילדים{{הערה|'''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 39.}}.<br /> <br /> ===משמעות החלוקה===<br /> הרבי התייחס לחלוקת המשקה פעמים רבות, ומנה טעמים שונים בנוגע למטרה של החלוקה, והעיקריים שבהם: מצווה לפרסם עושי מצווה{{הערה|[[דבר מלכות תזריע מצורע|שבת פרשת תזריע מצורע ה'תנש&quot;א]].}}, לעורר גם אחרים לעשות{{הערה|שבת פרשת וישב תשמ&quot;ז. התוועדויות חלק ב' עמוד 114 סעיף יט. שבת פרשת תצוה ה'תנש&quot;א. ועוד.}}, להוסיף בכינוסים עבורם לוקחים את זכות הציבור של כל הנוכחים בהתוועדות זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1qQ2qLhfQw4tBMmA_FzyxmaZU3J7k7p_F/view התוועדויות תשד&quot;מ חלק ג' עמוד 1865, שיחת שבת פרשת נשא], [https://drive.google.com/file/d/1oe5sG7eY_gGdpNfpnMllNcJlje7uyAq4/view שבת פרשת תצוה תשמ&quot;ז, התוועדות עמוד 587].}}, ולהוסיף באחדות בני ישראל{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/10MdxW6p59yi7cysFze-K3fal3d9q-5FE/view שיחת שבת פרשת צו תשמ&quot;ו, שיחות קודש סעיף כ&quot;ח עמוד 930]. שבת פרשת בלק תשמ&quot;ז, התוועדויות חלק ד' עמוד 36 סעיף כז, [https://drive.google.com/file/d/1L2Z4sDjfnC0JirgCdVL2qjlZgqud9iTN/view שבת פרשת האזינו תשמ&quot;ז, התוועדויות חלק א' סעיף כ&quot;א]. ועוד.}}.<br /> <br /> אף שהסדר הקבוע היה שהחסידים היו אלו שמבקשים להכניס את קנקני המשקה, לעיתים הרבי פנה באופן של 'אתערותא דלעילא' וקרא לנציג שיקח בקבוק עבור מטרה מסויימת, ואף כאשר היו הזדמנויות שכבר לקחו עבור מטרה מסויימת, קרא הרבי וחילק עבור אותה מטרה פעם נוספת כדי שיהיה זה דבר 'טרי' וחדש{{הערה|שיחות קודש שיחת שבת פרשת וירא תשמ&quot;ז שיחה ה'.}}.<br /> <br /> ===מספר הקנקנים בהתוועדות===<br /> מטבע הדברים, על פי רוב, השבתות של 'כינוס השלוחים' ו'שבת בראשית' הם השבתות בהן מועמדות הכי הרבה קנקנים בשל העובדה שרבים מן הנוכחים בהתוועדות היו שלוחים שתכננו מסיבות ודינרים במהלך השבוע הקרוב או אורחים החוזרים למקום שליחותם עבור התוועדויות 'בואכם לשלום' וכיו&quot;ב.<br /> <br /> ככל הנראה, השבת בה הועמד מספר הבקבוקים הגדול ביותר, היה ב[[דבר מלכות חיי שרה|שבת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב]], אז הועמדו חמישים ושישה (!) קנקנים, והחלוקה כולה ארכה כ-20 דקות{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;א ע' 685.}}.<br /> <br /> ===חסידים המקבלים באופן קבוע===<br /> <br /> ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], עלה מידי שבוע לקבל קנקן לחיים עבור ההתוועדויות של סיומי הלכות ב[[תקנת הרמב&quot;ם היומי|לימוד הרמב&quot;ם]]{{הערה|קיבל (וממשיך לקבל) את מספר הבקבוקים הרב ביותר מהרבי, ורובם שמורים אצלו עד היום.}}.<br /> <br /> בין החסידים שעלו לקחת קנקן לחיים באופן קבוע, היה ר' [[שמעון גולדמן]] שבמשך שנים רבות לקח קנקן מידי שנה עבור הדינר של גמ&quot;ח שומרי שבת שבניהולו, ונהג לחבוש לראשו שטריימל ולספר סיפור חסידי בנוכחות הרבי.<br /> <br /> ===סוגי הקנקנים שחולקו על ידי הרבי===<br /> על פי רוב, קנקני הלחיים שחילק הרבי הם הקנקנים המוכנסים לפני שבת לחדרו הק', כשכל אחד מקבל את הקנקן שהכניס, אך בנוסף לקנקנים שהוכנסו על ידי החסידים, בעבר העמידו [[מזכירות הרבי|חברי המזכירות]] בקבוקים נוספים (ברובם, בקבוקי 'סמירנוף' קטנים), ולעיתים הרבי חילק לחסידים דווקא מבקבוקים אלו{{הערה|כך לדוגמה העיד ר' מיכאל דורון, שהכניס בקבוק גדול בקשר עם פעילותו בבסיס צה&quot;ל ברמת דוד, אך לפועל, קיבל מהרבי בקבוק קטן.}}.<br /> <br /> בסיום התוועדות שבת פרשת ניצבים-וילך תשכ&quot;ב, התבטא הרבי אודות 'דרגות' במשקה, שיין שרף (משקה) לבן, טוב יותר מיין שרף אדום, ועוד יותר טוב - יין, ובזה עצמו, עדייף יין אדום מאשר יין לבן{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/6/6b/תשורה_שוסטערמאן_גאנזבורג_תשפד.pdf יומן בתוך תשורה שוסטרמן-גנזבורג עמוד 59].}}.<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97&diff=809604 2025-11-12T19:02:58Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שוטר]] עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת לעקאח]] בפתח [[חדר הרבי|חדרו]]]]<br /> '''לעקאַח'''{{הערה|מכונה גם '''לעקאך, לייקח'''.}} היא עוגת טורט המעורבת בדבש.<br /> <br /> ב[[מנהג|מנהגי ישראל]] עוגה זו קשורה במיוחד עם [[ערב יום הכיפורים]] בו נוהגים לבקש חתיכת לעקאח כסגולה לשנה טובה ומתוקה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> התיאור 'לעקאח' לעוגת דבש מוזכר בספרות היהודית לראשונה לפני כ-800 שנה.<br /> <br /> העוגה מוזכרת בין השאר בסדר ברכות הנהנין{{הערה|פרק ב' סעיף ט'.}} בהתייחסות לברכה שיש לברך עליה.<br /> <br /> העוגה היתה נפוצה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ובקהילות החסידים היה נפוץ להביא אותה לבית הכנסת לקידושים ו[[יארצייט|אזכרות]], כאשר בחסידות גור לדוגמא, נקבע כי זוהי העוגה היחידה שמותר להביא לקידושים ושמחות הנערכים בשטיבעל החסידי{{הערה|ככל הנראה בין השאר כדי לא לעורר קנאה ותחרות סמויה בין האמידים יותר ובין אלו שאין להם.}}.<br /> <br /> העוגה נחשבה כעוגה שמגישים בימים מיוחדים דווקא, כפי שניתן לראות בין השאר בעדותו של ר' יוזפא שמש שב[[וורמייזא]] ט&quot;ו בשבט היה יום חופש לתלמידים והמלמדים מחלקים להם [[יין שרף]] ו&quot;לעקאח&quot;{{הערה|&quot;מנהג חודש שבט, רי&quot;א, חמשה עשר אומרים תחינה אפי'[לו] בשחרית, והוא יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים, ובפרט למקרי דרדקי, והוא יום משתה ושמחה למלמדי'[ם] והתלמידים. ונוהגין לתת לתלמידי'[ם] יין שרף ולשמוח עמם&quot; ('''מנהגים דק&quot;ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש''', מהדורת יצחק זימר, מכון ירושלים, תשמ&quot;ח, חלק ראשון, עמ' רמט-רנ).}}.<br /> <br /> ===בערב יום הכיפורים===<br /> בערב יום הכיפורים המנהג '''לבקש''' לעקאח, וכן לאכול ממנו{{הערה|שם=מנהגים}}. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים{{הערה|בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח&quot;ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו. באוצר י&quot;ד החיים להג&quot;ר ישכר דוב באב&quot;ד זצ&quot;ל מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה&quot;כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה&quot;כ.}} ושמשי בית הכנסת{{הערה|שם=מנהגים|ספר המנהגים עמוד 58.}}.<br /> <br /> טעם המנהג הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'{{הערה|ראה לקוטי שיחות חי&quot;ד עמ' 373, ע&quot;פ אלף המגן למט&quot;א סי' תרד-תרה ס&quot;ק ל&quot;ח, בשם נה&quot;ש}}. <br /> <br /> המנהג התפשט עוד קודם לדורו של [[הבעל שם טוב]], שהיה נוהג לומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה אומר: &quot;איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר&quot; (תרגום: אני נותן לך 'לעקאח' וש[[הקב&quot;ה]] יתן לך שנה טובה). [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מוסיף על כך ואומר &quot;אַ זיס יאָר&quot; (תרגום: שנה מתוקה){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&amp;search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי&quot;א]}}.<br /> <br /> במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור&quot;י סקאליא.}}. ומנהג האדמו&quot;ר הרה&quot;ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה|רזא דעובדא.}}.<br /> <br /> הרבי קישר את נתינת הלעקאח ב'לשון נופל על לשון' עם הפסוק &quot;כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו&quot; המדבר אודות ה[[תורה]], וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר &quot;ושאבתם מים בששון&quot; מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|שיחת שבת פרשת האזינו תש&quot;נ.}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.<br /> <br /> כך לדוגמה בחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ&quot;ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו&quot;ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת &quot;לעקאח&quot; וכוסית &quot;[[משקה]]&quot;, ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו&quot;ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו&quot;ר האמצעי].}}. <br /> <br /> גם אצל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ&quot;ח].}}.<br /> <br /> על [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מסופר שפעם שבעת אירוע שהתקיים בבית הכנסת ביקש שיביאו לו עוגה מביתו ולא הסכים לאכול מה'לעקאח' כי חשש שהעוגה שבבית הכנסת יש בה מן ה'[[איסור חדש|חדש]]'.<br /> <br /> מנהג הרבי הוא לחלק לעקאח לכל אחד מהחסידים בערב יום הכיפורים כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה|שם=מנהגים}}.<br /> <br /> [[קובץ:תור לעקאח.jpeg|שמאל|ממוזער|תור ללעקאח באחת משנות המ&quot;ם]]<br /> בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.<br /> <br /> באחת ההזדמנויות שחילק הרבי לעקאח לאחד החסידים במוצאי יום הכיפורים, אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר: הא לך, &quot;פּאַשען זיך&quot;... על כל השנה{{הבהרה|מה הפירוש?}}.<br /> <br /> בשנות המ&quot;ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.<br /> <br /> החל משנת תש&quot;נ חילק הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חילק הרבי בכ&quot;ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ&quot;ח חשון תשנ&quot;ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] העניק הרבי דבש עבור [[מכון חנה]]{{הערה|מפי השמועה, היה זה ר' איצ'קע גאנזבורג שקיבל זאת מהרבי.}} על מנת להכניס בתערובת של העוגה ולחלק ממנה לתלמידות (ומדבש זה ממשיכים עד היום להכין עוגות שמעורב בהם דבש שהרבי העניק לצורך חלוקת לעקאח).<br /> <br /> חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ&quot;א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל&quot;ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא &quot;ישחקו&quot; עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ&quot;א}}.<br /> <br /> לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: &quot;בליובאוויטש אין קרם&quot;{{הערה|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F.pdf קובץ י&quot;א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)|אנא עבדא]]'{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&amp;CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.<br /> <br /> כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.<br /> <br /> פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב&quot;ד בשכונת מלחה בירושלים &quot;תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה&quot;. הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע&quot;ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.<br /> <br /> הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה|חג הפורים תשכ&quot;ז. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ&quot;ף מנחם אב תשי&quot;ד].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המסר מהלעקאח ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שז&quot;ר]]''', אגרות קודש חכ&quot;ד ע' רמא<br /> *'''לעקאח טוב נתתי לכם..''' בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב יששכר דב קלויזנר, '''[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=868&amp;cat=4&amp;haoro=1 בערב יום הכיפורים מבקשים לעקאח]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון 868<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/748985 רגעים נצחיים: לעקאח (עוגת דבש)]''', ערב יום כיפור תשמ&quot;ט {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3077596 י&quot;ח תשרי תשמ&quot;ח] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/89855/ חלוקת לעקאח לפני יום כיפור]''', רבי יומי {{וידפו}}<br /> *'''[https://orchayalive.org.il/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%9A-%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96/ מה שמסתתר בלעקאח]''', נחמה גרייזמן<br /> *'''[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם]''' {{COL}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br /> [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D&diff=809603 2025-11-12T19:01:43Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:חלוקת דולרים לטנקיסטים.jpg|ממוזער|ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]] עובר לפני הרבי במעמד חלוקת הדולרים לטנקיסטים]]<br /> '''חלוקת דולרים לטנקיסטים''' הינו מעמד בו מחלק הרבי דולרים לצדקה בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לכל הנוכחים ע&quot;י '[[טנקיסטים|הטנקיסטים]]' הפועלים להפצת מבצעי המצוות באמצעות טנק המבצעים, על מנת לכלול בהתוועדות את שלושת הקווים עליהם עומד העולם, [[תורה]] ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]], [[תפילה]] ב[[תפילת ערבית]] הסמוכה להתוועדות, ונתינת [[צדקה]] בסופה.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הפעם הראשונה בה החל הרבי לחלק דולרים לצדקה בסיומה של התוועדות היה בח&quot;י אלול תשל&quot;ד. הרבי הודיע כי על מנת לחזק את העיסוק בהפצת [[עשרת המבצעים]] יחלק דולרים לכל 'טנקיסטים', כיוני לאלו יצאו להפצת מבצעי המצוות באמצעות [[טנק המבצעים]], על מנת שייחלקו אותם בין הקהל שהשתתף בהתוועדות. <br /> <br /> בתחילה היו דחיפות נוראיות, עד כדי ניתוק כבלי השידור. וכ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ דיבר בחריפות נוראה שכל אחד מהקהל ייקח רק דולר אחד — כיון שהעיקר כאן הוא האיכות ולא הכמות. והתוצאה היחידה מכך שייקחו שניים תהיה שלחסיד אחר לא יהיה — ואין כאן 'חסידישקייט', אלא הנהגה של 'חסיד שוטה.<br /> <br /> כמו-כן, חזר הרבי שוב על הבקשה שיעברו אך ורק מי שהוא 'טנקיסט' בפועל. במהלך החלוקה שאל הרבי את ר' [[דוד רסקין]] ע&quot;ה האם כל הלוקחים הם טנקיסטים, משענה בחיוב המשיך הרבי בחלוקה.<br /> <br /> מאז חלוקה זו התרחשו עוד חלוקות אקראיות כאלו בסופן של כמה התוועדויות, אך היא הפכה לסדר קבוע שנקבע בסוף כל התתועדות בהתוועדות י' שבט תשל&quot;ה. בחלוקה עברו גם כאלו שהפיצו יהדות וחסידות בכלל, ולאו דווקא על ידי הטנקים. פעמים רבות היה שואל הרבי את העובר האם הוא טנקיסט.<br /> <br /> הרב [[יוסף ויינברג]] היה לוקח בקביעות חבילת דולרים על מנת לחלק לציבור הנשים שנכח בהתוועדות בעזרת הנשים. כאשר הלה לא היה נוכח, שלח הרבי את דולרים אלו בידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. <br /> <br /> את הדולרים השיג בעבור החלוקה הרב [[שלום (סידני) הכט]].<br /> <br /> פעם נשאל הרבי מדוע הוא מחלק דולרים דווקא לעוסקים בהפצת המעיינות ולא ללומדים כמות גדולה של דפי גמרא או מסכתות. הרבי השיב כי אם היה מחלק דולרים לבחורים שלומדים הדבר היה בושה עבורו, שכן זה שבחור ישיבה ילמד הוא דבר פשוט ומחייב, בעוד שהפצת המעיינות היא חידוש שאינו מובן מאליו.<br /> <br /> ==אופן החלוקה ==<br /> <br /> הרבי יושב כאשר פניו מופנות מעט כלפי מזרח, והעוברים היו עוברים בדרך כלל ממערב למזרח, הרב [[יהודה ליב גרונר]] היה מכין לרבי חבילות גדולת של דולרים על השולחן, הרבי היה לוקח מתוך חבילה קטנה של דולרים ונותן לטקסטים שעברו על מנת שיחלקו אותם לשאר הנוכחים בהתוועדות , פעמים רבות הרבי שאל אם כולם לקחו. <br /> <br /> מספר הזדמנויות בהם הרבי פנה אל אחד העוברים ושאל אותם האם הם טנקיסטים.<br /> <br /> הרבי ביקש שכל אחד יקבל שטר אחד לא יותר ולא פחות וייתן אותם לצדקה בלילה או לא יאוחר ממחר בבוקר.<br /> <br /> בכמה הזדמניות הרבי ביקש שגם יתנו לצדקה אלו ששומעים את השידור דרך שידור.<br /> <br /> ==אירועים מיוחדים בחלוקה==<br /> *באחת הפעמים הרבי אמר: {{ציטוטון|ישנו כאן אחד שלא מוביל רק טנק אלא רכבת שלימה, ושם הניחו תפילין ודיברו על יהדות והפצת המעיינות וכאן הוא מתנהג בענווה ומתחבא באיזה שהוא מקום.}} כשכוונתו לרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י&quot;א ניסן תשמ&quot;ג.<br /> *[https://chabad.info/video/282741/ קטע ווידאו מחלוקת דולרים לטנקסטים].<br /> *[https://chabad.info/video/223007/ חלוקת דולרים לטנקיסטים בעיצומה של ההתועדות].<br /> *'''[https://col.org.il/news/132915 &quot;דו ביסט א טנקיסט?&quot; • החלוקה שלא כולם יכלו להשתתף בה...]''' {{COL}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי|}}<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים לטנקיסטים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%97%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=809602 2025-11-12T19:00:33Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>'''סידור לחתנים''' הינו נוהג בקרב חסידי חב&quot;ד ב{{ה|דור השביעי}}, הנוהגים להתפלל את [[תפילת מנחה]] הסמוכה ל[[חתונה]] מתוך סידורו האישי של [[הרבי]], אותו נוהג הרבי להעניק לחתנים תוך כדי שהרבי מאחל: &quot;זאָלסט אויסבעטן אַלע גוטע זאַכן&quot; [= &quot;שתבקש את כל הדברים הטובים&quot;].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> עם הגעתו של הרבי לחופי [[ארצות הברית]], לאחר שהצליח להימלט מאירופה בזמן [[השואה]], החל לערוך [[סידור קידושין]] בשמחות ה[[חתונה]] החב&quot;דיות שהתקיימו בסמיכות ל-[[770]], ופעמים רבות אף השתתף גם במעמד ה'[[קבלת פנים]]' ונשא דברים. בהמשך היה הסדר שהרבי גם סידר קידושין וגם אמר את השבע ברכות{{הערה|הסדר התחיל בחתונה ר' לייבל פויזנער, שהזמין את החתן של הרבי הקודם [[הרש&quot;ג]] לומר את השבע ברכות, והוא לא הגיע, אזי נתן לרבי את שני הכיבודים, ומאז התחיל הסדר שבדרך כלל, כאשר הרבי סידר קידושין הרבי גם אמר הברכות.}}.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;י]], נמנע הרבי מלהשתתף בשמחות, וכתחליף לכך החל הרבי להעניק את הסידור האישי שלו לחתנים, על מנת שיתפללו בסידור זה את התפילה האחרונה שלהם קודם החופה, בהתאם למופיע בספרים הקדושים שיש להתפלל תפילה זו בכוונה עצומה.<br /> <br /> בתקופה הראשונה, העניק הרבי את הסידור לחתנים ב[[חדר היחידות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ואף צירף לעיתים דפים משיחותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[גוף כתב יד קודש|כתב ידו האישי]], וכן נתן לחתנים את ה[[גארטל|אבנט]] האישי שלו, אותו חגר באופן קבע מעל הציצית{{הערה|נוהג זה נפסק בשל חתנים שפרמו חלקים מהגארטל על מנת לשמור זאת לעצמם.}}.<br /> <br /> בדרך כלל נהג הרבי לומר לחתן בעת נתינת הסידור: &quot;זאָלסט אויסבעטן אַלע גוטע זאַכן&quot; [= תבקש כל טוב], ולעיתים נהג לומר בנוסח מעט שונה: &quot;דאַווען געזונטערהייט, און בעט אויס אַלעס גוט&quot; [= תתפלל בהצלחה, ותבקש כל טוב]{{הערה|1=כאשר השליח הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] עמד כחתן לקבל את הסידור מהרבי, אמר לו הרבי: &quot;און מפרסם זיין אז משיח קומט&quot; [= ותפרסם שמשיח מגיע] (לפי גירסא אחרת, אמר הרבי לקבוצת החתנים: &quot;זייט מודיע אז משיח קומט&quot;).}}.<br /> <br /> על פי הוראת הרבי לחתנים, נהגו החתנים להתפלל תפילה זו בחגירת אבנט כשהוא חגור מתחת לחליפה.<br /> <br /> ==התמסדות המנהג==<br /> במשך השנים, כאשר החל הנוהג לפיו בחורים שחתונתם התקיימה במדינה אחרת ניצלו את תקופת הזמן בין השידוך לחתונה על מנת ללמוד בחצר הרבי ולהתכונן לחתונה בסמיכות אליו, החלו גם הם להתפלל בסידור, כשהם ניגשים לבקש מהרבי את הסידור בתפילת המנחה האחרונה לשהותם ב-[[770]] לפני נסיעתם, ומאז ואילך התפללו את כל התפילות עד החתונה בחגירת אבנט מתחת לחליפה.<br /> <br /> עם התרבות החתנים, הפך הדבר לנוהג של קבע, ומספר פעמים במהלך השבוע נעמדו החתנים ובני משפחותיהם בסמיכות לחדר הרבי לפני יציאתו ל[[תפילת מנחה]]{{הערה|בימים בהם נסע הרבי ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], המתינו החתנים מוקדם יותר, וקיבלו את הסידור לפני יציאתו של הרבי לנסיעה, וכאשר היו מקרים בהם החתן לא הגיע לקחת את הסידור, או שהרבי יצא לאוהל מבלי שהחתנים ידעו על כך מראש – השאיר הרבי את הסידור אצל אחד המזכירים, דבר המשמש יסוד להנהגה כיום, שהמזכירים מעניקים את הסידור בשליחות הרבי לחתנים.}}, וכאשר הרבי יצא לתפילה – העניק הרבי את הסידור לחתן, וכן העניק מטבע ל[[צדקה]] לחתן ובני משפחתו.<br /> <br /> כאשר היו מספר חתנים שהיו צריכים להתפלל בסידור באותו יום, העניק הרבי את הסידור לחתן אחד{{הערה|סדר הקדימה בהענקת הסידור במקרים אלו השתנתה מעת לעת: פעמים העניק הרבי זכות קדימה לחתן שמתחתן ראשון, פעמים העדיף להעניק ראשון לכהן, ולפעמים הורה לערוך הגרלה מי מהחתנים יקבל ראשון. היו גם מקרים בהם נקבע הסדר לפי גיל החתנים או לפי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת.}}, והוא היה מעביר את הסידור לחתן הבא אחריו עד שהאחרון היה מחזיר את הסידור ל[[מזכירות הרבי]].<br /> <br /> כאשר החל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] להתארך ולגרום לעיכוב ביציאת הרבי לתפילת מנחה, החל הרבי להעניק את הסידור לחתנים לפני התחלת החלוקה, וב[[שנת אבלות|שנת האבלות]] אחר הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]], העניק הרבי את הסידור לחתנים ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] כאשר ירד לתפילת מנחה, והעניק את הסידור לחתנים לפני תחילת התפילה, במעמד כל הקהל.<br /> <br /> כאשר הסידור החל להתבלות, ביקשו המזכירים לכרוך אותו ולעטוף אותו, אך הרבי שלל את הרעיון ברצונו שהחתנים יוכלו לנגוע בעצמם בסידור ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נגע בעצמו.<br /> <br /> ==הנוהג כיום==<br /> על יסוד הנהגתו של הרבי להעניק את הסידור לחתנים באמצעות המזכירים{{הערה|כאשר יצא לאוהל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באופן פתאומי וכדומה.}}, ממשיך נוהג זה גם כיום{{הערה|לאחר כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב החלו המזכירים להעניק את הסידור לחתנים, וביום שישי ב' כסלו תשנ&quot;ג חזר הרבי להעניק את הסידור בעצמו לחתנים לפני תפילת מנחה בחדר המיוחד הסמוך למרפסת שבנו עבור הרבי, ובהמשך – חזר הרבי להעניק את הסידור לחתנים באמצעות המזכירות, אך כאשר יצא הרבי לתפילה היה נותן זאת בעצמו.}}, כאשר הסידור שקיבלו החתנים מידו הקדושה של הרבי במשך השנים ניתן לחתנים בשליחותו של הרבי על ידי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|או על ידי חתנו הרב בוימגארטן.}}, (שהחזיק בסידור ללא אישור וועד אגו&quot;ח) וסידורו האישי של הרבי ניתן לחתנים על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]]. החתנים המקבלים את הסידור באמצעות הרב גרונר, מתפללים את התפילה בחדרון הסמוך למשרדו של הרב גרונר, דרכו עבר הרבי לחדר המיוחד ב[[המרפסת|מרפסת]] בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> חתנים רבים נוהגים לקיים את דברי אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]], לרבי במכתבו: ללמוד קודם תפילת מנחה מתוך הסידור את [[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ה|פרק כ&quot;ה בתניא]] &quot;בכוונה ולא בעיון&quot; גם ביום בו מתפללים בסידור, מלבד יום החתונה עצמו (שעליו מדבר ר' לוי יצחק במכתבו).<br /> <br /> ==הסידור שהוענק לחתנים על ידי הרבי==<br /> הסידור אותו נוהג הרבי להעניק לחתנים, הינו [[סידור תורה אור]] בהוצאת [[קה&quot;ת]] שנדפס לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[שנחאי]]{{הערה|בשל העלויות הכספיות הנמוכות בהן היה ניתן להדפיס ספרים במדינות שהשתתפו במלחמה וסבלו משפל כלכלי, והיה ניתן להשיג בהן מחירים זולים באמצעות תשלום במטבע זר.}}.<br /> <br /> זהו הסידור שבו התפלל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ובעמוד של הכוונות היומיות ב[[ספירת העומר]] מופיע בו תיקון ב[[גוף כתב יד קודש|כתב ידו]]{{הערה|1=הרבי התייחס לתיקון זה ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/13/39 התוועדות ב' אייר תש&quot;י]: &quot;נשיא ישראל בזמן הגלות, ובפרט בעקבתא דמשיחא, צריך לכתוב ה'חסד שבהוד' (על דרך המבואר בלקוטי תורה פרשת מסעי בפירוש הכתוב &quot;ויכתוב משה&quot;)&quot;.}}.<br /> <br /> במשך השנים התבלה סידור זה, וחלקים ממנו נקרעו ונתלשו{{הערה|חלקים מהתפילות נקרעו, ובשביל להתפלל תפילת מנחה מתוך הסידור יש לדפדף בין העמודים ולהתפלל אותם מתוך קטעי התפילות הנמצאים: אשרי - בתפילת נעילה, עמוד קסד. הברכות הראשונות והאחרונות של תפילת שמונה עשרה בעמוד קסו בתפילת נעילה או בעמודים סז-סח בתפילת שבת (הברכות האמצעיות - לא נמצאות). תפילת 'על חטא' - עמוד קנח (צידי העמוד קרועים, בחדר בו מתפללים מונח סידור נוסף מתוכו ניתן להשלים את החלקים החסרים). 'עלינו לשבח' -בעמוד קמו (הדף קרוע ומונח בתחילת הסידור).}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חיי רבי''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1885 עמוד 30<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/736001/ סידור לפני קידושין]''' - סקירה מקיפה על התפילה בסידור של הרבי לפני החתונה. שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{חתונה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=809599 2025-11-12T18:54:53Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:סמל קעמפ חיילי המלך - ברור.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל הקעמפ הישן]]<br /> [[קובץ:גן ישראל חיילי המלך.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל הקעמפ העדכני]]<br /> [[קובץ:הרב מארלו בקעמפ.jpg|ממוזער|רבני שכונת המלך [[קראון הייטס]] בביקור בקעמפ, מימין לשמאל: הרב [[יוסף ברוק]], הרב [[דובער לברטוב]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]], הרב [[חיים לוי גולדשטיין]], הרב [[אליעזר טורין]].]]<br /> [[קובץ:IMG 7894.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של הקעמפ חיילי בשנים הראשונות של הקעמפ]]<br /> [[קובץ:התמונה המרכזית - חיילי המלך תשפ''ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המרכזית של הקעמפ חיילי המלך בשנת [[תשפ&quot;ג]]]]<br /> '''חיילי המלך''' הינו [[קעמפ גן ישראל|קעמפ]] לילדי [[אנ&quot;ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] בלאקווקסן שבהרי פנסילבניה.<br /> <br /> ==מחנה מנחם==<br /> הקעמפ הוקם בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[יעקב שפריצר]] באישורו של הרב [[יהודה קלמן מרלו]] (רבה של שכונת [[קראון הייטס]] לשעבר) ושכן במונטסלה שבניו יורק. בועד ההנהלה של הקעמפ עמדו הרב יעקב שפריצר, שמואל הבר, יוסף גאלדמן ומנחם מענדל ומאיר הרשקופ. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל מאתיים ילדים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]], עקב הצלחתו המרובה, הועבר שטח הקעמפ (תחת השם החדש &quot;מחנה מנחם&quot;) ללאקווקסן שבהרי פנסילבניה, השוכן על שפת נהר ה'דעלווער', שם מתקיים הקעמפ עד היום. באותה שנה השתתפו בקעמפ מעל חמש מאות ילדים. באותה שנה התווספו לועד ההנהלה, הרב מאיר שרייבר ולוי הרטמן.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;ו]]-[[תשנ&quot;ז]] היה הקעמפ תחת הנהלתו של הרב [[מאיר כהנוב]]. משנת [[תשנ&quot;ח]] הקעמפ מתנהל תחת הנהלתו של הרב [[שלמה רוטמן]], חתנו של הרב [[יעקב שפריצר]].<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ו התעוררה מחלוקת בנוגע להתנהלות הקעמפ והנושא הועבר לדין תורה אצל הרב [[יהודה קלמן מרלו]], שפסק ביו&quot;ד [[כסלו]] [[תשנ&quot;ח]] כי על הרב שפריצער לנהל את הקעמפ (במקום שאר השותפים). מאחר ששאר השותפים העדיפו לא לציית לפסק דינו של הרב מרלו, הועבר הדיון (בחורף [[תשנ&quot;ח]]) לבית משפט, שם נמשך המשפט במשך שנים. באחת ההזדמנוית (ב[[תשנ&quot;ט]]) הופיע הרב מרלו בעצמו בבית משפט בכדי להעיד (ולתמוך) בצידו של הרב שפריצער.<br /> <br /> ==חיילי המלך==<br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] העביר בית המשפט את שטח הקעמפ לבעלותו של הרשקופ, והחל מאותה שנה לא נפתח הקעמפ, ושטח הקעמפ נותר מיותם ומוזנח. במשך כמה שנים השכיר הרשקופ את שטח הקעמפ לחסידי [[שושלת באבוב|באבוב]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] עקב בעיות כספיות הכריז ועד &quot;מחנה מנחם&quot; על פשיטת רגל, ושטח הקעמפ הועמד למכירה בבית משפט.<br /> <br /> בית המשפט מכר את שטח הקעמפ לרב שפריצער, ובקיץ [[תשס&quot;ז]] נפתח הקעמפ מחדש תחת שמו החדש &quot;חיילי המלך&quot;. וכיום הוא גודל משנה לשנה בכמות ובאיכות.<br /> <br /> ==אודות הקעמפ==<br /> הקעמפ מצטיין במערך לימודי ייחודי. מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים, באמצעות חומר לימודים מיוחד שבתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: [[רבי]], [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר. בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים [[משניות]] ו[[תניא]] בעל-פה וכן גם בזמני הארוחות.<br /> <br /> == פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br /> הקעמפ שומר על קשר עם החיילים גם במשך ימות השנה. צוות הקעמפ פועלים ועומדים בקשר עם החניכים מספר פעמים בשנה, בהם מארגנים התוועדויות וטיולים עם ההחניכים והמדרכים. ב[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים הוא מקבל שי מיוחד שנשלחים על ידי צוות הקעמפ. מבצעי הכנה לקראת [[יומא דפגרא|יומי דפגרא]]. כמו כן במשך כו&quot;כ שנים י&quot;ל מידי חודש עלון חודשי מהודר בשם &quot;חיילי המלך ניוזלעטער&quot;{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/14781_en_1.pdf אחד מעלוני הקעמפ שיצא במשך השנים]}}.<br /> <br /> ==ישיבת קיץ==<br /> בנוסף, במשך כמה שנים התקיים בקעמפ גם '[[ישיבת קיץ סינסינטי|ישיבת קיץ]]'. מסגרת ל[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] בכלל, ובישיבת [[תומכי תמימים סינסינטי]] בפרט. ה'ישיבת קיץ' הייתה תחת הנהלתו של [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים סינסינטי]] הרב [[גרשון אבצן]].<br /> <br /> ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס&quot;ז]], ומאז משנה לשנה היא הולכת ומתרחבת, בכמות ובאיכות. הן בפן ה[[גשמיות|גשמי]] והן בפן ה[[רוחניות|רוחני]]. <br /> <br /> במשך שעות הבוקר ה[[תמימים]] משתתפים ולומדים ב[[סדר]]י הלימוד הרגילים. ולאחר מכן יוצאים לשחק במשחקי ספורט, ולהנות מפעילויות שטח. לעת ערב חוזרים התמימים ללימוד בסדר [[חסידות]]. כמו כן מפעם לפעם יוצאים התלמידים לטיולים ואטרקציות בפארקים ובאתרי תירות.<br /> <br /> == שירי הקעמפ ==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הפיק הקעמפ קלטת עם שירי הקעמפ. שמה של הקלטת &quot;Sitting on a wooden Bench&quot; (יושב על ספסל עץ).<br /> בשנת [[תשע&quot;א]] הפיק הקעמפ דיסק ובו תשעה משיר הקעמפ מהשנים האחרונות. שמו של הדיסק הראשון הוא: &quot;holding hands united&quot; (מחזיקים ידיים מאוחדים).<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הפיק הקעמפ דיסק (הדיסק הופק ברמה גבוהה על ידי חוני מילעקי) ובו תשעה משיר הקעמפ מהשנים האחרונות. שמו של הדיסק השני הוא: &quot;open your eyes&quot; (לפתוח את העיניים){{הערה|1=[https://chabad.info/moshiach/125156/#comment-148696 לפקוח את העיניים – דיסק חדש של קעמפ חיילי המלך].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישיבת קיץ סינסינטי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chayol.com אתר הבית של הקעמפ]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=57 לשמיעת הדיסק] {{קישור שבור|כ&quot;ד ניסן תשפ&quot;ד}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48138 גלריות סיכום מרהיבות מהקעמפ משנת תשס&quot;ט]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63769 קליפ סיכום קעמפ קיץ תשע&quot;א] {{וידאו}} {{קישור שבור|כ&quot;ד ניסן תשפ&quot;ד}}<br /> *[https://chabad.info/child/809327/ חיילי המלך: הצצה לשבוע ראשון של פעילות והנאה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/991169/ חיילי המלך: החיילים והצוות נעמדו לתמונה המסורתית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/511863/ מעמד סיום הרמב&quot;ם בישיבת הקיץ חיילי המלך] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/crown_heights/650631/ מוסיפים בלימוד עניני גאולה ומשיח: בוגרי 'חיילי המלך' במפגש מיוחד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/701792/ כ' אב: קעמפ חיילי המלך בתפילה אצל הרבי] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ|חיילי המלך]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:פנסילבניה]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=808760 2025-11-05T11:55:41Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה, עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם סבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב תפסה &quot;שלושה חדרים על כל הקירות&quot; (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגו&quot;ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואת [[סידור הבעש&quot;ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]<br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ו[[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.<br /> במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש&quot;ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש&quot;ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י&quot;ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===הרבי מבקש פסק דין===<br /> מספר ימים אחר [[י&quot;ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה&quot;גוף&quot; - הספרים וה[[כתי&quot;ק]] - שייכים לנשים ואלו ה&quot;פירות&quot; - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש&quot;ג), וכאשר זכאי בעל ה&quot;פירות&quot; להם -אין זכות לבעל ה&quot;גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס&quot;ט ברמ&quot;א, נדפס ב&quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 34.}}.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.<br /> (הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]] הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב&quot;ד גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג, עמ' 24}}). <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת [[חנוכייה ציבורית|מנורה בשטח ציבורי]]), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פעולות רוחניות במהלך המשפט===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}<br /> [[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]<br /> כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב&quot;ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.<br /> <br /> כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.<br /> <br /> את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב&quot;ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר &quot;[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]&quot; (ספרו של רבי מאיר גבאי).<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> ==מנהגי ה' טבת==<br /> <br /> בחודש טבת תשמ&quot;ט עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.<br /> <br /> הרבי חילק 2 דולרים, אחד לצדקה והשני השתתפות ברכישת ספרים.<br /> <br /> בימים הבאים חסידי חב&quot;ד בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב&quot;דיות היו תורים היסטריים.<br /> <br /> ==='פרענומעראנטן' - מנויים ===<br /> <br /> בשבת ז' טבת תשנ&quot;ב בימים בהם ציינו את חג הספרים דידן נצח, דיבר הרבי בהתוועדות על מעלת רכישת הספרים והציע לעשות 'פרענומעראנטן' - מנויים מראש על ספרים.<br /> <br /> בסיום ההתוועדות הרב [[יעקב רייך]] מנהל קה&quot;ת עלה לקחת מהרבי בקבוק משקה והודיע כי לוקח לברכה עבור תוכנית ה'פרענומעראנטן'.<br /> <br /> שעתיים אחר צאת שבת נפתחה חנות קה&quot;ת ותוכנית ה'פרענומעראנטן' כבר החלה לפעול בניצוחו של הרב רייך{{הערה|בית משיח 1441 עמוד 30}}.<br /> ===מכירות ה' טבת===<br /> כדי לממש את הוראת הרבי אודות רכישת ספרים בקשר לה' טבת, עם השנים התפתחו ירידי ספרים, מכירות מיוחדות, השקות, הנחות ומבצעים במיוחד לרגל ה' טבת.<br /> <br /> ===הוראות ומנהגים===<br /> א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.<br /> <br /> ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].<br /> <br /> ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב&quot;ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.<br /> <br /> ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי &quot;[[ואהבת לרעך כמוך]]&quot;, שהינו כלל גדול בתורהו.<br /> <br /> ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====<br /> ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.<br /> <br /> ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, &quot;מטה וכסא ושולחן ומנורה&quot; יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;.<br /> <br /> ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.<br /> <br /> ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.<br /> <br /> י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.<br /> <br /> ====הרחבת ספריות ציבוריות====<br /> בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו&quot;ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהלים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – &quot;בית מלא ספרים&quot; – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.<br /> <br /> ==המשפט האישי נגד הרבי==<br /> לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ&quot;ה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ&quot;ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, וכשהיא פתחה את הדלת, טרק הלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש&quot;ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. <br /> <br /> בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו. תביעתו של בערי הוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.<br /> <br /> המשפט הסתיים ב&quot;דידן נצח&quot; נוסף, שנפסק ב[[י&quot;ט טבת]] [[תש&quot;נ]] שאין כל תביעה ומשפט.<br /> <br /> ==החזרת אחרוני הספרים==<br /> {{להשלים}}<br /> בימי הסליחות ה'תש&quot;נ החזיר הגנב את הספרים שהיו מונחים על שולחנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כחלק מפשרה שעשה עם אגו&quot;ח שבה הוא יקבל חלק מירושת אביו (שהוריש את רכושו לאגו&quot;ח) ובתמורה לכך יחזיר את הספרים הללו ויפסיק לכתוב כנגד [[חסידות חב&quot;ד]] בעיתונות{{מקור|}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב&quot;ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] תורגם הספר לעברית.<br /> * '''מבצע מנויים של הרבי בה' טבת תשנ&quot;ב''', [[שבועון בית משיח]] 1441 <br /> *'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br /> * זכרונות מימי הניצחון, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[שבועון בית משיח]] 1441 <br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}<br /> *'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 30<br /> * לנצח בכח הספרים, משמעות חג הדידן נצח, הרב [[מנחם טל]], [[שבועון בית משיח]] 1441<br /> *כפר חב&quot;ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).<br /> * ניצחון מעל השכל, הרב [[משה אורנשטיין]] על הקשר המופלא בין ה' טבת לשמחת תורה, [[שבועון בית משיח]] 1441<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}.<br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו {{COL}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> *[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=אירועי_ה'_טבת_-_ר'_חיים_ברוך_הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם {{קישור שבור}}<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/את-ה-טבת-צריך-לזכור-ולחיות-מחדש-בכל-שנ/ &quot;את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה&quot;]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ט כסלו תשע&quot;ט {{בית משיח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע&quot;ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע&quot;ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע&quot;ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע&quot;ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש&quot;פ) {{PDF}} (אנגלית)<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> *הרב מנחם דוברוסקין, [https://sinun770.org/הסיפור-של-משפט-הספרים-ממקור-ראשון-התו/ &quot;הסיפור של משפט הספרים ממקור ראשון!&quot; – התוועדות ה' טבת עם הרב מנחם דוברוסקין – מגדל העמק – ה'תשפ&quot;ג] בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב מנחם דוברוסקין' באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/634164/ הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב&quot;ד]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי&quot;צ והרש&quot;ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/ה'%20טבת כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=801795 2025-09-11T15:12:15Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |תמונה=יהודה לייב גרונר.jpg<br /> |תאריך לידה=[[ח' אייר]] [[תרצ&quot;א]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;פ]]<br /> |מקום לידה=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> |מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב יהודה לייב גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב גרונר נואם בערב לרגל גליון האלף של [[בית משיח (שבועון)]]]]<br /> הרב '''יהודה לייב גרונר''' ([[ח' אייר]] [[תרצ&quot;א]] – [[י&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;פ]]) היה [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אחד ממזכיריו]] של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], וחבר הנהלת [[קופת רבינו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]<br /> הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ח' באייר]] שנת [[תרצ&quot;א]] לר' [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. למד ב'[[תלמוד תורה|חדר]]' של ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=87660 קובץ ליובאוויטש גליון 2].}}. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: &quot;לייבל, האם הבנת את מה שדובר?&quot; הרב גרונר שתק והרבי הגיב: &quot;אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו&quot;. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]]. הרב גרונר היה מהשלוחים ליסוד ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]]{{הערה|=<br /> https://chabad.info/magazine/118843/}}<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] שנת [[תש&quot;ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בסיוע לרבי בעניינים משרדיים והשתתף בעריכת הספרים שב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] שהייתה באותה תקופה בהנהלת הרבי. עם הזמן הורחבה עבודתו ב[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]].<br /> [[ קובץ:הרבי שילו.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר עם ה[[רבי]]]]<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], פנה אליו הרבי ואמר &quot;מעכשיו העבודה תהיה באופן אחר לגמרי&quot;. בשעת מעמד [[קבלת הנשיאות]] ביקש הרבי מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה ויצטרך משהו.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשי&quot;ד]] התחתן עם מרת יהודית{{הערה|'''WHY WE VOTE''', מגזין COLive גליון 23 אלול ה'תשפ&quot;ד עמוד 9.}}, בתו של הרב [[צמח גורביץ']] וזכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]].<br /> <br /> החל מ[[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי]] שעבר הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]], התרחבה עבודתו, והחל מאז היה למזכיר הקרוב ביותר. מסופר כי [[הרבנית חיה מושקא]] אמרה לו כי מעתה מוטלת עליו אחריות לדאוג לבריאות הרבי{{הערה|ספר המזכיר חלק ראשון פרק חדרי הלב.}}.<br /> <br /> בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]] חיפש אותו הרבי כשהוא מתבטא עליו &quot;איפה ה'מיין גנרל'&quot; (הגנרל שלי){{הערה|ע&quot;פ סרט הוידאו.}}.<br /> <br /> [[קובץ:לייבל בבית הרבי.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרונר בעבודתו ב[[הבית של הרבי|בית של הרבי]] בשנת האבילות אחרי הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]]]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה&quot;ת]].<br /> <br /> היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת [[תשנ&quot;ג]] העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|כך כותב הרב [[משה אורנשטיין]] בחוברת האמונה השלימה (יצאה לאור ב[[תשנ&quot;ו]]) מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו}}. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] תמך באמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|דבריו בכינוס י&quot;א ניסן תשנ&quot;ה.}} אך עם זאת התנגד לכתיבת התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי בדברי דפוס{{הערה|טור שלו בשבועון כפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות שימש כ[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] &quot;אנשי לובאוויטש קהל חסידים&quot; (מכונה גם &quot;באומגרטין שול&quot;) ברחוב קארול בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ד ניסן|ערב חג הפסח]] [[תש&quot;פ]] לאחר שחלה ב[[מגפה|נגיף הקורונה]].<br /> [[קובץ:הרב גרונר במשרד.jpeg|שמאל|ממוזער|300X|הרב גרונר במשרדו כחודשיים לפני פטירתו (י' שבט תש&quot;פ).]]<br /> <br /> ==עריכה תורנית==<br /> לאורך כל שנותיו עסק בעריכה וכתיבה תורנית לצד עבודתו במזכירות הרבי. תחילת הדברים היתה כאשר גדלה המעמסה על שכמו של הרבי, העורך הראשי במערכת [[אוצר החסידים]], והרבי הטיל עליו להשתתף בעריכה. בהמשך השנים, כאשר גברה העבודה ב[[מזכירות]] החליפו אחרים את עבודתו, והחל משנת [[תשל&quot;ח]] פסק כמעט כליל מעבודתו זו.<br /> <br /> בין הספרים שערך והכין לדפוס:<br /> *[[ספר המנהגים]] חב&quot;ד - יצא לאור בהוצאת [[קה&quot;ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ&quot;ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].<br /> *[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&amp;st=&amp;pgnum=4&amp;hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}<br /> *[[כתר שם טוב]]<br /> *[[אור התורה]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31627&amp;st=&amp;pgnum=3 פתח דבר בהיברו בוקס].}}<br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[שלשלת היחס]]<br /> *הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ&quot;ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}<br /> *הערות וציונים ל[[סידור עם דא&quot;ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 עמוד 10]).}}<br /> <br /> זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.<br /> <br /> בנוסף, פירסם באופן קבוע תגובות והתייחסויות למתפרסם בבמות התורניות של חסידי חב&quot;ד, בעיקר בנושאי הלכה ומנהג. כגון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], שבועון [[בית משיח]], קבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים]], [[שבועון התקשרות]], ועוד.<br /> <br /> ==בחדרי תורתך==<br /> לאורך השנים, שאל עניני תורה רבים אצל הרבי, הן בנודע לדברים שנאמרו בשיחות הקודש, הן בנוגע לדברים שעלו לו תוך כדי לימודו, והן בנוגע לדברים הקשורים בעבודתו בעריכת הוצאות לאור תורניות שונות בהוראת הרבי. התכתבויות אלו נשמרו אצלו בארכיון מיוחד, שהחל לצאת לאור לאחר פטירתו בתוספת הערות והרחבות המסייעים להבנת הנושא הנידון והדברים העולים מהגהות ותשובות הרבי על הגליונות שהכניס.<br /> <br /> לקראת [[ה' טבת]] [[תשפ&quot;ג]] החלה לצאת לאור סדרת הספרים תחת השם 'בחדרי תורתך', כאשר הסדרה המתוכננת אמורה לכלול ארבעה כרכים, שני כרכים על פירוש [[רש&quot;י]] (ח&quot;א - בראשית־שמות, ח&quot;ב - ויקרא־דברים), ושני כרכים נוספים עוסקים בשאר הנושאים{{הערה|שבועון 'כפר חב&quot;ד' גליון 1984 (כ&quot;ג במרחשון תשפ&quot;ג) עמוד 98.}}. נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] יצאו לאור שני הכרכים הראשונים.<br /> <br /> העורך הראשי של הסדרה הוא הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו&quot;ח.<br /> * בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר|ישראל מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> * בנו, ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]<br /> * חתנו, ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].<br /> * חתנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע מספר שנים ב[[תקיעות]] ב-[[770]].<br /> * חתנו, ר' ישראל לוין.<br /> * חתנו, ר' ישראל וילהלם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1843 עמוד 45<br /> *'''המזכיר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1854 המוקדש כולו לרב גרונר<br /> *'''לפני ולפנים בקודש פנימה''', גליון 'כי קרוב' 57 פרשת בא תשפ&quot;א עמוד 4<br /> *'''סיפורים מגן עדן התחתון''', ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38, '''סיפורים מגן עדן העליון''', חלק שני של הראיון, גליון 1200 עמוד 16<br /> *'''המזכיר''', [[מלכות הכתר]] סדרה בת 2 ספרים (נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]]) על הרב גרונר וסיפורים מיומנו האישי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/592817/ אבידה עצומה: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע&quot;ה - {{אינפו}}]<br /> *[https://chabad.info/bdh/592824/ תיעוד מחייו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע&quot;ה • חלק א' - {{אינפו}}]<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/114594/ &quot;הרבי שאל אותי: מדוע אומרים שהוא המשיח?&quot; - {{אינפו}}]<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/664285 מזכירו של הרבי: להמשיך בכל התוקף בפרסום זהות משיח]''' (מתוך תכנית [[ואביטה נפלאות]]) {{וידפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/61832/ אמונה לוהטת • הרב גרונר בראיון: &quot;הרבי רואה ויודע הכל&quot; - {{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{צליל}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47183 קול ישראל: התוועדות עם הרב גרונר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/118843/ גילויים היסטוריים על רגעי ההסתלקות]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש&quot;י, {{אינפו|}} מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24082 33 שנים לראש חודש כסלו ● יומני המזכיר]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=26646 איך נעבור ליד הרבי? ● התוועדות]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]''', פרק מתוך ספרו של הרב גרונר {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/crown_heights/683621/ הכנסת ספר תורה מרגשת לע&quot;נ המזכיר הרב גרונר ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * אברהם רייניץ, [https://chabad.info/magazine/592883/ סיפורים מגן עדן התחתון], ראיון עם הרב גרונר מתוך [[שבועון בית משיח]] באתר חב&quot;ד אינפו, י&quot;ד בניסן ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_60.html מזכירו האישי של הרבי: לרבי נוגע שכולם יתפללו באריכות! • וידאו בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד המסדר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=800052 2025-09-01T12:25:59Z

<p>ה&#039; טבת: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:Dr Robert Feldman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בהיכל ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]]]<br /> ד&quot;ר '''משה (רוברט) פלדמן''' ([[ל' כסלו]] [[תש&quot;א]] - [[כ&quot;ח כסלו]] [[תשפ&quot;ב]]) היה רופא בשכונת [[קראון הייטס]] ממוחה לקרדיולוגיה (רפואת לב), שזכה להימנות על צוות הרופאים האישיים של הרבי, והיה זה שטיפל ברבי בשעת אירוע-הלב ב[[שמחת תורה תשל&quot;ח]], וכן ב{{ה|רבנית חיה מושקא}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ל' כסלו]] [[תש&quot;א]] בעיר פוקיפסי, נ.י. לר' מיכל ורעיתו ביילא פעלדמאן<br /> <br /> התמחה בתחום הקרדיולוגיה.<br /> <br /> הלך לעולמו בנר רביעי של חנוכה [[כ&quot;ח כסלו]] [[תשפ&quot;ב]], יומיים לפני יום הולדתו ה-81.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> === כרופאו של הרבי. ===<br /> ב[[שמחת תורה תשל&quot;ח]], כאשר אירע התקף הלב לרבי, היה נוכח ב-[[770]] והעניק לרבי סיוע רפואי לאחר ששאר הרופאים הסירו מעצמם אחריות כאשר הרבי הודיע שהוא לא מוכן לעבור לקבל את הטיפול באחד מבתי הרפואה הסמוכים ל[[קראון הייטס]] ועמד על כך שהטיפול יעשה ב[[גן עדן העליון|משרדו הפרטי]].<br /> <br /> מאותו אירוע ואילך, הפך פלדמן לרופאם האישי של הרבי והרבנית, וליווה את כל הטיפולים הרפואיים שעברו, כאשר הרבי דואג להתייעץ איתו לפני כל צעד רפואי שנעשה.<br /> <br /> מאז זכה לקבל קירובים רבים מהרבי, וכאשר רצה לקבוע את מקום מגוריו ב[[קראון הייטס]] שלח אותו הרבי להתייעץ עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], שהפך לידידו האישי.<br /> <br /> בקראון הייטס, פתח קליניקה פרטית לרפואה, והרבי שלח אליו את החסידים שיוועצו עימו בקשר לטיפולים רפואיים שונים שהיו צריכים לעבור.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] אירע סיבוך רפואי קל אצל [[הרבנית חיה מושקא]], ובאור ליום [[כ&quot;ב שבט]] ד&quot;ר פלדמן ביחד עם עוד שני רופאים המליצו להביא אותה מיד לבית רפואה. מבין ארבעת האנשים שנוכחו בשעת הפטירה, הוטל על ד&quot;ר פלדמן להודיע לרבי את הידיעה הנוראה.<br /> <br /> בזכות קשריו הקרובים עם הרבי, עשרה ימים קודם ה[[הסתלקות]] נכנסה בתו להתברך מפי הרבנית, וכאשר אירעה ההסתלקות וד&quot;ר פלדמן חשב לדחות את השמחה, הורה לו הרבי לערוך אותה כמתוכנן היות וזהו רצונה האמיתי של הרבנית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, מרת מרים רייזע שושנה - נטלה חלק בפעילות הועד המסדר, נפטרה בשנת [[תשפ&quot;א]].<br /> *בנו, הת' יצחק גדליה - התגורר ב[[קראון הייטס]], נפטר בשנת תשפ&quot;א מספר שבועות לפני אמו.<br /> *בנו, ר' דוד - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' חנן - קראון הייטס.<br /> *בתו מרת שרה אשת הרב לוי שם טוב - שליח הרבי בריווערדיל.<br /> *בתו מרת רבקה אשת הרב עקיבא נוסבוים - מונסי.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י&quot;ב מתוך הספר 'בכל ביתי נאמן הוא'] {{PDF}} {{COL}} '''(קישור שבור)''' י&quot;ג כסלו תשפ&quot;ג. <br /> * מענדי קורטס, '''תזכור שאתה הוא הדוקטור שלי''', שבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גיליון 1937 עמוד 34.<br /> *'''רופא בית המלך''', תמי הולצמן, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1290 ע' 10-17.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2018737 מקור הרפואה]''' - הרב פלדמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/135130 כשהרבי הסביר לד&quot;ר פלדמן מדוע אינו מתפנה לבית הרפואה]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/5376592/jewish/Dr-Moshe-Feldman-80-a-Personal-Physician-to-the-Rebbe.htm רופאו האישי של הרבי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:פלדמן, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:רופאים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=800051 2025-09-01T12:23:29Z

<p>ה&#039; טבת: הרחבה</p> <hr /> <div>{{לעריכה|יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון}}<br /> {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=על הערך להיות על כל התקופה ולא רק על התאריך הבודד.}}<br /> [[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל&quot;ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]<br /> [[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל&quot;ח]]<br /> ב&quot;יום הבהיר&quot; '''[[א' כסלו|ראש חודש כסלו]]''' תשל&quot;ח יצא [[הרבי]] לביתו, לשמחת החסידים, לאחר למעלה מחודש ששהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי שעבר בעיצומם של ה[[הקפות]] ב[[שמיני עצרת]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> *ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ז]] ניגן [[הרבי]] את הניגון &quot;[[צמאה לך נפשי]]&quot; בשינוי מילים, במקום &quot;לראות עוזך וכבודך&quot; ניגן &quot;לראות נפשי וכבודי&quot;!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח&quot;כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;ח]]}}<br /> <br /> *בבוקרו של [[הושענא רבה]] התקשרה [[הרבנית]] ל[[מזכירות]] ושאלה איזה [[ספר תורה]] יביאו לרבי לרקוד איתו ב&quot;[[הקפות]]&quot;, ענו לה שעם ה[[ספר תורה של הרבי]] שמשקלו קל. גם ביקשה שיקצרו הערב ב&quot;הקפות&quot; כי [[הרבי]] לא כ&quot;כ מרגיש טוב.<br /> <br /> *בליל החג לפני שה[[משב&quot;ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר ל[[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל.<br /> <br /> == השינויים ב&quot;הקפות&quot; ==<br /> <br /> הפסוקים שלפני ה&quot;[[הקפות]]&quot; נקראו במהירות גדולה{{הערה|על פי בקשת [[הרבנית]] באותו בוקר}}.<br /> <br /> בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש&quot;ג]], בהתלהבות גדולה.<br /> <br /> בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.<br /> <br /> בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את &quot;[[ניגון על הסלע הך]]&quot; והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.<br /> <br /> לאחר כעשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו.<br /> <br /> == התקפת הלב ==<br /> בתום ה[[הקפות|הקפה]] התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.<br /> <br /> ה[[משב&quot;ק]]ים ביקשו שהרבי יעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.<br /> <br /> רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, אך הרבי לא הגיב.<br /> <br /> ה[[הקפות]] נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.<br /> <br /> כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש&quot;ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה. <br /> <br /> במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד&quot;ר טייכהולץ וד&quot;ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. <br /> <br /> במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד&quot;ר [[יעקב ליבר רזניק]] במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת [[מיקרופון]] שחובר ל[[רמקול]] ב[[זאל הגדול|בבית המדרש]] בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד&quot;ה להבין עניין שמחת תורה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל&quot;ח].}}. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.<br /> <br /> ==ר&quot;ח כסלו==<br /> [[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]<br /> <br /> ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.<br /> <br /> השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב&quot;ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|בי&quot;ט כסלו חג הגאולה]], התוועד הרבי שעות עם החסידים.<br /> <br /> ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים.<br /> <br /> בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (שממנו ביקש הרבי לארגן את החפצים הדרושים להתוועדות) לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד&quot;ה &quot;נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'&quot;. באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] מספר שנים אחרי האירוע הלחין ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] את [[ניגון ראש חודש כסלו]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון ראש חודש כסלו]]<br /> *[[:קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''25 אחוזים ניצחו את ה-75''', ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]], [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ו חשון תשפ&quot;א עמוד 46<br /> *'''לב כל קהל ישראל''', תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]] 1932 עמוד 56<br /> *'''פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל&quot;ח''', הרב שלום יעקב חזן, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1119 ע' 32-35.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://col.org.il/news/121688 אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו {{COL}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל&quot;ח / יומן מרתק] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב&quot;ד (לאופר)<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/862400/jewish/4-Rosh-Chodesh-Kislev-Nigun.htmלשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)<br /> *[https://col.org.il/news/93275 &quot;פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!&quot;] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר&quot;ח כסלו ושמיני עצרת {{col}}<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ&quot;מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל&quot;ח חלק א'] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ&quot;מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל&quot;ח חלק ב'] {{אינפו}}<br /> *'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל&quot;ח]''' באתר 'מדיה הלכה'<br /> *[https://chabad.info/magazine/311329/ 40 שנה למאורע בשמיני עצרת תשל&quot;ח{{אינפו}}]<br /> *[https://anash.org/the-rebbes-cardiologist-bernard-lown-pioneer-of-the-defibrillator/ הקרדיולוג של הרבי שהמציא הדפיברילטור] {{אנ&quot;ש}} &lt;small&gt;(אנגלית)&lt;/small&gt;<br /> *[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5301059/jewish/The-Nature-of-Healing-The-Rebbe-and-Nobel-Prize-Cardiologist-Bernard-Lown.htm טבע הריפוי: הרבי וקרדיולוג זוכה פרס נובל ברנרד לאון] {{בית חבד}}&lt;small&gt;(אנגלית)&lt;/small&gt;<br /> <br /> ;יומנים<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=800043 2025-09-01T10:49:41Z

<p>ה&#039; טבת: הוספת נקודה</p> <hr /> <div>[[קובץ:י&quot;י הבלין.jpg|ממוזער|הרב הבלין]]<br /> [[קובץ:ר' יוסף יצחק הבלין פ''ד.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק הבלין נואם במעמד סיום הרמב&quot;ם (תשפ&quot;ד)]]<br /> הרב '''יוסף יצחק הבלין''' (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1951) הינו רב קהילת חב&quot;ד בשכונת [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] שב[[ירושלים]] וראש מכון [[היכל מנחם]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח טבת]] [[תשי&quot;א]] ב[[ירושלים]] לרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולעלקא. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת מיר, שם היה מחשובי הבחורים וממקורביו של ראש הישיבה הרב [[נחום פרצוביץ']], בישיבה הוא התקרב לחסידות בלימוד [[תורת החסידות]] בקבוצות של שיעורים בישיבה. במשך תקופה שימש איש הקשר בין הרבי לבין ה[[נחום פרצוביץ'|רב נחום פרצוביץ]]'{{הערה|ראו ב'קישורים חיצוניים' בערך זה.}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא בשנת [[תשל&quot;ב]] עם רעייתו מרת עדינה בת המשגיח בישיבת קמניץ, הרב משה אהרן שטרן, ולאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק]] בירושלים העתיקה והיה מעורכי קובץ [[יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]] שיצא לאור על ידי הכולל.<br /> <br /> במשך תקופה כיהן כר&quot;מ בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ח היה שותף בייסוד ספריה תורנית בשכונת גאולה בירושלים לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא]] יחד עם הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]], הספריה קיבלה לימים את השם &quot;[[היכל מנחם]]&quot; [[ירושלים]], וכיום משמש כעורך ראשי של מכון ההוצאה לאור של הספרים היוצאים לאור על ידי היכל מנחם.<br /> <br /> לאחר שהוקמה שכונת [[רמת שלמה]] בשנת [[תשנ&quot;ו]], פעל רבות בביסוס הקהילה שם, ולאחר שנערכו בחירות בינו לבין הרב [[יוסף יצחק אופן]] מי יהיה רב הקהילה ומי המשפיע, נבחר ברוב קולות לרבנות הקהילה בשנת [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] יזם את בניית [[בית הכנסת]] חב&quot;ד בשכונה במודל [[770]].<br /> <br /> הרב הבלין הקים את סמינר 'שושנת ירושלים' לבנות מחוץ לארץ בשכונת [[רמת שלמה]].<br /> <br /> ==ספרים בעריכתו==<br /> *'''הליכות מנחם''' - מנהגים והנהגות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש, תמוז תשפ&quot;ג{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/פרק_כ_מתוך_הספר_החדש_הליכות_מנחם.pdf תדפיס מהספר].}}.<br /> *'''שולחן מנחם''' - פסקים הלכתיים מתורתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> ==== אחיו ====<br /> *אחיו, הרב [[משה הבלין]] - רב העיר [[קריית גת]] וראש המוסדות, חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל אהרן הבלין]] - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.<br /> *אחיו, הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני &quot;דרך אליעזר&quot;, [[הר נוף]], ירושלים.<br /> <br /> ==== ילדיו ====<br /> *בנו, הרב [[שניאור זלמן הבלין]] - שליח הרבי ורב העיר דרזדן, גרמניה.<br /> *בנו, הרב [[שמואל הבלין]] - שליח הרבי ורב העיר ברעמען, גרמניה.<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל הבלין]] - מרבני [[מכון הבינני]] שעל ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> *בנו, הרב אברהם ברוך הבלין - ממנהלי מכון היכל מנחם להפצת המעיינות.<br /> <br /> ==== חתניו ====<br /> <br /> * חתנו, הרב [[יעקב גולדשמיד]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> * חתנו, הרב [[זושא וולף]] - סופר חסידי, ומנהל סניף חברת המדיה [[jem]] בארץ הקודש.<br /> * חתנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], רב [[בית הכנסת]] 'גבעת ליובאוויטש' ומנהל מכון ההוצאה לאור של ספרי אביו הרב [[זלמן גופין]].<br /> * חתנו, הרב [[יששכר שלמה ביסטריצקי]] - שליח הרבי ורב העיר המבורג, [[גרמניה]].<br /> * חתנו, הרב [[דוד בייטש]] - משפיע בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''עידן חדש מתחיל''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1900 עמוד 57<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2169736 הודעה חשובה]''' - הרב הבלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf שבענו מטובך]''' קובץ לרגל יום הולדתו ה-70 שחובר על ידי בני משפחתו {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הבלין, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=798368 2025-08-25T07:08:50Z

<p>ה&#039; טבת: ארגונים בישיבה</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים קריית גת קטנה<br /> |תמונה=זאל חדש תות&quot;ל קריית גת קטנה.jpg|שמאל|ממוזער<br /> |כתובית=זאל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=תשמ&quot;ג<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קריית גת]]<br /> |מייסד=הרב [[דב טייכמן]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור זלמן רבינוביץ'<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב דובער ירוסלבסקי<br /> |מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br /> |מספר תלמידים=כ-200<br /> |ספר פלפולים=הערות ועיונים<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבה קטנה '''תומכי תמימים קריית גת''' פועלת בעיר קריית גת ומסתעפת תחת הנהלת תות&quot;ל המרכזית שבלוד.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ה]] הישיבה מונה כ-200 תלמידים.<br /> <br /> [[קובץ:ישיבה-קטנה-קריית-גת.jpg|ממוזער|מבנה הכיתות (והזאל בעבר)]]<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] יצאה מ-770 קבוצה שמנתה כ10 תמימים לעיר [[קריית גת]] על מנת לחזק את הישיבה הקטנה חלקם אף נותרו והצטרפו בעתיד לצוות הישיבה, ביניהם הרב [[יעקב סינגאווי]], הרב [[פנחס סטזגובסקי]], הרב אשר קוביטשעק ועוד. את אשר פעלו ה[[התלמידים השלוחים|תלמידים השלוחים]] בישיבה קשה לתאר, עשרות תמימים מבתים לא חב&quot;דיים שנכנסו ללמוד בישיבה יצאו חסידים והקימו משפחות אנ&quot;ש לתפארת, חלקם אף משמשים [[שליחות|שלוחים]] ברחבי העולם.<br /> <br /> במשך השנים הצטרפו לישיבה הרב [[יצחק אלישביץ]] כ[[משפיע]] והרב ישראל זהר כ[[משגיח]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] ואיתו למשפיע ראשי הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] שהפכו את הישיבה מן הקצה אל הקצה לאחר מכן הרחיב הרב זילברשטרום את צוות הרמי&quot;ם והמשפיעים.<br /> <br /> בתקופת ה[[קורונה]] פתחה הישיבה מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/600883/ תיעוד: ישיבת חב&quot;ד קרית גת – סניף ביתר עילית]}} עד אשר פתחה את הלימודים במתווה קפסולות כך שעד סוף שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] חזרו כמעט כל תלמידי הישיבה ללימודים רגילים.<br /> <br /> [[קובץ:שבת_אבות_התמימים_קריית_גת.Jpeg|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של האבות והתמימים במוצאי השבת]]<br /> [[קובץ:תמונת שבת אבות ישיבת חב&quot;ד קרית גת תשפ&quot;ב.jpg|ממוזער|250px|תמונת שבת אבות תשפ&quot;ב]]<br /> באחת מהשבתות האחרונות של השנה, מקיימת הישיבה '''&lt;nowiki/&gt;'שבת אבות התמימים'''' במסגרתה מגיעים אבות התמימים לישיבה למשך שבת שלמה. במהלך השבת לומדים האבות עם התמימים וחוזרים להיות 'תמימים' לשבת אחת. ובנוסף מתוועדים עם התמימים.<br /> <br /> לקראת סיומה של שנת [[תשפ&quot;ג]] והגידול במספר התלמידים הוכרז על הקמת מבנה כיתות חדש לישיבה הקטנה והונחה אבן הפינה למבנה החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/146075 קרית גת: טקס הנחת אבן הפינה לבניין כיתות חדש לישיבה{{col}}]}}.<br /> <br /> בחודש ניסן [[תשפ&quot;ד]] ערכה הישיבה אירוע התרמה עבור בנייה מהירה של זאל גדול עבור הישיבה קטנה{{הערה|[https://col.org.il/news/161777 כנס הבוגרים של ישיבה קטנה קרית גת]}}.<br /> [[קובץ:ארון הקודש בזאל החדש ישי&quot;ק ק&quot;ג.jpg|250x250px|ממוזער|ארון הקודש בזאל החדש]]<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ה]] נחנך ה'זאל' החדש והמפואר{{הערה|[https://chabad.info/news/1243481/ זאל חדש בישיבת תות&quot;ל קרית גת] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==ארגונים בישיבה==<br /> *[[את&quot;ה]]<br /> *[[הערות התמימים]]<br /> *[[סדר לקוטי שיחות|סדר שיחות]] - כל ערב אחרי [[תפילת ערבית]] לומדים [[לקוטי שיחות]].<br /> *סדר [[רשימות הרבי|רשימות]] - מידי שבוע יושבים בערב ולומדים מה'רשימות' של הרבי.<br /> *שידור - מדי שבוע מוקרן וידאו של הרבי בישיבה.<br /> *[[משיח וגאולה]] - כל יום מתקיים סדר משיח וגאולה בסוף הפסקת הצהריים.<br /> *די לעצטע שיחות - מדי שבוע ביום חמישי מתקיים שיעור בשיחה השבועית מהשנים ה'תנש&quot;א - ה'תשנ&quot;ב.<br /> *סדר השכם - כל שבת מתקיים סדר חסידות רשות לפני חסידות בוקר.<br /> *ללמוד ולשמור- מדי שבוע מתקיים שיעור או סדר ב[[שו&quot;ע אדמוה&quot;ז|הלכה - שולחן ערוך אדמוה&quot;ז]].<br /> *סדר לימוד [[רמב&quot;ם]] ברבים - הוקם בשנת ה'תשפ&quot;ד ביוזמת תמימים משיעור ב'.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br /> <br /> ;[[משגיח]]ים<br /> *הרב ישראל דב זוהר.<br /> *הרב יחיאל אלפנביין.<br /> *הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br /> * הרב שמעון סוויסה.<br /> * הרב מנחם מענדל פרידמן.<br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[משה דובער הלוי הבר]].<br /> *הרב מנחם מענדל הכהן.<br /> *הרב דובער ירוסלבסקי.<br /> *הרב נתן נטע פריז.<br /> *הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.<br /> *הרב יעקב יוסף רסקין.<br /> *הרב אריה לייב פרידמן<br /> *הרב אלחנן הכהן.<br /> *הרב אריה יונתן חדד.<br /> *הרב לוי יצחק הלוי הבר.<br /> *הרב נהוראי ביטון.<br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<br /> *הרב יהודה הניג.<br /> *הרב [[יעקב מויאל]].<br /> *הרב שמואל בוטמן.<br /> *הרב שניאור זלמן גולדמאן.<br /> *הרב [[יעקב סינגאווי]].<br /> *הרב [[הוד דוד אריה]].<br /> *הרב אהרן קופרמן.<br /> ;[[משיב]]ים<br /> *הרב אהרן יעקובוביץ.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי סגל.<br /> *הרב יעקב הכהן.<br /> *הרב [[יעקב סינגאווי]].<br /> *הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.<br /> *הרב זלמן הכהן.<br /> *הרב יאיר בס.<br /> *הת' מנחם מענדל אדרעי.<br /> * הרב שניידר<br /> ===צוות בעבר===<br /> *הרב [[מנחם מענדל רייצס]].<br /> *הרב [[פנחס סטזגובסקי]].<br /> *הרב אשר קוביטשעק.<br /> *הרב צבי אליהו בלוי.<br /> *הרב אהרן פורסט.<br /> *הרב [[חיים ברוך רוזן]].<br /> *הרב לוי מושקוביץ.<br /> *הרב דובער הבלין.<br /> *הרב [[ירחמיאל גורליק]].<br /> * הרב ישראל מאיר הלל.<br /> }}<br /> <br /> ==מתיבתא==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת#מתיבתא|מתיבתא חב&quot;ד קרית גת]]}}<br /> המתיבתא כוללת כיום את כיתות ז'–ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס&quot;ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע&quot;ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה, עד שנת [[תשע&quot;ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב [[טוביה חבקין]] יחד עם המתיבתא.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ ל[[קריית גת]] במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br /> <br /> במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[נתן נטע פריז]] (עבר בשנת [[תש&quot;ע]] לר&quot;מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו&quot;נ בישיבה קטנה), הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב [[דובער אליעזר הבלין]], הרב [[שלמה חנניה ממן]], הרב יוחאי מדליה, הרב [[יעקב מיוחס]], הרב ידידיה אייזן, הרב נתן יעקובוב והרב יהודה הניג.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ב לומדים במתיבתא כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://www.yeshivatchabad.co.il/ אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת]<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית &quot;תומכי תמימים קריית גת&quot; {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ק]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=796320 2025-08-19T11:42:28Z

<p>ה&#039; טבת: התייחסות הרבי לניצחון</p> <hr /> <div>[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם סבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב תפסה &quot;שלושה חדרים על כל הקירות&quot; (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגו&quot;ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואת [[סידור הבעש&quot;ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]<br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ו[[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.<br /> במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש&quot;ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש&quot;ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י&quot;ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===הרבי מבקש פסק דין===<br /> מספר ימים אחר [[י&quot;ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה&quot;גוף&quot; - הספרים וה[[כתי&quot;ק]] - שייכים לנשים ואלו ה&quot;פירות&quot; - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש&quot;ג), וכאשר זכאי בעל ה&quot;פירות&quot; להם -אין זכות לבעל ה&quot;גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס&quot;ט ברמ&quot;א, נדפס ב&quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 34.}}.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.<br /> (הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]] הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב&quot;ד גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג, עמ' 24}}). <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת [[חנוכייה ציבורית|מנורה בשטח ציבורי]]), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פעולות רוחניות במהלך המשפט===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}<br /> [[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]<br /> כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב&quot;ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.<br /> <br /> כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.<br /> <br /> את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב&quot;ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר &quot;[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]&quot; (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> שנה לאחרי הניצחון ה' טבת חל בשבת קבוצה של בחורים תלו שלט גדול על ענינו של היום, חלק מהגבאים רצו להוריד את השלט כי חששו שהשלט יהיה למרות רוחו של הרבי, לבסוף השלט נשאר על מקומו, ובתחילת ההתוועדות באותה שבת הזכיר הרבי ש&quot;היום זה יום של דידן נצח וכמו שכבר פירסמו בפירסומי ניסא&quot; (התוכן).<br /> ==מנהגי ה' טבת==<br /> <br /> בחודש טבת תשמ&quot;ט עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.<br /> <br /> הרבי חילק 2 דולרים, אחד לצדקה והשני השתתפות ברכישת ספרים.<br /> <br /> בימים הבאים חסידי חב&quot;ד בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב&quot;דיות היו תורים היסטריים.<br /> <br /> ==='פרענומעראנטן' - מנויים ===<br /> <br /> בשבת ז' טבת תשנ&quot;ב בימים בהם ציינו את חג הספרים דידן נצח, דיבר הרבי בהתוועדות על מעלת רכישת הספרים והציע לעשות 'פרענומעראנטן' - מנויים מראש על ספרים.<br /> <br /> בסיום ההתוועדות הרב [[יעקב רייך]] מנהל קה&quot;ת עלה לקחת מהרבי בקבוק משקה והודיע כי לוקח לברכה עבור תוכנית ה'פרענומעראנטן'.<br /> <br /> שעתיים אחר צאת שבת נפתחה חנות קה&quot;ת ותוכנית ה'פרענומעראנטן' כבר החלה לפעול בניצוחו של הרב רייך{{הערה|בית משיח 1441 עמוד 30}}.<br /> ===מכירות ה' טבת===<br /> כדי לממש את הוראת הרבי אודות רכישת ספרים בקשר לה' טבת, עם השנים התפתחו ירידי ספרים, מכירות מיוחדות, השקות, הנחות ומבצעים במיוחד לרגל ה' טבת.<br /> <br /> ===הוראות ומנהגים===<br /> א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.<br /> <br /> ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].<br /> <br /> ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב&quot;ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.<br /> <br /> ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי &quot;[[ואהבת לרעך כמוך]]&quot;, שהינו כלל גדול בתורהו.<br /> <br /> ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====<br /> ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.<br /> <br /> ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, &quot;מטה וכסא ושולחן ומנורה&quot; יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;.<br /> <br /> ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.<br /> <br /> ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.<br /> <br /> י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.<br /> <br /> ====הרחבת ספריות ציבוריות====<br /> בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו&quot;ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהלים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – &quot;בית מלא ספרים&quot; – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.<br /> <br /> ==המשפט האישי נגד הרבי==<br /> לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ&quot;ה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ&quot;ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, וכשהיא פתחה את הדלת, טרק הלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש&quot;ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. <br /> <br /> בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו. תביעתו של בערי הוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.<br /> <br /> המשפט הסתיים ב&quot;דידן נצח&quot; נוסף, שנפסק ב[[י&quot;ט טבת]] [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==החזרת אחרוני הספרים==<br /> בימי הסליחות ה'תש&quot;נ החזיר הגנב את הספרים שהיו מונחים על שולחנו של הרבי הריי&quot;צ, כחלק מפשרה שעשה עם אגו&quot;ח שבה הוא יקבל חלק מירושת אביו (שהוריש את רכושו לאגו&quot;ח) ובתמורה לכך יחזיר את הספרים הנ&quot;ל ויפסיק לכתוב נגד ליובאוויטש בעיתונות. {{להשלים}}<br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב&quot;ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] תורגם הספר לעברית.<br /> * '''מבצע מנויים של הרבי בה' טבת תשנ&quot;ב''', [[שבועון בית משיח]] 1441 <br /> *'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br /> * זכרונות מימי הניצחון, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[שבועון בית משיח]] 1441 <br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}<br /> *'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 30<br /> * לנצח בכח הספרים, משמעות חג הדידן נצח, הרב [[מנחם טל]], [[שבועון בית משיח]] 1441<br /> *כפר חב&quot;ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).<br /> * ניצחון מעל השכל, הרב [[משה אורנשטיין]] על הקשר המופלא בין ה' טבת לשמחת תורה, [[שבועון בית משיח]] 1441<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}.<br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו {{COL}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> *[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=אירועי_ה'_טבת_-_ר'_חיים_ברוך_הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם {{קישור שבור}}<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/את-ה-טבת-צריך-לזכור-ולחיות-מחדש-בכל-שנ/ &quot;את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה&quot;]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ט כסלו תשע&quot;ט {{בית משיח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע&quot;ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע&quot;ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע&quot;ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע&quot;ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש&quot;פ) {{PDF}} (אנגלית)<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> *הרב מנחם דוברוסקין, [https://sinun770.org/הסיפור-של-משפט-הספרים-ממקור-ראשון-התו/ &quot;הסיפור של משפט הספרים ממקור ראשון!&quot; – התוועדות ה' טבת עם הרב מנחם דוברוסקין – מגדל העמק – ה'תשפ&quot;ג] בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב מנחם דוברוסקין' באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/634164/ הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב&quot;ד]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי&quot;צ והרש&quot;ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/ה'%20טבת כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=796304 2025-08-19T11:31:25Z

<p>ה&#039; טבת: /* החזרת אחרוני הספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם סבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב תפסה &quot;שלושה חדרים על כל הקירות&quot; (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגו&quot;ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואת [[סידור הבעש&quot;ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]<br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ו[[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.<br /> במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש&quot;ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש&quot;ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י&quot;ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===הרבי מבקש פסק דין===<br /> מספר ימים אחר [[י&quot;ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה&quot;גוף&quot; - הספרים וה[[כתי&quot;ק]] - שייכים לנשים ואלו ה&quot;פירות&quot; - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש&quot;ג), וכאשר זכאי בעל ה&quot;פירות&quot; להם -אין זכות לבעל ה&quot;גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס&quot;ט ברמ&quot;א, נדפס ב&quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 34.}}.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.<br /> (הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]] הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב&quot;ד גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג, עמ' 24}}). <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת [[חנוכייה ציבורית|מנורה בשטח ציבורי]]), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פעולות רוחניות במהלך המשפט===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}<br /> [[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]<br /> כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב&quot;ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.<br /> <br /> כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.<br /> <br /> את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב&quot;ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר &quot;[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]&quot; (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> <br /> ==מנהגי ה' טבת==<br /> <br /> בחודש טבת תשמ&quot;ט עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.<br /> <br /> הרבי חילק 2 דולרים, אחד לצדקה והשני השתתפות ברכישת ספרים.<br /> <br /> בימים הבאים חסידי חב&quot;ד בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב&quot;דיות היו תורים היסטריים.<br /> <br /> ==='פרענומעראנטן' - מנויים ===<br /> <br /> בשבת ז' טבת תשנ&quot;ב בימים בהם ציינו את חג הספרים דידן נצח, דיבר הרבי בהתוועדות על מעלת רכישת הספרים והציע לעשות 'פרענומעראנטן' - מנויים מראש על ספרים.<br /> <br /> בסיום ההתוועדות הרב [[יעקב רייך]] מנהל קה&quot;ת עלה לקחת מהרבי בקבוק משקה והודיע כי לוקח לברכה עבור תוכנית ה'פרענומעראנטן'.<br /> <br /> שעתיים אחר צאת שבת נפתחה חנות קה&quot;ת ותוכנית ה'פרענומעראנטן' כבר החלה לפעול בניצוחו של הרב רייך{{הערה|בית משיח 1441 עמוד 30}}.<br /> ===מכירות ה' טבת===<br /> כדי לממש את הוראת הרבי אודות רכישת ספרים בקשר לה' טבת, עם השנים התפתחו ירידי ספרים, מכירות מיוחדות, השקות, הנחות ומבצעים במיוחד לרגל ה' טבת.<br /> <br /> ===הוראות ומנהגים===<br /> א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.<br /> <br /> ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].<br /> <br /> ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב&quot;ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.<br /> <br /> ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי &quot;[[ואהבת לרעך כמוך]]&quot;, שהינו כלל גדול בתורהו.<br /> <br /> ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====<br /> ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.<br /> <br /> ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, &quot;מטה וכסא ושולחן ומנורה&quot; יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;.<br /> <br /> ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.<br /> <br /> ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.<br /> <br /> י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.<br /> <br /> ====הרחבת ספריות ציבוריות====<br /> בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו&quot;ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהלים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – &quot;בית מלא ספרים&quot; – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.<br /> <br /> ==המשפט האישי נגד הרבי==<br /> לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ&quot;ה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ&quot;ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, וכשהיא פתחה את הדלת, טרק הלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש&quot;ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. <br /> <br /> בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו. תביעתו של בערי הוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.<br /> <br /> המשפט הסתיים ב&quot;דידן נצח&quot; נוסף, שנפסק ב[[י&quot;ט טבת]] [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==החזרת אחרוני הספרים==<br /> בימי הסליחות ה'תש&quot;נ החזיר הגנב את הספרים שהיו מונחים על שולחנו של הרבי הריי&quot;צ, כחלק מפשרה שעשה עם אגו&quot;ח שבה הוא יקבל חלק מירושת אביו (שהוריש את רכושו לאגו&quot;ח) ובתמורה לכך יחזיר את הספרים הנ&quot;ל ויפסיק לכתוב נגד ליובאוויטש בעיתונות. {{להשלים}}<br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב&quot;ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] תורגם הספר לעברית.<br /> * '''מבצע מנויים של הרבי בה' טבת תשנ&quot;ב''', [[שבועון בית משיח]] 1441 <br /> *'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br /> * זכרונות מימי הניצחון, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[שבועון בית משיח]] 1441 <br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}<br /> *'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 30<br /> * לנצח בכח הספרים, משמעות חג הדידן נצח, הרב [[מנחם טל]], [[שבועון בית משיח]] 1441<br /> *כפר חב&quot;ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).<br /> * ניצחון מעל השכל, הרב [[משה אורנשטיין]] על הקשר המופלא בין ה' טבת לשמחת תורה, [[שבועון בית משיח]] 1441<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}.<br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו {{COL}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> *[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=אירועי_ה'_טבת_-_ר'_חיים_ברוך_הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם {{קישור שבור}}<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/את-ה-טבת-צריך-לזכור-ולחיות-מחדש-בכל-שנ/ &quot;את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה&quot;]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ט כסלו תשע&quot;ט {{בית משיח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע&quot;ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע&quot;ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע&quot;ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע&quot;ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש&quot;פ) {{PDF}} (אנגלית)<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> *הרב מנחם דוברוסקין, [https://sinun770.org/הסיפור-של-משפט-הספרים-ממקור-ראשון-התו/ &quot;הסיפור של משפט הספרים ממקור ראשון!&quot; – התוועדות ה' טבת עם הרב מנחם דוברוסקין – מגדל העמק – ה'תשפ&quot;ג] בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב מנחם דוברוסקין' באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/634164/ הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב&quot;ד]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי&quot;צ והרש&quot;ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/ה'%20טבת כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=795880 2025-08-18T16:05:14Z

<p>ה&#039; טבת: פרטים על משפחתו</p> <hr /> <div>[[קובץ:גולדשמיד.jpg|ממוזער|הרב גולדשמיד נואם בכינוס תורה (ניסן תשפ&quot;ה)]]<br /> [[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הרב יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם.]]<br /> הרב '''יעקב גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]] 1969) הוא [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ומראשי הישיבה, מרצה ומשפיע בסמינר &quot;שושנת ירושלים&quot;. בעבר שימש כרב קהילת חב&quot;ד ב'[[הר נוף]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ&quot;ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] מונה ל[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו&quot;נ]] לבחורי הקבוצה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם יונית בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כ[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבת חב&quot;ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש&quot;ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;א]] נכנס לשמש כ[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע&quot;ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב&quot;ד)|אפרים דמיחובסקי]], שעד אז שימש כמשגיח [[דא&quot;ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי ושימש כראש הישיבה (לצידו של הרב [[אליהו לנדא]]).<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]], בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה, עזב את תפקידו ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הוכתר כ[[רב (תואר)|רב]] קהילת חב&quot;ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, אבל בכל זאת ממשיך למסור שם שיעורים. כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב&quot;ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב משה אהרן גולדשמיד, [[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[זאל]] מכינה ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תורת אמת]].<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל גולדשמיד שליח הרבי באי ליד סיאטל.<br /> * בנו, ר' לוי גולדשמיד - [[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br /> * חתנו, הרב יחזקאל לאזאר, משלוחי הרבי לקרים.<br /> * חתנו, הרב שמואל בצלאל אלטהויז - שימש תקופה כ[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br /> * בנו, החייל בצ&quot;ה דב אליעזר - נפטר [[ב' שבט]] [[תשס&quot;ב]].<br /> * בתו, החיילת בצ&quot;ה רחל - נפטרה [[ט&quot;ו בניסן]] [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}} <br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ט]]</div>

ה' טבת https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=789846 2025-07-31T15:32:48Z

<p>ה&#039; טבת: פרטים על משפחתו</p> <hr /> <div>[[קובץ:גולדשמיד.jpg|ממוזער|הרב גולדשמיד נואם בכינוס תורה (ניסן תשפ&quot;ה)]]<br /> [[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הרב יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם.]]<br /> הרב '''יעקב גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]] 1969) הוא [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ומראשי הישיבה, מרצה ומשפיע בסמינר &quot;שושנת ירושלים&quot;. בעבר שימש כרב קהילת חב&quot;ד ב'[[הר נוף]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ&quot;ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] מונה ל[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו&quot;נ]] לבחורי הקבוצה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם יונית בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כ[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] בישיבת חב&quot;ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש&quot;ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;א]] נכנס לשמש כ[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע&quot;ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב&quot;ד)|אפרים דמיחובסקי]], שעד אז שימש כמשגיח [[דא&quot;ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי ושימש כראש הישיבה (לצידו של הרב [[אליהו לנדא]]).<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]], בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה, עזב את תפקידו ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הוכתר כ[[רב (תואר)|רב]] קהילת חב&quot;ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, אבל בכל זאת ממשיך למסור שם שיעורים. כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב&quot;ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב משה אהרן גולדשמיד, [[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[זאל]] מכינה ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תורת אמת]].<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל גולדשמיד.<br /> * בנו, ר' לוי גולדשמיד - [[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br /> * חתנו, הרב יחזקאל לאזאר, משלוחי הרבי לקרים.<br /> * חתנו, הרב שמואל בצלאל אלטהויז - שימש תקופה כ[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br /> * בנו, החייל בצ&quot;ה דב אליעזר - נפטר [[ב' שבט]] [[תשס&quot;ב]].<br /> * בתו, החיילת בצ&quot;ה רחל - נפטרה [[ט&quot;ו בניסן]] [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}} <br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ט]]</div>

ה' טבת